הופעת מבחר זה של כתבי בעברית מאוֹרע גדול הוא בחיי. מזמן שיצא לאור, לפני 18 שנה, אוסף מאמרי ומסותי באידיש, צפיתי לכנוסם לאוצר הספרות העברית. משאלת לבי זו מתמלאת באיחור רב. אבל יש בו מן היתרון שהמהדורה העברית מקיפה יותר בתוכנה מקודמתה. אף על פי שהסתלקתי מפעילות מדינית ומתפקידים אחראים בתנועת הפועלים זה קרוב לעשרים שנה – עם צאתי מהנהלת התנועה הציונית בסוף תרצ“א וממשרד ברית פועלי־ציון־צ”ס בסוף תרצ"ב – לא חדלתי להשמיע את דברי בכתב ובעל־פה בהזדמנויות שונות. ורוב המאמרים וההרצאות שנכתבו בעברית ב־15 השנים האחרונות נכללו בכרך זה. עליהם נוספו כמה עבודות מן התקופה הקודמת, שלא כונסו במהדורה באידיש, ביניהן גם שנמסרות לדפוס בפעם הראשונה במאסף זה. לעומת זאת השמטתי ממנו כמה מאמרים, כדי לאפשר את ריכוז החומר במסגרת של כרך אחד.

במבנהו הכללי דומה הספר הזה לקודמו, “פוּן אָנזאָג צוּ פאַרווירקליכוּנג”. המדור הראשון כולל מאמרים ומחקרים בשאלות עיוניות של הציונות הסוציאליסטית וחומר תולדות התנועה ולהתפתחות מחשבתה. אולם המבחר אינו שלם ונושא עליו במידה ידועה את חותם המקריוּת, כיון שלא יכולתי לתת בו את המאמרים הראויים לכך מביכורי עבודתי הספרותית שהופיעו בעשור שלפני מלחמת העולם הראשונה בבטאון מפלגת פועלי־ציון באוסטריה, “דער אידישער ארבייטער”. השבועון הוא יקר־המציאות כיום, ועל כל פנים אין להשיגו בספריות ובארכיונים בארץ. משום כך לא באו לידי ביטוי מספיק במדור זה פרשיות שלימות מתולדות הציונות הסוציאליסטית, כגון הויכוח עם הטריטוריאליזם, הפולמוס סביב שאלת השתתפותנו בקונגרס הציוני המחלוקת בין התפיסות הסטיכית והאורגאנית של תהליך ההגשמה הציונית. וכן פרקים מתולדות התנועה וההאבקות בין זרמיה וסיעותיה שפסחתי עליהם בכונה, כי אין מטרתו של הכרך הזה לתת את תיאור ההתפתחות הפנימית ותהליכי הפילוג והאיחוד של תנועה פועלי־ציון ומפלגותיה הארציות, על חילוקי־הדעות והגוַנים האידיאולוגיים שבתוכן. החומר ההיסטורי הזה, עד כמה שהוא משתקף בכתבי, ראוי לאוסף מיוחד, והבה נקוה שגם שעתו תגיע בעתיד לא־הרחוק.

במדור השני כונסו הדברים שנכתבו ונאמרו להסברת השקפותינו, עמדתנו ותביעותינו לגבי תנועת הפועלים הבינלאומית ומפלגת העבודה הבריטית. במדור השלישי – מאמרים והרצאות על הבעיות המדיניות של ארץ־ישראל במשטר המנדט; הם מעידים ומספרים על נפתולינו עם ממשלת המנדט ופקידותה בארץ נגד נסיונותיהם לרוקן את המנדט מתוכנו ולפרוק מאנגליה את עול התחייבויותיה הבינלאומיות כלפּי העם היהודי; מן הצד השני יעידו על חתירתי למצוא הסכם של שלום עם התנועה הלאומית הערבית על יסוד של שויון וחלוקת השלטון בינינו ובין הערבים בארץ־ישראל בלתי־מחולקת. המדור הרביעי מוקדש לבעיות הכלכלה וההתיישבות והוא כולל את מחקרי על אפשרויותיה הכלכליות של ארץ־ישראל ושיטות ההתיישבות החקלאית העובדת, ובעיקר את מאמרי להסברת הכרחיותה של ההתיישבות הקיבוצית ולהגנתה בפני משיגיה ויריביה.

הכרך פותח בהרצאתי הפרוגרמתית בוועידת פועלי־ציון שבאוסטריה, באוקטובר 1906, ומסיים בקטע מנאומי בועידת־היסוד של מפלגת־הפועלים המאוחדת בישראל, בינואר 1948. יותר מ־40 שנה של מחשבה ומעשה מקופּלים באוסף זה.

המאמרים נדפסים כאן בצורתם המקורית, ללא שינויי נוסח וגירסא. פה ושם השמטתי פסוק או פרק, אם הרגשתי שאינם חיוניים להבנת העניין ועלולים להקשות על הקריאה. אבל שום תיקונים לא נעשו בגוף הכתבים. אין זה אומר שמוכן אני היום לחתום על כל מלה שכתבתי ועל כל דעה שהבעתי לפני 40 ו־20 שנה, ואפילו לפני 10 שנים. רחוק אני מלהתייחס אל ילדי־רוחי בלי חוש של ביקורת ולא נואלתי להאמין שאין בהם דופי. במשך תקופת עבודה והתפתחות המשתרעת על ארבע עשרות שנים נבחנות דעות בכור המציאות המשתנה ולאורה, משתנים הסגנון ואופן ההרצאה. מה שהיה נכון וטוב בעיני עתונאי ועסקן ציבורי צעיר בראשית שנות־העשרים לחייו, לא תמיד יספּק את טעמי הספרותי ואת השקפותי ביום הזה. אביא לדוגמה את יחסי לצורת החיים השתופית בקבוצות ואת הדעות הפזורות במאמרים ובתזכירים שונים על יחסנו לאנגליה ולעבר־הירדן. מבלי לנגוע בשאלות לגופן, ברור שלא הייתי אומר היום כמה מן דברים שכתבתי בעבר, בנסיבות פוליטיות שונות לגמרי. אולם לא נטלתי רשות לעצמי לשנות מן המטבע שטבעתי בתעודות המקוריות; אינני רוצה להופיע חכם ומרחיק ראות מאשר הייתי בסיטואציות היסטוריות מסוימות.

על הקורא גם לשים לב לעובדה שחלק מכתבי, ביחוד במדורים השני והשלישי, אינם יצירות פובליציסטיות של סופר הכותב על אחריותו האישית בלבד. התזכיר, סוג כתיבה ספק־ספרותי, ספק־מדיני, תופס מקום רחב במאמרי, ז.א. תעודה שנכתבה על דעת מוסדות, של תנועת הפועלים או של ההסתדרות הציונית, והוגשה למוסדות רשמיים וממשלתיים כחומר ובסיס לדיון ולמשא־ומתן עם מי שהשלטון בידם. יש לקרוא איפוא, את המאסף מתוך ראייה ופרספקטיבה היסטורית, לראות את הדברים באור התקופה והזמן שבהם נכתבו. על כן גם סימנתי בשולי כל נאום, מאמר והרצאה את תאריך הופעתם.

לא בלי חרדה מוסר אני את הכרך הזה לידי הקורא העברי, כי משפטו מדריך את מנוחתי יותר מגזר־דינה של ההיסטוריה. רוב כתבי הם בבחינת תעודות היסטוריות, ונושאיהן עולמות ששקעו – יהדות מזרח ומערב אברופה, האינטרנאציונל השני. משטר המנדט הבריטי, או עולמות שנעלמו בערפלי העבר, כגון תקופת־בראשית של התיישבות הפועלים והקבוצה בארץ־ישראל. הדפים האלה, שנוצרו על רקע אותם העולמות ומהם ניזונו – הימצא הדור הזה, הנוער שלנו בארץ, עניין בהם, או יראה אותם כראות דפּים בלים שדינם לגניזה, נחלת עבר שחלף לבלי שוב? הימצא עניין בלבטים ובמאבקים הרעיוניים, במאמצים לחפּש דרך של הגשמה המוּארת באור החזון, שהאוסף הזה עדוּת להם! לולא תקוָתי, כי הדור החדש, שזכה לחיות לעמול במדינת ישראל – ולא בדורנו שחי ועמל למען “המדינה בדרך” – ימצא ערכים בני־קיימא בספר הזה ויוכל לשאוב דעת מלקח־העבר האַצור בו, לא הייתי טורח ומשקיע את העמל הרב, כדי להתקין את כתבי אלה לדפוס ולהלבישם לבוש עברי.

חלק גדול מן החומר הזה נכתב במקורו באידיש, בגרמנית ובאנגלית ותורגם לעברית על ידי מר אברהם יערי, איש ירושלים, מאחר ששעתי לא היתה פנויה לעבודה גדולה וקשה זו. המאמרים שתורגמו על ידו מסומנים * ברשימת תוכן הכרך. תודתי למר יערי היא עמוקה וכנה. הנני חַב לו חוב גדול. בלעדי עזרתו המסורה והמצוינה, בלי אמנותו הרבה להיות נאמן למקור ולרוח השפה העברית כאחד, לא היה הספר הזה יכול לראות אור. לא ויתרתי על זכות העריכה והרשיתי לעצמי לעבור בקולמוסי על התרגום, ופה ושם התאמתי אותו לסגנוני ולחידושי־הלשון החביבים עלי, אבל האחריות לתרגום נשארת במלואה על אברהם יערי.

בסוף ברצוני להודות לספרית פּועלים על נכונותה לקבל עליה את הסיכון שבהוצאת ספר כזה ועל שקידתה להשלים את משימתה במשך חודשים ספורים. הודות למאמץ זה מצד בית־ההוצאה נזדמנו המקרה והזכות שספרי מופיע בתאריך היסטורי לתנועת הפֻּועלים בארץ, בשנה בה תמלאנה 40 שנה לראשיתה של התישבות הפּועלים העצמית והקולקטיבית ברחביה ובדגניה. יהיה מאסף זה, מוקדש בחלקו הגדול להארת ולסלילת דרכה של יצירתה זו של הציונות הסוציאליסטית, תשורתי ולהתישבות הקיבוצית בשנת חגה.

שלמה קפלנסקי

הר הכרמל, חיפה, תשרי תשי"א (ספטמבר, 1950).