רקע
יהודה הלוי
mנחלת הכלל [?]
tשירה

[228]

אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי. / וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי.

רְצוֹנְךְ אֶשְׁאֲלָה רֶגַע- וְאֶגְוַע, / וּמִי יִתֵּן וְתָבוֹא שֶׁאֲלָתִי,

וְאַפְקִיד אֶת שְׁאָר רוּחִי בְּיָדְךָ / וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לִי שְׁנָתִי!

בְּרָחְקִי מִמָּךְ - מוֹתִי בְחַיַּי, וּ וְאִם אֶדְבַּק בְּךְ - חַיַּי בְּמוֹתִי,

5 אֲבָל לֹא אֵדְעָה בַּמָּה אֲקַדֵּם, / וּמַה תִּהְיֶה עֲבוֹדָתִי וְדָתִי.

דְּרָכֶיךָ, אֲדֹנָי, לַמְדֵנִי, / וְשׁוּב מִמַּאֲסַר סִכְלוּת שְׁבוּתִי,

וְהוֹרֵנִי בְּעוֹד יֶשׁ בִּי יְכֹלֶת / לְהִתְעַנּוֹת, וְאַל תִּבְזֶה עֲנוּתִי,

בְּטֶרֶם יוֹם אֱהִי עָלַי לְמַשָׂא, / וְיוֹם יִכְבַּד קְצָתִי עַל קְצָתִי,

וְאֶכָּנַע בְּעַל כָּרְחִי, וְיֹאכַל / עֲצָמַי עָשׁ וְנִלְאוּ מִשְׂאֵתִי,

10 וְאֶסַּע אֶל מְקוֹם נָסְעוּ אֲבוֹתַי, / וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם תַּחֲנוֹתִי.

כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל גַּב אֲדָמָה, / וְאוּלָם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי.

נְעוּרַי עַד הֲלֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם, / וּמָתַי גַם אֲנִי אֶעֶשֶׂה לְבֵיתִי?

וְהָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלִבִּי / מְנָעֲנִי לְבַקֵשׁ אַחֲרִיתִי!

וְאֵיכָה אֶעֶבֹד יוֹצְרִי – בְּעוֹדִי / אֲסִיר יִצְרִי וְעֶבֶד תַּאֲוָתִי?

15 וְאֵיכָה מַעֲלָה רָמָה אֲבקֵשׁ - / וּמָחָר תִּהְיֶה רִמָּה אֲחוֹתִי?

וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבִי / וְלֹא אֵדַע-הֵיִיטַב מָחֲרָתִי?

וְהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עֲרֵבִים / לְכָלוֹת אֶת שְׁאֵרִי עַד כְּלוֹתִי,

וְלָרוּחַ יְזָרוּן מַחֲצִיתִי, / וְלֶעָפָר יְשִׁיבוּן מַחֲצִיתִי.

וּמָה אֹמַר – וְיִצְרִי יִרְדְּפֵנִי / כְּאוֹיֵב מִנְּעוּרַי עַד בְּלוֹתִי?

20 וּמַה לִי בַּזְּמָן – אִם לֹא רְצוֹנְךְ? / וְאִם אֵינְךְ מְנָתִי – מַה מְנָתִי?

אני מִמַּעֲשִׂים שׁוֹלָל וְעָרֹם / וְצִדְקָתְךָ לְבַדָּהּ הִיא כְסוּתִי -

עוֹד מָה אַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְאֶשְׁאַל? / אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי!


[228]

המשקל: המרובה. - בקשה ליום הכיפורים

  1. ואם - ואפילו אם. 2. רגע (תה' ל, ו) - תאיר לי את פניך רק לרגע; ותבוא (איוב ו, ח) - ותתמלא. 3. שאר רוחי (מלאכי ב, טו) - הנפש שיש לה יתרון על הגוף; וישנתי – שנת עולם. עיין בדברי “הכוזרי” (א, קח) על מי שראה בעין רוחו את האור העליון: “מבלי ספק שהוא מתאווה שתתמיד נפשו על הפרידה מחושיו ותשאר נהנית באור ההוא והוא מה שמתאווה המוות”. 4. ברחקי - על פי ברכות יח, ע“א-ע”ב קרויים הרשעים בחייהם מתים ואילו הצדיקים אף במיתתם קרויים חיים. 6. ושוב (תה' קכו, ד) – שחררני ממאסר הסכלות. 8. עלי למשא (איוב ז, כ) - לעת הזקנה. 9. ונלאו - עצמי לא תוכלנה לשאת את כובד גופי. 10. תחנותי – הניקוד כמו במ“ב ו, ח, 11. כגר תושב - כזר 12. עשו לנפשם (בר' ל, ל) - טרחו להנאתם. 13. נתן בלבי – עין קה' ג, יא, ופירוש ן' עזרא:…שבני אדם מתעסקים כאילו יחיו לעולם… ויש מפרשים כי זה העולם כמו שהוא בלשון קדמונינו ז”ל והענין תאוות העולם. 15. אחותי - איוב יז, יד. 16. ביום טובה - כשאהיה מרוצה ושמח. 17. ערבים - זה לזה, עובדים בשיתוף. 18. יזרון - הנושא: ימים והלילות; מחציתי – נפשי. 22. אדני - בקשות שקולות מסתיימות לעתים קרובות בחזרה על הדלת הראשונה.

המלצות קוראים
תגיות