רקע
נחום סוקולוב
שִׁיר לַחֲנֻכָּה

יכיל בקרבו דבר נחמד ונעים לתרץ קושית הב"י 1ושאר מפורשים 2

באורות 3הנס ובהידורו דבר דבור על אפנו – – – – מנחה שלוח

אִם עַנְנֵי אֹפֶל יְכַסּוּ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

לְאוֹת גֶּשֶׁם בְּכַנְפֵיהֶם תְּבוּאוֹת וְחַיִּים,

כָּכָה אִם שְׁמֵי יִשְׂרָאֵל עֲרָפֶל חֲתוּלָתָם

בּוֹגְדִים כִּי יַעַמְדוּ לְהַפִּילָם בְּמַהֲמֹרוֹת

וּלְשִׂימָם מַטָּרָה לְחֵץ קְנָאוֹת מִסְתַּתְּרוֹת,

דְּבַר יְשׁוּעָה תִּצְמַח וְתָאִיר שֶׁמֶש צִדְקָתָם.


הָסֵבִּי עֵינַיִךְ בַּת צִיּוֹן לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים,

רֻדַּפְתְּ בְּלִי חָשָׂךְ מֵהַזֵּדִים הַיְּוָנִים,

בַּחוּרַיִךְ רֻטָּשׁוּ, הֹרָגוּ שׁוֹמְרֵי דַּת אֵל,

הוֹרִידוּ לָאָרֶץ נִצְחֵךְ הוֹבִילוּךְ לְבָמַת מַטְבֵּחַ,

גָּעֲלוּ בְשִׁקוּצֵיהֶם כָּל קֹדֶשׁ מִקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ

אַף שֶׁמֶן לַמָּאוֹר טִמְּאוּ הִקְרִיבוּ לְלֹא-אֵל.


וְאוּלָם מוֹשִיעַ וְרַב חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וּבְאַפּוֹ רֶגַע

נָתַן צַו לַחֶרֶב: רַב לָךְ! הֵרָגַע!

רַבּוֹת שָׁתִית דַּם טְהוֹרִים חֵלְכָּאִים.

בּקוֹל רַעַם וָרַעַשׁ שָׁמַיִם הִרְקִיעַ:

יִשְׂרָאֵל בָּרוּך הוּא, עַתָּה אוֹדִיעַ.

מִקּוֹל אַדִּיר וְחָזָק הַזֶּה נֵעוֹרוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים.


עֹז לָבְשׁוּ בַמִּלְחָמָה בְּיוֹם קְרָב.

הָאוֹיְבִים הָרָגוּ, כִּי יְדֵיהֶם לָהֶם רָב.

רַב הַחַיִל אִשָּׁה הרָגָתְהוּ.

עֲזוּרֵי קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ מִקְדְּשֵׁיהֶם

נִקְהֲלוּ יַחַד לְטַהֵר קָדְשֵׁיהֶם,

לֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן יַד הָאוֹיֵב לֹא טִמְּאַתְהוּ.


עוֹד פַּךְ שֶׁמֶן לַמְּנוֹרָה קֶצֶב לַיְלָה מָצָאוּ,

נִצְפַּן בְּחוֹתָמוֹ4 עָמֹק בָּאֲדָמָה5 הֶעָרִיצִים לֹא נָגָעוּ.

דָּלַק שְׁמֹנָה לֵילוֹת אוּלָם אָז נִלְחָצוּ,

עַל זֶה דָּנוּ בְּכָל לַיְלָה כְּמִשְׁפְּטֵהוּ6

רַק לַחֲלָקָיו הַשֶּׁמֶן לְהַצִּיק וְהַפְּתִיל לַהֲדִקֵּהוּ7.

נֵס לֹא נִפְלַל וְנֵרוֹת לְכָל לַיְלָה יִהְיוּ יַחְדָּו נוֹעָצוּ.

רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּגַאֲוָתוֹ שָׁלַח אוּלָם הַבְּרָכָה,

וְלֹא הוּרַק הַפַּךְ וְגַם הַמְּנוֹרָה כְּמִקֶּדֶם נְסוּכָה.

יָעֲצוּ וְהֵשִׁיבוּ פְּתִילֵי-הַתָּמִיד וְהִדְלִיקוּם כַּיָּאוֹת.

