יכיל בקרבו דבר נחמד ונעים לתרץ קושית הב"י ¹ושאר מפורשים ²

באורות ³הנס ובהידורו דבר דבור על אפנו – – – – מנחה שלוח

אִם עַנְנֵי אֹפֶל יְכַסּוּ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

לְאוֹת גֶּשֶׁם בְּכַנְפֵיהֶם תְּבוּאוֹת וְחַיִּים,

כָּכָה אִם שְׁמֵי יִשְׂרָאֵל עֲרָפֶל חֲתוּלָתָם

בּוֹגְדִים כִּי יַעַמְדוּ לְהַפִּילָם בְּמַהֲמֹרוֹת

וּלְשִׂימָם מַטָּרָה לְחֵץ קְנָאוֹת מִסְתַּתְּרוֹת,

דְּבַר יְשׁוּעָה תִּצְמַח וְתָאִיר שֶׁמֶש צִדְקָתָם.

הָסֵבִּי עֵינַיִךְ בַּת צִיּוֹן לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים,

רֻדַּפְתְּ בְּלִי חָשָׂךְ מֵהַזֵּדִים הַיְּוָנִים,

בַּחוּרַיִךְ רֻטָּשׁוּ, הֹרָגוּ שׁוֹמְרֵי דַּת אֵל,

הוֹרִידוּ לָאָרֶץ נִצְחֵךְ הוֹבִילוּךְ לְבָמַת מַטְבֵּחַ,

גָּעֲלוּ בְשִׁקוּצֵיהֶם כָּל קֹדֶשׁ מִקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ

אַף שֶׁמֶן לַמָּאוֹר טִמְּאוּ הִקְרִיבוּ לְלֹא-אֵל.

וְאוּלָם מוֹשִיעַ וְרַב חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וּבְאַפּוֹ רֶגַע

נָתַן צַו לַחֶרֶב: רַב לָךְ! הֵרָגַע!

רַבּוֹת שָׁתִית דַּם טְהוֹרִים חֵלְכָּאִים.

בּקוֹל רַעַם וָרַעַשׁ שָׁמַיִם הִרְקִיעַ:

יִשְׂרָאֵל בָּרוּך הוּא, עַתָּה אוֹדִיעַ.

מִקּוֹל אַדִּיר וְחָזָק הַזֶּה נֵעוֹרוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים.

עֹז לָבְשׁוּ בַמִּלְחָמָה בְּיוֹם קְרָב.

הָאוֹיְבִים הָרָגוּ, כִּי יְדֵיהֶם לָהֶם רָב.

רַב הַחַיִל אִשָּׁה הרָגָתְהוּ.

עֲזוּרֵי קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ מִקְדְּשֵׁיהֶם

נִקְהֲלוּ יַחַד לְטַהֵר קָדְשֵׁיהֶם,

לֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן יַד הָאוֹיֵב לֹא טִמְּאַתְהוּ.

עוֹד פַּךְ שֶׁמֶן לַמְּנוֹרָה קֶצֶב לַיְלָה מָצָאוּ,

נִצְפַּן בְּחוֹתָמוֹ⁴ עָמֹק בָּאֲדָמָה⁵ הֶעָרִיצִים לֹא נָגָעוּ.

דָּלַק שְׁמֹנָה לֵילוֹת אוּלָם אָז נִלְחָצוּ,

עַל זֶה דָּנוּ בְּכָל לַיְלָה כְּמִשְׁפְּטֵהוּ⁶

רַק לַחֲלָקָיו הַשֶּׁמֶן לְהַצִּיק וְהַפְּתִיל לַהֲדִקֵּהוּ⁷.

נֵס לֹא נִפְלַל וְנֵרוֹת לְכָל לַיְלָה יִהְיוּ יַחְדָּו נוֹעָצוּ.

רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּגַאֲוָתוֹ שָׁלַח אוּלָם הַבְּרָכָה,

וְלֹא הוּרַק הַפַּךְ וְגַם הַמְּנוֹרָה כְּמִקֶּדֶם נְסוּכָה.

יָעֲצוּ וְהֵשִׁיבוּ פְּתִילֵי-הַתָּמִיד וְהִדְלִיקוּם כַּיָּאוֹת.

אָז קָבְעוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה וַיַּעֲלוּם עַד אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת,

יוֹסִיפוּן אוֹ יִגְרְעוּן⁸ בֶּהָדָר מְהֻדָּרוֹת⁹,

רָאוּ מִיָּדִי נִפְלָאוֹת הֶרְאָם ד' א' צְבָאוֹת.

הַחֲרִישׁוּ חַכְמֵי-אֶרֶץ שְׁתוּמֵי עֵינַיִם.

אָנָּא! אֱמֶת קְדוֹשָׁה בַּת הַשָּׁמַיִם,

אִמְרִי: הַאֶחְיֶה לָנֶצַח?

אוֹ יַכְרִית נֶפֶשׁ מָוֶת אוֹ רֶצַח.

הֶאָח! שָׁמַעְתִּי דְּבָרָהּ וְלִי יָנוּחַ

חֵי ה' – וְחֵי גַּם הָּרוּחַ.

חֵי הָרוּחַ! וּבְאֵין מְצָרִים

יִחְיֶה לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים,

נֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה בְּהָמִיר אֶרֶץ וּבְמֹט הָרִים,

וְשָׁמַיִם כַּמַּיִם אִם נִתָּכִים

יוֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל, לֹא תֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ

וַעֲדֵי-עַד בַּחַיִּים חַיָּתוֹ.

רוּחַ דַּק, חַי אַמִּיץ וּמֻרְגָּשׁ כְּאַיִן

שָׁם וּפֹה – בִּתְעוּפַת-עַיִן

נִמְהָר מִבָּרָק מֵחָזִיז וָרַעַם

יָדוֹ בַכֹּל, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל פַּעַם,

לֹא עָפָר לֹא רוּחַ, אַף לֹא אֵשׁ לֶהָבָה,

בְּתִקְוָה בְּדִמְיוֹן וּבְכָל מַחֲשָׁבָה,

בְּאוֹפַנֵּיהֶם רַק בִּינָתוֹ סָבָה.

יִחְיֶה בְּקֶרֶב וָלֵב

וְגַם בַּחוּץ מִגֵּו

רוּחַ בּוֹ חוּשִׁי, רֶגֶש וּבִינָה

לִשְׁפֹּט עַל כָּל בְּרִיאָה, עֶרְכָּהּ וְחִנָּה;

וּכְגַרְגִּיר חוֹל לוֹ תֵבֵל וּמְלוֹאָה,

סוֹפֵר מוֹנֶה מוֹדֵד וְשׁוֹקֵל בְּרֶגַע;

לֹא יִירָא צָרָה, יִשְׂחַק לְשׁוֹאָה,

יַעֲבֹר יַם זוֹעֵף, שָׁם נָכוֹן פֶּגַע.

מְעוֹפֵף בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, לֹא יַרְגִּיזֵהוּ פַחַד אָסוֹן,

רוּחַ זֶה יָמוּת? הֲיִהְיֶה לִנְעֹרֶת חָסוֹן?

כְּמוֹ חשֶׁךְ – אִי-אוֹר

כֵּן מָוֶת – אִי-חַיִּים;

יֶאֱבַל יָשׁוּר שְׁחָקִים, אוֹר שִׁבְעָתַיִם,

לֹא אוֹר לַיִל לְשׁוֹכְנֵי תֵבֵל-בּוֹר;

וְהַנֶּפֶשׁ גַּם בְּצֵאתָהּ מִן הַגְּוִיָּה

כּאוֹר-לַיְלָה בַּמָּרוֹם, לֹא חָדְלָה מֶנָּה תְּחִיָּה

שָׁם מִמַּעַל לַכּוֹכָבִים,

שׁוֹכְנֵי מָרוֹם רָצִים וְשָׁבִים.

פֹּה אֶחְיֶה, וּבְכָל מָקוֹם תַּחַת שָׁמֶשׁ

רוּחִי בַּעַל כְּנָפַיִם יָעוּף, לֹא יֹאבֶה שָׁבֶת.

פֹּה אָמוּתָה – וּבַמָּרוֹם, רוּחַ לֹא יָמֶשׁ

יַרְקִיעַ וְיִחְיֶה גַּם אַחֲרֵי מָוֶת.

מַה גְּדוֹלָה תֵבֵל וּמַה שּׁוֹנִים אֲנָשֶׁיהָ!

וְגַם נֶפֶשׁ אָדָם אֵין חֵקֶר לִתְכוּנוֹתֶיהָ

וּמַחֲשָׁבָה כְּאֹופַן תָּנִיעַ גּוּשׁ-אֶרֶץ

עַד אֲשֶׁר יְכַלֵּהוּ מָוֶת, יְבוֹאֵהוּ קָרֶץ,

אָז יִשְׁכַּב וְנִגְדְּעָה קַרְנוֹ הָרָמָה,

וְאֶל מְנוּחָתוֹ יָשׁוּב וְנֶחְבָּא בַאֲדָמָה.

בַּסְּתָיו עַל קִבְרוֹ יְכַסֶּה שֶׁלֶג וָקֶרַח,

וּבָאָבִיב יְעַטְּרֵהוּ שׁוֹשָׁן וָפֶרַח.

וְחוֹלֵשׁ עַל הַבְּרִיאָה מֻצָּע לֹא יִתְנוֹעֵעַ,

וְעִם רְמָשִׂים וּשְׁקָצִים יִתְרוֹעֵעַ.

אֶשְׁמְעָה קוֹל מוֹרֵה הַשָּׁעוֹת

וְאֶזְכְּרָה אֵיךְ עִתּוֹתַי עָפוֹת וְנָעוֹת.

וּבְּזָכְרִי מִיָּגוֹן בִּינָתִי סָרָה,

כִּי חַיַּי יָחוּשׁוֹ אֶל הַמַּטָּרָה

עֵת אֵלֶּא מִנְּשׂוֹא, אֶשְׁבּוֹת מֵעֲצָבֶת,

וְאֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי יִקַּח הַמָּוֶת;

עֵת יֵעָצְמוּ עֵינָי, יִיבַשׁ בִּי לַחַ,

וּבְשָׂרִי, הָהּ בְּשָׂרִי, אָז יִתֵּן רֵיחַ.

יְדִידַי וְרֵעַי מִמֶּנִּי יִבְרָחוּ,

וּמְהֵרָה מְקַבְּרִים אוֹתִי יִקָּחוּ

וִיכַסּוּנִי בֶעָפָר, הָהּ שׁוֹד וָשֶׁבֶר

וְיַעַזְבוּנִי אַחֲרֵי [סָתְמָם?] אֶת הַקֶּבֶר.

הוֹי דּוֹרְשֵׁי תוּשִׁיָּה,

אוֹהֲבֵי רְמִיָּה,

נוֹתְנִים מִגְרַעַת

בְּהַשְׂכָּלָה וָדַעַת.

“אֵין בָּה תּוֹעֶלֶת”

תַּבִּיעוּ אִוֶּלֶת,

וְרַע הִיא חוֹרֶשֶׁת

אֱמוּנַתְכֶם דּוֹרֶשֶׁת

הוֹי חֲשֻׁכֵּי-לַיִל

עֲשׂוּ חַיִל,

בַּחֲרוּ דַעַת

תַּחַת כְּסִילוּת פּוֹרַעַת.

אַל תֹּאמְרוּ פֶשַׁע

לַאֲשֶׁר בּוֹ יֶשַׁע;

עִזְבוּ מִשְׁלֵי אֵפֶר,

תְּנוּ עַיִן בַּסֵּפֶר.

אִוֶּלֶת לְנַפְשְׁכֶם שַׁחַת

וְהַשְׂכָּלָה לְדוֹרְשֶׁיהָ נַחַת.

הוֹי טָחוּ עֵינַיִם,

חֲשֵׁכִים בַּצָּהֳרַיִם

נִבְעֲרוּ בִינָה.

נִשְׁבַּעְתֶּם לְשִׂנְאָה

שׁוֹחֲרֵי אֱמֶת

הַשְׂכָּלָה מְחֻכֶּמֶת,

שֶׁעֵינֵיהֶם אוֹרוּ

וּמִשָּׁוְא נָזוֹרוּ,

יֵדְעוּ כִּי צְבוּעֵיכֶם

הֵמָּה אֲדוֹנֵיכָם,

עֲלוּקוֹת מוֹצְצֵי כֶסֶף

יֶאֶרְבוּ כְּחֶתֶף

לְהוֹנוֹת אֲנָשִׁים,

עֲשִׁירִים וְרָשִׁים

יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת,

בָּנִים וּבָנוֹת,

וְלַקּוֹפְצִים יְדֵיהֶם

הַחֲכָמִים בְּלִבּוֹתֵיהֶם

טָמֵא יֹאמֵרוּ;

רִיבוֹת יְחַרְחֵרוּ

לַעֲנוֹתָם בְּכַעַשׂ,

אוֹ גוֹנְבֵי דַעַת

לְמַעַן יִתְהַלְּלוּ בְּתִשְׁבָּחוֹת

מִבַּעֲלֵי עֵינַיִם טָחוֹת.

הוֹי פְּתָאִים מַאֲמִינִים

בְּעֵינַי לִצְנִינִים,

מְבִינִים הַמַּשְׂכִּילִים

כִּי הָאֱוִילִים

חָכְמָה יִשְׂנָאוּ

יַעַן אוֹר בַּל רָאוּ;

כִּי לוּ רָאוּהוּ

בַּל שְׂנֵאוּהוּ.

כִּי מֵאָז וְעַד עַתָּה

קֶשֶׁת קִנְאַת דָּת חַתָּה,

לִפְנֵי הַשְׂכָּלָה

לְשׁוֹנָה בָּלָלָה,

אוֹבֶדֶת עֲצוֹתֶיהָ

שׁוֹכַחַת עָרְמֹותֶיהָ,

כַּחֲשַׁשׁ לִפְנֵי לֶהָבָה

לְאַיִן שָׁבָה.

הוֹי, תּוֹעֵי רוּחַ

מַלְעִיגֵי שִׂיחַ

חַסְרֵי דֶרֶךְ אֶרֶץ

כִּבְהֵמָה וָשֶׁרֶץ,

נִבְעָר וָבָעַר

כְּחַיְתוֹ יָעַר.

רְאֵה שָׁם – לוֹמֵד

הַשְׂכָּלָה חוֹמֵד

וְנַפְשׁוֹ הַמְבֹרֶכֶת

יָקָר הוֹלֶכֶת,

וַחֲשֻׁכִּים יְסֹעָרוּ

כְּסִילִים יֶחֶמָרוּ

כִּי תוֹרָה הוּא זוֹנֵחַ,

מִצְוָה שׁוֹכֵחַ.

מְאֹד לוֹ תָצִיקוּ

מְאֹד לוֹ תָעִיקוּ;

רוּחוֹ חֻבָּלָה

אָמְנָם הַשְׂכָּלָה

עוֹד תּוֹסִיף אֹמֶץ

כְּעַל נֶתֶר חֹמֶץ,

תְּשׁוּקָתוֹ כְסִילִים יַשִּׁיאוּ

לֹא יַרְגִּיעוּ,

עוֹד תִּכָּפֵל,

לֹא תִּשָּׁפֵל.

הוֹי, גֶּבֶר

כּוֹרֶה קֶבֶר

לְדוֹרֵשׁ תּוּשִׁיָּה

וּמוֹאֵס רְמִיָּה

הוֹלֵךְ בְּתֹהוּ!

לְמוּד חָכְמָה כָמֹהוּ

אָז תָּבִינָה

שֶׁקֶר הַתְּלוּנָה

אֲשֶׁר הִתְלוֹנַנְתָּ

וַאֲשֶׁר רָגַנְתָּ

וַתְּדַבֵּר סָרָה

וּמִחוּט הַשַּׂעֲרָה

הָרִים גַּבְנוּנִים

בְּחִצֵּי לְשׁוֹנְךָ הַשְּׁנוּנִים

לִלְשׁוֹנְךָ הִגְבַּרְתָּ

וּכְבוֹדוֹ מִגַּרְתָּ.

אִם הָלַךְ לָשׂוּחַ,

לִשְׁאֹף רוּחַ

בְּגַן וְכֶרֶם,

נְתַתִּיו לְחֵרָם

וַתּוֹצִיא דִבָּה,

אֲשֶׁר לִבְּךָ נִבָּא

כִּי תוֹעֵבוֹת יֶרָב,

וּלְשׁוֹנְךָ – חֶרֶב

יִכְרְעוּ תַחְתֶּיהָ

אֲשֶׁר אֵלֵימוֹ פָנֶיהָ,

וּבְנַפְשְׁךָ אָמַרְתָּ

כִּי שֶׁקֶר דִבַּרְתָּ;

מִצְוָה – לֹא פֶּשַׁע

צֶדֶק – לֹא רֶשַׁע

לְהַשְׁפִּיל מַשְׂכִּילִּים

וּלְרוֹמֵם אֱוִילִים,

וּמִבְּלִי הֶרֶף

לִלְשׁוֹנְכֶם הֵם טֶרֶף.

מַשָּׂא יְמֵי הַפּוּרִים / נחום סוקולוב

כָּל יְהוּדִי רֹאשוֹ יַגְבִּיהַ

וּשְׁבִיב שִׂמְחָה בְלִבּוֹ יַגִּיהַּ;

כְּמֵתִים נִשְׁכְּחוּ עָמָל וְצָרָה,

דְּאָגָה מֵעֵינֵי כֹל נִסְתָּרָה,

פָּנִים קָדָרוּ עַתָּה יִנְהָרוּ,

בְּשִׂמְחַת הֶחָג כֹּל יִתְיַמָּרוּ,

עַל נֶפֶשׁ הָמָן כֻּלָּם יָגֹדּוּ

יַכּוּהוּ שְׁאִיָּה, עַל דָּמוֹ יַעֲמֹדוּ.

כָּל יְהוּדִי בַּכּוֹס יִתֵּן עַיִן,

וּמַה יַּבְרִיק הָעַיִן אִם יֶחֱזֶה יַיִן!

שָׁנִי עִם עֲדָנִים, תִּפְאֶרֶת וְהָדָר!

לְשׁוֹן אִיש לֹא נָשַׁתָּה כִּי תָלוֹק סְמָדָר,

לְמִקָּטוֹן וְעַד גָּדוֹל יִשְׂבְּעוּ נַחַת,

כִּי שֶׁמֶשׁ הַשִּמְחָה אוֹרָהּ זוֹרַחַת.

שָׁם יֵשֵׁב אִישׁ אֶל שֻׁלְחָנוֹ

בְּעֻגַּת-זְקֶנְתּוֹ יָשִׂים מַעֲיָנוֹ,

זְקֶנְתּוֹ זֹאת, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה

שְׁמֵנָה וְעָבָה בְּטוּב-טַעַם הוּכָנָה,

הָעֻגָּה הַזְּקֵנָה, בֵּין מִגְדָּנוֹת הָרוֹמֵמָה

עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים הַמַּשְׂכִּילִים מָלְאָה חֵמָה

כִּי מִשֻּׁלְחַן מַטְעַמֵּיהֶם הִיא דְּחוּיָה,

מִדּוֹר דּוֹר נַחֲלַת אָבוֹת – לְבָנִים

תָּחֹג אֶת חַג הַפּוּרִים בְּשִׁיר וּרְנָנִים.

בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר תִּפְרַח כְּמַקֵּל שָׁקֵד,

וּבֵין הַהוֹלְכִים קָדִימָה לֹא תִזָּכֵר וְלֹא תִפָּקֵד.

שָׁם יוֹשֵׁב אִישׁ-יַיִן-מָאֳדָם דּוֹלֵק

כּוֹס כּוֹס לִבְנֵי בֵיתוֹ חוֹלֵק,

הַּשְּׁתִיָּה לָהֶם לִבְלִי-דַי שֶׁלֹּא כַדָּת,

הוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא לִבְלִי חָת

וְאַף כִּי הַשֵּׁכָר לוֹ כְבָר לְזָרָא

לֹא מָתוֹק לְחִכּוֹ כִּי תַאֲוָתוֹ סָרָה,

מִפְּנֵי חֻקֵּי ¹הַפּוּרִים, מִצְווֹת אֱלֹקִים אֵלֶּה,

לֹא יֶחְדַּל מִשְּׁתוֹת וְלֹא יֵלֶּא

לֵאמֹר: “שִׁכּוֹר הוּא”. אַל יַתְעֲךָ לִבָּךְ

כִּי בְּפוּרִים כָּל הַשּׁוֹתֶה יוֹתֵר הֲרֵ"זֶ ²מְשֻׁבָּח.

נוֹשְׂאֵי הַמַּסֵּכוֹת יְסוֹבְבוּ בְּכָל בַּיִת;

זֶה אִישׁ הַצָּבָא, הָמָן שַׂר הֶחָיִל,

זֶה כְּאֶסְתֵּר הַמְבֹרֶכֶת, הוֹדוֹ כַזַּיִת

וְזֶה בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים יִרְקֹד כְּאַיִל.

לְהַצְּבוּעִים הַחֲנֵפִים “חַג פּוּרִים” כָּל הַשָּׁנָה,

יִשְׂאוּ מַסְוֶה, אֲשֶׁר שָׁוְא וְשֶׁקֶר בָּהּ [בּוֹ] קִנְּנָה,

בַּדֵּי עוֹר פְּנֵיהֶם לֹא יַרְאוּ לְכָל רֵעֵיהֶם,

לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ פַּרְסָה יַפְרִיסוּ,

לְהֵרָאוֹת כְּצַדִּיקִים יְשַׁנּוּ הַכָּרַת פְּנֵיהֶם,

וְעַל צְפוּנוֹתֵיהֶם הָאֲנָשִׁים עַיִן לֹא יָשִׁיתוּ.

גַּם אָנֹכִי עָשִׂיתִי כְדַת מֹשֶה וְיִשְׂרָאֵל

יַיִן שָׁתִיתִי, הַמְשַׂמֵּחַ אָדָם וָאֵל;

וּכְכָל גֶּבֶר עֲבָרוֹ יַיִן שִׁכּוֹר נִהְיֵיתִי,

דִּמְיוֹנִי שִׁלַּח רִסְנוֹ, סְחַרְחַר רֹאשִי

לְשׁוֹנִי בְּפִי שָׂרוּעַ כֶּחָלָל, בְּתִמָּהוֹן הֻכֵּיתִי

אַחַר אָקִיא מִקִּרְבִּי אֶת כֹּל, כִּי הַיַּיִן רַק נוֹשֵׁר [נוֹשִׁי?]

גַּלֵּי הַיַּיִן בְּבִטְנִי גָּאוּ

וּבְשִׁפְעוֹתָם אֶת קְרָבַי מִלֵּאוּ.

אֲנִי יָשֵׁן שְׁנַת הַשִּׁכְּרוּת, וּשְׂפָתַי יָנוּעוּ,

בִּבְלִי דַעַת רַק אִוֶּלֶת יַבִּיעוּ

עוֹד מְעַט וְרֹאשִׁי הֻכָּה אָחוֹר

וְעֵינַי כְּתַנּוּר-אוֹפֶה בָּעֲרוּ, רוֹאוֹת אוֹר,

יָשָׁנְתִּי נִרְדַּמְתִּי וְיֵינִי הֶחֱלִימַנִי בַחֲלוֹם

כַּמּוֹץ נִדַּפְתִּי, עַל צַוָּאר נִרְדַּפְתִּי, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי הֲלוֹם,

בָּאתִי בְמַעֲמַקִּים בֵּין רִגְבֵי הָרִים

כִּמְעַט יָשִׂימוּ לִי מַחֲנָק חֳמָרִים חֳמָרִים

קִבְרֵי-מֵתִים עִם בַּלְהוֹתֵיהֶם עָלַי עָלוּ,

גַּם גְּוִיּוֹת אֵין מִסְפָּר עַל שִׁכְמִי הִתְגַּלְגָּלוּ;

עַל צָרוֹתַי אֵלֶּה פָּנַי רָעָמוּ,

וְהִנֵּה אֵשׁ נָגְעָה בָּם וַיֶּאְדָּמוּ;

מִטַּל-חֲשֵׁכוּת תַּחְתִּיָה עֵינַי יִרְטָבוּ

וְאֶגְלֵי-מַיִם הַמָּרִים הֵמָּה יְזֹרָבוּ,

כֹּה נָדַדְתִּי, עַד אֲשֶׁר רַגְלַי מָעָדוּ

טָבְעוּ בַבּוֹץ וּכְמוֹ בְרֶשֶׁת נִלְכָּדוּ,

כֹּה נַפְשִׁי תִדְכֶּה תָּשׁוּחַ

וְהִנֵּה “אַל תוֹסִיף לָלֶכֶת” קוֹל קוֹרֵא אֵלַי בְּכֹחַ;

פּה רָאִיתִי מֵתֵי-עוֹלָם, חַלְלֵי-דוּמָה יָקִיצוּ,

יִרְבּוּ לָרֹב וּכְעֵשֶׂב הַשָׂדֶה יָצִיצוּ,

שַׂעֲרוֹתֵיהֶם עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים, כַּפּוֹתֵיהֶם כְּלֵי תוֹתָח,

לֹא יַחֲרִישוּ כִּי יַרְעִישׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יִנָּפְחוּ כְּסִיר רוֹתֵחַ.

מִי אֵלֶּה? מִי וָמִי הַהוֹלְכִים? שְׂעִפַּי שְׁאֵלוּנִי.

"הָמָן אָנֹכִי וַאֲנַחְנוּ בָנָיו! " קוֹלָם הֱשִׁיבוּנִי –

פַּרְשָׁנְדָתָא, דַּלְפוֹן צָעֲקוּ מִכָּל עֵבֶר:

הַאַתָּה זְעוּם נַפְשׁוֹתֵנוּ בֶּן-עַם עֵבֶר?

עֵינַי אוֹרוּ, וַיֶּחֱזוּ כִּי בְקֶבֶר אֲרָיוֹת נָפַלְתִּי,

הָעֲוֹנוֹתַי אוֹ פִשְׁעֵי אֲבוֹתַי נָחַלְתִּי?

שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק,

כִּי עַל הָמָן יִרְקְעוּ בְרַגְלָם הַהוֹלְכִים בְּמִצְוַת מְחוֹקֵק,

אָמְנָם רַק עַל זֹאת נִפְלֵאתִי הַפְלֵא וָפֶלֶא,

הֲלֹא הָמָן וּבָנָיו רַק עַשְׁתֵּי-עָשָׂר וּמִי הֵמָּה כָּל אֵלֶּה?

מִי הֵמָּה הַלְּבוּשִׁים בְּאַדְרוֹת שֵׂעָר עַל רְפִידוֹתֵיהֶם יוֹשְׁבִים,

הָהֵמָּה רְשָׁעִים וּבָנִים כֶּחָשִׁים? כִּי רָעָה לְיִשְׂרָאֵל חוֹשְׁבִים,

מְלֻבָּשִׁים כְּצַדִיקֵי הַדּוֹר. הַעֵינַי תֶּחֲזֶינָה מֵישָׁרִים?

אַחַת אָמַרְתִּי, בְּאַרְצוֹת נְשִׁיָּה אֵין סְדָרִים.

מִשְׁתּוֹמֶמֶת עָמְדָה נַפְשִׁי הַדְּחוּפָה וְהַמְבֹהָלָה,

וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' לֵאמֹר: " אָנָּא אַל תַּעַשׂ עִמָּדִי כָלָה".

