רקע
אברהם אבן עזרא
אֵל אֶחָד
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ווארשא : אחיאסף; תרנ"ד 1894- תרנ"ה 1895

אֵל אֶחָד מָה רַבּוּ עֵדֶיךָ,

יָעִידוּ כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ,

בָּרָאתָ אָדָם לִכְבוֹדֶךָ,

אָכֵן לֹא הוֹדַעְתּוֹ סוֹדֶךָ,

אַךְ לָמַד מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיךָ,

כִּי תוֹלְדוֹת אֶרֶץ מַעְבָּדֶיךָ

גַּם תַּתָּה בַשַּׁחַק הוֹדֶךָ.


הוֹדְךָ הַכֹּל מָלֵא,

יוֹם יוֹם תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא,

פֶּלֶא בַכֹּל נֶחֱזֶה,

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה.


בַּצֶּדֶק דַּרְכֵי אֵל נִצָּבוּ,

וְלַהֶבֶל דַּרְכֵי אִישׁ נֶחְשָׁבוּ;

דַּרְכֵי אֵל עַל מַעְגָּל סָבָבוּ,

וְכָרֵאשִׁית בָּאַחֲרִית יָשׁוּבוּ,

כָּל יָמִים בִּזְמַנָּם מַה טֹּבוּ,

שָׁמַעְנוּ שֶׁבֵּינֵיהֶם רָבוּ

קֹר וָחֹם לִקְרַאת דִּין יִקְרָבוּ.


יִקְרְבוּ אֶל דִּין,

יַגִּידוּ כָל עִנְיָן,

עִנְיָן מִשְׁפָּט יָקִים,

וּשְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים.


רָחַב פִּיו הַקַּיִץ וַיִּקְרָא,

מֵחֶרְפָּה שֵׁם הַחֹרֶף נִקְרָא,

יִקְרַח רֹאשׁ בַּקֶּרַח הַנּוֹרָא,

וִיקַרְקֵר קִירוֹת לֵב בַּקָּרָה.

יַד עָמָל – לִמְזוֹנוֹ נִסְתָּרָה,

גַּם רֶגֶל לֹא תֵלֵךְ בִּשְׁיָרָה,

גַּם עוֹף הַשָּׁמַיִם לֹא יִירָא.


יִירָא אָז לְאִישִׁים,

יַחֲנוּ סְבִיבוֹת אִשִּׁים;

אִשִּׁים בָּם יֵחַמּוּ,

לוּלֵי זֶה נִדַּמּוּ.


הַחֹרֶף שָׁמַע זֹאת, פִּיו פָּצָה,

נֶפֶשׁ כָּל חַי בַּקַּיִץ קָצָה,

אַךְ בָּךְ חֹם יֵרָאֶה הַחוּצָה;

אוּלָם תּוֹךְ הַקֶּרֶב קֹר נִמְצָא,

לֵב יוֹדְעִים יָמֶיךָ לֹא רָצָה,

לֹא יֹאכְלוּ מֵחֻקָּם הַמֶּחֱצָה,

יַעַלְצוּ עַד כִּי הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא.


יָצָא אוֹר יַעֲרוֹצוּ,

לִצְלָלִים יָרוּצוּ,

יָרוּצוּ כְגִבּוֹרִים,

אֶל מַיִם הַקָּרִים.


מַה תַּגְבִּיר עָלַי חֹרֶף מִלִּים,

אָנֹכִי מֵכִין הַמַּאֲכָלִים,

לֵךְ וּשְׁאַל לִנְמָלִים וּרְחֵלִים,

לִי צִיצִים לִי פֵּרוֹת לִי עָלִים,

לִי שׁוֹשָׁן לִי כֹפֶר וַאֲהָלִים,

כַּכַּלָּה עֵת שֶׁתַּעֲדֶה כֵלִים,

וּלְאֵבֶל יָמֶיךָ נִמְשָׁלִים.


נִמְשָׁלִים הָאֲרָצוֹת,

לְשֹׁמֵמוֹת נֶחֱרָצוֹת,

נֶחֱרָצוֹת כִּזְקֵנָה,

אַלְמָנָה אֶבְיוֹנָה.


מַה תֹּאמַר קַיִץ לִפְנֵי אִישִׁים,

תַּאֲכִילֵם פֵּרוֹת הַשְּׁרָשִׁים,

תּוֹלִיד בָּם כָּל תַּחֲלוּאִים קָשִׁים,

יֵאָנְקוּ בָם נְעָרִים וִישִׁישִׁים,

מַאֲכָלִים נֶחֱמָדִים נִבְאָשִׁים,

וּזְבוּבֵי מָוֶת גַּם פַּרְעֹשִׁים,

גַּם אָבוֹת מִבָּנִים נִפְרָשִׁים.


נִפְרָשִׁים לִמְקוֹמוֹת,

מֵהֶם לַמִּלְחָמוֹת;

מִלְחָמוֹת בָּךְ יִהְיוּ,

וּבְיָמַי יִשְׁלָיוּ.


אֶתֶּן עֹז סוֹף דָּבָר, לָרוֹפֵא

לִשְׁבוּרֵי לֵב, הַשָּׂם לִיעֵפֵי

כֹחַ, רַב סֵבֶל, פֶּן תֵּרָפֶה

רוּחַ אִישׁ, וּכְרֶגַע יִסָּפֶה,

טוֹב וָרָע עָתִיד לָבֹא, צוֹפֶה,

וּבְעִתּוֹ עָשָׂה הַכֹּל יָפֶה,

וּלְדַבֵּר כָּל אֵלֶּה שָׂם לִי פֶה.


פֶּה יִתְהַלֵּל בִּשְׁמוֹ,

כִּי הַחֶסֶד עִמּוֹ,

עִמּוֹ אֶהְיֶה תָמִים,

אֶשְׂמַח כָּל הַיָּמִים.

המלצות קוראים
תגיות