אָז קָבְעוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה וַיַּעֲלוּם עַד אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת,

יוֹסִיפוּן אוֹ יִגְרְעוּן8 בֶּהָדָר מְהֻדָּרוֹת9,

רָאוּ מִיָּדִי נִפְלָאוֹת הֶרְאָם ד' א' צְבָאוֹת.


  1. הבית יוסף.[אלו ככה"נ הערות העורך. הערות ממוספרות – מן המחבר. – פרויקט בן–יהודה]  ↩

  2. גם להלן: מפורשים (במקום “מפרשים”).  ↩

  3. אולי: באיכות.  ↩

  4. בזה מיושב היטב קושית המפורשים: הלא טומאה הותרה בצבור ומדוע לא הדליקו בשמן טמא?  ↩

  5. עיין בתוס' שבת בסוגיא דכבתא בקושיתם אולי הסיטוהו, ובתירוצו.  ↩

  6. ובב“י שם לפי שיטת רש”י ז"ל.  ↩

  7. בזה מיושב היטב קושית הב“י דבלילה הראשון לא היה נס, ועיין בתוס' מנחות דף פ”ט דהפתילה לית לה שיעור, דכתבו דבקיץ עשו פתילה דקה ובחורף עבה, ומדכבתו בגמרא ושיעורו חצי לוג וכו‘ משמע דהשמן ג"כ לית לי’ שעור מדאורייתא רק עקר שיעורו לדלק מערב עד בוקר באש קטן או גדול, יהי‘ איך שיהי’ דמן התורה די בזה, נמצאו כשבאו להיכל לא מצאו כ“א פך שמן ולא ידעו מה לעשות? אם להדליק כולו בלילה אחד, מה יעשו למחר? אם לשפוך בכל לילה רק חלק שמינית כתירוץ הב”י זה אסור כקושית הפר“ח, דלכתחילה צריכין להציק שיעור שידלק מערב עד בוקר ובאופן זה לא יהא להדליק אף על לילה אחד שלם, ע”כ נועצו יחד לעשות כמשפט התורה לחלק השמן על שמנה חלקים ולהדיק הפתילה ג“כ על שמינית עובי ובכל לילה לתת 1/8 שמן גם פתילה דקה 1/8 מעובי‘ ונהי’ להדליק בכל לילה באין מגרעת רק האור יהיה קטן מאד. ועל נס לא רצו לסמוך, דאין סומכין על הנס, ותיכף ששפכו 1/8 מהפך למנורה נתוסף בפך 1/8 ובמנורה 7/8 ובלילה השני ג”כ לא רצו לסמוך על הנס, והיו צריכים להדליק עוד שבעה לילות, שוב נלחצו לחלק השמן על שבעה חלקים ולהדיק הפתילה עד כדי חלק שביעית, ומיד כששפכו מהפך למנורה נתוסף בפך 1/7 ובמנורה 6/7 עד כדי מלואם, ומיד נתנו פתילה כתיקונה כבכל הלילות.  ↩

  8. ובזה מיושב היטב קושית הב“י על פלוגתת ב”ש וב“ה דמה נשתנה מצוה זו משאר המצות דמוסיפין והולכין או פוחתין והולכין, דב”ש סברו כיון דנרות חנוכה הוא זכר לנרות המנורה ולפי חשבוננו נתוסף במנורה בלילה הראשון 7/8 ובשני 6/7 ובשלישי 5/6, פוחת והולך; וב“ה סברו כיון דקמ”ל [דקיימא לן] דמעלין בקודש ואין מורידין, ובפך ג"כ הי' נס ונתוסף והולך לפי חשבוננו בלילה הראשון 1/8 ובשני 1/7 ובשלישי 1/6, מוסיף והולך; לכן סברו מוסיף והולך.  ↩

  9. ובזה מיושב היטב מפני מה יש דווקא במצוה זו מהדרין ומהדרין מן המהדרין, מה שלא מצינו במקום אחר; דכיון דבמצוה גופא לא הי‘ צריכין לנס כמ"ש, דלפי עצתנו הי’ להדליק על כל הלילות לצאת ידי חובת מצות התורה, רק הנס הי' רק בהידור מצוה שדלקה המנורה באור גדול כתרגלתה תמיד, ע"כ יש דוקא במצוה זו מהדרין ומהדרין מן המהדרין. ודוק היטב בזה, כי הוא כפתור ופרח.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!