“אַוָּז אָפֹר” / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מְסַפְּרִים, כִּי בִּנְסוֹעַ אַוְזֵי-הַבָּר הָאֲפֹרִים צָפוֹנָה, כָּל סִיעָה עֲרוּכָה זָוִית אֲשֶׁר חֹד שֶׁלָּהּ – הַמַּנְהִיג, וּמִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נִפְרָדוֹת וּמִתְפַּשְּׁטוֹת אָחוֹר לְכָאן וּלְכָאן, הָיוּ מַשְׁחִירִים אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ סוּמָא הָיָה יָכוֹל לִירוֹת בָּהֶם מֵאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַחֲטִיא; וְהַמִּתְיַשְּׁבִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְפַּטְּמִים בְּאֵלּוּ מִדֵּי הַצְפִּינָם בָּאָבִיב וּמִדֵּי הַדְרִימָם בַּסְּתָו. עַכְשָׁו, מִשֶּׁנִּדַּלְדֵּל מִסְפָּרָם עַד שֶׁיֵּשׁ לְחַפְּשָׂם רַק בְּאַגְמֵי-יַעַר בּוֹדְדִים, וְזִמְזוּם-אֲוִירוֹנִים אוֹמֵר לָרֶשֶׁת קוֹל מַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם, וְתַחַת תְּרוּעַת-חֲצוֹצְרָה שֶׁלָּהֶם תִּמְשֹׁכְנָה קַרְנֵי מְכוֹנִיּוֹת בְּכָל הַדְּרָכִים, לֹא נִשְׁאַר שְׁמָם אֶלָּא כִּנּוּי לְצִי שֶׁל אוֹטוֹבּוּסִים גְּדוֹלִים וַאֲפֹרִים גַּסֵּי אוֹפַן, הַמּוֹלִיכִים וּמְבִיאִים מֵהַרִיסְבּוּרְגְּ, פֶּנְסִילְוֵינְיָה וְעַד בּוֹפַלוֹ עַל חוֹף אֲגַם-אִירִי; וּמֵהֶם מַעֲרִיקִים לְיִשּׁוּבִים צְדָדִיִּים, בְּנֵי-שֵׁם וְאַף נִדָּחִים.

בְּאוֹטוֹבּוּס אֶחָד “אַוָּז אָפֹר” אֲנִי יוֹשֵׁב שַׁחֲרִית בְּעוֹד חשֶׁךְ, וְהִנֵּה עֲמִידַת-פִּתְאוֹם, וְהַנֶּהָג מַכְרִיז: “עֶשְׂרִים רֶגַע לְנֹפֶשׁ וְלִסְעֻדָּה!” נִנְעֲרוּ תְרֵיסַר הַנּוֹסְעִים מֵעַל מוֹשְׁבֵיהֶם הַמֻּטִּים לְמֶחֱצָה לִשְׁנַת-הַלַּיְלָה, וּמִתּוֹךְ פִּהוּק וְחִלּוּץ-עֲצָמוֹת יָצְאוּ הַחוּצָה, וַאֲנִי עִמָּהֶם. הַדֶּרֶךְ חֲלַקְלַקָּה מִקֶּרַח; וּמִתּוֹךְ שְׁסִיעָה בְּשָׁמַיִם מְעֻרְפָּלִים עוֹד נוֹצְצוּ כּוֹכָבִים מִסְפָּר, קְטַנִּים וּרְחוֹקִים. נִכְנַסְנוּ אֶחָד-אֶחָד אֶל אַכְסַנְיָה מַשְׁמִימָה בֵּין שָׂדוֹת. אֲנִי עַל סַף הַדֶּלֶת, וּמִשְׁקָפַי הֶהְבִּילוּ מֵחֹם, וְשִׁפְשַׁפְתִּים עַד הִטָּהֲרָם, וְהָיוּ שׁוּב עַל עֵינָי. הָיוּ יָדַי דְּבִיקוֹת מֵאִי-שֵׁנָה וַעֲיֵפוּת; וּבַחֲדַר-הָרַחְצָה מִלֵּאתִין מַיִם, וְזָרַקְתִּי הַמַּיִם – שְׁפָךְ! – עַל פָּנַי וְעַל מִשְׁקָפַי יַחַד, כִּי שָׁכַחְתִּי לַחֲזוֹר