רקע
רפאל ספורטה
תיקי תוק תוק
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
תיקי.jpg

הָיֹה הָיָה נַנָּס יָרֹק וּשְׁמוֹ תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק.


יָדָיו הָיוּ יְרֻקּוֹת.

רַגְלָיו הָיוּ יְרֻקּוֹת.

בְּשָׂרוֹ הָיָה יָרֹק.

כֻּלּוֹ הָיָה יָרֹק, כְּמוֹ עֵשֶׂב חָדָשׁ שֶׁרָחַץ אוֹתוֹ הַגֶּשֶׁם.

בְּגָדָיו הָיוּ יָפִים לְהַפְלִיא, עֲשׂוּיִים קְטִיפָה יְרֻקָּה חֲלָקָה-חֲלָקָה.

תיקי1.jpg

תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק גָּר עַל הַר הַכַּרְמֶל

בַּיַּעַר, בְּבַיִת קָטָן, בָּנוּי קְלִפּוֹת־עֵצִים וַעֲלֵי־שַׁלֶּכֶת.


תיקי2.jpg

יוֹם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף בָּא רוּחַ פָּרוּעַ וְהִתְחַבֵּא מֵאַחֲרֵי אַחַד הַשִּׂיחִים.

תיקי-3.jpg

רָאָה הָרוּחַ אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק – וְנָפַח בּוֹ בִּשְׂפָתָיו:

פּוּ! הַךְ! פּוּף!


וְהַבַּיִת הַקָּטָן הִתְנוֹדֵד הֵנָּה וָהֵנָּה, הִתְכּוֹפֵף, הִתְרוֹפֵף, הִתְעוֹפֵף – וְנָפַל!

חֲבָל!

תיקי4.jpg

תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד. הִנֵּה חֹרֶף.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל. בַּיִת אֵין לוֹ. אֵיפֹה יָגוּר?

מַה לַּעֲשׂוֹת? לִבְכּוֹת? לֹא. תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק בָּחַר לִשְׁתֹּק.

לָמָּה? שֶׁאֲפִלּוּ יִבְכֶּה וְיִבְכֶּה וְיֶאֱסֹף אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת –

בַּיִת מִן הַדְּמָעוֹת לֹא יוּכַל לִבְנוֹת.


מֶה עָשָׂה תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק? הָלַךְ אֶל הַלִּילִית, הַצִּפּוֹר הַזְּקֵנָה וְהַחֲכָמָה.

וְהַלִּילִית יוֹשֶׁבֶת עַל עָנָף עֵץ אַלֹּון, יוֹשֶׁבֶת וְחוֹשֶׁבֶת מַחֲשָׁבוֹת

וְעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה, עֲצוּמוֹת וְלֹא עֲצוּמוֹת.

תיקי6.jpg

– "שָׁלוֹם לָךְ, לִילִית חֲכָמָה – אָמַר תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק.

– “שָׁלוֹם וּבְרָכָה, וּמָה חֶפְצְךָ?”

– אָסוֹן קָרַנִי, אָסוֹן גָּדוֹל, הָרוּחַ הַפָּרוּעַ הִפִּיל אֶת בֵּיתִי הַקָּטָן וְהָרַסוֹ.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל. עוּצִי לִי עֵצָה – מָה אֶעֱשֶׂה?"

מִצְמְצָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה וְהַחֲכָמָה בְּעֵינֶיהָ, מִצְמְצָה וְאָמְרָה:

– “לֵךְ וּבַקֵּשׁ לְךָ בַּיִת אַחֵר”.


אָכֵן, חֲכָמָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה!

חֲכָמָה מִכָּל צִפּוֹר הַשָּׁמַיִם וּמִכָּל חַיַּת־הַכַּרְמֶל. אֵין כָּמוֹהָ!


שָׁמַע תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק לַעֲצַת הַלִּילִית, הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ בַּיִת אַחֵר.


חִפֵּשׂ כֹּה וָכֹה, בִּקֵּשׁ וּבִקֵּשׁ – וּבַיִת לֹא מָצָא לוֹ.


תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק שָׁב אֶל הַלִּילִית הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ:

– "חִפַּשְׂתִּי בְּכָל יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל.

בִּקַּשְׁתִּי וּבִקַּשְׁתִּי – וּבַיִת לֹא מָצָאתִי.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל וּלְרֹאשִׁי אֵין גַּג".


מִצְמְצָה הַלִּילִית בְּעֵינֶיהָ. פָּעֲרָה אֶת מַקּוֹרָהּ וּפָהֲקָה.

כַּאֲשֶׁר גָּמְרָה לִפְהֹק, אָמְרָה לְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק:

– “לֵךְ אֶל הַצִּפֳּרִים וּבַקֵּשׁ מֵאִתָּן. אוּלַי יִבְנוּ לְךָ הַצִּפֳּרִים.”

תיקי8.jpg

אָכֵן, חֲכָמָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה, חֲכָמָה מְאֹד מְאֹד.

אֵין כָּמוֹהָ!


הָלַךְ תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק אֶל צִפֳּרֵי־הַכַּרְמֶל וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּן לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת.

הַצִּפֳּרִים הָיוּ עֲסוּקוֹת בְּבִנְיַן הַקֵּן.

תיקי7.jpg

בַּקֵּן יַטִּילוּ בֵיצִים.

בַּקֵּן יִדְגְּרוּ עַל הַבֵּיצִים,


וְכַאֲשֶׁר יִבְקְעוּ הַגּוֹזָלִים מִן הַבֵּיצִים – יָגוּרוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן.


הַצִּפֳּרִים הָיוּ עֲסוּקוֹת מְאֹד.

כָּל הַיּוֹם הָיוּ עָפוֹת כֹּה וָכֹה –

זֹאת נוֹשֵׂאת קַשׁ בְּמַקּוֹרָהּ

וְזֹאת נוֹשֵׂאת גִּבְעוֹל יָבֵשׁ,

זֹאת מְבִיאָה טִיט, וְזֹאת – נוֹצָה רַכָּה.

תיקי9.jpg

הַצִּפֳּרִים לֹא מָצְאוּ שָׁעָה פְּנוּיָה לַעֲנוֹת לוֹ.


חָזַר תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק וְשָׁב אֶל הַלִּילִית. אָמַר לָהּ:

– "הַצִּפֳּרִים עֲסוּקוֹת בְּבִנְיַן בָּתִּים לְגוֹזָלֵיהֶן.

אֵין לָהֶן פְּנַאי אַף רֶגַע אֶחָד.

אֶל מִי אֶפְנֶה? מִי יִבְנֶה לִי בַּיִת?"

עָצְמָה הַלִּילִית אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת:

– "מִי בּוֹנֶה בַּיִת לַצִּפּוֹר? הִיא בְּעַצְמָהּ.

אַף אַתָּה לֵךְ וּבְנֵה לְךָ בְּעַצְמְךָ בַּיִת לְעַצְמְךָ".


אָכֵן, חֲכָמָה הָיְתָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה, חֲכָמָה מְאֹד, מְאֹד מְאֹד.

אֵין כָּמוֹהָ חֲכָמָה בְּכָל הַכַּרְמֶל מִקָּצֵהוּ וְעַד קָצֵהוּ.

שֳָמַע תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק וְרָקַד מִשִּׂמְחָה.


– "תּוֹדָה, הֵידָד!

מַה טּוֹבָה הָעֵצָה!

בְּעֶצֶם יָדַי אֶבְנֶה לִי בַּיִת!"

תיקי10.jpg

בָּחַר לוֹ מָקוֹם טוֹב וְיָפֶה עַל הַר הַכַּרְמֶל בֵּין סֶלַע לְסֶלַע,

לְרַגְלֵי אַלּוֹן גָּדוֹל.

עָבַד שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.

אָסַף אֲבָנִים יָפוֹת וּקְלִפּוֹת וְשִׁבְרֵי עֲנָפִים.

עָשָׂה טִיט וְעָשָׂה לְבֵנִים.

שָׂם אֶבֶן עַל אֶבֶן וּלְבֵנָה עַל לְבֵנָה.

כָּךְ בָּנָה לוֹ בַּיִת קָטָן כְּלִיל־יוֹפִי.

בַּיִת נָאֶה וְנֶחְמָד, מְרֻוָּח וְחָזָק.

תיקי11jpg.jpg

חָזָק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָזִיז אוֹתוֹ.


בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, בַּחשֶׁךְ, בָּא הָרוּחַ הַפָּרוּעַ.

רָאָה אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן וְנָפַח בְּשְׂפָתָיו. נָשַׁב בְּכָל כֹּחוֹ:

– פּוּ – – – ף פּוּ – – – ף, פּוּ – – –


וְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק שׁוֹכֵב לוֹ בְּמִטָּתוֹ הַקְטַנָּה וְהַחַמָּה – וְצוֹחֵק:

הַבַּיִת חָזָק! הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לְעַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ – לֹא יִפֹּל!

תיקי12.jpg

וְאָמְנָם הַבַּיִת לֹא נָפַל.


רָאָה הָרוּחַ הַפָּרוּעַ שֶׁהַבַּיִת חָזָק, שָׁרַק שְׁרִיקָה אֲרֻכָּה וְהִתְרַחֵק.

הָלַךְ לְשַׂחֵק בַּעֲצֵי הַשַּׁלֶּכֶת.


כַעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה, יָרַד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל.

הַגֶּשֶׁם יָרַד יָרַד וְיָרַד.

בְּרָקִים הִבְרִיקוּ וּרְעָמִים רָעֲמוּ.


טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם רָקְדוּ בַּהֲמֻלָּה עַל הַגַּג וְדָפְקוּ עַל זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן – וְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק צוֹחֵק וְשָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

תיקי13.jpg
המלצות קוראים
תגיות