– הָיֹה הָיָה, אוֹ לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא?

– מִי? מָה?

– הֶרְשֶׁלֶה!

– בְוַדַּאי שֶׁהָיָה, אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?!

– לֹא כָּל כָּךְ וַדַּאי, אוֹ שֶהָיָה,

אוֹ שֶלֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא…

– אָז מִיהוּ הַהֶרְשֶׁלֶה הַזֶּה, שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו אֶת כָּל הַבְּדִיחוֹת?

– מִישֶהוּ, אוֹ מִישֶׁהֵם, לֵיצָנִים וּבַדְּחָנִים יְהוּדִים, כֻּלָּם עֲנִיִּים, כֻּלָּם חֲכָמִים, שֶׁחָיוּ בַּעֲיָרוֹת פּוֹלִין וְרוּסְיָה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, לִפְנֵי שֶׁהַנַּאצִים הֶעֱלוּ אוֹתָם בָּאֵש.

הַיּוֹם אֵין יוֹדְעִים מִי הָיָה מִי וּמִי אָמַר מָה, הַאִם זֶה הֶרְשֶׁלֶה אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר, אוֹ שַׁעיְקֶה פַ’ייפֶר, וֶאוּלַי זֶה בִּכְלָל חַיִּים, אוֹ אֶפְרַיִם, אוֹ מוֹטְקֶה חַבַּ"ד?

אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ וּמַדּוּעַ זֶה קָרָה, שֶׁהִדְבִּיקוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְהַבְּדִיחוֹת דַּוְקָא לְהֶרְשֶלֶה. עֻבְדָּה, אֲפִלוּ כַּיּוֹם, גַּם בָּאָרֶץ וְגַם בַּגּוֹלָה, עֲדַיִן מַמְצִיאִים בְּדִיחוֹת עַל הֶרְשֶׁלֶה!

הֶרְשֶׁלֶה הוּא סֵמֶל הַלֵּיצָן – הַבַּדְּחָן הַיְּהוּדִי, שֶׁחַיָּיו קָשִׁים וּמָרִים, אֲבָל הוּא צוֹחֵק לַצָּרוֹת הַצְּרוּרוֹת וְעוֹזֵר בְּכָך לְעַצְמוֹ וּלְכָל מְסַפְּרֵי בְּדִיחוֹתָיו וְשׁוֹמְעֵיהֶן לְהִתְגַּבֵּר וְלִחְיוֹת.

– רוֹצִים לִשְׁמַע כָּל מִינֵי “סִפּוּרֵי הֶרְשֶׁלֶה”? כֵּן?

– בְּסֵדֶר, בּוֹאוּ וְהַקְשִׁיבוּ!

מְסַפְּרִים עַל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁאָבִיו מֵת עָלָיו כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן, וּלְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְפַרְנְסוֹ וּלְגַדְּלוֹ.

מֶה עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה?

לֹא בָּכָה, לֹא נֶאֱנַח, אֶלָּא הִסְתּוֹבֵב וְהִשְׁתּוֹבֵב, הִצְחִיק וְהִפְלִיא אֶת כָּל רוֹאָיו וְאֶת כָּל שׁוֹמְעָיו וְשִׁעֲשַׁע אוֹתָם בְּמַעֲשֵׂי־קֻנְדֵּס וּבְ“אִמְרוֹת־כָּנָף” שְׁנוּנוֹת.

הֶרְשֶׁלֶה הָיָה חָכָם מִכָּל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה גַּם יַחַד. רֹאשׁ טוֹב הָיָה לוֹ לַשּׁוֹבָב, לָמַד אַחַת־שְׁתַּיִם גַּם אֶת הַקְּרִיאָה גַּם אֶת הַכְּתִיבָה, יָדַע בִּמְהֵרָה תּוֹרָה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ“י וְהִשְׁתַּעֲמֵם מְאֹד בַּ”חֶדֶר". בָּרַח לוֹ הֶרְשֶׁלֶה מִשָּׁם וּבִלָּה לוֹ בַּשּׁוּק, לַהֲנָאָתוֹ. רָאָה, לְמָשָׁל, לַהֲקַת אַוָּזִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם לַשּׁוּק, לִמְכִירָה, שׁוֹכְבִים קְשׁוּרֵי רַגְלַיִם וּמְגַעְגְּעִים מָרָה, שֶׁנִּתְקְעוּ בְּצָרָה. חָתַךְ הֶרְשֶׁלֶה אֶת קִשּׁוּרֵי רַגְלֵיהֶם, הִתְפָּרְצוּ הָאַוָּזִים בְּגִעְגּוּעֵי שִׂמְחָה בְּכָל הַשּׁוּק, הִתְנַפְּלוּ עַל כָּל סַלֵּי הַפֵּרוֹת וְאָכְלוּ מֵהֶם בְּכָל מַקּוֹר. הִתְחִילוּ הַתַּגְּרָנִים וְהַתַּגְּרָנִיּוֹת לִצְוֹחַ בְּכֹחַ, וְלָרוּץ אַחֲרֵי הֶרְשֶׁלֶה לִתְפֹּס אוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ מָנָה עַל אֲחוֹרָיו… בָּרַח הֶרְשֶׁלֶה מִפְּנֵיהֶם.

רָאָה פִּתְאֹם עֵז בְּדַרְכּוֹ, קָפַץ וְעָלָה עָלֶיהָ, רוֹכֵב וְאוֹחֵז בְּקַרְנֶיהָ, דּוֹהֵר הָלַךְ וְשָׁב עַל פְּנֵי כָּל הַתַּגְּרַנִים וְהַתַּגְּרָנִיּוֹת וְכֻלָּם הִתְחִילוּ לְהִתְפַּקֵּעַ מִצְּחוֹק. תָּפַס אוֹתוֹ בַּעַל הָעֵז, נוּדְנִיק יָדוּעַ, וְשָׁאַל אֶת הֶרְשֶׁלֶה:

– מַה שִּׁמְךָ?!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת? שְׁמִי כְּשֵׁם סָבִי!

– וּמַהוּ שֵׁם סָבְךָ?

– מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, שְׁמוֹ כִּשְׁמִי!

אָמַר לוֹ בַּעַל־הָעֵז:

– וּכְשֶאִמָּא שֶׁלְּךָ קוֹרֵאת לְךָ לֶאֱכֹל, אֵיךְ הִיא קוֹרֵאת?

– אִמָּא שֶׁלִי אַף פַּעַם לֹא קוֹרֵאת לִי לֶאֱכֹל, אֲנִי בָּא, אֲנִי רָץ בְּעַצְמִי לֶאֱכֹל!

– טוֹב, אָז בֶּן מִי אַתָּה?

– בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ! בֶּן אַבָּא וְאִמָּא.

– תֵּכֶף אֵלֵךְ וַאֲסַפֵּר לְאַבָּא שֶׁלְּךָ מָה הַבֵּן שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה!

– אוֹהוֹ! תִּצְטָרֵךְ לָלֶכֶת הֲמוֹן זְמַן וְרָחוֹק מְאֹד!

– לָמָּה?

– כִּי אַבָּא שֶׁלִּי מֵת…

נִמְאַס עָלָיו, עַל הֶרְשֶׁלֶה, הַנּוּדְנִיק הַזֶּה, עָזַב אֶת הָעֵז יַחַד עִם בְּעָלֶיהָ וְרָץ הַבַּיְתָה בְּכָל כֹּחוֹ.

– אִמָּא, לֶאֱכֹל! אֲנִי מֵת מֵרָעָב!

– טוֹב, הֶרְשֶׁלֶה, אֶתֵּן לְךָ לֶחֶם וַחֲתִיכַת דָּג־מָלוּחַ!

– לֹא רוֹצֶה חֲתִיכָה, אִמָּא, רוֹצֶה דָּג־מָלוּחַ שָׁלֵם!

מֶה עָשְׂתָה הָאִמָּא?

לָקְחָה רֹאשׁ דָּג־מָלוּחַ, הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּצַלַּחְתּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, יַחַד עִם זָנָב וְאָמְרָה:

– קַח, הֶרְשֶׁלֶה, אֱכֹל דָּג־מָלוּחַ שָׁלֵם!

שָׁתַק הֶרְשֶׁלֶה. הַפַּעַם סִדְּרָה אוֹתוֹ אִמּוֹ בִּלְשׁוֹנָהּ.

מַהוּ גְבִיר?

פָּשׁוּט עָשִׁיר. הֲכִי עָשִיר.

פַּעַם אַחַת, הִזְדַּמֵּן הֶרְשֶׁלֶה בְּשִׁטּוּטָיו עַל יַד בֵּית הַגְּבִיר שֶׁל הָעֲיָרָה, וְהִנֵּה יֵשׁ בּוֹ חֲתֻנָּה. הַגְּבִיר, הַקַּמְּצָן הַמְפֻרְסָם, מְחַתֵּן אֶת בִּתּוֹ. נִכְנַס הֶרְשֶׁלֶה לַבַּיִת וּמָצָא אֶת הַגְּבִיר כְּשֶׁפָּנָיו זוֹרְחוֹת מִנַּחַת. עָמַד לוֹ הֶרְשֶׁלֶה בַּחֲשִׁיבוּת, שְׁתֵּי יָדָיו בְּכִיסֵי מִכְנָסָיו, לִפְנֵי הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ:

– מַזָּל־טוֹב, הַגְּבִיר, לַחֲתֻנַּת בִּתְּךָ! כְּשֶׁתִּתְפַּנֶּה קְצָת, רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה.

הִצְחִיק הַפִּרְחָח הַזֶּה, הֶרְשֶׁלֶה, אֶת הַגְּבִיר וְהֵשִׁיב לוֹ: – בּוֹא, יַלְדִּי, נִכָּנֵס חֶדֶר־לִפְנִים־מֵחֶדֶר וְתִשְאַל שְׁאֵלָתְךָ.

נִכְנַס הַגְּבִיר, שֶׁכְּרֵסוֹ, הַדּוֹמָה לְהַר, מִתְגַּלְגֶּלֶת רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֶיהָ הַגְּבִיר עַצְמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם הֶרְשֶׁלֶה, בְּפָנִים מַבִּיעוֹת סוֹד.

הוֹשִׁיב הַגְּבִיר אֶת הֶרְשֶׁלֶה עַל כִּסֵּא, יָשַׁב גַּם הוּא עַל כִּסְאוֹ הָרָם וְהַנִּשָּׂא, וְאָמַר לְהֶרְשֶׁלֶה:

– דַּבֵּר, אֲנִי שׁוֹמֵעַ!

אָמַר הֶרְשֶׁלֶה:

– מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָדַעַת, הַגְּבִיר, כַּמָּה כֶּסֶף תִּהְיֶה מוּכָן לְשַׁלֵּם תְּמוּרַת יַהֲלוֹם בְּגֹדֶל שֶׁל בֵּיצָה…

נִדְהַם הַגְּבִיר לְרֶגַע קָט, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ, “הַפִּרְחָח הַזֶּה, חָכָם כְּשֵׁד, אוּלַי יֵשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת יַהֲלוֹם,” אָמַר לְהֶרְשֶׁלֶה:

– אַתָּה יוֹדֵעַ מָה, הֶרְשֶׁלֶה?

– לֹא, עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ, כִּי לֹא אָמַרְתָּ לִי!

– בּוֹא נֹאכַל קֹדֶם כֹּל אֶת אֲרוּחַת הַחֲתֻנָּה וְאַחַר כָּך נְדַבֵּר…

– שָשׂוּ בְּנֵי־מֵעָיו הַמְצֻמָּקִים שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה הָרָעֵב וּפָנָיו הֵאִירוּ:

– מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל הַזְמָנָתְךָ!

