רקע
אלתר דרויאנוב
קוֹל דְּמֵי-אָדָם

בסוף השבוע העבר מסר הטלגרף את שתי הידיעות הללו זו אחרי זו: “רֶינה, במדינת ניבדה (בארצות הברית): נגמרה מלחמת-האגרופים בין הלבן דזפריס ובין השחור דזונסון. התחרות זו ענינה הרבה מאד את כל העולם האנגלו-זכסי. בעד דזפריס הוצגו סכומים עצומים. בהתאבקות השש-עשרה נצח דזונסון…” “ניו-יורק. לרגלי נצחונו של דזונסון היו התנגשויות מרובות בין הלבנים ובין השחורים. הלבנים שרפו באש מלון של כושי. מן הכושים הומתו כעשרים איש ונפצעו מאות איש.” ובכל יום ויום ידיעות באות מאמריקה: בניו-אורליאן, בפיטסבורג, בפילדלפיה, בסן-לואי וכו' וכו' מוסיפים הלבנים לנקום באכזריות נוראה את נקמת כבוד דזפריס המחולל ולמרק בדם-אדם את ה“כתם”, שהטיל דזונסון הכושי על גזע האנגלו-זכסים.

שני אנשים מתועבים, שמפני צמאונם לממון, הסירו את צלם האדם מעליהם ונעשו שורי האצטדין, יצאו להלחם איש באחיו, האחד נצח את השני, והנה אנשים לעשרות נהרגים, אנשים למאות נפצעים ואנשים לאלפים מוכרים את נשמתם לשטן המשחית. וכל זה למה? – משום שעורו של שור-האצטדין שנצח שחור ועורו של זה שנוצח – לבן.

ואתה עומד כמשוגע למקרא הידיעות האלה: האומנם היה כדבר הזה לא בארץ פראים ואוכלי אדם, השוברים את צמאונם בדם אחיהם, כי אם באמריקה, ארץ החופש, ארץ התרבות הגדולה והרחבה?

עכשיו יבואו “אפוטרופסי התרבות” ויאמרו: כך צריך להיות, כך מוכרח להיות, מהלך החיים והתרבות מחייב את המעשים הללו ודומיהם. שקר הם דוברים! במקום דם בעורקיהם יש להם שיטה במחם, במקום לב בחזיהם יש להם פסוקים בפיהם. קול דמי אדם צועקים אלינו מן האדמה. אי-אפשר, שתרבות, שיש בה לכל-הפחות קורטוב נפשיות טהורה, תחייב ותצדיק מעשים כמו אלה. שקר הם דוברים!

בעלי ה“שיטות”, אומרים, כי אין בעולם אלא כח ואגרוף, וכל החשוד בעיניך, שעתיד הוא בזמן מן הזמנים להראות לך את אגרופו, השכם והסירהו מעלדרכך לטוב לך. אבל הרגש הבריא החי בלבנו אומר לנו, כי הללו דברי נבלה הם, כי אין כדאי כלל לפנות את הדרך, כדי לחיות חיים כאלה. הרגש הבריא החי בלבנו אומר לנו, כי אם אין בעולם יחס אנושי, יחס נפשי בין אדם לאדם, אין בו כלום.

ברם, אין כונתנו “ללמד תועים בינה”. מי ישמע לנו? אין דברינו מכוונים אלא כלפי אחינו אנו הבאים לאמריקה, המתישבים בה ולומדים אל תושבי הארץ – להבזות ולשנוא גם הם את השחורים.

בושה תכסה פנינו לשמוע, כי ילמד גם היהודי להבזות ולשנוא את האדם השחור ולעשות לו רעה. האומנם לא יעשה היהודי את חשבון נפשו הפשוט: אם “מסוכן” האדם השחור, משום שהוא מוציא לשוק ידים מבקשות עבודה ולחם, מי כיהודי מוציא לשוק ידים מבקשות עבודה ולחם? אם “מאוס” האדם השחור, משום שבן הוא לגזע זר ודם מיוחד נוזל בעורקיו, מי כיהודי בן לגזע זר ובעל דם מיוחד?

אם הם, תקיפי העולם, שכורי הנצחון ושטופי התאוה להיות השליטים היחידים בעולם, אם הם אינם מודים אלא בכח האגרוף ואותו הם שולחים לפניהם לפנות להם את הדרך, – הנהיה גם אנו כמותם?

הֲתֶאֱטַם גם אזננו משמוע קול דמי-אדם? –


העולם 1910

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35416 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!