רקע
חיים דוד נוסבוים
מכל מלמדי השכלתי

מלמד דרדקי לא מלמד הוא. מלמד שמו כי כן מקורא, אךְ לא כשמו כן הוא. משונה הוא מיתר המלמדים, מלמדי בני ישוכן, כי לא מן הבנים לבד הוא נבנה. הבאים אליו, זכר ונקבה, בנים ובנות יחדו. קטן וקטנה שם הנה, ואלה שלא למדו להלוךְ, על כתף לחדר ישאון.

החדר לקטנים גדול מן החדר אשר לגדולים; לתבת נח נדמה. ואף כי רק בני שם לפתחו משכימים (בני חם ויפת ממאנים להלוךְ לחדר), בכל זאת מלא הבית מפּה אל פּה עד אפס מקום. פּני המלמד שאינו מלמד לא אזכור; הסדור ואותיותיו המרובעות, העוזר ושבטו, אשת המלמד והמטפּחת האדומה אשר כסה ראשה ופניה, לנגד עיני הנם, ופני המלמד דרדקי לא אזכור עוד. ומדוע? יען כי מלמד הוא. חסרו לו כל המעלות והמדות אשר לחבל המלמדים הנן לנחלה. הוא לא ישא בחוץ קולו, כי עוזריו ומשרתיו יאדירו בקול; הוא לא ילךְ בין רגל לרגל, כי לרגליו תוכו כל יוצאי ירךְ יעקב; הוא לא יאריךְ בתפלה, כי סדר קטנים לו; בקצור, אין בו אַף אחת משבעים מדות שבמלמד. מלמד דרדקי שמו. הניחה דרדקי, אַךְ מלמד מאן דבר שמיה? אשנה ואשלש. אינני מאמין במלמדותו של מלמד דרדקי. הנני מבטלו מן העולם. לא אשא שמו על שפתי. שכחתיו, ובמתים אחשבהו. הנני למלמדי ישראל, שהם מלמדים באמת: קולי אליהם: קרבו. אתיו. שמעו נא המורים, האזינו המלמדים ואדברה! תורתכם בתוךְ מעי, תהלתכם במו פי. מה חפצתם ואדברה? מכל מלמדי השכלתי!

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות