רקע
תקוה שריג
לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

הֶרְשֶׁלֶה הָיָה אוֹהֵב מְאֹד לְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו סִפּוּרֵי מֶתַח וְסִפּוּרֵי אֵימִים. וְהֵם, חֲבֵרָיו הַיְלָדִים, אָהֲבוּ מְאֹד לִשְמֹעַ אוֹתָם סִפּוּרִים. פַּעַם סִפֵּר לָהֶם עַל נְסִיעָתוֹ בְּרַכֶּבֶת.

וְכָךְ סִפֵּר:

– יוֹם אֶחָד, נָסַעְתִּי אֶל דּוֹדִי הַגָּר בְּעִיר רְחוֹקָה. קָנִיתִי כַּרְטִיס, עָלִיתִי לָרַכֶּבֶת, יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל וְנִמְנַמְתִּי לִי. בַּלַּיְלָה, בַּחשֶׁךְ, וּבַחוּץ – שֶׁלֶג יוֹרֵד וּסְעָרָה נוֹרָאָה, בָּא מְבַקֵּר הַכַּרְטִיסִים, פּוֹלָנִי בַּעַל־גּוּף, עֲנָק, רָאָה שֶׁאֲנִי יֶלֶד יְהוּדִי הַנּוֹסֵעַ לְבַדִּי, הֵרִים אוֹתִי בְּכֹחַ מִמְּקוֹמִי, הֶעֱמִיד אוֹתִי עַל הַסַּפְסָל, הִפְשִׁיט מֵעָלַי אֶת כָּל בְּגָדַי וְאָמַר לִי, שֶׁאִם אֶצְעַק לְעֶזְרָה, יִזְרֹק אוֹתִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַחוּצָה, בְּעוֹד הָרַכֶּבֶת טָסָה בִּמְהִירוּת לְדַרְכָּה.

שָׁתַק הֶרְשֶׁלֶה וְלֹא הִמְשִׁיךְ אֶת סִפּוּרוֹ.

– אָז מַה קָּרָה, הֶרְשֶׁלֶה? סַפֵּר לָנוּ אֶת הַסּוֹף!

– הַסּוֹף? קָרָה לִי נֵס!

– אֵיזֶה נֵס, הֶרְשֶׁלֶה, בְּחַיֶּיךָ! הָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה? מִישֶׁהוּ בָּא וְהִצִּיל אוֹתְךָ? הַפּוֹלָנִי לֹא הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן?

– לֹא! – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה וּפָנָיו חֲתוּמוֹת סוֹד.

– הֶרְשֶׁלֶה, סַפֵּר לָנוּ!

– פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה – כָּל הַסִּפּוּר שֶסִּפַּרְתִּי לָכֶם, לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא! לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר…


המלצות קוראים
תגיות