שליטי גרמניה נעלבוּ בּרגשוּתיהם האצילים בּיוֹתר; "היהדוּת המַרכּסיסטית-בּדתה מלבּה עלילה עליהם, כּאילוּ הם פּוֹגעים בּכבוֹד היהוּדים, בּרכושם וּבחייהם, והלא מחשבה זרה זאת לא עלתה כּלל על דעתם של עדיני-הלב ושקטי-המזג האלה, העוֹמדים היוֹם על-יד הגה השלטוֹן הגרמני. ושטף של הכחשוּת ירד לעוֹלם מפּי הרדיוֹ הממלכתי וּמפּי בּאי-כּוֹח גרמניה בּחוּץ-לארץ, ועד הקוֹנסוּליה הגרמנית בּירוּשלים ועד בּכלל.
יש איפוֹא לקבּוֹע כּמה עוּבדוֹת שאין כּל רדיוֹ וכּל קוֹנסוּל יכוֹל להכּחישם.
שׂנאת-ישׂראל היתה, מאז יסוֹד המפלגה, העיקר החשוּב בּיוֹתר של מפלגת הנאצים, המפלגה קבעה שׂנאה זוֹ ליסוֹד, ואחד מסעיפי ה“פּרוֹגרַמה של היטלר” הידוּעה, מדבר בּמפוֹרש על שלילת זכוּת האזרח מיהוּדי גרמניה. בּמשך שנים רבּוֹת ראתה מפלגת הנאצים בּתעמוּלה זוֹ לשׂנאת-ישׂראל את תפקידה העיקרי והיא ניהלה את התעמוּלה הזאת בּצוּרה הפּראית בּיוֹתר. עוֹד לפני עלוֹת היטלר לשלטוֹן גרמה אוירת שׂנאה זאת, שנוֹצרה על-ידי הנאצים, לדחיקת היהוּדים מכּמה וכמה מקוֹמוֹת עבוֹדה. עתה עוֹמדים היטלר וחבריו על-יד השלטוֹן, ושוּם דבר לא העיד, כּי עם האחריוּת הגדוֹלה החדשה שהוּטלה עליהם הם אוֹמרים להחליש בּמשהוּ את קדוּשת העקרוֹן הארוּר הזה. איש, אשר על הקָריֶרה הפּוֹליטית שלוֹ מיוּסדת על התעמוּלה “המוּצלחה” של שׂנאה זאת, הוּעלה למדרגת מיניסטר התעמוּלה. מיד לאחר עלוֹת היטלר לשלטוֹן – וּביתר שׂאת מאז שׂריפת הרייכסטָג והבּחירוֹת של חמישי בּמרס, - החלה החרמת החנוּיוֹת ונישוּל עוֹרכי-דין יהוּדים, רוֹפאים יהוּדים ואמנים יהוּדים ממשׂרוֹתיהם וּמקוֹמוֹת עבוֹדתם, להם, - להם ממש! – נגזל מאלפי אלפים של יהוּדים גרמנים, והשלטוֹן עשׂה אשר בּיכוֹלתוֹ כּדי להטיל דוֹפי על שם ישׂראל ועל כּבוד ישׂראל. וּכשהתעוֹררה הגוֹלה היהוּדית מאליה למחוֹת וּלהגן על אחים שבּגרמניה, וטרם נמצא מוֹסד יהוּדי מוּסמך שיוֹציא מלה “חרם” מפּיו, וּמפלגת היטלר, המפלגה השלטת בּגרמניה, ענתה על התנוּעה הטבעית של כּאב ועלבּוֹן בּדבר אשר אין לוֹ הצדקה ואין לוֹ דוּגמה בּתוֹלדוֹת האנוֹשוּת התרבּוּתית – בּהחרמת כּל האזרחים היהוּדים שבּמדינה על מאוֹת אלפיהם.
