האוּמה העברית נזדעזעה כּוּלה, כשיהדוּת גדוֹלה, רבּת מספּר ורבּת משקל, הוּפקרה לעריצוּת ולשׂנאה מאז עלוֹת היטלר לשלטוֹן בּגרמניה. לא עבר יוֹם שלא הביא ידיעה חמוּרה וּמחרידה על התעללוּת אנשי היטלר ושלטוֹנוֹ על יהוּדי גרמניה, בּכבוֹדם וּבקנינם, בּעמדתם וּבחייהם. לב האוּמה לא יכוֹל היה לבלי להתקוֹמם נגד מלכוּת-הרשע הזאת, שקמה עלינוּ לא בּארץ בַּרבַּרית אלא בּמרכז אירוּפּה הנאוּרה ולא בּימי הפּוּרענויוֹת, כּגוֹן ימי המלחמה אוֹ מלחמת האזרחים, אלא בּימי שלטוֹן “ליגלי” ההוֹלך וּמתבּסס בּעזרת ההצבּעה העממית, וּבסיוּע נשׂיא הרֶפּוּבּליקה הגרמנית, ללא התנגדוּת ניכּרת של חלקי העם הגרמני האחרים, מן הדין ומן הטבע הוּא – שבּכל מקום שיוֹשבים בּו יהוּדים ושהעריצוּת לא סתמה את פּיהם, התקוֹממוּ להעמיד לעמוּד הקלוֹן את הרִשעה הזאת שהתקשטה היוֹם בּדגלי הקיסרוּת ושׂנאת ישׂראל. בּכל כּוֹחנו נתקוֹמם וּבשארית מאמצנוּ נלַחם, כּי חשבּוֹן זה בּין הכּוֹחוֹת הפּוֹליטיים והסוֹציאליים המתרוּצצים בּקרב העם הגרמני לא יֵעָשה על גוּפם ונפשם של יהוּדי גרמניה. בּזמן אחר וּבארץ אחרת. סירבנוּ בּשאט-נפש לשמש שמן על גלגלי המהפּכה, פּי כּמה נסרב להכּיר ב“צדק ההיסטוֹרי” הזה המהפּך דם ישׂראל לשמן על גלגלי הקונטר-רֶבוֹלוּציה הגרמנית. לא נפקיר את אחינוּ הנתוּנים בּצפרני התנוּעה הפּראית, והבּרכה ליהוּדי גרמניה שנשלחה, והמלחמה העזה שהתחילוּ בּה עתה יהוּדי ארצוֹת הבּרית כּדי לרסן את העריצוּת ואת ההתעללוּת של השלטוֹן הגרמני, - מלחמת העם עברי כּוּלו הִנָה.
לא נחליש בּמשהוּ את עוֹז המלחמה הזאת. לא נחניק את קוֹל הכּאב והמחאה. אלא, שמנוּסי יסוּרים, הננוּ מצוּוים לשאוֹל את עצמנוּ מה הן הדרכים וּמה הם האמצעים המתאימים בּיוֹתר, הקוֹלעים בּיוֹתר למטרה אשר לפנינוּ: הצלת יהוּדי גרמניה מפּני העריצוּת וההתעללוּת. בּרכּת-אחים שלנוּ – עידוּד בּה ותוֹספת-כּוֹח לנפש-אחינוּ הנכוֹנה לעמוֹד בּמבחן הדמים. ואוּלם אל נסתיר מעצמנוּ: אין בּה כּל כּוֹח לנפּץ אף בּמשהוּ את סלע העריצוּת. נוֹקיע את השלטוֹן הבּזוּי הזה בּפני העוֹלם כּוּלוֹ ונדרוֹש את כּאבוֹ לכּאבנוּ. ממשלת היטלר אמנם שליטה היא בּכיפּה בּפנים גרמניה, ואוּלם לאשרה של האנוֹשוּת טרם נעשׂתה שליטת-עוֹלם והיא מחוּיבת עדיין להתחשב בּכוֹחוֹת-חוּץ אלה. אוּלם ספק רב הוּא אם הכּוֹח הזה יוּכל ליַשר את הקו בּגרמניה זוֹ, אשר לא רק שלטוֹן עריץ שוֹלט בּה אלא גם המוֹניה תפוּסים בּמבוּכה נפשית איוּמה ושׂנאת-ישׂראל הנָה אוּלי בּיטוּיה העיקרי. דעת-הקהל העוֹלמית יכוֹלה להכריח את ממשלת היטלר להסתלק מכּל התעללוּת גלוּיה בּיהוּדי גרמניה. אוֹתוֹ “ליל-בַּרתוֹלוֹמֶיוּס”, אשר אימתוֹ ירדה כּבר כּמה פּעמים על יהוּדי גרמניה, יתעכב אוּלי ולא יצא לפּוֹעל. ואוּלם מאה דרכים ואחת, אלף דרכים ואחת לממשלת הדיקטטוּרה הזאת להוֹריד את היהוּדים הגרמנים ממעמדם, לרוֹשש אוֹתם מקנינם, למנוֹע מהם כּל אפשרוֹת של חיי עבוֹדה ויצירה, לפגוֹע בּכבוֹדם ואף בּחייהם. והרעל ההוּא אשר הוּכנס לנפש מחצית העם הגרמני על-ידי העוֹמדים עתה על-יד הגה השלטוֹן הגרמני, ודאי לא יפוּג על-ידי חַוַת-דעתוֹ של הקהל אשר מחוּץ לגרמניה; והן הרעל הזה הוּא המעיק על יהוּדי גרמניה יוֹתר מכּל התעללוּת פּלוּגוֹת-הסער וּמכּל הגבלוֹת בּחוּקים העתידוֹת אוּלי לבוֹא. גם בּלי פּרעוֹת לכּל “חוּקיהן”, ישָארוּ היהוּדים הגרמנים בּמצב של נפרעים ואין בּכוֹח המחאוֹת לשנוֹת את המצב. נזכּוֹר: כּשעמדנוּ מוּל המשטר הצארי בּרוּסיה, ונפש ההמוֹנים בּאירוֹפּה וּבאמריקה לא היתה אז עדיין קרוּעה לאלף גזרים, ודעת-הקהל היתה מאוּחדת נגד עריצוּת הצאר פּי כּמה מאשר היא מאוּחדת בּימינוּ העצוּבים האלה נגד היטלר, והמוּשׂגים “תרבּוּת” ו“אנוֹשיוּת” ו“אהבת האדם” טרם היוּ ללעג וּקלס, והאינטֶלגֶנציה הרוּסית עמדה בּחלקה המרוּבּה לימיננוּ, גם אז לא היה כּוֹח למחאה היהוּדית לשנוֹת בּמשהוּ ניכר את המשטר ההוּא.
לא, מנוּסי יסוּרים אנוּ יוֹתר מדי, מכּדי שנוּכל להשלוֹת את נפשנוּ וּלחשוֹב שעל-ידי בּרכּת-אחים וּתנוּעת-מחאה יצאנוּ לידי חוֹבה לגבּי יהוּדי גרמניה. היוֹם דרוּשה גישה אחרת וּמידת-עזרה אחרת, גישה מדינית וּמידה ממלכתית. אוֹתם היהוּדים הגרמנים, שהמשבּר הנפשי הגדוֹל העוֹבר על המוֹני העם הגרמני גרם למשבּר פּנימי בּקרבם וּלשינוּי-ערכין; אלה מקרב היהוּדים הגרמנים אשר היתה להם לזרא אוירת הבּזיוֹן והשׂנאה; אלה אשר בּלבּם התעוֹרר רגש הגאוַה הלאוּמית ועיניהם נפקחוּ לדעת את אשר אנוּ ידענוּ מאז וּמתמיד; כּי אין קיוּם לאוּמה העברית בּנכר ואין לה מקלט והצלה, בּלתי אם בּתחוּמי הארץ הזאת, בּתחוּמי המוֹלדת העברית המחוּדשת – היהוּדים הגרמנים האלה צריכים לקבּל את האפשרוּת לעזוֹב את גרמניה המוֹקיעה אוֹתם, המבזה אוֹתם, המתפּללת ל“שחרוּרה” מהם; לעזוֹב אוֹתה ולעלוֹת לארץ-ישׂראל.
כּזאת צריכה להיוֹת דרישת העם העברי כּוּלו ממשלת היטלר. ויהי זה טירוּף-דעת ממש, יהיה זה סירוּס כּל לקח ההיסטוֹריה הישׂראלית מאז וּמקדם וּמימיה האחרוֹנים, אם מטרה אחרת, מלבד ארץ-ישׂראל, תמצא לתנוּעת ההגירה הזאת, יהיה זה טירוּף-דעת והוֹצאת עינוּיים לבטלה, אם ליהוּדי גרמניה תוּצג המטרה להחליף גלוּת בּגלוּת, גרמניה בּשויץ, בּצרפת או בּארצוֹת הבּרית. הגוֹרל המר ההוּא, אשר ירד עלינוּ בּאשכּנז, הן הוּא צפוּי לנוּ אוֹ לבּנינו אחרינוּ בּארצוֹת ההגירה החדשוֹת. כּי חיי עם חפשי, חיי כּבוֹד וחירוּת, עבוֹדה ויצירה שׂוּמה עלינוּ וניתן לנוּ להקים כּאן, בּארץ הזאת בּמוֹלדת המחוּדשת של האוּמה העברית. ולא זאת יכוֹלה להיוֹת דרישתנוּ היסוֹדית היוֹם, כּי בּחוּקי ההגירה של ארצוֹת הבּרית תיעָשׂינה אי-אלוּ הקלוֹת לגבּי יהוּדי גרמניה, כּי אף זאת מוּכרחה ויכוֹלה להיוֹת דרישתנוּ לכל המדינוֹת המשתתפוֹת בּחבר-הלאוּמים וּלכל ארץ שיש לה השפּעה כלשהי על דרישתנו וקוֹדם כּל על ממשלת המנדט: לפתוֹח לנוּ את שערי ארץ-ישׂראל בּפני נגוּעי האסוֹן הגדוֹל, אשר התחוֹלל על יהוּדי גרמניה.
קוֹל כּאב וּמחאה נגד שלטוֹן היטלר וּנגד התעללוּתוֹ בּנפש יהוּדי ארצוֹ ישָמע-נא בּכל מקוֹם בּוֹ פּוֹעם לב יהוּדי. ואוּלם יהיה נא בּרוּר לכּוּלנו, כּי בהשמעת המחאה הזאת בּלבד טרם פּעלנוּ כּלוּם ולא יצאנוּ ידי החוֹבה הכּבדה המוּטלת עלינוּ היוֹם, בּדרכים אחרוֹת וּבמידוֹת אחרוֹת עלינוּ לחתוֹר לקראת הצלת יהוּדי גרמניה, אשר יד המשטר העריץ ירדה עליהם היוֹם לדכּאם ולהשפילם ולעשׂוֹת בּהם כּלה.
כ“ז אדר תרצ”ג (24.3.1933)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.