כִּתְּרוּנִי, בְּיוֹם שֶׁל תִּשְׁרֵי נוּגֶה, קְהַל זִכְרוֹנָי,

וּמַעֲשַׂי אֲפָפוּנִי וַעֲוֹנָי;

וּבְעֵין־תּוֹכֵחָה צָף מִתְּהוֹם חֲזוֹן לֵיל־זֹהַר –

כֹּה זָר, חֲזוֹן לֵיל־נֹעַר.

וְהִתְוַדֵּיתִי דֹם לִפְנֵי אֲדֹנָי:

"אֲבָרֵך שִׁמְךָ, אֵל, עַל כָּל שֶׁלִּי נָתַתָּ

בְּחַיַּי מִנִּי הָנֵץ שַׁחֲרָם וְעַד עַתָּה:

עַל כָּל הַשְּׂמָחוֹת עִם הַפְּגָעִים;

עַל יַלְדוּת, פֶּלֶג־אוֹר מְפַכֶּה –

בַּבֹּקֶר מִלֵּל בֵּין הַדְּשָׁאִים

וַיְבַעְבַּע רַךְ

וָזַךְ כָּל־כַּךְ, –

וְעַל זִקְנָה, יַעַר־סְתָו בַּמֶּרְחָק לִי מְחַכֶּה

בִּזְהַב צִבּוּרֵי עָלִים וְכֶסֶף שֵׂיב גְּזָעִים…

כֹּה יָפֶה, אֱלֹהִים, כֹּה יָפֶה כָל שֶׁעוֹבֵר!

וּבְאוֹצְרוֹת־חַיַּי, זְהַב־סְתָו שֶׁלְּבָבִי צוֹבֵר,

כֹּה סוֹדִיִים, כֹּה רַבֵּי־פְּלָאִים

הַמַּעֲשִׂים, הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים!…"

"אֲבָרֶכְךָ –

אַךְ, אֵל, כָּאֵשׁ הַזָּרָה עַל מִזְבַּחֲךָ,

בְּחֶבְיוֹן־לִבִּי עוֹד יוֹקֶדֶת,

גַּם תִּיקַד עַד בּוֹא יוֹמִי, יִפְעַת־לִילִיּוֹת מוֹרֶדֶת…

מַשְׁחִירוֹת־צַמּוֹת לִילִיּוֹת,

מַבְהִיקוֹת הָרַגְלַיִם הַחַכְלִילִיּוֹת!"

"בְּלֵיל־נְעוּרַי נִגְלוּ לִי הַפִּלְאִיוֹת –

לֵיל־תַּמּוּז אָפֵל, כֶּבֶד חֹם.

אֲנִי, בֶּן־כְּפָר יְהוּדִי לִמֻּד תֹּם,

רִאשׁוֹנָה אָז נָטַשְׁתִּי בֵּית־אֲבוֹתַי –

וָאָלִין בַּחֲדַר מִשְׁמַרְתִּי, בֵּית־הַיַּעַר

יְחִידִי נַעַר.

וָאֶשֶׁכַּב, אַחֲרֵי סָגְרִי שַׁעַר,

וּתְנוּמָה מְתוּקָה נָפְלָה עַל שְׁמוּרוֹתַי,

עֵת כִּי בְחַלּוֹן בֵּית־הַקַּיִץ –

כִּמְכַשֵּׁף אוֹרֵב מֵאֲחוֹרֵי־חַיִץ –

אֶל חֶדְרִי נִשְׁקַף אֹפֶל־אֵל.

וָאָנוּם בְּמוֹ חֲשֵׁכָה כְּבֵדָה וַעֲמֻקָּה,

וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי.

עִם חֲצוֹת־לֵיל –

וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים: צִל! צְלִיל! הֱעִירָנִי,

וּפַחַד, לֹא אֵדַע מַה טִּיבוֹ, בָּאָנִי…

וָאֶפְקַח אֶת עֵינַי: בַּמֶּרְחָק אֲבֻקָּה,

כַּחֶרֶב שָׁם בִּתְּקָה הַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה!

וְהִנֵּה מֶרְכָּבָה

כְּמוֹ צָצָה מֵאֶרֶץ, מַשְׁחִירָה, חֲרִישִׁית…

וּשְׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית…

כָּל אַחַת – מוּאֶרֶת אֲבֻקּוֹת לְסוּסֵי־הוֹד רְתוּמָה.

וְלִבִּי בִי נִלְחַץ מִפַּחַד תַּעֲלוּמָה:

אֵין זֹאת כִּי עַל חֲתֻנָּה

שָׁם שֵׁדִים יִסָּעוּן… וְרַבָּה, גַּם סוֹדִית הַתְּכוּנָה!

