רקע
שמואל גילר
עם יוסף חיים ברנר ביומו האחרון
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: אריאל 199; 2014

תמונה 1.jpg מלכה שליש ששהתה עם ברנר ביומו האחרון


הסופר חיים ברנר וחבריו הסופרים, נרצחו ב־2 במאי 1921, בעת פרעות תרפ"א ביפו, אירוע שצוין בכנס שנערך במאי וו20 במכון אבשלום ביוזמת כותב שורות אלה. היה זה לפני כתשעים שנה, בבית יצקר סמוך לשכונת אבו כביר ביפו. בין המסמכים נמצאות עדויות של מספר חברים, שנסעו בלווית שוטרים בריטים לחלץ את דיירי הבית, אך מצאו רק גופות. גופותיהם של חיים ברנר, יהודה ואברהם יצקר, צבי שץ, צבי גוגיג ויוסף לואידור (שגופתו נעלמה).

בין המסמכים נמצאת עדות של מלכה שליש, בחורה בת עשרים וארבע, שרשמה בטופס העדות שלה: “גרתי יחד עם ברנר הנהרג”. היא מספרת על יום השבת שקדם לרצח, ועל ערביה שהגיעה לבית, וחיפשה ילד שנעלם - עדות מסקרנת שלא זכתה עד עתה להתייחסות. רבות סופר על ברנר ששקע בדיכאון, לאחר נטישת רעייתו חיה ובנו הקטן אורי, והתגורר בבית בודד בשולי יפו, הרחק מתל אביב.

פרשת רצח ברנר וחבריו תועדה בהרחבה, אך אין בה זכר לאותה מלכה שליש המסתורית. מסופר על משפחת יצקר, והסופרים שהתגוררו בביתה, אך אין כל התייחסות לאותה בחורה צעירה שהתגוררה אתם.

ב-8 במאי 2010 נאספו בני משפחות ברנר, יצקר ושץ ב’בית ברנר' בתל אביב, כדי להעלות את זכר הנרצחים. האירוע מתקיים מדי שנה, ואף אני הוזמנתי אליו, וביקשתי להביא לפגישה פרטים על עדותה של אותה מלכה שליש המסתורית.

בניסיון לאתר את המשפחה התוודעתי לעורך דין בשם ‘שליש’. בשיחת הטלפון הופתעתי לגלות את אהוד, מכר ותיק, שזיהה מיד את מלכה שליש, סבתו החורגת, שגידלה את אביו, אך הוא לא היה מסוגל להסביר את הקשר שלה לברנר, וגם שיחה טלפונית עם אמו בת השמונים ושבע, לא הוסיפה לכך שום מידע. היא לא ידעה לספר על הקשר של מלכה עם ברנר, והציעה לשוחח עם בנה של מלכה שליש, חיים אסט בן התשעים, המתגורר ברמת גן.

ואמנם, השיחה עמו סייעה בפתרון התעלומה. אמו, מלכה, שנשאה את שם נעוריה שליש, התגוררה עם אביו שלמה בבית משפחת יצקר, הייתה במקום בערב יום הרצח, ועזבה למחרת בבוקר.


מלכה ושלמה אסט עברו מירושלים ליפו, והתגוררו כדיירי משנה בבית ששכר יהודה יצקר מהאפנדי מנטורה באבו כביר. מלכה טריטיוק, מצאצאי הבעש"ט, שינתה בצעירותה את שם משפחתה לשליש, ונשאה אותו גם לאחר נישואיה. היא עלתה ארצה בשנת 1914, הייתה תלמידה בבית הספר החקלאי של חנה מייזל בכנרת, ועברה לזיכרון יעקב, שם הכירה את שרה אהרנסון והתידדה עמה. בבוקר שבו תפסו התורכים את שרה, שהתה מלכה באותו חדר, והצליחה להימלט דרך החלון. התורכים חיפשו אחריה, אך לשווא. לאחר מלחמת העולם הראשונה, היא פגשה את שלמה אסט, חייל משוחרר מהגדודים העבריים האמריקאים, ונישאה לו. הבן חיים, שנולד בסוף שנת 1920, זוכר את הסיפור של אמו על יום הרצח.


תמונה 2.jpg הפרוטוקול שמלאה מלכה שליש בעקבות רצח ברנר וחבריו


תמונה יחד.jpg

בשני במאי 1921, בשעות הבוקר, כשנודע על המהומות ביפו, החליטה מלכה לעזוב את בית יצקר, ולהגיע לתל אביב עם תינוקה. בעלה היה באותו יום בירושלים. ברנר ביקש ממנה שלא לקחת את התינוק, וכי מוטב שישאר עמם בבית כדי שישמרו עליו, אך מלכה סירבה. היא יצאה לכיוון תל אביב ברגל, מסיעה את התינוק בעגלת ילדים. בקצה רח' הרצל, פינת דרך סלמה, הותקפו השניים. עגלון ערבי שעבר במקום חילץ אותם והביאם לנווה צדק, לבית חברתה, בתו של אדלר המורה. הן התגוררו בבית אדלר, ולאחר מכן בשולי תל אביב. בתחילת 1922 הייתה משפחת אסט בין תושביה הראשונים של רמת גן, וניהלה רפת ומחלבה עד תחילת שנות הארבעים. מלכה נפטרה בפברואר 1986.

חיים אסט הקשיש לא יכול להוסיף דבר מעבר לסיפור אמו על הבוקר שבו ניצלו. היא לא שוחחה אתו מעולם על יומם האחרון של ברנר וחבריו, וגם לא סיפרה לאחרים. הוא לא יכול להסביר מדוע אמו לא דיברה מעולם על פרשת הרצח. ממרום גילו הוא הסיק, כי בני אותו דור נמנעו מלספר על ‘זיכרונות קשים’, שאותם לקחו עמם אלי קבר.

המלצות קוראים
תגיות