אין העוֹלם רשאי להתיחס בּאדישוּת למחזה האיוֹם המתרחש היוֹם בּגרמניה, לגוֹרל האיוֹם של מאוֹת אלפי אנשים חפּים מפּשע, שהוּכרזוּ היוֹם להפקר. בּסיפוּק רב אנוּ מציינים את קוֹל המנהיג הסוֹציאליסטי בּאנגליה, זה הקוֹל הראשון שהוּרם להגנתנוּ בּפרלמנט של מדינה גדוֹלה. רשאים אנוּ לצפּוֹת כּי קוֹל זה לא ישָאר בּוֹדד, רשאים אנוּ לצפּוֹת, כּי לפּעוּלה אנוֹשית זאת יצטרפוּ סוֹציאליסטים ושמרנים, ליבֶרלים ודֶמוֹקרטים, בּאנגליה וּבצרפת, בּארצוֹת-הברית וּבצ’כיה, בּדניה וּבנוֹרבגיה, בּשוייץ וּבסקנדינביה – בּכל מקוֹם שעוֹד נשמרה שארית לרגש אנוֹשי וליכוֹלת נפשית להתקוֹמם נגד עווֹן וַפשע. אנשי כּל הדתוֹת, הדוֹגלים בּשם אהבת-אדם, חייבים בּפעוּלה הזאת, וּמאת כּל היהוּדים אשר רכשוּ להם בּקרב העמים עמדוֹת מכוּבּדוֹת, כּמדינאים וּמלוּמדים, כּסופרים וּכאמנים, רשאי היוֹם עמם לדרוֹש שיעמדוּ בּפרץ ויגינוּ בּכל כּוֹח השפּעתם על קיוּם אחיהם בּגרמניה. דרישה אחת צריכה היוֹם להקיף את כּל העוֹלם: על הממשלה הגרמנית שׂוּמה לבטל את פּקוּדת החרם שהוֹציאה המפלגה השוֹלטת, וּלאסוֹר כּל פּעוּלה העלוּלה לערער את עמדת יהוּדי גרמניה.
אין אנוּ יכוֹלים לקבל את תשוּבת מיניסטר-החוּץ האנגלי, כּי טרם מצא סעיף מתאים בּתקנוֹת חבר-הלאוּמים להיאַחז בּוֹ כּבמכשיר להגנת יהוּדי גרמניה. ישנם מצבים, שהדיבּוּר על חוּקים ועל סעיפיהם, על נימוּס בּין-לאוּמי ועל מנהגים דיפּלוֹמטיים הנחוּצים כּאילוּ כדי לאסוֹר את המלחמה בּרע, רק מוֹסיפים על הרע. אין השעה שעת חיטוּט בּחוּקים, כּי אם שעה של הצלת אנשים – מאוֹת אלפים! – מכלָיה ואבדן. ויזכּרוּ גם זאת שליטי העוֹלם, וכל אלה אשר יכוֹלת להם והשפעה להם בּעוֹלם הזה: לא גוֹרלם של יהוֹדי גרמניה בּלבד אלא גם גוֹרלה של תרבּוּת העוֹלם, עוֹמד אתם לדין, - השׂריד האחרוֹן של האמוּנה בּיצר הטוֹב של האדם וּבצדק אנוֹשי. לבל נגיד אחרי כּן: אדירים וחזקים, בּעלי כּוֹח וּבעלי יכוֹלת המתפּארים בּאנוֹשיוּתם וּבדתיוּתם, בּכיבּוּשי תרבּוּתם והישׂגי מחשבתם – ישבוּ ודפדפוּ מתוּך שויוֹן רוּח ושלות נפש בּספרי החוּקים, כּשאנשים חיים גססוּ לעיניהם.
כּל נבוּאתנוּ המרה הזאת נתקיימה בּמלוֹאה ונעשׂתה כּתב-אשמה איוֹם, לעוֹלם כּוּלוֹ אמרנוּ: השאלה היהוּדית היא שאלה בּין-לאוּמית והיא דוֹרשת טיפּוּל בּין-לאוּמי וּפתרוֹן בּין-לאוּמי, וכּל עוד לא יקוּם הדבר – אסוֹן ירדוֹף אסוֹן, היוֹם בּקרב יהוּדי רוּסיה, וּמחר ליהוּדי גרמניה וּמחרתים יגיע תוֹרם של יהוּדי ארץ אחרת. יסוֹד אחד הוא לאסוֹנוֹת השוֹנים האלה. היוֹתוֹ עם – והוּא עם הנהוּ, עם אחד ומאוּחד – מפוּזר וּמפוּרד על פּני העוֹלם כּוּלוֹ, נתוּן טפּין טפּין בּין עמים אחרים, ללא בּית משלוֹ וללא מוֹלדת תחת רגליו, ללא בּטוּי לאַחדוּתוֹ וללא כּל מכשירי הגנה. ועל כּן הפקר הוּא העם הזה לכּל פּיזוּריו בּקרב העמים וכּל צר משתוֹלל יתקלס בּוֹ כּאַוַת-נפשוֹ. כּפצע שוֹתת דם, פּעם נטפים-נטפים וּפעם כּזרם איתן, כּן עם הגוֹלה בּין האוּמוֹת. ולא תדע האנוֹשוּת מנוּחה כּל עוֹד לא תעלה ארוּכה לוֹ. ואחת היא הארוּכה. אחת ויחידה: פּתרוֹן בּין-לאוּמי של השאלה הישׂראלית, הגנה נמרצת על חיי היהוּדים, על קנינם ועל כּבוֹדם בּכל מקוֹם שסכּנה מאיימת עליהם, והחזרתם למוֹלדתם.
ו' ניסן תרצ"ג (2.4.1933)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.