רקע
שלמה אבן שושן
ספור חיי המשוררת פניה ברגשטין
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1976

מִי מִכֶּם, יְלָדִים, לֹא שָׁמַע אֶת שִׁמְעָהּ שֶׁל פַנְיָה, הַמְשׁוֹרֶרֶת? דּוֹמֶה, גַּם תִּינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָתָם מְצַפְצְפִים בְּרָב־חֵן וָנֹעַם אֶת חֲרוּזֶיהָ הַתְּמִימִים:

בּוֹא אֵלַי, פַּרְפָּר נֶחְמָד,

שֵׁב אֶצְלִי עַל כַּף הַיָּד!..

וְאֶת הַגְּדוֹלִים, אַבָּא אוֹ אִמָּא – כְּלוּם לֹא רְאִיתֶם אוֹתָם מִתְיַחֲדִים, לְעֵת־עֶרֶב, עִם סֵפֶר מִסִּפְרֵי פַנְיָה, כְּשֶׁמִּבֵּין דַּפָּיו, הַזְּרוּעִים טוּרֵי שִׁיר, עוֹלֶה אֲלֵיהֶם הֵד צָלוּל וְנֶאֱמָן לַחֲוָיוֹת־נַפְשָׁם, לְרַחֲשֵׁי לְבָבָם?


זָרַעְתִּי, זְרַעְתִּיו – הַגַּרְעִין הַזָּהֹב,

עָמֹק טְמַנְתִּיו בְּנִירִי הֶחָרוּשׁ.

צָפִיתִי לַיָּם, הִתְפַּלַּלְתִּי לָרוּחַ,

לְצֵל הֶעָנָן עַל פְּנֵי תְּכֵלֶת הָרוֹם;

צִפִּיתִי לְחֶסֶד בִּרְכַּת הַיּוֹרֶה,

גָּחַנְתִּי לָאָרֶץ וְתַרְתִּי כָּל נֶבֶט,

שׁוֹבַבְתִּי נַפְשִׁי בַּיָּרֹק הָעוֹלֶה,

סָפַרְתִּי יָמִים וּמָנִיתִי לֵילוֹת,

וְיַחַד צָמַחְתִּי עִם הַשִּׁבֹּלֶת,

וְיַחַד עִמָּהּ, בִּמְלוֹא גַרְעִינָהּ,

מָלְאָה גַּם נַפְשִׁי גַּרְעִינֵי תִּקְוָתָהּ.


וְאַתֶּם עַצְמְכֶם, יְלָדִים וְקוֹרְאִים צְעִירִים, הַאִם לֹא הִתְעַנַּגְתֶּם בְּקָרְאֲכֶם אֶת שִׁירֵי פַנְיָה וְסִפּוּרֶיהָ – בְּעִתּוֹנֵי־הַיְלָדִים, בַּמִּקְרָאוֹת, בְּשִׁעוּרֵיכֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר? הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם מִשִּׁירֶיהָ בְּשִׁדּוּרֵי הָרַדְיוֹ, אוֹ בַּחֲגִיגוֹת הַכִּתָּה? לֹא הִשְׁתַּתַּפְתֶּם, אוֹ לֹא נְכַחְתֶּם בְּהַצָּגוֹת עַל־פִּי שִׁירֶיהָ וּמַחֲזוֹתֶיהָ, בְּגַן־הַיְלָדִים וּבְבֵית־הַסֵּפֶר? וּכְלוּם לֹא שִׂמְחָה הִיא לָכֶם, שָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים מַתָּנָה – סֵפֶר מִסִּפְרֵי פַנְיָה?

גַּם סֵפֶר זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם, יְלָדִים, – מַתָּנָה הוּא לָכֶם. לְאַחַר שֶׁכִּנַּסְנוּ קֹדֶם, עִם פְּטִירַת הַמְחַבֶּרֶת, אֶת שִׁירֶיהָ לִילָדִים, אָנוּ מְבִיאִים בָּזֶה אֶת כָּל סִפּוּרֶיהָ שֶׁל פַנְיָה, מֵהֶם שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ בְּעִתּוֹנֵי־הַיְלָדִים בְּחַיֶּיהָ, מֵהֶם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְפַּרְסְמוּ, וּמֵהֶם שֶׁכְּבָר רָאוּ אוֹר כִּסְפָרִים בִּפְנֵי עַצְמָם. הֲרֵי זֶה אֵפוֹא סֵפֶר אַחֲרוֹן לְכִנּוּס יְצִירָתָהּ לִילָדִים. לְפִיכָךְ אָמַרְנוּ, כִּי מִן הָרָאוּי הַפַּעַם לְסַפֵּר לָכֶם עַל חַיֶּיהָ שֶׁל פַנְיָה, לְהַעֲלוֹת לִפְנֵיכֶם אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל הַמְשׁוֹרֶרֶת, אֲשֶׁר כֹּה אֲהֵבַתְכֶם, יְלָדִים, וַאֲשֶׁר הִקְדִּישָׁה לָכֶם בְּכָל לְבָבָהּ מֵיטַב יְצִירָתָהּ.


*

פַנְיָה נוֹלְדָה בְּי' נִיסָן תרס"ח (11.4.1908), בָּעֲיָרָה שְׁצ’וּצִ’ין שֶׁבְּרוּסְיָה־הַלְּבָנָה. אָבִיהָ, יְהוֹשֻׁעַ מָרְדְּכַי בֶּרְגְשְׁטֵין, הָיָה מוֹרֶה וּמַשְׂכִּיל עִבְרִי. אִמָּהּ, דְּבוֹרָה, אִשָּׁה נִמְרֶצֶת וּנְבוֹנַת־דָּבָר, יָדְעָה לְכַלְכֵּל הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ בְּטוּב־טַעַם וָשֵׂכֶל. פַנְיָה – יַלְדָּה עֵרָה, עַלִּיזָה, עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת לִסְפֹּג מַרְאוֹת נוֹף וָטֶבַע, וְלִבָּהּ פָּתוּחַ לִקְלֹט רְשָׁמִים. אֲוִירַת יַלְדוּתָהּ רְווּיָה אַהֲבַת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, יַרְקוּת גַּנִּים וּבֹשֶׂם פְּרָחִים. אוֹהֶבֶת הָיְתָה לֵילֵךְ, יַחַד עִם אֲחוֹתָהּ חִינָה, אֶל בֵּית סַבְתָּא שֶׁבְּקַצְוֵי הַעֲיָרָה. מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת הִשְׂתָּרַע גַּן עֲצֵי־פְּרִי גָדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם, וּבְמִשְׁעוֹלָיו בִּלּוּ הַיְלָדוֹת בִּנְעִימִים שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת.

אַךְ יְמֵי שִׁבְתָּן בִּשְׁצ’וּצִ’ין לֹא אָרָכוּ. עִסְקֵי פַּרְנָסָה עָקְרוּ אֶת מִשְׁפַּחַת בֶּרְגְשְׁטֵין מִמְּקוֹם מְגוּרֶיהָ. הָאָב, מוֹרֶה וּמְנַהֵל בֵּית־סֵפֶר מִטַּעַם הָרָשׁוּת, נָדַד מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה וּבְעִקְּבוֹתָיו הָלְכָה הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ.

חִינָה, אֲחוֹתָהּ שֶׁל הַמְשׁוֹרֶרֶת, הַיּוֹשֶׁבֶת עִמָּנוּ בָּאָרֶץ, בְּקִבּוּץ בֵּית־הַשִּׁטָּה אֲשֶׁר בְּעֵמֶק־יִזְרְעֶאל, מְסַפֶּרֶת:

"מִשְּׁצ’וּצִ’ין עָבַרְנוּ לִסְטַוִיסְק, וּמִשָּׁם – לְטִיקְטִין, עֲיָרָה עַל גְּדוֹת הַנָּהָר הַגָּדוֹל נָרֶב.

בְּוַדַּאי יַד הַמִּקְרֶה הָיְתָה בַּדָּבָר, אַךְ גַּם כָּאן הָיָה בֵּית־מְגוּרֵינוּ מֻקָּף גַּן עֲצֵי־פְּרִי, וּבְתוֹךְ הַגָּן – סֻכָּה חֲבוּיָה בְּסֵתֶר מְטַפְּסִים רֵיחָנִיִּים. בְּצִלָּה שֶׁל סֻכָּה זוֹ נִרְקְמוּ בְּלִבָּהּ שֶׁל פַנְיָה חֲלוֹמוֹת וּמַאֲוַיִּים הַרְבֵּה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיִינוּ מְטַיְּלוֹת אֶל גְּדוֹת הַנָּהָר נָרֶב, וְשָׁעָה אֲרֻכָּה הָיִינוּ עוֹמְדוֹת וְצוֹפוֹת בִּתְנוּעַת הָרַפְסוֹדוֹת הַנִּשָּׂאוֹת עִם זֶרֶם הַמַּיִם, וּבַמַּעְבָּרָה הַשּׁוֹקֶקֶת בְּנֵי אָדָם הַמְבַקְּשִׁים לַעֲבֹר לְעֵבֶר הַנָּהָר".

פָּרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הַמִּשְׁפָּחָה עָבְרָה לִסְלַבְיַנְסְק, עֲיָרָה עֲטוּרַת חֻרְשׁוֹת וִיעָרוֹת. שָׁם הִתְחִילָה פַנְיָה, בַּת הַשְּׁמוֹנֶה, לִלְמֹד בְּבֵית־סֵפֶר רוּסִי. מִשֶּׁעָבְרָה אַחֲרֵי כֵן הַמִּשְׁפָּחָה לְעִיר סוּמִי, הִמְשִׁיכָה פַנְיָה לִמּוּדֶיהָ בְּגִמְנַסְיָה לְבָנוֹת.

כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ הַטּוֹבִים נִכְּרוּ בָּהּ מִיַּלְדוּתָהּ. הִיא הִצְטַיְּנָה בְּלִמּוּדֶיהָ, הִשְׁתַּתְּפָה בְּעֵרָנוּת בְּכָל פְּעֻלּוֹת הַכִּתָּה, חִבְּרָה פִּזְמוֹנִים לְהַצָּגוֹת וּבִיְּמָה מַחֲזוֹת.

שָׁנִים מִסְפָּר לְאַחַר מַהְפֵּכַת אוֹקְטוֹבְּר 1917, נֶאֶסְרָה הוֹרָאַת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁבְּרוּסְיָה הַסּוֹבֶטִית. אָבִיהָ שֶׁל פַנְיָה, הַמּוֹרֶה הָעִבְרִי, לֹא עוֹד יָכֹל לִמְצֹא לוֹ מְקוֹם־עֲבוֹדָה כְּרוּחוֹ, וְהַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכָּמְהָה לְחַיִּים יְהוּדִיִּים וְלִסְבִיבָה יְהוּדִית, עָקְרָה לְפּוֹלִין וְהִשְׁתַּקְּעָה בָּעֲיָרָה אַבְגוּסְטוֹב.

כָּאן נִפְגְּשָׁה פַנְיָה לָרִאשׁוֹנָה עִם הַתְּנוּעָה הַחֲלוּצִית. הָיְתָה זוֹ תְּנוּעָה שֶׁל נֹעַר יְהוּדִי, בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת בַּעֲיָרוֹת פּוֹלִין וּבְעָרֶיהָ, שֶׁמָּאֲסוּ בִּתְלִישׁוּת חַיֵּי־הַגּוֹלָה בַּנֵּכָר, לְלֹא קַרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶם, לְלֹא אֲוִירַת תַּרְבּוּת עִבְרִית מִסְּבִיבָם, לְלֹא עָתִיד, – וְגָמְרוּ אֹמֶר לְהִצְטָרֵף אֶל בּוֹנֵי הַמּוֹלֶדֶת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. סְנִיפִים הוּקְמוּ, וּפְעֻלָּה תַּרְבּוּתִית עֲנֵפָה שָׁקְקָה בָּהֶם. בַּמּוֹעֲדוֹנִים נִזְדַּמְּנוּ הַחֲלוּצִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, קָרְאוּ וְלָמְדוּ עַל הָאָרֶץ וּבִנְיָנָהּ, קָנוּ יְדִיעָה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. וּכְדֵי לְהַתְקִין עַצְמָם לִקְרַאת הַחַיִּים בָּאָרֶץ, הֵקִימוּ קִבּוּצֵי־הַכְשָׁרָה, וְכָל חָלוּץ עָשָׂה בָּהֶם פֶּרֶק־זְמָן בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה אַרְצָה.

וְזֶה טִיבָם שֶׁל קִבּוּצֵי־הַהַכְשָׁרָה. בְּדֵי עָמָל, וּלְאַחַר חִפּוּשִׂים מְרֻבִּים, הָיוּ הַחֲלוּצִים מַצְלִיחִים לְהַשִּׂיג מְקוֹם־עֲבוֹדָה, עוֹנָתִי אוֹ קָבוּעַ, לִקְבוּצַת־חֲבֵרִים גְּדוֹלָה, אִם בְּמִנְסָרָה שֶׁבְּסָמוּךְ לְאַחַד הַיְּעָרוֹת, וְאִם בַּאֲחֻזָּה חַקְלָאִית שֶׁל אַחַד “הַפְּרִיצִים”, וְהָיוּ עוֹבְרִים לָגוּר וְלַעֲבֹד שָׁם, חַיִּים בְּצַוְתָּא, חַיֵּי שִׁתּוּף וְאַחְוָה, וּמִתְכַּשְׁרִים לְחַיֵּי הָעֲבוֹדָה הַמְזֻמָּנִים לָהֶם בָּאָרֶץ.

פַנְיָה מִצְטָרֶפֶת לְשׁוּרוֹת “הֶחָלוּץ הַצָּעִיר”, אָחִיו הַצָּעִיר שֶׁל “הֶחָלוּץ”, שֶׁלְּאוֹרוֹ נִתְחַנֵּךְ. נַפְשָׁהּ הָעֵרָה קוֹלֶטֶת אֶת בְּשׂוֹרָתָהּ הַמַּרְנִינָה שֶׁל הַתְּנוּעָה, וְהִיא נִמְשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ, שְׁבוּיַת קִסְמָהּ, כְּהִמָּשֵׁךְ פַּרְפָּר אֶל הָאוֹר.

פַנְיָה מְסַפֶּרֶת:

"מַדְרֵגוֹת עֵץ פְּשׁוּטוֹת הוֹבִילוּ אֶל מְעוֹן סְנִיף “הֶחָלוּץ”. כָּאן נָשְׁבָה רוּחַ מֶרְחַקִּים קוֹסֶמֶת. כָּאן הֵצִיצָה מֵעֵינֵי כָּל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הַפְּשׁוּטִים הָאֵלֶּה אוֹרַת הַשְׁבָּעָה אִלֶּמֶת וְקוֹרֶנֶת, אֲשֶׁר כֹּה כָּלְתָה הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בְּסוֹדָהּ.

כִּמְחוֹז אוֹרָה יְקָרָה קָרָא “בֵּית־הֶחָלוּץ” שֶׁבִּקְצֵה הָעֲיָרָה. וְהַלֵּב קָרָא הָלְאָה, לִשְׂדוֹת הֶעָמָל. לַדֶּרֶךְ, לַדֶּרֶךְ. כִּי הֲלֹא עַל הֶחָלוּץ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, לָלֶכֶת, לִפְסֹעַ. מִיָּד, לְלֹא דְחִיּוֹת".

פַנְיָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בִּפְעֻלּוֹת הַסְּנִיף וְנוֹשֵׂאת בְּעֹל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל הַתְּנוּעָה. בַּמּוֹעֲדוֹן וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאָהּ הִיא מְפִיחָה רוּחַ חַיִּים עַל סְבִיבֶיהָ. הִיא הַפְּעִילָה, הַמַּדְרִיכָה, אֲהוּבָה עַל הַכֹּל, וַחֲבֵרֶיהָ וְחַבְרוֹתֶיהָ מִתְרַפְּקִים עָלֶיהָ בְּחִבָּה.

שְׁלִיחִים שֶׁהִגִּיעוּ מִן הָאָרֶץ עָשׂוּ בְּהַדְרָכַת הַתְּנוּעָה הַחֲלוּצִית, לְעִדּוּדָהּ וּלְהַמְרָצַת עֲבוֹדָתָהּ. אַךְ לֹא הָיָה בְּיָדָם כְּדֵי לְהַקִּיף אֶת הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁקָּמָה בְּרַחֲבֵי פּוֹלִין, לַחְדֹּר לְכָל עֲיָרָה, לְכָל סְנִיף, לְכָל קִבּוּץ הַכְשָׁרָה. הָיָה צֹרֶךְ לְטַפַּח כֹּחוֹת מִבִּפְנִים, מִקֶּרֶב הַחֲלוּצִים עַצְמָם, לְמַעַן יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הַתַּרְבּוּתִית וְהַחִנּוּכִית בַּסְּנִיפִים. וְאָז קָמוּ יִצְחָק טַבֶּנְקִין, אִישׁ הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד וּשְׁלִיחַ הַהִסְתַּדְּרוּת וַחֲבֵרִים אֲחֵרִים מֵהָאָרֶץ, וְהֶעֱלוּ אֶת תָּכְנִית הַסֶּמִינַרְיוֹן שֶׁל “הֶחָלוּץ”. עָבְרוּ בַּעֲיָרוֹת וְחִפְּשׂוּ אַחֲרֵי כָּל בָּחוּר וָטוֹב, כְּדֵי לְהוֹשִׁיבוֹ עַל סַפְסַל־הַלִּמּוּדִים.

בֵּין פְּעִילֵי הַסְּנִיפִים שֶׁנִּבְחֲרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסֶּמִינַרְיוֹן הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּפְתַּח בְּוַרְשָׁה בִּשְׁנַת 1926, הָיְתָה גַם פַנְיָה בַּת הַי"ח, שְׁלִיחַת הַסְּנִיף אֲשֶׁר בְּאַבְגוּסְטוֹב:

"מִכָּל קְצוֹת פּוֹלִין בָּאנוּ, חֲלוּצֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה, לְמַעַן חֲבֵרֵינוּ הָרַבִּים וּלְמַעֲנֵנוּ אָנוּ.