וּלְהָסִיר הַמִּשְׁקָפַיִם. כְּדֵי שְׁנִיָּה עָמַדְתִּי נָבוֹךְ. – “הִנֵּה, נִצָּן, הַנַּח אֶת מִשְקָפֶיךָ כָּאן, וְאֶת מְעִילְךָ פְּשׁוֹט וּתְלֵהוּ עַל הַוָּו הַזֶּה!” עָשִׂיתִי כִּדְבַר הַמְדַבֵּר אֵלַי, וְרָאִיתִי כִּי הַנֶּהָג הוּא אֲשֶׁר בָּא לְעֶזְרָתִי בִּמְבוּכָתִי. יַחַס אַבְהִי זֶה אֵלַי מִצִּדּוֹ קָשַׁר אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּינֵינוּ, אַף נָעֲמוּ לְפָנַי פָּנָיו טוֹבֵי-הַשֵּׂכֶל: וּכְהַזְמִינוֹ אוֹתִי לִשְׁתּוֹת קָפֶה עַל יָדוֹ, לֹא סֵרַבְתִּי.

מֵחֹסֶר עִנְיָן אַחֵר, שְׁאִלְתִּיו: “מַהוּ לִהְיוֹת נֶהָג?” וְהוּא, כְּאִלּוּ חִכָּה לְפִתְחוֹן-פֶּה, מִיָּד הִרְחִיב שִׂיחָה וְהִגְבִּיר, כְּאָדָם הַמֵּסִיחַ לִפְנֵי נֶפֶשׁ קְרוֹבָה.

"יָפְתָה בְּעֵינַי מְלַאכְתִּי, כִּי אוֹהֵב-בְּרִיּוֹת אָנֹכִי מֵעוֹדִי. חֲבִיבִים לְפָנַי צַלְמֵי-פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם, וְאֶצְלִי הֲרֵי הֵם נִכְנָסִים-וְיוֹצְאִים וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם. יֵשׁ נוֹסְעִים תְּדִירִים שֶׁאֲנִי מַכִּירָם, אוֹתָם וְאֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וְיֵשׁ עוֹבְרֵי-אֹרַח, אַךְ פַּעַם אֶרְאֵם, וְלֹא אוֹסִיף. וּמִכָּל הַמִּינִים הֵם! הֲרֵי אִיטַלְקִיָּה עָבָה, טְרוּדָה בְּטַפְלַיָּא, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכֻלָּם מְגַרְגְּרִים בִּלְשׁוֹנָם, וּמִתְפַּזְּרִים וּמִתְגַּלְגְּלִים בֵּין שְׁאָר הַנּוֹסְעִים; וְהִיא מְקַעְקַעַת וְגוֹעֶרֶת בָּהֶם, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת, כַּתַּרְנְגוֹלֶת הַזּוֹ שֶׁדָּגְרָה בַּרְוָזוֹנִים. הֲרֵי אֵם סְלַאוִית עִם שְׁתֵּי בָּנוֹת פְּעוּטוֹת, שְׁלָשְׁתָּן לְבוּשׁוֹת קְרָעִים, וְהֵן שׁוֹתְקוֹת וַעֲגוּמוֹת, כִּי קַר לָהֶן: נִתְאַלְמְנָה, מִן הַסְּתָם, מִבַּעַל כּוֹרֵה-פֶּחָמִים, וְהִיא נוֹסַעַת לְהַפִּיל עַצְמָהּ עַל חַסְדָּם שֶׁל קְרוֹבִים עֲנִיִּים בְּאֵיזוֹ חַוָּה. וְהִנֵּה אִינְדְּיָנִי עִם אִשְׁתּוֹ, הוּא רָחָב, עֵינָיו טוֹבְעוֹת בְּשֻׁמָּן, וְגָבוֹהַּ מְאֹד, וְהִיא גוּצָה וּרְחָבָה, וְחָטְמָה הַמְחֻדָּד הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ; וְכָמוֹהָ כֵּן בַּעְלָהּ, לְרֹאשָׁם מִגְבַּעַת שְׁחוֹרָה עִם נוֹצָה אַחַת אֲדֻמָּה, וְעַל זְרוֹעָהּ גַּם תִּינוֹק, שֶׁקְּלַסְתֵּר-פָּנָיו מִשְׁנֵה קְלַסְתֵּר-פְּנֵי אָבִיו, וְגַם חֲבִילַת-מַשָּׂא גְדוֹלָה, וּבַעְלָהּ דּוֹחֵף אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו מֵאֲחוֹרֶיהָ. נִכְנְסָה וְיָשְׁבָה – הוּא מִתְרַחֵק מֵעָלֶיהָ וּמֵעַל הַתִּינוֹק וְהַחֲבִילָה, וּמִתְיַשֵּׁב לוֹ לְבַדּוֹ בְּקָצֵהוּ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס. כְּצֵאתָם, שׁוּב הוּא דוֹחֵף לְפָנָיו אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תִּינוֹקָהּ וַחֲבִילָתָהּ; וְאוּלָם, כְּעָבְרוֹ עַל יָדִי, הוּא מִתְעַכֵּב רֶגַע וּמוֹדֶה לִי, בְּתַכְלִית הַנִּימוּס, עַל אֲשֶׁר הִסַּעְתִּי וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּשָׁלוֹם. וְהִנֵּה נִכְנָס יְהוּדִי זָקֵן, דּוֹאֵג מְאֹד שֶׁמָּא תֹאבַד לוֹ מִזְוַדְתּוֹ מִמָּקוֹם שֶׁקָּשַׁרְתִּי אוֹתָהּ עַל הָאִצְטַבָּה. מִתְכַּנֵּס הוּא תּוֹךְ פַּרְוָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַמַּקְרִיחָה, וּמַתְחִיל תֵּכֶף מְפַטְפֵּט, דֶּרֶך תִּינוֹק, אֶל שְׁכֵנוֹ, יַאנְקִי קוֹדֵר וְרָזֶה, מְקַמֵּץ בְּמִלִּים – כְּאִלּוּ הָיָה זֶה שְׁאֵרוֹ וְאָחִיו הַטּוֹב. וְעַד-מְהֵרָה יוֹדֵעַ כָּל הָאוֹטוֹבּוּס כִּי הַיְּהוּדִי שְׁמוֹ לֵוִי, וְהוּא נוֹלַד בְּבּוּדַפֶּשְׂטְ שֶׁאֵין עִיר יָפָה כְּמוֹתָהּ בְּכָל הָעוֹלָם, וְהוּא הָיָה חַיָּט בִּגְלַזְגּוֹ, וּמוֹכֵר-בְּגָדִים בִּנְיוּ-יוֹרְק; וְכַיּוֹם, בְּצוֹק-הָעִתִּים, אֵין לוֹ מִסְחָר כָּל-עִקָּר, וְהוּא נוֹסֵעַ לָתוּר אַחַר מִסְחָר חָדָשׁ בְּאַחַת מֵעָרֵי הַשָּׂדֶה, וְלִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים מֵתָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ הַטּוֹבָה, וּבִקֵּשׁ לָקַחַת לוֹ נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת, וְאָמְרוּ לוֹ כֻּלָּן שֶׁהוּא זָקֵן יוֹתֵר מִדַּי, וְהוּא לֹא זָקֵן כְּלָל; סַךְ-הַכֹּל, בֶּן שִׁבְעִים וְאַרְבַּע שָׁנָה. ‘הַגַּע בְּעַצְמְךָ’, הוּא פּוֹנֶה אֶל שְׁכֵנוֹ, ‘לְשֶׁכָּמוֹנִי יִקָּרֵא זָקֵן?’ וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ זָקֵן, הוּא מַתְחִיל מְחַיֵּךְ לְעַלְמָה אַחַת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל-יַד הַחַלּוֹן בַּטּוּר הַיְמָנִי. וְהִיא עוֹנָה לוֹ חִיּוּךְ תַּחַת חִיּוּךְ.

"אֲנָשִׁים אָהַבְתִּי, וְגַם מַרְאוֹת. מַה נָּאווּ בַּקַּיִץ הַחַוּוֹת בְּצַלְעוֹת הַגְּבָעוֹת, עֲשׂוּיוֹת תַּשְׁבֵּץ, רִבּוּעִים-רִבּוּעִים, וְכָל רִבּוּעַ כְּפִי יְבוּלוֹ כֵּן צִבְעוֹ: צְהַבְהַב בַּשַּׁחַת, מוֹרִיק בַּתִּירָס, יָרֹק-אַפְלוּלִי בַּשִּׂיחִים, וְכַר-הָעֵשֶׂב יְרַקְרַק-חַי מְעֻלָּף בַּפְּרָחִים, וְהַפָּרוֹת הָרוֹבְצוֹת – טְלָאִים אֲדֻמִּים וּטְלָאִים לְבָנִים-וּשְׁחוֹרִים עַל שְׁטִיחוֹ. וּשְׂשׂוֹנִי עַל דֶּרֶךְ לּוּלְיָנִית סוֹבֶבֶת וְעוֹלָה בֶּהָרִים. בְּתַחְתִּיתָהּ – נַחַל, נְצוּר עֲרָבוֹת זְקֵנוֹת; בְּקֶמֶט רִאשׁוֹן – פַּרְדֵּס שֶׁל תַּפּוּחִים עִקְלֵי-זְרוֹעַ; בְּקֶמֶט שֵׁנִי – שִׁקְמוֹת עֲנֵפוֹת, וְגִזְעֵיהֶן טְלוּאִים בַּאֲשֶׁר הֵן מְחַדְּשׁוֹת קְלִפּוֹתָן; שׁוּב פֶּרֶק, וְהִנֵּה הָאַלּוֹן וְהַתָּרְנִית; וּלְמַעְלָה מִכֹּל – בַּיִת בָּנוּי לְבֵנִים אֲדֻמּוֹת, בֵּין אֳרָנִים זְקוּפִים וְעַד-יְרֻקִּים גְּמוּדִים, מְסַמְּרֵי-שִׂכִּים. וְהַדֶּרֶךְ מִתְרוֹמֶמֶת וּמִסְתַּלְסֶלֶת בֵּין כָּל אֵלֶּה עַד לְרֹאשׁ הָהָר – וְיוֹרֶדֶת. וּבַחֹרֶף – הָעֵצִים הַמֻּשְׁלָגִים: כִּפּוֹת עֲגֻלּוֹת, מִגְבָּעוֹת מְרֻבָּעוֹת, מִצְנָפוֹת מְחֻדָּדוֹת – לֹבֶן, טֹהַר וְצַחְצָחוֹת, שַׁעֲשׁוּעִים לְנָגְהֵי שֶׁמֶשׁ. אַךְ חַס לִי מֵהִסְתַּכֵּל רַב-מִדַּי, כִּי שְׁמִירַת הַדֶּרֶךְ עָלָי.

