רקע
שמואל גילר
טרמינל נמל יפו
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: הוצאת המחבר

 

י"ז בתמוז, עוד אירוע לזיכרון היסטורי


מבלי משים בחרה עיריית תל אביב-יפו להתחיל בהרס בניין טרמינל נמל יפו, שנקרא בטעות בית המכס, דווקא ביום י“ז בתמוז. יום זה הוא אחד מימי התענית לציון חורבן בית המקדש, היום בו הובקעו חומות ירושלים. אירוע היסטורי נוסף שהתרחש ביום זה, הקשור לתולדות תל אביב, הוא הריסת הגימנסיה הרצליה. גם הריסתה החלה בי”ז בתמוז. וכך מצטרף אירוע זיכרון נוסף ליום התענית הזה, והוא הריסת המבנה שעד לרגע בו הכו בו הפטישים לא ידעו למה הוא נועד, או בחרו שלא לדעת. על השלט שנתלה בחזית הגדר נכתב “הריסת בית המכס הצפוני”, ובבניין המוכפש הזה לא היה מחסן או משרד מכס מעולם. המבנה אמנם נראה עלוב ומרופט, אך מי שבקיא באגדות כריסטיאן אנדרסן יודע כי גם ברווזון מכוער יכול להפוך לברבור, אם יטפלו בו כראוי. אלא שלמישהו חסם הבניין את המבט לים, ולשפע אגדות יפו ממהלך הדורות נוספה גם ‘אגדת בית המכס’. “בניין לקוי שתפקד רק ארבע שנים” הכריזו פרנסי העיר בפני כל פורום של וועדות ובית משפט. “הוא ננטש בשנת 1934 לטובת בניין חדש שנבנה לקליטת עולים ונוסעים, והבניין הישן הפך למגורי פרוטקציונרים”, כך נכתב ומבלי שהיד הכותבת רעדה. והמנטרה חזרה שוב ושוב בתקווה שתהפוך לאמת, אלא שהאמת יצוקה בבטון ובצלולויד, והתברר כי את יסודות הבניין החדש שפתח כביכול את שעריו בשנת 1934, יצקו רק בספטמבר 1935 והוא הושלם בשנת 1937. ויתרה מכך, בבית המכס החדש לא דרכה רגל עולה השב לציון, אלא אם היה עמיל מכס או נזקק לשרותיו. והברווזון המכוער, הבניין המושמץ והמושפל ששימש כביכול כמאורת נדכאים, המשיך לשרת בגאווה את שלטונות המנדט הבריטי עד היום בו עזבו את הארץ. הבניין שהיה גאוות פועלי תל אביב שבנו אותו הזדקן כדרכו של גורל, אך כדי להגדיל את כיעורו הוסיפו עליו גם שלמת בטון מכוערת.

בנוסף למטרה לסלק את המטרד מן העולם כדי להעניק לעיר עוד חמישים מטרים של נוף ים, כדי להוסיפם לשלושה עשר הקילומטרים של טיילת העיר, הכריזו בגאון על הרצון לחשוף את ‘מדרגות הרצל’. המדרגות הקדושות עליהן הניח חוזה מדינת היהודים את רגליו כשהגיע לפגוש את הקיסר ווילהלם השני בשנת 1898. אלא שאת המדרגות הקדושות הללו צריך לחפש לא מתחת לבניין, אלא דווקא בתוך הים. לכבוד עזיבת הקיסר את נמל יפו הוזמנו מהנדסים מגרמניה ובנו מזח עץ ארוך ורחב כדי להקל על הקיסר ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה את הירידה לסירת חברת תומס קוק שהובילה אותם ליכטה המלכותית. באלבום צילומי ביקור הקיסר, השמורים בבית הספרים הלאומי בירושלים, ניתן לראות את הזוג המלכותי הפוסע בגאון על המזח המקושט. הרצל כמו רבים נוספים לאחר מכן, פסע אל אדמת ציון על מדרגות עץ ולא על מדרגות אבן. וכך נעלם הבניין שנבנה בלחצי מאיר דיזנגוף וההנהגה הציונית כדי לאפשר את קליטת רבבות העולים שהידפקו על שערי הארץ, ועל מקומו תבנה טיילת עץ עם בתי קפה וקהל הומה, ועליה נספר לילדינו והדורות הבאים כי כאן נשקו לראשונה את אדמת ארץ ישראל. ואם יהיה קשה להסביר זאת במילים, יתלו על הקיר תמונות שתספרנה על כך, ואז יקנחו בגלידה צוננת לתפארת עם ישראל והעיר תל אביב-יפו. עם מעט חזון יכולים היו לשמוע על כך בבניין ממוזג עם חלונות הצופים אל הים, במקום לשמוע על כך תחת השמש הקופחת או ממטרי החורף וזרזיפי הגלים שיכו על המזח, אך לפרקי תולדות יפו וגלי ההרס שהותירו בה ביברס הממלוכי ונפוליאון הצרפתי, נוסף עכשיו פרק נוסף.


טרמינל גילר תמונה 1.png

תמונה 1: מזח הקיסר ומדרגות הרצל

המלצות קוראים
תגיות