עַל מַה זֶּה אֵל זוֹעֵם הִרְגַּזְתַּנִי מִמְּנוּחָתִי

וַתַּרְחִיקֵנִי מִנֶּפֶשׁ בֵּיתִי הָלְאָה עִם שִׂמְחָתִי

הֲדָבַק בִּי מְאוּם אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי?

הֲלֹֹא מִדְּבָרֶיךָ לֹא נָטִיתִי וְעוֹד עֲלֵיהֶן הִגְדַּלְתִּי,

כֹּפֶר נַפְשִׁי נָתַתִּי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

וּמִכָּל חֻמְרוֹת הַפּוּרִים אַף בְּאַחַת לֹא הֵעַזְתִּי לְהָקֵל,

אֶת יֵינִי שִׁבְעָתַיִם זִקַּקְתִּי צֵרַפְתִּי

וּלְהַכּוֹת אֶת רֹאשׁ הָמָן זְרֹעַ גְּבוּרָתִי חָשַׂפְתִּי,

בְּבֵית הַתְּפִלָּה רָקַדְתִּי כְאַיָּלָה

וְעַתָּה הוּרַדְתִּי דוּמָה, וּכְבוֹד בֵּיתִי גָּלָה;

הַעַל אֲשֶׁר לֹא נָסַעְתִּי לְפוּרִים אֶל הַצַּדִּיק אֲשֶׁר אֵין כָּמֹהוּ

וְלָכֵן שַׂמְתִּי חַיָּתִי בְּיוֹרְדֵי בוֹר וְאֶת נַפְשִׁי בַתֹּהוּ?

הֲלֹא אֵל אַתָּה וַתֵּדַע כִּי לְמוֹעֵד הַפֶּסַח אֶסַּע שָׁמָּה

וַאֲפַזֵּר כָּאֵפֶר כֶּסֶף פִּדְיוֹנוֹת לִכְבוֹדוֹ הָרָמָה

מַדּוּעַ אֶת כִּסֵּא כְבוֹדִי מִגָּרְתָּ?

בִּי רַק בִּי, וְלֹא בְאַחֵר בָּחַרְתָּ?

הֲסָר גַּם צֵל הַצַּדִּיק מֵעָלַי וְשִׁמְשׁוֹ נֶחְבָּאָה?

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נַפְשִׁי מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים יָצָאָה?

הַבֵּט! בָּא אֵלַי הַקּוֹל, שָׁם צַדִּיקִים יִשְׁכּוֹנוּ

בְּחַדְרֵי תַחְתִּיּוֹת עוֹד לַעֲצַבֵּי הַכֶּסֶף יָחוֹנוּ.

נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וְהִנֵּה אֱמֶת דִּבֵּר בִּי הַדּוֹבֵר,

בְּכָל צַד רָאִיתִי לְמִינֵיהֶם צַדִּיק חוֹבֵר וְחוֹבֵר

לְמַלְכַּת הַשָּׁמַיִם עוֹדָם עוֹשִׂים כָּוָּנִים,

וְעִם הָמָן וּבָנָיו יַחַד מִתְלוֹנְנִים

בְּאַדְרוֹתָם הַלְּבָנוֹת יְכַסּוּ אֶת פְּנֵיהֶם

כִּי בֹשוֹ מִפָּנַי, אֲשֶׁר שִׂיחָה לִי נִפְלְאוֹתֵיהֶם,

בַּהֲמוֹנָם וּשְׁאוֹנָם יַחַד יִשְׁלָיוּ

מִן הַמֵּצַר יִקְרְאוּ, מַר יִבְכָּיוּ!

עָבְרוּ יְמֵי שְׂשׂוֹנָם וְרוּחָם חֻבְּלָה

לֹא עוֹד יִגְנְבוּ לֵב, הַצְלָחָתָם נָבְלָה.

אֲהָהּ! צָעַקְתִּי בְּסַעֲרַת-רוּחַ

קְדוֹשִי! מֵרִים רֹאשִׁי! הֲגַם אַתָּה נָפַלְתָּ?

הֲלֹא מַעֲשֶׂיך וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ חֲרוּתִים עַל לוּחַ

וּמַדּוּעַ חָזוּתְךָ עִם שְׁאוֹל? הֲבֶעָוֹן נִכְשַׁלְתָּ?

בְּכָל זֹאת, לֹא שַׁבְתִּי מִתְּמוֹהַּ:

הֲפֹה יִהְיוּ צַדִּיקִים נֶאֱמָנִים עִם אֱלוֹהַּ?

הִרְהַבְתִּי עֹז בְּנַפְשִׁי, אֶל הָמָן נִגַּשְׁתִּי,

“מִי אֵלֶּה הָרַבִּים” לְפָרֵשׁ לִי אוֹתוֹ בִקַּשְׁתִּי.

“אֵלֶּה צַדִּיקֶיךָ יִשְׂרָאֵל”, עָנָה לִי אֹמֶר,

וְאַל תִּשּׁוֹמֵם עַל זֹאת יְלוּד-אִשָּׁה בֶּן-חֹמֶר,

רַק מִיַּד אֵלֶּה הַפְּתָאִים הָשְׁבַּרְתָּ שֶׁבֶר

קְדוֹשֶׁיךָ בְמֹעַל כַּפֵּיהֶם כָּרוּ לְךּ קֶבֶר;

אִם אָנֹכִי בְּיִשְׂרָאֵל חָפַצְתִּי לִפְרֹץ פֶּרֶץ,

הֲלֹא אָנֹכִי מִבְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ;

רַק אֵלֶּה מִקִּרְבְּךָ יָצְאוּ וְדָמְךָ יָמוֹצוּ,

הֵם יַכְבִּידוּ אַכְפָּם וְחוֹמוֹת יְשׁוּרוּן יִתּוֹצוּ;

וְאִם עוֹד תִּתְפַּלֵּא בֶּן-אָדָם, לֹא תוֹסִיף הִשְׁתּוֹמֵם

אִם בִּשְׁמֵי עָל תָּעוּף וְשָׁמָּה תִּתְרוֹמֵם.

מַהֵר בָּאוּ שִׁנְאַנֵּי-שְׁחָקִים בְּרֶכֶב רִבּוֹתַיִם

וַיִּשָּׂאוּנִי מַעְלָה כְּעוֹף-כְּנָפַיִם,

שָׁם לֹא שַׁחוֹתִי, הֲרִימוֹתִי מֵצַח,

וְעֵינַי רָאוּ בְהַדְרַת עֻזּוֹ אֶת הַנֵּצַח,

בְּעֵדֶן ה' צְבָאוֹת עֵינַי תְּעוּפֶינָה

כָּל יָקָר וְנַעֲלֶה שָׁם תְּצַפֶּינָה,

שָׁם גַּלֵּי-טַל אוֹרוֹת בְּזִרְמָתָם יְזֹרָמוּ;

מַמַּעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה מִמְּקוֹרוֹת נֶעֱלָמוּ

רָאִיתִי נַפְשׁוֹת צַדִּיקִים כְּיוֹנוֹת יֶהֱמָיוּן

בְּסֵתֶר שַׁדַּי יִסְתַּתְּרוּ בְּצִלּוֹ יֶחֱסָיוּן.

גַּם אוֹתִי, הַחוֹזֶה בַּנְּעִימוֹת, לָבַש הָרוּחַ

כִּי עָלַי הִגִיהַּ אוֹר הַזָּרוּחַ,

שָׁכַחְתִּי אֶת הָאָרֶץ, הַיְקוּם וְכָל הַתֵּבֵל

אֲשֶׁר בּוֹ מְהוּלִים צָרָה נְהָרָה, נֵבֶל וְאֵבֶל.

רָאִיתִי אֶת מָרְדְּכַי עִם הֲדַסָּה, מַרְאֵה-ה' נִגְלָתָה,

יָרֵאתִי פֶּן אָמוּת, כִּי מַבַּט עֵינֵיהֶם עָלַי קָשָׁתָה.

אֵלֶּה הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְיֵשׁ מֵהֶם עוֹד קְטַנִּים

לָרֹב רָאִיתִי, כַּאֲשֶׁר חָזִיתִי שָׁם בִּמְעוֹן תַּנִּים,

שֶׁמֶשׁ יָרֵח וְכוֹכָבִים עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.

גַּם אִישׁ לָבוּש בִּגְדֵי אַשְׁכְּנַז, וָאֶשְׁאַל: מַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר?

לֹא אֶחָד כִּי רַבִּים רָאִיתִי, אֲנָשִׁים שׁוֹנִים

וְעַל דֶּגֶל הַיּוֹשְׁבִי בַשָּׁמַיִם כֻּלָּמוֹ חוֹנִים.

מִי אֵלֶּה? שָׁאַלְתִּי אֶת מָרְדְּכַי הַמּוֹשִׁיעַ.

אֵלֶּה מוֹשִׁיעֶיךָ יִשְׂרָאֵל! יָצְקוּ עָלֶיךָ אוֹר זָרוּעַ,

אוֹר הַהַשְׂכָּלָה הֶעֱלוּ עַל כָּל סְבִיבוֹתָם

וַיָּאִירוּ לְיִשְׂרָאֵל אוֹר בְּמוֹשְבוֹתָם.

כֹּה דִבֵּר מָרְדְּכַי וְעַפְעַפַּי נִבְקָעוּ,

וּשׁמוּרוֹת עֵינַי מִטּוּחוֹתֵיהֶם נִשָּׂאוּ.