"הֲגַם שֶׁחָמֵשׁ שָׁנִים לִי בִּמְלָאכָה זוֹ, עֲדַיִן אֲנִי כְּטִירוֹן לִרְתֵת וּזְהִירוּת. נֶהָג מְנֻסֶּה, כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַסֵּי רַכֶּבֶת, מָה הוּא עוֹשֶׂה? לְעוֹלָם הוּא בָּטוּחַ כִּי אֵין רַכֶּבֶת, וְהוּא שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא-אִם-כֵּן הַקַּטָּר חוֹסֵם דַּרְכּוֹ בְּפֹעַל, שׁוֹרֵק וְשׁוֹפֵעַ תִּימְרוֹת עָשָׁן לְעֵינָיו מַמָּשׁ. אֲנִי, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לַפַּסִּים, הֲרֵינִי מַעֲמִיד קְרוֹנִי, מְנַגֵּב הַחַלּוֹן הַקִּדְמִי בִּסְחָבָה, וּמִסְתַּכֵּל יָפֶה-יָפֶה; פּוֹתֵחַ הַדֶּלֶת וּמַבִּיט לְאֹרֶךְ הַפַּסִּים אֲלַכְסוֹנִית, הַכֹּל כַּדִּין; וְרַק אָז אֲנִי מָשׁ וְעוֹבֵר. מִשּׁוּם נְטִיָּה שֶׁיֵּשׁ לִי לַהֲגוֹת בְּהֶגְיוֹנוֹת, חַיָּב אֲנִי לִנְהוֹג זְהִירוּת יְתֵרָה.

"כִּי, בְּשִׁבְתִּי אֶל הַגַּלְגַּל, יֵשׁ וְיַעֲלוּ לְפָנַי מִינֵי הִרְהוּרִים הַהוֹפְכִים אֶת דַּרְכִּי הַפְּשׁוּטָה לְסִיּוּר-פְּלָאִים, לְמֵעֵין נְסִיעָה בְּאֶרֶץ לֹא-נֶחְקֶרֶת. מִשֶּׁמַּחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה, אֲנִי מַטֶּה וְזוֹרֵק לְפָנַי עַמּוּד-אוֹר מֻגְבָּר, וְהוּא מִסְתַּיֵּם עוּגַת-לֹבֶן עֲנָקִית, הַנּוֹפֶלֶת חֶצְיָהּ בַּדֶּרֶךְ גּוּפָהּ, וְחֶצְיָהּ בְּצַד הַדֶּרֶךְ שְׂמֹאלָה. עוּגַת-אוֹר זוֹ, חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים בָּהּ, פַּעַם מְכוֹנִית חֲדָשָׁה וְגֵאָה, פַּעַם נוֹדֵד-רֶגֶל מְאַחֵר לֶכֶת, פַּעַם עֶגְלַת-אִכָּר מְפַגֶּרֶת, אוֹ גָּדֵר לְבָנָה בְּהִתְעַקֵּל הַנָּתִיב, אוֹ פָּרָה נָמָה עַל-יַד גָּדֵר, אוֹ גֹּרֶן נִדָּחַת. נוֹלָדִים הֵם בִּקְצֵה-הָעוּגָה הָאֶחָד, צָפִים בָּהּ רֶגַע לְרָחְבָּהּ, וְנֶעְלָמִים בַּחֲשֵׁכָה שֶׁמֵּעֵבֶר לָהּ. וְנִדְמֶה לִי לִפְעָמִים, כִּי עוּגַת-אוֹרִי הִיא הַמּוֹלִידָה אוֹתָם וְטוֹבַעַת לָהֶם דְּמוּת, שֶׁהֲרֵי בַּחֲשֵׁכָה שְׁחוֹרִים וּבְלוּעִים הֵם כְּאִלּוּ אֵינָם. וַאֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַכָּרָתִי אֶת הָעוֹלָם: כָּל-מַה שֶּׁאֲנִי חָש וּמַכִּיר, כָּל הַמַּרְאוֹת הַמּוֹפִיעִים לְפָנַי, הָאִם לֹא אוֹר-יְדִיעָתִי הוּא הַמְחַתֵּךְ אוֹתָם מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ, מְאִירָם וְקוֹבֵעַ לָהֶם דְּמוּת בְּתוֹךְ עֲלֶטֶת נְצָחִים? שֶׁמָּא תֵּבֵל נוֹתֶנֶת לִי אַךְ מַה שֶּׁנָּתַתִּי לָהּ תְּחִלָּה, וּלְעוֹלָם אֲנִי סָגוּר וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ עַצְמִי?

"בְּסוֹפֵי חֹרֶף, כְּמוֹ יָמֵינוּ אֵלֶּה, יִקְרֶה וְיֵרֵד עָלַי גֶּשֶׁם, נֹאמַר, בְּמִפְלִנְסְטַאוּן. הִגַּעְתִּי לְלוּאִיסְטַאוּן, וּכְבָר הִנַּחְתִּי הַגֶּשֶׁם מֵאֲחוֹרַי, וְזוֹרַחַת לִי הַשֶּׁמֶשׁ. אֲנִי מַרְחִיק עַד מִילְרוֹי**, יַהַלְמֵנִי בָּרָד, וְאֵצֶל בֶּלְפּוֹנְט אֲנִי חוֹתֵר דֶּרֶךְ עֲרָפֶל סָמִיךְ שֶׁל רְסִיסֵי-שֶׁלֶג מְסֹעָרִים. כָּל זֶה בְּשִׁשִּׁים רֶגַע! הַיּוֹשֵׁב בְּמִפְלִנְסְטַאוּן, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יִהְיֶה צָרִיךְ לְחַכּוֹת עַד עֲבוֹר הַגֶּשֶׁם: אֶפְשָׁר שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, אֶפְשָׁר יוֹם תָּמִים, וְאֶפְשָׁר יוֹמָיִם; וַאֲנִי בְּנָסְעִי, חִישׁ-מַהֵר יָצָאתִי אֶל תַּחַת שֶׁמֶשׁ. וְכַמָּה יוֹתֵר יִהְיֶה אִישׁ-מִפְלִנְסְטַאוּן צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ וּלְחַכּוֹת עַל מְנָת שֶׁיַּעַבְרוּהוּ כָּל אוֹתָן חֲלִיפוֹת-הַוֶּסֶת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בִּנְסִיעָתִי עַד בֶּלְפּוֹנְט. עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵת-אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ יוֹשְׁבֵי מִפְלִנְסְטַאוּן בְּתוֹרַת שִׁנּוּיֵי-זְמַן, הִרְגַּשְׁתִּי אָנֹכִי בְּתוֹרַת שִׁנּוּיֵי-מָקוֹם. וַאֲנִי מְהַרְהֵר: הַאִם מִן הַנִּמְנָע שֶׁכָּל נִסְיוֹנוֹתַי וְהַרְפַּתְקְאוֹתַי מִיּוֹם הִוָּלְדִי וְעַד רֶגַע אַחֲרוֹן כִּי עָבַר, כָּל מַרְאֶה וְכָל רֵיחַ, קַיָּמִים וְעוֹמְדִים כֻּלָּם בְּעֵינָם, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַיְּמוּ וְעָמְדוּ הַגֶּשֶׁם בְּמִפְלִנְסְטַאוּן, הַשֶּׁמֶשׁ בְּלוּאִיסְטַאוּן, אֶלָּא שֶׁאֲנִי הֶעְתַּקְתִּי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵהֶם? וְאוּלָם בִּפְרָט אֶחָד אֵינוֹ דוֹמֶה הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל. כְּשֶׁאֲנִי מַנִּיחַ הַגֶּשֶׁם מֵאֲחוֹרַי בְּמִפְלִנְסְטַאוּן, הַגֶּשֶׁם שָׁם וַאֲנִי כָּאן, וּשְׁנֵינוּ נְתוּקִים זֶה מֵעַל זֶה. לֹא כֵּן חֲוָיָה אַחַת מִימֵי חַיַּי, שֶׁאֲנִי קָשׁוּר וּמְעֹרֶה בָּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ בִּלְעָדָי. מַסֶּכֶת-עוֹלָמוֹ שֶׁל רְחוֹב אֶחָד שֶׁהִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי בּוֹ בִּהְיוֹתִי כְּבֶן שֶׁבַע, הֲרֵי אֲנִי עַצְמִי, כְּגִילִי אָז, חֵלֶק מִמֶּנָּה, וַאֲוִיר-הַרְגָּשׁוֹתַי מֵאוֹתוֹ זְמַן מְלַפֵּף אוֹתָהּ. דּוֹמֶה, מִן הָרֶגַע הַזֶּה הַנּוֹכְחִי, אֲנִי מִשְׁתַּרְבֵּב, מִשְׁתַּלֵּחַ וְנִכְנָס אֲחוֹרַנִִּית, בְּאֵין הֶפְסֵק, אֶל חַיַּי מִלִּפְנֵי רֶגַע, מִלִּפְנֵי שְׁנֵי רְגָעִים, יוֹם, שָׁנָה, דֶּרֶךְ כָּל שְׁנוֹת-חַיַּי, עַד רֵאשִׁית הִתְרַקֵּם נַפְשִׁי בְּמוֹ רֶחֶם.

"בְּלֵיל-עֲרָפֶל אֲנִי נָטוּי עַל גַּבֵּי הַגַּלְגַּל, מְאַמֵּץ עֵינַי לַחְדּוֹר הָאֵדִים וְלִרְאוֹת נְכוֹחָה בַּדֶּרֶךְ הַתְּלוּלָה. וּמֵאֲחוֹרַי כְּבוּיִים הַמְּאוֹרוֹת, וְהַנּוֹסְעִים מְקֻפָּלִים וּמְנַמְנְמִים אִישׁ-אִישׁ בְּמוֹשָׁבוֹ, זִמְזוּם הַמְּכוֹנִית וְנַעְנוּעֶיהָ – כְּשִׁיר-עֶרֶשׂ לָהֶם וּכְנַעְנוּעֵי עֶרֶשׂ. יְשֵׁנִים זָקֵן וְצָעִיר, אִישׁ וְאִשָּׁה. נַעֲרָה אַחַת, אַשְׁרֶיהָ, כִּי כְּתֵפוֹ שֶׁל אוֹהֵב לָהּ לְמִשְׁעָן. וּבָחוּר אֶחָד, אֲשֶׁר הִבִּיט בַּחַלּוֹן וְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לִישׁוֹן, גַּם הוּא סוֹף-סוֹף רֹאשׁוֹ שָׁמוּט, וְהוּא רָדוּם. אֶחָד אָנֹכִי עֵר. וַאֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלִּי, עַל מְאוֹרוֹתָיו הַיְרֻקִּים הַחוֹגְרִים אֶת שׁוּלָיו מִבַּחוּץ, כִּסְפִינָה בּוֹדֶדֶת בְּעֹמֶק-לַיְלָה בְּלֵב אוֹקְיָנוֹס, מְגַשֶּׁרֶת תְּהוֹמוֹת, וּמְקַשֶּׁרֶת עִיר בְּאַפְסֵי מִזְרָח עִם חֲבֶרְתָּהּ בְּאַפְסֵי מַעֲרָב, וַאֲנִי הַקַּבַּרְנִיט. וּמַחֲשַׁבְתִּי: כֻּלָּם יְשֵׁנִים בֶּטַח, כִּי יוֹדְעִים הֵם אֲשֶׁר עֵינַי פְּקוּחוֹת לְשָׁמְרָם מִסַּכָּנָה וְאָסוֹן. בְּעֵת תַּרְדֵּמָתָם אֲנִי לִבָּם שֶׁל אֵלּוּ, שִׂכְלָם, מַצְפּוּנָם!

