דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵי מָרוֹקוֹ,
בַּמַּלָאח, הוּא הַגֶּטוֹ שֶׁל אַרְצוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה.
עִקַּר פַּרְנָסָתָם הָיְתָה עַל הַמִּסְחָר וְעַל הַמְּלָאכָה,
כִּי נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם מִכֹּל־וָכֹל לִרְכּשׁ קַרְקָעוֹת
וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת אֲדָמָה.
הַמִּסְחָר בְּעָרֵי מָרוֹקוֹ הָיָה מִתְנַהֵל בִּימֵי־שׁוּק
אַחַת לְשָׁבוּעַ, עִיר וָעִיר וְהַיּוֹם הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהּ.
הַיְּהוּדִים הָיוּ מַנִּיחִים אֶת פְּרִי מְלַאכְתָּם –
תַּכְשׁיטִים שֶׁיָּצְרוּ, אֲרִיגִים שֶׁטָּווּ, בְּגָדִים שֶׁתָּפְרוּ
כְּלֵי פַּח שֶׁעשׂוּ, רָהִיטִים וּמַחְצָלוֹת,
אֶת כָּל אֵלֶּה הִצִּיגוּ בַּשּׁוּק, עַל דּוּכָנִים,
בְּצַד הַפַּלָּחִים הָעֲרָבִים – קוֹנִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד.
הַשַּׁלִּיטִים הָיוּ גוֹבִים מִסִּים גְּבוֹהִים
וּבְעִקָּר הָיוּ מְצִיקִים לַיְּהוּדִים.
בִּכְפַר אַרְפוֹד, לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר מַארַאקֶשׁ
הָיְתָה קְהִלָּה יְהוּדִית וּבְרֹאשָׁהּ רַבָּהּ, אַבּוּ־חֲצֵירָא
בֵּן שׁוֹשֶׁלֶת רַבָּנִים, שֶׁהֶעֱמִידָה גְאוֹנִים רַבִּים.
הַשֵּׁיח' שֶׁל אוֹתוֹ כְּפָר, אַרְפוֹד,
שׂוֹנֵא־יְהוּדִים גָּדוֹל הָיָה.
בִּפְנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ, וַאֲפִלּוּ פַּחַד,
בִּפְנֵי הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא הַזָּקֵן הַזָּקוּף וְהַגֵּאֶה.
כְּנֶגֶד כָּל גְּזֵרָה שֶׁהַשֵּׁיח' גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים בִּכְפָרוֹ,
יָדַע הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי עֲדָתוֹ
בְּאֹפֶן שֶׁהָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל הַגְּזֵרוֹת.
כָּךְ הָיָה שָׁנִים רַבּוֹת עַד הַיּוֹם הַמַּר…
יוֹם אֶחָד, הֶחְלִיט הַשֵּׁיח' לְהִפָּטֵר מֵהָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא.
מֶה עָשָׂה?
הוֹצִיא כָּרוֹז שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וּמַכְרִיז:
– עַל יְהוּדֵי אַרְפוֹד לְהָבִיא לַשֵּׁיח'
בְּתֹם שְׁלשָׁה יָמִים –
מָאתַיִם אֶלֶף דַּרְכְּמוֹנוֹת זָהָב
וְהָיָה אִם לֹא יָבִיאוּ יוּמְתוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת…
הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַגְּזֵרָה – יוֹם שַׁבָּת הָיָה.
וְהַיְּהוּדִים שֶׁנִּקְהֲלוּ בְּבֶהָלָה אֶל רַבָּם אַבּוּ־חֲצֵירָא,
שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם וְעָשׂוּ אֶת הַשַּׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּיעָם רַבָּם וְאָמַר:
– גְּזֵרַת הַשֵּׁיח' אֵינֶנָּה גְזֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם!