וְהִנֵּה הַשַּׁחַר הוֹפִיעַ בַּחַלּוֹנוֹת בְּעַד הַחוֹרִים

וָאֶשְׁמַע אוֹמְרִים: הַיּוֹם שׁוּשַׁן-פּוּרִים.

.

.

.

הקטע להלן בא בכתב היד לאחר סיום “משא ימי הפורים” ודאי נתכון הנ“ס להכניסו לתוך ה”משא". [הערת העורך – פרויקט בן-יהודה]

וְהִנֵּה הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן דּוֹבֵר בִּי עוֹד הַפַּעַם

דְּבָרִים כְּכַדּוּרֵי אֵשׁ הֲמָמוּנִי הֲלָמוּנִי כְּרַעַם:

אֵלֶּה מְהָרְסֶיךָ וּמַחֲרִיבֶיךָ מִמְּךָ יָצָאוּ,

דֶּגֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל שִׁכְמָם נָשָׂאוּ,

גָּלְלוּ עָלֶיךָ חֶרְפָּה וָבוּז כָּאָבֶן,

וְאֵין בָּכֶם מַשְׂכִּיל לְעָרְמָתָם יָבֶן.

כְּגִלְלֵי-צוֹאָה הֶעֱמִיסוּ חֻמְרָא עַל חֻמְרָא,

וְאֵין מִכֶּם אֶחָד אֶת פִּיהֶם הִמְרָה.

לָכֵן שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל! שִׁבְרְךָ כַיָם,

לֶעָפָר הִשְׁכִּינוּ אֶת כְּבוֹדְךָ הָרָם,

עַל בְּלִימָה הֵקִימוּ רַבִּים מִגְדָּלִים

וְרַבִּים הֵמָּה הִפִּילוּ חֲלָלִים.

וּמֶה-עָשׂוּ בְיִשְׂרָאֵל! אֶת הַפּוֹשְׁעִים הִכְבִּירוּ

וְהַכְּסִילִים כְּמֵאָז גַּם עַתָּה אֶת שְׁמָם יַאְדִּירוּ,

שָׂכוּ בַעַדְךָ הַדֶּרֶךְ לְחָכְמָה וָדַעַת

וַיְחַטְּטוּ אַחַר הַהַשְׂכָּלָה עַד מְקוֹם שֶׁיָּדָם מַגַּעַת.

בְּעֵינֵיכֶם הִתְקַדְּשׁוּ וַיֵרָאוּ כִּכְבָשִׂים תַּמִּים,

וְיָחְרַף שִׁמְךָ וְזִכְרְךָ אֶל כָּל הָעַמִּים.

עַל אֵלֶּה יִשְׂרָאֵל! רְקַע בּרַגְלֶּיךָ,

מְחֵה זִכרָם כַּעֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם;

וְאִם תְּבַעֵר רָעָה חוֹלָה זוֹ מִקִּרְבֶּךָ,

כִּי אָז תוּכַל לֵאוֹר בְּאֹור הַחַיִּים.

אֶת דִּבְרֵי הַקּוֹל הַזֶּה כֵּן אָזְנִי שָׁמָעָה

וּבְדַבְּרוֹ כִּמְעַט נַפְשִׁי יָצָאָה

וכו' וכו' –

שָׁם רָאִיתִי אֶת מָרְדְּכַי עִם הֲדַסָּה יוֹפִיעוּ

כִּבְנֵי-שַׁחַר בֵּין כּוֹכְבֵי-מָרוֹם יַגִּיהוּ

וְעוֹד רַבִּים, גְּדוֹלִים עִם קְטַנִּים,

לָרֹב כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי בִמְעוֹן תַּנִּים.

פְּנֵיהֶם הַנְּאוֹרִים יָהֵלּוּ כִּפְנֵי יָרֵח

כַּאֲשֶׁר הוּא יָקָר הוֹלֵך וְאוֹר-יְקָרוֹת זוֹרֵחַ.

בְּעֵדֶן-ה' פֹּה לֹא אֶרְאֶה אֶת צַדִּיקִי וּקְדוֹשִׁי

כִּי אִם אֶת הַפְרעֶססעֶר הַגּוֹי, אֲשֶׁר הוּא בְּפִינוּ לִשְׁנִינָה.

כְּאִישׁ נִדְהָם הָיִיתִי, וָאֶצְעַק: הָהּ! רֹאשִי, רֹאשִי!

הֲפֹה יִהְיוּ גוֹיִים טְמֵאִים בַּעֲלֵי חָכְמָה וּבִינָה?

וּבִמְחִלּוֹת-תַּחְתִּיָּה בְגֵיא הַתֹּפֶת

יִהְיוּ קְדוֹשִׁים אַנְשֵׁי-מַעֲשֶׂה וּבַעֲלֵי מוֹפֵת?

הַסאַטעֶנאָוועֶר ³וְהַפִילִיפּאָוועֶר ⁴יִמָּחוּ שְׁמוֹתֵיהֶם

אֲשֶׁר נָתְנוּ דֹפִי בְּכָל הַקְּדוֹשִׁים וְנִפְלְאוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר בִּגְלָלָם, אָמַר הַקָּדוֹש, נֶעְתַּם אָרֶץ

וַיַבְטִיחַ לָהֶם בְּגֵיא-הִנּוֹם שׁוֹד וָקָרֶץ.

גַּם וואַזעֶל ⁵הָרָשָׁע פֹּה הִנֶּנּוּ

אֲשֶׁר אָמַר “כִּי תַּ”חָ שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה נְבֵלָה נָאָה הֵימֶנּוּ" ⁶

(יוֹשֵׁב וּפוֹרֵשׁ עַל הַגִּלָּיוֹן אָרְבוֹת יָדָיו הַצַּחוֹת כְּעֶשֶׁת-שֵׁן

וְיִכְתֹּב אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְעֻלָּפוֹת בַּסַּפִּירִים מְלֵאוֹת-חֵן).

גַּם מאַפּעֶנקעֶ ⁷אֲשֶׁר נֶאֱמַר עָלָיו כִּי גְוִיָּתוֹ בַּגֵּ"הִ ⁸תִּבָּשֵׁל בַּסִּיר

רְאִיתִיו בָּזֶה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל פָּנָיו תָּאִיר!

מִי כָל אֵלֶּה? הִמְלִיטָה לְשׁוֹנִי, וָאֶשְׁאַל זֹאת אֶת מָרְדְּכָי.

אֵלֶּה חֲכָמֶיךָ, יִשְׂרָאֵל! יָצְקוּ עָלֶיךָ אוֹר זָרוּעַ,

לֹא הָלְכוּ בְתַעְתּוּעֵי שָׁוְא כִּי רָנּוּ לְאֵל-חָי,

וּבְכַנְפֵי שֶׁמֶשׁ צִדְקָתָם הָיָה מַרְפֵּא לְכָל נָגוּעַ

“רַב קֶשֶׁב שָׁמַעְתִּי”, הוֹסִיף לֵאמֹר,

כִּי עַמֵּי הָאָרֶץ יִרְמְסוּכֶם כְּמוֹ טִיט כְּמוֹ חֵמָר

עַד מָתַי? זֶרַע הַיְּהוּדִים! עֹרֶף תַּקְשׁוּ

וְאֶת כָּל מַשְׂכִּיל יָקוּם לַמִּשְׁפָּט לְהַכְרִית תִּתְנַקְּשׁוּ.

כָּל עוֹד תַּחְמְרוּ בְזֶפֶת וּבְטִיט אֶת הַתּוֹרָה

לֹא יִהְיֶה לַיְּהוּדִים שִׂמְחָה שָׂשׂוֹן וְאוֹרָה.

ה' נָתַן לָכֶם חֻקָּיו הַצַּדִּיקִים,

זוֹ הַדֶּרֶךְ תֵּלְכוּ בָהּ עֲלֵי אֲדָמוֹת;

וְאַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אַחֲרֵי הֲבָלִים בִּסְפָרִים חֲקוּקִים,

חַיֵּי-תֵבֵל תְּמָאֲנוּ וַתַּעֲשׂוּ נְשָׁמוֹת;

חַכְמֵי-לֵב יוֹרוּ לָכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וּגְרוֹנָם נִחֵרוּ,

לְכוּ בְּאוּר אִשָּׁם וּבְזִיקוֹת בִּעֵרוּ.

לָמָּה תַרְבּוּ כַיּוֹם רִנָּה, אֵינֶּנִי שׁוֹמֵעַ, לָרִיק וְלַשָּׁוְא!

יַיִן וְשֵׁכָר מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמוֹ, אֲמָאֵן, רַב לִי רָב!

וכו' וכו' וכו'

.

.

.

י“ד אדר תרל”ד.

שְׁלֹש¹ עֶשְׂרֵה שָׁנָה חָיִיתִי,

חֵלֶק כַּבִּיר מִשְּׁנוֹת הַחַיִּים,

עָפוּ כְיוֹם אוֹ יוֹמָיִם

וְעַתָּה הִשְׁאִירוּ בִי זִכְרוֹנוֹת

חֲלִיפוֹת וּצְבָא צָרוֹת שׁוֹנוֹת;

וּמַה יּוֹעִיל בַּחַיִּים רָאִיתִי,

הַכֹּל הוֹלֵךְ לְיַם הֶעָבָר.