"עוֹד אוֹטוֹבּוּס אֶחָד יָדוּעַ לִי, מְפַלֵּחַ דַּרְכּוֹ בִּתְהוֹמוֹת-אֵימָה; תֵּבֵל-אֶרֶץ שְׁמוֹ. אָמְנָם, יוֹתֵר נָאֶה הָיָה לְכַנּוֹתוֹ כַּדּוּר מְעוֹפֵף, אַךְ אֲנִי נַהַג-אוֹטוֹבּוּסִים מְלַאכְתִּי. וְהָאוֹטוֹבּוּס הַהוּא, מִי יְשַׁעֵר יָפְיוֹ וִיקָרוֹ? כִּי יַזְהִיב הַשֶּׁמֶשׁ צִדּוֹ הָאֶחָד, יֵשׁ וְיַכְסִיף הַיָּרֵחַ צִדּוֹ הַשֵּׁנִי. וְעַל בִּטְנוֹ יַמִּים יִשְׁתַּפְּכוּ וְיֶהֱמוּ, ובֵין צַלְעוֹתָיו נְהָרוֹת יִשְׂתָּרְכוּ, וְיַעֲרוֹת-אַדִּיר מוֹרִיקִים עַל גַּבּוֹ, וְרַעֲלוֹתָיו – עַרְפִלֵּי אַרְגָּמָן, אֵפֶר וָכֶסֶף. וּמִי הַנּוֹסְעִים בְּאוֹתוֹ אוֹטוֹבּוּס? כָּל גּוֹיֵי אָדָם, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים לְמִינֵיהֶם, שִׁבְטֵי עוֹפוֹת וְדָגִים, מִשְׁפְּחוֹת הַיּוֹנְקִים, עַמְמֵי הַשְּׁרָצִים וְהָרְמָשִׂים.

"וְהִנֵּה. הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלִּי, אֲנִי מַשְׁגִּיחַ עָלָיו, שֶׁתְּהֵא דַרְכּוֹ נֶאֱמָנָה. אָנֹכִי אֶעֱנֶה אֶת שְׁלוֹמוֹ. הָאִם יֵשׁ מִי אַחֲרַאי בְּעַד הָאוֹטוֹבּוּס הַגָּדוֹל, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְנוֹסְעָיו עַל מִי שֶׁיִּסְמֹכוּ, כְּשֵׁם שֶׁנּוֹסְעַי סוֹמְכִים עָלָי? פְּלִיאָה מִמֶּנִּי הַדָּבָר. סוֹד הוּא, וְלֹא אֵדָעֵהוּ.

"סַחְתִּי כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ לִפְנֵי אֶחָד מֵחֲבֵרַי, בֶּן-אֻמָּנּוּתִי. אָמַר לִי: ‘מַה-לְּךָ אֵצֶל אוֹטוֹבּוּסִים עֶלְיוֹנִים? דַּיֶּךָ שֶׁאַתָּה מַסִּיעַ ‘אַוָּז אָפֹר’ שֶׁלְּךָ מֵהַרִיסְבּוּרְגְּ וְעַד בּוֹפַלוֹ בְּשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירֵהוּ בְּשָׁלוֹם מִבּוֹפַלוֹ לְהַרִיסְבּוּרְגְּ. אִם תּוֹסִיף תַּעֲמִיק חֲקִירוֹת כָּאֵלוּ כְּשִׁבְתְּךָ אֶל הַגַּלְגַּל, תָּבוֹא שָׁעָה וְתִמְצָא עַצְמְךָ בְּאַחַת הַפְּחָתִים שֶׁבְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ, וְהָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלְךָ – צְרוֹרֵי-צְרוֹרוֹת, וְאַתָּה וְנוֹסְעֶיךָ – עֲצָמוֹת מְפֻזָּרוֹת!’

“אָמַרְתִּי לוֹ: הֵן אָז אֶפְשָׁר וְיִוָּדַע לִי הַסּוֹד”.

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.