כַּחֲמִשִּׁים חָבֵר וַחֲבֵרָה זָכִינוּ לָשֶׁבֶת אָז עַל סַפְסַל הַלִּמּוּדִים בַּסֶּמִינַרְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל “הֶחָלוּץ” בְּוַרְשָׁה הָעִיר. מִקִּנֵּי־הוֹרִים חַמִּים הוּצֵאנוּ, וְרֻבֵּנוּ אַף טַעַם הַכְשָׁרָה טֶרֶם טָעַמְנוּ. חוֹתַם הַבַּיִת, הָעֲיָרָה, חָתוּם עוֹד בְּפָנֵינוּ הַצְּעִירִים וּבְנִשְׁמוֹתֵינוּ הָרַכּוֹת. עוֹד הַרְבֵּה מִן הַיָּשָׁן דָּבַק בְּשׁוּלֵי בְּגָדֵינוּ, בִּדְבָרֵינוּ וּבְמַחְשְׁבוֹתֵינוּ. וּבְיִחוּד אָנוּ, הַנְּעָרוֹת, עוֹד קוּרֵי חֲלוֹמוֹת הַנְּעוּרִים תְּלוּיִים בְּעַפְעַפֵּינוּ, וְהַנֶּפֶשׁ עוֹדָהּ מִתְכַּוֶּצֶת, סוֹלֶדֶת, מֵהַצַּוְתָּא הַהוֹמָה, מֵהַחַבְרוּתָא הָעוֹלֶזֶת.

אַךְ הַלֵּב פּוֹעֵם, הַשִּׁירָה כּוֹבֶשֶׁת, דִּבְרֵי הַמַּרְצִים נִקְלָטִים כִּזְרָעִים אֶל רִגְבֵי הַלְּבָבוֹת, וּלְאַט לְאַט, כְּהִמּוֹג עֲרָפֶל מִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ, מִסְתַּמְּנִים הַקַּוִּים, הַחֲלוֹם פּוֹשֵׁט אֶת מַחְלְצוֹת הַזֹּהַר, הַשְּׁבִיל מְצַפֶּה, הַצַּו בָּרוּר, וְהַלֵּב מוּכָן וְדָרוּךְ".

פַנְיָה חָזְרָה מֵהַסֶּמִינַרְיוֹן מְבֻשֶּׂמֶת מִזִּיו הַתּוֹרָה הַחֲלוּצִית. אַךְ אֵין דַּי בְּכָךְ. אֵין זֶה אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי לְהִכָּנֵס לִטְרַקְלִין הַמַּעֲשֶׂה הַחֲלוּצִי. פְּנֵי פַנְיָה – לַמַּעֲשֶׂה, לְהַגְשָׁמַת צִוּוּיֵי הַתְּנוּעָה. וְרֵאשִׁית מִצְוָה – יְצִיאָה לְהַכְשָׁרָה. כִּמְקוֹם־הַכְשָׁרָתָהּ נִקְבְּעָה צַ’רְלוֹנָה – אֲחֻזָּה עַל גְּדוֹת הַנָּהָר נְיֵמַאן.

וְכָךְ מְתָאֶרֶת פַנְיָה אֶת בּוֹאָהּ לְצַ’רְלוֹנָה:

"הָיָה עֶרֶב. דּוֹמְמִים וְכֵהִים נִגְלוּ לְפָנַי גּוּשֵׁי בִּנְיָנֵי הַמֶּשֶׁק, מִזְדַּקְּרִים וּמִתְקָרְבִים לִקְרַאת הָעֲגָלָה הַמְשַׁקְשֶׁקֶת. הַדְּמָמָה מִסָּבִיב הָיְתָה רְווּיָה אֲפֵלַת קַיִץ רֵיחָנִית, וְנִדְנוּד הָעֲגָלָה הִפִּיל תַּרְדֵּמָה. בְּשִׁבְתִּי כָּךְ לְצִדּוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן עַל מוֹשָׁבוֹ הַגָּבוֹהַּ, אֲחוּזַת תַּרְדֵּמָה, הִתְעוֹרַרְתִּי לְפֶתַע. הָעֲגָלָה עָמְדָה לִפְנֵי בִּנְיָן לָבָן וְנָמוֹךְ, שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וְחַלּוֹנוֹתָיו מְצִיצִים מִתּוֹךְ לֹבֶן הַסִּיד בְּעֵינַיִם כֵּהוֹת וּסְתוּמוֹת. דָּפַקְתִּי בְּיָד קַלָּה עַל הַדֶּלֶת.

– מִי זֶה?

– אֲנִי, חֲבֵרָה חֲדָשָׁה.

– אַה! – עָנָה קוֹל מְנֻמְנָם, פִּהֵק בְּהַרְחָבָה וְהִפְלִיט:

– הֲרֵי לְךָ פִּתְאֹם חֲבֵרָה חֲדָשָׁה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.

וּבְעָסְקוֹ בִּבְרִיחַ הַדֶּלֶת עָנָה לִשְׁאֵלוֹת הַחֲבֵרִים שֶׁנֵּעוֹרוּ:

– כֵּן, חֲבֵרָה חֲדָשָׁה, חֲבֵרָה חֲדָשָׁה.

עוֹד רֶגַע וַהֲרֵינִי יוֹשֶׁבֶת עַל־יַד הַשֻּׁלְחָן הַגַּס, מְמֹרַק הַקְּרָשִׁים, וְעָלָיו מְנוֹרַת־נֵפְט קְטַנָּה מְהַבְהֶבֶת. מִסְּבִיבִי צִלְלֵי הַחֲבֵרִים הַלְּבוּשִׁים חֶצְיָם וּמוּאָרִים חֶצְיָם וּשְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת הַמְפַהֲקוֹת לְתֵאָבוֹן. וַהֲרֵי לְפָנַי גַּם כִּכַּר הַלֶּחֶם הַשָּׁחוֹר וְסֵפֶל קָפֶה קַר וּמְמֻתָּק. וַהֲרֵינִי מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמִי, לִבְסוֹף, כְּאִלּוּ עָבַרְתִּי דֶרֶךְ אֲרֻכָּה וּרְחוֹקָה מְאֹד וְסוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי לִמְחוֹז חֶפְצִי".

וְעַל הַחַיִּים בִּקְבוּצַת הַהַכְשָׁרָה בְּצַ’רְלוֹנָה הִיא כּוֹתֶבֶת:

"כְּשֶׁיּוֹצְאִים אָנוּ בִּשְׁעַת בֹּקֶר אוֹר, טַל הַשָּׁמַיִם מִתְנוֹצֵץ עַל הַצְּמָחִים, צַמְרוֹת הָעֵצִים מְנַעֲרוֹת עָלֵינוּ אֶת הָרְסִיסִים הַצּוֹנְנִים, וּמִגְּרוֹנֵנוּ פּוֹרֶצֶת שִׁירַת חֶדְוָתֵנוּ – רַב הַגִּיל בַּלֵּב פְּנִימָה. צוֹעֲדִים אָנוּ בְּאוֹן וּכְלֵי עֲבוֹדָתֵנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ…

מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה וְהִתְעוֹדְדוּת מוּנָפִים הַמַּגּוֹבִים וּמוּרָמוֹת הַיָּדַיִם, וְאָנוּ מִתְקַדְּמִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם תַּחַת לַהַט הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָאָחוּ, אֶל הַיַּבָּשָׁה. שֶׁקֶט צָהֳרַיִם, שָׁרָב וַעֲבוֹדָה.

הַכֵּלִים בָּאֶמְצַע. מִסָּבִיב לָהֶם יוֹשְׁבִים אָנוּ כֻּלָּנוּ יְשִׁיבָה תֻּרְכִּית. מֶרְכַּז מַעְגָּלֵנוּ הוּא הַדְּלִי וְהֶחָבֵר הַמְחַלֵּק אֶת הֶחָלָב מִתּוֹכוֹ. אוֹכְלִים. הַלֶּחֶם הַשָּׁחוֹר נִבְלָע מַהֵר, גַּם הַסְּפָלִים מִתְרוֹקְנִים בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. אַחֲרֵי כֵן מִשְׁתַּטְּחִים עַל הָעֵשֶׂב, מַבִּיטִים אֶל תְּכֵלֶת הָרוֹם וְשָׁרִים שִׁירִים…

וּבְרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ – שָׁבִים אָנוּ צוֹהֲלִים מֵעֲבוֹדָתֵנוּ. גֵּאִים וּשְׂמֵחִים צוֹעֲדִים אָנוּ בְּשׁוּרוֹת וְשָׁרִים, וְהֵד הַיַּעַר עוֹנֶה לָנוּ מֵרָחוֹק. מַחֲנֶה קָטָן אָנוּ, פְּרָחֵינוּ בְּכוֹבָעֵינוּ, וְשִׁירֵנוּ עַלִּיז… וּבְבוֹאֵנוּ הַבַּיְתָה – יוֹצְאִים אָנוּ בְּמָחוֹל. עוֹד לֹא מְרֻחָצִים, בִּגְדֵי הָעֲבוֹדָה עָלֵינוּ וְרַגְלֵינוּ יְחֵפוֹת. הַמַּעְגָּל מִסְתּוֹבֵב. הָעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת, הָרַגְלַיִם כּוֹאֲבוֹת, אֲבָל אֵין שָׂם לֵב. מְגִיחִים כּוֹכָבִים, רִקּוּדֵנוּ נִגְמַר. שֶׁקֶט בַּכְּפָר צְפַרְדֵּעִים מְקַרְקְרוֹת, אַךְ מִתּוֹךְ בֵּיתֵנוּ נִשְׁמַעַת הַשִּׁירָה וּמְעִירָה אֶת הַנִּרְדָּמִים, מִתְפַּשֶּׁטֶת עַל מֶרְחֲבֵי שָׂדוֹת, מִתְבּוֹלֶלֶת וּמִתְאַחֶדֶת עִם רִשְׁרוּשׁ הֶעָלִים שֶׁל עֲצֵי הַיַּעַר הַקָּרוֹב".

כָּאן, בְּצַ’רְלוֹנָה, אַגַּב בִּקּוּר אֵצֶל רוֹפֵא, נוֹדַע לְפַנְיָה לָרִאשׁוֹנָה עַל מַחֲלַת־הַלֵּב הַמְקַנֶּנֶת בָּהּ, זוֹ הַמַּחֲלָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר הִטִּילָה אֶת צִלָּהּ הַקּוֹדֵר עַל כָּל חַיֶּיהָ.

עִם שׁוּבָהּ מִן הַהַכְשָׁרָה נִקְרֵאת פַנְיָה לַעֲבוֹדָה מֶרְכָּזִית בְּהַנְהָגַת הַתְּנוּעָה וּפֹה הִיא מִתְגַּלֵּית בְּכָל חִנָּהּ וְקִסְמָהּ. הִיא מְבַקֶּרֶת בַּעֲיָרוֹת, בִּסְנִיפִים, מַדְרִיכָה וּמַרְצָה בְּמוֹשְׁבוֹת־קַיִץ, מְקִימָה סְנִיפִים חֲדָשִׁים וְכוֹבֶשֶׁת לְבָבוֹת לַתְּנוּעָה.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה מַתְחִילָה פַנְיָה לִכְתֹּב וּלְפַרְסֵם שִׁירִים וּרְשִׁימוֹת וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּעִתּוֹנוּת הַתְּנוּעָה, “לֶהָבוֹת”, “הֶחָלוּץ הַצָּעִיר”. בְּעִתּוֹן “הַיּוֹם” הַיּוֹצֵא בְּוַרְשָׁה מִתְפַּרְסְמִים בִּכּוּרֵי שִׁירֶיהָ. עַל שִׁירָה הָרִאשׁוֹן “חֲלוֹמִי” חָתְמָה בְּשֵׁם “בַּת הָאוֹר” וְאָמְנָם, מִיסוֹד הָאוֹר נֶחְצְבָה נִשְׁמָתָהּ, וְאוֹר זָרוּעַ עַל מַסֶּכֶת יְצִירָתָהּ.

בִּשְׁנַת 1930, וְהִיא בַּת כ"ב, בָּנְתָה אֶת בֵּיתָהּ־מִשְׁפַּחְתָּהּ וְעָלְתָה עִם חֲבֵרָהּ־בַּחַיִּים, אַהֲרֹן וַיְנֶר (יִשְׂרְאֵלִי), אִישׁ הַתְּנוּעָה הַחֲלוּצִית מִפִּינְסְק, לָאָרֶץ וּבֵיתָם כָּאן – הַקְּבוּצָה עַל שֵׁם קְדוֹשֵׁי פִּינְסְק, גְּבַת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.


*

כְּפָרִי הַגָּדוֹל

הוּא כְּנֵבֶל רוֹנֵן,

שֶׁעַר בּוֹ מִזְמוֹר,

וְהוֹמֶה הַמֵּיתָר.


וְאָדָם בּוֹ זָקוּף

כַּנִּימָה הַדְּרוּכָה

בֵּין תְּכֵלֶת שְׁחָקִים

וּבֵין צֶלַע הָהָר.


וּבַכְּפָר הַזֶּה, הַמִּתְנוֹסֵס בִּמְרוֹם גֶּבַע, מְעֻטַּר שְׂדֵרוֹת בְּרוֹשִׁים וְגַנִּים שׁוֹפְעֵי פֶּרִי, שָׂדוֹת רְחָבִים וּגְלוּיִים וְכֻלּוֹ שׁוֹקֵק חֶדְוַת עֲבוֹדָה וִיצִירָה, חָיְתָה פַנְיָה אֶת עֶשְׂרִים שְׁנוֹת הַחַיִּים שֶׁמֻּנּוּ לָהּ בָּאָרֶץ – חַיִּים שֶׁל שְׁלֵמוּת וָיֹפִי.

עִם בֹּקֶר, בַּקַּיִץ, בְּעוֹנַת הַבָּצִיר, חוֹפֶזֶת הָיְתָה אֶל הַכְּרָמִים אֲשֶׁר בְּפַאֲתֵי הַגִּבְעָה. הַגְּפָנִים כּוֹרְעוֹת כְּאִלּוּ בֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ, וְהָאֶשְׁכּוֹלוֹת צוֹנְחִים אֱלֵי טַנְאָהּ. בְּיָד זְרִיזָה וּמְאֻמֶּנֶת אוֹרֶזֶת פַנְיָה אֶת הַפְּרִי הַמּוּבָא אֶל הַסֻּכָּה הָאַפְלוּלִית, תֵּבָה אַחַר תֵּבָה וְלִבָּהּ מִתְרוֹנֵן בְּקִרְבָּהּ:

אִסְפִי, בִּצְרִי, יָדִי,

אֱלֵי הַטֶּנֶא הָעוֹרֵג,

אֱלֵי הַטֶּנֶא זֶה הָרֵיק

שָׁנָה תְּמִימָה.


זַמְּרִי בְּגִיל מַזְמֵרָתִי,

מִזֶּה הָאֹשֶׁר הַבָּהִיר,

מִזֶּה הַשֶּׁפַע הַמַּזְהִיר –

בָּצִיר! בָּצִיר!


וְעִם עֶרֶב, כְּתֹם יוֹם הֶעָמָל, יִנְהַר עַם גְּבַת אֶל הַמִּדְשָׁאוֹת אֲשֶׁר לְפִתְחֵי הַבָּתִּים, אוֹ יִתְכַּנֵּס בַּחֲדַר־הָאֹכֶל לַאֲסֵפוֹתָיו. וּפַנְיָה, עִם הַחֶבְרָה וּבְתוֹכָהּ, חַיָּה חַיִּים מְלֵאִים, בְּעִנְיָן, בִּדְבֵקוּת, בְּכָל לֵב.

אַךְ יֵשׁ שָׁעָה, גְּנֻבְתִּי יוֹם וּגְנֻבְתִּי לַיְלָה, וּפַנְיָה מִתְיַחֶדֶת עִם עַצְמָהּ, עִם מַחְבַּרְתָּהּ. רַבִּים הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר קָלְטָה עֵינָהּ, רַבּוֹת הַדְּמֻיּוֹת הָעוֹלוֹת לְנֶגְדָּהּ, רַבִּים הַהֲגִיגִים אֲשֶׁר מִלְּאוּ נַפְשָׁהּ, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת לְדוֹבְבָם, וּמַעֲלָה עַל גַּבֵּי הַנְּיָר שׁוּרוֹת קְצָרוֹת וּמִתְנַגְּנוֹת שֶׁל שִׁירָה, מִשְׁפָּטִים צְלוּלִים וְנֶאֱמָנִים שֶׁל רְשִׁימָה.

פַנְיָה נֵחַנָּה בְּעַיִן רוֹאָה, בְּלֵב רַגָּשׁ. וְהַחַיִּים, חַיֵּי הֶעָמָל וְהַשִּׁתּוּף בַּבַּיִת הַקִּבּוּצִי, כֹּה עֲשִׁירִים, כֹּה מְרֻבֵּי גְוָנִים. כְּנַף הַשִּׁירָה נוֹגַעַת בָּהֶם וּמֵאֲצִילָה לָהֶם מֵאוֹרָהּ הַגָּנוּז. פַנְיָה חוֹשֶׂפֶת וְאוֹסֶפֶת אֶת נִיצוֹצוֹת הָאוֹר וּמְעָרָה אוֹתָם אֶל תּוֹךְ מַחְבַּרְתָּהּ.

חָצֵר וְשֶׁמֶשׁ וִילָדִים; חֲדַר־אֹכֶל גָּדוֹל, מָלֵא, הוֹמֶה; יָדַיִם מְנִיפוֹת פַּטִּישׁ בִּתְנוּעָה רַבַּת־הֶעָזָה; עוֹלָם צְלִילִים חָדָשׁ אֲשֶׁר נִגְלָה לְפֶתַע, עִם קוּם הַתִּזְמֹרֶת; מַעְגַּל “הוֹרָה” הַצּוֹנֵף וָתִיקִים וַחֲדָשִׁים כְּאֶחָד; שְׁמוֹנֶה סַבְתּוֹת וְסָבָא אֶחָד הַזּוֹכִים בְּ“הַרְפַּתְקָה” מֻפְלָאָה וּמַפְלִיגִים בְּאוֹטוֹ לְטִיּוּל בְּעִיר־הַקֹּדֶשׁ; יָדָיו הָרַכּוֹת שֶׁל הַבֵּן־הַיָּחִיד, אֲשֶׁר לָמְדוּ לָרִאשׁוֹנָה לַחֲלֹב אֶת הֶחָלָב הַלָּבָן, הַחַם אֶל הַדְּלִי; רְצוּעוֹת־בֵּטוֹן בּוֹטְחוֹת הַבָּאוֹת לְהִשְׁתַּטֵּחַ מִתַּחַת הָרַגְלַיִם בַּחֲצַר גְּבַת סְפוּגַת הַמְּטָרוֹת וּנְלוֹשַׁת־הָרֶפֶשׁ בַּחֹרֶף; רַקָּפוֹת עַל מַחְשׂוֹף סְלָעִים; צַפְצָפוֹת חֲשׂוּפוֹת־זַלְזַלִּים עַל רֶקַע חֹרְשָׁה מוֹרִיקָה; נִגּוּנִים שֶׁשָּׁתְלוּ אָב וָאֵם; סוֹד הַבְּרִיאָה בְּמַבַּט שְׁתֵּי עֵינַיִם, נֵס הַחַיִּים בְּכַף־רֶגֶל וְרֻדָּה שֶׁל תִּינוֹק – כָּל אֵלֶּה, שִׁפְעַת מֵרְאוֹת וּרְשָׁמִים, נוֹצְקוּ בַּשּׁוּרוֹת הַזַּכּוֹת, הַצְּלוּלוֹת שֶׁל שִׁירֶיהָ וּרְשִׁימוֹתֶיהָ.

לֹא בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה וְלֹא בְּכָל הַשָּׁנִים נִתַּן לְפַנְיָה לַעֲבֹד בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי בַּטֶּבַע. מַחֲלַת הַלֵּב הַמְקַנֶּנֶת בָּהּ מִנְּעוּרֶיהָ גּוֹזֶרֶת עָלֶיהָ לְהִתְנַזֵּר מֵעֲבוֹדַת שָׂדֶה וָכֶרֶם. הִיא לָמְדָה וְהִתְמַחֲתָה בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וְעָשְׂתָה יָמֶיהָ צְמוּדָה אֶל גַּלְגַּל הַמְּכוֹנָה בְּד' הָאַמּוֹת שֶׁל הַמִּתְפָּרָה. וּבְעוֹד רוּחוֹת קַלִּילוֹת בָּאוֹת וְקוֹרְאוֹת לָהּ לַמֶּרְחָב, וּשְׁתֵּי יָדֶיהָ צְמֵאוֹת לְלַטֵּף צִיץ וָפֶרַח, וְעֵינֶיהָ עוֹרְגוֹת אֶל מַרְאֵה עֲרוּגָה נוֹשֶׁמֶת וּפוֹרַחַת – הִנֵּה נִטַּל עָלֶיהָ לְהִסָּגֵר בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת צָרִים וּלְהוֹסִיף לַחֲרֹז עַל פְּנֵי לִבְנַת בַּדִּים פְּנִינֵי תְּפָרִים לִרְבָבוֹת. וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר תִּתְמַלֵּט מֵעַל דַּל שְׂפָתֶיהָ קֻבְלָנָה חֲרִישִׁית עַל הַגּוֹרָל הַכִּילַי, הַמַּפְלֶה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ:


לָאֶחָד – חֶלְקַת שָׂדוֹת פְּתוּחָה וְיָד פּוֹתַחַת תֶּלֶם,

וְזֹהַר אֳפָקִים עַל פְּנֵי לִילָךְ גְּבָעוֹת,

וְצַהַל הַשָּׁתִיל פּוֹרֵץ מִשְּׁחוֹר הָרֶגֶב,

וְזֶמֶר פְּרִי נִתָּק כָּבֵד מֵעַל בַּדּוֹ – – –

וְלַשֵּׁנִי – כְּתָלִים צָרִים, סוֹגְרִים וַעֲגוּמִים,

תָּמִיד אוֹתָם כְּתָלִים נוֹשְׂאֵי אוֹתָהּ עַצֶּבֶת…


אַךְ עַד מְהֵרָה פִּיְּסָה אוֹתָהּ, גַּם בָּאַפְלוּלִית הַדְּמוּמָה שֶׁל כָּתְלֵי הַמִּתְפָּרָה, בְּשׂוֹרַת חַסְדָהּ הָרַךְ שֶׁל הַשִּׁירָה. וְאָז יִגַּהּ אוֹר חָדָשׁ עַל הַכְּתָלִים הָעֲגוּמִים, וְעַל הָעוֹשִׂים בָּהּ מְלֶאכֶת יוֹמָם, וְהַמְּכוֹנָה תִּפְצַח בְּתִקְתּוּק מְזֹרָז וְעַלִּיז:


כִּי טוֹב בִּשְׁתֵּי יָדַיִם דַּלּוֹת וְחַלָּשׁוֹת,

כִּי טוֹב בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת

הַעֲטוֹת מַלְבּוּשׁ עַל גֵּו אֲחוּז צִנָּה,

הַתְקֵן כָּל בֶּגֶד כַּגָּדוֹל וְכַקָּטֹן בְּאַהֲבָה,

בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִסְלִיחָה קוֹרֶנֶת.

וְכִשְׂמֹחַ הַחוֹרֵשׁ אֶת אַדְמָתוֹ, וּכְרֹן הַקּוֹצֵר אֶת תְּבוּאָתוֹ – כֵּן תִּשְׂמַח וְתָרֹן הַתּוֹפֶרֶת, הַמַּכְנִיסָה אֶל תּוֹךְ הַדַּק וְהַקָּטָן שֶׁבַּתְּפָרִים אֶת רַחֲשֵׁי אַהֲבָתָהּ וַחֲמִימוּת דַּאֲגָתָהּ הָאִמָּהִית.


וְלֹא יֶאֱרַך הַזְּמַן, וּמִנִּבְלָהּ שֶׁל פַנְיָה מִזְדַּמֵּר שִׁיר חָדָשׁ, שִׁיר הַפֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ:


הַגַּלְגַּל סוֹבֵב הוֹלֵךְ לוֹ,

נֶחְפָּזוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

וְהַחוּט נִמְשָׁךְ־נִשְׁזָר לוֹ,

וְגַלְגַּל סוֹבֵב וְשָׁר לוֹ

שִׁיר הַפֶּלֶךְ לְדוֹרוֹת.


רוּצָה, סֹבָּה. הַגַּלְגַּל,

שִׁירָה שִׁיר לִי, אַל תֶּחְדַּל,

שִׁירָה לִי שִׁירְךָ נִשְׁכָּח,

שְׁזֹר חוּטַי לִי – צֶמֶר צַח.

שְׁזֹר חוּטִים לִי בְּהִירִים,

טְוֵה, אֱרֹג לִי גִיל שִׁירִים,

נוּעָה, אוּצָה, הַגַּלְגַּל,

טְוֵה צַמְרִי הַמְתֻלְתָּל.


טְוֵה לִי חוּט טָהוֹר, לָבָן,

כִּצְחוֹרוֹ שֶׁל הֶעָנָן,

קְסֹם גְוָנִים לִי בְּהִירִים –

אוֹר וָצֵל עַל הֶהָרִים,

וּמִשְׂחַק צִבְעֵי כַּרְמֶל,

יֶרֶק נִיר בְּיִזְרְעֶאל.

נוּעָה, סֹבָּה, הַגַּלְגַּל,

טְוֵה צַמְרִי עֲנֹג־תַּלְתַּל.


שְׁזֹר חוּטְךָ צָחוֹר וָזַךְ –

בֶּגֶד לְיַלְדִּי הָרַךְ,

טְוֵה לִי חוּט אָדֹם וַרְדִּי –

כַּר בַּלֵיל לְרֹאשׁ דּוֹדִי.

סֹב, הַפֶּלֶךְ, טְוֵה, גַּלְגַּל,

אֹפֶל לַיִל, נֹגַהּ טַל,

זֹהַר תְּכֵלֶת טְוֵה נָא לִי –

יְרִיעוֹת לְאָהֳלִי.


נוּעָה, סֹבָּה, גַּלְגַלִּי,

שִׁירָה שִׁיר לְעוֹלָלִי,

זֶמֶר בָּר עוֹלֶה בַּגַּיְא,

קוֹל אֱנוֹשׁ וְהֶגֶה חַי.

טְוֵה לִי תְּכֵלֶת שְׁתֵּי עֵינָיו,

קְסֹם זָהָב לִי תַּלְתַּלָּיו.

בְּחוּטְךָ אָרֹךְ אֵין־חֹק

טְוֵה לִי דֶמַע, שְׁזֹר לִי שְׂחוֹק,

טְוֵה לִי כְּסוּת לְעוֹלָמִי,

שְׁזֹר וּרְקֹם שׁוּלֵי יוֹמִי – –


נוּעָה, סֹבָּה, גַּלְגַלִּי,

שִׁיר הַפֶּלֶךְ שִׁירָה לִי.


פַנְיָה אוֹהֶבֶת אֶת בֵּיתָהּ, מִפְלָטָהּ מִזַּעַף רוּחַ וּמִסַּעַר, אֶת “הַקֵּן הַזֶּה”, גְּבַת שֶׁבָּעֵמֶק, וְהִיא קוֹשֶׁרֶת לוֹ כְּתָרִים בְּשִׁירֶיהָ וּבִרְשִׁימוֹתֶיהָ. בַּת־שִׁירָתָהּ רוֹעֶפֶת אַהֲבָה וְהוֹדָיָה, וְגִילַת־רִנָּה עַל כָּל אֲשֶׁר הוּקַם, נִבְנָה וְטֻפַּח בְּאַרְצֵנוּ, בְּרָב־תְּלָאוֹת וָסֵבֶל בִּידֵי חֲלוּצִים בּוֹנִים, “אוֹתָם אֲשֶׁר הִקְדִּימוּ בּוֹא אֶל הַשְּׁמָמָה הַזֹּאת – לְהַפְרִיחָהּ בְּגִיל גַּנִּים, לְהַלְבִּישָׁה שָׂדוֹת”.

כְּלִיל שִׁירֶיהָ, נִיבָהּ הָרוֹנֵן, הַמְעַטֵּר מֵעַתָּה אֶת כָּל חַיֶּיהָ וְהוֹפֵךְ לִהְיוֹת חֵלֶק מִיֵשׁוּתָהּ – זֶהוּ פִּרְעוֹן הַחוֹב שֶׁפַנְיָה חָבָה לְמוֹלַדְתָּה, הַשַּׁי הַשָּׁלוּחַ מֵאִתָּהּ:


קַבְּלִי אֶת הַשַּׁי, פִּנָּתִי בִּלְבַב חֶלֶד,

קַבְּלִי הַמְּעַט שֶׁהָיָה לִי לָתֵת.

קַבְּלִי מַבָּטַי שֶׁנָּשְׁקוּ תַּלְתַּלַּיִךְ,

צַמּוֹת בְּרוֹשַׁיִךְ, קְוֻצּוֹת אֳרָנִים,

וְתֹם עֲמָלָן חֲרִישִׁי שֶׁל כַּפַּיִם

הוּבָא אֶל סִפֵּךְ עַל כִּתְפֵי הַשָּׁנִים.


וְלַחַן תּוֹדַת לְבָבִי כִּי זָכִיתִי

בְּשׁוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ הֵאָרֵג כְּמוֹ חוּט.

אַמְּצִי אֶת מַתַּת לְבָבִי הַכּוֹרֵעַ

לִפְנֵי קוֹמָתֵךְ הֲדוּרַת הַמַּלְכוּת.


*

אַמִּיצִים וְנִלְבָּבִים הָיוּ קְשָׁרֶיהָ שֶׁל פַנְיָה עִם הַיְלָדִים וְעִם עוֹלָם הַיְלָדִים, מְאֻשֶּׁרֶת הָיְתָה בְּאִמָּהוּתָהּ, עִם הֻלֶּדֶת בְּנָהּ־יְחִידָה גֵּרְשׁוֹן. “מִתּוֹךְ שֵׁם זֶה בַּת־צְחוֹק זוֹרַחַת אֵלַי, מִתּוֹךְ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ שְׁתֵּי יָדַיִם זְעִירוֹת פְּשׁוּטוֹת לִקְרָאתִי לְחַבֵּק צַוָּארִי. עַכְשָׁו הַשֵּׁם הַזֶּה אֵינוֹ רַק צְלִיל בִּלְבָד. שָׁמַיִם בּוֹ וְאֶרֶץ בּוֹ, אָבִיב וְגִיל וּמָחָר – – – הַכֹּל בַּמִּלָּה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת – בְּשֵׁם בְּנִי”. הוּא, הַבֵּן, כְּבָר צָהַל וּפִרְפֵּר בִּטְהַר־חֲלוֹמָהּ עוֹד בְּטֶרֶם נוֹלַד, עָלָיו שָׁרָה בְּרִאשׁוֹנֵי שִׁירֶיהָ, וְאַף שׁוּרוֹת אֶחָד מִשִּׁירֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, עִם תְּחוּשַׁת הַמָּוֶת הַקָּרֵב, מִסְתַּיְּמוֹת בַּתְּפִלָּה־הַתְּחִנָּה:


אַךְ נְשִׁיקָה אַחַת

לוּ עוֹד לְהַעְתִּיר

עַל רֹאשׁ הַבֵּן.


אַךְ לֹא יַלְדָּה שֶׁלָּהּ בִּלְבַד, – כָּל יַלְדֵי גְּבַת, כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יְדִידֶיהָ הֵם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת, שֶׁאֲהֵבָתַם כָּל־כָּךְ, כָּתְבָה לָהֶם, לְמַעֲנָם וַעֲלֵיהֶם אֶת סִפּוּרֶיהָ וְשִׁירֶיהָ הַיָּפִים. יַלְדֵי גְּבַת, שֶׁנַּפְשָׁם נִקְשְׁרָה בְּנַפְשָׁהּ, הָיוּ בָּאִים אֶל חַדְרָהּ, הַפָּתוּחַ תָּמִיד לְכָל דּוֹרֵשׁ, וּמְסַפְּרִים לָהּ, כְּסַפֵּר לִידִיד־אֱמֶת, אֶת שִׂמְחוֹתֵיהֶם וִיגוֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִפְצִירוּ בָּהּ: “פַנְיָה, חַבְּרִי עָלַי שִׁיר!”, “פַנְיָה, כִּתְבִי לָנוּ מַחֲזֶה לִמְסִבַּת הַסִּיּוּם שֶׁל הַכִּתָּה!” וּפַנְיָה הָיְתָה “מַפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ” וּמְמַלֵּאת חֶפְצָם שֶׁל הַיְלָדִים. יְלָדִים הָיוּ אַחֲרֵי־כֵן מַכִּירִים אֶת עַצְמָם בִּדְבָרֶיהָ וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה רַבָּה. כָּךְ נוֹצְרוּ רַבִּים מִשִּׁירֶיהָ. אַף בִּשְׁנוֹת חַיֶּיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת, בִּהְיוֹתָהּ רְתוּקָה לְמִטָּתָהּ, לֹא נִתְרוֹפְפוּ קְשָׁרֶיהָ עִם הַיְלָדִים. הֵם הוֹסִיפוּ לְבַקְּרָהּ, כְּדַרְכָּם תָּמִיד. וְאַף הִיא לֹא פָּסְחָה עַל שׁוּם חַג וַחֲגִיגַת־יְלָדִים. מְסִבָּה לְסִיּוּם שְׁנַת־הַלִּמּוּדִים, כְּנִיסָה לְהִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד, עֲלִיָּה מִשִּׁכְבָה לְשִׁכְבָה, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. מֻסַּעַת עַל כִּסֵּא־חָלְיָהּ, הָיְתָה מִשְׁתַּתֶּפֶת בַּמְּסִבָּה בְּמַבָּטָהּ הַקּוֹרֵן, בְּחִיּוּכָהּ הַמְלַבֵּב, וְאַף בְּפִזְמוֹנֶיהָ וְשִׁירֶיהָ שֶׁהָיְתָה מְכִינָה לִקְרַאת הַמְּאֹרָע בְּעוֹד מוֹעֵד.

אֶת שִׁירָה הָרִאשׁוֹן לִילָדִים, “יְלָדִים קְטַנִּים בִּגְבַת”, פִּרְסְמָה בְּמוּסָף “דָּבָר” לִילָדִים בִּשְׁנַת תרצ“ב, וּמֵאָז הָיְתָה פּוֹקֶדֶת פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַיְלָדִים, לְגִילֵיהֶם הַשּׁוֹנִים, בְּשִׁיר אוֹ בְּסִפּוּר, לַהֲנָאָתָם הַמְרֻבָּה שֶׁל קוֹרְאֶיהָ הַקְּטַנִּים. לְמִן שְׁנַת תרצ”ו פִּרְסְמָה שִׁירִים וְסִפּוּרִים בְּ“דָבָר לִילָדִים”, וְגַם בְּ“מִשְׁמָר לִילָדִים” הִשְׁתַּתְּפָה לְמִן שְׁנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת. בִּשְׁנַת תש“ה הוֹפִיעַ בְּהוֹצָאַת הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד סֵפֶר חֲרוּזֶיהָ לַגִּיל הָרַךְ, “בּוֹא אֵלַי, פַּרְפָּר נֶחְמָד!”, וְזָכָה לִתְפוּצָה בְּרִבְבוֹת טְפָסִים. בְּאוֹתָהּ הוֹצָאָה הוֹפִיעוּ בְּתש”ח “רָחֵלִי, עָמוֹס וְאִילָנָה”, וּבְתש“ט – “וַיְהִי עֶרֶב”. בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד” הוֹפִיעַ בְּתש”ה “בַּרְוְזֵי הַזָּהָב שֶׁל דֶּנִי”, וּבְתש“ז – “הַקּוּקִיָּה”. סְפָרֶיהָ הָאֲחֵרִים לִילָדִים, “נִסַּע אֶל הַשָּׂדֶה” וְ”שִׁיר יָדַעְתִּי", רָאוּ אוֹר לְאַחַר מוֹתָהּ, בְּהוֹצָאַת הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד.

גַּם אֶת שִׁירֶיהָ לִגְדוֹלִים כִּנְּסָה הַמְּשׁוֹרֶרֶת בִּשְׁנֵי הַסְּפָרִים שֶׁהוֹצִיאָה בְּחַיֶּיהָ: “בָּצִיר”, הוֹצָאַת “דָּבָר” תרצ“ט, וְ”עָבִים חוֹלְפוֹת“, הוֹצָאַת הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד, תשׁ”י. לְאַחַר פְּטִירָתָהּ כֻּנְּסוּ כָּל רְשִׁימוֹתֶיהָ בַּסֵּפֶר “רְשִׁימוֹת”, תשׁי“ב, וְכָל שִׁירֶיהָ לִגְדוֹלִים – בַּסֵּפֶר “אָסִיף”, תשׁי”ד, שְׁנֵיהֶם בְּהוֹצָאַת הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד.

נוֹשְׂאֵי שִׁירֶיהָ וְסִפּוּרֶיהָ שֶׁל פַנְיָה לְקוּחִים מֵעוֹלָמוֹ הַקָּרוֹב שֶׁל הַיֶּלֶד וּמִן הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ. שִׁירֶיהָ וְסִפּוּרֶיהָ בְּצֵרוּפָם – הֲרֵי הֵם חָבֵר וּבֶן־לְוָיָה נֶאֱמָן לַיֶּלֶד בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. אֵין כִּמְדֻמֶּה עִנְיָן, מֵעִנְיָנָיו הַשּׁוֹנִים שֶׁל הַיֶּלֶד, אוֹ יוֹם בַּשָּׁנָה, עַל תְּמוּרוֹתֶיהָ, אוֹ פִּנָּה בַּכְּפָר, לִתְחוּמָיו הַשּׁוֹנִים, שֶׁעֵין הַמְּשׁוֹרֶרֶת לֹא חָדְרָה לְתוֹכָם וְלֹא חָשְׂפָה אֶת מַעְיְנוֹת הָאוֹרָה שֶׁבָּהֶם. וַאֲשֶׁר אָגְרָה – הִיא חוֹלֶקֶת בְּרוּחַ טוֹבָה וּבְאַהֲבָה לַיְלָדִים יַקִּירֵי־נַפְשָׁהּ.


וַאֲנִי הָלַכְתִּי,

וְעֵינַי פָּקַחְתִּי,

מִן הַכֹּל לָקַחְתִּי

מְלוֹא כָּל יַלְקוּטִי.

אַגָּדוֹת צָבַרְתִּי,

מִזְמוֹרִים אָגַרְתִּי,

וְהַכֹּל זָכַרְתִּי

בְּשׁוּבִי בֵּיתִי.

יַקִּירַי, קִרְבוּ־נָא,

יַלְקוּטִי פִּתְחוּ־נָא,

וְהַכֹּל בַּקְּשׁוּ־נָא –

יְלָדַי שֶׁלִּי!


אַךְ לֹא אַגָּדוֹת וּמִזְמוֹרִים בִּלְבָד בְּיַלְקוּטָהּ. אֵין פַנְיָה מַעְלִימָה מֵהַיֶּלֶד אֶת אֵימֵי־הַיָּמִים: הַמִּלְחָמָה, הַשּׁוֹאָה, חֻרְבַּן הַגּוֹלָה. הִיא שָׁרָה עַל סָבָא שֶׁהוּא בַּגֵּטוֹ שֶׁל פּוֹלִין אָסוּר, עַל הַמִּקְלָט בְּעָמְקֵי אֲדָמָּה, עַל מֵאוֹת יְלָדִים הַתּוֹעִים בַּיְעָרוֹת בִּימֵי הֶרֶג וְאָבְדָן.

שִׁירֶיהָ וְסִפּוּרֶיהָ שֶׁל פַנְיָה שׁוֹפְעִים אַהֲבָה רַבָּה לַנּוֹף, לַטֶּבַע, לָאָדָם הֶעָמֵל הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. עִם פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה תֵּצֵא בְּמָחוֹל וּתְשׁוֹרֵר אֶת שִׁירָהּ־כֹּל־יָכוֹל.


לְפֶתַע וּבְבַת אַחַת

בָּאוּ כָּל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה

אֵלַי.

לְבָנִים, אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים.

מִכָּל הַגְּבָעוֹת, מִכָּל הַשְּׁבִילִים.

וְאִתָּם הַפַּרְפָּר צַח־הַכָּנָף,

וְאִתָּם דְּבוֹרַת הַזָּהָב,

וְאִתָּם הַצִּפּוֹר

כְּחֻלַּת־הַכָּנָף, אֲדֻמַּת־הַמַּקּוֹר.

וְכֻלָּם, וְכֻלָּם הִקִּיפוּנִי,

בִּמְחוֹלָם סִבְּבוּנִי

וֶהֱקִימוּנִי.


וַאֲנִי שׁוֹרַרְתִּי שִׁיר כֹּל־יָכוֹל

וְיָצָאתִי עִמָּם בְּמָחוֹל,

וְהָרוּחַ נִצַּח עַל הַכֹּל.


*

פַנְיָה הָיְתָה מְעוֹרָהּ בְּחַיֵּי־הַחֶבְרָה שֶׁל יִשּׁוּבָהּ, אֲהוּבָה עַל הַחֲבֵרִים, וְרַבִּים דּוֹרְשִׁים לְפִתְחָהּ. יֶלֶד כִּי יֻלַּד בַּמֶּשֶׁק, קְבוּצַת נֹעַר אִם בָּאָה – וְיֵשׁ לְכַנּוֹתָם בְּשֵׁמוֹת, פַנְיָה מִתְבַּקֶּשֶׁת וְטוֹרַחַת לְהַמְצִיא לָהֶם שֵׁמוֹת. חַג כִּי יֵעָרֵךְ, אוֹ מְסִבַּת־חֲבֵרִים עַל עִנְיָנָא דְיוֹמָא – וּבָאוּ הָעוֹשִׂים אֶל פַנְיָה, וְהִיא מְסַיַּעַת בְּעִבּוּד הַתָּכְנִית. חָבֵר קְשֵׁה־רוּחַ הָיָה בָּא אֵלֶיהָ לְהָסִיחַ דַאֲגַת נַפְשׁוֹ, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה מְעוֹדָד וּמְנֻחָם.

פַנְיָה הָיְתָה הַמַּדְרִיכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד בִּגְבַת. הִיא אַף הָיְתָה מוֹרָה וּמַדְרִיכָה בְּחֶבְרַת־הַנֹּעַר הָרִאשׁוֹנָה, בְּנֵי עֲלִיַּת־הַנֹּעַר מִגֶּרְמַנְיָה. תְּקוּפָה מְמֻשֶּׁכֶת עָרְכָה וְהוֹצִיאָה אֶת יוֹמַן הַמֶּשֶׁק, וְאַף פִּרְסְמָה בּוֹ אֶת רְשִׁימוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת.

הִיא עָקְבָה בְּעִנְיָן וּבְאַהֲבָה אַחֲרֵי הַיְצִירָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה וְשָׂמְחָה לְכָל נִיצוֹץ שֶׁל כִּשְׁרוֹן חָדָשׁ וּלְכָל שִׁיר טוֹב שֶׁנִּתְפַּרְסֵם. הָיְתָה קוֹרֵאת וּמַרְצָה בְּיִשׁוּבִים, בִּקְבוּצוֹת־הַהַכְשָׁרָה שֶׁל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד בִּגְבַת, וּבִימֵי־עִיּוּן לְפוֹעֲלוֹת, עַל נוֹשְׂאִים סִפְרוּתִיִּים, בְּיִחוּד עַל י. ח. בְּרֶנֶר וְעַל הַמְּשׁוֹרֶרֶת רָחֵל, אוֹ עַל מְשׁוֹרְרֵי הַכְּפָר הַקִּבּוּצִי.

אַמִּיצִים הָיוּ קְשָׁרֶיהָ עִם רַבִּים מֵאִישֵׁי הַתְּנוּעָה, וְעִם חֲבֵרֶיהָ הַסּוֹפְרִים. עִם יְדִידוֹתֶיהָ נִמְנוּ הַמְּשׁוֹרְרוֹת־לִילָדִים קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקָה, מִרְיָם יָלָן, אַנְדָה עָמִיר. מִילָדִים הָיְתָה מְקַבֶּלֶת מִכְתָּבִים לָרֹב. מְעוֹרָהּ עַד מְאֹד הָיְתָה בְּחַיֵּי תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים וְהַתְּנוּעָה הַקִּבּוּצִית, וְהִשְׁתַּתְּפָה כְּצִירָה בְּכָל וְעִידוֹת הַקִּבּוּץ הַמְאֻחָד, בִּוְעִידַת הַהִסְתַּדְּרוּת וּבְכִנּוּסִים מִפְלַגְתִּיִים.

בִּשְׁנַת 1945 הוּרַע מַצַּב בְּרִיאוּתָהּ. מֵאָז, בַּחֲמֵשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לְחַיֶּיהָ, צְמוּדָה הָיְתָה לְמִטָּתָהּ וְלֹא יָרְדָה עוֹד מִמֶּנָּה. אַךְ לַמְרוֹת סִבְלָהּ הָרַב לֹא פָּגָה עֵרוּתָהּ הָרוּחָנִית, עִנְיָנָהּ הֶעָמוֹק בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּיִשּׁוּבָהּ, בַּתְּנוּעָה, בָּאָרֶץ. לֹא הִנִּיחָה קֻלְמוֹסָהּ מִיָּדָהּ.

הִנֵּה קֶטַע מִמִּכְתָּב שֶׁשִּׁגְרָה, חָדְשַׁיִם לִפְנֵי מוֹתָהּ, אֶל מוֹרָהּ וְרַבָּהּ בַּתְּנוּעָה הַחֲלוּצִית, יִצְחָק טַבֶּנְקִין:

“שַׁבָּת הַיּוֹם. וְאַף הִיא מְלֵאָה עִסּוּקִים מִשֶּׁלָּהּ. עִם בֹּקֶר טָרַחְתִּי בְּסִלּוּק חוֹב יָשָׁן, וְהוּא: חִבּוּר הִמְנוֹן לִבְנֵי כִּתָּה ו‘. כִּתָּה ו’ עוֹלָה וְנִכְנֶסֶת לַנֹּעַר הָעוֹבֵד. בָּאוּ אֵלַי שְׁלִיחִים. הִצִּיעוּ שֵׁם. אַחֲרֵי בֵּרוּרִים וְדִיּוּנִים הֶחֱלִיטוּ “לָאוֹר”. עַכְשָׁו בָּאוּ וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְחַבֵּר לָהֶם שִׁיר פִּזְמוֹן, שִׁיר הִמְנוֹן, שִׁיר מְיֻחָד לִקְבוּצַתָם. כִּי הֲרֵי גַם לַקְּבוּצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נֹעַר־עוֹבֵד בִּגְבַת, לְ”שַׁחַר" וְגַם לִ“דְרוֹר” חִבַּרְתִּי בִּזְמַנּוֹ הִמְנוֹנוֹת – וּמַדּוּעַ יִגָּרַע חֶלְקָם? וַהֲרֵינִי מְצָרֶפֶת וּמְצָרֶפֶת שׁוּרוֹת, וְטֶרֶם הִצְלַחְתִּי לְסַיֵּם. וְנוּרִית אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לִי מָנוֹחַ. אֶשְׁתַּדֵּל הַיּוֹם לְסַיֵּם, וּוַדַּאי אֶזְכֶּה בְּבַת־צְחוֹקָהּ הַנִּלְבֶּבֶת, הָעֲצוּרָה.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה. הַבֹּקֶר אוֹר. וְעַל דַּלְתִּי שׁוּב דּוֹפֶקֶת יָד. יָד שֶׁל מַמָּשׁ. הֲרֵי זֶה יְחִיאֵל הַסַּנְדְּלָר, אִישׁ הַהַכְשָׁרָה מֵהוֹרוֹדִישְׁץ. הֻטַּל עָלָיו לַעֲזֹר לְרִנָּה וְיוֹסֵף בַּהֲכָנַת תָּכְנִית לַחֲתֻנָּה בִּגְבַת. רִנָּה וְיוֹסֵף הִזְמִינוּ אֶצְלוֹ “תְּמוּנָה” – חֲתֻנָּהּ מָסָרְתִּית יְהוּדִית בַּעֲיָרָה. מַה יּוֹדְעִים הַ“צַּבְּרִים”? עַל כֵּן הַמֻּמְחֶה הוּא יְחִיאֵל, וּבְלִי בַּדְחָן – הֲלֹא אֵין חֲתֻנָּה יְהוּדִית – קוֹבֵעַ יְחִיאֵל. וְהַבַּדְחָן צָרִיךְ לָשִׁיר:

בְּכִי, כַּלַּת חֶמֶד, בְּכִי…


פַנְיָה, הַפְשִׁילִי שַׁרְווּלַיִךְ! הַנִּגּוּן עָצוּב.

דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת כַּמַּיִם. הִזָּהֲרִי הַתֹּכֶן חַיָּב לִהְיוֹת

עַלִּיז, שָׂמֵחַ! הֲלֹא חֲתֻנָּה הִיא!"


כָּזֹאת, צָמֵאַת־חַיִּים וְעַלִּיזַת־חַיִּים, הָיְתָה פַנְיָה עַד יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן.


*

בְּחָדְשֵׁי חַיֶּיהָ הָאַחֲרוֹנִים, בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל שְׁנַת תשׁ"י, הֵכִינָה פַנְיָה לִדְפוּס אֶת סֵפֶר שִׁירֶיהָ הַשֵּׁנִי – אַחֲרֵי “בָּצִיר” – “עָבִים חוֹלְפוֹת”.

הַסֵּפֶר נִשְׁלַם וְיָצָא לָאוֹר. קִבּוּץ גְּבַת עָרַךְ מְסִבָּה חֲגִיגִית. פַנְיָה נָכְחָה בַּמְּסִבָּה וְהוּבְאָה אֵלֶיהָ בְּכִסֵּא־חָלְיָהּ.

עַל צְלִיל אַחֲרוֹן זֶה בְּמַנְגִּינַת חַיֶּיהָ מְסַפֵּר חֲבֵר גְּבַת, חַיִּים הֲדָרִי:

“כְּעֶשֶׂר יְמָמוֹת לִפְנֵי מוֹתָהּ, הָיִינוּ מְסֻבִּים, חַבְרֵי גְּבַת וִידִידִים קְרוּאִים, בַּחֲדַר־הָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ, בִּמְסִבָּה לְצֵאת “עָבִים חוֹלְפוֹת”. לְפַנְיָה הָיְתָה זוֹ – לְאַחַר זְמַן רַב – פְּגִישָׁה בְּכָתְלֵי חֲדַר־הָאֹכֶל עִם כָּל הַחֲבֵרִים, וְלָנוּ – הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִרְאוֹת אֶת פַנְיָה עִמָּנוּ, עִם כֻּלָּנוּ. דְּבַר־מָה מְיֻחָד וְגָדוֹל רִחֵף בַּאֲוִירַת הַמְּסִבָּה וּבַחֲלַל חֲדַר־הָאֹכֶל. רוּחַ חֲגִיגִית הָיְתָה שׁוֹרָה מִסָּבִיב. וְאוּלָם הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, הַכֵּנָה, הַגְּלוּיָה, רַבַּת הָאוֹר, הָיְתָה מְהוּלָה גַּם עֶצֶב עָמוֹק, וְלִתְחוּשַׁת הָאֹשֶׁר עַל הֱיוֹת פַנְיָה בְּתוֹכֵנוּ, עִם כֻּלָּנוּ, נִתְלַוָּה רֶטֶט בַּלֵּב. הָיָה בַּמְּסִבָּה מֵחֶסֶד הַפְּגִישָׁה וּמִתּוּגַת הַפְּרִידָה”.

וְהֶחָבֵר מֹשֶׁה בְּרַסְלַבְסְקִי, שֶׁהִרְצָה בְּאוֹתָהּ מְסִבָּה עַל יְצִירָתָהּ שֶׁל פַנְיָה, מְסַפֵּר:

“חוֹגֶגֶת יָשְׁבָה אָז פַנְיָה, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, בִּמְחִיצַת בֵּיתָהּ הַגָדוֹל מִשְׁפַּחְתָּהּ הַקִּבּוּצִית, וּמִן הַפָּנִים הַחוֹלָנִיִּים וְהַמְצֻמָּקִים, שֶׁכְּבָר הִתְפַּשְּׁטוּ מִן הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלָּהֶם, עָלָה אוֹר פְּנִימִי מְזֻכָּךְ, קָרַן מִן הָעֵינַיִם הָעֵרוֹת וְהַנְּבוֹנוֹת, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת דִּין־הַכְּנִיעָה שֶׁל הַגּוּף. הַגּוּף כְּאִלּוּ נֻצַּח, הָכְרַע, אֲבָל הָרוּחַ, שְׁאָר־הָרוּחַ, חָגַג אֶת נִצְחוֹנוֹ. רְתוּקָהּ לְכִסְאָהּ יָשְׁבָה הַמְשׁוֹרֶרֶת, וּקְרִינָה שֶׁל אֹשֶׁר כָּבוּשׁ עוֹלָה בְּלַהַט פְּנִימִי מִכָּל יֵשׁוּתָהּ. מֵעֵין הַרְגָּשָׁה פִּלְאִית שֶׁל מַלְכוּת בַּעֲרוֹב יוֹם, כִּבְמַעֲמַד הַכְתָּרָה, כִּלְאַחַר מַסַּע נִצָּחוֹן עָצוּב וּמְרוֹמָם כְּאֶחָד: נָתַתִּי אֶת מַתָּתִי הָאַחַת – – – וְגַלֵּי הָאַהֲבָה הַחֲרִישִׁים, שֶׁהִתְדַּפְּקוּ מִסָּבִיב לָהּ וְנִתְרַפְּקוּ עָלֶיהָ, כְּאִלּוּ רִפְּדוּ מַסָּע אַחֲרוֹן זֶה – לִקְרַאת מִיתַת־נְשִׁיקָה”.

לְמָחֳרָת הֶחֱמִיר מַצָּבָהּ. נִלְקְחָה לְבֵית־הַחוֹלִים וּמִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים, בְּז' תִּשְׁרִי תשׁי"א (18.9.1950), הָכְרְעָה וְנִסְתַּלְּקָה.


*

פַנְיָה בֶּרְגְשְׁטֵין חָתְמָה עַל שִׁירָהּ הָרִאשׁוֹן, “חֲלוֹמִי”, בַּשֵּׁם “בַּת הָאוֹר”. אַף שִׁירָהּ הָאַחֲרוֹן, “אוֹתוֹת”, שֶׁנִּכְתַּב סָמוּךְ לִפְטִירָתָהּ, מִסְתַּיֵּם בִּתְפִלָּה לְאוֹר, “אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, אוֹר עַל הַבַּיִת, אוֹר בָּעֵינַיִם”. כָּךְ פָּתְחָה בִּיצִירָתָהּ, וְכָךְ סִיְּמָה אוֹתָהּ, כְּבַת־אוֹר. בִּרְשִׁימָה, שֶׁנִּשְׁאָרָה בְּעִזְבוֹנָהּ, כָּתְבָה:

“הֲלֹא יָדַעַתְּ: יֵשׁ אֲנָשִׁים מוּזָרִים בָּעוֹלָם, הָעוֹסְקִים בְּאִסּוּף דְּבָרִים יִקְרֵי־עֵרֶךְ. אֶחָד אוֹסֶף אֲבָנִים עַתִּיקוֹת, הַשֵּׁנִי אוֹסֵף בּוּלִים. יֵשׁ אוֹסְפִים כִּתְבֵי־יָד נְדִירִים. וְאַף אֲנִי בָּאַסְפָנִים. אוֹסֶפֶת אֲנִי נִיצוֹצוֹת אוֹרָה. וְכִי אֵינָם יִקְרֵי־עֵרֶךְ? מְחַפֶּשֶׂת אֲנִי וְגַם מוֹצֵאת. וְהָאֹסֶף שֶׁלִּי אֵינוֹ קָטָן כְּלָל. אִם רוֹצָה אַתְּ – הֲרֵי מוּכָנָה אֲנִי לְהַרְאוֹת לֵךְ מִגְּנָזָיו”.

הֲרֵי לִפְנֵיכֶם, יְלָדִים חֲבִיבִים, בְּסֵפֶר זֶה, כְּבִשְׁאָר כִּתְבֵי פַנְיָה בֶּרְגְשְׁטֵין, מִקְצָת מִגִּנְזֵי אָסְפָהּ הַיָּקָר.

המלצות קוראים
תגיות