תְּהוֹם אֵין-קֵצֶה נְשִׁיָּה

מְצוּלָה לְיַלְדֵי יוֹם וְכָל בְּרִיאָה.

אִם כֵּן אֶחְיֶה רַק לִגְוֹעַ

וְאַחַן רַק לִנְסֹעַ.

זוֹ הַמַּטָּרָה וּבִלְתָּהּ אֵין דָּבָר.

לְמַעַן אֶרְעַב אֲנִי חַי,

וְאִם אֶרְעַב לִשְׂבֹּעַ דַּי,

וְאִם אֶשְׂבַּע כְּמוֹ שֶׁיָּדִי מַּגַעַת

שָׂבְעִי רַק לְרִמָּה תַּחְתַּי מֻצַּעַת,

בְּעוֹד שָׁנָה יוֹם אוֹ רֶגַע

הִנְנִי נָכוֹן בְּאָחֳזֵנִי הַפֶּגַע.

צִפּוֹר-אוֹר אֱלֵי-חֶרֶב

בֹּקֶר צָהֳרַיִם אוֹ עֶרֶב,

זֶה חֵלֶק אָדָם מִבְחַר הַיְצוּרִים;

בְּתַעֲנוּגוֹ הֲלֹא מָהוּל עֶצֶב,

בְּזָכְרוֹ כִּי לַכֹּל – קֶצֶב;

הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ,

וְלֶעָמָל אָדָם אַרְצָה שָׁלוּחַ,

וּכְבָר בְּקֹהֶלֶת הַדְּבָרִים אֲמוּרִים.

אֲבָל קֶסֶם נִפְלָא יֵשׁ בַּשָּׁפֶל

בְּאוֹר עֵינַיִם נִשְׁכַּח עֲרָפֶל,

וּבְטוּב-לֵב גַּם אָנֹכִי

אֶשְׁכַּח בַּמֶּה גָּדוֹל כֹּחִי

וּמֶה עָשִׂיתִי אֲנִי הָאֶפְרֹחַ.

בְּשֵׁשֶׁת [בְּשֵׁשׁ] עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתַי נָסַעְתִּי

חֲלִיפוֹת הִתְהַלַּכְתִּי, קוֹמְמִיוּת וְשָׁחוֹחַ,

וּמִכָּל עֲמָלִי אָנָה הִגַּעְתִּי?

אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי, הִתְעַנַּגְתִּי, רָוִיתִי,

שָׂחַקְתִּי, יָשַׁנְתִּי, גַּם חָלַמְתִּי;

פְּעָמִים לִסְבֹּל שִׁכְמִי נָטִיתִי

וּפְעָמִים חָפְשִׁי, שָׂמַחְתִּי, נִכְלַמְתִּי,

בָּכִיתִי, נֶעֱצַבְתִּי, קִוִּיתִי, יִחַלְתִּי;

פְּעָמִים עָבַדְתִּי פְּעָמִים מָשַׁלְתִּי,

וּמַה לִּי מִכָּל אֵלֶּה?

אֵין שָׂרִיד, הַפְלֵא וָפֶלֶא

הַכֹּל סָג, הִשְׁאִירוּ זִכָּרוֹן

לְהַעֲבִירָם לְפָנַי כִּבְנֵי מָרוֹן.

וְרַק אֲשֶׁר לָמַדְתִּי בַּסֵּפֶר

לִי עוֹד עַתָּה, שַׁעֲשׁוּעֵי רוּחַ

בִּלְתָּם, אָדָם, עָפָר וָאֵפֶר.

זֹאת אָשִׂים אֶל-לִבִּי, וְלִי יָנוּחַ.

א

מַדּוּעַ אָזְלַת כֹּחִי, לִבִּי פָצוּעַ וּבִכְבֵדוּת רוּחַ אֶשְׁאָפָה?

רוּחִי יְצִיקֵנִי וְאֶת יְגוֹנִי לֹא תוּכַל לְתָאֵר כָּל שָׂפָה;

עָרְבָה לִי כָּל שִׂמְחָה, כָּל עֹנֶג נֶהְפַּך לְנֶגַע.

יֵשׁ בִּי אֹמֶץ לִטְרֹף נַפְשִׁי בָּזֶה הָרֶגַע.

וְכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה לִי מֵאָז מָלֵא חֵן וָיֹפִי

וְכָל יָקָר לִי מֵאָז –, הֵן לִי עַתָּה אַךְ דֹּפִי.

ב

וּמִי ְקשָׁרַנִי עֲלֵי אֲדָמוֹת בַּעֲבוֹתוֹת וָחֶבֶל?

מִי הוֹשִׁיבַנִי בְּבוֹר זֶה אֲשֶׁר בּוֹ שַׁלֶּטֶת ¹הַהֶבֶל?

כָּל יְקוּם נִתְעָב, וּבְכָל מָקוֹם מִגְרַעַת;

וּבְחֻקֵּי הַבְּרִיאָה לֹא אֶרְאֶה כָּל דַּעַת;

אַךְ צְלָלִים עוֹבְרִים, מִשָּׁאוֹן וְחִזָּיוֹן,

וְהַכֹּל יָעוּף לְפָנַי כַּחֲלוֹם וְהִגָּיוֹן.

מאקאוו א' לך התרל"ו

א

אִם אָשִׂים אֶל-לִבִּי אֶרְאֶה מַה חַיַּי נִפְלָאִים

כְּכַדּוּר צְנֵפָה אֲנִי בְיַד גּוֹרָלִי לְטַלְטֵלָה-גָבֶר,

לְהַטִּילֵנִי גְבוֹהָה גְבוֹהָה וּלְהַפִּילֵנִי פְלָאִים,

וּלְהַשְׁבִּיעֵנִי צְוָחָה וּרְוָחָה גִּילָה וָשָבֶר.

אֲקַלֵּל אֶת יוֹמִי וְאֶזְעֹם בְּכָל הַחַיִּים,

הָהּ, גוֹרָלִי, כָּמוֹנִי פַּחַז כַּמַּיִם.

ב

עַתָּה יֶחְשַׁך אוֹרִי, שִׁמְשִׁי נֶחְבָּאָה;

פְּרִידָתִי עָלַי תִּכְאַב וְנֶגֶד פָּנַי רָעָה,

רֹאשִׁי וְדָמִי בִּי יִבְעֲרוּ כְלֶהָבָה.

אֶשְׁכַּח בִּי וְנַפְשִׁי אֶל מְקוֹרָהּ שָׁבָה,

נִדְעֲכָה מִמְּקוֹמָהּ וְאֵשׁ אַהֲבָה תֹאכְלֵנִי,

וְכֵן לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה, הָהּ ה' חָנֵּנִי.

מאקאוו. מוש“ק וירא אור ליום א' חיי שרה התרל”ו

מָה רַב הָעֹנֶג הַצָּפוּן בִּנְשִׁיקוֹת שְׂפָתַיִם

עֵת הִתְלַכֵּד יַחְדָּיו לְבָבוֹת שְׁתַּיִם [שְׁנַיִם],

וְעֵינַיִם עוֹרְגוֹת נְשׂוּאוֹת בְּרָב-תְּשׁוּקָה וְתַאֲוָה, –

אָז רַק אָז יִגְדַּל כֹּחַ הָאַהֲבָה

וְשָׂפָה אֶל שָׂפָה תִּתְאַמֵּץ בְּרָב-כֹּחַ.

מִי יִתְּנֵנִי לְהִתְעַנֵּג כָּכָה מֵאֵין מָנוֹחַ.

וְעֵת פָּנִים אֶל פָּנִים חֻבָּרוּ

וְהַיָּדַיִם אַחַת בַּשֵּׁנִית נִקְשָׁרוּ

וּלְבָבוֹת שְׁתַּיִם בְּעֹז דּוֹפְקוֹת

וּזְרוֹעוֹת סוֹגְרוֹת וְחוֹבְקוֹת, –

אָז כָּל לֵבָב יִמַּס כַּדּוֹנַג,

כָּל תַּאֲוָה רַאֲוָה רַק זֶה הָעֹנֶג.

וְעֵת רוּחִי בִּי יִמּוֹג בָּהּ לָצֶקֶת,

עֵת נַפְשִׁי אֶל נַפְשָהּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת,

וְגַם הִיא בַּת-עֵדֶן אֵלַי תַּבִּיט בִּתְשׁוּקָה, –

הֶאָח, מָה אָז הַנְּשִׁיקָה מְתוּקָה!

וּמִי יוּכַל לְתָאֵר בְּנַפְשׁוֹ, מִי יוּכַל לָדַעַת

אֵיךְ אֶרְוֶה עָסִיס עֵת יָדִי עַל לִבָּה נוֹגַעַת.

הָאַהֲבָה / נחום סוקולוב

א

אֲנִי הָאֻמְלָל רָאִיתִי אַהֲבָה בְתַעֲנוּגֶיהָ,

וְעַתָּה מְחוֹלָל אֲנִי מִמְּצוּקָתָה וְנַעֲנָה מִמַּכּוֹתֶיהָ;

עַד אֲשֶׁר עַל אַהֲבָתִי עַתָּה נִחֲמְתִּי,

כִּי הִתְמוֹטְטוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי, נִרְעַלְתִּי, נִפְעַמְתִּי

וְחֹשֶך עַל פְּנֵי תְהוֹם לְבָבִי הַפָּצוּעַ,

יְגוֹנִי קוֹדֵר, מַחְשְׁבוֹתַי סֹועֲרוֹת וַאֲנִי פָרוּעַ.