סְעֻדָּה כָּזוֹ לֹא סָעַד הֶרְשֶׁלֶה מִיָּמָיו וְאַף לֹא רָאָה כְּמוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹתָיו. אָכַל אֶת מְרַק־הַזָּהָב וְהַשְּׁקֵדִים הַפְּרִיכִים, אָכַל דָּגִים מְמֻלָּאִים שֶטַּעְמָם טַעַם גַּן־עֵדֶן אָכַל שׁוֹקָהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת מְפֻטֶּמֶת זָלַל מִלִּפְתַּן הַשְּׁזִיפִים הַמָּתוֹק כִּדְבַשׁ תָּפְחָה בִּטְנוֹ וְחֹם נָעִים שֻׁלַּח בְּכָל גּוּפוֹ… בֵּינְתַיִם הִתְחִילוּ הַכְּלֵיזְמֵרִים לְנַגֵּן וְהַקְּרוּאִים לַחֲתֻנָּה – לִרְקֹד, הִתְנַעֵר הֶרְשֶׁלֶה מִן הַתְּנוּמָה הַקַּלָּה שֶׁהִפִּיל עָליו הַשּׂבַע וְהִפְלִיא אֶת כֻּלָּם בְּרִקּוּדָיו.

בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לִרְקֹד עוֹד וְעוֹד, הֶרְשֶׁלֶה רָקַד וְהַקָּהָל מָחָא לוֹ כַּפַּיִם.

קָרָא לוֹ הַגְּבִיר בְּקוֹל גָּדוֹל:

– הֶרְשֶׁלֶה, קִיַּמְתָּ מִצְוַת רִקּוּד לִפְנֵי חָתָן־כַּלָּה וְעַכְשָׁו, הָבָה וּנְדַבֵּר דְּבָרֵנוּ!

נִכְנְסוּ שֵׁנִית לַחֶדֶר הַפְּנִימִי לְהַמְתִּיק סוֹד. אָמַר הַגְּבִיר לְהֶרְשֶׁלֶה:

– הוֹצֵא, בְּנִי, אֶת הַיַּהֲלוֹם מִכִּיסְךָ וְהַרְאֵהוּ לִי!

– זָקַף הֶרְשֶׁלֶה אֶת שְׁתֵּי גַּבּוֹת עֵינָיו וְאֶת שְׁתֵּי כְּתֵפָיו:

– עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר, ר' גְּבִיר?!

– עַל הַיַּהֲלוֹם שֶׁאָמַרְתָּ!

– יַהֲלוֹם? אֵין לִי שׁוּם יַהֲלוֹם! רַק חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאִם אֶמְצָא פַּעַם יַהֲלוֹם בְּגֹדֶל בֵּיצָה, כְּדַאי שֶׁאֵדַע כַּמָּה כֶּסֶף אֲבַקֵּשׁ תְּמוּרָתוֹ…

הֵבִין הַגְּבִיר שֶׁהַיֶּלֶד הֶחָכָם הָיָה פָּשׁוּט רָעֵב. לִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– הֶרְשֶׁלֶה, סִדַּרְתָּ אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי אֶסְלַח לְךָ הַפַּעַם. מִיָּד אֹמַר בַּמִּטְבָּח לְהָכִין סַל מָלֵא מִמַּאַכְלֵי הַחֲתֻנָּה גַּם לְאִמְּךָ. צָעַד הֶרְשֶׁלֶה בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ וּפָנָיו זוֹרְחוֹת.

פַּעַם שָׁלְחָה אִמּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה אֶת בְּנָהּ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ, לִקְנוֹת אֵצֶל אִכָּר אֶחָד תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה. בַּדֶּרֶךְ לַכְּפָר, קָפַץ עָלָיו שֵׁייגֶץ, נַעַר בִּרְיוֹן, וְגָזַל מֵהֶרְשֶׁלֶה אֶת הַפְּרוּטוֹת שֶׁהֶחֱזִיק בְּכַף יָדוֹ. פָּחַד הֶרְשֶׁלֶה מְאֹד מִכַּעַס אִמּוֹ. מֶה עָשָׂה?

קָרַע פִּסַּת בַּד מֵחֻלְצָתוֹ הַקְּרוּעָה וְקָשַׁר אוֹתָהּ מִסָּבִיב לְפָנָיו, כָּךְ שֶׁלֹּא נִרְאָה שֶׁמֶץ מֵאַפּוֹ. שָׁב הֶרְשֶׁלֶה הַבַּיְתָה וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל מִי שֶׁסּוֹבֵל מִכְּאֵבִים נוֹרָאִים. רָאֲתָה הָאֵם אֶת בְּנָהּ וּפָנָיו חֲבוּשׁוֹת, נֶאֱנָק וְנֶאֱנָח, סָפְקָה כַּפַּיִם בְּיֵאוּשׁ וְאָמְרָה:

– אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי, הֶרְשֶׁלֶה, מַה קָּרָה לְךָ בְּפָנֶיךָ? אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה:

– גַּזְלָן!

– אֵיפֹה גַּזְלָן? מִי גַּזְלָן? מַה גַּזְלָן?

– גַּזְלָן הִתְנַפֵּל עָלַי, רָצָה אֶת הַפְּרוּטוֹת שֶׁבְּיָדִי, וְאָמַר לִי, שֶׁאִם לֹא אֶתֵּן אֶת הַכֶּסֶף, יִכְרֹת אֶת אַפִּי!

– מָה אַתָּה סָח, הֶרְשֶׁלֶה! לָמָּה לֹא נָתַתָּ לַגַּזְלָן אֶת הַכֶּסֶף?

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה: – זֶהוּ, אִמָּא! חָשַׁבְתִּי בְּדִיּוּק כָּמוֹךְ, אֶת הַכֶּסֶף נָתַתִּי לַגַּזְלָן וְאַפִּי נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ הַיָּשָׁן!

הֵסִירָה הָאֵם אֶת הַסְּמַרְטוּט מֵעַל פָּנָיו שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה נָשְׁקָה וְחִבְּקָה לוֹ, כְּפִי שׁלֹא עָשְׂתָה לְהֶרְשֶׁלֶה זֶה יָמִים רַבִּים.

פַּעַם אַחַת, הִזְדַּמֵּן הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁהָיָה כָּרָגִיל רָעֵב מְאֹד, לְפֻנְדָּק אֶחָד. רָאֲתָה אוֹתוֹ הַפֻּנְדָּקִית וְיָדְעָה שֶׁהֶרְשֶׁלֶה “אוֹכֵל חִנָּם” הוּא, שֶׁאֵין פְּרוּטָה בְּכִיסוֹ. אָמְרָה הַפֻּנִדָּקִית לְהֶרְשֶׁלֶה:

– רוֹאָה אִני, שֶׁרָעֵב אַתָּה, שֵׁב וְאֶתֵּן לְךָ פַּשְׁטִידָה שֶׁל כָּבֵד! יָשַׁב הֶרְשֶׁלֶה וְאָכַל אֶת הַפַּשְׁטִידָה וְזוֹ יָרְדָה לְבִטְנוֹ כְּטִיחַ תָּפֵל, כְּכַדּוּר בַּרְזֶל. שָׁכַב לִישֹׁן בְּאוֹתוֹ פֻּנְדָּק וְלֹא נִרְדַּם, כִּי בִּטְנוֹ כָּאֲבָה, כְּאִלּוּ עָמְדָה לְהִתְפַּקֵּעַ.

בַּבֹּקֶר, רָאַתָה אוֹתוֹ הַפֻּנְדָּקִית וְאָמְרָה לוֹ: – הֶרְשֶׁלֶה, הֲלֹא חָכָם מְחֻכָּם אַתָּה, אוּלַי אַתָּה מַכִּיר רַעַל טוֹב לְעַכְבָּרִים הַמְמַלְאִים אֶת הַבַּיִת? אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה: – אֲנִי מַכִּיר רַעַל יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת! אָמְרָה לוֹ: – מַהוּ וְאֵיזֶהוּ הָרַעַל הַזֶּה וְהֵיכָן מַשִּׂיגִים אוֹתוֹ?

אָמַר לָה הֶרְשֶׁלֶה:

– בְּדִיּוּק כָּאן בַּפֻּנְדָּק, אֶצְלֵךְ! אִם תִּתְּנִי לָעַכְבָּרִים מִן הַפַּשְׁטִידָה שֶׁנָּתַתְּ לִי, כָּל עַכְבָּר וְעַכְבָּר, מוֹת יָמוּת!

שְׁכֵנוֹת אִמּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁיָּדְעוּ כַּמָּה עֲנִיָּה הִיא, הָיוּ מַזְמִינוֹת אוֹתוֹ לַאֲרוּחוֹת שֶׁל שַׁבָּת. הָיָה הֶרְשֶׁלֶה אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן עַל שֻׁלְחַן הַשְּכֵנָה וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַחַדָּה וּתְשׁוּבוֹתָיו הַמְפֻלְפָּלוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ הַטִּפְּשִׁיּוֹת. פַּעַם אַחַת, יָשְׁבָה בַּעֲלַת־בַּיִת כָּזוֹ עַל יַד הֶרְשֶׁלֶה וְטִרְטְרָה אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, עַל דּוֹדוֹתָיו וְדוֹדָיו, דּוֹדָנוֹתָיו וְדוֹדָנָיו, קְרוֹבָיו וּקְרוֹבֵי קּרוֹבָיו, מִכָּל רַחֲבֵי אֶרֶץ פּוֹלִין. רָצָה הֶרְשֶׁלֶה לֶאֱכֹל בִּמְנוּחָה. מֶה עָשָׂה? שִׁמְעוּ.

שָׁאַלָה אוֹתוֹ הַשְּכֵנָה: – מַה שְּׁלוֹם דּוֹדְךָ גֶּצְל?

– מֵת!

וּמַה שְּׁלוֹם אִשְׁתּוֹ יֶנְטֶל?

– מֵתָה!

– אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אַתָּה סָח הֶרְשֶׁלֶה, וּמַה שְּׁלוֹם בְּנָם קַלְמָן?

– מֵת גַּם הוּא…

– אוֹי וַאֲבוֹי לְנִשְׁמָתִי, וְדוֹדָנִיתְךָ שׁוֹשְׁקֶה?

– אֲפִילּוּ הִיא מֵתָה…

– מַה זֶּה, אֵיזוֹ מַגֵּפָה, אֵיזוֹ מִיתָה־מְשֻׁנָּה פָּגְעָה בָּהֶם? – לֹא! בָּהֶם – לֹא. אוּלַי בִּי…

– הֶרְשֶׁלֶה, תַּגִּיד לִי מָה אַתָּה מְדַבֵּר?!

– מָה אֲנִי מְדַבֵּר? פָּשׁוּט מְאֹד, כְּשֶׁאֲנִי רָעֵב וְיֵשׁ אֹכֶל לְפָנַי, כָּל הָעוֹלָם “מֵת” בִּשְׁבִילִי וַאֲנִי מֵת לֶאֱכֹל… הֵבַנְתְּ, דּוֹדָה?

תָּפְשָה הָאִשָּׁה שֶׁבִּלְבְּלָה אֶת מֹחַ הַנַּעַר יוֹתֵר מִדַּי, אָמְרָה לוֹ:

– הֶרְשֶׁלֶה, מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר? אַתָּה צוֹדֵק!

הָלְכָה וְהֵבִיאָה לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם לְצַלַּחְתּוֹ וְהֶרְשֶׁלֶה אָכַל, שָׂבַע, וְלֹא הוֹתִיר בָּהּ אַף פֵּרוּר.

שְׁכֵנָה אַחֶרֶת, מַלְכַּת־הַקַּמְּצָנִיוֹת מֵאֶרֶץ הַקַּמְּצָנִים, הִזְמִינָה גַּם הִיא אֶת הֶרְשֶׁלֶה לַאֲרוּחַת־שַׁבָּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלֶיהָ שֶהִיא קַמְּצָנִית. נָתְנָה לוֹ בְּצַלַּחְתּוֹ “כַּזַּיִת” בָּשָׂר, זֹאת אוֹמֶרֶת, נֵתַח בָּשָׂר שֶׁגָּדְלוֹ כְּזַיִת.

יָשַׁב הֶרְשֶׁלֶה לַשֻּׁלְחָן, מָשַׁךְ בְּאַפּוֹ וְהֶעֱמִיד פְּנֵי בּוֹכֶה.

אָמְרָה לוֹ הַשְּׁכֵנָה הַקַּמְּצָנִית בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם:

– לָמָּה אֵינְךָ אוֹכֵל, הֶרְשֶׁלֶה, לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה פִּתְאֹם!

– מָשַׁךְ הֶרְשֶׁלֶה בְּאַפּוֹ מְשִׁיכָה אַחַת גְּדוֹלָה וְאָמַר:

– אֲנִי בּוֹכֶה עַל הַשּׁוֹר הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁחַטוּ אוֹתוֹ, כְּדֵי לָתֵת לְיֶלֶד רָעֵב “כַּזַּיִת” כָּזֶה…

הִתְבַּיְּשָׁה הַשְּׁכֵנָה בְּצָרוּת עֵינָהּ וּקְשִׁי לִבָּהּ, הֵבִיאָה לוֹ נֵתַח בָּשָׂר שָׁמֵן, חַם וְטָעִים, שֶׁמִּלֵּא אֶת כָּל צַלַּחְתּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה. אָכַל הֶרְשֶׁלֶה וְשָׂבַע, לִקֵּק וְלֹא הוֹתִיר בָּהּ אַף פֵּרוּר.

יוֹם אֶחָד, עָבַר הֶרְשֶׁלֶה עַל יַד גַּן יָרָק שֶׁל גּוֹי אֶחָד בַּכְּפָר הַשָּׁכֵן לָעֲיָרָה שֶׁלּוֹ. רָאָה שָׁם גֶּזֶר נֶהְדָּר, כְּרוּב וּכְרוּבִית מַלְכוּתִיִּים, שְׁעוּעִיּוֹת וּצְנוֹנִיּוֹת רַעֲנַנּוֹת וַעֲסִיסִיוֹת.

הִתְחִיל הֶרְשֶׁלֶה לִתְלֹשׁ אוֹתָם מִן הָאֲדָמָה וְשָׂם אוֹתָם בְּסַלּוֹ.

פִּתְאֹם יָצָא הָאִכָּר מִבֵּיתוֹ וְתָפַס אֶת הֶרְשֶׁלֶה בְּבִגְדּוֹ. – לָמָּה אַתָּה גּוֹנֵב אֶת הַיְרָקוֹת מִגַּנִּי? – שָׁאַל הָאִכָּר. – חַס וְחָלִילָה – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה – מַה פִּתְאֹם אֲנִי גּוֹנֵב! אֲנִי רַק רָאִיתִי עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם, חָשַׁבְתִּי שֶׁהִנֵּה הִנֵּה, בְּעוֹד רֶגַע, תִּפְרֹץ סְעָרָה וְתָפַסְתִּי בַּיְרָקוֹת שֶׁלְּךָ, כְּדֵי שֶלֹא אָעוּף בָּרוּחַ!

– כַּ.כַּ.כַּ.כָּךְ! – אָמַר הָאִכָּר, שֶׁדִּבְרֵי הַיֶּלֶד מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו. – חָשַׁבְתָּ שֶׁתָּעוּף בָּרוּחַ וְתָפַסְתָּ בַּיְרָקוֹת שֶׁלִּי!

נִפְלָא! אֲבָל מָה עוֹשִׂים הַיְרָקוֹת שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַסַּל שֶׁלְךָ?!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– בֶּאֱמֶת, גַּם אֲנִי הִתְפַּלֵּאתִי עַל כָּךְ וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הַפֶּלֶא הַזֶּה וּבְדִיּוּק אָז, תָּפַסְתָּ אוֹתִי בְּבִגְדִּי וּבִלְבַּלְתָּ אוֹתִי!

צָחַק הָאִכָּר בְּכָל פֶּה לְחָכְמָתוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, מִלֵּא אֶת סַלוֹ מִכָּל טוּב יַרְקוֹת גַּנּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם לְבֵית אִמּוֹ.

יוֹם אֶחָד, הִזְדַּמֵּן הֶרְשֶׁלֶה לַחֲתֻנָּה בְּבֵית יְהוּדִי עָשִׁיר. יָשְׁבוּ שָׁם הַמֻּזְמָנִים וְאָכְלוּ בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. יָשַׁב גַּם הֶרְשֶׁלֶה עִם כָּל הַקָּהָל וְאָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב, כְּדַרְכּוֹ. פִּתְאֹם, צָדָה עֵינוֹ אֶת אַחַד הָעֲנִיִּים שֶׁתָּקַע כַּף זָהָב לְתוֹך מַגָּפוֹ… הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁרָצָה מְאֹד בְּכַף זָהָב, כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לְאִמּוֹ, שֶׁלֹא תִּהְיֶה עֲנִיָּה, חִכָּה עַד סוֹף הַסְּעֻדָּה וְאָז קָם וְאָמַר לְכָל הַמְסֻבִּים: – רוֹצִים אַתֶּם לִרְאוֹת קוּנְץ, אֵיךְ אֲנִי תּוֹקֵעַ כַּף זָהָב לְתוֹךְ הַמַּגָּף שֶׁלִי וּמוֹצִיא אוֹתָה מִמַּגָּפוֹ שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר?

הִתְלַהֲבוּ הַמְּסֻבִּים וְאָמְרוּ:

– כֵּן, הֶרְשֶׁלֶה, רוֹצִים לִרְאוֹת!

לָקַח הֶרְשֶׁלֶה כַּף זָהָב מִן הַשֻּׁלְחָן, תָּקַע אוֹתָהּ בְּמַגָּפוֹ, נִגַּשׁ אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁתָּקַע רִאשׁוֹן כַּף זָהָב לְמַגָּפוֹ, וְהוֹצִיא אוֹתָה לְעֵין כָּל אוֹרְחֵי הַחֲתֻנָּה, שֶׁפָּרְצוּ בִּקְרִיאוֹת הִתְפָּעֲלוּת וּבִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם. הָלַךְ לוֹ הֶרְשֶׁלֶה וְכַף הַזָּהָב בְּמַגָּפוֹ, אֶל אִמּוֹ, כְּמִי שֶׁמֵּבִיא לָהּ גְּאֻלָּה גְּדוֹלָה.

נֶחֶרְדָה הָאֵם לְמַרְאֵה הַכַּף. הָלְכָה מִיָּד לְבֵית הֶעָשִׁיר וְהֵשִׁיבָה לוֹ אֶת כַּף הַזָּהָב שֶׁסָּחַב מִמֶּנּוּ בְּנָהּ הַשּׁוֹבָב. הִתְמַלֵּא הֶעָשִׁיר רַחֲמִים וָחֶסֶד עַל הָאִשָּׁה הַיְשָׁרָה, נָתַן לָהּ סַל מָלֵא מַאֲכָלִים טוֹבִים וְגַם צְרוֹר כֶּסֶף הָגוּן שֶׁיִּהְיֶה לָהּ וּלְפַרְנָסַת בְּנָהּ הֶחָכָם, הֶרְשֶׁלֶה.

הֶרְשֶׁלֶה הָיָה אוֹהֵב מְאֹד לְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו סִפּוּרֵי מֶתַח וְסִפּוּרֵי אֵימִים. וְהֵם, חֲבֵרָיו הַיְלָדִים, אָהֲבוּ מְאֹד לִשְמֹעַ אוֹתָם סִפּוּרִים. פַּעַם סִפֵּר לָהֶם עַל נְסִיעָתוֹ בְּרַכֶּבֶת.

וְכָךְ סִפֵּר:

– יוֹם אֶחָד, נָסַעְתִּי אֶל דּוֹדִי הַגָּר בְּעִיר רְחוֹקָה. קָנִיתִי כַּרְטִיס, עָלִיתִי לָרַכֶּבֶת, יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל וְנִמְנַמְתִּי לִי. בַּלַּיְלָה, בַּחשֶׁךְ, וּבַחוּץ – שֶׁלֶג יוֹרֵד וּסְעָרָה נוֹרָאָה, בָּא מְבַקֵּר הַכַּרְטִיסִים, פּוֹלָנִי בַּעַל־גּוּף, עֲנָק, רָאָה שֶׁאֲנִי יֶלֶד יְהוּדִי הַנּוֹסֵעַ לְבַדִּי, הֵרִים אוֹתִי בְּכֹחַ מִמְּקוֹמִי, הֶעֱמִיד אוֹתִי עַל הַסַּפְסָל, הִפְשִׁיט מֵעָלַי אֶת כָּל בְּגָדַי וְאָמַר לִי, שֶׁאִם אֶצְעַק לְעֶזְרָה, יִזְרֹק אוֹתִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַחוּצָה, בְּעוֹד הָרַכֶּבֶת טָסָה בִּמְהִירוּת לְדַרְכָּה.

שָׁתַק הֶרְשֶׁלֶה וְלֹא הִמְשִׁיךְ אֶת סִפּוּרוֹ.

– אָז מַה קָּרָה, הֶרְשֶׁלֶה? סַפֵּר לָנוּ אֶת הַסּוֹף!

– הַסּוֹף? קָרָה לִי נֵס!

– אֵיזֶה נֵס, הֶרְשֶׁלֶה, בְּחַיֶּיךָ! הָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה? מִישֶׁהוּ בָּא וְהִצִּיל אוֹתְךָ? הַפּוֹלָנִי לֹא הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן?

– לֹא! – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה וּפָנָיו חֲתוּמוֹת סוֹד.

– הֶרְשֶׁלֶה, סַפֵּר לָנוּ!

– פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה – כָּל הַסִּפּוּר שֶסִּפַּרְתִּי לָכֶם, לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא! לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר…

יוֹם אֶחָד, שָׁלְחָה אִמָּא אֶת הֶרְשֶׁלֶה אֶל אָחִיהָ, הַהוּא, דּוֹדוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁגָר בַּעֲיָרָה שְׁכֵנָה. בָּא הֶרְשֶׁלֶה לְבֵית דּוֹדוֹ וְהִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. בָּחַן אוֹתוֹ הַדּוֹד בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. קָרָא הֶרְשֶׁלֶה אֶת הַפָּרָשָׁה בְּשֶׁטֶף וּבְהַטְעָמָה וְיָדַע הֵיטֵב גַּם אֶת כָּל פֵּרוּשׁ רַשִ"י. נָתַן לוֹ הַדּוֹד, לְהֶרְשֶׁלֶה, פְּרוּטָה.

יָצָא הֶרְשֶׁלֶה לֶחָצֵר, הִשְׁתּוֹבֵב שָׁם עִם דּוֹדָנָיו וְהַפְּרוּטָה – נָפְלָה מִכִּיסוֹ וְאָבְדָה.

הִתְהַלֵּךְ הֶרְשֶׁלֶה בֶּחָצֵר, הָלַךְ וְשָׁב, מְחַפֵּשׂ אֶת הַפְּרוּטָה. רָאָה הַדּוֹד אֶת הֶרְשֶׁלֶה הוֹלֵךְ וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע.

שָׁאַל אוֹתוֹ: – מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ, הֶרְשֶׁלֶה? אֶת יוֹם־אֶתְמוֹל? הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – אֶת הַפְּרוּטָה שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּמַתָּנָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ…

אָמַר לוֹ הַדּוֹד: – לֹא תִּמְצָא אֶת הַפְּרוּטָה כְּשֵׁם שֶׁלֹא תִּמְצָא אֶת יוֹם אֶתְמוֹל שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לוֹ.

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– אֶת יוֹם אֶתְמוֹל דַּוְקָא אוּכַל לִמְצֹא לְךָ בִּן־רֶגַע! אָמַר לוֹ דּוֹדוֹ: – אִם תִּמְצָא עֲבוּרִי אֶת יוֹם אֶתְמוֹל, אֶתֵּן אֲנִי לְךָ שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת, בִּמְקוֹם הָאַחַת שֶׁאִבַּדְתָּ.

נִכְנַס הֶרְשֶׁלֶה הַבַּיְתָה, תָּלַשׁ מִלּוּחַ־הַקִּיר שֶׁהָיָה תָּלוּי שָׁם, אֶת דַּף יוֹם־אֶתְמוֹל, שֶׁלֹּא תָּלְשׁוּ אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זֶה שַׁבָּת. נָתַן אֶת דַּף יוֹם אֶתְמוֹל לְדוֹדוֹ וְנָתַן לוֹ הַדּוֹד שָׁלשׁ אֲגוֹרוֹת בְּמַתָּנָה, אַחַת – בִּמְקוֹם הַפְּרוּטָה הָאֲבוּדָה וּשְׁתַּיִם – כִּפְרָס עַל שְׁנִינוּתוֹ הָרַבָּה.

פַּעַם אַחַת, הִזְמִין הַדּוֹד אֶת הֶרְשֶׁלֶה וְאֶת אִמּוֹ לְחַג הַפֶּסַח לְבֵיתוֹ. בְּלֵיל הַסֵּדֶר, עָרַךְ הַדּוֹד אֶת הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְמִצְוַת אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן, רָאָה שֶׁנִּגְנַב וְאֵינֶנּוּ.

הֵבִין הַדּוֹד שֶהֶרְשֶׁלֶה גָּנַב אֶת הָאֲפִיקוֹמָן.

שָׁאַל הַדּוֹד אֶת הֶרְשֶׁלֶה:

– הָאֲפִיקוֹמָן בְּיָדְךָ, שׁוֹבָב!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– בְּיָדִי.

– אִם הוּא בְּיָדְךָ, הֶרְשֶׁלֶה, הָשֵׁב לִי אוֹתוֹ וְנוַּכל לְחַסֵּל סֵדֶר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ.

אָמַר לוֹ הֶרְשֶלֶה:

– אֶתֵּן לְךָ, הַדּוֹד, אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, רַק אִם תַּבְטִיחַ לִקְנוֹת לִי מִכְנָסַיִם חֲדָשִׁים. הִבְטִיחַ הַדּוֹד לְהֶרְשֶׁלֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ, הֵשִׁיב הֶרְשֶׁלֶה אֶת הָאֲפִיקוֹמָן לַדּוֹד. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיָה הָאֲפִיקוֹמָן בִּידֵי הַדּוֹד, אָמַר לְהֶרְשֶׁלֶה:

– אֶתֵּן לְךָ חֳתִיכָה מִן הָאֲפִיקוֹמָן, רַק אִם תְּוַתֵּר עַל הַמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים, וְאִם לֹא תְּוַתֵּר וְלֹא תֹּאכַל מִן הָאֲפִיקוֹמָן, לֹא תּוּכַל לִגְמֹר אֶת הַסֵּדֶר אַף פַּעַם!

– אַל תִּדְאַג לִי דּוֹדִי, הֵכַנְתִּי לִי בְּכִיסִי חֲתִיכַת אֲפִיקוֹמָן לְמִקְרֶה שֶׁתַּצִּיעַ לִי לְוַתֵּר עַל הַמַּתָנָה שֶׁהִבְטַחְתָּ בְּמוֹ־פִיךָ!

שָמַח הַדּוֹד, שָׂמְחוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם, שָׂמְחָה אִמּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה עַל בְּנָהּ הֶחָכָם.

בְּאוֹתוֹ בִּקּוּר אֵצֶל הַדּוֹד, הִסְפִּיק הֶרְשֶׁלֶה לֹא רַק לְהַרְאוֹת אֶת חָכְמָתוֹ, אֶלָּא גַּם לְהַרְגִּיז אֶת דּוֹדָתוֹ. מֶה הָיָה?

בֹּקֶר אֶחָד, בְּחֹל־הַמּוֹעֵד, לְאַחַר שֶׁשִּׂחֵק עִם הַיְלָדִים בֶּאֱגוֹזִים וְ“הִרְוִיחַ” מֵהֶם אֶת כֻּלָּם, עַד אֶחָד, נִכְנַס לוֹ הֶרְשֶׁלֶה הַבַּיְתָה, לְבֵית הַדּוֹד, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֶאֱכֹל לוֹ בְּנַחַת אֶת רֶוַח כַּפַּיו. רָאָה אֶת דּוֹדָתוֹ יוֹשֶׁבֶת לָהּ בַּבַּיִת עַל הַסַּפָּה, וְלֹא בֵּרַךְ אוֹתָה בְּ“בֹקֶר טוֹב”.

אָמְרָה לוֹ הַדּוֹדָה: – הֶרְשֶׁלֶה, אַתָּה יֶלֶד לֹא מְנֻמָּס! כְּשֶׁרוֹאִים בֶּנְאָדָם, וּבְיִחוּד קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, וּבְיִחוּד שֶׁבְּיִחוּד שֶׁאַתָּה מִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ, מְבַרְכִים אוֹתוֹ בְּ“בֹקֶר טוֹב”.

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה:

– טוֹב, דּוֹדָה, כָּךְ אֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אֲנִי מַבְטִחַ לָךְ!

לַמָּחֳרָת, יָצְאָה הַדּוֹדָה לָרְחוֹב, לְעִסּוּקֶיהָ. הֶחֱלִיקָה בִּשְׁלוּלִית שֶׁל מֵי־שְׁפָכִין שֶׁזָּרְמוּ שָׁם וְנָפְלָה. בְּעוֹדָהּ טוֹרַחַת וּמִתְאַמֶּצֶת בְּכָל כֹּחָהּ לְהָרִים אֶת כָּל מִשְׁמַנֵּי בְּשָׂרָה הַכְּבֵדִים וְלַעַמֹד עַל רַגְלֶיהָ, עָבַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה עַל יָדָהּ וְאָמַר לָהּ בִּתְרוָּעה גְּדוֹלָה:

– בֹּקֶר טוֹב, דּוֹדָה!

בֹּקֶר אֶחָד, שׁוֹטֵט לוֹ הֶרְשֶׁלֶה בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ לָעֲיָרָה. רָאָה פָּרָה חוּמָה־אֲדַמְדֶּמֶת רוֹעָה לָהּ בָּאָחוּ, יָפָה וּמְפֻטֶּמֶת, שֶׁעֲטִינֶיהָ נִגְרָרִים עַל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, מְלֵאִים חָלָב. עָמַד עַל יָדָהּ, לִטֵּף אֶת עוֹרָה הַמַּבְרִיק בְּהִתְפָּעֲלוּת, וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

פִּתְאֹם הוֹפִיעַ אִכָּר וְשָׁאַל אֶת הֶרְשֶׁלֶה:

– מָה אַתָּה רוֹצֶה, יֶלֶד יְהוּדִי, מִפָּרָתִי, שֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶצְלָהּ וּמְלַטֵּף אוֹתָה כְּמוֹ אֶת הַדּוֹדָה שֶׁלְּךָ?

– זוֹ הַפָּרָה שֶׁלְּךָ? – הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה בִּשְׁאֵלָה – יֵשׁ לְךָ מַזָּל! אֲנִי רוֹאֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהּ שֶהִיא חֲכָמָה גְּדוֹלָה!

– כֵּן? מְעַנְיֵן! לָמָּה אֲנִי לֹא רוֹאֶה זֹאת בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהּ?

– לֹא כָּל הָעֵינַיִם שָׁווֹת – אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה.

– וּמָה אַתָּה מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת בַּחֲכָמָה הַזֹּאת? – הִמְשִׁיךְ הָאִכָּר לַחְקֹר אֶת הֶרְשֶׁלֶה.

– מַה לַעֲשׂוֹת, אַתָּה שׁוֹאֵל – שָׁאַל הֶרְשֶׁלֶה אֶת הָאִכָּר.

– אִם אַתָּה מְעֻנָין, אֲנִי יָכוֹל, לְמָשָׁל, לְלַמֵּד אוֹתָה לְדַבֵּר…

– לְדַבֵּר?! אַתָּה לֹא מְרַמֶּה אוֹתִי, יֶלֶד יְהוּדִי?

– תֵּן לִי אֶת הַפָּרָה לִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, שְׁלַח לִי אֹכֶל בִּשְׁבִילָהּ מִדֵּי יוֹם וַאֲנִי אָשִׁיב לְךָ פָּרָה מְדַבֶּרֶת!

תָּקַע הָאִכָּר אֶת יָדוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה וְאָמַר:

– עָשִׂינוּ עֵסֶק! קַח אֶת הַפָּרָה וְהַתְחֵל בַּמְּלָאכָה!

הוֹבִיל הֶרְשֶׁלֶה אֶת הַפָּרָה אַחַר־כָּבוֹד לַחֲצַר אִמּוֹ. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַפָּרָה הַיְפֵהפִיָּה שֶׁעֲטִינֶיהָ הַכְּבֵדִים בְּחָלָב נִגְרָרִים עַל הָאֲדָמָה, נִבְהֲלָה מְאֹד, שֶׁמָּא סָחַב אוֹתָהּ הֶרְשֶׁלֶה שֶׁלָּהּ, מֵאַחַד הָאִכָּרִים בַּכְּפָר.

הִרְגִּיעַ אוֹתָה הֶרְשֶׁלֶה וְאָמַר:

– הֲיִי שְׁקֵטָה, אִמָּא, וְשִמְחִי בְּחֶלְקֵךְ! הֵבֵאתִי לָךְ “פָּרַת זָהָב” לִשְלשָׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים! הָכִינִי, אִמָּא, כַּדִּים, קְדֵרוֹת וְקַנְקַנִּים, וְעוֹד כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים. אַתְּ תַּחְלְבִי אֶת הַפָּרָה וַאֲנִי – אֶמְכֹּר אֶת הֶחָלָב לְכָל הַשְּׁכֵנִים. מֵהֶחָלָב שֶׁיִּשָּׁאֵר, תַּחְבְּצִי חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת וּתְגַבְּנִי גְּבִינָה. אֲנַחְנוּ נִתְעַשֵּׁר, אִמָּא! נִתְעַשֵּׁר!

– שְׁתֹק הֶרְשֶׁלֶה – צָוְחָה אִמָּא – שֶׁל מִי הַפָּרָה? לֵךְ מִיָּד וְהַחֲזֵר אוֹתָה לִבְעָלֶיהָ!

– מַה פִּתְאֹם לְהַחֲזִיר, אִמָּא, מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת? הָאִכָּר מָסַר לִי אֶת הַפָּרָה לִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים, כְּדֵי שֶׁאֲלַמֵּד אוֹתָה לְדַבֵּר!

– מַ.מַ.מַ.מָה? לְדַבֵּר? הִשְׁתַּגַּעְתָּ, הֶרְשֶׁלֶה, לְגַמְרֵי?! מִי שָׁמַע וּמִי רָאָה פָּרָה מְדַבֶּרֶת?

בְּקִצּוּר, בְּקשִׁי רַב, וְאַחֲרֵי דִּבּוּרִים רַבִּים, בְּקוֹל רָם וּבְלַחַשׁ, שִׁכְנַע הֶרְשֶׁלֶה אֶת אִמּוֹ שֶׁהַפָּרָה הִגִּיעָה לַחֲצֵרָם, בְּהַסְכָּמַת בְּעָלֶיהָ, הָאִכָּר.

חָלְבָה הָאֵם חָלָב, כַּעֲצַת הֶרְשֶׁלֶה, חָבְצָה חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת מְתוּקָה, גִּבְּנָה גְּבִינָה שְׁמֵנָה וּמְשֻׁבַּחַת, וְהֶרְשֶׁלֶה הִתְהַלֵּךְ עִם סְחוֹרָתוֹ בְּכָל הָעֲיָרָה וְכִיסָיו תָּפְחוּ וְהָלְכוּ בְּכֶסֶף רַב.

