רקע
יחיאל לרר
אִמָּא כּוֹתֶבֶת
יחיאל לרר
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: יידיש

– – וָהָלְאָה, בִּקַּשְׁתָּ לֵידַע, מַה בַּבַּיִת?

אָחִיךָ אַף הוּא כְּבָר עָזַב הַגְּמָרָא

וְכָל שִׂיחָתוֹ כָּל הַיּוֹם: הַכְשָׁרָה!

וּמָה, בְּמָטוּתָא, עָלָיו יֵשׁ לִתְמֹהַּ?

אָבוֹת־שֶׁל־בָּנִים הֵן הִתְחִילוּ לִנְסֹעַ!

וְיֵשׁ כְּבָר גַּם כָּאן אוֹתוֹ מִין דָּבָר,

שָׁכַחְתִּי מַה שְּׁמוֹ – לֹא רַבִּים בְּמִסְפָּר,

כְּשָׁלֹשׁ נְעָרוֹת, כְּשִׁבְעָה בַּחוּרִים,

בָּנִים־שֶׁל־טוֹבִים, וּבָעִיר מְחַזְּרִים

לִמְצֹא עֲבוֹדָה – יִהְיֶה מַה שֶּׁיִהְיֶה,

לִשְׁפֹּךְ עֲבִיטִין – אַף זֶה מַה־נָּאֶה!

כֻּלָּם מֵרָחוֹק, מִקְּצוֹת פּוֹלִין כֻּלָּהּ,

קָרוּעַ בִּגְדָּם וְהַנַּעַל בָּלָה;

וְאַחַת דַּלַּת־גּוּף, חֲלָשָׁה, חֲוַרְוֶרֶת

(אוֹמְרִים בְּיוּד־זַיִן לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת)

עָזְבָה, כָּךְ סָחִים, אֶת הָאוּנִיבֶרְסִיטֶט

וְקָמָה וּבָאָה חֲבֵרֶיהָ לְשָׁרֵת,

לְכַבֵּס וּלְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיל עֶשֶׂר נְפָשׁוֹת

וְאֵצֶל אֲחֵרִים מַרְוִיחָה עוֹד פְּרוּטוֹת!

אֶרְאֶנָּה כָּל בֹּקֶר, לַנַּחְתּוֹם הִיא הוֹלֶכֶת,

מְאוּם לֹא נִכָּר בָּהּ – וְהִיא עוֹד מְחַיֶּכֶת,

עוֹמֶסֶת סַלִּים מְלֵאִים כִּכְּרוֹת לֶחֶם –

וְהִיא מָה רָזָה, עֲדִינָה, צָרַת־שֶׁכֶם.

יוֹתֵר אֵין חָדָשׁ. וְאָבִיךָ – כַּיָּדוּעַ,

תָּמִיד הַשִּׁעוּל, הָרִקּוּק, הַכִּעְכּוּעַ,

(בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן נִשְׁתַּנּוּ עוֹד לְרֹעַ).

סְבוּרָה אַתְּ – שׁוֹאֵל הוּא – נִזְכֶּה עוֹד לִנְסֹעַ

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה?

וְנוֹשֵׂא לַשָּׁמַיִם זְרוֹעוֹ הַכְּחוּשָׁה,

עוֹמֵד כָּךְ אִלֵּם, כִּנְצִיב דּוּמִיָּה,

וּפִתְאֹם הוּא אוֹמֵר: מַה בּוֹכָה אַתְּ? פְּתַיָּה!

אֲנִי מְצִיצָה בּוֹ: אֲנִי, תֹּאמַר, בּוֹכָה?

וְשֶׁמָּא נוֹטְפוֹת הַדְּמָעוֹת מֵעֵינְךָ?

וְהוּא מְנַגֵּב בִּגְנֵבָה הַזָּקָן

וּפוֹקֵד בְּקַפְּדָנוּת: עִרְכִי הַשֻּׁלְחָן!

אִשָּׁה – הוּא טוֹעֵן – לְעוֹלָם אֵין בָּהּ נַחַת!

סָחִים לָהּ דָּבָר, וּמִִיָּד מִתְיַפַּחַת!

נוּ מֵילָא, אֵינֶנִּי עוֹנָה לוֹ, כְּבָר נִיחָא –

אַתָּה הֵן יָפֶה מַכִּירוֹ, אֶת אָבִיךָ.

יוֹתֵר אֵין חָדָשׁ. כְּתֹב הַרְבֵּה, בֵּן יָקָר,

דַּיֵּנוּ שֶׁצָּרִיךְ עַל הַנְּיָר זֶה הַקַּר,

לְשׂוֹחֵחַ בִּדְיוֹ – לְפָחוֹת אַל תִּתְמַהְמֵהַּ!

כְּשֶׁאֵין לִי מִכְתָּב, הֵן רֹאשִׁי – אַתָּה יוֹדֵעַ…

אַךְ מֵילָא, כְּלוּם אָמַרְתִּי… הֱיֵה לִי בָּרִיא,

וַעֲנֵה לִי מִיָּד, בְּנִי יַקִּירִי!


המלצות קוראים
תגיות