רקע
רפאל ספורטה
אגדת תל אביב
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספריית גן-גורים; 2012

(הלחן: מרדכי זעירא)

אגדה.jpg

כְּשֶׁסַּבָּא הָיָה עוֹד קָטָן,

לִפְנֵי וְלִפְנֵי הַרְבֵּה זְמַן,

וְאַבָּא? בִּכְלָל לֹא נוֹלַד –


לֹא הָיָה פֹּה אַף בַּיִת אֶחָד!

לֹא מַכֹּלֶת, לֹא שׁוּק, לֹא סַפְסָל בַּשְּׂדֵרָה.

גַּן חַיּוֹת? – לֹא. נָמֵל? – לֹא. גַּם לֹא מִשְׁטָרָה

מִסָּבִיב, מִסָּבִיב, מִסָּ – – – בִיב –

לֹא הָיְתָה תֵּל־אָבִיב.

תלאביב.jpg

תֵּל־אָבִיב לֹא הָיְתָה.

רַק הָיֹה הָיָה תֵּל

פַּעֲמוֹנֵי גְּמַלִּים,

תַּן יִלֵּל בַּלֵּיל

וּבַיָּם הַכָּחֹל

גַּל עַל גַּל הִתְגַּלְגֵּל.


תֵּל אָבִיב לֹא הָיְתָה

רַק הָיֹה הָיָה חוֹל.

עִם הָרוּחַ גִּבְעָה

אָז יָצְאָה בְּמָחוֹל.


פֹּה הָיָה רַק תֵּל,

פֹּה הָיָה רַק חוֹל,

קוֹנְכִיָּה וְזִיפְזִיף

וְהַיָּם הַכָּחֹל.


וּבְבֹקֶר אָבִיב,

בֹּקֶר תְּכֵלֶת וָזִיו,

הַקּוֹנְכִית שָׁרָה שִׁיר

וְרִשְׁרֵשׁ הַזִּיפְזִיף…


סַבָּא־יָם גַּל הִקְרִיב

הוּשׁ… הִשְׁהֵשׁ וְהִקְשִׁיב,

וּבְאֶלֶף שְׂפָתַיִם

לָחַשׁ: תֵּל־אָבִיב…


בַּלַּיְלָה הַהוּא

כּוֹכְבֵי־זֹהַר שִׁבְעָה

יָרְדוּ, רָקְדוּ

עַל תֵּל וְגִבְעָה:


גַּל זָהָב הִסְתַּלְסֵל…

הִתְמַתֵּחַ הַתֵּל…

הַיָּרֵחַ עָמַד –

מִי זֶה שָׁר? הִסְתַּכֵּל…


חֲבוּרַת אֲנָשִׁים

וִילָדִים שָׁרִים שִׁיר:


נִבְנֶה לָנוּ בַּיִת,

פְּרָחִים מִסָּבִיב,

פִּנַּת גַּן לָנוּחַ,

סְנוּנִית בָּאָבִיב.


רִנְנוּ חֲלוּצִים:

סֹלּוּ דֶרֶךְ לָעָם!

סָלְלוּ וּבָנוּ

עִיר־פְּלָאוֹת לְחוֹף־יָם.


לֹא הָיָה אוֹטוֹבּוּס

וְרָכַב אָז מֵאִיר

דִּיזֶנְגוֹף עַל הַסּוּס

וְדִבֵּר אֶל הָעִיר…


דָּגִים שֶׁבַּיָּם

רֹאשׁ נָשְׂאוּ, הִתְפַּלְּאוּ

פָּתְחוּ פֶּה – וְכֻלָּם

נִדְהֲמוּ: – – אֵיזֶה… אוּ!


תְּלוּלִית חוֹל רָעֲדָה…

צָמַח בַּיִת בָּהִיר…

צָץ שְׁתִיל יְרַקְרַק…

וּשְׂדֵרָה… וּרְחוֹב עִיר…

צָצוּ אָצוּ בָּתִּים…

חַלּוֹנוֹת נִבָּטִים…


תלאביב1.jpg

הָיְתָה שָׁם שִׁקְמָה,

תִּינוֹקוֹת עַל שִׁכְמָהּ

עַל עָנָף אֲחוּזִים

וּבוֹלְסִים גַּמְזוּזִים…


קִשְׁקֵשׁ בִּצְדָפִים

סַבָּא־יָם – וְצָחַק

וְהֵבִיא שַׁי לָעִיר:

אֳנִיּוֹת מִמֶּרְחָק.


הָיָה לַיְלָה, לֵיל זִיו,

לֵיל אָבִיב

כָּחֹל.


לִבְלְבָה הַשִּׁקְמָה –

וְשָׁמַע

הַיָּרֵחַ אֶת קוֹל

הַלִּבְלוּב.


הִבְהֵב הִבְהוּב

וְקָרַן קוּרֵי־אוֹר,

שָׁזַר וּמָזַר וְרָקַם

סֻלָּם

בֵּין גִּבְעָה וּבֵין יָם.


יָרַד הַיָּרֵחַ

הַטּוֹב, הֶחָכָם

בַּסֻּלָּם

לְבָרֵךְ אֶת הָעִיר.


יָרַד וְצָעַד

עִם שִׁבְעַת מְלַוָּיו

כּוֹכְבֵי שִׁיר,

כּוֹכְבֵי זֹהַר שִׁבְעָה.


עָנַד לְכָל בַּיִת

הִלָּה שֶׁל זָהָב,

לְכָל בַּיִת – הִלָּה,

לְכָל בַּיִת – הִלָּה –

וְעָלָה.

עָלָה לְבַדּוֹ וְצָחַק.

וְהִשְׁלִיךְ הַסֻּלָּם

אֶל הַיָּם.


נִשְׁבַּר הַסֻּלָּם

וְזָרְחוּ הַשְּׁלַבִּים

בַּגַּלִּים הָרַבִּים,

הִבְהֲבוּ הַגַּלִּים

פַּסְפַּסִּים שֶׁל זָהָב,

קַשְׂקַשִּׂים שֶׁל זָהָב,

וּבַמַּיִם הוֹלְכִים

חִיּוּכִים חִיּוּכִים.


וְכוֹכְבֵי הַשִּׁיר,

כּוֹכְבֵי זֹהַר שִׁבְעָה

לֹא עָלוּ בַּסֻּלָּם

לֹא נָפְלוּ בַּיָּם.


תָּרוּ, תָּרוּ בָּעִיר,

קָרוּ קוּר בָּאֲוִיר,

עָגוּ בְּלִי הֲפוּגָה,

עָגוּ עָגוּ עוּגָה –

עַל גִּבְעָה.


חוֹלְלוּ בַּגִּבְעָה

וְזָרְעוּ בָּהּ זְרִיעָה

הִטְמִינוּ בָּהּ שְׁבִיב,

שַׁי לָעִיר תֵּל־אָבִיב,

שֶׁתִּגְדַּל וְתִפְרַח

וְתִהְיֶה לִכְרָךְ.


נָבַט שְׁבִיב הָאוֹר

וְעָלָה פֶּרַח אוֹר

וּפָרַח עַל אוֹתָהּ

גִּבְעָה,


וְשִׂגְשֵׂג וְגָבַהּ

וְהָפַךְ מִגְדַּלּוֹר

מִגְדַּלּוֹר עַל הַחוֹף

מוּל גַּלִּים לְאֵין סוֹף,

שַׁעַר פֶּלֶא לָעִיר,


שַׁעַר זֹהַר לָעִיר

תֵּל־אָבִיב.

וְעָמְדוּ לְמִשְׁמֶרֶת

סָבִיב,

שִׁבְעָה כּוֹכָבִים,

כּוֹכְבֵי שִׁיר.


פָּתַח הַמִּגְדָּל שְׁעָרָיו –

וּבַיָּם הָאָפֵל

שְׁבִיל זָרַח לְעַם רַב.


אָמְרָה תֵּל־אָבִיב:

שְׁבִיל בַּמַּיִם נִסְלַל –

מִי יָבוֹא בַּנָּתִיב

עַל כְּנַף גַּל, עַל כְּנַף גַּל?


אָמַר הַיָּם:

יָבוֹא הָעָם.

צָהֲלָה תֵּל־אָבִיב עַל גַּלִּים:

פָּתוּחַ הַשַּׁעַר,

עִבְרוּ, גְּאוּלִים!


יָפְיָפִית תֵּל־אָבִיב!

עִיר מָנוֹף וְגַלְגַּל,

אֳנִיָּה בַּנָּמֵל

וְסִירָה עַל גַּל.


כְּבִישִׁים סוֹאֲנִים

וְרַגְלַיִם רָצוֹת

וְהָעָם בַּחוּצוֹת

נְמָלִים חֲרוּצוֹת.

תלאביב2.jpg

גַּן חַיּוֹת וּבְרֵכָה,

תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּס,

מִזְרָקָה בַּכִּכָּר

וְשׁוֹטֵר עַל גַּב סוּס.


מַשְׁאֵבָה שֶׁל בֶּנְזִין,

אִי־תְְּנוּעָה וְרַמְזוֹר

וְיֶלֶד־שׁוֹטֵר

נוֹתֵן אוֹת לַעֲבֹר.


קוֹל פַּטִּישׁ עַל סַדָּן,

חֲרִיקוֹת שֶׁל מַסְגֵּר…

וּמַשּׂוֹר בִּמְכוֹנָה

מְנַגֵּר, מְנַגֵּר…


תַּעֲנוּג – זֶה הַיָּם!

מִשְׂחָקִים עַד אֵין סוֹף!


נִתְגַּלְגֵּל בְּחוֹל חַם

וּצְדָפִים נֶאֱסֹף,


נִתְהַפֵּךְ וְנִפֹּל

וּבַיָּם שׁוּב נִטְבֹּל –


בַּיַּרְקוֹן יְלָדִים

בְּסִירָה שֶׁל קִיטוֹר,

קוֹל שִׁירָה וְקוֹל צְחוֹק

וּמָשׁוֹט יַחֲתֹר.


מוּזֵיאוֹן, עִירִיָּה

וְרַכֶּבֶת – שִׁיק־שַׁק! – –


וּבַקַּיִץ הַיָּם

אֶת כֻּלָּנוּ יִשַּׁק.


תֵּל־אָבִיב, תֵּל־אָבִיב עִיר תְּכֵלֶת וָאוֹר

מִי וָמִי לָךְ יִדְאַג? מִי עָלַיִךְ יִשְׁמֹר?


אֲנַחְנוּ יַלְדֵּי תֵּל־אָבִיב, אֶזְרָחִים

גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, אֲחָיוֹת וְאַחִים.


אֲנַחְנוּ נִדְאַג לָךְ, עָלַיִךְ נִשְׁמֹר

תֵּל־אָבִיב, תֵּל־אָבִיב עִיר תְּכֵלֶת וָאוֹר.


תלאביב-3.jpg

הָעִיר לָנוּ בַּיִת

יָפֶה וְגָדוֹל –

תִּקְרָה שֶׁל תְּכֵלֶת,

רָקִיעַ עָגֹל.


בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ

דּוֹלְקִים פַּנָּסִים,

הַשְּׁנַיִם – גְּדוֹלִים

וְהַשְּׁאָר – נַנָּסִים:


יָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ,

מִילְיוֹן כּוֹכָבִים.


וְאוֹרוֹת הַבָּתִּים

נִדְלָקִים וְכָבִים.


בַּבַּיִת כָּל קִיר

שָׁקוּף וּפֶלְאִי –

קִירוֹת שֶׁל אֲוִיר

וְכָל מַיִם – רְאִי.


וְלַבַּיִת שְׁטִיחִים –

גִּנּוֹת וּפְרָחִים

וְהַיָּם הַפָּתוּחַ –

מִרְפֶּסֶת לָנוּחַ.


הָעִיר לָנוּ בַּיִת, יָפֶה וְגָדוֹל

שֶׁלָּנוּ וְלָנוּ הַכֹּל:


הַיָּם וְהַחוֹל

גַּם הַגַּל הַנָּגֹל,

כְּנַף־צִפּוֹר בַּשְּׂדֵרָה

וְצִיּוּץ שֶׁל שִׁירָה,

כָּל קֵן עַל עָנָף בּוֹ אֶפְרֹחַ יִשְׁכֹּן

כָּל סְפִינָה בַּנָּמֵל הַבָּאָה לַעֲגֹן.


גַּם שְׂדֵה הַתְּעוּפָה

וְחוֹלוֹת הַקְּטִיפָה –

גַּם הַשִּׁיר הַרוֹעֵף בָּאֲוִיר הַתָּכֹל –

שֶׁלָּנוּ וְלָנוּ הַכֹּל.


תלאביב4.jpg

יָפְיָפִית, תֵּל אָבִיב!

עָלַיִךְ נִשְׁמֹר.

בַּכְּבִישִׁים נִזָּהֵר

וְנַבִּיט בָּרַמְזוֹר.

עַל פֶּרַח,

עַל דֶּשֶׁא יָרֹק

לֹא נִדְרֹךְ,

קְלִפָּה לֹא נִזְרֹק

לְלַכְלֵךְ

רְחוֹבֵךְ

וּמַיִם נַחְסֹךְ.


כָּל בֶּרֶז פָּתוּחַ נִסְגֹּר

וְנֵדַע לַעֲזֹר,

וּבִשְׁעַת מְנוּחָה

נִתְאַפֵּק מִשִּׂיחָה,

אֲנַחְנוּ יַלְדֵי תֵּל־אָבִיב

שׁוֹמְרִים עַל הַתּוֹר

וְצוֹדְקִים בְּמִשְׂחָק

וְכָבוֹד לָאוֹרֵחַ

הַבָּא מִמֶּרְחָק.


אֲוִירוֹן עָג וָחָג

עַל הָעִיר הַיָּפָה,

מְאוֹתֵת וְנוֹחֵת

אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה.


מִי פִּלֵּל? מִי חָלַם?

הִסְתַּכְּלוּ נָא סָבִיב!

מִתְנוֹסֶסֶת בָּאוֹר

עִיר־פְּלָאוֹת תֵּל־אָבִיב.


עַם חוֹגֵג… הֲמוֹנִים

בַּכִּכָּר וּבָרְחוֹב.

יָם אוֹרִים זוֹהֲרִים

וּדְגָלִים לָרֹב.


אוֹרִים הַשָּׁמַיִם,

שָׁרִים הַגַּלִּים –

הַי, נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת

מַעְגָּלִים, מַעְגָּלִים!


סֹב נָסֹב בְּמָחוֹל

שִׁיר נָשִׁיר וְנִשְׂמַח:

הַי! תְּחִי תֵּל־אָבִיב

לְעוֹלָם תְּבֹרַךְ.


צַהֲלִי, תֵּל אָבִיב

וְהַיָּם יָרֹן,

עִיר תְּכֵלֶת וּתְכֵלֶת

פְּנִינַת הַשָּׁרוֹן.

המלצות קוראים
תגיות