רקע
ברל כצנלסון
לאחר הועידה

למספּר הועידוֹת, אשר לפיהן מוֹנה הפּוֹעל בּארץ את עמדוֹתיו וכיבּוּשיו, נוֹספה עוֹד ועידה: הועידה השניה של ההסתדרוּת. ועידה בּלשוֹן יחיד, כּי גם שתי הועידוֹת המיוּחדוֹת: של ההסתדרוּת החקלאית ושל הסתדרוּת פּוֹעלי עבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת, נצטרפוּ אל האחת, אל הועידה הכּללית. הועידה החקלאית, רבּת־הענין, היא שפּתחה בּשאלוֹת העיקריוֹת, קבעה יתדוֹת בּשאלוֹת משק והתישבוּת וגם קבעה יסוֹדוֹת לחברת התישבוּת העוֹבדים, זוֹ ה“בּת הבּכירה” אשר התפּרצה והקדימה את אִמה (“חברת העוֹבדים”) בּיציאה לאויר־העוֹלם. הועידה לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת וּבנין, שנתכּנסה מתוֹך עייפוּת, למחרת נעילת הועידה הכּללית, הספּיקה אף היא לעשׂוֹת עבוֹדה ניכּרת: עיבּדה את תקנוֹת החברה השיתוּפית לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת וּבנין (ה“בּת” השניה ל“חברת העוֹבדים”) וסיימה והשלימה בּהחלטוֹתיה את עבוֹדת הועידה הכּללית. שתי אלה היוּ איפוֹא הרֵישָא והסֵיפָא של הפּרק האחד: ועידת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל.

הועידה בּאה, הועידה חלפה. וּכמוֹ בּפני חזיוֹן־חיים מוּפלא אנוּ עוֹמדים וּמשתאים לה. הכּינוּס של מאוֹת אנשים יחידים נהפּך לעינינוּ לגוּף אוֹרגַני שלם, החי את חייו, נישׂא בּהגיוֹנוֹ, מבצע את רצוֹנוֹ. ימים על שבוּעוֹת מחכּים לבוֹאה של הועידה, הרת האפשרוּיוֹת הספוּנוֹת. כּצַפּוֹת לקלַסתר פּני ילד העוֹמד לצאת לאוֹר עוֹלם, אנוּ מצפּים לה וּמנַחשים: מה יהא אָפיה, מה דמוּת תשוּוה לה, וחרדים לגוֹרלה: מה צרוּר בּכנפיה, מה הטוּרים החדשים אשר תוֹסיף בּספר חיינוּ. והנה היא כּבר מעֵבר לנוּ. עשׂתה את שלה וחלפה. כּחלוֹף תקוּפת שנה, כּחלוֹף חג וּמוֹעד. ואנוּ מלַוים את צאתה בּתהיה, מהרהרים וּמחַשבים את חשבּוֹנוֹתיה־חשבּוֹנוֹתינוּ.

מוֹרשה אחת, בּעין, הנחילה לנוּ הועידה, כּחַברוֹתיה שקָדמוּ לה. הרי היא לפנינוּ בּצוּרה של פּינקס־החלטוֹת (פּינקס ההסתדרוּת, כּרך ב‘, חוֹברת א’). משנָה בּרוּרה של תלמוּד ארץ־ישׂראלי. הלכוֹת פּסוּקוֹת, יצוּקוֹת וּטבוּעוֹת בּדפוּס חיי העבוֹדה בּארץ. מי שאינוֹ חי את חיינוּ אף לא יֵדע להעריך את הדברים כּהלכה. כּלוּם מעט החלטוֹת אִיכָּא בּועידוֹת? אוּלם המכּיר מקרוֹב את ועידוֹת פּוֹעלי ארץ־ישׂראל, את אָפיָן וּמשפּטן, הוּא יוֹדע, כּי גם הצעוֹת רצוּיוֹת וּברכוֹת “חסוּדוֹת” נדוֹנוֹת אצלנוּ לגניזה, אם אין שוֹברן המציאוּתי, החיוּני, בּצדן; הוּא יוֹדע, כּי אין אצלנוּ החלטוֹת לבטלה, המתקבּלוֹת בּכדי לצאת ידי חוֹבה, אוֹ למען הַעֲמֵד־פּנים, אוֹ לשם תשלוּם־מס. הוּא יֵדע ויחוּש, כּי הלכוֹת פּסוּקוֹת, קטוּעוֹת ויבשוֹת אלוּ הן קטעי חיים מגוּבּשים וּמרוּכּזים, תמצית של מחשבה, נסיוֹנוֹת, מאמצים וּפעוּלוֹת.

