רקע
אהוד בן עזר
כשמכריחים לאכול

אִמָּא, רֶגַע אֶחָד,

קֹדֶם תִּשְׁמְעִי בְּדִיחָה.

לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים

שֶׁמֵּתוּ.

שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "מִמָּה מֵתָה

אִשְּׁתְּךָ הָרִאשׁוֹנָה?"

אוֹמֵר: “אָכְלָה פִּטְרִיּוֹת־רַעַל.”

“וְהַשְּׁנִיָּה?” – "גַּם כֵּן אָכְלָה

פִּטְרִיּוֹת־רַעַל." – “וְהַשְּׁלִישִׁית?”

“מִמַּכָּה בָּרֹאשׁ.” – “לָמָּה?”

“לֹא רָצְתָה לֶאֱכֹל פִּטְרִיּוֹת.”

אִמָּא,

לָמָּה אַתְּ לֹא צוֹחֶקֶת?

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין אֶת הַבְּדִיחָה?

שֶׁאֲנִי עוֹד קָטָן?

לֹא. אֲנִי מֵבִין טוֹב מְאוֹד,

אָסוּר לְהַכְרִיחַ אֲנָשִׁים לֶאֱכֹל

אֶפְשָׁר לָמוּת מִזֶּה.

וְעַכְשָׁיו –

אֲנִי לֹא רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶת הַבֵּיצָה.

שָׁלוֹם.

אוגוסט 1980

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות