לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הָיֹה הָיָה בְּיִזְרְעֶאל גַּמָד עָצֵל וּשְׁמוֹ צִילִי־צֵל־צֵל. וְעַצְלוּתוֹ שֶׁל צִילִי־צֵל־צֵל הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה מִיוֹם לְיוֹם וּמִשָׁעָה לְשָׁעָה.
לִבְסוֹף מָשַׁךְ יָדוֹ מִכָּל עֲבוֹדָה וְחָדַל מִכָּל מַעֲשֶׂה. רָקַד אֶת רִקוּד הָעֲצֵלִים וְיָשַׁב לוֹ בְחִבּוּק יָדַיִם עַל הַכִּסֵּא. יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא וְלֹא מָשׁ מִמֶּנּוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם.
וּבַבַּיִת נֶעֱרַם הָאָבָק שְׁכָבוֹת־שְׁכָבוֹת. הַקִּירוֹת וְהַתִּקְרָה כֻּסּוּ קוּרֵי־עַכָּבִישׁ אֲפֹרִים רְשָׁתוֹת־רְשָׁתוֹת.
וְהַמַּטְאֲטֵא, אֲשֶׁר עָמַד בְּפִנַּת־הַמִּטְבָּח מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, נִמְאֲסָה עָלָיו הַבָּטָּלָה עַד מָוֶת, וּמֵרֹב שִׁעֲמוּם חָרַק וְרָגַז. חִכָּה יוֹם, חִכָּה יוֹמַיִם – לֹא יָכֹל לִסְבֹּל יוֹתֵר.
מֶה עָשָׂה?
הֶחֱלִיק מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַחוּצָה –חֲלִיק וּסְלִיק! חָמַק לוֹ, בָרַח לוֹ.
לְאָן בָּרַח?
בִּמְצוּלַת־הַכִּנֶּרֶת, עָמֹק עָמֹק,
בְּקַרְקַע־הַיָּם, עוֹמֵד אַרְמוֹן בְּדֹלַח כְּלִיל־תְּכֵלֶת.
וּבָאַרְמוֹן שׁוֹכֶנֶת דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול, מַלְכַּת־הַגַּמָדִים.
וְדּוֹלִי־דוֹל־דֹּול גַּמֶּדֶת נֶחְמֶדֶת יָפָה לְהַפְלִיא, וּדְמוּתָהּ כִּדְמוּת יַלְדָּה קְטַנָה רַעֲנַנָּה בַּת שָׁנָה.
דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול הָיְתָה מוֹשֶׁלֶת בְכָל עַם־הַגַּמָדִים מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע, גַּמָּדֵי־הֶהָרִים וְגַּמָּדֵי־הַגֵּאָיוֹת, גַּמָּדֵי־הַיַּעַר וְגַּמָּדֵי־הַמְּעָרָה.
כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתָהּ וְכֻלָּם סָרִים לְמִשְׁמַעְתָּהּ.
הַמַּטְאֲטֵא בָּא אֶל מַמְלֶכֶת דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול, הִגִיעַ עַד אַרְמוֹן הַבְּדֹלַח וְעָמַד לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן.
הַמַּטְאֲטֵא עָמַד נָבוֹךְ.
לִבְסוֹף מָשַׁךְ בַּחֶבֶל הַיָּרֹק שֶׁלַּפַּעֲמוֹן.
לְקוֹל מַנְגִּינַת־פַּעֲמוֹנִים נִפְתַּח הַשַּׁעַר לִרְוָחָה והַמַּטְאֲטֵא נִכְנַס. עָלָה בַמַּעֲלוֹת וְעָמַד לִפְנֵי דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול הַמַּלְכָּה הָרַכָּה.
רָאֲתָה דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול אֶת הַמַּטְאֲטֵא וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְחִיּוּךְ:
–“מֵאַיִן בָּאתָ, הָאוֹרֵחַ?”
–“מִפְּנֵי אֲדוֹנִי אֲנִי בוֹרֵחַ”, – הֵשִׁיב הַמַּטְאֲטֵא וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד.
–“מַה בַּקָּשָׁתְךָ וּמַה חֶפְצֶךָ? הֲלֹא תְדַבֵּר, הֲלֹא תְסַפֵּר!”
הַמַּטְאֲטֵא הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם וְאָמַר:
– "גְּבִרְתִּי דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול! צִילִי־צֵל־צֵל אֲדוֹנִי,
גַּמָּד עָצֵל הוּא, עָצֵל גָּדוֹל־דּוֹל־דּוֹל.
וְעַצְלוּתוֹ הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה. אֵינוֹ נוֹגֵעַ בִּי.
הַבַּיִת מָלֵא אָבָק. הַקִּירוֹת מְכֻסִּים קוּרֵי עַכָּבִישׁ.
עָיַפְתִּי מִשִּׁעֲמוּם וּבַטָּלָה. אַצְתִּי־אַצְתִּי וּבָאתִי אֵלַיִךְ.
אָמַרְתִּי בְלִבִּי: אוּלַי תִמְצְאִי בִי חֵפֶץ.
אָנָּא, הַחֲזִיקִי בִי וְאֲטַאטֵא אֶת אַרְמוֹנֵךְ כְּהֶרֶף עַיִן!"
– "חֵן־חֵן, אֲדוֹנִי הַמַּטְאֲטֵא, יֵשׁ לִי מִשֶּׁלִּי שִׁבְעָה מַטְאַטְאִים חָרוּצִים וְאוֹתָם הִפְקַדְתִּי עַל אַרְמוֹנִי לְנַקּוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד הֱיוֹת לוֹ בָּרָק. בְּאַרְמוֹנִי אֵין גַּרְגֵּר אָבָק.
– וּמַה יִּהְיֶה עָלַי? אַלְלַי!" – אָמַר הַמַּטְאֲטֵא בְּקוֹל בֹּוכִים.
–“חַכֵּה כִמְעַט רֶגַע. מַחְשָׁבָה נִפְלָאָה עָלְתָה בְלִבִּי: הָבָה נְרַפֵּא אֶת צִילִי־צֵל־צֵל אֲדוֹנְךָ מֵעַצְלוּתוֹ”.
–“אֶת צִילִי־צֵל־צֵל מֵעַצְלוּתוֹ? לֹא יִתָּכֵן!”
–“יִתָּכֵן, חֲבִיבִי. הַט אֹזֶן וּשְׁמַע”.
–“הֲרֵינִי שׁוֹמֵעַ, גְּבִרְתִּי!”
–"בְּעוֹד שִׁבְעָה יָמִים עוֹשֶׂה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לָחֹג אֶת יוֹם כְּלוּלוֹת קְצִיעָה בִתּוֹ וְטַלִּיטַל בְּחִיר לִבָּהּ. וּמִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה לִפְנֵי כָל הָעָם בִּירוּשָׁלַיִם יֵעָשֶׂה, בְּתֻפִּים־פִּים־פִּים וּבִמְחוֹלוֹת־לוֹת־לוֹת וּבְרֹב פְּאֵר וְהָדָר, כְּיַד הַמֶּלֶךְ וּכְרֹחַב לִבּוֹ.
מְנַגְּנִים יְנַגְּנוּ בְּכִנּוֹרִים וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצְלִים וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר. יַיִן כַּמַּיִם יִשָׁפֵךְ. וְהָרִקּוּדִים־דִּים־דִּים יַבְקִיעוּ עַד לֶב הַשָּׁמַיִם".
– “עַד לֶב הַשָּׁמַיִם?” – "עַד לֶב הַשָּׁמַיִם! וְעַתָּה, שִׂים לִבְּךָ לָזֹאת: בְּהַגִּיעַ תּוֹר־הָרִקּוּדִים יְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ עַל הַחַיָּה וְעַל הַצִּפּוֹר וְעַל הָרֶמֶשׂ לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְשִׁבְעָה שִׁבְעָה וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת.
הַמֶּלֶךְ יִתֵּן אוֹת בְּשַׁרְבִיטוֹ, שַׁרְבִיט הַכֶּסֶף, – וְהָרִקוּדִים יָחֵלּוּ.
