הקדמה    🔗

אָספי מלים נרדפות וקרובות משמעות מצויים בכל לשון של תרבות, ואנשי העט להסתַּיע בהם. לנו לא היה ספר כזה, חוץ מילקוטים ישנים ומעוטי כמות, היו כשרים לשמוש אף בזמנם, זמן התביעות הקטנות, על אחת כמה וכמה בימינו. האוצר הזה הוא הראשון הבא לספק צרכיהם של הכותבים והדוברים עברית. הם ימצאו בו ערכי מלים וניבים ומשלים, מלֻקטים ממקורות ראשונים, על מנת לעַין בהם ולבחור את הנאות ביותר לדיוק בלשון ולגִוונה ולשפּור הסגנון.

דיוק בלשון כיצד?    🔗

לשוננו אינה עניה במלים נרדפות וקרובות־משמעות, והמליצים לפנים היו כופלים אותן לשם “צחות”. ברם אותה תקופה חלפה ועתה אנו משתדלים לדקדק בלשוננו, שתהא המלה צמודה לרעיון, אחת ואין שניה לה, משמשת אספקלריה מצֻחצחת למושג ולא תניח מקום לספקות ולטעֻיות, כי רֹב המלים הנראות כנרדפות ודומות בהוראתן, נבדלות הן זו מזו, עִתים הבדל נִכר ועִתים דק ומעֻמְעָם. לשון חיה, חוש ההבדלה במלותיה חריף, שכן הוא נזון ממשא ומתן ריאלי ומנסיונות יום יום. לא כן בלשוננו שנדונה במשך מאות שנים לחיי־מסכנות של ספרים בלבד. הפרשי מֻנחיה טֻשטשו וכשֶׁר ההבדלה שלנו קהה. עכשיו, מכיון ששבה לשוננו לתחיה, אנו חַיביםַ להקפיד, לבור את המלה הקולעת אל המטרה, המלה ההולמת את המושג בדיוק גמור. בשעה של ספק ימצא המְעַין מלים בנות ענין אחד מסֻדרות לפניו ויקל לו להחליט איזוהי.

גוון הלשון כיצד?    🔗

אוצר מלותינו האקטיביות, כלומר אלו הנפלטות בלי מאמץ בכל עת של דבור וחבור, תלוי בהרגלים שקנינו לעצמנו. אדם משתגר במטבעות־לשון ספורים וחוזר עליהם ומניח את השאר. חזרות אלו משמשות סִימן דַלות, ושומר לשוננו ירחק מהן. כי החזרות הן למשא לשומע ולקורא. “יום שבו אני חוזר על מלה פּעמַיִם במשפט אחד, נורא הוא לי”, אמר יוסף קונראד. ומה התריס בפני פרענות זו של חַד־גַוָּנות מוגיעה? תמורות. אך אין לך אדם שכל מלות הלשון תהיינה כמֻנחות בקֻפסתו, מוכנות ומזֻמנות לשרתו בכל עת. לפיכך ילך אצל ספר שמושי, לבקש בו תמורה למלה השגורה והמתוקה, ויוסיף חן וצלילים ללשונו.

ושפור הסגנון כיצד?    🔗

כל לשון, רוח בה, נפש חיה ומפרפרת המרחפת עליה ועל ניביה. לא המלים הבודדות אוצלות על הלשון מֵחֵן מקוריותה, אלא בטוייה שנמסרו מדור לדור ושיש להם מגִלת־יַחַשׂ. הבטויים הם ילידי חויות, פרי מהלכי מחשבה ודרכי תפיסה ונסיונות חיים; הם מכניסים את השומע והקורא לתוך אטמוספירה קרובה לו, מעוררים בו ציורים ודִמויים זִכְרי מורשה ותרבות, ורומזים לו רמזים היסטוריים. לא רבים משתמשים בהם, כי סגֻלה זו מֻתְנָה מתוך בקיאות והשתקעות ר בת־שנים בחדרי ספרותנו העתיקה והחדשה. הדוברים והכותבים חסרי הבקיאות, מכניסים ללשוננו צרופי־מלים נכריים, מושפעים משפות לועזיות. גֵרִים אלה קשים ללשוננו כספחת, מזדקרים בזָרותם וצורמים את האזן הבוחנת. רבים קָבלו על כעור זה, עד כי בא סוקולוב וקרא על הנכרים האלה את המקרא: “הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה תרד מטה מטה”. איך נשחרר מבני נכר אלה? כמה מהם נתאזרחו, ונדמה לנו שאין להם חליפים. אך לאמתו של דבר גנוזים בספרותנו העתיקה, ביחוד במדרשים, אוצרות בטויים שהחיות העממית מפעפעת בהם, ולא מעטים הם המבהיקים בחריפותם. ואם אינם רוֹוחים,אין זה אלא מחֹסר פרסום. בספר זה כּנסו אלפי בטויים ממכמני ספרותנו, מסֻדרים לפי הענינים, ו“יד חרוצים תמשול”. המעיֵן והמחַפש לא יצא בידים ריקות.

* *

נוסף על התועליות האלה ימצא המשתמש בספר קבוצות־מלים השיכות לסוג אחד: שמות הבגדים השונים בערך “בגד”, שמבענין בחירת המלה הראשית שבכל ערך.

שמות הפרחים בערך “פרח”, מנחי המטבח בערך “מטבח” וכדומה. אפילו באוצרות הלשונות החיות, כגון באוצרו של (Roget’s Thesaurus of English Words and Phrases), נמצא רשימות כאלה, אות הוא שיש צרך בהן, על אחת כמה וכמה בלשוננו. בכל מקום שמצאתי רשימה שסֻדרה על־ידי “ועד הלשון” השתמשתי בה, בקצורים, לפי צרכי המלון, ושאר הרשימות סדרתי בעצמי, ומֻמחים עברו עליהן.

* *

כלים מספר להסביר לאלה העתידים להשתמש בלכסיקון זה על דרכי סדורו:

בענין בחירת המלה הראשית שבכל ערך.

ראש כל ערך היא המלה השכיחה ביותר. המבקש “נעלם” ימצאנה בערך “אבד”, המחפש “אנוש” או “בר־נש” יפנה אל “אדם”, וכדומה. יש שערך אחד נכפל בשני מקומות ובמלים ראשיות שונות, אם מפאת הבדל־מה בהוראתן או משום שקשה היה לשער איזוהי השכיחה יותר. אני לא נתכַּוַּנתיִ אלא להקל מעל המחפש ולהושיט לו בקָנֶה. על כן נמצאים הנרדפים “עָרֵב” וְ“אַחְראי” או “אָסון” ו“צָרָה”, בשני מקומות. ומפתח מפורט נוסף למלון, בו תִמָצֵא כל מלה.

בדבר סדר המלים שבכל ערך.

בְּעֵיְנִי באוצרות כאלה בלשונות שונות לא מצאתי בהם כל שיטה קבועה בסדר המלים שבערכים. אני נהגתי על פי הכללים האלה: 1) לפי סדר השכיחות המשוערת. בערך “אָמַר”, למשל, באים הפעלים בסדר זה: סִפּר, השמיע, בִּשֵׂר וכו', כל הנדיר יותר מאחר יותר. 2) לפי השכבות ההסטוריות: מקראיות תחלה, תלמודיות אחריהן ומחֻדשות בסוף. 3) לפי שרשן ומוצאן, כגון: ארמון – הרמון, להב – להבה – לַבָּה – שַלְהֶבֶת, דֹמֶן – מַדְמֵנה, בְּאֵר – בַּיִר – בור, וכדומה. רציפותן וסמיכותן של מלים בנות מוצא אחד חשובה למעַין מכמה בחינות. אך לא תמיד שמרתי על הכללים האלה, משום שלפעמים סתרו זה את זה, ומטעמים אחרים.

בדבר הדֻגמות.    🔗

פעמים הבאתי דגמה מן ה מקור כדי להבהיר על ידיה את ההפרש שבין מלה לחברתה או כדי להראות על דרך שמושה. לצערי אֻלצתיֻ לנהוג צמצום גדול בדֻגמות, שלא להגדיל את כמות המלון.

בענין באורי ההֶפרֵשים.    🔗

אף על פי שעִקר כונתי היה כנוס הנרדפים והקרובים, ולא הַגְדָרָתָם, ראיתי חובה לעצמי להוסיף באורי־הבדלים בכל מקום שחסרונם היה מפחית את ערכו השמושי של המלון.

על מראי המקומות.

המעטתי עד כמה שאפשר במראי מקומות משני טעמים: האחד, שעל־ידי כך היה הספר גדל בכמותו, והשני שהיה מפסיד, כנראה, במדת מה מערכו. טוב לו למחפּש שיהא סוקר את כל הערך, או לפחות חלק הגון ממנו, בסקירה אחת ולא תתעכב עֵינו על דברים יתרים. רק במקום שהבאתי מלה או ניב ששמושם נדיר או פרושם אינו רוֹוֵחַ, הוספתי מראה מקום. כגון אגף במובן פלוגת חיל, עקב במובן המאסף למחנה הצבא, *הִבְחִיל במובן הבשיל, *חִכָּה במובן שָלָה דגים בְחַכָּה, *חִלד במובן חפר וחתר באדמה, וכיוצא באלה.

* *

בהיות העבודה הזאת הראשונה בהיקפה, ביחוד בכנוס הניבים והבטויים, אֻלצתי להתחיל בה בעִקָר מן המקורות הראשונים. כעשר שנים הקדשתי לכך. כמה פעמים עברתי על המקרא, על חלק האגדה שבתלמוד, על המדרשים הרבים ובמקצת על ספרים מאוחרים, ובמלונים הגדולים השתמשתי לבקרת החסרים. בכל פעם מצאתי מלים וניבים שלא נתתי דעתי עליהם עם קריאה קודמת. ולמרות כל אלה אין עבודתי שלמה, כי היא מסוג הדברים שאין להם שעור. בעצם אי־אפשר לו לספר כזה שיהא שלם. מספר צרופי הלשון המקֻבלים והמתחדשים והולכים הוא עצום, נמצא שאין ספר כזה נשלם לעולם, והוא דורש חדוש ותוספות ממהדורה למהדורה. אוצר הנרדפים של רוג’יי, – שלשה דורות עסקו בו עד היום, וממהדורה למהדורה הוא מתעשר והולך. אף אני מוסיף לאגור ולכנס, ביחוד מן הספרות החדשה והצעירה, המתקדמת ומתעשרת. ומאת המעַינים אבקש להיות לי לעזר ולהודיעני על כל חסר. תודתי נתונה להם בזה מראש.

* *

עם סיום דברי הריני בא להודות למכירי ולידידי אשר סיעו לי אם בעצה ואם בטרחה. ראשונה אברך את ידידי הפרופיסור ישראל דודסון, אשר עורר את דעתי על הצרך בספר כזה. עוד לפני עשרים שנה הרצה על חשיבותו ונחיצותו לכל הכותבים עברית, ודבריו אלה הניעוני לגשת אל המלאכה, ובכל ימי עשותי אותה התענין בה. כמו כן נתונה תודתי לממחים שעברו על רשימות המלים והגיהון והוסיפו עליהן. ידידי ראובן גרוסמן הגיה את התרגומים האנגליים, ויהיה ברוך.

ועל הכל הריני מביע את רחשי תודתי לידידי המדקדק הותיק צבי הר־זהב בתל־אביב, אשר עמל וטרח במסירות נפש ממש בהגהת הספר ובהגהת נקודו, ובהשלמות לרשימות המלים, כיד בקיאותו הגדולה בספרותנו. ישלם לו ה' כפעלו.

צבי שרפשטיין

ברוקלין, ארצות הברית של אמריקה,

איר, תרצ"ט

 

למהדורה השלישית    🔗

מהדורה זו מורחבת בהרבה וצרפתי לערכים גם פתגמים ומימרות, שאף הם מועילים בהרבה לגיוון הלשון, ולא יצטרכו המשתמשים ב“אוצר המלים והניבים” לעיין בספרים המיוחדים לכך, אלא אם כן יבקשו ערכים שאינם מצויים בספר זה.

ככל הספר סודר גם המפתח החדש.

צ. ש.

 

מָבוֹא    🔗

סקירה קצרה על חקר הנרדפים בספרותנו.    🔗

חֵקר הנרדפים בלשון העברית אינו מקצוע חדש אצלנו. תחלתו נעוצה בספרותנו העתיקה, ובתלמודים ובמדרשים אנו מוצאים הערות ודיונים על ההבדל שבין המלים קרובות־המשמעות, כגון בין נשך לתרבית, בין נדר לנדבה, בין חליפה לתמורה וכדומה. כל ההבחנות הללו באו כמובן לרגל המשא והמתן בהלכה או לרגל הרעיון המוסרי או הלאומי שרצה הדרשן לדרוש באגדה. אך תמוה הדבר שמעטו כל כך לטפל במחקר זה. חכמינו היו סופרים את האותיות, דורשים אתין וגמין, אכין ורכין, ואפילו קוצים שבתורה, ובמקרא נמצאות כאלף מלים ויותר שהן קרובות במושג ובתוכן, שדה רחב לדיון בהלכה ובדרוש, וכמעט לא נגעו בזה. כי אם נקבץ את כל ההבדלים בתלמודים ובמדרשים יהא מספרם מעט מאד, ומי יודע אם יגיעו לעשרים וחמשה¹. גם בספרות שלאחר התלמודים באו אילו הבחנות לצרכי הסברה פילוסופית וכדומה, ולא מחקר לשמו².

המחקר הראשון שהוקדש כולו לבאור הנרדפים בשיטה ובסדר נערך על ידי ר' אברהם בר' יצחק בדרשי, אבי ר' ידעיה הפניני, בעל “בחינת עולם”. ר' יצחק נולד בעיר בזי (Bèziers) בפרובאנס, בצרפת, באמצע המאה הי"ג ונקרא בגרשי על שם עירו. הוא היה משורר וחבּר פּיוטיםּ שונים, האחד מהם נקרא בשם: “חרב המתהפּכת “, והוא שיר בן מאתים ועשרה בתים, כמנין חרב, ושירי הלל לנדיבים ולשרים, כמנהג הימים ההם. ספרו לבאור הנרדפים נקרא "חותם תכנית" (יצא על ידי גבריאל פאלק באמשטרדם בשנת תרכ"ה). את מטרתו הוא קובע ב”פתח השער” בחרוזים אלה:

וְאַפְלִיא בְמִלּוֹת, לְהָבִין פְּעֻלּוֹת, / וְאַפְרִיד חֲבֵרִים, בְּצִבְאוֹת תְּאָרִים,

וְאָסֹל מְסִלּוֹת, לָעוֹבְרִים וּבָאִים. / וְאֶאֱסוֹף פְּזוּרִים, בְּקַצְוֵי שְׁפָאִים,

אֲתַקֵּן פְּעָלִים, וְשֵׁמוֹת כְּפוּלִים, / וְאַדְנֵי חֲלָקִים, עֲלֵי זֶה יְצוּקִים,

וְאָרִים שְׁפָלִים, וְאַפִּיל רְפָאִים, / לְקָרֵב רְחוֹקִים, לְהַרְאוֹת פְלָאִים.

היסוד העקרי שעליו בנה הבדרשי את שיטתו הוא “שבכל מקום שיש בו שתי מלות או שני פעלים ותארים אשר יבואו בו בשני לשונות יותר מענין אחד, האחרון מופלג מן הראשון או בגדולה או בגרעון, כל אחד לפי מה שהוא ענינו, כמו שתראה הרבה במקרא בענין זה, הרבה מאד: טל ומטר, עצום ורב, שר ומושל, צדיק תמים, תם וישר, חסד ואמת, בשובה ונחת… כל אלה רבים כמוהם מוכרחים שהאחרון גדול מחבירו”.

מן הראוי להודות שיש בהנחה זו קורטוב של אמת פסיכולוגית, והדובר או הכותב נוטה לתת את הפועל או התואר החלש תחלה ואת החזק אחריו, אך קביעת נטיה זו ליסוד מוסד בלשון עלולה להביא לידי סלופים־מאונס. ומשום שהכניס ראשו בקולר זה סטה מדרך החקירה האובייקטיבית “וקרב רחוקים להראות פלאים”. לתוך הספר נכנסו כאלף “נרדפים”, קצתם רחוקים לגמרי ואינם זקוקים להגבלות, קצתם מדומים וההבדל שביניהם ניכר, ואך קצתם נרדפים שבאור ההבחנה שביניהם מועיל. ואף על פי כן הספר בר ערך הוא. הבדרשי התחקה על הנרדפים ובקש את הדומים להם בכתבי הקדש, והניח את היסוד למחקר זה.

הספר השני במקצוע זה נתחבר אף הוא על ידי משורר, ר' שלמה די פיאיריה, נכדו של ר' משולם שהיה נלחם עם הרמב“ם יחד עם ר' שלמה מההר. הוא חי בסוף המאה הי”ד. מפני הרדיפות ברח מעיר מולדתו והתישב בסאראגוסה, ושמש שם מורה בבית נדיב אחד. בהקדמתו לספרו “אמרי נואש” הוא אומר: “אני אשר קורותי גרשוני מהתלונן בצל קורתי, ומהסתפח בנחלת אבותי… אלוה נתנני לחן ולחסד בעיני החכמים. נגיד השלמים… שר הנכבד והטפסר המעולה מרן בנבנשת… הוא אספני אל ביתו… ויבחר בי לתת עלי יד ושם עם… צאצאי מעיו… למען דעת למשוך בשבט סופר, להעלות על ספר אמרי שפר” (הנקודות מראות על השמטות).

לפי עצת הנדיב חבר ר' שלמה את ספרו “אמרי נואש” שבו סדר הומונימים, “זכרון מלי משותפים… אחר מבטא מתחלפי המובן”, – מלים רבות־משמעות³. האוסף קטן מאד בכמותו, מכיל אך כ“ג דפים. בשנת תק”ל הדפיס מרדכי תמה באמשטרדם את הספר בשם “משכיות כסף”, המו“ל לא ידע מיהו המחבר והודיע בשער: “דנא ספרא אשתכח באמתחתא דבי רב ולא נודע למי מקדושיה היה היה”, והרב שלמה שלם אב”ד ור“מ דק”ק ספרדים אשר באמשטרדם כתב בהקדמתו: “אחד קדוש מדבר ואת שמו לא הגיד, והוא פלא יועץ וחכם חרשים”. אין בקונטרס זה שום הבחנות והגבלות אלא פירושים, לדוגמה:

אָח, ה' (כלומר: חמשה משמעות לו): אח נפשע, ידוע. האח לפניו מבוערת, מוקד מדורה. ואמר אח כמו אוי. האח – שמחה וגיל. ועשה אח– כמו אחד.

מתן, ב': מתן בסתר, ידוע. מתן כהן הבעל, שם אדם. וכן מתנה, וממדבר מתנה, שם מקום".

לאחר חבורו של הקונטרס הנ“ל עברו שנים רבות ללא נסיון וחקירה בשדה זה. בסוף המאה הט”ו חי החכם ר' שלמה בן אברהם מאורבינו (שם עיר באיטליה), מתלמידיו של ר' עובדיה מברטנורא, מפרש המשנה. בשנת ר“ס גמר את חבור ספרו "אהל מועד", “בית ועד למלין השוין בהוראה אחת ושפה מתהלכת” ונדפס בויניציה בשנת ש”ח. בשנת תרמ"א יצא במהדורה שניה על ידי ש. וילהיימר בוינה בצרוף הערות “בצירי יהודה” מאת יהודה דוקעס⁴. מה העיר את ר' שלמה לחבר ספר זה? “יען וביען בבית ישראל ראינו והנה אין איש מתעורר להחזיק במלאכת המלין השוין בהוראה אחת ושפה מתחלפת להם, הלא המה המלין אשר יזכרו בשמם גבולים נרדפים”. מטרתו השמושית היא להועיל “לכל המתאוים תאוה במדבר הלצי ואף לחובב חוד חידה ומשול משל”.

הילקוט גדול בכמותו, מכיל כשש מאות וחמשים ערכים לפי הא“ב, בלי הגדרת ההבדלים. המסדר לקט את נרדפיו בחריצות רבה, אך גם הוא קרב רחוקים בזרוע. שם נרדף ל"אָב", "שָדַיִם", משום שמצא אונקלוס מתרגם “ברכות שדים ורחם”, “ברכתא דאבוך ודאמך”. הלך ושקק, רקמה וארגמן, ודומיהם נרדפים הם בעיניו. המו”ל וילהיימר והחכם דוקעס העירו על טעויותיו.

בשנת 1638 יצא באמשטרדם הספר “זכר רב” מאת בנימין מוספיא (נולד בספרד בשנת 1606 ומת באמשטרדם בשנת 1675). מוספיא אסף את הנרדפים וארגם בשירי תשבחות לבורא עולם, לפי סדר הבריאה בששת הימים, וזו תחלתו:

"אַתָּה הוּא יָחִיד אֶחָד חַד אָח, כִּי רַק אַךְ

לְבַדְּךָ, וְאֶפֶס אַפְסְךָ וּבַל בִּלְתְּךָ וְאֵל זוּלָתְךָ וְלֹא

בִּלְעָדֶיךָ אַחֵר עַמְּךָ, וְאֵין נֵכָר עִמְּךָ, וְאֵין זָר אִתְּךָ.

כְּבָר בָּרָאתָ וְחוֹלַלְתָּ מִקֶּדֶם וּמִלְפָנִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן

וּבַתְּחִלָּה, אֹדוֹת שִׁמְךְ בִּגְלָלְךָ לְמַעַנְךָ

בַּעֲבוּרֶךָ…"

הספר התחבב על הקהל מאד והופיע בהרבה מהדורות, ואף בימַי הַיו המשכילים רוכשים אותו ומעיינים בו. הוא נחשב כעין ספר מליצה, סגולה לזכרון שרשי שפת עבר ומליצותיה.

מאז ועד תקופת ההשכלה לא נעשו במקצוע הנרדפים דבר הראוי להזכר, עד שקם רנה"ו, והוציא את ספרו “גן נעול”, “ובו שלשה בתים. הבית הראשון כולל הצעות ויסודות לברר שרש חכם על מכונו… ובבית השני יתבארו כל הכתובים שנזכר בם שרש זה… ובבית השלישי יתבארו שרש יעץ, חשב, ושם דבר תושְיה, הבדליהן ופרטיהן… חברו ויסדו נפתלי הירץ וויזל, אמשטרדם 1765”,

הספר הוא ערבוב דברי התפלספות. “ענינים רבים וכללים רחבים המתפּשטים על חכמת נפש האדם והכחות הנטועות בה, להאיר לנו בפירוש המליצות שהשתמשו בהן התורה והנביאים, להבין למה נכתב בכתוב זה לשון חכמה, ובכתוב אחר לשון בינה, ובמקום שלישי לשון שכל, דעת או פקחות וכיוצא”,

כל הספר מוקדש לבאור הבדליהם של שני ערכים. לאמתו של דבר משמשים לו הנרדפים אמתלא להוציא את רוחו על חכמה ובינה וערכן הגדול לחיי הרוח, מעין תעמולה להשכלה בעקיפין. הספר עשה רושם גדול ושם מחברו יצא כמליץ מפואר. בזמננו קשה לשפוט את הספר ולחוות עליו דעה, כי אין בכח אנוש להתגבר על השעמום למקרא ההתפלספות הריקה ונטולת־המטרה. יש לפקפק אם עמד בהם כחם של קוראיו הראשנים ומהלליו הרבים לקרוא את דבריו עד תומם. כי בעוד לא הועם כבודו של רנה"ו העזו רבים להתאונן על אריכות לשונו המוגיעה⁵. על כל פנים היה לו מעט מאד לומר בענין הבדל הנרדפים.

הכבוד הגדול שהנחיל הספר את מחברו עורר אחדים מן המליצים ללכת בעקבותיו. ספר חשוב במקצוע זה הוציא ר' שלמה פאפנהיים בעל הקונטרס המליצי “ארבע כוסות”. פאפנהיים נולד בעיר צולץ בשליזיה בשנת 1740 ונתחנך חנוך יהודי וכללי, שימש דיין בברסלוי ונפטר שם בשנת תקע"ד (1814). הוא היה הראשון שהביע את התנגדותו לשיטת שלש האותיות בשרשי הפעלים שהיתה מקובלת בדקדוק העברי. בקי היה בספרות ימי הבינים ובפילוסופיה, מושפע ביחוד מתורתו של קאנט, ותפיסתו היתה חריפה.

ספרו “יריעות שלמה”, “באור על שמות נרדפים שבלשון עברי” היה בן ארבעה חלקים, ומהם יצאו בדפוס שלשה. חלק ראשון בו יתבארו “השמות המתיחסות אל הזמן, המקום והתנועה”, דיהרנפורט תקמ“ט. חלק שני בו יתבארו “השמות המתיחסות אל הדבור והקול וכלל החושים”, רעדלהיים תקצ”א. חלק שלישי (יצא לפני השני) דירנפורט תקע"ח, 1818. ספרו עולה על הקודמים, אף כי לקה בערבוב התחומים: בלשנות ועיונים פילוסופיים, ביחוד על זמן והמקום “שאינם כי אם כמויות עיוניות המתעצמות בנבראים כולם, הן רוחניים הן גשמיים… והוא דבר הבלתי נמצא בישות בפני עצמו, גם לא בישות על צד הרכיבה, כי אם על צד המציאות בציור ובמחשבה שאנחנו בוראים אותו במחשבתנו ומציירים אותו כאלו הוא רכוב על דבר” (יריעות שלמה א‘, חוברת א’, יריעה ג').

חושבני לא למותר להביא כאן דוגמה אחת:

"דולג, פוסח, קופץ, מנתר, רוקד.

שם דולג מורה לפי ענינו על ההולך על צד ההשמטה, דהיינו שאינו הולך כדרך ההולכים לעקור רגל ולהניח רגל, אבל הוא עוקר ב' רגליו באחת ומניחם כאחת… והוראת קפץ על ההולך בהבלעה, שמבליע פסיעות הרבה בפסיעה אחת ובדרך קפיצה והרמה מעל הארץ… ושם פסח הוא אמנם שם מושאל על נכה רגלים בדרך כלל, בין על מי שצולע על ירכו אחת, ובין מי שצולע על שתיהן, אבל הוא עם זה הולך בכח רגליו, אלא שהוא צולע ומטה לצדדין… נתר אין הוראתו על הקפיצה עצמה, כי אם על האופן והמעמד המכשיר את הדבר אל הקפיצה, והוא ההתאמצות על הארץ ברגלים… העוף כשהוא מכין את עצמו לעוף הוא משפיל עצמו תחלה ומכביד את עצמו על המקום אשר הוא חונה שם… רוקד לא יורה על הקפיצה שיש בה רחוק מקום, כי אם הגבהת מקום, שקופץ הדבר למעלה וחוזר על מקומו הראשון וכעין פריחת האפרוחים שאינם מעופפים ברחוק מקום, כי אם למעלה ויורדים למטה"…

בקונטרס “אגרת המליצה” ו“משפט לשון הקדש” שיצא בנאווי־דוואהר בשנת תקנ“ו הקדיש המסדר, ר' י"ל מרגליות, פרק אחד ל”שמות מורדפים“. חדשות לא בקש ולא גלה, אך הוסיף להתפלפל על שמות אחדים שקדמוהו בהם אחרים, והם: שוא ושקר, חכמה ובינה וכיו”ב. בשנת 1812 יצא בדיסוי ספר “דרך חיים”, כולל שלשה ספרים… הראשון ידבר מאיזה עניני שמות נרדפים מזוקקות שבעתים בכור הבחינה ובמצרף מקראי קדש ומאמרי חז“ל הסתומים… מאת חיים לעוונשטאם”. המחבר היה “מליץ” ובהקדמתו הוא פונה אל “בת יעקב” ומדבר באזניה דברי כבושים: “שאי סביב עיניך וראי כמה שמות ישנם אתנו והמה בכתובים, נראים אחדים והנם תאומים, ואת, התדעי הבדליהן ומחלקות כל שרש על מקורו ועל מכונו?”. מספר הנרדפים שבספרו הוא ארבעים וששה, וסדרם מסובך: יש בספר “ארמונות” ו“חלונות”. תחלה הוא מסביר את הנרדפים ואת הבדליהם ואחר כך הוא מביא את המקראות ומאמרי חז"ל שבהם נזכרו אותן המלים ומשתדל להגדירן על פי הגבלותיו בדרך העמקנות.

סמוך לספר הנ"ל, בשנת 1828, יצא הספר יד יוסף, “חבור כולל שמות הנרדפים, דבר דבור על אפניו, שמות אשר להם חברים משונים בכתיב וקריאה ועל ענין אחד מורים. שאל לך אות, העמק שאלה או הגבה למעלה, כאות נפשך תמצא כלה, מאת המלקט יוסף הירשפעלד, פראנקפורט על נהר אודר”. בספר אין כל באורי הבדלים ומגמתו מעשית:

לפעמים כאשר טרוד האדם מסבות הזמן, עתים ורגעים יבואו ויפנו, ורעיוניו לא ימצאו חזון המליצה, ולא ישיגו להשלים חפצו, ישב בדד וידום, ויגלגל העט בין אצבעותיו, ולבו יהגה מן המסלה הסלולה, – הקדשתי את עתי לאסוף ולקבוץ לקוטי בתר לקוטי, מאמרים מפוזרים אחת הנה ואחת הנה, להוליד רעיונות חדשים גם ישנים, וכנסתים חתום באוצרותי".

המלקט היה מלמד בישראל וקבע לו גם מטרה חנוכית: “שכל חפצי ועמלי בעבודה זו, כי אם להיות לעזר לתלמידי צעירי לימים, שלא יכבד עליהם קרוא מקרא, ובזה יבינו חלופי המלות בנקל, ויוכל התלמיד לכפול דבריו במלות שונות, כי לא בצחות ידבר הכופל מליצתו בדברים אחדים בלי שנוי”.

הספר כולל את רשימת מלים. ידיעתו של המלקט בדקדוק ובנקוד מעוטה, והשגיאות מרובות. רבים מן הנרדפים הם רחוקים ונסמכו זה לזה בזרוע. ושתי מלים מחודשות בספרו, שתיהן לשעון, והן: מַדְעֵת ומַדְזְמַן.

שמואל דוד לוצאטו החל להתענין בהבדלי הנרדפים עוד בימי בחרותו, בהיותו בן י“ח, ולא הניח ידו מהם כל ימי חייו. באוריו אלה נכללו באגרותיו שכתב אל בן דודו שמואל בן דוד לולי (שחבד"ל), מורה עברי, ונדפסו ב”בכורי העתים" ובמקומות שונים ונאספו אחד לספר בית האוצר לשכה ב' שהוציא שאלתיאל אייזיק גראבער (פרזשע־מישל תרמ"ה, 206 עמודים). לוצאטו שהיה ישר־שכל כתב על וויזל: “עוד שגגה גדולה לו בהבדלת הנרדפים, כי הבדיל ביניהם הבדלות עמוקות ודקות יותר מן הראוי, כגון אחר והתמהמה, אמר כי המאחר מתעכב מרצונו, והמתמהמה סבה נזדמנה לו והתעכב, ואין האמת, אלא כי המאחר מתעכב הרבה והתמהמה מעט, וכן לא אבה ומאן, אמר כי אשר לא יאבה מואס בעצם הדבר, והממאן לא כן, כי רק לסבה פרטית לא יעשנו. ואיך כתוב: ולא אבה לשתותם?” שד"ל היה מסוגל למחקר זה, מפאת ידיעתו הפילולוגית ובקיאותו בספרותנו ותפיסתו המודרנית, ואף על פי כן נגרר אף הוא אחר הקודמים לו לבקש הבדלים במקום שאינם, והרבה מחקירותיו אלה, ביחוד אותן שנכתבו בימי בחרותו, ערכן לא גדול.

הספר השלם ביותר יצא על־ידי מורה אחד בטריאסט שהלך בעקבות שד“ל, משה יצחק אשכנזי, והוא: “אוצר נרדפי לשון עברי” עם מחקר יבאר גבולם, על פי מקור שרשם ועל פי מקראי קדש, פּאדובה, בשנת תרל”ט, 1879, 328 עמודים. ספר זה כולל כחמש מאות ערכים (קבוצות מלים). המסדר שאף לשתי מטרות: האחת לגלות שרשי המלים, והשניה להבדיל בין הנרדפים. אך הוא תקע עצמו לדבר אחד: שד"ל העיר באחד ממכתביו (בית האוצר לשכה ב', עמוד 67) על מלות החקוי בלשוננו: “יש מן השרשים אשר הם כמו טבעיים באדם, והן מלים המתדמות בקולן לקול היוצא מן היצורים הטבעיים עצמם”, והביא ראיות מבקבוק ושקק ושוק. ההערה הזאת נכנסה ללבו של אשכנזי ועשאה ליסוד מוסד בספרו והוא משתדל לבאר רוב השרשים בדרך זה. מרוב רדיפתו אחר המקור האונומאטופיאי הוא שוכח את עיקר מטרתו לבאר את הבדלי הנרדפים. ואף על פי כן יש לספרו ערך־מה, והרבה מן ההבדלים מתבארים.

לאחר ספרו של אשכנזי פסק המחקר בנרדפים, וכל מה שהופיע מאז הוא אך ספיח וסחיש, חקוי בן בנו של חקוי. בשנת תר“ס (1899) נדפס ספר יאיר אור בנתיבות שמות ופעלים נרדפים בלשוננו הקדושה מאת הגאון מאיר ליבוש מלבי"ם, כולל שש מאות ושנים נרדפים, ווילנה, 107 עמודים. מעטים מן הנרדפים הם חדשים, רובם נדושו בספרים הקודמים, והגאון הוסיף את נפכו הוא, מליצות חדשות. באותה שנה יצא עוד ספר אחד (ב־740 עמוד) בשם "הכרמל", ע”י יוסף גרינבוים מהונגריה, שבו לקט מחברו את כל הנרדפים הפזורים בכל ספריו של מלבי“ם ושאר עניני לשון ממנו. משנת תרפ”ד עד תרצ"ב יצאו שלש חוברות ספר באור הנרדפים שבתנ"ך מאת שלמה אהרן ווערטהיימר (נדפסו בירושלים), ורוב הנרדפים נאספו מן הילקוטים הקודמים. הספר האחרון במקצוע זה הוא יבקש נרדף, מאת אלעזר הכהן מבוטושאן ברומניה (נדפס באותה עיר בשנת תרפ"ט), כנוס משונה של מלים, שהשתיקה יפה לו.

* *

הסקירה הקצרה הזאת, שאינה כוללת כמובן את ההערות המפוזרות בעתונים ובמאספים, ובספרים הדנים בענינים אחרים, מוכיחה כמה מעט נעשה אצלנו במקצוע זה, מעט בכמות ומעט באיכות. הצורך בחקירה גדול בימינו. האֵלֶם שכפו על לשוננו במשך דורות ומנהג המליצים לכפול את דבריהם במלים שונות ערבבו את התחומים וטשטשו את הגבולים. חוקרי הנרדפים הקודמים, קצתם לא היו מוכשרים לכך, מחסרון ידיעה בבלשנות, וקצתם הלכו דרכים עקלקלות, שלא התכוונו לחקר הלשוני כי אם לפילוסופיה או לתעמולה, או תקעו עצמם לענין אחד. כל מה שנעשה עד היום הוא לִקוט החומר הגלמי.

בנוגע לעצם השאלה יש הסבורים שאין לשון סובלת כפילות, ועל כן אין נרדפים כלל. אם גם נודה לדעה זו, אין להניח שיש הפרשים בין כל המלות הקרובות, בלי יוצא מן הכלל. על החוקר לשים לב אל המסבות האלה:

העברים היו עם קטן, חי בשכנות עם עמים אחרים שדברו בלשונות קרובות לעברית ובאו אתם במשא ומתן. פעם היו מכניעים אותם ופעם נכנעו להם, ותדיר היו במגע אתם. בתנאים כאלה מן הנמנע הוא שלא תהא השפעת לשונות השכנים ניכרת בלשוננו. כמה מונחים של לשונות קרובות נכנסו אלינו, – בשעה שהיו גם לנו מונחים לאותם המושגים, – ונבלעו בשפתנו. המלים הנרדפות האלה מתקיימות עד היום אלה בצד אלה⁶.

הלשון אינה נוצרת על פי כללים, לא על ידי יחידים לא על ידי עדים, אלא על ידי העם לשכבותיו ולמקומות מגוריו. אפילו במדינה אחת יוָצרו דיאלקטים במחוזות שונים, ומלים שונות תתקבלנה למושג אחד. יש שדיאלקט אחד דוחה את השאר, כגון הדיאלקט של העם או השבט הכובש, ובימינו אלה של בתי הספר, אך אין בכחו לבער אחר כל המלים והבטויים, ומתהוות מלים נרדפות, מלים לוקאליות הנכנסות גם לספרות. אין לך לשון שאין לה דיאלקטים ושאין לה מונחים לוקאליים.

כל לשון היא בעלת שכבות היסטוריות. מלים נולדות ומלים גוועות ומתות, מעין “כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה” (שמואל א', ט, ט). אָרחות החיים משתנים, תוכן המוסדות משתנה, ושמות חדשים קמים ומוסיפים על הראשונים, כגון “בית תפלה” ו“בית כנסת”, וכדומה. המלים הישנות נלחמות על קיומן ואינן יורדות מעל הבימה, נמצא שגם הישנות וגם החדשות אינן פוסקות מן הפה ומן העט.

יש אשר יוָצרו שני מונחים או יותר למושג אחד משני שרשים שונים, כמו שראינו לפני שנים מעטות, בראשית תחיתה של לשוננו, שיצרו, למשל,

לצדי הדרכים להליכה שמות שונים, אלה קראו להם מִדְרָכות, משרש דרך, אלה מפסעות, משרש פסע, אלה מצעדות, מלשון צעד ואלה משעלות מלשון שעל. גם בימי קדם נבנו מלים משרשים שונים ואין הבדל ביניהן או הבדל דק כל כך שאינו בא בחשבון. במקרא מוצאים אנו נרדפים כאלה לא מעט וכבר העיר על זה יהודה דוקעס: “בכמה וכמה נרדפים ההפרש הוא רק מדרגת הדברים ולא ההוראה עצמה, ואי אפשר להכריע לפעמים מה למעלה ומה למטה. ובאמת הפסוקים עצמם לא דקדקו כראוי. ולכן נמצא בגמרא ובמדרשים פלוגתא על מלה אחת, וכל אחד מהחולקים לקח לו הפסוק אשר יעמוד על ימינו בלי שים לב על הפסוק האחר אשר נמצא בו ההפך” (“בצירי יהודה”, בספר “אהל מועד”).

ואולי תשמש הופעת ספרי זה גורם לעורר את בני הסמך שיתנו דעתם על עבודה זו שנזנחה.

לוּחַ הָרְשִׁימוֹת וּקְבוּצוֹת הַמִּלִּים    🔗

אֲבָנִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת

אֵבְרֵי הַגּוּף

אֱגוֹזִים לְמִינֵיהֶם

אָדֹם וּגְוָנָיו

אַנְשֵׁי צָבָא לְסוּגֵיהֶם

אָמָּנִים (בעלי מלאכה) לְסוּגֵיהֶם

אֶצְבָּעוֹת וּשְׁמוֹתֵיהֶן

בְּגָדִים

בְּהֵמוֹת לְמִינֵיהֶן

בַּיִת, חַדְרֵי הַבַּיִת וְחֵלְקֵי הַבַּיִת

בָּתִּים וּמוֹסְדוֹת

בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי נִימוּס

בְּשָׂמִים לְמִינֵיהֶם

גּוּף וְאֵבָרָיו

גַּלְגַּל וְחֲלָקָיו

גַּנִּים לְסוּגֵיהֶם

גַּרְגְּרִים לְמִינֵיהֶם

דָּגִים לְמִינֵיהֶם

דָּגָן לְמִינָיו

חֲבָלִים וְחוּטִים

חַגִּים וּמוֹעֲדִים

חֲדָרִים לְפִי שִׁמוּשָׁם

חַיּוֹת לְמִינֵיהֶן

יָד לִפְרָקֶיהָ

יֵינוֹת

יְרָקוֹת לְמִינֵיהֶם,

כַּדִּים וְכֵלִים

כּוֹבָעִים

כּוֹכָבִים

כְּלֵי כְתִיבָה

לֶחֶם לְסוּגָיו

מִבְצָרִים

מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ וְהַלַּח

מִדּוֹת הָאֹרֶךְ

מוּמִים וּבַעֲלֵי מוּמִים

מַחֲלוֹת וּנְגָעִים

מִטְבָּח וּכְלֵי הַמִּטְבָּח (כְּלֵי הַסָּקָה וַאֲפִיָּה וְנִקּוּי וּשְׁאָר כֵּלִים)

מַלְאֲכוֹת הַמִּטְבָּח (בהכנות לבשׁול הבשׂר, לבשׁול בכלל, בסדור השׁלחן, פּנוּיוֹ וסלוקו)

מַטְבְּעוֹת וּמִשְׁקָלוֹת

מִטּוֹת

מַכּוֹת

מִכְסִים לְסוּגֵיהֶם

מַלְאָכִים וּשְׁמוֹתֵיהֶם

מְלָאכוֹת וּבָתֵּי מְלָאכָה

מִלְחָמָה וּכְלֵי מִלְחָמָה

מִשְׂחָקִים וּמְשַׂחֲקִים

מִשְׁקָלוֹת

מַתָּכוֹת

נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים

נְעָלִים לְסוּגֵיהֶן

עוּגוֹת לְסוּגֵיהֶן

עֲגָלוֹת וּקְרוֹנוֹת וְחֶלְקֵיהֶם

עֲדָיִים וְתַכְשִׁיטִים

עוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם

עָרִים לְסוּגֵיהֶן

עַנְפֵי עֵצִים שׁוֹנִים

עֵצִים לְמִינֵיהֶם

פְּסֹלֶת לְמִינָהּ

פְּרָחִים לְמִינֵיהֶם

פֵּרוֹת לְמִינֵיהֶם

צֹאן

צְבָעִים לְסוּגֵיהֶם

קוֹצִים לְמִינֵיהֶם

קְלָלוֹת

קָרְבָּנוֹת

רָהִיטִים וּכְלֵי בַּיִת

שֻׁלְחָן וּכְלֵי שֻׁלְחָן

שְׁמָנִים

שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים

תָּאֳרֵי כָבוֹד

תְּבוּאוֹת

תְּבָלִים

תַּבְשִׁילִים

תּוֹלָעִים

לוּחַ רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת וְהַסִּימָנִים    🔗

ארמית.

ב"ב בבא בתרא.

ב"מ בבא מציעא.

ב"ק בבא קמא.

דה"א דברי הימים א.

דה"ב דברי הימים ב.

ה המוני. לפי שמוש העם הפשוט.

הנ"ל הנזכר למעלה.

חו"ל חוץ לארץ.

ט"מ טעות מקֻבלת.

יל"ג יהודה ליב גורדון.

ימ"ש יצא מכלל שמוש.

כיו"ב כיוֹצא בו; כיוצא באלו.

כנ"ל כמו שנזכר למעלה

מ. מליצה, לשמוש אך בלשון נשגבה.

מו"ק מועד קטן.

מס. מסֻפּק, פרוש המלה או הניב מסֻפּק.

מ"ק מלת קריאה.

נ. נדיר, אינו שכיח.

ע. עתיק. מלה או ניב ישנים.

ע"ע עַיֵּן עֵרֶךְ.

פ. פֹּעַל.

פ"י פֹּעַל יוצא.

פ"ע פֹּעַל עומד.

צ"ל צריך לומר.

ר. רבים או רבות.

ראב"ע רבי אברהם בן עזרא.

רמב"ם רבנו משה בן מימון.

ש. שֵׁם. שֵׁם עֶצֶם.

ש"א שמואל א.

ש"ב שמואל ב.

ת. תֹּאַר.

תה"פ תֹּאַר הַפֹּעַל.

מלה או ניב בלי ציון “–” מן המקרא הם.

מורה שהמלה או הניב הם מן הספרות התלמודית.

מורה על מלה או ניב מן הספרות שלאחר התלמוד או מן החדשה.

נקודה אחת במראה מקום בתלמוד לאחר הדף מורה על עמוד א'.

נקוּדתַיִם מורות על עמוד ב'.

 

א    🔗

1 אָב ש. *אַבָּא (לְחִבָּה). הוֹרֶה. אָב זָקֵן (אֲבִי הָאָב אוֹ אֲבִי הָאֵם)ֵ ° אָב חֹרֵג (בַּעַל הָאֵם ביחס לילדיה שנולדו לה מבעלה הקודם). אָב לְבָנִים. אָב שַׁכּוּל שבניו מתו על פניו). אָבוֹת. שְׁלשָׁה אָבוֹת (לעמנו, אברהם, יצחק ויעקב). אֲבוֹתֵינוּ. בֵּית אָב (משפחה). בֵּית אָבוֹת. *בֵּית אַבָּא.

אֵם. אִמָּא (לְחִבָּה). הוֹרָה (“אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֲדַר הוֹרָתִי”). יוֹלֶדֶת (יִשִׂמַח אָבִיךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ;

אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ). אֵם זְקֵנָה. * סָבָה. *סַבְתָּא (א). ° אם חוֹרֶגֶת. * אִמָּהוֹת. * אַרְבַּע אִמָּהוֹת (לְעַמֵּנוּ: שרה, רבקה, רחל ולאה). * הָאִמָּהוֹת (כנ"ל). אֵם עַל בָּנִים (יחד). הוֹרִים (אב ואם).

פתגמים: כְּאִמָּה בִּתָּהּ. בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ (משלי י, א). כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים (תהלים קג, יג). הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי (הַבָּנִים אַחַר הָאָב). *בְּרָא כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ (א. הַבֵּן רֶגֶל שֶׁל אָבִיו – יוֹרְשׁוֹ בִסְגֻלּוֹתָיו. עפ"י עירובין ע:). עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ (כנ"ל, בראשית א, יא). * שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. ° מַעֲלַת הָאָב לַבֵּן נוֹסַעַת (תשובות הרמב“ם, ח”ב). אָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קידושין לב.). * בִּזְכוּת הבנים אבותיהם מתכבדים (כשהבנים מצוינים). * אוֹי לוֹ לֶאָב שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו, אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם (ברכות ג.). ° אָב אֶחָד מְפַרְנֵס עֲשָׂרָה בָנִים בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְעֲשָׂרָה בָנִים אֵינָם מְפַרְנְסִים אָב אֶחָד (של"ה, שער האותיות, סוף ד'). *אֲבוֹתֶיךָ מְצַמְּתִין (מצמצמים בהוצאות) וְאַתְּ מְבַזְבֵּז (על בן פזרן. ב"ר, פג).

2 אבד פ. נֶאֱבַד. נֶעְלַם. נֶעְלַם מֵעֵינֵי… לֹא נִמְצָא. לֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ. לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו. נִכְחַד מִן הָאָרֶץ. לֹא נִרְאָה וְלֹא נִמְצָא. אָבַד זִכְרוֹ. אָבַד בְּעִנְיָן רָע (על ממון שאבד בעסק, וכיו"ב). ° הָלַךְ לְאִבּוּד. * יָרַד לְטִמְיוֹן (לאוצר המלך. ומשתמשים בבטוי זה לצַיֵּן ממון שאבד בעסק ואין תקוה להצילו). הִתְעוֹפֵף. יָרַד בִּמְצוּלוֹת. * נִמְחָה מִן הָעוֹלָם. תְּהוֹם

כִּסָּהוּ (מ). * נִבְלַע. נִבְלַע בַּקַּרְקַע (על יסוד האגדה שמִצרִים באו להרוג ילדי ישראל, ונעשה נס לילדים ונבלעו בקרקע). * הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי.

אֲבֵדָה. * אָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה. הֵשִׁיב אֲבֵדָה. * הֶחֱזִיר אֲבֵדָה. מָצָא אֲבֵדָה. כִּחֵשׁ בַּאֲבֵדָה.

* דָּבָר הָאֹבֵד (עלול להשחת ולהאבד). דְּבָרִים שֶׁנּוֹחַ לְאַבְּדָם (* דברי תורה קשה לקנותן ונוח לאבדן ככלי פשתן. אבות דר"נ, כח).

פתגם: * אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה? הַמְאַבֵּד מַה שֶּׁנוֹתְנִים לוֹ (חגיגה ד).

ע"ע הפסיד

3 אָבַל פ. (הביע צערו לרבים על מקרה רע. ובפרט על מת). אָבַל עַל… (כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ. הושע י, ה). אָנָה וְאָבַל (ישעיה יט, ח). הִתְאַבֵּל עַל… עָשָה אֵבֶל. קָרָא אֵבֶל. סָפַד… סָפַד עַל… (נשא קינה וביחוד על מת). * הִסְפִּיד אֶת… (קונן על המת וספר בשבחו. בזמננו: דרש דרשת אֵבֶל). נָשָׂא קִינָה. קוֹנֵן עַל… נָהָה (נ). נָהָה נְהִי (נ). הֵמֵר עַל… הֵילִיל. סָפַק כַּפַּיִם. סָפַק עַל יָרֵךְ (הכה על יְרֵכוֹ מֵרֹב צַעַר). אָנָה (ע). *הָיָה אוֹנֵן (נהג מנהג אונן ונתיחד לזמן שלפני הקבורה).

קָרָא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד. סָפַד וְהֵילִיל. סָפַד מִסְפֵד גָּדוֹל. *קָשַׁר הֶסְפֵּד. גָדַל הַמִּסְפֵּד. הָיְתָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. אָנוּ וְאָבְלוּ. יָשַׁב לָאָרֶץ. שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ. נַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל. נֶעֱצַב עָלָיו. מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשׁוֹ. מֵאֵן לְהִנְחָם. מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. נֹחַם נִסְתַּר מֵעֵינָיו. הֵמַר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר. סָפַד עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד. הוֹרִיד לָאָרֶץ רֹאשוֹ. הָלַךְ קֹדֵר. חָשְׁכוּ עֵינָיו. עַל עַפְעַפָּיו צַלְמָוֶת (מ). יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה (מ). עָשָׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִים (מ). עָשָה אֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה (מ). תּוֹפֵף עַל לִבּוֹ (מ).

*קָרַע כְּסוּתוֹ. *קָרַע קְרִיעָה. *תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ. גָּזַז נִזְרוֹ (שערותיו, מ). הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר. הֶעֱלָה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ. זָרַק עָפָר עַל רֹאשׁוֹ. לָבַשׁ שְׁמָמָה (מ). הָיָה אָח לְתַנִּים (מ).

לֻקַּח מַחְמַד עֵינָיו. נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשׁוֹ.

* עַל דָּבָר זֶה יְדוּוּ כָּל הַדָּוִים.

ע"ע בכה, עצב

4 אָבֵל ח. מִתְאַבֵּל. *אוֹנֵן (אבל, טרם הובא המת לקבורה).

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. כְאָבֵל בֵּין הַחֲתָנִים (עָצֵב בין השמֵחים).

אֲבֵלֵי צִיּוֹן (המתאבלים על חֻרבן ארצנו. לפנים – בני כתה מיֻחדת).

* אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ! * אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ הֵן רוֹאוֹת! * אוֹי לֶאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ הֵן שוֹמְעוֹת!

ע"ע עצב

5 אֵבֶל ש. *אֲבֵלוּת *אֲנִינוּת (הזמן שלפני קבורת המת, ומנהגי אנינות; אוכל ביחידות ואסור בבשר וביין). קִינָה. מִסְפֵּד. בְּכִי. בָּכוּת. *בִּכְיָה. בְּכִיָּה. אֵבֶל יָחִיד (אֵבֶל

כבד כאבל הורים על בן יחיד שמת). אֵבֶל כָּבֵד. מִסְפֵּד כָּבֵד. מִסְפֵּד מַר. מִסְפֵּד תַּמְרוּרִים.

יְמֵי אֵבֶל, יְמֵי בְכִי. בִּגְדֵי אֵבֶל. בֵית אֵבֶל.

קָרָא לְאֵבֶל. הַמָּחוֹל נֶהְפַךְ לְאֵבֶל. (“ויהי לאבל כנורי ועֻגבי לקול בוכים”)

פתגמים: * חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֵין מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו (מו"ק, כו:)

*כָּל שִׁבְעָה הַחֶרֶב שְׁלוּפָה, עַד שְׁלשִׁים הִיא רוֹפֶפֶת, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָר חֹדֶשׁ הִיא חוֹזֶרֶת לְתַעֲרָהּ.

(ירושלמי מו"ק ג. שבעה – שבעת ימי האבל)

ע"ע עצב, בכי

6 אֲבָל מ"ק. (“כִּדְבָרֶיךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, אֲבָל הָעָם רַב וְהָעֵת גְּשָׁמִים, וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד”). אוּלָם,
וְאוּלָם (“גַּם הוּא יִגְדַּל. וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנוּ”). אַךְ (“כִּי אֶעֱשֶה כָלָה בְּכָל הַגּוִים, אַךְ אִתְּךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה”). אָכֵן (“אֲנִי אָמַרְתִּי אֲלֹהִים אַתֶּם, אַכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן”). אֶפֶס וְאֶפֶס, (“לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶסְ אֶת הְדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךְ אֹתוֹ תְדַבֵר”). *בְּרַם (*דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם (ואףבְהֹוֶה). *וְאִלּוּ (*וְאִלּוּ אַחַת אַחַתן, אֲפִלוּ תִינוֹק יָכֹל לְשַׁבְּרַן).

7 אֶבֶן ש. סֶלַע (אבן קשה בעודה מחֻברת לקרקע). חַלָּמִישׁ (מִין צוּר). צוּר (סלע קשה). צֹר (ואף צוּר: אבן קשה שהשתמשו בה לפנים לחִתוך ולמילה במקום סכין). *צוּק (ראש סלע). חַלּוּקֵי אֲבָנִים (אבנים קטנות וחלקות המצויות על גדות הנחלים). *אֶבֶן מְפֻלֶּמֶת (חַלּוּק לַח מן הנחל). חָצָץ (שברי אבנים). צְרוֹר (שבר אבן. אבן קטנה).

אֶבֶן כִּיס (אבן משקל, שהסוחר היה מחזיקה בכיס בגדו). אְבֶןֶ הַמֶּלֶך (שמשקלה נקבע על ידי הממשלה). אֶבֶן מִשְׁקָל.

*אֶבֶן כָּתֵף (כבדה, שאינה יכולה להנטל ביד אחת). *אֶבֶן מַסְמָא (לכבוש בה בגדים, או שמשתמשים בה למושב). אֶבֶן יָד (קטנה שאפשר לקחתה ביד). אֶבֶן מַעֲמָסָה (אבן כבדה שהבחורים היו מנסים כחם להרימה. וכיום מצַיניםַ בה משא גדול, כגון: אֶבֶן מַעֲמָסָה נָגֹלָּה מֵעַל לִבִּי). אֶבֶן־קֶלַע (לשימה בקֶלַע). *אֶבֶן תְּלוּשָׁה (שאינה מחֻברת לקרקע). אֶבֶן מַחְצֵב (שנחצבה מן ההר). *טְרָשִׁים (סלעים, אדמת סלעים ואבנים שאינה ראויה לעִבּוּד).

אֶבֶן בֹּחַן (לבחֹן בה מתכות). אֶבֶן הָאָזֶל (לצין בה הדרך). *אֶבֶן מַשְׁחֶזֶת (להשחיז בה סכינים וכלי חיתוך). *אֶבֶן שָׁעוֹת (אבן שהיו רושמים עליה לפנים קוים ומספרים, ומסמר נעצו באמצעיתה, והקַּו המסֻמן במספר שעליו נפל צל השמש הראה את מספר השעה שביום). אֶבֶן מַשְׂכִּית (שצורתה חקוקה בה). אֶבֶן נֶגֶף (מכשול לעוברים.

אֶבֶן שַׁיִשׁ (המבריקה לאחר לִטּוּשׁ ומשתמשים בה לקשוט בתים ורהיטים). *אֶבֶן גָּוִיל (אבן שאינה מסֻתּתת). אֶבֶן גָּזִית (מסֻתּתת). אֶבֶן גִּיר (של סיד). ºבַּזֶּלֶת (מין אבן שחורה וקשה). צִפְחָה (מין אבן שחורה ורושמים עליה בגיר. כמו כן משתמשים בה לכסוי גגות, slate). בַּהַט (אבן שיש לבנה, alabaster). דַּר (אבן בנין טובה). סֹחֶרֶת (אבן שיש אדֻמה). שֵׁש (אבן קשה ולבנה, שַׁיִשׁ).

אֶבֶן רֹאשָׁה, אֶבֶן פִּנָּה (ביסודו של בית, וכן נקרא היסוד והעקר שבדבר). אבֶןֶ שְׁתִיָּה (אבן יסוד. כך נקראה האבן בבית המקדש שבירושלים, שעליו העמידו ארון הלוחות). שֶׁן סֶלַע. *שׁוֹנִית (שן סלע וגם סלעים שעל שפת הים. וְאֵיזֶה הוּא הַשׁוֹנִית? כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָם עוֹלֶה בְּזַעְפּוֹ. אהלות יח, ו). נְקִיק סֶלַע. סְעִיף סֶלַע. נִקְרַת הַצּוּר. חֲגַו סֶלַע, חְגֵוי סֶלַע. מְעָרַת צוּרִים. כֵּף (נִקרת סלע. שן סלע ובה נקרה).

אֶבֶן טוֹבָה. אֶבֶן יְקָרָה. אֶבֶן חֵן. אֶבֶן חֵפֶץ.

אֶבֶן מַשְכִּית (חקוקה או מצֻירת והשתמשו בה למוזאיקה). *פְּסֵיפַס (כנ"ל). אֶבֶן מִלּוּאִים (שממלאים בה משבצת של תכשיט).

אֲבָנִים טוֹבוֹת: אֹדֶם (מין אבן אדמה יפה, carnelian. *אִזְמָוֹרַד, *אִזְמָרַגְדְּ (מין אבן ירקה כעשב, smaragd). אַחְלָמָה (כחלחֹלת amethyst). אֶקְדָּח (אֲדֻמָּה־כֵהה, carbuncle). בָּרֶקֶת, בָּרְקַת (אזמורד, אזמרגד). גָּבִיש (אבן שקופה crystal). יַהֲלֹם (אבן בהירה, diamond). יִשְׁפֵה (מנֻמרת או אדמדמת jasper). כַּדְכֹּד (דומה כמעט לאבן רובין), לֶשֶׁם (אבן אדֻמה צהֻבה, hypphire). מַרְגָּלִית. (pearl), נֹפֶךְ (אַלְמַנְדִין: מין גרָנָט אדֹם כדם). סַפִּיר (אבן כחֻלה שקופה, sapphire). פְּנִינָה (פרוש מקֻבל: מרגלית). פִּטְדָה (צהֻבה ושקופה topaz). שְׁבוֹ (agate). שֹׁהַם (ירֻקה, beryl). תַּרְשִׁיש (אֶקְוָמָרִין: בֵּרִיל יקר יָרֹק כחלחל).

8 אֲבַעְבּוּעָה, אֲבַעְבֻּעָה ש. *בּוּעָה *חֲטָטִים (אבעבועות על הפנים או על עור הראש *עלו בו חֲטָטִין).

9 אָבָק ש. (דק מאד). עָפָר (עֲפַר הָאָרֶץ. עַפְרוֹת זָהָב). *עַפְרוּרִית (עפר ופסֹלת של מיני דגן. *עֲדָשִׁים מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה). חוֹל. שַׁחַק (מה שנשחק ממתכת: “כְּשַׁחַק מֹאזְנַיִם”). אֲבָקָה (סממנים כתושים לאבק: “אַבְקַת רוֹכֵל”). אֵפֶר (אבק הגחלים). דֶּשֶׁן (האפר הדָּשֵׁן של הקרבנות).

עָפָר וָאֵפֶר. אָבָק דַּק. עֲנַן אָבָק. אָבָק כִּסָּהוּ. עֲפַר הָאָרֶץ. עֲפַר רַגְלַיִם (עפר שרגלי ההולך מתכסות בו).

הֶעֱלָה אָבָק. הֶעֱלָה עָפָר (על ראשו, לאֵבל). עִפֵּר בְּעָפָר (זרק על מישהו). *הִתְעַפֵּר (התפלש בעפר). זָרַק עָפָר. צָבַר עָפָר. הִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵי… (ישב לפניו ללמוד מפיו).

10 אֵבֶר ש. *אֲבָרִים *אֵבֶר מְדֻלְדָּל (שנִתַּק מֵעִקָּרוֹ ותלוי בחלקו). *אֵבֶר מִן הַחַי (שנכרת מבעל חיים חי). *רְמַ"ח אֲבָרִים (מאתים ארבעים ושמונה אברים שבאדם, לפי התלמוד). *נְשִׁילַת אֲבָרִים (התפרקותם ונִתּוּקם. *יִפְתָּח מֵת בִּנְשִׁילַת אֲבָרִים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיָה אֵבֶר נִשּׁוֹל הֵימֶנּוּ

וְהָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ שָׁם (בראשית רבה, ס). אֵבֶר הַזַּכְרוּת: עֶרְוָה. אַמָּה. *גִּיד. *מִילָה. *רֹאשׁ הַגְּוִיָּה. *זַכְרוּת. *זוֹבָן (של בהמה). זְמוֹרָה. שָׁפְכָה (אבר השתן). * אֶשֶׁךְ (ביצי הזכר). מְבוּשִׁים (הגיד והאשכים). עָרְלָה (ראש הַגְּוִיָּה. “וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם”. בראשית יז, יא) *עֲטָרָה (ראש גיד הזכרות. *אֵלוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, בָשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה. שבת יט, ו). ºאֵבֶר הַהוֹלָדָה. ºאֵבֶר הַמּוֹלִיד. *פָּנִים שֶׁל מַטָּה (זקן התחתון).

*בַּעַל אֵבֶר… (מי שהאבר שלו גדול. בכורות מד) אֵבֶר הַנְּקֵבָה: עֶרְוָה. *עֶרְיָה (בכורות ו ה). *בֵּית הַבּשֶׁת. *בֵּית הַתֹּרֶף. *בֵּית הַתֻּרְפָּה. רֶחֶם. *בֵּית הָרֶחֶם. קֳבָה.

*נַקְבּוּת, *נַקְבוּת. *צִנּוֹרֹ (מקור הדם באשה… שֶׁמָּא נָגַע בַּצִּנּוֹר. פדר"א טז).

פתגם: *אֵבֶר קָטָן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב, וּמַרְעִיבוֹ שָׂבֵע. (סוכה נב:)

11 אֲגֻדָּה ש. ºאִגּוּד. ºהִתְאַגְּדוּת. ºאִגּוּד. ºהִתְאַחֲדוּת. ºאִחוּד. חֶבֶר. חֶבְרָה. *חֲבוּרָה. *חֶבֶר עִיר (הקהלה המסֻדרת של העיר). חֶבֶל (ע. “חֶבֶל נְבִיאִים”). עֵדָהִ (קהל, ובזמננו: קבוץ מסֻדר, ביחוד לעניני דת). קָהָל, קְהִלָּה (מיֻחד בזמננו לחבר היהודים המאֻרגן לשם החזקת מוסדות הדת והצדקה, ומשתמשים בו גם לכל אגֻדה להחזקת בית תפלה). מַקְהֵלָה (לשירה ולזמרה). לַהֲקָה (לפנים של נביאים. והיום של משוררים ושל משחקים על הבימה). קְבוּצָה, קִבּוּץ (בזמננו, ביחוד, חבר חלוצים שהתישבו בארץ ישראל לשם חיי שֻׁתָּפוּת). *כְּנֶסֶת, *כְּנֵסִיָּה (אספת בני אדם לצֹרך משֻׁתף). כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל (כנוי לאֻמה הישראלית). סוֹד (ע. “סוֹד־מְשַׂחֲקִים”. “סוֹד בַּחוּרִים”. “סוֹד־יְשָׁרִים”). *צִבּוּר. סִיעָה (בזמננו: חבר מצֻמצם של בני אדם המסַיְּעים זה לזה להשיג מטרה צבורית או פרטית). *כַּת, *כִּתָּה (חבורה, ובפרט של בני אדם המתיחדים באָרחותָ חייהם מפני עִקָּרים דתיים או מוסריים המְקֻבָּלִים עליהם). *כְּנוּפְיָה (חבורה, ובזמננו: חבורה מצֻמצמת למטרות פרטיות, על פי רֹבֹ למטרות רעות, כגון: כנופית ליסטים). אֲסַפְסוּף (קבוץ ריקים: קבוץ בני אדם שונים). עֵרֶב רַב (קבוץ בני אדם שונים, כנוי של גנאי). עֵדֶר (שם מָשאָל לחבורה. *עַד שֶׁלֹּא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲשׂוּיִים עֲדָרִים עֲדָרִים, עֶדְרֵי כְהֻנָּה לְבַד, עֶדְרֵי לְוִיָּה לְבַד, עֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל לְבַד: וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ נַעֲשׂוּ עֵדֶר אֶחָד. איכה רבתי, פתיחתא). ºכּוֹלֵל (עדה, וביחוד עדת יהודים, יוצאי מדינה אחת, הגרים בארץ ישראל, למטרת קבוץ כספי־תמיכה). ºהִסְתַּדְרוּת (חבר בני אדם או קבוץ של חברות לשם מטרה אחת). ºמִסְדָּר (כנ"ל, ומתיחד למתחברים לשם מטרות חברתיות ואישיות, לעזרה הדדית וכדומה). ºאִרְגּוּן (המלה הזרה אורגאניזציה בצורה עברית). ºגּוּשׁ (חטיבה אחת. חבורה מאֻרגנת היטב). *שֻׁתָּפוּת (התחברות בני אדם לשם מסחר ועסק). ºצַרְכָּנִיָּה (אגודת צרכנים לשם קנית צרכים ומכירתם).

– גְּדוּד (חבורה של חַיָּלִים, שודדים וכדומה). *לִגְיוֹן (גדוד גדול של אנשי צבא). *גַּיִס, גְּיָסוֹת (כנ"ל). אֹרְחָה (חבורת אנשים ההולכים בדרך עם גמלים). *שְׁיָרָה (כנ"ל). מַחֲנֶה. פָּמַלְיָא (הוא וכל פמליא שלו – בני לויה שלו, ביחוד לגדול שמשרתיו רבים, כגון מלך). ºחַבְרַיָּא (חבורה. שם הומורי־אינטימי).

– קְהַל יִשְׂרָאֵל. קְהַל הָעָם.

קָהָל גָּדוֹל. קָהָל רַב. קְהַל גּוֹיִים. קְהַל ה' (כנוי לישראל). קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. קְהַל חֲסִידִים. קְהַל מְרֵעִים. קְהַל קְדוֹשִׁים. קָהָל וְעֵדָה. עֲדַת יִשְׂרָאֵל. עֲדַת מְרֵעִים. עֲדַת עָרִיצִים.

– *נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים.

נָחִיל שֶׁל דָּגִים. ºנָחִיל שֶל צְפַרְדְּעִים. *עָנָן שֶׁל צִפֳּרִים.

(*עָנָן של צפרים שָכַן עֲליהם. ירושלמי, מעשרות א).

פתגמים: *אַל תִּפְרשׁ מִן הַצִּבּוּר (אבות ב, ה). אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא (חברה או מות – באין חברה אין חיים. תענית כג). *אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל (ברכות מט.).

– אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי? (אבות א. יד).

– *בְּנֹהַג שֶבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים אֵין יָכוֹל לְשַׁבְּרָן בְּבַת אַחַת, וְאִלּוּ אַחַת אַחַת אֲפִלּוּ תִינוֹק יָכוֹל לְשַׁבְּרָן. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת (ילקוט שמעוני, עמוס ט). בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי (על חברה רעה). בְּמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב. *לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? מָה אֱגוֹז אִם אַתְּ נוֹטֵל אֶחָד מֵהֶן כֻּלָּם מִדַּרְדְּרִין וּמִתְגַלְגְּלִין זֶה אַחַר זֶה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל – לָקָח אֶחָד מֵהֶן, כֻּלָּן מַרְגִישִׁים (שיר השירים רבה ו, יא). *חֲבוּרָה וִּמִשְׁפָּחָה דוֹמִין לְכִפַּת אֲבָנִים: אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעַעַת (בראשית רבה ק, ז). *מָה אֵשׁ אֵין דָלוּק יְחִידִי – אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִין בְּיָחִיד (תענית ז.). *אִם אוֹמְרִין לִי חֲבֵרַי: עֲלֵה לְדוּכָן – אֲנִי עוֹלֶה (שבת קיח).

12 אֱגוֹז ש. ºאֱגוֹז הֹדּוּ (coconut). בָּטְנֶה (אגוז קטן וארך). *פִּסְתָּק (בָּטנה, pistachio). *עָפָץ (אגוז שעושים ממנו דיו, gallnut). שָׁקֵד (almond). אֱגוֹז אֲדָמָה (peanut). עַרְמוֹן (פרי עץ הָעַרְמוֹן chestnut).

– אֱגוֹזָה (עץ האגוז). גִּנַּת אֱגוֹז. *אֱגוֹז פֶּרֶךְ (שקלפתו נוחה להשבר). *אֱגוֹז בֵּינוֹנִי (שקליפתו לא רכה ולא קשה ביותר). *אֱגוֹז קַנְטְרָן. ºאֱגוֹז קָשֶׁה (שקלפתו קשה).

13 אֵד ש. עַרָפֶל. הֶבֶל (נשימת הפה, והאד העולה ממים רותחים ומכל גוף מתחמם). קִיטוֹר (ע. “עָלָה קִיטוֹר הָאָרֶץ”. בזמננו מיֻחד לְעָשָׁן).

14 אָדוֹן ש. *אֲדוֹנָה. אֲדוֹנִית. נָגִיד. מְצַוֶּה (נ). *גְּבִיר. גְּבִירָה. גְּבֶרֶת. רֹאשׁ. רַב. אַלּוּף. אַדִּיר. אַבִּיר. רֹדֶה. רוֹזֵן. רֹעֶה. שַלִּיט. שַׂר. מוֹשֵׁל. נָשִׁיא.

*תַּקִּיף (בעל כח, בעל זרווע). נְשׂוּא־פָנִים. בַּעַל. בַּעַל בְּעַמָּיו. אָב (ע). אָצִיל. אַיִל (“אֵילֵי הָאָרֶץ” – על מושלים. º“אֵילֵי הַכֶּסֶף” – על עשירים). נָדִיב. שׁוֹע (ע). קוֹעַ (ע). *פַּרְנָס (ביחוד, פרנס הממונה על הצבור). מַנְהִיג. ºאֶפְרָתִי (מגדולי היחס). עַתּוּד הָאָרֶץ (מ). *מָר (אדון. *כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי). *פַּטְרוֹן (מרומית. מגן, תומך). *מַטְרוֹנָה (אשה נשואה. אשה חשובה).

ע"ע שר, מנהיג

15 אֹדוֹת. עַל אֹדוֹת. בִּגְלַל. בַּעֲבוּר. בְּשֶׁל. עֵקֶב. לְרֶגֶל… תַּחַת אֲשֶׁר… עַל. מִפְּנֵי… יַעַן כִּי. יַעַן אֲשֶׁר. *בִּשְׁבִיל. בְּעַד. *מִשּׁוּם. *מֵחֲמַת… *בְּגִין… *עַל יְדֵי… *לְפִי שֶׁ… עַל דְּבַר. בִּדְבַר… – מִ… (“לא מרבכם מכל העמים חשק בכם ה'”). *מִסִּבַּת… מִטַּעַם…

16 ºאָדִישׁ ת. *קַר־רוּחַ. שְׁוֵה־ נֶפֶשׁ. שָׁקֵט. שָׁלֵו. *מָתוּן. *מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ. שַׁאֲנָן.

– ºאֲדִישׁוּת. *קֹר רוּחַ. ºשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ. *מְתִינוּת. *יִשּׁוּב הַדַּעַת. נַחַת. שֶׁקֶט. שַׁלְוָה. ºשַׁאֲנַנּוּת. ºיַחַס שֶׁל מַה בְּכָךְ. ºחֹסֶר יַחַס.

17 אָדַם פ. הֶאְדִּים. הִתְאַדֵּם. ºהִסְמִיק. ºהִוְרִיד (נעשה וָרֹד).

– הֶאְדִּים כַּתּוֹלָע. *פָּנָיו מַאְדִּימוֹת.

18 אָדֹם ת. (נ. אֲדֻמָּה). אַדְמוֹנִי (נוטה לצבע אדֹם. בעל שער אדֹם). אֲדְמְדַּם (אדֹם קצת). מְתֻלָּע. חְכִלילִי. אָמֹץ (אדֹם־שחֹם brown red). עֵין אַרְגָמָן (אָדֹם כֵּהֶה, purple־red). עֵין אַרְגְּוָן (כנ"ל). ºכַּרְמִין, כַּרְמִיל (אֹדם ארגוָני עַז). ºוָרֹד (מצבע הַוֶּרֶד, rosy). חָמֹץ (אֹדם עז מאד). *סָמֹק (אדמדם). *זְהוֹרִית (אדם כאש). שָׁנִי (אֹדם, עז, נוטה לגון תפוחי זהב, scarlet). *שָׁחֹם (אדֹם שחרחר, brown).

19 אָדָם ש. (זכר ונקבה ושם הקבוץ). בֶּן־אָדָם. אִישׁ (לכח, וגם בעל לאשה). אֱנוֹש (אדם בדרך כלל. בן־חלוף). אֱנוֹש רִמָּה (סמל החֻלשה). יְלוּד אִשָׁה (בן־חלוף). בֶּן חֲלוֹף. בֶּן תְּמוּתָה.

שׁוֹכֵן בֵּית חֹמֶר (כנ"ל). *בָּשָר וָדָם. *בַּר־נַשׁ (א. בן־אדם). בָּשָׂר (המין האנושי). נֶפֶשׁ (סתם אדם: “נֶפֶשׁ כִי תֶחֱטָא”. גַּם שֵׁם הַקִּבּוּץ: “תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ”). מְתִים (בני האדם, ורגיל: מְתֵי מִסְפָּר, – אנשים מעטים). *עוֹלָם קָטָן (כנוי לאדם, שכל העולם משתקף בו). *אָדָם הָרִאשׁוֹן. *אָדָם הַקַּדְמוֹנִי. (*אדם הקדמוני שהיה ראש לכל בני אדם. בראשית רבה כב).

אָדָם נִכְבָּד: אָדָם הַמַּעֲלָה. נְסִיךְ אָדָם. אִישׁ חֲמוּדוֹת. יְקַר רוּחַ. אִישׁ לְבָב. אָצִיל. אִישׁ חַיִל (מצליח). טְהָר־לֵב. עָדִין. אִישׁ מוֹפֵת. בַּעַל נֶפֶשׁ. אִישׁ רוּחַ. *אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם (– אלהים). *בֶּן עֲלִיָּה. *אָדָם שֶׁל צוּרָה (עושה רֹשם במראהו). *אִישׁ שֶׁל צוּרָה (כנ"ל). *אָדָם חָשׁוִב. *גְּדוֹל הַדּוֹר. אָדָם גָּדוֹל. *גַּבְרָא רַבָּא (א. כנ"ל). יָחִיד בְּדוֹרוֹ. *חַד בְּבָרָא (א. כנ"ל). מוֹפֵת הַדּוֹר. *אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה. ºגְּדוֹל הַיַּחַס. *מְיֻחָס (ממרום עם הארץ). *בֶּן טוֹבִים. בֶּן אָבוֹת. *בַּר אֲבָהָן (א. כנ"ל). בֶּן מְרוֹם עַם הָאָרֶץ. ºיַחֲסָן (מתגנדר ביחוס אבות. מחשיב עצמו). *בְּנָם שֶׁל קְדוֹשִׁים. *מָנֶה בֶּן מָנֶה (אדם חשוב, בְנוֹ שֶׁל אָדָם חשוב). *מָנֶה בֶּן פְּרָס (בן החשוב מאביו). ºאִישִׁיּוּת (בעל אופי משפיע). *אִישׁ אֶשְכֹּלוֹת. *מֻשְלָם בְּכָל הַמִּדּוֹת *בַּעַל מִדּוֹת. ºמֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת. ºאֲצִיל הָרוּחַ. *אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמָטָּה. ºאָדָם הָעֶלְיוֹן. כֹּל יָכוֹל (שבכחו לעשות הכל). *עִנְּבֵי הַגֶּפֶן (אצילים). *יְחִידֵי סְגֻלָּה. *בְּנֵי עֲלִיָּה. *בַּר פַּחְתֵי (בן אצילים). ºבַּעַל צוּרָה (הדר פנים, חשוב). מַר בַּר רַב אָשֵׁי (בן רב אשי, תורה וגדולה במקום אחד). *אַשְרֵי יוֹלַדְתּוֹ. *יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ. *מַזֶּה בֶּן מַזֶּה (זורק דמי קרבנות בנו של זורק. כהן מיוחס). רָצוּי לַבְּרִיּוֹת. *מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת. *דַּעְתּוֹ מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת. *נְקִי הַדַּעַת (יפה מדות, שומר כבוד). אָדָם בֵּינוֹנִי: *אֶחָד מִן הַשּׁוּק. אַחַד הָעָם (הנבחר ומקבל בזמננו כאדם רגיל). *כָּל אֶחָד. *קוֹטֵל קָנִים (קוצץ סוף – אדם פשוט). *הֶדְיוֹט. *חִילֶק וּבִילֶק (פלוני אלמוני…). אָדָם פָּחוּת: רֵיק. *רֵיקָא (א). *רֵיקָן. רֵיק וּפוֹחֵז. אַחַד הָרֵיקִים. עַם הָאָרֶץ. בּוּר. גַּס רוּחַ. נִבְעָר מִדַּעַת. אִישׁ בַּעַר. *גַּס. ºאָדָם מְגֻשָּׁם. *גַּסּוּת הָרוּחַ יֵשׁ בּוֹ. *נֶפֶשׁ שְׁפָלָה. *אַשְמַאי (גס. זָקֵן אַשְׁמַאי). *אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְהֻגָּן. נָבָל. *מְנֻוָּל. נִקְלֶה. קַל. *קַל מִסֻּבִּין (פסלת דקה של קמח, כנוי לאדם פחות). *קַל שֶׁבַּקַּלִּים. נִבְזֶה. בְּזוּי אָדָם. חֶרְפַּת אָדָם. פֶּרֶא אָדָם. חֲדַל אִישִׁים. בֵּן בְלִי שֵׁם. בּוּז מִשְפָּחוֹת. בֶּן בְּלִיַּעַל. אִישׁ בְּלִיַּעַל. אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת. חָשֹׁךְ (ר. חֲשֻּׁכִּים, הולך בחושך). *אֵינוֹ מִןִ הַיִּשּׁוּב. *בַּר פַּחִין (א. ריק ונקלה). *גַבְרָא קְטִילָא (א. הרוג. חשוב כמת בערכו). *גְּרוֹפִית שֶׁל שִקְמָה (נצר מגזע עץ גרוע. שְׁפַל משפחה). *חֹמֶץ בֶּן יַיִן (בן ריק לאב חשוב). פִּרְחָח (נער שובב. עדת שובבים. “עַל יָמִין פִּרְחָח יָקוּמוּ”, איוב ל, יב). גֶּבֶר לֹא יִצְלַח. *לֵית דֵּין בַּר נַשׁ (א. אין זה בן־אדם). ºאוֹרְחִים פּוֹרְחִים (*אָרְחֵי פְּרִחֵי – חסרי בית וריקים). *דַּרְכּוֹ כִּבְהֵמָה. ºבְּגֶדֶר הָאָדָם לֹא יֵחַד כְּבוֹדוֹ (עמנואל הרומי).

– קל ערך: ºאָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לְעָפָר. אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. אָדָם לְהֶבֶל דָּמָה. *אָדָם ָ– אֵפֶר, דָּם, מָרָה (ראשי תיבות). *תַּחְתּוֹנִים (כנגד המלאכים שהם עליונים). מִקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם (סופם למות). אָדָם רַע: אִישׁ זְרוֹעַ. עָרִיץ. פָּרִיץ. *תַּקִּיף. *אַלִּים. *בַּעַל אֶגְרוֹף. *בִּרְיוֹן. *רֹאשׁ בִּרְיוֹנִים. אִישׁ חֲמָסִים. מָשְׁחָת מֵאָדָם. פּוֹרֵעַ מוּסָר. פּוֹרֵק עֹל. רַע מַעֲלָלִים.

פתגמים: *אָדָם הָרִאשׁוֹן – מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָצְבַּר עֲפָרוֹ. *לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ: שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. – כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחְטָא. אֱלֹהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם מֵרֹאשׁ וַיִּתְּנֵהוּ בְּיַד הַיֵּצֶר (בן סירא, טו, יד). *אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ (דואג לעצמו).

– הֱוֵי מְיַקֵּר אֶת כָּל הָאָדָם (דרך ארץ זוטא, ב). *אָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו קְפוּצוֹת, כְּאוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם שֶׁלִּי הוּא, וּכְשֶׁהוּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, יָדָיו פְּשׁוּטוֹת: לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם (קהלת רבה ה, יד). *אָדָם בָּא לָעוֹלָם בִּבְכִיָּה וְנִפְטָר בִּבְכִיָּה, בָּא לָעוֹלָם בִּבְלִי דַעַת וְנִפְטָר בִּבְלִי דַעַת (שם). מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חָי? ºאָדָם בֶּן שְׁעָתוֹ (תלוי ברוח הזמן. ספר שעשועים לזאבארא, ש"ז).

ע"ע רשע, ערום, עקשן

20 אֲדָמָה ש. אֶרֶץ. יַבָּשָׁה. קַרְקַע. *קַרְקַע בְּתוּלָה (שלא עֻבְּדָה). *זִבּוּרִית (אדמה כחושה). *בֵּינוֹנִית (לא כחושה ולא שמנה). *עִדִּית (שמנה). *אַדְמַת טְרָשִׁים (קשה, שמרֻבים בה הסלעים). *אַדְמַת בּוּר. שְׂדֵה בּוּר (בלתי מעֻבדת). כָּבוּל (אדמה שנמצא בה רְקַב צמחים). אֲדָמָה שְׁמֵנָה. אֲדָמָה רָזָה. *עָפָר תָּחוּחַ (מפורר בלתי דבק). *גּוּשׁ (חתיכת עפר דבוקה). רֶגֶב (גוש גדול).

– פְּנֵי הָאֲדָמָה. פְּרִי הָאֲדָמָה.

– חֶלְקָה (חלקת אדמה, חלק). חֶלְקַת שָׂדֶה. כִּכָּר (שטח אדמה). כַּר (שטח). כַּר נִרְחָב. מִגְרָשׁ (חלקה למרעה, לבנין). אִישׁ אֲדָמָה (אִכָּר). עוֹבֵד אֲדָמָה, עֲבוֹדַת אֲדָמָה.

– אַדְמַת קֹדֶש. אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. אַדְמַת נֵכָר.

פתגמים: *אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָּׁמִים שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.

(יבמות סג.). *קַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת (סוכה ל:). עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לֶחֶם (משלי יב, יא). *לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם מָעוֹתָיו, שְלִיש בְּקַרְקַע, שְׁלִישׁ

בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְלִישׁ תַּחַת יָדוֹ (ב"מ מב.).

– *הֵבִיר שָׂדֶה (הניחה בלתי מעבדת).

ע"ע עולם

21 אֲדֹנִי ש. אָדוֹן. אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. *אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. אֲדוֹן עוֹלָם. *אֲדוֹן כָּל הַבְּרִיּוֹת. *אֱלֹהֵי כָּל הַתִּשְבָּחוֹת. אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. יְהֹוָה. אֵל. אֱלוֹהַּ. אֱלֹהִים. אֵל עוֹלָם. אֵל אֱלֹהִים. אֱלֵהי הָאֱלֹהִים. אֱלֹהֵי עוֹלָם. אֵל אֱלֹהִים. אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים. אֱלֹהֵי עוֹלָם. אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. אֵל שַׁדַּי. שַׁדַּי. אֵל עֶלְיוֹן. עֶלְיוֹן. יָהּ. *אָבִינוּ. *אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. *אַב הָרַחֲמִים. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת. צוּר. צוּר יִשְׂרָאֵל. צוּר עוֹלָמִים. *גָבוֹהַּ. *גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. *מֶלֶךְ הָעוֹלָם. *מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ. ה' צְבָאוֹת. אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. נֵצַח יִשְׂרָאֵל. קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים. *הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. *רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. *רִבּוֹן. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. *רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. דְּעָלְמָא כֹלָּא. אֲבִיר יִשְׂרָאֵל. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל. רֹעֵה יִשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. *הַבּוֹרֵא. *בּוֹרֵא עוֹלָם. *הַיּוֹצֵר. יוֹצֵר בְּרֵאשִית. *מָקוֹם. *הַמָּקוֹם. *מְקוֹמוֹ שֶל עוֹלָם. *כִּסֵּא הַכָּבוֹד. *שְׁכִינָה. אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה (שם, שבו נתגלה למשה בסנה). *הָרַחֲמָן. *בַּעַל הָרַחֲמִים. *רַחְמָנָא. (א). מארֵיהּ דְּאַבְרָהָם (א. אדון אברהם). *הָעִקָּר (כופר בָּעִקָּר). *מוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. *אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. חֵי הָעוֹלָם. חֵי עוֹלָמִים. *חֵי הָעוֹלָמִים. *יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. *קַדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. *שָׁמַיִם (*יְרֵא שָׁמַיִם). *עַתִּיק יוֹמִין (א). *גְּבוּרָה (*תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִי הַגְּבוּרָה). *יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. *מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. ºאֵין סוֹף (בקבלה). ºסִבָה רִאשׁוֹנָה. ºסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת. ºעִלָּה רִאשׁוֹנָה. ºעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת (כנויי ה' בפילוסופיה של ימי הביניים). *שֵׁם. *הַשֵּׁם. *הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. *הַשֵּם יִתְעַלֶּה. שֵם הֲוָיָה (שם “יהוה”). *שֵם הַמְפֹרָשׁ (שם יהוה בבטויו המפֹרש). שֵׁם הַמְיֻחָד. שׁוֹכֵן שְחָקִים. *כְּבַיָּכוֹל (כאלו אפשר. כשמיחסים לאלהים מעשים האפשריים אך באדם, ומשתמשים בו גם לשם אלהים). ºהָעֶצֶם הַנִּשְׂגָּב. ºמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. ºמָצוּי רִאשׁוֹן. ºמְסַבֵּב הַסִּבּוֹת. עַתִּיקוֹ שֶל עוֹלָם.

– *שְׁכִינָה. *זִיו

הַשְּׁכִינָה. *גִּלּוּי שְׁכִינָה. ºהִתְגַּלּוּת הַשְּׁכִינָה. ºהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהוּת.

– *גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. *שְּׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.

– ºמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא. ºאַחְדוּת הַבּוֹרֵא. קְדֻשַּׁת הַבּוֹרֵא. גְּבוּרוֹת הַבּוֹרֵא. ºהַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה. ºהַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה. ºהַשְגָּחָה פְּרָטִית. –ºסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא (עזרה מן השמים). אֶצְבַּע אֱלֹהִים. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

– בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא. ºבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

– בַּת קוֹל.

– *פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה.

*בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. *מְלכוּת שָׁמַיִם. *מַלְכוּתָא דִרְקִיעַ. *שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. *שַׁעֲרֵי רַחֲמִים. *עוֹלַם הָאֱמֶת. *עוֹלַם הַבָּא. *חַיֵּי עוֹלָם.

– חָכְמַת הָאֱלֹהוּת. *מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה (על שם המרכבה שראה יחזקאל בדמיונו).

22 ºאַדְנוּת ש. שְׂרָרָה. שִׁלְטוֹן. שָׁלְטָן. *רָשׁוּת. *רַבָּנוּת. מֶמְשָׁלָה. מַלְכוּת. מַמְלָכָה. ºנְשִׂיאוּת. ºתַּקִּיפוּת. ºבַּעֲלוּת. *מָרוּת. משְׂרָה. ºרְדִיָּה. *שְׁלִיטָה.

ע"ע ממלכה

23 אָהַב פ"י. אָהַב אוֹתוֹ. *חָבַב אוֹתוֹ. *חִבֵּב אוֹתוֹ. חָשַׁק בּוֹ. דָּבַק בּוֹ. דָּבַק בּוֹ לְאַהֲבָה. חָפֵץ בּוֹ. רָצָה בּוֹ. חָמַד אוֹתוֹ. בָּחַר בּוֹ.

– דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. דָּבְקָה נַפְשׁוֹ אַחֲרָיו. נַפְשׁוֹ עָרְגָה אֵלָיו. נַפְשׁוֹ צָמְאָה לוֹ. אֵלֶיהָ תְשׁוּקָתוֹ. אֵלָיו תְּשׁוּקָתָה. נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ. חָפֵץ קִרְבָתוֹ. אֲהֵבוֹ נְדָבָה (מ). אֲהֵבוֹ מֵישָׁרִים (מ). לִבּוֹ נָטָה אַחֲרָיו. *חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ מִמֶּנּוּ. *נָהַג בּוֹ חִבָּה וְרֵעוּת. נָהַג בּוֹ אַחֲוָה. *כָּרוּךְ הוּא אַחֲרֵי… *לָהוּט הוּא אַחֲרֵי… *קָשַׁר עִמּוֹ אַהֲבָה. *קָשַׁר לוֹ אַהֲבָה. *קָשַׁר חִבָּה עִמּוֹ. *נִדְבַּק בּוֹ. הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּרֵעַ וּכְאָח. בִּקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ. שָׁגָה בְּאַהֲבַת… עָגַב עָלֶיהָ. עָגַב אֵלֶיהָ. עָגְבָה עָלָיו. נַפְשׁוֹ אִוְּתָה אוֹתָהּ. חוֹלֵה אַהֲבָה הוּא. חוֹלַת אַהֲבָה הִיא. *אֵינָהּ מְמִירָה אוֹתוֹ בְּאַחֵר. לָקְחָה אוֹתוֹ בְּעַפְעַפֶּיהָ. לִבְּבָה אוֹתוֹ בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ. *עָמַד בְּאַהֲבָתוֹ (התמיד). רָוָה דוֹדִים (מ). הִתְנָה עִמָּהּ אֲהָבִים. הִתְעַלֵּס בֶּאֲהָבִים. הִתְנוּ אֲהָבִים. נִפְלְאַתָה אַהֲבָתוֹ. אַהֲבַת עוֹלָם אֲהֵבָהּ.

הפוכו: נָקְעָה נַפְשׁוֹ מֵעָלָיו (יחזקאל כג, יח). נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ (שם כב). עוֹמֵד מֵרָחוֹק. עָזַב אוֹתוֹ. רָחַק מֵעָלָיו. רָחַק מִמֶּנּוּ. לִבּוֹ רָחַק מִמֶּנּוּ. רָחוֹק הוּא מִכִּלְיוֹתָיו (מ). הֵפֵר בְּרִיתוֹ עִמּוֹ. תַּחַת אַהֲבָתוֹ יִשְׂטְמֶנָּה.

ע"ע שנא

– אוֹהֵב עַצְמוֹ. ºאָנֹכִיִּי. דּוֹאֵג לְנַפְשׁוֹ. *אוֹמֵר: אִם אֲנִי כָאן הַכֹּל כָּאן. *כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ. *אוֹמֵר: שֶׁלִי שֶׁלִי. *אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ.

– *חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ.

– אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד. ºדִּקְדּוּקֵי אֲנִיוּת (לפי הניב: דקדוקי עניות).

24 אַהֲבָה ש. אֲהָבִים. דּוֹדִים (ביחוד אהבת בשרים שבין זכר לנקבה). יְדִידוּת. אַחֲוָה. אוַהָּ (ע). עֲגָבִים (אהבת המין). תְּשׁוּקָה. *שְקִיקוּת (כנ"ל). *חִבָּה. *חִבּוּב. *חֲבִיבוּת. *דִּבּוּק (*הַתּוֹרָה נִקְנֵית… בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִבּוּק

חֲבֵרִים וּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים). ºאַהֲדָה (נטיה, סימפאטיה). ºלְבָבִיּוּת (חבה נאמנה ויוצאת מן הלב).

– אַהֲבָה עַזָּה כַמָּוֶת.

אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן (אהבת רעים טהורה). *אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר (טהורה, אהבה לשמה). *אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר (לשם פניות עצמיות). אַהֲבַת נָשִים. *אַהֲבָה אַפְלָטוֹנִית (בלי תאות בשרים, ובהשאלה: אהבה מן השפה ולחוץ, שאינה מחַיבת כלום). חֶסֶד נְעוּרִים. אַהֲבַת כְּלוּלוֹת (אהבה השוררת בימים הראשונים לנשואים). עֲבֹתוֹת אַהֲבָה. אַהֲבַת עוֹלָם.

– *אִם אֶחָד חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ גַּם חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ. מַיִם רבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. *אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֳבָה. *אֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶל בַּרְזֶל אֵינָה מַפְסִיקָה בֵּינֵיהֶם. *כְּשֵׁם שֶׁנַּפְשִׁי צְמֵאָה לְךָ, כֵּן רְמַ"ח אֲבָרַי (ב"ר, כט).

פתגמים: *וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. *גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה. טֹוב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ (משלי טו, יז). מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, (שיה"ש ה, ז). *אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה (כשאוהבים מצדיקים מעשי האהוב).

– אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, בֵטל דָּבָר בְּטֵלָה

אַהֲבָה (אבות ה, יט). *אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּה תּוֹכָחָה אֵינָה אַהֲבָה (ב"ר נד). *הָאַהֲבָה מְעַוֶּרֶת אֶת הָעֵינַיִם מֵרְאוֹת חֶסְרוֹנוֹת, וְהַשִּׂנְאָה – מֵרְאוֹת יִתְרוֹנוֹת (שירת ישראל לרמב"ע, קלח).

– כְּכִיס רֵיק בְּלִי כֶסֶף, כֵּן לֵב בְּנֵי הָאָדָם בְּלִי אַהֲבָה (משלי בנימין, ח, ט).

– ºאַהֲבַת הַזּוּלַת. ºזוּלָתִיּוּת. ºאַהֲבַת הָאֱנוֹשׁוּת.

25 אָהוּב ת. אוֹהֵב. *חָבִיב. דּוֹד (על פי רב, אֲהוּב אִשָּה). יָדִיד. *מְקֻבָּל. *מְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. *חָבִיב עָלָיו כְּגוּפוֹ. *חָבִיב עָלַי כְּכָל הָעוֹלָם. נֶחְמָד. נָעִים. *נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת. *רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רָצוּי. רָצוּי לְרֹב אֶחָיו. רָצוּי לַכֹּל. *עָרֵב לְכָל אָדָם. *הַכֹּל רָצִים אַחֲרָיו. *אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה (אהוב לשמים ונחמד לבריות). ºאָהוּד (סימפאטי). ºלְבָבִי. מְלַבֵּב (מושך את הלבבות). מְאֻוֶּה (ראוי שירצו בו desirable). אִישׁ חֲמוּדוֹת. *לְבוּבִים (אהובים זה על זה). שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי (“על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי”. שיה"ש ג, א). *אֲפִלּוּ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ גַּלְגַּל עֵינָיו הוּא חוטְטָהּ וְּנוֹתְנָהּ לוֹ. *לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, שָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי (סוכה נג).

– אֲהוּבָה. חֲבִיבָה. רַעְיָה. רֵעָה. יַעֲלַת חֵן. אַיָּלָה. אַיֶּלֶת אֲהָבִים (מ). ºחֲשׁוּקָה. יוֹנָה (מ). יוֹנָה תַמָּה (מ). יְעֵלָה (מ). צְבִיָּה (מ). ºעָפְרָה (מ).

26 אִוָה פ. הִתְאַוָּה. אָבָה. תָּאַב לוֹ (נ). יָאַב לוֹ (ע). חָפֵץ בּוֹ. חָשַק בּוֹ. חָמַד אוֹתוֹ. נִכְסַף לוֹ. עָרַג אֵלָיו. עָרַג עָלָיו. כָּמַה לוֹ. ºהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו. שָׁאַף אֵלָיו.

– הִתְאַוָּה תַאֲוָה. אִוְּתָה נַפְשׁוֹ. שָׁאֲלָה נַפְשׁוֹ. שָׁקְקָה נַפְשׁוֹ. חָפְצָה נַפְשׁוֹ. עָרְגָה נַפְשׁוֹ. צָמְאָה נַפְשׁוֹ. כָּלְתָה נַפְשׁוֹ. לְ… הִתְיַחֵם (התחמם מתוך תאות המין). יִחַם (התעוררה בו תאות המשגל). *פָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ. *תָּקַף אוֹתוֹ יִצְרוֹ. *נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ תַּאֲוָה. *נַפְשׁוֹ מְפַרְכֶּסֶת (היתה נפשו מפרכסת לשתות יין). *הוֹמֶה וּמְהַמֶּה (אחר הממון… אחרי תורה, ויקרא רבה, כב). *תּוֹבַעַת בַּלֵּב (לְהִבָּעֵל, וּבוֹשָׁה לומר בפה). *תּוֹבַעַת בַּפֶה (ללא בושה).

– נָתַן לוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ.

– בְּאַשְׁמוּרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ. זְכַרְתִּיךְ עַל יְצוּעִי.

ע"ע חפץ, תאוה

27 אוֹי מ"ק לצער. אֲבוֹי. הָהּ. אֲהָהּ. אָח. אִי. *הִי. הוֹי. הוֹ. אַלְלַי לִי. *וַי. *וַי לִי. אוֹי לִי. אוֹי נָא לִי. אוֹיָה לִי. *אִי, שָׁמַיִם.

– אוֹי לֶאָזְנַיִם שֶּׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת.

ע"ע צרה

28 אוּלַי תה"פ. *אֶפְשָׁר. *שֶׁמָּא. *יָכוֹל (יכולים לחשוב. *יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַהוּא). *דִּלְמָא (א).

29 *אויר ש. *הֶבֶל. *הֶבֶל הַפֶּה. *נְשִׁימָה. *נְשִׁימַת פֶּה.

30 *אויר ש. ºמֶזֶג הָאֲוִיר. ºאַקְלִים. ºחִזּוּי (צפיה מראש על מזג האויר). ºחֲזוֹן הָרוּחוֹת (כנ"ל). ºחוֹזֵה אֲוִיר (בעל מקצע בחזוי).

31 אוֹפַן ש. גַּלְגַּל. ºאוֹפַנַּיִם (בייסיקל). ºאוֹפַנּוֹעַ (אופנים עם מנוע, motor־cycle).

ע"ע גלגל

32 אוּץ ע"ע מהר

– הֵאִיץ בּוֹ. הֵרִיץ אוֹתוֹ. הֵחִישׁ אוֹתוֹ. דָּפַק אוֹתוֹ. דָּחַק אוֹתֹו. נָגַשׂ אוֹתוֹ. מִהֵר אוֹתוֹ (נ). פָּצַר בּוֹ (“ויפצרו באיש בלוט”). הִמְרִיץ אוֹתוֹ (“מה ימריצך כי תענה”. איוב טז, ג). *זֵרֵז אוֹתוֹ.

33 אוֹצָר ש. מַטְמוֹן. מִכְמָן (ר. מִכְמַנִּים, “מִכְמַנֵּי הַזָּהָב”). מַצְפּוּן (ר. מַצְפּוּנִים). גֵּנֶז. *בֵּית גְּנָזִים. *בֵּית גְּנִיזָה. ºמַחְסָן. דִּיר (לבהמות וביחוד לצאן). *דִּיר הָעֵצִים. *אַמְבָּר (לדגן). אָסָם (לבר). *מַמְגּוּרָה (כנ"ל). מִסְכֶּנֶת (עָרֵי מִסְכְּנוֹת, כנ"ל). מַאֲבוּס (כנ"ל). גֹּרֶן (מקום אֹסף הבר לדַיִשׁ). מְזָוֶה (אוצר המזונות). גַּנְזַךְ (ר. גַנְזַכִּים, אוצר המלך). *טִמְיוֹן (כנ"ל, *יָרַד לְטִמְיוֹן, לאוצר המלך ובהשאלה: אבד הכסף ולא יחזור עוד לבעליו). בֵּית נְכוֹת (לבשמים ולדברי חפץ). אוֹצַר כָּל כְּלֵי חֶמְדָה. ºמְצֵּבר (כלי קבול לצבירת חמֶר, reservoir, accumulator).

34 אוֹר פ. הֵאִיר. הֵפִיץ אוֹר. נָגַהּ. הִגִּיהַּ. זָרַח. נָהַר (מתוך שמחה. “אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ”. “הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ”. ורגיל בספרות: נָהֲרוּ פָנָיו). *הִבְהִיק (ºהִבְהִיק כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִזִּיו הֲדָרוֹ). *הִקְרִין (הפיץ אור. *מקרין אוֹר פָּנָיו כְּמשֶׁה). *בַּרְקַאי (מלת קריאה ופרושה: האיר היום). הִזְהִיר (והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע). אוֹר קָשׁוּר עַל רֹאשׁוֹ.

– אוֹר ש. אוֹרָה. מָאוֹר. נֹגַהּ. נְהָרָה (נ). זִיו. זֹהַר. *זַהֲרוּרִים (קוי האֹדם של השמש). לַהַט (“לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת”). בָּרָק (“בְּרַק חַרְבִּי”). צְפִירָה (אור בוקר). אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר (מ. אוֹר בֹקֶּר). חַשְׁמַל (נגה אש, ובזמננו: אור הכח האלקטרי). º הִלָּה (זֹהר. עִגּוּל אור מסביב). אוֹר יְקָרוֹת (נוח לעין). אוֹר עֹולָם.

– אוֹר החַמָּה. אוֹר הַלְּבָנָה. אוֹר הַבֹּקֶר. יְהִי אוֹר!

– אוֹר גָּדוֹל. אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים (משבעת ימי בראשית, והוא אור גדול). *הָאוֹר הַגָּנוּז (מששת ימי בראשית לצדיקים לעתיד לבוא). *אוֹר שֶׁאָדָם צוֹפֶה בוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

כלי אור: נֵר. מְנוֹרָה. *עֲשָׁשִׁית. *פָּמוֹט (ובמ"ר: פָּמוֹטוֹת, כלי לשים בו נר אחד). נִבְרֶשֶׁת (מנורה, ביחוד כלי לשים בו כמה נרות candlestick). *פָּנָס (מנורה נשואה ביד או מוצגת בחוץ להאיר את החשך. מנורה מוּגַנה מכל צד מפני הרוחות שלא יכבו את האור, lantern).

– *נֵר שֶל שַׁבָּת. *נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב. *נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה. נֵר תָּמִיד (בבית הכנסת, לפני ארון הקדש). *נֵר הַבְדָּלָה (במוצאי שבת).

–ºמִגְדַּל אוֹר. ºמִגְדַּלּוֹר. לַפִּיד. *אֲבוּקָה (לפיד, מקל שהפתיה שבראשו בוערת ומאירה).

35 אוֹרֵחַ ש. הֵלֶךְ (הולך בדרך). עוֹבֵר דְּרָכִים. אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. קָרוּא (מי שנקרא למשתה). מְקֹרָא (כנ"ל). *מְזֻמָּן (כנ"ל). *מְסֻבֶּה (מי שמסב לסעֻדה). *אַכְסְנַאי (אורח באכסניה או סתם אורח). *אֻשְׁפִּיז (א. אורח). *פָּנִים חֲדָשׁוֹת (אדם חדש שבא. *פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן). אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא. נִמְצָא לְלֹא בִקְשׁוּהוּ.

– *עֵינוֹ יָפָה בְּאוֹרְחִים. *פִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְרָכִים.

– אָסַף (אורח) אֶל בֵּיתוֹ. *הִזְמִין. קָרָא. *אֵרַח (*הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ). ºהֶאֱרִיחַ (כנ"ל). *אִכְסֵן (כנ"ל). *הִכְנִיס לְבֵיתוֹ.

– *הִתְאָרַח. *הִתְאַכְסֵן.

– *הַכְנָסַת אוֹרְחִים. *קַבָּלַת פָּנִים. ºהַאֲרָחָה.

ºאִשְׁפּוּז (אכסון אורחים והספקת מזון להם). שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם (תשובה). עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם (תשובה למשיב).

– פַּנּוּ מָקוֹם! פַּנּוּ דֶרֶךְ! בָּרוּךְ הַבָּא!

בָּרוּךְ הַנִּמְצָא (תשובה). *הִתְכַּבְּדוּ, מְכֻבָּדִים (להָסֵב, לטעום מן התקרובת).

פתגמים: אָדָם שֶׁמְּקַבֵּל אוֹרֵחַ, יוֹם רִאשׁוֹן מַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי – בָּשָׂר, עַד שֶׁמַּאֲכִילוֹ קִטְנִיּוֹת (במדבר רבה, סוף פנחס). *אֵין אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ (עפ“י ד”א זוטא ח). *הָאִשָּׁה עֵינָהּ צָרָה בָּאוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָאִישׁ (ב"מ פז.). *הֱוֵי זָהִיר בְּדַלְתֵי בֵיתְךָ שֶלֹּא יִהְיוּ נְעוּלוֹת. *יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לֶרְוָחָה.

*לֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ

מְבַקֵּשׁ. *הַמְקַבֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ כְּלוּם, כְּאִלּוּ נָתַן לוֹ כָּל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶבָּעוֹלָם (אדר“נ פי”ג). *גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְכִינָה (שבת קכז.).

36 אוֹת ש. אוֹת אֱמֶת. מוֹפֵת. *דֻּגְמָה. *דְּגָם. *סִימָן. צִיּוּן. פֶּלֶא. *נֵס.

– אוֹת אוֹ מוֹפֵת. אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים. אוֹת בְּרִית. אוֹת עוֹלָם.

– שָׂם לוֹ אוֹת. שָׂם בּוֹ אוֹת. עָשָה לוֹ אוֹת. נָתַן לוֹ אוֹת. עָשָׂה עִמּוֹ אוֹת לְטוֹבָה. שָאַל אוֹת.

– בָּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת. בָּאוּ הָאוֹתוֹת.

–ºאוֹת כָּבוֹד.

ע"ע סימן, פֶּלֶא.

37 אוֹת (ראה אותיות). *אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת. ºאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם (גדולות וברורות). ºאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה (גדולות מאד, – משום שברכת קדוש הלבנה נדפסת באותיות גדולות, כדי שיוכלו לראותן לאור הלבנה).

*אָלֶפְבֵּית (כ"ב האותיות העבריות). ºעַל פִּי סֵדֶר אָלֶפְבֵּית. *גַּב הָאוֹת. *גַּג הָאוֹת (הקו העליון). *רֶגֶל הָאוֹת. ºכִּיס הָאוֹת (הלבן, החלל שבאות). *תָּג (קו דק על ראש האות ליופי). *אוֹת זְעֵירָא (קטנה). אוֹת רַבָּתִי (גדולה). ºאוֹת דְּגוּשָׁה (שיש בה דגש). אוֹת רְפוּיָה (בלי דגש).

–ºבִּטֵּא אֶת הָאוֹת. ºהָגָה אֶת הָאוֹת. *הִתִּיז אֶת

הַזַּיִן (השמיעה ברורות). אוֹת בְּאוֹת (בדיוק, בלי הבלעה). *תֵּבָה (מלה, צרוף אותיות למלה).

38 אָז תה"פ. אֲזַי (ע). בָּעֵת הַהִיא. בַּפַּעַם הַהִיא.ִ בַּיּוֹם הַהוּא. לְפָנִים. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. בִּימֵי קֶדֶם.

– מֵאָז. מֵעוֹלָם. מִיּוֹם. לְמִן הַיּוֹם. מִלְּפָנִים. מִימֵי עוֹלָם. מִימֵי קֶדֶם. מֵרֹאשׁ. מֵרֵאשִׁית. מִקַּדְמֵי אֶרֶץ. מִנִּי שׂוּם אָדָם עֲלֵי אָרֶץ. *מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִית.

39 אֹזֶן ש. (ר. אָזְנַיִם). חֶלְקֵי הָאֹזֶן: תְּנוְּך, (הסחוס האמצעי של האוזן). בְּדַל אֹזֶן (ע.

תנוך). *חַסְחוּס, *סֶחוּס, *חֲסִיסָה (תנוך). *אַלְיָה (החלק הָרַךְ שֶׁל הָאֹזֶן. *הָאֹזֶן כֻּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה רַכָּה). *אָזְנַיִם סְרוּחוֹת (גדולות וכפולות למטה). פָּתַח אָזְנוֹ. פָּקַח אָזְנוֹ. דִּבֵּר בְּאָזְנָיו ("בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל

תְּדַבֵּר", משלי כג, ט). אָמַר בְּאָזְנָיו. הִגִּיד בְּאָזְנָיו. קָרָא בְּאָזְנָיו. סִפֵּר בְּאָזְנָיו. שָם בְּאָזְנָיו (השמיעוֹ). הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו.

– לָקְחָה אָזְנוֹ (שמע). עָלָה בְּאָזְנָיו (קול, שאון). בָּא לְאָזְנָיו (נודע לו). הִטָּה אָזְנוֹ (לשמֹע). אָזְנָיו הִקְשִׁיבוּ. הִקְשִׁיבָה אָזְנוֹ. גָּלָה אָזְנוֹ (ספר לו דבר שלא ידע). כָּבְדָה אָזְנוֹ (משמוע). הִכְבִּיד אָזְנוֹ (לא רצה לשמוע). אָטַם אָזְנוֹ (משמוע). הֶעְלִים אָזְנוֹ (משמוע).

– *גַּף (אזן כלי). *אֹגֶן (כנ"ל).

ע"ע קצה

40 אֶזְרָח ש. תּוֹשָׁב (גר שנתישב ונשתקע במקום). נָתִין (ºנְתִין אֶרֶץ, נְתִין מֶמְשָׁלָה).

– הִתְעָרָה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן.

הפוכו: גֵּר. נָכְרִי. זָר. ע"ע נכרי, גר.

– ºאֶזְרָחוּת ש. *נְתִינוּת (כתובות יד).

41 אֶחָד. אַחַת. חַד (נ). אָח (נ). יָחִיד (בנגוד לרבים). גֻּלְגֹלֶת (“מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלוֹתָם” – לפי מספר הנפשות היחידות. ºמס לְגֻלְגֹּלֶת, – לכל נפש).

– אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ. *יָחִיד וּמְיֻחָד. *יָחִיד

בְּדוֹרוֹ. מִי יִדְמֶה לוֹ וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ. ºאֵין לוֹ אָח (ביחוד, על מלה או בטוי במקרא הבא פעם אחת). ºאֵין לוֹ רֵעַ (כנ"ל).

– לְבַדּוֹ. בְּגַפּוֹ (בלי אשה). עֲרִירִי (בלי בנים). יְחִידִי. גַּלְמוּד. עָזוּב.

(אחד משני אלה, זה או זה): *אִי סָפְרָא לָא סַיָּפָא וְאִי סַיָּפָא לָא סָפְרָא (א. סופר אינו איש־החרב ולוחם אינו סופר. אין אדם יכול לעסוק בשני אלה יחד). *אֵין שְׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד. *אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת.

42 *אָחוֹר ש. אֲחוֹרַיִם (כנוי לשֵׁת). שֵת. *עַכּוּז. *עֲגָבוֹת. *פִּי הַטַּבַּעַת (נקב הַכַּרְכֶּשֶׁת שבעכוז להוצאת הרעי). *עֹקֶץ (אחורי גוף הבהמה בצרוף הזנב). ºתַּחַת. ºיַשְׁבָן (ה).

43 אַחז פ. אָחַז בּוֹ. הֶחֱזִיק בּוֹ. תָּפַשׂ אוֹתוֹ. תָּפַשׂ בּוֹ. לָפַת אוֹתוֹ (נ. “וַיִּלְפֹת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ”) לָכַד (בזרוע במלחמה או בפח). *אָדוּק בּוֹ (*שְׁנַיִם אִדֲוּקִין בְּטַלִּית, ב"מ, ז:).

44 אֲחֻזָּה ש.אֲחֻזַּת נַחֲלָה. *אוָּסְיָא. אֲחֻזַּת אָבוֹת. אֲחֻזַּת הָעִיר (הקרקע שֶׁלָעִיר). אֲחֻזַּת קֶבֶר. אֲחֻזַּת עוֹלָם. אֲחֻזַּת נַחֲלָה. אֲחֻזַּת אֶרֶץ. עִיר אֲחֻזָּתִי. אֶרֶץ אֲחֻזָּתֵנוּ. נַחֲלַת שָׂדֶה וָכֶרֶם. נַחֲלַת אָבוֹת. נַחֲלַת הָעָם. נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל.

– נָחַל נַחֲלָה. נָתַן לוֹ נַחֲלָה. יָרַשׁ נַחֲלָה. בִּקֵּש לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת. נָסַבָּה

הַנַּחֲלָה (מפלוני אל פלוני). אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה. (בעיר, בארץ, בעם).

– *נִקְצַץ מֵאֲחֻזָּתוֹ (היתה לו אחֻזה והפסידה). קִנְיָן. מִקְנָה. מִקְנַת כֶּסֶף. קַרְקַע. נַחֲלָה. נַחֲלַת אֲחֻזָה. מוֹרָשָׁה. יְרֻשָּׁה. יְרֵשָׁה. חֶבֶל. חֶבֶל יְרֻשָּה.

חֶבֶל נַחֲלָה. נְכָסִים (הון ועֹשר). *נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (א. נכסי קרקעות ובתים שאי אפשר לטלטלם). נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת (כנ"ל).

ע"ע עשר

45 אֵחַר פ. *הִ (תְאַחֵר. בּוֹשֵׁשׁ (לבוא). *שָׁהָה. *הִשְׁתָּהָה. הִתְמַהְמַהּ. נֶעְצַר. *הַתְעַכֵּב.

– אֵחַר מִן הַמּוֹעֵד. *גִּלְגֵּל בַּזְּמַן.

*גִּלְגֵּל בַּשָּׁעוֹת. – הֶחֱמִיץ אֶת הַשָּׁעָה. *חִמֵּץ. *דַּיָּן שֶמְּחַמֵּץ אֶת דִּינוֹ (משהה).

*הִשְׁהָה (פ"י: *הַמַּשְׁהֶה אֶת נְקָבָיו. *הַמַּשְׁהֶה שְׁטָר פָּרוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ). *הִלְקִישׁ (*שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָכֶם טוֹבָה וְהִלְקַשְׁתִּי אוֹתָהּ). *הֶעֱבִיר (*אִם בָּאָה

מִצְוָה לְיָדְךָ, עֲשֵה אוֹתָה מִיָּד, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת. יומא לג).

– *עָבַר זְמַנּוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. *הוֹאִיל וְנִדְחָה – יִדָּחֶה.

– *אִחוּר. *שְׁהִיָּה. *עִכּוּב. *עַכָּבָה. ºהִתְמַהְמְהוּת. לֶקֶש (העשב שאֵחר לצמוח). *לַקִּישׁ (מה שצמח בעונה מאחרת, ההפך מבַּכִּיר).

46 אַחַר תה"פ. אַחֲרֵי… אַחֲרֵי כֵן… מִקֵּץ. מִקֵּץ יָמִים. *לְבַסּוֹף. *סוֹף סוֹף. כִּכְלוֹת הַכֹּל. אַחֲרֵי הַכֹּל. בָּאַחֲרֹונָה. לָאַחֲרוֹנָה.

ע"ע סוף

47 *אַחְרַאי ת. *עָרֵב. *מֻטָּל עָלָיו. שׂוּמָה עָלָיו. *חַיָּב. *מְחֻיָּב. *תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ (*וִיִהֵא הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָעֵדִים). *מוּעָד (*אָדָם מוּעָד

לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד: תמיד הוא אחראי למעשיו, ואינו יכול להצטדק ששגג ולא ידע).

– דִּבְרֵי אַחֲרָיוּת: *עָרֵב אֲנִי. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ. מִיָּדִי תְּבַקֵּש. *עַל אַחֲרָיוּתִי. *עָלַי וְעַל צַוָּארִי. *…עָתִיד לִתֵּן דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל…

*בַּעַל הַקּוֹרָה נִכְנָס בְּעָבְיָהּ שֶל קוֹרָה (כלומר: בעל הקורה חַיָּב לשאתה בחלק העבה והכבד שלה).

ע"ע ערב

הפוכו: *אֵינִי אַחְרַאי. *אֵין אַחֲרָיוּתוֹ עָלַי. הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי? אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפַּי. סִלַּקְתִּי יָדִי מִן… נָעַר חָצְנוֹ מִ…

– *חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן (אינם אחראים למעשיהם). *אַחֲרָיוּת ש. ºבִּטּוּחַ (מסירת אחריות לחברה, חלף תשלום, המתחַיֶבת לשלם סכום מסֻים במקרה של נזק והפסד). *חוֹבָה. *חוֹב. *חִיּוּב. ºהִתְחַיְּבוּת. *זִקָּה.

פתגמים: *יָגַעְתָּ וּפָתַחְתָּ – יְגַע וּסְתֹם (ב"ב נט:). *תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּח אֶת הַצּוֹאָה (במדבר רבה יט, ח). *יָבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת קוֹצָיו (ב"מ פג:). *אִם עָרַבְתָּ – עָרַבְתָּ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם (ד"א זוטא ג).

48 אַחֲרוֹן ח. ºסוֹפִי. קִיצוֹנִי. אָפִיל (פרי או תבואה שאחרו לבשֹׁל, “כִּי אֲפִילוֹת הֵנָּה” שמות ט, לב). *מְאֻחָר. *בָּא לְאַחַר זְמָן. *אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב (ב"ר, עה, ח). *אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר (ב"ק לו. במשנה).

49 אַיֵּה תה"פ. אֵי (על פי רב, לפני שם). איפה (על פי רב, לפני פעל). *הֵיכָן. *אֵיכָן.

50 אֵיךְ תה"פ. אֵיכָה. אֵיכָכָה. הֵיךְ (נ). *הֵיאַךְ. *כֵּיצַד. *הָא כֵיצַד (איך אפשר). הֲיִתָּכֵן? הַאֻמְנָם? לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר. *תָּמוּהַ. *מַתְמִיהַּ. *אֶתְמְהָה. *אַתְמָהָה (תמיהה). *תְּמֵהַנִי. לִבִּי לֹא יִתְּנֵנִי לְהַאֲמִין. *אֵינוֹ מִתְקַבֵל עַל הַדַּעַת. *אֵינוֹ מִתְיַשֵּׁב. *אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ.

51 אַיִן (“הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאַיִן”). אֶפֶס (“יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס”). אֶפַע (“וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע”). אַל (“וְיָשֵׂם לְאֵל מִלָתִי”). לֹא מְאוּמָה. אֵין מְאוּמָה. *לֹא כְלוּם. בְּלִימָה ("תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה). הֶבֶל (“הֶבֶל וָרִיק יַעֲזֹרוּ”, “הֵמָּה מֵהֶבֶל”). רִיק (“לְרִיק יָגַעְתִּי”). שָׁוְא (“שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם”). תֹּהוּ (“רוח ותהו נסכיהם”). תֹּהוּ וָבֹהוּ. *בָּטֵל. *בָּטֵל וּמְבֻטָּל. רוּחַ (“הָיָּה לְרוּחַ”).

– הַכֹּל הֶבֶל. הֶבֶל הֲבָלִים. *אֵין לְךָ הֶבֶל

גָּדוֹל מִזֶּה (ויקרא רבה, כב). מִתֹּהוּ אֶל תֹּהוּ. מֵאֶפֶס אֶל אֶפֶס (בן סירא מא, יד).

– לַהֶבֶל דָּמָה. כְּצֵל עוֹבֵר. עָפָר וָאֵפֶר. *דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. קוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ. לֹא יִתְכַּסּוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם. *בָּטֵל כְּעַפְרָא דְאַרְעָא (א. כעפר הארץ).

– ºאַפְסוּת. *אַפְסִיּוּת. ºחִדָּלוֹן.

ע"ע חנם.

– אַיִן. מלת השלילה. אֵין יֵשׁ.

אִין יֵשׁ. לֹא יֵשׁ. אֵינֶנּוּ. *אֵינוֹ נִמְצָא. *הוּא “בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא”. *לֶכָּא (א. אין). *בִּדְלֶכָּא (א. כְּשֶׁאַיִן)… נֶעְדָּר. ºנֶעְדַּר הַמְּצִיאוּת (רמח"ל). דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. חָסֵר. נִפְקָד.

ע"ע חסר

52 אִישׁ ע"ע אדם

– אִישׁ צָבָא. יוֹצֵא צָבָא. חֲלוּץ צָבָא. חֹגֵר חֲגוֹרָה. אִישׁ חַיִל. בֶּן חַיִל. *חַיָּל. אִישׁ מִלְחָמָה. לְמוּד מִלְחָמָה. מְלֻמַד מִלְחָמָה. שׁוֹלֵף חֶרֶב. *זָקִיף

(איש צבא העומד על משמרתו). *קַלְגַּס (שִׁפְעַת קַלְגַּסִּים, – המון אנשי צבא). בַּעַל חִצִּים (מ) (“וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַעֲלֵי חִצִּים” נושאבראשית מט, כג).

סוגי אנשי צבא: רַגְלִי. פָּרָשׁ. רוֹכֵב סוּס. קַלָּע. רוֹמֵה קַשָּׁת. דּוֹרֵךְ קֶשֶׁת. נוֹשֵׁק קֶשֶׁת. נוֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח. אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה. נֹשֵׂא מֵגן וָחֶרֶב. שֹׁמֵר כֵּלִים. נוֹשֵׂא כֵלִים.

חיל הרגלים. חֵיל הַפָּרָשִׁים. הָרֶכֶב. הֶחָלוּץ (העובר לפני המחנה). הַמְאַסֵּף (ההולך מאחורי המחנה). הָאֹרֵב (העומד לארֹב לאויב). הָאֲגַף (פלֻגת חיל, wing of an army “וְעָלִיתָ כַּשׁוֹאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה, אַתָּה וְכָל אֲגַפֶיךָ” – יחזקאל לח, ט). הֶעָקֵב (קצה המחנה, מְאַסֵּף למחנה. “אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה… וְאֶת עֲקֵבוֹ”, יהושע ח, יג). הַצּוֹפִים (העומדים על המצפה, על החומה, על המגדל או לפני המחנה). הַמַּצָּב (חיל המשמר). הַמַּשְׁחִית (הגדוד היוצא ראשונה להשחית במערכות האויב). הָרָצִים (החילים הרצים לפני המלך, השליחים המהירים). *קְסַרְקְטִין (בית הצבא).

– מַחֲנֶה. גְּדוּד. *לִגְיוֹן. *גֻּנְדָּה. פְּלַגָּה. *גְּיָסוֹת.

שר צבא, ע"ע שַׂר

53 אַכְזָר ת. אַכְזָרִי. קְשֵׁה לֵב. אַבִּיר לֵב. רַע לֵב. עָרִיץ. פָּרִיץ. *אַכְזָרִי כָעוֹרֵב (*כְּמִי שֶׁמֵּשִׂים

עַצְמוֹ עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ אַכְזָרִי כָעוֹרֵב, עירובין כב). *שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. *אֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינו (מי שאינו מרחם על הבריות). שֹׁאֵף אֶבְיוֹן (ע). רוֹצֵץ אֶבְיוֹנִים. עוֹשֵׁק. עוֹשֵׁק דַּלִים. זֵד. רַב מַעֲשַׁקּוֹת (מ).

– הִתְאַכְזֵר. הִכְבִּיד לִבּוֹ. הִקְשָׁה לִבּוֹ. הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ. לֹא יֵדַע חַנּוֹת. לֹא יְרַחֵם. לֹא יַחְמֹל. לֹא תָחוּס עֵינוֹ עַל… כָּלָא רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ. *כָּבַשׁ אֶת רַחֲמָיו מ… עָשַׁק וְרָצַץ. שִׁחֵת רַחֲמָיו. שָׂם שָׁמִיר לִבּוֹ (מ). נוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. הָיָה לָהֶם כְּמוֹ שַׁחַל (מ). כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ

54 אָכַל פ. סָעַד. סעד לִבּוֹ. טָעַם (אכילה קלה). בָּרָה (ע). בָּלַע (בחפזון ובלי ללעוס). לָעַס (חתך המאכל בשניו). *כָּסַס (שבר בשניו קטניות וכדומה ואכל). כִּרְסֵם (גזר בשניו). *כִּסְכֵּס (שבר פרי קשה בשניו). זָלַל (אכל אכילה גסה). לָחַם (ע. אכל לחם). *קָפַשׁ (אכל בחפזון). נָשַׁךְ (קטע בשניו. *לֹא יִשֹּׁךְ אָדָם מִן הַפְּרוּסָה וְיַחֲזִירֶנָּה לַקְעָרָה, תוספתא, ברכות ה, ט). *נָגַס (כנ"ל). לָקַק, לִקֵּק (נגע בלשונו כדי לֵהָנוֹת מן המאכל או המשקה). לָחַךְ, לִחֵךְ (כנ“ל, “כִּלְחֹךְ הַשׁוֹר אֶת יֶרֶק הַשָׂדֶה”. " יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָחָשׁ”). *לָעַט (*וְלוֹעֵט הֵימֶנּוּ לְשׁוֹנוֹ

מִתְרַפְּאָה). גָּרַם (אכל הבשר הדבק בעצמות. שבר העצמות בשניו). *לִפֵּת (אכל מאכל עם פת. *לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת). ºהֶעֱלָה גֵרָה (אכל כאכול בהמה המעלה גרה. לעט בלי תאבון).

– אָכַל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. אָכַל בְּכָל פֶּה (בתאבון). נַפְשׁוֹ תִּרְוֶה דֶשֶׁן. נַחַת שֻׁלְחָנוֹ מָלֵא דֶשֶׁן. תִּתְעַנֵּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשׁוֹ. מִלֵּא כְרֵסוֹ. *מִלֵּא מֵעָיו. *אָכַל אֲכִילָה גַסָּה. *נִתְפַּטֵּם כַּסּוּס (מכילתא יט, ג). *אָכַל עֲגָלִים פְּטוּמִים. *גָּרַף אֶת כָּל הַקְּדֵרָה כֻלָּהּ. בָּלַע כְּבִכּוּרָה בְּטֶרֶם קַיִץ (בחשק גדול). קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנוֹ (מ). *פָּעַר פִּיו כְּגָמָל. *הִרְבָּה סְעֻדָּתוֹ. *אָכַל וְעָרַב לוֹ.

– אָכַל לֶחֶם עֲצָבִים (הבא מתוך עמל ויסורים). אָכַל לֶחֶם עֹנִי. אָכַל לֶחֶם צַר (מעט, מתוך עֹני). אָכַל לֶחֶם לַחַץ (מעט, ומתוך עני). *אָכַל פַּת בַּמֶּלַח. *הִסְתַּפֵּק בְּקַב חָרוּבִים. אָכַל לֶחֶם עַצְלוּת (מעט, מתוך עצלות).

– *לֹגֶם. *לֻגְמָה (מְלֹא הַפֶּה). *מְלֹא לֻגְמָיו (כמה שאפשר להכניס לתוך הפה בבת אחת).

– לֹא אָכַל: *לֹא טָעַם כְּלוּם.

עַל לֵב רֵיק. *אלבא ריקנא (א. על לב ריק, לפני האכל). *לא נהנה מן הסעדה. *משך ידו מן הסעדה (מאן לאכל).

ע"ע רעב

– *עכל (המאכל במעיו). *טחן (קרקבן טוחן).

– האכיל. *הסעיד אותו (*ויעש הם משתה – כדי להסעידן היטב. מדרש שכל טוב, בראשית יט, ג). *הֶאֱכִילוֹ עֲגָלִים מְפֻטָּמִים. *הִלְקִיט (גַרגרים לעופות. *מַלְקִיטִין לְתַרְנְגוֹלִין. תוספתא, שבת יח). הִטְרִיף אוֹתוֹ (ע) (“הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי”. משלי ל, ח). *הִטְעִים (נתן לו לטעום). הִבְרָה (ע. “וְתַבְרֵנִי לֶחֶם”. ובתלמוד להאכיל אבלים). *פִּטֵּם (האכיל על מנת שישמין האוכל). הִלְעִיט (“הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה”). *אָבַס (בהמות ועופות להשמינם. *בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים, אָמַר רַב שֶׁאוֹבְסִים אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם). *אַכְלָן, *לַקְקָן (ביחוד המרבה לאכול מטעמים ומיני מתיקה). זוֹלֵל וְסוֹבֵא (מרבה באכילה ובשתיה). *רְעַבְתָּן. *גַּרְגְּרָן. *מְלַחֵךְ פִּנְכָּא (א. מלחך קערה, כנוי לחונף). לֹא יֵדַע שָׂבְעָה. *לָהוּט אַחַר גְּרוֹנוֹ. כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל (מ). *אוֹכֵל כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בְּאַשְׁפָּה (בכל שעה. לא לעתים קבועות). עָט אֶל הַלֶּחֶם (בן סירא). בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה (ישעיה כח, ד). *הַכֶּרֵס נוֹשֵׂאת אֶת הָרַגְלָיִם (אדם חי בכח האכילה). כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשׁוֹ.

פתגמים: אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת (ישעיה כב, יג. התענג כל עוד אתה חי). *כָּל אֹכֶל יֹרֵד הַבֶּטֶן, אַךְ אֹכֶל מֵאֹכֶל יֶעֱרַב (הטעם מכריע). *סְעֻדָּה שֶׁהִנְאַתְךָ – מְשֹׁךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה (כשתאכל מעט ממנה התענג, ולא כשתמלא כרסך). אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ (יומא עד:; הרואה לחמו לפניו אינו משתוק אליו כמי שאין לו). הַשְׁכֵּם וֶאֱכֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה (ב"מ קז:; פת שחרית היא הסעֻדה החשובה, בקיץ – משום שאחר כך יגדל החֹם ויקשה עליו לאכול, ובחרף הסעֻדה מחממת את הגוף). *בַּזְּמַן שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, מִשֶּׁל אֲחֵרִים אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו (אבות דר"נ לא). *הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק דּוֹמֶה לְכֶלֶב (קדושין מ:) *חֲטֹף וֶאֱכֹל, חֲטֹף וְאִשְׁתֵּי, דְּעָלְמָא דְּאָזְלִינָן מִנֵּיהּ כְּבֵי הִלּוּלָא דָמֵי (ערובין נד. העולם דומה לחתונה, שתעבור, חטֹף ואכֹל). אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל אֶלָּא עַל נֶפֶש שְׂבֵעָה וְכֶרֵס מְלֵאָה (תענית כה). *עָתִיד אָדָם לִתֵן דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכַל (העולם להנות נתן, ועלינו לטעום ממטעמי הטבע). *דֹּק בִּכַכֵּי וְתַשְׁכַח בְּנִגְרֵי (שבת, קנב. – א. טחון בשנים ותמצא־כֹח ברגלים). *קֹדֶם שֶׁאָכַל אָדָם וְשָׁתָה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת, לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָתָה יֵש לוֹ לֵב אֶחָד (ב"ב יב. רעב – זועף, שבע – שבע רצון). *גְּדוֹלָה לְגִימָא שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים (סנהדרין כג. הסעֻדה מקרבת הלבבות). *אֵין שִׂמְחָה בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (שבת קיח). *רוֹפֵא נִכְנַס לְבַקֵּר שְׁנֵי חוֹלִים, אֶחָד לְחַיִּים וְאֶחָד לְמִיתָה, אַמר לָזֶה שֶׁל חַיִּים: זֶה תֹּאכַל וְזֶה לֹא תֹאכַל, וְשֶאֵינוֹ לְחַיִּים אָמַר: כָּל דְּבָעֵי הַב לֵהּ (כל מה שיבקש הבו לו – שכן אין הבדל בדבר. ויקרא רבה, יג). יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. יִלְבַּש וְיִתְכַּסֶּה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ (חולין פד( *כְּרֵיסָא טָעֲנָא רַגְלַיָּא (א. הכרס נושאת את הרגלים, בכח האֹכל אנו חיים. ב"ר ע). ᵒאֹכַל בַּעֲבוּר שֶׁאֶחְיֶה, לֹא שֶׁאֶחְיֶה בַּעֲבוּר שֶׁאֹכַל (זאבארא, ספר שעשועים ז).

ᵒתִּמְעַט אֲכִילָתְךָ, תִּמְעַט מַחֲלָתְךָ (שם ה. וכן אומרים באנגלית: הוא כורה את קברו בשניו. שבעבור רֹב אכילתו הוא מקרב קצו). ᵒכַּאֲכִילַתְכֶם כֵּן תּוֹרַתְכֶם (עממי).

55 אֹכֶל ש. אֹכֶל נֶפֶשׁ. מַאֲכָל. מָזוֹן, *מְזוֹנוֹת. שֶבֶר (תבואה העומדת למכירה). מַכֹּלֶת. לֶחֶם. שְׁאֵר (ע. נ.). טֶרֶף (ע. “וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָה”). צַיִד (ע. מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ", איוב לח, מא). צֵדָה (על פי רב, מזונות שאדם לוקח לדרכו). בָּרוּת (ע). פַּתְבַּג (נ. ומשתמשים בשם זה למאכל נכרים). מָן (שירד מן השמים ובא בלי עמל ויגיעה). לֶחֶם שָׁמַיִם (כנ"ל). מַאֲכַל תַּאֲוָה. מַעֲדַנִּים. מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.

*מַעֲדַנֵּי עוֹלָם (מבחר המאכלים בעולם). מִשְׁמַנִּים. מַטְעַמִּים. מַנְעַמִּים. לֶחֶם חֲמוּדוֹת. *עוֹלֶה לְשֻׁלְחַן מְלָכִים. מָתוֹק

לַנֶּפֶשׁ (מ). מַרְפֵּא לָעֶצֶם (מ). דְּגַן שָׁמַיִם (מ). תַּפְנוּקִים (מאכלים טובים). *מִינֵי תַרְגִּימָא (כנ"ל). מַאֲכַל שֻׁלְחָן (שמביאים אל השלחן). נָזִיד (ע. תבשיל). *תַּבְשִׁיל. *מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, בִּרְיָה, בָּרוּת, בָּרוֹת (ע. נ. מאכל קל, מאכל־חולה). מַעֲשֵׂה תַנּוּר. מַעֲשֵׂה אוֹפֶה. מַאֲפֵה תַנּוּר. מִסְפּוֹא (מאכל הבהמה). בְּלִיל (מספוא בלול במים). חָמִיץ (מספוא מעורב בעשבים מלוחים). מיני תבשילים ע“ע תבשיל כלי שלחן ע”ע שלחן

56 אִכָּר ש. עוֹבֵד אֲדָמָה. אִישׁ שָׂדֶה. יוֹגֵב (ע). ᵒחַקְלַי (הכתיב: חקלאי). חֹרֵשׁ. *כָּפְרִי. *עוֹמֵד עַל הַקַּרְקַע. ᵒפַלָּח. כּוֹרֵם. *גַנָּן. ᵒיַרְקָן (מגדל ירקות, גם מוכר ירקות).

פתגמים: עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לֶחֶם (משלי יב, יא). *אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה – יִשְׂבַּע לֶחֶם (סנהדרין נח(. *הָאוֹכֵל מִשֶּׁלוֹ דּוֹמֶה לְתִינוֹק הַמִּתְגַּדֵּל עַל שְׁדֵי אִמּוֹ

(אדר"נ לא. משלו – מתבואת שדהו, ואינו קונה מאחרים).

ע"ע חקלאות

57 אֲלֻמָּה ש. אֲגֻדַּת שִׁבֳּלִים. עֹמֶר. עָמִיר (אספת עמרים). צֶבֶת (ר. צְבָתִים. קֹמֶץ שבלים, וצבתים אחדים יהיו לעמר). *כְּרִיכָה (אלמה קטנה).

58 אֵם ש. אִמָּא. הוֹרֶה (נ. “הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם”). יוֹלֶדֶת (נ. “יִשְׂמַח אָבִיךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתְּךָ”).

59 אֱמוּנָה ש. אֵמוּן. אֱמוּנִים. *אֲמָנָה (אַנְשֵׁי אֲמָנָה. קְטַנֵּי אֲמָנָה. בַּעֲלֵי אֲמָנָה). ᵒנֶאֱמָנוּת. אֹמֶן. אֱמוּנַת אֹמֶן. לִבּוֹ נָכוֹן עִמּוֹ אִישׁ אֱמֶת. הֶאֱמִין לוֹ, בּוֹ. בָּטַח בּוֹ. בָּטַח בּוֹ לִבּוֹ. נָתַן בּוֹ אֵמוּן. *הֶעֱמִידוֹ עַל חֶזְקָתוֹ. *הֶעֱמִידוֹ עַל כַּשְׁרוּתוֹ.

ע"ע ישר, בוטח

60 אֻמְלָל ח. אֲמֵלָל (נ.) אֹבֵד. קְשֵׁה יוֹם. קְשֵׁה רוּחַ. מַר נֶפֶשׁ. מִסְכֵּן. עָנִי. *עָלוּב. דַּךְ. דַּכָּא. נִדְכָּא. נִדְכֶּה. דַּכָּא רוּחַ. נְכֵה רוּחַ. מֻכֵּה אֱלֹהִים. מְעֻנֶּה. נָגוּעַ. שְבַע רֹגֶז. *שָקְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָם. זַעַף ה' יִשָּׂא. דָּעַךְ נֵרוֹ עָלָיו. אוֹרוֹ חָשַׁךְ. מְחַכֶּה לַמָּוֶת

וְאֵינֶנּוּ. יְקַו לְאוֹר וָאַיִן. חָשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ (מ). *נָתוּן בְּעִמְקֵי הַצָּרוֹת (שיה"ש רבה, אני חבצלת השרון). אֱלֹהִים עֲזָבוֹ. *נִסְבַּךְ בְּצָרוֹת. *נִסְתַּבֵּךְ בְּצָרוֹת. עָשׁוּק. מְעֻשָּׁק. עָשׁוּק וְגָזוּל. רְצוּץ מִשְׁפָּט. נִקְשֶׁה. *דָּווּי. *עָלוּב שֶׁבָּעֲלוּבִים. *מְסֻבָּל בְּיִסּוּרִים. תּוּשִׁיָּה נִדְחָה

מִמֶּנּוּ (באין עצה לעזור לעצמו). לִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ. *בָּאוּ עָלָיו נַחְשׁוֹלִים הַרְבֵּה. לֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לוֹ (אינו ישן מרב יסורים). צוֹעֵק חָמָס וְאֵינוֹ נַעֲנֶה. אֵין לוֹ מְנַחֵם. *טוֹעֵם טַעַם מִיתָה. בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶש.

פתגמים: *שְׁלֹשָה צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וְאֵלּוּ הֵם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָם שֶׁלֹּא בְעֵדִים, וְהַקּוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו (ב"מ, עה:). *צָרוֹת מַכְהוֹת אֶת הָעֵינַיִם (מדרש לקח טוב, בראשית ח). *צָרַת רַבִּים חֲצִי נֶחָמָה (על יסוד הפתגם: *כֹּל צָרָה שֶׁהִיא שֶׁל יָחִיד – צָרָה, וְשֶׁאֵינָהּ שֶׁל יָחִיד – אֵינָה צָרָה. דברים רבה, ב, כב). *נָגְעָה בוֹ מִדַּת הַדִּין. *חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ. *עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ. *אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת. *חָשׁוּב כַּמֵּת. *חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין שְׁתֵּי יַרְכוֹתָיו (מועד קטן כז;). טָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם. יַד אֱלֹהַ נָגְעָה בוֹ. *הִתְאַמְלֵל.

61 אָמָּן ש. (רגיל במלאכה ועושה בחכמה). חָרָשׁ. יוֹצֵר. חשֵׁב. מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.

אמנים: סוֹפֵר. ᵒמְחַבֵּר (מחבר חבורים, כותב ספרים). ᵒעִתּוֹנַאי (סופר בעתונים). ᵒכַּתָּב (מודיע חדשות לעתונים על ידי הדואר והטלגרף). מְשׁוֹרֵר (כותב שירים). ᵒזַמָּר (מי שאמנותו לזמר). ᵒזַמֶּרֶת. מְנַגֵּן. ᵒכַּנָּר (מנגן בכנור). ᵒפְּסַנְתְּרָן (פורט על הפסנתר). *צַיָּר (מציר תמונות). ᵒרַשָּׁם (רושם רשימות, ציר בקוים). ᵒפַּתָּח (מפתח פתוחים). ᵒצַלָּם (עושה תמונות אור). *פַּסָּל (עושה פסלי אבן ונחשת). ᵒכַּיָּר (מקשט כתלים בצורות). ᵒקַשָּׁט (מקשט בתים, דירות ואולמים). ᵒרַקְדָּן (יוצא במחולות). ᵒרַקְדָנִית. ᵒמְשַׂחֵק. ᵒשַׂחֲקָן (בתיאטרון). ᵒמְשַׂחֶקֶת. ᵒשַׂחֲקָנִית. ᵒלַחְשָן (המסיע לשחקן לומר את דבריו, בלחשו אותם). מְנַצֵּחַ (על המקהלה ומדריכה, קונדוקטור). *מוּקְיוֹן (ליצן, מבדח את מבקרי התיאטרון). *מוּמָס (ליצן בקרקס). *לוּלְיוֹן (הולך על חבלים תלויים באויר). אָמָּן (במובן יוצר, ארטיסט). *רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרוּי עָלָיו. ᵒאָמָּן בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. ᵒבַּעַל כֹּחַ יְצִירָה. יוֹצֵר.

62 אֻמָּן ש. (רגיל במלאכה ובקי בה). חָרָשׁ. *בַּעַל מְלָאכָה. *בַּעַל אֻמָּנוּת. ᵒאֻמַּן־יָד (בעל יד רגילה ומהירה במלאכה).

*לִבְלָר אֻמָּן, *גַּרְדִּי אֻמָּן וכו' (לבלר מהיר וטוב במלאכתו, גרדי כנ"ל וכו').

אֻמָּנים ובעלי מלאכה: *אוֹרֵג. *גַּרְדִּי. אֹפֶה. נַחְתּוֹם. בּוֹנֶה. *בַּנַּי (הכתיב: בנאי). גּוֹדֵר. חָרַשׁ קִיר. *בּוּרְסִי (מעבד עורות). *בַּשָּׂם (מכין בשמים, מוכר בשמים). *גַּבָּן (עושה גבינה). *גַּדָל (קולע שער נשים עושה תסרֹקת לנשים). *גַּדֶּלֶת (כנ"ל). *גַּזָּר (גוזר אריג לבגדים בבית חרושת). גַּלָּב (מְגַלֵּחַ). ᵒגַלָּף (engraver). *גַּרְדִּי (אורג). דַּיָּג. זַגָּג (עושה זכוכית וקובע זגוגיות בחלונות). *זֶהָבִי (צורף זהב). ᵒזַוָּד (עושה מזוודות וילקוטים). *זַפָּת (עושה זפת או מזפת בזפת). ᵒחְבָּתן (עושה חביות). *חַיָּט. ᵒחַיֶּטֶת. ᵒחָרָט (turner). *חָרָם (דיג), חָרַשׁ בַּרְזֶל. חָרַשׁ בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת. חָרַשׁ עֵצִים. חָרַשׁ אֶבֶן. ᵒחַשְׁמַלַּאי (אמן בחשמל ובמכשיריו, קובע חוטי חשמל). ᵒטַיָּח (מי שאומנותו לטַיֵּחַ בנינים). ᵒטַרְסִי (רוקם בחוטי זהב). יוֹצֵק. יוֹצֵק נְחֹשֶׁת. יוֹצֵק נְחֹשֶׁת קֶלֶל. יוֹצֵר כְּלֵי

חֶרֶשׂ. יוֹצֵר חֶרֶשׂ. יוֹצֵר. *כַּבְעָן (עושה כובעים). כַּבְעָנִית. כַּסָּף (חרש כסף). ᵒכּוֹרֵךְ סְפָרִים, ᵒכּוֹרֵךְ. *כָּרָר (עושה כרים). לוֹטֵשׁ זְכוּכִית. לוֹטֵשׁ. ᵒמַדְפִּיס (עוסק בהדפסת ספרים). מַחֲזִיק בְּדָקִים (מתקן בדקי בית). ᵒמְכוֹנֵן (מומחה בעבודה במכונות. משגיח על מכונות). מַסְגֵּר (עושה מנעולים ובריחים). ᵒמְסַדֵּר אוֹתִיּוֹת (בבית דפוס). *נַגָּר (חרש עצים ועושה רהיטים). נַפָּח (חרש ברזל). ᵒסַדָּר (מסדר אותיות בדפוס). *סַיָּד (עושה סיד, מלבין קירות בסיד). ᵒסַכָּךְ (עושה גגות). סַכָּר (עושה סְכָרִים, לבל יפרצו המים). *סַנְדְּלָר (תופר סנדלים ומנעלים). *סַפָּר (גוזז שערו (עושה קדרות)ת). *סַקַּאי (עושה שקים). *סָרָג (כלים כד, ח. עושה אֻכָּפים או מִכסָאוֹת קלועים לסוסים). *סָרוֹק (סורק צמר לשם אריג). *סַתָּת (מסתת אבנים ומחליקן). *עַבְּדָן (בורסי). *עוֹשֵׂה אֻכָּפִים (כרים לסוסים ולחמורים). *עוֹשֵׂה חֲבָלִים. *עוֹשֵׂה מַלְמָלוֹת (אריג דק מאד). ᵒפֶּחָח (רוקע פחים. עושה כלים מפח). *פֶּחָמִי (מבעיר עצים לפחמים). ᵒפַּרְוָן (עושה בגדים מעורות. מכשיר עורות לבגדים). *צַבָּע. צוֹבֵעַ. צַיָּד. צַיָּר. צוֹרֵף. צוֹרֵף זָהָב. צוֹרֵף כֶּסֶף. צוֹרֵף כֶּסֶף וְזָהָב. *קַדָּר (עושה קדרות). ᵒקוֹלֵעַ סַלִּים. *קַצָּב (טַבָּח: מנתח בשר ומוכרו). ᵒרַפָּד (מכסה ספות וכסאות באריג או בעבגדול תינוקות ור). *רַצְעָן (עושה כלי רתמה לסוס). ᵒרַצָּף (עושה רצפות). רֹקֵעַ פַּחִים. רֹקֵם. ᵒשַׁזָּר (אומן בשזירה). ᵒשַׁמָּן (עושה שמן, מוכר שמן). ᵒשָׁעָן (עושה שעונים. מתקן שעונים). *תּוֹפֵר מִנְעָלִים. ᵒתּוֹפֶרֶת. בעלי אומניות חפשיות: אוֹמֵן (מגדל ילדים). אוֹמֶנֶת. *אַרְדִּיכָל (מכין תכניות לבנין בתים. חכם במלאכת הבנין). ᵒגַּנֶּנֶת (מטפלת בגדול תינוקות בגן־ילדים). דַּיָּן (שופט. רב עוסק בברור דינים). ᵒכַּתָּב (מודיע חדשות לעתונים). *כָּתְבָן. לִבְלָר (מעתיק ספרים, ובזמננו: פקיד רושם רשימות במשרד). *מַגִּיהַּ (לפנים בודק ספרים לדעת אם יש בהם שבושים, והיום קורא בבית דפוס לתקן שבושי הסַּדרים בבית הדפוס לפני הדפסת הספרים). ᵒמְדִינַאי (בקי בחכמת המדינה). ᵒמְהַנְדֵּס (בקי בהנדסה, יודע ומבין בבנין ובמכונות ובתכנון תכניות ובצוע עבודות צבוריות, כגון סלילת דרכים, מסלות ברזל וכיוצא באלו). ᵒמוֹדֵד קַרְקָעוֹת. ᵒמוֹהֵל (המל תינוקות). ᵒמוֹצִיא לְאוֹר (עוסק בהדפסת ספרים ובמכירתם). מוֹרֶה. מוֹרָה. ᵒמְחַנֵּךְ (עוסק בחנוך להלכה או להלכה ולמעשה). *פֵּדָגוֹג. *מַקִּיז דָּם (לרפואה). ᵒסַפְרָן (ממונה בספריה). ᵒסַפְרָנִית. ᵒעוֹרֵךְ (של עתון). *עוֹרֵךְ דִּין. *סַנֵיגוֹר. *פְּרַקְלִיט. מֵלִיץ. *טוֹעֵן. *פִּנְקְסָן (רושם חשבונות בפנקסים). ᵒרוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן. ᵒעוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן. ᵒקַצְּרָן (רושם דברים בסימנים לשם מהירות, ולשם כתיבה במכונה). *רַב. רוֹפֵא. ᵒרוֹקֵחַ (מכין סממנים לחולים). *שַׁדְּכָן (מי שעוסק בשדוכים).

ע"ע מלאכה

63 אֶמְצַע ש. (*מִתְּחִלַּת הַשָׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ). תָּוֶךְ. תּוֹךְ. לֵב (“לֵב הַשָׁמַיִם”. “לֶב יָם”). טַבּוּר (ט"מ. “טַבּוּר הָאָרֶץ”). ᵒמֶרְכָּז. חֲצִי (“בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ”). חֲצוֹת לַיְלָה (אמצע הלילה). *חֲצוֹת. ᵒנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז. ᵒנְקֻדַּת הַמִּפְגָּשׁ.

ᵒשְׁבִיל הַזָּהָב (הדרך האמצעית, בלי נטיה לקיצוניות). ᵒדֶּרֶךְ בֵּינוֹנִית (כנ"ל). ᵒדֶּרֶךְ מְמֻצַּעַת (כנ"ל). אִישׁ הַבֵּינַיִם (עומד בין שני המחנות הנלחמים. מְתַוֵּךְ בין בני אדם במסחר). ᵒמְתַוֵּךְ. *אֶמְצָעִי. *תִּיכוֹן. ᵒתִּיכוֹנִי. *בֵּינוֹנִי.

64 (אמץ) הִתְאַמֵּץ פ. *הִשְׁתַּדֵּל. *הִשְׁתַּדֵּר. *טָרַח. עָמַל. חָתַר (עבד במשוט במים להגיע אל מקום חפץ, ובזמננו: שאף לדבר, השתדל בדבר). *הִתְחַבֵּט (בדבר קשה). הִתְאַזֵּר.

– *כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע עַד שֶׁ… חָגַר מָתְנָיו. חָגַר בְּעֹז מָתְנָיו. חָגַר שְאֵרִית כֹּחוֹ. שִׁנֵס מָתְנָיו. אִמֵּץ זְרֹעוֹתָיו. בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ. *נִכְנַס בְּעָבְיָהּ שֶׁל קוֹרָה.

*דָּחַק עַצְמוֹ (ביחוד בהוצאת ממון. *דּוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ).

65 אָמַר פ. הִגִּיד. הִשְׁמִיעַ. סִפֵר. בִּשֵׂר (השמיע דבר חדש, טוב או רע, על פי רב, טוב). גָלָה אֹזֶן… (גלה סוד). גִּלָּה (כנ"ל). בִּטֵּא (הוציא דבר בשפתיו). בָּטָה (כנ"ל). *הִתְבַּטֵּא. חִוָּה (דעה). הִבִּיעַ. תִּנָּה (ע. תהלה או קינה). דָּבַב (נ. פ“י במקרא ופ”ע בתלמוד: *שְׂפָתַיִם דּוֹבְבוֹת בַּקֶבֶר, – רוחשות, ממללות). *זָרַק מִפִּיו (פלט מפיו). *נִזְרַק מִפִּיו (בלי כונה). דָּבַר (נ). דִּבֶּר. הָגָה (עין וחשב: “בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהֱגֶה בָךְ”). שָׂח. *סָח. שׂוֹחַח. הֵשִׂיחַ. מִלֵּל

(ע). נָאַם (נְאוּם. לפנים ביחס לה' ולנביאים, והיום לדרשן). *דָּרַשׁ (ברבים). הִטִּיף (מוסר, והיום דרש ברבים). שִׁנֵּן (חזר על דבריו, לקבעם בזכרון. למד). *הִרְצָה (*הרצה דבריו לפני… הרצה הרצאות בצבור). *הִצִּיעַ אֶת דְּבָרָיו. *פִּטְפֵּט (דברים של מה בכך). *הוֹצִיא מִפִּיו. *יָצָא מִפִּיו (שלא בכונה). *פָּלַט. נִפְלַט מִפִּיו. *פְּלִיטַת פֶּה (דבר שנאמר שלא בכונה תחילה, שבוש מתוך הסח הדעת). גִּמְגֵּם (בדבור לקוי, מתוך עִכּוּבִים). ᵒהִדְגִּישׁ (בהברה חזקה כדי להבליט דבריו). *הִטְעִים (הסביר דבריו, נִגֵּן דבריו להבליטם). *הִתיז אֶת הָאוֹת (כדי להשמיעה יפה). ᵒנִסַּח (ערך דבריו בנוסח, ובדברים ערוכים). ᵒהִגְדִּיר (באר בדיוק. מצא נוסח מדֻיק). ᵒהִגְבִּיל (באר בדיוק ובהגבלה, לבל יכניסו בדבריו רעיון אחר). ᵒהִנִּיחַ (קבע הנחה). ᵒהֵעִיר (הערה). ע"ע דבר

66 אֱמֶת ש. אֹמֶן. אֱמוּנָה. קִשְׁטְ, קִשֶׁט, *קֻשְׁטָא (א). ᵒכֵּנוּת. *אֲמִתָּה (ᵒאֲמִתַּת הַדָּבָר). ᵒאֲמִתּוּת (ᵒאֲמִתּוּת הַדָּבָר). בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָּה. *מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ (בתֹם לבבו). נוֹצֵר שְפָתָיו מִדַּבֵּר מִרְמָה. דּוֹבֵר אֱמֶת. שׁוֹמֵר מוֹצָא שְׂפָתָיו. מוֹצָא שְׂפָתָיו לֹא יְשַׁנֶה. בְּלֹא לֵב וָלֵב. *פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים. *תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. *סִתְרוֹ כְּגִלּוּיוֹ. *נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. *שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַכָּזָב. מְדַבֵּר נְכוֹנָה. אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכּוֹ (מ). אֵין בִּלְשׁוֹנוֹ עַוְלָה. לֹא יְדַבֵּר כָּזָב. עַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו (מ). דְּבַר אֱמֶת. דִּבְרֵי אֱמֶת. *נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת. *דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵב (– נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב). קִשְטְ דִּבְרֵי אֱמֶת.

ע“ע תָּמִים, הפוכו: שקר אֱמֶת. אֲמִתִּי. נֶאֱמָן. נָכוֹן. *קַיָּם. *יַצִּיב. ᵒטִבְעִי (פשוט, לפי טבעו). בֶּאֱמֶת. *לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר. אָמְנָם. אָמְנָם כֵּן. נָכוֹן. אָכֵן. *מַמָּשׁ. ᵒקָרוֹב לָאֱמֶת. קָרוֹב לְוַדַּאי. ᵒקָרוֹב לַמְּצִיאוּת. *קוֹרְטוֹב שֶׁל אֱמֶת. הפוכו: לֹא אֱמֶת. לֹא נָכוֹן. *לְמַרְאִית עַיִן. *מִן הַשָׂפָה וְלַחוּץ. פתגמים: חוֹתָמוֹ שֶל הַקָּבָּ”ה: אֱמֶת (שבת נה.). עַל שְלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם (אבות א, יח). ע"ע שקר

67 (אנח) נֶאֱנַח פ. *גָּנַח. אָנַק (ע). נֶאֱנַק (ע). *הִתְאַנַּח. נֶאֱנַח בִּמְרִירוּת. יָגַע בְּאַנְחָתוֹ. נֶאֱנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם (מ). נֶאֱנַק דֹּם. אֲנָחָה. אֲנָקָה. *גְּנִיחָה. אֶנְקַת אַסִּיר. אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גוּפוֹ שֶׁל אָדָם.

68 אֳנִי ש. (קבוץ ספינות). אֲנִיָּה. אֳנִיַּת סוֹחֵר. ᵒאֳנִיַּת מִפְרַשׂ. ᵒאֳנִיַּת מִפְרָשִׂים. ᵒאֳנִיַּת קִיטוֹר. אֳנִי שַׁיִט. סְפִינָה. צִי (אֹסף אניות).

– אֳנִיַּת מִלְחָמָה. ᵒאֳנִיַּת מַשְׁחִית. ᵒאֳנִיַּת שִׁרְיוֹן (מצופה ברזל לצרכי מלחמה). *אֳנִּיַּת מֵרוֹץ (מצטינת במהירות, לצרכי מלחמה). ᵒאֳנִיַּת מוֹקְשִׁים (המניחה מוקשים לפוצץ אניות האויב). ᵒצוֹלֶלֶת, ᵒתַּתְמֵימִית (אניה ההולכת מתחת למים, בעיקר לצרכי מלחמה).

סִירָה. סִירַת דּוּגָה (לדוג בה דגים). *דּוּגִית (כנ"ל, וגם סירה קטנה בכלל). צִנָּה (סירה קטנה). *בּוּצִית, *בִּצִּית (סירת דוגה). *עֲרֵבָה (סירה קטנה לנהר). עֲבָרָה (גשר מִטַּלטל שנמשך בחבלים מעֶברו האחד של נהר לעברו השני). מַעְבָּרָה (כנ“ל, ט”מ). *מַעְבֹּרֶת (כנ"ל). דֹּבְרָה (עצים קשורים זה לזה מוּשָׁטִים בנהר ממקום למקום). רַפְסֹדָה (או: רַפְסֹדֶת (כנ"ל). *אַסְדָּה (כנ"ל). כְּלִי גֹמֶא. חוֹף אֳנִיּוֹת. *נָמֵל. ᵒנָמָל. אִישׁ אֳנִיּוֹת. מַלָּח. *סַפָּן. יוֹרֵד יָם. רַב

חוֹבֵל. *קְבַרְנִיט. *מוֹבִיל סְפִינָה. תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט (בסירה). *נַוָּט (תופס ההגה בספינה). תֹּרֶן (העמוד הגבוה באניה לקשר אליו מפרשים). חִבֵּל (חבל המפרש באניה). *עוֹגִין, *עֹגֶן (יתד ברזל כבדה בצורת עקרב, ומשליכים אותה הימה והיא עוצרת את האניה במקומה). סִפּוּן (מכסה האניה). ᵒמִכְסֶה (של האניה). ᵒהֶגֶה (מכשיר להטות את הספינה לדרך הרצויה). תָּא (החדרים הקטנים שבאניה, כל אחד נקרא תא). נֵס (הדגל בראש התרן). מִפְרָשׂ (היריעה שהרוח נושבת בה). *וִילוֹן (מפרש). חֶבֶל. חֲבָלִים. *קֶלַע, קְלָעִים (יריעת התרן בספינת מפרש). *עָקָל (הרוח הפנימי שבחלק התחתון באניה). מָשׁוֹט (מקל להשיט בו את הסירה). חַרְטוֹם הָאֳנִיָּה (ראש האניה, הראש החד). יַרְכְּתֵי הָאֳנִיָּה (החלק התחתון מן הצדדים). ᵒרַחֲבָה (של ספינה, ספון). גָּשׁוֹשׁ (בד ארך למוד בו עמק המים אצל הספינה). בֶּדֶק. בִּדְקֵי הָאֳנִיָּה. מַחֲזִיקֵי הַבְּדָקִים (המתקנים). *שַׁחֲנָה (המשא שבאניה). טָעַן (שם משאות באניה). פָּרַק (הוציא המשא). *טְעִינָה וּפְרִיקָה. ᵒנָמָל (מקום מחסה לאניה). ᵒרָצִיף (רחבה לשים עליה משאות). *פָּרְשָׁה הַסְּפִינָה לַיָּם. *הִפְלִיגָה הָאֳנִיָה. טָבְעָה. *שָׁקְעָה הַסְּפִינָה. *סְפִינָה הַמִטָּרֶפֶת בַּיָּם (כשהגלים דוחפים אותה הנה והנה).

69 אָסוֹן ש. פֶּגַע. פֶּגַע רַע. צָרָה. שׁוֹאָה. מְחִתָּה. (ע). *תְּקָלָה. תְּאֻנָּה. שֶׁבֶר. שִׁבָּרוֹן. אֵיד. פִּיד (ע). כִּיד (ע). מְשׁוֹאָה (ע). הַוָּה (ע). הֹוָה (ע). שֹׁד. צֶלַע (ע. “נָכוֹן לְצֶלַע”). רָעָה. צוּקָה. עָקָה. *פֻּרְעָנוּת. *הַרְפַּתְקָא (*הַרְפַתְקָאוֹת עָבְרוּ עָלָיו, ובזמננו משתמשים בהרפתקאות למקרים בלתי שכיחים). יָמִים רָעִים. יְמֵי צָרָה. עִתִּים רָעוֹת. יְמֵי עֹנִי.

יְמֵי מְצוּקָה. *שְעַת הַדְּחַק. *שְׁעַת חֵרוּם. *כָּל יוֹם וָיוֹם קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ.

70 *אִסּוּר ש. אִסָּר. אֱסָר. *לָאו. *גָּדֵר (אסור שאסרו חכמים כדי לשמור על אסור מדאוריתא). *סְיָג (תוספת אסור). *גְּזֵרָה. *חֹמֶר. *חֻמְרָה, ᵒהַגְבָּלָה. *מִצְוַת “לֹא תַעֲשֶׂה”.

*אִסּוּר מִיתָה (עבֵרה שחַיָּבִים עליה מיתה). *אִסּוּר כָּרֵת (עברה שחיבים עליה כרת). *אִסּוּר שָׁעָה (אסור לשעה ועתיד הוא להתבטל). *אִסּוּר עוֹלָם (העומד לדורות). *אִסּוּר קַל. *אִסּוּר חָמוּר. *אִסּוּר מִדְּאוֹרַיְתָא (מן התורה, מצות “לא תעשה”). *אִסּוּר מִדְּרַבָּנָן (שאינו בתורה, אבל חכמים אסרו). *בְּחֶזְקַת אִסּוּר (לא במפורש, אלא בבחינת אסור). אָסַר. אָסַר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ. *גָּזַר גְּזֵרָה. *עָשָׂה סְיָג. *נוֹהֵג בְּאִסּוּר (אוסר על עצמו). *נָדוּר מִן… (פורש זה, אינו נוהג לעשות). *אָסוּר בְּ… (אסור בבשר).

71 אָסִיר ש. אַסִּיר. אֲסִיר הַמֶּלֶךְ. כָּלוּא. *חָבוּשׁ ("אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים). עָצוּר (ע). ᵒתָּפוּשׂ, ᵒתָּפוּס. *נֶחְבַּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. נִתְפַּס עַל… (עֲבֵרָה. הושם בבית האסורים). *תָּפוּס (נתפס ויושב בתפיסה). בֵּית הָאֵסוּר. בֵּית אֲסוּרִים. בֵּית אֲסִירִים. מַאֲסָר. בֵּית הַסֹּהַר. כֶּלֶא. בֵּית כֶּלֶא. בֵּית פְּקֻדּוֹת. בּוֹר. צִינוֹק. בֵּית הַמַהְפֶּכֶת (בית כלא לענוי). ᵒתְּפִיסָה (ה).

72 אָסַף פ. אִסֵּף. קִבֵּץ. כָּנֵס. כִּנֵּס. קוֹשֵׁשׁ. (קַש, תֶּבֶן ועצים). צָבַר (בר, כסף, עפר, פֶּחָם, כנס גופים קטנים לתִלים). אָצַר (קבץ למשמרת). אָגַר (בר, מזון ואֹכל). לָקַט, לִקֵּט (גופים מפֻזרים. “כִּמְלַקֵּט שִׁבֳלִים”). לִקֵּשׁ (נ. לקט אחרוני הפרות. “וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ”). *גָּדַשׁ (צבר. *וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין). הִקְוָה (מים). אָרָה (עשבים, תאנים וענבים). *גָּבַב, *גִּבֵּב (קַשׁ וּגְבָבָה. ובדבור: מלים של מה בכך). הִקְהִיל (בני אדם). הֵעִיז (בני אדם, מקנה). הִזְעִיק (בני אדם על ידי זעקה). הִצְעִיק (כנ"ל). *אָסַף וְכָנַס. *סִגֵּל (אסף על יד, *לשני אחים שהיו מְסַגְּלִים ממון אחר אביהם, אחד מצרף דינר ואוכל, אחד מצרף דינר ומניחו. ספרי, דברים מח). קָבַץ עַל יָד. עָרַם (לערֵמה). שָׁרַק לָהֶם (ע. לבני אדם לאספם). *חָמַר (אסף חמרים חמרים). *גִּיֵּס (אסף אנשי צבא למלחמה). *הִקְהִיל קְהִלּוֹת. קִבֵּץ כְּעָמִיר גֹּרְנָה (מיכה ד, יב). כֶּאֱסֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת (ישעיה י, יד). נֶאֱסַף. אֻסַּף. הִתְאַסֵּף. נִקְבַּץ. קֻבַּץ. הִתְקַבֵּץ. נִקְהַל. ᵒהִתְקַהֵל. *הִתְכַּנֵס. *הִתְלַקֵט. הִתְקוֹשֵׁש (נ). נוֹעֲדוּ (בני אדם שהחליטו מקדם להפגש יחד במקום ובשעה קבועים). נִקְווּ (מים). *נֶאֱגַר. נוֹסְדוּ (ע. נ. “נוֹסְדוּ יָחַד”. תהלים ב, ב). הִתְגּוֹדְדוּ (נאספו לגדודים). גָדַד (נ. כנ"ל). חָבְרו (חברו על אדם להרע לו). נִצְבַּר. נִזְעַק. נֶעֱרַם (לערמה). *נִגְדַשׁ (*שֶׁהָיוּ הַמַּיִם נִגְדָּשִׁים – נערמים). ᵒהִתְגַּיְּסוּ (אנשי צבא). אֹסֶף ש. אֲסֵפָה. קִבּוּץ. קְבוּצָה (“קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶת”). *כִּנּוּס. *כְּנֶסֶת. *כְּנֵסִיָּה. קָהָל. קְהִלָּה. מַקְהֵל (ע). עֲצָרָה. עֲצֶרֶת. מוֹעֵד. סוֹד (ע). *וַעַד. ᵒוְעִידָה. *וְעוּד. מִקְוֶה (של מים). מִקְוֶה (=מִקְוֶה, ושֵׁם זה נתיחד לטבילה לצרכי טהרה דתית). ᵒיַלְקוּט (אֹסף דברי ספרות). ᵒקֹבֶץ (כנ"ל). מוֹשָׁב (“מוֹשַׁב זְקֵנִים”. “מוֹשַׁב לֵצִים”). *יְשִׁיבָה, *מְסִבָּה (קבוץ בני אדם מסביב לשולחן לשם סעודת־רעים או לשיחת רעים). *גִּיּוּס (הזעקת אנשי צבא). אֲסֵפַת הַנִּבְחָרִים. ᵒכְּנֶסֶת (אספת הנבחרים בארץ ישראל). ᵒאֲסֵפָת יְסוֹד (לחברה חדשה). ᵒאֲסֵפָה מְכוֹנֶנֶת (כנ"ל). ᵒאֲסֵפָה חֲשָׁאִית.

אֹסֶף ש"פ. אֲסֵפָה. קִבּוּץ. *כִּנּוּס. לֶקֶט. *לְקִיטָה. ᵒאֲגִירָה. *צְבִירָה.

73 אָסַר פ. (המרכבה לסוסים או הסוסים למרכבה). אָסַר (אדם בבית כלא). כָּלָא אוֹתוֹ (בבית כלא). עָצַר אוֹתוֹ (כנ"ל). *חָבַשׁ אוֹתוֹ (כנ"ל). *תָּפַס אוֹתוֹ (בᵒתפיסה). נְתָנָהוּ בְּסוּגָר (בכלוב או בצוארון של ברזל). *נְתָנָהוּ בְּקוֹלָר, שָׂם בַּסַּד רַגְלוֹ (סד – כלי ענוי, לבל יברח). *נִמְסַר לְסַרְדְּיוֹט (לקצין). ע"ע קשר

74 *אַסְתְּנִיס, ת. *אַסְטִנִיס ת. *יְפֵה הָרוּחַ. ᵒיְפֵה הַנֶּפֶשׁ *נְקִי הַדַּעַת. *אֲנִין הַדַּעַת. ᵒאֲצִיל הָרוּחַ. מְפֻנָּק. עָנֹג. רַךְ. עָדִין. *בַּעַל נִמּוּס. בַּעַל מִדּוֹת. ᵒמְנֻמָּס. *צוֹלִין לוֹ אֶת הַבָּשָׂר וּמְסַנְּנִין לוֹ אֶת הַיַּיִן, וּבָאִין וּמַנִּיחִין לְפָנָיו. *אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם. מִתְפַנֵּק. מִתְעַדֵּן.

75 אַף ש. *חֹטֶם. ᵒחַרְטוֹם (מַקּוֹר של עוף, פיו וחטמו של בעל חיים). *מַקּוֹר (חרטום חד בעוף). חֹטֶם בּוֹלֵם (שנחיריו סתומים). *חֹטֶם נוֹטֵף (ארוך ביותר). *חֹטֶם סוֹלֵד (שקצהו נוטה למעלה). *מֵי חֹטֶם (הריר הנוזל מהאף). *בַּעַל חֹטֶם (גדול).

76 אַף עַל פִּי מ"ה. *אַף עַל פִּי כֵן. *אַף עַל גַּב. בְּכָל זֹאת. עִם זֶה. *מִכָּל מָקוֹם.

77 אֹפֶה (אופה לחם ועוגות). *נַחְתּוֹם. ᵒמַאֲפִיָּה. *נַחְתּוֹמַר (מאפיה. ירושלמי, ב"ב יג, ב). אָפָה. נֶאֱפָה. *הִתְאַפָה. בָצֵק. *עִסָּה. לָשׁ בָּצֵק. *גִּבֵּל. גִּבֵּל עִסָּה. רָדָה (פת מן התנור). מִרְדֶּה (כלי לרדות בו את הלחם מהתנור). *מַעֲגִילָה (מעין מקל עגול לרדד בו בצק). מַעֲשֵׂה אֹפֶה.

78 אֹפִי ז. טֶבַע. תְּכוּנָה. ᵒטֶבַע הַנֶּפֶשׁ. ᵒתְּכוּנַת הַנֶּפֶשׁ. *שִׂרְטוּט (קו של טבע). קַו. *סִמָּן (*ג' סימנין יש באומה זו, הרחמנים והבישנין וגומלי חסדים. יבמות עט.). ᵒאִפְיֵן (תאר את האֹפי).

79 *אֶפִּיקוֹרוֹס ש. *מִין. *כּוֹפֵר. כּוֹפֵר בְּעִקָּר (בה'). *פּוֹקֵר. עֹזֵב ה'. פּוֹרֵק עֹל. *פּוֹרֵץ גָּדֵר. פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל. חוֹטֵא וּמַחְטִיא. *נִזְרְקָה בוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת. *נִזְרְקָה בוֹ מִינוּת. *נִתְפַּס לְמִינוּת (ט"מ. במקור מי שנחבש בבית האסורים בעלילת מינות). *נוֹטֶה לְצַד מִינוּת. מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. *מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. *מְבַקֵּשׁ לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. *מֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. *סִפְרֵי טוֹעִין נוֹשְׁרִים מֵחֵיקוֹ. *מְנֹעָר מִן הַמִּצְוֹת. *אֶפִּיקוֹרְסוּת (*נזרקה בו אפיקורסות). *נִכְנַס לְאֶפִּיקוֹרְסוּת. *כְּפִירָה (ᵒכפירת האחדות – באחדות ה'). *מִינוּת. *קַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִלִּין (קרקפתא, ראש, כלומר אדם שאינו מניח תפילין). *מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. יְרָבְעָם בֶּן נְבָט. *אֵחר (על שם אלישע בן אבויה שנזרקה בו מינות). הוֹלֵךְ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים *מוּמָר (שיצא מדת ישראל ונכנס לדת אחרת. *מוּמָר לְתֵאָבוֹן (מתאוה) *מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. ᵒמְשֻׁמָּד (שהמיר דתו). *מְשֻׁמֶּדֶת.

80 (אפק) הִתְאַפֵּק פ. הִבְלִיג עַל… (רגש). גָּבַר עַל… הִתְגַּבֵּר עַל… כָבַשׁ (את כעסו, את יצרו, את צחוקו, את רחמיו). עָצַר בְּרוּחוֹ. הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ. סָבַל. נָשָׂא. *הִזְדַּיֵּן

בְּסַבְלָנוּת. *הִשְׁהָה אֶת נְקָבָיו (התאפק מעשות צרכיו). *הֶעֱמִיד עַצְמוֹ, *הֶעֱמִיד עַל עַצְמוֹ (*שהיו אונסין עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השֵׁנה ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהם. סנהדרין צג:). הִבְלִיג עַל יְגוֹנוֹ נָשָׂא בְשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו (סבל ולא קָבל). *בָּלַם אֶת עַצְמוֹ.

81 אֵפֶר ש. *רֶמֶץ (אפר חם). דֶּשֶׁן (אפר בהמה שרופה. אפר דָּשֵׁן). *אֵפֶר מִקְלֶה (לקוח מן הכירים). פִּיחַ (האפר השחור המתקבץ מן העשן).

ᵒאָפֹר (נ. אפרה. מצבע האפר).

82 אֶפְרֹחַ ש. גּוֹזָל. *בֶּן עוֹף. *פְּרָגִי, *פְּרָגִית (אפרוח שגדל קצת ואפשר להכיר בו אם זכר או נקבה הוא).

83 *אֶפְשָׁר. ᵒבְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר. ᵒבְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת. ᵒאֵינוֹ מִן הַנִּמְנָע. ᵒיוּכַל הֱיוֹת. ᵒיִתָּכֵן (ט"מ). ᵒיְצֻיַּר. *מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת. ᵒאֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר (קרוב לודאי). *קָרוֹב לְוַדַּאי. *סָפֵק (*ספק יתפס, ספק לא יתפס). רָחוֹק מִן הָאֶפְשָׁר. ᵒרָחוֹק מִן הַמְּצִיאוּת. *אֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת. לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר. *הָא כֵיצַד? הֲיִתָּכֵן? *יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. *אִי אֶפְשָׁר. ᵒמִן הַנִּמְנָע. ᵒבְּגֶדֶר הַנִּמְנָע. לֹא יִתָּכֵן (ט"מ). *לֹא יְצֻיַּר.

בטויים לאי אפשר: “הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵש אֵין לָהּ?” “הֲיַעֲלֶה פַּח עַל הָאָרֶץ וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?” “אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?” “אִם יִוָּלֶד גּוֹי פַעַם אֶחָת?” הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד?" הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחוֹצֵב בּוֹ?" “הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרוֹתָיו?” תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אוֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ". *וְכִי רָאִיתָ מִיָמֶיךָ שׁוּעָל חֶנְוָנִי? *זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת?. *אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַלְבִּין כָּנָף אַחַת שֶׁל עוֹרֵב אֵינָן יְכוֹלִין (ויקרא רבה, יט). *וְכִי אֵשׁ נִכְנֶסֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְאֵינָהּ שׂוֹרַפְתּוֹ? “הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה?” “אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה?” *שְׁבוֹר אֶת הֶחָבִית וּשְׁמוֹר אֶת יֵינָהּ? *כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח? *מִי רָאָה כֹּהֵן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת? *יֵשׁ חֻפָּה שֶׁאֵין לָהּ כַּלָּה? *אִי אֶפְשָׁר לְבָר בְּלֹא תֶבֶן. *אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְבָרִים בְּטֵלִים. *אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַשָּׂם וּבְלֹא בֻרְסְקִי. *אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעֻדָּה וּמַפְסִידָהּ. *וְכִי יֵשׁ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים? *אָחַז הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו. *תָּפַשׂ הַחֶבֶל בִשְׁנֵי רָאשָׁיו. עָלָה הַחֲמוֹר בַּסֻּלָּם. *בָּנָה בַיִת בַּאֲוִיר הָעוֹלָם (השתדל לעשות דבר שאי אפשר). חַמָּר גַּמָּל (מי שקבל על עצמו לנהוג חמורים וגמלים בבת אחת, והוא דבר שאי אפשר). *הֵיךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הֶחָי? (אין אדם יכול לשקר בפני חברו החי שהוא יודע את האמת). *אֵין שְׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד. *אֵין שְתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאֶחָת (אין שנים יכולים לזכות בדבר אחד). “פְּסִיק רֵישָׁא וְלָא יְמוּת?” (א. היסירו ראשו ולא ימות?). *אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין.

84 אֶצְבַּע ש. בֹּהֶן (האצבע העבה. בֹּהֶן יָד. בֹּהֶן רֶגֶל. ר. בְּהוֹנוֹת). *אֵלְיוֹן (כנ"ל). *אֲגוּדָל (כנ"ל). *גּוּדָל (כנ"ל). *אֶצְבַּע (הראשונה אחר הבהן). *אַמָּה (האמצעית, הארכה). *צְרֵדָה (כנ"ל). *קְמִיצָה (האצבע הסמוכה לזרת). *זֶרֶת (האצבע הקטנה שביד). קֹטֶן (כנ"ל).

85 אַרְבֶּה ש. סֶלְעָם, חַרְגֹּל, חָגָב, צְלָצַל, גָּזָם, יֶלֶק, חָסִיל, גּוֹבַי (כלם מיני ארבה).

86 אָרַג פ. טָוָה. *סָרַג. *סֵרַג (קלע, עשה מעשה עבות). שָׁזַר (כנ"ל). *פָּתַל (כנ"ל. *פָּתַל אֶת הַחוּט). קָלַע. *גָּדַל (קלע). רָקַם (עשה ציורים בחוטים ובמחט באריג). שִׁבֵּץ (ארג מעשה משבצות).

87 אֶרֶג ש. אָרִיג. מַטְוֶה. בַּד (של פשתן). אֵטוּן (ע). בּוּץ (בד־פשתן לבן דק מאד). שֵׁשׁ (כנ"ל). חוֹרֵי (אריג מעשה רשת). חוּר (כנ"ל). סַלְסָלָה (אריג דק מאד). *מַלְמָלָה (כנ"ל). *סְבָכָה (אריג מעשה רשת). שְתִי וָעֵרֶב (חוטי האֹרך וחוטי הרֹחב באריג). מַסֶּכֶת (אריג). *נֶפֶש הַמַּסֶּכֶת (החוטים החזקים הארוגים באריג). מָנוֹר (עץ הארג שחוטי השתי כרוכים עליו). מְנוֹר אוֹרְגִים (כנ"ל). *נוֹל (כסא האורגים). *נִיר (החלק במכונת האריגה המעלה את החוטים ומורידם).

88 אֻרְוָה ש. (בטעות, צ"ל: אוּרָוָה – בית סוסים). אוּרָיָה (ע. כנ"ל). אֲוֵרָה (כנ"ל). רֶפֶת (לבָקָר). מִכְלָאָה, מִכְלֶה (לצאן. ר. מִכְלְאוֹת צֹאן). מַרְבֵּק (לְבָקָר). שְׁפַתַּיִם (מקום לרֵבץ בָּקָר). מִשְׁפְּתַיִם (כנ"ל. ע.). מַרְבֵּץ, מִרְבָּץ (“מַרְבֵּץ לַחַיָּה”, “מִרְבַּץ צֹאן”). *דִּיר (לצאן).

*אֻרְוָן (עובד באורות).

89 אֲרוּחָה ש. (אֲרֻחַת יָרָק. אֲרֻחַת בָּשָׂר). *סְעֻדָּה. מִשְׁתֶּה. כֵּרָה (ע). טֶבַח (ע). לֶחֶם. פַּת (*פַּת שַׁחֲרִית. *פַּת עַרְבִית). אֲרוּחַת תָּמִיד. *אֲכִילַת עֲרַאי (סעודה קלה). *טוּזִיג (סעֻדת רעים, שכל אחד נותן חלקו באֹכל). קָרוּא. אוֹרֵחַ. *מְזֻמָּן לִסְעֻדָּה. *יָשַב בִּסְעֻדָה. *נִכְנַס בִּסְעֻדָּה. *טָרַח בִּסְעֻדָּה (להתקינה). *צָרְכֵי סְעֻדָּה. *סִדֵּר סְעֻדָּה (סִדר כניסת האורחים וישיבהם). עָשָׂה מִשְׁתֶּה. עַרך מִשְׁתֶּה. *תִּקֵּן סְעֻדָּה. *הִתְקִין סְעֻדָּה. *עָשָׂה סְעֻדָּה. כָּרָה כֵרָה (ע). טָבַח טֶבַח (ע). עָשָׂה לֶחֶם (נ. ע). *סְעֻדָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ. *סְעֻדַּת מְלָכִים. כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ. *סְעֻדַּת קֶבַע. *סְעֻדַּת אֲרַעי. *סְעֻדָּה מָפְסֶקֶת (הסעֻדה האחרונה לפני הצום). *סְעֻדַּת הַבְרָאָה (לאבלים, לאחר קבורת המת). *הַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעֻדָּה. *סְעֻדָּה שֶׁל מִצְוָה (לסיום של ספר או לשמחת משפחה). פתגמים: *אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. *אֵין שִׂמְחָה בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. *אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה (שמא יקדים קנה לְוֵשֶׁט ויבוא לידי סכנה). *הַמַּאֲרִיךְ בִּסְעֻדָּה – מַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם (האוכל במנוחת הנפש ולאט – יהא זה מועיל לבריאותו). *נְקִיֵּי הַדַּעַת בִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ נִכְנָסִין בִּסְעֻדָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶן.

90 אָרוֹן ש. °אֲרוֹנִית (ארון קטן). תֵּבָה. אַרְגָּז. שִׁדָּה. (תֵּבה שיש בה מְגֵרוֹת). מִגְדָּל (ארון גבוה). *מְגֵרָה (תבה בשלחן או בארון שאפשר להכניסה ולהוציאה). *קֻפְסָה (תבה קטנה). *קֻפָּה (תבה. תבת כספים) *כַּסֶפֶת (כנ"ל). °מִזְוָדָה (לשים בה בגדים ודברי חפץ לעוברי דרך). °כּוֹנָנִית (ארון עשוי אצטבאות בלי דלתות. על פי רב, לספרים). °דְּפוּפָה (כנ"ל). מֶלְתָּחָה (חדר הבגדים, ובזמננו: ארון בגדים וגם תבה לשים בה בגדים). מְזָוֶה (אוצר האֹכל. ובזמננו: ארון אכל). מִזְנוֹן (ארון אכל). אֲרוֹן הַבְּרִית. אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. אֲרוֹן ה'. אֲרוֹן הַקֹּדֶש. אֲרוֹן הָעֵדוּת. אֲרוֹן הַמֵּת.

ע"ע כיס

91 אָרוּר ת. אֲרוּרָה. נֵאַר בִּמְאֵרָה. *נֶאֱרַר. מְקֻלָּל. מָחֳרָם. *מְנֻדֶּה (שהחרימוהו מבוא בקהל). מְאֵרַת ה' בְּבֵיתוֹ. לֹא יָבוֹא בְּקָהָל. *אֲפִלּוּ עֻבָּרִין שֶׁבִמֵעי אִמָּן מְקַלְלִין אוֹתוֹ.

92 אֲרִי ש. אַרְיֵה. לָבִיא (נק. לביאה). לַיִשׁ. שַׁחַל. כְּפִיר. גּוּר אַרְיֵה (בן אריה, צעיר). מָה עַז מֵאֲרִי. *גִּבּוֹר כַּאֲרִי. אֲרִי שׁוֹאֵג לַטֶּרֶף. אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן… עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ. כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה. כְּלָבִיא יָקוּם. כַּאֲרִי יִתְנַשָׂא. שַׁאֲגַת אַרְיֵה.

93 אָרַךְ פ. *נֶאֱרַךְ. °הִתְאָרֵךְ. נִמְשַׁךְ (*נִמְשְׁכָה מאליה). *נִמְתַּח (*נִמְתְּחוּ אבריו) *הִתְמַתַּח *הִשְׁתַּרְבֵּב.

94 אַרְמוֹן ש. הַרְמוֹן (על פי רֹב, המיֻחד לנשים בארצות הקדם). אַפֶּדֶן. הֵיכָל. *פַּלְטִין *בִּירָנִית (מֻקפת חומה). *טִירָה (ארמון שהוא מבצר). דְּבִיר (החלק הפנימי שבהיכל).

הֵיכַל עֹנֶג. ע"ע בית

95 אֶרֶץ ש. מְדִינָה. חֶבֶל (“יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם” – רצועת האדמה של חוף הים). נוֹף (שטח של מקום. כברת ארץ. מס.). נָפָה (“נפת דור”, כנ"ל. מס.). גָּלִיל (ר. גְּלִילוֹת). מָחוֹז. פֶּלֶךְ. *אִפַּרְכִיָה. *רְצוּעָה (חבל ארץ צר וארֹך). כַּדּוּר הָאָרֶץ. עוֹלָם. תֵּבֵל. אֶרֶץ מוֹלֶדֶת. מוֹלֶדֶת. מְכוֹרָה (נ). אֶרֶץ מְכוּרָה (נ). מְכֹרָה (נ). אֶרֶץ אָבוֹת. אֶרֶץ גְּזֵרָה (מקום שממה. ובזמננו: מקום ששולחים שמה פושעים לרַצות עונם). אֶרֶץ נְשִׁיָּה (ארץ עזובה. כנוי לשאול). ע"ע מדבר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶרֶץ הָעִבְרִים. אֶרֶץ חֶמְדָּה. אַדְמַת קֹדֶשׁ. נַחֲלַת צְבִי. אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. *חוּצָה לָאָרֶץ. °חוּץ לָאָרֶץ.

96 אֵשׁ ש. לַהַב. לֶהָבָה. לַהֶבֶת. לַבָּה. לַבַּת אֵשׁ. שַׁלְהֶבֶת. אוֹר. *נוּר, *נוּרָא (א). מְדוּרָה. בְּעֵרָה, °תַּבְעֵרָה. *דְּלֵקָה. מוֹקֵד. יְקוֹד (ע). שְרֵפָה. מַשְׂאֵת (עמוד עשן. לשון אש), *מַשּׂוּאָה (מדורת אש לסימן). *אֲבוּקָה (לפיד אש). לַפִּיד. אֵשׁ קֹדֶשׁ. אֵשׁ זָרָה (ההפך מאש קדש, לפנים אש קרבן שלא צוה ה', ובזמננו: סמל לתאוה, – תאוה לנשים, לשפיכת דמים וכדומה). אֵשׁ אוֹכֵלָה. אֵשׁ פְּלָדוֹת. לַפִּיד אֵשׁ. לְשׁוֹן אֵשׁ. עַמּוּד אֵשׁ. גַּחֲלֵי אֵשׁ. רִשְפֵי אֵשׁ. אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. הִתְלַקְּחָה הָאֵשׁ. עָלְתָה הָאֵשׁ. עָלָה הַלַּהַב. שָׁקְעָה הָאֵשׁ. כָּבְתָה הָאֵשׁ. חָתָה אֵשׁ (גרף אש או גחלים מתנור או מיקוד). ע"ע דלק, שרף

97 אִשָּׁה ש. נְקֵבָה. עַלְמָה (ע. ובזמננו: נערה). בְּעוּלָה (להבדילה מבתולה). אֵשֶׁת אִישׁ, אֵשֶׁת בְּרִית, אֵשֶׁת נְעוּרִים, *בַּת זוּג, *זוּגָה (אך בכנויים, *זוגתי, *זוגתך וכו'). *נְשׂוּאָה (לבעל). *אֲרוּסָה. מְאֹרָשָה. רַעְיָה (שם לאשה החביבה על בעלה, ונוהגים לומר °רעיתי, רעיתך…). *הַבַּחוּרָה שֶׁל… (ה. נהוג בארץ ישראל). *פְּלוֹנִית (ה). “עֵזֶר”, “עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” (על פי הדרש): זָכָה – עֵזֶר, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ). °פֶּלֶג. *פֶּלֶג־גּוּף, *בַּיִת (*בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. כלם לציין אשה לבעלה). יוֹנָה, יוֹנָה תַמָּה (לחבה). אַיֶּלֶת אֲהָבִים, יַעֲלָה, יַעֲלַת חֵן, צְבִיָּה (כלם לצין אשה יפה). נְוַת בַּיִת (בעלת בית). עֲקֶרֶת הַבַּיִת (ט"מ). גְּבִירָה.

*אֵשֶׁת חֶבֵר (אשת תלמיד חכם). *בַּת טוֹבִים (ממשפחה מיֻחסת). *בַּת אָבוֹת (כנ"ל). אֵשֶׁת חַיִל (חרוצה). עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ (שהיא תפארת לו). *בַּעְלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ. בַּת נָדִיב. תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים. אֵשֶׁת מְדָנִים (מחרחרת ריב). אֵשֶׁת כְּסִילוּת. אִשָּׁה שַׁאֲנַנָּה (עשירה ושלוה). פָּרַת בָּשָׁן (שמנה).

*גְּרוּשָׁה (שנתגרשה מבעלה). אַלְמָנָה חַיָּה (כנ"ל).

*עֲגוּנָה (שבעלה עזבה). אִשָׁה עֲזוּבָה. *גְּרוּשַׁת הַלֵּב (שבעלה שונאה וגמר בדעתו לגרשה). צָרָה (לאשה האחרת, כשיש לבעל יותר מאשה אחת). פִּילֶגֶשׁ (בלא חֻפָּה וקדושין). שֵׁגֶל (ע. לפנים אשת מלך, ובזמננו: פילגש).

מדות בנשים: תַּמָּה יוֹנָה תַמָּה. תְּמִימָה. יְשָׁרָה. יִשְרַת דֶּרֶךְ. *צְנוּעָה. בָּרָה. *צִדְקָנִית. *צַדֶּקֶת. כְּשֵׁרָה. חֲכָמָה. רַחֲמָנִית. *צַיְלָנִית (מרבה בתפלה). מִרְשַׁעַת. הוֹמִיָּה (קולנית). *דַּבְּרָנִית, *קוֹלָנִית (מדברת תמיד בקול רם). *יַצְאָנִית (מתהלכת כל הימים ברחובות). צַיְתָנִית (נכנעת ועושה רצון כל מי שמצַוה עליה). *גַּרְגְּרָנִית (אכלנית). *סַקְרָנִית (מבקשת לדעת הכל). *עַצְלָנִית. *קַנְאָתָנִית. *לַקְחָנִית (גַּנבה). בּוֹגֵדָה. סָרַת טַעַם. *קָשָׁה כְּיוֹם סַגְרִיר. *חַבְּלָנִית. סוֹרֶרֶת. *סוֹטָה. עֳזְבָה אַלּוּף נְעוּרֶיהָ. *פְּרוּצָה. *קְרוֹבָה לְהִתְפַּתּוֹת. *נִשְׁמַעַת. מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. *הִפְקִירָה עַצְמָהּ. *מֻפְקֶרֶת. *קְלִפָּה. (ה. רעת לב). °מְכַשֵּׁפָה (ה. ביחוד לרעה ולמכֹערת). וַלְדָּנִית (יולדת הרבה). כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה. *אַיְלוֹנִית (עקרה).

פתגמים: כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה (תהלים מה, יד. שתהא צנועה ויושבת בית). *לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה – חוּץ מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים. *נָשִׁים מְבַקְשׁוֹת לֵידֵע הַכֹּל. *נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת הֵן. *אֵין אִשָׁה אֶלָּא לְיֹפִי. *אֵין אִשָׁה אֶלָּא לְבָנִים. אוֹהֶבֶת אִשָׁה בָּחוּר מִסְכֵּן מִזָּקֵן עָשִיר. *אֵיזוֹהִי אִשָה כְּשֵׁרָה? כָּל שֶׁעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ. *אֵשֶׁת חָבֵר (תלמיד חכם) הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר. *נָשִים דַּבְּרָנִיּוֹת הֵן. *אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּנָשִים: גַּרְגְּרָנִיּוֹת, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת וְקַנְאָנִיּוֹת. *אֵין הַדּוֹרוֹת נִגְאָלִים אֶלָּא בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת. *גַּבְרֵי בְּעוֹ חַיֵּי, נְשֵׁי לָא בְּעוֹ חַיֵּי? (א. גברים צריכים לחיות ונשים אינן צריכות לחיות? מדוע תגרעה?) אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, וְאִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי (קהלת ז, כח). *שְׁלשָׁה דְבָרִים מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: אִשָּׁה נָאָה, דִּירָה נָאָה וְכֵלִים נָאִים. *זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ עֵזֶר, לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית כְּנֶגְדּוֹ (יבמות סג. נאמר על הכתוב בבראשית ב, יח: “עזר כנגדו”, והמלה כנגדו אינה מובנת יפה). *עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלֹּו (קדושין מט:). *יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָׂא, הָאִשָׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא (כתובות פו). *אִתְּתָךְ גּוּצָא – גְּחֵן וְתִלְחשׁ לָהּ (א. אם אשתך קצרת קומה, התכופף ולחוש לאזנה. כַּבְּדָהּ). אִשָה מְגַלָּה אֶת הַקְּדֵרָה לִרְאוֹת מַה שֶׁחֲבֶרְתָּהּ מְבַשֶׁלֶת (תוספתא טהרות ח. – כלומר: סקרנית היא). *הַכֹּל מִן הָאִשָּׁה (הטוב והרע. ב"ר, יז). °הָאִשָּׁה שִׂמְחַת חֹדֶשׁ, וְאֵבֶל עוֹלָם (בן המלך והנזיר). °הָאִשָּׁה הָרָעָה תַּחֲלִיף שְׂעָרָה וְלֹא טִבְעָה (עמנואל, מחברות, א יז). אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָּה, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו – מְבִישָׁה (משלי יב, ד). וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה (קהלת ז, כו). *אִשָּה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ (יבמות סג:).

98 אָשֵׁם פ. ע"ע חטא

הֶאֱשִׁים. הִרְשִׁיעַ. מָצָא בּוֹ דֹפִי (מ). שָׂם בּוֹ תָּהֳלָה (מ). *לִמֵּד עָלָיו חוֹבָה. *חִיֵּב אוֹתוֹ. *תָּלָהָ בוֹ אֶת הַקַּלְקָלָה. *תָּלָה בוֹ הַסִּרְחוֹן. °הֵטִיל בּוֹ אַשְׁמָה. *תָּלָה אֶת הַקּוֹלָר בְצַוָארוֹ.

הוא בעצמו אשם בדבר: דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. *טוֹעֵן צְלוֹבוֹ בִּכְתֵפוֹ (נושא ל כתפו את הצלב להתלות בו. בידיו הכין לו תקלה).

הסיר האשמה מעליו: *שָׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּארוֹ. (נקי מחטא) ע"ע נקי

99 אַשְׁפָּה ש. דֹּמֶן. מַדְמֵנָה. מֵי מַדְמֵנָה. טִיט. טִיט חוּצוֹת. יָוֵן (ע). טִיט הַיָּוֵן (ע). יְוֵן מְצוּלָה (ע). סְחִי. סוּחָה. רֶפֶשׁ. פֶרֶשׁ (צואה. צואת הבהמה). *זֶבֶל (לטיוב הקרקע). *זַבֶלֶת (ערמת האשפה).

ע"ע צוֹאָה, רפש

100 אֶתְמוֹל תה"פ. תְּמוֹל. אֶמֶשׁ. תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם (מלפני זמן).

 

ב    🔗

101 בֵּאוּר ש. *פֵּרוּשׁ. פֵּשֶׁר (נ). פִּתְרוֹן (פשר דבר סתום. על פי רב, על חידה ועל חלום). *פְּשָׁט (באור דברי המקרא בדרך פשוטה. *אין מקרא יוצא מידי פשוטו). °בֵּרוּר (*בֵּרוּר דְבָרִים). *סֵבֶר (*חַיֶּיךְ, כָּךְ הוּא סִבְרוֹ שֶׁל דָּבָר. ילקוט שמעוני, שמואל, קנ"ח). °הֶסְבֵּר. °הַסְבָּרָה. °הַבְהָרָה. *לִבּוּן. *תֵּרוּץ (על קֻשיה). *יִשּוּב (ברור לפי חקר המלים והענין. *יִשׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא). *מִשְׁמָע (לפי שנשמע מתוך המלים: דְּבָרִים כְּמִשְׁמָעָם, – ולא בדרך השאלה). °מִשְׁמָעוּת (כנ"ל). °מוּבָן (°בִּמְלֹא מוּבַן הַמִּלָּה). °הוֹרָאָה (מובן. °וְיִזְדַּמֵּן בְּמִקְרֶה שֶׁתִּהְיֶה הַמִּלָּה הַהִיא בִּלְשֹׁון הַשׁוֹמֵעַ מוֹרָה עַל הֵפֶךְ הָעִנְיָן הַהוּא, וְיַחְשׁוֹב הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁהוֹרָאָתָהּ אֵצֶל הַמְדַבֵּר כְּהוֹרָאָתָהּ אֵצֶל הַשּׁוֹמֵעַ). *חִדּוּשׁ (דרוש מקורי, באור בדרך המצאה). *הַגְדָּרָה (באור מדֻיק בנוסחו המבדיל בין מלה זו או ענין זה בין אחרים).

*פֵּרוּשׁ מַסְפִּיק. °פֵּרוּשׁ בִּלְתִּי מַסְפִּיק. *דָּבָר אַחֵר (פרוש נוסף, שונה מן הקודם). *פֵּרוּשׁ דָּחוּק (אינו מתקבל על הדעת). *פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא (פשט). *דְּרָשׁ (ולא פְּשָׁט). רֶמֶז (אחד מדרכי הפרשנות, למצוא בדברים רמזים לענינים). סוֹד (דרך פרשנות על פי תורת הסוד). פרד"ס (ארבעת דרכי הפרשנות: פשט, רמז, דרש, סוד). *יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא (פרוש שלפיו מתיַשב המקרא). *מִדְרָשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא (לפי הדרש). *זֹאת אוֹמֶרֶת (זה מוכיח, – מעין באור).

102 בֵּאֵר פ. *פֵּרֵשׁ. *בֵּרֵר. *הִסְבִּיר. פָּתַר (חלום וחידה וכל דבר קשה). °הִבְהִיר. °לִבֵּן. *תֵּרֵץ (קֻשיה). *יִשֵּׁב. הֵבִין (ע). *חִוֵּר (*שֶׁהוּא מְחַוֵּר לָהֶם טָעֻיּוֹתֵיהֶם). °הִגְדִּיר (דִּיֵּק בפרושו. הבדיל בפרושו בין מלה זו לחברותיה). °הִתִּיר (פתר שאלה, תֵּרֵץ דבר קשה). *הֵפִיץ אוֹר עַל… זָרַע אוֹר עַל… *קֵרֵב לַשֵּׂכֶל. °קֵרֵב לְהַשָּׂגָתוֹ. הֵאִיר עֵינָיו (בפרוש הטוב). בָּא וְהוֹשִׁיט לוֹ בְּקָנֶה אֶחָד (באר בדרך קלה. ונוהגים לקצר ומשמיטים את המלה “אחד”). °קָלַע אֶל הַמַּטָּרָה.

*בֵּרֵר וְלִבֵּן. *עָשָׂה אָזְנַיִם (לתורה וכדומה. קֵרֵב אל השכל). *תִּקֵּן אָזְנַיִם (לתורה וכדומה. כנ"ל). *שִׁבֵּר אֶת הָאֹזֶן (כנ"ל). *שִׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן (כנ"ל). *גִּלָּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶלֹא כַהֲלָכָה. *מִזֵּג (הסביר בסברות, *מְמַזֵּג לָהּ אֶת הַהֲלָכָה). *נָתַן טַעַם לִדְבָרָיו. *הִטְעִים דְּבָרָיו (הסבירם). *הִצִּיעַ אֶת דְּבָרָיו. *הֵאִיר דְּבָרָיו (בדברים של טעם). *קָבַע מַסְמְרוֹת (הגדיר ברור ומפֹרש ואין מקום לספקות).

בֹּאַר. °הִתְבָּאֵר. פֹּרַשׁ. הִתְפָּרֵשׁ. °הָסְבֵּר.

*הָבְרַר. הִתְבָּרֵר. הִתְלַבֵּן. *הִתְחַוֵּר. *תֹּרַץ. *הִתְיַשֵׁב (נסתלק הקשי). °הִתְנַמֵּק (נמצא הנימוק).

*עִוֵּת אֶת הַכְּתוּבִים (בפירוש לא נכון). *עִקֵּם אֶת הַכְּתוּבִים. *סֵרֵס אֶת הַמִּקְרָא.

*בְּפֵרוּשׁ (ולא ברמז). מְפֹרָשׁ. *בְּבֵרוּר. *בְּהֶדְיָא (א. בפֵרוש; ביחוד). °מְנֻמָּק (מבֻסס על נמוקים).

מְבָאֵר. מְפָרֵשׁ. *פַּרְשָׁן. *דַּרְשָׁן. *מַסְבִּיר °בַּעַל הַסְבָּרָה. מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת. צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מפענח צפונות). מֵבִין (מבאר לאחרים). °מְקָרֵב אֶל הַשֵׂכֶל. °מַרְחִיק מִן הַשֵׂכֶל (על ידי באורים מסולפים).

*אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ. *אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר אָמְרֵהוּ.

לא פרש: *סָתַם, *סָתַם וְלֹא פֵרֵשׁ. *סָתַם אֶת דְּבָרָיו. *הֵנִּיחַ אֶת הַדָּבָר סָתוּם. *סָנַף (כָּלל ולא פרש. *הַמּוֹסֵר פָּרָה לְחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ פָּרָה זוֹ נַגְחָנִית הִיא, נַשְׁכָנִית הִיא,.. וְהָיָה בָהּ מוּם אַחֵר וּסְנָפוֹ בֵּין הַמּוּמִין, הֲרֵי זֶה מִקֵּח טָעוּת. ב"מ פ.). *הִבְלִיעַ (בין שאר דברים ולא הטעים, שלא יהא נִכָּר).

103 בְּאֵר ש. בְּאֵר מַיִם. בַּיִר (ע. ימ"ש). בּוֹר (למקוה מי גשמים). מַעְיָן. מַעְיַן מַיִם. עַיִן (ע). מָקוֹר. מְקוֹר מַיִם. מְקוֹר מִים חַיִּים. מוֹצָא מַיִם. מַבּוּעַ. גֻּלָּה (ע. מס.). מַשְׁאַב (ע. ר. מַשְאַבִּים). גֵּב, גֶבֶא (חפירה שנִּקוים בה מים). בְּרֵכָה (בור בנוי לכנוס מים). *דּוּת (בור שקירותיו בנויים, לכנוס מי גשמים). °מַעְיַן יְשׁוּעָה (שם מליצי למעין מים שיש בהם יסוד מְרַפֵּא). °מַעְיַן רְפוּאָה. *חַמִּים (מעינות מים חיים. *חַמֵּי טְבֶרְיָה). °מַזְרֵקָה (ברֵכָה שמימיה נזרקים למעלה). °מַשְׁאֵבָה (מכונה להעלות מים מן הבאר).

מָקוֹר לֹא אַכְזָב (מ. אשר לא יכַזבו מימיו). *נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. *מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

104 בָּאַשׁ פ"ע. הִבְאִישׁ, עָבַשׁ (ע). *הִסְרִיחַ *הִתְעַפֵּשׁ. עָלָה בָאְשׁוֹ. עָלְתָה צַחֲנָתוֹ. *רֵיחַ רַע נוֹדֵף מִמֶּנּוּ. *אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחוֹ. בְּאשׁ. בָּאְשָׁה. צַחֲנָה. סִרְחוֹן. רֵיחַ רַע. *עִפּוּשׁ (רקב וריח הרקבון).

105 בָּגַד פ. בָּגַד בּוֹ. מָעַל בּוֹ. מָעַל מַעַל. שִׁקֵּר בּוֹ. כִּחֵשׁ. רִמָּה אוֹתוֹ. עָקַב (ע). יָדוֹ בַמַּעַל. ע"ע רמה, שִׁקֵּר

106 בֶּגֶד ש. בֹּגְדוֹת (ע). *בְּגִידָה. מַעַל. מְעִילָה. שֶׁקֶר. כַּחַש. מִרְמָה. רְמִיָּה. תַּרְמִית. *רַמָּאוּת.

עקבה (ע. “עָשָׂה בְעָקְבָּה”). ע"ע מֶרֶד, מִרְמָה

בּוֹגֵד. °בּוֹגְדָנִי (רגיל לבגוד). מוֹעֵל. כֶּחָשׁ (,). מוֹרֵד. מוֹרֶה. קוֹשֵׁר קֶשֶׁר. עֲצֶרֶת בּוֹגְדִים (אספת בוגדים).

*מוֹעֵל בְּקָדָשִׁים (כשאדם משתמש בקדשים לצרכי עצמו, ובזמננו: כשאדם משתמש בכספי הצבור לצרכי עצמו).

107 בֶּגֶד ש. לְבוּשׁ. תִּלְבּשֶׁת (בזמננו מקֻבל לערך בגדים בכלל). *מַלְבּוּשׁ. כְּסוּת. סוּת (נ). שִׂמְלָה, שַׂלְמָה (ובזמננו: בגד אשה). מַד (ע). מִדָּה (ע. ימ"ש. “שֶׁיֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו”). תהלים קל“ג, ב. ובזמננו יש משתמשים ב”מדים" לבגדי שרד, בגדים המיֻחדים לפקידים, לאנשי צבא וכיוב"ב). כְּלִי, כְּלִי גֶבֶר (ימ"ש). גְּלוּם (ע. “גְּלוּמֵי תְכֵלֶת”). *גְּלִימָה (נתיחד בזמננו למעטה רחב, כגון למעטה־בֹקֶר). מַחֲלָצוֹת (בגדי תפארת). סָדִין (מס.). *עָטִיף (*שְׁנֵי עֲטִיפִין אֶחָד לְחֹל וְאֶחָד לְשַׁבָּת). *טַלִּית.

*בִּגְדֵי שַׁבָּת. *בִּגְדֵי יוֹם טוֹב. *מַלְבּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת. *מַלְבּוּשׁ שֶל חֹל. בִּגְדֵי מַלְכוּת. בִּגְדֵי כְהֻנָּה. בִּגְדֵי חֹפֶשׁ (ימ"ש. בגדים יקרים). בִּגְדֵי רִקְמָה. בִּגְדֵי תִפְאֶרֶת. *בִּגְדֵי כָבוֹד. *כְּלֵי מֵילָת (בגדי משי). עֵרֶךְ בְּגָדִים (חלקי תלבשת ללבשם יחד, כגון מעיל וחזיה ומכנסים).

*בִּגְדֵי חֹל. בִּגְדֵי כֶלֶא. בֶּגֶד עִדִּים (בלה ומלֻכלך). בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת (קרועים ובלויים). בְּלוֹיִים (כנ"ל). בְּלוֹאִים (כנ"ל). *בְּלָאִים (כנ"ל). *בְּלָאוֹת (כנ"ל).

בִּגְדֵי אֵבֶל, בִּגְדֵי אַלְמְנוּת.

בגדי קדש: אַבְנֵט (חגורה). מְעִיל (בגד עליון). אֵפוֹד (מעיל כתפים). חֹשֶׁן (כסות החזה). מִגְבַּעַת (לראש, רחבה מלמטה וצרה מלמעלה, כעין גבעה). מִצְנֶפֶת (צניף, זֵר של בד). צִיץ. נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ (קשור בפתיל תכלת אל המצנפת).

בגדים: *אַבְרָקַיִם (מכנסים רחבים). אֶדֶר (מעיל ארֹך לתפארת). אַדֶּרֶת, מְעִיל עֶלְיוֹן (overcoat). *אַמְפִיִלְיָא. *אַנְפִילְיָא (אַמְפְלִיּוֹת, אַנְפִילָאוֹת, פֻּזְמָק שֶׁל לֶבֶד). בֶּגֶד, מְעִיל (men’s coat, jacket). בֶּגֶד רַחַץ, בֶּגֶד רַחְצָה. *בִּירִית (garter). °בֵּית־חָזֶה (brassiere). בֵּית־רֹאשׁ (כסוי ראש, hood). *בַּלָּנִית, בַּלְנָר (בגד מרחץ, bath־robe). *בַּרְדָּס (בית ראש). °גּוּפִית (כתנת לגוף, bodice). גְּלִימָה (בגד עליון רחב, wrap, robe). *גֶּרֶב (sock). *הִינוּמָה (צעיף הכלה). °חֲזִיָּה (בגד שלובשים על החזה, vest). *חָלוּק (כתנת עליוונה). חֲלִיפָה (עֵרֶךְ בגדים. חֲלִיפַת אִישׁ: מעיל, חזיה ומכנסים; חֲלִיפַת אִשָׁה: חֻלצה ושמלה או חלצה, שמלה ומעיל). °חֲלִיפַת שֵׁנָה (pajamas). °חֻלְצָה (בגד המגיע עד הַחֲלָצַיִם (blouse). °חֻלְצַת צֶמֶר (sweater). *חֲמִילָה (בגד רחב עליון ופשוט להָגֵן מפני הגשם). *חֵפֶת (קֶפֶל כעין כיס בבגד). °חֲצָאִית (פלג שמלה, בְּלִי חֻלְצָה, skirt). חֹשֶׁן (כסות לחזה, vest). °יְדוֹנִית (בגד שאשה שמה בו ידיה לחממן בשעת קֹר, muff). כּוֹבַע (hat). *כּוֹבָעִית (cap). *כְּלֵי לָבָן. *לְבָנִים (בגדי לבן לעור). כֻּמְתָּה (barret). °כַּסְיָה (glove). *כִּפָּה (skull־cap). כֻּתֹּנֶת, כְּתֹנֶת (כְּתֹנֶת יוֹם, כְּתֹנֶת לַיְלָה). °כִּתְפִיָּה (מעטפה בלי שרוולים התלויה על הכתפים והשכם, cape). לוּלָאָה (bow). °לָחִיץ (snapper). *לְסוּטָה (מעיל נשים קצר, blouse). °מִגְבָּע (כובע גבוה כגליל, silk hat). מִגְבַּעַת (כובע גבוה כעין גביע מהֻפך, derby). מַדִּים (uniform). *מָחוֹךְ, *מָעוֹךְ (דפוס לחלק העליון שבגוף, corset). מִטְפַּחַת, מִטְפַּחַת רֹאשׁ. מֵיזָע (חֻלצה רכה של צמר). מִכְנָסַיִם. *מְלָל, *פִּיף ((fringe. *מִמְחָטָה (מטפחת קטנה לחֹטם). מַעֲטָפָה (מין מעיל להתעטף בו). °מְעִיל גֶּשֶׁם. *מַעְפֹרֶת (בגד עליון לעבודה, או להגן על לובשו מפני העפר והאבק). מִצְנֶפֶת (מטפחת שצונפים בה את הראש). °מִצְרֶפֶת (מכנסים וחֻלצה מצֹרפים לחטיבה אחת, או כשהלבוש עשוי לשמש את שניהם, combination). *מִקְטֹרֶן (חֲזִיָּה). *סְבָכָה (כסוי ראש לאשה עשוי מעשה רשת, hair־net). *סוּדָר (מטפחת לכסוי הראש, הצואר והזרועות. מטפחת ראש גדולה). *סִנָּר (למגן מן הלכלוך בשעת עבודה, apron). *סַרֶבָּלִים (אברקים). *סֶרֶט (רצועת אריג או משי לצרך או לקשוט, ribbon). *עָטָף, *עָטִיף, *עֲטִיפָה (מעטפה). *עֲטִיפַת בֹּקֶר (morning־robe). °עֲנִיבָה (שעונבים על הצואר לנוֹי, necktie). *פֻזְמָק (גרב ארך, (stocking. °פְּלַג שִׂמְלָה (שמלה החלוקה לשתים כמכנסים, divided skirt). *פַּרְוָה (אדרת שער). *פַּקְרִיס (Wammus). צָעִיף (שאשה מכסה בו את פניה). רְדִיד (shawl). °שִׁכְמָה (כִּתְפִיָּה). שִׂמְלָה (בזמננו לנשים, אם שמלה המכסה את כל הגוף, או מן החלצים ולמטה, dress, skirt). °שִׂמְלָנִית (פלג שמלה). °תַּחְתּוֹנִים (מכנסים מתחת למכנסים). *תַּחְתּוֹנִית (שמלת נשים תחתונה, pettitcoat).

חלקי הבגדים: °אִבְקָה (סדק בבגד להכניס בו את הכפתור). °בִּטְנָה (מצע הבגד בפנים). *בֵּית־יָד, *שַׁרְווּל (sleeve). *בֵית־צַוָּאר, °צַוָּארוֹן. °גַּב הַבֶּגֶד (החלק המכסה את הגב). °דַּשׁ (lapel). *חָזִית הַבֶּגֶד (החלק אשר לפנים). כָּנָף, כְּנַף הַבֶּגֶד. כַּפְתּוֹר. *קֶפֶל (מקום מקֻפל, fold). קֶרֶס. שֹׁבֶל (כנף השמלה הארֻכה הנסרחת על הארץ). שׁוּלַיִם. *שִׁפּוּלֵי הַבֶּגֶד (hem). °שַׁרְווּלִית, *יָדָה (שַׁרְווּלִיּוֹת, יְדָתַיִם, cuff). *תֶּפֶר (מקום התפור בתפירה).

פתגמים: *כְּבוֹדוֹ שֶל אָדָם – כְּסוּתוֹ (תנחומא צו, ג). *הֲדַר בְּנֵי אָדָם כְּסוּתָם (שם צג, ב). *בְּגָדִים מְכַבְּדִים וּקְרָעִים מוֹרִידִים (מכבודם. בן סירא). °לֹא נִבְרְאוּ הָעֲטָרוֹת וְהַמְּעִילִים, רַק לְכַסּוֹת עֶרְוַת הָאֱוִילִים (עמנואל, מחברות, יד). °לְפִי שִׂמְלָתוֹ יְקַדְּמוּ אִישׁ בְּבוֹאוֹ, וּלְפִי שִכְלוֹ בְּצֵאתוֹ (משלי יהושע, שטיינברג, לו). °בְּיָמִים רָעִים אֱכֹל יָפֶה, בְּיָמִים טוֹבִים הִתְלַבֵּשׁ יָפֶה

(מאידיש).

108 בָּדָד תה"פ. גַּלְמוּד. עָזוּב. נֶעֱזָב. °בָּדוּל. *פָּרוּשׁ (ברצונו, וביחוד למי שפרש מאשתו והלך לישיבה ללמוד בה). יָחִיד. *יְחִידִי (*הַמְהַלֵּךְ יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ, “אַל יֵצֵא יְחִידִי בַלַיְלָה”). *יוֹשֵׁב אֹהֶל. נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. *גָּדוּר (פורש מדבר). *נִגְדָּר. נִשְכָּח. °מִתְבּוֹדֵד. °מִתְיַחֵד. עֲרִירִי (בלי בנים). נָזִיר (מתענוגות העולם). °מִתְבַּדֵּל. °מְבֻדָּד (מֻפרש). °אַלְמָן חַי (מי שאשתו עֲזָבַתּוּ). °אַלְמָנָה חַיָּה (אשה שבעלה עזבה). *גָּרוּשׁ (מי שנתגרש מאשתו). *גְּרוּשָה (אשה שנתגרשה מבעלה).

– כְּעַרְעָר בַּעֲרָבָה. כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג.

*פּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר. *בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. *מוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב. שׁוֹמֵם. מְשׁוֹמֵם. נִשְׁכָּח

מִנִּי רֶגֶל (על מקום שָׁמֵם). לֹא תַעֲבֹר בָּהּ רֶגֶל אָדָם (כנ"ל.

– °בְּדִידוּת. °הִתְבּוֹדְדוּת. עֲזוּבָה. שִׁמָּמוֹן.

שְׁמָמָה. שְׁכוֹל. אַלְמוֹן. °יְתוֹם. *יַתְמוּת. *יִחוּד. *פְּרִישׁוּת. *נְזִירוּת. °הִנָּזְרוּת. *פְּרִישָׁה מִן הַצִבּוּר. °הִתְרַחֲקוּת. °הִשְׁתַּמְּטוּת. °הִתְחַמְּקוּת. °הִסְתַּגְּרוּת. °הִסְתַּיְּגוּת (תחימת עצמו מבני אדם, ממעשים או מדעות).

– *בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ (באין אחר). *בֵּינוֹ לְבֵינוֹ (שניהם לבדם). *בֵּינוֹ לְבֵינָהּ (הוא והיא לבדם).

– בִּדֵּד (הרחיק, למנוע מגע).

109 (בּדל) נִבְדַּל פ. נִפְרַד. נִזֵּר. נִפְלָה. נָרוֹם. *פָּרַשׁ מִן הַצִּבּוּר.

– הִבְדִּיל (הבדיל בדרך כלל, והבדיל מתוך בחירה: “כִּי הִבְדִּיל ה' חָסִיד לוֹ”). הִפְרִיד. הִפְלָה. *הִפְרִישׁ (הבדיל בדרך כלל, וביחוד: הפריש לצרכי קדושה וצדקה). הִזִּיר (הרחיק: וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם"; הקדיש: “וְהִזִּיר לה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ”). *הִפְסִיק (בין דבר לדבר). *חָצָה (על ידי מחיצה. *אֵימָתַי חוֹצָה הָאֵשׁ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים). *חָצַץ (כנ"ל). גָּבַל (“אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים”). הִגְבִּיל (עשה גבול, הבדיל בסימנים). הִצִּיב גְּבוּל. *תָּחַם, *תִּחֵם (עשה תחום, גבול). *הִקְצָה (יֵחד לתכלית מסֻימת). *הִבְחִין (הכיר ההפרש בין דבר לדבר או בין תכונה לתכונה). *יִחֵד. גָּדַר. גָּדַר גָּדֵר.

110 (בּהל) נִבְהַל פ. נִבְהַל. *הִתְבַּהֵל. נִבְעַת. *הִתְבַּעֵת. נִפְעַם. חָרַד. נַפְשׁוֹ נִבְהֲלָה.

ע"ע פחד

111 בְּהֵמָה ש. מִקְנֶה. בָּקָר. בְּעִיר (נ ימ"ש).

– *בְּהֵמָה גַסָּה (בקר. חיות הבית הגדולות ובעלות הקרנים). *בְּהֵמָה דַּקָּה (צאן). *חָצֵר מְהַלֶּכֶת (רכושו החי של האדם, שבחצרו).

בהמות: אֶלֶף (ע. שור. פַּר). אַיִל. רָחֵל. גְּדִי. גְּדִי עִזִּים. גָּמָל. בֵּכֶר (בן גמלים). בִּכְרָה (בת גמלים). °גָּמָל נְמֵרִי (ג’יראף). חֲזִיר, *דָּבָר אַחֵר (חזיר בלשון נקיה). חֲמוֹר, *חֲמוֹרָה. *חֲמוֹר הַבָּר (פרא מדברי). אָתוֹן. עַיִר (בֶּן חֲמוֹר), *עָרוֹד (חמור פֶּרֶא. ר. עֲרוֹדוֹת). טָלֶה. יָעֵל (מין עז, (chamois). יְעֵלָה (נקֵבה). כֶּבֶשׂ. כִּבְשָׂה. כַּבְשָה. כֶּשֶׂב. כִּשְׂבָּה. כַּר (כבש שמן. “וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן”). מְרִיא (בהמה מפֻטמת). סוּס. סוּסָה. *סְיָח. עֵגֶל. עֶגְלָה. עֵז. עַתּוּד (תַּיִשׁ). פַּר. פָּרָה. פֶּרֶד. פִּרְדָּה. שׁוֹר. שֶׂה.

שָׂעִיר (עז זכר). שְׂעִיר עִזִּים. שְׂעִירָה (עז). שְעִירַת עִזִּים. תְּאוֹ. תּוֹא (שור הבר). תַּיִשׁ.

– עָלָה (פרה או כבשה מיניקה). עֵגֶל לֹא לֻמַּד (שלא תֻּרבַּת).

• *פָּרָה נַגְחָנִית (נוהגת לנגח בקרניה). *פָּרָה נַשְׁכָנִית. *פָּרָה בַּעְטָנִית (הבועטת ברגליה). *פָּרָה רַבְצָנִית (נוהגת לרבוץ הרבה). *עֶגְלָה שֶׁכְּבָשׁוּהָ (הרגילוה לעֹל).

– *שׁוֹר נַגָּח. *שׁוֹר תַּם (פעם ראשונה לנגיחתו, ובעליו משלם לנִזק חצי נזק). *שׁוֹר הַמּוּעָד (שנגח שלש פעמים, ובעליו שלא שְׁמָרוֹ חיב לשלם נזק שלם).

112 בּוֹא פ. בָּא. אָתָא (ע). אָתָה (ע). הִגִּיעַ (“הִגִּיעַ הַיּוֹם”, “רֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ”). הִשִּׂיג (הגיע עד… ביחוד ברדיפה). מָצָא (“וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי”). הִדְבִּיק (“וְהַמִּלְחָמָה הִדְבִּיקָתְהוּ”). נִגַּשׁ. קָרַב. הִקְרִיב (ע). *הִתְקָרֵב. נִקְרָה (בא במקרה). *הִזְדַּמֵּן (כנ"ל). סָר (אל בית וכדומה). *נִכְנַס (לפנים). חָדַר (לתוך. "חֶרֶב… הַחֹדֶרֶת לָהֶם). *חִלְחֵל (נכנס וחדר, כגון סם באברים, מים בקרקע). *נִבְזַק (חדר בכח. “הָרוּחַ נִבְזֶקֶת בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו”. בר"ר כח).

– בָּא לִקְרָאתוֹ. סָר אֵלָיו. סָר אֶל בֵּיתוֹ. בָּא אֶל בֵּית… בִּקֵּר בְּבֵית.. *יֵשׁ לוֹ דְּרִיסַת הָרֶגֶל בְּבֵית…

(נוהג לבוא שמה). *הִתְאָרַח בְּבֵית… *הִתְאַכְסֵן. בָּא בְּצֵל קוֹרָתוֹ. (כאורח). שׁוֹקֵד עַל דַּלְתוֹתָיו (בא לעתים קרובות). שׁוֹקֵד עַל דַּלְתוֹתָיו יוֹם יוֹם. שׁוֹמֵר מְזוּזוֹת בֵּיתוֹ. מַהְלְכִים לוֹ בְּבֵית… נֶאֱמַן בֵּיתוֹ הוּא. חוֹסֶה בְּבֵית… (מוצא בו חסות). מִסְתּוֹפֵף בְּבֵיתוֹ. *בָּא מֵעַצְמוֹ (בלא הזמנה).

הפוכו: הוֹקִיר רַגְלָיו מִבֵּיתוֹ.

– *עָתִיד לָבוֹא. *מִתְרַגֵּשׁ לָבוֹא (לרעה. *רָעוֹת הַמִּתְרַגְשׁוֹת לָבוֹא).

– *מְמַשְׁמֵש וָבָא (הולך ומתקרב, וביחוד על יום מצין, כגון חג ומועד, ויום צרה וכדומה).

– הֵבִיא. *הִכְנִיס. הִגִּישׁ. הִקְרִיב. הִמְצִיא.

*אֵרַח (*“הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ”). אָסַף אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ.

הפוך הכניס: *נָעַל דֶּלֶת בְּפָנָיו. *נָעַץ חֶרֶב עַל פִּתְחוֹ (“נָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ” – לא נתן להכנס).

113 בּוּז פ. בָּז לוֹ. בָּזָה לוֹ. *בִּזָּה אוֹתוֹ (“הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת”). הִבְזָה (ע). הֵקֵל בּוֹ. נִאֵץ אוֹתוֹ (ע). שִׁקֵּץ אוֹתוֹ. מָאַס בּוֹ. מָאַס אוֹתוֹ. הִקְלָה אוֹתוֹ (נ. “אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ”). תִּעֵב אוֹתוֹ. גָּעַל בּוֹ. בָּחַל בּוֹ. קָץ בּוֹ. *זִלְזֵל בּוֹ. *זִלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ. הִלְעִיג עָלָיו. הִלְעִיג לוֹ. הִלְעִיג בּוֹ. לָעַג לוֹ. *לִגְלֵג עָלָיו. הִלְעִיב בּוֹ. הִשְׁפִּיל אוֹתוֹ. הִתְקַלֵּס בּוֹ. נִבֵּל אוֹתוֹ. חֵרַף אוֹתוֹ. גִּדֵּף אוֹתוֹ. חֵרַף וְגִדֵּף. בֵּרַךְ אוֹתוֹ. (בלשון סגי נהור: בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת").

– שָׁפַךְ בּוּז עָלָיו. שָׂם חֶרְפָּה עָלָיו.

*הֵקַל בִּכְבוֹדוֹ. נָתַן בּוֹ דֹּפִי. עוֹלֵל בְּעָפָר קַרְנוֹ (מ). נַפְשׁוֹ בָּחֲלָה בוֹ. קָצָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. הִשְׁלִיךְ שִׁקּוּצִים עָלָיו. שָׂם כְּבוֹדוֹ לִכְלִמָּה. הֵנִיעַ רֹאשׁ אַחֲרָיו (מתוך בוז. מ.). הִשְׁלִיךְ נַעַל עָלָיו. *סִפֵּר בִּגְנוּתוֹ. *נָהַג בּוֹ בִּזָּיוֹן. *גַּס לִבּוֹ בּוֹ. *הֵגֵס בּוֹ לִבּוֹ (נהג בו בחֻצפה). מִלֵּא פָנָיו קָלוֹן. כְּבוֹדוֹ מֵעָלָיו הִפְשִׁיט (מ).

פתגמים: *הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה

וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִין (מדת חסידים. ומשתמשים בחלק הראשון על עניו: הנעלבים ואינם עולבים. שבת פח(:. אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ. ע"ע בוש

114 בּוּז ש. בִּזָיוֹן. שְׁאָט נֶפֶשׁ. גֹּעַל נֶפֶשׁ. °בְּחִילָה. פִּגּוּל. שִׁקּוּץ. שֶׁקֶץ. תֹּעֵבָה. *מִאוּס.

– *מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס.

– בָּזוּי, נִבְזֶה. נִקְלֶה. שְבַע קָלוֹן. רָשׁ וְנִקְלֶה. ע"ע בושה

115 בּוֹר ש. חוֹר. פַּחַת. שׁוּחָה. שׁיחָה. שַׁחַת (למוקש או לקֶבר). בְּאֵר שַׁחַת (כנ"ל). מַחְתֶּרֶת (חפירה מתחת לקיר בית). *חֲתִירָה (כנ"ל). מְעָרָה. מְאוּרָה (לנחש ולחיה). מְחִלָּה. מְחִלַּת עָפָר. נִקְבָּה (חפירה עשויה מתחת להר לעבור בה, tunnel). מִנְהָרָה (מערה, ומשתמשים אף במקום נִקבה). גֵּב, גֶּבֶא (בור למקוה מים). גֹּב (גֹּב אֲרָיוֹת). מִכְרֶה (בימינו: חפירה להוצאת פחם, מתכת, מלח וכדומה). *מַחְפֹּרֶת. °חֲפִירָה. תְּעָלָה. חָרוּץ. חָרִיץ (כנ"ל). *גּוּמָץ. *גֻּמָּה (בקרקע, גם משקע בבשר, בלחם ובכל מקום). *דּוּת (בּוֹר חָפוּר שכתליו בנויים אבנים). גַּת (לדרוך בה ענבים). יֶקֶב (בור לפני הגת). *נָעִיץ (בור שנעשה במקום שנעקר ממנו עץ, וכדומה). מַהֲמוֹרָה (חפירה בקרקע למוקש או לקבר). *כּוּךְ (חצוב בסלע לשים בו ארון מת. מעין קבר). *בִּיב (תעלה של שופכים). תְּעָלָה. *עוּגִיָּה. *עוּגָה (חפירה מסביב לעץ, משקע למים). *מַחְצָב. *מַחְצֵבָה, °מַחְצָבָה (מקום לחציבה אבנים. בּוֹר סלע). ע"ע קבר.

116 *בּוּר ש. בַּעַר. רֵיק. *רֵיקָן. *הֶדְיוֹט. *עַם הָאָרֶץ. *אַשְׁמַאי (חוטא. *זָקֵן אַשְׁמַאי).

– *עָנִי בְדַעַת. *אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה. לֹא יֵדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. מִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה (תהלים פב, ה). הוֹלֵךְ חֲשֵכִים. חֲסַר מַדָּע (בן סירא, יג, יא). *אִילַן סְרָק (מכריז על ידיעתו ואין לו. *אִילָנֵי סְרָק קוֹלָם הוֹלֵךְ). *אֵינוֹ יוֹדֵעַ צוּרַת אָלֶף.

117 בּוֹשׁ פ. בּוֹשׁ. הִתְבּוֹשֵׁש. *הִתְבַּיֵּשׁ. הוֹבִישׁ (ע). נִכְלַם. *נֶעֱלַב. הֶחְפִּיר (ע).

– כְּלִמָּה כִּסְתָה פָנָיו. חֶרְפָּה כִּסְתָה פָּנָיו.

חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבּוֹ. לָבַשׁ כְּלִמָּה (מ). לָבַשׁ בּשֶׁת (מ). חָפוּ פָנָיו (ע). עָטָה כְּלִמָּה. *נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו (הוריקו מפני הבושה). *כָּבַשׁ פָּנָיו, *כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע (מפני הבושה) *הִשְחִירוּ פָּנָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה (מפני הבושה או מפני הרעה). כְּבשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הוֹבִישׁ (מ). יָצָא וְאָזְנָיו מְקֻטָּפוֹת (התביש כשלא נִתַּן לוֹ חֶפְצוֹ). *הִתְחִילוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים. *פָּנָיו נִשְׁתַּנוּ כִּכְרוּם (עוף המשַׁנֶּה צבעיו). *פָּנָיו מוֹרִיקוֹת מִפְּנֵי הַבּוּשָה. *פָּנָיו נֶהֶפְכוּ כְּשׁוּלֵי

קְדֵרָה. *יָצָא וָּפָניו מִתְכַּרְכְּמִים (מבושה). יָצָא וּפָנָיו מְכֻרְכָּמִים (כנ"ל). *אֲזַל סֻמָּקָא וַאֲתָא חִוָּרָא (א. הלך הצבע האדֹם ובא הלבן בפנים, מבושה).

צווי: בּוֹשׁ. בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם.

הפוכו: אַל תֵּבוֹשׁ. אַל תֵּבוֹשׁ וְאַל תִכָּלֵם. פָּנֶיךָ אֶל יֶחְפָּרוּ.

– *בִּיֵּשׁ אוֹתוֹ. הוֹבִישׁ אוֹתוֹ (ע). הֵבִישׁ אוֹתוֹ (ע). הִכְלִים אוֹתוֹ. הִבְזָה אוֹתוֹ. *עָלַב אוֹתוֹ. *הֶעֱלִיב אוֹתוֹ. בָּזָה אוֹתוֹ. בִּזָּה אוֹתוֹ. *הִלְבִּין פָּנָיו. *הֶאְדִּים פָּנָיו (במ"ר, ד, כא). הֵקַל בּוֹ. הֵקַל אוֹתוֹ. *זִלְזֵל בּוֹ. זִלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ. *הִשְׁחִיר פָּנָיו. *שָׁפַךְ לוֹ קִתּוֹן עַל פָּנָיו.

הֶחְפִּיר אוֹתוֹ (ע). הֶעֱטָה עָלָיו בּוּשָה. מִלֵּא פָּנָיו קָלוֹן. כְּבוֹדוֹ לְעָפָר הִשְׁכִּין (מ). עוֹלֵל בְּעָפָר קַרְנוֹ (ע).

– °בּוֹשְׁנִי מִדְּבָרֶיךָ!

118 בּוּשָׁה ש. בּשֶׁת. בֹשֶׁת פָּנִים. בָּשְׁנָה (ע. ימ"ש). חֶרְפָּה. חֶרְפָּה וּבוּשָׁה. כְּלִמָּה. כְּלִמּוֹת. בּוּז. בִּזָּיוֹן. קָלוֹן. קִיקָלוֹן (ע. ימ"ש). קֶלֶס. קַלֶסֶה. אִי כָבוֹד. °פְּחִיתוּת כָּבוֹד. דֵּרָאוֹן. שִׁמְצָה. תָּהֳלָה. דֹּפִי. נְאָצָה.

נֶאָצָה. תִּפְלָה. *גְּנַאי. *גְּנוּת. °גִּנּוּי. נַבְלוּת. נַבְלֻת. *נִבּוּל. *עֶלְבּוֹן. *כִּסּוּף. זֻלּוּת (ע. מס.). בּוּז. °הִתְבַּזּוּת. *זִלְזוּל. *זִילוּתָא (א. *זִילוּתָא דְּבֵי דִינָא – בשֶת אָדָם המובא לבית דין). *בַּיְשָׁנוּת (מדה טובה, הפוכה של עזות פנים).

– *בַּיְשָׁן. *מִתְבַּיֵּשׁ. *בּוֹשׁ פָנִים.

– *אוֹי לְאוֹתָה בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! כְּדֵי בִּזָּיוֹן וָקֶצֶף.

פתגמים: לֹא יוֹדֵע עַוֶּל בּשֶׁת (צפניה ג, ה). *שֶׁלֹא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. *כִּכְלִי מָלֵא בוּשָׁה

וּכְלִמָּה. *הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ (הדין מעריך את הבזיון לפי ערך המאשים והנאשם). *כָּל מִי שֶאֵין לוֹ בּשֶת פָּנִים בְּיָדוּעַ שֶלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי (נדרים כ.). *כָּל הַמְבַיֵּשׁ אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ, סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ (מסכת כלה). *הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בֶּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים (ב"מ נח:).

119 בָּחוּר ש. עֶלֶם. עוּל יָמִים. רַךְ. צִעיר לְיָמִים. פִּרְחָח. בְּנֵי הַנְּעוּרִים. *תִּשְׁחֹרֶת (בני הנעורים). *שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ (כנ"ל). *הַנֹּעַר. *הַדּוֹר הַצָּעִיר. ע"ע ילד, נער

– בְּחוּרִים, בְּחוּרוֹת (נ. “יְמֵי בְחוּרוֹתֶיךָ”). *בַּחֲרוּת. °תְּקוּפַת הַבַּחֲרוּת. עֲלוּמִים. נְעוּרִים. נֹעַר. יְמֵי

הַחֹרֶף (“כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִימֵי חָרְפִי”, – איוב כד, ד). דְּמִי הַיָּמִים (“בִּדְמִי יָמַי”). °אֲבִיב הַחַיִּים.

120 בָּחַן פ. בָּחַן אוֹתוֹ. נִסָּה אוֹתוֹ. חָקַר אוֹתוֹ. בִּקֵּר אוֹתוֹ (“אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי”. "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב

לָרַע"). *בָּדַק בְּשֶׁבַע בְּדִיקוֹת. °אִבְחֵן (בחן, ביחוד ברפואה לעמוד על טיב המחלה). °בִּקֵּר (ספר, דעה. בחן וחוה דעתו). *בָּדַק אוֹתוֹ. *פִּשְפֵּשׁ בּוֹ (“מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו”). הִתְבּוֹנֵן בּוֹ, אֵלָיו. עָלָיו. *דִּקְדֵּק (היטיב לבחון. *יְדַקְדֵּק הַכֹּהֵן כֵּיצַד בָּא הַנֶּגַע לְבֵיתוֹ"). *הִסְתַּכֵּל בּוֹ. חִשֵּׁב דַּרְכּוֹ. אִזֵּן וְחִקֵּר. *עִיֵּן בּוֹ. *שָקַל בְּדַעְתּוֹ. חִפֵּשׂ רוּחוֹ (תהלים עז, ז).

– בַּחן כְּלָיוֹת וָלֵב. הִתְחַקָּה עַל שָׁרָשָׁיו.

*תָּהָה בְקַנְקַנּוֹ (בדק את הכד אם יין או חֹמץ בוֹ. פירושו: בחן). *תָּהָה עַל קַנְקַנּוֹ (כנ"ל). *הִקִּישׁ עַל קַנְקַנּוֹ (ב"ר יט).

– °הֶעֱמִידוֹ עַל הַמִּבְחָן. °הֶעֱמִידוֹ לְנִסָּיוֹן.

– נִבְחַן. °נִבְדַּק. *בָדוּק. °בָּדוּק וּמְנֻסֶּה. °עָמַד לְמִבְחָן (בא להבחן). °עָמַד בְמִבְחָן (הצליח). °עָמַד בִּבְחִינָה (כנ"ל). *עָמַד בְּנִסָּיוֹן (כנ"ל). *נִתְנַסָּה בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. *נִתְבַּקֵּר פִּנְקָסוֹ (נבדקו מעשיו). עַפְעַפָיו בָּחֲנוּ אוֹתוֹ. אֹזֶן מִלִּים תִּבְחַן.

– בּוֹחֵן. *בּוֹדֵק. *בּוֹחֵן וּבוֹדֵק. חוֹקֵר. דּוֹרֵשׁ. חוֹקֵר וְדוֹרֵש. חוֹקֵר לֵב. בּוֹחֵן לִבּוֹת. בּוֹחֵן כְּלָיוֹת. חוֹקֵר לְכָל תַּכְלִית. °בּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי

נִסְתָּרוֹת. *בַּדקָנִי (נוהג לבדוק יפה). *בַּרְרָן (מרבה בברירה. זהיר בבחירה). צָפְנַת פַעְנֵחַ (מגלה תעלומות. מ. מס.).

121 בֹּחַן ש. בְּחִינָה. °מִבְחָן. נִסָּיוֹן. מַסָה. °נִסּוּי. *חֲקִירָה. *דְרִישָׁה. *בְּדִיקָה. בִּקֹּרֶת. *בִּקּוּר. מִשְׁפָּט. °שִפּוּט. דִּין. *נִתּוּחַ (בדיקת דבר לפרטיו, כמנתח גוף לשם בדיקה). °אַבְחָנָה (דיאגנוזה, בדיקת טיב המחלה, נתוח המצב). *גְּבִיַּת עֵדוּת (חקירת העדים).

פתגמים: *כָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת הֵרי זֶה מְשֻׁבָּח (סנהדרין מ. במשנה).

122 בָּחַר פ. בָּחַר בּוֹ, אוֹתוֹ, לוֹ (“בֹּחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי”). בָּרַר אוֹתוֹ מִן (“וּבָרֹתִי מִכֶּם”). בָּרָה אוֹתוֹ (ע). תָּר אוֹתוֹ (מָקוֹם). רָאָה (“רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ”). חָזָה (נ. “וְאַתָּה תֶחֳזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל”). *נִפָּה (כמו שמנפים קמח בנפה). *נִפָּה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֶה נָפוֹת. *הֶעְדִיף (בִּכֵּר, בחר בו מאחרים).

– *תָּפַשׂ אֶת הָרָע בְּמִעוּטוֹ (בחר בקטנה מן הרעות). *מִמָּה נַפְשֶׁךְ (בְּחַר אחת משתים, זהה או זו).

– *בְּחִירָה. *בְּרֵרָה. *בֵּרוּר.

– *בְּאֵין בְּרֵרָה. מִכָּל הָּבא בַיָּד. כֹּל אֲשֶר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.

– °בַּרְרָן (מקפיד בבחירתו). °בַּחֲרָן (כנ"ל).

123 בּוֹטֵחַ ת. שַאֲנָן. שַׁלְאֲנָן (ע). שָׁלֵו. שָׁקֵט. *אוֹמֵר: שָׁלוֹם עָלַיִךְ, נַפְשִׁי (אינו מעכב בני אדם מלעשות דבר שאינו הגון. כדי שלא להפריע מנוחת נפשו. °אינו משתתף בצרת הצבור ודואג אך למנוחתו). *הַאי עָלְמָא לְבֵי הִלּוּלָא דָמֵי (א. העולם הזה דוממה לבית שמחה, למקום חתֻנה, ולא נדאג ליום מחר). “אָכוֹל וְשָתֹה, כִּי מָחָר נָמוּת” (כנ"ל). *דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָה. *אַל תֵצַר צָרַת מָחָר.

– שׁוֹקֵט עַל שְמָרָיו (מ. ובזמננו אינו רוצה בשנויים). בְּאֵין מַחֲרִיד. נָכוֹן לִבּוֹ (בוטח בעצמו). יוֹשֵׁב לָבֶטַח. סָמוּךְ לִבּוֹ. אֵינוֹ יָרֵא מִפַּחַד פִּתְאֹם, לֹא יִירָא. הוֹלֵךְ לָבֶטַח דַרְכּוֹ. חָכָם בְּעֵינָיו. נִשְׁעָן אֶל בִּינָתוֹ.

124 בָּטַח בּוֹ פ. בָּטַח בּוֹ לִבּוֹ. בָּטַח עָלָיו. בָּטַח אֵלָיו. בָּטַח בְּחַסְדּוֹ. בָּטַח בִּדְבָרוֹ. שָׂם בּוֹ מִבְטַחוֹ. *תָּלָה בּוֹ בִטְחוֹנוֹ. *סָמַךְ עָלָיו, נִסְמַךְ עָלָיו.

– *הִבְטִיחַ אוֹתוֹ. *הִבְטִיחַ לוֹ. תָּקַע לוֹ כַּף.

°הִבְטִיחַ הָרִים וּגְבָעוֹת (ה). °הִבְטִיחַ עוֹלָם וּמְלֹאוֹ (ה). נָדַר, נָדַר נֶדֶר (קבל על עצמו לעשות צדקה או לעשות מעשה).

דברי הבטחה: בְּטַח בִּי. *תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא. עֵדִי בַשַּׁחַק. בַּשָׁמַיִם עֵדִי. שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים (עֵדִי

בַשָׁמַיִם). °בְּהֵן צִדְקִי. °בְּהֵן שֶׁלִּי. *מֵעִיד אֲנִי עָלֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. עַל דִּבְרָתִי. ע"ע שבועה

בטחון שוא: *סוֹמֵךְ עַל הַנֵּס. אַל תִּבְטַח בִּנְדִיבִים. אַל תִּבְטַח בְּאַלּוּף. בָּטַח לוֹ עַל מִשְעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ. עַל מָה אַתֶּם בֹּטְחִים? בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ. בֵּית עַכָּבִישׁ

מִבְטַחוֹ (איוב ח, יד).

בטחון במעשי ה': וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. *גַּם זוֹ לְטוֹבָה. *מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵם שֶמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה.

– טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב

לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. אַשְׁרֵי הַגֶבֶר אֲשֶׁר שָם ה' מִבְטַחוֹ. *בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם (ולא צריך לדאוג דאגת מחר). *מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא פַרְנָסָתוֹ. *מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלוֹק, הוּא יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלוֹק. *אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים. *כֹּל דְּעָבֵד

רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד (א. כל מה שעושה הקב"ה, לטובה הוא עושה). *מַאן דְּיָהֵב חַיֵּי יֵהב מְזוֹנִי (א. מי שנותן חיים נותן מזונות). מַה יַּעֲשֶה בָשָר לִי? מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי?

125 בָּטֵל פ. בָּטֵל (“בָּטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת”. “בָּטְלָה קְדֻּשָׁה”). *נִבְטַל (*וְאֵין אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל [לְהִבָּטֵל] מִמֶּנָה). *בֻּטַּל. *נִתְבַּטֵל *הִתִּיר (הִתִּיר הנדר). הָיָה לְאַל. הָיָה לְאַיִן. הָיָה לְאֶפֶס. הָיָה כְלֹא הָיָה. חָלַף וְעָבַר. חָרַב. נֶהֱרַס. *הָיָה לְבַטָּלָה. *לֹא הִתְקַיֵּם.

°לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם. °לֹא הָיְתָה לוֹ אֶפְשָׁרוּת הַקִּיּוּם. °יָרַד מֵעַל הַפֶּרֶק (אין מוסיפים לדבר בו). שָׁבַת. הָשְׁבַּת. *פָּסַק. *נִפְסַק. חָדַל. אָבַד. *סֻלַּק. כָּלָה כֶּעָשָׁן. *לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ (לא התקַיֵם אפִלו שנה אחת).

– *עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. *עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ.

– *בִּטֵל. הִבְטִיל. שָׂם לְאֵל. שָׂם לְאַיִן. שָׂם לְאֶפֶס. הֵפִיר. הִשְׁבִּית. שָבַר (*שֶׁלֹא לִשְׁבֹּר דְּבָרָיו שֶל ר' יוֹחָנָן. שבת מו). הִפְרִיעַ. כִּהָה בוֹ. *מָחָה בְיָדוֹ. עָצַר. *עִכֵּב. מָנַע אוֹתוֹ. שָׁמַט (חוֹב). *עָקַר (*רַבִּי בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאָב). *סָתַר (*דְּבָרֶיךָ סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה). *הֶעֱבִיר (*יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַת הַמַּעֲשֵׂר.

מעשרות טו). הֶעֱבִיר רְצוֹנוֹ (בִּטל רצונו). °חִסֵּל (°חִסֵּל עסקו, וכדומה). הֵנִיא אוֹתוֹ (לא הניח לו). הֵנִיא אֶת לִבּוֹ. *בִּטֵּל אוֹתוֹ כְּעַפְרָא דְאַרְעָא (א. כעפר הארץ).

126 *בַּטָּלָה. ש. שְׁבִיתָה (בטלה ממלאכה וגם הסכמת פועלים להפסיק מעבודתם עד שימלאו דרישותיהם). °אִמּוּר (כנ"ל). *פַּגְרָה. “שֵׁב וְאַל תַעֲשֶׂה”. ע"ע עצלות

– *יוֹם פַּגְרָה. *בִּטּוּל מְלָאכָה. *אַבְטָלָה (בטלה, ובזמננו: הסכמה בין נותני עבודה להוריד שכר פועליהם, lockout). °הַשְׁבָּתָה (כנ"ל).

פתגמים: *בַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם (כתובות נט:). *אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַבַּטָּלָה (אבות דר"נ יא).

127 *בַּטְלָן ת. *הוֹלֵךְ בָּטֵל. °מְבֻטָּל (הולך בטל משום שאינו יכול למצא עבודה). הוֹלֵךְ רוּחַ. רוֹעֵה רוּחַ. רוֹדֵף רוּחַ. רוֹדֵף קָדִים. אוֹהֵב שֵׁנָה. רוֹאֶה בֶּעָבִים. הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַהֶבֶל. רוֹדֵף קַשׁ יָבֵשׁ. מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת. טָמַן יָדָיו בַּצַּלַּחַת. *עוֹסֵק בִדְבָרִים בְּטֵלִים. *מְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה. מְרַדֵּף רֵיקִים. °עָנִי מִמַּעַשׂ. *יוֹשֵׁב קְרָנוֹת. מְרַדֵּף רֵיקִים. רֵיק. *רֵיקָא. *רֵיקָן. חוֹבֵק יָדָיו. *אֵינוֹ נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ. *טַיָּל (מטַיל להנאתו). *אוֹכְלֵי מָן. *אוֹכְלֵי תְרוּמָה (בני אדם שאינם טורחים לפפרנסתם).

פתגמים: *הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם. *הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לְידֵי זִמָּה. *אֵין אָדָם מֵת אֶלָּא מִתּוֹךְ

הַבַּטָּלָה. ע"ע עצל

הפוכו: *אִישׁ מַעֲשֶׂה (בתלמוד: העוסק במצוות, ובזמננו: בקי בהויות העולם וחרוץ במעשיו). *בַּעַל מַעֲשֶׂה. °יוֹדֵעַ הַחַיִּים. *פִּקֵּחַ. מָהִיר. *זָרִיז. חָרוּץ. °מֵבִין בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם. ע"ע חרוץ

128 בֶּטֶן ש. כָּרֵשׂ. *כָּרֵס. *כֶּרֶס. גָּחוֹן (של שרצים). קֶרֶב. קֵבָה (מקום אסף המאכל בבטן האדם). *אַסְטוּמְכָא, *אִצְטוּמְכָא. רֶחֶם (המקום בגוף האשה שהולד מֻנח בו). *בֵּית הָרֶחֶם. קֹבָה (כנ"ל).

129 בִּין פ. בָּן. הֵבִין. הִתְבּוֹנֵן. יָדַע. °תָּפַשׂ. *סָבַר. הִשִּיג. הֶעְמִיק. *הִתְעַמֵּק.

– *יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ. הֵבִין דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ. *יָרַד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ. *יָרַד לְעֻמְקוֹ שֶׁל דָּבָר. *הָלַךְ בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. *עָמַד עַל הַדָּבָר. עָמַד עַל סוֹדוֹ. *עָמַד עַל דַּעַת. *הֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. *הֵבִין מִדַּעְתּוֹ (מֵעצמו). *נִכְוָה בְּפוֹשְׁרִים (הבין אפילו רמז קל). נָתַן אֶל לִבּוֹ. שָׂם עַל לִבּוֹ. הֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ (התחשב בדבר, התבונן).

צווי: *הַגַּע עַצְמְךָ, *הַגַּע בְּעַצְמְךָ (השתדל להבין).

הפוכו: לֹא הֵבִין. *אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ סָח. *אֵינוֹ נִזְקָק לִלְשׁוֹן… (ט"מ. אינו מבין בלשון). *לֹא נִכְוָה אֲפִלּוּ בְרוֹתְחִים (אינו מבין אפילו דבר ברור). אֵינֶנוּ שׁוֹמֵעַ (מבין שפה). *נֶעְלַם מִמֶּנּוּ.

– מוּבָן. מוּבָן מֵאֵלָיו. מֵאֵלָיו מוּבָן.

*מִסְתַּבֵּר. *סְבָרָה הִיא (*סְבָרָה הִיא, אָסוּר לוֹ לֶאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, ברכות לה.). *דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ (מובן מגוף הענין). *מִכָּאן אַתָּה לָמֵד. *שְׁמַע מִנָּה (מזה הבין).

130 בֵּינוֹנִי ת. (*לֹא גָדוֹל וְלֹא קָטָן, אֶלָּא בֵינוֹנִי). *תִּיכוֹן (*אֵין תִּיכוֹן אֶלָא שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו

וּלְאַחֲרָיו). °תִּיכוֹנִי. *אֶמְצָעִי. °שְׁבִיל הַזָּהָב (הדרך הבינונית). *מְמֻצָּע (בינוני, והסך הבינוני המתקבל בחשבון). *טָפוּף (*לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת, אֶלָא טְפוּפוֹת). ע"ע שוה

הפוכו: גָּדוֹל. קָטָן. *מָחוּק. *גָּדוּשׁ. קִיצוֹן. °קִיצוֹנִי.

– *שְבִיל שֶל אֵשׁ, *שְבִיל שֶׁל שֶלֶג (שתי קיצוניות).

131 בֵּינָתַיִם. בֵּין כֹּה וָכֹה. עַד כֹּה וְעַד כֹּה. *לְפִי שָׁעָה. *תּוךְ כָּךְ. *לְעֵת עַתָּה (לפי שעה). עַד יַעֲבֹר זַעַם. עַד יַעֲבֹר חַוּוֹת.

132 בֵּיצָה. *בֵּיצָא (א). אֶשֶךְ (ביצת הזכר). *אֶשְׁכּוֹל שֶׁל בֵּיצִים (ברחם האם).

– *בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת (מבֻשלת קצת והיא רכה). *בֵּיצָה שְלוּקָה (מבֻשלת עד שנעשית קשה). *טַרְמִיטָה (ביצה מבשלת בקלפתה ורכה). בֵּיצָה *טְרוּפָה (שטרפוה בשעת צליה והיא עשויה פתותים). בֵּיצָה *מְטֻגֶּנֶת. °בֵּיצָה חַיָּה. *בֵּיצֵי דָגִים: *עֻבָּרֵי דָגִים (ביצי דגים).

133 בַּית ש. בֵּית מְגוּרִים. מְקוֹם מְגוּרִים. בֵּית מוֹשָב. בֵּית זְבוּל (ע). זְבוּל (ע). מָעוֹן. מְעוֹנָה (ע). נָוֶה (ע). *דִּירָה. *בֵּית דִּירָה. *מָדוֹר. מִשְכָּן. *בִּקְתָּה (בית קטן ורעוע). *צְרִיף (סֻכה. בזמננו: בנין ארעי עשוי כתלים דקים, בלי יסוד). °פַּחוֹן (צריף של רקוע פחים). אֹהֶל. °בַּדוֹן (אהל בד). סֻכָּה. מְלוּנָה (לשומר בשדות ובגנים). *שׁוֹמֵרָה, *שׁוֹמֵירָה (סכת שומר). קֻבָּה (אֹהל שכעין כִּפָּה לו מלמעלה. חדר גדול שתקרתו כפה. חדר זונות). *דִּיר (לצאן, לעצים וכדומה). מְעָרָה (חלל באדמה ששמש משכן לבני אדם לפנים. מְחִלַּת עָפָר).

– נָוֶה שַׁאֲנָן. נְוֵה שָׁלוֹם. בֵּית מִדּוֹת (גדול). °נְוֵה קַיִץ (ר. נְאוֹת קַיִץ. בית מושב לימי הקיץ). בֵּית קַיִץ. בֵּית חֹרֶף. °בֵּית מְעוֹנוֹת (בית שיש בו דירות רבות). °בֵּית מְגוּרִים. °שְׁכוּנָה (מעין פרבר, קבוץ בת מגורים). °שִׁכּוּן (כנ"ל). °חֲוִילָה, °וִילָה (בית נאה במקום יֶרֶק ועצים). מִשְכַּן מִבְטַחִים. ע"ע ארמון, הֶדֶר

חלקי בית: יְסוֹר (ע"ע יסוד). *אֹטֶם (יסוד על גבי היסוד). רִצְפָּה. כֹּתֶל. קִיר. סִפּוּן. תִּקְרָה. קוֹרוֹת. גַּג. מַעֲקֶה. *גְּזֻזְטְרָה. (מעין מעקה הבולט מן הבנין, balcony). *מִרְפֶּסֶת (גזוזטרה ארֻכה מסביב לבית, veranda). יְצִיעַ (מרפסת בפנים הבית, gallery). *מַרְתֵּף (בנין מתחת לקרקע). °קוֹמָה. *דְּיוֹטָה. עֲלִיָּה. *דְּיוֹטָה עֶלְיוֹנָה. *דְּיוֹטָה תַחְתּוֹנָה. תַּחְתִּיִים (חדרים מתחת. ע). שְׁנִיִּים (חדרי הקומה השניה. ע). שְׁלִישִׁיִּים (חדרי הקומה השלישית. ע).

– *מַרְזֵב (צנור בקצה הגג, שהמים מקלחים בו ארצה). *מַזְחִילָה (צנור בכתל לקִלוח מי הגשמים מן המרזב שבגג). מַעֲלוֹת. ע"ע מדרגה

חדרי הבית: *אַכְסַדְרָה (מָבוֹא מְקֹרֶה לפני הבית). *פְּרוֹזְדוֹר (חדר כניסה). מָבוֹא. בִּאָה. בִּיאָה (כנ"ל). אוּלָם אוֹרְחִים. °חֲדַר אוֹרְחִים. °אוּלָם הַקַּבָּלָה (לקבלת אורחים). *טְרַקְלִין. חֲדַר מִטּוֹת. חֲדַר מִשְׁכָּב. *קִיטוֹן. °חֲדַר שֵׁנָה. °מִטְבָּח, °חֲדַר בִּשּׁוּל. °חֲדַר מְבַשְׁלוֹת. °חֲדַר יְלָדִים. °סִפְרִיָּה (חדר הספרים). לִשְׁכָּה (חדר הכתיבה והכתבים). °חֲדַר רַחְצָה. °חֲדַר אַמְבָּטִי. *בֵּית כִּסֵּא. *בֵּית כָּבוֹד (כנ"ל). מָחֳרָאָה (כנ"ל). *בֵּית מַיִם. (מקום להשתין בו).

בתים: בֵּית אֱלֹהִים. בֵּית ה‘. הֵיכָל. הֵיכָל ה’ (שמות בית המקדש לפנים והיום גם לבית תפלה גדול ונהדר). מִשְׁכָּן (אהל עבודת אלהים במדבר, ובארצנו טֶרֶם הִבָּנוֹת בית המקדש). אֹהֶל מוֹעֵד (כנ"ל). בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, *בֵּית הַבְּחִירָה. דְּבִיר (קדש הקדשים שבבית המקדש). נְוֵה הַקֹּדֶשׁ, בֵּית זְבוּל לַה', הַבַּיִת. *הַבִּירָה (כלם שמות בית המקדש). בֵּית תְּפִלָּה. *בֵּית כְּנֶסֶת. *בֵּית מִדְרָשׁ (ללמוד ולתפלה). מִקְדָּשׁ מְעַט (שם מליצי לבית תפלה).

*בֵּית תִּפְלָּה, °בֵּית יִרְאָה, *בֵּית הַצְּלָמִים, °בֵּית כְּנֵסִיָּה, °בֵּית כְּנִיסָה (כלם שמות לבית תפלה של גויים). °מִסְגָּד (בית תפלה של מוסלמים).

– °בֵּיֵת אֹכֶל. *בֵּית מִחְיָה (ע). °בֵּית מָזוֹן. °מִסְעָדָה. °מַחֲלֶבָה (מסעדה למאכלי חָלָב. חנות לממכר תוצרת חלב).

– °בֵּית דֹּאַר, *בֵּידֹאַר (בית משלוח מכתבים וחבילות post־office).

*בֵּית וַעַד. °מוֹעֲדוֹן (קלוב).

– °בֵּית חוֹלִים. בֵּית הַחָפְשִׁית (ע. בית חולים; ויש מפרשים בית הסגר למצורעים). °בֵּית מְשֻגָּעִים. °בֵּית חוֹלֵי רוּחַ. °בֵּית הַבְרָאָה (בית מרגוע לחולים מבריאים). °הֶקְדֵּשׁ (בית חולים ובית לינה לעניים). °בֵּית מַרְגּוֹעַ (למנוחה). °בֵּית יְתוֹמִים. °מוֹשַׁב זְקֵנִים. °בֵּית מַחֲסֶה (ליתומים, לזקנים וכו'). מִרְפָּאָה (קליניק). *בֵּית מִרְקַחַת (לרפואות).

– בֵּית יַיִן. בֵּית מִשְׁתֶּה. בֵּית מַרְזֵחַ. °מִסְבָּאָה (נ).

– בֵּית כֶּלֶא. בֵּית כְּלוּא. בֵּית אֲסוּרִים. בֵּית

אֵסוּר (נ). מִשְׁמָר. בֵּית מִשְׁמָר. בֵּית הַבּוֹר. בֵּית סֹהַר. בֵּית פְּקִידוּת. °תְּפִיסָה.

– בּוֹר, בֵּית מַהְפֶּכֶת, בֵּית שֶׁבִי, חֲצַר

הַמַּטָּרָה, סוּגַר (מס.). מַסְגֵּר (כל אלה שמות עתיקים לבתי כלא שונים ויצאו מכלל שימוש בזמננו).

– *בֵּית כִּסֵּא, °בֵּית כָּבוֹד, מָחֳרָאָה (מקום שבני אדם עושים שם צרכיהם). *בֵּית מִים (להשתין).

– בֵּית מִטְבָּחַיִם (לשחיטת בהמות). *מָקוֹלִין, *מְקוּלִין (בית מטבחים. חנות לממכר בשר). *אִטְלִיז (חנות של בשר).

– °בֵּית מֶכֶס (שמשלמים בו מכס של סחורה יוצאת או מוּבאת).

– *בֵּית מְלָאכָה. *בֵּית אוּמָן. °סַדְנָה. °בֵּית חֲרֹשֶׁת, °מַעְבָּדָה (על פי רב, לבחינת חמרים ולנסיונות).

על בתי מלאכה שונים ע"ע מלאכה

– *בֵּית מָלוֹן. מָלוֹן. מְלוֹן אוֹרְחִים. *בֵּית

לִינָה. *פֻּנְדָּק. *אַכְסַנְיָה. *אֻשְׁפִּיז (א). °הֶקְדֵּשׁ (בית לינה לעניים והיום כנוי של גנאי לבית חסר סדרים ונקיון).

– °בֵּית מִסְחָר. חֲנוּת. °חֲנוּת־כֹּל־בָּהּ. °מִשְׂרָד (חדר לעניני מסחר ואומנות חפשית). לִשְׁכָּה.

– *בֵּית מֶרְחָץ.

– בֵּית נְתִיבוֹת.

– *בֵּית סֵפֶר. *בֵּית אֻלְפָּן. *אַסְכּוֹלָה.

*בֵּיִת רַב. *בֵּי־רַב. *בֵּית תַּלְמוּד. *בֵּית מִדְרָשׁ. °מִדְרָשָׁה. °חֶדֶר (בית ספר פרטי). °חֶדֶר מְתֻקָּן (חדר שלמדו בו בדרך מתֻקנת, התקים במזרח אירופה בראשית המאה העשרים). °חֲדַר דַּרְדְּקֵי (לילדים מתחילים ללמוד קריאה). °חֲדַר חֻמָּשׁ (ללמוד תורה). °חֲדַר גְּמָרָא (ללמוד תלמוד). °כְּנִיס °כְּנִיס זְעֵירָא (חדר לתינוקות אצל יהודי תימן). °תַּלְמִיד כּוּנָה (חדר למודים אצל יהודי קוקז). °כֻּתַּאב (חדר בארצות הלשון הערבית). °תַּלְמוּד תּוֹרָה (בית ספר צבורי, ובמשך איזו תקופה מיֻחד לבני עניים). *תַּרְבִּיץ. *יְשִׁיבָה (מיֻחדת ללמוד התלמוד ולנושאי כליו). *מְתִיבְתָּא (א. בית מדרש).

– °בֵּית סֵפֶר עֲמָמִי, °בֵּית סֵפֶר יְסוֹדִי. °בֵּית סֵפֶר בֵּינוֹנִי, °בֵּית סֵפֶר תִּיכוֹנִי. °בֵּית סֵפֶר לִמְלָאכָה. *בֵּית סֵפֶר גָּבוֹהַּ. °מִכְלָלָה (אוניברסיטה). °בֵּית מִדְרָשׁ לְמוֹרִים. °בֵּית מִדְרָשׁ לְרַבָּנִים.

– בֵּית כְּנֶסֶת. בֵּית תְּפִלָּה. *בֵית מִדְרָש (לתפלה וללמוד). °בֵּית יִרְאָה (לנכרים). °מִסְגָּד (למוסלמים).

– °ביֵּת סְפָרִים. °בֵּית עֵקֶד סְפָרִים. °סִפְרִיָּה.

– °בֵּית קְבָרוֹת. °שְׂדֵה קְבָרוֹת. °בֵּית חַיִּים. בֵּית עוֹלָם. *בֵּית עָלְמִין (א). בֵּית מוֹעֵד לְכָל חַי.

– *קְסַרְקְטִין (בית דירה כללית לחילים).

פתגמים: אַשְׁרֵי יוֹשְבֵי בֵיתֶךָ (ואינם צריכים לטלטל עצמם בדרכים). כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ (ולא אשתו שוררת). *יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים. *כָּל אֶחָד מֶלֶךְ בְּתוֹךְ

בֵּיתוֹ. (א. ת דר' נתן, כח). *שִמְחָה לָאָדָם שֶׁהוּא דָר בְּתוֹךְ שֶׁלוֹ. *אֲפִלּוּ בַּיִת הַמְסֻכָּךְ בַּאֲרָזִים מִתְרוֹעֵעַ (סופו להתמוטט).

134 בָּכָה פ. יִלֵּל. הֵילִיל. יִבֵּב. קוֹנֵן. סָפַד. (ביחוד על מת). הִתְיַפֵּח. נָהָה (ע). נֶאֱנַח. אָנַק (ע). נֶאֱנַק. נָהַק. *גָּנַח. תִּנָּה (ע). *הִדְמִיעַ (בכה בדמעות. וְגַם אִם בְּעֵינָיו יַדְמִיעַ אוֹיֵּב – בן סירא).

– נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי. מֵרֵר בִּבְכִי. בָּכָה מַר. יָרַד בִּבְכִי. *גָּעָה בִּבְכִיָּה. צָעַק מִכְּאֵב לֵב. צָרַח מַר.

נָשָא בְכִי וָנֶהִי. נָשָׂא נֶהִי. הִרְבָּה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. (מ). נָשָׂא קִינָה עָלָיו. הָגָה נְכָאִים. הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָה. דָּלְפָה עֵינוֹ. דָּלְפָה עֵינוֹ מִתּוּגָה. הוֹרִיד דִּמְעָה. הוֹרִיד כַּנַּחַל

דִמְעָה (מ). *דְּמָעוֹת נָשְׁרוּ מֵעֵינָיו. *עֵינָיו מְשַׁגְּרוֹת דְּמָעוֹת. *נָשְׁלוּ דְמָעוֹת מֵעֵינָיו. פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָיו. *בָכָה עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו (סנהדרין קד:). הִתְעַטְּפָה עָלָיו נַפְשׁוֹ. עָטַף לִבּוֹ (נ. "מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ

אֶקְרָא, כַּעֲטֹף לִבִּי" (תהלים סא, ג). שָׁפַךְ כַּמַּיִם לִבּוֹ. *קוֹנֵן עָלָיו “אֵיכָה” (מקינות). קִירוֹת לִבּוֹ הוֹמֶה לוֹ. חָגַר שַׂק (לאבל). בְּדִמְעָתוֹ עַרְשׂוֹ יַמְסֶה (מ). יַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתוֹ (מ). *זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. עַפְעַפָּיו נָזְלוּ מַיִם (מ). נִשְפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדוֹ (מ). הִשְׁתַפְּכָה נַפְשׁוֹ עָלָיו. שָׁפַךְ נַפְשׁוֹ. שָׁפַךְ לִבּוֹ. שָׁפַךְ שִיחוֹ, רָד בְּשִׂיחוֹ (מ.

מס.). פָּנָיו חֳמַרְמְרוּ מִנִּי בֶכִי (מ). דָּאֲבָה עֵינוֹ. הָיְתָה לוֹ דִמְעָתוֹ לֶחֶם (מ). שִׁקּוּיָיו בִּבְכִי מָסַךְ (מ). הָגָה כַיוֹנִים. *עַל דָא קָא בָכֵינָא (א. על זה אני בוכה). *הֵטִיחַ רֹאשׁוֹ בַּכֹתֶל (מתוגה). *טַפח עַל פָּנָיו. *כָּתְלֵי הַבַּיִת נוֹשְאִים עִמּוֹ קִינָה. *מַזָּלֵי הָרָקִיעַ נוֹשְׂאִים עִמּוֹ קִינָה.

צווי: אַל תִּדֹּם בַּת עֵינְךָ. אַל תִּתֵּן פּוּגַת לֶךְ.

– *בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת (על תקלה שאינה פוסקת).

פתגם: *הַבְּכִיָּה מְכַבָּה גַּחֲלֵי הַלֵּב (פסיק' ז' בראשית לג). ע"ע צעק

135 בְּכִי ש. בְּכִיָּה. *בִּכְיָה. בֶּכֶה (ע). בָּכוּת (ע). בְּכִית (ע). יְלֵל. יְלָלָה. קִינָה. קַיִנִים. הֶגֶה (ע). נְהִי. הִי (ע). אֲנִיָּה (ע). תַּאֲנִיָּה (ע). *יְבָבָה. צְוָחָה. נְאָקָה. אֲנָקָה. שַׁוְעָה. זְעָקָה. צְעָקָה. מִסְפֵּד. °גְּעִיָּה.

– מִסְפֵּד מַר. מִסְפֵּד תַמְרוּרִים. בְּכִי

תַמְרוּרִים. זַעֲקַת שֶׁבֶר. שַׁוְעַת עֲנֲיִּים (נלחצים). *בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. °הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶש (שפך רגשות הלב מתוך עצב).

– °בַּכְיָן. מְקוֹנֵן. *דִּמְעָתוֹ מְצוּיָה. °בַּעַל בֶּכִי. סַפְדָּן (מספיד מתים).

136 בָּלָה פ. *נִמְהַהּ.

– בָּלוּי. *מָהוּהַּ. שַׁחוּק (מתכת שנשחקה או בגד מעוך ושחוק מרב שמוש). מָעוּךְ (ממשמוש ידים וכדומה). *כָּמוּשׁ, נוֹבֵל, קָמֵל (בעקר על פרחים וצמחים). נִשְׁחָת. *מְקֻלְקָל. *מְטֻשְׁטָשׁ (נמחק ואינו נִכָּר יפה. *אוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת. *בְּגָדִים מְטֻשְׁטָשִׁים). *נִפְסָד. *מָחוּק (*כְּתָב מָחוּק. *סֵפֶר שֶׁנִמְחַק). בֶּגֶד עִדִּים (בלה, רופף). ע"ע רקב, נבל, שחת

137 בָּלַל פ. *בִּלְבֵּל (עֵרֵב; קלקל; *בִּלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת. *בִּלְבֵּל דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם). עֵרַב.

*עִרְבֵּב. *טָרַף (ערבב על ידי נענועים; *טָרַף בְּקַלְפִי). *שִׁכְשֵׁךְ (ביחוד נוזלים). סִכְסֵךְ (חרחר ריב והביא לידי סכסוך). מָזַג (יין במים וכדומה). מָהַל (יין במים וכדומה). *מֵרַס (בחש מיני אֹכל במים. גם סחט. *הָעֲנָבִים הַלָּלוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְמָרְסָן אַתָּה מוֹצִיא מֵהֶן). *בָּחַשׁ (עִרְבֵּב).

– הִתְבּוֹלֵל בּוֹ (התערב בו, עמו). °נִטְמַע בּוֹ (נבלע בו ואבד. °לְאַחַר שֶׁנִּמְכַּר לְעַכּוּ“ם, אַף עַל פִּי שֶעָבַר וְעָשָה שֶׁלֹא כְהֹגֶן מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ, וְלֹא יִטָּמַע בָּהֶם. רמב”ם, עבדים א‘, ד’). נִבְלַע (נטמע ואבד). הָבְלַע (כנ"ל). הִתְבַּלַּע (התבלבל. “כָּל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָע”).

– *בִּלְבֵּל דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. *עִכֵּר מֹחוֹ (ב"ק צט:). °בִּלְבֵּל מֹחוֹ. *הוֹגִיעַ בִּדְבָרִים. הָלְאֶה אוֹתוֹ.

– *מְבֻלְבָּל (ע"ע נבוך, מְשֻׁגָּע). *עֵרוּבֵי דְבָרִים (*כָּל פָּרָשָה זוֹ עֵרוּבֵי דְבָרִים, מַה שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה. תוספתא, סוטה ט, ז).

138 בָּמָה ש. *בִּימָה (במה היא לקרבנות ובימה היא לשאר צרכים). *קָתֵדְרָה (כסא כבוד, כסא של מורה בבית ספר עליון). *דּוּכָן (בימה שעליה עמדו הכהנים לברך את העם, ובימה שעליה עמדו הלויים בשעת שירתם. ובימינו בימה לדרוש מעליה, וכדומה). *פִּגּוּם, *פִּיגוּם (דוכן לבנאים לעמוד עליו בשעת עבודתם במקום גבוה). *גַּרְדֹּם (בימת מטבח. בימה שמעלים עליה את הנדון למיתה). ע"ע מדרגה זקונים.

139 בן ש. בַּר (א).

– בֶּן זְקוּנִים.

– בָּנִים. בָּנוֹת. זֶרַע. טַף. צֶאֱצָאִים. צְפִיעִים,

צְפִיעוֹת (ע). צֶאֱצָאֵי מֵעַיִם (ע). יְצִיאֵי מֵעַיִם (ע). יוֹצְאֵי יָרֵךְ (ע). (בכל הקודמים אפשר להשתמש גם ביחיד). פְּרִי בֶטֶן (מ). בִּרְכוֹת

– בְּנֵי בָנִים. שִׁלֵּשִׁים (דור שלישי). רִבֵּעִים (דור רביעי).

– נִין. נֶכֶד. ע"ע ילד

– זֶרַע. זֶרַע קֹדֶשׁ. זֶרַע קְדוֹשִׁים. °צֹאן קָדָשִׁים

(בנים, תינוקות). בֵּן יַקִּיר. בֵּן שַׁעֲשׁוּעִים. בֵּן יָחִיד. בַּת יְחִידָה. יֶלֶד טִפּוּחִים.

– בֵּן חָכָם, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. בֵּן מֵבִישׁ. בֵּן

מַחְפִּיר (מביא כְּלִמָּה). בּוֹזֶה אִמּוֹ. תּוּגַת אִמּוֹ (בן כסיל). בֵּן כְּסִיל.

כשהבנים חיים על פני אביהם:

• זַרְעוֹ נָכוֹן לְפָנָיו. צֶאֱצָאָיו לְעֵינָיו. בֶּן זְנוּנִים. מַמְזֵר. *בֶּן־הַנִּדָּה.

בן שאין לו יחוס עצמו: תָּלָה עַצְמוֹ בִּזְכוּת אָבוֹת.

פתגמים: בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ. טוֹב בֵּן אֶחָד וְתָמִים מֵאֶלֶף בָּנִים מְרֵעִים (בן סירא טז, ג). *אֵין בָּנִים בְּלֹא סִמָּנִים. *אַל תִּקְרֵי בָּנַיִךְ אֶלָא בּוֹנַיִךְ (על בנים העוזרים). *בְּרָא כַּרְעָא דַאֲבוּהַּ (א. הבן רגל האב, דומה הוא למולידו). *אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִין כַּמֵּת: עָנִי וּמְצֹרָע וְסוֹמֵא וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים. כְּאִמָּה בִּתָּהּ (יחזקאל טז, מד). *בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. *בַּת תְּחִלָּה, סִמָּן יָפֶה לְבָנִים (אם הנולד הראשון לאמו היא בת, סמן שתלד אחר כך בנים). *אַל תִּקְרֵי בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בּוֹנוֹת יְרוּשָׁלַיִם. *בִּתְּךָ בָגְרָה, שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתֵן לָהּ (שלא תְשָׂרֵךְ דרכיה). *כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק לַשְּׁכִינָה. כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי. *אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים. *מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִמָּן לַבָּנִים. *אוֹי לוֹ לְאָב שֶהִגְלָה אֶת בָּנָיו. *אִית תְּחוּמִין בִּמְעַיָּא? (א. ויקרא רבה לט. היש תחומין במעיים? כל בני חביבים עלי).

140 בָּנָה פ. הֵקִים. יָצַר. עָשָׂה.

– בָּנָה בַיִת. בָּנָה מִזְבֵּחַ. בָּנָה עִיר. בָּנָה שַׁעַר. בָּנָה רְחוֹב. בָּנָה חַיִץ. בָּנָה מִגְדָּל. הפוכו ע"ע הרס בנה מחדש: חִדֵּשׁ. הֵקִים סֻכָּה נוֹפֶלֶת. גָּדֵר פְּרָצִים. הֵקִים הֲרִיסוֹת. בָּנָה חֳרָבוֹת. חִזֵּק בֶּדֶק הַבַּיִת (תקן הסדקים).

• *חָזַר עוֹלָם לְיִשּׁוּבוֹ (שנהרס ונבנה מחדש). °שִׁקֵּם.

141 *בְּעִילָה ש. *בִּיאָה. *תַּשְׁמִיש הַמִּטָּה. *תַּשְׁמִישׁ. °מִשְׁגָּל עוֹנָה (נָתַן לָהּ עוֹנָתָה). מִשְכַּב דּוֹדִים (מ). מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. °הִזְדַּוְּגוּת. °הִזְדַּקְּקוּת. *דֶּרֶךְ אֶרֶץ (בלשון נקיה). *הֶרְגֵּל דָּבָר (בלשון נקיה). *נִאוּף, נִאוּפִים. נַאֲפוּפִים. זִמָּה (ארבעה האחרונים לבעילת זנות).

– *מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְתַרְנְגוֹל.

– מִשְׁכַּב זָכָר, *מִשְׁכַּב זְכוּר (משכב זכר עם זכר, הומוסכסאליות).

142 בָּעַל פ. בָּעַל אוֹתָהּ. בָּא אֵלֶיהָ. בָּא עָלֶיהָ. שָׁכַב עִם… שָׁכַב אֵצֶל… הָיָה עִם (בראשית לט, ו). יָדַע אוֹתָהּ (לשון נקיה). *שִׁמֵּשׁ הַמִּטָּה, שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ (כנ"ל). *נִזְקַק ל… *הִזְדַּקֵּק ל… שִׁגֵל אוֹתָהּ (לשם זִמַּה). נָאַף (לשם זמה). עִנָּה אוֹתָהּ (כנגד רצונה). *אָנַס אוֹתָהּ (כנ"ל). *קִלְקֵל עִמָּה (זנה). זָנָה, *זִנָּה. *נָגַע בַּצִּנּוֹר. *סִפֵּר עִמָּהּ (לשון נקיה. *אמרה להן, אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי לֹא בִתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה. נדרים כ:).

– נָתַן בָּהּ אֶת שְׁכָבְתּוֹ. הֶעֱרָה בָהּ. נָתַן לָהּ

עוֹנָתָה (לשון נקיה). *בִּקֵּשׁ תַּפְקִידוֹ. פָּקַד אֶת אִשְׁתּוֹ. *הֵטִיחַ בָּהּ (יבמות צ':). *דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזָרָה מִבַּחוּץ (בָּעַל והוציא זרע לחוץ). *עָשָׂה מַעֲשֵׂה אוֹנָן (הוציא זרע לבטלה).

– רֶבַע (שכב עם בהמה). אינו בועל: *פָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. *מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִפִּרְיָה וְרִבְיָה. *פָּרַשׁ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ (בלשון נקיה).

– נִבְעֲלָה. *נֶאֶנְסָה (כנגד רצונה). שֻׁכְּבָה. נִשְׁכְּבָה. נִשְׁגְּלָה. שֻׁגְּלָה.

פתגמים: *אֵבֶר קָטָן יֶשׁ לוֹ לָאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ – רָעֵב, וּמַרְעִיבוֹ – שָׂבֵעַ (סוכה נב:). שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי פּוֹדַגְרָא: מִנְעָל דָּחוּק, מִטָּה קְצָרָה וְתַשְׁמִיש בְּיוֹתֵר (אוצר מדרשים ע' 166). ע"ע זנה *פרוש (מאשתו).

143 בַּעַל ש. בַּעַל אִשָּׁה. *בֶּן זוּג. אַלּוּף נְעוּרִים (מ. לחבה). פָּרוּשׁ (מאשתו).

144 בֹּץ ש. בִּצָּה. רֶפֶשׁ. מֵי מַדְמֵנָה. טִיט. עַבְטִיט (ע). טִיט הַיָּוֵן (ע). יָוֵן (ע). יָוֵן מְצוּלָה (ע). סְחִי. סוּחָה (ישעיה ח, כה). אַשְׁפָּה. חֹמֶר. *רְקָק, *רֶקֶק.

145 בָּצֵק ש. מִשְׁאֶרֶת. עֲרִיסָה (“וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן”. יחזקאל מד, ל). *עִסָּה. *מִקְרֶצֶת (חתיכה מוּצָאָה מעִסה). *גַּבְלוּל (גוש קטן של עסה).

– חָמֵץ (בצק שנחמץ על ידי שְׂאור). מַחְמֶצֶת (כנ"ל). שְׂאוֹר (עִסה חמוצה ששמים בבצק להביאה לידי תסיסה). *סָדוּק (בצק שנסדק מרֹב חמוץ. שְׂאוֹר יִשָּׂרֵף וְהָאוֹכְלוֹ פָּטוּר, סָדוּק יִשָּׂרֵף

וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵח. – סָדוּק, שנתערבו סדקיו זה בזה. פסחים ג, ה).

– *עֲרֵבָה, מִשְׁאֶרֶת (כלים ללוש בהם הבצק). *עָרַךְ בָּצֵק (גִּלְגֵּל בצק במערוך. *שָׁלֹש נָשִׁים עוֹסְקוֹת בְּבָצֵק, אַחַת לָשָׁה, אַחַת עוֹרֶכֶת וְאַחַת אוֹפָה. פסחים ג, ד).

146 בַּקְבּוּק ש. צִנְצֶנֶת. צְלֹחִית. פַּךְ. אָסוּךְ (לשמן. ע.). צַפַּחַת. *קַנְקַן. סֵפֶל. כַּד. נֵבֶל. נֵבֶל יוֹצְרִים. חֵמֶת. *לָגִין, *לְגִינָה. ע"ע כַּד

147 בְּקִיעַ ש. *בְּקַעַת (מעץ). רָסִיס. כָּפִיס (מעץ). שָׁבָב (שבר עץ). כְּרוּתָה (חלק שנכרת מעץ). *קֵיסָם (דק מעץ). *נְסֹרֶת (עפרורית העץ הנופלת בשעת נסירה).

148 בָּקַע פ. בָּקַע. חָצָה (לשנַים). שִׁסֵּף (בחרב). שִׁסַּע (בקע דבר לארכו. קרע). בָּתַר, בִּתֵּר (בעל חיים). פִּלַּח. פִּלֵּג.

149 בִּקֵּר פ. בִּקֵּר אוֹתוֹ. בָּחַן אוֹתוֹ. *בָּדַק אוֹתוֹ. *בָּחַן וּבָדַק. *חִפֵּשׂ מוּמִים. *דִּקְדֵּק אַחֲרָיו (נ). *דִּקְדֵּק בּוֹ. הֶעֱרִיךְ אוֹתוֹ. °הִשִּׂיג עָלָיו (מצא חסרון בדבריו של חברו וסתָרם). *עִרְעֵר עָלָיו. *הִרְהֵר אַחֲרָיו. *מָצָא בּוֹ פְּסוּל. *מָתַח עָלָיו בִּקֹּרֶת. בִּקֵּש תֹּאֲנָה (להתגרות).

– *עוֹמֵד בְּבָבֶל וְרוֹאֶה נְבֵלוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

– בִּקֹרֶת תִּהְיֶה.

– בִּקֹּרֶת ש. *הַעֲרָכָה (קצבה ערכו של דבר). *שׁוּמָה (ביחוד על ערך הדבר בכסף). *בְּחִינָה. *בְּדִיקָה. °נִתּוּחַ (הפרדת דבר לחלקיו). °חִלּוּק (נתוח על פי הגיון דק. פלפול תלמודי). °חַוַּת דַּעַת. מִשְׁפָּט. דִּין. °הַשָּׂגָה (הוכחה לסתור). *עִרְעוּר. *פִּרְכָּה (קֻשיה לסתור בה דברים).

– בקֹרת בלתי צודקת: כּוֹכָבִים לֹא זַכּוּ בְּעֵינָיו. *טֹל קֵיסָם מָבֵּין שִׁנֶּיךָ, אָמַר לוֹ: טֹל קוֹרָה

מִבֵּין עֵינֶיךָ (חטאיך גדולים משלי ומסֻכנים משלי). *כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פוֹסֵל (קדושין ע.). *שֶׁלְךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים (פסחים ה:; נאמר לענין חמץ ואלחריזי ב“תחכמוני” השתמש במאמר זה לגנות בו מבקשי מומים). *מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (ב"מ נט:). *חֲזִירִים בֵּין שִׁנֶּיךָ וְאַתָּה מְדַבֵּר מִלִּין כְּנֶגְדִּי (מכילתא, משפטים). *כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִגְעֵי עַצְמוֹ (נגעים ב, ה).

– °לְמַטָּה מִכָּל בִּקֹּרֶת (אינו ראוי כלל לבקרת).

– מְבַקֵּר. °בַּקְּרָן (מחפש מומים). °חַטְּטָן (מחטט למצוא פסול).

150 בֹּקֶר ש. שַׁחֲרִית. *צַפְרָא (א). עֲלוֹת הַשַּחַר. עַפְעַפֵי שַׁחַר (קרני אור הבקר). *הָנֵץ הַחַמָּה (תהלת זריחת השמש).

– *עִם שַׁחַר. *בְּשַׁחֲרִית. *בָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר (בבקר השכם). בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם. הַבֹּקֶר אוֹר. *בְּהַשְׁכָּמָה (*וְהָיוּ הַנּוֹגְשִׂים הוֹלְכִים לְבָתֵּי הַשּׁוֹטְרִים בְּהַשְׁכָּמָה

לְהוֹצִיאָן לִמְלַאכְתָּן בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר. שמות רבה א). *מִשֶּׁיַּכִּיר בֵין זְאֵב לְכֶלֶב. בֵין חֲמוֹר לְכֶלֶב. בֵּין חֲמוֹר וְעָרוֹד (ברכות ט:).

– בֹּקֶר לֹא עָבוֹת (בהיר, בלי עננים).

– הִשְׁכִּים לָקוּם. *הִשְׁחִיר (קם עם שחר. עשה דבר בשחרית).

151 בָּקָר ש. (הבהמה הגסה). אֲלָפִים (פרים ופרות. נמצא אך ברבים). אַלּוּף (פר למוד עבודה מס.). פַּר. פָּרָה. שׁוֹר. עֵגֶל. עֶגְלָה. מְרִיא (שור גדול שמן).

– בָקָר. מִקְנֶה. מִקְנֶה בָקָר.

152 בִּקֵּשׁ פ. בִּקֵּשׁ מִן, מֵאֵת, מִיַּד. שָׁאַל מִן, מֵאֵת, מֵעִם. פָּגַע בּוֹ. הִפְגִּיעַ בּוֹ. הִתְחַנֵּן אֵלָיו.

פָּצַר בּוֹ. הִפְצִיר בּוֹ. עָתַר אֵלָיו (ע). הֶעְתִּיר אֵלָיו. *פִּלֵּל. שִחֵר אוֹתוֹ (ע). חִלָּה פָנָיו. בָּעָה (ע).

– פָּצַר בּוֹ עַד בּוֹשׁ. חִנֵּן קוֹלוֹ. הִפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנָיו. נָשָׂא תְפִלָּה. הִרְבָּה תְפִלָּה. בִּקֵּשׁ תְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. פָּרַשׂ כַּפָּיו אֵלָיו. נָשָׂא אֵלָיו כַפָיו. שָׁטַח כַּפָּיו. *בִּקֵּש רַחֲמִים. *נִתְחַבֵּט לִפְנֵי רַגְלָיו. *סִרְהֵב בּוֹ (*אַל יְסַרְהֵב אָדָם בַּחֲבֵרוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד).

– אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי שְׁאֵלָתִי. °יַעֲלֶה

תַּחֲנוּנִי (מפיוט ליל יום כפורים). °בְּנֶפֶשׁ שׁוֹאֶפֶת וְעַיִן דּוֹלֶפֶת וְדִמְעָה שׁוֹטֶפֶת (אלחריזי). דרכי בקשה שאדם מבקש על נפשו:

– מִי יִתֵּן! (“מִי יִתֵּן עֶרֶב”, מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה, וְאָעוּפָה).

153 בַּקָּשָׁה ש. תְּפִלָּה. תְּחִנָּה. תַּחֲנוּן (תַּחֲנוּנִים, תַּחֲנוּנוֹת). שְׁאֵלָה. מִשְׁאָלָה. מִשְׁאֲלוֹת לֵב. *פְּגִיעָה. רִנָּה (“אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָה”. “הַקְשִיבָה רִנָּתִי”). שִׂיחַ. *עֲתִירָה. *חִלּוּי. דרכי בקשה בדבור: בִּי, אֲדוֹנִי. אָנָּא. נָא. *בְּבַקָּשָה. *בְּבַקָשָׁה מִמֶּךָ. הוֹאֶל־נָא. °הוֹאֶל־נָא בְּטוּבְךָ. *הוֹאֵל־נָא בְּחִבָּתְךָ. *בְּמָטוּתָא (א).

– אַל תִּתְעַלֵּם מִתְּחִנָּתִי. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ

מִמֶּנִּי. אַל תִּכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִי. אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ. ע"ע תפלה

154 בָּרוּר תה"פ (“שְפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ”). בָּהִיר. זַךְ. צַח. שָׁקוּף (שקרני אור עוברות דרכו. שרואים דרכו). צָלוּל (*מִים צְלוּלִים). *סַפִּירִי (ברור ומבהיק כספיר). *בָּרוּר (*בָּרוּר לִי הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לָךְ).

– הפוכו: עָכוּר. דָּלוּחַ. אָטוּם (לא שָׁקוּף). °מְעֻרְפָּל. *מְעֻנָּן (מכֻסה עננים). *מְטֻשְׁטָשׁ. *מָחוּק.

– *וַדָּאִי. *לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק. °נַעֲלֶה מִכָּל תְּפוּנָה. יָצָא מִכְּלָל סָפֵק. מְפֹרָשׁ. *מְחֻוָּר. *פָּשׁוּט.

*פְשִׁיטָא (א. פשוט ואינו מתמיה). °מוּבָן. °בְּפֶּה מָלֵא (ברור). *נִרְאֶה בְחוּשׁ (נראה היטב, אפשר למששו ולחושו). *בַּעֲלִיל (ברור, נראה לעינים).

– בָּרוּר כַּבֹּקֶר. כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם. *הֲלָכָה בְרוּרָה. *מִשְׁנָה בְרוּרָה.

הפוכו: *לֹא בָרוּר. *סָתוּם. *סְתָם (בלתי מפורש *הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ יַיִן סְתָם, לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵם. ירושלמי

סוטה ח, ה. *סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם, נזיר א, ג). *מְעֻמְעָם (לא ברור). *מְפֻקְפָּק. *מְסֻפָּק. *מוטָל בְּסָפֵק. °בְרִירוּת. °בְּהִירוּת. °צְלִילוּת. °שְׁקִיפוִת.

הפוכן: *דְּלִיחוּת. *עֲכִירוּת. *עִרְפּוּל. *עִמְעוּם. – °הַמִּקְרָא אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי (אינו ברור). *הֲרֵי שֻׁלְחָן, הֲרֵי בָשָׂר וַהֲרֵי סַכִּין וְאֵין לָנוּ פֶּהֶ לֶאֱכֹלֹ (מפֹרש מכל צד, ואף על פי כן אינו ברור). ע"ע סָפֵק

155 בָּרַח פ. נָס. נִמְלַט. הִתְמַלֵּט. עָרַק (ע). חָרַג (ע). נִפְלַט. חָמַק. הִתְחַמֵּק. נֶחֱלַץ. פָּטַר (ע. “וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל”). *הִשְתַּמֵּט. הִתְגַּנֵּב. הֶחְלִיק מִשָּׁם (ירמיה לז, יב). הִתְעוֹפֵף. הִתְעוֹפֵף כָּעוֹף. עָשָׂה לוֹ כְּנָפַיִם. סָבַב מֵעָלָיו, מֵאֶצְלוֹ, מִפָּנָיו (“וַיַּסֵּב (דָּוִד) מֵאֶצְלוֹ אֶל מוּל אַחֵר. ש”א יז, ל).

– נָס בְּשִׁבְעָה דְרָכִים. כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי. כְּמִפְּנֵי נָחָש נָס (בן סירא, כא, ב).

– נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. נָס מְנוּסַת חֶרֶב. שָׂם רַגְלָיו כָּאַיָּלוֹת. פָנָה עֹרֶף. הִפְנָה עֹרֶף לְפָנָיו. הפוכו: אָבַד מָנוֹס מִמֶּנּוּ (לא יכֹל לברֹח). “בְּרַח דּוֹדִי”. “וַיִּבְרַח יַעֲקֹב”. “וְהַיֶלֶד אֵינֶנוּ”.

156 (ברא) *הִבְרִיא פ. חָלַם (נ. “יַחְלְמּוּ בְנֵיהֶם”, איוב לט, ד). הֶחֱלִים (במקרא פ“י ובזמננו גם פ”ע במקום חָלַם). חַי מֵחָלְיוֹ. שָׁב לְאֵיתָנוֹ. *חָזַר לְאֵיתָנוֹ (בכורות לט(. רָפָא לוֹ. נִרְפָּא. הִתְרַפֵּא. כֹּחוֹ שָׁב

אֵלָיו. עָלְתָה לוֹ אֲרוּכָה (מ). נִרְפָּא מִמַּכָּתוֹ. *עָמַד מֵחָלְיוֹ. גָּהָה מִמֶּנּוּ מָזוֹר (ע. מס.). הֶחֱלִיף כֹּחַ. חֻדַּשׁ כֹּחוֹ. *בָּא זִיווֹ, *בָּא בְזִיווֹ (הבריא, הוטב צבע פניו). הֶחֱלִיץ עַצְמוֹתָיו. עַצְמוֹתָיו כַּדֶּשֶׁא תִּפְרַחְנָה (מ). שָׁב לִימֵי עֲלוּמָיו. *חֲלָצַתּוֹ חַמָּה (הקדחת עזבתו).

– *בְּריאוּת. *בַּרְיוּת גּוָּפא (א. בריאות הגוף).

157 בָּרִיא ת. *חָלִים. חָזָק. אֵיתָן. בָּרִיא וְשָׁלֵם. חָסֹן. בָּרִיא אוּלָם (ע. מס.). *שָלֵם בְּגוּפוֹ. בְּרִיא בָשָׂר (שמן). דָּשֵׁן וְרַעֲנָן. *הִפְרִיחַ. *נִתְּנָה בוֹ לַחְלוּחִית. יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵימוֹ (עיניו נראו שקועות בחלבו). *נִתְעַדֵּן בְּשָׂרוֹ. °נִתְפַּשְׁטוּ קְמָטָיו. (*חזר יפי למקומו).

– שָׁלוֹם לוֹ. שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. °נִמְצָא בְּקַו

הַבְּרִיאוּת (ה). לֹא נָס לֵחוֹ (מ). *בָּרִיא כַּשַּׁיִשׁ (במדבר רבה עז, ח).

פתגם: טוֹב מִסְכֵּן בָּרִיא מֵאִישׁ עָשִׁיר וְחוֹלֶה (בן סירא ל, יד).

158 בְּרִית ש. חוֹזֶה. חָזוּת (ע). אֲמָנָה. *שְׁטָר אֲמָנָה. °הִתְקַשְּׁרוּת. *הִתְחַיְּבוּת. *שֻׁתָּפוּת. °הִתְחַבְּרוּת. °הִצְטָרְפוּת. °הִתְאַגְּדוּת.

– כָּרַת בְּרִית. עָשָׂה חוֹזֶה. כָּרַת אֲמָנָה. *הִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ (ה). הֱבִיאוֹ בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית (יחזקאל כ, לז). *נָתְנוּ בְּרִית זֶה לָזֶה. *עָמַד בִּבְרִיתוֹ (קִיֵּם הברית).

– בֶּן בְּרִיתוֹ. אִישׁ בְּרִיתוֹ. אִישׁ שְׁלוֹמוֹ. ע"ע חבר

• *בְּרִית (כריתת הערלה לבן ישראל ביום השמיני להולדו והחגיגה שעורכים בו ביום). °בְּרִית מִילָה. *בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. ע"ע חוזה, שטר

– *בְּרִית קֹדֶשׁ. *דַּם בְּרִית (הדם הזב מן הנמול).

159 בֵּרֵךְ פ. בֵּרַךְ אוֹתוֹ. אִשֵּׁר אוֹתוֹ (מס.). °אִחֵל לוֹ. שָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם. שָׁאַל בִּשְלוֹמוֹ. *נָתַן לוֹ שָׁלוֹם. *הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. שאילת שלום: הֲשָׁלוֹם לְךָ? הֲשָׁלוֹם אַתָּה? אֱלֹהִים עִמְּךָ! פָּקַד לְשָׁלוֹם אֶת…

– בָּרוּךְ. מְאֻשָּׁר. *הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עָלָיו. ע"ע צלח, הצליח

160 בְּרָכוֹת (ברכות בדרך כלל ודברי נמוס): *יִישַׁר כֹּחֲךָ. *יִישַׁר חֵילְךָ. *תָּבוֹא עָלֶיךָ בְּרָכָה. לעת שמחה: *מַזָּל טוֹב (בברכה זו מברכים היהודים האשכנזים). *סִימָן טוֹב (ברכתם של הספרדים). בָּא גָד (ע). (והתשובה: בָּרוּךְ הַנִּמְצָא). (והתשובה: עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, או: עֲלֵיכֶם הַשָׁלוֹם). עם כניסה בשעת סעֻדה: °בְּרוּכִים הַיּוֹשְׁבִים (הנכנס מברך כך). °לְתֵאָבוֹן (כנ"ל). *יֶעֱרַב לְךָ. *יִמְתַּק לְךָ. *יְבֻשַּׂם לְךָ.

לעת שתית יין. השותה אומר: *לְחַיִּים. ועונים: °לְחַיִּים טוֹבִים. °לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. הנכנס בשעת שתיה אומר לשותה: *יֶעֱרַב לְךָ. *יִמְתַּק לְךָ. *יְבֻשַּׂם לְךָ.

למתעטש אומרים: *אָסוּתָא (א. רפואה). מַרְפֵּא. לְאֹרֶךְ יָמִים. חַיִּים טוֹבִים. המתעטש עונה: בָּרוּךְ תִּהְיֶה. לִישׁוּעָתְךָ קִוִיתִי ה'.

בשבת: *שַׁבַּת שָׁלוֹם. התשובה: *שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ.

בחגים: מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. התשובה: °חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָשׂוֹן. ואף: °חַג שָׂמֵחַ (המברך והעונה).

בראש השנה: *לְשָנָה טוֹבָה. °לְשָנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם. התשובה: גַּם אַתָּה. או: *לְאַלְתַּר לְחַיִּים.

מראש השנה עד הושענה רבה: °גְּמָר חֲתִימָה טוֹבָה.

לבונה בית חדש: בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ.

ללובש בגד חדש: *תִּתְחַדֵּשׁ. *תְּבַלֶּה וּתְחַדֵּשׁ. לנוסע: *הַמָּקוֹם יַחֲזִירְךָ לְשָׁלוֹם. לֵךְ לְשָׁלוֹם. °סַע לְשָׁלוֹם. תְּהִי דַרְכְּךָ צְלֵחָה. עֲלֵה לְשָׁלוֹם. דַּרְכְּךָ לְשָׁלוֹם. דֶּרֶךְ צְלֵחָה. סַע וְהַצְלַח. יַצְלִיחַ ה' דַּרְכְּךָ. והתשובה: בָּרוּךְ תִּהְיֶה.

ברכות הבקר: *בֹּקֶר טוֹב. *צַפְרָא טָבָא. והתשובה: וְכֵן לְמָר. בלילה לפני שנה: *בְּטוֹב תָּלִין. והתשובה: בְּרַחֲמִים תָּקִיץ.

ברכות כלליות: *יָנוּחוּ בְּרָכוֹת עַל רֹאשְׁךָ. *עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְחַיֶּיךָ. *הַמָּקוֹם יִפְקָדְךָ לְשָׁלוֹם. *תָּבוֹא עָלֶיךָ בְּרָכָה. *מֵחֶלְקְךָ יְהֵא חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהֵא גוֹרָלִי. חֲזַק וֶאֱמַץ. והתשובה: חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזָּק. לעולה לתורה: *יִישַר כֹּחֲךָ. חֲזַק וּבָרוּךְ (אצל הספרדים). לעושה חסד: *בַּעַל הַגָּמוּל יְשַׁלֵּם לָכֶם גְּמוּלְכֶם! למי שנזק: *הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ. למי שצריך לעזר: הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְעֶזְרֶךָ. בשעת פרידה מאדם: °לְהִתְרָאוֹת. שָׁלוֹם. לחולה: *מְחַיֵה מֵתִים יִתֵּן לְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים. לנשאים: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחֲוָה.

ברכות עתיקות: כֹּה לֶחָי. יִתֵּן אֱלֹהִים. מִי יִתֵּן וְהָיָה. ה' עִמָּךְ. יְהִי נֹעַם ה' עָלֶיךָ. *יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

לאחר שמזכירים שם האדם שפונים אליו במכתב מוסיפים: נ“י (נֵרוֹ יָאִיר). הי”ו (ה' ישמרהו ויצילהו). י“צ (ישמרהו צורו). שליט”א (שיהיה לאֹרֶך יָמִים טוֹבִים, אָמֵן).

מיני ברכות: *בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין (על מזון ומשקה). °בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר (ברכות ראשונות עם קימה בשחרית). *בִּרְכוֹת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. *בִּרְכַּת חֲתָנִים (שבע הברכות הַמְיֻחָדוֹת הנאמרות בשעת ברכות המזון במושב החתן והכלה). °בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל (שמברך אדם בעלותו לתורה על שנִצל מסכנה). *בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (לאחר סעֻדה). °בִּרְכוֹת הוֹדָאָה (שמודים לה').

161 בָּשֵׁל פ. (“בָּשֵׁל קָצִיר”). הִבְשִׁיל (“הִבְשִׁילוּ אֵשְׁכְּלוֹתֶיהָ”). *הִתְבַּשֵּׁל (“כְּלוּם קוֹטֵף אָדָם כַּרְמוֹ קֹדֶם שֶׁנִתְבַּשֵׁל”). בִּכֵּר (מהר להבשיל. *תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה). *הִתְבַּכֵּר (*שֶׁהִיא מִתְבַּכֶּרֶת בְּפֵרוֹתֶיהָ). *נִגְמַר. *הִתְגַּמֵּרֵ. *בִּחֵל (*בִחֲלוּ כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, שביעית ד, ז). *הִבְחִיל (*הַתְּאֵנִים מִשֶׁיַּבְחִילוּ. מעשרות א, ב; *כל דבר שהיה בחיל הפרי, ירוש' שבת ז, י, א). *בָּגַר (אדם שהגיע לתקופת הבגרות). *הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ (נערה שהגיעה לתקופת נשואיה). עִתָּה עֵת דּוֹדִים (מ. כנ"ל).

– *גְּדָיִּים נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים (ילדים שגדלו).

הפוכו: בֹּסֶר. אָפִיל (הַמאחֵר להבשיל, “כִּי אֲפִילוֹת הֵנָּה”).

*קֵהֶה (שלא בשל. *הַלוֹמֵד מִן הַקְטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה. לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת).

162 בִּשֵּל פ. הֵזִיד (נ. ע. “וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד”). *שָׁלַק, *שִׁלֵּק (בשל במים רותחים). צָלָה (באש ובלי מים). קָלָה (בעקר, גרעינים באש). רָקַח (תקן סממנים על ידי בשול. כיום גם לבשול כל מיני מרקחת). *טִגֵּן (בְּשֻׁמָּן ובמחבת).

– *תִּקֵּן סְעֻדָּה. *הִתְקִין סְעֻדָּה.

ע"ע מטבח ושם תמצא מֻנחי המטבח והבשול.

*נָתַן טַעַם (בָּאֹכֶל. "יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַשֵׁל בָּהּ גִיד הַנָּשֶה, אִם יֵשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. חולין ז, ד). *הִקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ (קלקל התבשיל על ידי רֹב בשול). כלי בשול ע"ע מטבח.

163 *בִּשֵּׂם פ. (זלח בשמים).

– מְבֻשָּׂם (תֻּקַּן בבשמים). *הִתְבַּשֵּׂם (זלח בשמים על גופו או על בגדיו).

164 בֹּשֶׂם ש. בֶּשֶׂם ש. רֶקַח (בְלִיל בשמים). רִקּוּחַ (כנ"ל). מֶרְקָח, מֶרְקָחָה (כנ"ל). מִרְקַחַת (כנ"ל, ובימינו פרות וגרגרים מבֻשלים בסֻכר ונשמרים לאכילת רבה). *זֶלַח (בשמים שמזלחים). *מֻגְמָר (בשמים שמעשנים אותם להפיץ ריחם).

בשמים: אָהָל (במ"ר: אֲהָלִים, אֲהָלוֹת, מין עץ בשם יקר, aloe). אֲפַרְסְמוֹן (מין שְׂרָף רֵיחָנִי, Opobalsam). גִּנְבָּר (ginger). הֲדַס. *הֲדַסָּה (murtle). *זַנְגְּבִיל (גנבר). *זְעַפְרָן (א. saffron). חֶלְבְּנָה (מין שרף ריחני עז, galbanum). כַּמּוֹן (cumin). כֹּפֶר (henna). כַּרְכֹּם (זעפרן). לְבוֹנָה (incense). מוֹר, מֹר (צמח מארצות הקדם הנותן ריח טוב, myrrh). מָר דְּרוֹר (מור נקי מתערֹבֶת). *מִנְתָּה (mentha, mint). נָטָף (שרף השיח Pistacia bentiscua). נֵרְדְּ (צמח ריחני, nard ) *פּוֹלְיָטוֹן (שמן ריחני). צִפֹּרֶן (Eugenia Caryophyllafa). צֳרִי (נטף). קִדָּה, *קְצִיעָה (צמח ריחני, cassia). *קְטָף (צרי). קנמון, קִנְּמָן בֶּשֶׂם cinnamon)). קְנֵה בֹשֶׂם (calamus). קֶצַח (כמון שחור blackesv cumin). *קשְׁטְ (costus). *שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (אחד מסממני הקטרת שקטרו בבית המקדש, spikenard). שְׁחֵלֶת (צפרן).

פתגם: *אֵין לְךָ חָבִיב לְאִשָּׁה יוֹתֵר מִצְּרוֹר הַבֹּשֶׂם (שיה"ש רבה א, פסוק יד א).

165 בָּשָׂר ש. °בְּשַׂר בָּקָר, °בְּשַׂר שׁוֹר, °בְּשַׂר עֵגֶל. °בְּשַׂר כְּבָשִׂים וכו'. °בְּשַׂר עוֹף. °בְּשַׂר עוֹפוֹת. °בְּשַׂר דָּגִים.

– °בָּשָׂר כָּשֵׁר. °בְּשַׂר טְרֵפָה.

– בָּשָר חַי (בלתי מבֻשל). נָא (מבֻשל למחצה או צלוי למחצה).

166 בִּשֵּׂר פ. הִגִּיד. הוֹדִיעַ. הֶעֱבִיר הַשְׁמוּעָה. *הִכְרִיז. °הִצְהִיר.

– מְבַשֵּׂר. מַגִּיד. מוֹדִיעַ. *כָּרוֹז. ע"ע אמר, דבר

167 בְּשׂרָה ש. שְׁמוּעָה. *הֲבָרָה. *כְּרוּז. °הַכְרָזָה. °חֲדָשָׁה. °הוֹדָעָה. °מוֹדָעָה. °מוֹדָעָה רַבָּה. °הַצְהָרָה.

– בָּאָה הַשְּׁמוּעָה. שָׁמַע שְׁמוּעָה. נִשְׁמְעָה

הַשְּׁמוּעָה. °יָצְאָה הַשְּׁמוּעָה. °נָפוֹצָה הַשְמוּעָה. *נָפְלָה הֲבָרָה. *יָצָא כְרוּז. *נִפַק כְּרוּז. °יָצְאָה בַּת קוֹל וְהִכְרִיזָה. *נָפַל פְּתָק מֵרָקִיעַ. על בשורה טובה: *אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ… *בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. על שמועה רעה: *אוֹי לָאָזְנִים שֶׁכָךְ שׁוֹמְעוֹת. *בָּרוּךְ דַיַּן הָאֶמֶת.

 

ג    🔗

168 גֵּא ת, גֵּאֶה. גְּאֵיוֹן (ע). *גַּאַוְתָן. *בַּעַל גַאֲוָה. יָהִיר. רָם. רָם עֵינַיִם. גְּבַהּ עֵינַיִם. גְּבַהּ רוּחַ. גְּבַהּ לֵב. גְּבַהּ אַף. גַּבְהָן. רְחַב לֵב. רְחַב לְבָב. וֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת. הוֹלֵךְ רוֹמָה (בקומה זקופה). הוֹלֵךְ נְטוּי גָּרוֹן. מְדַבֵּר גְּבוֹהָה. חָכָם בְּעֵינָיו. *גַּס רוּחַ. *חָצוּף. *שָׁחוּץ. אִישׁ שַׁחַץ. זָקוּף. *זְחוּחַ לֵב. *מוֹשֵׁךְ הָרֹק (סוטה מז:). *מְיַקֵּר רֹאשׁוֹ. *מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ. רֶגֶל גַאֲוָה (“אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַאֲוָה”). *גִּבְהָנִית. °שַׁאֲפָן (שׁוֹאֵף לִגְדוֹלוֹת, מְהַלֵּךְ בִּגְדוֹלוֹת).

– *נוֹהֵג סִלְסוּל בְּעַצְמוֹ. *מֵגֵס דַּעְתּוֹ. *דַּעְתּוֹ גְבוֹהָה עָלָיו. *מְבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ. *נוֹהֵג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. *מִתְעַטֵּף בְּאִצְטְלָא דְּרַבָּנָן. *דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה (מפאת לכתו בקומה זקופה). *מְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. עָתָק יוֹצֵא מִפִּיו (מ). *מִתְנַהֵג בְּרַבָּנוּת. אוֹמֵר: אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד (ישעיה מז, ח). *כֶּאֱגוֹז הַמְקַשְׁקֵשׁ בִּקְלִפָּתוֹ. °מֻכֶּה בְּשִׁגְעוֹן הַגַּדְלוּת. °לָקוּי בְּתַסְבִּיךְ הָעֲדִיפוּת.

– *יֶשׁ לוֹ יוֹתֵר מִשְּׁמִינִית שֶׁבִּשְׁמִינִית גַאֲוָה (יותר ממקצת). *מַעֲלֶה אֶת עַצְמוֹ (תנחומא צו, ב). *אִם אֲנִי כָאן הַכֹּל כָּאן. *מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ. *טָעוּן מִצְווֹתָיו עַל

כְּתֵפָיו (להראות לכל שהוא צדיק). *מִתְגָּאֶה בְּטַלִּית שֶל תַּלְמִיד חָכָם וְאֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם. עני ומתגאה: דַּל גֵּאֶה. מִתְכַּבֵּד וְחֲסַר לֶחֶם.

169 גָּאָה פ. הִתְגָּאָה. גָּבַהּ. גָּבַהּ לִבּוֹ. רָם לְבָבוֹ. רָמוּ עֵינָיו. נְשָׂאוֹ לִבּוֹ. נָשָׂא רֹאשׁוֹ. הִתְנַשֵּׂא. הִתְגַּדֵּל. הִתְפַּאֵר. הִתְהַלֵּל. הִתְהַדֵּר. הִתְאַמֵּר (ע). הִתְיַמֵּר. הִתְבָּרֵךְ. הִתְבָּרֵךְ בְּלִבּוֹ (ע). *הִתְכַּבֵּד. *הִתְיַהֵר. *הִתְרַבְרֵב. *הִתְגַּדֵּר. (*לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ. *כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְגַּדְּרוּ עַל הַצִּבּוּר). *הִתְנַפֵּחַ. *הִשְׁתַּחֵץ (ספרי, במדבר קל"א). הִגְדִּיל פֶּה. *יִקֵּר רֹאשׁוֹ. *יִקְּרָה רֹאשָׁהּ. יִרְהַב (“יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַזָּקֵן”).

– לָבַשׁ גֵּאוּת. עָדָה גָאוֹן וָגֹבַהּ. הִלֵּךְ בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנּוּ. אָמַר אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (מ). *הֵגֵס דֵּעְּתּוֹ. *רוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו. *זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. *נָהַג סִלְסוּל בְּעַצְמוֹ. *זָקַף חָטְמוֹ. *הִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה. הִתְנָוָה. (בן סירא יד, ד). עֲנָקַתְהוּ גַאֲוָה (תהלים ה, ו). *עֵינָיו הָיוּ גְבוֹהוֹת. יָצָא עָתָק מִפִּיו (מ). דִּבֵּר עָתָק. “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָה אֶת הַחַיִל הַזֶּה”. “בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי”. *עָשָׂה (תּוֹרָתוֹ אוֹ מְמוֹנוֹ). עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהּ. “אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד” (אין דומה לו).

– הִתְפָּאֵר בַּשָּוְא. *הִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ. *הִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה שֶׁאֵינָהּ הוֹלַמְתּוֹ. *קָטָן שֶׁנָּטַל גְדֻלָּה לְעַצְמוֹ.

פתגמים: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ. *הַמִּתְיַהֵר חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶקֶת מִמֶּנּוּ. *אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמֵר לוֹ: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (סנהדרין לח.). *רָשָׁע, לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ? (נדרים ט:). *הַגַּאֲוָה הִיא אֶחָד מִשְּׁלשָׁה הַדְּבָרִים הַמְקַצְּרִים יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶל אָדָם (ברכות נא.). *דִּבְרֵי תֹורָה נִמְשְלוּ לְמַיִם, שֶׁמַנִּיחִין מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים לְמָקוֹם נָמוּךְ (תענית ז. התורה מתקימת בענוים). °הַגַּאֲוָה כָהָר, וְעוֹלֶה בָהּ יִפֹּל (אלחריזי, תחכמוני ט).

170 גָּאוֹן ש. גַּאֲוָה. גֵּאוּת. *גַּאַוְתָנוּת. גַּבְהוּת. גֹּדֶל לֵבָב. גֹּבַהּ לֵב. גֹּבַה אַף. גֹּבַה רוּחַ. רוּחַ גְּבוֹהָה. רוּם עֵינַיִם. עֵינַיִם רָמוֹת. רַהַב (ע). *יָהֳרָה. *יוּהֲרָא (א). °יְהִירוּת. *גַּדְלוּת. °רַבְרְבוּת. °רַבְרְבָנוּת. °הִתְרַבְרְבוּת. *שַׁחֲצָנוּת. שַׁחַץ. °שַׁחֲצוּת. °קוֹמְמִיּוּת (ה).

– *בְּקוֹמָה זְקוּפָה. *בִּזְקִיפוּת קוֹמָה. לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת. *שְׁמִינִית שֶבִּשְׁמִינִית גַאֲוָה (קצת גאוה). °שַׁאֲפָנוּת (השאיפה לגדולות). °שִגְעוֹן הַגַּדְלוּת.

171 גָּאַל פ. פָּדָה. הִפְדָּה (ע). פָּדַע (ע). פָּרַק (ע). מִלֵּט. הִצִּיל. *שִׁחְרֵר.

– הוֹצִיא לַחָפְשִׁי. שִׁלַּח חָפְשִׁי. עָשָה אוֹתוֹ חָפְשִׁי. נָתַן לוֹ חֻפְשָה. שָׁלַח לוֹ פְּדוּת. הִרְבָּה עִמּוֹ פְּדוּת

(מ). הָיְתָה לוֹ גְּאֻלָּה. *הֵבִיא גְאֻלָּה. *קֵרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה. *קֵרֵב אֶת הַקֵּץ (קץ הגלות). *דָּחַק אֶת הַקֵּץ (שימהר לבוא).

172 גְּאֻלָּה ש. פְּדוּת. פִּדְיוֹן. פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ. פִּדְיוֹם (ע). *פְּדִיָּה. חֹפֶשׁ. חֻפְשָה. *חֵרוּת. *שִׁחְרוּר. כֹּפֶר. כֹּפֶר נֶפֶשׁ. הַצָּלָה. רֶוַח. *פֻּרְקָן (א).

– נָתַן כֹּפֶר. נָתַן כָּפְרוֹ. נָתַן פִּדְיוֹן.

– כֶּסֶף פִּדְיוֹם. *פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים.

– גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. *אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה (א. ראשית הגאלה).

פתגמים: *אֵין יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִין לְמוּטָב אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין (מנחות יג:). *אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בַּאֲגֻדָּה אֶחָת (תנחומא, נצבים א). *אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאלִין אֶלָּא בִּזְכוּת שַבָּת (ויקרא רבה ג, א). *בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (סוטה יא:) ע"ע משיח

173 גֹּבַהּ ש. גָּדַל. עָלָה. גָּאָה. הִתְרוֹמֵם. הִתְנַשֵּא. שָגָה. שָׂגָא. שִׂגְשֵׂג. עָלָה מַעְלָה מַעְלָה. ע"ע גדל

174 גֹּבַהּ ש. גַּבְהוּת (נ). שִיא. פִּסְגָה. מָרוֹם. רוּם, רָמָה. גֹּדֶל. גְּדֻלָּה. תּוֹעָפוֹת (ע. מס:). שְׂאֵת (ע. “מִשְׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ”. תהלים סב, ה). °שֶגֶב.

175 גָּבֹהַּ ת. רָם. נִשָּא. גָּדוֹל וְרָם. רָם וְנִשָׂא. נַעֲלֶה. נִשְׂגָב. נִשְׁפֶּה (“הַר נִשְׁפֶּה”). *תָּלוּל (הר תלול, גבעה תלולה). *זָקוּף. גַּבְנֹן (“הָרִים גַּבְנֻנִּים”).

– אִישׁ מִדּוֹת. בֵּית מִדּוֹת. בַּעַל קוֹמָה. *קִפֵּחַ, *כִּפֵּחַ (גָּבוֹהַ וְדַק ביותר).

– גֹּבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ. רָם כַּעֲנָק. בָּחוּר

כַּאֲרָזִים (רק על אדם וצעיר). קוֹמָתָהּ דָּמְתָה לְתָמָר. מִשִׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבוֹהַ מִכָּל הָעָם. עָלָה לַשָּׁמַים שִׂיאוֹ (מ). רֹאשׁוֹ לָעָב יַגִיעַ (מ). *מַעֲנִיק חַמָּה בְּקוֹמָתוֹ (סוטה לד:). °קוֹמָה כְּמוֹ חוֹמָה (אלחריזי).

– עָנק. נָפִיל (מס.) בֶּן נְפִילִים (מס.). הפוכם: ע"ע קטן. גַּמָּד

176 *גָּבָה פ. (הוציא מיד החיָּב חוב או דמי צדקה או כסף ענושים. גם דרש כסף לשם כל אלו). דָּרַשׁ. נָשָׁה. *תָּבַע. שָׁאַל. בִּקֵּשׁ.

*יָרַד לִנְכָסָיו (נכסי החַיָּב עברו לרשות המלוה על פי גזרת בית דין).

– *גְּבִיָּה. *מִגְבָּה (אספת נדבות לצֹרך הצבור). *מִגְבַּת חֲכָמִים (אֹסף כספים לצרכי תלמידי חכמים). *מַגְבִּית (גבית כספים לצדקה, למסים ולתשלום חוב).

177 גְּבוּל ש. גְּבוּלָה (ע. נ.) *תְּחוּם. מֵצַר. *מִצְרָא (א). *סְפָר (*עִיר הסמוכה לספר).

– *בַּר מֵצַר. *בַּר מִצְרָא (שכן ולו דין קדימה לקנות את הנחלה הסמוכה לו).

– חוֹף (של ים ונהר). פֵּאָה (פְּאַת רֹאשׁ. פְּאַת שָׂדֶה). שָׂפָה (שְפַת יָם. שְׂפַת נַהָרָ. שְפַת בֶּגֶד). גָּדָה (גְּדוֹת נָהָר). כַּרְכֹּב (של קיר, עמוד, שלחן, מזבח וכדומה). *אִמְרָה (של בגד, ביחוד כשהיא מקֻשטת. *אִמְרַת חֲלוּקִי). כָּנָף (של בגד). שׁוּלַיִם (שׁוּלֵי הַמְּעִיל. *שׁוּלֵי קְדֵרָה, – קְעָרָה, – כוֹס). *אֹגֶן, *הֹגֶן (של כלי). אֹזֶן (של כלי). °עֲטָרָה (בְּרֹאשׁ טַלִּית). *תִּתּוֹרָה (שולי תפילין, – כובע). מִסְגֶרֶת (שפה לכלי. “וְעָשִׂיתָ לוֹ [לשלחן] מִסְגֶּרֶת, טֶפַח סָבִיב”. “וְזֶה מַעֲשֶה הַמְּכוֹנָה, מִסְגָּרוֹת לָהֶם”). זֵר (“וְעָשִׂיתָ עָלָיו [על הארון] זֵר זָהָב סָבִיב”). – גָּבַל. הִגְבִּיל (הַגְבֵּל אֶת הָהָר“. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם”). הִצִיב גְּבוּל, שָׂם גְּבוּלוֹ. שָׁת גְּבוּלוֹ. *תָּחַם.

*קָבַע תְּחוּמִים. *סִיֵּם (*“סִיֵם אֶת הַשָׂדֶה בְּאַרְבַּעַת מְצָרֶיהָ”).

– עָבַר אֶת הַגְּבוּל. דָּרַךְ בִּגְבוּלוֹ. הִסִּיג

גְּבוּל (נכנס בתחום חברו. הרחיב גבולו על חשבון נחלת שכנו). °עָקַר תְּחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

178 גִּבּוֹר ת. *גְּבַרְתָּן. חָזָק. עַז. אֵיתָן. חָסֹן. חֲסִין. אַבִּיר, תַּקִּיף. שַגִּיא (ע). *אַלִּים. *בַּעַל כֹּחַ. אִישׁ זְרוֹעַ. בַּעַל זְרוֹעַ. בַּעַל זְרוֹעוֹת. *בַּעַל

אֶגְרוֹף. °אֶגְרוֹפָן (מתגושש באגרופיו לשם התחרות, boxer). *אֵימְתָן (מטיל אימה בגבורתו). *בִּרְיוֹן (איש זרוע ואכזר). *אַנָּס (איש זרוע. כופה בני אדם בכחו). *אַתְלֵט (חזק, מתגושש). °מִתְגּוֹשֵׁשׁ.

– גִּבּוֹר כֹּחַ. גִּבּוֹר חַיִל. גִּבוֹר כַּאֲרִי. בֶּן חַיִל. אַמִּיץ כֹּחַ. כַּבִּיר כֹּחַ. רַב כֹּחַ. רַב אוֹנִים. אַמִּיץ לֵב. עַז כַּנָּמֵר. גִּבּוֹר כַּאֲרִי. לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה. חֲזַק

מָתְנַיִם. יָדָיו רַב לוֹ. כְּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ. *אַלָּם (בעל זרוע). *תּוֹקְפָן (אגרסיבי). לֹא יַעֲמֹד אִישׁ בְּפָנָיו. גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל (איוב מ, יח). “הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו” (חזקות, לוחמות). שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר. גָּלְיַת. כֹּחוֹ בְמָתְנָיו. אוֹנוֹ בִּשְרִירֵי

בִטְנוֹ (מ). חָסֹן הוּא כְּאַלּוֹנִים. עָשׂוּי לִבְלִי חָת. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנָיו. נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה. לֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. נוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאִין לְפָנָיו.

כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ (מ). *אֵימָתוֹ מוּטֶלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. *גֶּבֶר בִּגְבָרִים. *גְּבַר בְּגוּבְרִין (א). °הָעוֹלָם כֻּלֹּו חָל מִפָּנָיו (מן התפלה). *מִתְקַשֶּׁה כְּנֶגֶד הַגַּל (נלחם עם גלי החיים).

פתגמים: אִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ (איוב כב, ח). *כָּל דְּאַלִּים גָּבַר (ב"ב לד:). *דָּגִים שֶׁבַּיָּם, כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ (ע"ז ד.). °הַבָּא בְּיָד חֲזָקָה לֹא יִפְנֶה לְמִשְפָּט וּצְדָקָה (בן זאב).

179 גבנן ש. *חֲטֹטֶרֶת. *חֹטֶרֶת. דַּבֶּשֶׁת (חטוטרת של גמל).

180 גָּבַר פ. גָבַר עָלָיו. הִתְגַּבֵּר עָלָיו. חָזַק עָלָיו. הִתְחַזֵּק עָלָיו. אָמַץ מִמֶּנּוּ (נ). הִתְאַמֵּץ עָלָיו (נ). יָכֹל לוֹ. שָׂרָה לוֹ (ע). *נָצַח אוֹתוֹ. *נִצַּח אוֹתוֹ. עָמַד

בְּפָנָיו. *כָּבַשׁ אוֹתוֹ. הִכְרִיעַ אוֹתוֹ. הִכְנִיעַ אוֹתוֹ.

הִדְבִּיר תַּחְתָּיו. הִכְרִיעַ תַּחְתָּיו. מָצְאָה יָדוֹ לוֹ (מ). עַז עָלָיו. עַזָּה יָדוֹ עָלָיו. (ותעז יד מדין על ישראל, שופטים ו, ב). רָמָה יָדוֹ עָלָיו. שָׁבַר זְרוֹעוֹ. שָׁבַר גְּאוֹנוֹ. שָׁבַר גְּאוֹן עֻזּוֹ.

גבורת שוא. התפארות שוא: *הָרַג אֲרִי הָרוּג. *כָּבַשׁ עִיר כְּבוּשָׁה. רָדַף אַחַר כֶּלֶב מֵת. רָדַף אַחַר פַּרְעשׁ אֶחָד. *צָלַל בְּמַיִם אַדִּירִים וְהֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ. *גַּבְרָא קְטִילָא קְטַל (א. הרג אדם הרוג).

התגבר על עצמו: *כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ. *כָּפַף אֶת יִצְרוֹ. שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ. כּוֹלֵא אֶת הָרוּחַ.

181 גְּדוּד ש. *לִגְיוֹן (גדוד צבא). *גֻּנְדָּה (פלֻגה). מַחֲנֶה. *גְּיָסוֹת (גדודי צבא). *שִׁפְעַת קַלְגָּסִים (גדודי צבא רבים).

182 גָּדוֹל ח. רַב. *גַּמְלוֹן (גדול מאד). °עֲנָקִי. עָצוּם. רְחַב יָדַיִם (מקום). בְּלִי גְבוּל. לְלֹא גְבוּל. עַד אֵין גְבוּל. *גַּס (*בְּהֵמָה גַסָּה. *חַיָּה גַסָּה ─ ארי, פיל וכדומה. °חָרִישׁ גַס ─ שֶׁל תְּלָמִּים רחבים. *מִּדָּה גַסָּה. *פְּסִיעָה גַסָּה. *אֲכִילָה גַסָּה). רַבָּתִי (מ). *בַּעֲלַת אֵבָרִים (אשה גדולה).

─ *כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם (לֵב רָחָב. *לִבָּן שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם). *כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל (קטן מפתחו של אולם). *כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָן. *כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד. *חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד (חתיכה גדולה).

─ גָּדוֹל לְאלֹהִים (“עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים”). אדם גדול: *אֲרִי. *אֲרִי בֶּן אֲרִי (גדול בן גדול). *אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה (הגדול שבחבורה). כּוֹכָב (“דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַעֲקֹב”). *נִתְפַּרְסֵם שִׁבְחוֹ. כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ.

גדול מחברו: עוֹלֶה עָלָיו. *טוֹבָה צִפָּרְנוֹ מִכְּרֵסוֹ שֶׁל… קָטְנוֹ עָבָה מִמָּתְנֵי… *יָפֶה כֹחוֹ מִכֹּח… קטן מחברו: קָטֹן מִמֶּנּוּ. נוֹפֵל מִמֶּנּוּ. *אֵינוֹ מַגִּיעַ לְקַרְסֻלָּיו. קטנים שגדלו: הַגְּדָיִים נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים. *גְּדָיִים שֶׁהִנַחְתָּ נַעֲשׂוּ תְיָשִׁים בַעֲלֵי קַרְנַיִם.

פתגמים על גדול וקטן: *כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ (סוכה נב). *כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל קַיָּם, אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם (בראשית רבה, ו, ג). *לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם ─ יִטֹּל (ברכות טז:). *גְּנַאי לוֹ לַאֲרִי שֶׁיִּבְכֶּה בִּפְנֵי שׁוּעָל (תד"א רבה, יז). *הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים (אבות ד, יד). *הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים וְאַל תְּהִי זָנָב לָאֲרָיוֹת (ירושלמי, סנהדרין ד, ח). *אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִים לַקְּטַנִּים (ראש השנה כה:). *הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ (ב,ק פג:).

183 גָּדַל פ. עָלָה. צָמַח. פָּרַח. שָׂגָה. שָׂגָא. שִׂגְשֵׂג. עָצַם. פָּשָׁה (התרחב, כגון נגע וצרעת). °הִתְרַחֵב. °הִתְפַּשֵּׁט. אָרַךְ. הֶאֱרִיךְ. *נִשְׁתַּרְבֵּב. °הִסְתַּנֵּף (יצאו לו סניפים. לבית מסחר, לפעלה). °הִסְתָּעֵף (יצאו לו ענפים). ע"ע צמח, פרח

– עָלָה לִגְדֻּלָּה. רָמָה קַרְנוֹ (מ). הִצְלִיחַ. *נָטַל גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ. *נָטַל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ. פָּרַח

כַּתָּמָר. שָׂגָה כָּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן (מ). עָלָה מַעְלָה מַעְלָה (דברים כח, כג). *הִתְעַלָּה (*וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה. אבות ו, ב). *עָמַד בְּקוֹמָתוֹ (*מֵאֵימָתַי אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה, בֵּית שַׁמַאי אוֹמְרִים מִשֶׁתַּעֲמֹד בְּקוֹמָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתִּכָּנֵס לְחֻפָּה. יבמות פט:).

– *בָּגַר (הגיע לבגרות). *הִתְבַּגֵּר. בָּשֵׁל (פרי שהגיע לגמר בשולו). הִבְשִׁיל. הִתְבַּשֵּׁל. גָּמַל (“וּבֹסֶר גֹמֵל יִהְיֶה נִצָּה”). *בָּאָה לִידֵי סִמָּנִים (נערה שהגיעה לידי סמני בוגרת).

– גִּדֵּל. נִשֵּׂא. רוֹמֵם. הוֹקִיר. כִּבֵּד. הֶאֱמִיר. *נָתַן לוֹ גְדֻלָה. *הִשְׁפִּיעַ לוֹ גְּדֻלָּה.

– הִגְדִּיל. הִרְחִיב. הִשְׂגָּה. *עִבֵּר (*עִבֵּר אֶת

הָעִיר – הוסיף על גבולה, צירף מה שהיה מחוץ לה. *עִבֵּר אֶת הַשָנָה – הוסיף חדש. *עִבֵּר אֶת הַחֹדֶשׁ – הוסיף לו יום).

184 גָּדֵר ש. גְּדֵרָה (נ). גְּדֶרֶת (נ). *סְיָג. מְשֻׂכָּה (ע). מְסוּכָה (ע. של קוצים). חַיִץ. *מְחִצָּה. קִיר מַבְדִּיל. *סֶרֶג (גדר סרוגה כמקלעת. *סֶרֶג גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. מדות ב, ג). *סוּגָה (*סוּגָה בַּשׁוֹשַׁנִים. שֶׁאֲפִלוּ בְּסוּגָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִים לֹא יִפְרְצוּ בָהֶן פְּרָצוֹת. סנהדרין לז).

– גָּדוּר. *מְסֻיָּג. גָּדֵר דְּחוּיָה (העומדת לנפל). *גָּדֵר פְּרוּצָה (שיש בה פרצים).

פתגם: *כֵּיוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם, מִיָּד חָרֵב כָל הַכֶּרֶם (אדר"ן).

185 גּוֹי ש. עָם. אֹם (נ). לְאֹם. אֻמָּה. שֵׁבֶט. מַטֶּה. אֶלֶף (ע). מִשְפָּחָה.

במובן לא יהודי: נָכְרִי. בֶּן נֵכָר. *בֶּן נֹחַ (שומר שבע המצות שהן עקרי המוסר האנושי). *אֵינוֹ בֶּן בְּרִית. ע"ע עם

186 גּוּף ש. גּוּפָה. גֵּו. גְּוִיָּה. בֵּית חֹמֶר (מ). °גֶּשֶׁם (בפילוסופיה הישנה). °חֹמֶר.

– °גוּפָנִי (מטבע הגוף, בנגוד לרוחני). °גַּשְׁמִי (כנ"ל). °חָמְרִי (מטבע החֹמר, בנגוד לרוחני). אברי הגוף: רֹאשׁ, גֻּלְגֹּלֶת (גלגלת המוח וגלגלת הפנים). קָדְקֹד, פָּנִים, עֹרֶף, רַקָּה, *צֶדַע. מֵצַח (במ"ר: מְצָחוֹת), פַּדַּחַת. עַיִן, *גַּלְגַּל עַיִן. בָּבַת עַיִן, בַּת עַיִן, אִישׁוֹן עַיִן. אִישׁוֹן בַּת עַיִן, *הַשְּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. *הַלֹּבֶן שֶׁבָּעַיִן. עַפְעַף (במ"ר: עַפְעַפַּיִם). *רִיס עַיִן (שׂער בשמורת העין. *נָשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו. בכורות מג:). *חֹטֶם. אַף. אֹזֶן. תְּנוּךְ, *חַסְחוּס, *סָחוּס. *חֲסִיסָה. *אַלְיָה. לְחִי (לְחָיַיִם). *לֶסֶת (לְסָתוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּלְסָתוֹת תַּחְתּוֹנוֹת). שָׂפָה (שְפָתַיִם). פֶּה (פִּיּוֹת. פֵּיוֹת, פִּיפִיּוֹת), לָשׁוֹן. חֵךְ (הַקָּשֶׁה וְהָרַךְ הַקָּרוּי אַף וִילוֹן הַחֵךְ). שֵׁן (שִׁנַּיִם). מַלְתָּעָה. מְתַלְּעָה (אחת מן השִנים הטוחנות). צַוָּאר. עֹרֶף. גָּרוֹן, גַּרְגְּרוֹת, *גַּרְגֶּרֶת (larynx). לֹעַ, *בֵּית הַבְּלִיעָה. *קָנֶה. *וֵשֶׁט. כָּתֵף (כְּתֵפַיִם). חָזֶה. לֵב. בֶּטֶן, כָּרֵשׂ, *כָּרֵס, *כֶּרֶס (כְּרֵסוֹת). קֶרֶב. מֵעֶה (מֵעַים, מֵעִים, מֵעִין). *בְּנֵי מֵעַיִם. *רֵאָה. כִּלְיָה. קֵבָה. כָּבֵד. *טְחוֹל. שֶׁכֶם. גַּב, *שִׁדְרָה (שִדְרָאוֹת), *שִׁזְרָה (שְׁזָרוֹת). *חוּט הַשִּׁדְרָה. *עַמּוּד הַשִּדְרָה. מִפְרֶקֶת (פרקי הגב של השדרה). עָצֶה (הַחֻלְיָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבַּשִדְרָה). שַׁד (שָׁדַיִּם). דַּד (דַּדִּים). שֹׁר (נ). *טַבּוּר. צֵלַע (צְלָעוֹת). מֹתֶן (מָתְנַיִם, hips). חֶלֶץ (חֲלָצַיִם, loins). שֵׁת, *אָחוֹר, *עַכּוּז. *עֲגָבוֹת (אחורים). עֶרְוָה. זְרוֹעַ (זְרוֹעוֹת). קָנֶה (החלק העליון של היד מן הכתף עד המרפק). אַמָּה (החלק התחתון של היד מן המרפק ולמטה). מַרְפֵּק (בין הקנה והאמה). כַּף, כַּף הַיָּד (במ"ר: כַּפּוֹת הַיָדַיִם, כַּפַּיִם). *גַּב הַיָּד (הכף למעלה). אֶצְבָּעוֹת. *פִּסַּת הַיָּד (הכף והגב והאצבעות). רֶגֶל (רַגְלַיִם). יָרֵךְ (יְרֵכַיִם, החלק העליון של הרגל). בֶּרֶךְ, (בִּרְכַּיִם), אַרְכֻבָּה. *רְכוּבָה (או: רְכֻבָּה ובמ"ר רְכוּבִין אוֹ רְכֻבְּין). שׁוֹק (שׁוֹקַיִם, החלק התחתון של הרגל). קַרְסֹל (קַרְסֻלַּיִם, קַרְסֻלּוֹת). עָקֵב (עֲקֵבִים, עֲקֵבוֹת). כַּף רֶגֶל (במ"ר: כַּפּוֹת הרגלים). *גַּב רֶגֶל. אֶצְבָּעוֹת, *פִּסַּת הָרֶגֶל (הכף, הגב והאצבעות).

מגוף בעלי חיים: *הֶמְסֵס (אחת מקיבות בעלי החיים המעלים גרה). *בֵּית הַכּוֹסוֹת (הקיבה השניה בבעלי החיים). ע"ע: אבר

187 גּוּר פ. גָּר. הִתְגּוֹרֵר. דָּר. שָׁכֵן. חָנָה. יָשַׁב. נָחַת (ע). קִנֵּן (עוף היושב בקִנו). נֶאֱחַז. °הִתְיַשֵּׁב. *שָׁרָה. הָיָה שָׁרוּי (*יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם). *הִשְׁתַּקַּע (התישב ישיבת קבע). הִסְתּוֹפֵף (ע. “בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע”, תהלים פד, יא). *קָנָה אֲחִיזָה. *קָנָה לוֹ אֲחִיזָה.

– *הִתְאָרַח (לזמן קצר בתור אורח, פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא אַחַת, ערובין נג:).

– אִוָּה מִשְׁכָּן לוֹ. *דָּר בִּכְפִיפָה אַחַת עִם…

188 גּוֹרָל ש. פּוּר. *פַּיִס. *חֲלָשִׁים (*וּמְטִילִין חֲלָשִׁין עַל הַקְּדָשִׁים, שבת כג, ב).

– יָרָה גוֹרָל. יָדָה גוֹרָל. הִפִּיל גוֹרָל. הִשְׁלִיךְ

גוֹרָל. *הֵטִיל גוֹרָל. *הִגְרִיל. הִפִּיל פּוּר. חָלַשׁ (נ. ע. “חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִים”). *טָרַף בַּקַּלְפִּי. הֵפִיס (הטיל גורל).

– נָפַל הַגּוֹרָל עָלָיו. עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל. *זָכָה בַּגּוֹרָל (לטובתו).

גורל חיים: *מַזָּל. חֶבֶל. חֵלֶק (חֶלְקוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ). מְנָת. מְנָת כּוֹסוֹ. מְנָת חֶלְקוֹ וְכוֹסוֹ. *גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם. *רַבִּים שָׁתוּ, רַבִּים יִשְׁתּוּ.

פתגמים: *זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ (יומא עו:). *הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְסֻלָּם, זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד (תנחומא מטות ט). *אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה (חולין ז:). אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה' (משלי כא, ל). *אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה (אבות ד, ג).

189 גָּזַל פ. חָמַס. עָשַׁק (“לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר”). שָׁסָה. שָׁסַס. שָׁדַד. שִׁדֵּד (נ). בָּזַז. שָׁלַל. חָטַף. קָבַע (ע. נ. מלאכי ג, ח). נִצֵּל (“וַיְּנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם”. ובזמננו כשאדם מתעמר בחברו כדי להשתכר הרבה בעבודתו או כשהוא מפקיע את שער סחורתו). *לִסְטֵם. שָׁבָה (בני אדם ורכוש במלחמה). *קִפַּח שְׂכָרוֹ.

– *גָּזַל עוֹרוֹ מֵעָלָיו. אָכַל שְׁאֵרוֹ. הִפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעָלָיו. הִסִּיג גְּבוּלוֹ. *עָבַר תְּחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

הִפְשִׁיט אוֹתוֹ בְּגָדָיו. הִנִּיחוּ עֵרֹם וְעֶרְיָה (יחזקאל טז, לט). לֹא הִשְׁאִיר עוֹלֵלוֹת (גזל הכל). *קִפַּח אֶת הַבְּרִיּוֹת. *פָּשַׁט יָדָיו בַּגָּזֵל. *הִבְלִיעַ לוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן (שלא שד. בזה. בז. משסה. ירגיש בסכום החסר. “הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן”, ב"מ סד). שָׁלַח יָדוֹ בַּבִּזָּה. עָשַׁק עֹשֶׁק. גָּזַל גֶּזֵל. – *נִגְזַל. הָיָה לְבַז. הָיָה לִמְשִׁסָּה. חֵילוֹ הָיָה לִמְשִׁסָּה. נָשֹׁד. שֻׁדַּד. °נֶעֱשַׁק. עֻשַּׁק. נִשְׁבָּה. לֻקַּח בַּשֶּׁבִי. הָיָה עָשׁוּק וְגָזוּל. נַחֲלָתוֹ נֶהֶפְכָה לְזָרִים. שׁוֹרוֹ טָבוּחַ לְעֵינָיו. אַדְמָתוֹ לְנֶגְדּוֹ זָרִים אוֹכְלִים אוֹתָהּ.

190 גֶּזֵל ש. גְּזֵלָה. חָמָס. עשֶׁק. מַעֲשַׁקּוֹת. עֲשׁוּקִים (מס.). שֹׁד. בִּזָּה. בַּז. מְשִׁסָּה. מְרוּצָה (נ). שָׁלָל (הנלקח במלחמה). מַלְקוֹחַ (כנ"ל). שְׁבִי, שִׁבְיָה, שְׁבִית, שְׁבוּת (מה שנלקח בחזקת יד במלחמה לשלל או לגלות). עַד (ע). טֶרֶף (בציד). פֶּרֶק (“עִיר הַדָּמִים… פֶּרֶק מְלֵאָה”). *אֲבַק גָּזֵל (למשל: האוכל מסעֻדה שאינה מספקת לבעליה. רמב"ם).

191 *גַּזְלָן ת. חוֹמֵס. אִישׁ חָמָס. *חַמְסָן. חוֹמֵץ (ע). עוֹשֵׁק. שׁוֹדֵד. בּוֹזֵז. *לִסְטֵס. *לִסְטִים (ט"מ). מֵץ (ע). *אַנָּס (איש זרוע. כופה בני אדם בכחו). *בַּעַל זְרוֹעַ. *אַלִּים.

– יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּגֶזֵל (שמות רבה כב). *גּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים. *פּוֹשֵׁט יָדָיו בְּגֶזֵל. גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבֵיתוֹ. שֹׁד יֶהְגֶה לִבּוֹ. חֹרֵשׁ אָוֶן.

פתגמים: *הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ – מַה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ (סוטה ט.). *אִם נָטַלְתָּ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, אֶת שֶׁלְּךָ יִטְּלוּ מִמֶּךָ (דרך ארץ זוטא ג). *בַּמָּקוֹם שֶׁהַלִּסְטִים מְקַפֵּחַ, שָׁם הוּא נִתְלֶה (תנחומא, תצוה יא). *אֵיזֶהוּ עשֶׁק וְאֵיזֶהוּ גֶזֵל? לֵךְ וָשׁוּב – (המשתמט מתשלום חובו) זֶה הוּא עשֶׁק: יֶשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לְךָ – זֶה הוּא גֶּזֵל (ב"מ קיא). *הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ (ב"ב קיט).

192 (גזם) °הִגְזִים פ. *הִפְלִיג. *גָּדַשׁ אֶת הַסְּאָה. הִגְדִּיש אֶת הַסְּאָה. *הִפְרִיז עַל הַמִּדָּה.

הפוכו: *מָחַק אֶת הַסְּאָה.

193 *גֻּזְמָה ש. °הַגְזָמָה. הַפְלָגָה. *דִּבְרֵי הֲבַאי.

– °דֶּרֶךְ גֻּזְמָה. °בְּדֶרֶך הַהַפְלָגָה. °גֻּזְמָא קָתָנֵי (א. התנא שונה בלשון גוזמא, כלומר: הפליג).

194 גָּזַר פ. צִוָּה. פָּקַד. דָּן.

– גָּזַר אֹמֶר. נָתַן אֹמֶר. *גָּזַר גְּזֵרָה. הוֹצִיא מִשְׁפָּט. חָרַץ מִשְׁפָּט. דָּן דִּין. *פָּסַק דִּין. *חָתַךְ דִּין. נָתַן דָּת (ע).

195 גַּחֶלֶת ש. (ר. גֶּחָלִים). פֶּחָם. רִצְפָּה (נ).

– *גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת (בוערת). *גַּחֶלֶת עוֹמֶמֶת, עֲמוּמָה (כבויה).

196 *גֵּט *גֵּט פִּטוּרִין. סֵפֶר כְּרִיתוּת. *שְׁטָר. *גֵּט מְעֻשֶּׂה (גט שנתן בעל לאשתו מאנס, שאנסוהו לכך).

– *גָּרוּשׁ. *גְּרוּשָׁה. אַלְמָנָה חַיָּה (שעֲזָבה בעלה בלא גט). *עֲגוּנָה.

– כָּתַב לְאִשְׁתּוֹ סֵפֶר כְּרִיתוּת. שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ. *גֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. *נָתַן לְאִשְׁתּוֹ גֵט. *הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ (בגט).

פתגמים: *כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֲפִלוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת. *אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ. *אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה אַחַת. *בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה מִתְגָרֶשֶׁת מִבַּעֲלָה, קוֹלָה הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

197 גִּיד ש. (חוט בגוף החי המחבר את אבריו). עֹרֵק (הגיד הדופק, artery). *וָרִיד (גיד של דם שבצואר; גיד vein). עָצָב (עורק ההרגשה). *סִמְפּוֹן (גיד הדם, artery).

198 גֵּיהִנֹּם ש. גֵּי־הִנֹּם. אֲבַדּוֹן. שְׁאוֹל. שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. דּוּמָה. תֹּפֶת. תָּפְתֶּה. תַּחְתִּית. בּוֹר תַּחְתִּיוֹת. תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ. שַחַת. בְּאֵר שַחַת. גֵּיא צַלְמָוֶת. אֶרֶץ נְשִׁיָּה (ע).

– *אֵשׁ שֶל שַׁעֲרֵי מָוֶת. *אֵשׁ שֶׁל בְּאֵר שַחַת. *אֵשׁ שֶׁל טִיט הַיָּוֵן. *אֵשׁ צַלְמָוֶת.

– *פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. *יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם (רשע העתיד להעות בגיהנם לאחר מותו). *נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם. *שִׁבְעַת מְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם. *נִצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

פתגמים: *שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לְגֵיהִנֹּם: שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן וּבְאֵר שַׁחַת וּבוֹר שָׁאוֹן וְטִיט הַיָּוֵן וְצַלְמָוֶת

וְאֶרֶץ תַּחְתִּית (שבת לט.). *יֵשׁ שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם (סוטה י:). *הָעוֹלָם הַזֶּה [הוּא] אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִגַּן עֵדֶן, וְגַן עֵדֶן הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִגֵּיהִנֹּם (תענית ג.).

199 *גִּיֵּר פ. יִהֵד. *הִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

– *הִתְגַּיֵּר. הִתְיַהֵד.

– עַמֵּךְ עַמִּי ואֵלֹהַיִךְ אֱלֹהַי (דברי רות לנעמי. רות א, טז).

פתגמים: *גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי (יבמות כב.). *חֲבִיבִים גֵּרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם (רות רבה ג).

200 גַּל (של מים). ש. מִשְׁבָּר. *נַחְשׁוֹל (גל גדול). נֵד (עמוד מים).

201 גַּל ש. (של עפר, אבנים, עצמות וכדומה). חֹמֶר (חֳמָרִים חֳמָרִים). תֵּל. צִבּוּר. נֵד (של עפר). עִי (במקום מפֹּלֶת). *סוֹאַר (של עצים הערוכים זה על גבי זה). מַרְגֵּמָה (של אבנים מס.). עֲרֵמָה (שֶל תבואה). גָּדִישׁ (של תבואה). *כְּרִי (כנ"ל). *קֻפָּה (סל או כלי, ובזמננו גל, כגון: קֻפָּה של אשפה, של זבל וכדומה). *זַבֶּלֶת (ערמת זבל). *מֻרְבִּית (גל אבנים); עָנָף).

202 (גלגל) הִתְגַּלְגֵּל. הִתְהַפֵּךְ. סָבַב. *חָזַר (*גַּלְגַּל הַחוֹזֵר). *הִתְעַפֵּר (בעפר). *הִתְאַבֵּק (בַּעֲפַר רַגְלֵי…). הִתְפַּלֵשׁ (בעפר). הִתְבּוֹסֵס (בדם).

203 גַּלְגַּל ש. אוֹפַן. חִשּׁוּק (העגול העליון של האופן. *עִגול של ברזל או של עץ שֶׁמִּסָּבִיב לְלִמּוּדֵי הבית לְהַדְּקָם). חִשּׁוּר (אחת היתדות שבגלגל שקָצֶהָ האחד נָעוּץ בַּחִשׁוּק וְקָצֶהָ השני בַּגַּב). גַּב (טבור הגלג שבו נעוצים החשורים והסֶּרֶן עובר בתוכו). חָשׁוּק (מעין טבעת גדולה לחבר בה עמודים. “וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵּיהֶם”). °חִשּׁוּק (כנ"ל). *צָמִיג (טבעת גומי נתונה על אופן המכונית).

204 גַּלָּב ח. *סַפָּר.

205 גָּלָה פ. הָלַךְ בַּגּוֹלָה. יָצָא. יָצָא בַגּוֹלָה. הָגְלָה. נָע. נָד. נָע וְנָד. *נִטַּלְטֵל. נִדַּח. *עָקַר. בָּרַח. *נִטְרַד.

– עָשָׂה לוֹ כְּלֵי גוֹלָה (מ). *עָרַךְ גָּלוּת (נדד לשם סגוף ומרוק עון). *פָּלַט נִשְׁמָתוֹ בְּחֵיק נָכְרִיָּה (מת בגולה). *שֻׁלַּח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה. *נִגְזַר עָלָיו טֵרוּד. *נִדּוֹן בְּגֵרוּשִׁים. ע"ע ברח

פתגמים: *אוֹיֹ לֶהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם (ברכות ג.). בַּגּוֹלָה לֹא הָלַךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר (ירמיה מח, יא). מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ (ירמיה לא, ט). *וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם – בְּאְרְצֶכֶם אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח, וְאֵין אַתֶּם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח חוּצָה לָהּ. *צְדָקָה עָשָׂה הַקָּבָּ"ה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרן בֵּין הָאֻמּוֹת (פסחים פז).

206 גִּלָּה פ. גִּלֶּה. *גִּלַּע (הסיר המכסה). חָשַׂף. עֵרָה, הֶעֱרָה (“מְקוֹרָה הֶעֱרָה”). פָּרַע (ראשו, שער ראשו). °פִּעְנַח (גלה מסתורין. פתר חידות. מס). *פִּרְסֵם. ע"ע בשר

– גָּלָה אָזְנוֹ. גִּלָּה סוֹד. גִּלָּה אֶת מִסְתָּרָיו. *גִּלָּה לִבּוֹ. גִּלָּה עֲמֻקּוֹת. גִּלָּה נַבְלוּתוֹ. הִגִּיד תַּעֲלוּמוֹת. הִגִּיד לוֹ אֶת כָּל לִבּוֹ. תַּעֲלוּמָה הוֹצִיא אוֹר (מ).

נִגְלָה (“נִגְלָה ה' אֶל שְׁמוּאֵל”, “נִגְלָה עֲוֹן”…). הִתְגַּלָּה (“וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ”).

– נֶחְשַׂף. *הִתְקַלֵּף טְלָאוֹ (נגלתה בערותו).

הפוכו: כִּסָּה. הֶעְלִים. הִסְתִּיר. צָפַן. צָפַן אִמְרֵי פִיו. צָפוּן בְּלִבּוֹ. *הִבְלִיעַ (אמר בדרך הבלעה). *עָבַר בִּשְׁתִיקָה עַל… הַדָּבָר יָמוּת עִמִּי (בן סירא, יט, ט).

207 גָּלוּי ח. בְּגָלוּי. *בְּפֻמְבֵּי. *בְּפַרְהֶסְיָה. *בְּרַבִּים. *בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּמְקוֹם רוֹאִים. עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. *עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. *בְּרֵישׁ גְּלֵי

(א. בגלוי). בַּצָּהֳרַיִם. בְּעֶצֶם הַיּוֹם.

– נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ. לְעֵינֵי כָל הָעָם. בִּפְנֵי קָהָל וְעֵדָה. גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים. °עַל דַּעַת הַקָּהָל. °לְפִי הַהַסְכָּמָה הַכְּלָלִית.

*מָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ (מקום גלוי, שכל אחד יכול לנגוע בו בידו).

– בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת. בַּשַּׁעַר. בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים. בִּמְרוֹמֵי קָרֶת. °בְּגִלּוּי לֵב (מבלי כסות דבר).

– גָּלוּי וְיָדוּעַ. לְמַעַן יֵדְעוּ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ.

208 גִּלַּח פ. (את השער בתער). גָּזַז. *סִפֵּר (את השער במספרים). כָּסַם (נ. גזז שער הראש. “וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ, כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם”, יחזקאל מד, כ). הֶעֱבִיר תַּעַר עַל… הִקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ (גזז שער הראש כעגול). הִשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ (גלח). *נִשֵׁר (*“נִשֵר שְׂעָרוֹ”, לקט שערו, מרט). *לִקֵּט (מרט שערה שערה ביד). מָרַט. – °מַגְלֵחַ (מכשיר גלוח).

209 (בגלל) בִּגְלַל. °בִּשְׁבִיל. °בְּגִין. עֵקֶב. בְּעֵקֶב. בַּעֲבוּר. °עֲבוּר. *מִשּׁוּם. מִפְּנֵי… מֵחֲמַת. יַעַן. יַעַן אֲשֶׁר. כִּי. *בְּעֶטְיוֹ שֶׁל… (על פי רֹב מסבה רעה). עַל יְדֵי. עַל (“הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ”, בראשית כ, ג. “הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתְךָ עַל אָמְרְךְ לֹא חָטָאתִי” – ירמיה ב, לה. “כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם”, תהלים מד, כג). *מִכֵּוָן. *כֵּוָן ש… מֵאַחַר ש… *שֶׁהֲרֵי. °מִסִּבַּת… °בְּסִבַּת… °מִטַּעַם. *מִתּוֹךְ ש…

210 *גֹּלֶם ש. (גוש בלי תאר. גוף העֻבר במעי אמו. חסר דעה). °חֹמֶר גָּלְמִי (החמר הראשון למלאכה, raw material). *אַבְטוֹמָטוֹס (מתנועע מעצמו ושלא מדעת).

211 גֹּמֶא ש. סוּף. קָנֶה. קָנֶה וָסוּף.

212 גַּמָד ת. (קטן בקומתו, יוצא מן הכלל בקטנותו). *נַנָּס. *גּוּץ. °אֶצְבָּעִי (קטן כאצבע). °אֶצְבְּעוֹנִי (כנ"ל).

הפוכו ע"ע גדול

– הָיָה כְּחָגָב בְּעֵינָיו.

213 גְּמוּל ש. גְּמוּלוֹת. שִׁלוּם. שִׁלוּמָה (ע). *אַגְרָא (*לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא – לפי הצער השכר, הכל לפי הטרחה).

– יְמֵי הַשִּׁלוּם. יוֹם הַפְּקֻדָּה (יום הדין).

– זוֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרוּהוּ. זוֹרֵעַ עַוְלָה יִקְצֹר אָוֶן. רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ. הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. כּוֹרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל. חוֹפֵר גֻמָּץ בּוֹ יִפּוֹל. בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. גּוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. *בַּקְּדֵרָה ֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ נִתְבַּשֵּׁל. *חָזְרָה עָלָיו מַחֲשַׁבְתּוֹ. *בסאה שמדדו בה נמדדו. *במדה שאדם מורד מודדין לו. *שמר לי ואשמר לך (טובה בעד טובה). *פְּרִי מַעֲלָלָיו יֹאכַל. גְּמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ. *מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ. “אִם תֵּלֵךְ עִמִּי בְּקֶרִי, וִהָלַכְתִּי עִמְּךָ בַּחֲמַת קֶרִי” (ויקרא כו, כח). *מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. *בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, מוֹדְדִין לוֹ. *כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ כָּךְ עוֹנִים (בנוגע לברכת המזון, ופירושו: כשם שאדם מתנהג עם הבריות כך מתנהגים עמו).

– *עַל דְּאַטֵּפְתְּ אַטְּפוּךְ (א. על שום שטבעת אחרים טבעו אותך).

214 גָּמַל פ. שִׁלֵּם. שִׁלֶּם לוֹ כְּפָעֳלוֹ. הֵשִׁיב גְּמוּלוֹ. הֵשִׁיב לוֹ כְּפָעֳלוֹ. עָשָׂה לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְרֵעֵהוּ. נָתַן דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. הֵשִׁיב לוֹ מַעֲלָלָיו. עוֹלֵל לוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלֵל לְרֵעֵהוּ. בָּא עַל שְׂכָרוֹ. *לָקַח אֶת שֶׁלוֹ. *מָצָא מָקוֹם לִגְבוֹת אֶת חוֹבוֹ. *הִתְחַלְתָּ – גְּמֹר. *אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה הֱוֵי גוֹמֵר אוֹתָהּ. *כָּל הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ, אֵינָהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. *לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר. *שְׁתִיתֶם אֶת הַיַּיִן, הַחֲזִירוּ אֶת הַקַּנְקַן לִמְקוֹמוֹ. *הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר גְּמָר פֶּרִי.

215 גָּמַר פ. כִּלָּה. *סִיֵּם. בִּצַּע (לעשות מעשהו, ובזמננו הוציא לפעל). *פָּסַק. *הִפְסִיק. הִשְׁלִים. *חָתַם (“חוֹתֵם בְּבָרוּךְ”). חָסַל (כלה והשחית. “יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה”). ºחִסֵּל (גמר את הענין, בִּטלוֹ, to liquidate).

– *הֵבִיא לִידֵי גְמָר. שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה. *בֵּרַךְ עַל הַמֻּגְמָר.

– *נִגְמַר (*מִשֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ. *נִגְמַר הַדִּין). כָּלָה (“כָּלָה הַבַּיִת”. "וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת

מִשְׁכַּן"). כֻּלָה (“וַיְכֻלוּ הַשָׁמַיִם”). אָפֵס (“כִּי אָפֵס כֶּסֶף”). פַּס (“פַּסּוּ אֱמוּנִים”). תַּם (“וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים”. “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן”). שָׁלַם (“וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה”. “וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ”). *נִשְׁלַם (ºתַּם וְנִשְׁלַם – נדפס בסוף הספרים לפנים). *פָּסַק (*מִשֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים"). מָלֵא (“מָלְאוּ יָמָיו”). חָדַל (“חָדַל הַמָּטָר”). סָף (משרש סוף. “סָפוּ תַּמּוּ מִן בַּלָּהוֹת”). שָׁבַת (“זְקֵנִים מִשַׁעַר שָׁבָתוּ”). עָמַד (“עָמְדָה מִלֶדֶת”. “וַיַּעֲמֹד הַשֶׁמֶש”. “וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַעְפּוֹ”). אָזַל (“הַלֶחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ”). *נִתְמַצָּה הַחֶשְׁבּוֹן (הזכות והחובה נשתוו. בא הענש על העון ונגמר החשבון).

216 גַּן ש. גַּנָּה. גִּנָּה. פַּרְדֵּס (בזמננו, גן של פרי הדר). כֶּרֶם (של עצי גפן). *בֻּסְתָּן (של עצי פרי). ºמַשְׁתֵּלָה (גן שתילים רכים לצרכי נטיעות). ºחֲמָמָה (בנין מכֻסה גג זכוכית וחם בו, ומגַדלים בו גִּדּוּלים ביי קֹר).

– גַּן יֶרֶק. גַּן פְּרִי. גַּן ה'. גַּן עֵדֶן. *גַּן טִיּוּל.

– ºגַּנָּן. ºבֻּסְתְּנַי (בוסתנאי). ºפַּרְדְּסָן.

– ºגַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. גַּן אֱלֹהִים. ºעוֹלָם הַבָּא. ºעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. ºעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. ºעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת. ºעוֹלָם הָאֲצִילוּת. ºעוֹלָם הָאֱמֶת.

*יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. *שַ"י עוֹלָמוֹת. *אוֹר הַגָּנוּז. אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים (שבעת ימי היצירה). ºיַיִן הַמְשֻׁמָּר (לצדיקים לעולם הבא). ºסְעֻדַּת לִוְיָתָן (הַנִּתֶנֶת לצדיקים בעולם הבא).

217 *גִּנָּה אוֹתוֹ ע"ע חרף

218 גָּנַב פ. שָׁלַח יָדוֹ בְּ… הֶעְלִים. שָׁדַד. חָטַף.

– נָתַן אֶל כֵּלָיו. דָּבַק בְּיָדוֹ (דברים יג, יח). נָתַן בַּכִּיס עֵינוֹ (פאראפרזה של נתן בכוס עינו).

– גַּנָּב. מְגַנֵּב. ºלַקְחָן (ה).

פתגמים: אֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן (דברים כג, כה). לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב (משלי ו, ל). מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. *הַגּוֹנֵב מִן הַגַּנָּב פָּטוּר (ב"ק ז, משנה א). *פִּרְצָה קוֹרֵאת לַגַּנָּב (ההזדמנות מגרה את היצר. סוכה כו). *לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב, אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב (לא העכבר הגנב, כי אם החור. גיטין מה.). *שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים. *רִאשׁוֹן שֶׁבְּגַנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (גנבת דעת קשה מגנבה פשוטה. תוספתא, ב"ק, ז). ºהַגַּנָּבִים כְּשֶׁיָּרִיבוּ תִּגָּלֶה הַגְּנֵבָה (עמנואל, מחברות יא). ע"ע גזל

219 גָּנַן פ. גָּנַן עָלָיו. הֵגֵן עָלָיו. סָכַךְ עָלָיו. הֵסֵךְ עָלָיו. שָׁמַר עָלָיו.

– רָב לוֹ. רָב רִיבוֹ. דָּרַשׁ מִשְׁפָּטוֹ מִיַּד… הָיָה סֵתֶר לוֹ. הָיָה עָלָיו סִתְרָה. הָיָה מָגֵן לוֹ. חָפַף עָלָיו

(ע). פָּרַשׂ כְּנָפָיו עָלָיו. עָמַד בַּפֶּרֶץ. הָיָה חוֹמָה עָלָיו. סִתְרוֹ וּמָגִנּוֹ הוּא. סוֹכֵךְ בִּכְנָפָיו עָלָיו (המגן). סַךְ לְרֹאשׁוֹ. *נִכְנַס בַּעֲבִי הַקּוֹרָה (להגן עליו, לבקש רחמים עליו או להיטיב לו). *טָעַן לוֹ. *הִמְלִיץ עָלָיו. *לִמֵּד עָלָיו סַנֵּגוֹרְיָה. *לִמֵּד עָלָיו זְכוּת. ºסִנְגֵּר עָלָיו. מצא מגן: חָסָה בְצִלּוֹ. חָסָה תַּחַת כְּנָפָיו. חָסָה בְּסֵתֶר כְּנָפָיו. מָצָא מַחֲסֶה. בְּצִלּוֹ יִתְלוֹנָן. הגן על עצמו: עָמַד עַל נַפְשׁוֹ. ºהִתְגּוֹנֵן. ºהִשְׁתַּרְיֵן (כאלו לבש שריון להגן על עצמו). *הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ (סנהדרין עב.). *לַחְמְךָ קוֹדֵם לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ (חולין פד.). אֵין אָדָם עָשׂוּי שֶׁסּוֹתְמִים אוֹרוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק (ב"ב ס.).

220 געגע פ. *גִּעְגַּע עָלָיו. *הִתְגַּעְגַּע עָלָיו. עָרַג אֵלָיו. כָּמַהּ לוֹ. נִכְסַף אֵלָיו. *הִשְׁתּוֹקֵק עָלָיו. שׁוֹקֵק לוֹ. כָּלְתָה נַפְשׁוֹ. עָרְגָה נַפְשׁוֹ. כָּמְהָה נַפְשׁוֹ. צָמְאָה לוֹ נַפְשׁוֹ. כָּמַהּ בְּשָׂרוֹ לוֹ. נַפְשׁוֹ חִכְּתָה לוֹ. נָשָׂא נַפְשׁוֹ אֵלָיו. חָפֵץ בּוֹ. *הָיוּ לוֹ גַעְגּוּעִים עָלָיו. *קָשְׁתָה עָלָיו פְּרִידָתוֹ. ע"ע אהב

221 גֹּעַל ש. גֹּעַל נֶפֶשׁ. שְׁאָט נֶפֶשׁ. *תִּעוּב. תּוֹעֵבָה. תּוֹעֲבַת נֶפֶשׁ. *מִאוּס. זָרָא (היה לו לזרא). *בְּחִילָה.

222 גָּעַר פ. גָּעַר בּוֹ. הוֹכִיחַ אוֹתוֹ. יִסֵּר אוֹתוֹ. כִּהָה בוֹ (פרוש מקֻבל: הפריע בעדו וגער בו; ויש מפרשים: העציב). *סָנַט בּוֹ. *נָזַף בּוֹ. *גִּנָה אוֹתוֹ. דִּבֶּר עִמּוֹ קָשוֹת.

– *גָּעַר בּוֹ בִּנְזִיפָה (בתלמוד: *גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִנְזִיפָה. *גָּעַר בּוֹ וְיָצָא בִנְזִיפָה. ובזמננו: גָּעַר בּוֹ בִּנְזִיפָה). *שִתֵּק אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה. *אָמַר לְפָנָיו דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים. *זָרַק בּוֹ מָרָה. *שְׂרָפוֹ בַהֶבֶל פִיו. *שְׂרָפוֹ בַּהֶבֶל שֶׁבְּפִיו.

223 גְּעָרָה ש. תּוֹכֵחָה. תּוֹכַחַת מוּסָר. מוּסָר. דִּבְרֵי מוּסָר. *נְזִיפָה. *דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים.

224 גֶּפֶן ש. גֶּפֶן אַדֶּרֶת (גדלת גזע ורבת ענבים). גֶּפֶן סְדוֹם (שענפיה מרים). גֶּפֶן סֹרַחַת (נמוכה וענפיה משתרעים על האדמה). *גֶּפֶן רַגְלִית (נמוכה ושריגיה על האדמה). *גֶּפֶן דָּלִית (שענפיה מֻדְלים על גדר או על עצים). ºגֶּפֶן שָׂדֶה, ºגֶּפֶן בָּר (גדלת פרא). *עָרִיס (גפנים המטפסות על גדר או כֹּתל ועושות מעין סֻכה מלמעלה. *אֵיזֶהוּ עָרִיס? הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, כלאים ו, א). שׂוֹרֵק, שׂוֹרֵקָה (גזע גפן משובחת). שָׂרִיג (ענף גפן. ובגפן שלשה שריגים. בראשית מ, י). עֵנָב. עֲנָבִים. גַּרְגֵּר (של גפן, ענב). בְּאוּשִׁים (שנתקלקלו). סוּרִים (מסוג גרוע). בֹּסֶר. עוֹלֵלוֹת (שירי האשכול). *פֶּרֶט (ענבים שנשרו. *שְׁנֵי גַרְגְּרִים פֶּרֶט, וּשְׁלֹשָה אֵינָם פֶּרֶט. פאה ו, ה). אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים. זָמִיר (זמן זמירת הגפנים). בָּצִיר.

225 גֵּר ש. גֵּר צֶדֶק (נכרי שהתיהד משום אהבת היהדות). *גִּיֹרֶת. *גֵּרֵי אֲרָיוֹת (כותים שנתגירו מפחד האריות, והיום נקראים כך המתבוללים השבים ליהדות משנאת הגויים אליהם). *גֵּר תּוֹשָׁב (נכרי שפסק מעבוד אלילים. *נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה. גטין נזף).

פתגמים: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר (דברים י, יט). תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם (במדבר טו, טז). בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר (אספהו לביתך. איוב לא, לב). *חֲבִיבִין גֵּרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם (רות רבה ג). *גִּיֹּרֶת – הַכֹּל רִצין לִשָּׂא אוֹתָהּ (הוריות יג.). *גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי (דומה, בלי חטא. יבמות כב.). *גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר פּוֹשְׁטִין לוֹ יָד לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה (ויקרא רבה ב). כָּל מִי שֶמְּקָרֵב אֶת הַנָּכְרִי וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְרָאוֹ (בראשית רבה לט, יד). *קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת (יבמות מז, משום מנהגים נכרים שהם מכניסים לישראל).

226 גַּרְגֵּר ש. *גַּרְעִין. *גַּרְעִינָה. זֵרְעוֹן. עֵנָב (גרגר פרי הגפן ופרי השיח). *עֲנָבָה (עֵנָב: גרעין תבואה). פְּרֻדָּה (ע. גרעין תבואה). *גַּלְעִין, *גַּלְעִינָה (גרעין קשה בפרי, בזיתים, בתמרים וכיו"ב). חַרְצַן (הגרעין הקטן שבענבים). גֶּרֶשׂ, *גְּרִיסִים (גרעיני תבואה טחונים).

גרגרים: ºאֻכְמָנִית (גרגר שיח שחור, blackberry). ºגַּרְגֵּר שָׁחוֹר (black־currant). ºגַּרְגֵּר אָדֹם (red־currant). *חֲזַרְזַר (ירֹק ועוקצני, gooseberry). סְנֶה (במ"ר: סְנָאִים, Rubus sanctus). *עִנְבְנִיָּה (currant). ºעִנְבַת הַגַּן (garden־berry). *פֶּטֶל, ºסְנֶה מַעֲרָבִי (raspberry). *תּוּת (mulberry). ºתּוּת גִּנָּה, ºתּוּת אֲדָמָה (strawberry).

227 *גָּרֵד פ. (חִכֵּךְ את הגוף בכלי או בצפרנים. *אֵין גּוֹרְדִין בְּמִגְרֶדֶת בְּשַׁבָּת). *גֵּרֵד. *חָכַךְ (*כְּאָדָם הַחוֹכֵךְ עַצְמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְסֻפָּק בַּדָּבָר).

*שָׁף, *שִׁפְשֵׁף (*הַסַּיִף מֵאֵימָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה? מִשֶׁיְּשׁוּפֶנּוּ, וְהַסַכִּין מִשֶׁיַּשְׁחִיזֶנָּה). *קִרְצֵף (סָרַק

במסרק בעל שנים גדולות). קֵרַד (סָרַק במסרק בעל שנים קטנות). שָׂרַט (“וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרֶטֶת”).

228 גָרוֹן ש. גַּרְגְּרוֹת, *גַּרְגֶּרֶת. לֹעַ, לוֹעַ. *בֵּית הַבְּלִיעָה.

229 גַּרְזֶן ש. מַגְזֵרָה (נ). קַרְדֹּם. פַּטִּישׁ, כֵּילַף (נמצא במקרא אך ברבים: כֵּילַפוֹת). מַעֲרָצָה (נ). *קֻרְנוֹס. *מַכּוֹשׁ. מַפָּץ, כְּלִי מַפָּץ (כלי שבירה). מַפַּץ (כנ"ל). *מַקּוֹר (פטיש מחֻדד לנקוב בו).

230 *גָּרַם פ. סִבֵּב. הֵסֵב. הֵנִיעַ. *הֵבִיא לִידֵי.. *גִּלְגֵּל (“מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּי”). *נִגְרַם. ºסֻבַּב. הוּסַב. ºהִסְתַּבֵּב.

231 גָּרַע פ. חִסֵּר. הֶחְסִיר. הִמְעִיט. *הִפְחִית. מִעֵט. הִקְטִין. קִצֵּר. *קִפַּח.

– נִגְרַע. מָעַט. *פָּחַת. צָעַר

(ע). קָטֹן. קָצַר. *קֻפַּח. *נִלְקָה בְחָסֵר. הָלַךְ הָלֹךְ וְחָסֵר. *פָּחַת וְהָלַךְ.

232 גֵּרָעוֹן ש. ºמִגְרַעַת. חֶסְרוֹן. *מִעוּט. ºהִתְמַעֲטוּת. *קִצּוּר. *קִפּוּחַ (*קִפּוּחַ שָׂכָר. *קִפּוּחַ יָמִים. ºקִפּוּחַ זְכֻיּוֹת). *לִקּוּי (*לִקּוּי חַמָּה, *לִקּוּי לְבָנָה, – כשהן מתכסות ומתקדרות). *פְּחָת (*יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ). *חֶסְרוֹן כִּיס. *הֶפְסֵד. נֵזֶק. *הֶזֵּק.

233 גרש פ. גֵּרַשׁ. הוֹרִישׁ (ע). שִׁלַּח. הִבְרִיחַ מֵעָלָיו (נחמיה יג, כח). נָשַׁל (“וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ”). נִשֵּׁל אוֹתוֹ (“וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת”). הִרְחִיק אוֹתוֹ. הוֹצִיא אוֹתוֹ. הִדִּיחַ אוֹתוֹ. הֶגְלָה אוֹתוֹ (למקום נכר). הֱסִירוֹ מֵעַל פָּנָיו (מ"ב, יז, יח). *דָּן אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִים. *עָקַר אוֹתוֹ (*עוֹקֵר כְּנַעֲנִים וּמַכְנִיס יִשְׂרְאֵלִים – ילקוט שמעוני, ישעיה שצא). נָתַשׁ אוֹתוֹ (מעל אדמתו. דברים כט, כז). *טָרַד, *הִטְרִיד אוֹתוֹ. דָּחָה אוֹתוֹ. הָדַף אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ צֵא (“תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ”, ישעיה ל, כב). דברי גרוש: לֶךְ לְךָ. גֶּשׁ הָלְאָה. בְּרַח לְךָ. בְּרַח דּוֹדִי, הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ. צֵא צֵא. סוּר, סוּרָה. שְׁעֵה מִמֶּנִּי. שְׂטֵה מֵעָלַי. סוּר מִמֶּנִּי. הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ. ַל תִּקְרַב הֲלֹם. *הִסְתַּלֵּק. *סַלֵּק עַצְמְךָ. *כַּלֵּה נְבוּאָתְךָ וָצֵא. ºלֵךְ לַעֲזָאזֵל. ºלֵךְ לְכָל הָרוּחוֹת.

– גֹּרַשׁ. נֻשַּׁל (מנחלתו). הֻדַּח. נִסַּח (נִסַּח מֵעַל אַדְמָתוֹ). גָּלָה. הָגְלָה. הָרְחַק. *נִטְרַד. הוּצָא. שֻׁלַּח. *סֻלַק. נִתַּשׁ מֵעַל אַדְמָתוֹ. *נִתְחַיֵּב. שִׁלּוּחַ. *נָדוֹן בְּגֵרוּשִים. *נִדְחַף מִמְּחִצַּת… גֹּרַשׁ מִבֵּית תַּעֲנוּגָיו.

– גֵּרוּשׁ. *גֵּרוּשִׁים. *טֵרוּד. *טֵרוּדִים. *נִשּׁוּל. ºהוֹצָאָה. הַרְחָקָה. גָּלוּת. גּוֹלָה. שִׁלּוּחַ. שִׁלּוּחִים.

234 גֶּשֶׁם ש. מָטָר. יוֹרֶה (גשם ראשון בארץ ישראל בחדשי מרחשון וכסלו). מוֹרֶה (כנ"ל). מַלְקוֹשׁ (גשם אחרון בארץ ישראל בסוף אדר ובהתחלת ניסן). רְבִיבִים (טִפֵּי גשמים. נ.). שְׂעִירִים (ע.נ). דֶּלֶף (גשם דק היורד לאט) סַגְרִיר (מטר סוחף בלִוְיַת רוחות. “יוֹם סַגְרִיר” מקֻבל ליום מעֻנן שדלף מטפטף בו). מַבּוּל (גשם שוטף המביא חֻרבן). מַבּוּל מַיִם. *שִׁטָּפוֹן. זֶרֶם. זַרְזִיף (נ. ע. “זַרְזִיף אֶרֶץ”).

– יָרַד מָטָר. נִתַּךְ מָטָר. עָרַף מָטָר (ע). הָיָה מָטָר. נִמְטְרָה הָאֲדַמָה. ה' הִמְטִיר. *יָרְדוּ גְשָׁמִים. גֻּשְּׁמָה

הָאָרֶץ. עָבִים נָטְפוּ מַיִם (מ).

– גֶּשֶׁם נְדָבוֹת. גֶּשֶׁם בְּרָכָה. *גִּשְׁמֵי

בְרָכָה. *גִּשְׁמֵי רָצוֹן. *גִּשְׁמֵי נְדָבָה. *טַלְלֵי רָצוֹן. *טַלְלֵי בְרָכָה. *טַלְלֵי נְדָבָה, שֶׁטֶף מַיִם. זֶרֶם. זֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים. גִּשְׁמֵי זַעַף. מִטְרוֹת עֹז. מָטָר סוֹחֵף. גֶּשֶם

שׁוֹטֵף. דֶּלֶף טוֹרֵד. (הנוטף לאט ובמשך זמן רב). אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ (מ. על מטר סוחף). יִזְּלוּ שְׁחָקִים. שְחָקִים יִרְעֲפוּ טָל. הַשָּׁמַיִם יִרְעֲפוּ טָל. הַשָּׁמַים נְתנוּ טַל (זכריה ח, יב). ºיֶרַח זִיו הָיָה לְיֶרַח בּוּל (גשמים רבים בימי האביב שלא לרצון. יל"ג). לא ירד גשם: ה' עָצַר אֶת הַשָׁמַיִם. נֶעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם וְלֹא הָיָה מָטָר. נִכְלָא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם. כָּלְאו הַשָּׁמַיִם מִטָּל. – שָׁנָה גְשׁוּמָה (רַבַּת גשמים). *שָנָה טְלוּלָה (רבת טל). *שָׁנָה שְׁחוּנָה (מעוּטת גשמים). שְׁנַת בַּצֹּרֶת. *עֲצִירַת גְּשָׁמִים. *רְבִיעָה (עונת הגשמים בארץ ישראל. *רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה – מראשית מרחשון עד י“ז בו; רְבִיעָה שְׁנִיָּה – מי”ז במרחשון עד כ“ג בו; רְבִיעָה שְׁלִישִׁית – מכ”ג במרחשון עד סוף החֹדש – שנוי במחלקת).

– בָּרָד (גשם קפוא היורד כרסיסי קרח). שֶׁלֶג. – *אָנו (ישראל) יֶש לָנוּ מוֹעֲדוֹת, וְאַתֶּם (הגויים) יֶשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת, אֵיזֶה יוֹם שֶׁאָנוּ וְאַתֶּם שְמֵחִים? – זֶה יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים.

 

ד    🔗

235 דָּאַג פ. דָּאַב. נֶעֱצַב. הִתְעַצֵּב. *חָשַׁשׁ. *הִצְטַעֵר. הוּא חוֹלֶה עָלָיו (דואג לו). נֶחֱלָה עָלָיו (נ. “וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף”. עמוס ו, ו).

– נֶעֱצַב אֶל לִבּוֹ. הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. נָפְלוּ פָנָיו. לִבּוֹ דַוָּי. לִבּוֹ עָלָיו דַּוָּי. נַפְשׁוֹ תָשׁוּחַ. נַפְשׁוֹ תִשְׁתּוֹחַח. נַפְשׁוֹ תֶהֱמֶה. עֵינוֹ תִדְאַב. רוּחוֹ סָרָה. כִּהֲתָה רוּחוֹ. נַפְשׁוֹ עָגְמָה. הָלַךְ קֹדֵר. הָלַךְ קְדֹרַנִּית. ֹרְקָיו לֹא יִשְׁכָּבוּ. *נוֹדֵד שְׁנַת עֵינָיו עַל… (ספרי ח"ב).

– דְּאָגָה ש. דְּאָבָה. דַּאֲבוֹן נֶפֶש. עֶצֶב. עַצֶּבֶת. עִצָּבוֹן. מְגִנַּת לֵב. ºעַגְמַת נֶפֶשׁ. ºעַגְמָה. תּוּגָה. יָגוֹן. *חֲשָׁשׁ.

– בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה.

– ºדָּאוּג. ºמָדְאָג. ע"ע עצב

שלא לדאוג דאגת מחר: *דַּיָּהּ לַצָּרָה בִּשְׁעָתָהּ. בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם (ואל תדאג ליום מחר). *אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר (יבמות סג:) אַל תֵּעָצֵב. אַל יִחַר בְּעֵינֶיךָ. ע"ע בטחון

פתגמים: דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה (משלי יב, כה. יספרה לרעו וירוח ללבו). לֵב דּוֹאֵג יַזְקִין בְּלֹא יוֹמוֹ (בן סירא ל, כה). *מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה (אבות ב). *גַבְרֵי גִבָּרִין קְטַל דְּוָיָא (סנהדרין ק. א. אנשים גבורים – המיתה הדאגה). ºדְּאָגָה לֹא תוֹעִיל וּמִמָּוֶת לֹא תַצִּיל (תחכמוני כא).

236 דִּבּוּר ש. (מובן מלה או מאמר). דָּבָר. דִּבֵּר (ע. ובמ"ר: דִבְּרוֹת: “עשרת הדברות”). דְּבָרָה (נ. ע. בסמיכות “דִּבְרַת”). מִדְבָּר (ע). מִלָּה. ºמֶלֶל. אֹמֶר. אֵמֶר (ברבים: אֲמָרִים ואינו ביחיד). מַאֲמָר. אִמְרָה. *אֲמִירָה. נִיב. הֶגֶה. הָגִיג. פִּתְגָּם. מִבְטָא. *בִּטּוּי. *מֵימְרָא (א). אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִם. *אַשְגָּרַת לָשׁוֹן (מהירות לשון).

– דְּבַר שְׂפָתַיִם. מוֹצָא שְׂפָתַיִם. מוֹצָא פֶה.

237 *דִּבּוּר ש. שֵׂחַ. שִׂיחַ. שִׂיחָה. נְאוּם (בזמננו דרשה ברבים). *מִלּוּל (בזמננו דברים של מה בכך ופטפוטם של תינוקות). ºמִלְמוּל (של תינוקות). לַהַג (דברי רוח והבאי). לַחַשׁ (דברים הנאמרים בקול נמוך). מְלִיצָה (במשל ובדברים נשגבים). *סִגְנוֹן (דרך בטוי הרעיונות). *אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד). *פִּטְפּוּט דברי רוח. רֹב דברים בלא ענין). ºדַּבְּרָנוּת. ºאֲרִיכוּת לָשוֹן. ºהֶרְחֵב דִּבּוּר.

*אַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן (דברים הנאמרים מתוך שגרה והרגל). *פְּלֵיטַת לָשׁוֹן (בלי כונה).

– אִמְרֵי בִינָה. אִמְרֵי ישֶׁר. אִמְרֵי שֶׁפֶר. אִמְרֵי

נֹעַם. דְּבָרִים נְכוֹחִים. לָשׁוֹן רַכָּה. לְשׁוֹן לִמּוּדִים. לְשׁוֹן חֲכָמִים. מֶתֶק שְׂפָתַיִם. *דְּבָרִים שֶׁל טַעַם. *דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב. *דְּבָרִים הַמִּתְיַשְׁבִים עַל הַלֵּב. *דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב. דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו (ברור מכל צדדיו. משלי כה, יא). *שִיחָה נָאָה. *אֲמִירָה נְעִימָה (שבת קה.). *דְּבָרִים מְתוּקִים מִדְּבָשׁ (חגיגה יג.). ºדִּבּוּר מְפוֹצֵץ (אמרה שנונה ועושה רשם). *אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ… דִּבְרֵי מְלִיצָה. דְּבָרִים נִמְלָצִים. *דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

– לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת (עזות). עָתָק (כנ"ל). *לְשׁוֹן פַּלְטִין (לשון צחה לדבר בה לפני מלכים). *לָשׁוֹן נְקִיָּה (בלי מלים גסות). *לָשׁוֹן שֶׁהָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ (מובנת לַכֹּל). דְּבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת (ברורים וקבועים וחותכים). *דִּבְרֵי רִצּוּי. *דִּבְרֵי פִּיּוּסִים. *דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים (מוסר). רַכּוֹת.

– דִּבְרֵי רוּחַ. *דְּבָרִים בְּטֵלִים. *דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ. שִׂיחָה בְּטֵלָה. *דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

*לְשׁוֹן הֲבַאי (דברי גוזמא). *דְּבָרִים בְּעָלְמָא (סתם, בלי ערך). *דִּבְרֵי נְבוּאוֹת (שאין עליהם הוכחה). *דִּבְרֵי בוּרוּת (נדה סט:). *מִלֵּי דְעָלְמָא (עניני חֹל, בנגוד לדברי תורה). *לָשׁוֹן מְגֻמְגָם (בלתי ברורה). מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (יבמות קכא). *עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה. *בּוּקִי סְרִיקֵי (א. נאדות ריקים. דברים תפלים). *קִמְחָא טְחִינָא (א. קמח טחון, דברים שכבר נאמרו ואין בהם חדוש). *דִּבְרֵי תִפְלוּת. *שִיחַת חֻלִּין (ההפף מדברי תורה). *דִּבְרֵי תֵמַהּ (מתמיהים. *כָּל דְּבָרֶיךָ אֵינָם אֶלָּא דִבְרֵי תֵמַהּ). וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (בלי חדוש). *פִּטּוּמֵי מִלִּים (פטפוטים). טִיחַ תָּפֵל. מִשְׁלֵי אֵפֶר. “וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן” (מדבר שטות). *נְבלוּת פֶּה (דברים גסים). *נִוּוּל פֶּה (כנ"ל). נִיבוֹ נִבְזֶה (מ).

– דְּבָרִים קָשִׁים. קָשׁוֹת. *דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים.

פתגמים: שִׂיחָה בְּלֹא עָתָּהּ כְּשִׁיר בְּלֵב זּוֹעֵף (בן סירא כב, ו). *שִׂיחָתָן שֶל אָבוֹת נַעֲשׂוּ מַפְתֵּחַ לִגְאֻלַּת בָּנִים (מדרש לקח טוב, בראשית כח, כא). *אֲפִלּוּ שִׂיחָתָן שֶל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הִיא (מדרש תהלים קד, ג). *שִיחַת חֻלִּין שֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה לִמּוּד (סכה כא:). *אֵין הַקָּבָּ"ה מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, אֲפִלּוּ שְכַר שִׂיחָה נָאָה (ב"ק לח:). *דִּבְרֵי בַטָּלָה מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם (קהלת רבה, א).

238 דִּבֶּר (בהפסקה: דִּבֵּר) פ. דָּבַר (ע). נִדְבַּר (עם חברו). אָמַר. סִפֵּר. הִגִּיד. שָׂח. *סָח. שׂוֹחַח. *הֵשִׂיחַ. מִלֵּל. *מִלְמֵל (פטפט). הִבִּיעַ (מ). בָּטָא, בָּטָה (נ). בִּטֵּא. הָגָה. נָאַם (נאום). חִוָּה (דעה). *פִּטְפֵּט (דברים של מה בכך). ºלָהַג (דברי רוח). הוֹדִיעַ (הודעה). הִטִּיף (מוסר). *דָּרַשׁ (דרשה). ºאִנְפֵּף, ºגִּנֵּן (*בן ג’נח. הָגָה אותיות לא בבֵרור ודרך הנחירים). ºקֵרַט (הנ"ל. הגה אותיות, וביחוד את האות ריש, לא ברורות). *הִרְצָה (הציע דבריו. ºהרצה הרצאה ברבים). *גִּמְגֵּם (דבר בקשי ובעכובים. דבר דברים שאינם מובנים כל צרכם). *רָטַן (בלחש, דברים שאינם ברורים). *גִּבֵּב דְּבָרִים (הרבה לדבר ובלי טעם). בְּלַעֲגֵי שָׂפָה יְדַבֵּר (מ).

– פָּתַח פִּיו, פָּצָה פִּיו (ע). פָּתַח שְׂפָתָיו (מ). *פָּתַח וְאָמַר. לָקַח דְּבָרִים עִמּוֹ.

– דְּבָרָיו נִמְלְצוּ. עָרַב שִׂיחוֹ. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתָיו. אִמְרָתוֹ צְרוּפָה. עַוְלָה לֹא נִמְצְאָה בִשְׂפָתָיו. נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שְׂפָתָיו. כִּלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט. שְׂפָתָיו בָּרוּר מִלֵּלוּ. נְגִידִים יְדַבֵּר (ידבר נמרצות). יְדַבֵּר חֲלָקוֹת. יְדַבֵּר צַחוֹת (בלשון יפה וברורה). דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנוֹ. שְׂפָתָיו נוֹטְפוֹת מֹר. קֶסֶם עַל שְׂפָתָיו. לַהַב מִפִּיו יֵצֵא (בהתלהבות ובחֹם). חָצַב לַהֲבוֹת אֵשׁ (כנ"ל). *דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.

– הֶחֱלִיק לְשׁוֹנוֹ (דבר חלקות וחֹנף). *הֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ (בתֹם לבב). נָשָׂא עַל שְׂפָתָיו (בטא. “וּבַל אֶשָׂא שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתַי” תהלים טז, ד). נָשָא עַל פִּיו (מַה לְךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ". תהלים נ, טז). דִּבֶר קָשׁוֹת. דִּבֶּר מִשְׁפָּטִים. עָתָק יָצָא מִפִּיו (דברי גאוה. דברים קשים). דִּבֶּר רְתֵת (בחזקה ובחרדה). דִּבֶּר נְבָלָה. נִבֵּל פִּיו (בדברים גסים). הִרְבָּה לַהַג. שָׁנַן כַּחֶרֶב לְשׁוֹנוֹ. *הוֹצִיא דָבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו. עֲגָבִים בְּפִיו (בעניני מין. יחזקאל לג, לא).

– *הֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ. *הִרְבָּה שִׂיחָה. הֶאֱרִיךְ אֶת הַדִּבּוּר. הוֹצִיא כָל רוּחוֹ ("כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא

כְסִיל"). אֵין מַעְצוֹר לְרוּחוֹ (לא ישלוט בלשונו). עֲצֹר בְּמִלִּין לֹא יוּכַל. *הוּא בִּרְשׁוּת לְשׁוֹנוֹ (ולא לשונו ברשותו). ºהִקְדִּימָה לְשׁוֹנוֹ אֶת לִבּוֹ (דבר מבלי חשוב. חובת הלבבות). הִרְחִיב פֶּה. הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן. ºטוֹחֵן

הַרְבֵּה (מרבה דברים). *מְגַבֵּב דְּבָרִים. *טִיֵּל אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת (דבר בפרוטרוט). *הִרְבָּה דְּבָרִים. ºדִּבֶּר בְּהַרְחָבַת הַלָּשׁוֹן. *הֶאֱרִיךְ בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְקַצֵּר. הָלְאָה (את השומע). ºמִלֵּא אָזְנָיו שֶׁל… (הוגיעו בדברים). טָח תָּפֵל (דבר דברים בטלים). ºהַדְּבָרִים מְרֻבִּים וְהָעִנְיָן מֻעָט (רמב"ם). *טָחַן קֶמַח טָחוּן. ºהֶעֱלָה נֵרָה (חזר על דברים ידועים). *גִּמְגֵּם. ºאִנְפֵּף (דבר בעד האף, ולא היו דבריו ברורים). *הִשִּׂיאוּ לְדָבָר אַחֵר (כדי שיסיח דעתו ממה שֶׁדֻּבַר קֹדֶם). *הִפְלִיגוֹ בִדְבָרִים (כנ"ל. יומא סו:). *סִבֵּב אוֹתוֹ בִּדְבָרִים (כדי להביאו לענין הרצוי לו. *הִתְחִילוּ מְסַבְּבִים אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת. יבמות טז.).

– עַד אָן תְּמַלֵּל?

– *קִצֵּר. ºדִּבֶּר בִּקְצִירַת

הָאֹמֶר (מליצה רבנית). גָּרַע שִׂיחָה. *קַב וְנָקִי (מעט וטוב). *מֻעָט הַמַּחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה (כנ"ל).

– ºעַד כָּאן דְּבָרָיו, ºעַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ (כשגומרין למסור דברי אדם כצורתם).

בצווי: *פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ.

239 *דַּבְּרָן ת. אִישׁ דְּבָרִים. אִישׁ שְׂפָתַיִם. אִישׁ לָשׁוֹן (לרכילות). בַּעַל לָשׁוֹן (קהלת י, יא). *דַּרְשָן. ºנוֹאֵם. ºמַגִּיד מישרים (דרשן ומטיף מוסר). ºמַגִּיד (דרשן בבתי תפלה). ºמַטִּיף (דרשן מודרני בבתי תפלה). ºמַרְצֶה (הרצאות).

– כֹּחוֹ בְּפִיו. –פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת. –פֶּה

מְמַלֵּל רַבְרְבָן (א. מדבר גדולות, מצטין בכשרון הדבור). *שׂוֹרֵף בְּהֶבֶל שֶׁבְּפִיו (חריף בדבורו). *פֶּה קָדוֹש (של צדיק). *רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים. *כְּמַעְיָן שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק. *כְּנָהָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ. פִּיו כְּחֶרֶב חַדָּה. מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ. פִּיו מְקוֹר חַיִּים (“מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק”. משלי י, יא). כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹנוֹ.

– *פֶּה דוֹבֵר נְבָלָה. *מְנַבֵּל פִּיו.

דברי עדוד ואזהרה: יְהִי ה' עִם פִּיךָ! *חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם! *אִם־בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּבֹּקֶר, אָמְרֵהוּ. ºמַרְבֶּה דְבָרִים מַרְבֶּה שְׁטוּת (ה). מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן (משלי יח, כא). ºהַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן.

פתגמים: אַל תְּדַבְּרוּ גְּבֹהָה, גְּבֹהָה (שמואל א, ב, ג). בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע (משלי י, יט). דְּבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר (משלי יד, כג. דבור מזיק). עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר (קהלת ג, ז). יֵשׁ מַחֲרִישׁ כִּי אֵין מַעֲנֶה, וְיֵשׁ מַחֲשֶׁה כִּי עֵת לַחֲשׁוֹת (בן סירא כ, ה). *שְׁתִיקָתְךָ יָפָה מִדִּבּוּרְךָ (יבמות סה). *אֱמֹר מְעַט וְעֲשֵׂה הַרְבֵּה (אבות א, טו). *לֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה (אבות א, יז). *וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ אוֹמֵר? (בראשית רבה לח). *הֱוֵי דָן אֶת דְּבָרֶיךָ עַד שֶׁלֹא תוֹצִיאֵם מִפִּיךָ (חשוב טרם תדבר, ד"א זוטא נ). נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ (משלי יג ג).

– *אַרְכָּן (מאריך בדבורו). *פַּטְפְּטָן. מְרַדֵּף אֲמָרִים. פּוֹשֵק שְׂפָתַיִם (מרבה להג).

– הַדִּבּוּר מָצוּי בּוֹ. *אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו (אבל לא במעשה).

– *קַצְרָן (מקצר בדבורו). חוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו. חֹשֵׂךְ פִּיו.

– כְּבַד פֶּה. עִלֵּג לָשוֹן. נִלְעַג לָשׁוֹן. עֲמֹק שָׂפָה. *עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. ºגַּמְגְּמָן.

על אשה: הוֹמִיָּה (מרבה רעש). *דַּבְּרָנִית. *קוֹלָנִית (מדברת בקול רם). *פַּטְפְּטָנִית. *נָשִׁים מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה (טוות לאור הלבנה וסחות שיחות בְּטֵלוֹת).

240 דָּבַק פ. בּוֹ, לוֹ, אֵלָיו, עִמּוֹ, אַחֲרָיו. *נִדְבַּק בּוֹ. דֻּבַּק בּוֹ. *הִתְדַּבֵּק בּוֹ. חָבַר אֵלָיו. חֻבַּר לוֹ. הִתְחַבֵּר עִמּוֹ. נִסְפַּח עָלָיו. סֻפַּח. הִסְתַּפַּח בּוֹ. *הִצְטָרֵף לוֹ. *הִשְתַּתֵּף עִמּוֹ. ºהִתְאַחֵד עִמּוֹ. ºהִתְקַשֵּר עִמּוֹ. חֻשַּׁק.

– דָּבֵק. מְחֻבָּר. חָבוּר (ע). מְצֻמָּד. *מְעֹרֶה. ("הָיוּ מְעֹרִים זֶה בָזֶה). מְחֻשָּׁק. *כָּרוּךְ בּוֹ. –אָדוּק. *תְּאֹמִים. (שנים המחֻברים ומקבילים זה לזה). *כְּרוּכִים (סֵפֶר וְסַיִף יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם). חָרוּז (*פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה חֲרוּזוֹת זוֹ בְזוֹ וּמוֹשְׁכוֹת זוֹ בְזוֹ. שה"ש רבה, צוארך בחרוזים). *סָרוּךְ (דבוק בסרכה, חוט של קרום רירי באברים). *נִסְרָךְ (כנ"ל).

– דִּבֵּק, פ. הִדְבִּיק. חִבֵּר. סָפַח. סִפַּח. *צֵרַף ºאִחֵד. אִחָה (חבּר קרעים). טָפַל (נ. “טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר”).

– ºדָּבִיק (נוח להתדבק, נִתָּן להתדבק). ע"ע קשר

241 דֶּבֶק ש. (חֹמר המדַבק). *קוֹלָן. *קוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים (להדבקת יריעות של ספרים). *קוֹלָן שֶׁל רַצְעָנִים (להדבקת עור). *זוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים (ששמים לתוך הצבעים לעשותם גוש, לדבקם ולאחדם). מֶלֶט (טיח סיד לדבק בו אבנים ולבנים). דּוֹנַג. *שַׁעֲוָה. זֶפֶת.

242 דָּג ש. *נָחִיל שֶל דָּגִים (קבוץ דגים השטים יחד). *דְּגֵי רְקָק (דגים קטנים שבמים שאינם עמֻקים ושבבִצה).

דגים: *אַבְרֹומָה (דג לבן בנהרות, bream). *אִלְתִּית (salmon). ºאְמנוּנִים (Chic־lidae): ºאַמנוּן הַגָּלִיל (Tilapia galilaca); ºאַמְנוּן גְּבַהּ־עַיִן (Tilapia simonis); ºאַמְנוּן הַנַּנָּס (Tilapia zilii). ºקְדַשְׁנוּן (Paratilapia sacra). ºאַסְפִּירְנָה (bar־racuda). ºאַסְפָּן (sturgeon). *אֲקוּנָס (perch). *בִּינִיּוֹת (Barbus sp.): *בִּינִית (Barbus canis); ºבִּינִית אֲרֻכַּת הָרֹאשׁ (Barbus longiceps). ºדָּג מָלוּחַ, מָלִיחַ (herring). ºדַּג משֶׁה רַבֵּנוּ, *סַנְדָּל (sole). *דּוּלְפִין (dolphin). ºדַּקָּרִים (Epinephelus sp.): ºדַּקָּר (E.aeneus); ºדַּקַּר קוֹרוֹמַנְדֵּלִי (E. coromandelicus); דַּקַּר־עֲנָק (E.gigas). וַרְדִּית מְצוּיָה (porgy). ºזְאֵב הַמַּיִם (pike). *חִילָק, *חִלָּק (מן דג קטן, מליח או טרית, ששוחקים אותו למוּרְיֵס או לציר). ºחֲפַף (Varicar־hinus sp.). ºטוֹן (tuna fish). *טְרִיתוֹת (Sardinella sp.): *טְרִית דַּקָּה (S. eba et manderensis); טְרִית גַּסָּה (S. eba et manderensis). ºיוֹבְשָׁנִי (cod fish). *כּוֹפְיָא, *קוֹלְיָס (mackerel). ºכְּחַלְנוּן (blue fish). *כִּילְכִית (stick־leback). *כֶּלֶב הַיָּם. *כֶּלֶב הַמַיִם, *כָּרִישׁ. *סְקַלִּידָה, ºעַמְלֵץ (shark). *כַּלְבִּית (מין דג קטן מאד(. ºכָּרִישׁ קוֹצָנִי (dog fish). ºלַבְנוּן (Alburnus sellal). לִוְיָתָן (whale). *לָכִיס (salmon). ºמוּלִיּוֹת (Mullus sp.). ºמוּלִית אֲדֻמָּה (surmullet, mullet). *סֻלְתָּנִית (מין דג שבשרו ועצמותיו רכים ונכבש לאכילה, sardine). ºסַרְגּוּס (sargo). ºעֵיט הַיָּם (croaker). *עַפְיָן, *אַפְיָן (מין דג קטן כעין סלתנית). *פַּגְרוּס. *שְׁפַרְנוּן (Pagrus ehrenberg). *פַּלְמוּדָה (bonito). *צְלוֹפַח (מין דג ארֹך ודק כעין נחש, eel). ºצְנִינִית (bluefish). ºקִיפוֹנִים (Mugil sp.): *קִיפוֹן גְּדָל־רֹאשׁ (M. cephalus); ºקִיפוֹן־פָּז (M. chelo). *שִׁבּוּטָה (דג שטוח מצוי בנהרות, carp). ºשְחוֹר זָנָב (Oblata melanura). *שֵישָׁן (Pagellus mormy־rus). תַּנִּין (crocodile; whale). תַּנִּין הַיְאוֹר, ºתִּמְסָח (רס"ג, crocodile).

243 דָּגָן ש. (תבואות השדה הגדלות בשבלים).

מיני דגן: ºדּוּרָה (Indian corn). דֹּחַן (millet). חִטָּה (wheat). כֻּסֶּמֶת. *כֻּסְּמִין (spelt). *שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל (oats). *שִׁיפוֹן (rye). שְׂעוֹרָה, שְׂעוֹרִים (barley). *תִּירָס (maize).

244 דֶּגֶל ש. נֵס. ºדִּגְלוֹן (דגל קטן).

245 דּוּג פ. דָּג דָּגִים. הִשְׁלִיךְ חַכָּה. *כָּמַר (פרש מכמרת במים לדוג. *מַעֲשֶׂה בִשְׁנַיִם שֶׁיָרְדוּ לִכְמוֹר מִכְמֹרֶת לַיַּרְדֵּן. ירושלמי, יבמות טו, יד). *הִכְמִיר (כנ"ל). *חִכָּה (דג בחכה, *וּמְחַכִּין בְּיַמָּהּ שֶל טְבֶרְיָה, ב“ק פ”א).

– מָשַׁךְ דָּג בְּחַכָּה. הֶעֱלָה בְחֶרְמוֹ.

246 דָּחָה פ. (העביר לזמן אחר). אֵחַר. *הִשְׁהָה. *עִכֵּב. *הִשְׁתַּמֵּט.

דברי דחיה: לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן. *שִׁיהִי פִּיהִי (הִלּוּךְ לכאן ולכאן מתוך בטלה ושלא לתועלת).

– הוֹאִיל וְאִדְּחִי אִדְּחִי (מכיון שנדחה נדחה).

– *דְּחִיָּה. *עִכּוּב.

247 דָּחַף פ. דָּחַף אוֹתוֹ. דָּחָה אוֹתוֹ. דָּחָה אוֹתוֹ לִנְפֹּל. הָדַךְ (נ. ע.). *נָדַף אוֹתוֹ (נ. ע. “אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא אִישׁ”). הִרְחִיק אוֹתוֹ. *טָרַד אוֹתוֹ. *הִטְרִיד אוֹתוֹ. הִדִּיחַ אוֹתוֹ.

– דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן (נוסד על הספור של שמאי שדחף את הגר שבא לבקש ממנו ללמדו את כל התורה כֻלה על רגל אחת). ע"ע גרש

248 דַּי. רַב (רַב לָכֶם", במדבר טז, ג. “רַב, עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חַי”. בראשית מה, כח). יִשְׂפֹּק. *מַסְפִּיק. *כְּדֵי־ (בשעור מספיק. *מִשְׂתַּכֵּר כְּדֵי מִחְיָתוֹ). *כָּל צָרְכוֹ (כנ"ל).

– *אָמַר דַּי. רַב לוֹ. דַּי וְהוֹתֵר. וּמָצָא לוֹ. ºדַּיֵּנוּ (מן ההגדה של פסח). הפוכו: *אֵינוֹ מַסְפִּיק. לֹא אָמַר הוֹן (לא הספיק לו, לא אמר די. מ.). קָצָר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ. *אֵין בּוֹ כְּדֵי…

249 דִּיוּק ש. (עיון מדֻקדק). *דִּקְדּוּק. *עִיּוּן. ºהִתְבּוֹנְנוּת. ºהַקְפָּדָה. ºחִטּוּט (חפוש מדֻקדק). בִּקֹּרֶת. *בְּדִיקָה.

250 *דִּיק פ. *דִּקְדֵּק. *הִקְפִּיד. נִזְהַר. *הִדֵּר. שָׂם לִבּוֹ. שָׁת לִבּוֹ.

– *דִּקְדֵּק עִמּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. *יֵאָמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם (מדיקים).

251 *דַּיְּקָן ת. *מְדַקְדֵּק. *מַקְפִּיד. *מְהַדֵּר. *מְהַדֵּר מִן הַמְהַדְּרִים. *נַקְּדָן (המדקדק יותר מן הראוי). *נַקְּרָן (כנ"ל). ºבַּרְרָן (מקפיד בבחירה). *מַחֲמִיר. *דַּוְקָן.

252 דִּלֵּג פ. פָּסַח. עַבר. *הִשְׁמִיט (החסיר דבר. דִּלֵּג על מלים). צָלַע (על ירכו כחגר). *הֶחְגִיר (צלע, זב' ג, א). ע"ע קפץ

253 דָּלַח פ. (עכר מים בדליחת רגל). עָכַר. רָפַשׂ.

– מַיִם דְּלוּחִים. מַיִם עֲכוּרִים.

254 דָּלַק פ"ע. בָּעַר. יָקַד. לָהַט. קָדַח (“אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי”). *חָרַר (התחמם ויבש). *הֻבְהַב (בער קצת). *נִתְהַבְהֵב. הִתְלַקַּח (אחזה בו האש וגדלה). *נִתְלַבָּה (כנ"ל).

– יָצְאָה אֵשׁ. אָחֲזָה בוֹ אֵשׁ. יָקְדָה אֵשׁ. בָּעֲרָה אֵשׁ. אֵשׁ קָדְחָה. אָכְלָה הָאֵשׁ (שרפה הכל, השחיתה). נִשְּׁקָה אֵשׁ. (“אֵשׁ נִשְּׁקָה בְיַעֲקֹב”. תהלים עח, כא).

– הִדְלִיק (פ"י). בִּעֵר. הִבְעִיר. הִצִּית. הֶעֱלָה (נר). הִשִּׂיק, *הִסִּיק (בעִקר בַּתַּנּוּר). הִשִּׂיא (משואות, מדורות אש). *לִבָּה (הגדיל הלהב ברוח פיו או במפוּחַ). שִׁלַּח אֵשׁ בּוֹ. שִׁלַּח בְּאֵשׁ (“מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַח בְּאֵשׁ”). *הֶאֱחִיז

(*מַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. שבת א).

– בִּעֵר עֵצִים. בִּעֵר אֵשׁ. הִבְעִיר בְּעֵרָה. הִבְעִיר אֵשׁ. *הִסִּיק כִּירָה. *הִסִּיק תַּנּוּר. הִצִּית בּוֹ אֵשׁ. *לִבְּתָה הָרוּחַ (הרוח הגדילה את האש). ºהֶעֱמִיק הַמְּדוּרָה (הגדילה). *הִרְחִיב הַמְּדוּרָה. ע"ע שרף

255 *דְּלֵקָה ש. בְּעֵרָה. *הֶבְעֵר. *הַבְעָרָה. (נ). ºתַּבְעֵרָה (ט"מ). שְׂרֵפָה. אֵשׁ. מוֹקֵד. יְקוֹד. *הַדְלָקָה. *הֶאָרָה (“הֶאָרַת הַנֵּרוֹת”).

256 דָּם ש. דָּמִים. נֵצַח (“וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי… וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי”… ישעיה סג, ג).

– שָׁפַךְ דָּם. נָפַל דָּמוֹ אַרְצָה (הומת. מ). שָׁפַךְ דַּם נָקִי. אִישׁ דָּמִים (שופך דם). עִיר דָּמִים (עיר של רוצחים). דַּם בְּרִית (של מילה). *דַּם בְּתוּלִים. *דַּם נִדָּה. *גָּנַח דָּם. ºמֵרוֹץ הַדָּם (בגוף). גּוֹאֵל הַדָּם.

257 דֹּמֶה ת. *כְּעֵין זֶה. *מֵעֵין זֶה. *כְּדֻגְמָתוֹ. *כַּיּוֹצֵא בוֹ (*זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי, כַּיּוֹצֵא בָהּ שָׁמַעְתִּי). *מָשׁוּל (*אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לְעָפָר, מגלה טז.). מִתְמַשֵּׁל (“וָאֶתְמַשֵׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר”. איוב ל, יט). *נִמְשָׁל (*נִמְשְׁלוּ דִבְרֵי תוֹרָה לְאֵשׁ). *חָשׁוּב (*עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת). נֶחְשָׁב (“נֶחְשַׁבְנוּ כִּבְהֵמָה”). *עוֹלֶה בְקָנֶה אֶחָד עִם… *כְּאִלּוּ (*כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת). ºנִרְדָּף (שמות ופעלים נרדפים – שהוראתם דומה, כגון: נער– עלם, שמח–עלץ וכו'). *לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן (מלים דומות במבטא: כגון אגלי זעה נראו על עגלי המרבק). *מְכֻוָּן (*אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָנִים. דומים אלה לאלה). *מָה – אַף (*וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרֹות, – מָה רִאשׁוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, אַף אַחֲרוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה).

– מָצָא מִין אֶת מִינוֹ. *הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב (“לֹא לְחִנָּם הָלַךְ הַזַּרְזִיר אֵצֶל הָעוֹרֵב, אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ”). כְּאִמָּה בִתָּהּ. כָּעֵץ כֵּן פִּרְיוֹ. *בְּרָא כַּרְעָא דַאֲבוּהַּ (א. הבן הוא רגל האב, – דומה לו). *סַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא (א. סדן הארץ אחד הוא, – כל הארצות דומות זו לזו).

הפוכו: אֵין דּוֹמֶה לוֹ. אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ. אֵין כָּמוֹהוּ. אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו (תהלים מ, ו). *אֵין הַנָּדוֹן דּוֹמֶה לָרְאָיָה, *לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה (אינו דומה זה לזה). *הַכֹּל לְפִי הַשָּׁנִים. *הַכֹּל לְפִי הַמְּקוֹמוֹת וְהַכֹּל לְפִי הַזְּמָן. ºאֵין לוֹ אָח (אין דומה לו במקרא או בלשון). ºאֵין לוֹ רֵעַ (כנ"ל).

258 דְּמוּת ש. דִּמְיוֹן. ºדִּמּוּי. צֶלֶם. תַּבְנִית. סֵמֶל (דברים ט, טז). תְּמוּנָה. צוּרָה. מַרְאֶה. תֹּאַר. גִּזְרָה (תַבנית הגוף). *אִיקוֹנִין. *דְּיוָּקן. *קְלַסְתֵּר. קְלַסְתֵּר פָּנִים. *בָּבוּאָה (ביחוד המראה הנשקף באספקלריה או במים). *גֹּלֶם (פסל בצורת אדם).

259 דִּמְיוֹן ש. *דִּמּוּי. מָשָׁל. ºשִׁוְיוֹן. ºשִׁוּוּי. ºהַשְׁוָאָה. ºהַשְׁוָיָה. ºהִשְׁתַּוּוּת. *דֻּגְמָה. *הֶקֵּשׁ. ºהַקְבָּלָה (הערכת דברים, אלה כנגד אלה). *גְּזֵרָה שָׁוָה (השואת שני דינים).

260 ºדִּמְיוֹן ש. (הציור במחשבה). חִזָּיוֹן. חָזוֹן. חָזוּת. מַרְאֶה. מַחֲזֶה. ºהֲזָיָה. הֲלָךְ נֶפֶשׁ. חֲלוֹם, *חֲלוֹם בְּהָקִיץ. ºבְּדָיָה (דבר הבדוי מן הלב). *אַגָּדָה. דִּבְרֵי רוּחַ. *דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. ºרָחוֹק מִן הַמְּצִיאוּת. ºמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר.

– ºהַשְׁלָיָה עַצְמִית.

– כֹּחַ הַדִּמְיוֹן. ºכֹּחַ הַמְדַמֶּה. ºדִּמּוּי (ציור במחשבה).

– *דִּמְיוֹן שָׁוְא.

– ºבַּעַל דִּמְיוֹן. ºבַּעַל דִּמְיוֹנוֹת. הוֹזֶה. חוֹלֵם. ºבַּעַל חֲלוֹמוֹת. ºבַּעַל הֲזָיוֹת. ºחוֹלֵם בְּהָקִיץ. מְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ (מ). שָם עָבִים רְכוּבוֹ (מ). ºיוֹשֵׁב בְּמִגְּדַּל שֵׁן.

– אֵין מַקְשִין בְּהַגָּדָה (הכל אפשר).

261 דֶּמַע ש. דִּמְעָה. דְּמָעוֹת שָׁלִיש. ºדִּמְעוֹת תַּנִּין (דמעות שוא, יסוד האגדה שהתנין מוריד דמעות בשעת אכלו טרפו).

– *בּוֹכִין וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן.

*זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. *נָשְׁרוּ דִמְעוֹתָיו. *הוֹרִיד דְּמָעוֹת. *דִּמְעָתוֹ תְדִירָה. *שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ. ע"ע בכה

262 דֵּעַ ש. דֵּעָה. דַּעַת. שֵׂכֶל. בִּינָה. תְּבוּנָה. *סְבָרָה. ºסְבָרַת הַכֶּרֶס (מחסרת יסוד).

– דֵּעָה. ºחַוַּת דֵּעָה. *חַוַּת דַּעַת. ºהַשְׁקָפָה. ºנְקֻדַּת הַשְׁקָפָה. מַבָּט. ºנְקֻדַּת מַבָּט. *סְקִירָה. *שְׁפוֹפֶרֶת (ºהוּא צוֹפֶה עַל הָעִנְיָן מִתּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת אַחֶרֶת וּמֵעַל מִצְפֶּה אַחֵר,

ביאליק).

– *לְפִי דַעְתּוֹ. *לְפִי מַחֲשַׁבְתּוֹ. *לְפִי שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ. *לְדַעְתּוֹ. *לְטַעְמוֹ. *לְפִי סְבָרָתוֹ.

– ºלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּו (כשהמביע דעה אינו בן סמך). ºלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי (מתוך ענוה). ע"ע חכמה

– ºדֵּעָה צְלוּלָה. *יִשּוּב הַדַּעַת. ºהִתְבּוֹנְנוּת. *עִיּוּן. ºהִסְתַּכְּלוּת.

263 *דְּפוּס ש. (כלי לקבוע בו צורות בחמר וכדומה). צוּרָה. תַּבְנִית. מַלְבֵּן (דפוס ללבנים). מוּצֶקֶת (דפוס לצקת בו מַתֶּכֶת, “יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ”, דברי הימים ב, ד, ג). *אִמּוּם (דפוס עץ לנעל או לבגד ולכובע). חוֹתָם. חוֹתֶמֶת. טַבַּעַת (שיש בה חותם). *גְּלִיפָה (פִּתּוּחַ. פִּתּוּחַ חותם. בזמננו פתוח במתכת שממנו מדפיסים תמונות).

264 ºדְּפִיקָה ש. מַכָּה. *הַכָּאָה. מַהֲלֻמָּה. *נְקִישָׁה. *הַקָּשָׁה. *חִבּוּט. *חֲבָטָה. *חֲבִיטָה.

דָּפַק פ. הִתְדַּפֵּק. *נָקַשׁ (מַה יִתְחַבֵּר פֶּרוּר אֶל סִיר, אֲשֶׁר הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ – וְהוּא נִשְׁבָּר. בן סירא יג, ב). *נִקֵּשׁ. *הִקִּישׁ. חָבַט. *חִבֵּט. הָלַם. הִכָּה. הִתְדַּפֵּק עַל הַדֶּלֶת. *הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת. *הִרְתִּיק עַל הַפֶּתַח. חָבַט חִטִּים. *חוֹבֵט אוֹתָן בַּקַּרְקַע (זורק בכח ובחבטה).

265 דַּק ת. (אבק דק, שער דק). ºדַּקִּיק (דק מאד). ºמְדֻקְדָּק (דק מו הדק). *קָלוּשׁ (לא סמיך). צָנוּם (שִׁבֳּלִים צְנוּמוֹת, *פַּת צְנוּמָה). *דַּק מִן הַדַּק.

– *כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. *כִּמְלוֹא נִימָה (כנ"ל). *כְּחֻדָּה שֶׁל מַחַט. *כִּמְלוֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית. ºכְּמֶשִׁי דַק (אבן־עזרא). *אֲוִירִי. *אַוְרִירִי. ºעַכְבִישִׁי (דק כקורי עכביש, נתן פאלקירה, צרי הגוף). בעל חיים: דַּק. דַּק בָּשָׂר. רָזֶה. צָנוּם. דַּל. דַּל בָּשָׂר. *כָּחוּשׁ. *צֹמֵק. עָדִין. כָּלָה בְשָרוֹ (איוב לג, כא). יָבֵשׁ כְּעֵץ. ע"ע חלש

– שֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו. נָפְלוּ פָנָיו. בְּשָׂרוֹ כָּחַשׁ.

*הִכְחִישׁ, נֶאֱכַל חֲצִי בְשָׂרוֹ. שֻׁלַּח בּוֹ רָזוֹן. צָפַד עוֹרוֹ עַל עַצְמוֹ. *גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. *כִּגְרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק (גרוגרת היא תאנה יבשה, ר' צדוק היה מתענה ואחר כך מוצץ מיץ גרוגרות ומשליכן).

266 דָּקַר פ. נָקַר, נִקֵּר (נִקֵּר עַיִן גם חִטֵּט: *תַּרְנְגֹלֶת הַמְנַקֶרֶת בְּאַשְׁפָּה). נָקַב (עשה חור. “וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ”). רָצַע (במרצע). *קָדַח (במקדח). *נָעַץ (תקע, *נָעַץ חֶרֶב), מָחַץ (פצע). *עָקַץ (דקר, פצע). ע"ע פצע, הרג

267 דָּרוֹם ש. נֶגֶב. תֵּימָן. יִמין (ע. נ. “צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם”. תהלים פט, יג).

268 דֶּרֶךְ ש. נָתִיב. נְתִיבָה. אֹרַח. מְסִלָּה. מַסְלוּל. שְׁבִיל (דרך צר). מִשְׁעֹל (כנ"ל). מַעְגָּל. מַעְגָּלָה (ע). ºכְּבִישׁ (דרך סלולה, רצופה אבנים וכבושה). ºכִּוּוּן (קו הדרך, המקום שאליו האדם מכַון דרכו). דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. *דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה.

– אֹרַח מִישׁוֹר, דֶּרֶךְ סְלוּלָה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. מַעְגְּלֵי ישֶׁר. אָרְחוֹת ישֶׁר. אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. דֶּרֶךְ לֹא טוֹב. דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן. נְתִיבָה לֹא סְלוּלָה. תֹּהוּ לֹא דֶּרֶךְ. נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה (מ). *שִׁבּוּשׁ דְּרָכִים (קלקולן).

– עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. *עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. שְׁבִילֵי עוֹלָם. נְתִיבוֹת עוֹלָם. רֹאשׁ דֶּרֶךְ.

– *דֶּרֶךְ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה (קצרה במדתה וארֻכה – שמכשולים מעכבים את ההולך בה). *דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה (ההפך מהנ"ל). דֶּרֶךְ אֲבֵלָה (נטושה, שאין בה עוברים). דֶּרֶךְ חשֶׁךְ.

– ºכָּבַשׁ לוֹ דֶּרֶךְ. ºהִבְקִיעַ לוֹ דֶּרֶךְ (הבקיע חומה, גדר אבנים וכדומה). סָלַל מְסִלָּה. פִּלֵּס לוֹ נָתִיב. סָלַל דֶּרֶךְ. פִּנָּה דֶּרֶךְ (מאבנים. ממכשולים). שָׂם דֶּרֶךְ.

– עָבַר דֶּרֶךְ. הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ. שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו. אָחַז דַּרְכּוֹ. הָלַךְ לָבֶטַח דַּרְכּוֹ, שִנָּה אֶת דַּרְכּוֹ. עִנָה בַּדֶּרֶךְ כֹּחוֹ. *טִלְטֵל עַצְמוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. *נִטַּלְטֵל (ממקום למקום). *טִלְטוּל דְּרָכִים.

– סָר מִן הַדֶּרֶךְ. נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ. אָבַד דֶּרֶךְ (תהלים ב, יב). עִבֵּט אָרְחוֹ (עקם דרכו).

– רַב הַדֶּרֶךְ (רחוק). דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. הִגִּיד לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. צֵידָה לַדֶּרֶךְ. *תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. אֵיזֶה דֶּרֶךְ

הַטּוֹב? (ירמיה ו, טז). *נָהִיר לוֹ הַדֶּרֶךְ (מכירו יפה. *נְהִירִין לִי שְׁבִילֵי דִרְקִיעַ כִּשְׁבִילֵי דְאַרְעָא – א. ברורים לי דרכי השמים כדרכי הארץ).

*אוֹרְחָא דִמְהֵימְנוּתָא (א. דרך האמת. בעניני אמונה ודת).

פתגמים: *שְׁלֹשָה דְבָרִים מַכְחִישִׁים כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הן: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן (גיטין ע). *שְׁלשָה דְבָרִים הַדֶּרֶךְ עוֹשָׂה: מְכַלָּה הַכְּסוּת וְשׁוֹחֶקֶת הַגּוּף

וּמְמַעֶטֶת הַמָּמוֹן (מדרש תהלים, כג, ג). ע"ע מנהג

269 דָּרַשׁ פ. *תָּבַע. שָׁאַל. בִּקֵּשׁ. נָשָׁה (כסף).

– *בִּקֵּשׁ עֶלְבּוֹנוֹ. *תָּבַע עֶלְבּוֹנוֹ. דָּרַשׁ מִשְׁפָּט. *תָּבַע לְדִין. *זִמֵּן. *הִזְמִין לְדִין. *תָּבַע בְּפֶה (בפירוש ולא בצנעה. אשה “תּוֹבַעַת בְּפֶה” בענין בעילה). *הִשְׁמִיעַ עַל הַשְּׁקָלִים.

270 דָּרַשׁ (דרשה). *דָּרַשׁ בָּרַבִּים. נָאַם. נָאַם נְאוּם. נָשָׂא מַשָּׂא. נָשָׂא דְבָרוֹ. נָשָׂא מִדַּבְּרוֹתָיו. הִגִּיד. ºהִטִּיף. ºהִרְצָה. *עָלָה לְדוּכָן (עלה על הבימה לדרוש). *דָּרַשׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם (כגון הלכות פסח בפסח). *יָפֶה דָרַשׁ. *דָרַשׁ בִּדְבָרִים שֶׁלֹא שָׁמְעָה אֹזֶן מֵעוֹלָם. *דָּרַשׁ עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. *דָּרַשׁ כְּמִין חֹמֶר (בפלפול וחדושים). *פָּתַח בִּכְבוֹד הָאַכְסַנְיָה (שִׁבֵּחַ את המקום בו דרש). *פָּתַח בִּכְבוֹד בַּעַל הָאַכְסַנְיָה.

271 דְּרָשָׁה ש. ºדְּרוּשׁ. נְאוּם. מַשָּׂא (מ). ºהַרְצָאָה.

272 דַּרְשָׁן ת. ºנוֹאֵם. ºדַּבְּרָן. *דַּבָּר (בעיקר מנהיג). ºמַטִּיף (בעיקר דברי מוסר). *מַגִּיד (בעניני מוסר ובדרך דרוש). מוֹכִיחַ (מטיף מוסר). ºמַרְצֶה (בעניני חכמה בדרך עיון). *דּוֹרֵשׁ רְשׁוּמוֹת (מבאר את התורה בדרך דרש). דרשן טוב: *פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת. שְׂפָתַיִם יִשַּׁק. *פֶּה מְמַלֵּל רַבְרְבָן. בַּעַל לָשׁוֹן. אִישׁ דְּבָרִים.

– *נָאֶה דוֹרֵשׁ. *דְּבָרָיו עֲרֵבִין לְשׁוֹמְעֵיהֶן כִּדְבַשׁ וְחָלָב.

– *דְּרשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר.

פתגמים: וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן (לדובר אִוֶּלֶת). *נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם (חגיגה יד – כשהמעשים והדברים שוים). *נָאִים הַדְּבָרִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶם (כנ"ל. תוספתא, יבמות פח). *מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם, אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית, עַל מִי קוֹפְצִין, לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית?

(סִדְקִית – חפצים קטנים וזולים. הקהל רץ לשמוע דברי אגדה ושיחות קלות, ולא דבר הלכה. סוטה מ.). *רַב הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְנִתְנַמְנֵם הַצִּבּוּר. בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן, אָמַר: יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת בְּמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס אֶחָד. אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד: מִי הָיְתָה זֹאת? אָמַר לוֹ: זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁיָּלְדָה אֶת משֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שיר השירים רבה, א). *אֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה לִפְנֵי הַצִבּוּר עַד שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתָם שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ (שמות רבה מ. – הדרשן צריך להשתדל להבין יפה ולהתכונן לפני דרשו). *כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְבָרָיו – עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת (חולין פט – על דרשן טוב). *פִּתְפּוּתֵי בֵיצִים יֵשׁ כָּאן (שיר השירים רבה, ב – דברים מבֻלְבָּלִים כביצים טרופות). *לִקְרֹא אַתָּה יוֹדֵעַ, לִדְרֹש אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ (ירושלמי, ברכות ב, ג). ע"ע דברן

273 דָּת ש. אֱמוּנָה. *יִרְאַת שָׁמַיִם. *חֲסִידוּת. ºאֲדִיקוּת. ºחֲרֵדוּת. *מִסְתּוֹרִין (דברי סתר בעניני אמונה). *מִלֵּי דִשְׁמַיָּא (א. דברים שבין אדם למקום, בנגוד ל“מלי דעלמא”). בַּעַל דָּת, דָּתִי. ע"ע חסיד, צדיק

 

ה    🔗

274 ºהֶבְדֵּל ש. הֶפְרֵשׁ. ºחִלּוּק. *נָפְקָא מִנַּהּ (א). *שִׁנּוּי. ºשִׁנּוּיֵי דֵעוֹת. *חִלּוּקֵי דֵעוֹת. פְּדוּת (“וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךְ”). ºמַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים. *שָׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת. *רְאֵה מַה בֵּין… לְ… (*רְאֵה מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם). ºלֹא מֵחֹמֶר אֶחָד קֹרָצוּ. *אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד? אין הבדל: *אֵין הֶפְרֵשׁ. *מַה אִכְפַּת לִי? מַה מִמֶּנִּי יַהֲלֹךְ? מַה לִי כָךְ וּמַה לִי כָךְ? אַחַת הִיא. אֵין דָּבָר. *מַה בְּכָךְ? *אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. *בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. *עַל כָּל פָּנִים. אִם כֹּה וְאִם כֹּה. *מַה נָּפְקָא מִנַּהּ? (א. מה ההבדל בזה). *לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד. *אֶחָד… אֶחָד (*אֶחָד מְרֻבִּים, אֶחָד מֻעָטִים). *מַה לִּי הָכָא וּמַה לִּי הָתָם? *בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ (בכל אֹפֶן. *בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַבַּיִת טָמֵא). לֹא יֵיטִיב וְלֹא יָרֵעַ. *לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַזִּיק. *סַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא (א. סדן העולם אחד הוא, ואין הבדל בארצות). *הַיְנוּ הַךְ (א. אחת היא). מִקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.

– *וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה? *אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין חֲלֵב עִזִּים שְׁחוֹרוֹת לַחֲלֵב עִזִּים לְבָנוֹת.

– *רֹאשְׁךָ וָהָר (הטח ראשך בהר ומה אִכְפַּת לִי?). *נִיחָא (א. נוח. יהא כך). *מֵהֵיכָא תֵּיתֵי.

275 *הַבְדָּלָה ש. (*אִם אֵין דֵּעָה הַבְדָּלָה מִנָּיִן?). ºהַבְחָנָה (ºהַנְּמָלִים הֵן בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵין לָהֶן הַבְחָנָה שִׂכְלִית). *הַפְרָשָׁה (*הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. הפרשת כספים לצרכים מְיֻחָדִים). *הַפְלָאָה, *הַפְלָיָה (יש הפליה לטובה והפליה לרעה).

276 הֶבֶל ש. הֲבֵל הֲבָלִים. רִיק. הֶבֶל וָרִיק. תֹּהוּ. אַיִן. אֶפֶס. אֶפַע. שָׁוְא. אַל. בְּלִימָה. טָפֵל. לֹא דָבָר (“הַשְׂמֵחִים לְלֹא דָבָר”). *לֹא כְלוּם. *קְלִפַּת הַשּׁוּם.

– רְעוּת רוּחַ. דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר. יִהְיֶה כְּאַיִן. יִהְיֶה לְאֶפֶס. ºבְּאֵין יְסוֹד. ºבְּלִי יְסוֹד. ºבְּלִי בָסִיס. אֵין לוֹ רַגְלַיִם. *אֵין לוֹ עַל מָה שֶׁיִּסְמוֹךְ. ºאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. *דָּבָר שֶל בַּטָּלָה. *דִּבְרֵי בוּרוֹת. הָרוּ חֲשַׁשׁ וְיָלְדוּ קַשׁ. *דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ. *שִׂיחָה בְטֵלָה. קְטַנּוֹת. קוּרֵי עַכָּבִיש. קוּרֵי ְׂמָמִית. *דִּקְדּוּקֵי עֲנִיוּת. *צָרוּת אֹפֶק. *דִּבְרֵי הֲבַאי. ºרָחוֹק מִן הַשֵּׂכֶל. ºחֲסַר הִגָּיוֹן. ºבַּטְלָנוּת. ºקַרְתָּנוּת.

– יָגַע לַהֶבֶל. יָגַע בְּדֵי רִיק. תַּם לָרִיק כֹּחוֹ. פָּעֳלוֹ מֵאֶפַע.

277 *הֶדְיוֹט ש. *עָם הָאָרֶץ. רֵיק. *רֵיקָן. *רֵיקָא. *בּוּר. *כּהֵן הֶדְיוֹט (פשוט, אינו כהן גדול). *מְשַׁל הֶדְיוֹט (פתגם המוני).

פתגמים: *אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ (מגילה טו). *אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ (כנ"ל). ע"ע כסיל

278 ºהַדְרָגָה ש. (שנויים בדרך ההתפתחות האטית, מדַּרגה לדרגה). ºבְּהַדְרָגָה. ºבְּלִי קְפִיצוֹת. ºבְּדֶרֶך הַטֶּבַע. ºלְפִי חֻקֵּי הַטֶּבַע. ºמִן הַקַּל אֶל הַכָּבֵד. ºמִן הַקַּל אֶל הַקָּשֶׁה. ºמִן הַקַּל אֶל הֶחָמוּר. ºמִן הַפָּשׁוּט אֶל הַמָּרְכָּב.

279 ºהוֹסָפָה ש. *תּוֹסֶפֶת. מוּסָף (גם כעין הוספה לכלי: *מוּסַף הַתַּנּוּר). *נֹפֶךְ (*מוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלוֹ). נִסְפָּח (הוספה). *סְנִיף (מחֻבר לדבר אחר, כעין תוספת attachment *סְנִיפִין במכבש של חרשׂ. כלים כא, ג).

280 הֵידָד (מלת קריאה לשמחה). חֲזַק (מלת עִדוד). חֲזַק וֶאֱמַץ. חֲזַק, חֲזַק וְנִתְחַזָּק (כל הקהל קורא כך בשעת סיום התורה). עוּרָה. יְחִי. כֹּה לֶחָי. *אֲפִרְיוֹן, *אַפְרִין (*אֲפִרְיוֹן, *אַפְרִין נַמְטֵּיהּ ל…).

281 *הַזְהָרָה ש. *אַזְהָרָה. *הַתְרָאָה.

282 ºהֶכְרַח ש. ºהֶכְרָחִיּוּת. *כֹּרַח. *אֹנֶס. *צֹרֶך. *דֹּחַק. אֶכֶף (ע).

– *בְּהֶכְרַח. *שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ. שֶׁלֹּא בִרְצוֹנוֹ. *מֵאֹנֶס. *מִתּוֹךְ אֹנֶס. ºצֹרֶךְ גָּדוֹל. ºצֹרֶךְ חִיּוּנִי. ºבְּאֵין בְּרֵרָה. *חוֹבָה עָלָיו. *חוֹב. *חוֹב מֻטָּל עָלָיו. שׂוּמָה עָלָיו. ºאֵין לוֹ דֶרֶךְ אַחֶרֶת.

– ºהַהֶכְרַח לֹא יְגֻנֶּה.

*אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ (א. אם עשה אדם דבר מתוך אֹנֶס, הקב"ה פוטרו מעֹנש).

283 *הַלְוָאָה ש. *מִלְוֶה. שְׁאֵלָה (ע). *אַשְׁרַאי (הקפה credit).

– *הַלְוָאַת חֵן וֶחֶסֶד (בלי רבית). *גְּמִילוּת חֶסֶד (כנ"ל).

– הֲקָפַת הַחֲנוּת (מתן סחורה על מנת לשלם מחירה אחר כך). *עָשָׂה מִלְוֶה (*וְאִם עֲשָׂאָה מִלְוֶה הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּטֶת). *הָיָה לוֹ מִלְוֶה. *יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוֶה.

– *שְׁטַר מִלְוֶה.

284 הָלַךְ פ. הָלַךְ. נֶהְלַךְ (נ. פירושו: עבר). הִלֵּךְ (“וַיְהַלֵּךְ אָט”). הָיָה מְהַלֵּךְ, הִתְהַלֵּךְ. הִתְנַהֵל. צָעַד. פָּסַע. שָׁט. שׁוֹטֵט. הִתְשׁוֹטֵט (ע). עָבַר. חָלַף. נָדַד. נָע וְנָד. נָסַע. יָצָא. יָרַד. עָלָה, ºהִגֵּר (לארץ

נכריה להתישב בה). סָבַב (הלך וחזר, הלך והקיף. “קְחִי כִנּוֹר, סֹבִּי עִיר” – ישעיהו כג, טז. “מְצָאֻנִי הַשׁוֹמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר”. שיה"ש ה, ז). סוֹבֵב (“נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר”).

ºהִסְתּוֹבֵב. *טִיֵּל. *טִיֵּל קְצָרוֹת (דרך קצרה). *טִיֵּל אֲרֻכּוֹת. נָסַב מִפָּנָיו. *נִפְנָה (*נִפְנָה לִמְלַאכְתּוֹ). *פִּזֵּר רַגְלָיו (לעקור ממקומו, ללכת). טָפַף (בפסיעות מהירות). *הִפְלִיג (באניה גם התרחק בהליכתו). *הִדֵּס (הלך בקשי ובהתאמצות). *נִפְטַר. *הִסְתַּלֵּק. *סִלֵּק עַצְמוֹ. נִפְרַד. הֶעְתִּיק (ע). גָּלַשׁ (ירד מֵהָר. מס).*עָקַר (ברח). זָחַל (השרצים זוחלים, ומשתמשים בפעל זה כשאדם מתהלך לאט). *רִחֵשׁ (הַכִּנִים מרַחֲשׁוֹת). גָּלָה (עזב מקון מולדתו, הלך בגולה).

– רָחַק. הִרְחִיק. הִתְרַחֵק. גָּז. נֶעְלַם.

– הֵרִים פְּעָמָיו. שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו. נָשָא רַגְלָיו. הוֹבִילוּהוּ רַגְלָיו. כִּתֵּת רַגְלָיו (בהליכה מְרֻבָּה,

ביחוד כשהוכרח ללכת הלוך ושוב). *עָקַר אֶת רַגְלָיו. סָחַר אֶת הָאָרֶץ (לשם מסחר). סָבַב אֶת הָאָרֶץ. *טִלְטֵל עַצְמוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ. שָׁת פָּנָיו אֶל (כִוֵּן ללכת אל…).

לא הלך: מָנַע רַגְלָיו (מביתו, מנתיבתו). הוֹקִיר רַגְלוֹ (מבית רעו). כָּלָא רַגְלוֹ. *כִּנֵּס אֶת הָרֶגֶל (הפך מפזר את הרגל).

– *כַּמָּה נָאוֹת פְּסִיעוֹתֶיהָ שֶׁל רִיבָה זוֹ! מִהֵר ללכת: הִרְחִיב צַעַד. *פָּסַע פְּסִיעָה גַסָּה. אָץ בְּרַגְלָיו. שָׂם רַגְלָיו כְּאַיָּלוֹת. רָץ כַּצְּבִי. כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה. הָלֹךְ וְטָפֹף יֵלֵךְ (בקפיצות לשם מהירות או לשם התגנדרות). הלך לאטו: הָלַךְ לְאִטּוֹ. הִתְנַהֵל לְאִטּוֹ. *פָּסַע פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת. *עָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל. שנה מקומו: *עָקַר דִּירָתוֹ. הֶעְתִּיק. ºהֶעְתִּיק מְעוֹנוֹ. 285 הלל פ. הִלֵּל אוֹתוֹ. שִׁבַּח אוֹתוֹ. הוֹדָה אוֹתוֹ. הוֹדָה לוֹ. הָדַר אוֹתוֹ. רוֹמֵם אוֹתוֹ. אִשֵּׁר אוֹתוֹ (ע). *קִלֵּס אוֹתוֹ. *קִלֵּס לוֹ. בֵּרַךְ אוֹתוֹ. *עִלָּה אוֹתוֹ. גִדֵּל אוֹתוֹ. –ֹ תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִיו. מִלֵּל גְּבוּרָתוֹ. שְׂפָתָיו הִבִּיעוּ תְהִלָּתוֹ (מ). פִּיו מָלֵא תְהִלָּתוֹ. סִפֵּר כְּבוֹדוֹ. סִפֵּר תֶּהִלָּתוֹ. סִפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתָיו. *אָמַר שִׁירָה לְפָנָיו. *אָמַר לוֹ הִמְנוֹן (*מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִיפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ נְתוּנִין בִּקְרוֹנִין, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מְבַקְשִׁים לוֹמַר לַמֶּלֶךְ הִמְנוֹן. ילקוט שמעוני, ישעיה ב). ºשִׁבְחוּ לֹא יָמוּשׁ מִפִּיו. שְׂפָתָיו יְשַׁבְּחוּהוּ. הִשְׂגִּיא פָעֳלוֹ. *הִגִּיד שִׁבְחוֹ. *מָנָה שִׁבְחוֹ. סִפֵּר בְּשִׁבְחוֹ. *גָּמַר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. *דָּרַשׁ אוֹתוֹ לְשֶׁבַח. ºנָתַן שֶׁבַח לִשְׁמוֹ. ºהִשְׁמִיעַ תִּשְׁבָּחוֹת. הֵרִים עַל נֵס. *סִפֵּר בְּטוֹבָתוֹ. מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמוֹ. *לֹא הִנִּיחַ לָשׁוֹן שֶל שֶׁבַח שֶׁלֹא קִלֵּס לוֹ. *כֹּל שֶׁאָדָם יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל, אֵינוֹ מַסְפִּיק דֵּי הִלּוּלוֹ. *שִבְּחוֹ בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שֶׁבַח. *קָשַר לוֹ כְּתָרִים. *פָּתַח בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָה (ספר בשבח מזמיניו). שָׂם קְטוֹרָה בְּאַפּוֹ (מ. בחנופה). *תָּלָה בוֹ כָּל מִינֵי שֶׁבַח. *לְמַעְלָה מִן הַקִּלּוּס.

– יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ: יְהַלֶּלְךָ זָר, וָלֹא – פִּיךָ (חלוקה התולית, אם לא יהללך זר, התהלל בעצמך). –אַתָּה סָבוּר שֶׁהוּא לִגְנַאי, וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשֶׁבַח. *אֵינִי מְבַקֵּשׁ לֹא תַרְעֻמְתְּכֶם וְלֹא קִלּוּסְכֶם.

פתגמים: *אוֹמְרִין מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְכֻלּוֹ – שֶׁלֹא בְּפָנָיו (עירובין יח(. ºאַחֲרֵי מוֹת קְדוֹשִׁים אֱמֹר (ה. לאחר המות שוכחים חסרונות ומזכירים מעלותיו. הלצה מיוסדת על סדר שלש הפרשיות הבאות זו לאחר זו בתורה). *אֱהַב אֶת הַמּוֹכִיחֲךָ וּשְׂנָא אֶת הַמְשַׁבֵּחֲךָ (אבות דר“ן רפכ”ט). ע"ע חנף

286 הַלֵּל ש. תְּהִלָּה. הִלּוּלִים. מַהֲלָל. *שֶבַח. *שִׁבְחָה. *תִּשְׁבָּחָה. *קֶלֶס. *קִלּוּס. תּוֹדָה. *הוֹדָיָה. *אֲפִרְיוֹן.

דברי תהלה ושבח: ºכַּפְתּוֹר וָפֶרַח (יפה מאד, נפלא). נֶחְמָד מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. ºלוֹ נָאֶה שִׁיר וּשְׁבָחָה. *אַשְׁרֶיךָ. *אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר… *יִישַׁר כֹּחֶךָ. *יִישַׁר חֵילֶךָ. *מְצֻיָּן. מִי יְמַלֵּל גְבוּרוֹתָיו, מִי יַשְמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. *יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל.

על דרשה נאה: *נְאֶה דָרַשְׁתָּ. שְׂפָתַיִם יִשַּׁק. ºפֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת.

– הִתְהַלֵּל. הִשְׁתַּבַּח. הִתְרוֹמֵם. *הִתְגַּדֵּר. ע"ע גאה

287 ºהֶסְכֵּם ש. *הַסְכָּמָה. ºהַתְאָמָה.

– ºבְּהֶסְכֵּם כֻּלָּם.

*דִּבְרֵי הַכֹּל (הַכֹּל מוֹדִים). פֶּה אֶחָד. בְּדֵעָה אֶחָת. שְׁכֶם אֶחָד (מ. לעבוד יחד). *לֵית מַאן דְּפָלֵג (אין חולק על זה).

288 *הֶסְפֵּד ש. מִסְפֵּד. קִינָה. ע"ע אבל

דברי הספד: הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הוֹדוֹ. שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל. נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. *הִי חָסִיד, הִי עָנָו. *לֹא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ. *תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי יָבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ. *אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה שֶמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה. *אוֹי לוֹ לָעוֹלָם שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאָבַד קְבַרְנִיטָהּ. *צַדִּיק אָבַד לְדוֹרוֹ אָבַד. *אָבַד כְּלִי חֶמְדָּה. *פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר? *חֲבָל עַל דְּאָבִדין וְלָא מִשְׁתַּכְחִין (א. חבל על האובדים ואינם נמצאים). –בְּכוּ לָאֲבֵלִים וְלֹא לָאֲבֵדָה. שֶׁהוּא לִמְנוּחָה וְאָנוּ לַאֲנָחָה. *אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים אָחֲזוּ בַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. *חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה דּוֹמִים לְכִפַּת אֲבָנִים, אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעַעַת. *מִשֶּׁמֵּת בָּטֵל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. *בָּטְלוּ זְרוֹעוֹת הַתּוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה.

מת ולא הספידוהו כראוי לו: *מֵת שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה.

– סַפָּד (מספיד מתים). *סַפְדָּן. *סַפְדָּנִית.

289 ºהֶעָרָה ש. צִיּוּן. ºמַרְאֵה מָקוֹם. ºהוֹסָפָה. *תּוֹסֶפֶת.

290 ºהֶעְתֵּק ש. ºהַעְתָּקָה. פַּתְשֶׁגֶן, פַּרְשֶׁגֶן (ע). *טֹפֶס. *נֹסַח. *נֻסְחָה. ºמַהֲדוּרָה (מחזור של ספר, edithin).

291 הָפַךְ פ. (הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ?" “הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם”). הֶחֱלִיף. שִׁנָּה. סָבַב, הֵסֵב. *סֵרֵס (קלקל את הסדר). הֵמִיר. גִּלְגֵּל. הֶחֱזִיר. הֵשִׁיב. *סָתַר. *פֵּרַךְ. ºהִשִּׂיג. *עִרְעֵר, ºעִלְעֵל (הפך דפים בספר). ºדִּפְדֵּף (כנ"ל). *לָגַז (הפך חציר או שבלים במלגז). *כָּפָה (הפך כלי, פיו למטה וקרקעיתו למעלה). *בִּקֵּש לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ.

– הִתְהַפֵּךְ. הִתְחַלֵּף. שֻׁנָּה. הִשְׁתַּנָּה. הִתְגַּלְגֵּל. הִתְגּוֹלֵל. הִתְבּוֹסֵס (בדם). הִתְפַּלֵּשׁ (בעפר).

292 הֶפֶךְ, הֵפֶךְ ש. (“וַתְּהִי לְהֶפֶךְ”). *סְתִירָה. ºנִגּוּד. ºסֵרוּס. ºשִׁנּוּי. תְּמוּרָה. *חֲלִיפִים.

– לְהֶפֶךְ. *אַדְּרַבָּא, *אַדְּרַבָּה. *חִלּוּף הַדְּבָרִים. וְנַהֲפֹךְ הוּא. *וְלֹא הִיא (אין הדבר כן, כי אם להפך). *וְחָזַר הַדִּין. ºבִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר (במובן הפוך, סגי נהור – רב האור, וקוראים כך לעִוֵּר).

– *הַדְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה. *יֵשׁ סְתִירָה בְדָבָר. *מֻפְרָךְ מֵעִקָּרוֹ. ºשְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחַד. *תַּרְתֵּי דְסָתְרֵי (א. שני דברים הסותרים זה את זה). *עוֹלָם הָפוּךְ, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. *בָּרָא הָרִים, בָּרָא גְבָעוֹת. *בָּרָא צַדִּיקִים, בָּרָא רְשָׁעִים.

293 הֲפַכְפַּךְ ת. ºהֲפַכְפְּכָן. אִישׁ תַּהְפּוּכוֹת. נֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ. מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. מִתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם. *פְּעָמִים מַאֲפִיל פְּעָמִים מֵאִיר. ºבַּעַל אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. ºמֹחַ עָקֹם (ה). *רוֹצֶה לֶאֱחֹז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁים (דברים רבה, ז). *אֶתְמוֹל מַלְאָךְ וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה (תנחומא, משפטים). ºבַּר חֲלַפְתָּא (מתחלף). ע"ע רמאי, ערום

294 הֶפְסֵד ש. נֵזֶק. *הֶזֵּק. גֵּרָעוֹן. *מִגְרַעַת. חֶסְרוֹן. *חֶסְרוֹן כִּיס. *אִבּוּד מָמוֹן. *הֶפְסֵד מְרֻבֶּה (בהפסד כזה מקִלים באסורים). *אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. *רָחוֹק מִשָּׂכָר וְקָרוֹב לְהֶפְסֵד. *לְאַחַר יֵאוּשׁ (באין תקוה עוד). *יָרַד לְטִמְיוֹן (לאוצר המלך, כלומר: הממון שאבד לא יוחזר עוד). *יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. *יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ. *יָצָא בְּשֵׁן וְעַיִּן. ºיָצָא נָקִי (מנכסיו, מממונו).

פתגמים: *לְהֶפְסֵד מְרֻבֶּה חָשְׁשׁוּ, לְהֶפְסֵד מֻעָט לֹא חָשְׁשׁוּ (שבת קנד: – חששו חכמים והקלו גם בהפסד לא גדול, כי התורה חסה על ממונם של ישראל). *מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶן (ב"מ כט:). ע"ע נזק, פסד

295 *הֶפְסֵק ש. *הַפְסָקָה. *שְׁבִיתָה. שַׁבָּת. שַׁבָּתוֹן. *בִּטּוּל. *בִּטּוּל מְלָאכָה. פּוּגָה. חָשָׂךְ. הפוכו: בְּלִי חָשָׂךְ. מֵאֵין הֲפוּגוֹת. ºבְּלִי הֶפְסֵק. ºבְּלִי הֶרֶף. ºבִּתְמִידוּת. ºבִּתְדִירוּת. *דֶּרֶךְ קֶבַע.

– אַל תִּתֵּן פּוּגַת לָךְ (מ. בבכיה). אַל דֳּמִי לְךָ (כנ"ל).

296 *הֶפְקֵר ש. ºהֶפְקֵרוּת. *מִנְהַג הֶפְקֵר. *פְּרִיצוּת.

– אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. *כָּל הָרוֹצֶה לִטּוֹל יִטּוֹל. *הֻתְּרָה הָרְצוּעָה. אֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב

(אין מושל מ. מס.). *פָּרַק עֹל (*פָרַק עֹל תּוֹרָה. *פָּרַק עֹל מַלְכוּת). *פָּקַר (*מִשֶׁפָּקְרוּ הַמִּינִים). הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ. שִׁלַּח רֶסֶן. כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לִבּוֹ. *עוֹשֶׂה מַה שֶׁלִּבּוֹ רוֹצֶה. שָׁבְרוּ עֹל, נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת. *לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן (א. אין משפט ואין שופט). *בְּהֶפְקֵרָא נִיחָא לֵהּ (א. נוח לו בהפקרות). *כָּל דְּאֵלִּים גְּבַר (א. כל החזק מתגבר על חברו ועושה מה שלבו רוצה).

– *מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים.

297 הַר ש. הֶרֶר (ע). גִּבְעָה. רָמָה. תֵּל. *תְּלוּלִית (תל קטן). *גַּבְשׁוּשִׁית (תלולית קטנה). גַּב (הר בנוי). גַּבְנֹן (בליטה בהר). פִּסְגָּה (הר בולט מבין רכסי הרים, ובזמננו ראש הר). שְׁפִי (הר שאין עליו דשא, מס.). הַר נַשְׁפָּה (שפי). *חוֹלוֹת (גבעות חול). *חוֹלִית (גבעת חול). רֹאשׁ הָהָר. תַּחְתִּית הָהָר. רַגְלֵי הָהָר. יֶרֶךְ הָהָר. יַרְכְּתֵי הָהָר. מוֹרַד הָהָר. *מִדְרוֹן. *שִפּוּעַ הָהָר.

– הַר נִשָּׂא. הַר רָם. הַר רָם וְנִשָּׂא. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה. הַר גַּבְנֻנִּים. רֶכֶס (שורת הרים). ºשַׁלְשֶׁלֶתֶ הָרִים.

– הַר נִשְׁפֶּה. הַר גָּבֹהַּ. הָרֵי בֶתֶר (שגאיות מפרידות ביניהם).

298 הָרַג פ. הָרַג אוֹתוֹ. רָצַח אוֹתוֹ. הִכָּה אוֹתוֹ. הִכָּה נֶפֶשׁ. הֵמִית, מוֹתֵת. שָׁלַח יָדוֹ בּוֹ. פָּגַע בּוֹ

(בחרב או ברֹמח). טָבַח אוֹתוֹ, שָׁחַט אוֹתוֹ (בסכין). דָּקַר אוֹתוֹ (בחרב, ברמח או בדֶקר). רִטֵּשׁ אוֹתוֹ (בחרב). שִׁסֵּף אוֹתוֹ, בִּקַּע אוֹתוֹ, בִּתֵּק אוֹתוֹ (בחרב). *הִתִּיז רֹאשׁוֹ (בחרב או בגרזן). סָקַל, סִקֵּל אוֹתוֹ (באבנים). רָגַם אוֹתוֹ (כנ"ל). עָרַף (בעל חיים, בשברו את עָרְפּוֹ). *נָחַר. *נִחַר (בהמה לאכילה על ידי דקירה בצוארה). עִקֵּר (סוסים. ע.). זָבַח (שחט לשם אכילת בשרו). חָצַב בּוֹ (מ. “חָצַבְתִּי בַנְּבִיאִים, הֲרַגְתִּים בְאִמְרֵי פי”, הושע ו, ה). *חָנַק, חִנֵּק, *שִׁנֵּק (כנ"ל).

– שָׁפַךְ דָּם. שָׁפַךְ דָּמוֹ. רְצָחוֹ נֶפֶשׁ. טָבַח וְלֹא חָמַל. רָחַץ פְּעָמָיו בְּדַם… (מ. רצה להרג). בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ. *בָּא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת.

נהרג: יָרַד לַטֶּבַח. כָּרַע לַטֶּבַח. כַּשֶּׂה לַטֶּבַח הוּבַל. כַּשּׁוֹר אֶל טֶבַח בָּא. נֶחְשְׁבוּ כְּצֹאן טִבְחָה. הָרוּג. נִרְצַח. טָבוּחַ. שָׁחוּט. דָּקוּר. ºמְבֻתָּק. חָלָל. חָנוּק. זָבוּחַ. ºמְרֻטָּשׁ. רָטוּשׁ. שׁסוּעַ.

299 הֶרֶג ש. הֲרֵגָה. רֶצַח. רְצִיחָה. טֶבַח. *טְבִיחָה. זֶבַח. *זְבִיחָה. *שְׁחִיטָה. *שְׁפִיכַת דָּמִים. *סְקִילָה, שְׂרֵפָה. הֶרֶג. *חֶנֶק (ארבע מיתות בית דין). *מִיתָה.

– כְּצֹאן לַטֶּבַח יוּבַל. יָדָיו שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם.

– רוֹצֵחַ. *רַצְחָן. הוֹרֵג נֶפֶשׁ. *הוֹרֵג נְפָשׁוֹת. *קַטְלָן. *תַּלְיָן. ºרוֹצֵחַ יַעַר. *בִּרְיוֹן.

פתגמים: *כָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא (סנהדרין לז.). *הַבָּא לְהֲרֶגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ.

300 הֶרְגֵּל ש. ºתִּרְגֹּלֶת (מס.) ºרְגִילוּת. *מִנְהָג. אֹרַח. מִשְׁפָּט. *נִימוּס. ºהִתְנַהֲגוּת. ºטֶבַע. ºטֶבַע שֵׁנִי. *מִדָּה. תְּכוּנָה. *אֳפִי (בהפסק אֹפי). דֶּרֶךְ. ºנְטִיָּה. ºשִׁגְרָה. ºשִׁגְרַת לָשׁוֹן. *אַשְׁגָרַת לָשׁוֹן.

– מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה (עשיה מתוך הרגל, בלי כונה). *מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל. *מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל. ºהֶרְגֵּל יַעֲשֶׂה אֻמָּן (האמן מתמחה במלאכתו מתוך הרגל). *מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. *עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. *עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה. *כֵּוָן

דְּדָשׁ – דָּשׁ (א. מכיון שהתרגל בדבר הריהו עושה בלי לחוש). *כֵּוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָנָה בָהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. *בַּתְּחִלָּה אוֹרֵחַ וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה בַעַל הַבַּיִת (נאמר על היצר הרע). *זְרֹק חֻטְרָא לַאֲוֵירָא וְעַל עִקָּרֵיהּ קָאֵי (א. זרוק מקל לאויר וישוב לשרשו, למקומו). *אֲזַלְתְּ לְקַרְתָּא זֵל בְּנִימוֹסֵהּ (א. באת לעיר, לך בארחותיה). *שַׁבֶּשְתָּא כֵּוָן דְּעָל עָל (א. שגיאה מכיון שעלתה קשה לשרשה).

301 הָרָה (אשה הָרָה). ח. מְעֻבֶּרֶת.

– *כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ.

– הָרְתָה. הָרְתָה לוֹ. הָרְתָה לָלֶדֶת. מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת. כָּרְעָה לָלֶדֶת. *נִתְעַבְּרָה. *נִתְעַבְּרָה לוֹ. *נִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ. נִפְתַּח רַחְמָהּ (ע). אֲחָזוּהָ צִירֵי לֵדָה. חֶבְלֵי יוֹלֵדָה בָּאוּ לָהּ. הִקְשְׁתָה בְלִדְתָּהּ.

– הֵרָיוֹן. *עִבּוּר. ºהִתְעַבְּרוּת.

302 הָרַס פ. הָרַס אוֹתוֹ. נָתַץ אוֹתוֹ. נִתֵּץ. פָּרַץ (פָּרַץ בַּחוֹמָה אוֹ בַגָּדֵר). קִרְקֵר (קיר). אִבֵּד. הֶאֱבִיד. הָפַךְ, הִפֵּךְ. כִּלָּה. הִשְׁמִיד. הִצְמִית (ע). הִכְרִית. הֶחֱרִים. הֶחֱרִיב. שִׁחֵת. הִשְׁחִית. *סָתַר. עֵרָה (ע). הֵשֵם (עשה שֵׁמות). עִרְעֵר. בִּלַּע. *קִעְקַע. בָּקַק (ע). בָּלַק (ע). כִּתֵּת (“וְכִתְּתוּ אֶת הָאָרֶץ”). *פִּעְפַּע (הָרַס). עָקַר.

– הָרַס עַד הַיְסוֹד. טִאטֵא בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד.

*קִעְקַע בֵּיצָתוֹ (יסודו). *שֵׁרֵשׁ בֵּיצָתוֹ. הָפַךְ מִשֹּרֶשׁ. *עָקַר מִן הַשֹּׁרֶשׁ. לֹא הִנִּיחַ אֶבֶן עַל אֶבֶן. מָחָה מִן הָאָרֶץ. הָרַס וְלֹא בָנָה. הָרַס וְלֹא חָמַל.

– נֶהֱרַס. הִתְרוֹעַע. הִתְפּוֹרֵר. הִתְמוֹטֵט. נֻתַּץ,

הָשְׁמַד. חָרַב. נִשְׁחַת. *נִפְרַץ (*גָּדֵר שֶׁנִּפְרַץ). נֶהֶרְסוּ הַשָּׁתוֹת.

303 ºהַשְׁוָאָה ש. ºהַשְׁוָיָה. *הֶקֵּשׁ. *גְּזֵרָה שָׁוָה. דִּמְיוֹן מָשָׁל. *קַל וָחֹמֶר.

– *קַל וָחֹמֶר שֶׁל חשֶׁךְ (מחֻסר יסוד).

304 ºהַשְׁעָרָה ש. *הַעֲרָכָה. *שׁוּמָה. *אֹמֶד. *אֻמְדָּנָה. *סְבָרָה. *נִחוּשׁ.

– ºעַל פִּי אֻמְדָּנָה. ºלְפִי אֹמֶד הַדַּעַת. ºלְפִי הַשְׁעָרָה. ºכְּפִי שֶׁיֵּשׁ לְשַׁעֵר. בְּעֵרֶך. בְּעֶרְכְּךָ. ºלְפִי סְבָרָה. ºכְּנִרְאֶה. *לְפִי רְאוּת הָעַיִן. *לְמַרְאִית עַיִן. *כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לַחֲשׁוֹב.

– ºהַשְׁעָרָה רְחוֹקָה. ºסְבָרַת הַבֶּטֶן, *סְבָרַת הַכֶּרֶס (בלי יסוד). *אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִבְרֵי נְבוּאָה. *דִּבְרֵי תֵמַהּ (מתמיהים).

305 *הַשְׁקָפָה ש. *סְקִירָה. מַבָּט. ºנְקֻדַּת רְאוּת. ºנְקֻדַּת הַשְקָפָה. *שְפוֹפֶרֶת (*צוֹפֶה מִתּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת). ºהִתְבּוֹנְנוּת. *הִסְתַּכְּלוּת. *עִיּוּן. ºתַּצְפִּית (התבוננות בדבר לשם מחקר).

 

ו    🔗

306 וַדַּאי. *בְּוַדַּאי. ºבְּלִי סָפֵק, ºבְּלִי תְפוּנָה. ºבְּלִי פִקְפּוּק. אֶל נָכוֹן. בֶּאֱמֶת. *לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר. אָמְנָם. אָכֵן. ºבֶּטַח (ה.). ºלָבֶטַח (ה). בְּבִטְחָה. ºבָּטוּחַ. ºבְּהֶחְלֵט. *בְּלֹא שׁוּם תְּנַאי. בָּרוּר. *בָּרִי. *בָּרִי לִי. *מִן הַסְּתָם. *מִסְּתָמָא. *הֵן וָהֵן (בודאי ובודאי). *לֹא כָל שֶׁכֵּן. ºבְּלִי תֵרוּץ. *בְּחִזּוּק (*כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תְּפִילִין… וְצִיצִית… וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ הַכֹּל בְּחִזוּק שֶלֹא יֶחֱטָא).

*מֻבְטָחְנִי. *בְּטוּחַנִי. *פְּשִׁיטָא (הרי הדבר פשוט ומובן). *חֲזָקָה (*חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנָיו בִּפְנֵי בַעַל

חוֹבוֹ). ºבְּלִי הִסּוּס. ºדַּוְקָא כָּךְ! ºדַּוְקָא כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת.

– ºקָרוֹב לְוַדַּאי. ºקָרוֹב לֶאֱמֶת.

– ºמִחוּץ לְסָפֵק. ºמוּבָן מֵאֵלָיו. *מִסְתַּבֵּר. ºהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב. *הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת. ºנִרְאֶה בַעֲלִיל. *בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ. *בָּרוּר כַּחַמָּה. *גָּלוּי וְיָדוּעַ. *בָּדוּק וּמְנֻסֶּה.

– ºלְמַעלָה מִכָּל סָפֵק.

ºנַעֲלֶה מִכָּל סָפֵק. *הִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק. *בָּרִי וְשֶׁמָּא, בָּרִי עֲדִיף (א. ודאי וספק, הודאי עדיף). ºהַמְפֻרְסָמוֹת אֵינָם צְרִיכִים רְאָיָה. *טוֹב

עֲשָׂרָה טְפָחִים וְעוֹמֵד מִמֵּאָה אַמָּה וְנוֹפֵל (קטן וודאי טוב מגדול ומסֻפָּק). *הִנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתָפַס אֶת הַוַּדַּאי.

ודאי במובן על אחת כמה וכמה: *אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? *לִוְיָתָן בְּחַכָּה הֹעָלה, מַה יַעֲשׂוּ דְגֵי רְקָק? *אִם בְּלַחִים אָחֲזָה אֵשׁ, מַה יַּעֲשׂוּ יְבֵשִׁים?

307 *וִדּוּי ש. תּוֹדֶה. *הוֹדָאָה. *הוֹדָיָה.

– תֵּן תּוֹדָה. *הוֹדָאַת בַּעַל דִּין.

308 וָו ש. קֶרֶס. מַסְמֵר. מַשְׂמֵר. יָתֵד. *צִנּוֹר, *צִנּוֹרָה. חַח. *אֻנְקָלִי (וו ברזל שראשו כפוף). חַכָּה (לדוג בה דגים). אַגְמוֹן (ע. כנ"ל).

309 ºוִכּוּחַ ש. ºוַכְחָנוּת (הנטיה להרבות בוכוחים). *דִּין וּדְבָרִים. *מַשָּׂא וּמַתָּן. *דִּיּוּן. ºנִצוּחַ. ºהִתְנַצְּחוּת. *מַחֲלֹקֶת. *פְּלֻגְתָּא (חלוקי דעות). *טְעָנוֹת. *טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת. *שַׁקְלָא וְטַרְיָא (א. משא ומתן). *הֲוָיָה (*הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא). שִׂיחַ וָשִׂיג (מס.). *פִּלְפּוּל (וכוח בדרך נצוח על יסוד הבדלים דקים ורחוקים מן השכל הישר). *פּוֹלְמוֹס (*פּוֹלְמוֹס שֶל סוֹפְרִים). ºמִלְחֶמֶת דְּבָרִים. ºמִלְחֶמֶת שְפָתַיִם. פּוֹלמוֹס שֶׁל קוֹלְמוֹס (וכוח בכתב).

– *הִתְוַכַּח. *נָשָׂא וְנָתַן. *דִּיֵּן עִמּוֹ. דָּן. *הִתְנַצַּח. *טָעַן. *פִּלְפֵּל. הִקְשָׁה אֵלָיו. הִשְׂתָּעֵר עָלָיו.

– דִּבֶּר עִמּוֹ מִשְׁפָּטִים. *קִפַּח אוֹתוֹ

בִּדְבָרִים (התנצח). *דִּיְּנוּ זֶה עִם זֶה. *הָיוּ מְחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה (בוכוח חריף). *מְנַגְּחִים זֶה אֶת זֶה. *מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה. *מִתְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה. *מְחַדְּדִים זֶה אֶת זֶה

בַּהֲלָכָה (מתוכחים לשם חדוד המֹחַ). *נִכְנַס בַּעֲבִי הַקּוֹרָה. *כַּמָּה קוֹלְמוֹסִין נִשְׁתַּבְּרוּ וְכַמָּה דְיוֹ נִשְׁפַּךְ (על הַוִּכּוּחַ).

– חוֹלֵק. *בַּר פְּלֻגְתָּא. *נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן. *טוֹעֵן. ºמִתְפַּלְפֵל. ºמִתְחַכֵּם. *בָּא בַעֲקִיפִין. ºסֹודֵק שְׂעָרוֹת (מתפלפל בפלפולים דקים ורחוקים, כדי לנצח).

פתגמים: *אֵין תַּלְמִיד חָכָם מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַחֲבֵרוֹ (בראשית רבה סט, ב). *אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּה (בראשית רבה סט, ב). *בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד (משלי כז, יז). *מַה בַּרְזֶל זֶה אֶחָד מְחַדֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, אַף שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים מְחַדְּדִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה (תענית ז.). *אִלְמָלֵא הָיִיתִי מִתְיָרֵא לְהַכְנִיס רֹאשִׁי בֵין הָאֲרָיוֹת

הֲוֵינָא אָמַר טַעֲמָא (ירושלמי שבת א, א – לולא יראתי להביע דעתי בענין שגדולים – אריות – מתוכחים בו הייתי אומר טעמי). *אֲנָן בְּדִידֶן וְאִינָהוֹ בְּדִידְהוֹ (ברכות ח, – אנו בשלנו והם בשלהם. כל אחד מחזיק בדעתו). *אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים (עירובין יג: לשניהם הצדקה).

310 וֶסֶת ש. אֹרַח נָשִׁים. דֶּרֶךְ נָשִׁים. נִדָּה. יְמֵי דְוֹת.

311 *וִתֵּר פ. *וִתֵּר בּוֹ. *וִתֵּר לוֹ. וִתֵּר עַל… *וִתֵּר מִשֶּׁלוֹ. *הֶעֱבִיר עַל מִדּוֹתָיו. בִּטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן… *הֶעֱבִיר רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן… *מָחַל עַל…

נָשָׂא פָנָיו (ותר על חטאו בגלל חשיבותו). *הִתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ.

– *וַתְּרָן. ºמַחֲלָן. ºסַלְחָן. סַלָּח. מַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. ºפַּשְׁרָן.

 

ז    🔗

312 זְבוּב ש. *יַתּוּשׁ (mosquito). *יַבְחוּשׁ. *בַּקָּה (כנ"ל). *מַפְגִּיעַ (מין זבוב עוקץ ומשתמשים בלשון *“אֵימַת מַפְגִּיעַ עַל הָאֲרִי” לפחד שהקטן מפיל על הגדול). דְּבוֹרָה. צִרְעָה (ר. *צְרָעִין. מין דבורה מדברית עוקצת, (Vespa).

313 *זִבֵּל פ. (טִיֵּב את הקרקע בזבל). *טִיֵּב (השביח את הקרקע).

314 *זֶבֶל ש. (לטַיֵּב בּוֹ את הקרקע). דֹּמֶן. ע"ע אשפה.

315 זהב ש. דְּהַב (א). פָּז (זהב נבחר). כֶּתֶם (כנ"ל).

– זָהָב מוּפָז (מבהיק). זָהָב סָגוּר (מזֻקק היטב). זָהָב שָׁחוּט (זהב נוח להֵרָקֵעַ). זְהַב אוֹפִיר (שהביאו מאופיר). זְהַב פַּרְוַיִם (שהובא מפרוים). ºזָהָב מְכֻתָּת (שברי זהזהיר אותו.הב. חתיכות זהב). ºזָהָב לָבָן (פלאטינום). חָרוּץ (שם פיוטי לזהב). עַפְרוֹת זָהָב.

316 (זהר) הִזְהִיר פ. הִזְהִיר אוֹתוֹ. הִזְהִיר אוֹתוֹ מ… (“לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ”). *הִזְהִיר לוֹ עַל… (“אָמַר הקב”ה: הַזְהֵר לְיִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת הַפֶּסַח). הֵעִיד בּוֹ. הָעֵד הֵעִיד בּוֹ. *הִתְרָה בּוֹ. הוּעַד בּוֹ (העידו והתרו בו. “וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנוּ”. שמות כא. כט).

– נִזְהַר. נִשְׁמַר לְנַפְשׁוֹ. נִשְׁמַר בְּנַפְשׁוֹ. נִשְׁמַר מִפָּנָיו. הִשְׁתַּמֵּר. שָׁמַר מִן… (נ. “שִמְרוּ מִן הַחֵרֶם”). *דִּקְדֵּק. *דִּיֵּק. *הִדֵּר. הִקְפִּיד.

– *זָהִיר. נִשְׁמָר. *מְהַדֵּר. *מְהַדֵּר מִן הַמְהַדְּרִים. *מְדַקְדֵּק. ºדַּיְּקָן. *דַּוְּקָן. *מַקְפִּיד. ºבַּרְרָן. לשונות הזהרה: הִשָּׁמֶר לְךָ. הִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ. לְאַט לְךָ. “לְאַט לְךָ לַנַּעַר”. חָלִילָה לְךָ. *חָס וְחָלִילָה. *חָלִילָה וְחָס. ºלְמַעַן הַשֵּׁם. הִזָּהֵר בּ… (*הִזָּהֵר בּוֹ. *הִזָּהֵר בִּדְבָרֶיךָ). ºהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר. לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ.

פתגמים: *אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם כֵּן מַזְהִירִין (סנהדרין נו:). *אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן (סנהדרין כז.). *בִּמְזוֹנוֹתַי אַתָּה מִסְתַּכֵּל וּבִמְצוֹדָתִי אִי אַתָּה מִסְתַּכֵּל (קהלת רבה יא – הרוצה לצוד חברו בשחד). *הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ.

317 *זוּג ש. צֶמֶד.

– צֶמֶד חֶמֶד. *זִוּוּג שֶׁעָלָה יָפֶה. *זִוּוּג מִן

הַשָּׁמַיִם (שמן השמים הכריזו שיהיו זה לזה). *עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן (חִבור טוב בטוב). *עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה (חבור טוב ברע).

פתגמים: *אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי (סוטה ב.). *אִם קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ (מלאכת הזווג) קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית רבה סח, ד). *אִישׁ מְחַזֵּר עַל אִשָּׁה, וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ (נדה לא: – כך היה בימי התלמוד). *אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתֹאמַר: בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה (קידושין מא.). *אָסוּר לֶאָדָם שֶׁיְּקַדֵּש אֶת הָאִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה (שם). *אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה (יבמות סג:). *אִשָּׁה יָפָה, אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם (יבמות סג:). *שְׁלשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: דִירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְכֵלִים נָאִים (ברכות נז:). *לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ (ב"מ נט.). *עַד שֶׁלֹּא לָקַח אָדָם אִשָּׁה אַהֲבָתוֹ הוֹלֶכֶת אַחַר הוֹרָיו, לָקַח אִשָּׁה – אַהֲבָתוֹ הוֹלֶכֶת אַחַר אִשְׁתּוֹ (פרד"א לב). *צָרִיךְ אָדָם לְהַחֲנִיף לְאִשְתּוֹ, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ (אוצר מדרשים, עמ. 224). *שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אֲחֵרִים, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ (ביצה לב:). *אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ (יבמות סג:). *כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים – זֶה שֶׁיֵּש לוֹ אִשָּׁה רָעָה (סנהדרין קי.). *זָכוּ (איש ואשה) – שְכִינָה בֵינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – אֵשׁ אוֹכַלְתָּן (סוטה יז.). *זָכָה עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ (יבמות סג. כפרוש הנגוד הנראה בתורה “עזר כנגדו”). *הַרְבֵּה נוֹשְׂאִין נָשִׁים וּמַצְלִיחִין, וִיחִידִים נִכְשָׁלִין (במדבר רבה ט, ד). *גַּבְרָא בְּלֹא אִתְּתָא פְּלַג גּוּפָא (א. האיש בלי אשה הוא חצי גוף. ולפיכך קוראים לאחד מן הזוג: פלג גוף. ובלעזים קוראים לאשה: הפלג הטוב ביותר The better half).

318 *זוז פ. *זָז מִמְּקוֹמוֹ. מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ. הֶעְתִּיק (ע). נָסַח מִמֶּנוּ (נעקר ונתלש). נִסַּח מֵעַל… (“וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה”). נָזַח (נעתק ממקומו. “וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד”). פָּק (“יְחַזְּקוּם וְלֹא יָפִיק”). *הִרְתִּיעַ, *נִרְתַּע (זז). *נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו. נָסוֹג אָחוֹר. זָע. *הִזְדַּעְזַע. *נִתְקַעְקַע (מִמְּקוֹמוֹ. היה קבוע בתחלה ונזח). חָרַג (“וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם”). נָסַע. נָע. נָע לָלֶכֶת. *עָקַר רַגְלָיו.

– הֵזִיז. הֵמִישׁ. הֶעְתִּיק. הִסִּיעַ. *הִסִּיחַ. *הִזִּיחַ. הֵנִיעַ. הֵנִיד.

הפוכו: לֹא מָשׁ מִמְקוֹמוֹ. עָמַד. עָמַד כְּיָתֵד הַתְּקוּעָה. לֹא קָם וְלֹא זָע. *מֻטָּל כְּאֶבֶן דּוּמָם. *מָּטל כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים.

319 זַיִת ש. עֵץ זַיִת. עֵץ שֶׁמֶן. שְׁתִיל זַיִת.

– *זֵיתִים מְגֻלְגָּלִים (ירוקים ושלמים). *רִשְעֵי זֵיתִים, *פְּרִיצֵי זֵיתִים (בסר או גרועים ואינם ראויים לאכילה). ºזֵיתֵי כֶבֶשׁ (כבושים).

– בֵּית הַבַּד (בית שעושים בו שֶׁמֶן מזיתים).

– עֲלֵה זַיִת. שֶׁמֶן זַיִת. שֶׁמֶן זַיִת זַךְ. שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר. כֶּרֶם זַיִת. מַעֲשֵׂה זַיִת.

– זַיִת רַעֲנָן. ע"ע עץ

320 *זְכוּת ש. *רְשׁוּת. רִשְׁיוֹן. *הַרְשָׁאָה. *הַרְמָנָא (א). הַרְמָנָא דְמַלְכָּא (א. הרשות ההנתונה מן המלך). *הֶתֵּר (התר דבר האסור, *כֵּוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ… נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵר. *נָהֲגוּ בוֹ הֶתֵּר). *הֶכְשֵׁר

(התעודה הנתנת מהרב על מזונות שהם כשרים לישראל). ºשִׁוּוּי זְכֻיּוֹת. *זִכָּיוֹן (שויון זכֻיות. חוק אחד לכל. רשות מיֻחדת לעסוק במסחר או בתעשיה או לנצל מקורות טבעיים, concession). *חֲזָקָה (זכות הקנין, משום שהאדם שולט בזה שליטה ממשית).

*יָפֶה כֹּחוֹ (יש לו הזכות. נמסרה לו הזכות).

– *אֵין לוֹ זְכוּת. *אָבְדָה זְכוּתוֹ. *אִבֵּד זְכוּתוֹ. *פָּקְעָה זְכוּתוֹ. *כֹּחוֹ רַע (זכותו מֻעֶטֶת). *הוּרַע כֹּחוֹ (נתמעט). *אָסוּר לוֹ.

321 זָכַר פ. (זָכַר אוֹתוֹ, זָכַר לוֹ). נִזְכַּר. פָּקַד. שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. שָׁמַר בְּלִבּוֹ. עָלָה עַל לִבּוֹ. עָלְתָה

עַל לִבּוֹ. נָטַר (שנאה בלב). ºשָׁמַר בְּזִכְרוֹנוֹ.

– נֶגֶד פָּנָיו הָיוּ (זכר תמיד). קָשַׁר עַל אֶצְבְּעוֹתָיו (לזכרון). כָּתַב עַל לוּחַ לִבּוֹ. הָיָה לוֹ לְזִכָּרוֹן. כָּתוּב עַל לוּחַ לִבּוֹ (מ.). חָרוּשׁ עַל לוּחַ לִבּוֹ (מ). עַל כַּפַּיִם חָקַק (את הדבר).

– לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה. זִכְרוּ לֹא יָסוּף. זִכְרוֹ לְדוֹר וָדֹר.

צוויים: זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח. קְשֹׁר עַל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ, וְהָיָה לְךָ לְזִכָּרוֹן. כְּתֹב עַל לוּחַ לִבֶּךָ.

סימני זכרון: *הַמַּרְאֶה מֵבִיא לִידֵי זִכָּרוֹן (תנחומא, שלח טו). *רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה.

322 זֵכֶר ש. זִכָּרוֹן. *זְכִירָה. מַזְכֶּרֶת (ט"מ).

– ºבַּעַל זִכָּרוֹן. *בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. *קָשֶׁה לְאַבֵּד. *כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָה

(תלמודו נשמר בזכרוו כמֻנח תבה). ºכֹּחַ הַזִּכָּרוֹן. *אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו. *זִכָּרוֹן שֶׁל בַּרְזֶל (ה. מאידיש). הפוכו ע"ע שכח

323 זֹלֵל ח. זוֹלֵל וְסוֹבֵא. *רַעַבְתָן. *גַּרְגְּרָן. *אַכְלָן.

– בִּטְנוֹ לֹא תֵדַע שָבְעָה. כִּשְׁאוֹל לֹא יֵדַע שָבְעָה.

אוֹכֵל כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק (מ). יוֹשֵׁב עַל סִיר הַבָּשָׂר (בעִקר במובן: מזונותיו מצויים לרוחה, בלי דאגה). *כָּל מַה שֶּׁהוּא מוֹצֵא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. גַּרְגֶּרֶת אוֹכֶלֶת כָּל מַאֲכָל (בן סירא לו, יח). *גִּרְגֶּרֶת שֶׁמְּכַלָּה אֶת הַזָּהָב וּמְרִיקָה אֶת הַכֶּסֶף (ויקרא רבה, יח). *בִּשְבִיל בְּלִיעָתוֹ מָכַר (עֵשָׂו) בְּכוֹרָתוֹ (במדבר רבה יד, יד).

324 זְמַן ש. עֵת (ר. עִתִּים, עִתּוֹת). שָׁעָה (*הִגִּיעָה הַשָּׁעָה. *נִרְאִים כְּאֹהֲבִים בִּשְׁעַת הֲנָאָתָם. וגם לזמן קצר בנגוד אל הארוך ואל חיי הנצח. *מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה). מוֹעֵד (זמן קבוע. “וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד לֵאמֹר, מָחָר יַעֲשֶׂה ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ”. "לַמּוֹעֵד

אָשׁוּב אֵלֶיךָ. כָּעֵת חַיָּה". והחגים נקראים “מועדים” בלשון המקרא, משום שהם חלים בזמנים קבועים; ובלשון המשנה נקראים ימי החֹל שבפסח ובסוכות בשם “מועד”). תְּקוּפָה (מחזור הזמן. וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה“. “וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים”. רביעית השנה: תקופת האביב, הסתו, החרף והקיץ. בתלמוד: “תְקוּפַת תִּשְׁרֵי”, “תְּקוּפַת טֵבֵת”, “תְּקוּפַת נִיסָן” וּ”תְקוּפַת תַּמּוּז. בזמננו גם פרק זמן בחיי האדם או בדברי הימים. ºתְּקוּפַת הַיַּלְדוּת. ºתְּקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִם). *פֶּרֶק (זמן קבוע. *בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם.

*בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן – לזמן בגרותן). תּוֹר, תֹּר (המועד המגיע לפי הסדר. “וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ”). *וֶסֶת (ביחוד עונת הנדה). צָבָא (זמן קצוב בנגוד לנצח. “הֲלֹא צָבָא לֶאֱנשׁ עֲלֵי אֶרֶץ, וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו”). חֶלֶד, חֶדֶל (נ. זמן חיי האדם עלי אדמות “וְחֶלְדִּי כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ”). עִדָּן (זמן מֻגבל. “עַד זְמַן וְעִדָּן”). עֹנָה, עוֹנָה (זמן הראוי. *בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָה שֶל תְּאֵנָה לִלְקֹט. *עוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר.

ובזמננו º“עוֹנַת הַמִּסְחָר”, º“עוֹנַת הַקָּטִיף”, וכדומה. *עוֹנַת הַגְּשָׁמִים. *עוֹנַת סְעֻדָּה). *פְּנַאי (זמן פנוי מעסק. "הָיָה לָּכֶם פְּנַאי. *אֵין פְּנַאי לְהַלֵּךְ). *שֶׁהוּת (זמן פנוי לעשות דבר. *אֶלָא אִם כֵּן יֵשׁ שֵהוּת בַּיּוֹם). *רֶוַח (זמן פנוי. *יֶשׁ לוֹ רֶוַח, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ). אַשְׁמוּרָה, אַשְׁמֹרֶת (זמן כל משמר בלילה). ºתַּאֲרִיךְ (היום בחדש ובשנה, date).

– לְעִתִּים. *מֵעֵת לְעֵת, מֵעֵת עַד עֵת (יחזקאל ד, כב). מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת. *מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. מֵעֵת אֶל עֵת. לְעִתִּים מְזֻמָּנִים. ºלְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

*מִפְּקִידָה לִפְקִידָה (מזמן לזמן). *לִפְרָקִים. *מִפֶּרֶק לְפֶרֶק. מִזְּמַן לִזְמַן ºלִזְמַנִּים רְחוֹקִים. ºלִפְרָקִים רְחוֹקִים. ºבִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים. לִפְעַמִים. פַּעַם בִּשְׁמִטָּה (ה). ºפַּעַם בְּיוֹבֵל (ה). ºלְעִדָּן וְעִדָּנִים (לזמן רחוק).

– לְפִי שָׁעָה. *בְּדֶרֶך עֲרַאי. *בְּאַקְרַאי. בְּמִקְרֶה. ºלְפִי הַמִּזְדַּמֵּן. ºבְּדֶרֶךְ הִזְדַּמְּנוּת. *בְּכָל שָׁעָה (בכל זמן). בְּכָל עֵת (שמות יח, כב). לַבְּקָרִים (בכל בֹקֶר). *תָּדִיר (לעתים קבועות, תכופות). ºלְעִתִּים תְּכוּפוֹת. ºנָדִיר (לעתים רחוקות). חָזוֹן בִּלְתִּי נִפְרָץ (נדיר). שָׁעָה קַלָּה (זמן קצר מאד). עַד בִּלְעִי רֻקִּי (רגע כמימרה). עוֹד מְעַט. מְעַט קָט. *לֹא הָיוּ יָמִים מְעַטִּים עַד ש… (שנפטר רבי יוסי, ע"ז יח.).

– בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. *לֶעָתִיד לָבוֹא.

ºבֶּעָתִיד הָרָחוֹק. *לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. *כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ. בְּקֵץ הַיָּמִין. *עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים. *הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא (א. דבר שיתְקַיֵּם בעתיד רחוק). קֵץ הַפְּלָאוֹת. לְעֵת קֵץ. *עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. *אֵין לַדָּבָר

סוֹף. ºיָמִים יַגִּידוּ (אם יקרה הדבר).

– *שְׁעַת הַכּשֶׁר. *שָׁעָה כְשֵׁרָה. *לְסֵרוּגִין, *בְּסֵרוּגִין (בהפסקות, שלא כסדר). לְעֵת רָצוֹן (תהלים סט, יד). *בִּשְׁעַת רְוָחָה. ºבְּשָעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. לְעֵת מְצוֹא (הזדמנות. º“שִׁירִים לְעֵת מְצוֹא” – שירים שנכתבו לימי שמחה או עצב בחיי האדם).

– *בִּשְׁעַת דֹּחַק. בְּעֵת צָרָה. עֵת רָעָה (עמוס ה, יג). עֵת פְּקֻדָה. עֵת נְקָמָה. יוֹם אֵיד (צרה). *שָׁעָה חֲצוּפָה (רעה). *בִּשְעַת חֵרוּם (פורענות). צוֹק הַעִתִּים. *בְּעִדָּנָא דְרִתְחָא (א. בשעת הרתיחה. בעת כעס, בעת התעוררות).

– מוֹעֵד. יוֹם הַכֶּסֶא (היום הקבוע).

– *דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה (ארכה לו השעה בצפיתו. השתדל לקרב הדבר טרם באה שעתו). *דָּחַק אֶת הַקֵּץ (לקרב שעת הגאֻלה, ומזה על כל דחיקת שעה).

– אֵחַר מִן הַמּוֹעֵד. ºהֶחְמִיץ אֶת הַשָּעָה (לא השתמש בשעה הכשרה). הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.

– *הַשָּׁעָה בְיָדוֹ. *שְעָתוֹ פְנוּיָה. עִתּוֹתָיו

בְּיָדוֹ. *סֵפֶק בְּיָדוֹ. *נָתַן לוֹ רֶוַח (זמן. *הַהַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת לִתֵּן רֶוַח לְמשֶה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָה

לְפָרָשָׁה). נָתַן לוֹ זְמַן (כדי שיספיק לעשות).

– ºאָצָה לוֹ הַשָּׁעָה (דחוק הוא בזמן). *לֹא הִסְפִּיק (הזמן. *לֹא הִסְפִּיק לְתֵקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה שְׁנִיָּה. כלים יח, ו).

– *עָבָר. לְשֶׁעָבַר. (*לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַפְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבוֹת, וְעַכְשָו מֶרְכָּבוֹת מוֹשְכוֹת אֶת הַפְּרָדוֹת. מכילתא בשלח, ה). *שֶעָבַר (*מַשְבִּיעִין אוֹתָהּ עַל הֶעָתִיד לָבוֹא וְאֵין מַשְׁבִיעִין אוֹתָהּ עַל שֶעָבַר. כתובות פז.).

– הוֹעִיד (קבע מועד). º וִסֵּת (סדר דבר לזמן קבוע, כגון לכונן שעון שיצלצל בשעה יעודה, וכדומה).

כל דבר בשעתו: בְּעִתּוֹ (“וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טוֹב”). הַכֹּל יָפֶה בְּעִתּוֹ. *פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ (*פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ כְּנַהֲמְא בִּשְׁעַת רַעֲבָא – כלחם

בשעת רעב). בְּמוֹעֲדוֹ. *בִּשְעַת חֶדְוְתָא חֶדְוְתָא, בִּשְׁעַת אֶבְלָא אֶבְלָא (שמחה בשעת שמחה, אֵבל בשעת אֵבל). כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ (שאינו בעתו). כַּמָּטָר בַּקָּצִיר (כנ"ל). *בְּעוֹד נַעַלְךָ בְּרַגְלְךָ דְּרֹס עַל הַקּוֹצִים (מארמית: *עַד דְּסַנְדָּלָא בְּרִגְלָךְ דְּרֹס כֻּבָּה. בראשית רבה, מד). *בַּרְזֶל – כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְתוֹךְ הָאוּר, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כָּל כֵּלִים שֶׁיִּרְצוּ (אבדר"ן טז).

– בַּזְמָן. עִם (*לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ מַטְרוֹנָה בב' מַרְגָּלִיּוֹת, עִם שֶהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם אֹהֲבָה אִבְּדָה אֶת הַמַּרְגָּלִית. שמות רבה, מד. “יִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ”. תהלים עב, ה). בְּעוֹד (כשמצוי עוד. “בָּאָה שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם”. ירמיה טו, ט).

יש עוד זמן: עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד. *עוֹד לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה. *לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה. בְּעִתּוֹ אֲחִישֶׁנָּה. ºלִכְשֶׁיַּרְחִיב (כשאהיה פנוי). אַל נָא בְּחָפְזָה! כָּל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר (משלי כא. ה). *לִכְשֶׁאֶפָּנֶה. ºמֵחִפָּזוֹן לֹא תֵצֵא טוֹבָה (מאידיש). *עֲדַיִן יֵשׁ לִי שֶׁהוּת. *עֲדַיִן יֵשׁ לִי זְמָן.

פתגמים: *הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה, הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן (ב"מ ג, ז). *הַכֹּל לְפִי הַמִּדוֹת, הַכֹּל לְפִי הַמְּקוֹמוֹת, הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן (תענית יד(. *הַכֹּל לְפִי הַמְּאֹרָע. הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן (ירושלמי, תענית, פ"א, א). *עָבַר זְמַנּוֹ, בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (ברכות כו.). *בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לִלְקֹט (ירושלמי, כתובות ב, ח).

325 *זֶמֶר ש. זִמְרָה. זְמִירָה. מִזְמוֹר. זָמִיר (ע). נְגִינָה. מַנְגִּינָה. נִגּוּן. רִנָּה. רְנָנָה. ºרֶנֶן (רנון).

– ºנִגּוּן הַגְּמָרָא. ºנִגּוּן אֵיכָה. ºנִגּוּן הַפְטָרָה. טַעֲמֵי נְגִינָה. נֹסַח. נֹסַח הַתְּפִלָּה. ע"ע שיר

326 זָנָב ש. אַלְיָה (של כבש, זנב שמן).

327 זָנָה פ. זָנָה עִם… אֶת… הִזְנָה. שָׁכַב אִתָּהּ. נָאַף. נִאֵף. עִנָּה אוֹתָהּ (נגד רצונה). כָּבַשׁ אוֹתָהּ (כנ"ל). *אִנֵּס אוֹתָהּ (כנ"ל). גִּלָּה עֶרְוָתָהּ (ע). רָבַע (בהמה). *תָּבַע לִדְבַר עֲבֵרָה (בקש לזנות).

– זוֹנֶה. נוֹאֵף. מְנַאֵף. רוֹעֵה זוֹנוֹת. *זַנַּאי.

*שְׁטוּף־זִמָּה. *שְטוּף בְּזִמָּה. *בַּעַל תַּאֲוָה. *חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. עָגַב. *פָּרוּץ בְּעֶרְוָה. *לָהוּט אַחַר הָעֶרָוה.

קִדֵּשׁ (מזמן למשכבי זימה, לשם פוֹלחן, לעבודה זרה). ºעֲדֻלָּמִי (מחזיק בית זונות, סרסור לדבר עבירה).

(האשה): זָנְתָה. זָנְתָה עָלָיו. נָאֲפָה. נִאֲפָה. שָׂטְתָה (אשה נשואה הנוטה מדרכי הצניעות, והיא נקראת סוֹטָה). פִּשְּׂקָה רַגְלֶיהָ (מ). *הִפְקִירָה עַצְמָהּ. *נִזְקְקָה לוֹ. *הִזְדַּקְּקָה לוֹ.

– זוֹנָה. אִשָּׁה זוֹנָה. אֵשֶׁת זְנוּנִים. נֹאֶפֶת. מְנַאֶפֶת. סוֹטָה. *אִשָּׁה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים בָּהּ. *מֻפְקֶרֶת.

*פְּרוּצָה. *יַצְאָנִית. *יוֹצֵאת חוּץ. *נָפְקָה. *תּוֹבַעַת בַּפֶּה. קְדֵשָׁה. *קְלוֹנִית (מחזיקה בית זונות).

328 זְנוּת ש. זְנוּנִים תַּזְנוּת (נ). נִאוּף. נִאוּפִים. נַאֲפוּפִים. זִמָּה. זִמַּת־זְנוּת (ירמיה יג, כז). עֲגָבִים, *פְּרִיצוּת. *גִּלּוּי עֲרָיוֹת. *עֶרְוָה (*מַרְגִילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה). *קָלוֹן. *עֲבֵרָה. *דְּבַר עֲבֵרָה.

– ºבֵּית קָלוֹן. בֵּית זוֹנוֹת. קֻבָּה (חדר זונה).

פתגמים: עֵין נוֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף (איוב כד, טו – יחכה ללילה, עת לא יראוהו). *אֵין מְמַנִּים אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל הָעֲרָיוֹת (אפילו צדיק אינו נאמן על כך). *אֵין אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס לָעֲרָיוֹת (קשה השמירה).

*הַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִמָּה (כתובות נט(. מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת מַרְבֶּה זִמָּה (אבוות ב, ז). *הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו (שבת קנה). *הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה מֵעֲצִיצוֹ (כתובות לט. בכלי שבחר, שעל כרחו ישאנה).

329 זָקֵן פ. הִזְקִין הִזְדַּקֵּן. בָּא בַיָּמִים. מָלְאוּ יָמָיו. *הִגִּיעַ לִשְׁנוֹת זִקְנָה *הִגִּיעַ לִשְׁנוֹת

שֵׂיבָה. *קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה (מי שהזקין שלא בעתו). *הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת (שמונים שנה). שֵׂיבָה זָרְקָה בוֹ *הִלְבִּין רֹאשׁוֹ (*תֵּשֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשָׁהּ). *יָצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו (*כֵּוָן שֶׁיָצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא). *נִתְבַּלָּה הַבָּשָׂר וְרַבּוּ הַקְּמָטִים. *יוֹשֵב וּמְצַפֶה מָתַי יִכְבֶּה נֵרוֹ (שבת מו.). ºנָסַע מִן הָעֶדְנָה אֶל הַזִּקְנָה (עמנואל הרומי). זקן שלא נס לחו: לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחוֹ. כְּכֹחוֹ אָז כֹּחוֹ עַתָּה. עוֹדֶנּוּ הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם… אַמִּיץ כֹּחַ. רַב כֹּחַ. *שִׁמֵּר כֹּחַ לְזִקְנָתוֹ. *הַרְבֵּה סְיָחִים מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶם שְטִיחִים עַל גַּב אִמּוֹתֵיהֶם (תנחומא, אחרי ז. מתו צעירים ואמותיהם האריכו ימים). *אֵיזֶהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל אְבָרָהם אָבִינוּ? זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אֶחָד.

330 זָקֵן ת. בָּא בַיָּמִים. מְלֵא יָמִים. כַּבִּיר יָמִים. שְׂבַע יָמִים. יָשִׁישׁ (זקן מאד). שָׂב, *סָב. *קָשִׁישׁ. עַתִּיק (ע). *בַּעַל שֵׂיבָה (שהלבינו שערותיו. נדרים ל:).

– נָס לֵחוֹ. יָבֵשׁ מְקוֹרוֹ. חָרַב מַעְיָנוֹ. בָּטְלוּ

הַטֹּחֲנוֹת (השנים). חָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת (כהו עיניו). אִם יִטְעַם אֶת אֲשֶׁר יֹאכַל וְאֶת אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה? (ש"ב יט, לו). אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת? (שם). *עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת (ילדות שניה). *הִזְקִין נַעֲשָׂה קוֹף. *אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים. *עוֹבֵר בָּטֵל. כָּלָה כֹחוֹ. ºשֶׁבֶר

כְּלִי (שבור, חולה). כַּחֶרֶס הַנִּשְבָּר. *מְבַלֶּה מַעֲשָׂיו (מעשיו בלו והוא מאריך ימים).

– *זָקֵן אַשְׁמַאי (זקן בעל עברות). *אֵין יֵצֶר הָרַע מָצוּי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (על זקן המתפאר בפרישותו).

331 זֹקֶן ש. זִקְנָה. זְקְנִים. *זִקְנוּת. שֵׂיבָה. שֵׂיב (ע). אֹרֶךְ יָמִים. כֶּלַח (ע). יְמֵי גְבוּרוֹת (80 שנה). *זִקְנָה שֶׁל כָּבוֹד. שֵׂיבָה טוֹבָה, שָׁנִים אֵין בָּהֶם חֵפֶץ (זקנה לא טובה).

פתגמים: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת – זִקְנָה (נאה הזקנה כעטרה. משלי טז, לא). וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן (כַּבְּדֵהוּ. ויקרא יט, לב). מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם (ויקרא יט, לב). הֲדַר זְקֵנִים – שֵׂיבָה (לובן השיבה יופי לזקן. משלי כ, כט). בִּישִׁישִׁים חָכְמָה (איוב יב, יב). אַל תִּלְעַג לַזָּקֵן, כִּי נִזְקַן גַּם אֲנַחְנוּ (בן סירא ח, ז). *זֵקן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה (קדושין לב). *אִם חָכְמָה אֵין כָּאן, זִקְנָה אֵין כָּאן (מעלתה של זקנה חכמה ולא שנים. ברכות לט.). *סְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן (אם זקן סותר, ודאי שהוא לצורך בנין, או שהסתירה דרושה. נדרים מ). *כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֵמֶר, הִזְקִין אוֹמֵר הֲבֵל

הֲבָלִים (שיר השירים רבה א). *אוֹי לָהֶם לַזְּקֵנִים שֶׁבְּקַטְנוּתָם הִצְלִיחוּ וּבְזִקְנוּתָם לֹא הִצְלִיחוּ (ילקוט איכה התקצו). *אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹא בִיְּשָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ (שאין לנו להתביש במעשי הבחרות שלנו. סוכה נג). *כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא. *כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת – מַזְקִינִין בַּחֲצִי יְמֵיהֶן (התושבים מזקינין, משום טרחה העליה הקשה ללב. עירובין נו). מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם, מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִפְּנֵי כַעַס, מִפְּנֵי בָנִים, וּמִפְּנֵי אִשָּה רָעָה וּמִלְחָמוֹת (תנחומא חיי שרה). *תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶמַּזְקִינִים – דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם, זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶם (שבת קנב.).

332 זָקָן ש. *חֲתִימַת זָקָן (ראשיתו של זקן). ºזְקַנְקַן (זקן קטן). *גַּבּוֹת הַזָּקָן (שער הלחיים). *שִׁבֹּלֶת זָקָן (סוף הזקן, קצהו החד).

– *זָקָן מְגֻדָּל. *עַבְדְּקָן (בעל זקן עבה). *זַלְדְּקָן (בעל זקן קלוש). *חֲתוּם זָקָן (מי שזקנו החל מְצַמֵּחַ). זָקָן יוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו (על בגדיו, זקן ארוך).

333 זָר ח. נָכְרִי. בֶּן נֵכָר. *גּוֹי. *עַכּוּם (עובד כוכבים ומזלות). עָרֵל (בלתי נימול). *אֵינוֹ בֶן בְּרִית. ºאֵינוֹ יְהוּדִי. ºשֶׁקֶץ (ה. יחד או בחור נכרי).

– נָכְרִית. ºגּוֹיָה. ºעֲרֵלִית. שִׁקְצָה (ה. בחורה נכרית).

– *גֵּר (נכרי שקיבל עליו דת ישראל). *גִּיֹּרֶת (נכרית שהתיהדה).

334 זָר ח. מוּזָר. *מְשֻׁנֶּה. *בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה. *יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. *אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב. *אֵינוֹ מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת. זָר מַעֲשֵׂהוּ. *יוֹצֵא דֹפֶן (ולד של בהמה שהוציאוהו ממעיה על ידי בקיעת הבטן. וכן נקרא כל דבר שלא כרגיל). *שֶׁלֹא כְרָגִיל.

335 זֵר ש. (להקיף בו כלי או בנין או בגד לנוי או לצֹרך. “וְעָשִׂיתָ עָלָיו, עַל הארון, זֵר סָבִיב”. וְעָשִׂיתָ לוֹ, למזבח, זֵר סָבִיב"). *עֲטָרָה (נתיחדה לכתר מלכות ולכתר גדֻלה, אך משתמשים בה גם לזר ולמסגרת. *עֲטֶרֶת כִּירָה, המסגרת המקיפה את הכירה. ºעֲטָרָה שֶׁל טַלִּית, זר רקום מחוטי משי או כסף או זהב בראש הטלית לנוי). מִסְגֶּרֶת (“וְעָשִׂיתָ לוֹ, לשלחן, מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב”). כַּרְכֹב (בליטה או משקע בקיר מעין זר סובב. “וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְמַטָּה עַד חֶצְיוֹ”). מֵסַב (“כָּל קִירוֹת הַבַּיִת ֵסַב, קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים”. מלכים א' ו, כט).

336 *זֵרֵז פ. *זֵרֵז אוֹתוֹ. הֵאִיץ בּוֹ. הִבְהִיל אוֹתוֹ. *דָּחַק אוֹתוֹ (*הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק). דָּפַק אוֹתוֹ (“וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ”).

337 *זָרִיז ת. *מְזֹרָז. חָרוּץ. מָהִיר. ºפָּעִיל. ºפְּעַלְתָּן. *אִישׁ מַעֲשֶה. *עַסְקָן. רַב פְּעָלִים. גְּדוֹל עֲלִילָה. ºבַּעַל מֶרֶץ. ºבַּעַל יָזְמָה. *שַׁקְדָּן. עֵר, *עֵרָנִי (ער תמיד). *מְיֻמָּן (רגיל ומאֻמן במלאכתו). ºמְאֻלָּף. *מֻמְחֶה.

– *זְרִיזוּת. ºחָרִיצוּת. חֵפֶץ כַּפַּיִם. ºמֶרֶץ. ºפְּעִילוּת. ºפְּעַלְתָּנוּת. ºעַסְקָנוּת. ºשַׁקְדָנוּת.

פתגמים: *אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה הֱוֵי גוֹמֵר אוֹתָהּ. *אִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי. *אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. *הַיּוֹם קָצָר וְהַמְלָאכָה מְרֻבָּה. *זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת.

338 זָרַח פ. הִזְרִיחַ. אוֹר. הֵאִיר. נָגַהּ. הִגִּיהַּ (“וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ”). הוֹפִיעַ (הפיץ אור. “וְהוֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ”). *הִבְהִיק. נוֹצֵץ. *הִתְנוֹצֵץ. *הֵנֵץ (*הֵנֵצָּה הַחַמָּה – החמה זורחת).

339 זֶרֶם ש. זֶרֶם מַיִם. שֶׁטֶף. שֵׁטֶף. שֵׁטֶף מַיִם. ºשִׁטָּפוֹן (השוטף הכל ומחריב). פֶּרֶץ מַיִם. אֶשֶׁד (שטף מים במורד. “אֶשֶׁד נְחָלִים”). ºמַפַּל מַיִם. *קִלּוּחַ. *נִצּוֹק (קלוח מים. "נָתַן הַזֶּפֶת וְהַשַּׁעֲוָה בֵּין בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב בֵּין בִּמְקוֹם הַנִּצּוֹק, הֲרֵי

אֵלּוּ אֵינָן חוֹצְצִין. תוספתא, מקואות ו, יט). שִׁבֹּלֶת (“שִׁבֹּלֶת שְׁטָפַתְנִי”, תהלים סט, נ). *מַעַרְבֹּלֶת (מקום בנהר או בים שהמים סובבים בו, והוא מקום סכנה לשטים). *סִילוֹן (זרם נוזלים). ºמִקְלַחַת (זרם מים מלאכותי מתוך צנור לשם רחיצה). ºמַמְטֵרָה (כלי שהמים נמשכים אליו בצנור ומתפזרים מסביב כמטר).

340 זֶרַע ש. (זרע ההולדה). שִׁכְבַת זֶרַע. שְׁכֹבֶת (ע). זִרְמָה (ע. זרע היוצא בכח). מִקְרֶה לַיְלָה (לשון נקיה ליציאת זרע בלילה). *קֶרִי (*הָרוֹאֶה קֶרִי בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי לִסְפִירַת זוֹבוֹ, זבים א, ב).

– *בַּעַל קֶרִי (מי שקרה לו מקרה לילה).

– הוֹצִיא זֶרַע. *אֵרַע לוֹ קֶרִי.

341 זָרַק פ. (הִזָּה מים, פזר עפר, ובתלמוד במובן ירה. *זוֹרֵק אֶבֶן. *שֶׁלֹא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ). זָרַק אוֹתוֹ. זֵרָה אוֹתוֹ (נ. במדבר יז, ב). הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ (זרק בכעס, הפיל ארצה, הרחיק מעליו). הֵטִיל אוֹתוֹ (“וַיָּטִילוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם”, יונה א, ה). יָרָה (“מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם”. “וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל”. “לִירוֹא בְּחִצִּים וּבַאֲבָנִים”). הוֹרָה (“וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ”. “הוֹרֵנִי לַחֹמֶר” – השליכני ארצה). נִעֵר (“וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם”. כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ… מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ"). סָקַל אוֹתוֹ, סִקֵּל (זרק אבנים להזיק או לבזות). עִפֵר (זרק עפר). נָשַׁל (“שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ”. “וַנְשֵׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ”. נִשֵׁל (גרש, "וַיְנַשֵׁל אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת). רָמָה (ע. “סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם”). יָדָה, יִדָּה (ירה או השליך חצים. “יְדוּ אֵלֶיהָ”. וַיֵדוּ אֶבֶן בִּי"). קָלַע (קָלַע בְּאֶבֶן אֶל הַשַׂעֲרָה“. הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ” – משליכם). קִלַּע (“וַּּיִּקַּח מִשָׁם אֶבֶן וַיְקַלַע”). שָׁפַךְ (נוזלים או עפר, “וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה”. “אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם”. “וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר”), נָזָה, הִזָּה (“וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָה אֶל הַבֶּגֶד”. “וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם”). *זִלַּח (מים להרביץ את הקרקע או בשמים להפיץ ריח. *אֵין מְזַלְּחִין אֶת הַבַּיִת בְּכָל מִינֵי זְלָחִין). *זָלַף, *זִלֵּף, *הִזְלִיף (זרק נוזלים. *מְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד. *הָרוֹחֵץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא לֹא יְזַלְּפוּ עָלָיו אֲחֵרִים. *הַיַּיִן מַזְלִיף עֲלֵיהֶן). *הִתִּיז (צרורות ואבנים ומים ברגליו מתוך הליכה). נָף (זלף בשמים. “נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר, אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן”). רָסַס (הזליף. “וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין לָרֹס אֶת הַסֹּלֶת”. יחזקאל מו, יד). רִסֵּס (זרק נוזל על העצים לשמרם מפני מזיקים).

– נִזְרַק. הֻשְׁלַךְ. הוּטַל. נֹעַר. נֻשַּׁל. סֻקַּל.

נִקְלַע. נִשְׁפַּךְ. נִתַּז. סֹעַר (סוער המוץ, העשן. נדף על ידי הסער, נדחף בכח). רֻסַּס זֻלַּף.

 

ח    🔗

342 (חבא) פ. נֶחְבָּא. הִתְחַבֵּא. נִסְתַּר. הִסְתַּתֵּר. נִטְמַן. חָמַק (חלף ועבר). הִתְחַמֵּק ("עַד מָתַי תִּתְחַמְּקִין, הַבַּת הַשׁוֹבֵבָה). נִצְפַּן. *הִצְטַנַּע. – לֹא יָבוֹא בַקָּהָל. נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים (ש"א י, כב).

343 חֶבֶל ש. חוּט (דק. “וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם… וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעוֹתָיו כַּחוּט”. *חוּט שֶׁהִשְׁחִילוּ לְמַחַט). תִּקְוָה (ע). תִּקְוַת חוּט (ע). עֲבֹת (ר. עֲבֹתִים, עֲבֹתוֹת. חבל קלוע ועבה. “עֲבוֹת הָעֲגָלָה”). יֶתֶר (חבל בדרך כלל, חבל לחבר יריעות האהל אל היתדות, חבל הקשת. “כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר”). מֵיתָר (כנ"ל. ויש משתמשים בו בזמננו גם לנימי הכנור וכלי שיר). *נִים (נים האריג: *שֶׁלֹא יוֹצִיא נִימִים מִן הַטַּלִית. נים הכנור וכלי שיר: *שֶׁבַע נִימִים בַּכִּנּוֹר. וכל שערה בלבד: *הַמּוֹצִיא שְׁתֵּי נִימִין מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה). נִימָה (כנ"ל). *מְשִׁיחָה (חבל דק. *אֵיזֶה הוּא תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, כָּל שֶׁחוּט אוֹ מְשִׁיחָה או דבר אחר כרוך עליו מבחוץ). גְּדִיל (חוט מפתילים קלועים). פָּתִיל (חוט שזור: “כַּאֲשֶר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת”). צִיצִית (קוֻצת חוטים בכנף הבגד, והיום בכנף הטלית). שְׂרוֹךְ (החוט המקשר את הנעל. “מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל”). *סֶרֶט (רצועת אריג או משי לצרכי קשרים או לנוי, ribbon). *שֶׁנֶץ (סרט רחב להדק בו בגד או נעל או קצה כיס לקשרו בו). קוּר, קוּרִים, קוּרֵי עַכָּבִיש (החוטים הדקים שהעכביש אורג מרירו). *סִיב (קרום מתחת לקלפת העץ, וביחוד בדקל, המתפצל לחוטים ועושים ממנו חבלים). °לִיף (חוט בצמח).

344 חבק פ. חָבַק אוֹתוֹ. חִבֵּק אוֹתוֹ. *גִּפֵּף אוֹתוֹ. *לִפֵּף אוֹתוֹ.

345 חבר פ. חָבַר לוֹ. הִתְחַבֵּר עִמּוֹ. נִלְוָה אֵלָיו. נִלְוָה עָלָיו. *נִתְלַוָּה לוֹ. רֵעָה לוֹ. הִתְרָעָה אִתּוֹ. הִתְרוֹעַע אִתּוֹ (טמ.). *נִטְפַּל לוֹ. *הִצְטָרֵף לוֹ. *הִצְטָרֵף עִמּוֹ. נִסְפַּח עָלָיו. הִסְתַּפַּח עָלָיו. אָרַח לְחֶבְרָה עִמּוֹ. נִצְמַד לוֹ. צֻמַּד לוֹ. *הִזְדַּוֵּג לוֹ. בָּא בְסוֹדוֹ (מ. “בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי”). הִתְעָרֵב עִמָּהֶם (בא ביניהם, התהלך אתם). *נִזְקַק לוֹ. *נִגְרַר אַחֲרָיו. *הָיָה כָרוּךְ אַחֲרָיו. *הִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ. *הִשְׁתַּתֵּף בַּדָּבָר. °הִשְׁתַּיֵּךְ אֶל…

– שָׁת יָדוֹ עִמּוֹ. נָתַן לוֹ יָדוֹ. בָּא בִּבְרִית עִם… נַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ… שָׁאַף צִלּוֹ. *חָזַר אַחֲרֵי… (*חָזַר אַחֲרֵי אִשָּׁה). *הָיָה לָהוּט אַחֲרֵי… (*הָיָה לָהוּט אַחֲרָיו כִּזְבוּב אַחַר הַמַּכָּה). בְּרִית כְּרוּתָה בֵּינֵיהֶם. מָצָא מְסִלּוֹת בִּלְבָבוֹ (התחבב עליו). *הָיוּ מְעֹרִים זֶה בָּזֶה (*בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לְרֶגֶל, מְגוֹלְלִין לָהֶם אֶת הַפָּרֹכֶת וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים, שֶׁהָיוּ מְעֹרִים זֶה בָּזֶה. וְאוֹמְרִים לָהֶם, רְאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּחִבַּת זָכָר וּנְקֵבָה יומא ד). *עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת בֵּינֵיהֶם. *נִתְאַחֲווּ. °נִתְיַדְּדוּ. יֶשׁ לוֹ מַהְלְכִים בֵּין… *לָפַף אוֹתוֹ כַּחֲזָזִית (דבק בו כצרעת ואין להפטר ממנו).

– הִתְחַבֵּר. *הִתְדַּבֵּק. הִתְקַשֵּר. *הִצְטָרֵף. °הִתְאַחֵד. *הִתְאֶחָה. הִתְלַכֵּד. *הִשְׁתַּלֵּב. *הִזְדַּוֵּג. °הִתְמַזֵּג. *הִשְׁתַּתֵּף. *הִתְרַכֵּב.

346 חבּר פ. (“וְחִבַּרְתָּ אֶת הַיְרִיעוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ”. “וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ”). קָשַׁר, קִשֵׁר (“וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי”. “כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִּלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה”). הִדְבִּיק (“וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ”). *צֵרַף (*מְצָרֵף הוּא פִּיו לַצִנּוֹר. *מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה). הִצְמִיד (*וְּכְשֶׁיָצְאוּ הִצְמִיד זְכָרִים בְּצַד נְקֵבוֹת. פרקי דרבי אליעזר, כג). *אִחָה (על ידי תפירה. *אִחָה את הקרעים). °אִחֵד (°לְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת. *לְאַחֵד אֶת הָעָם). *חָרַז (*שֶׁהָיוּ חוֹרְזִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי תוֹרָה לִנְבִיאִים. שיר השירים רבה, צוארך בחרוזים). *הֶחֱרִיז (*מַחֲרִיז דִּבְרֵי תוֹרָה לִנְבִיאִים. ויקרא רבה טז). *עֵרַס (חיבר ענפים ביחוד ענפי גפנים, כדי שיסתבכו). *שִׁגֵּם (חיבר גזרי עץ, לוחות עץ, *הַנְּסָרִים שֶׁשִּׁגְּמן. כלים כב, י). *סִפֵּק (*הָאֵזוֹב הַקָּצָר מְסַפְּקוֹ בַּחוּט וּבַכּוֹשׁ וְטוֹבֵל. פרה יב, א). *סָנַף (*בְּסוּרְיָא הוּא אֲרַם צוֹבָא שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וּסְנָפָה עם ארץ ישראל. קדושין לח:). °לִכֵּד. שִׁתֵּף (*הקב"ה שִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הִּדין). *לִפֵּף (*כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְלַפַפְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין). *זִוֵּג (חיבר שנים, על פי רֹב מינים שונים. *הַמְזַוֵּג בְּכִלְאַיִם – חורש בשור ובחמור, ובעִקר לחבור איש ואשה. *אֵין מְזַוְּגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה, אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו). הִרְכִּיב (ענף לענף עץ ממין אחר. גם חיבר חלקי כלי מפורקים. *הַמַּרְכִּיב קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה). כָּלַל, °הִכְלִיל (דבר בתוך דבר. הכניס. *כּוֹלֵל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, שבועות סג: °הָעִנְיָן הַכּוֹלֵל אֲשֶׁר יִכְלוֹל מִסְפַּר אִישִׁים, מלות ההגיון להרמב"ם שער י). שִׁלֵּב (על ידי יתדות וחוקים, ובספרות החדשה: °הוֹלְכִים שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ – זרוע האחד שלובה בזרוע חברו). *עָנַב (חִבֵּר בעניבה. *לֹא יְהֵא קוֹשְׁרוֹ, אֶלָּא עוֹנְבוֹ, שבת קיג:(. *סִכֵּם (צרף מספרים וערך סך הכל). *לִחֵם, *הִלְחִים (*כְּאָדָם שֶׁהוּא מַלְחִים שְׁנֵי נְסָרִים. ובזמננו לחבר מתכת בבדיל). *רִתֵּךְ (כנ"ל). °רִתֵּק (בשרשרת). °כִּפְתֵּר (בכפתור). °גִּשֵּׁר (חיבר על ידי גשר). *מָזַג (יין במים ונוזלים שונים יחד). *פָּרַף (בגד בכפתורים או בקרסים).

– *חִבּוּר. קֶשֶׁר. קִשּׁוּר. דֶּבֶק. *דִּבּוּק.

*צֵרוּף. °אִחוּד. *אִחוּי. °לִכּוּד. *שִׁתּוּף. °הִשְתַּתְּפוּת. °לִפּוּף. *זִוּוּג. °הֶרְכֵּב, *הַרְכָּבָה. °הַכְלָלָה. °שִׁלּוּב. °הַצְלָבָה (הרכבת מינים שונים, בצמחים או בבעלי חיים). °סִכּוּם. °גִּשּׁוּר. °מְזִיגָה. °תַּרְכִּיב (חֹמר מָרְכב). °תִּרְכֹּבֶת.

347 חָבֵר ש. רֵעַ. רֵעֶה. מֵרֵעַ. (ע). אוֹהֵב. מְאַהֵב (ע). חוֹבֵב. *מְחַבֵּב. עָמִית. יָדִיד. דּוֹד. אָח. מַכִּיר. מַכָּר. מוֹדָע. מְיֻדָּע. קָרוֹב. אִישׁ שְלוֹמוֹ. בַּעַל סוֹדוֹ (אַנְשֵׁי שְלוֹמְךָ יִהְיוּ רַבִּים, וּבַעַל סוֹדְךָ אֶחָד מֵאֶלֶף. בן

סירא). אָח לְצָרָה. °אָח לְדֵעָה (בעלי דעה שווה). °אוֹהֵד (מתיחס בסימפטיה). *רָחִים (א). בָּחִיר (נ. “בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי”). בַּעַל בְּרִית. *בֶּן זוּג. אִישׁ שָׁלוֹם. °דּוֹרֵשׁ טוֹבָה (°דורש טובתי, וכו'). *מוֹקִיר. עוֹגֵב. °חוֹשֵׁק. *שׁוֹשְבִין (המוביל את החתן אל תחת החֻפה וכל העושה שושבינות ולויה לחברו). *בֶּן לְוָיָה (הנטפל לחברו ללוותו). *בֶּן גִּיל (דומה לו בשנותיו).

– °בֶּן בַּיִת (ידיד הבא אל הבית). נֶאֱמַן בַּיִת. *יוֹצֵא וְנִכְנָס (מבקר קבוע). *חֲבֵר שֻׁלְחָן (לאכילה. בן סירא ו, ט). *דָּבוּק (*אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים וְלַדְּבוּקִים עִמָּהֶם).

– אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח. מְתֵי סוֹד (אנשי סוד, חברים קרובים).

– חֲבֵרָה. רֵעָה. רַעְיָה. רְעוּת. דּוֹדָה. יְדִידָה. אָחוֹת. °בְּחִירָה. אֲהוּבָה. *בַּת זּוּג. דברי רעות: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. אַתָּה אֱנוֹש כְּעֶרְכִּי. אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי.

– דָּוִד וְיוֹנָתָן. בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים.

– הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ?

פתגמים: כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ (משלי א, יד. נשתתף כולנו בהוצאות לחיים משותפים, לסעודה משותפת). טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד. *אָדָם בְּלִי חָבֵר כִּשְׂמֹאל בְּלִי יָמִין (לפי ירושלמי, הוריות רפג). אָח לְצָרָה יִוָּלֵד. *הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. *אַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָע.

על רשעים שנתחברו: *מָצָא מִין אֶת מִינוֹ. *כָּל עוֹרֵב לְמִינֵהוּ. *לֹא הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶּל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי

שֶׁהוּא מִינוֹ. *טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (נגעים יב, י). *אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ. *שׁוֹכֵן עִם טְמֵאִים טָמֵא. *כָּל

הַמְחֻבָּר לְטָמֵא טָמֵא. *פָּגַע בּוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ (פגש מין את מינו). *שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים.

348 חַג ש. מוֹעדֵ. זְמַן. יוֹם טוֹב. יוֹם מִשְׁתֶּה. יוֹם שִׂמְחָה. *חֲגִיגָה. יוֹם הִלּוּלִים. *הִלּוּלָא. רֶגֶל (פסח. שבועות וסֻכות). *יוֹמָא דְפַגְרָא (א. יום חופש). מִקְרָא קֹדֶש (ע. אספה קדושה או הכרזת קדש של החג). עֲצֶרֶת (אספת עם בבית ה', והתיחד ליום השביעי של פסח וליום השמיני של חג הסכות. “שְׁמִינִי עֲצֶרֶת”. השם “עצרת” ליום השביעי של פסח אינו נהוג בימינו. בספרות רז"ל נקרא בשם זה חג השבועות). אִסְרוּ חַג (יום שלמחרת החג). °יוֹבֵל (חגיגה למלאת חמשים שנה לאדם או למוסד או למאורע). *אִיד, *עִיד (חג של גויים). חַג מִשְׁפָּחָה. *נֶשֶׁף (חגיגה הנערכת בערב או בלילה). °נֶשֶׁף סִפְרוּתִי. °נֶשֶׁף שִׁירָה. *גְּנוּסְיָה (יום הולדת, חג יום הולדת).

חגים ומועדים: רֹאשׁ הַשָּׁנָה. צוֹם גְּדַלְיָהוּ. צוֹם הַשְּׁבִיעִי. יוֹם הַכִּפּוּרִים. *יוֹם הַמְיֻחָס. צוֹם הֶעָשׂוֹר

(יום הכפורים). עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה (מראש השנה עד יום הכפורים). *בֵּין כֶּסֶא לֶעָשׂוֹר (כנ"ל). °יָמִים נוֹרָאִים (תקופת ראש השנה ויום הכפורים). סֻכּוֹת, חַג הָאָסִיף. *חֹל הַמּוֹעֵד. הושענה רבה. °שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. שִׂמְחַת °תּוֹרָה. חֲנֻכָּה, °חַג הַמַּכַּבִּים, °חַג הַחַשְׁמוֹנָאִים, °חַג הָאוּרִים. צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, צוֹם

הָעֲשִׂירִי. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט (ראש השנה לאילנות). תַּעֲנִית אֶסְתֵּר. פּוּרִים. שׁוּשַׁן פּוּרִים. חַג הַפֶּסַח, חַג הָאָבִיב. °ל"ג בָּעֹמֶר. חַג הַשָּׁבוּעוֹת. °שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַגְבָּלָה (שני הימים שלפני חג השבועות ויום חג השבועות. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב… הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים – שמות יט, יב–טז). – עָשָׂה חַג (חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ). חָגַג חַג

(שָלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי). *עָשָׂה יוֹם טוֹב (*וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו. יומא ע.).

– *יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת (יום שני לחג, חֹל בארץ ישראל וחג בגולה, כגון חג השבועות יום אחד בא"י ושנים בגולה, והיום השני נקרא כך).

– יוֹבֵל. °חֲתַן הַיּוֹבֵל (האדם שעושים יום טוב לשמו). °חֲגִיגַת הַיּוֹבֵל. °נֶשֶׁף יוֹבֵל. °בַּעַל הַיּוֹבֵל. °מְיַבֵּל. °מְיַבְּלִים אֶת… °מְיֻבָּל. חַג הַבִּכּוּרִים, *עֲצֶרֶת, *זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. צוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, צוֹם הָרְבִיעִי. תִּשְעָה בְאָב, צוֹם הַחֲמִישִׁי. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב.

349 חָגַר פ. חָגַר חֲגוֹרָה. חָגַר אֶת מָתְנָיו. אָזַר מָתְנָיו. שִׁנֵּס מָתְנָיו.

– *אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִנָּר.

350 חֲגֹרָה, חֲגוֹרָה ש. חֲגוֹר (נ). אֵזוֹר. אֵזוֹר מָתְנַיִם. אֵזוֹר חֲלָצַיִם. אַבְנֵט (ובזמננו בעִקר אבנט שחוגרים חסידים בשעת תפלה). מֵזַח (ע). חֵשֶׁב (ע. והוא לאפוד הכהן). פְּתִיגִיל (ע). *הַמְנִיךְ (מס). *אֲפֻנְדָּה (חגורה רחבה שטומנים בה כסף). חָשׁוּק, חָשֻׁק, °חִשּׁוּק (חגורה או טבעת לחבר בה ראשי עמודים או חלקי עמודים). *זַרֶז (כלים כג, ב).

351 חַד ח. שָׁנוּן. בָּרוּר (נ. “חֵץ בָּרוּר”. ישעיה מט, ב). מְמֹרָט (לטוש ומצֻחצח “לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק מֹרָטָה” – החרב). *שָׁחוּז (במשחזת). מְלֻטָּשׁ (“תַּעַר מְלֻטָּש”). *חָרִיף (*אִזְמֵל חָרִיף, *תַּלְמִיד חָרִיף, בְּשִׂכְלוֹ. *פִּלְפֵּל חָרִיף, בטעמו, וכיו"ב).

– *מְחֻדָּד. *מְמֻלָּח (חריף השכל). *דָּקְרָן (מקל מחֻדד בקצהו וכל כלי חד בקצהו).

– *חֹד (*חֻדָּה שֶׁל קֶרֶן. *מַחַט שֶׁנִּטַּל חֻדָּהּ). *חִדּוּד. *עֹקֶץ.

352 *חִדֵּד פ. לָטַשׁ. לִטֵּשׁ. מָרַט (ע. החליק). מָרַק (לטש וצחצח. “מִרְקוּ הָרְמָחִים”. “נְחֹשֶׁת מָרוּק”). שָׁנֹן (“אִם שַׁנֹּתִי בְּרַק חַרְבִּי”. “אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַּחֶרֶב לְשׁוֹנָם”). *הִשְׁחִיז.

353 חִדֵּשׁ פ. (“חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”). קוֹמֵם. חִיָּה. הֶחֱיָה (“לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים”). *הֶחֱזִיר לְיָשְׁנוֹ (*הֶחֱזִיר גְּדֻלָּה לְיָשְׁנָהּ. *הֶחֱזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ). °הֵשִׁיב לִתְחִיָּה.

– הִתְחַדֵּשׁ. חִדֵּשׁ נְעוּרָיו. שָׁב לִימֵי עֲלוּמָיו. *חָזַר לִימֵי נְעוּרָיו. *חָזַר לְיָשְׁנוֹ. °שָׁב לִתְחִיָּה. נְעוּרָיו הִתְחַדְּשׁוּ כַּנֶּשֶר (תהלים קג, ה).

354 חָדָשׁ (ת). דָּבָר חָדָשׁ. *חִדּוּשׁ (*אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ. תוספתא. סוטה ז, ח). °לפי רוח הזמן. °לפי הנסח החדש. חדשה (דבר חדש). חדשות (,חדשות אני מגיד").

– לֵב חָדָש (וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ", יחזקאל לו, כו). כְּבוֹדוֹ חָדָשׁ עִמָּדוֹ. רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא! אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. חָדָשׁ מִקָּרוֹב בָּא. שָׁמַיִם חֲדָשִׁים. חֲדָשִׁים

לַבְּקָרִים (בכל בוקר מתחדש). רוּחַ חֲדָשָׁה. *פָּנִים חֲדָשׁוֹת (אדם חדש).

פתגמים: יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ (עזבו הישן והָחֵלוּ בחדש). *יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָן שֶאֲפִלּוּ

חָדָשׁ אֵין בּוֹ (אבות ד, כ. יש צעיר ומלא חכמה וזקן בער).

355 חֹדֶשׁ ש. חֹדֶשׁ יָמִים. יֶרַח. חֹדֶשׁ מָלֵא (בן ל' יום). חֹדֶשׁ חָסֵר (בן כ"ט ימים). חֹדֶשׁ. *הָעִבּוּר (אדר שני הנוסף פעם בשנים אחדות). רֹאשׁ חֹדֶשׁ. חֲצִי חֹדֶשׁ סוֹף חֹדֶשׁ.

שמות החדשים: נִיסָן. חֹדֶשׁ הָאָבִיב. אִיָּר. סִיוָן. תַּמּוּז. אָב. אֱלוּל. תִּשְׁרֵי (גם: יֶרַח הָאֵיתָנִים). חֶשְׁוָן (או: מַרְחֶשְׁוָן). (גם: יֶרַח בּוּל). כִּסְלֵו. טֵבֵת. שְׁבָט. אֲדָר.

356 חֶדֶר ש. לִשְכָּה (“וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן לְשָכוֹת” ובימינו מיחדים שם זה לחדר שבו מנהלים עסקי חברה או כסחר או שלטון, bureau). נִשְׁכָּה (כנ“ל. ע. ימ”ש). תָּא (חדר. ובזמננו חדר קטן בספינה, ברכבת ובבית הסֹהר, וכל חדר קטן ומצֻמצם). *קִיטוֹן (על פי רֹב חדר שֵנה). קֻבָּה (חדר הנשים. ובתלמוד *קֻבָּה שֶל זוֹנוֹת). עֲלִיָּה (חדר בנוי על גבי בנין. חדר על הגג. ובזמננו גם חדר עליון שמתחת לגג).

חדרי בית: בִּיאָה (חדר הכניסה). *פְּרוֹזְדוֹר (כנ"ל). מִסְדְּרוֹן (כנ"ל). *מִרְפֶּסֶת (גְּזֻזְטְרָה אֲרֻכָּה לפני הבית בדיוטה עליונה שיורדים ממנה במעלות לחצר. ובזמננו חדר פתוח לחוץ או שרֻבּוֹ חלונות). *אַכְסַדְרָה (בנין פתוח מצד אחד לפני הבית אל אולם ארוך פתוח מצד אחד). °חֲדַר אוֹרְחִים. *טְרַקְלִין. אוּלָם. °חֲדַר הַמְתָּנָה (אצל רופא וכדומה. חדר שבו ממתינים הבאים לראות את בעל הבית). °חֲדַר אֹכֶל. חֲדַר מִטּוֹת. חֲדַר מִשְׁכָּב. *קִיטוֹן. °חֲדַר שֵׁנָה. °חֲדַר יְלָדִים. °חֲדַר עֲבוֹדָה. °חֲדַר לִמּוּד. °מִטְבָּח. בֵּית מְבַשְּׁלוֹת. °חֲדַר בִּשּׁוּל. °חֲדַר כִּירַיִם. *בֵּית כִּסֵּא. °בֵּית כָּבוֹד. °חֲדַר רַחֲצָה. °חֲדַר אַמְבַּטִּי. °חַדְרֵי שִׁמּוּשׁ (חדר רחצה ובית כסא). °חַדְרֵי נוֹחִיּוּת (כנ"ל). מְזָוֶה (חדר מזונות). מֶלְתָּחָה (חדר בגדים או ארון בגדים).

357 (חוב) *הִתְחַיֵּב. פ. *קִבֵּל עַל עַצְמוֹ. *נָטַל עַל עַצְמוֹ. *קִבֵּל עָלָיו חוֹב. *קִבֵּל עָלָיו חוֹבָה.

358 חוֹב ש. חוֹבָה. *זִקָּה. תְּעוּדָה. *יִעוּד. *תַּפְקִיד.

– *עָשָׂה חוֹבָתוֹ. *יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. עָשָׂה אֶת שֶׁלוֹ. הֵקִים אֶת דְּבָרוֹ. אָמַר וְעָשָׂה. *קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. קִיֵּם מַאֲמָרוֹ. *מִלֵּא תַפְקִידוֹ. °מִלֵּא אֶת תְּעוּדָתוֹ. *יֵשׁ עָלָיו זִקַּת… *קָבְעוּ חוֹבָה.

– *חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. *מִלְחֶמֶת חוֹבָה. *אָדָם יוֹדֵעַ חוֹבָתוֹ. *אַחְרַאי.

ע"ע אחראי, עשה

359 חוֹב ש. (כסף שלקח הלוה על מנת להחזיר). *חוֹבָה. מַשֶּׁה. מַשֵּׁה יָד. מַשָּׁא. מַשַּאת יָד (ע). נְשִׁי. *מִלְוֶה. *הַלְוָאָה. *הֲקָפָה.

– לָוָה. *לָקַח בַּהֲקָפָה. –נָטַל בַּהֲקָפָה.

– שִׁלֵּם נִשְׁיוֹ. *שִׁלֵּם חוֹבוֹ. *פָּרַע חוֹבוֹ.

הֵשִׁיב חוֹבוֹ. *הֶחֱזִיר חוֹבוֹ. *סִלֵּק חוֹבוֹ. *פָּרַע הֲקָפוֹתָיו (ב“ר מ”א).

– מַלְוֶה. לֹוֶה. °נִשְׁאַר חַיָּב. – בַּעַל חוֹב (המלוה הוא בעל חוב וגם הלוה נקרא לפעמים כך בטעות, מפני שביודית כך). *גָּבָה אֶת חוֹבוֹ (המלוה דרש שהלוה ישלם). *בַּעַל הַחוֹב דּוֹחֵק (כשהוא דורש החזרת החוב בחזקה). נוֹשֶׁה (כנ“ל. אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה”). *תָּבַע.

– שְׁטַר חוֹב.

– נֶאֱמָן (לשלם חובו). °בָּטוּחַ (שיש לבטוח בו שישלם). *מִשְׁתַּמֵּט (מלשלם חובו). לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן. *פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל (לא שילם).

פתגמים: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם (תהלים לז, כא). עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה (הלוה משֻׁעבד למלוה – משלי כב, ז). טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה (תהלים קיב, ה). *אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ (ב"מ ג.).

360 חוֹזֶה ש. כָּתַב חוֹזֶה. בְּרִית. כְּתָב הִתְקַשְּׁרוּת. אֲמָנָה.

– תְּנָאִים. °תְּנָאֵי הַהִתְקַשְׁרוּת. *רָאשֵׁי

פְּרָקִים (עיקר החוזה). *טֹפֶס (נוסח השטר או התנאים). *תֹּרֶף (המקום בשטר שרושמים בו את הפרטים, כגון השם, הסכום, יום הפרעון וכולי).

– °תְּקִיעַת כַּף (שאחד תוקע כפו לחברו לאות הסכם הדדי מאושר). °נְקִיטַת חֵפֶץ (בשעת השבועה אדם נוקט בידו חפץ מקודש, כגון ספר תורה, ונשבע בו). °קַבָּלַת קִנְיָן (שאחד מחזיק במטפחת רעהו או בכנף בגדו לאות קיום ההסכמה). *קַבָּלַת דְּבָרִים (התחייבות למלא את דברי ההבטחה).

– °כְּפִי הַמֻּסְכָּם. °כְּפִי הַמְדֻבָּר. ע"ע שטר.

361 חוּט ש. (דַּק. *חוּט שֶׁהִשְׁחִילוּ לְמַחַט). *גִּיד (חוּט שֶׁל בצק). ע"ע חבל

362 חוּץ מ. (“וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי”). בִּלְעֲדֵי, מִבַּלְעֲדֵי (“וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ”. “וְאֵין מִבִּלְעָדֵי מוֹשִׁיעַ”). זוּלַת (“לֹא נִשְׁאַר, זוּלַת עַם הָאָרֶץ”. “וְאֵין עוֹד זוּלָתִי”). מִלְּבַד (“וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף… מִלְבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח”). לְבַד (“הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף”). בַּר (*“בַּר מִן דֵּין” – חוּץ מזה). *פְּרָט (*פְּרָט לְזָקֵן וּלְחוֹלֶה שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל כְּזַיִת). *לְאַפּוֹקֵי (א).

363 חוֹר, חֹר ש. נֶקֶב. *קוּף (חור המחט). *חָרִיר (חור קטן. נקב של מחט. *כַּחֲרִירָה שֶׁל מַחַט. פסיקתא רבתי ט"ו). בְּקִיעַ (מקום בקוע). *סְדֶק, סֶדֶק (כנ"ל). חָלָל (מקום ריק *מַכָּה שֶל חָלָל – של הפה, הגרון וכדומה). *וֵשֶׁט (חור בספינה להכניס בה חבלים). *עַיִן (חור בכלי. *עַיִן שֶׁל תַּנּוּר). – חוֹרִי (אריג מעשה רשת, וכל דבר שיש בו חורים). נָקוּב. *מְנֻקָּב. °נַקְבּוּבִי (עשוי נקבים נקבים קטנים porous). *חָלוּל. *מְחֻלְחָל.

– *נֶקֶר (חור או מגרעת שנעשו על ידי נקירה. *רָאָה צִפּוֹר נוֹקֶרֶת בַּתְּאֵנָה וְעַכְבָּר בָּאֲבַטִּיחַ, הֲרֵי זֶה אָסוּר.

אֲנִי אוֹמֵר: בִּמְקוֹם הַנֶּקֶר אָכְלוּ. ירושלמי תרומות ח, ז). נִקְרָה (בסלע, “לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים” ישעיה ח, ז). נָקִיק (סדק רחב בסלע. "קַח אֶת הָאֵזוֹר. וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק

הַסֶּלַע". ירמיה יג, ד). *נֶקַע (חפירה, *גֶּפֶן שֶׁהִיא נְטוּעָה בַּגַּת אוֹ בַּנֶקַע. כלאים ה, ד). פֶּרֶץ (בקיע בקיר. “וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן”. עמוס ט, יא). *פִּרְצָה (כנ"ל. פִּרְצָה קוֹרְאָה לְגַנָּב – שיכנס ויגנוב). °עֵינַיִם (נקבים קטנים במעשה סריגה). °כְּסוּת נָאָה שֶהִיא עֲשׂוּיָה עֵינַיִם עֵינַיִם (רד"ק, השרשים, עין).

364 חוֹתָם ש. חוֹתֶמֶת. טַבַּעַת (ושם נושאה מפֻתח בה). *גֻּשׁפַּנְקָה, תָּו (סימן מְיֻחָד, מעין חותם). °בּוּל (תו לסימן תשלום מס בבית הדאר, בבית המשפט וכיו"ב).

ע"ע סמן

– חֹמֶר חוֹתָם (לחתום בו מכתבים). *מַבְלֵט (מִתקן לטביעת צורה בחמרים).

365 חַזָּן ש. *שְלִיחַ צִבּוּר (העובר לפני התיבה בבית הכנסת). שַׁ"ץ (ראשי תיבות של שליח ציבור). °בַּעַל תְּפִלָּה, °בַּעַל שַׁחֲרִית (ש"ץ המתפלל אך תפלת שחרית, על פי רוב שלא על מנת לקבל פרס). °בַּעַל מוּסָף (המתפלל תפלת מוסף בלבד לפני הציבור). *עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. מְשׁוֹרֵר (במקהלה או עם החזן ועוזר לו). מְנַצֵּחַ (המפקח על מקהלת המשוררים ומלמדם לשיר יחד).

366 חָזַק פ. הִתְחַזֵּק. הִתְעוֹדֵד. הִתְאַמֵּץ. הִתְאַזֵּר. הִתְאוֹשֵשׁ. נֵעוֹר. הִתְעוֹרֵר. °הִתְחַסֵּן (מפני מחלות שלא תפגענה בו, כגון על ידי רגילות לחיי עבודה ולמזג אויר שונה, וכדומה). °הִתְבַּסֵּס (התחזק על בסיסו). *הִתְבַּצֵּר (במקום מבצר או חזק ובסס מעמדו).

– לָבַשׁ עֹז. חָגַר בְּעֹז מָתְנָיו (מ). שִׁנֵּס מָתְנָיו. אָזַר מָתְנָיו. אָזַר כַּגֶּבֶר חֲלָצָיו. חָגַר מָתְנָיו. *הוֹסִיף גְּבוּרָה. הֶחֱלִיף כֹּחַ. שָׁב לְאֵיתָנוֹ. דָּרְכָה נַפְשׁוֹ עֹז (מ). הִתְגַּבֵּר. גִּבֵּר חֲיָלִים. הֶחֱלִיף כֹּחַ.

– חָיְתָה רוּחוֹ. שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. דברי חזוק: חֲזַק. חֲזַק וֶאֱמָץ. אַל יִפּוֹל רוּחֶךָ. *יִישַׁר כֹּחֶךָ. *יִישַׁר חֵילֶךָ. אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. ה' עִמָּךְ. תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ. אֱזֹר כְּגֶבֶר חֲלָצֶיךָ.

– חֹזֶק. חָזְקָה. *חִזּוּק. °בִּצּוּר. עֹז. בִּטָּחוֹן. °עִדּוּד. תֹּקֶף. ע"ע כֹּחַ, רפא

– חִזֵּק. חִזֵּק אֶת יָדוֹ. עוֹדֵד אוֹתוֹ. נָתַן לוֹ כֹּחַ. נָתַן לוֹ עֹז. נָתַן לוֹ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת. שׁוֹבֵב נַפְשׁוֹ. הֵשִׁיב נַפְשׁוֹ. סִמֵּךְ אוֹתוֹ (“סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. שה”ש ב, ה). *עָשָׂה סְיָג (הוסיף חומרה לחזק כח החוק. *עֲשׂוּ סֶיָג לַתּוֹרָה. אבות א, א). אִמֵּץ אוֹתוֹ. בִּצֵּר (“לְבַצֵּר הַחוֹמָה”). תָּמַךְ. סָעַד. יָסַד, יִסֵּד. *בִּסֵּס. הִגְבִּיר. הֶאְדִּיר. נָתַן אוֹתוֹ לְעִיר מִבְצָר (מ). ע"ע עזר

367 חָזָק ת. (קשה ומוצק או רב כח. “חָזָק מִצֹּר”. הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה“. כִּי פָדָה ה' אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ”). עַז (“הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז”. “מַיִם עַזִּים”). אַמִּיץ (“וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים”). חָסֹן (“וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים”), חֲסִין (“מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ”). אֵיתָן (“אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ”. “גּוֹי אֵיתָן הוּא”. “וַיָשָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ”). אַבִּיר (“וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְכֹחוֹ”). אָבִיר (“אֲבִיר יַעֲקֹב”). נַעֲרָץ (נורא. מפיל אימה. “אֵל נַעֲרָץ”, ובזמננו אדם המעורר רגשות כבוד). מוּצָק (חזק, עומד נכון על מכונו. “וְהָיִיתָ מֻצָּק וְלֹא תִירָא”). עָצוּם (“וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים”). אַדִּיר (“וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר”). שַׂגִּיא (“אֵל שַׂגִּיא”. “שַׂגִּיא כֹּחַ”). נִשְׂגָּב (“חוֹמָה נִשְׂגָּבָה”, “קִרְיָה נִשְׂגָּבָה”). כַּבִּיר (“כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים”). כָּבֵד (“וְהַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה”). נָכוֹן (מיֻסד ומבֻסס. “כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם”). °מְבֻסָּס (מִסְחָר מְבֻסָּס, דֵּעוֹת מְבֻסָּסוֹת – עומדות על בסיס נכון). *מְאֻשָּׁשׁ. נֶאֱמָן (בן קיום: “וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן”). סָמוּךְ (נ. “נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו, סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם”. תהלים קיא, ח). תָּקוּעַ (*כיתד תקועה). לֹא יִמּוֹט. לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. בַּל יִצְעַן (נ. “אֹהֶל בַּל יִצְעַן” – קבוע, שלא יעתק ממקומו).

– בָּחוּר כָּאֲרָזִים. עַז כַּנָּמֵר. גִּבּוֹר כָּאֲרִי. קַרְנָיו בַּרְזֶל. פַּרְסוֹתָיו נְחוּשָׁה.

– חֹזֶק. חָזְקָה. עֹז. מָעוֹז. חוֹמָה. חוֹמַת בַּרְזֶל. חוֹמַת אֲבָנִים. חוֹמַת נְחֹשֶׁת. כֹּחַ אֲבָנִים. חוֹמָה בְצוּרָה. *יַצִּיב (נכון וקַיָּם). *בֶּן קְיָמָא, °בֶּן קְיָם (מסֻגל להתקיֵם). *קָבוּעַ (לא ארעי. מוצק ואינו זז). נָטוּעַ (כנ"ל). °מְשֻׁרְיָן (מכֻסה שריון, armoured).

– *כֹּחוֹ יָפֶה (*אִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה). שָׁרְשׁוֹ בַּל יִמּוֹט (מ). שָׁרְשׁוֹ הִזְקִין בָּאָרֶץ (מ).

368 (חלל) הֵחֵל פ. *הִתְחִיל. פָּתַח (“אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר הִידָתִי”). הִפְטִיר (“יַפְטִירוּ בְּשָׂפָה”).

369 חָטָא פ. אָשֵׁם. פָּשַׁע. עָוָה. עִוָּה. הֶעֱוָה. עִוֵּת. *עָבַר עֲבֵרָה. *עָבַר בְּ“לֹא תַעֲשֶׂה”. רָשַׁע.

הִרְשִׁיעַ. מָרַד. מָעַל. *סָרַח. *בָּא לִידֵי חֵטְא וְעָוֹן. *בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. *עָבַר עַל דִּבְרֵי הַקָּבָּ"ה. *עָבַר עַל דַּעַת יוֹצְרוֹ. *פָּרַץ גָּדֵר. *הִתְלַכְלֵךְ בַּעֲוֹנוֹת. עָשָׂה עָוֶל. עִוֵּל. הָלַךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ. *יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. *בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה. *קִלְקֵל אֶת הַשּׁוּרָה. *חֶטְאוֹ גָּדוּשׁ ּמֻגְדָּשׁ. גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא. הֶעֱמִיק סָרָה (חטא חטאה גדולה). הֶעֱוָה דַרְכּוֹ. הֶעֱוָה הַיָּשָׁר. הִשְׁחִית, הִתְעִיב עֲלִילָה (מ). שָׁבַר עֹל. נִתֵּק מוֹסֵרוֹת. רַבּוּ פְּשָׁעָיו. עָצְמוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. עָבַר מִצְוַת ה‘. עָבַר אֶת פִּי ה’. עָבַר בְּרִית. עָבַר תּוֹרָה. עָבַר חֹק. *עָבַר עַל צִווּי. *עָבַר עַל הַדָּת. *עָבַר אֶת הַדִּין. *הִקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים. *קִלְקֵל מַעֲשָׂיו. *עָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ. *פָּסַע עַל דָּת.

– *בּוֹ תָּלוּי הַסִּרְחוֹן. *הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ.

לא חטא: אֵין בּוֹ אָשָׁם. לֹא נִרְאָה בּוֹ עֶרְוַת דָּבָר. נָקִי. טָהוֹר. חַף מִפֶּשַׁע. תָּמִים. חטא וכפר לו: סָר עֲוֹנוֹ. כֻּפְּרָה חַטָּאתוֹ.

370 חֵטְא ש. חַטָּאָה, חַטָּאת. חֲטָאָה. עָוֹן. עָוֹן פְּלִילִים. עָוֹן פְּלִילִי (של דיני נפשות). אָשָׁם. אַשְׁמָה. פֶּשַׁע. °פְּשִיעָה. *עֲבֵרָה. *קִלְקוּל. *קַלְקָלָה. *סִרְחוֹן. *הַטָּיָה (נ). אָוֶן. עָוֶל. עַוְלָה. *דָּבָר שֶׁל שִׁמְצָה (*לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא בִּתּוֹ וְנִמְצָא בְּשׁוֹשְׁבִינָהּ דָּבָר שֶׁל שִׁמְצָה. ויקרא רבה, כ).

– חֵטְא מָוֶת. כַּעֲבֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. חַטֹּאת

נְעוּרִים (מה שחטא אדם בנעוריו). *הַרְהֹר חֵטְא (מחשבה לחטוא). *עֲוֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּש בַּעֲקֵבָיו (עונות הנחשבים כקלים ורגילים בהם}.

– יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר (אל יעבור על מצות,לא תעשה" חמורה, כגון עבודת אלילים). *חִלּוּל שַׁבָּת (עבירה על הלכות שביתה בשבת). *חִלּוּל יוֹם טוֹב. *חִלּוּל הַשֵּׁם (פגיעה בכבוד אלהים ע"י התנהגות לא טובה).

– *רָאָהו בְּקַלְקָלָתוֹ (מצאו בשעת חטאו).

חוטא מרב טובה: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט. *מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא? (אם מספקים לו כל חפצו). *אֵין חֲמוֹר נוֹהֵק אֶלָּא מִתּוֹך כְּפִיפָה שֶׁל חָרוּבִים. *אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר.

חטא ופסק ושב לחטוא: *חָזַר לְסוּרוֹ. *חָזַר לְסֵאוּרוֹ. כְּכֶלֶב שָׁב עַל קִיאוֹ.

– חַטָּא. חוֹטֵא. פּוֹשֵׁעַ. *פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל. כֶּבֶד עָוֹן. רָשָׁע. נַעֲוֵה לֵב. *עוֹבֵר עֲבֵרָה. *עֲבַרְיָן. נָלוֹז. נְלוֹז דְּרָכָיו. אִי נָקִי (נ. איוב כב, ל). סוּג לֵב (ע). מֵרַע (ע). מַשְחִית (ע). פָּרִיץ (פורע מוסר). *פָּרוּץ (כנ"ל). *מֻפְקָר (כנ"ל). *אֶפִּיקוֹרוֹס (חוטא בדברים שבין אדם למקום. חסר אמונה). *כּוֹפֵר (אינו מאמין בה'). *אַשְׁמַאי (*זָקֵן אַשְמַאי). *סוּרוֹ רַע (*כָּל שֶעִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רַע. קדושין פב.).

– *מְנֹעָר מִן הַמִּצְוֹת. *עוֹבֵר רְצוֹנוֹ. *כּוֹפֵר בָּעִקָּר (אינו מאמין בה'). עֲוֹנוֹ גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא. עֲוֹנוֹתָיו רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ. אַשְׁמָתוֹ גָּדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם.

*מִדּוֹתָיו מְעֻוָּתוֹת. °נְשָׁמוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת (נשמות חוטאות המשוטטות בעולם התהו).

פתגמים: הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף (במדבר טז, כב). חוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה (קהלת ט, יח). *“יִתַּמּוּ חֲטָאִים” כְּתִיב וְלֹא חוֹטְאִים" (ברכות י. מן הראוי לתקן את תנאי החיים, שלא יהיו מכריחים לחטוא, ולא להסתפק בעונש החוטאים). *עָוֹן רַבָּה מִשְׁתַּכֵּחַ וְעָוֹן זוּטָא לֹא מִשְׁתַּכֵּחַ (פעמים זוכרים לו לאדם את עברותיו הקלות ושוכחים את החמוּרות). °אַשְׁרֵי מִי שֶׁחֲטָאָיו סְפוּרִים (על פי הכוזרי א).

371 חָטַף פ. (“וּרְאִיתֶם אֵם יֵצְאוּ בְּנוֹת שִׁילוֹ… וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ”). *חִטֵּף (נ). חָתַף (הֵן יַחְתֹּף וּמִי יְשִׁיבֶנוּ"). לָקַח. תָּפַשׂ (“תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל”). צָד (“אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ”). צוֹדֵד (“הַנְפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי”). לָכַד (“וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה”).

ע"ע אחז

372 חַיָּה ש. חַיָּה רָעָה (טורפת). *חַיַת שֵׁן (כנ"ל). חַיַּת הַשָּׂדֶה (חית המדבר). חַיַּת קָנֶה (השוכנת בסוּף). חַיַּת יַעַר. פְּרִיץ חַיּוֹת (חית טרף).

חיות: אַיָּל (stag). אַיָּלָה (כנ"ל, נקבה). אַיֶּלֶת (כנ"ל). אַקּוֹ (ממשפחת הצבאים, ibex). אֲרִי, אַרְיֵה. שַׁחַל (כנ"ל). לַיִשׁ (כנ"ל). לָבִיא, לְבִיאָה (כנ"ל, לביאה היא הנקבה). *אַרְנָב, אַרְנֶבֶת (ממשפחת המכרסמים, hare). *בִּיבָר (beaver). *בַּרְדְּלֵס (panther). דֹּב, דֻּבָּה. דִּישׁוֹן (ממשפחת הצבאים, antelope, chamois). חֲזִיר. חֲזִירָה. חֹלֶד, ז. *חֻלְדָּה נ. (חיה החופרת באדמה, mole). *חֻלְדַּת הַבָּר (lynx). חֲפַרְפֵּרָה (מין חלד). *חָתוּל, °חֲתוּלָה. יַחְמוּר (ממשפחת הצבאים). יָעֵל (ממשפחת הצבאים). כֶּלֶב, *כַּלְבָּה. *כֶּלֶב הַיָּם (מין חיה טורפת החיה בים, shark). *כַּרְכּשֶת, *כַּרְכֻּשְׁתָּא (חיה קטנה הניזונה מעכברים ומאפרוחים, weasel). *מַרְמִיטָה (חיה הישנה כל ימות החורף, marmot). *נְמִיָּה (חיה יונקת קטנה, marter). נָמֵר (tiger). °נְמַר הַגָּמָל (זֶמֶר). °סְנָאִי (חיה קטנה מן היונקים הגרה בין ענפי העצים, squirrel). עֲטַלֵּף (מין עכבר מעופף, bat). עֹפֶר (נ. °עָפְרָה, gazelle). *עַרְפָּד (מין עטלף מוצץ דם, vampire). פִּיל (elephant). *צָבוֹעַ (חי ממשפחת הכלביים, מוציא מתים מקבריהם לאכלם, hyena). צְבִי. °צְבִיָּה, (נ). קוֹף (ape). קִפּוֹד (בעל שער דוקרני, hedgehog). °קַרְנָף (חיה גדולה בעלת קרן או קרנים במצח, rhinoceros). *קֶרֶשׁ (בעל חיים אגדי שיש לו קרן אחת, unicorn). רְאֵם (חיה בעלת קרנים גדולות, bison). שׁוּעָל. שֶׁנְהַב (פיל). *שֻׁנְרָה (חתול הבר). שָׁפָן (חיה קטנה, rabbit). תַּחַשׁ (משתמשים בימינו בהוראת חית לילה השוכנת מתחת לאדמה, badger). תַּן (מין שועל קטן, jackal).

373 חַיִּים ש. רוּחַ הַחַיִּים. °כֹּחַ הַחַיִּים. *חִיּוּת. *קִיּוּם הַנֶּפֶשׁ (*עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּכָל יוֹם, כְּדֵי קִיּוּם הַנֶּפֶשׁ, ירושלמי שבת ז. א).

– חַי. נַפְשׁוֹ בוֹ.

– חִיָּה. הֶחֱיָה. הֵשִׁיב נַפְשׁוֹ. שׁוֹבֵב נַפְשׁוֹ. נָפַח בּוֹ נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים. *נָתַן בּוֹ נְשָׁמָה. *זָרַק בּוֹ נְשָׁמָה. *הֶחֱזִיר נְשָׁמָה (*הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים).

– יְמֵי הַחַיִּים. כָּל יְמֵי הַחַיִּים. מִדַּת הַיָּמִים. מִיּוֹם צֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ עַד שׁוּבוֹ אֶל אֵם כָּל חַי (בן סירא). עַד שׁוּבוֹ אֶל הָאֲדָמָה. אֹרֶךְ יָמִים (החיים ארוכים). הבל החיים, קצר הימים: הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. °אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ.

פתגמים: אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו (תהלים קג, טו). *הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר (ברכות כח.). *כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה (ירושלמי ברכות פט, א). מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חַי… דַּיּוֹ חַיִּים שֶׁנָּתַתִּי לוֹ (קדושין פ:(. *חַיֶּיךָ קוֹדְמִין לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ (ב"מ סב.). *עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי (אבות ד, כב). *נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹא נִבְרָא מִשֶּׁנִבְרָא (עירובין יג:). כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת (קהלת ט, ד). °סוֹד הַחַיִּים הוּא סוֹד כָּמוּס, לֹא נְבִינֵהוּ עַד אֲשֶׁר נָמוּת (ג. רוזנצוייג, חמשה ואלף).

374 חכה פ. חָכָה לוֹ (ע). חִכָּה לוֹ. יִחֵל (מעין קוה. “לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם”, מיכה ח, ו). הוֹחִיל (“שִׁבְעַת יָמִים תוֹחֵל”). *הִמְתִּין. כִּתֵּר (ע. ימ"ש). *שָׁהָה (*חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים). צִפָּה (“וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי”, חבקוק ב, א).

– חָל עַד בּוֹשׁ (משורש חול. חכה זמן רב). חַכֵּה עַד יַעֲבֹר זַעַם.

– כַּתַּר זְעִיר (חכה מעט). חיכה בקוצר רוח: כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל. כְּשָׂכִיר יְקַוֶּה פָּעֳלוֹ.

375 חָכַם פ. הֶחְכִּים. קָנָה חָכְמָה. קָנָה בִינָה. בָּאָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ. ע"ע למד

376 חָכָם ת. חֲכַם לֵב. חָכָם מְחֻכָּם. *חַכְמָנִי. נָבוֹן. נָבוֹן דָּבָר. רַב תְּבוּנָה. אִישׁ תְּבוּנָה. אִישׁ תְּבוּנוֹת. אִישׁ דַּעַת. יוֹדֵעַ בִּינָה. *יוֹדֵעַ דַּעַת. מֵבִין מַדָּע. *בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת. גְּדָל עֵצָה. אִישׁ לֵבָב. *אָב בְּחָכְמָה. *אֲבִי

הַחָכְמָה. *אָב בַּתּוֹרָה. *אָב לַחָכְמָה וְאָב לַדּוֹרוֹת. *נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם. *מֵאִיר עֵינַיִם. *הַקָּבָּ"ה נָתַן לוֹ בִּינָה יְתֵרָה. *דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּבֶת עָלָיו. קָנָה חָכְמָה. *נִכְנַס לַפַּרְדֵּס (של החכמה, מיֻסד על הסיפור של רבי מאיר ואחר). *חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה. *חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת (בקי בכל החכמות). עָרוּם (מתנהג בערמה ורב תחבולות). *פִּקֵּחַ (שנון בשכלו). *חָרִיף. *שָׁנוּן. *שִׁנְנָא (א. כנ"ל). °בַּעַל מֹחַ. *סָבָר (בעל סברה. *שֶׁהָיָה חָכָם בַּמִּקְרָא, וּבָקִי בַּמִּשְׁנָה, וּוָתִיק בַּתַּלְמוּד וְסָבָר בַּהַגָּדָה, מסכת סופרים טז, ז). יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר. *מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ. °נָאוֹר

(בעל השכלה). °מְלֻמָּד. חוֹקֵר. °חַקְרָן. *אֶשְׁכֹּל (בקי בכל החכמות). *בַּעַל אֶשְׁכֹּלוֹת (כנ"ל). °לַמְדָּן. *בַּר אוּרְיָן (א. בן תורה). *בֶּן תּוֹרָה. *תַּלְמִיד חָכָם. *צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן (א. צעיר מלֻמד). °עִלּוּי (בעל שכל נעלה). °גָּאוֹן. °גְּאוֹן עוֹלָם. *בַּר פַּחֲתֵי (בן אצילים). °מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל (מאיר עיני בני אדם). *חָכָם לִכְשֶׁיִּרְצֶה (צנוע ואינו מבליט חכמתו). רשכבה"ג (ראשי תיבות: רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה). *בַּעַל סְבָרָה. *בַּעַל פִּלְפּוּל. °עַמְקָן (יורד לעָמקם של למודים, עמוק מחשבות).

– °חֲכַם הָרָזִים (יודע מסתורין). °יוֹדֵע ח"ן (יודע חכמה נסתרה, על פי רֹב נקרא כך העוסק בקבלה). *דּוֹרֵשׁ בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ. אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. *חָכָם הָרוֹאֶה אֶת

הַנּוֹלָד. *מַעְיָן הַנּוֹבֵעַ. *מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. °מוֹפֵת הַדּוֹר. *עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָּזֶה (בחריפות שכלו). *סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים (כנ"ל). *בַּעַל תְּרִיסִין (מיטיב להתוכח ולהתנצח בהלכה). *אוֹצָר בָּלוּם (של חכמה). *לִבּוֹ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם (לֵב רחב בחכמה). *אֶחָד בְּדוֹרוֹ. *יָחִיד בְּדוֹרוֹ. *חַד בְּדָרָא (א. כנ"ל). *אֲרִי (*אֲרִי שֶׁעָלָה מִבָּבֶל – גדול בתורה). *מְאוֹר הַגּוֹלָה. *מֵאִיר עֵינֵי הַגּוֹלָה. *מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים. *הָאָרֶץ מְאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. *דּוֹרֵשׁ רְשׁוּמוֹת (דורש פסוקי המקרא, ובזמננו עוסק בחֵקר תעודות). פִּיו יְדַבֵּר חָכְמוֹת. שְׂפָתָיו יַבִּיעוּ דַעַת. עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ. °אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו. *רֵיחַ תַּלְמוּדוֹ הוֹלֵךְ

מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ילקוט שמעוני, בראשית יד). שִׂכְלוֹ עַד עָב יַגִּיעַ (בן סירא יג, כז). אֶרֶץ כִּסָּה בִּתְבוּנָתוֹ (שם, מז, כב). בָּא בְּעֻמְקֵי מְלִיצוֹת (שם, לט, ג). °יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם (עמידה של יוֹם כיפור). *עֲטוּפֵי סְדִינִים (כנוי לתלמידי חכמים שהיו מתעטפים בסדינים. קהלת רבה, א, ב). °עֵינָיו לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר (רמב"ם אגרת לחכמי מרשליה). *חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת (בקי בחכמות רבות). °אִישׁ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת (כנ"ל). חָכְמָתוֹ תָּאִיר פָּנָיו. אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ. כָּל רָז לֹא אָנֵס לֵהּ (א. אין סוד נעלם ממנו). נֵר יִשְרָאֵל. *עַמּוּד הַיְמִנִי.

– בַּעַל מִקְרָא. *בַּעַל מִשְׁנָה. *בַּעַל אַגָּדָה, בַּעַל הֲלָכָה (בקי בלימודים הנ"ל). *פִּילוֹסוֹף, פִּילוֹסוֹפוֹס.

משתמש בחכמתו לשם רוח: *עוֹשֶׂה אֶת הַתּוֹרָה קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהּ. *מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה (להנאתו). *מִתְעַטֵּף בְּאִצְטְלָא דְרַבָּנָן (נוהג כחכם, ואינו).

– *הִפְסִיד חָכְמָתוֹ. *חָכְמָתוֹ נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ.

פתגמים: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ (משלי ג, לה.). °לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם (קהלת ט, יא). דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים (שם, ט, יז). *אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם (אבות ד, א). *אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד (תמיד לב). פִּי חָכָם בַּחֲדַר לְבָבו, וְלֵב כְּסִיל עַל דַּל שְׂפָתָיו (שלמה רובין, ספר המידות). *הַסְּפֵקוֹת עָשׂוּ אֶת הָאֲנָשִׁים לַחֲכָמִים (מדרש שמואל, א, יא). °אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן (מובא בעקדה, יד).

– חָכְמָה. בִּינָה. תְּבוּנָה. °הֲבָנָה. דַּעַ.

דַּעַת. דֵּעָה. מַדָּע (בזמננו מקצוע מיֻחד בלימודי החכמה, כגון: מדעי הטבע וכדומה). °יְדִיעָה. שֵׂכֶל. הַשְׂכֵּל. *הַשְׂכָּלָה (בזמננו בעקר רכישת למודים °בַּעַל הַשְׂכָּלָה גְבוֹהָה – מי שלמד במכללה ורכש לו ידיעות בלמודים גבוהים). °שִׂכְלִיּוּת (חריפות המחשבה. הגיון ישר). °שִׂכְלְתָנוּת (הנטיה לדון על פי השכל בלבד, בלי שֻׁתפות הרגש). רֹחַב לֵב. תּוּשִׁיָּהָ, תֻּשִׁיָּה (ע). פִּקְחוּת (חריפות השכל, ביחוד בידיעת החיים ובהליכות בני אדם). כִּשְׁרוֹן. סְגֻלָּה. °תְּפִיסָה (הבנה, הכשרון להשיג דבר בשכל). ערמה (פקחות, “לָתֵת לִפְתָאִים עָרְמָה”. ובזמננו משתמשים בה לסמן תכונה רעה, ערמה לרמות בני אדם). *עַרְמוּמִית (חכמה או עָקבה). *פִּילוֹסוֹפִיָּה (חקר אלוה וחקר עמוק בכלל).

377 חֵלֶב ש. דֶּשֶׁן. שֶׁמֶן. *שֻׁמָּן (ביחוד חלב הגוף, וקוראים כך גם לחֵלב מְהֻתָּךְ של עופות שמשתמשים בו למאכל, למרוח על הפת או לטגן בו). *שַׁמְנוּנִית. *שַׁמֶּנֶת (החלק השמן של החלב הצף מלמעלה או שמפרידים אותו מן החָלב ומשתמשים בו במיֻחד). מַשְׁמָן (מאכל שמן. “אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים”). פֶּדֶר (חֵלֶב). לְשַד (מֹחַ העצמות. “נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ”. תהלים לב, ד). לֵחַ (הכח החיוני. מח העצמות. “לֹא נָס לֵחֹה”).(שמנונית חלב).

– מַפַּל בָּשָׂר (הבשר השמן הבולט בגוף וכאילו הוא תלוי ועומד לנפול. “מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָּבֵקוּ”. איוב מא, טו).

378 חָלָב ש.

תוצרת החלב: °אַבְקַת חָלָב. חֶמְאָה. גְּבִינָה. °שמנת (שמנונית חלב). *כּוּתָח (מין רֹטֶב עשוי מחלב חמוץ לתַבל בו מאכל). °לֶבֶן (שם חלב חמוץ בארץ־ישראל, מערבית). *קוּם (חלב חמוץ). *נִסְיוֹב (מֵי חָלָב). *מֵי חָלָב (מה שנשאר אחר הַחִבּוּץ, buttermilk). °זִבְדָּה (שמנת החלב שנחמץ ומשמשת לעשית חמאה).

– °מַחְבֶּצֶת (כלי לחבץ חמאה). °מַפְרֵדָה (מכונה להפריד את השמנת מן החלב, separator).

• *חִבֵּץ (עשה חמאה). *גִּבֵּן (עשה גבינה). *מַחֲלָבָה (מקום לתוצרת חלב. חנות או מסעדה למוצרי חלב או למאכלי חלב). °חַלְבָּן (מוכר חלב או מספק חלב או עוסק במשק חלב). °רַפְתָּן (עובד ברפת הבקר). °רַפְתָּנִית.

379 חָלָה פ. נֶחֱלָה. חֻלָּה. הָחֳלָה. הִתְחַלָּה (חלה. גם העמיד פנים כאלו הוא חולה, ובזמננו השמוש השני מקֻבל). נִהְיָה (ע. ימ"ש). *לָקָה (*לָקָה בְצָרַעַת וכדומה). *חָשׁ (*חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ. *חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. *חָש בְּמֵעָיו וכיו"ב).

– עָלָה עַל הַמִּטָּה. נָפַל לַמִּשְכָּב. שָׁכַב עַל

עֶרֶשׂ דְּוָי. דָּבַק בּוֹ מַדְוֶה (מ). חָלָה אֶת חָלְיוֹ (“חָלָה אֶת רַגְלָיו”, וכיו"ב). אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. *הִתְיַסֵּר בְּחֹלִי. *קָפַץ עָלָיו חֹלִי (חלה פתאֹם. ירושלמי פאה. יז, ד). *תַּשׁ כֹּחוֹ. *תַּשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה. *אֲחָזַתּוּ חַמָּה (קדחת). *נִכְנְסָה בוֹ חַמָּה (כנ"ל). הִתְעַלֵּף (חלש, אבדו חושיו לשעה קלה). °אָבְדוּ חוּשָׁיו. °אֵינוֹ בְּקַו הַבְּרִיאוּת (ה). *נִתְמַעֵט זִיווֹ. *נִתְבַּלָּה בְשָׂרוֹ (בעיקר מזקנה). *רַבּוּ קְמָטָיו. יִשְׁכַּב לְמַעֲצֵבָה. כָּל יָמָיו מַכְאוֹבִים. אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרוֹ. בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב. בָּא רָקָב בַּעֲצָמָיו (מ). נֶהֶפְכוּ פָנָיו לְיֵרָקוֹן. *נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו.

– אָנוּשׁ מַכְאוֹבוֹ (מחלתו קשה ומסכנת). כְּאֵבוֹ אָנוּשׁ. מַכָּתוֹ אֲנוּשָה, מֵאֲנָה הֵרָפֵא. אֵין לֹא [לוֹ] מַרְפֵּא. לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵא. לִבּוֹ הֻכָּה כְעֵשֶׂב. לֹא עָלְתָה לוֹ אֲרוּכָה

(לא נרפא. ע). אֲפָפוּהוּ חֶבְלֵי מָוֶת. חָיָּיו לִשְאוֹל הִגִּיעוּ. נֶחְשָׁב עִם יוֹרְדֵי בוֹר. נִמְשָׁל עִם יוֹרְדֵי בוֹר. *חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה (כנגד: *חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה). *חוֹלֶה מְסֻכָּן.

– גַּם אַתָּה חָלִיתָ כָּמוֹנִי? – אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָּׂאֶנּוּ!

פתגמים: *כָּל חֹלִי וְלֹא חֳלִי מֵעַיִם (שבת יא. כי קשה היא מכל המחלות). *כָּל כְּאֵב וְלֹא כְּאֵב לֵב (שם). *כָּל מֵחוֹשׁ וְלֹא מֵחוֹשׁ רֹאשׁ (שם). *הַכֹּל חַיָּבִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי נָשִׂיא, חוּץ מֵחוֹלֶה (מ"ק כז:). *פִּקּוּח נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת.

בקור חולים: *בִּקוּר חוֹלִים אֵין לוֹ שִׁעוּר (נדרים לט:). *הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ (נדרים לט:).

380 חֹלֶה ח. יְדוּעַ חֹלִי. *חוֹלָנִי (חלש וידוע חלי כל הימים). כֹּאֵב. אִישׁ מַכְאֹבוֹת. דָּוֶה (כואב). *דָּווּי. נָגוּעַ (מעֻנה וּמֻכֵּה אלהים). מְעֻנֶּה. מֻכֵּה אֱלֹהִים. *בַּעַל יִסּוּרִים. *תָּשׁוּשׁ (חלש). *תְּשׁוּשׁ כֹּחַ. חַלָּשׁ. רָפֶה. *פָּנָיו חוֹלָנִיּוֹת. *שְׁכִיב מֵרַע (א. חולה מסֻכן). *גּוֹסֵס. נוֹטֶה לָמוּת. יָמָיו סְפוּרִים. מִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ (איוב כא, כא). קָרוֹב קִצּוֹ. בָּא קִצּוֹ. ע"ע מחלה, מות

381 חלול ח. (דבר שיש בו חלל, ריק ונבוב בתוכו). נבוב. ריק. *נקוב. *מנקב ככברה.

382 חֲלוֹם ש. חִזָּיוֹן. חֶזְיוֹן לַיְלָה. מַרְאָה. °הֲזָיָה. °דִּמְיוֹן שָׁוְא. ע"ע דמיון

– *מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, *גָּמָל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר (דמיון שוא).

– חוֹלֵם. בַּעַל חֲלוֹמוֹת. °חוֹלֵם בְּהָקִיץ (בעל דמיון מופרז). °שׁוֹגֶה בְדִמְיוֹנוֹת. *בַּעַל דִּמְיוֹן. הוֹזֶה. °בַּעַל הֲזָיוֹת. *מְרַחֵף עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן. °חַי בְּעוֹלַם

הַדִּמְיוֹן. °מְרַחֵף בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. °חוֹלְמָנִי (מרבה לחלום areamy). °נָכְרִי בְּעוֹלַם הַמְּצִיאוּת. *בַּטְלָן (מי שאינו בקי בחיי המעשה). *אֵינוֹ בָקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם. *יוֹשֵׁב כָּאן וְרוֹאֶה חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָה. °פְּלוֹנִי

בְּכַלְנוֹ וְלִבּוֹ בְּכַּרְכְּמִישׁ (עמנואל הרומי). °יוֹשֵׁב בְּמִגְדַּל שֵׁן (ואינו רואה את הנעשה בשפל). *מְחַשֵּׁב קִצִּים (מבקש חשבון אימתי יבוא משיח). *מְדַמְדֵּם (נבוך ומטֻשטש).

פתגמים: חֲלוֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ. *אֵין מַרְאִים לוֹ לָאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ. *הַחֲלוֹם הוֹלֵךְ

אַחַר הַפֶּה (לפי הפתרון). *אֵין חֲלוֹם בְּלִי דְבָרִים בְּטֵלִים (ברכות נה.). *דִבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין (גיטין נב.). *חֲלוֹם אֶחָד מִשִּשִּׁים לִנְבוּאָה (ברכות נז:).

383 חַלוֹן ש. אֲרֻבָּה (ע. פתיחה או חוֹר *כַּמָּה אֲרֻבּוֹת יֵשׁ בַּדֶּלֶת, יומא עו). אֶשְׁנָב (בשבכה, כרגיל בבתי הסהר, ובזמננו חלון קטן). צֹהַר (ע. מס.). שִׁמְשָה (מס. ובזמננו זגוגית בחלון). חֲרָךְ (מס.). *רְפָפוֹת (תריסי חלון מעשה לוחות דקים כעין שכבה Venetian blinds). *סָרִיג. *סְרִיגָה (מסגרת לוחות או מוטות מתכת מחֻברים כדמות שתי וערב *סְרִיגִין שֶׁל חַלוֹנוֹת, תוספתא, ערובין יא, יז).

384 (חלט) הֶחְלִיט פ. גָּמַר. *גָּמַר אֹמֶר. *נִמְנוּ וְגָמְרוּ. *גָּמַר בְּלִבּוֹ. *גָמַר בְּדַעְתּוֹ. *פָּסַק (גזר דין וחרץ משפט, הורה הלכה למעשה. °פָּסַק הֲלָכָה). *הִכְרִיעַ.

– °בָּא לִידֵי הַחְלָטָה. כָּלָה הִיא מֵעִמּוֹ (ש"א כ, לג). כָּלָה וְנֶחֱרָצָה מֵאִתּוֹ. °מָנוּי וְגָמוּר אֶצְלוֹ. *קָבַע מַסְמְרוֹת בְּדָבָר. יָצָא מִפִּיו דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב. °הִסִּיק מַסְקָנָה. °בָּא לִידֵי מַסְקָנָה.

385 חָלִילָה *חָס וְחָלִילָה. *חָלִילָה וָחָס. *חָס לִי. *חָס וְשָׁלוֹם. לֹא יִתָּכֵן. לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ. ה' יִשְׁמְרֵנוּ. ה' יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ.

– לֹא אֲלֵיכֶם. לֹא אֵלֵינוּ. *אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן. הַס מִלְּהַזְכִּיר. °בַּר מִנָּן (בספרות ימי הבינים במובן “לא עלינו”).

– חָלִילָה לְּךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת. חָלִילָה לִּי מה', אִם אֶעֱשֶׂה.

386 חִלֵּל פ. טִמֵּא. בָּזָה. גָּעַל. גֵּאַל. פִּגֵּל. זִהֵם. נָאַץ. נִאֵץ. בִּלַּע (הקדש, במדבר ד, כ). מָאַס.

– חִלֵּל בְּרִית. הֵפִיר בְּרִית. נִאֵר בְּרִית. עָבַר

בְּרִית (“חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי”, יהושע ז, יא). עָבַר חֹק. עָבַר אֶת הַתּוֹרָה. חִלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ. *חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם. *חִלֵּל שֵׁם שָׁמַיִּם. חִלֵּל שַׁבָּת. *חִלֵּל מוֹעֵד.

– גָּעֲלָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. גָּעֲלָה נַפְשׁוֹ אוֹתוֹ. ע"ע מאס

387 חִלֵּף אוֹתוֹ פ. הֶחֱלִיף אוֹתוֹ. הֶחֱלִיף בּוֹ. הֵמִיר אוֹתוֹ. הֵמִיר ב… בב… (“וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה”, ויקרא כז, י). הָפַךְ (“הֲיַהֲפוֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ?”). שִׁנָּה. סִבֵּב, הֵסַב (“לְמַעַן סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר” – למען הפכו ושנותו. “וַיַּסֵּב אֶת שְמוֹ יְהוֹיָקִים” – שנה שמו). *פָּרַט (מטבע גדול למטבעות קטנים. *אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת). *סֵרַס (החליף את הסדר, הפך. "סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ – שנה סדר המלים).

– *חִלּוּף ש. ("חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים אֲנִי רוֹאֶה. ובזמננו °חִלוּף דֵּעוֹת). חֲלִיפָה (*תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי יָבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ? “וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת” – מתחלפים מדי חדש). °חִלּוּפֵי נֻסְחָאוֹת. תְּמוּרָה (“וּתְמוּרָתָה כְּלִי פָז”). °הֲמָרָה (המרת הדת בעִקר). *שִנּוּי (*שִנּוּי שֵׁם. *שִנּוּי מָקוֹם. *שִׁנּוּי בְּגָדִים – לשבת ולתפלה). °הִשְׁתַּנּוּת. °גִּלְגּוּל (°גִּלְגּוּל נְפָשׁוֹת, °גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת – העתקת הנפשות מגוף לגוף, לפי שיטת הקבלה). מַהְפֵּכָה (הפיכה וחרבן, ובזמננו שנוי גמור, כגון: °מַהְפֵּכָה מְדִינִית, כשהשלטון משתנה שנוי גמור על ידי מרד). °הִתְחַפְּשׂוּת (כשאדם מעלים מהותו כדי לגנוב דעת הבריות). *הִתְנַכְּרוּת (כשאדם מסתיר עצמותו ועושה עצמו נכרי למכיריו). °תַּחֲלִיף (תמורת דבר, substitute). *נוֹבֶלֶת (דבר דומה לחברו במראהו ושונה בתכנו. *נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם). *חִלּוּפֵי גַבְרֵי (א. חלוף האדם במשרה. פטורי האחד וקבלת אחר במקומו).

בסדר של חליפות: חֲלִיפוֹת. מַסָּח (“מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח”). *סֵרוּגִין, *בְּסֵרוּגִים, *לְסֵרוּגִים (בדלוגים לא בסדר אלא בהפסקות. למשל: יום א‘, ג’, ה' וכו').

388 חָלֵק פ. חִלֵּק (“חוֹלֵק עִם גַּנָּב”, “חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם”. “וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ”). פִּלֵּג (“מִי פִלֵּג לַשֶׁטֶף תְּעָלָה”, איוב לח, כה. °אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, בתפלת “נשמת כל חי”). פִּלַּח (“עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ” – יבתר, יקרע לשנים). חָצָה (לשׁנַיִם. וַיַחַץ אֶת הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת", וגם חלק לחלקים בדרך כלל. “וַיֶחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים”, שופטים ט, מג). חָצַץ (“וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ”, משלי ל, כז. מחֻלק לחלקים, גדודים גדודים. והוראה שניה: להבדיל ולהפריד בין דבר לדבר: *אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם). הִבְדִּיל. הִפְרִיד. הִפְלָה. *פָּרַט (גרגרים ומזונות ומעות. *הַפּוֹרֵט סֶלַע – המחליף סלע במעות קטנות. *פּוֹרֵט ואוכל – תולש גרגר גרגר ואוכל). *בָּצַע (ככר לחם, חלת לחם, לשתים. *בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה). בָּתַר, בִּתֵּר (חלק על ידי חִתּוּךְ. “וְאֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָתָר”. “וַיְבַתֵּר אוֹתָם בַּתָּוֶךְ”). פּוֹרֵר (“אַתָּה פּוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָם”. גם לחם לְפֵרוּרִים). *פֵּרַר (לחם לפרורים). *הִפְסִיק (*אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶבַּשָׁמַיִם). °סִיֵּג (שם כל דבר לפי סוגו). °מִיֵּן (הבדיל בין דבר לדבר לפי מינו. סדר לפי המינים). ע"ע חתך

– *הִתְחַלֵּק. °הִתְפַּלֵּג. נֶחֱצָה. נִפְרַד.

הִתְפּוֹרֵר. *הִתְבַּקַּע. *הִתְפַּצֵּל (כעץ שקליפתו מתבקעת ומתפצלת ונופלת). °הִסְתָּעֵף (התחלק לענפים. °בֵּית הַמִּסְחָר הִסְתָּעֵף – פשט וגדל ונפתחו בו מחלקות וסניפים). *הִסְתַּנֵּף (כנ"ל).

389 חֵלֶק ש. (“חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ”, “הֵמָּה יִקְחוּ חֶלְקָם”). מָנָה (חלק המזון). “וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ… מָנוֹת וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם”). *פָּרָשָׁה,

*פַּרְשָׁה (ר. *פַּרְשִׁיּוֹת, חלק בספר העוסק בענין אחד. *פַּרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, שקוראים בהן בשבתות השנה). פֶּרֶק (מאמר בתורה ובהלכה, *הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד… צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד. חלק בספר *בֵּין הַפְּרָקִים – בין חלק לחלק. במקום ההפסק. *כְּלִי שֶׁל פְּרָקִים – של חלקים). *קֶטַע (חלק מן השלם). *נוֹטֵל אֶת הַקְּטַעִין מִן הַצְּדָדִים מִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן וְאוֹכֵל. °קֶטַע, משיר או מספור או ממאמר, – חלק בלתי שלם). *פֶּסֶק, *פְּסָק, *פִּסְקָה (קטע חלק). *פָּסוּק (מאמר קצר מן המקרא. *פְּסוֹק לִי פְּסוּקְךָ). *סִדְרָה (פרשת השבוע מן התורה). *חֻלְיָה, חוּלְיָה (טבעת חלק משרשרת). °סָעִיף (קטע מפרק בספר).

– חֵלֶק (בחיים. “זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים”.

איוב כא, כט). מָנָה, מְנָת־חֵלֶק, מְנָת כּוֹס (“ה' מְנָת חֶלְקִי”. “אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זַלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם” – המנה היוצאת מהכוס, והיא כוס הגורלות). גּוֹרָל (“זֶה גוֹרָלֶךְ”, ירמיה יג, כה).

– חֵלֶק כְּחֵלֶק (חלקים שוים). בַּד בְּבַד. *שָוֶה בְּשָׁוֶה. °תַּאֲחוּז (חלק על פי אחוזים למאה).

– °חֵלֶק הָאֲרִי (החלק הגדול ביותר). °חֶלְקִי. *קָטוּעַ. *נִתָּן לְשִׁעוּרִים.

390 חָלָק ת. (אִישׁ חָלָק – בלי שער. הַר חָלָק – בלי צמחים. *נְיָר חָלָק – בלי כתב). מְגֻלָּח. מְהֻקְצָע. *מְשֻׁפֶּה (עץ מהֻקצע במקצועה). יָשָׁר. °מְגֹהָץ (בגד או אריג שהחליקוהו במגהץ לבל יהיו בו קמטים).

– *חָלָק כְּצִפֹּרֶן וְנָאֶה כְּמַרְגָּלִית. – קָרַחַת (מקום חלק, בלי שער, בראש). גַּבַּחַת (כנ"ל קָרַחַת הַכֶּרֶם (בלי אילנות).

הפוכו: בִּלְתִּי מְהֻקְצָע. מְסֻכְסָךְ (לא חלק. מעכֵב את האצבע כשמעבירים אותה על הכלי. *סַכִּין מְסֻכְסֶכֶת). *גַּס. °מְקֻשְׁקָשׁ (מעשה קשקשים). מְחֻסְפָּס (בלתי מהֻקצע).

391 חָלַשׁ פ. נֶחֱלַשׁ. *הִתְחַלֵּשׁ. כָּשַׁל. נִכְשַׁל, כָּשַׁל כֹּחוֹ. דָּלַל (מעטו כוחותיו. “כִּי דַלוֹנוּ מְאֹד”). *דֻּלְדַּל. *נִתְדַּלְדֵּל. פִּגֵּר (נחלש מתוך יגיעה ולא יכול לעשות מעשהו. “אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מֵעֲבֹר”. “אֲשֶׁר פִּגְּרוּ מִלֶּכֶת”). *תָּשַׁשׁ. *תַּשׁשׁ כֹּחוֹ. *תַּשׁ כֹּחוֹ. *תַּשּׁוּ יָדָיו (ויקרא רבה, כג). סָר כֹּחוֹ. יָגַע. *הִתְיַגַּע. *הִתְרַשֵּׁל. *נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. נָבַל (“נָבֹל תִּבֹּל” – תחלש מֵרֹב עבודה). הִתְעַלֵּף (נפל מאפיסות הכחות). *רָפַף (לא נכון, התנודד מחֻלשה). *רוֹפֵף *הִתְרַפְרֵף.

– כֹּחוֹ עֲזָבוֹ. אָזְלַת יָדוֹ. הָלַךְ בְּלִי כֹחַ. אֵין לְאֵל יָדוֹ. לֹא קָמָה בּוֹ רוּחַ. רָפוּ יָדָיו. רָפְתָה רוּחוֹ.

נָס לֵחוֹ. יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחוֹ. נָשְׁתָה גְבוּרָתוֹ (מ). עִנָּה כֹחוֹ (בדרך, בעבודה וכדומה). לֹא עָמַד בּוֹ כֹּחַ. כָּשַׁל כֹּחוֹ. לֹא נִשְאַר בּוֹ כֹּחַ. לֹא עָצַר כֹּחַ, סָר כֹּחוֹ מִמֶּנּוּ. נָשְתָה גְבוּרָתוֹ. הָיָה לְאִשָּׁה. *תַּשׁ כֹּחוֹ כִנְקֵבָה. לִבּוֹ סְחַרְחַר (תהלים לח, יא). עֲצָמָיו עָשֵׁשׁוּ (תהלים לא, יא). *נִכְנַס גִּבּוֹר וְיָצָא חַלָּשׁ. רָפָה כֹּחוֹ.

392 חַלָּשׁ ח. חָלוּשׁ. חוֹלֶה. רָפֶה. *רוֹפֵף. רַךְ (“הַיְלָדִים רַכִּים”, “וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת” – חלשות). דַּל. נֶחֱשָׁל. חֲסַר כֹּחַ. אֵין כֹּחַ. חֲסַר אוֹנִים. אֵין אוֹנִים. אֵין אֱיָל. רְפֵה יָדַיִם. כּוֹשֵׁל. רְפֵה רוּחַ. חוֹלָנִי. *רָעוּעַ (*סֻלָּם רָעוּעַ). *כֵּהֶה (*יָד כֵּהֶה, חלשה, יד שמאל). *אַסְתְּנִיס (חלש מתוך פִנוק ועִדון). עָדִין, °מְעֻדָּן (כנ"ל). מְפֻנָּק (כנ"ל).

– *נָמוּשׁוֹת (זקנים וחלשים).

– *חַלַּשׁ מֶזֶג. °רְפֵה מֶזֶג. °מְרֻשָּׁל (חסר כח. אינו מקפיד על בגדיו ועל הליכותיו מתוך חֻלשת הגוף או הרצון). לֶמֶךְ (ה. חלש רצון, בטלן, בלתי זריז). *תָּלוּי בְּדַעַת אֲחֵרִים.

– קְצַר יָד, אֵין בּוֹ כֹּחַ. גֶּבֶר אֵין אֱיָל.

*מָשׁוּל כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר (ה). *לִבּוֹ רָפֶה כְּשַׁעֲוָה. *נִכְנָע לִפְנֵי הַגַּל (מרכין ראשו בפני גלי החיים). *לֹא שָׁלַט עַל שְׁנֵי זְבוּבִים מִיָּמָיו. גֶּבֶר אֵין אֱיָל. לֹא עַז (“הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז”, משלי ל, כה). *אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה. °שֶׁבֶר כְּלִי (ה). *גַבְשׁוּשִׁית קְטַנָּה דּוֹמָה עָלָיו כְּהָרֵי הָרִים.

– חַלָּשׁ (על דבר שאין בו רוח חיים). *קָלוּשׁ (*קוֹרָה קְלוּשָׁה, וכדומה. °מְרָק קָלוּשׁ, – שמרֻבים בו המים). רָפֶה. *רוֹפֵף. *עוֹמֵד בְּנֵס (כשיסודו חלש. *כְּמַיִם וְסֵמֶךְ שֶׁבַּלוּחוֹת שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּנֵס). *כֹּחוֹ רַע (*אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע – אינו איתן). *מְרֻפָּט (מדֻלדל, לא חזק). *מְדֻלְדָּל (דבק קצת ועלול לנפול. *אֵבֶר מְדֻלְדָּל). נִמְלָל בַּיָּד. *רוֹפֵס. רַךְ. כַּמֹּץ אֲשֶר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. הָיָה כַקַּשׁ. כְּקַשׁ עוֹבֵר לְרוּחַ מִדְבָּר. כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. *תָּלוּי עַל בְּלִימָה. °פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. °בְּאֵין יְסוֹד. °בְּלִי בָסִיס. °כְּאָבָק פּוֹרֵחַ. °כַּחֲלוֹם יָעוּף. °כְּעָלֶה נִדָּף. *כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה.

393 חֻלְשָׁה ש. (*חֻלְשַׁת הַלֵּב). חֲלוּשָׁה (“קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה”). *חֲלִישׁוּת (*חֲלִישׁוּת דַּעַת). רִפְיוֹן (רִפְיוֹן יָדַיִם. *מֵרִפְיוֹן הַתּוֹרָה). *תָּלוּי בְּרִפְיוֹן (בגמרא: נדחה לאחר זמן, ובזמננו רופף). °רְפִיפוּת. חֹסֶר אוֹנִים. חֹסֶר כֹּחַ. לֵאוּת, °עֲיֵפוּת. °תְּשִׁישׁוּת. °קְלִישׁוּת. °רַשְׁלָנוּת (רפיון ידים, אי הקפדה על טיב העבודה או המעשה. החמצת השעה). °רִשּוּל. °רֶשֶׁל. °סָרִיסוּת (בלי כח גברא, חסר כח יצירה).

394 חֹם ש. חַמָּה (“וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָתוֹ”). *חֲמִימוּת. *חִמּוּם (*אַתָּה מְבִיאוֹ לִידֵי חִמּוּם). °חַמּוּת. חֹרֶב (החֹם המביא יֹבש וּבַצֹרת, “בַּיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב”, “צֵל מֵחֹרֶב”). חֲרָבוֹן. חַרְבוֹנֵי קַיִץ. שָׁרָב (חֹם וחֹרב. "וְלֹא יַכֵּם

שָׁרָב וָשֶׁמֶשׁ"). לַהַט (חֹם גדול. *“לַהַט הַשֶׁמֶשׁ”. ט"מ). *יָצָא שָׁרָב (*מַה שׁוֹשַׁנָּה זוֹ, שָׁרָב יוֹצֵא עָלֶיהָ וְהִיא כְּמוּשָה. שיר השירים רבה, כשושנה בין החוחים). °תָּקְפּוֹ שֶׁל יוֹם. אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.

– כְחֹם הַיּוֹם. הִכָּה אוֹתוֹ שָרָב. חָרָה מִנִּי חֹרֶב. אֲכָלוֹ חֹרֶב. בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר. *פָּגַע בּוֹ שַׂר חַמָּה (סנהדרין קח:(. *הַקָבָּ"ה הוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ. *הַחַמָּה קוֹפַחַת. *הַחַמָּה נוֹקֶדֶת.

– *הַבְלָא מַפִּיק הַבְלָא (חם מוציא חם).

395 (חמם) הִתְחַמֵּם פ. °הִתְיַחֵם. *הִשְׁתָּרֵב (הכהו השמש). °הִשְׁתַּזֵּף (השחיר עורו מקרני השמש). נִכְמַר (נ. “עוֹרֵנוּ כַּתַּנוּר נִכְמָרוּ”. איכה ה, י). °קָדַח (התחמם מתוך קדחת). °הִתְלַהֵב (מתוך התעוררות הרגש). °הִשְׁתַּלְהֵב. *הִתְלַהֵט.

– חִמֵּם, יִחֵם. °הִלְהִיב. *שִׁלְהֵב. הִרְתִּיחַ. *הִקְדִּיחַ.

– חַם. לוֹהֵט. בּוֹעֵר. רוֹתֵחַ. *מְרֻתָּח. °מֻרְתָּח.

°מְשֻׁלְהָב. °רַגָּשׁ. °נִרְגָּשׁ. *מִתְרַגֵּשׁ. °רַגְשָׁנִי. °נִלְהָב.

396 חֲמוֹר ש. *חֲמוֹרָה.ָ אָתוֹן (חמורה). עַיִר (בן חמור, רך). פֶּרֶא (חמור מדברי). עָרוֹד (ר. *עֲרוֹדוֹת, פרא). פֶּרֶד (שנולד מן החמור והסוס והוא קל המרוץ). פִּרְדָּה.

397 חֵן ש. °חִנָּנִיּוּת (נֹעם חן). נֹעַם. *נְעִימוּת. חֶסֶד. יֹפִי. °בִּסּוּם (בִּסּוּם קוֹל. רש"י, קדושין עא).

– רוּחַ חֵן, לִוְיַת חֵן. *חוּט שֶׁל חֵן. (מָשׁוּךְ עַל פְּנֵי…). *חוּט שֶׁל חֶסֶד (כנ"ל). *הִיא מַעֲלָה חֵן לִפְנֵי… הֶעֱלָה חֵן (*עוֹלָמִי, עוֹלָמִי, הַלְוַאי שֶׁתְּהֵא מַעֲלֶה חֵן לִפָנַי בְּכָל עֵת, כְּשֵּׁם שֶׁהֶעֱלֵיתָ חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ. בראשית רבה, ט). °הִתְחַנְחֵן (עשה כַּוָנֵי חן).

– מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. טוֹב בְּעֵינָיו. יָשַׁר בְּעֵינָיו. *נִרְאָה לוֹ.

– *רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרָיו (טובים הם בעיני). *נִרְאִים דְּבָרָיו (מתקבלים על הדעת).

– *רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי… מִדִּבְרֵי… (דברי פלוני טובים בעיני מדברי אלמוני). לֹא מָצָא חֵן: נִבְאַש בְּעֵינָיו. *הִסְרִיחַ עָלָיו רַע עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה. ע"ע יפי

398 *חִנּוּךְ ש. *גִּדּוּל (*גִּדּוּל בָּנִים). לִמּוּד. *טִפּוּחַ. *טִפּוּל (*חַיֶּבֶת אִשָּׁה בְּטִפּוּל בְּנָהּ. תוספתא, נדה ב, ד). *הוֹרָאָה. °הַדְרָכָה (הוראה כיצד להתנהג בלמוד, במוסר או באמנות). *אִמּוּן. °אִלּוּף. תַּרְבּוּת. °תַּרְגִּיל. *תִּרְגּוּל.

פתגמים: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ (משלי יג, כד). אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ (שם כב, טו). *הַמְגַדֵּל נִקְרָא אָב, וְלֹא הַמּוֹלִיד (שמות רבה, מו). *אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים, אֵין חֲכָמִים (ירושלמי, סנהדרין י, ב). *אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים (שם). *אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל פִּיהֶן שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן (שבת קיט: – בגלל למודם. ההבל היוצא מפיהם בשעת למוד). *אֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (שבת קיט:).

399 חֲנוּת ש. °בֵּית מִסְחָר. *אִטְלִיז (חנות לממכר בשר). *מְקוּלִין (כנ"ל וגם בית מטבחים). °מִבְשָׂמָה (חנות לממכר בשמים). °מִגְדָּנִיָּה (למגדנות).

– *חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת (שיש בה סחורות מכל המינים). °חֲנוּת כֹּל בָּהּ (כנ"ל).

400 חֲנִית ש. רֹמַח. כִּידוֹן. קַיִן (ע). *דֶּקֶר. *פִּגְיוֹן. ע"ע מלחמה – כלי מלחמה.

401 חָנַךְ פ"י חָנַךְ לוֹ (נ). חִנֵּךְ אוֹתוֹ. *גִּדֵּל אוֹתוֹ. אָמַן אוֹתוֹ (ע). *אִמֵּן אוֹתוֹ (הרגילו בדבר). טִפַּח אוֹתוֹ (טפל בגדולו). רִבָּה אוֹתוֹ (ע). נָחָה, הִנְחָה אוֹתוֹ (הורהו דרך). הִדְרִיךְ אוֹתוֹ (כנ"ל). לִמֵּד אוֹתוֹ. הוֹרָה אוֹתוֹ. אִלֵּף אוֹתוֹ (ע).

– *חָנַךְ אוֹתוֹ בְּמִצְוֹת.

– °חֻנַּךְ. *הִתְחַנֵּךְ. *גָּדַל (*כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים). גֻדַּל. *הִתְגַּדֵּל. ע"ע למד

402 חִנָּם תה"פ (“אוֹיֵב חִנָּם”. “קִלְלַת חִנָּם”. “לֹא אֶל חִנָּם דִּבַּרְתִּי”). רִיק (“יָגַע לָרִיק”. “יֶהְגוּ רִיק”). רֵיקָם (“צוֹרְרִי רֵיקָּם”). הֶבֶל (“הֶבֶל יָגַע”. “הֶבֶל יְנַחֵם”). לַשָּׁוְא (“לַשַּׁוְא תִּתְיַפִּי”). שֶׁקֶר (“אוֹיֵב שֶׁקֶר”. “לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְּבָּר”. ש"א כה, כא). תֹּהוּ (“לְתֹהוּ וָהֶבֶל כִּלָּה כֹחוֹ”). אֶפֶס. אַיִן. לְבִלְתִּי הוֹעִיל. *לְבּטָּלָה (*הַמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה). *בִּכְדִי (א. *לֹא בִכְדִי – לא לחנם). עַל לֹא חָמָס (בלי פשע, לחנם).

– זָרַע אֶל קוֹצִים. הָרָה חֲשַׁשׁ וְיָלַד קַשׁ (רע הזרע וכן הצמח). תַּחַת הַחִטָּה יָצָא חוֹחַ. אֶת (עֲמָלוֹ) נָשָׂא רוּחַ. *יָצָא הַדָּבָר לְבַטָּלָה. *אִם אָדָם מַדְלִיק נֵר בִּשְׁעַת הָאוֹרָה – מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ? צֶמַח בַּל יַעֲשֶׂה קֶמַח (מעשה או משא ומתן שאין בו מועיל). *כְּזוֹרֵק אֵבֶן לְחֵמֶת (כדי שתתמלא, והיא הוספת שוא, ומשתמשים בבטוי זה לכל מעשה הבל). *כְּזוֹרֵק אֵבֶן לְמַרְקוּלִיס (מין עבודה זרה, ופולחנה היתה זריקת אבנים). *סִיֵּג הַמְסֻיָּג וּפָרַץ הַפָּרוּץ (עבד חנם). *קִרְיָה כְבוּשָׁה כָּבַשׁ, עַם הֲרוּגִים הָרַג (גבורה של הבל). *גַּבְרָא קְטִילָא קְטַל (כנ"ל). °כִּמְנַגֵּן אֶל הַמֵּתִים (עמנואל הרומי). °כִּמְבַקֵּשׁ דָּגִים בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה (הנ"ל).

– אֶל חִנָּם. *עַל חִנָּם. *לְחִנָּם.

– *מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם? ע"ע אין, שקר

– לֹא חִנָּם. לֹא אֶל חִנָּם. *לֹא לְחִנָּם. *דְּבָרִים בְּגוֹ (יש דבר בזה).

403 חִנָּם תה"פ (בלי מחיר). חִנָּם אֵין כֶּסֶף. בְּלֹא מְחִיר. בְּלִי מְחִיר. לֹא בִמְחִיר. בְּלֹא הוֹן (תהלים מב, יג).

– *עֲבוֹדַת מַתָּנָה. *שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס.

פתגם: *אָסְיָא דְמַגָּן מַגָּן שָׁוֵי (ב"ק פה. רופא חנם הוא לחנם – אינו שוה כלום). ע"ע נדב

404 חָנַף פ. חָנַף. הֶחֱנִיף.

– עָשָׂה חֹנֶף. רַכּוּ דְבָרָיו מִשָּׁמֶן. חָלְקוּ מַחֲמָאוֹת פִּיו. דִּבֶּר חֲלָקוֹת. הֶחֱלִיק לוֹ לָשׁוֹן. שָׁת בַּחֲלָקוֹת לוֹ. הֶחֱנִיף בַּחֲלַקּוֹת (דניאל יא, לב). הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו (תהלים לו, ג). *לָחַךְ מִנְעַל רַגְלָיו (מד"ר אסתר). *קִשְׁקֵשׁ לוֹ בִּזְנָבוֹ. *כִּשְׁכֵּשׁ לוֹ בִּזְנָבוֹ. לָחַךְ עֲפַר רַגְלָיו. הִתְרַפֵּס.

405 חֹנֶף ש. חֲנֻפָּה. חֲנוּפָה.

– חֶלְקַת לָשׁוֹן. שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת. חֵלֶק שְׂפָתַיִם. *שֹׁחַד דְּבָרִים.

406 חָנֵף ת. מַחֲנִיף. *צָבוּעַ. *בַּעַל דּוּ־פַּרְצוּפִים.

– פֶּה חָנֵף. פֶּה חָלָק. *מְלַחֵךְ פֵּינָכֵי (מלחך קערות, כלומר: נכנע ומחליק לשון).

– *כַּת חֲנֵפִים. ע"ע צבוע

407 חֶסֶד ש. אֱמֶת. תֹּם. תֻּמָּה. *תְּמִימוּת. צֶדֶק. צְדָקָה. °צִדְקוּת. *חֲסִידוּת. *מִדַּת חֲסִידוּת. *חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת (שעושים לאדם שלא בפניו ושלא לקבל תודה או פרס). *חֶסֶד שֶׁל חֲנֻפָּה (שעושים בפניו). ע"ע צדק, ישר

408 חָסִיד ת. אִישׁ חֶסֶד. אִישׁ חֲסָדִים. גּוֹמֵל חֲסָדִים. תָּם. תָּם וְיָשָׁר. תָּמִים. תָּמִים בִּדְרָכָיו. תְּמִים דֶּרֶךְ. תְּמִים דֵּעִים. גֶּבֶר תָּמִים. הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ. יָשָׁר. יְשַׁר דֶּרֶךְ. יְשַׁר לֵב. יְשַׁר לֵבָב. רַגְלוֹ עוֹמֶדֶת בְּמִישׁוֹר. בַּר. נָבָר. בַּר לֵבָב. צַדִּיק. צַדִּיק תָּמִים. צַדִּיק וְיָשָׁר. פּוֹעֵל צֶדֶק. זַךְ. זַךְ וְיָשָׁר. נָקִי. נְקִי כַפַּיִם. סָר מֵרָע. יְרֵא אֱלֹהִים. יְרֵא ה‘. *יְרֵא שָׁמַיִם. *יְרֵא חֵטְא. טָהוֹר. טְהָר לֵב. הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ. שׁוֹמֵר מִצְוָה. חָרֵד. חָרֵד לִדְבַר ה’. חָרֵד עַל דְּבַר ה‘. חָרֵד בְּמִצְוֹת אֱלֹהִים. עֶבֶד ה’. דּוֹרֵשׁ אֵל (בן סירא לב, טו). נוֹצֵר תּוֹרָה (שם לב, כה). מוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ (שם, כא, יב). *בַּעַל מַעֲשֶׂה (חסיד, בספרות הרבנית). *לֹא יִשְׂבַּע מִצְוָה (*אוֹהֵב מִצְוָה לֹא יִשְׂבַּע מִצְוָה, – ויקרא רבה, כב). *קַלֹּות דּוֹמוֹת עָלָיו כַּחֲמוּרוֹת. *חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוָה יֵש בְּיָדוֹ (ויקרא רבה, כא). °דָּתִי. °אָדוּק. *חָסִיד שֶׁבַּדּוֹר. *חָסִיד וְאִישׁ מַעֲשֶׂה (שומר מצוה). °מְשַׁמֵּר, °שַׁמְרָנִי (אינו אוהב חדשות, שומר מסורת). – *חֶלְקוֹ בֵּין הַכְּשֵׁרִים. *מוֹרָא שֶׁמַיִם עָלָיו. *מַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ. *מַבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן הַגֶּזֵל. *לֹא טָעַם טַעַם חֵטְא. *מְדֻבָּק בְּמִצְוֹת. *מְדֻבָּק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. *מִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת. *מָלֵא מִצְוֹת כְּרִמוֹן. *קִבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. *עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. *עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. *מִדַּבֵּק בַּשְׁכִינָה. חָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו. *נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו. °מְפֻרְסָם בַּחֲסִידוּת. *שָׁרוּי בְּלִי עָוֹן. *לֹא שָׁלַט בּוֹ יֵצֶר הָרָע. חסיד במובן הולך בדרכי ה“חסידות” שנוסדה על ידי הבעש“ט: חָסִיד. אִישׁ מַעֲשֶׂה. יוֹשֵׁב (בחצר הרב). מְקֹרָב (לרבי). גַּבַּאי (משמש את הרבי). מְשַׁמֵּשׁ. סוֹפֵר (מזכיר). צַדִּיק. צַדִּיק הַדּוֹר. רַבִּי. אַדְמוֹ”ר (אדוננו מורנו ורבנו). בַּעַל מוֹפֵת. בַּעַל שֵם טוֹב. ע"ע צדיק

– *חָסִיד שׁוֹטֶה. *מְבַלֶּה עוֹלָם. מְשַׁמֵּר הַבְלֵי שָׁוְא. °מוֹרֵד אוֹר. °חָשׁוּךְ. *נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג חֲסִידוּת. *לֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד.

פתגמים: *הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַלַ עַצְמוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר: וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶךְ הוֹלֵךְ (תוספתא, יבמות פ"א). *בָּנַי עוֹמְדִים בְּצָרָה וְאַתָּה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה (מדרש תהלים הישן עו, א). *הַיָּם סוֹגֵר וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה! (מכילתא, בשלח).

הפוכו: *מְנֹעָר מִן הַמִּצְוֹת. *אֵין בּוֹ לַחֲלוּחִית שֶׁל מִצְוָה.

– *חֲסִידות (דרך חסידים, כת שנוסדה על ידי ר' ישראל בעל שם טוב, בעש"ט, במאה השמונה עשרה). בֶּעְשְׁ"ט (ראשי תיבות של ישראל בעל שם טוב). צַדִּיק. “רַבִּי”. “יְהוּדִי טוֹב” (גוּטֶער אִיד באידיש, והכוונה לרבי של חסידים). בַּעַל מוֹפֵת. “הֶחָצֵר” (חצר הצדיק הכוללת את הבית וכל הבנינים הדרושים להנהלת הבית). גַּבַּאי. שַׁמָּשׁ. מְשַׁמֵּשׁ. סוֹפֵר (כותב פתקאות לרבי על בקשות הבאים אליו). “פִּדְיוֹן” (תשלום הניתן לרבי בגלל ברכתו). “מַעֲמָדוּת” (תשלום שנתי שמעלה החסיד לרבו להחזקת החצר). מְשֻׁלָּח (הנוסע לאסוף את המעמדות). “סְגֻלָּה” (שהרבי יועץ לחסידיו להשתמש בה אם לשם רפואה ואם לצורך אחר). סְעֻדָּה קְדוֹשָׁה (שסועדים החסידים על שלחן רבם). “תּוֹרָה” (שמשמיע הרבי לחסידים). שֵׁירַיִם, שְׁיָרִים (שטועמים החסידים לאחר שטעם הצדיק מן התבשילים והמאכלים). שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת (הסעֻדה המשֻׁתפת לאחר צאת השבת). נִגּוּן. נִגּוּנֵי חֲסִידִים. “שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת” (בעניני חסידות). רִקּוּד שֶׁל חֲסִידִים. “שְׁמִירָה” (מטבע שנותן הצדיק לחסידו ולמאמין בו לסגולה כנגד פגעים רעים). “הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ” (בו קבור הצדיק). אֹהֶל (בנין על גבי קברו של הצדיק).

– קְהַל חֲסִידִים. אַדְמוֹ“ר (הצדיק. ראשי תיבות: אדוננו מורנו ורבנו). שַׁלִּיטָ”א (ראשי תיבות: שיחיה לאֹרך ימים טובים, אמן). יוֹשֵׁב (חסיד היושב כל הימים בבית המדרש של הצדיק ועוסק בחסידות). חוֹזֵר (החוזר על דברי הצדיק ומסבירם לחסידים). מְקֹרָב (אדם שהצדיק מקרבו). כַּת חֲסִידִים. וְתִיקִין. חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. עוֹלֵה רֶגֶל (הנוסע מביתו לחצר הצדיק כדי להתקרב לרבו). חַבַּ"ד (חכמה, בינה, דעת. כת חסידים מיסודו של שניאור זלמן מליאדי 1747 – 1812). כַּוָּנָה (בתפלה). דְּבֵקוּת (בהקב"ה). הִתְלַהֲבוּת. הִתְדַּבְּקוּת. הִתְפַּשְׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת (התלהבות בעניני רוח ודבקות בהקב"ה, שהגשמיות נשכחת ואינה מורגשת). גַּדְלוּת הַמּוֹחִין *אִתְּעָרוּתָא דִלְעֵלָּא (א. התעוררות עליונה).

ע"ע רשע

409 חָסֵר פ. *הִתְחַסֵּר. מְעַט. *הִתְמַעֵט. נִגְרַע, נֶעְדַּרַ. *פָּחַת. *נִפְחַת. צָעַר (ע).

– *הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת. *פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ.

– *מָחוּק (מדה חסרה. פחות מן הראוי. *מְלֹא חָפְנָיו שֶׁאָמְרוּ, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת).

– הֶחְסִיר. הִמְעִיט. *הִפְחִית. הֵסִיר. *נִכָּה. גָּרַע. *הִשְׁמִיט (מלים בקריאה. *טָעָה וְהִשְׁמִיט אֶת הַשֵם).

410 חֹסֶר ש. מַחְסוֹר. חֶסְרוֹן. גֵּרָעוֹן. מִגְרַעַת. מִגְעֶרֶת. *גֵּרוּעַ. °לִקּוּי. *פְּגָם, *פְּגִימָה. פְּחֶתֶת. *פְּחָת (מה שנגרע במשקל ובמדה ובמספר, וכיוב"ב). °נִכּוּי. °נִכְּיוֹן. (הסרת חלק מהמחיר או מהחוב). הֲנָחָה. °הֶעְדֵּר. *הַשְׁמָטָה (דלוג על מלים בכתב). °הִתְקַטְּנוּת. °הִתְכַּוְּצוּת. °הִצְטַמְצְמוּת.

– לֹא יָדַע חֹסֶר. דֵּי מַחְסוֹרוֹ. כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי.

– *אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ. (זנב שמן ובו קוץ. לכאורה דבר טוב וכשבודקים בו מוצאים בו חסרון).

411 חָסֵר ת. (חֲסֵר לֶחֶם. חֲסֵר לֵב. *חֹדֶשׁ חָסֵר – בן כ“ט ימים. *שָׁנָה חֲסֵרָה – בת שנ”ג ימים. *מִדָּה חֲסֵרָה – לא מלאה). *מְחֻסָּר. *חָשׂוּךְ (*חֲשׂוּךְ בָּנִים. *חֲשׂוּךְ בְּגָדִים). *נָטוּל. *לָקוּי (קוֹלוֹ לָקוּי).

– *פָּחוּת. *פָּגוּם. נֶעְדָּר. °מְשׁוֹלָל (°מְשׁוֹלֵל רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד. °מְשׁוֹלַל זְכֻיּוֹת).

412 חֹף ש. חוֹף. חוֹף יָם. שְׂפַת… (ים, נהר). מְבוֹא יָם (יחזקאל כז, ג). *נָמֵל, *נָמָל (חוף למעמד אניות). גָּדָה, גָּדוֹת (“וְהַיַּרְדֵן מָלֵא עַל כָּל גְדוֹתָיו”).

413 חֻפָּה ש. אַפִּרְיוֹן (כסא מכֻסה יריעות כעין אהל). ע"ע חתנה

414 חָפֵץ פ. חָפֵץ אוֹתוֹ. חָפֵץ בּוֹ. רָצָה בּוֹ. בִּקֵּשׁ (“וַיְבַקֵשׁ לִבְכּוֹת”. *בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם). בִּקֵש אוֹתוֹ. שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ (“וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת”). שָׁאַל אוֹתוֹ (“מַיִם שָׁאַל”). שָׁאַל לוֹ (ביקש לעצמו). הָלַךְ אַחַר עֵינָיו. חָמַד אוֹתוֹ. חָשַׁק בּוֹ. שָׁקַק לוֹ. הִשְׁתּוֹקֵק לוֹ, אֵלָיו. נִכְסַף לוֹ, אֵלָיו. כָּמַהּ לוֹ. יָאַב לוֹ. (ע. “לְמִצְוָתְךָ יָאָבְתִּי”, תהלים קיט, קלא). כָּסַף ל… (“כְּאַרְיֵּה יִכְסֹף לִטְרֹף”, תהלים יז, יב). נִכְסַף לוֹ. שָׁאַף לוֹ, אֵלָיו. עָרַג לוֹ, אֵלָיו. הִתְגַּעְגַּע עָלָיו. חָתַר אֶל (מטרה להשיגה). נָטָה אַחֲרָיו. *הָיָה לָהוּט אַחֲרֵי. *הָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֵי… *הָיָה מַחֲזִיר אַחֲרֵי… (לקנות, לבקש אהבה וכדומה). *נָתַן עֵינָיו בּ… (*נָחָשׁ שֶׁנָּתַן עֵינוֹ לַהֲרֹג אֶת אָדָם וְלִשָּׂא אֶת חַוָּה). נְשָׂאוֹ לִבּוֹ (התנדב לעשות חסד, לתרום). *הוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר… (*הוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן… הוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה, ויקרא רבה, כב). הָיָה עִם לִבּוֹ.

– עָרְגָה נַפְשׁוֹ. נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ. כָּלְתָה נַפְשׁוֹ. כָּלְתָה עֵינוֹ. צָמְאָה נַפְשׁוֹ. שָׁאֲלָה נַפְשׁוֹ. שָׁאֲלוּ עֵינָיו. הָיָה עִם לְבָבוֹ. הָיָה אֶת נַפְשׁוֹ (בהוה: יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ). נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ אֶל… הָלַךְ אַחֲרֵיֵ. לִבּוֹ הָלַךְ אַחֲרֵי… כָּל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ. °אַדִּיר חֶפְצוֹ.

– *יִצְרוֹ תְקָפוֹ. *תָּקַף עָלָיו יִצְרוֹ. *יִצְרוֹ הִתְגַּבֵּר עָלָיו. תְּשׁוּקָתוֹ אֶל… תְּשׁוּקָתוֹ עַל…

בשאלה: *רְצוֹנְךָ? (*רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ)? אִם טוֹב עָלֶיךָ (“אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם”, אסתר ג, ט). *מָה נַפְשֶׁךָ? *מִמָּה נַפְשֶׁךָ? (בכל אופן שתרצה. *כָּךְ עָשׂוּ הַגִּבְעוֹנִים, אָמְרוּ: הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין וְהֵם כּוֹרְתִים אִתָּנוּ בְּרִית. מָה נַפְשֶׁךָ, יַהַרְגוּ עוֹבְרִים עַל הַגְּזֵרָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נֶעֱנָשִׁים וְאָנוּ יוֹרְשִׁים אֶת הָאָרֶץ).

– *יֶשׁ לוֹ (לאדם) מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם (אדם מתאוה תמיד ליותר ממה שיש לו).

הפוכו: לֹא חָפֵץ. מֵאֵן. *סֵרֵב. לֹא אָבָה. °הִתְנַגֵּד. °אֵין אֶת נַפְשׁוֹ. אֵין נַפְשׁוֹ אֶל… לֹא לְרָצוֹן לוֹ. *מָשַׁךְ יָדוֹ מִן… (הסעֻדה, העסק וכדומה). *סִלֵּק יָדָוֹ מִן… הִסְתַּלֵּק מ… *עָשָׂה… כְּאִלּוּ כְפָאוֹ שֵׁד (שלא ברצונו). *עָשָׂה… שֶׁלֹּא בִרְצוֹנוֹ. שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ. *בְּלִי רָצוֹן. בְּמֶרֶד. בִּמְרִי. הִקְשָׁה עָרְפּוֹ. הָלַךְ בַּקֶּרִי. לְמֹרַת רוּחוֹ, בְּלֹא חֶמְדָּה. °נֶגֶדֶ רְצְוֹנוֹ. עַלַ אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ. °לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ. °לַמְרוֹת חֶפְצוֹ.

– אָסַר עַל נַפְשׁוֹ.

– *אִיִ אֶפְשִׁי (איני רוצה). ע"ע מאן

415 חֵפֶץ ש. רָצוֹן. *רְצִיָּה. חֵשֶׁק. תְּשׁוּקָה. *שׁוּק (*שְׁלֹשָׁה שׁוּקִין הֵן: אֵין שׁוּקָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בַּאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָׁמַיִם וכו'). *שְׁקִיקוּת. מַאֲוֵי (רגיל אך ברבים: מַאֲוַיִּים). תַּאֲוָה. תַּאֲבָה. (ע). אַוָּה. אַוַּת נֶפֶשׁ. תַּאֲוַת נֶפֶשׁ. °אִוּוּי. שְׁאֵלָה. מִשְׁאָלָה. מִשְׁאֶלֶת לֵב. מַשָּׂא נֶפֶשׁ. °מַשְׂאַת נֶפֶשׁ. חֶמְדָּה. *כִּסּוּף. *כִּסּוּפִים. *גַּעְגּוּעִים. °עֶרְגָּה. °עֵרָגוֹן. °שְׁאִיפָה. °כִלְיוֹן נֶפֶשׁ. *נְטִיָּה. *צִבְיוֹן (ע. ובזמננו משתמשים בו לְצַיֵּן מהות, אֹפי וְגָוֶן). בַּקָּשָׁה. *בַּעֲלָנוּת. (ת. חֵשק).

– בְּכָל נַפְשׁוֹ. בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ. בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. בְּכָל אַוַת נַפְשׁוֹ. תַּאֲוַת לֵב. תַּאֲוַת נֶפֶשׁ. כָּל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ (מ). מָצָא בוֹ חֵפֶץ. °אַדִּיר חֶפְצוֹ.

– כְּחֶפְצוֹ. כִּרְצוֹנוֹ. כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. כְּחֵפֶץ לִבּוֹ. כִּלְבָבוֹ. כְּנִדְבַת לִבּוֹ (בענין תרומות ונדבות). הפוכו: *מֵאוּן. *סֵרוּב. *דְּחִיָּה. *הִשְׁתַּמְּטוּת. °הִתְרַחֲקוּת. *הִסְתַּלְקוּת.

– °לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ. לַמֹרַת רוּחוֹ. °לַמְרוֹת חֶפְצוֹ. עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ.

416 חָפַר פ. כָּרָה. חָצַב (בור, אבנים). עָדַר (במעדר, לפורר את רגבי העפר). עִזֵּק (חפר מסביב). נָקַר, נִקֵּר (עקר ממקומו כגון “בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין”. "הֵעֵינֵי הָאֲנָשִׁים

הָהֵם תְּנַקֵּר", במדבר טז, יד. גם חטוט: *צִפּוֹר שֶׁנִּקְּרָה בַתְּאֵנָה). *חָטַט, *חִטֵּט (*מְתַקְּנִים אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם וְחוֹטְטִים אוֹתָן, מקואות א, ב – מנקים מן הצרורות על ידי חטוט). חָתַר (בקיר, לשם עשית מחתרת). קָר (ע. אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם“, מ”ב יט, כד; ישעיה לז, כה). קִרְקֵר (כדי להרוס. “מְקַרְקֵר קִיר”, ישעיה כב, ה). *חִלֵּד (חפר מתחת לאדמה, כחֹלד. *וְהֵם מְחַלְּדִים בָּהֶם עַד שֶׁהֵם תַּחַת הַר הַזֵּיתִים, פסיקתא רבתי לא). *עִדֵּר (*מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָׁנָה, שביעית ב, ב).

417 *חֲפִירָה (שם הפעֻלה). *חֲתִירָה. *חֲצִיבָה (בסלעים). *עִדּוּר (במעדר, לצרכי עבודת האדמה). *נִקּוּר (עשית חוֹרים זעירים). *נִקּוּב (עשית נקבים). *חִטּוּט, *חֲטִיטָה (נקור בצפֹרן וכדומה). °קְדִיחָה (חפירה במקדח). °נִקּוּז (חפירת תעלות למים).

418 חֲפִירָה ש. *מַחְפֹּרֶת. מִכְרֶה. *חֲתִירָה. מַחְתֶּרֶת (חפירה מתחת לקיר בית). נִקְרָה. מִנְהָרָה. מְחִלָּה. מְעָרָה.

– °דַּחְפּוֹר (מכונת חפירה גדולה). *נָעִיץ (חפירה רחבה מלמעלה והולכת וצרה מלמטה, ב"ק ה, ה). *עוּגְיהָ (חפירה עגולה מסביב לאילן. *וְאֵין עוֹשִׂין עוּגְיוֹת לַגְּפָנִים. מו"ק א, א). *נֶקַע (חפירה עמוקה. *מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְהָיוּ בְּיָדוֹ תְּאֵנִים וְעֲנָבִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לָעִיר, מַשְׁלִיכָן לְתוֹךְ

הַנֶּקַע. (תוספתא, תרומות א, יד). ע"ע בור

419 חִפֵּשׂ פ. חִפֵּשׁ אוֹתוֹ. חָפַשׂ אוֹתוֹ (נ). בִּקֵּש אוֹתוֹ. חָקַר אוֹתוֹ (עִיֵן בּוֹ בְּעִקָּר כדי לדעת דבר על בֻּריו). *בָּדַק אוֹתוֹ (עִיֵּן וחקר, גם חקר דבר למצוא את האמת, את החסרון וכו'). *בָּלַשׁ (בדק היטב: *פִּשְׁפֵּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ הָיוּ נִכְנָסִין לִבְלוֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה). *פִּשְׁפֵּשׁ. *פִּשְפֵּשׁ וּמָצָא. *חָזַר (*חָזַרְנוּ בְּכָל הַמִּקְרָא). *חָזַר אַחֲרֵי… (*חָזַר אַחֲרֵי אִשָּׁה).

– בִּקֵּשׁ בְּנֵרוֹת. חִפֵּשׂ כְּמַטְמוֹנִים. בִּקֵּשׁ כַּכֶּסֶף. חָפַשׂ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ (מ). *חָפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן (מ). *הֶחֱזִיר עַל אֲבֵדָתוֹ (התהלך לבקשה). *דָּק וְאֵשְׁכַּח. (א. חָפש, עיין ומצא. בלימודים).

– °בִּקּוּשׁ (דרישה לסחורה או לעובדים. והפוכו °הֶצַע – הצעת סחורה למכירה או עובדים לשכירה).

– חַפֵּשׂ. *דּוּק וְתִמְצָא (בעִקר בלמודים).

– הִתְבַּקֵּשׁ (נדרש. חֻפַּשׂ). ע"ע רחק

420 (חפשׂ) הִתְחַפֵּשׂ, הִתְנַכֵּר (עשה את עצמו נכרי). הִתְכַּחֵשׁ (עשה עצמו כאילו אינו. “בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי”). הֶעֱמִיד אֶת פָּנָיו (הראה עצמו כשקט, ובזמננו הראה פנים אחרות מאשר הרגיש בתוכו). שִׁנָּה טַעְמוֹ (במקרא נהג בשגעון ובזמננו כששנה דעתו או מנהגו). שָׂם מַסְוֶה עַל פָּנָיו. *שִׁנָּה עֲטִיפָתוֹ (שנה בגדיו, כדי שלא יַכִּירוהו). *עָשָׂה עַצְמוֹ (*עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדְעוֹ). *הֵשִׂים עַצְמוֹ (*מֵשִׂים עַצְמוֹ כִבְהֵמָה). *הִתְאַפֵּר (צבע פניו לצרכי משחק על בימת התיאטרון). *הִתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁל…

ע"ע חלף, החליף, צבוע

421 חֹפֶשׁ ש. חֻפְשָׁה. דְּרוֹר. *חֵרוּת. *שִׁחְרוּר. גְּאֻלָּה. פְּדוּת. אֵין אֹנֵס. °עַצְמָאוּת (עמידה ברשות עצמו). *פַּגְרָא (חֹפש, בטול מלאכה). *בַּטָּלָה. *בִּטּוּל מְלָאכָה. °שְׁבִיתָה (הסכמת הפועלים להפסיק מלאכתם לשם השגת תנאים טובים). *אִמּוּר (כנ"ל).

– שִׁלַּח חָפְשִׁי. הוֹצִיא לַחֹפֶשׁ. הוֹצִיא לַחָפְשִׁי. שִׁלְּחוּ לְנַפְשׁוֹ. קָרָא לוֹ דְרוֹר. *פָּטַר אוֹתוֹ.

*פִּטֵּר אוֹתוֹ. פִּתַּח לְמוֹסֵרָיו (ע). נִתֵּק אֶת מוֹסְרוֹתָיו (מ). לֹא עָלָה עֹל עָלָיו. שָׁבַר עֹל. שָׁבָר מֹטוֹת עֻלוֹ (ויקרא כו, יג). סָר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארוֹ. הִשְׁלִיךְ מִמֶּנּוּ עֲבוֹתָיו. הִתִּיר

(אסוריו). הֵקֵל מִן הָעֹל. לֹא נָתַן צַוָּארוֹ בְּעֹל. לֹא מָשַׁךְ בְּעֹל. פָּרַק עֻלּוֹ מֵעַל צַוָארוֹ. סָר סֻבֳלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ.

– יָצָא לַחָפְשִׁי. *הִשְׁתַּחֲרֵר. נִגְאַל. נִפְדָּה. נִמְלַט. *הִפְקִיעַ אֶת עַצְמוֹ (מחוב המֻטל עליו). פָּרַק עֹל.

– *בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי (מן הצרה, מן השעבוד, מן האחריות. *בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָזֶה – אוֹמֵר אֲבִי הַבַּר־מִצְוָה, שמאותה שעה הבן אחראי על מעשיו).

422 חָפְשִׁי ת. *בֶּן חוֹרִין. *מְשֻׁחְרָר. *פָּנוּי (מעבודה). פָּדוּי (משבי וכדומה על ידי פדיון). *בָּטֵל (מעבודה). °מֻבְטָל (הרוצה לעבוד ואינו מוצא עבודה, בטל שלא לרצונו). שׁוֹבֵת (אינו עובד). *אֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת. *עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. °עַצְמָאִי. *אָדוֹן לְעַצְמוֹ. *אֵינוֹ תָלוּי בְּדַעַת אֲחֵרִים. נָקִי לְבֵיתוֹ (אין החובה הכללית כגון חובת הצבא, חלה עליו). נָקִי (מעָון, מעֹנש, מאָלה ומשבועה). *יָצָא בְּדִימוּס (יצא בלי עונש. °הִתְפַּטֵּר מִמִּשְׁמַרְתּוֹ).

הפוכו: *מְשֻׁעְבָּד. עוֹף אָחוּז בַּכְּלוּב (בן סירא יא, לב). ע"ע עֶבֶד

פתגמים: *אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתָּשְׁעָה קָבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ (ב"מ לח). *אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי עֲבָדַי הֵם, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים (קידושין כב. – על כן יצא עבד עברי חפשי. קוֹלִי – קוֹל ה'). *הֲנָאָה לְאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ אֵין שְׁמָהּ הֲנָאָה (פסחים כה:). *שִׂמְחָה לְאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דָר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ (ירושלמי, מו"ק ב, ד). *בִּזְמַן שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו (אבות דר"נ לא).

423 חֲצִי ש. (בהפסק חֵצִי). מַחֲצִית. מֶחֱצָה. *מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. *מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה (לחצאים. לשני חלקים שוים).

*לַחֲצָאִים.

424 חצפה ש. עַזּוּת. עַז נֶפֶשׁ. *עַזּוּת פָּנִים. *עַזּוּת מֵצַח. *יְהִירוּת. *שַׁחְצָנוּת.

ע"ע עֵזּוּת, עזוז

425 חָצֵר ש. מִגְרָשׁ. *קַרְפִּיף (מקום מֻקף ובלתי מקֹרה סמוך לעיר לצרכי התושבים). *מֻקְצֶה (מקום מבדל מאחורי הבית לתשמישים שונים). פַּרְבָּר, פַּרְוָר (מגרש לפני עיר או מקום ישוב מחוץ לעיר).

426 חֹק ש. חֻקָּה. מִשְׁפָּט. תּוֹרָה. דִּין. דָּת. מִצְוָה. *צִוּוּי. פְּקֻדָּה. פִּקֻּד (נ). *נִימוּס. *הֲלָכָה. עֵדוּת. *כְּלַל. מִדָּה. *גְּזֵרָה (חק קשה. גזר דין קשה). *גְּזָר דִּין (פקודה או פסק דין. משפט חרוץ). *פְּסָק. *פְּסָק דִין. *סְיָג (תוספת אסור). טַעַם (ע. “מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ”). מַאֲמָר (במובן פקודה, “לֹא עָשׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ”), פִּתְגָּם (ע). דָּבָר (“הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָּבָר”). *כְּלָל (*כְּלָל גָּדוֹל – חֹק יסודי). דָּת (“וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה”). אֹמֶר (“ה' יִתֵּן אֹמֶר”). אִמְרָה (“שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ”). *תַּקָּנָה (חֹק שהתקינו לטובת הכלל). °עִקָּרוֹן (כלל יסודי).

– חֹק לְיִשׂרָאֵל. חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר (תהלים קמח, ו). *מִצְוָה קְבוּעָה לְדוֹרוֹת (ויקרא רבה, כו). *שׁוּרַת הַדִּין (לפי החֹק המקֻבל). *מִדַּת הַדִּין (שלא ברחמים). *לְפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין (לא לפי חֹמר הדין, בדרך הקלה ורחמים). *צִדּוּק הַדִּין (הסכמת הנדון שהדין הקשה שנחתך עליו הוא בצדק).

– כַּחֹק. כַּמִּשְׁפָּט. כַּדָּת. *כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. *זֶה הַכְּלָל (זה החק).

– *הוֹרָאַת שָׁעָה (חק לצרכי השעה). *הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. *הֲלָכָה רֹוַחַת בְּיִשְׂרָאֵל. *הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. *הֲלָכָה – וְאֵין מוֹרִין כֵּן. *הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא (א. הלכה לימות המשיח, מעין מה שאומרים בלע"ז: מוסיקה לעתיד לבוא). *בְּרִית כְּרוּתָה (כלל. *בְּרִית כְּרוּתָה הִיא: הַלּוֹמֵד אַגָּדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִּמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ). *גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ. *גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת. *גְּזֵרַת שְׁמָד (לעבור על דת ישראל). *גְּזֵרָה שֶׁאֵין רֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּה (שקשה לקיימה).

– °תְּחִקָּה (סדר חקים ותקנות מקֻבל קונסטיטוציה).

– חָקָק חֹק. שָׂם חֹק. שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט. עָשָׂה חֹק. נָתַן חֹק. הֶעֱמִיד לוֹ לְחֹק. צִוָּה אוֹתוֹ חֹק. *תִּקֵן חֹק. *הִתְקִין חֹק. *תִּקֵּן תַּקָּנָה. נָתַן דָּת. נִתְּנָה הַדָּת. צִוָּה פִקֻּד. נָתַן אֹמֶר. גָזַר אֹמֶר. *הוֹרָה הֲלָכָה. *קָבַע הֲלָכָה.

*גָזַר גְּזֵרָה. *נִגְזְרָה גְזֵרָה. *עָשָׂה סְיָג (*עָשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה).

427 חִקָּה פ. (עשה כמעשה אחרים. *שֶׁלֹא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים). יָצָא בְּעִקְּבֵי… *הָלַךְ בְּעִקְּבוֹת… לָמַד אֶל דַּרְכֵי… לָמַד אֶת דַּרְכֵי… עָשָׂה כְּמַעֲשֶׂה… עָשָׂה כְּמַתְכֹּנֶת (וּבְמַתְכֻּנתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ. שמות ל, לב). הֶחֱזִיק אַחֲרָיו. *נִגְרַר אַחֲרָיו. *עָנָה אָמֵן אַחֲרָיו (הסכים לו).

– *מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים (הבנים הולכים בדרכי אבותיהם).

– °חַקַּאי (רגיל לחקות, חסר מקוריות). פתגם: *הַכְּלָבִים – אֶחָד נוֹבֵחַ וְכֻלָּם מִתְקַבְּצִים וְנוֹבְחִים עַל חִנָם.

428 °חַקְלָאוּת ש. *אִכָּרוּת. עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. °פַלְחָה (גדול תבואה).

429 חָקַר אוֹתוֹ פ. חָקַר אוֹתוֹ. בָּדַק אוֹתוֹ. *בָּדַק אַחֲרָיו. *בָּדַק וּמָצָא. בִּקֵּר אוֹתוֹ. חָפַשׂ אוֹתוֹ. *עִיֵּן בּוֹ. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ. *פִּשְׁפֵּשׁ בּוֹ. רִגֵּל (את הארץ. בעִקָּר לשם גלוי מסתריה). תָּר (את הארץ). חָפַר (את הארץ. ע.). הֹתְחַקָּה (“עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה”). *בָּלַשׁ (*נִכְנָסִין לִבְלֹש אֶת הָעֲזָרָה, מדות א, ז).

• חָקַר וְאִזֵּן. חָקַר לְכָל תַּכְלִית. דָּרַשׁ וְחָקַר. חָקַר לִבּוֹ. בָחַן כִּלְיוֹתָיו. °בָּחַן וּבָדַק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת (מן הפיוט של הימים הנוראים). תִּכֵּן אֶת רוּחוֹ. בָּא עַד תְּכוּנָתוֹ. *עָמַד עַל אָפְיוֹ. *תָּהָה בְקַנְקַנּוֹ. ע"ע גלה, בחן

חקר בנסתרות: יֵשׁ לוֹ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת. *דָּרַשׁ בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ. *חָקַר בִּמְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ. *נִכְנַס לְפַרְדֵּס (של חכמת הנסתר).

חקר ונפגע: *הֵצִיץ וְנִפְגַּע (נטרפה עליו דעתו. ניזק).

430 חָרֵב פ. נֶחֱרַב. הֶחֱרַב. שָׁמֵם. נָשֵׁם. הָשֵּׁם. יָשֵׁם (נ). שָׁאָה (ע). נֶהֱרַס. נֶהְפַּךְ. הָשְׁמַד. הָכְחַד. נִשְׁחַת. הָיָהָ לְחֵרֶם (ע). כָּלָה. נֶעֱזַב (“עָרִים נֶעֱזָבוֹת אֲשֶׁרֶ הָיוּ לְבַז”, יחזקאל לו, ד). הָיָה לִשְׁמָמָה. הָיָה לְתֵל עוֹלָם. נֶהֱרְסוּ יְסוֹדוֹתָיו.

– הֶחֱרִיב. הֶחֱרִים. הֵשַׁם. כִּלָּה. שִׁחֵת. הִשְׁחִית. הָרַס. הָפַךְ. הִפֵּךְ. אִבֵּד. הֶאֱבִיד. הִשְׁמִיד. הִכְחִיד. בִּעֵר. הִבְעִיר אַחֲרָיו. בִּלָּה. חִבֵּל. הִכְרִית. הִצְמִית. עָשָה שַׁמּוֹת. עָשָׂה כָלָה. *הֵבִיא כְלָיָה. *גָּזַרַ כְּלָיָה. הִכָּהָ חֵרֶם. נָתַן לְחֵרֶם. שָׂם אוֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם, שָׂם אוֹתָהּ תֵּל עוֹלָם. שָׂם אוֹתָהּ לְעִי. טִאטֵא בְמַטְאֲטֵא הַשְּׁמֵד. שָׁת אוֹתוֹ בָּתָה. (ע). הִפִּיל לְמַשֻּׁאוֹת. הִשְׁאָה (ע). בִּלֵּע (“בִּלֵע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ”). זָרַע אֶת הָעִיר מֶלַח (מ). גִּלָּה יְסוֹדֶיהָ. עֵרָה (נ. “עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּא”). *פִּכֵּר (*פִּכְּרָה רוּחַ אֶת אֶחָד מֵהֶן, בראשית רבה כג). ע"ע שחת

431 *חֻרְבָּן ש. *חָרְבָּן, חָרְבָּה. שְׁמָמָה. נְשַׁמָּה (ע). שַׁמָּה (ע). מְשׁוֹאָה (ע). מַשּׁוּאוֹת (ע). שֹׁואָה, שְׁאִיָּה (ע). הֶרֶס. הֲרִיסָה. הֲרִיסוֹת (נ). מַהְפֵּכָה. הֲפֵכָה. אֲבַדּוֹן. אָבְדָן. אַבְדָּן. חֵרֶם. כִּלָּיוֹן. *כְּלָיָה. *סְתִירָה (*אִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים: סְתֹר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁמַע לָהֶן, מִפְּנֵי שֶׁבִּנְיַן יְלָדִים סְתִירָה, וּסְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן. תוספתא ע"ז א, יט). *מַפֹּלֶת (כֹתל הרוס ונופל).

– עִי (תֵּל אבנים של בנין חרב). מְעִי מַפָּלָה. הָיָה לְעִיִּים. שָׂמוּ אֶת…לְעִיִּים. תֵּל. תֵּל שְׁמָמָה. תֵּל עוֹלָם (אשר לא יִבָּנה עוד). גַּלִּים נִצִּים (ע. מלכים ב יט, כה; ישעיה ל, כז). מַשּוּאוֹת נֶצַח. חָרְבוֹת עוֹלָם. בּוּקה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָקָה (מ). *חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. *חֻרְבַּן הַבַּיִת. *זֵכֶר לַחֻרְבָּן.

432 חֶרֶב ש. מַאֲכֶלֶת. שֶׁלַח. *סַיִף. *פִּגְיוֹן (חרב קצרה בת שני פיות).

– חֶרֶב פֵּיוֹת (חדה משני צדדיה). חֶרֶב פִּיפִיּוֹת (כנ"ל). חֶרֶב חַדָּה. חֶרֶב מְרוּטָה. חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

– הוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ. שָׁלַף חֶרֶב. הֵנִיף חֶרֶב. הָרַג לְפִי חֶרֶב. הִכָה לְפִי חֶרֶב. הֶחֱרִים לְפִי חֶרֶב. בִּתֵּק בַּחֶרֶב.

– שִׁכְּלָה חֶרֶב. הִכְרִיתָה חֶרֶב.

– אִבְחַת חֶרֶב. מַדְקֵרַת חֶרֶב.

– חֲלַל חֶרֶב. נֹפֵל בַחֶרֶב.

433 (חרה) הִתְחָרָה בוֹ. פ. *תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם.

– הוֹצִיא בִלְעוֹ מִפִּיו. *יָרַד לְחַיָּיו. *יָרַד עִמּוֹ לְחַיָּיו. *יָרַד לְאֻמָּנוּתוֹ (התחרה בו במלאכתו). הִסִּיג גְּבוּלוֹ. *קִפַּח שְׂכָרוֹ. *קִפַּח פַּרְנָסָתוֹ. *הִפֵּךְ בַּחֲרָרָה (*עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה וּבָא חֲבֵרוֹ וּנְטָלָה הֵימֶנּוּ. *שְׁנַיִם הַמְהַפְּכִים בַּחֲרָרָה אַחַת). *מָדַד עַצְמוֹ עִם… (שיר השירים רבה ג, ו). °הִתְמוֹדֵד עִמוֹ (נסה כחו להתגבר על חברו).

434 חָרוּץ ת. מָהִיר (סוֹפֵר מָהִיר. מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ). *זָרִיז (*זָרִיז בְּמִצְווֹת. *זְרִיזִין מַקְדִּימִין). *מְזֹרָז. שׁוֹקֵד. *שַׁקְדָּן. *שָׁקוּד (*שָׁקוּד לִלְמֹד). אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. עֵר. *עֵרָנִי. °פָּעִיל (אקטיבי). °בַּעַל מַעֲשֶׂה. אֵשֶּׁת חַיִל.

– לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרוֹ. לֶחֶם עַצְלוּת לֹא יֹאכַל. יַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר. יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל. נֶפֶשׁ חָרוּצִים תְּדֻשַּׁן.

435 °חָרִיצוּת ש. *זְרִיזוּת. *זֵרוּז. °הִזְדָּרזוּת. *שְׁקִידָה. °שַׁקְדָנוּת. *מְהִירוּת. °עַסְקָנוּת. מַעֲשֶׂה. *פְּעִילוּת. *פּעִלְתָּנוּת.

בשבחה של חריצות: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. *אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה, מַה יֹּאכַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים? *אִם אֵין אָדָם מֵכִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַה יֹּאכַל בַשַּׁבָּת? *מִי שֶׁלֹא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכלַ בַּשַּׁבָת? *אִם אֵין אָדָם מַתְקִין עַצְמוֹ בַּפְּרוֹזְדוֹר אֵיךְ יִכָּנֵס לַטְרַקְלִין? *הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

ע"ע מהירות

436 (חרט) *הִתְחָרֵט פ. נִחַם. הִתְנַחֵם (ע). *חָזַר בּוֹ. נֶהְפַּךְ לְבָבוֹ. נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ. *תָּהָה עַל (*תָּהָה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. °תָּהָה עַל הֶעָבָר). *נִמְלַךְ. הִתְעַשֵּׁת (מ).

– שָׁב מִדַּרְכּוֹ. עָזַב דַרְכּוֹ (“יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו”. ישעיה נה, ז). *הִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. *עָשָׂה חֶשְבּוֹן הַנֶּפֶשׁ (מה טיב מוסריותו, מה תכלית חייו). *חָזַר בִּתְשׁוּבָה. *עָשָׂה תְּשׁוּבָה. חָזַר לְמוּטָב. *פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. יִסְּרוּהוּ כִלְיוֹתָיו. לִבּוֹ הִכָּהוּ. *נְקָפוֹ לִבּוֹ. קָרַע לְבָבוֹ (מ). נָקֹט בְּפָנָיו. נָהַם בְּאַחֲרִיתוֹ (ע). *אָכַל בְּשָׂרוֹ. *נָשַׁךְ עַצְמוֹ. *זָבַח אֶת יִצְרוֹ (פסק לחטוא ולא השתוקק עוד לחטוא).

– *פַּשְׁפֵּשׁ בְּעַצְמְךָ וַחֲזֹר בְּךָ, *שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. התחרט על מעשיו הטובים ושב לרעתו: שָׁב מִצִּדְקוֹ. *חָזַר לְקִלְקוּלוֹ. *חָזַר לְסוּרוֹ.

– *חָזַר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. *כֵּוָן שֶׁהִגִּיד שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד (אין להתחרט על הבטחה ועדות).

– *מִתְחָרֵט. *בַּעַל חֲרָטָה. שָׁב פֶּשַׁע. *בַעַל תְּשׁוּבָה. *חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה. רוּחַ נִשְׁבֶּרָה (מתוך חרטה על מעשיו הרעים).

– *חֲרָטָה. °הִתְחָרְטוּת. נֹחַם. מוּסַר כְּלָיוֹת.

°נְקִיפַת לֵב. *הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה. °חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. °תִּקוּן נְשָׁמָה. *פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה. (מתן אפשרות לחזור בתשובה). *פֶּתַח חֲרָטָה.

פתגמים: *הָעוֹשֶׂה דְּבַר עֲבֵרָה וּמִתְחָרֵט – מוֹחֲלִין לוֹ (חגיגה ה). *טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִכַּמָה מַלְקֻיּוֹת (טובה חרטה מעונש שיבוא בגלל המעשים הרעים. ברכות ז.). מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם. *הַבָא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ (הרוצה לחזור בתשובה מסייעין לו מן השמים, שבת קיד.). *בִּמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים (גדול ערכו של המתחרט ונעשה צדיק מצדיק שלא נתנסה בעונות. ברכות לד(. *אֵין לְךָ דָבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה (ירושלמי, פאה, א, א). ע"ע תשובה

437 *חָרִיף ת. עַז. *מְתֻבָל (מאכל ששמו בו חבל, מלח, פלפל וכדומה). *מְפֻלְפָּל. *מְמֻלָּח (חריף שכל).

438 (חרם) הֶחֱרִים. *הִטִּיל עָלָיו חֵרֶם. *נִדָה אוֹתוֹ. *גָזַר עָלָיו נִדּוּי. *שִׁמֵּת אוֹתוֹ.

– *נִדָּהוּ מִנְּכָסָיו (שלא יקבל ירושתו). הֶעֱבִיר מִמֶּנּוּ נַחֲלָה.

– חֵרֶם. *נִדּוּי. *שַׁמְתָּא (א).

– מָחֳרָם. *מְנֻדֶּה. *מְשֻׁמָּת. לֹא יָבוֹא בִּקְהַל ה'. חֵרֶם הוּא.

439 חֵרֵף אוֹתוֹ פ. גִּדֵּף אוֹתוֹ. בָּזָה אוֹתוֹ. בָּזָה לוֹ. בִּזָּה אוֹתוֹ. הִבְזָה אוֹתוֹ. נָאַץ אוֹתוֹ. נִאֵץ אוֹתוֹ. שִׁקֵּץ אוֹתוֹ. נִבֵּל אוֹתוֹ. הִכְלִים אוֹתוֹ. תִּעֵב אוֹתוֹ. הִלְעִיב בּוֹ. הִתְקַלֵּס בּוֹ. הֵקֵל בּוֹ. *הֵקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד… הִקְלָה אוֹתוֹ (נ. “מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ”). *הֵזִיל אוֹתוֹ. *זִלְזֵל בּוֹ. *נִוֵּל אוֹתוֹ. *גִּנָּה אוֹתוֹ.

– שָׂם עָלָיו חֶרְפָּה. בָּזָה אֶת שְׁמוֹ. בָּז לוֹ בְּלִבּוֹ. שָׁפַך עָלָיו בּוּז. שָׂם אוֹתוֹ לְלַעַג וּלְקֶלֶס. הִשְׁלִיךְ עָלָיו שִׁקּוּצִים. נָתַן אוֹתוֹ לְגִדּוּפִים. נָתַן בּוֹ דֹּפִי. שָׂם בּוֹ דֹּפִי. מָצָא בּוֹ דֹּפִי. מִלֵּא פָנָיו קָלוֹן. נִאֵץ שְׁמוֹ. חָרַץ לוֹ לְשׁוֹנוֹ. שָׂמָהוּ לְשִׁמְצָה. דִּבֶּר בּוֹ סָרָה. דּבֶּר עָלָיו סָרָה. לֹא חָשַׂךְ רֹק מִפָּנָיו. הִרְחִיב עָלָיו פֶּה. נָתַן עָלָיו כְּלִמּוֹת. הִבְאִישׁ רֵיחוֹ. חִפֵּא עָלָיו דְּבָרִים. *אָמַר גְּנוּתוֹ. *דִּבֶּר בִּגְנוּתוֹ. *בָּא לִידֵי גְנוּתוֹ. *סִפֵּר בִּגְנוּתוֹ. שָם בּוֹ תָּהֳלָה (ע). נָתַן תִּפְלָה בּוֹ (ע). *פָּגַע בִּכְבוֹדוֹ. *הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רָע. *הִלְבִּין פָּנָיו. *לָעַז עָלָיו. *הִלְעִיז עָלָיו. *הוֹצִיא עָלָיו לָעַז. הֵבִיא דִבָּתוֹ רָעָה. *הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי… הִמְטִיר עָלָיו אֵשׁ

וְגָפְרִית. הֵשִׁיב חֶרְפָּתוֹ אֶל ראשׁוֹ (ענה על חרפות בחרפות).

– הָיָה לְחֶרְפָּה. הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו. קַלֶּסֶה לְכָל הָאֲרָצוֹת. חֶרְפָּה בַגּוֹיִם. נָשָׂא חֶרְפָּה. שָׂבַע חֶרְפָּה. הָיָה לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל, לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה. הָיָה לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבוֹתָיו. נָתַן עָלָיו חֶרְפַּת עוֹלָם. נָתַן לוֹ חֶרְפַּת עוֹלָם. אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ? חֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה. הָיָה לַחֲרָפוֹת וְּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. נָפְלוּ עָלָיו חֶרְפּוֹת חוֹרְפָיו.

440 חֶרְפָּה ש. גִּדּוּף. גְּדוּפָה (ע). גִדּוּפָה (ע). נְאָצָה. נֶאָצָה. דֵּרָאוֹן. שִׁמְצָה. קָלוֹן. זֻלֻּת (ע. מס). כְּלִמָּה. *גְּנַאי. *גְּנוּת. קֶלֶס. קַלָּסָה. בִּזָּיוֹן. בּוּז. בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. *עִלָּבוֹן. *חִלּוּל הַכָּבוֹד. ע"ע בושה דברי חרפות: כֶּלֶב. כֶּלֶב מֵת (ש"ב ט, ח). רֹאשׁ כֶּלֶב (ש"ב ג, ח). *אַתָּה וְכֶלֶב שָׁוִים. (במדבר רבה טו, יא). פַּרְעֹשׁ. נִבְזֶה. נִקְלֶה. פֹּחֵז. רֵיק. *רֵיקָא. *רֵיקָן. בֶּן בְּלִיַּעַל. אִישׁ בְּלִיַּעַל. בֶּן בְּלִי שֵׁם. בֶּן נַעֲוַת הַמַרְדּוּת. נָבָל. אָרוּר. אֲרוּרָה. *מִרְשַׁעַת. *קְלִפָּה (ה). *מְנֻוָל. *מְגַדֵּל חֲזִירִים. *חֲזִירִים נוֹשְׁרִים מִבֵּין שִׁנֶיךָ (פסיקתא זוטרתא, שמות כב). לְבָשְׁתְּךָ. לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶךָ (ש"א כ, ל).

– אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָתִי? (דברי המבויש, ש"ב יג, יג).

• מְגַדֵּף. מְחָרֵף. *גַדְּפָן. מְנָאֵץ. ע"ע ביש, לעג

441 חֵרֵשׁ ת. כְּבַד אֹזֶן. עֲרֵל אֹזֶן. *פָּגוּם בְּאָזְנוֹ.

– עֲרֵלָה אָזְנוֹ (כשהוא אוטם אזנו משמוע בכונה).

442 חָרַשׁ פ. חָרַשׁ אֶת הָאֲדָמָה. *חָרַשׁ חָרִישׁ גַּס (בתלמים רחבים). עָדַר (חפר הקרקע במעדר להכשירה לזריעה). נָר (כ"ל “נִירוּ לָכֶם נִיר”). פָּלַח (בקע, חרש האדמה). פִּתַח (האדמה). שִׂדֵד (חרש שוב לאחר חרישה ראשונה. שדד במשדדה אחר החרישה, לפורר רגבי האדמה ולישר את השדה).

443 חָרַת פ. (בעט ברזל). חָרַשׁ (“חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם”). פִּתַּח. חָקַק. *גָּלַף (*שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה גָּלוּף עָלָיו, במדבר רבה ב). *גִּלֵּף. *קִעְקַע. שרט (בבשר בעקר, וגם בחמר ובמתכת). *שֵׂרַט (כנ"ל). *סָרַט (כנ"ל). *שִׂרְטֵט (קוים וציורים). חָצַב (באבן). פָסַל (חצב דמות באבן או בעץ). *פִּסֵּל (כנ"ל).

444 חָשַׁב (מחשבה) פ. חָשַב בִּלְבָבוֹ. אמר בלבו. אמר אל לבו. יזם (חשב, ובזמננו חשב לעשות דבר חדש, תכן תכנית במחשבתו). זָמַם. דִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ. חָרַשׁ (רעה על… חרש טוב). הֶחֱרִישׁ (ע). הָגָה. הָרָה. הִתְעַשֵּׁת (ע). הָזָה (ראה בדמיונו). עָלָה עַל לִבּוֹ. עָלָה עַל לְבָבוֹ. *עָלְתָה עַל לִבּוֹ. הָיָה עִם לִבּוֹ. עָלָה עַל

רוּחוֹ. *עָלָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ. *עָלָה עַל דַעְתּוֹ. *הֶעֱלָה עַל דַעְתּוֹ (מעין זכר, נזכר בדבר). *סָבַר. *הָיָה סָבוּר. פִלֵּל (מעין קוה. “רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָלְתִּי”). דִּבֶּר בְּלִבּוֹ. דִּבֶּר אֶל

לִבּוֹ. *הִרְהֵר. *הִרְהֵר בּ… *נִמְלַךְ בְּלִבּוֹ. *שָׂח בְּלִבּוֹ (ילקוט שמעוני, משפטים). *נִמְלַךְ. *נָתַן דַעְתּוֹ עַל הַדָּבָר. נָתַן אֶל לִבּוֹ. כִּוֵּן לוֹ לִבּוֹ (רִכֵּז מחשבותיו עליו). *כִּוֵּן אֵלָיו לִבּוֹ. תָּר בְּלִבּוֹ (ע. נ). *עִיֵן בּ… °שִׁוָּה בְנַפְשׁוֹ. שָׁעַר. שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ. שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ. חָשַׁב דְּרָכָיו. צָלַל בְּמַחֲשָׁבוֹת. הָיָה תָפוּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. רֹב

שַׂרְעַפִּים בְּקִרְבּוֹ (מ). רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלִבּוֹ. °צִיֵּר לוֹ. °צִיֵּר לְעַצְמוֹ. °תֵּאַר בְּנַפְשׁוֹ. °נִצְנְצָה בוֹ מַחֲשָׁבָה. °נִצְנֵץ בּוֹ רַעְיוֹן. חִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת. נִכֵּל (חִבֵּל

תַּחְבּוּלוֹת לרעה). הִתְנַכֵּל לוֹ (כנ"ל). נָתַן אוֹתוֹ כּ… (וַיִּתֵּן אוֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים"). *דָן דִּין בְּעַצְמוֹ (שקל הדבר).

אני חושב: *דוֹמַנִי. *דּוֹמֶה אֲנִי. *כִּמְדֻמֶּה. *כִּמְדֻמֶּה לִי. *כִּמְדֻמֶּה אֲנִי. *כִּמְדֻמַּנִי. *חוֹשְבַנִי. *נִרְאֶה לִי. *סָבוּר אֲנִי. *סְבוּרַנִי. *כְּסָבוּר אֲנִי.

– אַל תְּדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, כִּי…

– חֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת. *בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת. חוֹשֵׁב. חוֹקֵר. הוֹגֵה. הוֹגֵה דֵעוֹת. °עַמְקָן. מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. מַעֲמִיק שְׁאֶלָה (ישעיה ז, יא).

– נֶחְשַׁב. *נִמְנָה עַל… הִתְחַשֵּב (“בַּגּוֹיִם לֹא יִתְחַשֶּׁב”). *הֻחְזַק.

– °צָרִיךְ עִיּוּן.

445 חָשַׁב פ. (עשה חשבון. *חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחָשֵׁב אָבִינוּ, ב"ק כא). חִשֵּׁב (“וְחִשֵּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ”, ויקרא כה, כז). מָצָא חֶשְׁבּוֹן. *עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן. *נָתַן חֶשְׁבּוֹן. (למי שהוא). *סָכַם. °סִכֵּם (עשה חשבון כולל). סָפַר. מָנָה.

– *עָשָׂה עָלָיו (זקף על חשבונו, *הֲרֵי הִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְלֹשִׁים דִּינָרִים. ב"מ ה, א). *עָלָה הַמִּנְיָן (היה הסך הכולל). *עָלָה הַחֶשְׁבּוֹן (*וּכְשֶׁתְּצָרְפֵם עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹנָם מְאתַיִם וְאֶחָד כִּכָּר וְאַחַד עָשָׂר מָנֶה). *עָלֶה (נחשב במנין או במידה: *הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אוֹ שְׁבִיעִית אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. ערכין ט, א).

– *הִבְלִיעַ בְּחֶשְׁבּוֹן (הכניס בחשבון דרך הבלעה שלא יובלט. *הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן. ב"מ סד, א). ע"ע ספר

446 חֶשְׁבּוֹן ש. *סָךְ (מספר, סכום). °סַךְ הַכֹּל. °סַךְ הַכּוֹלֵל (המספר הראשי, הכולל כל המספרים). *סְכוּם (המספר הכללי. *אַתֶּם מַשְׁלִימִים אֶת הַסְּכוּם שֶׁלָכֶם). °סִכּוּם (עריכת הסכום הכללי). °מַאֲזָן (חֶשְבּוֹן מְאֻזָּן וּמֻשׁוֶה, balance).

– *חֶשְׁבּוֹן הָעִבּוּר (עבור השנה). *חָכְמַת הָעִבּוּר (ידיעת הנ"ל).

– °עַד לְחֶשְבּוֹן (מקיף או נותן סחורה או ממון עד שיעשו חשבון).

יסודת החשבון: °חִבּוּר. °חִסּוּר. °חִלּוּק. °כֵּפֶל. °שְׁבָרִים. °תּוֹרַת הַחֶשְׁבּוֹן.

– *סְפִירָה. *מִנְיָן. °הַנְדָּסָה. *מְדִידָה.

– *עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן. °סִכֵּם. °אִזֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.

447 חָשַׁד בּוֹ פ. הִטִּיל בּוֹ חֲשָׁד. הִבִּיט אַחֲרָיו (“וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה”, דורשים חז"ל שחשדו בו). *רִנֵּן אַחֲרָיו. *הִרְהֵר אַחֲרָיו. *הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו. *הִרְהֵר עַל מִדּוֹתָיו.

– *חָשַׁד בְּכָשֵׁר (באדם כשר ונקי. *הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ).

– °חַשְׁדָּן (מי שדרכו לחשוד). °חַשְׁדָּנוּת (טבע החשדן).

פתגמים: *הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ (שבת צז.). *אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶעָבַר עֲבֵרָה בַּלַּיְלָה, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּיּוֹם, וַדַּאי עָשָׂה תְשׁוּבָה (ברכות יט.). *אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ (מו"ק יח:). *אֵין רְעָמִים שֶׁאֵין אַחֲרֵיהֶם מָטָר (ילקוט שמואל א, א).

448 חָשׁוּב. נִכְבָּד. יְקַר עֵרֶךְ. רַב עֵרֶךְ. *רִאשׁוֹן בְּמַעֲלָה. *שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ (בלעדיו אין חיים). °חִיּוּנִי (°צֹרֶךְ חִיּוּנִי – (שבלעדיו אין חיים). °קַב וְנָקִי (מעט וטוב). °רַב אֵיכוּת. ע"ע יקר

– °לֹא חָשׁוּב. °קַל עֵרֶךְ. נִקְלֶה. קְלֹקֵל.

*חֲסַר עֵרֶך. °נְטוּל עֵרֶךְ. *שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. *אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן.

450 חָשַׁךְ פ. הֶחֱשִׁיךְ. כָּהָה. *עָמַם. הוּעַם. קָדַר. הִתְקַדֵּר. דָּעַךְ (נר לפני כבותו, שלהבת לפני כבותה). עָרַב (השמש). *הֶאֱפִיל (*מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר. סנהדרין י, ג).

– הַשָּׁמַיִם לָבְשׁוּ קַדְרוּת. הַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ. קָדְרוּ הַשָׁמַיִם. רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹב. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. בָּא הַחַרְסָה. *שָׁקְעָה הַחַמָּה. דָּעַךְ אוֹרוֹ. דָּעַךְ נֵרוֹ. הַכּוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם (מ). יָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ. אֵין נֹגַהּ לוֹ. לֹא אוֹר. אֵין אוֹר. *לָקוּ הַמְאוֹרוֹת (אינם נותנים אורם).

– הֶחֱשֵׁיךְ. הֶאֱפִיל. הִכְהָה. (*מַכְהֶה גַלְגֵל חַמָּה). הִקְדִּיר.

451 חֹשֶׁךְ ש. חֲשֵׁכָה. מַחְשָׁךְ (ר. מַחֲשַׁכִּים). אֹפֶל. אֲפֵלָה. מַאֲפֵל. *אַפְלוּלִית (אפלה מועטת). מַאְפֵלְיָה (ע). עֲרָפֶל. עֲלָטָה. אִישׁוֹן לַיְלָה (ע). אִישׁוֹן חֹשֶׁךְ (חשך עמוק. ע). אֱשׁוּן (ע). קַדְרוּת. צַלְמָוֶת (ע). אֶמֶשׁ (ע). אַשְׁמַנִּים (ע). נֶשֶׁף (ע). *עִמְעוּם (אפלולית, אי־בהירות. *הֲלָכוֹת שֶׁל עִמְעוּם). *דִּמְדּוּמִים (האור הקלוש, *דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר. *דִּמְדּוּמֵי בֵין הָעַרְבַּיִם). *לִקּוּי חַמָּה (כסוי אור השמש). *לִקוּי לְבָנָה.

– חֹשֶׁך מִצְרַיִם. חֶשְׁכַת מִצְרָיִם. “וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ”.

452 חָתַךְ פ. גָּזַר. גָּזַז (שֵׂער, צפרנים). כָּרַת. קָצַץ. קִצֵּץ. קָצַב (ובזמננו לקבוע דבר שבמנין, כגון ממון, ימים. *מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ. *קָצַב לוֹ שָׂכָר, וכדומה). קָצַר (תבואות השדה). קָרַץ (נ). חָטַב (עצים). חָצַב (אבנים, עצים, בור, קבר ומתכות). בָּתַר, בִּתֵּר (נתח בעלי חיים לנתחים. נתח בשר לנתחים). גָּדַע (עץ, זָקֶן וכדומה). סֵעֵף (כרת סעיפי העץ. “מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה” ישעיה י, לג). גִּדַּע (“וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ”). *גָּדַד (*גָּדַד שְׁנֵי כְרָעַיִם. *גָּדַד קַרְנֵי בְהֵמוֹת). *גָדַם (*אֶצְבְּעוֹתָיו גְּדוּמוֹת). גִּלַח (שער בתער). *סִפֵּר (שׂער במספרים. גם ירק ותבואה). *אֵין מְסַפְּרִים אֶת הַיֶרֶק בְּמִסְפֹּרֶת. תוספתא יום טוב, ג, ט). כָּסַם (נ. גזז את השער). הִקִּיף (גזז השֵׂעָר מסביב לראש). הִפִּיל (עץ. “וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ”). בֵרָא (עצים מיער). *קָטַע (אבר). *קִטַּע (כנ"ל). קִפֵּד (פתילים וחוטים). כָסַח, כִּסַח (קוצים, גדולים שונים). מָל (כרת הערלה). הֵסִיר (ראש). הֵתַז (ענפים). *הִתִּיז (קצץ כח עד שהחלק הנקצץ הָשלך למרחוק). נִתַּח (כרת לחלקים. “וַיְנַתַּח אֶת הַפָר”, ובזמננו לפעֻלת הרופא המנתח חולה לשם רפואתו). זָמַר (זמורות הגפן). סֵעַף (ענפים). פִסֵּל (אבן, עץ). מָלַק (ראש עוף בצפרן). עָרַף (ראש). *גִּזֵּם (קצות ענפים מהעץ). *גָּמַם, *גִּמֵּם (אילנות). נָקַף, נִקֵּף (ענפי עצים). *נִסֵּר (גזר עצים במשור). *גָּרַר (גזר במגרה. ב"ק קיט:). בָצַע (בסכין ככר לחם לשתים). *פָּרַס (חתך את הלחם לפרוסות). שֶׁסַע, שִׁסַּע (בקע, גזר דבר לארכו. גם הפסיק באמצע: וַיְשַׁסְּעֵהוּ… בַדְּבָרִים"). שִׁסֵּף (פלח לגזרים). בָּקַע, בִּקֵּע. פִּלַח (לשנים). קָטַף (פרות). *חָזַם (כרת ביד עלי ירק או שרששי ירק). בָּצַר (ענבים). עוֹלֵל (עוללות). *מָסַק (זיתים). *חָרַץ (עשה חריצים). *עָקַץ (קטף הפרי מן העץ. *עָקַץ אֶת הָאֶשׁכּוֹל, הֻסְבַּךְ בֶעָלִים, נָפַל לָאֶרֶץ וְנִפְרַט, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַעַל הַבַּיִת. פאה ז. ג). עִקֵּר (חתך או הסיר פרסת שור או סוס בכח. “אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר”). אָרָה (תאנים). *גָּדַד (תמרים). *קָרַץ, *קֵרַץ. זִנֵּב (הכה את האחרונים והנחשלים במלחמה). *יִבֵּל (הסיר היבלת). *סֵרַס (כרת את אשכיו של אדם ונעשה סריס). *נָטַל צִפָרְנָיו. עָשָה צִפָרְנָיו. ע"ע קרע

453 חֲתָךְ, *חֶתֶךְ ש. *חֲתִיכָה. פֶלַח (של אבן, של פרי וכדומה). נֵתַח (של בשר). גֶּזֶר. *גָזִיר (של עץ). כְּרֻתָה (של עץ). *בְּקַעַת (של עץ). גִּדּוּעַ (החלק שנגדע מן העץ). קֶרַע (של אריג, של בגד). *פֶרֶק (חלק של כלי, חלק שאפשר להפרידו מן השאר. *כְּלִי שֶׁל פְּרָקִים. *מְנוֹרָה שֶׁעֲשׂוּיָה פְרָקִים פְּרָקִים. מקום החבור באברי הגוף. חלק מִסֵּפֶר). *פָרָשָׁה (של ספר, חלק גדול מפרק). *פָּסוּק (של מאמר). *קֶטַע (על פי רֹב מדבר שבכתב). חֵלֶק. מָנָה (של מאכל). בֶתֶר (על פי רֹב של בְּשַׂר בַּעַל חיים. “בִּתְרֵי הָעֵגֶל”). *מִקְרֶצֶת (חתיכה שחותכים מן העסה לעשות ממנה חלה או מצה). לָשׁוֹן (“לְשׁוֹן זָהָב”). *חֻלְיָה (חלק משרשרת, טבעת של שרשרת. פרק של כלי. פרק של שדרה. *חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִׁדְרָה).

454 (חתן) הִתְחַתֵּן פ. הִתְחַתֵּן בּוֹ, הִתְחַתֵּן אוֹתוֹ. נָשָׂא אִשָּׁה. לָקַח אִשָּׁה. לָקַח לְאִשָּׁה. בָּא בִּבְרִית אֶת… *עָשָׂה בָהּ לִקּוּחִים. *עָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִים. ָּרַשׂ כְּנָפָיו עָלֶיהָ (מ). *נִכְנַס לְחֻפָּה. אֵרַשׁ לוֹ אִשָּׁה. *אָרַס, *אֵרַס, אִשָּׁה.

– הָאִשָּׁה נִשְּׂאָה לוֹ. *נִכְנְסָה לְחֻפָּה. *נִתְאָרֵס (נעשה ארוס). *נִתְאָרְסָה. *נֶאֶרְסָה (נעשית ארוסה).

– הִשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. *שִׁדֵּךְ אוֹתוֹ (*אֵין מְשַׁדְּכִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת). *זִוֵּג לוֹ.

– חֲתֻנָּה. יוֹם חֲתֻנָּה. כְּלּולוֹת (הזמן שהאשה היא כלה, משעת החֻפָּה ואילך עד עבור שבעת ימי המשתה). *לִקּוּחִים. *נִשּׂוִּאים. °בְּרִית נִשּׂוּאִים.

– *אֵרוּשִים, *אֵרוּסִים (כריתת ברית בין הארוס והארוסה). *סְעֻדַּת אֵרוּסִים. °תְּנָאִים (הנכתבים והנחתמים בשעת הארוסים).

– חָתָן. דּוֹד. בְּחִיר לֵב. °בֶּן זוּג. *בֶּן גִּיל.

– כַּלָּה. רַעְיָה. בְּחִירַת לִבּוֹ. °בַּת זוּג. °בַּת גִּיל.

– *חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ.

– הוּא רוֹאֶה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהֵב. הִיא (האשה) חֶלְקוֹ בַּחַיִּים. *שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ (מחזיק באשה מתוך הכרח. *הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. כתובות ג, ד).

ט    🔗

455 טֶאטֵא פ. *כִּבִּד (*מְכַבְּדִים אֶת הַבַּיִת). נִקָּה. סִחָה (הסיר הסחי והמאוס. “וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה”). טִהֵר. דִּשֵּׁן (הסיר הדשן).

*גָּרַף (קבץ עפר ואפר בכלי וסלֵּק). חִטֵּא (“תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב”). פִּנָּה (הרחיק דברים כדי שיהיה מקום פנוי. “פִּנִּיתִי הַבַּיִת”).

ע"ע טהר

456 טָבַל פ. (“וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם”, בראשית לז, לא). *טִבֵּל. *שָׁרָה (שם בנוזלים להרטיב. * שָׁרָה פִּתּוֹ בַּיַּיִּן). *הִרְטִיב. *לִחְלַח.

457 טָבַע פ. טֻבַּע. שָׁקַע. צָלַל (“צָלַל כַּעֹפֶרֶת בְּמַיִם”). יָרַד בִּמְצוֹלוֹת (“יָרַד בִּמְצוֹלוֹת כְּמוֹ אָבֶן”). *בְּלָעַתּוּ מְצוּלָה. *הָיָה מֻבְלָע בַּמַּיִם.

458 *טֶבַע ש. סְגֻלָּה. תְּכוּנָה (“אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ”). *תְּכוּנַת נֶפֶשׁ. *מֶזֶג. *טִיב (“אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ”). *אֳפִי (*אֵין אַתָּה יָּכוֹל לַעֲמוֹד עַל אֹפִי שֶׁל

הָאֻמָּה הַזֹּאת). *מִדָּה (*אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם). נֶפֶשׁ. רוּחַ. *כָּל עַצְמוֹ (*הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מַה כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִרְצָח. אָמְרוּ לְפָנָיו: רבש“ע, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הוּא ספרי, דברים שמ”ג). יְסוֹד (*חָזַר לִיסוֹדוֹ). *פַּרְצוּף רוּחָנִי. *קְלַסְתֵּר פָּנִים רוּחָנִי. °מַהוּת. °אֵיכוּת. °עַצְמִיּוּת. °אִישִׁיּוּת.

– °קַו (חלק הטבע הכללי). *שִׂרְטוּט (כנ"ל).

– *מֶזֶג טוֹב. *מֶזֶג רַע. °מֶזֶג חַם. °מֶזֶג קַר.

– בַּעַל נֶפֶשׁ (מרגישה). *בַּעַל מִדּוֹת (טובות). °בַּעַל אֹפִי (בעל מדות קבועות). עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ (לא נשתנתה תכונתו לרעה).

– *עָמַד עַל טִבְעוֹ (הכיר תכונתו).

פתגמים: הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבּוּרוֹתָיו? *אֵין הַחַיָּה שֶׁבָּהָר גְּדֵלָה בָּעֵמֶק (ירושלמי, שביעית, ט, ב). *זְרֹק חֻטְרָא לַאֲוֵירָא, אַעִקָּרֵהּ הוּא קָאֵם (בראשית רבה נג, סוף. זרוק מטה לאויר ויפול על על עקרו. הכל חוזר לטבעו). °הַזְּאֵב מַחֲלִיף שְׂעָרוֹ וְלֹא טִבְעוֹ (מבחר הפנינים כז, ד). °הֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע.

459 טֶבַע ש. הַיְקוּם °בְּרִיאָה. *תּוֹלָדָה. *בְּרֵאשִׁית ("מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. *סִדְרֵי בְרֵאשִׁית – סדרי הטבע שנקבעו מראשית היצירה). °הַהֲוָיָה.

– °חֶזְיוֹנוֹת הַטֶּבַע. °הוֹפָעוֹת הַטֶּבַע. °תּוֹפְעוֹת הַטֶּבַע. °אֵיתְנֵי הַטֶּבַע (הכחות החזקים והיסודיים של הטבע). *סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

סדרו של טבע: *הַחַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, לְבָנָה בְּכַדּוּרָהּ, כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם, מַזָּלוֹת כְּסִדְרָן (ויקרא רבה, כג). שלא כדרך הטבע: *נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית. *שֻׁדְּדוּ מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית.

– °טִבְעִי, °אֲמִתִּי, *פָּשׁוּט. °תָּקִין (נורמלי). הפוכו: °מְלָאכוּתִי. °מְחֻקֶּה. *מְעֻשֶּׂה. *מְזֻיָּף.

460 טָהוֹר ת. נָקִי. צָח. *צָלוּל (*יַיִּן צָלוּל. *דֵּעָה צְלוּלָה). בָּהִיר (יום בָּהִיר. שָׁמַיִם בְּהִירִים). בַּר (לֵב בַּר, בָּרָה כַּחַמָּה). בָּרוּר (*יוֹם בָּרוּר. שָׂפָה בְּרוּרָה). מְזֻקָּק (נוזל, מתכת). מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. צָרוּף (כֶּסֶף, זָהָב). *מְסֻלָּת (קֶמַח). חַף (מִפֶּשַׁע)? * מְסֻנָּן (מטֹהר על ידי סִנּוּן). *סָנוּן. *חַי (*יַיִן חַי – שלא מזגו בו מים).

הפוכו: *מְלֻכְלָךְ. מְגֹאָל. *מְטֻנָּף. *מְזֹהָם. *סָאוּב (*יָדַיִם סְאוּבוֹת). * מְסֹאָב (*הָיָה אוֹכֵל דְּבֵלָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת). *מְנֻוָּל. דָּלוּחַ מים, וכל נוזל). עָכוּר (כנ"ל). נִרְפָּשׂ (מים). נִכְתָּם (שיש בו כתמים). *מְרֻבָּב (כנ"ל). לֹא טָהוֹר (אִישׁ לֹא טָהוֹר – שהוא בעל קרי). זָב (אדם חולה זָב). זָבָה (כנ"ל). נִדָּה (אשה בימי זוב דמה). דָּוָה (כואבת. כנ"ל). ע"ע טמא

461 טִהֵר פ. נִקָּה. זִכָּה (“בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אָרְחוֹ”). הֵזֵךְ (“וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי”). °זִכֵּךְ. זָקַק, זִקֵּק (“וְזִקֵּק אוֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף”). בֵּרַר (“וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן”). הֵבַר (“לֹא לִזְרוֹת וְלֹא לְהָבַר” – תבואה מפסֹלת). הָגָה (ע. מתכת מסיגים. “הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף”). *לִבֵּן (צמר מלִכלוכו. כלי חרס וכלי מתכת באש). *חִוֵּר (ברר דברים. * שֶׁהוּא מְחַוֵּר לָהֶם דִּברֵי תוֹרָה). *הִבְהִיר (כנ"ל). *גָּרַף (את הלֵחה מחטמו). *גָּרַף בִּיבִים (נקה צנורות של שופכים). רָחַץ. כָּבַס, כִּבֵּס (בעִקר בגדיו במים, “וְאֶת בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס”). שָׁטַף (נקה במים רבים. “וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמַּיִם”. “וַיִשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב”). הֵדִיחַ (כנ"ל). *הִגְעִיל (כלים במים רותחים). הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ (לשם טִהור. "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ, וְטָהֵר. במדבר לא, כג). מָרַק, מֵרַק (צחצח כלי מתכת. ובתלמוד: *מְמָרֵק עֲוֹנוֹת). חִטֵּא (הזה דָמִים או מי נִדה לְטַהר הטֻמאה). זָרָה (דגן לנקותו מן התבן ומן המֹּץ. “זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים”). *נִפֵּץ (צמר, על ידי רִסוק וסֵרוק). שָׂרַק (פשתן). *רִקֵּד (קמח בנפה לנקותו מן הַסֻּבִּין ומן הפסֹלת). *נִפָּה (כנ"ל). כָּבַר (בכברה שנקביה גדולים מנקבי הנפה). *סִנֵּן (זקק נוזלים על ידי כלי מנֻקב או אריג חוֹרִי). *פָּלָה, *פִּלָּה (בדק בגדים לנקותם מן הכִּנִּים). *נִכֵּשׁ (עקר עשבים רעים מן האדמה). *כִּבֵּד (רצפה מעפר ואבק). טִאטֵא (במטאטא). *צָלַל (נוזלים. *עֲכוּרָה הָיְתָה הֶחָבִית וְצָלַלְנוּ אוֹתָהּ). פִּנָּה (הוציא הכל למען ישאר המקום פנוי. “פִּנִּיתִי הַבַּיִת”). בִּעֵר (הוציא הכל ולא השאיר דבר. “וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ”. " בִּעוּר חָמֵץ). *גִּפֵּר (עשן בגפרית, למען הגן על בית, כלים וצמחים מפני רמשים ומזיקים). *סִלֵּת (נִפה לסֹלת. *הַמְסַלֵּת קַב אוֹ קַבַּיִם לִסְאָה. תרומות יא, ח).

– הֵסִיר חֶלְאָתוֹ מִמֶּנּוּ. *הֶעֱבִיר אֶת הַזָּהֳמָה.

*פָּסְקָה זָהֳמָתוֹ. *נִסְתַּנֵּן (*כָּל זְמַן שֶׁהַפְּסֹלֶת בַּכֶּסֶף אֵינוֹ מַרְאֶה יָפְיוֹ. נִסְתַּנְּנָה הַפְּסֹלֶת מִמֶּנּוּ

מַרְאֶה שִׁבְחוֹ. במדבר רבה, ז).

ע"ע רחץ

462 טֹהַר ש. טָהֳרָה. בֹּר. נִקָּיוֹן. *נְקִיּוּת זֹךְ. °זַכּוּת. °בְּהִירוּת. °בְּרִירוּת. °צְלִילוּת. *חִטּוּי (ובזמננו משתמשים בשם זה לטהור בסממנים להמתת חידקים ומזיקים disinfection). °טִהוּר. °זִכּוּךְ. °זִקּוּק. °סִנּוּן. *בִּעוּר (*בִּעוּר חָמֵץ). °בֵּרוּר (°ברוּר דְּבָרִים). *לִבּוּן (באש ובדרכים אחרים). *גִּעוּל (על ידי טבילה במים רותחים). רַחַץ. *רְחִיצָה. *כְּבִיסָה. °תִּכְבֹּסֶת.

– נְטִילַת יָדַיִם. *טְִבִילָה. *שְׁטִיפָה. *הֲדָחָה. *צֵרוּף. °נִפּוּץ. °נִפּוּי. *נִכּוּשׁ. °סִנּוּן. °סֵרוּק, °מֵרוּק. °טֵאוּט (נקוי במטאטא).

חמרי טהור ונקוי: נֶתֶר (מלח חריף או כל נתרן). בֹּרִית (מין אפר לנִקוי וחטוי). °אַשְׁלָג (חֹמר כביסה שמוציאים מאפר צמחים). °סַבּוֹן (בֹּרִית).

463 טוֹב. ח. טוֹב לֵב. בַּעַל לֵב. נִלְבָּב. טוֹב וְסַלָּח. אִישׁ חֶסֶד. רַב חֶסֶד. גּוֹמֵל חֲסָדִים. * מִתְנַהֵג בְּמִדַּת הַחֶסֶד. *מִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. רַחוּם. *רַחֲמָן. נָדִיב. נְדִיב לֵב. *נַדְבָן. *בַּעַל צְדָקָה. *בַּעַל מִדּוֹת. °אֲצִיל רוּחַ. °אֲצִיל נֶפֶשׁ. *מַשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה. °יְקַר רוּחַ. *אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת. טְהוֹר עֵינַיִם (רואה אך את הטוב בעולם). *אֵין בּוֹ לֹא קַפְּדָנוּת וְלֹא עַקְשָׁנוּת. *אֵין בּוֹ לֹא קַפְּדָנוּת וְלֹא עַקְשָׁנוּת. *נוֹחַ לוֹ וְנוֹחַ לָעוֹלָם. *נוֹחַ לָעֶלְיוֹנִים וְנוֹחַ לַתַּחְתּוֹנִים (לבני אדם). ע"ע נדיב

– טוֹב. יָפֶה. *כָּשֵׁר. *מֻכְשָׁר. *רָאוּי. *מְסֻגָּל. *יָאֶה. *יָאוּת. *נָאֶה. *נָאוֹת. *הוֹגֵן, *הָגוּן. *נוֹחַ. נָעִים. נֶחְמָד. רָצוּי. °מַשְׂבִּיעַ רָצוֹן. °מְאֻוֶּה (דבר שרוצים בו). *מְתֻקָּן. *מְשֻׁבָּח. *מְשֻׁפָּר. בָּרוּר. נִבְחָר. בָּחוּר. בָּחִיר. * עִדִּית (קרקע). °מוֹפְתִי (ראוי לשמש מופת). *מְסֻלָּת. °תָּקִין (נורמלי). °סְגֻלִּי (ראב"ע).

– °רָאוּי לְשֶׁבַח. *רָאוּי לְאִצְטְלָה (של חכמה, של מעשים טובים). °רָאוּי לִדְפוּס (דבר שבכתב). *קַב וְנָקִי (מעט וטוב). נִפְלָא. *מְצֻיָּן. *מְעֻלֶּה. *מָאוֹר. (*הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה). *עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְּבֵי הַגֶּפֶן (חבור טוב עם טוב. נאה ומתקבל). *בֶּן אֲכִילָה (ראוי לאכילה).

– טוֹב. מֵיטָב. מִבְחָר. מִבְחוֹר. בְּחִיר.

*הַמְשֻׁבָּח. *הַמְעֻלֶּה. *הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. *טוֹב שֶׁבְּ… (*טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים. *טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים). *הַמֻּבְחָר. *הַמְסֻלְסָל (*הַמְסֻלְסָל שֶׁבַּשִּׁירִים. שיר השירים רבה). סְגֻלָּה (*“וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים”). סְגֻלַּת הַסְּגֻלָּה. *אֵין לְךָ טוֹב הֵימֶנּוּ (*אֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה). *שָׁקוּל כְּנֶגֶד. *שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. *כְלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה. *מְעֻלֶּה שֶׁבְּ". (*מְעֻלֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. *מְעֻלָה שֶׁבִּבְרָכוֹת). כְּלִיל תִּפְאֶרֶת. כְּלִי חֵפֶץ. מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר. *חֲטִיבָה. דבר יקר וחביב). °יְקַר הַמְּצִיאוּת. כְּלִי חֶמְדָּה. חֶמְדַּת עַיִן. שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה (אוצרות יקרים). מַשְׂכִּית (ציור נפלא). מַשְׁכִּיּוֹת. *מִשֻּׁפְרָא דְשֻׁפְרָא (א. מן היפה שביפה). *לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא (א. למעלה מכל). °בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. מְשֻׁכְלָל. אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. *הַשֶּׁמֶן וְהַסֹּלֶת ("מִשַׁמְנוֹ וּמִסָּלְתּוֹ). חֵלֶב (חֵלֶב הָאָרֶץ. חֵלֶב חִטִּים). עוֹלֶה עַל כֻּלָּם. *כְּנֶגֶד כֻּלָּם (*וְתַלְמוּד תּוֹר8ה כְּנֶגֶד כֻּלָם). זִמְרָה (ע. “מִזִּמְרַת הָאָרֶץ”). גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת (ראש כותרת העמוד). כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר. כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ. *טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת. *כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (עשה כפי שראית, כי טוב הוא).

– *כְּהֹגֶן. *כַּהֲלָכָה. *כְּתִקּוּנוֹ. °כְּיָאוּת (כמו שצריך להיות). *כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לוֹ. *הַכֹּל אָתֵי שַׁפִּיר (א. הכל עולה יפה). *אַלְיָה – וְקוֹץ בָּהּ (טוב ויש בו צד רע).

• טוֹב מִמֶּנּוּ. *טוֹב יוֹתֵר. עוֹלֶה עָלָיו.

*עָדִיף (*חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא). *עֲדִיפוּת (*אֲפִלּוּ ר' יְהוּדָה מוֹדֶה דְּאֵין עֲדִיפוּת בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים, אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה. תוספתא ברכות מא).

– *אֵין טוֹב בְּלִי רַע.

464 טוֹב פ. טוֹב לוֹ. הוּטַב לוֹ. רָוַח לוֹ. * נִתְרַוַּח. הָיְתָה לוֹ הָרְוָחָה. הִרְחִיב ה' לוֹ. יָצָא לַמֶּרְחָב. *הָיָה לוֹ רֶוַח. שָׁכַח רִישׁוֹ. *עֲמָלוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד. *בָּא בָקְרוֹ. *עַרְבּוֹ נַעֲשָׂה בֹקֶר. מָצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ. *הִשְׁתַּבַּח (*יַיִן כָּל זְמַן שֶׁהוּא מִתְיַשֵׁן מִשְׁתַּבֵּחַ. שיר השירים רבה). *הוּקַל לוֹ. הָיְתָה לוֹ אוֹרָה. רָאָה אוֹר גָּדוֹל. נָגַהּ עָלָיו אוֹר. אוֹר זָרוּעַ לוֹ. נִבְקַע אוֹרוֹ בָּא אוֹרוֹ. שָׁפְרָה עָלָיו נַחֲלָתוֹ. *שָׁפַר עָלָיו חֶלְקוֹ. *הִשְׁבִּיחַ. חֲבָלִים נָפְלוּ לוֹ בַנְּעִימִים. ע"ע הצליח (צלח)

465 (טוח) טָח פ. (בטיח: מלט, טיט, וכדומה). חָמַר (בחֵמר). כָּפַר (בכֹפר). *זָפַת, °זִפֵּת (בזפת). שָׂד, *סָד, *סִיֵּד (בסיד). מָשַׁח (בשמן וכדומה). מָרַח (כל דבר רך, כגון חמאה על פת, סממנים וכדומה. “יִשְׂאוּ דְבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמִרְחוּ עַל הַשְׁחִין”…). *מֵרַח (כנ"ל). סָךְ, הֵסִיךְ (בשמן. “וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן”. “וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ”).

466 טָחַן פ. (ברֵחַיִם. “וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם”). שָׁחַק (הדק עד לאבק. “אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם”. *שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם). דָּקַק, דַּק, הֵדַק (שחק לעפר. “תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק”. “וַיּוֹצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה… וַיִּשְׂרֹף אוֹתָהּ… וַיָּדֶק לֶעָפָר”). כָּתַת, כִּתֵּת (“כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת”. “וַיְנַתֵּץ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת… כִּתַּת לְהֵדַק”). כָּתַשׁ, * כִּתֵּשׁ (“אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ”). פּוֹרֵר (“אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָם”). *פֵּרַר (מאכל לפירורים. * יוֹתֵר מִשֶּׁהַיֶלֶד אוֹכֵל, מְפָרֵר). *רִסֵּס (שבר לרסיסים). *רִסֵּק (*תַּפּוּחַ שֶׁרִסְּקוֹ). *גָּרַס (עשה גריסים). הִגְרִיס (שבר. “וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי”).

467 טַל ש. אֶגְלֵי טַל. שִׁכְבַת טַל. טַל מַשְׁכִּים (של בוקר). רְסִיסֵי לַיְלָה. רְבִיבִים.

468 טִמֵּא פ. גֵּאַל. פִּגֵּל. זִהֵם. *לִכְלֵךְ. טִנֵּף (רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם?"). *הִכְתִּים (לכלך ונשארו כתמים).

469 טָמֵא ת. טְמֵא נֶפֶשׁ. מְגֹאָל. נֶאֱלָח. *מְזֹהָם. *מְטֻנָּף. *מְסֹאָב. בִּלְתִּי טָהוֹר. אִי נָקִי. מְשֻׁקָּץ. נִמְאָס. נִבְזֶה. נִתְעָב. מְתֹעָב. *מְכֹעָר. פִּגּוּל (דבר מתֹעב): “בְּשַׂר פִּגּוּל”. “מְרַק פִּגּוּלִים”). שֶׁקֶץ. שִׁקּוּץ.

– כְּנֵצֶר נִתְעָב. כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ. כֻּלּוֹ סָג, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ.

470 טֻמְאָה ש. חֶלְאָה. *זָהֳמָה. סְחִי. *טִנּוּף. *טִנֹּפֶת. *לִכְלוּךְ. פִּגּוּל. שִׁקּוּץ. נִוּוּל. *כִּעוּר. *עֲכִירוּת (מלשון עכר, הפך צלילות וטוהר).

– *אַב הַטֻּמְאָה (מקור הטֻּמאה, המטַמֵּא בְמַגָּע). אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה (מקור ראשון לטֻמְאָה).

471 טָמַן פ. הִטְמִין. צָפַן. הִצְפִּין. הֶחְבִּיא. סִתֵּר. הִסְתִּיר. הֶעְלִים. כִּסָּה (דברים, סוד). *הִכְמִין. *גָּנַז. *הִצְנִיעַ. *הִבְרִיחַ (סחורה ממכס, וכדומה). °אִחְסֵן (שם במחסן).

– טָמוּן. נִטְמָן. צָפוּן. שָׂפוּן (ע). *חָבוּי. נֶחְבָּא. נִסְתָּר. מְסֻתָּר. נֶעְלָם. *גָּנוּז. *מֻצְנָע. *סָמוּי מִן הָעַיִן. כָּמוּס (סוד). *טָמִיר. מְכֻסֶּה. סָתוּם (דבר). “נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים” (מ. על אדם שהוא עניו ואינו מתראה ברבים). *מְאֻחְסָן (נתון למשמרת במחסן).

472 *טָעָה פ. שָׁגָה. שָׁגַג. נִכְשַׁל. *הִשְׁתַּבֵּשׁ הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה

– נוֹקַשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ. *פִּיו הִכְשִׁילוֹ (לגלות דבר שלא היה ברצונו לגלות). *טָעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת. *טוֹעֶה כְּמַקֵּל שֶל סוּמָא. *כְּסוּמָא בַאֲרֻבָּה (טועה כסומא הנופל בבוֹר). *טָעוּת הִיא בְּיָדוֹ. “שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין” (דברי התנצלות, שהרי כל אדם עלול לשגות). *שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּוָן דְּעָל עָל (טעות משנכנסה. קימת, וקשה לתקנה).

– *אֵין לְךָ שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה! (ר"ה ל:)

473 * טָעוּת ש. מִשְׁגֶּה. מְשׁוּגָה (ע). שְׁגִיאָה. שְׁגָגָה. *שִׁבּוּשׁ. *הִשְׁתַּבְּשׁוּת. מִדְחֶה. (אך במעשה, לא בדבור ולא בכתב. “עָשָׁה מִדְחֶה”. ט"מ).

– *טָעוּת סוֹפֵר (שגיאת המעתיק, ובזמננו שגיאת הסופר). °טָעוּת הַדְּפוּס (טעות הסַּדָּר בדבר נדפס). *ְטָעוּת. בְּמִשְׁגֶּה. בִּשְׁגָָה. בִּשְׁגִיאָה. בְּלִי מֵשִׂים (שלא בצדִיָּה). *שֶׁלֹּא בְּכַוָּנוה. *שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן. *בְּהֶסַּח הַדַּעַת. ע"ע כַּוָּנָה

474 טָעַם פ. (“טָעַמְתִּי מְעַט דְּבָשׁ”). *נָגַס (נשך חלק ממאכל כדי טעימה. *נָגַס מִן הַמַּאֲכָל).

– טַעַם. *חוּשׁ הַטַּעַם. °טָעִים (שטעמו טוב). *טַעַם גַּן עֵדֶן. מְחַיֶּה נֶפֶשׁ. מֵשִיב נֶפֶשׁ.

ע"ע נעים מתוק

– °חֲסַר טַעַם. תָּפֵל (מבלי מלח, ובכלל בלי טעם).

475 טָעַן פ. (שם משא. “טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם”). *הִטְעִין. עָמַס (“וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ”). הֶעֱמִיס (“אָבִי הֶעֱמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד”). שָׂם מַשָּׂא עָלָיו.

– נָשָׂא מַשָּׂא. עָמוּס מַשָּׂא. עָמוּס מַשָּׂא לַעֲיֵפָה.

– מִלֵּט מַשָּׂא (הסיר, פרק). ע"ע נשא

– טָעַן טַעֲנָה. ע"ע ענה

476 *טַעֲנָה ש. *דִּין וּדְבָרִים. *עִרְעוּר. *מֶחָאָה. *טַעֲנָה נִצַּחַת. (חזקה, שאין עליה תשובה). תְּלוּנָה. *קֻבְלָנָה. *עֲקִיפִין. (“*בָּא עָלָיו בַּעֲקִיפִין” – בטענות שוא ומרמה). *פִּתְחוֹן פֶּה ("יֵשׁ לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ). °הַשָּׂגָה (טענה לסתּוֹר).

477 *טִפָּה פ. (*טִפַּת חָלָב. *טִפַּת דָּם. *טִפַּת מַיִם וכדומה). נֵטֶף. אֵגֶל (“אֶגְלֵי טַל”). רָסִיס. (“רְסִיסֵי טַל”). *קֹרֶט (*קֹרֶט דָּם). מַר (נ. ע. “כְּמַר מִדְּלִי”). *צִחְצוּחַ, *צִחְצוּחִית (טפה בהירה מהולה בתוך נוזל מגֻבש יותר, כגון צחצוחית רֹק בדם, צחצוחי חלב בגבינה וכדו').

478 טָרוּד ת. * עָסוּק. אֵין עִתּוֹתָיו בְּיָדוֹ. * אֵין סֵפֶק בְּיָדוֹ. * אֵין הַשָּׁעָה בְּיָדוֹ. * מִתְעַסֵּק בְּעִסּוּקִים הַרְבֵּה. * אֵינוֹ פָּנוּי. * אֵין לוֹ פְּנַאי. * תָּפוּס (מטופל במשהו ואינו פנוי). * רְדוּף טְרָדוֹת.

478א טָרַח פ. יָגַע. *הִתְיַגַּע. *הִשְׁתַּדֵּל. עָסַק. הִתְעַסֵּק. *טִפֵּל בְּ… עָבַד. עָשָׂה. הִתְאַמֵּץ. *הִטְרִיחַ עַצְמוֹ. עָמַל. לֹא חָשַׂךְ עָמָל מִנַּפְשׁוֹ. *כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע עַד… *הִתְלַבֵּט (*הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרָעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ, לא"י).

– טֹרַח (“הָיו עָלַי לָטֹרַח”). *טִרְחָה (*כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת. ברכות נח.). יְגִיעָה. *עֵסֶק. *הִתְעַסְּקוּת. °הִשְׁתַּדְּלוּת. מַאֲמָץ. °הִתְאַמְּצוּת. *טִפּוּל. *לֶבֶט. *לְבָטִים. (*זֶה לוֹט שֶׁהֵבִיא לוֹ לִבְטֵי לְבָטִים). °הִתְלַבְּטוּת. סֵבֶל. סְבָלוֹת. תְּלָאָה. מַתְּלָאָה.

– *הִטְרִיחַ (אחרים). *הִטְרִיחַ עָלָיו. הָיָה עָלָיו לָטֹרַח. *הִטְרִיד. הֶלְאָה אוֹתוֹ. הוֹגִיעַ אוֹתוֹ. יִגַּע אוֹתוֹ.

– *טַרְדָּן. *טַרְחָן.

 

י    🔗

479 *יֵאוּשׁ ש. מַפַּח נֶפֶשׁ. *פַּחֵי נֶפֶשׁ. מְגִנַּ לֵב. אֵין תִּקְוָה. אֶפֶס תִּקְוָה. *אַכְזָבָה. תּוֹחֶלֶת נִכְזָבָה.

480 (יאש) נוֹאַשׁ פ. הִתְיָאֵשׁ. אָמַר נוֹאָשׁ. יֵאַשׁ אֶת לִבּוֹ (קהלת ב, כ). אָבְדָה תִקְוָתוֹ. אָפְסָה תִקְוָתוֹ. נִכְזְבָה תוֹחַלְתּוֹ. *אָבַד סִבְרוֹ. *בָּטֵל סִכּוּיוֹ. אָבַד לִבּוֹ (ע. “יֹאבַד לֵב הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים”, ירמיה ד, ט). הִשְׁתּוֹחַח. *הִתְאַכְזֵב. *יָצָא בְּפַחֵי נָפֶשׁ. שָׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת.

דברי יֵאוּשׁ: טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. נִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים. יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ. מַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל? אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי? אָשִׂישׂ כִּי אֶמְצָא קֶבֶר. נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי. תּוּשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי. לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב. לָמָּה חַיִּים לְמָרֵי נֶפֶשׁ? לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם אָמוּת? לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן? יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי. אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בוֹ. יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. * חַיַּי אֵינָם קְרוּאִים חַיִּים. עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. *כָּלוּ כָּל הַקִּצִּים. כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.

481 יָבֵשׁ פ. (“יָבֵשׁ חָצִיר”). הוֹבִישׁ (ע. “הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה”). חָרַב (“יֶחֱר7ב מַעְיָנוֹ”). נָבֵל (עָלֶה נָבֵל). קָמֵל (“קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ”). דָּלַל (“דָּלְלוּ יְּאוֹרֵי מָצוֹר”). אֻמְלַל (ע. “אֻמְלַל יִצְהָר”). *כָּמַשׁ. * נִכְמַשׁ (* שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב שֶׁנּוֹחָה לְהִכָּמֵשׁ). צָמַק (*צָמְקָה רֵיאָה שֶׁלָּהּ – יבשה והתכַּוצה). *הִצְטַמֵּק (*תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְּטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ). אָזְלוּ מַיִם (מני ים). *נִתְנַגֵּב (*נָשְׁבָה הָרוּחַ, נִתְפַּזְרוּ הֶעָבִים, זָרְחָה הַחַמָּה, נִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ. ויקרא רבה, לד). נִשַׁת ("נִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם. ישעיה יט, ה).

482 יָבֵשׁ ת. (“עֵת עיָבֵשׁ”) צָנוּם (“שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת”. *פַּת צְנוּמָה). צֹמֵק (“שָׁדַיִם צֹמְקִים”). *מְצֻמָּק (* בֵּיצִים מְצֻמָּקוֹת). חָרֵב (“פַּת חֲרֵבָה”). נוֹבֵל (“צִיץ נוֹבֵל”). דַּל (“מַדּוּעַ כָּכָה אַתָּה דַל?”). *כָּמוּשׁ (* שׁוֹשַׁנָּה יוֹצֵא עָלֶיהָ שָׁרָב הֲרֵי הִיא כְמוּשָׁה). צִחֶה (ע. צמא למים). צָחִיחַ (“צְחִיחַ סֶלַע”). חָרֵר (“וְשָׁכֵן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר”). *נֻקְשֶׁה (אכל שיבש ונשחת). *נָגוּב (" יָד נְגוּבָה. ביחוד לחות שיבשה. *וְזָרְחָה הַחַמָּה וְנִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ).

– כְּאֵלָה נוֹבֶלֶת עָלֶהָ. כְּגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ.

483 °יֹבֶשׁ ש. °יְבֵשׁוּת. חֹרֶב (מחֹסר לחות. (“אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב”). חֲרָבוֹן (“חַרְבוֹנֵי קַיִץ”). שָׁרָב (להט השמש. חֹם השמש). בַּצֹּרֶת (הֹסר גשמים) צִיָּה (“צִיָּה גַם חֹם”).

484 יַבָּשָׁה ש. חָרָבָה (ע). צִיָּה (מדבר “בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם”). צָיוֹן (ע).

485 יָגַע פ. *הִתְיַגַּע. לָאָה (ע). נִלְאָה. עָיֵף. יָעַף (ע). פִּגֵּר (בזמננו נחשל, שלא התקדם בעבודתו כחבריו). *טָרַח *הִתְלַבֵּט. עָמַל. *הִתְעַמֵּל (בזמננו התרגל בתרגילי גוף לשם בריאות וחריצות). *הִשְׁתַּדֵּל. *הִשְׁתַּדֵּר. *הִתְחֵַּבֵּט (התאמץ להשיג דבר, להבין דבר)

– עָיְפָה נַפְשׁוֹ. תַּם כֹּחוֹ. כָּלָה כֹחוֹ. כִּלָּה

כֹחוֹ. קָצְרָה נַפְשׁוֹ. קָצְרָה רוּחוֹ. *הִתְיַגַּע בְּכָל כֹּחוֹ. *כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע עַד… כָּבְדָה הָעֲבוֹדָה עָלָיו.

– הוֹגִיעַ. יִגַּע ("אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל

הָעָם", יהושע ז, ג). הֶלְאָה. הִכְבִּיד עָלָיו. הִכְבִּיד עָלָיו עֻלּוֹ. עָבַד בּוֹ בְּפֶרֶךְ. הִתְעַמֵּר בּוֹ. *הִטְרִיחַ. *הִטְרִיד. *הֵבִיא עָלָיוו לִבְטֵי לְבָטִים.

– *יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמֵן; יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמֵן (אין הצלחה בלי עמל).

הפוכו: *לֹא הִטְרִיחַ. *לֹא אָמַר לִי הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָקוֹם לְמָקוֹם (בר"ר, צח).

486 יָגֵעַ ת. יְגִיעַ כֹּחַ. לֵאֶה. נִלְאֶה. עָיֵף. יָעֵף. עָיֵף וְיָגֵעַ. כּוֹשֵׁל.

487 יָגִיעַ ש. יְגִיעַ כַּפַּיִם. יְגִיעָה. עָמָל. תְּלָאָה. מַתְּלָאָה. טֹרַח. *טִרְחָה. *טִרְדָּה. מַשָּׂא. *לֵאוּת. סֵבֶל. סֹבֶל. סִבְלוּת. ע"ע עבודה

– °לֵאוּת. °עֲיֵפוּת. * עִפּוּי (חגיגה טו.). קֹצֶר רוּחַ.

פתגמים: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ (תהלים, קכח, ב). *שָׂם עַצְמוֹ כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשָּׂא. *ָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמַיִם (ברכות ח.). *אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל חֲבֵרוֹ (מעט משלו נעים לו מהרבה משל אחרים – ב"מ לח.). *כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ אֲחֵרִים לִי – כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לַאֲחֵרִים (קהלת רבה, ב). *אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְבָרִים שֶׁל טַעַם וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ (ע"ז יח.). *בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. *כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח? – מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. *אִם אֵין אָדָם מֵכִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת? *צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹל בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְהַקָּבָּ"ה שׁוֹלֵחַ בִּרְכָתוֹ (תנחומא ויצא, יג).

488 יָד ש. זְרוֹעַ. אֶזְרוֹעַ (ע). קָנֶה (החלק העליון של היד מן הכתף עד המרפק). אַמָּה (החלק התחתון של היד מן המרפק ולמטה). מַרְפֵּק (בין הקנה והאמה). כַּף, כַּף הַיָּד. *גַּב הַיָּד (הכף למעלה). אֶצְבַּע. * פַּס יָד, *פִּסַּת יָד (הכף והב והאצבעות). *קִבֹּרֶת (הבשר העבה שבראש הזרוע למול בית השחי). *שֶׁחִי. *בֵּית הַשֶּׁחִי (השקע במקום החבור התחתון של הזרוע והגוף). אַצִּילֵי הַיָּדַיִם, אַצִּילוֹת הַיָּדַיִם (הזרועות העליונות, אצל השכם). תַּחַת אַצִּילוֹת הַיָּדַיִם (בתי השחי). ע"ע אצבע

– יָד של כלי). °יָדִית (כנ"ל). נִצָּב (של סכין, חרב וכדומה). *קַת (של כידון, קנה רובה וכדומה). *קַתָּא (כנ"ל). *בֵּית יָד. *בֵּית אֲחִיזָה. *אֹזֶן. *אֹגֶן. עֵץ (“עֵץ חֲנִיתוֹ”).

489 (ידה) הוֹדָה פ. הִתְוַדָּה. נָתַן תּוֹדָה. הִגִּיד. גִּלָּה. לֹא כִסָּה. לֹא כִחֵד.

– הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ. קָרַע סְגוֹר לִבּוֹ (מ). °פָּתַח סְגוֹר לִבּוֹ. “אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר”. *ַלְדוּת הָיְתָה בִי.

– הוֹדָה לוֹ (במובן החזיק לו טובה). *הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה. *הִכִּיר לוֹ טוֹבָה. הִגֵּישׁ לוֹ שַׁלְמֵי תוֹדָה (מ). קִדֵּם פָּנָיו בְּתוֹדָה (מ). שִׁלֵּם לוֹ תּוֹדוֹת (מ). ע"ע פִּרְסֵם

פתגמים: *בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ, אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן (תנחומא, מטות כב). *חַמְרָא לְמָרֵיהָ וְטֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵהּ (א. היין לבעליו והטובה לנותנו. למַשקה. מן הראוי להודות גם למגיש העזר).

490 יָדוּעַ, נוֹדָע. גָּלוּי. *גָּלוּי וְיָדוּעַ. *מְפֻרְסָם. *רֹוֵחַ (*תּוֹרָה יוֹצֵאת וְרֹוַחַת). – *דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּם יוֹדְעִים אוֹתוֹ. *הַכֹּל יוֹדְעִין לָמָּה כַּלָּה נִכְנֶסֶת לַחֻפָּה. °הַמְפֻרְסָמוֹת אֵינָם צְרִיכִים רְאָיָה.

491 יָדַע פ. בָּן (נ). הֵבִין. הִשְׂכִּיל. הִכִּיר (“וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית”). °הִשִּׂיג (בשכלו). °תָּפַס (בשכלו). *הִבְחִין (בטיבו של דבר). *הִרְגִּישׁ בּוֹ (שהוא נמצא). *נָתַן דַּעְתּוֹ עָלָיו (שם אליו לב).

– לֹא נִכְחָד מִמֶּנּוּ.

יודע: *נָהִיר לוֹ. *בָּרוּר לוֹ. גָּלוּי לוֹ. *גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו. אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ. בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן. *יוֹדֵעַ… עַל בֻּרְיוֹ. *בָּרִי לוֹ. °יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר.

– *יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ. *יָרַד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ. *יָרַד לְעֻמְקוֹ. יָדַע אֶת נֶפֶשׁ… (הֵבִין לְנֶפֶשׁ… “וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם”. שמות כג, ט). נִגְלָה לוֹ. נִגְלָה לוֹ רָז. נוֹדַע לוֹ. הֻגַּד לוֹ. יָדַע שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ. (כל ארחותיו).

לא ידע: נֶעְלַם מִמֶּנּוּ. °נֶעְדַּר מִמֶּנּוּ. נִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ. נִסְתַּר מִמֶּנּוּ. לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ

לִשְׂמֹאלוֹ. *לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו. *רוֹפֵף בְּיָדוֹ (*הֲלָכָה רוֹפֶפֶת בְּיָדוֹ – יודע ואינו יודע). *יוֹדֵעַ פֶּרֶק בּ… (יודע קצת). לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים (איני יודע). אֱלֹהִים מֵבִין דַּרְכָּהּ. *אֲנָא לָא חִילַק יָדַעְנָא וְלָא בִילַק יָדַעְנָא (חילק ובילק – שמות סתמיים של בני אדם. איני יודעי לא חילק ולא בילק – לא כלום).

עשה שלא בידיעת חברו: חוּץ מִדַּעְתּוֹ. *שֶׁלֹּא בִידִיעָתוֹ. °שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ. °שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמָתוֹ.

• הוֹדִיעַ. *הִכְרִיז (ברבים ובקול). *מָסַר מוֹדָעָה. הֶעֱבִיר קוֹל (וַיֵּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה.. אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ". שמות לו, ז). * גִּלָּה דַעְתּוֹ. *עָשָׂה פֻּמְבִּי לַדָּבָר. °דִּוַּח (מסר דין וחשבון). גָּלָה אָזְנוֹ (בסוד). גִּלָּה אָזְנוֹ (כנ"ל). *פִּרְסֵם (ברבים). בִּשֵּׂר (הודיע חדשות, על פי רֹב טובות). *הִצְהִיר (ברבים, למען ידעו). °שִּׁדֵּר (על ידי רַדְיוֹ).

492 *יְדִיעָה ש. דֵּעָה. דַּעַת מַדָּע. בִּינָה. תְּבוּנָה. °הֲבָנָה. שֵׂכֶל. °הַשְׂכָּלָה. °הַשָּׂגָה. °תְּפִיסָה. *הַבְחָנָה. °מְבִינוּת (ה. הידיעה להעריך ולשום סחורה או דבר שבכשרון) °מֻמְחִיּוֹת.

493 *יִהֵד פ. גִּיֵּר. *קֵרַב אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. *הִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. *הִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם. *הִכְנִיס אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַיַּהֲדוּת.

– הִתְיַהֵד. *הִתְגַּיֵּר.

494 יוֹם ש. בְּעֶצֶם הַיּוֹם. *בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם (באותו יום גופו). כִּנְכוֹן הַיּוֹם. בַּחֲצוֹת הַיּוֹם. יוֹמָם (בשעות היום. “חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם”). °יְמָמָה (יום ולילה, כ"ד שעות). בַּעֲרוֹב הַיּוֹם. בִּפְנוֹת הַיּוֹם.

– *יוֹם שֶׁהֻכְפַּל בּוֹ “כִּי טוֹב” (יום ג' בשבוע, שבו נכתב פעמיים בתורה: “וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב”, והוא יום של מזל טוב להתחיל בו עבודה). מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב (כ"ד שעות). מֵעֵת לְעֵת (יממה, כ"ד שעות).

– בְּעוֹד יוֹם (טרם בו הלילה). *מִבְּעוֹד יוֹם (כנ“ל, *כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם. ד”א, ו). ימים: יוֹם הַמַּעֲשֶׂה (יום חֹל, לא שבת). °שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. * יוֹם חֹל. יוֹם טוֹב. *יְמוֹת הַגְּשָׁמִים (חרף). * יְמוֹת הַחַמָּה (קיץ). °יָמִים נוֹרָאִים (ראש השנה ויום הכפורים). *עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה (מראש השנה עד יום הכפורים).

בכל יום: יוֹם יוֹם. יוֹם בְּיוֹמוֹ. בְּכָל יוֹם וָיוֹם. יוֹם בְּיוֹמוֹ (“כַּלוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ”). מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

יום רע: יוֹם עֶבְרָה. יוֹם עֶבְרַת ה‘. יוֹם עֲבָרוֹת. יוֹם ה’ (יום הדין). יוֹם רָעָה. יוֹם מַפָּלָה. יוֹם הַפְּקֻדָּה (ענש). יוֹם הַשִּׁלֵּם (כנ"ל). יוֹם נָקָם. יוֹם נְקָמָה. יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה. יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה. יוֹם אֵיד (צרה). יוֹם עָנָן. יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה. יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה. יוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה. יוֹם מִלְחָמָה. יוֹם מַסָּה (כשאדם מתנסה בנסיון קשה). יוֹם קְרָב. * יוֹם הַדִּין. יום טוב: יוֹם טוֹב. יוֹם בְּשׂוֹרָה. יוֹם רָצוֹן. יוֹם יְשׁוּעָה. יוֹם מוֹעֵד. יוֹם חַג. יוֹם הֻלֶּדֶת. *יוֹם הַנֶּחָמָה (יום תחית המתים). – יוֹם אוֹר. יוֹם בָּהִיר. יוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים.

495 יַחַד. כְּאֶחָד (נ. “כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד, אַרְבַּע רִבּוֹא…”). *כְּאַחַת. עַל (נ. “וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים”). *בַּחֲבוּרָה. *בְּצֶוֶת. *בְּצַוְתָּא חֲדָא (א. כנ"ל). *בִּכְפִיפָה אַחַת (על הדרים יחד). *טַנְדּוּ (א. שְׁנַיִם יַחַד, איש ואשתו. *טָב לְמִתַּב טַנְדּוּ).

בהסכמה אחת: פֶּה אֶחָד. לֵב אֶחָד. *בְּדֵעָה אַחַת. שְׁכֶם אֶחָד. *כָּתֵף אַחַת (*נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כָּתֵף אַחַת).

496 יָחִיד ת. יְחִידָה. *יָחִיד וּמְיֻחָד. בּוֹדֵד. מִתְבּוֹדֵד. גַּלְמוּד. עֲרִירִי. נָזִיר. *פָּרוּשׁ. *פּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר. *יָחִיד בְּדוֹרוֹ. *יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בְּאֵין קָרוֹב וּבְאֵין גּוֹאֵל.

497 (יטב) הֵיטִיב עִמּוֹ, פ. הֵיטִיב לוֹ. עָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד. עָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד וֶאֱמֶת. נָטָה אֵלָיו חֶסֶד. מְשָׁכוֹ חֶסֶד. גָּמַל לוֹ חֶסֶד. גָּבַר עָלָיו חַסְדּוֹ (למעלה מן הראוי). חָנַן אוֹתוֹ. מָשַׁךְ לוֹ צְדָקָה. גָּמַל אוֹתוֹ טוֹב. גָּמַל אוֹתוֹ טוֹבָה. עָשָׂה לוֹ טוֹבָה. עָשָׂה עִמּוֹ טוֹב. הֵבִיא עָלָיו טוֹבָה. *הִנָּה אוֹתוֹ. *שָׁקַד עַל תַּקָּנָתוֹ. *הִשְׁפִּיעַ עָלָיו רֹב טוֹבָה. *עָשָׂה אִתּוֹ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת (בלי חנופה, בלי תקוה לגמול. *חֶסֶד שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁבְּפָנָיו הוּא חֶסֶד שֶׁל חֲנֻפָּה). לֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ מִמֶּנּוּ. חַסְדּוֹ מֵאִתּוֹ לֹא מָשׁ. *עָשָׂה לוֹ נַחַת. *הִשְׁפִּיעַ עָלָיו רֹב טוֹבָה. הָיָה לוֹ כְּטַל. הֶעֱמִידוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה.

מבקש שלא להיטיב עמו: *לֹא מִדֻּבְשָׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצָךְ (לא אבקש טובה ולא רעה). *שְׁקִילָא טֵיבוּתָךְ (נטולה טובתך).

– הֵיטִיב (במובן תִקן ויִפה. “וַתֵּיטִיב אֶת רֹאשָׁהּ”). תָּקַן. תִּקֵּן (*אֵין אוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם עֲמֹד וְקַלְקֵל בִּשְׁבִיל שֶׁתְּתַקֵּן. תוספתא חלה, א. ח). רִפָּא (“וְהַמַּיִם רָעִים… וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֵךְ שָׁם מֶלַח. וַיֹּאמֶר: רִפֵּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה, לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת”. מ“ב ב, יט–כא. “וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס”. מ”א יח, ל).

ע"ע עזר, תקן

498 יָיִן ש. יֵין גֶּפֶן. דַּם עֵנָב (ע)' דַּם עֲנָבִים (ע). מִשְׁרַת עֲנָבִים. חֶמֶר. *חַמְרָא (א). עָסִיס (כל משקה פירות). מֶזֶג (יין ממֻזג). מִמְסָךְ (כנ"ל). מֶסֶךְ (כנ"ל). יֵין הָרֶקַח (שנתנו בו סמים). יֵין תַּרְעֵלָה (מהול בארס להגדיל השִׁכָּרוֹן). *יֵין קוֹנְדִיטוֹן (מתֻקן בבשמים). *יֵין פְּסִנְטוֹן (מר). *יַיִן חָרִיף. *יַיִן קָשֶׁה. יַיִן מָהוּל (במים או בנוזל אחר). שְׁמָרִים (משקע יין). *יַיִן הַמְשֻׁמָּר (מששת ימי בראשית, לצדיקים לעתיד לבוא).

– סֹבֶא (משקה משַׁכֵּר). שֵׁכָר (כל משקה משַכֵּר בכלל ובפרט המשקה beer). °יַיִן שָׂרוּף, יי"ש (בראשי תבות, משקה חריף הנעשה ממשרפות יין או דגן או מחמרים תוססים אחרים). °שָׂרִיף (כנ"ל). °טִפָּה מָרָה (כנ"ל, ה). °בִּירָה (beer). *יֵין נֶסֶךְ (שהתקינו עובדי אלילים לפ|לחנם). *יֵינָם שֶׁל נָכְרִים.

– *יַיִן חַי (לא מהול). *יַיִן מִגִּתּוֹ (חדש שלא תסס עוד). *יַיִן צָלוּל (בהיר במראהו). *יַיִן עָכוּר (לא צלול).

– בֵּית יָיִן. בֵּית מִשְׁתֶּה. בֵּית מִשְׁתֵּה יָיִן. בֵּית מַרְזֵחַ. °מִסְבָּאָה.

פתגמים: יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ (תהלים קד, טו). אֹהֵב יַיִן… לֹא יַעֲשִׁיר (משלי כא, יז). תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ (שם לא, ו). *אֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן (ברכות לה.). *נִכְנַס יַיִן יוֹצֵאת הַדַּעַת (תנחומא הישן, שמיני ז). *נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (עירובין סה – המשתכר מגלה סודותיו). *אֵין לְךָ דָבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם. אֶלָּא יַיִן (ברכות מ.). *יַיִן – רֻבּוֹ קָשֶׁה לַגּוּף, וּמִעוּטוֹ יָפֶה (ד"א רבה, ז).

499 (יכח) הוֹכִיחַ פ. *הִתְוַכַּח. דָּן. נָדוֹן. * דִּיֵּן (*הָיוּ מְדַיְּנִים זֶה עִם זֶה). *נָשָׂא וְנָתַן. *שָׁקַל וְטָרָה. *הִתְפַּלְּפֵּל. *נִצַּח. (*תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה). *הִתְנַצַּח עִמּוֹ. *חָלַק עָלָיו. *פָּלַג עָלָיו. * נִתְעַצֵּם. *נִתְעַצֵּם בַדִּין (*שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר נָדוּן כָּאן וְאֶחָד אוֹמֵר כַּלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּעַד, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. סנהדרין לא:).

– הוֹכִיחַ אוֹתוֹ פ. גָּלָה לַמּוּסָר אָזְנוֹ. יִסֵּר אוֹתוֹ. שִׁחֲרוֹ מוּסָר. דִּבֶּר אוֹתוֹ מִשְׁפָּטִים. *הִטִּיף לוֹ מוּסָר. נָתַן לוֹ לֶקַח. נָזַף בּוֹ. גָּעַר בּוֹ. *דִּבֶּר אֵלָיו דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים.

פתגמים: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, יז). אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָ (משלי ט, ח). *כָּל זְמַן שֶׁתּוֹכָחָה בָּעוֹלָם, נַחַת רוּחַ בָּעוֹלָם (בראשית רבה, נד). *כָּל אַהֲבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ תּוֹכָחָה אֵינָהּ אַהֲבָה (בראשית רבה נד, ג).

500 הוֹכִיחַ פ. (שמש ראיה חותכת. * אֵשׁ תּוֹכִיחַ… *זִבְלוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו). °הוֹכִיחַ לוֹ. (ברר בראיות. סלק ספקותיו). *בֵּרַר לוֹ. *חִוֵּר לוֹ. הֶרְאָה אוֹתוֹ. *הִשְׁפִּיעַ עָלָיו. *שִׁדֵּל אוֹתוֹ. °שִׁכְנַע אוֹתוֹ. הֵבִיא אֱמוּנָה בְלִבּוֹ. *הֱבִיאוֹ לִידֵי הַכָּרָה. *סִלֵּק סְפֵקוֹתָיו. נָתַן אוֹת. נָתַן לוֹ אוֹת אֱֲמֶת.

– *מִכָּאן אַתָּה לָמֵד (נוכח). *נִמְצֵאתָ לָמֵד. ע"ע פתה

501 יָכֹל פ. מָצְאָה יָדוֹ. הִשִּׂיגָה יָדוֹ. יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ. הִגִּיעָה יָדוֹ. עָצַר כֹּחַ. *יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ. לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמֶּנּוּ. לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת. *סֵפֶק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. *יָפֶה כֹחוֹ.

הפוכו: לֹא מָצְאָה יָדוֹ. לֹא עָצַר כֹּחַ. לֹא הָיָה לְאֵל יָדוֹ. קָצְרָה יָדוֹ. *נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. נִפְלָא מִמֶּנּוּ

(“הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר”). נִפְלָא בְעֵינָיו (ע. “וַיִּפָּלֵא בְעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאומָה”). נִבְצַר מִמֶּנּוּ. נִשְׂגַּב מִמֶּנּוּ. בָּא עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה (מ. מלכים ב' יט, ג; ישעיה לז, ג). *אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא… (בפיו, לדבר ולא לעשות). °נֶעְדַּר הַיְכֹלֶת. °מְשֻׁלַּל הַיְכֹלֶת.

– הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי (לעשות הבלתי אפשר) אֶת רַגְלִים רַצְתָּ וַיָּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים? *לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא לפני הגמל המשא, ואין מטילים משא יתר).

502 יֶלֶד ש. יַלְדָּה (נקבה). יֶלֶד רַךְ. וָלָד (ע). יָלוּד. יִלּוֹד. נוֹלָד. עוּל (“הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ?”). *עוּלָה (*עולָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְּרָה לוֹ עָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטוֹס בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָהּ, זוֹ וַשְׁתִּי. אסתר רבה). עוֹלָל. עוֹלֵל. עֲוִיל (ע). עוּל יָמִים. מְעוֹלֵל. יוֹנֵק. יוֹנֵק שָׁדַיִם. יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ. *יָנוֹקָא (א). *תִּינוֹק. *תִּינֹקֶת. *תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ (בן יום אחד). *תִּינוֹק שֶׁל בֵּית רַבּוֹ. *בַּר־בֵּי־רַב (א. ילד בבית רבו). *דַּרְדַּק. גָּמוּל (ילד שנגמל משדי אמו). *פָּעוֹט (ר. פָּעוֹטוֹת). *טֶפֶל. *טַפְלָא (א). *טַלְיָא (א. *דְּכִירְנָא כַּד הֲוֵינָא טַלְיָא – זכורני בעודי ילד). טַף (שם קבוצי לילדים). *טַף שֶׁל זְכָרִים. *טַף שֶׁל נְקֵבוֹת. *עֻבָּר. *עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. נֵפֶל, נֶפֶל (ילד שנולד לפני זמנו ואינו חי). *סַנְדָּל (נפל שלא כלו לו חדשיו. * מֵאַרְבָּעִים יוֹם וְעַד שְׁלֹשָה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא סַנְדָּל, מִשְּׁלֹשָה חֳדָשִׁים וְעַד שִׁשָּׁה יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא נֵפֶל. ברכות ס.). – *נְיָר חָלָק (שלא נכתב עליו כלום. תינוק שלא קנה לו הרגלים ואפשר לאלפו). *לוּחַ חָלָק (כנ"ל). *שָׁפִיר (העור בו נמצא העֻבר במעי אמו). *שְׁלִיל (עֻבר מקֻפל עדין באבריו). *שִׁלְיָה (השלפוחית של העֻבר במעי אמו). מַמְזֵר (מי שנולד מתוך ביאה אסורה). – גָּמוּל מֵחָלָב, עַתִּיק מִשָּׁדַיִם (שמות של זלזול לחסרי ידיעה מתוך מעוט שנים). *אֵינוֹ בַּר עֳנָשִׁים (ממעוט שנים). * לֹא יָצָא מֵחִתּוּלֵי הַיַּלְדוּת.

– בֵּן יַקִּיר. יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. יֶלֶד טִפּוּחִים.

פִּרְחָח (צעיר וחסר נסיון). *אֶפְרֹחַ שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו. בֵּן פּוֹרָת (בן יפה. מס.).

פתגמים: *אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי – אֵלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן (שבת קיט.). *שׁוּתָא דְיָנוֹקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ (סוף סוכה – דבר הילד בשוק או של אביו או של אמו). *הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ (שבת י:). *אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל פִּיהֶן שֶׁל תּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן (שבת קיט: על למודם).

503 יְלוּדָה ש. (מספר הנולדים). °תְּלוּדָה. *פְּרִיָֹה וּרְבִיָּה. °פִּרְיוֹן. °הָרִבּוּי הַטִּבְעִי.

504 יַלְדוּת ש. שַׁחֲרוּת. נֹעַר. נְעוּרִים. נְעֻרוֹת, *נַעֲרוּת. בְּחוּרִים. בְּחוּרוֹת. °בַּחֲרוּת. עֲלוּמִים. *תִּשְׁחֹרֶת.

– מִשְׁחַר טַל יַלְדוּתוֹ. עוֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ. בִּימֵי חָרְפּוֹ. בִּדְמִי יָמָיו. מִנְּעוּרָיו. אֲבִיב הַחַיִּים. *בָּקְרוֹ שֶׁל אָדָם.

*כֶּד הֲוֵינָא טַלְיָא (כשהייתי ילד).

– מִן הַבֶּטֶן. מִבֶּטֶן אִמּוֹ. מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן.

פתגמים: שְׂמַח, בָּחוּר, בְּיַלְדוּתֶךָ (קהלת יא, ט. שהיא תקופת האושר). *דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּיַלְדוּתוֹ, מַשְׁחִירִים פָּנָיו לְעֵת זִקְנוּתוֹ (שבת קנב). *כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר.

505 יָלַד פ. הוֹלִיד. הִפְרָה. עִבֵּר.

– יָלְדָה. הִמְלִיטָה. *הֶעֱמִידָה בָנִים. *הֶעֱמִידָה וְלָדוֹת. *הִפִּילָה עֻבָּרָהּ. *הִפִּילָה (ילדה שלא בזמנה והעֻבר מת). דָּגַר (עוף שחמם הביצים). דָּגְרָה (כנ"ל) – פָּתַח ה' אֶת רַחְמָהּ. ה' פָּקַד אוֹתָהּ. (אם היתה חשוכת בנים תחלה, וילדה אחר כך).

– נוֹלַד. יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ. גָּח, הֵגִיחַ, מִבֶּטֶן הוֹרָתוֹ. *בָּא לָעוֹלָם. חָזָה שֶׁמֶשׁ (מ). *עָמְדוּ מִמֶּנּוּ (נולדו לו. * בַּשָּׁעָה שֶׁבָּא הקב"ה לִבְראוֹת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן רָאָה צַדִּיקִּים וּרְשָׁעִים עוֹמְדִין מִמֶּנּוּ).

– *עֻבְּרָה (נעשתה הרה). *נִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ. *הֶעֱמִיד בָּנִים. *הֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת (בנים). יֶלֶד יֻלַּד לוֹ. בֵּן נִתַּן לוֹ.

הפוכו: אֵין לָהּ וָלָד. ה' מָנַע מִמֶּנָּה פְּרִי בֶטֶן. סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ. עָצַר רַחְמָהּ.

– *עִבּוּרוֹ בְּ… וְלֵדָתוֹ בְּ… (*אֵשֶׁת אַבְרָם עִבּוּרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֵדָתָהּ בְּמִצְרַיִם). *הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ (*הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. כתובות מד.).

– *מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? *הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת.

506 יָם ש. הַיָּם הַגָּדוֹל (על חוף ארץ ישראל מערבה). יָם הָאַחֲרוֹן (כנ"ל). יָם הַמֶּלַח. הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי (כנ"ל). יָם הָעֲרָבָה (כנ"ל). הַיָּם הַתִּיכוֹן. יָם יָפוֹ. יָם כִּנֶּרֶת. יָם כִּנְּרוֹת. *יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה. *יָם גִּנּוֹסַר (כנ"ל). יָם חוּלָה. *חוּלָתָא. *יַמָּהּ שֶׁל סֻבְּכֵי, *יַמָּהּ שֶׁל סוּמְכֵי, מֵי מְרוֹם (כולם ים חולה שבגליל העליון). יַם־סוּף (לשון ים הדו שבין אפריקה וערב). יָם מִצְרַיִם. *אוֹקְיָנוֹס.

– חוֹף הַיָּם. שְׂפַת הַיָּם. חוֹל הַיָּם. לֶב־יָם (אמצע היום). לְבַב יַמִּים. לְשׁוֹן יָם. אֲפִיק יָם. מַעֲמַקֵּי יָם. קַרְקַע הַיָּם. מְצוּלוֹת יָם. נִבְכֵי יָם (מעמקי ים). בָּמֳתֵי יָם (כשהגלים מתרוממים). °גֵּאוּת הַיָּם (עלית הגלים). °שֵׁפֶל (ירידת הגלים).

– יָם סוֹעֵר (“הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר” יונה א, יא). יָם רוֹעֵם (“יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ”. תהלים צו, יא). זָעַף הַיָּם. הִכָּה גַּלִּים. יָם נִגְרָשׁ (מתגעש). מְצוּלָה רוֹתַחַת (“יַּרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה”, איוב מא, כג). הַיָּם כַּמֶּרְקָחָה (“יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה”. שם, שם).

– גַּלֵּי יָם. מִשְׁבְּרֵי יָם. *נַחְשׁוֹל (גל גדול).

– נַהֲמַת יָם (שאון הגלים). הֲמוֹן יָם (“יַּהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם”). שְׁאוֹן יָם. שְׁאוֹן גַּלִּים (“מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים, שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם”. תהלים סה, ז). סַעַר בַּיָּם (יונה א, ד). – יֵדַע הַיָּם. יוֹרֵד יָם (נוסע באניות). חֹבֵל הַיָּם (מושך בחבלי אניה. משרת באניה). רַב חֹבֵל (מנהיג, קברניט הספינה). מַלָּח. תָּפַשׂ מָשׁוֹט.

– עֵבֶר יָם. מֵעֵבֶר לַיָּם. מְדִינַת הַיָּם. (ארץ שמעבר לים).

507 יָנַק פ. מָצַץ. מָצָה. *סָפַג. *קָלַט. בָּלַע. עִלַּע (ע). *שָׁאַב (*וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. שבת ב, ד).

– הֵינִיקָה. חָלְצָה שַׁד.

– מֵינֶקֶת.

508 יָסַד פ. יִסֵּד. כּוֹנֵן. הֵכִין. °אִשֵּׁשׁ. *הִשְׁתִּית. °שִׁתֵּת. *בִִּסֵּס.

– נוֹסַד. יֻסַּד. נָכוֹן (“אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם”). יָרָה אֶבֶן פִּנָּה (אבן יסוד בפנת הבית. בשמוש במובן: הניח יסוד). הוּכַן (“וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא”). הִתְכּוֹנֵן. *אֻשַּׁשׁ * הֲלָכוֹת הַמְאֻשָּׁשׁות). *נִשְׁתַּת (הָעמד על יסוד: *נִשְׁתַּת הָעוֹלָם). *הֻשְׁתַּת (*הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם). *בֻּסַּס (*כִּסֵּא מְבֻסָּס). *הִתְבַּסֵּס (*מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם). עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ? (מה יסודו?).

509 יְסוֹד ש. יְסֻד (ע). יְסוּדָה (ע). מוֹסָד. מוּסָד. מַסָּד. כֵּן (בסיס. בסיס של כלים). מָכוֹן (“לְהַעֲמִידוֹ עַל מְכוֹנוֹ”). מְכֻנָה (ע. י"ש). *בָּסִיס. *שֵׁת, שִׁתִּין (* מִמְּקוֹם הַשִּׁתִּין נִבְרָא הָעוֹלָם). רֶגֶל. שָׁת, שָׁתוֹת ("הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן). אָשְׁיָה (“נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ”). * אֵם (*יֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת. סוכה, ו:). מַעֲמִיד (*הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּעֲמִיד). אֶדֶן (בסיס לעמוד או לכתל. “אַדְנֵי כֶסֶף”, לאהל מועד).

– אֶבֶן פִּנָּה. אֶבֶן הָרֹאשָׁה. *בִּנְיַן אָב (הנחת יסוד, שממנה מסיקים מסקנות).

– *עִקָּר (יסוד ושרש. *עִקַּר שַׁבָּת. *מַתְחִיל בָּעִקָּר וּמְסַיֵּם בַּתּוֹלָדוֹת. ירושלמי, ב"ק ב. א.).

– מוֹסְדוֹת תֵּבֵל. מוֹסְדֵי אֶרֶץ.

– מִמַּסַּד עַד הַטְּפָחוֹת.

* עַל יְסוֹד. °עַל סֶמֶךְ.

הפוכו: °בְּלִי יְסוֹד. תָּלוּי עַל בְּלִימָה. °אֵין לוֹ רַגְלַיִם. אֵין לוֹ שַׁחַר. °מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. *כִּסֵּא שֶׁל רֶגֶל אַחַת (ואינו עומד הכן). *הֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה. *דִּבְרֵי נְבוּאוֹת (בלי יסוד ובלי ראיה). °קָלוּט מִן הָאֲוִיר. °כְּעָנָף בְּלִי חֹרֶשׁ וּכְאִילָן בְּלִי שֹׁרֶשׁ (אלחריזי). *אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. ע"ע חלש

510 יָסַף פ. (“וְלֹא יָסַף עוֹד לְבַקֵּשׁ”. בעתיד משתמשים אך בהפעיל). הוֹסִיף (“וַיּוֹסֶף עוֹד לְדַבֵּר”). מָשַׁךְ (“תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר”). °הִמְשִׁיךְ. הֶאֱרִיךְ (“וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ”). עוֹד (“וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד”. “וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר”).

– *הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ (הוסיף דבר מה. פרוטה וכיוצא בזה, ובמליצה סתם כשהוסיף דבר). מוסיף לפעולה והיא מתמידה: וְעוֹמֵד (*נֵר שֶׁל שַׁבָּת דָּלוּק וְעוֹמֵד).

– *תּוֹסֶפֶת. °הוֹסָפָה. יִתְרוֹן. מוֹתָר. יִתְרָה. עֹדֶף.

511 יָעַד פ, (“הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ”. “וְאֶל חוֹף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ”), הוֹעִיד (“וְאִם לַמִּשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי”). הוֹכִיחַ (“הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי”). קִדֵּשׁ (“קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה”). הִקְדִּישׁ (“כִּי הֵכִין ה' זֶבַח, הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו”). *קָבַע (* הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵע7 לו שָׂכָר). נָקַב (“נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה”. “וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה… אֶת הַשֵּׁם”). * קָצַב (*מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לו). *פָּסַק (* פָּסַק לוֹ מְזוֹנוֹת). בָּחַר. בָּרָה (ע) בָּרַר. הִפְקִיד (“עַל חוֹמֹתַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים”). מִנָּה (“וַיְמַן ה' דָּג”. “הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל”).

512 (יעל) הוֹעִיל לוֹ (“מָה הוֹעִיל פֶּס6ל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ”). *מָצָא בוֹ תּוֹעֶלֶת. סָכַן (דבר לֹא יסכֹּן. שאין בו מועיל). הֶבֶל הוּא וְאֵין בּוֹ מוֹעִיל. הוֹעִיל לֹא יוֹעִיל. לֹא לַעֲזֹר וְלֹא לְהוֹעִיל. מִלִים לֹא יוֹעִיל בָּן. לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל. עַם

לֹא יוֹעִיל. *הֵבִיא תוֹעֶלֶת. שִׁוָֹה פְרִי. הֵבִיא פְרִי. ע"ע שָׂכָר

513 יַעַן (“יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם… לָכֵן…”). יַעַן וּבְיַעַן (“יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת עַמִּי… אֱמֹר…”). בִּגְלַל (“וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף”). בַּעֲבוּר (“יָקוּם אָבִי וְיֹאכַל.. בַּעֲבֻר תְּבָּרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ”). עַל, עַל אֲשֶׁר ("פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא

שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ". תהלים קיט, קלו). *הוֹאִיל (*הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְּתַבְנִית הַכְּרָמִים הֲרֵי זֶה כֶּרֶם). *כֵּוָן, כֵּיוָן, *מִכֵּיוָן (*כֵּיוָן שֶׁהִגִּיד – העד – שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד). עֵקֶב (“וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה… וְשָׁמַר ה' לְךָ אֶת הַבְּרִית”). מִפְּנֵי (“מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַה'… עַל כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה”). *מִשּׁוּם (*לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם). *עַל שׁוּם (*מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים עַל שׁוּם מָה? – עַל שׁוּם שֶׁלּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם… לְהַחְמִיץ). *מִסִּבַּת… *מִטַּעַם. – *הִיא הַנּוֹתֶנֶת (דוקא משום זה. זה בעצמו מוכיח).

514 יָעַץ פ. יָעַץ לוֹ. יָעַץ אוֹתוֹ. יָעַץ עֵצָה. הִנְחָה אוֹתוֹ בַּעֲצָתוֹ. נָתַן עֵצָה. *הִשִּׂיא לוֹ עֵצָה. הֵבִיא עֵצָה. עָשָׂה עֵצָה. הִפְלִיא עֵצָה. הֶעְמִיק עֵצָה. לX עֵצָה וִתוּשִׁיָּה.

– זֹאת הָעֵצָה הַיְעוּצַה.

– נוֹעַץ עִמּוֹ, אִתּוֹ. הִתְיָעֵץ. שָׁמַע לְ עֵצָה. הָלַךְ בַּעֲצַת… שָׁאַל בַּעֲצַת… * נָטַל עֵצָה. *נִמְלַךְ עַל, *נִמְלַךְ בּוֹ. *נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו כְּסוּמָא (שמע לעצתו בלי בקֹּרת).

• שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ. *נִמְלַךְ לִבּוֹ עָלָיו. *נִמְלַךְ בְּלִבּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ. אָמַר אֶל לִבּוֹ. שָׂח עִם לְבָבוֹ. *הִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ. *שָׁקַל הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ,

– הִשְׁלִים עֲצָתוֹ. קָמָה עֲצָתוֹ. מִלֵּא עֲצַת… נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ.

– עָזַב אֶת עֲצַת… לֹא אָבָה לַעֲצָתוֹ. לֹא שָׁמַע לַעֲצָתוֹ. הִמְרָה עֲצָתוֹ.

– אָבְדָה עֵצָה מִמֶּנּוּ. אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד… *נִטְּלָה עֵצָה מִמֶּנּוּ. נִבְעָרָה עֲצָתוֹ. *פָּסְקוּ

עֵצוֹת. יָעַץ לְלֹא חָכְמָה. – הֵפִיר עֲצָתוֹ. סִכֵּל עֲצָתוֹ (לא נתן להגשימה). בִּלַּע עֲצָתוֹ.

– יוֹעֵץ. אִישׁ עֵצָה. גְּדָל־עֵצָה. עֵצָה בְּלִבּוֹ. אִישׁ תְּבוּנָה. לוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.

ע"ע עֵצָה

515 יַעַר ש. חֹרֶשׁ. חֹרְשָׁה. °חֻרְשָׁה.

516 יָפֶה ת. יָפֶה לְהַלֵּל. *יְפֵהפֶה. יְפֵהפִיָּה (נקבה). יְפֵה עֵינַיִם. *נָאֶה. נָאוֶה. נָעִים. נֶחְמָד. נֶחְמָד לְמַרְאֶה. הָדוּר. נֶהְדָּר. *מְהֻדָּר. מְפֹאָר. *מְקֻשָֹּט (עם קשוטים). *מְעֻטָר (כנ"ל). *מָלֵא זִיו. *מֵפִיק נֹגַהּ. *נָאֶה זִיווֹ. טוֹב מַרְאֶה. טוֹב רֹאִי. *בַּעַל מַרְאֶה. *בַּעַל צוּרָה. יָפֶה עַד מְאֹד. יָפֵה תֹאַר. אִישׁ תֹּאַר. *זִיוְתָן (פניו מלאים זיו). תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. טוֹב חֵן. כָּלוּל בַּהֲדָרוֹ. מַחְמַד עַיִן. כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים. *פָּנָיו כִּפְנֵי חַמָּה. *נִכְפָּל בְּיֹפִי. מַחֲמל נֶפֶשׁ (שהנפש חסה עליו). בַּחוּר חֶמֶד. אִישׁ חֲמֻדוֹת. חֲמוּדוֹת הוּא לִי. °חִנָּנִי (מלא חֵן). מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאָךְ. *חָסוּד (יפה). סַפִּיר גִּזְרָתוֹ. צְבִי (“צְבִי הִיא לִכָל הָאֲרָצוֹת”). כְּלִיל יֹפִי. כַּזַּיִת הוֹדוֹ. חָכְמָתוֹ תָּאִיר פָּנָיו. *פּוֹרֵחַ וּמַזְהִיר

– יָפָה כַלְּבָנָה. אֵשֶׁת חֵן. *בַּעֲלַת יֹפִי. *בַּעֲלַת נוֹי. אַיֶּלֶת אֲהָבִים. יַעֲלַת חֵן. בָּרָה כַּחַמָּה. *חֲסוּדָה (*כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה). *גְּדוֹלָה בְנוֹי. *נָאָה כְמַרְגָּלִית. *מְגַנָּה אֶת הַפָּז בְּיָפְיָה. מְגַנָּה אֶת הַחַמָּה בְּיָפְיָהּ. *חוּט שֶׁל חֵן מָשׁוּךְ עָלֶיהָ. *חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ. *לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק – וְיַעֲלַת חֵן (בעלת יפי טבעי). *רְאוּיָה לְפַלְטִין (*אֵין זוֹ רְאוּיָה אֶלָּא לְפַלְטִין, מדרש לקח טוב, בראשית יב. ובאנגלית fit for a king). *צְבִיָּה (כנ"ל). *כָּל הָאָרֶץ הִבְהִיקָה מֵאוֹרָהּ. כִּבְנוֹת אִיוֹב (“וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיוֹב”. איוב מב, טו). *מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה (*קְלַסְתֵּר פָּנָיו מַכְהֶה גַּלְגַּל הַמָּה. ויקרא רבה כ). °עֵת צְעִיפָהּ תְּגַלֶּה מֵעַל פְּנֵי הֲדָרָהּ, לַיְלָה כַּיוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (עמנואל הרומי). * עַל צַוָּארֵךְ וּשְׂעַר רֹאשֵׁךְ יֵשׁ לְבָרֵךְ יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ (ראב"ע).

– °אָמָּנוּתִי (מעשה אמנות, בטעם נעלה). מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! (ניב קריאה להלל דבר). *מִשֻּׁפְרָא דְשֻׁפְרָא (א מן היפה ביותר). *מִשֻּׁפְרֵי דְשֻׁפְרֵי (כנ"ל, רבים). כְּגַן ה' (מקום יפה ופורה). כְּעֵדֶן (כנ"ל).

הפוכו: *מְכֹעָר. *כָּעוּר. *מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. *מְנֻוָּל. *כָּפוּשׁ (לא יפה). מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ. לֹא תֹאַר וְלֹא הָדָר לוֹ. *כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. °אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף (מן התפלה, בהתול). *מְלֻכְלָךְ כַּחֲזִיר. *נִרְאֶה בְּנִוּוּלוֹ. הוֹדוֹ הָפַךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית (מ). יָצָא כָּל הֲדָרוֹ. פָּנָה הוֹדוֹ, פָּנָה זִיווֹ.

– *כִּעוּר. *כְּעִירוּת. *נִוּול

– מִתְיַפֶּה. *מִתְגַּנְדֵּר. °גַּנְדְּרָן.

*מִתְקַשֵּׁט. *מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. *מְסַלְסֵל בִּבְגָדָיו. *נוֹהֵג סִלְסוּל בְּעַצְמוֹ. *מִתְהַדֵּר. *מִתְנָאֶה. *מִתְנַוֶּה (* אַבְשָׁלוֹם הִתְנַוָּה בִשְׂעָרוֹ). *מִתְעַטֵּר (בעטרה שאינה שלו, שאינה הולמתו). °טַרְזָן (מתגנדר בלבושו). *מְעֻטָּר כֶּחָתָן. *נִרְאֶה בְּקִשּׁוּטוֹ. *מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ. מְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ. (הולך על אצבעות רגליו לשם התגנדרות). *ִתְעַדֵּן (*נִתְעַדֵּן הַבָּשָׂר וְנִתְפַּשְׁטוּ הַקְּמָטִים וְחָזַר הַיֹּפִי לִמְקוֹמוֹ. ב"מ פז.).

517 יִפָּה פ. הָדַר (במובן כִּבֵּד, רוֹמֵם. “וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן”). *הִדֵּר. פֵּאֵר. *קִשֵּׁט. הֵיטִיב (“וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ” – תקנה, עשתה). *שִׁפֵּר. *עִטֵּר (*לְעַטֵּר שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם בְּפֵרוֹת. ויש *עִטּוּר סוֹפְרִים – השמטת ויו־החבור בידיהם של הסופרים בקצת מקומות במקרא. ובשם זה משתמשים אף לקשוט הכתב בציורים ובסלסולי עט). *נִוָּה. הִנְוָה (“זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ”).

518 יֹפִי ש. יְפִי (“מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי”. “מֶלֶךְ בּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ”). *יָפְיוּת (*יָפְיוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת). *יְפִיפוּת. יִפְעָה (“וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ”). פְּאֵר. תִּפְאֶרֶת, תִּפְאָרָה (“מַקֵּל תִּפְאָרָה”. “לִתְהִלָּה, לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת”). צְבִי תִפְאֶרֶת. הוֹד. הָדָר (“הוֹד וְהָדָר יִלְבָּשׁ”. “הֲ’דַר זְקֵנִים” “הֲדַר מַלְכוּת”). הֶדֶר (“הֶדֶר מַלְכוּת”). הֲדָרָה (“הַדְרַת מֶלֶךְ”. “הַדְרַת קֹדֶשׁ”). חֵן (*חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו). חִין (“חִין עֶרְכּוֹ”). שֶׁפֶר (“אִמְרֵי שֶׁפֶר”). *זִיו (* זִיו הַפָּנִים). *נוֹי (*הָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר: בְּנוֹי, בְּחָכְמָה…). חֶמֶד (“כַּרְמֵי חֶמֶד”. “בַּחוּרֵי חֶמֶד”). חֲמֻדוֹת, חֲמוּדוֹת (“אִיש חֲמֻדוֹת”. “בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת”). כָּבוֹד (“כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן”). יְקָר (“יְקָר תִּפְאַרְתּוֹ”).

פתגמים: *שְׁלֹשָה דְבָרִים מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, דִּירָה נָאָה, אִשָּׁה נָאָה וְכֵלִים נָאִים (ברכות נז.). *רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְרָאָה נָכְרִית נָאָה בְיוֹתֵר, אָמַר: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' (ע"ז כ.). *כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה (תענית כד.). *אֲפִלּוּ רָאָה גָמָל נָאֶה, סוּס נָאֶה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת בְּעוֹלָמוֹ (ירושלמי, ברכות ט, א). *אִשָּׁה רוֹצָה שֶׁתְּהֵא בְּבָתִּים מְצֻיָּרִין, מִלֶּאֱכֹל עֲגָלִים מְפֻטָּמִים (אסתר רבה ג). *טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם בְּאִשָּׁה יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה (יומא עד: – העונג האסטטי גדול מן הבעילה). *כְּשֵׁם שֶׁהוּא מִתְהַנֶּה מִן הַטַּעַם, כָּךְ הוּא נֶהֱנֶה מִן הָרְאִיָּה (קהלת רבה ה).

519 יָצָא פ. הָלַךְ מ. *נָפַק. גָּח, הֵגִיחַ (ממקום נסתר, מרחם האם, מבור, ממערה וכדומה). נָסַע מ… *עָקַר מִמְּקוֹמוֹ. גָּלָה. הָלַךְ בַּגּוֹלָה. פָּטַר (ע. “וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל”). – יָצָא. *בָּלַט (יצא מן השטח כבליטה * לְחִי הַבּוֹלֵט). הִתְרוֹמֵם. הִתְנַשֵּׂא. *הִסְתָּעֵף (יצא סעיף, כענף מגזעו). *הִסְתַּנֵּף (יצא סניף). – *יָצָא לְצָרְכּוֹ (לעשות צְרכיו). *עָשָׂה צְרָכָיו. *יָצָא לִנְקָבָיו. *נִצְרַךְ לִנְקָבָיו (חש שהגיעה שעתו לעשות צרכיו). *נִפְתְּחוּ נְקָבָיו. הֵסִיךְ אֶת רַגְלָיו. *הִתְרִיז (מתוך רפיון מֵעַיִם וְשִׁלְשׁוּל). *הִרְבִּיץ גְּלָלִים, *הֵטִיל גְּלָלִים (על חיה ובהמה ועוף).

בצווי: בְּרַח, דּוֹדִי. *הִסְתַּלֵּק. *עֲקֹר רַגְלֶיךָ. צֵא. צֵא צֵא. גֶּשׁ־הָלְאָה. נוּס. הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ, אַל תַּבֵּט אַחֲרֶיךָ. *פַּזֵּר אֶת הָרֶגֶל (צא מהר). רְחַק מֵעָלָי. סוּר מִמֶּנִּי. סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי. שְׁעֵה מֵעָלָי. שְׁעֵה מִמֶּנִּי. אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנָי.

– הוֹצִיא. *שָׁלָה (דגים מן המים). *שִׁלָּה (*עַד שֶׁלֹּא שִׁלָּה וְקִפָּה, מִשֶּׁשִּׁלָּה וְקִפָּה, תוספתא מעשר ראשון א, ז). שָׁלַף (חרב מתערה). מָשָׁה (מן המים). הִמְשָׁה (כנ"ל). הֵרִיק (“אָרִיק חַרְבִּי”. “וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם”. “וְכֵלָיו יָרִיקוּ”). חָלַץ (נעל. גם *חָלַץ אֶת הַגַּלְעִינִים מן הזיתים, מן התמרים וכו'). חִלֵּץ (דבר הקבוע ממקומו. כגון: חִלֵּץ אבנים מן החומה, וכדומה). רָדָה (ממקום צר, דבש מִכַּוֶּרֶת, לחם מתַּנּוּר, וכדומה). *מִצָּה (הוציא הכל, עד התמצית. *מִצָּה אֶת הֶחָבִית וְהֶעֱמִידָהּ עַל שְׁמָרֶיהָ). הֶעֱלָה (ממקום נמוך למעלה. “וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר”. בראשית לז, כח. " וְהַעֲלִיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם". יחזקאל לז, יב).

520 יָצַק פ. (וְיָצַק עָלֶיהָ שָׁמֶן". “וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ”. “יְצוֹק בּוֹ מַיִם”). שָׁפַךְ (הריק כלי מנוזליו. גם עפר, גרעינים, חול וכדומה. “וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאוֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה”). מָסַךְ (“לְכוּ לֵחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁחוּ בְיַיִן מָסָכְתִּי”). *מָזַג (*אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס).

521 יָקָב ש. (הבור בגת לקלוט אל תוכו את יַין הענבים). גַּת (בור שדורכים בו ענבים). פּוּרָה (ע.). *מַרְתֵּף. ע"ע בּוֹר

522 יָקָר ת. יַקִּיר (על בן אדם).

– יָקָר מִפְּנִינִים. בֵּן יַקִּיר. כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר. לֹא יסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר מְסֻלָּא בַּפָּז. לֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירוֹ. לֹא יַעַרְכֶנּוּ זָהָב. יָקָר מִפְּנִינִים מִכְרוֹ כָּל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בוֹ. *דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בוֹ. *דָּבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו. נֶחְמָד מִזָּהָב וּמִפָּז. °יְקַר הַמְּצִיאוּת (קשה למצאו). *מִקָּח חָרִיף (מחיר גבוה). שַׁעַר חָרִיף (כנ"ל).

– הוֹקִיר. *הֶעֱלָה אֶת הַשַּׁעַר (הוקיר המחיר). *הִפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר (כנ"ל).

– °יַקְרָן. * מַפְקִיעַ שְׁעָרִים. *אוֹצֵר פְּרִי (כדי להעלות מחירו). עלה במחירו: *הִתְיַקֵּר. *הִתְעַלָּה (*פְּרַקְמַטְיָא שֶׁא7תָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָה לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. תנח', משפטים ה). הפוך יקר: *זוֹל. *זָל. *בְּזִיל הַזּוֹל. *שֹׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ (לא יקר ויד כל אדם תשיג לקנותו). *בִּמְחִיר הַשֹּׁוֶה. °בַּחֲצִי חִנָּם (ה). °מְצִיאָה (ה. דבר הנקנה בזול גדול). *מְצִיאָה כְשֵׁרָה (ה. כנ"ל). *שָׁוֶה פְּרוּטָה (דבר שערכו מועט). *אֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה.

דבר יקר: חֶמְדָּה. *חֶמְדָּה גְנוּזָה. סְגֻלָּה. סְגֻלַּת מְלָכִים. חֲמֻדוֹת (“חֲמֻדוֹת מִצְרַיִם”. *חֲמוּדוֹת הָעוֹלָם). *דָּבָר שֶׁל חֵפֶץ. *חֲטִיבָה.

523 יָרַד פ. צָנַח (נטה למטה. “וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר”). נָחַת (ירד ונח על… “וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ”). שָׁפַל (“וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ”). שָׁקַע. צָלַל. טָבַע. טֻבַּע. גָּלַשׁ (שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד". מס.).

– (ירד בערכו) °נִגְרַע מֵעֶרְכּוֹ. °יָרַד עֶרְכּוֹ. *פָּחֲתוּ דָמָיו.

– יָרַד מַטָּה מַטָּה. יָרַד פְּלָאִים. *יָרַד מִגְּדֻלָּתוֹ. *הִתְנַוְנָה. *מִתְנַוְנֶה וְהוֹלֵךְ. *הִתְנַוֵּל. *פָּנָה זִיווֹ. *פָּנָה הֲדָרוֹ. *נָתוּן בָּאָרֶץ (*כָּל הַפְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, תנחומא, משפטים). גֹּרַשׁ מִבֵּית תַּעֲנוּגָיו. בָּא עַד מַשְׁבֵּר. *שָׁמַט הַכַּר מִתַּחְתָּיו (נהרס בסיסו). °נֶהְדַּף מִמַּעֲמָדוֹ. הוּרַד עֶדְיוֹ מֵעָלָיו. *נִטְּלָה מִמֶּנּוּ הַבְּרָכָה. *הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. *נָתוּן בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה. כְּעוֹף הִתְעוֹפֵף כְּבוֹדוֹ. נִגְדְּעָה קַרְנוֹ. °הֲדַר שִׁמְשׁוֹ שׁוֹקֵעַ (עמנואל הרומי). נִדְחַף מִמַּעֲמָדוֹ (בן סירא לג, יב).

בטויים על ירידה: *אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשָׂה שׁוּעָל. *אֶתְמוֹל אֶפְרֹחַ – וְהַיּוֹם בֵּיצָה (נסוג אחור בשכלו או במצבו החמרי). *אֶתְמוֹל מַלְאָךְ – וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה. *מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא (א. מגג גבוה לבור עמוק, ירידה גדולה). °הוֹשַׁעְנָא חֲבוּטָה, °עֲרָבָה חֲבוּטָה (ה. ערבה שחבטוה ונפלו עליה ואינה מועילה עוד. משל לאדם שאבדה חשיבותו). – הוֹרִיד. הִשְׁפִּיל. הִשְׁקִיעַ. שִׁקַּע. טִבַּע. °הִטְבִּיעַ. שִׁלְשֵׁל (הוריד בשלשלאות והוריד בכלל). *הִשְׁחִיל (דרך חלון, חור וכיוצא בזה. *מַשְׁחִילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב. ביצה ה, א).

524 יָרֵחַ ש. לְבָנָה. סַהַר (נ. משתמשים בו על פי רֹב בשירה). אַגַּן הַסַּהַר (עגול הלבנה). *לְבָנָה בְּכַדּוּרָהּ (כשהיא מלאה). *פְּגִימַת הַלְּבָנָה (כשהיא מוקדרת על ידי הארץ בתקופתה בין השמש והירח). *מוֹלַד הַלְּבָנָה. *חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה (התחדשותה).

525 יְרִידָה ש. *נְפִילָה. *דִּלְדּוּל. שֵׁפֶל (ירידת מי היום. ירידה כלכלית. °יְמֵי גֵאות וִימֵי שֵׁפֶל). °הִשְׁתַּפְּלוּת. °הִתְנַוְּנוּת. °נִוּוּן. °מַשְׁבֵּר (קריזיס כלכלי). °נְחִיתוּת. °פְּחִיתוּת.

פתגמים: אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים, עה, ח). כַּאֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל נָפוֹל תִּפּוֹל (מגלת אסתר ו, יג). *נוֹחַ לַעֲלוֹת לַבִּימָה, וְקָשֶׁה לֵרֵד (ילקוט תורה, תתמה). *מַעֲלִין בְּכָבוֹד וְלֹא מוֹרִידִין (שמחות ב, ה). *כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין יוֹרְדִין עַד עָפָר וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים (מגילה, טז.).

526 יְרִיעָה ש. מָסָךְ (ר. מָסַכִּים). קֶלַע. פָּרֹכֶת (מסך במקדש. ובזמננו יריעה על ארון הקדש בבית התפלה). כַּפֹּרֶת. *פַּרְגּוֹד (בזמננו היריעה שעל הבימה בתיאטרון). *וִילוֹן (ר. וִילָאוֹת). *כִּילָה (היריעה שממעל למטה ומסביב לה להגן על הישן מפני יתושים. גם חֻפַּת חתנים).

527 יָרַק פ. *רָק. רָקַק. °הֵרִיר. *כָּח (הַכָּח בִּפְנֵי רַבּוֹ). *גָּנַח (*גנַח דָּם). *כָּחָה (*הַכּוֹחֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. *גּוֹנֵחַ וְכוֹחָה דָם). *פָּלַט. *נִתַּז צִנּוֹר שֶׁל רֹק מִפִּיו.

528 יָרָק ש. יֶרֶק דֶּשֶׁא. יֶרֶק עֵשֶׂב. יֶרֶק הַשָּׂדֶה. עֵשֶׂב. דֶּשֶׁא. חָצִיר. *שַׁחַת.

ירקות: אֲבַטִּיחַ (watermelon). °אֲגַס אֲדָמָה (topinambur). *אִסְטַפְנִינִי, *אִסְתַּפְנִינִי (parsnip). *אַסְפַּרְגּוֹס, °אַסְפֶּרֶג (asparagus). *אָפוּן, *אֲפוּנָה (pea). °אָפוּן מָתוֹק ( ugar pea). °אַרְנָה (boletus). *בּוֹצִין, *בּוֹצִינָא (מין קִשות). °בַּטָּטָה (sweet potato). °בַּמְיָה (okra). בָּצָל (onion). *בֶּן בָּצָל (כעין עלים הצומחים מן הבצל המלאים ריר). *בְּצַלְצוּל (בצל מדברי). גַּד (coriander). *גֶּזֶר (carrot). *גֶּזֶר לָבָן (אסטפניני). *דְּלַעַת (ר. *דִלּוּעִין, gourd). *דְּלַעַת מִצְרִית (squash). °דְּלַעַת קִשּׁוּת (pumpkin). הַרְדֻּפְנִי (סְפָרַדִי, black salsify). *חֲזֶרֶת (ר. חֲזָרִים,־ן, lettuce). °חֻמְעָה (sorrel). *חֻמְצָה (Cicer arietinum). °חַמְצִיץ (wood sorrel). *חַסָּא (lettuce). °חַסַּת עָלִים (cos lettuce). °חַסַּת רֹאשׁ (cabbage lettuce). °חָצִיל (egg־plant). *כְּמֵהָה (ר. *כְּמֵהִים, truffle). *כֻּסְבָּר, *כֻּסְבֶּרֶת (גַּד, הרגיל והטוב). *כֻּסְבַּר שָׂדֶה, *כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, *כֻּסְבָּר שֶׁבַּנְּהָרוֹת (גַּדִּים מִדְבָּרִיִים). *כְּרוּב: °כְּרוּב אָדֹם (red cabbage). °כְּרוּב לָבָן (cabbage). °כְּרוּב מְסֻלְסָל (savoy cabbage). °כְּרוּב נִצָּנִים (Brussels sprouts). °כְּרוּב עָלִים (kale boreole). °כְּרוּב הַקֶּלַח (kohlrabi). °כְּרוּבִית (cauliflower). *כָּרֵישָׁה, *כָּרֵישָׁא (ר. כְּרֵישִׁים,־ן). *כָּרָתָה (ר. * כָּרָתִין, * כָּרָתֵי, leek). *כְּרֵישֵׁי שָׂדֶה (כרישין מדבריים למאכל בהמה). *כְּרָפָס⁷ (celery). כְּרָפָס שֶׁבַּנְּהָרוֹת (כרפס מדברי). *לוּף (arum). *לֶפֶת (turnip). °מַלּוּכְיָה (נאכלת, jewsmallow). *מְלָפְפוֹן, *מֶלְפְּפוֹן, מִילָפְפוֹן (ר. *מְלָפְפוֹנוֹת, turnip melon). מָרוֹר (עשב מר). *נָפוֹס, *נָפוֹץ (מין צנון שקִּלחו ארֹך, Taphanus sativus, Steckrube). *סֶלֶק (אדֹם, beet). *סֶלֶק לָבָן (Swiss chard, mangel). °עַגְבָּנִיָּה (tomato). *עֲדָשָׁה (ר. עֲדָשִׁים, lentil, lens). *עֹלֶשׁ (endive, chicory). פּוֹל (horse־bean, broad bean). *פּוֹל מִצְרִי (cow pea). *פֶּטְרוֹסִילִינוֹן, *פֶּטְרוֹסְלִינוֹן (כרפס שבנהרות, parsley). *פִּטְרִיָּה (mushroom). * צְנוֹן (radish). *צְנוֹנִית (צנון קטן, small radish). *קִטְנִית (ר. * קִטְנִיּוֹת, פרי ירקות מְתֻרְמָלִים: פּוֹל, אפונה, עדשים וכדומיהם). *קֻלְקָס (taro). *קְנֵה סֻכָּר (sugar cane). *קִנְרֵס, *חֻרְשָף (artichoke). *קָרָא (ר. *קְרָאִים. דלעת מצרית). קִשּׁוּא⁸ (cucumber). *קִשּׁוּת, °קִשּׁוּא בִשּׁוּל⁹ (marrow, vegetable marrow). *רִבָּס (rhubard). שׁוּם (garlic). *שׁוּמָנִית (מין שום). *שְׁעוּעִית (רבים * שְׁעוּעִים. שעועית לבנה, שעועית ירֻקה וכדומה, bean). °שַׁעֲלוּל (chanterelle). *תַּמְכָּה (מין גזר). *תַּמְרוּר (horse radish). *תַּפּוּחַ־אֲדָמָה (potato). *תֶּרֶד (spinah). על פי ועד הלשון וב. צ’יז’יק, בהוספות.

529 יָרֹק (צבע). ת. (green). °יָרֹק עַז. °יְרַק דֶּשֶׁא. * יְרַק זַיִת. יְרַקְרַק (ירק קצת). – * הוֹרִיק (נעשה ירֹק).

530 יָרַשׁ פ. נָחַל. °קִבֵּל בִּירֻשָּׁה. נָפַל לוֹ לְנַחֲלָה.

– הוֹרִישׁ. הִנְחִיל. עָזַב. *כָּתַב נְכָסָיו לְ… *נָפְלָה לוֹ יְרֻשָּׁה.

הפוכו: הֶעֱבִיר מִמֶּנּוּ נַחֲלָה. *הִדִּיר אוֹתוֹ מִנְּכָסָיו. *נִקְצַץ מֵאֲחֻזָּתוֹ (אבדה לוֹ).

531 יְרֻשָּׁה ש. יְרֵשָׁה (נ). מוֹרָשָׁה. מוֹרָשׁ (ע. י"ש). נַחֲלָה (“נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם”. “בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת”). חֶבֶל (חלק אדמה). חֶבֶל נַחֲלָה. אֲחֻזָּה (נחלת קרקע. “לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה”). אֲחֻזַּת עוֹלָם (לצמיתות). חֵלֶק. *עִזָּבוֹן (מה שעזב אדם במותו). °תּוֹרָשָׁה (תכונות שעברו בירושה לבנים). °סֵבֶל הַיְרֻשָּׁה (מָסֹרֶת. מה שקבלו בנים מן הדורות הקודמים).

פתגמים: *אַבָּא מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הָיָה (חולין פד). *גּוּר טָב מִכֶּלֶב בִּישׁ לָא תְרַבֵּי (ירושלמי, סוף שקלים). *בְּרָא – כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ (עפ"י ערובין ע. הבן הוא רגל האב).

532 יֵשׁ נִמְצָא. *מָצוּי. *קַיָּם.

– יֵשׁ. °יֵשׁוּת. °הֲוָיָה. °מִצִאוּת. °מַמָּשׁוּת. *יַצִּיבוּת. *קִיּוּם.

533 יָשַׁב פ. הִתְיַשֵּׁב. נֶאֱחַז בָּאָרֶץ. °הִתְאַחֵז. *קָנָה לוֹ אֲחִיזָה. הִתְנַחֵל, *הִשְׁתַּקַּע (לישיבה קבועה). *קָנָה שְׁבִיתָה. אִוָּה לוֹ לְמוֹשָׁב (מ). נוֹשַן (ישב זמן רב. “וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ”). °הִתְאַזְרַח (היה לאזרח).

– יָשַׁב. *הֵסַב (ישב נשען על צדו. ישב לאכול). *הָיָה מֵסֵב. *יָשְׁבוּ מְסֻבִּים. *הָיו מְסֻבִּים (ישבו במסיבה).

– יָשַׁב, גָּר. הִתְגּוֹרֵר. דָּר ע"ע גור

שב ואל תלך: *שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. “אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ” (בהשאלה: טוב שלא ללכת או שלא לנסוע. היושב בביתו לא יתחרט). *כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל. הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ.

534 יָשֵׁן פ. נִרְדַּם (שנה חזקה). נָם, *נִמְנֵם. שָׁכַב. הָזָה (ישן וחלם, נמנם והרהר).

– עָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ. שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ. עָלָה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ (מ). שָׁכַב מִשְׁכַּב הַצָּהֳרַיִם (לישון שנת צהרים). נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה. תַּרְדֵּמַת אֱלֹהִים נָפְלָה עָלָיו. נָסַךְ עָלָיו ה' תַּרְדֵּמָה. נָם שְׁנָתוֹ. נָתַן שֵׁנָה לְעֵינָיו. נָתַן תְּנוּמָה לְעַפְעַפָּיו (מ). *יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע. *יָשֵׁן שְׁנַת עֲרַאי (אַרְעַי). *חֲטָפַתּוּ שֵׁנָה. *נִרְדַּם תַּרְדֵּמַת מַרְמִיטָה (מרמיטה היא השרץ הישן כל החֹרף, marmot). *נִים וְלָא נִים, תִּיר וְלָא תִיר (א. ישן ואינו ישן. ער ואינו ער). *אֲפִלּוּ צִפּוֹר מְנַעַרְתּוֹ מִשְּׁנָתוֹ (ישן שֵׁנה קלה).

– שְׁנָתוֹ עָרְבָה לוֹ. שְׁנָתוֹ מְתוּקָה.

הפוכו: לֹא נָתַן שֵׁנָה לְעֵינָיו. שְׁנָתוֹ נִגְזְלָה. נָדְדָה שֵׁנָה מֵעֵינָיו. שְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו (מ). לֹא נָתַן תְּנוּמָה לְעַפְעַפָּיו. סוֹבֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ (מתעצל לקום). * פָּגָה שְׁנָתוֹ (עברה נטיתו לישון). * לֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה. לֵיל שִׁמּורִים (ליל משמר, בלי שֵׁנה).

– נְדוּדֵי שֵׁנָה.

– יִשֵּׁן אוֹתוֹ (“וַתְּיַשְׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ”). הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה. נָסַךְ עָלָיו רוּחַ תַּרְדֵּמָה (מ).

535 יָשָׁן ת. נוֹשָׁן. יָשָׁן נוֹשָׁן. בֶּלֶה (נרקב ונשחת מִישֶׁן). *נֻקְשֶׁה (מאכל שנתקשה מִיֹּשֶן).

– בְּלוֹאִים, בְּלוֹיִים (בגדים בלים). בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת (סמרטוטים בלים). *שְׁחָקִים (בגדים בלים ושחוקים). *גְּרוּטָאוֹת (כלים וחמרים ישנים).

– אָבַד עָלָיו כֶּלַח (ישן ואין יכולים להשתמש בו עוד. מ).

– קַדְמוֹנִי. עַתִּיק יָמִים. מִימֵי קֶדֶם. מִיָּמִים

קַדְמוֹנִים. מִימֵי קְדוּמִים. מִלִּפְנֵי יָמִים כַּבִּירִים. מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. *מִימֵי תֶרַח. *מִימֵי מְתוּשֶׁלַח. *מִדּוֹר הַמַּבּוּל. *מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל. *מִלִּפְנֵי הַמַּבּוּל. – נוֹשַׁן. *הִתְיַשֵּׁן. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (אין בהם חדוש). ישן, במובן חסר חדוש: *נָדוֹש. *טָחוּן. מַה שֶּהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה. מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה. אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים. * קֶמַח טָחוּן (הוא טוחן – חוזר על דברים ישנים). *קִמְחָא טְחִינָא (א. כנ"ל). פתגמים: יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ (ויקרא כו, י – החליפו, הוציאו את הישן והכניסו חדש). *יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיֵשׁ יָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ (אבות ד, כ).

536 יֹשֶר ש. יִשְׁרָה (י). יֹשֶר לֵבָב. יִשְׁרַת לֵבָב. דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. מִישׁוֹרא. מֵישָׁרִים. *יַשְׁרוּת. *מִדַּת יַשְׁרוּת. *יַשְׁרָנוּת (ה). צֶדֶק. צְדָקָה. תֹּם. תֹּם לֵבָב. תֻּמָּה (“תֻּמַּת יְשָׁרִים”). *תְּמִימוּתָּ (*בָּא בִתְמִימוּת). *תַּמּוּת. בֹּר (נקיון מחטא). בֹּר יָדַיִם. בֹּר כַּפַּיִם. נְכֹחָה (ע). נְכֹחוֹת (י). אֱמוּנָה. אֵמוּן. * נֶאֱמָנוּת (ה). נִקְיוֹן כַּפַּיִם. *נְקִיּוּת (*מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת).

– אָרְחוֹת יֹשֶר. מַעְגְּלֵי יֹשֶר. מְסִלַּת יְשָׁרִים. אִמְרֵי יֹשֶר אֹרַח מִישׁוֹר. בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר. דּוֹבֵר מֵישָׁרִים. מַגִּיד מֵישָׁרִים. *נוֹהֵג עִמּוֹ בְּמִדַּת יַשְׁרוּת. עָשָׂה נְכֹחָה.

537 יָשָׁר ת. (שטוח ובלי עקמומית). חָלָק. מְהֻקְצָע. מְלֻטָּשׁ. *שָׁטוּחַ. °שִׁטְחִי. פָּרוּשׂ. מְרֻקָּע (“כֶּסֶף מְרֻקָּע”). *מְרֻדָּד (מיֻשר על ידי דחיקה ולחיצה. *תֶּבֶן מְרֻדָּד). °מְאֻזָּן (חשבון מאֻזָּן, מֻשְׁוֶה). *מְעֻיָּן (שקול, ששני צדדיו שוים במשקלם). ע"ע שוה

עשה ישר: יִשֵּׁר (“צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵׁר דַּרְכּוֹ”). *פָּשַׁט (* כּוֹפֵף קוֹמָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְפָשְׁטָהּ. פּּוֹשְׁטָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכָפְפָהּ. מדרש הגדול בא, י, כג). פָּרַשׂ. שָׁטַח. *הִשְׁטִיחַ (* לא יַשְׁטִיחַ אָדָם כֵּלָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְנַגְּבָן. תוספתא, שבת יז, טז). *שָׁבַט (רדד אריג או ניר בשבט). *רִדֵּד (מתכת, אדמה). רָקַע (“רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם”. תהלים קלו, ו). רִקַּע (“וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב”. שמות לט, ג). מָתַח (“וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל”. ישעיהו מ, כב. *הִתְחִיל פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ וּמוֹתֵחַ אֵבָרָיו, שיר השירים רבה, הנך יפה).

הפוכו: עָקֹם. עָקֹב. נִפְתָּל. *עַקְמוּמִי. °מְקֹעָר (שקערורי כקערה). *מְקֻמָּר (עשוי כמעשה כפה). °מְקֻבָּב (נבוב ומעֻגָל, concave). °שְׁקַעֲרוּרִי (שקוע בתוכו). *שָׁקוּעַ.

538 יָשָׁר תה"פ. *בְּמֵישָׁרִין. בְּלִי אֶמְצָעִי. *בְּלִי תִוּוּךְ. *בִּלְתִּי עָקִיף.

הפוכו: *בַּעֲקִיפִין. °עָקִיף. °בְּאֶמְצָעוּת. *בְּסִיּוּעַ. °בְּתִוּוּךְ. *סְחוֹר סְחוֹר. *שֶׁלֹּא בְּמֵישָׁרִין.

539 יָשָׁר ת. יְשַׁר דֶּרֶךְ. יָשָׁר הוֹלֵךְ. יְשַׁר לֵב. הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ. עֹשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'. כֵּן (ע). תָּמִים. תַּם לֵבָב. בַּר. בַּר לֵבָב. נָקִי. נְקִי כַּפַּיִם. אִישׁ אֱמֶת. אִישׁ נֶאֱמָן. שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. *אָדָם כָּשֵׁר. חָסִיד. *פּוֹרֵשׁ מֵעֲבֵרָה. °עָקִיב, °עֲקֵבִי (אינו סר מעקרי דעתו).

– *פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים. *תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. עַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו. טְהָר־יָדַיִם. אֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. אֵין עִמּוֹ עַוְלָה. לֹא עַוְלָתָה בּוֹ (מ). לֹא יִשְׁלַח יָדוֹ בְּעַוְלָתָה (מ). אֵין בִּלְשׁוֹנוֹ עַוְלָה (אינו מנבל פיו). *נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. הוֹלֵךְ אֶת… בֶּאֱמוּנָה. הוֹלֵךְ אֶת… בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר. *נָאֶה דוֹארֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. ע"ע חסיד, צדיק

540 יִשְׂרָאֵל ש. (עַם ישראל). עַם יִשְׂרָאֵל. עַם עוֹלָם. בֵּית יִשְׂרָאֵל. שֶׂה פְּזוּרָה (ישראל המפוזר בעולם). °כְּלָל ִשְׂרָאֵל. אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַם סְגֻלָּה. עַם הַנִּבְחָר. °עַם הַבְּחִירָה. °הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית. שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל (שנשארו מן הנהרגים). *כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּתוּלַת יִשְרָאֵל. יַעֲקֹב. קְהִלַּת יַעֲקֹב. תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (כשמדברים על חֻלשת ישראל ודִכדוכו). יְהוּדָה. בֵּית יְהוּדָה. בַּת יְהוּדָה (מ). בְּתוּלַת יְהוּדָה (מ). בַּת צִיּוֹן (מ). בַּת עַמִּי (מ). עִבְרִים. בְּנֵי עֵבֶר עַם הָעִבְרִים. יְשֻׁרוּן (מ). *יִשְׂרְאֵלִים. יְהוּדִים.

– עַם קָדוֹשׁ. נַחֲלַת ה‘. כֶּרֶם ה’ צְבָאוֹת (מ). עֲדַת ה‘. עֵדֶר ה’ (מ). בְּתוּלַת בַּת עַמִּי. בְּנֵי אֵל חַי. *יִשְׂרָאֵל סָבָא (כנוי ליעקב אבינו, ולעס ישראל המתקיים). עַם חָכָם וְנָבוֹן. *עַמָּא פְּזִיזָא (א. עם פזיז, שהקדים במעמד הר סיני נעשה לנשמע). צֹאן קָדָשִׁים (ביחוד לילדי ישראל). *רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים. *מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. “בְּנֵי דָת מֹשֶׁה” (כנוי שמכנים עצמם יהודים מתבוללים המכחשים בלאומיותם ומצרפים עצמם לעם שהם יושבים בתוכו, ואומרים, שהם נבדלים מהם אך בדתם ובאמונתם בלבד).

– יְהוּדִי. עִבְרִי. *יִשְׂרְאֵלִי. בֶּן יִשְׂרָאֵל.

בַּת יִשְׂרָאֵל. *בֶּן בְּרִית. “יַאהוּדִי” (כנוי שיהודי מכנה את אחיו המתבולל ממערב אירופה ומארצות הברית, ביחוד היהודים ממוצא גרמניה).

– עִבְרִי אָנֹכִי.

פתגמים. הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (בראשית כז, כב. – היהודי נכר בתפילתו ובלמודיו והגוי בכח זרועו). עַם חָכָם וְנָבוֹן (דברים ד, ו). וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט (דברים לב, טו. – כשמצב היהודים טוב הם עוזבים תורתם). לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל (ירמיהו נא, ה. ה' שומר עליו, עוד יש ביניהם צדיקים וחכמים). שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה (צפניה ג, יג). כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (שיר השירים, ב, ב. כֵּן יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים, לפי דרשת חז"ל). שְׁלֹשָה סִימָנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ: רַחֲמָנִים, בַּיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים (יבמות עט.). *כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם (ב"מ קיג.). *אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלְּכֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם. מִגְּדוֹלְכֶם עַד קְטַנְכֶם (עירובין נג:). *יִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵן (פסחים סו.). *אֻמָּה זוֹ מְשׁוּלָה לֶעָפָר וּמְשׁוּלָה לַכּוֹכָבִים, כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין – יוֹרְדִין עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין, עוֹלִים עַד לַכּוֹכָבִים (מגלה טז. נסמך על הכתובים “וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָׁמַיִם לָרֹב”, דברים א, י, ו“מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב”, במדבר כג, י). *מַלְכוּת בָּאָה וּמַלְכוּת הוֹלֶכֶת וְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם קַיָּמִים (ברייתא, פרק השלום). *כָּל הַמְאֵַּבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא (סנהדרין לז.). *“זַיִת רַעֲנָן, יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ” (ירמיה יא). מָה רָאָה יִרְמְיָה לִמְשֹׁל יִשְׂרָאֵל כַּזַּיִת? – כָּל הַמַּשְׁקִין מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב, אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן מִתְעָרְבִין עִם הָאֻמּוֹת (שמות רבה לו). *יִשְׂרָאֵל – נִתְבָּעִין לָעֵגֶל וְנוֹתְנִין, נִתְבָּעִין לַמִּשְׁכָּן וְנוֹתְנִין (ירושלמי, שקלים א, א – קשה לעמוד על אפיה, שמעשיהם מראים על סתירות). *כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם (מכל העמים. מ"ק טז:). *יִשְׂרָאֵל – אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד.). *צְדָקָה עָשָׂה הקב“ה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁפִּזְּרָן לְבֵין הָאֻמּוֹת (פסחים פז: שֶׁאם רודפים אותם במקום אחד עולה שמשם בארץ אחרת. והמתבוללים משתמשים במאמר זה לומר שמוטב להם לישראל לדור בין האמות, ואין להם צֹרך במדינה משלהם). *אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל (שבת קנו.). *לֹא מָצָא הקב”ה כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין, פ"ג סוף). *אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּךָ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרָמּוֹן (סנהדרין לז. – אף הריק שבעמנו מלא מצות, בכוח התורשה והסביבה). *כָּל יִשְׂרָאֵל אַחִין הֵן, (תנחומא שא ג). *כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה (שבועות לט. – הם אחראים זה לזה). *לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? מָה אֱגוֹז, אִם אַתְּ נוֹטֵל אֶחָד מֵהֶן, כֻּלָּם מִדַּרְדְּרִין וּמִתְגַּלְגְּלִין זֶה אַחַר זֶה. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, לָקָה אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין (שיר השירים רבה ו, יא). * כֻּל הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (גטין נו:). *כָּל הַמֵּצִיק לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עָיֵף (סנהדרין קד:).

541 יֶתֶר ש. (עֹדף ותוספת). יִתְרוֹן. מוֹתָר. נוֹתָר. יִתְרָה. *יֹתֶרֶת. *יִתּוּר, *יִתּוּר בְּגָדִים (שירי האריג הנִתן לחיָּט לתפירת בגדים). שְׁאָר. שְׁאֵרִית. *שְׁיָר. *שִׁיּוּר. °שִׁירַיִם, °שְׁיָרִים (שירי האֹכל של הצדיק שהחסידים אוכלים על שלחנו). *תַּמְצִית (שארית המשקה אחרי יציאת רֻבּוֹ. העיִקָּר והיסודי שבכל דבר). עֹדֶף. *תּוֹסֶפֶת. *גֹּדֶש (מה שלמעלה מן המדה. היתר הבולט מעל גדות הכלי). *הֶכְרַע, *הַכְרָעָה (עֹדֶף המשקל). *גֵּרוּמִים (כנ"ל).

– *כָּל יָתֵר כְּנָטוּל דָּמֵי (א. כל המוסיף גורע. המיֻתר דומה לחסרון).

542 יִתְרוֹן ש. (מעלה יתרה. “שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה”). מוֹתָר (“וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן”). *מַעֲלָה. כִּשְׁרוֹן. *עֲדִיפוּת.

– *הַעְדָּפָה (עֹדֶף המִדה, כשאדם עושה יותר מן המֻּטל עליו וגם משפט הבכורה). מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה (כשמבכרים אדם או חפץ או מעשה על פני רעהו). °דִּין קְדִימָה. °בִּכּוּר.

הפוכו: חֶסְרוֹן. מִגְרַעַת. *לִקּוּי. *פְּגָם. *פְּגִימָה. פְּחֶתֶת.

 

כ    🔗

543 כָּאַב פ. דָּוָה. *חָשַׁשׁ, *חָשׁ בְּ… (*חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ. *חָשׁ בְּעֵינָיו. *חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. *חָשׁ בְּמֵעָיו. *חָשׁ בְּשִׁנָּיו. *חָשׁ בְּלִבּוֹ, וכו'). סָבַל מַכְאוֹב. נָשָׂא מַכְאוֹבִים. נָשָׂא חֳלִי. – בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב. עַל זֶה דָוֶה לִבּוֹ. *חָשׁ בְּכָל גּוּפוֹ.

– הִכְאִיב (*שֶׁלֹּא לְהַכְאִיבוֹ). הִדְאִיב (*מַדְאִיבוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ). הִכְאָה (ע. “הַכְאוֹת לֵX צַדִּיק”). הֶחֱלָה (ע. גרם כאב. “יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים”. הושע ז, ה).

– מַכְאִיב. מַמְאִיר (סִלּוֹן מַמְאִיר. צָרַעַת

מַמְאֶרֶת). *עוֹקֵץ. * דּוֹקֵר (*קָנִים הַדּוֹקְרִים). מַדְאִיב.

544 כְּאֵב ש. מַכְאוֹב. דְּוַי. מַדְוֶה. חֳלִי. נֶגַע. צִיר. חֵבֶל. דְּאָבָה. עֶצֶב (ע. במובן כאב). עִצָּבוֹן (ע. “הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ”). *מֵחוּשׁ. *יִסּוּרִים. *עִנּוּי. חִיל (מעין רעָדה). *עֲוִית (פלצות הגוף, convulsion). *חִכּוּךְ (כאב הבא מתוך חכוך, itching). צָרֶבֶת (כאב מתוך דַלקֶת, מִכְוָה).

– כְּאֵב אָנוּשׁ. כְּאֵב נֶעְכָּר. כְּאֵב לֵב. מַכְאוֹבִים. צִירִים וַחֲבָלִים אֲחָזוּהוּ. חֶבְלֵי שְׁאוֹל.

*יִסּוּרִים בָּאוּ עָלָיו. *אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִגֵּיהִנֹּם (יסורים). *כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי. *טַעַם גֵּיהִנֹּם. *עִנּוּיִים קָשִׁים. *חִבּוּט הַקֶּבֶר (מלקות שלוקה אדם, על פי אמונת ההמון לאחר מותו). *יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה (היסורים הבאים לאדם כדי להרבות שכרו בעולם הבא. ובזמננו כמִשמעו, יסורים שאדם סובל מתוך אהבה לאשה, או אשה לאיש). ע"ע מחלה

545 כֹּאֵב ת. אִישׁ מַכְאוֹבוֹת. יְדוּעַ חֹלִי. מְעֻנֶּה. נָגוּעַ. מֻכֵּה אֱלֹהִים. סוֹבֵל. *חוֹלָנִי. ע"ע חלה

546 כָּבֵד ת. (מַשָׂא כָבֵד). קָשֶׁה (עֲבוֹדָה קָשָׁה). *חָמוּר (*מִצְוָה קַלָּה וּמִצְוָה חֲמוּרָה) מַשָּׂא. מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. מַעֲמָסָה. כֹּבֶד אֶבֶן. נֵטֶל הַחוֹל.

547 כְּבַד פֶּה ת. כְּבַד לָשׁוֹן. נִלְעַג לָשׁוֹן. עֲרַל שְׂפָתַים. *מְפַטְפֵּט, *מְגַמְגֵּם. *גַּמְגְּמָן. *עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. *לְשׁוֹנוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים (לפי המדרש * אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם יֵשׁ מֵהֶם זְקוּפִים וְיֵשׁ מֵהֶם מֻטִּים, וְהַלָשׁוֹן הַזֶּה בְּבֵית הָאֲסוּרִים).

548 כִּבֵּד אוֹתוֹ פ. נָשָׂא פָנָיו. הָדַר אוֹתוֹ. הִדֵּר אוֹתוֹ. פֵּאֵר אוֹתוֹ. נִשָּׂא אוֹתוֹ. חָשַׁב אוֹתוֹ. חִשֵּׁב אוֹתוֹ. °הֶחֱשִׁיב אוֹתוֹ. °הִתְחַשֵּׁב עִמּוֹ. רוֹמֵם אוֹתוֹ. גִּדֵּל אוֹתוֹ. *עִלָּה אוֹתוֹ. *הֶעְדִּיף אוֹתוֹ. בִּכֵּר אוֹתוֹ. הוֹקִיר אוֹתוֹ. *יִקֵּר אוֹתוֹ. הֶעֱרִיךְ אוֹתוֹ. *הֵאִיר אֵלָיו פָּנִים. *הִסְבִּיר לוֹ פָּנִים. סִלְסֵל אוֹתוֹ (“קְנֵה בִינָה, סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָ”. משלי ז, ח. *שֶׁהַמָּקוֹם מְסַלְסֵל אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְגַדְּלָן. והזהיר, במדבר קלח). *הֶחֱמִיר בִּכְבוֹדוֹ.

– *כִּבּוּד אָב. *כִּבּוּד אֵם. *הִדּוּר. מַשּׂוֹא פָנִים. יִרְאַת הַכָּבוֹד. יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת. הַעֲרָצָה.

– נָתַן לוֹ גֹדֶל. נָתַן לוֹ כָּבוֹד. *נָהַג בּוֹ כָּבוֹד. *חָלַק לוֹ כָּבוֹד. עָשָׂה לוֹ כָּבוֹד. נָתַן לוֹ יְקָר. עִטְּרוֹ כָּבוֹד וְהָדָר (מ). *הִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלָיו. *הִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרוֹ. *כְּבוֹדוֹ חָבִיב עָלָיו כְּשֶׁלּוֹ. לְקָחוֹ אַחַר כָּבוֹד (הובילו בכבוד, הביאו בכבוד, ובזמננו מִנהו למשרה חשובה). נִתְעַטֵּר בּוֹ (התכבד בו). כִּבְּדוֹ בְּמַאֲמָר וּבְמַעֲשֶׂה (בן סירא ג, ז). *חָס עַל כְּבוֹדוֹ.

בצווי: תֵּן כָּבוֹד ל… *אַל תְּזַלְזֵל בּוֹ. *אַל יְהֵא קַל בְּעֵינֶיך. *הֱוֵה זָהִיר בִּכְבוֹדוֹ.

הפוכו: * נָהַג בּוֹ קַלּוּת רֹאשׁ. *זִלְזֵל בּוֹ. לֹא חָשַׁב אוֹתוֹ. לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינָיו. *הֵקַל בּוֹ. *מִעֵט אֶת דְּמוּתוֹ. *הִמְעִיט אֶת דְּמוּתוֹ. ע"ע בוז

549 כָּבוֹד ש. יְקָר. צְּבִי. פְּאֵר. תִּפְאֶרֶת. תִּפְאָרָה. הוֹד. הָדָר. *הִדּוּר. גְּדֻלָּה. גֹּדֶל. מַשּׂוֹא פָנִים.

*נְשִׂיאַת פָּנִים. °הַעֲרָצָה (יראת הכבוד). ° יִרְאַת הַכָּבוֹד. °יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת.

– עָשׂוּ לוֹ יְקָר וּגְדֻלָּה. *עָלָה לִגְדֻלָּה. לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. יָצָא שְׁמוֹ. יָצָא שְׁמוֹ לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת. יָצָא שְׁמוֹ לְמֵרָחוֹק. נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בּוֹ (בזמננו כשמציעים לפניו שדוך). הָבוּ לוֹ גֹדֶל. תְּהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. *יָצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין. *הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו. *גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו.

– *רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד. *חוֹמֵד כָּבוֹד. *מְבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ. *קָטָן שֶׁנָּטַל גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ. *רָץ אַחַר הַכָּבוֹד (ירושלמי, ע"ז פג). *מְחַזֵּר אַחַר גְּדֻלָּה (עירובין יג:). פתגמים: *אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם (אבות ד, ג). *אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְעֵינֶיךָ (מלה טו. – הדיוט, אדם פשוט). *הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת (אבות א, טו). *יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ (אבות ב, יג). *לְעוֹלָם יִהְיוּ כָּל בְּנֵי אָדָם לְפָנֶיךָ כְּלִסְטִים וֶהֱוֵי מְכַבְּדָן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל (כלה רבתי ט).

– *אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ (מתיא יג, נה – מכיון שמכירין אותו אין מכבדין אותו, גדול הכבוד לבן עיר אחרת ומקורו במעשה יונה). *לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא הָאָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ

(תענית כא:). *אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת (אבות ד, א). *הַכֹּל מְכַבְּדִין לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ (מנחומא, ויחי). *כָּל הַמְחַזֵּר אַחַר הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה, גְדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו (עירובין

יג:). *מַעֲלִין בְּכָבוֹד וְלֹא מוֹרִידִין (שמחות ב, ה – מעלין למדרגה רמה יותר). ° מִי שֶׁאֵין לוֹ יַחַס עַצְמוֹ לֹא יוֹעִילָנּוּ יַחַס אֲבוֹתָיו (עפ"י מנחות מג.).

הפוכו ע“ע בושה, חרפה, ענו, ענוה. שמוֹת כבוד ותארי כבוד ע”ע תֹאַר

550 כָּבָה פ. (אור או אש, שכָּבו. דָּעַךְ (מָעטה השלהבת מאין שמן או מקֹּצר הפתילה). נִדְעַךְ. שָׁקַע (אֵשׁ, שֶׁמֶשׁ, אוֹר). כָּהָה (“וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו”). עָמַם, הוּעַם (*גְּחָלים עוֹמְמוֹת, “אֵיכָה יוּעַם זָהָב”).

– דָּעַךְ נֵרוֹ.

551 כָּבַשׁ פ. *כִּבֵּשׁ. הִכְבִּישׁ (ע). יָרַשׁ. תָּפַשׂ. לָכַד. לָקַח. גָּבַר מִמֶּנּוּ. גָּבַר עָלָיו. הִתְגַּבֵּר עָלָיו. יָכֹל לוֹ. הִכְרִיעַ אוֹתוֹ. הִכְנִיעַ אוֹתוֹ. הִדְבִּיר אוֹתוֹ תַּחְתָּיו. רָדָה בוֹ. דִכֵּא אוֹתוֹ. *כָּפַף אוֹתוֹ. *שִׁעְבֵּד אוֹתוֹ. שָׂם אוֹתוֹ כְּעָפָר לָדוּשׁ.

דוגמאות: כָּבְשׁוּ אוֹתָם לַעֲבָדִים. *אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. *כַּמָּה עֲיָרוֹת כִּבֵּשׁ, כַּמָּה מְדִינוֹת לָכַד. הִדְבִּיר עַמִּים תַּחְתָּיו. גָּבְרוּ עָלֵינוּ הָאֲנָשִׁים. *הִתְגַּבֵּר עָלָיו יִצְרוֹ.

552 כַּד ש. *צַרְצוּר (כד חרס שיש בו מסננת של חרס בפיו או סמוך לפיו). צַפַּחַת, אָסוּךְ (ע. לשמן). פַּךְ (לשמן, לא גדול). *פַּכִּים קְטַנִּים (שם כללי לכלים פחותי ערך). דְּלִי (לשאוב בו מים). *קִתּוֹן, *קִיתוֹן. נֹאד (עשוי עור, לנוזלים). חֵמֶת (כנ"ל). *עָבִיט (של שופכים). *גָּרָף (של רעי). *גָּרָב (כלי חרס להחזיק בו שמן או יין). *לָגִין, *לָגִינָה. בַּקְבּוּק, בַּקְבֻּק. *עָצִיץ (כלי חרס לפרחים). *עָצִיץ נָקוּב (שיש נקב בתחתיתו). *עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. *חָבִית (לפנים כלי חרס גדול ליין והיום כלי עגֹל עשוי נסרים ומחֻבר בחשוקים, barrel). *חֲבִיּוֹנָה (חבית קטנה). *גִּיגִית, *גִּגִּית (כד גדולה, ובזמננו כלי גדול לכביסת לבנים, וכדומה). *לֶקֶן (כלי גדול לכביסת כלי לבן)¹⁰. *אַמְבָּטִי, °אַמְבַּטְיָה (להתרחץ בה). *נַטְלָה, *אַנְטָל (כלי לנטילת ידים). ע"ע מטבח

553 כַּדּוּר ש. עִגּוּל. מַעְגָּל (“וְשָׁאוּל שֹכֵב בַּמַּעְגָּל, וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתָיו”). גַּלְגַּל. צְנֵפָה (גליל חוטים). *פְּקַעַת (דבר כרוך ועגֹל ככדור, כגון פְּקַעַת של חוטים, וכדומה).

554 כֵּהֶה ת. דַּהֶה (שצבעו אינו עז או שֶׁנִּטַּשְׁטֵשׁ). *מְטֻשְׁטָשׁ (נמחק, לא ברור, *אוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת). *מָחוּק (כנ"ל, *נְיָר מָחוּק. *סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק). °מְעֻרְפָּל (בלתי ברור כבתוך ערפל). שָׁזוּף (אדם שעורו כהה מקרני השמש). *עָמוּם (לא ברור. °קול עָמוּם – כמגיע מרחוק או מתוך מקום סגור). *עָכוּר (לא צלול. *מַיִם עֲכוּרִים). °דָּלוּחַ (כנ"ל).

555 כֹהֵן ש. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. כֹּהֵן הָרֹאשׁ (כנ"ל). הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ (כנ"ל). כֹּהֵן מִשְׁנֶה (לכהן הגדול). *סְגָן הַכֹּהֲנִים (כנ"ל). *כֹּהֵן הֶדְיוֹט (פשוט).

– תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ספר ויקרא, ספר ספרא, מדרש הלכה לויקרא).

556 כּוֹבַע ש. (בימים הקדמונים: עשוי מַתֶּכֶת, להגן על ראש הנלחם, והיום כסוי ראש רגיל, hat). קוֹבַע (ע. כנ"ל). *כּוֹבַע מְאֻגָּן (בעל שולים רחבים). *כּוֹבָעִית (כובע לא רחב, בלי תתורה, cap). *כִּפָּה (כסוי קל וקטן לקדקד, skull־cap). *כֻּמְתָּה (barret). מִגְבַּעַת (כובע גבוה כעין גביע מהֻפך, derby). °מִגְבָּע (כובע גבוה כגליל, silk hat). צָנִיף (שכורכים מסביב לראש). צְנִיפָה (ע. כנ"ל). מִצְנֶפֶת (כנ"ל). פְּאֵר (כובע תפארת. ע.). שָׁבִיס (תכשיט בדמות שמש שנשאוהו הנשים בימי קדם על המצח; תכשיט מעשה רשת לשער. ובזמּננו: כסוי ראשה של אשה להגן על שערותיה בשעת עבודתה מפני האבק). *סְבָכָה, *שָׁבִיס שֶׁל סְבָכָה (רשת להגן על שער האשה, hair net). *קַסְדָּה (כובע של איש צבא, כובע מגן). *בַּרְדָּס (כסוי הראש בשעת גשם וקֹר, מחֻבר אל המעיל, hood). – *תִּתּוֹרָה (שולי הכובע). °מִצְחָה (בליטה בכובע ממעל למצח להגן מפני החמה cap־shade, visor).

557 כְּוִיָּה ש. ִמִכְוָה. מִכְוַת אֵשׁ. צָרֶבֶת.

558 כּוֹכָב ש. כּוֹכַב הַשָּׁמַיִם. כּוֹכַב אוֹר. כּוֹכַב נֶשֶׁף. שּוֹכַב בֹּקֶר (הכוכב הנראה בבקר עם שחר). שַׁחַר. הֵילֵל בֶּן שַׁחַר (מ. כוכב הַבֹּקֶר). °כּוֹכָבוֹן (כוכב קטן).

– *כּוֹכַב חַמָּה (השמש). °כּוֹכָב נוֹפֵל. °כּוֹכַב לֶכֶת (החוזר מסביב לשמש, planet). °כּוֹכַב שֵׁבֶט (עם שבט, המופיע אחת לכמה שנים, comet). °כּוֹכַב שֶׁבֶת (מחוץ למערכת השמש, דומה לקבוע, fixed star). מַזָּל (כוכב לכת. מַזָּלוֹת ברבים. ויש גּם מַזָּרוֹת).

כוכבים: כּוֹכָב (Mercury). כִּיּוּן (שַׁבְּתַאי). °כֶּלֶב (Sirius). כְּסִיל (Orion). מַאְדִּים (Mars). נֹגַהּ (Venus). עָשׁ, עַיִשׁ, *עֲגָלָה, °הַדֹּב הַגָּדוֹל (Charles’s Wain). בְּנֵי עַיִשׁ (שלשת הכוכבים הקטנים שבזנב העיש). *צֶדֶק (Jupiter). *שַׁבְּתַאי (Saturn). כִּימָה (מערכת שבעת הכוכבים, Pleiades).

– °שְׁבִיל הֶחָלָב (הפס הַחִוֵּר בשמים הזרוע כוכבים רבים מאד ושאינם נראים לעינים מרֹב גָבְהָם, milky way).

559 (כּול) הֵכִיל פ. (“אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמַּיִם”). כִּלְכֵּל (ע. “הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ”). *כָּלַל (* כּוֹלֵל מַלְכֻיּוֹת עִם קְדֻשַׁת הַיּוֹם). *הֶחֱזִיק (*מֻעָט הַמַּחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה).

– *כּוֹלֵל (* כּוֹלֵל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים עִם דְבָרִים הָאֲסוּרִים). *נִכְלַל בּוֹ. *כָּלוּל בּוֹ (*עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהֶן). *מְשֻׁקָּע בּוֹ (*כַּמָּה הֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶה מִסִּינַי, וְכֻלָּן מְשֻׁקָּעוֹת בַּמִּשְׁנָה). מַקִּיף (“הִקִּיפוּ עָלַי”. “הִקִּיפוּנִי”. °כולל הכל). *בְּמַשְׁמָע (“מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם” – כָּל שֵׂיבָה בְּמַשְׁמָע, אַף לִפְנֵי זָקֵן עַם הָאָרֶץ). *עַד וְעַד בַּכְּלָל (נאמר עד יום זה או עד מקום זה, והיום או המקום הנזכר נכללים אף הם בזמן זה ובמקום זה).

560 (כּון) הֵכִין פ. * תִקֵּן. * הִתְקִין. עָרַךְ. * הִכְשִׁיר. עָשָׂה. עִתֵּד (“הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ”. משלי כד, כז).

– *הִתְכּוֹנֵן (הכין עצמו). *הִתְקִין עַצְמוֹ (*הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין). *הִתְכַּשֵּׁר (*הִתְכַּשֵּׁר בִּמְלַאכְתּוֹ – התרגל בה עד שידעה יפה). הִתְעַתֵּד (“בָּתִּים אֲשֶׁר… הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים” – עתידים היו להעשות גלים). *יִשֵּׁב עַצְמוֹ (הכין עצמו, סדר מחשבתו. *יִשֵּׁב עַצְמוֹ לִתְפִלָּה).

– מוּכָן. *מוּכָן ומְזֻמָּן. *מְתֻקָּן. *מְעֻתָּר. עָתִיד ("לְהִנָּתֶן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה… לִהְיוֹת עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה. אסתר ג, יד).

פתגמים: נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְע אֶל קוֹצִים (בלי חריש הזריעה לא תצליח – ירמיה, ד, ג). בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר (קהלת ט, ח). *חֹל מֵכִין לְשַׁבָּת (ביצה ב:). *אִם אֵין אָדָם מֵכִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת? (ע"ז ג.). *אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ בִּימוֹת הַחַמָּה מַה יֹּאכַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים? (מדרש משלי, ו). *הַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לְךָ (אבות ב, יב).

561 * כַּוָּנָה ש. *כַּוָּנַת הַלֵּב. °תְּשׂוּמֶת לֵב *שִׂימַת לֵב. *עִיּוּן. °הִתְבּוֹנְנוּת. °הַקְשָׁבָה (שמיעה מתוך קשב ועיון). °דְּבֵקוּת (רכוז הכונה בתפלה, וכן כל התרכזות שיש בה מיסוד האהבה). °הִתְפָּעֲלוּת. °הִתְלַהֲבוּת.

– *עִיּוּן תְּפִלַּה. *כִּוֵּן. *כִּוֵּן לִבּוֹ.

– *אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב.

*אֵין צְדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ (שכרה לפי טֹהר הכונה). *טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה, מֵהַרְבֵּה בְּלֹא כַוָּנָה (אורח חיים, ס"א).

562 *כַּוָּנָה, *בְּכַוָּנָה, *בְּמִתְכַּוֵּן, °בִּמְכֻוָּן. *בְּיוֹדְעִים. *בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. *מִדַּעַת. בְּזָדוֹן (בכונה רעה). בִּצְדִיָּה (כנ"ל). *בְּמֵזִיד (כנ"ל). בְּאֵיבָה (מתוך שנאה). בְּמֶרֶד וּבְמַעַל (מתוך כונה רעה).

הפוכו: *שֶׁלּא בְּכַוָּנָה. *שֶׁלּא בְּמִתְכַּוֵּן. בִּשְׁגָגָה. בְּמִשְׁגֶּה. בִּשְׁגִיאָה. *בְּשׁוֹגֵג. *בְּטָעוּת. *שֶׁלֹּא מִדַּעַת. *בְּהֶסַּח הַדַּעַת. *מִתּוֹךְ הֶסַּח הַדַּעַת. כִּלְאַחַר יָד (שלא כדרך עשית טובה). *אַגַּב גְּרָרָא (נגרר אחר המלים. מתוך שטף הדברים). בְּלִי מֵשִׂים. בְּלֹא אֵיבָה (בלי כונה רעה). לְתֻמּוֹ (“מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ”). לֹא יָזַם. *לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, *לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת (בלי כונת הלב, למראית עין, כדי שיצדק בעיני הבריות).

563 *כַּוָּנָה ש. *מַשְׁמָע. *מַשְׁמָעוּת. °הוֹרָאוה. °מוּבָן. *פֵּרוּשׁ. ע"ע באור

564 כּוֹס ש. גָּבִיעַ. סֵפֶל (לפנים מעין קערה, ובזמננו כוס חרס או חרסינה ששותים בה קפה, וכדומה לה). אַגָּן (ע. מין קערה שטוחה לנוזלים). מִזְרָק (ע. “הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן”). – כּוֹס יְשׁוּעוֹת (ששותים לרגל ישועה). כּוֹס תַּנְחוּמִים (לתנחומי אבל). *כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה (לברך). כּוֹס חֵמָה. כּוֹס תַּרְעֵלָה (במליצה על סבל).

565 כֹּחַ ש. אֹמֶץ (“יוֹסִיף אֹמֶץ”. “מַאֲמַצֵּי כֹחַ”). חֹזֶק (“בְּחֹזֶק יָד”). חָזְקָה (“לָקַח בְּחָזְקָה”). חֶזְקָה (נ. “בְּחֶזְקַת יָד”). גְּבוּרָה. עֹז (“עֹז וְתַעֲצֻמוֹת”). עֱזוּז (נ. וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ"). אוֹן (“אוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ”). חַיִל (“לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ”). אֱיָל (“גֶּבֶר אֵין אֱיָל”). אֱיָלוּת (נ. ע.). חֹסֶן (“לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן”). נֵצַח (“נֵחַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר”) – כמו צור ישראל, והוא כנוי להקב“ה). עֹצֶם (“כּחִי וְעֹצֶם יָדִי”). עָצְמָה (“וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה”). תַּעֲצֻמוֹת (ע). תֹּקֶף (“כָּל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ”). °תַּקִּיפוּת. מְאֹד (“בְּכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ”). זְרוֹעַ (“אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי”). אֵל (”יֵשׁ לְאֵל

יָדוֹ"). °אַלָּמוּת (תקיפות של בעלי זרוע).

– *כֹּחַ אֲנָשִׁים, °גְּבוּרַת אֲנָשִׁים, *כֹּחַ גַּבְרָא (כֻּלם כֹּחיַ מיני). °כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ. יְכֹלֶת.

– *הִתְאַמְּצוּת. *הִתְחַזְּקוּת. *תִּגְבֹּרֶת. *הִתְגַּבְּרוּת. °מֶרֶץ.

– בְּכֹחַ, בְּחֹזֶק. בְּחָזְקָה. בְּיָד חֲזָקָה. בְּתֹקֶף. בְּכָל תֹּקֶף. בִּזְרוֹעַ (ביד חזקה). בְּעֹז. בְּמַפְגִּיעַ.

– חֹסֶר כֹּחַ. חֶסְרוֹן כֹּחַ. קֹצֶר יָד. אִי יְכֹלֶת. רִפְיוֹן. חֹסֶר עֹז. °חֻלְשָׁה. *תְּשִׁישׁוּת. *תַּשּׁוּת.

566 כָּחֹל ת. (נ. כְּחֻלָּה, blue). *כָּחֹל עֵז. *כְּחַלְחַל (כחֹל מעט). *תָּכֹל (כּחֹל כֵּהֶה, כתכֵלת השמים).

– *הִכְחִיל (נעשה כחל). °כִּחֵל (צָבע בצבע כחל). °תִּכֵּל (צבע בצבע תכל).

567 כִּחֵשׁ פ. *הִכְחִישׁ. כִּחֵד. הִכְחִיד תַּחַת לְשׁוֹנוֹ.

– אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה: לֹא פָּעַלְתִּי אָוֶן. ע"ע שקר

568 כִּיס ש. חָרִיט (כיס לשים בו מָעוֹת, וכדומה). יַלְקוּט. צִקָּלוֹן (ימ"ש). *אַרְנְקִי (בנטיה: ארנקִיתי וכו‘. בר’: אַרְנְקִיּוֹת), °אַרְנָק. צְרוֹר. שַׂק. אַמְתַּחַת. *אֲפֻנְדָּה (חגורה ומקום בה לטמון כסף). *מִזְוָדָה (ילקוט לנוסעים לדרך). *נַרְתִּיק, *נַרְתֵּק. *תִּיק (ילקוּט יד לנירות ולספרים. גם קֻפסה או שק. לפנים מעטפה לחרב, לספר וכדומה). מֶלְתָּחָה (חדר הבגדים או ארון הבגדים, ויש משתמשים בה בזמננו לארגז לשים בו בגדים לנוסעים). *תַּרְמִיל (כיס של רועים ושל עוברי דרכים. בזמננו בעקר תרמיל של עניים, לשים בו לחם וכדומה). *חֲפִיסָה (שַׂק קטן). *כִּיס שֶׁל שְׁנָצוֹת (עם חוטים הנתונים בקצות הכיס לקשרוֹ בהם). °כִּיס (בתוך הלבוש). צַלַּחַת (כנ"ל, מס.).

569 כֹּל. הַכֹּל. *לְלֹא שִׁיּוּר. *לְלֹא שִׁיּוּר כָּלְשֶׁהוּ. *לְלֹא שְׁאֵרִית. *לְלֹא עֹדֶף.

– °בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל (בלי יוצא מן הכלל). °בְּסַךְ הַכֹּל. °סָךְ הַכּוֹלֵל.

– כָּל חַי. כָּל בָּשָׂר. כּל הָאָרֶץ. כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד. כָּל הָעָם מִקָּצֶה. מִנַּעַר וְעַד זָקֵן. בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ. כָּל הָעֵדָה. כָּל הַקָּהָל. כל דבר בלי בחירה: מִכָּל הַבָּא בַיָּד. כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.

– אֶחָד לֹא נֶעְדָּר. אִישׁ לֹא נֶעְדָּר. אַחַת לֹא נֶעְדָּרָה.

– מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה.

מִנָּבִיא עַד כֹּהֵן (כל המנהיגים הרוחניים). מֵחוֹטֵב עֵצִים עַד שׁוֹאֵב מַיִם (כל פשוטי העם). מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה. מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק. מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה. מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זַיִת. מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר (מגדול ועד קטן).

מראש ועד סוף: * מֵאָלֶף ועַד תָּו. מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. * מִן הַבָּסִיס עַד הַכּוֹתֶרֶת (עַל יְסוֹד: יֵשׁ לוֹ כּוֹתֶרֶת מִלְמַעְלָה וּבָסִיס מִלְּמַטָּה. ילקוט שמעוני, בהר, כה).

570 כָּלָה פ. תַּם (“וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן”. יהושע ד, א). אָפֵס (“כִּי אָפֵס כָּסֶף”). אֵין עוֹד. לֹא נִשְׁאַר. *פָּסַק. *נִפְסַק. *נִגְמַר. פַּס (כִּי פַסוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם". תהלים יב, ב). חָדַל (“חָדַל הַמָּטָר”). שָׁבַת. ע"ע גמר

– אָבַד. אָבְדָה שְׁאֵרִיתוֹ. לֹא הָיְתָה לָהֶם שְׁאֵרִית. לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד וּפָלִיט. עַד כָּלָה. עַד לְכָלָה. עַד כְּלוֹתָהּ. *נִגְזְרָה עָלָיו כְּלָיָה. נִמְחָה זִכְרוֹ. נִמְחָה שְׁמוֹ.

– כָּלָה. עָשָׂה כָּלָה (בּוֹ, אִתּוֹ). *גָּזַר כְּלָיָה (עליו). *הֵבִיא כְּלָיָה. סָפָה (“הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע”. בראשית יח, כז). מָחָה (“אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם”. שם לז. “וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם”. שם ז, ד). מָחָה זִכְרוֹ (“מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק”. שמות יז, יד). מָחָה מִסֵּפֶר הַחַיִּים (תהלים סט, כט). אָבַד, הֶאֱבִיד (“וְהַאֲבַדְתִּי אֶת כָּל בְּהֶמְתָּהּ”). יחזקאל לב, יג). הֶאֱבִיד שְׁמוֹ. הִשְׁחִית. הִשְׁמִיד. הִשְׁמִיד שְׁמוֹ. הִשְׁמִידוֹ מִתּוֹךְ עַמּוֹ.

ע"ע שחת

571 כַּלָּה ש. *אֲרוּסָה. מְאֹרֶשֶׂת.

– *כַּלָּה נָאָה. *כַּלָּה חֲסוּדָה. *כַּלָּה צְנוּעָה. *כַּלָּה בְחֻפָּתָהּ. *הִכְנִיסוּ אֶת הַכַּלָּה לַחֻפָּה.

*הַכְנָסַת כַּלָּה (עזרה לכלה למצוא לה בן זוג). עֲדִי כַלָּה. *תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה. קִשּׁוּרֵי כַלָּה. *עֲטֶרֶת כַּלָּה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה (של שמחה)/

פתגמים: *כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה (תענית פד.). הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ, כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ (ירמיה ב, לב). נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה (שיר השירים ד, ח).

571ַא *כְּלוֹמַר. *זֹאת אוֹמֶרֶת. *הַיְנוּ, *דְּהַיְנוּ. לֵאמֹר.

572 *כְּלָל ש. ("וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.) חֹק. מִשְׁפָּט. יְסוֹד. *עִקָּר. °הַכְלָלָה.

– *בִּכְלָל (* הַדִּלּוּעִים בִּכְלָל יָרָק

וְקִטְנִיּוֹת אֵינָן בִּכְלָל יָרָק. נדרים ז, א). *זֶה הַכְּלָל. *בְּדֶרֶךְ כְּלָל. *כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר (הכולל כל הפרטים שנדבר או שנכתב עליהם. *לֹא יִהְיֶה כְּלִי גֶבֶר עַל אִשָׁה, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלֹּא תִלְבַּשׁ אִשָׁה, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלֹּא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה כֵּלִים לְבָנִים וְאִישׁ לֹא יִתְכַּסֶּה בִּגְדֵי צִבְעוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹעֵבָה – דָּבָר הַבָּא לִידֵי תוֹעֵבָה. זֶהוּ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁלֹּא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה מַה שֶּׁהָאִישׁ לוֹבֵשׁ וְתֵלֵךְ לְבֵין הָאֲנָשִׁים, וְהָאִישׁ לֹא יִתְקַשֵּׁט בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְיֵלֵךְ

לְבֵין הַנָּשִׁים. ספרי, דברים רכו). *כְּלָל דָּבָר (בכלל ולא בפרטים). *יָצָא מִכְּלָל. *יוֹצֵא מִן הַכְּלָל *לֹא בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר (א. לא נלמד זה מפֹרש, אלא הובן מן הכלל).

– *כְּלָל וּפְרָט.

– *אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבִּפְרָט.

– *נָקַט כְּלָל (* נְקֹט כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ… ברכות לג).

פתגמים: *לְעוֹלָם הֱוֵי כּוֹנֵס דִּבְרֵי תוֹרָה כְּלָלִים כְּלָלִים, שֶׁאִם אַתָּה כּוֹנְסָן פְּרָטִים מְיַגְּעִים אוֹתְךָ (ספרי, האזינו). *כְּלָל וּפְרָט הַמְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה, אֵין דָּנִים אוֹתוֹ כְּלָל וּפְרָט (מנחות נה:).

573 (כּנס) *נִכְנַס פ. חָדַר. בָּא. נִדְחַק (נכנס בקֹשי, במקום צר). חִלְחֵל (*חִלְחֵל לתוֹכוֹ. כגון מים המחלחלים בתוך האדמה). *הִתְחַלְחֵל לְתוֹכוֹ. *פִּעְפַּע (חדר והתפשט בכל הגוף, כגון ארס, וכדומה). *נָקַב וְיָרַד (*מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם).

– הִבְקִיעַ לוֹ דֶרֶך (מ).

– *הִכְנִיס, הֵבִיא. *הִשְׁחִיל (חוט במחט).

574 (כנע) נִכְנַע פ. (נִכְנַע מִפָּנָיו, לְפָנָיו, מִלְּפָנָיו, תַּחַת יָדוֹ). *קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין. *הִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּי. *קִבֵּל יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה. *נִעְנַע לוֹ בְּרֹאשׁוֹ. *עַל כָּל ַּל וָגַל שֶׁבָּא עָלָיו נִעְנַע וֹ בְּרֹאשׁוֹ. *כָּפַף קוֹמָתוֹ. *הִרְפִּישׁ עַצְמוֹ לְפָנָיו. דָּבְקָה לְעָפָר נַפְשׁוֹ (ע). שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשׁוֹ. דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנוֹ (מ). נָתַן אֶת צַוָּארוֹ בָּעֹל. נָטָה שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל (בראשית מט, טו). אַפַּיִם אַרְצָה יִשְׁתַּחֲוֶה. עֲפַר רַגְלָיו יְלַחֵךְ. גֵּווֹ נָתַן לְמַכִּים. לְחָיָיו נָתַן לְמוֹרְטִים. נָתַן לְמַכֵּהוּ לֶחִי. הִשְׁפִּיל נַפְשׁוֹ לְפָנָיו (בן סירא ב, יח). נִכְנַע לְבָבוֹ. נָפַל בְּעֵינָיו. *כּוֹרֵעַ עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה (ברכות כח:). דברי הכנעה: עָפָר אֲנִי תַּחַת רַגְלֶיךָ. *עָפָר אֲנִי תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ.

– הִכְנִיעַ, הִשְׁפִּיל. רָמַס לָאָרֶץ חַיָּיו. כְּבוֹדוֹ לֶעָפָר הִשְׁכִּין.

פתגמים: *כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה כְּנֶגֶד הַגַּל, הַגַּל שׁוֹטְפוֹ: וְכָל הַנִּכְנָע לִפְנֵי הַגַּל – הַגַּל עוֹבֵר (פס"ז בראשית לב, ה). לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהִי קָשֶׁה כָּאֶרֶז (תענית כ:). ע"ע שפל, השפיל

575 כָּנָף ש. (ר. כְּנָפַיִם) אֵבֶר. אֶבְרָה. *גַּף. *אֲגַף. סְנַפִּיר (של דג).

– כָּנָף (ר. כְּנָפוֹת). שׁוּל, שׁוּלַים (שׁוּלֵי הַמְּעִיל. *שׁוּלֵי קְדֵרָה). שָׂפָה (“שְׂפַת כּוֹס”, “שְׂפַת הַיְרִיעָה”). *אִמְרָה (ר': אִמְרָיוֹת, הַתְּפָר שבשפת האריג או הבגד כדי שלא יקרעו). *מְלָל קצות חוטי השתי היוצאים מן האריג לנוי). *פִּיף (מלל). *פִּיף שֶׁל צֶמֶר. ע"ע שולים

567 כִּסֵּא ש. כֵּס (ע). *סַפְסָל (שיש בו מקום מושב לכמה בני אדם). *כֻּרְסָה (כסא כבוד, ובזמננו כסא מרֻפד, מרֻוח ורך). *מֵסַב (כסא רחב להסבה, כעין ספה). *קָתֶדְרָה (כסא כבוד, ובזמננו מקום מושב גבוה, כגון על בימה, ביחוד כסא למורים). *שַׁרְשִׁיף (ספסל קטן, tabouret). הֲדוֹם (כסא נמוך להשעין עליו את הרגלים בשעת ישיבה). *שְׁרַפְרַף (כסא קטן ונמוך). סַפָּה. מִטָּה. עֶרֶשׂ. *עֲרִיסָה (ערש ילד). *עַרְסָל (מטת חבלים או בַד תלויה וקשורה בגזעי עצים, וכדומה. בזמננו גם ספה תלויה על מוטות ברזל). *אֲלֻנְקָה (כסא ובדים לו לשאת בו אדם, ובזמננו מטה שמעבירים בה חולים ממקום למקום). מַשְׁבֵּר (כסא היולדת). *טְרַסְקָל (כסא או שלחן בעל שלש רגלים). *אִצְטְבָא (ספסל עץ או אבן על יד הקיר). – כִּסֵּא כָבוֹד. אַפִּרְיוֹן (כסא מקושט לשאת בו אדם).

ע"ע מטה

577 כִּסָּא פ. כָּסָה (ע). חָפָה (ע). חִפָּה (“וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר”). צִפָּה (במתכת או בלוחות עץ, “וַיְצַפֵּהוּ זָהָב”). חִתֵּל (בחִתּוּלִים של אריג וכדומה). סָפַן (עשה ספון, סכך: “וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת”). קֵרָה עשה תקרה. כסה בקורות: “וּלְקָרוֹת אֶת הַבָּתִּים”). קָרַם (כסה עור: “וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר”). עָטַף (“וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָּר”). עָטָה (“וְהוּא עֹטֶה מְעִיל”). טָח (בטִיחַ). שָׂד, *סָד, *סִיֵּד (בסיד). לָאַט (ע. “לָאַט אֶת פָּנָיו”). הֵלִיט (“וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ”). סָכַךְ (“וְסַכֹּתָ עַל הָאָרוֹן אֶת הַפָּרֹכֶת”). *סִכֵּךְ (עשה גג על הסכה. עשה גג מענפים. *אִילָנוֹת מְסַכְּכִים – שענפיהם מתחברים למעלה כגג). *הֶאֱהִיל (כסה כאהל. *וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו). רָבַד (כסה מרבדים. שטח מצע. “מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי”). רָפַד, רִפֵּד (כנ"ל. “רִפַּדְתִּי יְצוּעִי”). חָבַשׁ (“וְאֶחְבְּשֵׁךְ בְּשֵׁשׁ”). – מְכֻסֶּה. מְחֻפֶּה. מְצֻפֶּה. מְחֻתָּל. סָפוּן (“סָפוּן בְּאָרֶז”. “הַעֵת לָכֶם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים?”). *מְקֹרֶה (מכֻסה תקרה). עָטוּף. מְרֻפָּד. מְעֻלָּף (“מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים”). חָבוּשׁ. מְכֻרְבָּל (“וְדָוִד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ”. דבהי"א טו, כז). *מְסֻכָּךְ (מכוסה סכך, גג. *סֻכָּה מִכָּל מָקוֹם כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסֻכֶּכֶת כַּהֲלָכָה. סוכה ח:; *עֵמֶק סֻכּוֹת, שֶׁהוּא מְסֻכָּךְ בְּאִילָנוֹת. בראשית רבה מב). *נָתוּן בְּנַרְתִּיק.

578 כְּסִיל ש. אִיש כְּסִילוּת. אֵשֶׁת כְּסִילוּת. סָכָל. אְֱוִיל. פֶּתִי. (נקבה: פְּתַיָּה. רבים: פְּתָאִים, פְּתָיִים). פּוֹתֶה. בַּעַר. נִבְעָר מִדַּעַת. רֵיק. *רֵיקָא (א). נָעוּר וָרֵיק. אִישׁ נָבוּב. אֵין לֵב. חֲסַר לֵב. *שׁוֹטֶה. *שַׁטְיָא. *שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם. *שׁוֹטֶה גָּמוּר. *טִפֵּשׁ^. תָּם (ה). ^oאֲטוּם לֵב. *בּוּר. *גֹּלֶם. (אינו מבין דבר מדעתו). חֲמוֹר. ^oמְטֻמְטַם לֵב. ^oמְטֻמְטַם מֹחַ. *הֶדְיוֹט. ^oחֲסַר דֵּעָה. *שׁוּפְטָנָא. *עָנִי בְדַעַת. חֲסַר תְּבוּנוֹת. עַיִר פֶּרֶא.

עֵגֶל לֹא לֻמַּד. ^oקְטַן מֹחַ. *עוֹבֵר בָּטֵל (מחמת זקנה). – הִשָּׁהוּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה (מ). *אֵין מֹחַ בְּקָדְקָדוֹ. אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלִבּוֹ. פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. דַּרְכּוֹ דֶּרֶך כֶּסֶל. אוֹבֵד עֵצוֹת. אֵין בּוֹ תְבוּנָה. לֹא בִינַת אָדָם לוֹ. לִבּוֹ צָפוּן מִשֵּׂכֶל. טָפַשׁ לִבּוֹ. כְּיוֹנָה פוֹתָה. *שׁוֹטֶה שֶׁאֵין לוֹ תַקָּנָה. *דַּעְתּוֹ קְצָרָה עָלָיו. *אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה. ^oרֵיק הַמֹּחַ. ^oבְּהֵמָה בְצוּרַת אָדָם (ה). כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. בַּל יָדַע מָה (משלי ט, יג). נִמְשַׁל כַּבְהֵמָה. נִדְמָה כַּבְּהֵמָה. סָר טַעַם. אִוַּלְתּוֹ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ. רְחַב אִוֶּלֶת וַחֲסַר בִּינָה (בן סירא מז, לה). יֶחְסַר מַדָּעוֹ (שם ג, יב). ^oטוֹבֵעַ בְּיָם הַסִּכְלוּת (אלחריזי, תחכמוני ג). ^oשׁוֹקֵעַ בְּטִיט הַפְּתַיּוּת (שם). ^oלָן מִחוּץ לְחוֹמַת הַשֵּׂכֶל (עמנואל הרומי). ^oפָּנָיו פְּנֵי אִישׁ, אַךְ בְּשִׂכְלוֹ תַּיִשׁ (הנ"ל). הוֹלֵךְ בַּחֹשֶךְ.

– אֵשֶׁת כְּסִילוּת. ^oפְּתַיָּה. הוֹמִיָּה פְּתַיּוּת (מדברת דברי אולת).

– *אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע (אינו מרגיש בעלבון). *עֲקָצוֹ וְלֹא נֶעֱקַץ (לא חש ברמז). *הִתְקַלֵּף טְלָאוֹ (נגלתה בערותו).

פתגמים: לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל (משלי יד, ז. – הרחק ממנו). פִּי כְּסִיל מְחִתָּה לוֹ (משלי יח, ז. פיו מכשילו). בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר (משלי כג, ט). שֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים (משלי כו, ג). אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ (משלי כו, ד). עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ (שם שם, ה). כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל (משלי כט, יא). *אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מִן הַשּׁוֹטִים (שבת קד.). *מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים

וְנִתְּנָה לַשּׁוֹטִים וְלַתִּינוֹקוֹת (ב"ב יב:). ^oשׁוֹטֶה אֶחָד יוּכַל לְהַקְשׁוֹת מַה שֶּׁלֹּא יוּכְלוּ אֶלֶף חֲכָמִים לְתָרֵץ עממי). ^oשׁוֹטֶה אֶחָד יוּכַל לְקַלְקֵל מַה שֶּׁלֹּא יוּכְלוּ אֶלֶף חֲכָמִים לְתַקֵּן (עממי). ^oסַכִּין מְסֻכָּן בְּיַד שׁוֹטֶה (מראה המוסר, מג.).

579 כְּסִילוּת ש. כֶּסֶל (ע). כִּסְלָה (ע). סֶכֶל (נ). סִכְלוּת. אִוֶּלֶת. *טִפְּשׁוּת. *שְׁטוּת. פְּתַיּוּת. ^oבַּעֲרוּת. רַעְיוֹן רוּח. יַלְדוּת (*יַלְדוּת הָיְתָה בִי וְהֵעַזְתִּי פָנָי). הֶבֶל. הֲבֵל הֲבָלִים. *טִמְטוּם. *טִמְטוּם הַלֵּב. *טִמְטוּם הַדַּעַת.

– הִסְכִּיל. הִסְכִּיל עֲשׂה. עָשָׂה אִוֶּלֶת. נִסְכַּל.

נוֹאַל. *עָשָׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת. *נִשְׁתַּטָּה. *נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אָבְדָה חָכְמָתוֹ. נִסְרְחָה חָכְמָתוֹ. *עָשָׂה מַעֲשֵׂי נַעֲרוּת.

– *הִתְקַלֵּף טְלָאוֹ (נגלתה בערותו).

– *אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה (ויקרא רבה כב). מביא לידי טפשות: *מְטַמְטֵם לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. *מְטַמְטֵם אֶת הַדַּעַת (יומא לט, א).

580 כֶּסֶף ש. (ר. *כְּסָפִים). *מָמוֹן (ר. *מָמוֹנוֹת). *דָּמִים. *מָעוֹת. *טָבִין וּתְקִילִין (א. דינרים טובים ובמשקל הראוי). *קֶרֶן (הכסף היסודי בהשקעות, בהבדל מרֶוַח וְרִבִּית). ^oהַשְׁקָעָה (הכסף המֻשקע במסחר או בנכסים. Investment). ^oאֶמְצָעִים (הכסף הנצרך ליסד מוסד או להוציא דבר לפועל. תרגום משפות זרות: means). ^oמְצַלְצְלִים (כנוי למטבעות מתכת). ^oמַמְתַּקִּים (בפי הדוברים אידיש).

– ^oבִּמְזֻמָּן. ^oבְּכֶסֶף מְזֻמָּן. ^oבִּמְזֻמָּנִים. בְּכֶסֶף מָלֵא. ^oבְּעַיִן (^oדְּכֵוָן שֶׁיֶּשְׁנוֹ [הכסף] בְּעַיִן נוֹטֵל כָּל אֶחָד בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁהִטִּיל. רש"י, כתובות צג:).

– *מָעוֹת יָפוֹת המתקבלות בשוק). כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר (כנ"ל). *מָעוֹת רָעוֹת (שאינן מתקבלות). *מָעוֹת בְּטֵלוֹת (שאין עושים בהן עסק). ^oדְּמֵי שְׁתִיָּה למלצרים ולמשרתים). ^oהַעֲנָקָה (כנ"ל). ^oמַעֲנָק (כנ"ל). *מִקְדָמָה, ^oדְּמֵי קְדִימָה (חלק מהמחיר הנתן מראש).

פתגמים: אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף (קהלת ה, ט). הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י, יט. – יענה על כל שאלה, כלומר: מעשי העשיר ישרים בעיני כל). ^oהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל, אֲבָל גַם יְעַנֶּה אֶת הַכֹּל (כנסת ישראל, תרמ"ח. הכל סובלים בגללו, ברדיפה אחריו או בחסרונו). *לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם זוּזִים? שֶׁזָּזִים מִזֶּה וְנִתָּנִים לָזֶה (במדבר רבה, כב. הממון עובר מיד ליד). *כָּל הַדְּבָרִים תְּלוּיִים בַּלֵּב, וְהַלֵּב תָּלוּי בַּכִּיס

(ירושלמי, תרומות פ"ח). *צַדִּיקִים – מָמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶם מִגּוּפָם. לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשׁטִין יְדֵיהֶן בְּגָזֵל (סוטה יב. – הכסף בא לצדיקים בעמלם, על כן חביב הוא עליהם, לא כן רשעים שכספם בא להם בגסל). *חֶסְרוֹן כִּיס קָשֶׁה מִכֹּל (קהלת רבה ז. – חסרון ממון קשה מכל). *בִּשְׁלֹשָה דְבָרִים אָדָם נִכָּר: בְּכִיסוֹ, בְּכוֹסוֹ וּבְכַעְסוֹ (עירובין סח:). *אָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ (שבת קיז.). *מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם מַעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (סנהדרין קי.). *כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה (ב"מ כז:). *לֹא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אַחַת (בראשית רבה עו. – מעין המשל בלע"ז שלא לשים את כל הביצים בסל אחד, שלא ישברו כלם בבת אחת). *אַל תַּעֲמ־ד עַל הַמִּקָּח בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים (פסחים קיב:). *אִסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא (ב"מ פה: – אגורה בלגין, כד, מקשקשת בקול גדול. הממון מכריז על בעליו). *יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ (אבות ב, יז). *אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס (סנהדרין צז. – אֵין הַמָּשִׁיחַ יָכוֹל לִגְאֹל אֶת הָעוֹלָם כָּל זְמַן שֶׁהַמָּמוֹן מוֹשֵׁל). *כֶּסֶף מְטַהֵר מַמְזֵרִים (קידושין עא.).

ע"ע מחיר, מטבע, עֹשֶּר

581 כָּעַס פ. *הִתְכַּעֵס. *בָּא לִכְלָל כַּעַס. קָצַף. הִתְקַצֵּף. רָגַז. הִתְרַגֵּז. רָעַם. ָהִתְרַעֵם. רָעֲמוּ פָנָיו. זָעַף. זָעַף לִבּוֹ. זָעַם. הִתְעַבֵּר. אָנַף. הִתְאַנַּף. הִתְמַרְמֵר. נִסְעַר. נִסְעַר לִבּוֹ עַל… חָרָה לוֹ. חָרָה אַפּוֹ (ע). הִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ. נִרְגַּן. *רָתַח. *הִתְרַתַּח. חַם לְבָבוֹ. ^oהִתְגָּעֵשׁ. עָלְתָה חֲמָתוֹ. בָּעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ. נִמְלָא חֵמָה. *נִתְמַלֵּא חֵמָה. גָּדְלָה חֲמָתוֹ. יָצְאָה כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ. הֵיטֵב חָרָה לוֹ. רַע הָיָה בְעֵינָיו. *הִקְפִּיד. הֵלִין. הִתְלוֹנֵן. הִתְאוֹנֵן. *קָבַל. *טִינֶא הָיְתָה בְלִבּוֹ. *לִבּוֹ עַל… זָעַם. *הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל זַעַם. גָּעַר בּוֹ. *גָּעַר בּוֹ בִּנְזִיפָה. *נָזַף בּוֹ. *סָנַט בּוֹ. *יֶשׁ לוֹ עָלָיו. *יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו. – שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עָלָיו. שָׁפַךְ עָלָיו חֵמָה. שָׁפַךְ עָלָיו זַעְמוֹ. שָׁפַךְ כַּמַיִם עֶבְרָתוֹ (מ). אֵשׁ קָדְחָה בְאַפּוֹ (מ). חָרָה לוֹ עַד מָוֶת. גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ. עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. (מ). נִתְּכָה חֲמָתוֹ. שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ. שִׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ (מ). הֵנִיחַ חֲמָתוֹ בוֹ. דִּבֶּר רְתֵת. חָרַק שִׁנָּיו. שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם. (מ). הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ. *שָׁפַךְ אֶת הַקִּתּוֹן עַל פָּנָיו. *רָצָה לְקָרְעוֹ כַדָּג. *הִטִּיל עָלָיו קֻמְקוּם שֶׁל חַמִּין. *דָּן אוֹתוֹ בְּרוֹתְחִים. הִמְטִיר עָלָיו אֵשׁ וְגָפְרִית. *גָּעַר בּוֹ וְיָצָא בִנְזִיפָה. *נִכְוָה מִגַּחַלְתּוֹ שֶׁל… (סבל מכעסו, נפגע מקפדנותו).

הפוכו: שָׁב אַפּוֹ. שָׁבָה חֲמָתוֹ. שָׁכְכָה חֲמָתוֹ. כָּבַשׁ חֲמָתוֹ. כָּבַשׁ כַּעְסוֹ. *נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַפּוֹ. הֵסִיר כַּעַס מִלִּבּוֹ. שָׁבָה נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָתַהּ (תהלים קטז, ז). עָזַב חֵמָה. *בָּלַם עַצְמוֹ. סָרָה קִנְאָתוֹ (“וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד”. יחזקאל טז, מב). שָׁקַט. *נָחָה נַפְשׁוֹ. *נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ. *נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. *נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ. *הִתְפַּיֵּס. *הִתְרַצָּה. *אֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלוּם. *עָבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם. *כַּעְסוֹ נֶהְפַּךְ לְרַחֲמִים. *הָפַךְ מִדַּת הָרֹגֶז לְרַחֲמִים. *הֵפִיג חֲמָתוֹ בְּ… (*אַתָּה מֵפִיג אֶת חֲמָתְךָ בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, דברים רבה ג, יד). *שִׁכֵּךְ כַּעְסוֹ בְּ…

–הִכְעִיס אוֹתוֹ. הִכְעִיסוֹ תַמְרוּרִים. כִּעֵס. הִקְצִיף. הֶעֱלָה אַפּוֹ. הִרְגִּיז. הִרְעִים. הָלךְ עִמּוֹ בְּקֶרִי. *בָּעַט בּוֹ. *בִּעֵט בּוֹ. נֶחֱרָה בוֹ (“בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי”). *הִקְנִיט. *הִקְנִיטוֹ בִדְבָרִים. *קִנְטֵר אוֹתוֹ. הֵמַר לוֹ. מֵרַר אֶת חַיָּיו. לָטַשׁ עֵינָיו לוֹ (מתוך כעס). עֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה. פְּנֵי לְהָבִים פָּנָיו.

– *הָיוּ צוֹהֲבִין זֶה לָזֶה (כעסו ונבחו זה על זה). *צְהוּבִין זֶה לָזֶה (מתרעמים ומתנגדים זה לזה).

אל תכעס: אַל בְּאַפְּךָ. אַל נָא בְאַפְּךָ. – כַּעַס (ש). קֶצֶף. קִצָּפוֹן (בן סירא ל, כז). רֹגֶז. זַעַף. זַעַם. עֶבְרָה. חָרוֹן. חֲרוֹן אַף. חֳרִי אַף. רֹעַ פָּנִים. מְרִי. ^oקְפָדָה. *קַפְדוּת. *קַפְּדָנוּת. קִנְאָה. תַּחֲרָה. ע"ע שנא

– כַּעְסָן ת. *רַגְזָן. *רוֹגְזָן. אִישׁ חֵמָה. מְהִיר חֵמָה. *נוֹחַ לִכְעֹס. אִישׁ רִיב. אִישׁ מְדָנִים. בַּעַל אַף (משלי כב, כד). *בַּעַל כַּעַס. *קַפְּדָן. *קַנְאָן (מלא קנאה). קַנָּא. *רַתְחָן (שדמיו רותחים, מהיר לכעֹס). *קַנְתְּרָן. ^oנִרְגָּז. ^oעַצְבָּנִי. ^oמְעֻצְבָּן. נִרְגָּן (מחרחר ריב. “וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן”. משלי כו, כ). מְחַרְחֵר רִיב. שְׂבַע רֹגֶז.

פתגמים: בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ (נחום א, ג). כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ (קהלת ז, ט). *שְׁלֹשָה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִין וְהָרַתְחָנִין וַאֲנִינֵי הַדַּעַת (פסחים קיג: אניני דעת – מפונקים). *כַּעַס מְסַלֵּק אֶת הַמָּאוֹר (מדרש אגדה, תולדות כז). *כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס – אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו.). *אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ (אבות ד, יח). *אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֶּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה (חולין פט). *מִ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת אֶת הַחֲמוֹר מַכֶּה אֶת הָאֻכָּף (תנחומא פקודי, דׂ). *בָּא לִכְלָל כַּעַס. בָּא לִכְלָל טָעוּת (ספרי מטות, מח).

582 כָּפַף פ. (“הֲלָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ?”). *כָּפָה (הטה, הָפַךְ, *כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר). *עָקַם (*הַגָּמָל עוֹקֵם צַוָּארוֹ). *עִקֵּם (כנ"ל). עָקַשׁ (נ. “תָּם אֲנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי”). עִקֵּשׁ (“וְאֶת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשּׁוּ”). עִוֵּת (“וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת”, “לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ”). נָטָה (“וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ”). הִטָּה.

– כָּפַף רֹאשׁוֹ. *נִכְפַּף. *הִתְכּוֹפֵף. *הִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ. *גָּחַן. שָׁחָה. שָׁחַת. שַׁח. נִשַּׁח. הָלַךְ שְׁחוֹחַ.

הִבְרִיךְ (“וַיַּבְרֵךְ אֶת הְַּמַלִּים” – הושיבם על ברכיהם. *הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ – כפף זמורה ושמה בארץ וראשה למעלה. למען תגדל במיֻחד).

583 *כָּפַר בּוֹ. פ. *כָּפַר בָּעִקָּר (בה', בעִקר הדת).

– נָסוֹג מֵאַחֲרֵי ה'. שָׁכַח אֱלֹהִים. סָר מִן הַדֶּרֶךְ. רוּחוֹ לֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל. נָטָה מִן הַתּוֹרָה. נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים. *קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. *הָפַךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ. *כָּפַר בְּתוֹרַת מֹשֶה. פָּרַק עֹל. *יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. *פָּקַר. ^oהִתְפַּקֵּר. *הֵצִיץ וְנִפְגַּע (הציץ במה שלמעלה ממנו – עִיֵּן בעניני הנהגת העולם ונתפקר).

– *כּוֹפֵר. *כּוֹפֵר בָּעִקָּר. *מִין. *אֶפִּיקוֹרוֹס. *פּוֹרֵק עֹל. *מְנֹעָר מִן הַמִּצְוֹת. *עֲבַרְיָן. *אַחֵר (אלישע בן אבויה שהיה ל“אחר”). *קְטַן אֲמָנָה. *מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין.

– *כְּפִירָה. *כְּפִירָה בָּעִקָּר. *מִינוּת. *אֶפִּיקוֹרְסוּת.

584 כְּפָר ש. מוֹשָׁב. מוֹשָׁבָה. חַוָּה (^oמשק חקלאי, בית ושדה). אֲחֻזָּה. ^oיִשּׁוּב (ה). *פַּרְבָּר, *פַּרְוָר (שכונה בקצה העיר או קרובה לעיר).

– *בֶּן כְּפָר. *כָּפְרִי. *קַרְתָּנִי (בן עיר קטנה).

585 כַּפְתּוֹר ש. *חֶבֶט (של סנדל, buckle). *סִכָּה (מעין מחט לחבר בה בגד). ^oרִכְסַיִם (זוג כפתורים לרכוס בהם שרולי כתנת). קֶרֶס. *מַכְּבֵּנָה, *מַכְבֶּנֶת (סִכּה לשערות. ^oגם לבגדים). ^oרוֹכְסָן, ^oסְגוּרָץ (מסגר לבגדים שמשתמשים בו במקום כפתורים; שתי שרשרות וכפתור מחברן, zipper).

586 *כַּר ש. (שַׂק גדול ממֻלא נוצות או מוך לארך המטה לשכב עליו או להתכסות בו בלילות הקור). כֶּסֶת (כר קטן שמניחים אותו במטה מתחת לראש. ובימינו משתמשים, בטעות, בכר במקום כסת ובכסת במקום כר).

ע"ע מטה

587 *כַּר ש. (כַּר הַסּוּס, כר הגמל וכדומה). *אֻכָּף. *מַרְדַּעַת. *סֶרֶג (כר סרוג שנותנים על הבהמה לרכוב עליה. רש"י שבת נב:). – ^oאַרְכּוֹף (טבעת בצד האֻכף שבה שם הרוכב את רגלו בעלותו).

588 (כרח) *הִכְרִיחַ אוֹתוֹ. פ. אִלֵּץ אוֹתוֹ. *כָּפָה אוֹתוֹ. אָנַס אוֹתוֹ. *הִזְקִיק אוֹתוֹ. הִמְרִיץ אוֹתוֹ. (ע). אָכַף עָלָיו (ע. ימ"ש).

– אָנַס אִשָּׁה (ענה אותה). כָּבַשׁ אִשָּׁה (כנ"ל. “הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?” אסתר ז, ח).

– כָּפָה דַעְתּוֹ עָלָיו. *כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אָנִי. *בָּא עָלָיו בִּזְרוֹעַ. *כָּפָה עָלָיו הַר כְּגִיגִית.

– *הֶכְרַח. *כֹּרַח. *אֹנֶס. *כְּפִיָּה. *חוֹבָה. *חִיּוּב.

– *עַל כָּרְחוֹ. *שֶׁלֹּא בִרְצוֹנוֹ. *שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ. *כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד (עושה דבר בעל כרחו). ^oנֶגֶד רְצוֹנוֹ. ^oלַמְרוֹת רְצוֹנוֹ. אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (עשה כך משום שהרעב הציק לו).

– *אִי אַתָּה זָז מִכָּאן עַד (שתשבע וכ"ו).

– ^oבְּהֶכְרַח. ^oמִן הַהֶכְרַח. ^oלֹא יִמָּלֵט. ^oבְּאֵין בְּרֵרָה.

589 כָּרַע פ. כָּרַע עַל רַגְלָיו. כָּרַע בֶּרֶךְ. כָּרַע לְפָנָיו. קָרַס (ע). קָדַד (“וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'”). שָׁחָה (“שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה”). *שָׁחַח (“וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים”). הִשְׁתַּחֲוָה. נָפַל. נָפַל עַל אַפָּיו. הִתְנַפֵּל

לְפָנָיו. צָנַח (“וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹאר”). סָגַד (“עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד־לָמוֹ”). גָּהַר (ע. מס. “וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו”).

*הִשְׁתַּטַּח (*יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו). רָבַץ (בעל חיים ששכב בפשוט גופו). בָּרַךְ (נ. ע, י"ש. “נִבְרְכָה לִפְנֵי ה'”. “אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשִׂי”). – *כּוֹרֵעַ עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל הַחֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה.

590 כָּשַׁל פ. (“וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו”). נִכְשַׁל (“יִכָּשְׁלוּ בַהֲלִיכוֹתָם”). נָגַף בְּ… (“פֶּן תִּגּוֹף בָּאֶבֶן ַגְלֶךָ”). הִתְנַגֵּף (“וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף”). מָעַד. מָעֲדוּ רַגְלָיו. מָעֲדוּ קַרְסֻלָּיו. מָעֲדוּ

אֲשׁוּרָיו. *נִתְקַל (*נִתְקַל בָּהּ). נִדַּח (“וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן”, דברים יט, ה). *הֶחֱלִיק. *הָחֳלַק (*שֶׁהֻחְלְקָה בְמֵימֵי רַגְלֶיהָ").

– נוֹקַשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ. *פִּיו הִכְשִׁילוֹ. *פִּיו לְכָדוֹ. נוֹקַשׁ בְּאִמְרֵי פִיו. נִלְכַּד בְּאִמְר5י פִיו.

– נָפַל בַּפָּח. *נִצּוֹד. מִהֵר כְּצִפּוֹר אֶל פַּח. *קָפַץ לַמַּיִם וְנִשְׁתַּבְּרוּ שׁוֹקָיו.

– הִכְשִׁיל אוֹתוֹ. הִתְעָה. הִטְעָה. הִשְׁגָּה. (“א8רוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ”). הֵסִיר לִבּוֹ מֵאַחֲרֵי… הִשְׁלָה אוֹתוֹ (הבטיחו על שקר, עורר בו תקוות שוא: “לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי”). הֵסִית אוֹתוֹ. הִדִּיחַ (“כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה'”). פִּתָּה. *שִׁדֵּל (*בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ – את יוסף – בִּדְבָרִים).

591 כְּשָׁפִים ש. ר. *כִּשּׁוּף. קֶסֶם. נַחַשׁ. לַחַשׁ (דברי הקוסם הנאמרים בלחש, גם מלות הלחש הכתובות). *לְחִישָׁה (כנ"ל). לְהָטִים (מעשה הכשפים). חֶבֶר, חֲבָרִים (“בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ”).

ע"ע מכשף

592 כִּשְׁרוֹן ש. *כּשֶׁר. *הַכְשָׁרָה. *כַּשְׁרוּת (ע. י"ש). סְגֻלָּה. יִתְרוֹן. שְׁאָר רוּחַ. יְכֹלֶת. ^oמַתַּת אֱלֹהִים. ע"ע חכמה

– ^oבַּעַל כִּשְׁרוֹן. *מֻכְשָׁר. *מְסֻגָּל. *מֻבְהָק (*רַב מֻבְהָק). *מֻמְחֶה. *וָתִיק (*תַּלְמִיד וָתִיק – בעִקר נאמן ובעל כשרון). *מְצֻיָּן בּ… ^oמֻשְׁלָם. ^oמֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת. ^oכֹּל יָכוֹל.

– *כֹּחוֹ יָפֶה בּ… כֹּחוֹ גָדוֹל בְּ… (“בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל?” שופטים טז, ה־ו). *חִכּוֹ יָפֶה (לתלמוד תורה).

– חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל. נַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרוֹמִים. ^oבְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. (^oנוֹאֵם בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן וכיוצא בזה). רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.

אבד כשרונו: *נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לֻקְחָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (על יסוד “וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי”, תהלים נא, יג). *נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ. *נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ (בעיקר ברוח הנבואה). ע"ע חכם

593 *כַּת ש. *כִּתָּה. מִפְלַגָּה. פְּלַגָּה (ע). פְּלֻגָּה. מַחְלְקָה. *מַעֲמָד. *כְּנוּפִיָּה. *חֲבוּרָה. ^oחוּג (קְבוּצָה קְטַנָּה). ^oקְבוּצָה. ע"ע אגדה

594 כָּתַב פ. רָשַׁם. ^oחִבֵּר (כתב חבור, ספר). ^oנִסַּח (ערך דבריו בנוסח מסֻים, בסגנון קצר וברור או בסגנון מקֻבל). *הֶעְתִּיק (כתב שוב לפי מה שנכתב פעם).

– מָשַׁךְ בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר (מ). ^oהֶעֱלָה עַל הַכְּתָב *נִסָּה אֶת הַנּוֹצ8ה (מ. נסה לכתב). כָּתַב בְּעֵט בַּרְזֶל (ולא ימחה). כָּתַב בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר. הוּחַק בְּעֵט בַּרְזֶל וְעוֹפֶרֶת. – כָּתַב. רָשַׁם. הֶעֱלָה עַל סֵפֶר. חָקַק

(באבן, במתכת וכדומה). *חָרַט, *הֶחֱרִיט (פִּתַּח בעץ בכלי חד). פִּתַּח. *גָּלַף, *גִּלֵּף. – תָּאַר (נ). תֵּאַר. *צִיֵּר. *צִיֵּר דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל… *שִׂרְטֵט (בקוים ושרטוטים). *סִרְגֵּל (שרטט קוים ישראים). ^oדִּפְתֵּר (רשם ברשימה, to register). *סִמֵּן (עשה סימן).

כלי הכתיבה: עֵט. עֵט סוֹפֵר. עֵט בַּרְזֶל. עֵט עוֹפֶרֶת. חֶרֶט (כלי פִתוח). חֶרֶט אֱנוֹשׁ (מ). שֶׂרֶד. צִפֹּרֶן. צִפֹּרֶן שָׁמִיר (קשה מאד, לחרות בו). *מַכְתֵּב (עט ברזל. ובזמננו חרט אבן לכתוב בו על לוח צפחה). נוֹצָה (שכתבו בה לפנים). *קֻלְמוֹס (עט של קנה צומח). ^oעֵט נוֹבֵעַ (עט שיש בו בית קבול לדיו). ^oעִפָּרוֹן (עט עופרת). *קַלְמָר (קֻפסת העטים). ^oמַחַק (למחוק בו את הכתב). ^oנְיָר סוֹפֵג (שסופג את הדיו). ^oמַסְפֵּג (כלי מצֻפה ניר סופג לספוג בו דיו). *קְלָף. *נְיָר. דְּיוֹ. *עָפָץ (פרי אילן שנותנים אותו בדיו). *קַנְקַנְתּוּם (חֻמצת נחשת ששמים בדיו כיסוד השחור). קֶסֶת (בית דיו). קֶסֶת הַסֹּפֵר. ^oדְּיוֹתָה (כנ"ל). *בֵּית דְּיוֹ. ^oבֵּידְיוֹ.

595 כְּתָב ש. מִכְתָּב. כְּתֹבֶת (ציור חרות בעור, ובזמננו דברים אחדים כגון שם הדבר, עִקר הדברים וכדומה. גם שם המקבל על מעטפת מכתב). *כְּתִיבָה. ^oרְשִׁימָה. *רִשּׁוּם. *שִׂרְטוּט.

– *כְּתָב עִבְרִי (הכתב העברי הקדמון). *כְּתָב לִבּוּנָאָה (כנ"ל). *כְּתָב דַּעַץ או *רַעַץ או *רוֹעֵץ (כנ"ל). *כְּתָב כּוּתִי (כנ"ל). *כְּתָב אַשּׁוּרִי (שאנו משתמשים בו כיום). *כְּתָב מְרֻבָּע (כנ"ל, על שום צורתן המרֻבעת של האותיות). *כְּתִיבָה תַמָּה (כנ"ל). *כְּתָב סוֹפְרִים (שבו נכתבים ספרי התורה). *כְּתָב מְשִׁיטִי (כתב קורסיבי). *כְּתָב רַשִּׁ"י (אחד מהכתבים המשיטיים).

– כְּתִיבָה תַמָּה (כתיבה יפה, קאליגרפיה). – *כְּתִיב (הנוסח הכתוּב במקרא. ובזמננו חֻקי צרופי האותיות למלים, spelling).

– כְּתָב. מִכְתָּב סֵפֶר. מְגִלַּת סֵפֶר. *כְּתָב יָד

(חתימת האדם בידו. דרך כתיבתו את האותיות, ובזמננו ספר הנמצא בכתובים). – *טְיוּטָה (כתב ראשון, לפני התקונים).

ע"ע מכתב, שטר

596 כֶּתֶם ש. *רְבָב. *לִכְלוּךְ. *טִנּוּף. *טִנֹּפֶת. ^oטֶנֶף.

– *הִכְתִּים. *לִכְלֵךְ. טִנֵּף. ע"ע טמא

– הֶעֱבִיר אֶת הַכֶּתֶם. ע"ע נקה, טהר

597 כֶּתֶר ש. (*כֶּתֶר מַלְכוּת. *כֶּתֶר כְּהֻנָּּה. *כֶּתֶר שֵׁם טוֹב). נֵזֶר. עֲטָרָה (עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. עֲטֶרֶת צְבִי. עֲטֶרֶת פָז. עֲטֶרֶת גֵּאוּת). פְּאֵר (ע). צְפִירָה (ע. מס. צְפִירַת תִּפְאָרָה). צִיץ (תכשיט הכהן הגדול על מצחו). *עֲטֶרֶת חֲכָמִים. *עֲטֶרֶת מַלְכוּת. *עֲטָרָה שֶׁל חָתָן. *עֲטָרָה שֶׁל כַּלָּה. *עֲטָרָה שֶׁל זַיִת. *עֲטָרָה שֶׁל וֶרֶד. *עֲטָרָה שֶׁל שִּׁבֳּלִים. *כֶּתֶר שֵׁם טוֹב.

– עָנַד לוֹ עֲטָרָה. שָׁת לוֹ עֲטָרָה. עִטֵּר לוֹ ("צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה

שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, שיר השירים ג, יא). *עָטַר אוֹתוֹ. שָׂם כֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ. נָתַן כֶּתֶר בְּרֹאשׁוֹ. קָשַׁר לוֹ כֶּתֶר. שָׂם אֶת הַנֵּזֶר עַל… *הֶעֱטִיר אוֹתוֹ.

– *מְעֻטָּר (בעטרה או בקשוט. *יָצָא [יַעֲקֹב] מְעֻטָר כְּחָתָן וּכְכַלָּה בְּקִשּׁוּרֶיהָ. פדר"א לב).

598 כָּתַשׁ פ. כָּתַת. כִּתֵּת. שָׁחַק. פּוֹרֵר. *פֵּרַר. *רִסֵּק. ע"ע שבר

 

ל    🔗

599 לֹא. לֹא וָלֹא. *לָאו (א). *לֹא בְּאָלֶף רַבָּתִי (ה. בשום אֹפן לא). ע"ע מאן

600 לְאַט. לְאַט לְאַט. אַט. בְּנַחַת. *בִּמְתִינוּת. בַּעֲצַלְתַּיִם. ^oבְּרִשּׁוּל.

– *עָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל. *בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת. ^oבְּרַשְׁלָנוּת. בְּרִפְיוֹן יָדַיִם. בְּשׁוּבָה וָנַחַת (במנוחה ובשקט. מ.).

– *קִמְעָא קִמְעָא. ^oבְּהַדְרָגָה. ^oדַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה.

– *אִטִּי. ^oמֻדְרָג. *מָתוּן. רָפֶה. *רוֹפֵף. *מְרֻשָּׁל (מתוך רשלנות ורפיון). מְפַגֵּר (מחמת עיפות ורפיון). ע"ע מנוחה

601 לֵב ש. לֵבָב. לִבָּה. (ע). לִבָּא (א).

– תּוֹךְ. פְּנִים. *לִפְנַי וְלִפְנִים. ^oעֹמֶק הַלֵּב. ^oעִמְקֵי הַלֵּב. קֶרֶב. קֶרֶב לֵב. קְרָבַיִם (ע. “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ”). *נֶפֶשׁ (*נֶפֶשׁ מֹאזְנַיִם – לשון המאזנים). *צִפּוֹר נֶפֶשׁ (חלק החזה המכסה את הלב, ובזמננו תוך הנפש, פנימיותה).

602 לְבַד תה"פ (“וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם, וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם”). *לְחוֹד (*זֶה

לְחוֹד וְזֶה לְחוֹד), *מֻבְדָּל. נִבְדָּל. *מֻפְרָשׁ. *לְעַצְמוֹ. *בִּפְנֵי עַצְמוֹ. (*כָּל קוֹרָה וְקוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אִילָן הוּא. כלאים ד, ז). *בִּיחִידוּת. *בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ (ביחידות).

– לְבַד (“ה7גְּבָרִים לְבַד מִטָּף”). מִלְּבַד.

בִּלְעֲדֵי… (בִּלְעָדַי, בִּלְעָדֶיךָ). *חוּץ מ… *פְּרָט ל… .

ע"ע חוץ

603 לָבָן ת. ^oלְבַנְבַּן (לבן במקצת). *חִוָּר (לבנבן, פָּנִים חִוָּרִים מחֹסר דם). חִוְּרוּרִי (חִוֵּר מאד).

^oאָפֹר (מצבע האפר). ^oכָּסֹף (מצבע הכסף). בָּהִיר (ההפך מכהה).

– ^oלְבַן דַּר (Pearl white). ^oלְבַן שַׁיִשׁ. ^oלְבַן שֶׁלֶג.

– *לַבְלוּנִי (לבן ביותר). *לַבְנוּנִי (לבן מעט). *לַבְקָן (אדם לבן ביותר). *בּוֹהֵק (כנ"ל).

– *לֹבֶן. *לַבְנוּנִית. *לַבְנוּת.

– *הִלְבִּין (נעשה לבן). *הִכְסִיף (נעשה לבן־כסף). *הֶחֱוִיר (נעשה חור).

– הִלְבִּין כַּשֶּלֶג. זַךְ מִשֶׁלֶג. צַח מֵחָלַב.

604 לָבַשׁ פ. הִתְלַבֵּשׁ. הִתְעַטֵּף. (*לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית). עָטָה (“עֹֹטֶה מְעִיל”). נָשָׂא (“נֹשֵׂא אֵפוֹד”). *הִתְכַּסָּה (*מִתְכַּסֶּה בִלְבָנִים). *יָצָא בְכֵלִים (*יוֹצֵא בִכְלֵי לָבָן. *יוצֵא בְכֵלִים שְׁאוּלִים – שאולים מחברו) חָבַשׁ מעין כסה, חִתֵּל. “וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי”. בעִקר מגבעת, “וַיַּחֲבשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת”). צָנַף (מצנפת). עָדָה (עֲדָיִים). עָנַד (תכשיט. “אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי”).

– לָבוּשׁ. מְלֻבָּשׁ. עָטוּף (*עטוף טליתו). *מְעֻטָּף (*מְעֻטָּף לְבָנִיםׂ). לָבַשׁ (כל לבוש), עָטַף (עטיפה עליונה). (*הָיָה זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים וּמְעֻטָּף לְבָנִים. מדרש רבה, ויקרא כא). *הָיָה נֶעֱטָף.

– *עֲטִיפָה (לבוש. *תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִכָּרִים בְּהִלּוּכָם, בְּדִבּוּרָם וּבַעֲטִיפָתָם בַּשּׁוּק).

605 לוּ (“לוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתֵנוּ לֹא לָקַח מִיָּדֵינוּ עוֹלָה”). לוּא (ע). *אִלּוּ. אִם. *אִלְמָלֵי. *אִלְמָלֵא (על פי רֹב לפני פעל).

– לוּלֵא ("לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַבְנוּ

זֶה פַעֲמָיִם"). *אִלְמָלֵא (על פי רב לפני שם או מלת הגוף). *אִלְמָלֵא לֹא.

606 *לְוַאי. *וּלְוַאי (*וּלְוַאי שֶׁנֵּצֵא בְעַצְמֵנוּ). *הַלְוַאי. לוּ (“לוּ עַמִּי שֹׁמֵע7 לִי”). מִי יִתֵּן. יִתֵּן ה'. *יְהִי רָצוֹן שׁ…

– מִי יִתֵּן וְהָיָה. נְקַוֶּה. ^oהָבָה נְקַוֶּה.

607 לָוָה (כסף). פ. שָׁאַל (חפץ). שָׁאַל מֵעִמּוֹ. עָבַט (לוה כסף בעבוט. במשנה נמצא “לוה” ו“הלוה” גם על פֵּרוֹת וסחורה).

– הִלְוָה אוֹתוֹ. *הִלְוָה לוֹ. *הִלְוָה עַל (משכון. *הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ). הִשְׁאִיל אוֹתוֹ. *הִשְׁאִיל לוֹ. *הִקִּיף (נתן בהקפה, על מנת לשלם לאחר זמן). *הַחֶנְוָנִי מַקִּיף). הֶעֱבִיט אוֹתוֹ (הלוה לו מעות בעבוט).

– *מִלְוָה. *הַלְוָאָה. ^oגְּמִילוּת חֶסֶד (הלואה בלי רבית, על פי רב לזמן קצר). *אַשְׁרַאי (הקפה, קרֵדִיט. *יֶשׁ לוֹ אַשְׁרַאי).

– *עֲשָׂאוֹ מִלְוָה. *זָקַף עָלָיו בְּמִלְוָה. לא רצה להלוות: *נָעַל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוֶה. פתגמים: עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה (משלי כב, ז – הלוה משֻעבד לבעל חובו). מַלְוֶה רֵעֵהוּ גּוֹמֵל חֶסֶד (בן סירא, כט, א). *גָּדוֹל הַמַּלְוֶה יוֹתֵר מֵהָעוֹשֶׂה צְדָקָה (שבת סג.). *אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ (ב"מ ג.). *אִם לָוִיתָ לָוִיתָ עַל מְנָת לִפְרֹעַ, וְאִם הִלְוֵיתָ – הִלְוֵיתָ עַל מְנָת לִתְבֹּעַ (דרך ארץ זוטא, ג).

608 לִוָּה אוֹתוֹ פ. *נִלְוָה לוֹ. *נִתְלַוָּה לוֹ. שִׁלַּח אוֹתוֹ. הָלַךְ עִמּוֹ לְשַׁלְּחוֹ. *נִטְפַּל לוֹ. *הָיָה כֶרוּךְ אַחֲרָיו.

– *עָשׂוּ לוֹ לְוָיָה. *בְּנֵי לְוָיָה (ההולכים יחד). *הַלְוָיָה (*פִּטַּרְנוּהוּ בְלֹא הַלְוָיָה).

609 (לוּן) הִתְלוֹנֵן. הֵלִין. הִתְאוֹנֵן. הִתְאוֹנֵן מָרָה. נִרְגַּן. קָבַל עָלָיו. *הִתְרַעֵם עָלָיו. *עִרְעֵר עָלָיו. *קָרָא תֵגֶר. *בָּא בְטִירוֹנְיָא עָלָיו (ט"מ. הפירוש: בא בכח ובעלילה). *רִנֵּן אַחֲרָיו. *רִנֵּן עָלָיו. רָגַן. *רִגֵּן. הִתְרַגֵּן. *קָשַׁר קַטֵּגוֹרְיָא עָלָיו (קהלת רבה, ג). *הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי… *לִמְלֵם (דבר סרה. *עוֹד לֹא לִמְלֵם אָדָם אַחַר משֶׁה).

– דִּבֶּר בְּמַר נַפְשׁוֹ. שָׁפַךְ מְרִי שִׂיחוֹ. שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ. ע"ע כעס

610 (לוּשׁ) לָשׁ (בצק וכדומה). פ. *גָּבַל, *גִּבֵּל (*הַמְגַבֵּל עִסָּתוֹ). רָמַס (ברגלים, “וּכְמוֹ יו־צֵר יִרְמָס־טִיט”). דָּרַךְ (ענבים או זיתים ברגלים).

611 לֵחַ ש. (במובן כֹּחַ החיים: “וְלֹא נָס לֵחֹה”). *לִחְלוּחַ. *לִחְלוּחִית. לְשַׁד (“יוֹמָם וְלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי”). ^oרַעֲנַנּוּת. אֵב (“עוֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ” – ברעננותו).

– *לֵחָה, *לֵחוּת (במובן רטיבות). *לִחְלוּחַ, *לִחְלוּחִית. *טַחַב. ^oרְטִיבוּת (כל אלה באים מחמת רבוי גשמים וערפל).

– לֵחַ, *לֵחָה _דם מכה שנתקלקל, ^oהריר, הרֹק המתקבץ). רִיר. *כִּיחַ (לֵחה מן הגרון). *נִיעַ (לחה הנפלטת מן הגרון ומן החטם). *צֹאַת הָאֹזֶן. *צֹאַת הַחֹטֶם. *מֻגְלָה (לחה המתכנסת במכה). *מֻרְסָה (מכה מלאה לֶחה). *לִפְלוּף (לֵחָה שבעַיִן). *מֵי חֹטֶם.

612 לַח ת. רָוֶה (שְׁקוּי מים. “גַּן רָוֶה”). רָטֹב. רַעֲנַן (“וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם… וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן”).

*מְטֻנָּן (נ. “שָׂדֶה מְטֻנֶּנֶת”). *מְפֻלָּם (*דָּגִים הַמְפֻלָּמִים – לַחִים, מיד לאחר שנצודו). *גָּשׁוּם (*שָׁנָה גְשׁוּמָה). *טָלוּל (מכֻסה טל). *טָחֹב.

– הִשְׁקָה. הִרְוָה. *הִרְטִיב. *טִנֵּן. *הֵטֵן. *לָתַת (הרחיב גרעיני תבואה, לפני הטחינה, במים). *שָׁרָה (*שָׁרָה פֵתּוֹ בַּיַּיִן).

613 לְחִי ש. (ר. לְחָיַיִם). *לֶסֶת (ר. לְסָתוֹת – העצמות הבולטות בלחי. ומשתמשים בלסת גם ללחי סתם).

614 לָחַם פ. לָחַם אִתּוֹ, בּוֹ, עִמּוֹ (לא כנגדו, כרגיל בעתונים). נִלְחַם. עָשָׂה מִלְחָמָה אִתּוֹ. יָצָא לַמִּלְחָמָה עָלָיו. אָסַר מִלְחָמָה עָלָיו. הִתְגָּרָה בוֹ. הִתְגָּרָה בוֹ מִלְחָמָה. הִתְגָּרָה לַמִּלְחָמָה. יָצָא לִקְרַאת נֶשֶׁק. הָלַךְ בַּקְּרָב. הִתְנַגַּח עִמּוֹ. נֶאֱבַק עִמּוֹ. נִפְתַּל עִמּוֹ.

הִשְׂתָּעֵר עָלָיו. הִתְרָאוּ פָנִים (מ). *הִתְגּוֹשֵׁשׁ עִמּוֹ. ^oהתגּוֹנֵן (הגן על עצמו). עָמַד עַל נַפְשׁוֹ. ^oהִתְקִיף אוֹתוֹ. (התנפל עליו).

– הֵנִיף חֶרֶב. שָׁלַף חֶרֶב. הוֹצִיא חַרְבּוֹ. נָשָׂא

עָלָיו חֶרֶב. קָרָא חֶרֶב עַל… (קרא עליו מלחמה). יָצָא בַחֶרֶב. אָחַז חֶרֶב (להלחם). יָדוֹ מַחֲזֶקֶת הַשֶּׁלַח.

הכה במלחמה: הִכָּה לְפִי חֶרֶב. הִפִּיל בַּחֶרֶב. הֶחֱלִישׁ אוֹתוֹ לְפִי חַרְבּוֹ. הֶחֱרִים אוֹתוֹ לְפִי חַרְבּוֹ. הִגִּיר

עַל יְדֵי חֶרֶב (הר). שָׂרָה וַיּוּכַל (“שָׂארִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכַל”. בראשית לב, כט). חָלַשׁ אוֹתוֹ (נ).

– יְדַבֵּר אֶת אֹיְבִים בַּשַּׁעַר (מ). הֵשִׁיב מִלְחָמָה שָׁעְרָה (מ). כְּלָבִיא קָם. כַּאֲרִי הִתְנַשֵּׂא.

התכונן למלחמה: דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ. כּוֹנֵן חִצּוֹ. חָגַר חַרְבּוֹ.

חדל להלחם: *הִכְנִיס חַרְבּוֹ לְנַרְתִּיקָהּ. ע"ע מלחמה

615 לֶחֶם ש. פַּת לֶחֶם. כִּכַּר לֶחֶם. חַלַּת לֶחֶם. עֵרֶךְ לֶחֶם. (כּכּרות לחם בשורה מסֻדרת). ^oחַלָּה (בזמננו לחם לבן, ביחוד זה שאוכלים אותו בשבת וביום טוב). עֻגָה. עֻגַת מַצּוֹת. עֻגַת רְצָפִים (אפויה על גבי גֶחלים). ^oעוּגִיָּה (עוגה קטנטֹנת cookie). מָעוֹג (ה). צַפִּיחִית (עֻגָה, עֻגַת לוחות בצק וממתקים ביניהם). רָקִיק. *חֲרָרָה (עוגה יבשה, אפויה על גחלים). תּוּפִין (מעשה אופה). *דֻּבְשָׁן (עֻגת דבש). *גְּלֻסְקָה (עוגת סֹלת בּזמננו). *לַחְמָנִיָּה, *לַחְמָנִית (כִּכַּר לֶחֶם קטנה). *פַּת עִסָּה (נקיה, בנגוד לפַת קִבָּר). *פַּת עֲמֵלָה (שנלושה ונאפתה זמן רב). *סֻפְגָּן (לחם רך ותפוח). *כַּעַךְ (בזמננו עוגה עגֻלה וחלולה באמצעיתה). *פַּת סְפוֹגָנִית (רַכה ותפוחה). צָלִיל (ע. עוגה, לחם: “צְלִיל שְׂעוֹרִים”). ^oצְנימִים (עוגות לחם דקות ואפויות משני עבריהן (toast, zwieback). *פַּת קִבָּר, קִיבָר (מקמח שאינו מנֻפֶּה, עם הסובין). *פַּת נְקִיָּה (הפוכה של פת קִבּר).

– לֶחֶם חֹק. לֶחֶם תָּמִיד. לֶחֶם חֲמוּדוֹת. לֶחֶם

עַצְלוּת. לֶחֶם חֶסֶד (הַנִּתָּן בתורת נדבה). לֶחֶם לַחַץ (לחם עֹנִי). לֶחֶם דִּמְֱעָה. לֶחֶם אוֹנִים. (שמַברים בו את האבל). לֶחֶם סְתָרִים (שאסור לאכלו, ונהנים ממנו בסתר). לֶחֶם כְּזָבִים (נִתן לא בלב תמים). לֶחֶם עֹנִי. לֶחֶם עֲצָבִים (הבא ביגיעה ובעצב). לֶחֶם שָׁמַיִם (מָן). לֶחֶם נִקּוּדִים (ישן ומעֻפָּשׁ).

– ^oלֶחֶם מִשְׁנֶה (שתי החלות שמברכים עליהן בשבת וביום טוב). ע"ע ארוחה, אֹכל

616 לַחַץ אוֹתוֹ פ. דָּחַק אוֹתוֹ. הֵצַר לוֹ. הֵצִיק לוֹ, אוֹתוֹ. הֵעִיק עָלָיו, אוֹתוֹ, לוֹ. רָעַץ אוֹתוֹ. רָצַץ אוֹתוֹ.

רִצֵּץ אוֹתוֹ. הֵרֵץ אוֹתוֹ (נ). דִּכֵּא אוֹתוֹ. דִּכָּה אוֹתוֹ. *דִּכְדֵּךְ אוֹתוֹ. נָגַשׂ אוֹתוֹ. נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף (גבה בחזקה). עִנָּה אוֹתוֹ. הוֹנָה אוֹתוֹ. הִתְעַמֵּר בּוֹ. הִקְשָׁה עֻלּוֹ. הִכְבִּיד עֻלּוֹ. הִתְעַלֵּל בּוֹ. הֵרַע לוֹ. רָדַף אוֹתוֹ. הִכְבִּיד אַכְפוֹ עָלָיו (מ). *חָנַק אוֹתוֹ (*שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשׁוּק).

– נִחֲתָה יָדוֹ עָלָיו. קָשְׁתָה יָדוֹ עָלָיו. שָׂם מוּעָקָה בְּמָתְנָיו (מ). טָחַן אֶת פָּנָיו (מ. ישעיה ג, טו).

– *בַּעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק (לכלות את המלאכה).

לחץ בעסקי פרנסה: הִסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ. *קִפַּח פַּרְנָסָתוֹ. *קִפַּח שְׂכָרוֹ. *יָרַד לְחַיָּיו. *יָרַד עִמּוֹ לְחַיָּיו. *יָרַד לְאֻמָּנוּתוֹ. הִתְחָרָה בוֹ.

617 לָחַץ פ. (“וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר”). דָּחַק (“אִישׁ אֶת אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן”). *מָעַךְ. *מִעֵךְ (*מִעֵךְ לָהּ בֵּין שָׁדֶיהָ). *כָּבַשׁ (*כָּבַשׁ דָּרֶךְ. *כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית). דָּרַךְ. רָמַס. *דָּחַס (לחץ ורמס ברגל). *מֵרַס (*מְמָרֵס עֲנָבִים – סוחטם על ידי לחיצה). *עָקַץ (צבט. *וְהָיוּ הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים מְבִיאִין קְטַנִּים וּמַכְנִיסִין אוֹתָן בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעוֹקְצִים אוֹתָם וּבוֹכִים. תנחומא בראשית כב). – נִלְחַץ. *נִמְעַךְ. *הִתְמַעֵךְ (מת מתוך דחיקה. *לֹא נִתְמַעֵךְ אָדָם בָּעֲזָרָה). *נִדְחַק. *הִצְטַפְצֵף. ^oהִצְטוֹפֵף.

– הִתְכַּנֵּס. *הִצְטַמְצֵם. ^oהִתְכַּוֵּץ. *הִצְטַמֵּק (מתוך התיבשות).

618 לָחַשׁ פ. (דבר בלחש). לָחַשׁ לוֹ. *בְּלַחַשׁ. *בִּלְחִישׁה (*אָמְרָה לוֹ בִּלְחִישָׁה). *הִרְכִּין בְּקוֹלוֹ. *רָטַן (לחץ בתלונה).

– הִתְלַחֵשׁ. הִסְתַּוֵּד (דבר סודות. בן סירא ג, מב). *הִסְתּוֹדֵד (כנ"ל).

619 לָטַשׁ פ. לִטֵּשׁ. שָׁנַן. *חִדֵּד (*חִדֵּד לַסַּכִּין). הֵחַד (“בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד”). מָרַט (צחצח והעביר החלודה. “חֶרֶב הוּחַדָּה… וַיִּתֵּן אוֹתָהּ לְמָרְטָה”), מָרַק (כנ"ל. “מִרְקוּ הָרְמָחִים”). *צִחְצַח. *הִשְׁחִיז. *הֶחֱלִיק. *שָׁף (שפשף דבר לעשותו חלק: *הַסַּיִּף מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ). *שִׁפְשֵׁף. *סִתֵּת (לטש והחליק אבן).

620 לַיְלָה ש. לַיִל. לֵיל. נֶשֶׁף. עֶרֶב. *צֵאת הַכּוֹכָבִים (תחלת הלילה). *אוֹר (*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ – לילה לפני יום הי"ד). *עִם חֲשֵׁכָה.

– לֵיל שִׁמּוּרִים (שנעורים בו). מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר (כל הלילה).

621 *לִכְלֵךְ פ. זִהֵם. טִנֵּף. גֵּאַל. הִכְפִּישׁ (ע). *פִּגֵּל. *סֵאַב. דָּלַח (מים). עָכַר (כנ"ל). רָפַשׁ (העלה רֶפֶשׁ).

– *הִתְלַכְלֵךְ. *הִזְדַּהֵם. *טִנֵּף אֶת עַצְמוֹ. *נִבֵּל אֶת עַצְמוֹ. *הִתְנַוֵּל, הִתְגָּאֵל. *הִתְאַבֵּק (כֻּסה אבק: *לֹא נִתְאַבְּקוּ רַגְלֵיהֶם). *הִסְתָּאֵב (א). *נִתְפַּחֵם (לוכלך בשחור פחם).

מלוכלך: *טָעוּן שֶׁבַע רְחִיצוֹת. *טָעוּן שֶׁבַע טְבִילוֹת.

– אִי נִקָּיוֹן. *לִכְלוּךְ. טֻמְאָה. *זָהֳמָה. *טִנּוּף. טִנֹּפֶת. חֶלְאָה. סְחִי. פִּגּוּל. שִׁקּוּץ.

ע"ע טמאה

622 לָכֵן. עַל כֵּן. *מִפְּנֵי זֶה. *מִטַּעַם זֶה. אֵי לָזֹאת. *בִּשְׁבִיל זֶה. *מִסִּבָּה זוֹ. *לְפִיכָךְ. *הִלְכָּךְ, *הֵילְכָךְ. *לְכָךְ. *מִכָּאן אַתָּה לָמֵד. *אֱמוֹר מֵעַתָּה.

623 לָמַד פ. (לָמַד לֶקַח. לָמַד תּוֹרָה. לָמַד אֶת דְּרָכָיו. לָמַד מַעֲשָׂיו. לָמַד לַעֲשׂוֹת. לָמַד מִפִּיו. לָמַד מִן…). לָקַח תּוֹרָה מִפִּיו. לָקַח דַּעַת. לָקַח מוּסָר. יָצַק מַיִם

עַל יָדָיו (שִׁמשו ולמד מפיו). *הִתְלַמֵּד. *נִתְחַנֵּךְ. אָלַף (ע. “פֶּן תֶּאֱלַף אָרְחוֹתָיו”). הָגָה ב… (בתורה, בספר וכיוצא באלה). *עִיֵּן בּ… חָקַר. דָּרַשׁ. הֶבִין. הִשְׂכִּיל. *גָּרַס. *גָּמַר (א). קָנָה לוֹ. רָכַשׁ לוֹ. *סִגֵּל לְעַצְמוֹ. *חָזַר (*חָזַר עַל הַתּוֹרָה). *שָׁנָה (*מִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. *רַבִּי לֹא שָׁנָה, רַב חִיָּא מִנַּיִן לוֹ?).

– *עָסַק בַּתּוֹרָה. *יָגַע בַּתּוֹרָה. *קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה. *עֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה. *סָפַג (*תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה לִסְפֹּג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל. ספרא, דברים, מח). הוֹסִיף לֶקַח (מ). שָׂם לֵילוֹת כַּיָּמִים. *נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַתּוֹרָה. שָׁתָה בַצָּמָא דִּבְרֵי… הָלַךְ לְאוֹר… (למד מפי…). *הִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְּלָיו שֶׁל… *תָּקַע עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה. *מִלֵּא

כְרֵסוֹ (בתלמוד וכיו"ב). *הִשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ (במשניות וכיו"ב). *הַתּוֹרָה נִבְלְלָה בְגוּפוֹ. *יָשַׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

*הָלַךְ בְּעֻמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. *הִתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי

תוֹרָה (למד משום שנמצא בסביבה של תורה). *לָן בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ (של רבו). ע"ע למדן

למד מתוך עֹנִי: *קִיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי. *הִרְעִיב עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. *הִשְׁחִיר פָּנָיו עַל דִּבְרֵי תוֹרָה.

התעצל בלמודיו: *רִפָה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה.

– *וְכִי יֵשׁ אָב לַתּוֹרָה? (תורה צריכה למוד, ואינה באה בירושה). למד לשם קבלת שכר: *לָמַד עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. *עָשָׂה תוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ. *עָשָׂה תוֹרָתוֹ עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהּ. *עָשָׂה תוֹרָתוֹ קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהּ. *עָשָׂה תוֹרָתוֹ קַרְדֹּם לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. *הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

624 לִמֵּד אוֹתוֹ פ. הוֹרָה אוֹתוֹ (“וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר”). שִׁנֵּן לוֹ. *שָׁנָה לוֹ. אִלֵּף אוֹתוֹ. (ע). הֵבִין אוֹתוֹ. חָנַךְ לוֹ. *חִנֵּךְ אוֹתוֹ. הִדְרִיךְ אוֹתוֹ. נָתַן לוֹ לֵקַח. הָיָה לוֹ לְעֵינַיִם. *הִקְנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה. יָצַק רוּחוֹ

עָלָיו. אָצַל עָלָיו מֵרוּחוֹ. *הִרְבִּיץ תּוֹרָה (ברבים). ^oהִטִּיף לוֹ לֶקַח. *הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים. בִּקְשׁוּ תוֹרָה מִפִּיו.

– *סְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא (אבסהו כשור, פטמהו בלמודים). נָתַן חָכְמָה בְּלִבּוֹ. נָתַן אֶת הָעוֹלָם בְּלִבּו־. *הֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. נָתַן דְּבָרָיו בְּפִיו (מה לדבר). הִשְׁקָה אוֹתוֹ מֵי תְבוּנָה (בן סירא ה, ג). הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם שֵׂכֶל (שם).

פתגמים: *הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד (אבות ד, ו). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ דוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ (ר"ה כג. ארבע המלים האחרונות הן תרגום מארמית: דְּלֶכָּא דְלִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינָהּ מְלַמְּדָהּ – דְּבַר ה' בָּזָה (סנהדרין צט.). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד וְהַמְלַמֵּד נוֹטֵל ה' חֲלָקִים (ילקוט שיר השירים רמז תתקצג). *כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַלְמִיד, כְּאִלּוּ גוֹזְּלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו (סנהדרין צא). “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ” – אֵלּוּ תַלְמִידֶיךָ, שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים (ספרי, ואתחנן). *אָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר, הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר (במדבר רבה, יג).

625 ^oלַמְדָּן ש. מְלֻמָּד. חָכָם. *בֶּן תּוֹרָה. *בַּעַל תּוֹרָה. תֹּפֵשׂ תּוֹרָה (ע). *אַלּוּף בַּתּוֹרָה. *אַלּוּף בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. *תַּלְמִיד חָכָם. *מְדֻבָּק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. *תַּלְמוּדִי (יודע תלמוד). *בַּר אוֹרְיָן (א. בן תורה). *צוֹרְבָא דְרַבָּנָן (א. צעיר חריף). יוֹדֵעַ סֵפֶר (לא למדן אלא מבין בספר). *תַּלְמוּדוֹ בְיָדוֹ.

– *בַּעַל תְּרֵיסִין (בעל מגן, יודע להתנצח בהלכה). *בָּקִי. *בָּקִי בְּחַדְרֵי תוֹרָה. *עִלּוּי (בעל כשרונות מעֻלים). ^oמַתְמִיד (לומד בהתמדה). ^oגָּאוֹן. *כְּלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ (מלא תורה וחכמה). *מְפֻטָּם (במשנה וכדומה). *מְצֻיָּן בַּהֲלָכָה. *גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. *עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. *עוֹמֵד בְּמִשְׁנָתוֹ. *יָגֵעַ בַּתּוֹרָה. *עוֹמֵל תּוֹרָה. *מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. *אָב בְּתוֹרָה. *אָב בְּחָכְמָה. *עַמּוּד הַהוֹרָאָה. *הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא. (לבעל החטים, לבקי). *זָכָה לִשְׁנֵי שֻׁלחָנוֹת (תורה וגדולה). *הוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה (להוט אחריה. ויקרא רבה, כב). *מְבַטֵּל עֲסָקָיו מִפְּנֵי מִשְׁנָתוֹ. *לֹא יִשְׂבַּע תּוֹרָה (לומר ורוצה עוד). *שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ. *עָשָׂה תוֹרָתוֹ קֶבַע. *יוֹדֵעַ לִשָּׂא וְלִתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּו־רָה.

פתגמים: *אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּשַׁ"ס (בששה סדרים). *אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁקָּנָה תוֹרָה מִנְּעוּרָיו. *אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְיָדוֹ. *אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. *מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ.

– *כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם. *כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁפָּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ. *עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם זֶה בָזֶה. *סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים. *פִּלְפְּלָא

חֲרִיפְתָּא (א. פלפל חריף, חריף כפלפל בשכלו). *בַּעַל מִקְרָא. *בַּעַל תַּנַ"ךְ. *בַּעַל גְּמָרָא. *בַּעַל אַגָּדָה. *צָנָא דְמָלֵי סִפְרֵי (א. סל מלא ספרים). *בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה (בעל זכרון). *מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר (בחכמה, שאינו פוסק מלחדש חדושי תורה). *דִּבְרֵי תוֹרָה נִבְלְעוּ בְדָמוֹ. *תּוֹרָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר (למדן ורע תאר). *תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד (למדן ובעל משרה). *חֲנוּת מְיֻזֶּנֶת (בקי בכל החכמות). בַּלַּיְלָה לֹא יִכְבֶּה נֵרוֹ (לומד כל הלילות).

– ^oחֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים (בקי ואינו מבין). *אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ואין לו עסק או הבנה בשום דבר אחר). *שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. *שָׁכַח מִשְׁנָתוֹ. *פָּרַשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה. *אֵינוֹ עוֹמֵד בְּמִשְׁנָתוֹ.

הפוכו של למדן: *בּוּר. *בּוּר מִדְּאוֹרָיְתָא (אינו יודע אפילו תורה). *אֵינוֹ בְמִקְרָא. *אֵינוֹ בְמִשְׁנָה. עַם הָאָרֶץ. הפוך למדן ע"ע עם הארץ

626 *לִמּוּד ש. *תַּלְמוּד. *לְמִידָה. *מִשְׁנָה. *גְּמָרָא (א). *גִּרְסָא (א) תּוֹרָה. לֶקַח. חֹק. מִשְּׁפָּט. *עִיּוּן (מתוך התבוננות).

פתגמים: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח). מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי (ממורי, ולפעמים: מכל בני אדם ונהגם למדתי). *בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְמִקְרָא

– יוֹצְאִין מֵהֶן מֵאָה. אֵלּוּ נִכְנָסִין לְמִשְׁנָה – יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה, אֵלּוּ נִכְנָסִין לְתַלְמוּד – יוֹצֵא מֵהֶן אֶחָד לְהוֹרָאָה (קהלת רבה, ז, ט). *הַלּוֹמֵד יֶלֶד, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ: וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק (אבות ד). *הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יָיִן מִגִּתּוֹ: וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן (שם). *לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד (שם ב, ו). *הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (תענית ז.). *אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה (אבות ב). *אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְעָמִים, לְמִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָד (חגיגה ט:). *אִם אֵין אָדָם הוֹלֵךְ אַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה, אֵין הֵם בָּאִין אֵלָיו (מדרש משלי ב). *אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם, יוׁמַיִם אֶעֶזְבֶךָ (ירושלמי, סוף ברכות). *בּוֹא וּנְפַשְפֵּשׁ בַּהֵלָכוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ חֲלֻדָּה (ספרי, האזינו, פסוק יערוף). *גָּדוֹל לִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁהַלִּמּוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה (קידושין מ:). *גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (מגילה טז:). *דִּבְרֵי תוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמִּתְיַשְּׁנִים בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מִשְׁתַּבְּחִים (ספרי עקב). *דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָן וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירושלמי, ראש השנה ג, ה). *דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמַּה שֶּׁזֶּה נוֹעֵל זֶה פּוֹתֵחַ (תנחומא, חוקת). *דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁים לִקְנוֹתָן כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחִין לְאַבְּדָן כִּכְלֵי זְכוּכִית (חגיגה טו.).

דרכי למוד: *כָּךְ הִיא דַרְכָּה שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן

(אבות ו, ד). *כָּל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי (אבות ד). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר (סנהדרין צט.). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיּוֹלֶדֶת וְקוֹבֶרֶת (סנהדרין צט.). *כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה סוֹפוֹ לְהִתְנַשֵּׂא

(ברכות סג:). *אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ (ברכות סג:). *הַסּוֹבֵר תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכְּחוֹ (הסובר – הלומר מתוך הבנה. ירושלמי ברכות ה, א).

– לִמּוּד (פעֻלת המלמד). *הוֹרָאָה (*זָקֵן שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה, אִם יִרְצֶה שֶׁיְּקַבְּלוּ אֲחֵרִים הוֹרָאָתוֹ, צָרִיךְ הוּא לְקַיְּמָהּ תְּחִלָּה). *הַטָּפָה (פעֻלת הנואם).

– *גִּרְסָא דְיַנְקוּתָא (א. מה שלמד אדם בימי ילדותו).

– ^oנִגְלֶה (התורה הנגלית, בנגוד ל“נסתר”, תורת הקבלה והסוד).

627 לָעַג לוֹ פ. הִלְעִיג לוֹ. הִלְעִיג עָלָיו. הִלְעִיג בּוֹ. הִלְעִיב בּוֹ. *לִגְלֵג עָלָיו. הְתֵּל בּוֹ. הֵתֶל בּוֹ. צָחַק לוֹ. צִחֵק בּוֹ. שָׂחַק לוֹ. הִתְקַלֵּס בּוֹ. *הִשְׁטָה בוֹ. לָץ (נ.) הִתְלוֹצֵץ בּוֹ. ־ חָמַד לוֹ לָצוֹן. עָשָׂה לוֹ צְחוֹק. הֲתֻלִים עִמָּדוֹ. שָׂחַק עַל מִשְׁבַּתָּיו. שָׁלַח אֶצְבַּע. הִגְדִּיל פֶּה עָלָיו (מ). הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן עָלָיו (מ.). לְשׁוֹנוֹ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ. לְשׁוֹנוֹ כְּחֶרֶב חַדָּה. ע"ע צחק

628 לַעַג ש. *לִגְלוּג. צְחוֹק. שְׂחוֹק. קֶלֶס. קַלָּסָה. שְׁנִינָה. הֲתֻלִּים. לָצוֹן. *לֵצָנוּת. *הִתְלוֹצְצוּת. *הֲלָצָה. *בְּדִיחָה. מַהֲתַלָּה. *חִדּוּד.

– הָיָה לְלַעַג. לְלַעַג וּלְקֶלֶס. קַלָּסָה לְכָל

הָאֲרָצוֹת. שָׁתָה לַעַג כַּמַּיִם (מ). הָיָה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. ע"ע צחוק, בוז

629 לַפִּיד ש. אוּר. *אֲבוּקָה. *מַשּׂוּאָה (אבוקה, אש בראש מוט. מדורה לסימן למקום רחוק). ע"ע אש

630 לְפָנִים. לִפְנֵי… לִפְנֵי זֶה. *קֹדֶם. *קֹדֶם לָכֵן. טֶרֶם. בְּטֶרֶם. *עַד שֶׁ… (*עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָמָּה…).

631 לֵץ ש. מִתְלוֹצֵץ. אִישׁ לָצוֹן. *לֵיצָן, הוֹלֵל. תַּעֲלוּל (נ. ע.). מְעוֹלֵל (נ. ע.). *גַּחְכָּן. *בַּדְּחָן. מְהַתֵּל.

– *לֵיצָנֵי הַדּוֹר. *לֵיצָנֵי יִשְׂרָאֵל.

632 לָקַח אוֹתוֹ פ. *נָטַל אוֹתוֹ. אָחַז בּוֹ. הֶחֱזִיק בּוֹ. תָּפַשׂ אוֹתוֹ, בּוֹ. קִבֵּל. נָשָׂא (“לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי”). *קָלַט (*נָפָה שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת). *סָפַג (*כִּסְפוֹג שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַמַּיִם). קָמַץ (תפש דבר באצבעות. הֵסִיר מְלֹא הַקֹּמֶץ. “וְקָמַץ… מְלֹא קֻמְצוֹ”). *חָפַן (לקח בחפניו. *חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת). קָרַע (בחזקה. “קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ”). חָטַף (לקח בחזקה או בחטיפות. “וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ”). *נָתַן מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ (לקח מכיסו האחד ושם בני: לקח לעצמו).

– לָקַח (עיר וכדומה בעת מלחמה). לָכַד. תָּפַשׂ. כָּבַשׁ.

– *הִפְקִיעַ מֵרְשׁוּתוֹ. ^oעִקֵּל (עצר כסף או חפצים עפ"י פקודת בית דין משום גבית חוב). הֶחֱרִים (לקח למטרה קדושה, ובזמננו לקח לטובת המדינה, וכדומה).

הפוכו: לֹא לָקַח. לֹא אָבָה לָקַחַת. הֵשִׁיב יָדוֹ.

*סִלֵֹק יָדוֹ מִן… *הִסְתַּלֵּק מִן… *מָשַׁךְ יָדוֹ (*מָשַׁךְ יָדו מִן הַסְּעֻדָּה). נִמְנַע מִקַּחַת.

– הֶעֱבִיר ("כֵּן אֶעֱשֶֹה לוֹ, לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה

מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת כִּסֵּא דָוִד עַל יִשְׂרָאֵל“. ש”ב ג, ט־י).

633 לָקַק פ. לִקֵּק (*כְּכֶלֶב הַמְלַקֵּק מִן הַיָּם). *לִקְלֵק. טָעַם (“כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבָשׁ”).

ע"ע אכל

634 לָשׁוֹן ש. שָׂפָה. *דִּבּוּר. ^oכֹּחַ הַדִּבּוּר. – לְשׁוֹן לִמּוּדִים. שָׂפָה בְרוּרָה. צַחוֹת. *לָשׁוֹן צַח. חֶלְקַת לָשׁוֹן (לרמיה ולחֹנף). *לְשׁוֹן תּוֹרָה, ^oלְשׁוֹן הַמִּקְרָא (הלשון שבה כתובים כתבי הקדש). *לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, *לְשׁוֹן חֲכָמִים (הלשון שבה כתובות המשניות ורֹב ספרות רז"ל). *לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (עברית). *לָשׁוֹן נְקִיָּה (בהבדל מנבול פה ומגסות). מְלִיצָה (לשון נמרצת ונעלה). ^oלְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה. ^oלְשׁוֹן זָהָב (פעמים לשבח ולפעמים בלעג). ^oכֵּפֶל לָשׁוֹן (מלים כפולות לענין אחד). *לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן (מלים דומות בצלצולן ושונות בהוראתן). ^oטָהֳרַת הַלָּשׁוֹן (על פי רֹב, דברים הנערכים לפי רוח הלשון ובלי תערֹבת מלים זרות). *לִשָּׁנָא מְעַלְּיָא (א. לשון נקיה. *לִשָּׁנָא מְעַלְּיָא הוּא דְנָקֵט. א. אוחז בלשון נקיה, מדבר בלשון נקיה). *לְשׁוֹן פַּלְטִין (שמשתמשים בה בארמון המלך, מעין מה שנקרא “לִשׁוֹן הַסָּלוֹנִים”). *לְשׁוֹן כָּבוֹד (*לְעוֹלָם יְסַפֵּר אָדָם בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד).

– בִּלְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר (בהוראה הפוכה, כגון: צנוע הוא בלשון סגי נהור – כלומר: גאותן הוא. סגי נהור – רב אור קראו לעִוֵּר שלא לביישו).

– *אַרְכָּן. *מַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ. מַאֲרִיךְ בִּדְרוּשׁ.

– כְּבַד לָשּוֹן. כְּבַד פֶה. *עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ (שאין דבורו ברור).

– לְשׁוֹן עִלְּגִים. לַעֲגֵי שָׂפָה. *נִבּוּל פֶּה

(דברים גסים). *לִשָּׁנָא בִישָׁא (א. לשון רעה). *דָּבָר מְגֻנֶּה (*אַל יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו). לְשׁוֹן סֵתֶר (שלא תובן. משלי כה, כג).

– *בְּזֶה הַלָּשׁוֹן (כשמוסרים דברים כצורתם). *כְּהַאי לִשָּׁנָא (א, כנ"ל).

פתגמים: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע (תהלים לד, יד). לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא (משלי יב, יח). מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן (משלי יח, כא). שׁוֹט נוֹגֵשׂ מַעֲלֶה פְּצָעִים וְשׁוֹט לָשׁוֹן יְגָרֵם עֲצָמוֹת (בן סירא כח, ב). ^oהַלָּשׁוֹן אֵינוֹ רַק מֵלִיץ בֵּין הַלֵּב וּבֵין הַשּׁוֹמְעִים (ראב"ע פירושו לתהלים ד, ה).

635 *לְשׁוֹן הָרָע. *מַלְשִׁינוּת. *הַלְשָׁנָה. דִּבָּה. שִׂטְנָה. רָכִיל. *רְכִילוּת. *לַעַז. *רִנּוּן. *דֵּילָטוֹרִיָּה. *הוֹצָאַת שֵׁם רָע. ^oמְסִירָה (ה. על פי רֹב, מלשינות לרשות כדי להזיק).

– לְזוּת שְׂפָתַיִם (ע). עִקְּשׁוּת פֶּה (ע). *אֲבַק לְשׁוֹן הָרָע (מעין לשון הרע).

– *מַלְשִׁין. הוֹלֵךְ רָכִיל. מֵבִיא דִבָּה. *מְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרָע. *דֵּילָטוֹר. *מוֹצִיא שֵׁם רָע. כּוֹתֵב שִׂטְנָה. *דּוֹקֵר בְּחֶרֶב לְשׁוֹנוֹ. לְשׁוֹנוֹ חֶרֶב חַדָּה. לְשׁוֹנוֹ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ. *לָהוּט אַחַר לְשׁוֹן הָרָע. בַּעַל לָשׁוֹן. מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּפִיו. *אוֹמֵר כָּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי. ^oבְּפִיו לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת (עמנואל הרומי).

פתגמים: *אֵין חֵץ אֶלָּא לָשׁוֹן (ערכין טו:). *בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִין זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם (יומא ט:). *כָּל הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרָע וְכָל הַמְקַבֵּל לְשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים (פסחים קיח.). *כָּל הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאֶבֶן (ערכין טו:).

– *דַּרְכָּן שֶׁל מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן הָרָע: פּוֹתְחִין בְּטוֹבָה וּמְסַיְּמִין בְּרָעָה (תנחומא, שלח, ט). *אָדָם אוֹמֵר שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם (סוטה לב:).ע ע"ע מלשין

636 (לשׁן) פ. הִלְשִׁין. הֵבִיא דִבָּה. הוֹצִיא דִבָּה. הָלַךְ רָכִיל. *סִפֵּר לְשׁוֹן הָרָע. *מָסַר (הוציא דבה. *מָסַר אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת). – הוֹצִיא דִבָּה עָלָיו. הֵבִיא דִָּתוֹ רָעָה. דִּבֶּר סָרָה עָלָיו. הִכָּהוּ בַּלָּשׁוֹן. *לָעַז עָלָיו.

*הִלְעִיז עָלָיו. *הוֹצִיא עָליו לַעַז. *הֵלִיז עָלָיו. *הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רָע. *הֵטִיל אֵיבָה בֵּינֵיהֶם. הִבְאִישׁ אוֹתוֹ. הִבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי… חִפֵּא דְבָרִים עָלָיו. *הִשִּׂיאוֹ שֵׁם רָע. רָגַל (נ. ע. י"ש), רִגֵּל (כנ"ל). *רִנֵּן אַחֲרָיו. *רִנֵּן עָלָיו. כָּתַב שִׂטְנָה. *אָכַל קֻרְצָה (א). שָׁנַן כַּחֶרֶב לְשׁוֹנוֹ.

– *קִבֵּל לְשׁוֹן הָרָע.

– *הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתָּה קוֹבֵעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחֲזוֹר וְתִטְּלֶנּוּ – מְקוֹמוֹ נִכָּר (המוציא שם רע על חברו, אף אם יבוא אחר כך לבטל את האשמתו, לא יוכל עוד. הרֹשם הראשון נשאר).

– *אִם לֹא תִכָּנֵס הַמִּלָּה כֻּלָּה תִּכָּנֵס חֶצְיָהּ (השומע לשון הרע, אף אם השקר נראה, מאמין בכל זאת במקצת).

 

מ    🔗

637 מְאוּם. מְאוּמָה. לֹא מְאוּמָה. *כָּל עִקָּר (*אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּל עִקָּר, פָּטוּר. – ירושלמי ז, א. *כָּל יָמִים שֶׁל שׂמְחַת בֵּית הַשָׁאֳבָה לֹא הָיוּ טוֹעֲמִים טַעַם שֶׁל שֵׁנָה כָּל עִקָּר. סוכה ה, ב). *לֹא כְלוּם. *דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. *לָא מִנֵּהּ וְלָא מִקְצָתֵהּ (א. לא ממנו ולא חלק מזה, כלומר: לא כלום). *קֵרֵחַ מִזֶּה וְקֵרֵחַ מִזֶּה (קרח משני צדי הראש, כלומר: לא השיג לא זה ולא זה, לא השיג כלום). *לֹא נֶחְשָׁב לִכְלוּם. *כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם אינו שוה כלום).

– *לֹא מִדִּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ (אומר אדם לדורה: איני רוצה לא טובתך ולא עקצך). מִטּוֹב וְעַד רָע (“הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע”, בראשית לא, כד).

638 מֹאזְנַיִם ש. כַּף הַמֹּאזְנַיִם. ^oלְשׁוֹן הַמֹּאזְנַיִם, *נֶפֶשׁ הַמֹּאזְנַיִם (המוט שבאמצע המראה על דיוק המשקל). פֻּלֶס. *טֻרְטָנִי.

– מֹאזְנֵי מִשְׁקָל. מֹאזְנֵי צֶדֶק (מדֻיקים). מֹאזְנֵי מִרְמָה (בלתי מדֻיקים, בכונה לרמות). מֹאזְנֵי רֶשַׁע (כנ"ל).

– מִשְׁקָל. אֶבֶן (שמשה משקל לפנים). אֶבֶן הַמֶּלֶךְ (שמשקלה נקבע על ידי המלכות).

– מִשְׁקֶלֶת (מכשיר הבנאים. מתכת קשורה בחוט, ומפני הכֹּבד מתמתח החוט ישר). מִשְׁקֹלֶת (כנ"ל). *חוּט הַמִּשְׁקֹלֶת (כנ"ל). אֲנָךְ (משקל בדיל נטוי על קו, לָמוד את יֹשר הכתלים).

ע"ע מדה

639 מַאַיִן. *מֵהֵיכָן. אֵי מִזֶּה. *מִנַּיִן. *מְנָלָן (מנין אנו יודעים ולומדים דבר זה). *מְנָא הָנֵי מִלֵּי (א. מנין הדברים האלה, כנ"ל).

640 מַאֵן פ. לֹא אָבָה. *סֵרַב. נִמְנַע מֵעֲשׂוֹת. הֵשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם. דָּחָה אוֹתוֹ. הֵסֵב פָּנָיו מִמֶּנּוּ. הֵסֵב עֵינָיו מִנֶּגְדוֹ, פָּנָה לוֹ עֹרֶף, *בִּעֵט (*כָל אֶחָד מְבַעֵּט בִּסֻכָתוֹ וְיוֹצֵא). נָתַן לוֹ כָּתֵף סוֹרֶרֶת (מ). נָעַר כַּפָּיו מִן… ^oנָעַר חָצְנוֹ מִן… *סִלֵּק ידָיו מִן… *מָשַׁךְ יָדוֹ מִן… *הִסְתַּלֵּק מִן… *נָעַל דֶּלֶת בְּפָנָיו.

– *אִי אֶפְשִׁי (א. איני רוצה). “לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם” (איני מסכים. מדברי יעקב אל ראובן, בראשית מב, לח).

641 מָאַס אוֹתוֹ פ. מָאַס בּוֹ. בָּחַל בּוֹ. גָּעַל אוֹתוֹ, בּוֹ. תִּעַב אוֹתוֹ. תֵּאַב (נ). נִבֵּל אוֹתוֹ (“בֵּן מְנַבֵּל אָב”). בָּס אוֹתוֹ (נ. ע. “נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת”). שִׁקֵּץ אוֹתוֹ. קָץ בּוֹ. קָט בּוֹ (ע).

– בָּחֲלָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. גָּעֲלָה נַפְשׁוֹ בּוֹ, אוֹתוֹ. קָצְרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. קָצָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. נָקְעָה נַפְשֹוֹ מֵעָלָיו. נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. הָיָה לוֹ לְזָרָא. רוּחוֹ זָרָה לוֹ. הָיָה עָלָיו לְטֹרַח. הָיָה עָלָיו לְמַשָּׂא. נָקְטָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. *נַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת בּוֹ. *נַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת עָלָיו (*אָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ גָּפְרִית וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת עָלָיו). נַפְשׁוֹ תְּתַעֵב (“כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשׁוֹ”). נִבְזֶה בְעֵינָיו. נִתְעָב. נִתְעָב וְנֶאֱלָח. *מָאוּס בְּעֵינָיו. נִמְאַס עָלָיו. *נִתְגַּנָּה עָלָיו. *נִתְכָּעֵר. *הִתְכָּעֵר בְּעֵינָיו (בר"ר יז). *הִשְׁתַּקֵּץ.

– *מָאוּס כַּנִּדָּה. *מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס.

*מַנִּיחַ יָדוֹ עַל חָטְמוֹ (שלא להריח ריח הסרחון, אבות דר"ג יא. ב). הָיָה לְנִדָּה (מ. “וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה”, יחזקאל ז, יט).

– *מִאוּס. שְׁאָט נֶפֶשׁ. גֹּעַל נֶפֶשׁ. *גְּעִילָה. תּוֹעֵבָה. *תִּעוּב. שִׁקּוּץ. פִּגּוּל. *בְּחִילָה.

642 מְאֻשָּׁר ת. מַצְלִיחַ.

– *רֹאֶה עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו. חֲבָלִים נָפְלוּ לוֹ בַנְּעִימִים. יְבַלֶּה יָמָיו בַּטּוֹב וְשָׁנָיו בַּנְּעִימִים. יוֹשֵׁב תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. שָׁפְרָה עָלָיו נַחֲלָתוֹ. *שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ. לֹא חָסֵר דָּבָר (דברים ב, ז). כָּל הַבְּרָכוֹת הִשִּׂיגוּהוּ (בן סירא ג. ז) נְעִימוֹת בִּימִינוֹ. כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ. *נִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן. *צוֹלִים לוֹ אֶת הַבָּשָׂר וּמְסַנְּנִין לוֹ אֶת הַיַּין וּבָאִים וּמַנִּיחִין לְפָנָיו. *הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.

– *בַּר מַזָּל. ^oבַּעַל מַזָּל. מֻצְלָח. ע"ע צָלַח (הִצְלִיחַ)

643 מָבוֹא ש. (ר. מְבוֹאוֹת). בִּיאָה (?). אִיתוֹן (ע). *פְּרוֹזְדוֹר. ^oכְּנִיסָה. *מִסְדְּרוֹן. *חֶדֶר הַחִיצוֹן. *אַכְסַדְרָה.

644 מְבוּכָה ש. עִרְבּוּבְיָא (*מתקבצין ובאים אומות העולם בערבוביא). *עִרְבּוּב. *תַּעֲרֹבֶת. מְהוּמָה. *אַנְדְּרוֹלֵימוֹסְיָא. תִּמְהוֹן לֵבָב. תִּמָּהוֹן. *טֵרוּף

דַּעַת. ^oאִי סֵדֶר. ^oחֹסֶר סֵדֶר. *סְבָךְ. ^oתִּסְבֹּכֶת. ^oתַּסְבִּיךְ.

645 מַבָּט ש. מֶבָּט. *הַבָּטָה. *סְקִירָה. *הַשְׁקָפָה. *רְאִיָּה. *עִיּוּן. *טְבִיעוּת עַיִן. ^oהִתְבּוֹנְנוּת. ^oהִסְתַּכְּלוּת. דֵּעָה. ע"ע דֵּעַ

646 מֵבִין ת. ^oבַּעַל תְּפִיסָה. ^oתּוֹפֵס. ^oבַּעַל הַשָּׂגָה. ^oמַשִּׂיג. מַשְׂכִּיל. *בַּעַל מֹחַ. *מָהיר לִשְׁמֹעַ. *חָרִיף. *יוֹרֵד לְעֻמְקוֹ שֶׁל דָּבָר. נָבוֹן. ע"ע חכם

647 מִבְצָר ש. עִיר מִבְצָר. עִיר בְּצוּרָה. מִגְדָּל (חלק נוסף גבוה להגן על המבצר. טוּרם. tower). מְצוּדָה, מְצָדָה, מְצָד (בנין להגנה. Fort) עֹפֶל (פנים המבצר, citadel). בַּחַן (מגדל להגן על השער) בָּחוֹן (מס). בַּחוּן. מִלּוֹא (חומת עפר נמוכה, סוללה). שׁוּר (ע חומה) חֵל (קיר נמוך מבפנים לחומה) צָרִיחַ (מצודה). מִבְטָח (נ). מָעוֹז. מַחֲסֶה. מִשְׂגָּב מִקְלָט סוֹכֵךְ (כעין בנין להגן על הנלחמים העומדים על החומה נחום ב, ו). *מִתְרָס (גדר לשם הגנה, חיץ לגדור את הדרך בפני המתנפלים). – עִיר בְּצוּרָה. חוֹמָה בְצוּרָה. קִרְיָה בְצוּרָה.

חוֹמַת נְחשֶׁת. עִיר חוֹמָה. דָּיֵק (סוללה למצור). סוֹלְלָה, סֹלְלָה (תל עפר לצור מעליה על עיר).

הפוכוֹ: מַחֲנֶה (מקום פתוח). עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה. עִיר פְּרָזוֹת (בלי חומה). פְּרָזוֹת (פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם).

648 מְבַשֵּׂר ת. אִישׁ בְּשׂוֹרָה. מַגִּיד. מַשְׁמִיעַ. *כָּרוֹז. מוֹדִיעַ.

649 מַגָּל ש. (לקצור תבואת השדה). *מַגַּל יָד (קטן). *מַגַּל קָצִיר (גדולׂ). חֶרְמֵשׁ.

650 *מְגַמְגֵּם ת. ^oגַּמְגְּמָן. כְּבַד פֶּה. כְּבַד לָשׁוֹן. עֲרַל שְׂפָתַיִם. עִלֵּג. נִלְעַג לָשׁוֹן. *עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹֹ.

651 מָגֵן ש. צִנָּה (מגן גדול לכסות בו את כל הגוף). שֶׁלֶט. סוֹחֵרָה. שִׁרְיוֹן, שִׁרְיָן, שִׁרְיָה, סִרְיוֹן, שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים (בגד של ברזל שלובשו איש הצבא בשעת מלחמה). *תְּרִיס. מִצְחָה (מגן לברכים). מִצְחַת נְחשֶׁת. תַּחְרָא.

– ^oמִטְרִיָּה (מגן מפני המטר). ^oשִׁמְשִׁיָּה (מגן מפני קרני השמש). ^oסוֹכֵךְ (מפני הגשם או מפני קרני השמש).

– מָגֵן. מַחֲסֶה. מִשְׂגָּב. מָנוֹס. מִפְלָט. מַחֲבֵא. מַחֲבוֹא. חֶבְיוֹן. חֶבְיוֹן עֹֹז. מִסְתָּר. מִסְתּוֹר. סִתְרָה, סֵתֶר

(“עָבִים סֵתֶר לוֹ”). מָעוֹז. מִשְׁעָן. קֶרֶן יֵשַׁע (מ). *תְּרִיס בִּפְנֵי… כְּרוּב סוֹכֵךְ (מ). מַלְאָךְ גּוֹאֵל (מ).

– חוֹמָה הָיָה עָלָיו. הָיָה עָלָיו סִתְרָה. הוּא מָגֵן לוֹ.

– חָסָה בְּצִלּוֹ. חָסָה בוֹ. חָסָה תַּחַת כְּנָפָיו. ע"ע עֵזֶר

652 מַגֵּפָה ש. נֶגֶף. דֶּבֶר. *אַנְדְּרוֹלֵימוֹסְיָא. קֶטֶב (ע). קֶטֶב מְרִירִי (ע). ^oחֳלִי רַע (מחלה מתהלכת ומדבקת, cholera).

653 מִדְבָּר ש. מִדְבַּר צִיָּה. מִדְבַּר שְׁמָמָה. צִיָּה (מקום חרבה ויֹבֶשׁ. “בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם”). שְׁמָמָה. יְשִׁימוֹן. עֲרָבָה. בַּתָּה (ע. “כְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת”).

– אֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת. אֶרֶץ גְּזֵרָה. אֶרֶץ מְלֵחָה. אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. נִשְׁכַּח מִנִּי רֶגֶל.

654 מִדָּה ש. מֵמַד. מַד. *שִׁעוּר (*דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר). חֹק (“לִבְלִי חֹק”). גֹּדֶל. אֹרֶךְ. רֹחַב. גֹֹּבַהּ. נֶפַח (מדת דבר מכל צדדיו, לאֹרך, לרֹחב ולגֹבַה). *הֶקֵּף (מדת העגול מסביב. מדת הקו הסובב; *כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֶשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח).

מדת היבש: כֹּר (שלשים סאה). לֶתֶךְ (חצי כֹּר, חמש־עשרה סאה). חֹמֶר (שלשים סְאָה). אֵיפָה (ג' סאים). סְאָה (שלישית האיפה, ששה קבים). קַב (ארבעה לֹגים). לֹג (שש ביצים). עֹמֶר (עשירית האיפה). סַאסְּאָה (ע. מס. סאה גדושה). שָׁלִישׁ (שליש איפה = סאה). *תַּרְקַב (חצי סאה, שלשה קבים). מִדַּת הלח: בַּת (ששה הינים, בערך ארבעים ליטר). הִין (ששית הבת. י"ב לוג). לֹג (ל"ו משורות). מְשׂוּרָה (אחד מל"ו בלוג). מדת האֹרֶך: אַמָּה (כמדת הזרוע). זֶרֶת (מקצה הזרת עד האגודל, בפרוש האצבעות). טֶפַח, טֹפַח (כְּרחַב כף היד, רֹחַב ארבע אצבעות). אֶצְבַּע (“וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת” ירמיה נב, כא).

– קְנֵה מִדָּה. אֲנָךְ (חוט ובקצהו משקל ברזל לְכַוֵּן בו ישֶׁר הכתלים). מִשְׁקֹלֶת (כנ"ל). *מְטֻטֶּלֶת, *מְטֻלְטֶלֶת (כנ"ל). *חוּט שֶׁל מְשׁוֹחוֹת (המודדים משתמשים בו למדידה). *יְתֵדוֹת הַמְּשׁוֹחוֹת (שהמודדים משתמשים בהן). חוּט שֶׁל בַּנָּאִים. אַמַּת הַמִּדָּה (לבנאים).

– לְלֹא מִדָּה. *לְאֵין שִׁעוּר. לִבְלִי חֹק. לְאֵין עֲרוֹךְ.

655 מַדּוּעַ. לָמָּה. שַׁלָּמָה (ע). מִפְּנֵי מָה. ^oמִסִּבַּת מָה. *מַה טַּעַם. ^oמִטַּעַם מָה. *בִּשְׁבִיל מָה.

656 מַדְרֵגָה ש. *דֶּרֶג. *דַּרְגָּה. מַעֲלָה (“וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא”). כֶּבֶשׁ. לוּל (מעלות עגֻלות לעלות בהן בסבוב. “וּבְלוּלִים יַעֲלוּ”. מס.).

– *שָׁלָב (ר. שְׁלַבִּים). *שְׁלִיבָה (אחד ממוטות הַסֻלָם שבהם עולים). *חֲוָק (כנ"ל).

– *מַדְרֵגָה (בעניני מוסר ומדות ופרנסה וגדֻלה). *מַעֲלָה. מַעֲמָד. מַצָּב. ^oעֶמְדָּה.

– *מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. *מַדְרֵגָה תַחְתּוֹנָה. ^oבִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה. גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת (במדרגה גבוהה. ט"מ).

657 מַהְפֵּכָה ש. הֲפֵכָה. ע"ע חלוף, מבוכה, מרד

658 מִהֵר פ. אָץ. חָפַז (ע). נֶחְפַּז (מתוך בהלה). חָשׁ. עָשׁ (“עוּשׁוּ וָבֹאוּ”). עָטָה (“וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל”. ע). רָץ. שָׁקַד. נִבְהַל (*נִבְהָל לְהָשִׁיב). נִדְחַף (“נִדְחַף לָצֵאת”). *הִזְדָּרֵז.

– יָצָא מְבֹהָל. *דָּחַק אֶת הַשָּׁעָה (להשיג מטרתו בהקדם). *דָּחַק אֶת הַקֵּץ (בענין גאֻלת ישראל מן הגלות, ומשתמשים בבטוי זה להשגת כל מטרה). *קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (בנסיעה או בהליכה. נס שקרה לצדיקים). *הָיְתָה לוֹ קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ (כנ"ל). כְּנֶשֶׁר טָשׂ (מ). כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח (מ. לרעתו). כָּעָב יֵצֵא. מְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. יֵצֵא כַּבָּרָק. כִּבְרָקִים יְרוֹצֵץ (ע). כַּנֶּשֶׁר חָשׁ. כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר.

– *בִּנְשִׁימָה אַחַת (קרא או דִבר בנשימה אחת).

– מִהֵר פ. *זֵרַז. *דָּחַק (בַּעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק). הֵחִישׁ (“יְמַהֵר, יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ”). הִבְהִיל (“וַיַּבְהִילוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן”). אָץ בּוֹ (“וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר: כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם”). הֵאִיץ בּוֹ. הֵרִיץ (“וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר”).

צווי: מַהֵר. חוּשׁ. חוּשָׁה, אַל תַּעֲמֹד. חוּשָׁה מַעֲשֶׂךָ. אַל תִּתְמַהְמַהּ. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ. בְּרַח לְךָ. *פַּזֵּר אֶת הָרֶגֶל (הִמָּלט). *הִזְדָּרֵז. *הֱוֵי רָץ כַּצְּבִי.

– מָהִיר ת. *זָרִיז. *מְזֹרָז. *זָרִיז בֶּן זָרִיז. שׁוֹקֵד. חָרוּץ. קַל (וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל, עמוס, יד). *קַל כַּנֶּשֶׁר, קַל מִנֶּשֶׁר (מהיר ברגליו). רָץ כַּצְּבִי. *עֵרָנִי. עֵר.

– *מָהִיר לִשְׁמֹעַ. *זָרִיז וְנִשְׂכָּר.

מהיר כתאר לגנאי: אָץ. מְבֹהָל. נֶחְפָּז. ^oחָפוּז. ^oחוֹפְזָנִי. פָּזִיז. נִמְהָר. *מַקְדִּים “נַעֲשֶׂה” לְ“נִשְׁמַע” (על יסוד דברי בני ישראל בשעת מתן תורה, שהקדימו “נעשה” ל“נשמע”). *זָרִיז וּמַפְסִיד. *קַל דַּעַת. ^oהַרְפַּתְקָן (להוט אחר הרפתקאות ומעשים נועזים, בלי שים לב לתוצאות, adventurer).

הפוכו: *מָתוּן. *מְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ. ^oאִטִּי. – מַהֵר. מְהֵרָה. עַד מְהֵרָה. קַל מְהֵרָה. מְהֵרָה קַל. חִישׁ. פִּתְאֹם. פֶּתַע. לְפֶתַע פִּתְאֹם. *לְאַלְתָּר. *עַל אֲתַר. *תֵּכֶף. *מִיָּד. *תֵּכֶף וּמִיָּד. *בְּלִי עִכּוּב. *בְּלִי שְׁהִיָּה. *בְּלִי דְחִיָּה. *בְלִי דִחוּי. רֶגַע, כְּרֶגַע. עֲדֵי רֶגַע (ע). עַד אַרְגִּיעָה (ע). *רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ (א). *כְּהֶרֶף עַיִן. כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (מ). כְּעַל כַּנְפֵי רוּחַ (מ). כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת (מ). ^oבַּהֶקְדֵּם הָאֶפְׁשָׁרִי. ^oבְּהֶקְדֵּם. *בְּמֻקְדָּם. בְּעוֹד מוֹעֵד (בלי אחור). ^oבְּהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה. בְּקָרוֹב. *בַּעֲגָלָא וִּזְמַן קָרִיב (א).

– *מְהִירוּת. חִפָּזוֹן. ^oחָפְזָה. *בְּהִילוּת. *פְּזִיזוּת.

– ^oבְּעוֹד הַבַּרְזֶל חַם הָלְמֵהוּ (אל תחמיץ השעה. יוסף לקח). ^oנְגִיד פַּרְזְלָא כַּד רָתַח (א. כנ"ל).

הפוכו: *מְתִינוּת. *יִשּׁוּב הַדַּעַת. ^oבְּאִטִּיּוּת.

– *מַעֵט בְּרִיצָה שֶׁלֹּא תַרְבֶּה בַּחֲזִירָה.

פתגמים: פַּחַז כַּמַּיִם. כָּל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר (החפזון מביא מחסור והפסד – משלי כא, ה). חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ – לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב (משלי כב', כט – הוא יעלה לגדֻלה). חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ (משלי כט, כ) *חָכָם אֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב (אבות ה, י) *אַל תְּהִי נִבְהָל לְהָשִׁיב וּתְהי מְחַשֵּׁב דְּבָרִים כָּעִנְיָן (ד"א זוטא, ב) *פָּזִיז, מַקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע (לפי הפתגם הארמי *עַמָּא פְּזִיזָא, דְּקָדְמִיתוּ פּוּמַיְכוֹ לְאֻדְנַיְכוֹ. שבת פח.). *אֶתְמוֹל אֶפְרוֹחַ, עַכְשָׁו בֵּיצָה? (ברכות לז.). *אֶתְמוֹל מַלְאָךְ וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה? (תנחומא, משפטים). *דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה, דֶּרֶךְ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה (עירובין נג. – פְּעָמִים הדרך הנראית קצרה ומהירה היא הארֻכה, ולהפך).

659 מוֹלֶדֶת ש. ^oאֶרֶץ מוֹלֶדֶת. מְכוֹרָה. מְכֵרָה. אֶרֶץ מְכוֹרָתוֹ. *חֵיק אֵם (*הִנִּיחַ חֵיק אִמּוֹ וְחִבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה. ירושלמי, מו"ק א, ג).

הִפּוּכָה: אַדְמַת נֵכָר. נֵכָר. אֶרֶץ נָכְרִיָּה.

660 מוּם ש. חֶסְרוֹן. *פְּגָם. *פְּגִימָה. מִגְרַעַת. *לִקּוּי. *לְקוּתָא (א). *פְּסוּל. *קִלְקוּל. *רֵעוּתָא (א). *סִרְכָה (סימן של מחלה בָּרֵיאָה ומזה: פגם בדרך כלל. ^oמְצָא בו סִרְכָא – חסרון).

– נָתַן בּוֹ מוּם. עָשָׂה מוּם. *הֵטִיל בּוֹ מוּם.

– *עָשָׂה מוּם בְּעַצְמוֹ. *חָבַל בְּעַצְמוֹ. *לָקָה בְגוּפוֹ (נעשה בעל מום). *הוּמַם.

– *מוּם קָבוּעַ. *מוּם עוֹבֵר (העתיד לעבור). *מוּם מֻבְהָק (נִכּר לכל רואה).

– *הָלַךְ הַמּוּם (עבר).

– *בַּעַל מוּם. נָכֶה.

בעלי מומים: 1) אִטֵּר. אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. 2) אִלֵּם. כְּבַד פֶּה. כְּבַד לָשׁוֹן. עִלֵּג (^oהָעִלֵג – כְּגוֹן מִי שֶׁקּוֹרֵא לְאָלֵף – עֵיִן אוֹ לְעַיִן־אָלֶף, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹתִיוֹת כְּתִקּוּנָן. רמב"ם). נִלְעַג לָשׁוֹן. עֲרַל שְׂפָתַיִם. ^oגַּמְגְּמָן. *מְגַמְגֵּם. *עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. 3) גִּבֵּן. *בַּעַל גַּבְנֹן. *בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת. 4) *גִּדֵּם (מי שידו קטועה). *גִּדֵּם מִשְּׁתֵי יָדָיו. *גִּדֶּמֶת. 5) חִגֵּר, נְכֵה רַגְלַיִם. פִּסֵּחַ. צוֹלֵעַ. צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. *קִטֵּעַ

(קטוע רגל; קטוע יד). *קִטֵּעַ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו. 6) חָרוּם (מי שחטמו שקוע). חֲרוּם־אַף. ^oחֲרוּמַף. *תּוֹתְרָן (מחֻסר חוש הריח). *תּוֹתְרָנִית. 7) חֵרֵשׁ. *פָּגוּם בְּאָזְנוֹ. אֲטוּם אָזְנַיִם. ^oעֲרַל אָזְנַיִם (“עֲרֵלָה אָזְנוֹ”). ^oכְּבַד אֹזֶן. 8) מָעוּךְ (שנמעכו אשכיו, ביציו). מְרוֹחַ אֶשְֶׁךְ (מי שביציו מרוחות ומעוּכות). פְּצוּעַ דַּכָּא (מי שנדכאו ביציו. פצוע ביצים). נָתוּק (בעל־חיים שנתלשו אשכיו). סָרִיס (זכר שנעקרו אשכיו). 9) *כָּסוּל (שאחת מירכיו גבוהה. בכורות ו, ז). 10) עִוֵּר. *סוֹמֵא. *סוּמָא. *סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. *נִתְעַוֵּר. *כָּבָה מְאוֹר עֵינָיו. מֻכֵּה סַנְוֵרִים. *סַגִּי נְהוֹרָא (א. רב־האור, בלשון נקיה). *פּוֹזֵל (כל עין נוטה לכוון אחר, squinter). *בַּעַל עֵינַיִם טְרוּטוֹת. 11) קֵרֵחַ (מי שנשר שערו מאחורי ראשו). גִּבֵּחַ (מי שנשרו שערות ראשו מפאת פניו). 12) *סָרוּחַ (שאחד מאבריו יתר, גדול ונסרח).

פתגמים: *אֵין לְךָ דֶרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמוּמִיּוּת (ספרי, דברים – אין שלמות בעולם). *כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל (על פי קידושין ע. הפוסל אחרים תולה בהם מומי עצמו). מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (ב"מ נט:). *כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ (נגעים ב, ה). שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים (פסחים ה). ^oהָרוֹאֶה מוּמֵי עַצְמוֹ, אֵין לוֹ צֹרֶךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמוּמֵי אֲחֵרִים (רמב"ע, שירת ישראל, עמוד קכב). ^oכְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בַּאֲחֵרִים – אֵין אַף אֶחָד נִרְאֶה בְּעֵינַי. וּכשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בִּי בְּעַצְמִי – כֻּלָּם נִרְאִים בְּעֵינַי (מפתגמי החסידים). *בַּית אָפֵל – אֵין פּוֹתְחִים בּוֹ חַלוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ (נגעים ב, יג).

661 *מוּמָר (מי שהמיר דת ישראל בדת אחרת). *מוּמָר לְהַכְעִיס (בכונה רעה, להכעיס את ה'). *מוּמָר לְתֵאָבוֹן (למלא תאותו). *מוּמָר לְדָבָר אֶחָד, *מוּמָר לְאוֹתוֹ דָבָר (מפיר חֹק אחד). *מְשֻׁמָּד.

662 מוּסָר ש. תּוֹכַחַת מוּסָר. תּוֹכָחָה. תּוֹכֵחָה. גְּעָרָה. *נְזִיפָה. *דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים. *דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים.

– שָׁמַע מוּסָר. קִבֵּל מוּסָר. לָקַח מוּסָר.

– גָּלָה אָזְנוֹ לַמּוּסָר. ^oהִטִּיף לוֹ מוּסָר. מָלֵא פִּיו תּוֹכָחוֹת.

– מָאַס מוּסָר. שָׂנֵא מוּסָר. בָּזָה מוּסָר. נִאֵץ מוּסָר.

– מוּסָר. ^oמוּסָרִיּוּת. *מִדּוֹת טוֹבוֹת. ^oהַנְהָגָה טוֹבָה. ^oיַדְעוּת. מַצְפּוּן.

– מוּסַר הַשְׂכֵּל. ע"ע ישֶׁר, צֶדֶק

663 מוֹצָא ש. מוֹלֶדֶת. מוֹלָדוֹת (ע). מְכוֹרוֹת (ע). גֶּזַע. יַחַשׂ, *יַחַס. *יִחוּס. מָקוֹר.

– ^oאִילַן הַיַּחַס. *שַׁלְשֶׁלֶת. *שַׁלְשֶׁלֶת אָבוֹת. *שַׁלְשֶׁלֶת הַיוּחָסִין, *שׁוֹשֶׁלֶת.

– *מִתְיַחֵס אֶל… חֹטֶר מִגֶּזַע. צוּר הֻצַּב מִמֶּנּוּ (מ). מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּר (מ).

– סֵפֶר הַיַּחַשׂ.

664 מוֹרָד ש. *מִדְרוֹן. *שִׁפּוּעַ.

665 מוֹרֶה ש. מְלַמֵּד. *רַב. *רַבִּי. *מְגַדֵּל. ^oמְחַנֵּךְ. ^oמַדְרִיךְ. אֹמֵן. *אֹמֵן פַּדְּגּוֹג. *מַרְבִּיץ תּוֹרָה. סוֹפֵר (מלמד את הספר, כתבי הקֹדש, ובכלל מלמד). *רֵישׁ מְתִיבְתָּא. *רֹאשׁ יְשִׁיבָה. *רֵישׁ דּוּכְנָא (עוזר למורה).

– *מַשְׁנֶה. *מְלַמֵּד גְּמָרָא. *מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. *מַקְרִי דַרְדַּקֵּי (מלמד קריאה לקטנים).

– ^oרֹאשׁ יְשִׁיבָה.

– מוֹרֶה לְהוֹעִיל. *רַב מֻבְהָק (בעל נסיון, יודע כיצד להורות). יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיו. *מֵימָיו אָנוּ שׁוֹתִים (מפיו אנו לומדים). *מִפִּיו אָנוּ חַיִּים (בקולו אנחנו שומעים). דְּבָרוֹ נֵר לְרַגְלַי. דְּבָרוֹ אוֹר לִנְתִיבָתִי. מִדּוֹת בַּמּוֹרֶה: *מַסְבִּיר. *מַסְבִּיר פָּנִים. ^oבַּעַל הַסְבָּרָה. *קַפְּדָן. ^oבַּעַל פְּעֻלָּה.

– בֵּית סֵפֶר. *בֵּית הַסּוֹפֵר. *בֵּית רַב. *תַּרְבֵּץ, *תַּרְבִּיצָה (מקום תורה לבוגרים). *יְשִׁיבָה. ^oחֶדֶר. ^oחֶדֶר דַּרְדַּקֵּי (למתחילים). ^oחֶדֶר חֻמָּשׁ. ^oחֶדֶר גְּמָרָא. ^oמִדְרָשָׁה (לגדולים).

– *שְׂכַר מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת. *שְׂכַר לִמּוּד.

*שְׂכַר בַּטָּלָה (מכיון שאין אדם רשאי לקבל שכר על למדו תורה, נקרא שכרו של המלמד למתחילים שכר בטלה, על שהוכרח להבטל מעבודה אחרת).

פתגמים: *עֲשֵׂה לְךָ רַב (אבות א, ו). – *אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁלּוֹמֵד מֵעַצְמוֹ לְלוֹמֵד מֵרַבּוֹ (כתובות קיא.). *אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיו, וְאִם

לֹא – אַל יְבַקְשׁוּ (מו"ק ו, ז). *וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם (אבות ד, יב). *לֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד (אבות ב). *“וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד” (דניאל יב, ג) – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת (ב"ב כא:). *הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד (אבות ו, ג). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד, וְהַמְלַמֵּד – ה' חֲלָקִים (ילקוט שיר השירים, רמז תתקצג). *כָּל מִי שֶׁהוֹּא אוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה בָּרַבִּים, זוֹכֶה שֶׁתִּשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו (שיר

השירים רבה א, פסוק א־ח). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִיד חָכָם, דוֹמֶה לַהֲדַס שֶׁבְּמִדְבָּר, הֶחָבִיב (ר"ה כג). *הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ – זֶה דְּבַר ה' בָּזָה (סנהדרין צט). *כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה (ב"מ פה.). כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנהדרין יט:).

כְּבוֹד הַמּוֹרֶה: *יְהִי כְּבוֹד תַּלְּמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כּשֶׁלְּךָ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבְּךָ, וּמוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם (אבות ד). *הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל, הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל (קידושין לב). *שְׁלשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, הָרַב בָּאֶמְצַע, וְגָדוֹל בִּימִינוֹ וְקָטָן בִּשְׂמֹאלוֹ (עירובין נד:).

666 (מות) מֵת פ. גָּוַע. יָצָאָה נַפְשׁוֹ. יָצְאָה רוּחוֹ (ע). *יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. נָפְחָה נַפְשׁוֹ. בָּא קִצּוֹ. *יָצָא יְדֵי עוֹלָמוֹ (נ). נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו (על אדם חשוב או צדיק). הָלַךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו. פְּקֻדַּת כָּל הָאָרֶץ

נִפְקְדָה עָלָיו. נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים (מ). נִכְרַת מֵאֶרֶץ חַיִּים (מ). *נִפְטַר. *שָׁבַק חַיִּים לְכָל חָי. *הִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. *נִתְבַּקֵּשׁ בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה (על צדיק שנפטר). *אָבַד מִן הָעוֹלָם. עָלָה עָלָיו הַכּוֹרֵת (מ). עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹניו (מ). נִסְפָּה (במלחמה, במהפכה). נָפַל (כנ"ל). נָפַל חָלָל (כנ"ל). נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם (נגזרה עליו מיתה מן השמים). *נִטְרַד מִן הָעוֹלָם. יָרַד שְׁאוֹלָה (מֵרֹב צרות). ^oהָלַךְ לִמְנוּחוֹת. *עָלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיָיו (מת לפני זמן רב). רָאָה שַׁחַת (ע). יָרַד אֶל שַׁחַת. *פָּלַט אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּחֵיק אִמּוֹ (בארץ מולדתו). *פָּלַט אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּחֵיק נָכְרִיָּה (בנכר).

– *מֵת בִּנְשִׁיקָה (מיתה קלה, בלי יסורים, כאהרן הכהן שנשקתו השכינה ומת). *יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה. *יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה. *יָצְאָה נַפְשׁוֹ בְּנַחַת. אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.

– *אִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת. ^oהִתְאַבֵּד. טָרַף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. טָרַף נַפְשׁוֹ. ^oשָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ.

מת לפני זמנו: מֵת בְּלֹא עִתּוֹ (קהלת ז, יז). *מֵת בְּלִי יָמָיו. מֵת בִּדְמִי יָמָיו. לֹא חָצָה יָמָיו (לא הגיע לחצי שנות אדם במותו).

– מֵת. *מֵת מִצְוָה (שאין עוסק בקבורתו והוא מתבזה, ומצוה לקברו). מֵתֵי מִדְבָּר (יוצאי מצרים שמתו במדבר, ובזמננו שם לאלה שלא ביקשו גאולה ומתו בנכר). *נִפְטָר. חָלָל (מי שנהרג). הָרוּג. *בַּר־מִנָּן (חוץ מאתנו, לא עלינו, כנוי למת).

כשמזכירים את המת: ^oמָנוֹחַ. *נוֹחַ נֶפֶשׁ. *נוֹחוֹ עֵדֶן. *זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בראשי תיבות: ז"ל). *זִכְרוֹן צַדִּיק לִבְרָכָה, *זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (זצ"ל). *עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ע"ה). יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם. *יִנְעַם לוֹ עֲפָרוֹ. תְּהִי נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים (תנצב"ה בראשי תבות. חרות על רֹב המצבות). תִּהְיֶינָה עַצְמוֹתָיו פּוֹרְחוֹת (בן סירא).

בשבח המת: *צַדִּיק אָבַד, לְדוֹרוֹ אָבַד. נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. *צַדִּיק נִפְטַר מִן הָעוֹלָם, רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם. *צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים. חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו. *חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ. *חֲבַל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין (א. חבל על האובדים שאינם מצויים עוד). *מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ (הלואי שיחיה ויראה את הנעשה). *וַי לְהַאי שׁוּפְרָא דְּבָלִי בְאַרְעָא (א. חבל על היופי הבלה באדמה). *פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר!? *מִשֶּׁמֵּת פָּסְקָה הַבִּינָה. *מִשֶּׁמֵּת נִגְנַז סֵפֶר הַתּוֹרָה. *נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה *בָּטֵל זִיז הַחָכְמָה. *בָּטֵל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה. *בָּטְלָה עֵצָה וּמַחֲשָׁבָה (משמת). *בָּטְלוּ עַטְרוֹת חָכְמָה. *בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. *פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. *מֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. *בְּכוּ לָאֲבֵלִים וְלֹא לָאֲבֵדָה, שֶׁהִיא לִמְנוּחָה וְאָנוּ לַאֲנָחָה. *קָשֶׁה הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם בָּא שֶׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. *נָשִׂים יָמִים כְּלֵילוֹת עַל מֵשִׂים יָמִים כְּלֵילוֹת (בלמדו בלילות). *הִי חָסִיד, הִי עָנָיו. *לַכֹּל יֵשׁ תְּמוּרָה, חוּץ מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים.

– שַׂר וְגָדוֹל נָפַל בְּיִשְׂרָאֵל. נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשׁ.

667 מָוֶת ש. מָוְתָה (ע). *מִיתָה. תְּמוּתָה. מָמוֹת (נ. “מְמֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ”). *פְּטִירָה. חֲלִיפָה (מ. עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי. אית יד, יד). *סִלּוּק. *סִלּוּק מִן הָעוֹלָם (*לָכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּשְׁעַת סִלּוּקוֹ מִן הָעוֹלָם מַשְׁבִּיעַ לְיוֹסֵף וְאוֹמֵר לוֹ, אַל נָא תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. פסיקתא רבתי,

והיה מדי חדש). *הִסְתַּלְּקוּת. *יְצִיאַת נְשָׁמָה. *גְּוִיעָה. *גְּסִיסָה (הרגעים שלפני המות, זמן הפרפורים האחרונים). סוֹף כָּל הָאָדָם קהלת ז, ב).

– *מִיתַת נְשִׁיקָה (כשהגיע לגבורות; מיתה קלה, בלי יסורים). *מִיתָה בִּידֵי שָׁמַים (בן ששים במותו). *מִיתַת כָּרֵת (בן חמשים). *קְצִירוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

צִדּוּק הַדִּין: ^oאָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לְעָפָר (בתפלת “ונתנה תקף”). *סוֹף אָדָם לָמוּת (ברכות יז.). בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיה כה, ח). *כּוֹס הַמִּיתָה מָזוּג לַכֹּל.

– *מִיתָה דְחוּפָה (מהירה, לאחר מחלה קצרה). *מִיתָה חֲטוּפָה (פתאומית). *מִיתָה מְשֻׁנָּה (לא טבעית). *מִיתַת עַצְמוֹ (התאבדות). ^oאִבּוּד עַצְמוֹ לָדַעַת (כנ"ל).

– *אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין (סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וָחֶנֶק).

^oתְּמוּתָה (מספר המתים).

חֶבְלֵי מָוֶת. *גְּסִיסָה. יְצִיאַת נְשָׁמָה. ^oיְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ. הפוכו: *תְּחִיָּה. אַלְמָוֶת. *חַיֵּי עוֹלָם. ^oחַיֵּי נֶצַח. ^oהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ.

פתגמים: אָכֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת (נתענג כל זמן שאנו בחיים. ישעיה כב, יג). – לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל (תהלים מט, יח). כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ, כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה (איוב ז, ט). *סוֹף אָדָם לָמוּת וְסוֹף בְּהֵמָה לִשְׁחִיטָה (ברכות יז). *הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר (ברכות כח:). *צַדִּיק נִפְטַר מִן הָעוֹלָם, רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם (סנהדרין קיג:). *צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן נִקְרְאוּ חַיִּים (ברכות יח.). *אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים, דִּבְרֵיהֶם הֵן הֵן זִכְרוֹנָן (ירושלמי, שקלים ב, ה. אין מציבים להם מצבות, לפי שזכרונם קבוע בלב יודעי תורתם). *אָדָם בָּא לָעוֹלָם בְּקוֹל וְנִפְטָר בְּקוֹל, בָּא בִּבְכִיָּה וְנִפְטָר בִּבְכִיָּה, בָּא לָעוֹלָם

בִּבְלִי דַעַת וְנִפְטָר בִּבְלִי דַעַת (קהלת רבה ה, יד). *אָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו קְפוּצוֹת, לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ,

וּכְשֶׁנִּפְטָר – יָדָיו פְּשׁוּטוֹת (שם). *אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה (ב"ב קעה). *אַחֲרֵי מוֹת קְדוֹשִׁים אֱמֹר (מחברת עמנואל קכח. לאחר מיתה שוכחים עוונותיו, מיוסד על סדר פרשיות התורה). ע"ע מֵת

668 מִזְבֵּחַ ש. בָּמָה. *בִּימָה.

669 *מַזִּיק ת. מַשְׁחִית. מֵרַע. מְחַבֵּל. *חֹבְלָן. ^oחוֹבְלָנִי.

– פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ. *פְּגִיעָתוֹ רָעָה.

670 *מַזָּל ש. חֵלֶק. גּוֹרָל. מָנָה. מְנָת גּוֹרָל. ^oהַצְלָחָה. אשֶׁר. גְּדֻלָּה. בְּרָכָה. שֶׁפַע. ^oמַזַּל בְּרָכָה.

– ^oמַזָּל טוֹב. בָּא גָד, *סִימָן טוֹב.

– ^oבַּר מַזָּל.

באין מזל: בָּא עַרְבּוֹ (*בָּא עַרְבָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְשָׁקְעָה שִׁמְשָׁהּ וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּינָהּ. בראשית רבה נ). ^oבְּלִי כּוֹכָב (על יסוד דברי ר' אברהם אבן עזרא: אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב).

פתגמים: *אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל (הם אינם תלויים במזלות, ורגיל במובן שאין להם מזל וסובלים. שבת קנו). *גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בַּעוֹלָם (שבת קנא, גלגל ההצלחה עולה ויורד). *מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר (שם קנו). מְשַׁנֶּה מָקוֹם מְשַׁנֶּה מַזָּל (על יסוד הפתגם התלמודי – מועד קטן כה – "מַאן דְּבִישׁ לֵיהּ בְּהַא מָתָא וְלָא אָזַל לְמָתָא אַחֲרִיתָא, הוּא אָשֵׁם בְּסִבְלוֹ). *הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, אֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל (זהר, נשא קלד). *לָא בִזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא בְמַזָּל תַּלְיָא מִלְּתָא.

ע"ע מאֻשר, צלח

671 מִזְרָח ש. קֶדֶם. קָדִים. מִזְרַח שֶׁמֶשׁ. פְּאַת קֶדֶם. מוֹצָאֵי בֹקֶר (מ).

672 מָחָה פ. (“מָחָה דִמְעָה מֵעַל פָּנִים”. “מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק”). *מָחַק (מִכְּתָב. הסיר שער מעור וכדומה). *גָּרַד (הסיר על ידי גרוד בצפרן או בכלי). *טִשְׁטֵשׁ (גרד הכתב). *מָחַט (הסיר הפיח שנצטבר מדליקת הפתילה). *קִנַּח (מחה רטיבות ורפש). *נָגַב, *נִגֵּב (הסיר הרטיבות). *שִׁפְשֵׁף (הסיר אי־נקיון על ידי שפשוף).

673 מַחֲזֶה ש. חִזָּיוֹן. חָזוֹן. חָזוּת. מַרְאֶה. מַרְאָה. חֲלוֹם. ^oהוֹפָעָה. ^oתּוֹפָעָה. – מַחֲזֶה (בתיאטרון). חִזָּיוֹן. ^oהַצָּגָה. ^oבִּיּוּם (הצגת מחזה על הבימה).

674 מַחַט ש. צִנּוֹרָה. *סִכָּה. *מַכְבֵּנָה (סִכָּה לשער). מַרְצֵעַ (מחט