הרברט אדגר קלארק הגיע עם הוריו ג’ורג' והלן, וארבעת אחיו ואחותו יחד עם 157 חברי ‘כנסיית המשיח’ שהגיעו ב-22 בספטמבר 1866 לחוף יפו. הם הגיעו עם מנהיגם ג’ורג' אדאמס כדי להקים את המושבה האמריקאית ביפו. ג’ורג' ושנים מבניו, ביירון ויוג’ין, נפטרו זמן קצר לאחר בואם. האלמנה הלן נותרה בארץ עם ילדיה הרברט, פרנק ומרי ג’ין. הרברט ואחיו סייעו לפרנסת המשפחה כשהובילו תיירים בסמטאות העיר העתיקה בשרות רולה פלויד וחברת תומס קוק, והפכו ברבות הימים לסוכני נסיעות וטיולים עצמאים. הרברט עבר לירושלים, ובשנת 1887 התמנה לסגן הקונסול האמריקאי בעיר. בשנת 1889 נשא לאישה את קלורינדה אונגר, בתו של סוחר בדים ממוצא יהודי הונגרי שהתנצר. בשנת 1904 הם בנו בית מפואר ברחוב ממילא, הניצב עד היום בקניון העיר.

במהלך חייו ועד מותו בשנת 1920, רכש הרברט אוסף ממצאים ארכיאולוגיים מהגדולים בארץ. בנובמבר 1933 החליטה אלמנתו קלורינדה לתרום את האוסף למוסד אימק"א החדש. בזיכרונותיה היא מתארת את העבודה הרבה שנדרשה כדי לארוז את האוסף ולהעבירו למוסד. עשרה אנשים עשו זאת בפיקוח הארכיאולוגים הידועים של אותם ימים. בטקס שנערך ב-16 בנובמבר נשאה קלורינדה דברים ואמרה:

“לכבוד לי להציג באימק”א את אוסף העתיקות בשמו של בעלי המנוח הרברט אדגר קלארק. הוא ואנוכי אספנו אותו במהלך 36 שנות חיינו המשותפים. היה זה רצונו ושאיפתו, וכן גם שלי, שהאוסף הזה יוחזק בירושלים, ולאחר שנים המשאלה התגשמה. זו שמחה עבורי לראות שהוא יישמר בבניין הנהדר הזה. אני מודה מאוד למייסדי הבית ולמר היינריך, מר אובורן, וכל הפרופסורים, שעזרתם סייעה להצגת האוסף".

לאחר שביתה ברחוב ממילא נפגע במלחמת העצמאות, עברה קלורינדה להתגורר עם המשרתת סעידה באימק“א, בדירה שהוקצתה לה ללא תמורה. היא התגוררה במקום עד שנת 1958 כשמצבה הבריאותי הדרדר. היא עברה להתגורר עם בתה ברנדה בניו-זילנד. אוסף קלארק הוצג בשורת ארונות שהוצבה באודיטוריום של המוסד. מעל האוסף הוצגו תמונתו של הרברט ולוח נחושת עליו נכתב: אוסף הרברט קלארק של עתיקות המזרח הקרוב. במשך כחמישים שנה ניצב האוסף באימק”א, אך בראשית שנות השמונים התגלו קשיים בתחזוקתו ושמירתו, ופריטים נעלמו ממנו. בשנת 1985 נמכר האוסף למוריס קאהן מארצות-הברית.

בשנת 1944 נקלע אדגר בנה של קלורינדה לקשיים כלכליים ונדרש להחזיר חובות. הוא הגיש תביעה נגד אמו ואימק“א בטענה שהיה לו חלק באוסף, והוא ביקש תמורה עבורו. תביעתו נדחתה לאחר שהתברר כי תרומת האוסף נרשמה בהסכם כמכר תמורת לירה אנגלית אחת. בעקבות התביעה שנתה קלורינדה את צוואתה והורישה את כל רכושה לבתה. לבן אדגר צוותה חמישה מיל בלבד, ואילו למשרתת סעידה הורישה מאה לא”י ואת כל רהיטיה ובגדיה. חנא עטללה עורך דינה של קלורינדה ביקש מהנהלת אימק“א לערוך רישום של הפריטים הנמצאים באוסף, והרשימה נמצאה בתיקי עורך הדין השמורים בארכיון המדינה. ברשימה שערך ואלדו היינריך, מזכיר אימק”א באותם ימים, מופיעים הפריטים הבאים: 5000 פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית והניאוליתית, 1500 פריטי קרמיקה, 165 פריטי זכוכית, 150 פריטי ברונזה, 25 פריטי אלבסטר, 16 פרטי זהב, ו-658 מטבעות ביניהן 120 עם כיתוב בעברית. בארץ נמצאים היום רק עשרות בודדות של פריטים במוזיאון ישראל ומוזיאון רוקפלר. מי ששימש כמנהל אימק"א באותן שנים ומתגורר בארצות-הברית, סיפר לאחרונה כי הגנרל משה דיין ביקש ממנו לפתוח ארונות התצוגה כדי לצלם פריטים שעניינו אותו. הוא טען שהאור אינו מתאים לצילום וביקש להשאיל את הפריטים אך הם לא הוחזרו לתצוגה. לדבריו, כשנמכר האוסף והוא נשאל אודות 90 פריטים שנעלמו, תשובתו הייתה: “פנו לגנרל דיין, אולי הוא יודע”.

פטריק פאלין, נכדה של קלורינדה קלארק שהתגורר בניו-זילנד, פנה לאימק“א באמצעות עורך דינו כדי לברר את פשר המכירה של האוסף שנתרם על ידי סבתו. התברר כי הוצאת חלק מהאוסף מהארץ הותנה על ידי רשות העתיקות בכך שיוחזר ארצה לאחר מותו של קאהן. בפגישת מנהל אימק”א עם קאהן, סוכם כי שמו של קלארק לא יעלם מהאוסף. פריטים מסוימים שהוצאתם ארצה לא אושרה, הופקדו במוזיאון רוקפלר. תמונתו של הרברט קלארק ולוח הנחושת נותרו באימק“א. על אף ההסכם, נאלץ מוזיאון ישראל בסופו של דבר לשלם עבור חלק מהאוסף והוא מוצג במוזיאון. חלקו הגדול נעלם במהלך השנים. בנובמבר 2016 הגיעו ניני קלורינדה והרברט קלארק ארצה כדי לציין 150 שנה לייסוד המושבה האמריקאית באירוע שהתקיים במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב. לקראת האירוע נאותה הנהלת אימק”א להחזיר את השלט והתמונה למשפחה, והוא נמסר להם באירוע. במוזיאון ישראל בירושלים הוצגו לבני המשפחה פריטי האוסף שהגיעו לידיהם המופיעים בתצוגה והשמורים במרתפי המוזיאון.

אוסף הרברט קלארק באימק"א

מייק פאלין מניו-זילנד, נינו של הרברט קלארק, מקבל לידיו את צילום הסב ולוח הנחושת