וּפִתְאֹם – קוֹל צְחוֹק, רַעַם צְחוֹק;

וְשׁוּב מַסַּע־חֲשָׁאִים.

רַק פַּעֲמוֹנֵיהֶם מִתְקָרְבִים וּבָאִים,

מְבַשְּׂרִים בְּאֵין הַפְסֵק: גְלִין! גְלָן! וּגְלִין! גְלָן! –

הָהּ, לְאָן?

לְפֶתַע – וְאַלְפֵי פַעֲמוֹנִים בְּאָזְנַי צָלָלוּ,

וְעַל לִּבי בַּעְיָם אֶבֶן כְּבֵדָה גָלָלוּ.

נִפְתַּח שַׁעַר לִרְוָחָה בִּסְעָרָה וִילָלָה,

וּלְאוֹר הָאֲבֻקּוֹת – הוֹי אֵל אֱלֹהֵי אָבִי! –

חֲצֵרִי בְּבַת אַחַת רִכְבֵי־הוֹד מָלְאָה.

וַיָּמָת בְּקִרְבִּי לְבָבִי,

עֶשְׁתּוֹנוֹתַי הִשְׁתּוֹלֲלוּ…

וְלִילִיּוֹת כָּל אוֹתוֹ לַיִל בֶּחָצֵר הִתְהוֹלֲלוּ:

עַל דַּלְתִּי הִתְדַפְּקוּ וְצָחֲקוּ; שָׁרוּ וְחוֹלֲלוּ,

לְאוֹר הָאֲבֻקּוֹת מַבְהִיקוֹת רַגְלַיִם חַכְלִילִיוֹת;

שׁוּב דָּפְקוּ; וְחָנוּ עַל זְכוּכִית חַלּוֹנִי אַפְלוּלִי

בִּשְׁדֵי־חֶמֶד קְטַנִּים זֶה עַתָּה הָעָגְלוּ – הוֹי פִּלְאִיוֹת! –

וּפְנִימָה הִבִּיטוּ; כַּקּוֹדְחוֹת, אֶת קוֹלָן אָז חִנֲנוּ;

וְגָחֲנוּ, גָחֹן וְלָחֹש אֶל תּוֹךְ חֹר־מַנְעוּלִי;

וּבכוּ בַלָּאט; אַחַר שָׁבוּ וְצָחֲקוּ, שָׁבוּ וְרִנֲנוּ"…

"וְכָל אוֹתוֹ לֵיל קָדַחְתִּי מַרְעִיד עַל מִשְׁכָּבִי,

וָאֶלְחַשׁ, וְשִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת:,אֵל אֱלֹהֵי אָבִי,

הוֹשִׁיעָה־נָא – כִי אוֹבֵד אָנִי!‘ –

וּפַחַד־אָבִי הוֹשִׁיעָנִי.

כִּנְכוֹן הַיּוֹם – וָאִיקָץ: לֵיל־הֶחָזוֹן עָבָר.

הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים! אֵין דָּבָר…

הַמַּרְאֶה גָז, וּמְחוֹלוֹת בְּנוֹת־הַשֵּׁדִים –

כְּהִמּוֹג בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ אֵדִים!

וּבְצֵאתִי

לַמָּחֳרָת מִפֶּתַח בֵּיתִי –

עַל־יַד הַשַּׁעַר עִקְבֵי כַרְעֵי־תַרְנְגָלוֹת נִרְאוּ

וּפְקָקִים, שְׂרִידֵי מִשְׁתֶּה, דֹּם בַּחוֹל הִשְׁחִירוּ"…

כִּתְּרוּנִי, בְּיוֹם שֶׁל תִּשְׁרֵי נוּגֶה זֶה, זִכְרוֹנָי,

וְהִתְוַדֵּיתִי דֹם לִפְנֵי אֲדֹנָי:

"הֵן עַל הַכֹּל אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ, אֵלִי! –

אַךְ כִּי זָכַרְתִּי לֵילִי זֶה, יְחִידִי לֵילִי,

לֵיל־קֶסֶם לֹא עוֹד יָשׁוּב, עִם רֹן לִילִיוֹתַי, –

לְזִכְרָן מְבֻיָּשִׁים כָּל אוֹצְרוֹתַי,

כָּל זְהַב־הַסְּתָו וּפַזּוֹ הִנְחַלְתָּנִי –

וְאָנֹכִי עָנִי…

הָהּ לִילִיוֹת,

עֵינֵיהֶן – שְׁחוֹר־הַקְּטִיפָה, קוֹדְחוֹת, רוֹמְזוֹת, פִּלְאִיוֹת"…

ספטמבר, 1913.