קוֹפִים וְתֻכִּיִּים וְתַנִּינִים וּצְפַרְדְּעִים וְחַרְגֻּלִים וְתַרְנְגוֹלִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, חַיַּת־הָאָרֶץ וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, צִפּוֹר־הַשָּׁמַיִם וּדְגַת־הַיָּם, יְרַקְּדוּ וִיחוֹלְלוּ לִפְנֵי הַכַּלָּה, בְּכִכַּר הָאַרְמוֹן רַחֲבַת הַיָּדַיִם.
וְאוֹתִי, – דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול מַלְכַּת הַגַּמָדִים, – צִוָה הַמֶּלֶךְ לְהַזְמִין אֶל הַמִּשְׁתֶה אֶל הָרִקּוּדִים אֶת נִכְבְּדֵי הַגַּמָדִים וְאֶת שָׂרֵיהֶם וְאֶת כָּל נָשִׂיא בָהֶם.
–“וְעַתָה, חֲבִיבִי, הֲלֹא הֲבִינוֹתָ מָה רַעְיוֹן עָלָה בְלִבִּי וּמָה אֲנִי אֹומֶרֶת לַעֲשׂוֹת?”
–"חֵי נַפְשִׁי! אֵינֶנִי מֵבִין.
מַטְאֲטֵא שׁוֹטֶה אָנֹכִי וְרֹאשׁ אֵין לִי.
רַק צַוָּאר אָרֹךְ לִי וְזָקָן רָחָב.
אֵיךְ תְּרַפְּאִי אֶת אֲדוֹנִי מֵעַצְלוּתוֹ?"
–"הַסְכֵּת וְהַשְׁקֵט!
כָּזֹאת וְכָזֹאת אֶעֱשֶׂה:
שָׁלֹח אֶשְׁלַח אֵלָיו אִגֶּרֶת־זָהָב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ לָבוֹא אֶל מִשְתֵּה־הַחֲתֻנָּה לִרְקֹוד לִפְנֵי הַכַּלָּה. וְאֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה – רָאֹה תִרְאֶה אַחֲרֵי כֵן".
וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָשְׁבָה דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול אֶל שֻׁלְחַן הַכֶּסֶף וַתִּכְתֹּב אֶת הָאִגֶּרֶת בְּנוֹצָה שֶׁל טַוָּס וּבִדְיוֹ שֶׁל זָהָב בִּמְגִלָּה שֶׁל מֶשִׁי יְרַקְרַק. כְּהֶרֶף־עַיִן נִכְתְּבָה הָאִגֶּרֶת בִּכְתָב־הַגַּמָדִים וּבִשְׂפָתָם, נִכְתַּב וְנַחְתֹּם בְּטַבַּעַת דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול הַמַּלְכָּה.
–"אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת תָּרִיץ אֶל אֲדוֹנֶיךָ, – אָמְרָה דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול לַמַטְאֲטֵא.
הַמַּטְאֲטֵא קָד קִידָה רְחָבָה וְהוֹדָה לַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה עַל טוּב לִבָּהּ. תָּקַע אֶת הַמִּכְתָּב בְּתוֹךְ זְקָנוֹ וְטָס כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו. פָּרַשׂ אֶת הַמִּכְתָּב לְרַגְלָיו וְכִוֵּן אוֹתוֹ אֶל מוּל עֵינָיו. אַחֲרֵי כֵן עָמַד מִן הַצַּד לִרְאֹות אֵיך יִפְּלוּ הַדְּבָרִים.
וצִילִי־צֵל־צֵל יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עוֹמֵם בְּעֵינָיו וּפַהֵק יְפַהֵק. וְעֵינָיו שְׁנֵי סְדָקִים צָרִים, עֲצוּמוֹת עַד חֶצְיָן, עוֹד מְעַט וְיֵרָדֵם.
בָּרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁת לִבּוֹ לָאִגֶּרֶת הַפְּרוּשָׂה לְפָנָיו, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כְּתָב־הַזָּהָב וְאֶת חוֹתֶמֶת הַמַּלְכָּה בְּשׁוּלֵי הָאִגֶּרֶת – פָּקַח עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן.
קָם מִמְּקוֹמוֹ, גָּחַן, הֵרִים אֶת הָאִגֶּרֶת.
קָרָא בָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, קָרָא בַשְׁלִישִׁית – וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ מִגִּיל.
–"מִי מִלֵּל וּמִי פִלֵּל! הֻזְמַנְתִּי אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה בִתּוֹ לְעֵינֵי כָל הָעָם! הֵידָד!
מֵרֹב שִׂמְחָה הֵחֵל מְרַקֵּד וּמְכַרְכֵּר.
אַךְ פְּתאֹם עָמַד.
הִתְבּוֹנֵן בָּרְאִי הַקָּטֹן הַשָּׁבוּר, אֲשֶׁר הָיָה מֻשְּׁלָךְ עַל הָרִצְפָּה וְאָמַר: בְּגָדַי בָּלִים. נְעָלַי קְרוּעוֹת. שְׂעָרִי פָרוּעַ.
אֵיךְ אָבֹא אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ?
הֲלֹא אֶהְיֶה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי כָל רוֹאַי!"
שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד עָצֵב וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.
פִּתְאֹם נָשָׂא רַגְלָיו. רָץ.
רָץ אֶל חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן הַחַיָּט הַמְּהֻלָּל הָעוֹשֶׂה חֲלִיפוֹת בְּגָדִים לַגַּמָּדִים.
–“אָנָּא חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן! עֲשֵׂה נָא לִי חֲלִיפָה יָפָה שֶׁל קְטִיפָה. הֻזְמֵן הֻזְמַנְתִּי אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ לְרַקֵּד לִפְנֵי בִתּוֹ הַכַּלָּה־לָה־לָה וּלְעֵינֵי כָל הָעָם”.
–"יֵשׁ לִי בִמְגֵרָתִי חֲלִיפָה שֶׁל קְטִיפָה – הִנֶּהָ, כֻּלָּהּ יֹפִי וּמִכְלֹל. אוּלָם מַה כֶּסֶף תְּשַׁלֵּם לִי בִמְחִירָהּ?
–“כֶּסֶף?” – עָנָה צִילִי־צֵל־צֵל, וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.
“אֵין בְּיָדִי גַם אֲגוֹרַת נְחֹשֶת אַחַת”.
– "אִם כֵּן, אֵיפוֹא, הָלֹך תֵּלֵךְ אֶל כָּל הָרוּחוֹת, חֲבִיבִי!
אוּלָם אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בַּחֲלִיפָה שֶׁל קְטִיפָה־פָה־פָה חָשְׁקָה נַפְשֶׁךָ – צֵא וַעֲבֹד וְהִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף וְאַחַר תָּשׁוּב אֵלַי וּנְדַבֵּר בִּדְבַר הַחֲלִיפָה. הֱיֵה שָׁלוֹם! כֹּה לֶחָי, אֵין לִי פְנָאי!
הַדְּבָרִים לֹא נָעֲמוּ בְאָזְנֵי צִילִי־צֵל־צֵל, אַךְ שָׁתַק בְּאֵין בְּרֵרָה.
מִשָּׁם הָלַךְ אֶל סַנְדַּלִין־לִין־לִין הַסַּנְדְּלָר.
–"סַנְדַּלִין־לִין־לִין יְדִידִי, אָנָּא תֵּן לִי נְעָלִים־לִים־לִים נַעֲלֵי־כֶסֶף וּפְנִינִים. הֻזְמֵן הֻזְמַנְתִּי אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וּנְעָלַי קְרוּעוֹת.
–"יֵשׁ אִתִּי זוּג נְעָלִים כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ. הִנֵה הִנָּם, רְאֵה! אַךְ מַה כֶּסֶף תְּשַׁלֵּם לִי בִמְחִירָן?
– “כֶּסֶף?” – אָמַר צִילִי־צֵל־צֵל וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, אֵין בְּיָדִי גַם אֲגוֹרַת נְחֹשֶת אַחַת.