מִדֵּי שָׁבוּעַ הָלַךְ הֶרְשֶׁלֶה אֶל הָאִכָּר וְסִפֵּר לוֹ שֶׁפָּרָתוֹ לוֹמֶדֶת לְדַבֵּר בִּמְהִירוּת הַפְלֵא וָפֶלֶא!

כְּשֶׁמָלְאוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, מֵאָז בָּאָה הַפָּרָה לְבֵית הֶרְשֶׁלֶה, הוֹפִיעַ הֶרְשֶׁלֶה בְּבֵית הָאִכָּר וּפָנָיו עֲצוּבוֹת. שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִכָּר: – לָמָּה נָפְלוּ פָּנֶיךָ, יְדִידִי הַמְלֻמָּד? הַאִם קָרָה אָסוֹן לַפָּרָה שֶׁלִּי?

– לֹא! לֹא קָרָה שׁוּם אָסוֹן לַפָּרָה שֻלְךָ, אֲבָל…

– אֲבָל מָה? מַהֵר, דַּבֵּר!

הַפָּרָה הִתְחִילָה לְדַבֵּר וְ…

– וּמָה? מַה דִּבְּרָה, הַגֵּד הֶרְשֶׁלֶה!

– שֶ.שֶ – שֶׁגְּנוּבָה הִיא בְּיָדְךָ מֵאִכָּר אַחֵר, בִּכְפָר רָחוֹק…

– כָּך אָמְרָה הַפָּרָה? אַתָּה נִשְׁבָּע?

– אֲנִי לֹא נִשְׁבָּע – אָמַר הֶרְשֶׁלֶה – כִּי לְהִשָּׁבַע אָסוּר, אֲבָל מַמָּשׁ כָּךְ אָמְרָה הַפָּרָה שֶׁלְּךָ, בְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי.

פָּחַד הָאִכָּר פַּחַד רַב, שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹדוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת הָיְתָה פָּרָתוֹ גְּנוּבָה, וְעַל כֵּן נָתַן אוֹתָה לְהֶרְשֶׁלֶה, שֶׁתִּגְדַּל וְתִתְפַּטֵּם בַּחֲצֵרוֹ, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל בְּעָלֶיהָ לְהַכִּירָה, אִם יָבוֹא לְחַפְּשָׂהּ.

אָמַר הָאִכָּר לְהֶרְשֶלֶה:

– יוֹדֵעַ אַתָּה מָה, אִם אַתָּה מְסֻגָּל לְלַמֵּד פָּרָה לְדַבֵּר, בְּוַדַּאי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ גַּם לְלַמֵּד פָּרָה לִשְׁתֹּק, לֹא כֵן?

– לְלַמֵּד לִשְׁתֹּק? – הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה וְצָחַק בְּלִבּוֹ צְחוֹק גָּדוֹל.

– אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת, בִּתְנַאי שֶׁתִּשָּׁאֵר הַפָּרָה שֶׁלְּךָ בַּחֲצֵרִי עוֹד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים וְאַתָּה תִּשְלַח לִי אֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ יוֹם יוֹם…

– גָּמַרְנוּ עֵסֶק – תָּקַע הָאִכָּר אֶת יָדוֹ לְיַד הֶרְשֶׁלֶה. אֲנִי רוֹצֶה פָּרָה שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ דָּג, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

– אֲנִי שׁוֹמֵעַ – אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה.

וְעַכְשָׁו, מִי מִכֶּם יוֹדֵעַ מִי שָׂמַח יוֹתֵר, עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, הֶרְשֶׁלֶה אוֹ הָאִכָּר?

עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, הֶרְשֶׁלֶה גָּדַל וְהָיָה לְנַעַר. דִּבְּרָה אִמּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה עַל לִבּוֹ, שֶׁיַּסְכִּים לָלֶכֶת מִן הָעֲיָרָה אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה לִלְמֹד שָׁם תּוֹרָה.

יָצָא הֶרְשֶׁלֶה לְדַרְכּוֹ, צְרוֹר בְּגָדָיו עַל כְּתֵפוֹ וַאֲגוֹרָה אַחַת וִיחִידָה בְּכִיסוֹ. צָעַד בָּרֶגֶל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ וְכַמּוּבָן רָעֵב וְקִוָּה בְּלִבּוֹ, שֶׁתַּעֲבֹר עֲגָלָה כָּלְשֶׁהִי, שֶׁיּוּכַל לִנְסֹעַ בָּהּ. בַּצָּהֳרַיִם, הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ עֲגָלָה שֶׁיָּשַׁב בָּהָ יְהוּדִי לָבוּשׁ כְּעָשִׁיר. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הֶרְשֶׁלֶה רְשׁוּת לַעֲלוֹת עַל עֶגְלָתוֹ. הִכִּיר הָאִישׁ אֶת הֶרְשֶׁלֶה וְאָמַר לוֹ:

– אֲנִי מַכִּיר וְיוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה “מְסַדֵּר” אֶת כֻּלָּם. דַּע לְךָ, שֶׁאוֹתִי לֹא תְּסַדֵּר.

חָשַׁב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה בְּלִבּוֹ: – עוֹד נִרְאֶה…

עָלָה לוֹ הֶרְשֶׁלֶה עַל עֶגְלַת הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר וְרָאָה שֶׁ“הָעֶגְלוֹן” אֵינוֹ עֶגְלוֹן.

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה, לַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר: – סוּסְךָ עָצֵל הוּא, ר' יְהוּדִי, וְאַתָּה חַלָּשׁ בְּעֶגְלוֹנוּת תֵּן לִי אֶת הַמוֹשְׁכוֹת וְאַרְאֶה לְךָ אֵיךְ יָטוּס סוּסְךָ אֶצְלִי כְּנֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם!

נָתָן לוֹ הַיְּהוּדִי אֶת מוֹשְׁכוֹת הַסּוּס בְּחֵפֶץ לֵב וְזֶה הִתְחִיל בֶּאֱמֶת לָטוּס, כִּדְבָרָיו. הִגִּיעוּ לְפֻנְדָּק. הֶעֱמִיד הֶרְשֶׁלֶה אֶת הָעֲגָלָה לִפְנֵי פֶּתַח הַפֻּנְדָּק. נִכְנַס הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר לַפֻּנְדָּק לֶאֱכֹל וְלֹא הִזְמִין אֶת הֶרְשֶׁלֶה אִתּוֹ. מֶה עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה?

נִכְנַס לְמִטְבַּח הַפֻּנְדָּק וְאָמַר לְבַעַל הַבַּיִת:

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַפֻּנְדָּק:

– עֲלֵיכֵם הַשָּׁלוֹם!

אָמַר הֶרְשֶׁלֶה: – אֲנִי הוּא עֶגְלוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר שֶׁנִּכְנַס לֶאֱכֹל אֶצְלְךָ. תֵּן לִי לֶאֱכֹל כָּאן בַּמִּטְבָּח. הֵבִין בַּעַל־הַפֻּנְדָּק מִדִּבְרֵי הֶרְשֶׁלֶה שֶׁכָּךְ צִוָּה הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר. נָתַן לְפָנָיו אֲרוּחָה יָפָה, אָכַל הֶרְשֶׁלֶה וְשָׂבַע, יָצָא מִן הַפֻּנְדָּק וְנֶעְלַם. כְּשֶׁסִּיֵּם הֶעָשִׁיר לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתוֹ, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּעַל הַפֻּנְדָּק לְשַׁלֵּם בְּעַד אֲרוּחָתוֹ וּבְעַד אֲרוּחַת עֶגְלוֹנוֹ.

הִשְׁתּוֹמֵם הֶעָשִׁיר וְאָמַר: – עֶגְלוֹנִי? אֵין לִי שׁוּם עֶגְלוֹן! סִפֵּר לוֹ בַּעַל־הַפֻּנְדָּק עַל הַבָּחוּר שֶׁאָכַל בְּמִטְבָּחוֹ. שִׁלֵּם הֶעָשִׁיר בְּעַד אֲרוּחָתוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁנֶּעְלַם כְּמַחַט בַּעֲרֵמָה שֶׁל שַׁחַת.

הָלַךְ הֶרְשֶׁלֶה וְהָלַךְ בְּרַגְלָיו עַד, שֶׁהִגִּיעַ, עָיֵף וּמַזִּיעַ, לָעִיר הַזָּרָה, שֶׁבָּהּ הִתְכַּוֵּן לִלְמֹד תּוֹרָה. חָשׁ שֶׁהוּא רָעֵב כְּכֶלֶב וְאֵין לוֹ מַכִּיר וְאֵין מוֹדָע. נִכְנַס לַפֻּנְדָּק וְשָׁאַל אֶת הַפֻּנְדָּקִית:

– כָּאן מְחַלְּקִים אֲרוּחוֹת חִנָּם?

אָמְרָה לוֹ הַפֻּנְדָּקִית:

– לֹא! כָּל אוֹרֵחַ אוֹכֵל וּמְשַׁלֵּם בְּכַסְפּוֹ.

– מְצֻיָּן! אָמַר הֶרְשֶׁלֶה וְהִזְמִין אֲרוּחָה טוֹבָה.

אָכַל וְשָׂבַע, הוֹצִיא אֶת הָאֲגוֹרָה הַיְחִידָה שֶׁהָיְתָה בְּכִיסוֹ וְנָתַן לַפֻּנְדָּקִית.

כָּעֲסָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה:

– מַהִי הַפְּרוּטָה הַזּוֹ שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לִי בִּשְׁבִיל הָאֲרוּחָה הַיְקָרָה שֶׁהִזְמַנְתָּ לְךָ?

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה:

– אַתְּ אָמַרְתְּ לִי בְּמוֹ־פִּיךְ, שֶׁכָּל אוֹרֵחַ אוֹכֵל וּמְשַׁלֵּם עֲבוּרָהּ בְּכַסְפּוֹ. וּבְכֵן, דְּעִי לָךְ, שֶׁאֲגוֹרָה זוֹ הִיא כַּסְפִּי, וְכָל כַּסְפִּי.

יוֹם אֶחָד כָּאֲבוּ לְהֶרְשֶׁלֶה הָאָזְנַיִם וְהִתְנַפְּחוּ מְאֹד.

הִתְהַלֵּךְ בְּפָנִים חֲמוּצוֹת, סוֹבֵל יִסּוּרִים נוֹרָאִים. פָּגַשׁ אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ בְּלַעַג:

הֶרְשֶׁלֶה, אָזְנֶיךָ גְּדוֹלוֹת כְּאָזְנֵי חֲמוֹר! הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– בֶּאֱמֶת נָכוֹן, פָּגַשְׁתִּי חֲמוֹר אֶחָד וְהִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ לָקַחְתָּ אַתָּה, וּמַה נִּשְׁאַר לִי לָקַחַת מִמֶּנּוּ? לָקַחְתִּי אֶת אָזְנָיו!

מַעֲשֶׂה וְאָדָם אֶחָד עָבַר עַל-פְּנֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא

וְרֶשֶׁת מְלֵאָה תַּרְנְגוֹלוֹת עַל כְּתֵפוֹ.

הִנִּיחַ אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת בֶּחָצֵר וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

שׁוֹטְטוּ לָהֶן הַתַּרְנְגוֹלוֹת בֶּחָצֵר וְהֵטִילוּ בָּהּ בֵּיצִים.

שָׁאֲלָה אֵשֶׁת רַבִּי חֲנִינָא אֶת בַּעֲלָהּ:

“מָה אֶעֱשֶׂה בְּבֵיצִים רַבּוֹת אֵלּוּ שֶׁמְּטִילוֹת הַתַּרְנְגוֹלוֹת?”