רָחֲצוּ וְלָבְשׁוּ כְּמִנְהָגָם מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת,
רָחֲצוּ וּמֵרְקוּ אֶת בָּתֵיהֶם וְאֶת חַצְרוֹתֵיהֶם,
הִכְנִיסוּ אֶת הַ“חַמִּין” לְתַנּוּר הַבָּנוּי חֵמָר, לַ“פָ’רוֹנָה”,
הַגְּבָרִים הִתְפַּלְלוּ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּחִיל וּרְעָדָה,
הַנָּשִׁים הִדְלִיקוּ נֵרוֹת שַׁבָּת כְּמִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת בְּבֵיתָן –
וְאָכְלוּ אֶת סְעֻדַּת לֵיל־שַׁבָּת כַּהֲלָכָה.
עַל הַשֻּׁלְחָן הִתְנוֹצְצוּ כְּלֵי הַבְּדֹלַח
וּכְלֵי הַזְּכוּכִית הַמֻּזְהֶבֶת
שֶׁנֵּרוֹת הַשַּׁבָּת הִשְׁתַּקְּפוּ בְּתוֹכָם בְּאוֹר יְקָרוֹת.
הֵם שָׁרוּ זְמִירוֹת וּפִיּוּטִים
וְדָחֲקוּ מִלִּבָּם אֶת הַפַּחַד הַגָּדוֹל
בִּפְנֵי יוֹם הַמָּחָר.
תּוֹךְ כְּדֵי זִמְרָתָם – הִתְבּוֹנְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ,
כְּמוֹ תּוֹהִים, אִם יִזְכּוּ, יוֹסִיפוּ וְיַעֲשׂוּ
עוֹד שַׁבָּתוֹת כְּשֵׁרוֹת
וְאַף אִם יַעַרְכוּ לְמָחֳרַת הַיּוֹם אֶת הַ“הַבְדָּלָה”…
הָרַב הַזָּקֵן אַבּוּ־חֲצֵירָא הָיָה רָגוּעַ,
כִּי צִוָּה עַל כָּל בְּנֵי עֲדָתוֹ לְהִתְאַסֵּף לְמָחֳרַת,
כֻּלָּם כְּאֶחָד, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְלַעֲמֹד כָּל הַיּוֹם בִּתְפִלָּה,
כִּי בָּטַח בֵּאלֹהִים,
שֶׁהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל רַע.
וּמְשָׁרֵת עֲרָבִי הָיָה לָרַב
שֶׁאָהַב אֶת הָרַב וְשֵׁרְתוֹ בֶּאֱמוּנָה,
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְזְרָה אוֹתָהּ גְּזֵרָה,
חָשַׁשׁ מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, שֶׁמָּא יֵהָרֵג עִם אֲדוֹנוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי הָרַב עַל כַּוָּנָתוֹ,
לֶאֱסֹף לַמָּחֲרַת, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת
אֶת כָּל בְּנֵי עֲדָתוֹ,
הָלַךְ בַּסֵּתֶר לְבֵית הַשֵּׁיח'
וְגִלָּה אֶת כַּוָּנַת הָרַב לְאָזְנוֹ.
וְהַשֵּׁיח', שֶׁחָשַׁשׁ מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הָרַב,
וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת שֶׁל הַיְּהוּדִים,
הִתְחַכֵּם וְהֶחְלִיט
שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת תּוֹתָחָיו עַל הַמַּלָאח בַּשַּׁבָּת,
כְּשׁיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים מוּגַּנִּים בִּקְדֻשָּׁתָהּ,
אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת,
כְּשֶׁאוֹתָהּ קְדֻשָּׁהּ תִּסְתַּלֵּק לָהּ מִן הַיְּהוּדִים.
וְכָךְ הָיָה,
כְּשֶׁשָּׁבוּ הַיְּהוּדִים לְבָתֵּיהֶם מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת
בּוֹ שָׁהוּ כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת,
וְהִתְכַּוְּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל הַבְדָּלָה,
רָעֲמוּ תּוֹתְחֵי הַשֵּׁיח'
וְהַפְּגָזִים הָרְגוּ בַּיְּהוּדִים אֲנָשׁים נָשִׁים וָטַף
וְגַם הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא נֶהֱרָג עִם בְּנֵי עֲדָתוֹ.
הַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיּיִם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם
וּמֵאָז לֹא יָשְׁבוּ עוֹד יְהוּדִים בִּכְפַר אַרְפוֹד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות