רקע
תקוה שריג
הַתַּנִּין בַּעַל שִׁבְעַת הָרָאשִׁים מַפְרִיעַ לִלְמֹד תּוֹרָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

יַעֲקֹב, בְּנוֹ שֶׁל רַב אַחָא, נַעַר בַּר-בֵּי-רַב

הָיָה

וְהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת אַבָּא לִלְמֹד תּוֹרָה

לְבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי.

יָשַׁב שָׁם כַּמָּה שֶׁיָּשַׁב, וְכַאֲשֶׁר שָׁב,

נִמְצָא שֶׁלֹּא לָמַד מְאוּמָה,

כְּאִלּוּ הָיוּ אָזְנָיו סְתוּמוֹת…

אָמַר רַב אַחָא בְּלִבּוֹ:

– כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁלֹא לָמַד בְּנִי כְּלוּם

בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי

שֶׁגָּדוֹל הוּא כָּל כָּךְ בַּתּוֹרָה

וּבְנִי, הֲלֹא עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ,

לִבּוֹ נָבוֹן וְאָזְנָיו פְּקוּחוֹת?

אֵלֵךְ אֲנִי לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי

וְאֶרְאֶה בְּעֵינַי וְאֶשְׁמַע בְּאָזְנַי, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל

דָּבָר.

הָלַךְ וּבָא לְאוֹתוֹ בֵּית-מִדְרָשׁ וְרָצָה לָלוּן

בּוֹ.

אָמְרוּ לוֹ:

– חָלִילָה לְךָ לָלוּן כָּאן שֶׁכָּל מִי שֶׁלָּן כָּאן, נִפְגַּע!

שָׁמַע אַבַּיֵּי שֶׁבָּא רַב אַחָא לְבֵית מִדְרָשׁוֹ

וְיָדַע עָלָיו שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר וְגָדוֹל כֹּחוֹ בַּתּוֹרָה,

אָסַר עַל כָּל בְּנֵי עִירוֹ

לְהָלִין אֶת רַבִּי אַחָא בְּבֵיתָם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ:

– אוּלַי יֵעָשֶׂה נֵס, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, רַב אַחָא,

וְתוּסַר הַקְּלָלָה, וְיָפוּג הַפֶּגַע מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ?

כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבִּי אַחָא, שֶׁאִישׁ לֹא קְרָאוֹ

לָלוּן בְּבֵיתוֹ,

שָׁכַב לִישֹׁן בְּבֵית-הַמִּדְרָש עַל הַשֻּׁלְחָן.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִתְעוֹרֵר בְּאֵימָה.

הִדְלִיק בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת נֵר,

וְרָאָה לְפָנָיו עַל הָרִצְפָּה תַּנִין בַּעַל שִׁבְעָה רָאשִׁים

לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר…

הִתְפַּלֵּל רַבִּי אַחָא לֵאלֹהִים

לִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי אוֹתוֹ מַזִּיק.

וְהִנֵּה, אַחֲרֵי כָּל תְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל

נָשַׁר מִמֶּנּוּ, מֵאוֹתוֹ תַּנִּין,

רֹאשׁ אֶחָד מִשִּׁבְעַת הָרָאשִׁים

עַד שֶׁנָּמוֹג וְנֶעְלַם…

לַמָּחֳרָת סִפֵּר רַבִּי אַחָא לְאַבַּיֵּי אֶת קוֹרוֹת

הַלַּיְלָה הַנּוֹרָא.

הֵבִינוּ הַשְּׁנַיִם בְּזֶה הָרֶגַע

אֶת כָּל הַמַּרְעִין-בִּישִׁין שֶׁהָיוּ לְפֶגַע

לְיַעֲקֹב הַנַּעַר שֶׁהָיָה לָן שָׁם תָּמִיד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ…

מִהֵר אַבַּיֵּי אֶל רַבִּי יַעֲקֹב הַנַּעַר

אִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ בְּצַעַר,

עַל שֶׁגָּעַר בּוֹ וְסִפֵּר לְאָבִיו שֶׁאֵין הוּא לוֹמֵד דָּבָר.

שָׁב יַעֲקֹב לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי אַבַּיֵּי

וְכָל כָּךְ צָלַח בְּתַלְמוּדוֹ

עַד שֶׁבִּזְמַן קָצָר שֶׁבְּקָצָר

נַעֲשָׂה גָדוֹל וּמְפֻרְסָם בַּתּוֹרָה…

המלצות קוראים
תגיות