רקע
אברהם גולדפדן
אדם לעת ערב
mנחלת הכלל [?]
tשירה

ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתהו ובהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב (בתענית) ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא וכו':

(ע“ז ד”ח ע"א)

הַיּוֹם רַד, הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרוֹב רָפָתָה,

וּבְיַרְכְּתֵי יָם טֶרֶם לָלוּן נָטָתָה

עוֹד רֶגַּע בְּתֵבֵל הִתְעַנֵּג חָשָׁקָה;

עוֹד חִבְּקוּ קַרְנֶיהָ יַעַר צֹמֵחַ,

עוֹד חִלְּקָה בִרְכָתָהּ לְכָל צִיץ פֹּרֵחַ,

וַעֲלֵי נְאוֹת חֶמֶד אוֹר יְקָרוֹת יָצָקָה.

2.

וּלְנֹגַה נֶגְדָהּ גַּלֵּי-יָם צָחָקוּ,

פַּעַם נָשְׂאוּ רֹאשָׁם, פַּעַם חָמָקוּ,

אַף הִיא כָאֵם כֵּן הִתְעַלְסָה עָלֵימוֹ;

בַּעֲטֶרֶת פָּז גִּבְעוֹת עוֹלָם עִטָּרָה,

וַאֲרָזִים נִשָּׂאִים טֶרֶם עָבָרָה,

בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקִים נָשְׁקָה רָאשֵׁימוֹ.

3.

עֲלֵי גִבְעָה מוּפָזָה בִזְהַב פַּרְוָיִם

כִּפְסִילֵי אֶבֶן עָמְדוּ יְצוּרִים שְׁנָיִם,

חֶרְדַּת צַלְמָוֶת עַל מִצְחָם מָשָׁלָה;

הֵמָּה רָאוּ בֹא שֶׁמֶשׁ כֵּן תָּמָהוּ

כָּל רִגְּשׁוֹת לִבּוֹתָם כַּנֵּד נִקְפָּאוּ,

מַה נִּדְהָם אָדָם? מַה חַוָּה חֻבָּלָה? –

4.

הוֹי נַפְשָׁם לָהֶם, דָּבָר מָר לָאָטָה:

הֵן בָּא קֵץ הַשֶּמֶשׁ קֵץ חֶלֶד עָתָּה,

תָּנוּט אֶרֶץ, יְצוּרִים תַּמּוּ לִגְוֹעַ;

וּבְתִמְהוֹן לֵב פָּנּוּ פְנֵיהֶם כֹּה יָמָּה,

קִצָּהּ רָאוּ; עוֹד מְעַט וּתְּהִי נֶעֱלָמָה,

זָע רוּחָם, חָת לִבָּם, יֶחֱרַד יִנּוֹעַ.

5.

מִהֲרָה הַשֶּׁמֶשׁ, אָצָה לְמַסָּעֶיהָ,

כִּי חֹק נָתַן לָהּ אֵל, קְצוּבִים רְגָעֶיהָ,

מִבְּלִי בוֹשׁ לָרוּץ אֹרַח כְּגִבּוֹר חָיִל;

חֻקָּהּ הִיא תַשְׁלִים, עֵת בּוֹאָה שׁוֹמֶרֶת,

וּכְמוֹ בִתְהוֹם רַבָּה תִּצְלַל עוֹפֶרֶת,

חִישׁ צָלֲלָה, אָבַד אוֹרָהּ – וַיְהִי לַיִל.

6.

וּבְשִׁבְרוֹן רוּחַ נִצָּב אָדָם שָׁמָּה,

כְּאֵב אָחַז לֵב חַוָּה, רוּחָהּ נִפְעָמָה,

וּלְפֶתַח פִּיהָ אִמְרֵי חִיל רָבָצוּ:

הוֹי אָדָם! אֵי שֶׁמֶשׁ, לֹא אֵדַע פֶּשֶׁר?

אַיֵּה בְנֵי חָלֶד, הֲגַם הֵם קָשְׁרוּ קֶשֶׁר?

עָזְבוּ פֹּה הַפֹּשְׁעִים, מֵהֶם חָלָצוּ? –

7.

"– הָהּ חַוָּה, בָּרְחָה שֶׁמֶשׁ מִזְּבוּל רֶשַׁע,

" – הוֹדָהּ הִסְתִּירָהּ מִנִּי יִלְדֵּי פֶּשַׁע,

" – וַאֲנַחְנוּ אָבַדְנוּ, אַךְ חֹשֶׁךְ נָמֶשׁ"

“הַס!” קָרְאָה חַוָּה וַתִּקְפּוֹץ שְׂפָתֶיהָ,

וּבְחִיל כֹּה וָכֹה הֵסֵבָּה עֵינֶיהָ,

אַף הוּא אָז הִתְבּוֹנָן כִּי קָרַב אָמֶשׁ…

8.

וּמִסֵּתֶר אֹפֶל מֵחַדְרֵי בֹּהוּ,

אָז עָלָה אֱשׁוּן חֹשֶׁךְ מֵאֵין כָּמֹהוּ,

עֲלָטָה נוֹרָאָה רָקִיעַ סוֹכָכֶת;

תַּחַת שׁוֹאָה הִתְגַּלְגְּלוּ כָל מְתֵי פַחַד,

כָּל בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת אָז נִפְגְּשׁוּ יַחַד,

אַף נִלְחֲמוּ מַעֲרֶכֶת לִקְרַאת מַעֲרָכֶת.

9.

כָּל עַצְמוֹת אָדָם מִפַּחַד רָחָפוּ,

בִּעוּתֵי מָוֶת רֹאשׁ חַוָּה חָפָפוּ,

אוֹ-אָז אָבְדַן חָלֶד רָאוּ עֵינֵימוֹ;

גַּם הֵמָּה לַחַיִּים נוֹאָשׁ יֹאמֵרוּ,

עַל קִצָּם כִּי בָא, כָּל רֶגַע שִׂבֵּרוּ,

תִּפְתַּח אֶרֶץ פִּיהָ חִישׁ תִּבְלָעֵמוֹ.

10.

כֹּה אֲסִירֵי פַחַד יַחַד הִתְלַכָּדוּ,

בִּדְמָעוֹת עַל לֶחִי עָמְדוּ, רָעָדוּ,

מִחוּץ תְּשַׁכֵּל אֵימָה, פְּנִימָה הַקָּרֶץ;

רְדוּ הֵנָּה הַכְּרוּבִים מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!

עַל רֹאשָׁם פִּרְשׂוּ מֻטּוֹת כְּנָפַיִם,

יִתְלוֹנְנוּ בְצִלְכֶם אֲחֵיכֶם מַלְאֲכֵי אָרֶץ –.

11.

חָלַף הַלַּיִל – תֹּר בֹּקֶר הִגִּיעַ,

וּמְעַט מְעַט הִטַּהֲרוּ פְּנֵי הָרָקִיעַ,

בָּרַח אֶמֶשׁ, בַּלָּהוֹת עוֹד אֵינָמוֹ;

וּמִשְּׁמֵי קָדִים בְּצֶבַע רִקְמָתַיִם,

נִשְׁקָף הַשַּׁחַר חַכְלִילִי עֵינַיִם,

רָאָה בְּנֵי חָלֶד – עוֹד נָמוּ כֻלָּמוֹ.

12.

נָמוּ כֻלָּמוֹ – בִּלְתִּי יְצוּרִים שְׁנַיִם:

אָדָם וְחַוָּה עֲדֶן לֹא עָצְמוּ עֵינַיִם,

וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, חָזוּ הוֹדֵהוּ,

וּבְלִבָּם צִיץ תִּקְוָה הֵחֵל לִצְמֹחַ;

אַךְ עוֹד גָבַר פַּחְדָּם בֶּעֱזוּז וָכֹחַ,

כָּרַע, רָבַץ, שָׁכַב, וּמִי יְקִימֵהוּ?

13.

מִפַּאֲתֵי מִזְרָח, מֵחֶבְיוֹן תִּפְאֶרֶת,

קָם מֶלֶךְ הַמְּאֹרוֹת, פִּיו אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,

לִמְשָׁרְתָיו קַרְנַיִם, אֹמֶר יַבִּיעַ;

וּלְבַשֵׂר עֵת בּוֹאוֹ דְחוּפִים יָצָאוּ,

עַל כָּל הַר וָגֶבַע רַגְלָם נָשָׂאוּ,

אֵין עָיֵף, אֵין כֹּשֵׁל אַף אֵין מַרְגִּיעַ.

14.

וּלְקַדֵּם פָּנָיו, עָלָה אֵד מִמָּיִם,

הָעֲמָקִים הֵבִיאוּ בִמְּלֹא חָפְנַיִם,

מִמִּבְחַר מֹר וָצֳרִי עִם קִנְמָן בֶּשֶׂם;

וְעַל דַּלְתֵי קִנָּהּ כְּנַף רְנָנִים חוֹפֶפֶת,

מִבַּעַד לָעֳפָאִים עַל בּוֹאוֹ נִשְׁקֶפֶת,

בִּלְשׁוֹנָהּ רַב זֶמֶר, וּבְפִיהָ קֶסֶם.

15.

גַּם שָׁם אָדָם עוֹמֵד יַצְהִיל פָּנֵיהוּ,

אוֹר שִׂמְחָה עַל חַוָּה יַפְרִישׁ הוֹדֵהוּ,

אֵין בֶּכִי עַל לֶחִי – דֶּמַע בָּעָיִן;

הֶאָח! רָאוּ קָדִים כִּדְמוּת אֵשׁ לֹהֶטֶת,

וַתִּגְדַּל תִּקְוָתָם, רָבְתָה שַׁלֶּטֶת,

בָּא קֶצֶב לָעֶצֶב, פַּחַד שָׁב לָאָיִן.

16.

כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח עֹז בַּמָּתְנָיִם,

עָלָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל בָּמֳתֵי שָׁמָיִם,

לַפִּידֵי אֵשׁ לְפַעֲמֵי דַרְכּוֹ יַזְהִירוּ;

רָאוּהוּ – וּבְרִנָּה הָרִים פָּצָחוּ,

זִמְּרוּ לוֹ כָל כָּנָף נֶגְדּוֹ שָׂמָחוּ,

כָּל חַי, כָּל נֶפֶשׁ, הִתְרוֹעֲעוּ הֵשִׁירוּ.

17.

אִם חַי חֲדַל אֹמֶר אֵין תְּבוּנָה אֵין דַּעַת,

תֵּת גֹּדֶל לַשֶּׁמֶשׁ נַפְשׁוֹ יוֹדַעַת,

אַף כִּי לֵב-אֱנוֹשׁ מָלֵא רֶגֶשׁ טוּב-טָעַם;

הוּא אֲשֶׁר לוֹ הַדִּבֵּר, לָשׁוֹן דּוֹבֶרֶת,

לוֹ מְזִמָּה, לוֹ בִינָה, לוֹ שָׂפָה נִבְחֶרֶת,

הַהוּא יֶחְרַשׁ, יִשְׁקֹט, יִדּוֹם, הַפָּעַם?–.

18.

כֹּה רַב עֹז לְשִׂמְחָה עֵת פִּתְאוֹם נוֹלָדָה

בְּלֵב אָמַר לָהּ נוֹאָשׁ, כְּבָר בּוֹ בָגָדָה,

עֲדֵי תִקְפֹּץ פִּי אִישׁ, תִּסְגֹּר הַשְּׂפָתָיִם;

גַּם אָדָם וְחַוָּה אוֹר שֶׁמֶשׁ אַךְ רָאוּ,

מֵחֶזְקַת גִּיל מְצוֹא מִלָּה שָׁוְא יָגָעוּ,

אַךְ כָּרְעוּ בֶרֶךְ, הִשְׁתַּחֲווּ הַפָּעַם -.

19.

וּשְׁכֻרֵי-שִׂמְחָה בִּמְקוֹמָם כֹּה נָחוּ,

עֲדֵי אָזְלַת יָדָהּ, וּפִיהֶם פָּצָחוּ:

צוּרֵנוּ –! הֵן שִׁמְּךָ נַגְדִּיל אַף נֹקֶר,

כִּי שִׁמְשְׁךָ זֹאת הֶחֱיָה רוּחַ נִשְׁבֶּרֶת,

עַתָּה הִשְׂכַּלְנוּ חָקְךָ הִיא שׁוֹמֶרֶת,

בָּעֶרֶב הִיא בָּאָה, שָׁבָה בַּבֹּקֶר.

יְשֻׁרוּן –! עֵת בָּאָה לְךָ שֶׁמֶשׁ אָשְׁרֶךָ,

גַּם אַתָּה דִּמִּיתָ: בָּא קֵץ חֶלְדֶּךָ,

אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹשֶׁךְ, חֹק יֵשׁ לַלָּיִל!

אָתָא בֹקֶר, עַנְנֵי עֹנִי הִסִּיעַ,

צִדְקָתְךָ כַשַּׁחַר עָלְתָה תּוֹפִיעַ,

בְּאוֹר פָּנֶיהָ תְּהַלֵּךְ, אַף תִּגְבַּר חָיִל.

המלצות קוראים
תגיות