ב

עַתָּה תִּמְשְׁכֵנִי נַפְשִׁי כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים,

כַּאֲשֶׁר יִתְגָּעֲשׁוּ גַּלִּים וּמִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּירִים;

אַךְ נִסְתְּרָה תִּקְוָה וְאָפֵס יֶשַׁע

וְחֶפְצִי לֹא אוּכַל הָפִיק גַּם בַּמַּעַל וָפֶשַׁע;

וְרוּחִי יִנְהֹם בְּזַעַף וִייַבֵּשׁ גָּרֶם

וּמַחֲלַת כִּלְיוֹן-עֵינַיִם תַּכֵּנִי חֵרֶם.

ג

מַה הִיא עוֹשָׂה עַתָּה? מִי יִתְּנֵנִי לָדַעַת

וְיַצִּיל אֶת נַפְשִׁי מֵהִשְׁתּוֹחֵחַ בְּכַעַשׂ,

וְאוֹקִירֵהוּ כֵּאלוֹקִים וּכְגוֹאֲלִי אֲכַבְּדֵהוּ,

וַאֲקִימֵהוּ עָל, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי אֶשָּׂאֵהוּ.

אַךְ לָרִיק בִּקַּשְׁתִּי, דִּבְרָתִי נִשְׁחָתָה,

אָפְסָה כָל עֵצָה וְתִקְוָה נִכְרָתָה.

ד

מַה הִיא עוֹשָׂה עַתָּה וּמַה הִיא עַתָּה חוֹשֶׁבֶת?

מָה עֵינֶיהָ וְלִבָּה וְיָדָהּ כְּיָדִי כוֹתֶבֶת?

הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי, לִצְמִיתוּת לִבִּי מָכַרְתִּי,

גַּם שָׁכַנְתִּי שָׁלוֹם וְאַרְבָּעָ[ה] שָׁבוּעוֹת עִמָּהּ גַּרְתִּי,

וְעַתָּה אִם גַּם אֶתְרַגֵּז וְאֶת יוֹמִי אֲקַלֵּל

אֶשְׁתַּגַּע וְלֹא יוֹעִיל, רַק אֶת כְּבוֹדִי אֲחַלֵּל.

ה

בְּעַד כָּל הוֹן לֹא אוּכַל רְאוֹתָהּ בְּזֶה הָרֶגַע,

אִם גַּם אֶתְהוֹלֵל כְּמִקְרֶה וָפֶגַע.

שִׁמְשִׁי נֶחְבָּאָה וַאֲנִי בְאֵימָה חֲשֵׁכָה,

תּוֹעֶה בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת כְּחֵלֵכָה,

וְנַפְשִׁי הָעֲמוּסָה תָּעִיק לָהּ תַּחַת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה

ְועַצֶּבֶת אַכְזָרִיָּה עַל לְבָבִי חוֹפֵפָה.

ו

מַה הִיא עוֹשָׂה עַתָּה וּמַה הִיא חוֹשֶׁבֶת,

וְאִם נַפְשָׁהּ עַתָּה מֵאַהֲבָתִי נִלְבֶּבֶת

וְאִם כָּמוֹנִי עַתָּה עָלַי מִתְרַפֶּקֶת

וְתִמְשֹׁל בְּנַפְשָׁה וְהִיא מִתְאַפֶּקֶת?

אָנֹכִי עָיֵף מִשֵּׂאת, כִּמְעַט כָּשַׁלְתִּי,

מִי יִתֵּן וְאֵל אֲהוּבָתִי עַתָּה הֻטַּלְתִּי!

ז

כִּי אָז אִמַּצְתִּיהָ בִזְרוֹעוֹתַי בְּרָב-כֹּחַ

וְחִבַּקְתִּיהָ… בְּאֵין מָנוֹחַ,

וַעֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת עָלֶיהָ אָצַלְתִּי,

וְאֶל חֵיקָהּ, אֶל לִבָּהּ, הֶעֱמַקְתִּי צָלַלְתִּי,

וְאֶת רוּחִי חָפַצְתִּי בְּרוּחָהּ לָצֶקֶת, –

כִּי גָדְלָה אֵשׁ אַהֲבָתִי וְנַפְשִׁי דוֹלֶקֶת.

אור ליום ד' חיי שרה התרל"ו. פלאצק.

הֵן אֶרְאֶלֵי שַׁחַק מֵאָז גָּזְרוּ אֹמֶר

לְבַל יִפַּח ה' נֶפֶשׁ בְּבֶן-חֹמֶר,

וְלִפְנֵי פִתְגָּם הַמֶּלֶךְ בְּכָל זֹאת סָרוּ.

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם פְּנֵי אָדָם נָהָרוּ

אַךְ הָאָדָם מַהֵר בָּעַט בְּיוֹצְרֵהוּ

וַיּשְׁלַח יָדוֹ בְעֵץ-דַּעַת וּפִרְיֵהוּ.

לִבְנֵי תְמוּתָה רֵאשִׁית פֶּשַׁע

זֶה הֲחִלָּם לְזָדוֹן וָרֶשַׁע

עַתָּה הִתְחָרוּ אֶת יוֹצְרֵיהֶם שַׂרְפֵי שָׁמַיִם

וַיִּנָּחֵם ה' וַיִּשְׁלַח אַרְצָה מַיִם

וְכָל הַבְּרִיאָה כָּלִיל הֻכְּתָה חֶרֶם,

אַךְ שָׂרִיד כִּמְעָט נוֹתָר מִזֶּרֶם

וַעֲלֵיהֶם נִשָּׂא אֲנַחְנוּ צָרָה וְעָמָל,

יַעַן עַל נֹח וְזַרְעוֹ ה' חָמָל,

וּמֵאָז עוֹד חֶלְאַת הָאָרֶץ ה' לֹא הִדִּיחַ

וּבְעֵמֶק עָכוֹר אוֹתָנוּ בְסִיר צַחֲנָתוֹ יַרְתִּיחַ.

אִם לִכְתֹּב אוֹמַר אֲזַי בַּל אִיִעַף וְלֹא אֶרְגָּעָה;

וְטֶרֶם כַּלּוֹתִי תִּבְלֶה עֵטִי הַנַּהֲלָאָה.

כִּי עֶשְׁתּוֹנוֹתַי גָּאוּ וְאֶת לִבִּי מָלָאוּ,

וְאֲחֵרִים יָבֹואוּ אִם אֵלֶּה נָסָעוּ.

כִּי לֹא מִצְעָר הַדָּבָר, לֹא קַל הָעֶרֶךְ

לְהִפָּרֵד מֵאֲהוּבָתוֹ וְלִנְסֹעַ בַּדֶּרֶךְ.

הֲיֵשׁ לְתָאֵר אִי-מְנוּחָתִי וְצוּקַת לִבִּי

אִם כָּל פִּרְחֵי תַעֲנוּגוֹתַי נִקְטְפוּ בְאִבִּי,

וְאִם כֹּה הֲמָמַתְנִי אַהֲבָתִי וְנַפְשִׁי נִקְשָׁרָה,

אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי, הֲיֵשׁ דִּמְיוֹן לְצָרָה?

אַךְ מָה אוֹעִיל בִּמְלִיצָתִי בְּשָׂפָה לְנֶאֱמָנִים,

מָה אוֹעִיל בִּבְכִי וּצְעָקָה בְּשִׁיר וּרְנָנִים?

א

בֵּין לַהֶבֶת אַלְפֵי שִׁנְאָן בְּמַקְהֵלַת שְׂרָפִים

רִבְבוֹת נִצּוֹצֵי אֵל כְּחִצִּים עָפִים

הִקְשַׁבְתִּי קֶשֶׁב נוֹרָא, הַס, אֶשְׁמָעָה

שָׁם מַלְאַךְ-אֵל פִּתְאֹם דָּאָה

וְעַל רִצְפַּת שְׂפָתָיו מִלִּין אֲחָדִים,

וּדְבָרָיו אוֹרוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּקָּדִים.

ב

וְהִנֵּה דְּמָמָה דַקּה וּמְעַט רַעַשׁ.

קוֹל שָׁמַעְתִּי כַּאֲשֶׁר יִתְפָּרֵץ הַר-גַּעַשׁ,

מִשְׁפָּט עַל בְּנֵי חֲלוֹף לְגוֹרָלוֹת הַחַיִּים,

וְהַמַּלְאָךְ דּוֹבֵר עַל נְקַלָּה, אִי שָׁמַיִם!

וְכַאֲשֶׁר יַחֲרֹץ כֵּן יָקוּם כֵּן יֶהִי,

לְשֵׁבָט אִם לְחֶסֶד, לְשִׂמְחָה אוֹ לְנָהִי.

ג

אַךְ אָנֹכִי לַמַּלְאָךְ לִבִּי אַהֲבָה רָחַשׁ,

וּדְבָרָיו אֲשֶׁר קָרָא לִי נֹעַם לָחַשׁ.

¹

כִּנּוֹרִי הִכּוֹן לִקְרָאתִי, הִתְנַעֲרָה מֵעֲפָרְךָ

וּמֵאֵזוֹב אֲשֶׁר כֻּסָּה עַל הוֹדְךָ וַהֲדָרְךָ.

