האמנות היא אינסטינקט באנושות: הכוח־המושך אל האור – אינסטיקט שהפועל־יוצא שלו הוא אמנם לא פעם בבחינת מעשה פרפר־הלילה הנמשך אל האש. מתוך העלטה שמשרה על הנפש המציאות בפרטי תופעותיה, בדיפרנציאציה, נמשכת הנפש אל הבהירות (ילידת רוחנו!) שמחוץ למציאות ולמעלה ממנה, כביכול – אל אור ההכללה.
ולמה לא היה אינסטינקט זה מפותח ביהודים? למה לא היה לנו צורך (ואין עדיין, לפי הרגשתי, גם כיום) לבקש את תיקון החיים, את אורם, מחוץ למציאות? – משום שנטית היהדות היתה תמיד לבקש את התיקון, את האור, בתוך המציאות גופה: להתחיל מן המוחש מדי פנותה אל “האלוהי”, ומכאן – קידוש החולין והאלהת המציאות, בעוד שהאמנות היא, להיפך, הפיכת “האלוהי” למוחש.
ואגב: אם כן, למה זה אנו רואים את זו הפיכת המופשט למוחש, את האמנות, והנה היא נעשית דוקה על־ידי ההכללה, שהיא, בעצם, מין הפשטה? כיצד אפשר שהמופשט ייהפך למוחש על־ידי הפשטה נוספת? התשובה: זהו סוד היצירה. הכללת הפשטותיהן של התופעות נותנת את המוחש האמנותי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.