אָמַר לָהּ:

“אָסוּר לָנוּ לֶאֱכֹל מֵהֶן, שֶׁאֵינָן שֶׁלָּנוּ!”

נִתְרַבּוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְנִתְרַבּוּ הַבֵּיצִים וּמֵרְרוּ חַיֵּי הָאִשּׁה.

שָׁבָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ, רַבִּי חֲנִינָא:

"מַה נַּעֲשֶׂה בַּתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁמְּצִיקוֹת לָנוּ

וְאֵין לָנוּ מֵהֶן תּוֹעֶלֶת?"

אָמַר לָהּ:

“אִשּׁה, מִכְרִי אוֹתָן וּקְנִי בִּמְחִירָן עִזִּים.”

יוֹם אֶחָד שָׁב בַּעַל-הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְדָרַשׁ אוֹתָן.

שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי חֲנִינָא:

“יֵשׁ לְךָ סִימָנִים?”

נָתַן לוֹ בַּעַל-הַתַּרְנְגוֹלוֹת סִימָנִים.

אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא:

"רוֹאֶה אַתָּה עִזִּים אֵלּוּ? שֶׁלְּךָ הֵן,

שֶׁקָּנִינוּ אוֹתָן בִּמְחִיר תַּרְנְגוֹלוֹתֶיךָ!"

נָטַל הָאִישׁ אֶת עִזָּיו וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

[תַּעֲנִית כה]

כְּשֶׁהָיָה הֶרְשֶׁלֶה נַעַר, לָבַשׁ חָלוּק שָׁחוֹר כְּכָל הַנְּעָרִים. הָיָה חֲלוּקוֹ בָּלוּי וְקָרוּעַ, כַּפְתּוֹרָיו תְּלוּשִׁים, אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו מְצִיצוֹת מִקִּרְעֵי נַעֲלָיו, כִּי עָנִי הָיָה הֶרְשֶׁלֶה מְאֹד מְאֹד. פַּעַם אַחַת, יָשַׁב בְּחֶבְרַת חֲבֵרָיו וְאָמַר:

– הַלְוַאי וְתִפְרֹץ שְׂרֵפָה בְּבֵיתֵנוּ וְלֹא יִשָּׁאֵר לִי דָּבָר, אֶלָּא חָלוּק לְגוּפִי וְזוּג נַעֲלַיִם לְרַגְלַי!

הִתְפַּלְּאוּ הַנְּעָרִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:

– הֶרְשֶׁלֶה, לָמָּה אַתָּה מְקַלֵּל אֶת עַצְמְךָ שְׁיִּשָּׂרֵף בֵּיתְךָ?

– אֲנִי מְקַלֵּל? לְהֵפֶךְ, בְּרָכָה גְּדוֹלָה אֲנִי מְבָרֵךְ! כִּי אִם תִּפְרֹץ בְּבֵיתֵנוּ בֶּאֱמֶת שְׂרֵפָה, בְּוַדַּאי יִתֵּן לִי אֵיזֶה יְהוּדִי רַחֲמָן חָלוּק לְגוּפִי וְזוּג נַעֲלַיִם לְרַגְלַי…

פַּעַם אַחַת בָּא הֶרְשֶׁלֶה לְעִיר זָרָה, וּבְכִיסוֹ אֵין פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. רָעֵב הָיָה וְצָמֵא, עָיֵף וְיָגֵעַ. פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ יְהוּדִים שֶׁהִכִּירוּ מִיָּד שֶׁהוּא הֶרְשֶׁלֶה, הַלֵּץ הַנּוֹדָע הֶחָבִיב עַל הַכֹּל. אָמְרוּ לוֹ: – הֶרְשֶׁלֶה, בּוֹא וּתְשַׂמַּח אוֹתָנוּ בְּדִבְרֵי פִּיךָ!

אָמַר לָהֶם הֶרְשֶׁלֶה:

– אֲנִי מַסְכִּים, בִּתְנַאי שֶׁתְּשַׁלְּמוּ לִי מֵרֹאשׁ.

שִׁלְּמוּ לוֹ בְּחֵפֶץ־לֵב מֵרֹאשׁ, כֶּסֶף טוֹב. אָכַל וְשָׁתָה, בָּא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְעָלָה עַל הַבָּמָה. לֹא נִצְנֵץ לוֹ לְהֶרְשֶׁלֶה שׁוּם דְּבַר לֵיצָנוּת בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר לְשׁוֹמְעָיו:

– אַתֶּם יוֹדְעִים מָה?

אָמְרוּ לוֹ:

– לֹא, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים!

– אָמַר לָהֶם:

– אִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, כְּדַאי שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ!

נִשְׁאֲרוּ הַסַּקְרָנִים מְתוּחִים וּפְעוּרֵי־פֶּה, וְהֶרְשֶׁלֶה יָרַד מִן הַבָּמָה, יָצָא מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּכֶּסֶף שֶׁנִּתַּן לוֹ. לַמָּחֳרָת, שׁוּב בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים:

– הֶרְשֶׁלֶה, בּוֹא וְשַׂמַּח אֶת לִבֵּנוּ בִּבְדִיחוֹתֶיךָ, אֲבָל בֶּאֱמֶת!

הִסְכִּים הֶרְשֶׁלֶה, בִּתְנַאי שֶׁשּׁוּב יְשַׁלְּמוּ לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ מֵרֹאשׁ. שִׁלְּמוּ לוֹ בְּחֵפֶץ־לֵב כֶּסֶף טוֹב. שׁוּב בָּא הֶרְשֶׁלֶה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּקְהַל הַנֶּאֱסָפִים גָּדוֹל כִּפְלַיִם מְחַכֶּה לִבְדִיחוֹתָיו. עָלָה הֶרְשֶׁלֶה עַל הַבָּמָה וְשָׁאַל:

– יְהוּדִים, אַתֶּם יוֹדְעִים מָה?

אָמְרוּ לוֹ: – אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים!

אָמַר לָהֶם הֶרְשֶׁלֶה:

– אֵם אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, אֵין לִי מַה לּוֹמַר לָכֶם! צָחַק הַקָּהָל צְחוֹק גָּדוֹל עַד שֶׁעָלוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם מֵרֹב צְחוֹק. שָׁב וְיָצָא הֶרְשֶׁלֶה מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ. גָּבַר הַמֶּתַח בִּקְהַל הַיְּהוּדִים הַסַּקְרָנִים וּבִקְשׁוּ אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית:

– הֶרְשֶׁלֶה, בְּחַיֶּיךָ, בּוֹא הַיּוֹם לְהַצְחִיק אוֹתָנוּ בִּדְבָרֶיךָ!

שִׁלְּמוּ לוֹ בַּשְּׁלִישִׁית אֶת שְׂכָרוֹ מֵרֹאשׁ. שָׁב הֶרְשֶׁלֶה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִי וְעָלָה עַל בָּמַת בֵּית־הַכְּנֶסֶת. הַפַּעַם הִתְאַסֵּף קְהַל סַקְרָנִים עָצוּם וָרָב שֶׁנִּדְחַק מִפֶּה לָפֶּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. אָמַר לָהֶם הֶרֱשֶׁלֶה:

– אַתֶּם יוֹדְעִים מָה?

אָמְרוּ לוֹ אֵלֶּה מִן הַקָּהָל:

– אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים!

וַאֲחֵרִים אָמְרוּ:

– אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים!

אָמַר לָהֶם הֶרְשֶׁלֶה:

– אִם כָּךְ, יְסַפְּרוּ אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים לְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים! צָחֲקוּ כָּל הַיְּהוּדִים צְחוֹק רַב וְשִׁלְּחוּ אֶת הֶרְשֶׁלֶה לְדַרְכּוֹ, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, מוֹדֶה בְּלִבּוֹ לֵאלֹהִים שֶׁבָּרָא גַּם יְהוּדִים שׁוֹטִים בְּעוֹלָמוֹ…

הֶרְשֶׁלֶה יָשַׁב בָּעִיר הַגְּדוֹלָה שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת בִּ“ישִׁיבָה”, עַד שֶׁהָיָה בָּקִיא וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה. כָּל יְהוּדֵי הָעִיר הִכִּירוּ אֶת הֶרְשֶׁלֶה וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ מְאֹד. הֵם הָיוּ מַזְמִינִים אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּבֵיתָם וְנֶהֱנִים הֲנָאָה רַבָּה מֵחָכְמוֹתָיו וּבְדִיחוֹתָיו, אֲבָל עֲדַיִן הָיָה הֶרְשֶׁלֶה עָנִי, חֲסַר־פְּרוּטָה, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה כְּשֶׁבָּא לְאוֹתָהּ עִיר לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעוֹדוֹ נַעַר. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב לָעֲיָרָה, לָבַשׁ בֶּגֶד שַׁבָּת שֶׁלּוֹ, חָבַשׁ כּוֹבַע־חַג לְרֹאשׁוֹ, צִחְצַח יָפֶה אֶת זוּג נַעֲלָיו הַיָּחִיד וּבָא אֶל יְדִידוֹ הַטּוֹב:

– חַיִּים, רוֹצֶה אַתָּה לִנְסֹעַ אִתִּי לַעֲיָרָתִי, אוֹסְטְרוֹפּוֹל? הֵשִׁיב לוֹ חַיִּים: – מוּכָן וּמְזֻמָּן, הֶרְשֶׁלֶה!

לָבַשׁ גַּם חַיִּים אֶת בֶּגֶד הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ, חָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ לְרֹאשׁוֹ וְהָלַךְ עִם הֶרְשֶׁלֶה.

הוֹלִיךְ אוֹתוֹ הֶרְשֶׁלֶה לְבֵית מְנַצֵּחַ הַכְּלֵיזְמֶרִים. אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה, לַמְנַצֵּחַ:

– הָעֶרֶב אֲנִי חוֹגֵג אֶת חֲתֻנָּתִי בְּאוֹסְטְרוֹפּוֹל! בָּאתִי אֵלֶיךָ עִם מְשָׁרְתִי חַיִּים, לְהַזְמִין אוֹתְךָ וְאֶת כָּל הַכְּלֵיזְמֶרִים שֶׁלְּךָ לְנַגֵּן לְפָנַי בַּחֲתֻנָּתִי.

– בְּרָצוֹן רַב! – אָמַר מְנַצֵּחַ הַכְּלֵיזְמֶרִים – אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁאַתָּה וּמְשָׁרֶתְךָ חַיִּים תִּסְעוּ אִתָּנוּ בְּעֶגְלָתֵנוּ.

– אִם זֶהוּ רְצוֹנְךָ, נִסַּע אִתְּכֶם, כְּבַקָּשָׁתְךָ.

יָשְׁבוּ הַכְּלֵיזְמֶרִים בָּעֲגָלָה, פִּנּוּ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד לְהֶרְשֶׁלֶה וְגַם לִ“מְשָׁרְתוֹ” חַיִּים, וְנָסְעוּ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָעֲיָרָה אוֹסְטְרוֹפּוֹל, אָמַר הֶרְשֶׁלֶה לַמְנַצֵּחַ: – אֲנִי נִגָּשׁ לְרֶגַע לְהוֹדִיעַ לִמְחֻתָּנִי הַגְּבִיר, שֶׁהִגַּעְנוּ כֻּלָּנוּ, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַחֲתֻנָּה, וְאַתֶּם הַתְחִילוּ לְנַגֵּן!

הוֹצִיאוּ הַכְּלֵיזְמֶרִים אֶת כְּלֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לְנַגֵּן מַנְגִּינוֹת חֲתֻנָּה עַלִּיזוֹת. נֶאֶסְפוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה סְבִיבָם, הִתְחִילוּ לָשִׁיר וְלִרְקֹד, לִרְקֹד וְלָשִׁיר, וְלֹא יָדְעוּ, גַּם לֹא הִתְעַנְיְנוּ בַּשְּׁאֵלָה, לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה. כְּשֶׁהָיוּ הַכְּלֵיזְמֶרִים עֲיֵפִים וְהֶחָתָן־כַּלָּה וְכָל הַמְחֻתָּנִים עֲדַיִן לֹא נִרְאוּ וְלֹא נִשְׁמְעוּ, פָּסְקוּ אֶת מַנְגִּינָתָם וְנָחוּ. הוֹצִיאוּ הָעֲשִׁירִים שֶׁבְּאַנְשֵׁי הָעֲיָרָה אֶת אַרְנְקֵיהֶם, שִׁלְּמוּ לַכְּלֵיזְמֶרִים כֶּסֶף טוֹב וּבִלְבַד שֶׁיּוֹסִיפוּ לְנַגֵּן.

וְהֶרְשֶׁלֶה, אֵיפֹה הָיָה כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה? יָשַׁב לוֹ בְּבֵית אִמּוֹ, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, יַחַד עִם חֲבֵרוֹ חַיִּים, מַקְשִׁיבִים מֵרָחוֹק לְמִצְהֲלוֹת אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה וּלְמַנְגִּינוֹת הַכְּלֵיזְמֶרִים…

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים מֵאָז שָׁב הֶרְשֶׁלֶה מִן הַ“יְשִׁיבָה” וּכְבָר הִתְחַתֵּן וְנוֹלַד לוֹ בֵּן, בְּמַזָּל טוֹב.

וּבְבֵיתוֹ – אֵין מְאוּמָה. לֹא חִתּוּלִים לַתִּינוֹק, לֹא בְּגָדִים לָאִשָּׁה, אַף לֹא כִּבּוּד לָאוֹרְחִים, שֶׁיָּבוֹאוּ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִבְרִית־הַמִּילָה. מֶה עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה, עָמַד וּבָכָה? לֹא. זֹאת לֹא עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה מִיָּמָיו, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ יֶלֶד, הִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרָה בְּפָנִים מְאִירוֹת שֶׁל בַּעַל־שִׂמְחָה. רָאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ, וְאָמְרוּ לוֹ:

– מָה הַשִּׂמְחָה, הֶרְשֶׁלֶה?

הֵשִׁיב לָהֶם: – אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁנּוֹלַד לִי בֵּן?

– יוֹדְעִים גַּם יוֹדְעִים – אָמְרוּ לוֹ, אֲבָל בְּגָדִים לַתִּינוֹק הַנּוֹלָד וְלָאִשָּׁה בַּבַּיִת יֵשׁ? וְכִבּוּד יֵשׁ?

אָמַר לָהֶם:

– אַתֶּם תְּנוּ לִי בֵּינְתַיִם בְּהַקָּפָה הַכֹּל מִכֹּל כֹּל, וַאֲנִי, לְאוֹרֵחַ אֲנִי מְצַפֶּה, עָשִׁיר אַדִּיר, וְהוּא יְשַׁלֵּם לָכֶם מִמֵּיטַב כַּסְפּוֹ. מִיָּד רָצוּ כָּל חֶנְוָנֵי הָעֲיָרָה לִהְיוֹת “קְרוֹבִים” וִידִידִים שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם קָרוֹב־עָשִׁיר אַדִּיר. הֵבִיאוּ לְבֵיתוֹ בְּהַקָּפָה בְּגָדִים וּמַאֲכָלִים רַבִּים, מִכָּל טוּב הָאָרֶץ. הִתְאַסְּפוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה לַבְּרִית, אֶחָד לֹא נֶעְדַּר. רָמַז הֶרְשֶׁלֶה לַמּוֹהֵל לְהַתְחִיל בַּמִּצְוָה.

אָמְרוּ לוֹ הַנֶּאֱסָפִים: – מַה זֶּה, הֶרְשֶׁלֶה, אֵינְךָ מְחַכֶּה לָאוֹרֵחַ שֶׁלְּךָ, הֶעָשִׁיר הָאַדִּיר?

אָמַר לָהֶם הֶרְשֶׁלֶה:

– הָאוֹרֶחַ שֶׁלִּי הוּא בְּנִי בְּכוֹרִי הַנִּכְנָס הַיּוֹם בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ! הֵבִינוּ אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה, שֶׁשּׁוּב נִצַּח אוֹתָם הֶרְשֶׁלֶה בְּחָכְמָתוֹ וְכָעֲסוּ עָלָיו:

– הֶרְשֶׁלֶה, בְּעַד כָּל מַה שֶּׁהֵבֵאנוּ לְבֵיתְךָ מִי יְשַׁלֵּם? הֵשִׁיב לָהֶם הֶרְשֶׁלֶה:

– זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וְהַכֹּל שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם!

כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם “פִּדְיוֹן הַבֵּן” לָרַךְ הַנּוֹלָד, שׁוּב הִזְמִין הֶרְשֶׁלֶה אֶת כָּל יְהוּדֵי אוֹסְטְרוֹפּוֹל לְבֵיתוֹ. הָיוּ לוֹ עוּגִיּוֹת “לֶקַח” מְתוּקוֹת לְכִבּוּד, אֲבָל יַיִן לֹא הָיָה לוֹ. אָמְרוּ לוֹ הָאוֹרְחִים: – הֶרְשֶׁלֶה, בְּ“פִדְיוֹן הַבֵּן” בְּלֹא יַיִן, לֹא אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ “לְחַיִּים”!

אָמַר לָהֶם: – חַכּוּ שָׁעָה קָלָּה וְיִהְיֶה גַּם יַיִן, רַק סִמְכוּ עַל הֶרְשֶׁלֶה! יָצָא לְחַפֵּשׂ חֲנוּת שֶׁל יַיִן בִּרְחוֹבוֹת אוֹסְטְרוֹפּוֹל וּמָצָא חֲנוּת חֲדָשָׁה, בְּעָלֶיהָ הַסּוֹחֵר לֹא הִכִּיר וְלֹא יָדַע אֶת הֶרְשֶׁלֶה וְאֶת תַּעֲלוּלָיו. נִכְנַס הֶרְשֶׁלֶה אֶל הַחֲנוּת הַחֲדָשָׁה וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּמֻמְחֶה לְיַיִן שֶׁהֶחְמִיץ וּלְיַיִן שֶׁהִבְאִישׁ.

– יוֹדֵעַ אֲנִי, אָמַר הֶרְשֶׁלֶה – אֲפִלּוּ לַהֲפֹךְ חֹמֶץ־בֶּן־יַיִן לְיֵין־“קִדּוּשׁ” מְשֻׁבָּח!

שָׂמַח הַסּוֹחֵר שִׂמְחָה רַבָּה וְאָמַר לוֹ, לְהֶרְשֶׁלֶה: – הִנֵּה, יֵשׁ לִי חָבִית, שָׁם בַּזָּוִית, מְלֵאָה חֹמֶץ־בֶּן־יַיִן כִּדְבָרֶיךָ, וְאַתָּה, שַׁפֵּר לִי אֶת טַעַם הַיַּיִן הַזֶּה וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ בְּמֵיטַב כַּסְפִּי. נִגַּשׁ הֶרְשֶׁלֶה בְּמֶרֶץ אֶל חָבִית בְּאוֹתָהּ זָוִית. עָקַר הֶרְשֶׁלֶה מִן הֶחָבִית אֶת הַבֶּרֶז וּמִלֵּא לוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל בְּיַיִן מְשֻׁבָּח, יֵין “קִדּוּשׁ” וְ“הַבְדָּלָה”.

סָתַם בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת הַחוֹר וְקָרָא לַסּוֹחֵר:

– מִצְטַעֵר אֲנִי, ר' יְהוּדִי, שֶׁעָקַרְתִּי בִּשְׁגָגָה אֶת הַבֶּרֶז מִן הֶחָבִית, וְאַתָּה, בּוֹא מַהֵר וּסְתֹם אֶת הַחוֹר בְּאֶצְבָּעֲךָ, עַד שֶׁאָכִין בְּבַקְבּוּק זֶה שֶׁבְּיָדִי, אֶת כָּל הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לְשִׁפּוּר הַיַּיִן. רָץ הַסּוֹחֵר בָּהוּל, חִוֵּר וְרוֹעֵד וְהִתְחִיל צוֹעֵק עַל הֶרְשֶׁלֶה:

– הֲלֹא לֹא זוֹ הֶחָבִית וְלֹא זֶה הַיַּיִן, גַּזְלָן!

תָּחַב אָז הַסּוֹחֵר אֶת אֶצְבָּעוֹ לַחוֹר, וְעָמַד וְחִכָּה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁיָּבוֹא לְעֶזְרוֹ. וְהֶרְשֶׁלֶה? הוּא שָׁב לְבֵיתוֹ, בַּקְבּוּק הַיַּיִן בְּיָדוֹ, וְקָרָא לָאוֹרְחִים:

– וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עַל הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁלֹּא יְכַבֵּד אֶתְכֶם בְּיַיִן מְשֻׁבָּח?

“לְחַיִּים”, יְהוּדִים!

יוֹם אֶחָד, הִגִּיעַ הַמַּחְסוֹר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אֲפִלּוּ לֶחֶם כַּזַּיִת לְפִי יְלָדָיו. מֶה עָשָׂה? גֵּרֵד אֶת קַמְצוּץ הַקֶּמַח מִן הַקֻּפְסָה שֶׁבְּמִטְבָּחוֹ, יָצָא לַשּׁוּק וְהִכְרִיז:

– יְהוּדִים טוֹבִים, יְהוּדִים נָאִים,

בּוֹאוּ, קְנוּ קֶמַח פְּלָאִים,

שֶׁלָּכֶם תֵּכֶף וּמִיָּד יַגִּיד

מַה לָּכֶם יִקְרֶה בֶּעָתִיד!

עוֹד לֹא סִיֵּם הֶרְשֶׁלֶה אֶת הַכְרָזָתוֹ, וְהַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן כְּבָר הוֹפִיעַ וְשָׁאַל:

– וּבְכַמָּה יַעֲלֶה לִי קַמְצוּץ מִקֶּמַח הַפְּלָאִים?

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – כִּמְעַט בְּחִנָּם! חָמֵשׁ מַטְבְּעוֹת בִּלְבַד וְהַקֶּמַח שֶׁלְּךָ!

שִׁלֵּם הַיְּהוּדִי חָמֵשׁ מַטְבְּעוֹת, וְקִבֵּל הַקֶּמַח מִידֵי הֶרְשֶׁלֶה. מִהֵר וְטָעַם מִן הַקֶּמַח וְרָאָה שֶׁזֶּה קֶמַח רָגִיל שֶׁבָּרְגִילִים.

חָזַר בְּרִיצָה אֶל הֶרְשֶׁלֶה בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף:

– הֶרְשֶׁלֶה, קֶמַח רָגִיל שֶׁבָּרְגִילִים מָכַרְתָּ לִי!

הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַקֶּמַח הַזֶּה יְגַלֶּה לְךָ אֶת הֶעָתִיד!

וְהִנֵּה רַק קָנִיתָ אוֹתוֹ וּכְהֶרֶף־עַיִן יָדַעְתָּ, שֶׁזֶּהוּ קֶמַח בֶּן קֶמַח מֵאֶרֶץ הַקְּמָחִים!

כָּךְ אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה בְּפָנִים תְּמִימוֹת וּמִהֵר לִקְנוֹת לִבְנֵי בֵּיתוֹ הָרְעֵבִים לַחְמָנִיּוֹת חַמּוֹת.

יוֹם אֶחָד, יָשְׁבוּ הֶרְשֶׁלֶה וְאִשְׁתּוֹ וּמָכְרוּ נַעֲלַיִם יְשָׁנוֹת. בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וּבִקְשָׁה לָהּ זוּג נַעֲלַיִם. נָתַן לָהּ הֶרְשֶׁלֶה אֶת חֶפְצָהּ וְאָמַר לָהּ: – הִנֵּה לָךְ זוּג נַעֲלַיִם, מְצִיאָה מַמָּשׁ, בְּעֶשֶׂר מַטְבְּעוֹת. חִפְּשָׂה הָאִשָּׁה בְּכִיסָהּ וּמָצְאָה חָמֵשׁ מַטְבְּעוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לְהֶרְשֶׁלֶה: – יֵשׁ לִי חָמֵשׁ מַטְבְּעוֹת אַתָּה תֵּן לִי אֶת זוּג הַנַּעֲלַיִם וַאֲנִי אָרוּץ לְבֵיתִי לְהָבִיא לְךָ אֶת חֲמֵשׁ הַמַּטְבְּעוֹת הַנּוֹתָרוֹת. הִסְכִּים הֶרְשֶׁלֶה לְהַצָּעָתָהּ וְנָתַן לָהּ אֶת הַנַּעֲלַיִם. כָּעֲסָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה וְאָמְרָה לוֹ:

– וּמַה תַּעֲשֶׂה, אִם לֹא תָּשׁוּב הָאִשָּׁה לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב? אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה: – אַל תִּדְאֲגִי, אִשָּׁה, הִיא תָּשׁוּב מִיָּד, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת. נָתַתִּי לָהּ זוּג נַעֲלַיִם שְׂמָאלִיּוֹת…

יוֹם אֶחָד עָסַק הֶרְשֶׁלֶה בִּמְכִירַת תְּמוּנוֹת. תָּלָה עַל הַקִּיר גִּלְיוֹן נְיָר חָלָק, רֵיק מְכָּל צִיּוּר. נִכְנַס קוֹנֶה וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת תְּמוּנָה.

– וְאֵיזוֹ תְּמוּנָה אַתָּה רוֹצֶה? – שָׁאַל אוֹתוֹ הֶרְשֶׁלֶה. אָמַר לוֹ הַקּוֹנֶה: – תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִית!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – מְצֻיָּן, הִנֵּה יֵשׁ לִי תְּמוּנָה מוֹדֶרְנִית שֶׁבְּמוֹדֶרְנִית, שִׂיא הָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה. הִנֵּה הִיא לְפָנֶיךָ! הִתְבּוֹנֵן הַקּוֹנֶה בְּגִלְיוֹן הַנְּיָר הֶחָלָק, הָרֵיק מִכָּל צִיּוּר, וְשָׁאַל בִּתְמִיהָה:

– וַהֲלֹא זוֹ אֵינָהּ תְּמוּנָה כְּלָל?!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – מָה אַתָּה סָח? הֲלֹא זוֹהִי תְּמוּנַת קְרִיעַת יַם־סוּף!

וְהֵיכָן הַמִּצְרִים? – שָׁאַל הַקּוֹנֶה הַנִּדְהָם.

– מִצַּד מַעֲרָב! – הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה.

– וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵיפֹה הֵם?

– מִצַּד מִזְרָח, כַּמּוּבָן, שֶׁהֲלֹא בָּרְחוּ מִפְּנֵי הַמִּצְרִים מִמַּעֲרָב!

– וְהֵיכָן יַם־סוּף? – הִתְעַקֵּשׁ הַקּוֹנֶה.

– יַם־סוּף? אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ ר' יְהוּדִי וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח?

אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיַּם־סוּף נִקְרַע וְאֵינֶנּוּ?

בּוֹשׁ הַקּוֹנֶה וְנִכְלַם, שִׁלֵּם עֶשְׂרִים מַטְבְּעוֹת וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ בַּתְּמוּנָה הַמּוֹדֶרְנִית שֶׁקָּנָה.

הֶרְשֶׁלֶה הָיָה מַצְחִיק אֶת חֲבֵרָיו בְּגֻזְמָאוֹת. פַּעַם אַחַת אָמַר לַחֲבֵרָיו: – בּוֹאוּ נִרְאֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר אֶת הַגֻּזְמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

קָפַץ אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה וְאָמַר: – אֲנִי!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – נוּ, נִשְׁמַע!

אָמַר אוֹתוֹ נַעַר:

– הַבֹּקֶר יָצָאתִי מִבֵּיתִי הַחוּצָה וְרָאִיתִי פַּרְעוֹשׁ עוֹמֵד בְּרַגְלוֹ הָאַחַת בָּרְחוֹב וְרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה עַל גַּג בֵּית־קוֹמוֹת וּמְפַהֵק.

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– וַאֲנִי עָבַרְתִּי רֶגַע אֶחָד אַחֲרֶיךָ וְזָרַקְתִּי אֶבֶן לְתוֹךְ פִּי הַפַּרְעוֹשׁ!

פַּעַם אָמַר אֶפְרַיִם, לֵץ גָּדוֹל גַּם הוּא, לֵחֲבֵרוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – אַתָּה יוֹדֵעַ? אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמּוּזֵיאוֹן וְרָאִיתִי שָׁם אֶת תֵּבַת נֹחַ!

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– וַאֲנִי הָיִיתִי בְּמוּזֵיאוֹן אַחֵר וְרָאִיתִי שָׁם אֶת סֻלַּם יַעֲקֹב!

אֲנָשִׁים רַבִּים הָיוּ מַטְרִידִים תָּמִיד אֶת הֶרְשֶׁלֶה וּמְבַקְשִׁים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו בְּדִיחוֹת. וְהֶרְשֶׁלֶה, לֹא תָּמִיד הָיְתָה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו.

בֹּקֶר אֶחָד פָּגַשׁ אוֹתוֹ טַרְדָן וְאָמַר לוֹ:

– הֶרְשֶׁלֶה, בּוֹא נִכָּנֵס לְבֵית־הַמַּרְזֵחַ, אֲכַבֵּד אוֹתְךָ בְּכוֹסִית וְאַתָּה תָּשִׁיב לִשְׁאֵלָתִי.

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה: – טוֹב.

נִכְנְסוּ וְיָשְׁבוּ מִשְּׁנֵי צִדָּיו שֶׁל שֻׁלְחָן. שָׁאַל אוֹתוֹ הַטַּרְדָן:

– הֶרְשֶׁלֶה, מַה בֵּינְךָ וּבֵין חֲמוֹר?

הִצְבִּיעַ הֶרְשֶׁלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר לוֹ:

– הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה!

יוֹם אֶחָד, “נָפְלוּ פָּנָיו” שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ, נֶכְדּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב. מַה פֵּרוּשׁ “נָפְלוּ פָּנָיו”? הוּא פָּשׁוּט הָיָה עָצוּב וְהִתְהַלֵּךְ כְּשֶׁאַפּוֹ “חוֹרֵשׁ אֶת הָרִצְפָּה”. רָצוּ הַחֲסִידִים שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת רַבָּם, בָּאוּ אֶל הֶרְשֶׁלֶה, וְאָמְרוּ לוֹ:

– הֶרְשֶׁלֶה, בּוֹא אִתָּנוּ מַהֵר אֶל הָרַבִּי!

אָמַר לָהֶם: – וְלָמָּה פִּתְאֹם זָקוּק הָרַבִּי לְהֶרְשֶׁלֶה?

אָמְרוּ לוֹ: – הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ, נָפְלוּ פָּנָיו, לֹא עָלֵינוּ, בּוֹא וְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת רוּחוֹ בַּהֲלָצוֹתֶיךָ!

אָמַר לָהֶם: – בְּסֵדֶר, אֵלֵךְ אִתְּכֶם.

בָּאוּ בַּסָּךְ אֶל הָרַבִּי, ר' בָּרוּךְ. נִכְנַס הֶרְשֶׁלֶה אֶל הָרַבִּי לְבַדּוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עָצוּב. הוֹצִיא הֶרְשֶׁלֶה נֵר וְגַפְרוּרִים מִכִּיסוֹ וְהִדְלִיק אֶת הַנֵּר. הִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב בַּחֶדֶר כִּמְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי:

– מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ כָּל כָּךְ, הֶרְשֶׁלֶה?

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלֶה, לָרַבִּי:

– שָׁמַעְתִּי שֶׁ“פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי נָפְלוּ” וַאֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָן בְּעֶזְרַת הַנֵּר הַזֶּה. חִיֵּךְ הָרַב אֶת חִיּוּכוֹ הָרִאשׁוֹן מִזֶּה יָמִים רַבִּים וְנֶפֶשׁ כָּל הַחֲסִידִים עָלְזָה.

אָהַב רַבִּי בָּרוּךְ, נֶכְדּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אֶת הֶרְשֶׁלֶה וּבִקְשׁוֹ, לֶאֱכֹל עִמּוֹ אֶת כָּל אֲרוּחוֹתָיו.

שָׂמַח הֶרְשֶׁלֶה, שֶׁהָיָה רָגִיל לִרְעֹב, לַשִּׁנּוּי בְּמַזָּלוֹ, כִּי עַכְשָׁו הָיָה שָׂבֵעַ תָּמִיד. פַּעַם יָשַׁב הָרַבִּי עָצוּב וְלֹא אָכַל. מֶה עָשָׂה הֶרְשֶׁלֶה? סִיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הַמָּרָק מִצַּלַחְתּוֹ וְשָׂם אֶת הַכַּף בְּכִיסוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי בָּרוּךְ:

– מַה זֶּה הֶרְשֶׁלֶה? לָמָּה הִטְמַנְתָּ אֶת הַכַּף בְּכִיסְךָ? הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– פַּעַם הָיִיתִי חוֹלֶה. הָרוֹפֵא נָתַן לִי תְּרוּפָה וְהוֹרָה עָלַי לָקַחַת כַּף בְּכָל שָׁעָה.

גַּם הַיּוֹם אֲנִי קְצָת חוֹלֶה. לָכֵן אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָקַחַת בְּכָל שָׁעָה כַּף, וְזוֹ הַכַּף הָרִאשׁוֹנָה הַיּוֹם.

הֵבִין רַבִּי בָּרוּךְ אֶת הָרֶמֶז, צָחַק וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל, כַּף אַחֲרֵי כַּף, מִן הַמָּרָק, עַד שֶׁלֹּא נוֹתְרָה אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת בְּצַלַּחְתּוֹ.

הָיָה הֶרְשֶׁלֶה מְשַׂמֵּחַ אֶת נֶפֶשׁ הָרַבִּי וְסוֹעֵד עִמּוֹ לָשׂבַע, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הָיְתָה בְּכִיסוֹ פְּרוּטָה וְהָיָה לָבוּשׁ קְרָעִים. יוֹם אֶחָד, רָאָה הָרַבִּי כַּמָּה קָרוּעַ מְעִילוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלֶה. אָמַר לוֹ:

– הֶרְשֶׁלֶה, אֵין לְךָ מְעִיל אַחֵר לִלְבּשׁ?

הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– רַבִּי, הַמְּעִיל הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי קָרוּעַ עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה… נָתַן לוֹ הָרַבִּי כֶּסֶף, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקְנֶה לוֹ הֶרְשֶׁלֶה מְעִיל חָדָשׁ. לַמָּחֳרָת, שׁוּב בָּא הֶרְשֶׁלֶה לָבוּשׁ בִּמְעִילוֹ הַקָּרוּעַ. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי:

– הֶרְשֶׁלֶה, לָמָּה לֹא קָנִיתָ לְךָ מְעִיל חָדָשׁ בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַתִּי לְךָ?

הֵשִׁיב לוֹ הֶרְשֶׁלֶה:

– אִשְׁתִּי אָמְרָה לִי שֶׁיְּלָדֵינוּ קוֹדְמִים. גַּם מְעִילֵיהֶם קְרוּעִים וּבְלוּיִים. הֵבִין הָרַבִּי כַּמָּה עֲנִיִּים הֶרְשֶׁלֶה וּבְנֵי בֵּיתוֹ. פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ וּנְתָנוֹ לְהֶרְשֶׁלֶה.