לֹא עֵת לְךָ עַתָּה הֵחָבֵא אֶל הַכֵּלִים,

לֹא עֵת רְפוֹד יְצוּעֲךָ בְּיַרְכְּתֵי הַמֶּלְתָּחָה.

קוּמוּ הִכּוֹנוּ קַוִּים קוֹדְרִים, עֲצֵלִים,

וּתְנוּ קוֹל לָרוּחַ עָלַי כָּעֵת צָלָחָה

אָשִׁירָה נָא לִידִידִי לְיוֹם חֲתוּנָתוֹ,

לְיוֹם בּוֹ יִצָּמֵד לָנֶצַח בְּנֶפֶשׁ רַעְיָתוֹ.

מְעוֹנָה שְׁמֵי מַעַל בְּחֶזְיוֹנִי נָשָׂאתִי עֵינַיִם

מְקוֹם שָׁם עַל יְמֵי חֶלְדֵּנוּ אוֹר יַגִּיהַּ

וְלֹא יִרְאֵם בֶּן תְּמוּתָה מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים,

צְפוּנִים לָרוּחַ, וְעֵת עוּף יַגְבִּיהַּ

וְאֶחֱזֶה שָׁמָּה יְמֵי צִבְאֲכֶם, שָׂבַעְתִּי נַחַת.

מִפְלַגּוֹת גְּדוּדָם יוֹם אֶחָד נִשָּׂא וַיַּעַל,

הוֹדוֹ מַרְהִיב עַיִן, יִפְעָתוֹ זוֹרַחַת

מִנֹּגַהּ נֶגְדִּי יַחְפְּרוּ צִבְאוֹת מַעַל ­­—

אַךְ אַהֲבָה קַיֶּמֶת בְּאֵיתָן הִיא נוֹסָדָה

וְלֹא מִדִּמְיוֹן, לֹא מִתְּעוּפַת-עַיִן נוֹלָדָה;

אַהֲבָה שָׁבָה בְּכָל עֻזָּה גַּם מִנֶּפֶשׁ נֶאֶהֱבֶת;

אַהֲבָה שֶׁבָּאוּ מַאֲוַיֶּהָ, לֹא תִקְוָה כוֹזֶבֶת.

מַה מְּתוּקָה אַהֲבָה זוֹ וּמַה מְּאֹד נָעֵמָה,

וְעַתָּה, הֶאָח! הֵן שָׁמַן חֶלְקְכֶם בָּהֵמָּה.

לֹא חֵשֶׁק עֲגָבִים מוֹשֵׁך נֶפֶשׁ כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים,

בְּהִתְגָּעֵשׁ גַּלֵּי הַחֵפֶץ וּמִשְׁבְּרֵי דִמְיוֹן אַדִּירִים,

הָרוּחַ יִנְהֹם בְּזַעַף וִייַבֵּשׁ גָּרֶם,

דְּאָבוֹן וְכִלָּיוֹן תַּכֶּינָה ²בַּעֲלֵיהֶן חֵרֶם.

זֶה הַיּוֹם מְאֻשָּׁרִים! שָׂבְעוּ עֲדָנִים,

יוֹם מְלֹאת סֶפֶק הָאַהֲבָה בִרְנָנִים.

הוֹקִירוּ אֶת הַיּוֹם – אֵין עוֹד כָּמוֹהוּ.

יוֹם בְּרִית אַהֲבָה – לֹא יָשׁוּב אָמֶש,

וְחַיִּים בְּלֹא אַהֲבָה הֵן תֹּהוּ וָבֹהוּ.

יוֹם זֶה יָאִיר לְחוֹפְכֶם כַּשֶּׁמֶשׁ,

קַרְנַיִם מִיָּדוֹ, נָגְהוֹ לֹא יֵאָסֶף,

וְכִרְבוֹת הַיָּמִים כֵּן יִגְאֶה בָּרָהַב,

תְּחֹגּוּהוּ תְּשַׁנּוּהוּ בִמְלֹאת יְמֵי חֲתוּנַת הַכָּסָף.

וְעוֹד בָּה שְׁלִישִׁיָּה – הִיא חֲתוּנַת הַזָּהָב.

וְעַד הָאַרְבַּע תָּבוֹאוּ – אֲשֶׁר סַפִּיר גִּזְרָתָהּ ³

חֲסַל סִדּוּר בִּרְכָתִי כְּהִלְכָתָהּ.

¹

(חִזָיוֹן)

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל

וַאֲנִי עַל מַרְבַדֵּי עַרְשִׂי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה

וְנַפְשִׁי הִתְעוֹפְפָה, עָזְבָה עֵמֶק הַשָּׁפֶל

וְאֶת גּוּשׁ הֶעָפָר אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נִצְפָּנָה

וּבְסֵתֶר חֹשֶך רָחֲפָה עַל כָּל אַפְסָיִם

עִם צַלְמֵי בַלָּהוֹת, יַחַד שׁוֹאֲפֵי יָרֵחַ

הַמִּתְחַבְּאִים בַּחֲתוּלָתָם כְּאֶבֶן-מַיִם

וְחָלְפוּ וְנָמְקוּ בְהַגִּיהַּ אוֹר שַׁחַר זוֹרֵחַ;

כִּי מוֹרְדֵי אוֹר אֵלֶּה בַּל יֶחֱזוּ שָׁמֶשׁ

אַךְ סְבִיבוֹתֵיהֶם סֻכָּתָם, צִלְלֵי אָמֶשׁ

וַתֶּאֱרַח עִם צִבְאוֹת בָּלַע לְחֶבְרָה

בַּאֲשֶׁר יָסֹלּוּ אָרְחוֹת דַּרְכֵיהֶם

לְהַשְׁחִית, לְחַבֵּל בְּזָדוֹן וְעֶבְרָה

אֶת דִּבְרֵי חֲכָמִים וּפָעֳלֵי כַפֵּיהֶם

יָחוֹגוּ יָנוּעוּ, יִתְגּוֹדְדוּ כַעֲטַלֵּפִים

עַל כָּל חֶלְקָה טוֹבָה, עַל רָאשֵׁי הַבְּכָאִים,

וּבֵיצוֹתֵיהֶם יְמַלְּטוּ בְּחוֹרֵי עָפָר וְכֵפִים

הֵם “קִנְאַת הַבְּעָרִים” וֶ“אֱמוּנַת הַפְּתָאִים”

כִּי בָאֹפֶל יַהֲלוֹךְ וְיָשׂד הַדָּבֶר

וְיִרְבּוּ הָעֲזוּבָה, הַשּׁוֹד וְהַשָּׁבֶר.

הַשַּׁחַר עָלָה, וּלְקוֹל צְעָדָיו נָדְדָה שְׁנָתִי

וְאֶת אִישׁוֹן בַּת עֵינִי עוֹד הִיא חוֹבֶקֶת

הֱקִיצוֹתִי וְקַמְתִּי לָצֵאת מִסֻּכָּתִי

לָּלֶכֶת הָהָרָה בְּנֶפֶשׁ מִתְרַפֶּקֶת,

וָאֶשְׂמַח וָאֶעֱלֹץ כְּצִפּוֹר רְנָנִים

לְמַרְאֵה פֶּרַח מָלֵא טַל-עֲדָנִים

כִּי יָהֵל הַשַּׁחַר כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר

בְּפַאֲתֵי קָדִים מוֹפַעַת יִפְעַת זֹהַר.

וְהִנֵּה בַּעֲלוֹתִי, מִגֻּלַּת עֵין מַיִם

אֵיד עָלָה וַעֲרָפֶל מַעֲטֵה חֲתוּלָתוֹ,

וְיִפְשֹׁט וְיִדֹּד עַד תַּחַת הַשָּׁמַיִם

וְאֵלַי יָרַד לְכַסּוֹתִי בְּמַשְּׁאוֹן אֲפֵילָתוֹ.

לֹא עוֹד אֶשְׂבַּע נְעִימוֹת עֹנֶג,

סָפוּ הַמַּרְאוֹת, נָמוֹגוּ כַדֹּנַג

אוֹר שֶׁמֶשׁ יוּעַם, אָפְסָה הָרְנָנָה

עַל מוֹצָאֵי שַׁחַר הֵן תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה.

פִּתְאֹם שֶׁמֶשׁ הִבְקִיעָה בְזִיקוֹת קַרְנֶיהָ,

בְּמִפְלְשֵׁי הָעֲרָפֶל שֶׁבְּיָדֶיהָ נָשָׁקוּ;

נָמַסָּה הָעֲנָנָה, יָצִיפוּ מֵימֶיהָ,

וְהָאֵדִים עַל יַעַר וָגֶבַע נֶחֱלָקוּ;

וְתִפְאֶרֶת-אִשָׁה כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר נִשְׁקָפָה

עַל עָב קַל נִשָּׂאָה, יִפְעָתָהּ שָׁפָכָה

אוֹר יְקָרוֹת מִסְּבִיבָה, חֵן וָחֶסֶד

אֱמֶת “בַּת הַשָּׁמַיִם” עָלֶיהָ תֵּבֵל תִּוָּסֶד

וַתֹּאמַר: עוּרָה בֶן אָדָם, הַשַּׁחַר יָפוּחַ

הִנֵּה “הַבֹּקֶר אוֹר” בְּכָל רוּחַ.