– "אִם כֵּן, אֵיפוֹא, הָלֹך תֵּלֵךְ אֶל כָּל הָרוּחוֹת, חֲבִיבִי!
אוּלָם אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּנַעֲלֵי־כֶסֶף וּפְנִינִים חָשְׁקָה נַפְשֶׁךָ – לֵךְ וַעֲבֹד. הִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף, שׁוּב אֵלַי וּנְדַבֵּר בִּדְבַר הַנְּעָלִים. וְעַתָּה הֱיֵה שָׁלוֹם! כֹּה לֶחָי, אֵין לִי פְנָאי!"
– “אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבּוּלָה”, אָמַר צִילִי־צֵל־צֵל בְּלִבּוֹ. “עָלַי לַעֲבוֹד וּלְהִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף!”
הָלַךְ לְבַקֵּש לוֹ עֲבוֹדָה.
הוּא בַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אַוָּזִים מְבֹהָלִים רָצִים לִקְרָאתוֹ, הָלֹך וְגַעְגֵּעַ גַּע־גַּע־גַּע, בְּרַעַשׁ גָּדוֹל.
אֵלֶּה הָיוּ אַוָּז וְאַוֶּזֶת וַעֲשֶׂרֶת אֶפְרֹחֵי־חֶמֶד צְהֻבִּים רַחֲבֵי־מַקּוֹר אֲשֶׁר נוֹצָתָם לֹא צִמְּחָה עֲדַיִן, וּפְלֻמָּתָם רַכָּה כְּעֵין קְטִיפַת־זָהָב.
–“מַה לָּכֶם מְגַעְגְּעִים וּמַה בֶּהָלָה נָפְלָה עֲלֵיכֶם?”
הָאַוָּזִים הַנִּבְהָלִים לֹא יָכְלוּ לַהֲשִׁיבוֹ דָבָר מִגֹּדֶל הַפַּחַד, וְרַק הוֹסִיפוּ לְגַעְגֵּעַ בְּקוֹלֵי ־קוֹלוֹת: גַּע־גַּע־גַּע… הָפַךְ צִילִי־צֵל־צֵל אֶת פָּנָיו וְרָאָה שׁוּעָל גָּדוֹל אוֹרֵב מִתְקָרֵב אֶל הָאַוָּזִים וּמִתְכַּוֵּן לִטְרֹף אוֹתָם. צִילִי־צֵל־צֵל רָץ בִּגְבוּרָה לִקְרַאת הַשׁוּעָל, הֵרִים מַקֵּל אֲשֶׁר מָצָא עַל דַּרְכּוֹ וְהִתְנַפֵּל עַל הַשּׁוּעָל וְהִכָּהוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ, שָׁבַר אֶת צַלְעוֹתָיו וּמָעַךְ אֶת בְּשָׂרוֹ. הַשּׁוּעָל תָּחַב אֶת זְנָבוֹ בֵּין רַגְלָיו וַיִּמָּלֵט כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ. וְלָאַוָּזִים אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. הָאַוָּז הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה מִקֶּרֶב לֵב לְצִילִי־צֵל־צֵל הַגִּבּוֹר, וְהָאַוֶּזֶת הִפְנְתָה לוֹ זָנָב וְהֵטִילָה לוֹ בֵּיצַת זָהָב חֲמוּדָה, מַתְּנַת תּוֹדָה.
צִילִי־צֵל־צֵל הֵשִׁיב תּוֹדָה לִמְבָרְכָיו, לָקַח אֶת הַבֵּיצָה וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְרִיצָה, בְּדִיצָה, בְּשִׂמְחָה־חָה־חָה וּבְשִׁיר.
הָלַךְ לְבַקֵּש לוֹ עֲבוֹדָה.
הוּא בַדֶּרֶךְ וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר עַל פָּנָיו רָכוּב עַל סוּס אַבִּיר וְהַסּוּס צוֹלֵעַ. בֶּן־הַמֶּלֶךְ יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, לָטַף אֶת הַסּוּס, בָּדַק וְלֹא מָצָא – מַדּוּעַ צוֹלֵעַ הַסּוּס?
אוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִים הַסּוּס אֶת רַגְלוֹ וצִילִי־צֵל־צֵל הִתְבּוֹנֵן בְּפַרְסָתוֹ הַנּוֹצֶצֶת וְהִנֵּה אֶבֶן חַדָּה מִתַּחַת לַפַּרְסָה. קָרַב אֶל הַסּוּס, עָקַר אֶת הָאֶבֶן הַחַדָּה אֲשֶׁר הֵצִיקָה לוֹ. הַסּוּס צָהַל מִשִּׂמְחָה וְלֹא צָלַע יוֹתֵר.
בִּשְׂכַר זֶה נָתַן לוֹ בֶן־ הַמֶּלֶךְ דִּינְרֵי זָהָב, מְלֹא תַרְמִיל קָטֹן.
שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב אָץ צִילִי־צֵל־צֵל אֶל חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן הַחַיָּט, נָתַן לוֹ אֶת בֵּיצַת הַזָּהָב, קִבֵּל תְּמוּרָתָהּ אֶת חֲלִיפַת הַקְּטִיפָה.
אָץ אֶל סַנְדְּלִין־לִין־לִין, נָתַן לוֹ אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב וְקִבֵּל תְּמוּרָתָם אֶת נַעֲלֵי הַכֶּסֶף הָרְקוּמוֹת פְּנִינִים. אַחַר שָׁב אֶל בֵּיתוֹ.
בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאָבָק הָרָב, חָשְׁכוּ עֵינָיו. חָטַף אֶת הַמַּטְאֲטֵא, וּבְיָדַיִם חָרוּצוֹת נִקָּה אֶת בֵּיתוֹ עַד אֲשֶׁר הִבְרִיק, כִּי יָרֵא: פֶּן יָבֹאוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ אֶת הָאָבָק וְאֶת קוּרֵי הָעַכָּבִיש, וְנָפְלוּ אַפַּיִם אָרְצָה וְהִתְעַלָּפוּ.
וּמִן הַיּוֹם הַהוּא נִרְפָּא צִילִי־צֵל־צֵל מֵעַצְלוּתוֹ.
וּבְיוֹם הַחֲתֻנָּה בָּא בֵין הַבָּאִים אֶל הַמִּשְׁתֶּה גַם צִילִי־צֵל־צֵל לָבוּשׁ מִכְלֹל: חֲלִיפָה שֶׁל קְטִיפָה וּנְעָלִים שֶׁל כֶּסֶף עִם פְּנִינִים. מְנַגְּנֵי הַמֶּלֶךְ נִגְּנוּ בִנְבָלִים וּבְכִנּוֹרוֹת וּבְצִלְצְלִים־לִים־לִים וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר.
וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ הֵרִים אֶת שַׁרְבִיטוֹ, שַׁרְבִיט הַכֶּסֶף – וְהָרִקּוּדִים הֵחֵלּוּ. הַמְּנַגְּנִים נִגֵּנוּ וְהַמְּרַקְּדִים־דִּים־דִּים רִקֵּדוּ.
קוֹפִים וְתֻכִּיִּים וּצְפַרְדְּעִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, חַיָּה וָרֶמֶשׂ, צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגַת־יָם מְרַקְּדִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְשִׁבְעָה שִׁבְעָה וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת.
וְגַם הַגַּמָדִים יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת.
אַךְ מִכֻּלָם הִפְלִיא לִרְקֹד וּלְחוֹלֵל צִילִי־צֵל־צֵל אֲשֶׁר נִרְפָּא מֵעַצְלוּתוֹ.
וְכָל הָעָם עוֹמְדִים עַל הַגְּזֻזְטְרוֹת וְעַל הַגַּגּוֹת וְעַל כָּל עֵץ גָּבֹהַּ וְעַל כָּל מִגְדָּל, שָׁרִים וּשְׂמֵחִים וּמוֹחֲאִים כָּף.
וַתֵּהֹם הָעִיר וַיּוֹסִיפוּ לְהָרִיעַ קוֹלָם –
עַד אֲשֶׁר תַּם הַסִּפּוּר וְנִשְׁלָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.