וכאלה היוּ גם החלטוֹתיה של ועידה זוֹ.

די לעבוֹר על ראשי־הפּרקים של סעיפי־ההחלטוֹת בּכדי להבין את היקף העבוֹדה אשר נעשׂה בּועידה: חוּקה מלאה וּמקיפה להסתדרוּת וּלמוֹסדוֹתיה, המניחה יסוֹד בּריא לזכוּיוֹת חברים וחוֹבוֹתיהם, לפעוּלוֹת המוֹסדוֹת ויחסיהם, למשטר הציבּוּרי הפּנימי בּתוֹך ההסתדרוּת;

קביעת עיקרי־המבנה של “חברת העוֹבדים” וּבנוֹתיה: החברה להתישבוּת העוֹבדים והחברה לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת וּבנין. כּלוֹמר, יצירת המכשיר (בּה"א הידיעה) לפעוּלה ישוּבית עצמית, בּת יכוֹלת ואחריוּת, של המעמד העוֹבד;

הרחבת “המשבּיר”, הגבּרתוֹ והַתקָנתוֹ לצוֹרך התוֹצרת וההספּקה של ציבּוּר הפּוֹעלים;

תקנוֹת יסוֹדיוֹת בּעניני משק והתישבוּת; יצירת קרן הבטחה מחוֹסר־עבוֹדה; יצירת בּית־דין של פּוֹעלים; הכנוֹת ליצירת עתוֹן יוֹמי; קביעת דרגת משׂכּוֹרת אחת בּכל מוֹסדוֹת ההסתדרוּת; השתתפוּתה של ההסתדרוּת בּברית הפּוֹעלים המקצוֹעית העוֹלמית.

זהוּ היקף הענינים העיקריים שבּהחלטוֹת הועידה. ובמרכּזוֹ של ההיקף הזה מגמה אחת, ורוּח אחת מבריחה אוֹתוֹ: בּיצוּרה והגבּרתה של ההסתדרוּת, הכּוֹח העליוֹן היוֹצר, מהווה וצָר את צוּרת החיים והמשק של קהילת־העוֹבדים בּארץ.

והרוּח הזאת אשר שלטה בּועידה חשוּבה לא פּחוֹת לא פּחוֹת מאשר עצם ההחלטוֹת.

בּעיר־החוֹף, בּעוֹנה של חוֹסר־עבוֹדה, בּמצב של דלדוּל־הפֶּרספֶּקטיבוֹת נקראה הועידה הפּעם. בּאויר לא חָסרה בּיקוֹרת עוֹיֶנת, זעוּמה, קנתרנית וחַתרנית, בּיקוֹרת של לוֹעג לרש ושׂמח לאֵיד. והיה בּרוּר: מבּלי הַרמוֹניה פּנימית בּתוֹך ציבּוּר הפּוֹעלים, מבּלי אַחדוּת הכּיווּן והרצוֹן לא תחזיק ההסתדרוּת מעמד. ואִתה יחד יתמוֹטטוּ מוֹסדוֹתינוּ, משקינוּ, כּל היצירה הכּלכּלית הענקית, אשר כּוּלה חוּליוֹת חוּליוֹת, נעוּצוֹת אחת בּחברתה. כּמה חששוּ ידידים, כּמה דאגוּ. והנה בּאה הועידה וגילתה את הדביקוּת העצוּמה שציבּוּר הפּוֹעלים דָבֵק בּהסתדרוּתוֹ, בּמוֹסדוֹתיה, בּדרך חייו ויצירתוֹ. בּשעוֹת־המבחן הרציניוֹת היתה מתגלה תדיר לא רק ההקשבה המוּפלאה של האוֹדיטוֹריה, הנוֹשמת את אויר הועידה, כּי אם גם נעשׂוּ מוּחשוֹת הנימים הדקוֹת והאמיצוֹת המתוּחוֹת בּין הבּמה והציבּוּר.

ונתבּרר עוֹד: העליה החדשה כּבר העמיקה שרשיה בּארץ, בּחיי הארץ וּביצירתה.

ועוֹד: ציבּוּר הפּוֹעלים, לאגפּיו הריאַליים: החקלאי והקבּלָני כּאחד, אינוֹ נכנע בּפני המצב הקשה, אינוֹ מַשלים, אינוֹ מסתפּק בּיֵש. כּי כּוֹח מחשבתוֹ, רצוֹנוֹ וּפעוּלתוֹ של הפּוֹעל אינם נתוּנים להירָדם. כּי החיים מפכּים.

הועידה קצרה את קצירה. קצרה ושוּב חָרשה. הניר נחרש עמוֹק.

ניסן תרפ"ג.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47933 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!