רקע
שמואל גילר
המרצדס של מוריס זמאריה מרחוב החרוב ביפו
1.jpg

ב-6 בפברואר 2015 נערכה בפריז מכירה פומבית טלפונית של מכונית מרצדס בנץ דגם K540 קבריולט ‘רודסטאר’ משנת 1938. טווח המחירים שצוין בפרסום המכירה היה בין שניים לשלושה מיליון יורו. המכונית נמכרה מידי אוסף המכוניות העתיקות רוסו ביאנקו, ובתיאור רקע המכונית נכתב כי מבדיקת ספרי הרישום של חברת מרצדס היא הוזמנה בידי מוריס זמאריה מיפו. רק שלוש מאות ושמונים מכוניות מדגם זה יוצרו על ידי החברה בשנים 1939–1936.

משפחת זמאריה, נוצרית-קתולית, השתייכה לאריסטוקרטיה היפואית והייתה בעלת פרדסים ועסקים שונים. המוכרים בבני המשפחה היו האחים מוריס, ג’ורג', ולואי ז’אן, בניו של ז’אן לואי זמאריה. המשפחה התגוררה ברובע הנוצרי של העיר העתיקה, ובשנות השלושים עברה להתגורר בשכונת ‘כארם זייתון’, היום רחוב החרוב 44. את הבית שכרו בני המשפחה מהבעלים שבנה אותו.

האב והבנים פעלו בחברה שנרשמה בשנת 1927 בשם ‘חברת ז’אן לואי ובניו’ שעיסוקה מסחר כללי. הם עסקו ביצוא הדרים ויבוא עצים, ובשנת 1933 עבר משרדם ל’בית בוסט' ברחוב יפת שנחנך באותה שנה ואכלס את משרדי החברות הגדולות בעיר. המוכר בבני המשפחה היה לואי, שמונה בשנת 1935 כקונסול כבוד של ספרד ביפו. הוא התגורר עם שאר בני המשפחה בבית הגדול ברחוב החרוב, אך בשנת 1940 עבר להתגורר בבניין הקונסוליה הגרמנית על דרך יפו תל-אביב, לאחר שהגרמנים גורשו מהארץ. ממשלת גרמניה השכירה לו את הבית ושם היה גם משרד הקונסוליה הספרדית שייצגה גם את האינטרסים של גרמניה. בשנת 1946 הוא נדרש על ידי ממשלת המנדט הבריטי לפנות את הבניין, אך הוא סרב בטענה שלא מצא מקום מגורים חליפי המתאים לו. בשנת 1948 עזבה המשפחה את יפו ועברה להתגורר בספרד.

בראשית 1949 פנתה חברת ‘וויטפרוט’ לממשלת ישראל בבקשה לאפשר למוריס זמאריה לשוב ארצה. היא כתבה כי “הוא מילא תפקיד חשוב בענף המסחר והתוצרת הקשורים עם פרי הדר, ועבד בתאום עם החברים היהודים”. הבקשה הועברה למשרד החוץ, משרד הביטחון, והמועצה לשיווק פרי הדר, שהמליצו על מתן אשרה. ב-7 באפריל 1949 כתב יעקב גילר, מנהל מחלקת האשרות, לשגריר ישראל בפריז ואישר הנפקת אשרה לזמאריה למשך שישה חודשים, ולאחר בואו ארצה תידון בקשתו לאשרת קבע. לא ידוע מה אירע לאחר מכן, אך צאצאי המשפחה מתגוררים היום בספרד, ובבית הקברות הקתולי ברחוב קדם הם הותירו את אחוזות קברי המשפחה.


2.jpg

3.jpg אחוזת קברי משפחת זמאריה בבית הקברות הקתולי ביפו

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!