הסיפורים לילדים בקובץ זה נלקטו ונכתבו לילדים מתוך הספרים:
1) “שבעים סיפורים וסיפור” / פרופ' דב נוי / (מפי יהודי מרוקו) הוצ' “בתפוצות הגולה”, ירושלים 1964 / אסע“י
2) חודש חודש וסיפורו / פרופ' דב נוי אסע”י אסופה מס' 11 / חיפה 1966
3) “שבעים סיפורים וסיפור” / פרופ' דב נוי / (מפי יהודי לוב) הוצ' “בתפוצות הגולה”, ירושלים 1967 / אסע“י
4) קובץ משוכפל ללא סימון ביבליוגראפי, אלא מספר סידורי של אסע”י בלבד
5) “שורשים ביהדות מרוקו” / יהודה מסינג / הוצ' “אלף” 1977 כל הזכויות שמורות By Hakibbutz Hameuchad Publishing House Ltd. Printed in Israel. 1983 דפוס “חדקל” בע"מ

זֶהוּ צְרוֹר מַעֲשִׂיּוֹת בָּהֶן נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

עַל עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים, חֲכָמִים וְטִפְּשִׁים

וְעוֹד הֲפָכִים מֵהֲפָכִים שׁוֹנִים

מַעֲשִׂיוֹת שֶׁבְּעַל־פֶּה מַחְכִּימוֹת

מַעֲשִׂיוֹת־סַבְתָּא יְפֵהפִיּוֹת

שֶׁסֻּפְּרוּ בְּבָתֵּי־יִשְׂרָאֵל

בְּנֵי הָעֵדוֹת הַשּׁוֹנוֹת

נִרְשְׁמוּ כִּכְתָבָן וְכִלְשׁוֹנָן

בִּידֵי רוֹשְמֵי רְשׁוּמוֹת

וּמוּבָאוֹת בָּזאֹת מְעֻבָּדוֹת וּכְתוּבוֹת

לִהְיוֹת מֻשְׁמָעוֹת מִפִּי אָבוֹת וְאִמָּהוֹת

לְאָזְנֵי הַפָּעוֹטוֹת בִּשְׁעוֹת־רָצוֹן

אָמֵן וְאָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן

ספר זה מוקדש לתלמידי־ידידי אברי, שהיטיב לצייר ולעטר ולתלמידותי־ידידותי ב’תהילייה' בית־שאן, שהיטיבו להבין מעשיות מופלאות אלו ולהתענג עליהן.

ת.ש.

---

בִּשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים בִּטְרִיפּוֹלִי,

בִּרְחוֹב הַשׁוּק הַגְָּדוֹל,

גָּר סַנְדְּלָר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ סָרוּסִי.

הָיָה סָרוּסִי אִישׁ תָּם וְיָשָׁר

עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בְּחָרִיצוּת וּבֶאמוּנָה

וּמְפַרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו בְּכָבוֹד.

בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁבְּבֵית־הַמְּלָאכָה שֶׁלוֹ

עָמַד סַנְדּוּק – אַרְגַּז עֵץ, חִשׁוּקָיו נְחֹשֶׁת קָלָל

וּמַנְעוּל כָּבֵד סוֹגֵר עַל מִכְסֵהוּ.

הָיָה מַפְתֵּחַ הַמַּנְעוּל תָּלוּי לוֹ לְסָרוּסִי

עַל חָזֵהוּ כָּל הַיָּמִים וְכָל הַלֵילוֹת.

כַּאֲשֶׁר זָקֵן סָרוּסִי וְיָדָיו רָעֲדוּ

לֹא עָשָׂה נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת

גַּם לֹא תִּקֵּן נַעֲלַיִם מְשֻׁמָּשׁוֹת

וְהָיָה מְשַׂחֵק כָּל הַיָּמִים בַּסַּנְדּוּק,

פּוֹתְחוֹ וְנוֹעֲלוֹ, נוֹעֲלוֹ וּפוֹתְחוֹ.

כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל סָרוּסִי זָהֳרָה,

פִּרְנְסוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים אֶת אֲבִיהֶם בְּכָבוֹד,

וְלֹא כָּל כָּךְ מֵרֹב צְדָקָה עָשׁוּ זֹאת,

אֶלָּא בְּשֶׁל אוֹתוֹ “סַנְדּוּק” –

שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמָּלֵא הוּא אוֹצָרוֹת בַּל יְשֹׁעֲרוּ,

שֶׁאוֹתוֹ יִירְשׁוּ כְּשֶׁיֵּלֵךְ אֲבִיהֵם בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ…

כְּכָל שֶׁהִזְדַּקֵּן סָרוּסִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר

הָיוּ הַבָּנִים בְּהוּלִים לַעֲלוֹת אִישׁ עַל אָחִיו

בִּדְאָגָה וּבַחֲרָדָה לְכָל צְרָכָיו שֶׁל אֲבִיהֶם.

כַּאֲשֶׁר בָּא הַיּוֹם וְסָרוּסִי נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ,

יָשְׁבוּ שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים יַחְדָּיו “שִׁבְעָה”,

בָּכוּ וְהִסְפִּידוּ אֶת אֲבִיהֶם בִּיקָר וְכָבוֹד.

כְּתֹם שְׁלֹשִים יְמֵי הָאֵבֶל, נֶאסְפוּ שְׁלֹשׁתָּם

לִפְתֹּחַ אֶת הַסַּנְדּוּק הַסּוֹדִי

בַּמַּפְתֵּח שֶׁהוֹרִידוּ מִצַּוַּאר אֲבִיהֶם

לְאַחַר שֶׁעָצַם אֶת עֵינָיו…

כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת הַסַּנְדּוּק

מָצְאוּ אוֹתוֹ מָלֵא אֲבָנִים,

וְעַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים מְגִלָּה פְּרוּשָׂה

וּבַמְּגִּלָּה כָּתוּב לֵאמֹר:

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ

לְמָעָן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה…

תְּנוּ כָּבוֹד בָּנַי הַיְקָרִים, לְאוֹתָן אֲבָנִים שֶׁבַּסַּנְדּוּק,

שֶׁבִּזְכוּתָן נִתְגַּלְגְּלָה לִידֵיכֶם

אֲפִילוּ בְּלֹא שֶׁהִתְכַּוַּנְתֶּם –

מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם…"

---

אָדָם אֶחָד, עָשִׁיר גָּדוֹל, חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה:

יוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה מְגַהֵק,

הָיָה מְשַׁהֵק

וְהָיָה מְפַהֵק,

עַד שֶׁנִּתְפָּרְקוּ כִּמְעַט כָּל אֵיבָרָיו.

נֶאֶסְפוּ אֵלָיו רוֹפְאִים רַבִּים וְהֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד:

אִם יִצְחַק הַחוֹלֶה צְחוֹק הָגוּן וּמְמֻשָּׁךְ — יֵרָפֵא

וְאִם לָאו — מוֹת יָמוּת.

שָׁלַח כָּרוֹזִים לַשוּק, לְהַזְעִיק אֵלָיו לֵצִים.

בָּא רִאשׁוֹן — סִפֵּר צִ’יזְבַּאט,

חִיֵּךְ הַחוֹלֶה מְעַט — וְשָׁב לְגִהוּקָיו,

לְשִׁהוּקָיו,

וּפִהוּקָיו.

בָּא שֵׁנִי — סִפֵּר צִ’זְבַּאט.

חִיֵּךְ הַחוֹלֶה מְעַט — וְשָׁב לְגִהֹוּקָיו,

שִׁהוּקָיו

וּפִהוּקָיו.

וְכָךְ בָּאוּ, בָּזֶה אַחַר זֶה,

לֵצִים מִלֵּצִים שׁוֹנִים,

סִפְּרוּ בְּדִיחוֹת וְצִ’יזְבַּאטִים וְלֹא הוֹעִילוּ לַחוֹלֶה.

כֹּחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ

וְדִמְעוֹת כָּל בְּנֵי־בֵּיתוֹ כַּמַּיִם נָזְלוּ…

פִּתְאֹם, בָּא נַעַר אֶחָד וְאָמַר:

אֲנִי אֲסַפֵּר לַחוֹלֶה

מְעַט מִמַּה שֶׁקָּרָה לִי פַּעַם,

וְנִרְאֶה אִם יִצְחַק הַחוֹלֶה הַצְּחוֹק הַגּוֹאֵל.

פָּתַח הַנַּעַר אֶת פִּיו וְסִפֵּר בִּרְצִינוּת גְמוּרָה, וְלֹא עָלָה אֲפִלּוּ חִיוּךְ קַל עַל שִׂפְתוֹתָיו:

בִּזְמַן שֶׁסָּבָא שֶׁלִּי עוֹד זָחַל עַל אַרְבַּע,

אִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן,

נִתְקְלָה בְּסָבָא שֶׁלִּי (שֶׁהוּא־בְּנָהּ־הַקָּטָן)

נָפְלָה וְשָׁבְרָה אֶת רַגְלָהּ,

אוֹתוֹ רֶגַע נוֹלַדְתִי אֲנִי.

נוֹלַדְתִּי ־ וְרָצוּ מַהֵר לְהַזְעִיק רוֹפֵא

שֶׁיְּרַפֵּא אֵת רַגְלָהּ

שֶׁל אִמָּא־שֶׁל־סָבָא־שֶׁלִּי…

וְאוֹתִי שָׁלְחוּ לַשְּׁכֵנָה לְהָבִיא בֵּיצָה לִתְרוּפָה…

בַּדֶּרֶךְ, בַּחֲזָרָה, נָפְלָה הַבֵּיצָה מִיָּדִי הַקְּטָנָּה

וְיָצָא מִמֶּנָּה תַּרְנְגוֹל גָּדוֹל וְנוֹרָא.

בָּרַח הַתַּרְנְגוֹל.

בָּרַח בָּרַח, רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְתָפְסוֹ.

הִגִּיעַ הַתַּרְנְגוֹל לַיָּם,

רָאָה אוֹתִי רָץ בְּעִקְבוֹתָיו —

נִכְנַס לַיָּם — נכְנַסְתִי גַם אֲנִי.

רָאִיתִי אֲנָשִׁים עַל שְׂפַת הַיָּם

פָּחַדְתִּי, פָּחַדְתִּי וְיָצָאתִי מִן הַיָּם,

כָּרַתִּי אֶת רֹאשִׁי

וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ לִשְמֹר עַל בְּגָדַי.

נִכְנַסְתִּי לַיָּם וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל.

רָדַפְתִּי, רָדַפְתִּי, פִּתְאֹם צָפָה עִיר גְּדוֹלָה בַּיָּם

וּבָהּ גַּנִּים גְּדוֹלִים וּמִגְדָּלִים

וּבַגַּנִּים עוֹבְדִים גַּנָּנִים…

בִּיקַּשְתִּי מֵהַגַּנָּנִים שֶיַּעַזְרוּ לִי לִתְפֹּס הַתַּרְנְגוֹל

וְהִנֵּה רָאִיתִי שֶׁהֵם עוּגוֹת!

אָכַלְתִּי כַּמָּה עוּגוֹת

וְהִמְשַׁכְתִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל

רַדָפְתִּי, רַדָפְתִּי וְנֶעְלַם הַתַּרְנְגוֹל.

רָאִיתִי אַרְמוֹן.

נִכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן

וְרָאִיתִי מֶלֶךְ עָשׂוּי חַלְבָה.

אָכַלְתִי חֲתִיכַת חַלְבָה־מֶלֶךְ…

אָכַלְתִּי, אָכַלְתִּי, וְשָאֲלוּ אוֹתִי אַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן,

מַה חֶפְצִי וּמַה שְׁאֵלָתִי.

בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָם שֶׁיַּעַזְרוּ לִי

לִתְפֹּס אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַנִּמְלָט.

חִפְּשׂוּ, חִפְּשׁוּ וּמָצְאוּ עֲבוּרִי אֶת הַתַּרְנְגוֹל.

יָצָאתִי מֵהָעִיר וְהַתַּרְנְגוֹל בְּיָדַי,

וְהִנֵּה מֻנַּח לוֹ בְּנַחַת עַל עֲרֵמַת בְּגָדַי,

רֹאשִׁי שֶׁנֶּהְפַּךְ — לַאֲבַטִּיחַ גָּדוֹל בְּלִי־דַי.

רָאָה הַתַּרְנְגוֹל אֶת רֹאשִׁי שֶׁנַּעֲשָׂה אֲבַטִּיחַ —

מִהֵר וְהָפַךְ לַחֲמוֹר וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל הָאֲבַטִּיחַ.

הָפַךְ לַחֲמוֹר – הִטְעַנְתִּי הָאֲבַטִּיחַ עַל הַחֲמוֹר

וְהָלַכְתִּי לַשׁוּק.

בָּאתִי לַשׁוּק וְנִקְהֲלוּ עָלַי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים

לִקְנוֹת מֵהָאֲבַטִּיחַ הַגָּדוֹל, פְּלָחִים־פְּלָחִים.

רָצִיתִי לַחְתּוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ,

נָפְלה הַסַּכִּין לְתוֹכוֹ.

רַצְתִי וְהֵבֵאתִי סֻלָּם,

לָרֶדֶת לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ

לְהַעֲלוֹת אֶת הַסַּכִּין מִתוֹכוֹ.

— — — — —

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַנַּעַר אֶת הַצִ’יזְבַּט

הָיָה הַחוֹלֶה מִתְפַּקֵּעַ מִצְחוֹק,

שׁוֹאֵג וְצוֹוֵחַ, חוֹרֵק וּמְצַפְצֵף, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף

וְעֵינָיו הָיוּ מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת כִּשְׁנֵי פְּלָגִים

וּכְמוֹתוֹ הָיוּ כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְכֵן הָרוֹפְאִים.

— דַּי! – שָׁאַג הַחוֹלֶה – דַּי!

נִשְתַּתֵּק הַנַּעַר, חָדַל הַחוֹלֶה לִצְחוֹק,

לְגַהֵק,

לְשַׁהֵק,

לְפַהֵק,

וְהָיָה בָּרִיא כַּשׁוֹר.

הוּא נָתַן לַנַּעַר כֶּסֶף וְזָהָב

וְגַם אֶת בִּתּוֹ נָתַן לוֹ לְאִשָּׁה

וְהַחוֹלֶה — לֹא עוֹד גִּהֵק,

לֹא עוֹד שִׁהֵק

לֹא עוֹד פִּהֵק, כָּל יְמֵי חַיָּיו.

---

פַּעַם אַחַת הָיָה חַמָּר, וְלַחַמָּר — חֲמוֹר.

הָיָה הָאִישׁ קַמְּצָן גָּדוֹל וּכְסִיל לֹא קָטָן.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַחֲמוֹר מַרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאֵבוּס,

הָיָה החַמָּר תּוֹפֵס אֶת הַחֲמוֹר בְּאֹזְנָיו

וְלוֹחֵשׁ לוֹ:

— חֲמוֹרִי יַקִּירִי, עוֹבֵד אָתָּה בְּפֶרֶך לְמַעֲנִי,

אֶפְשָׁר רוֹצֶה אַתָּה מַתָּנָה מִיָּדִי?

וְהַחֲמוֹר לֹא יָכֹל לְהַגִיעַ בְּפִיו לָאֵבוּס.

הָיָה הַחֲמוֹר בַּעַל סַבְלָנוּת שֶׁל חֲמוֹר

וְעוֹר שֶׁל דֹּב

אֲבָל גַּם סַבְלָנוּתוֹ פָּקְעָה סוֹף סוֹף.

יוֹם אֶחָד, לְאַחַר עֲבוֹדָה קָשָׁה,

כְּשֶׁנִּגַּשׁ הַחֲמוֹר לָאֵבוּס

וְהִרכִּין אֵלָיו רֹאשׁוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל,

שׁוּב נִגַּשׁ הַחַמָּר אֶל חֲמוֹרוֹ

וְתָפַס בְּאָזְנָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלָתוֹ.

הֵרִים הַחֲמוֹר אֶת רֹאשׁוֹ לְפֶתַע

וְכֵן בָּעַט בְּרַגְלָיו וְהִפִּיל אֶת אֲדוֹנוֹ.

מֵאָז הָיָה הַחַמָּר מַאֲכִיל אֶת חֲמוֹרוֹ

וּכְשֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבּוֹ

הָיוּ הַכֹּל מִתְקַלְּסִים בּוֹ:

רְאוּ, רְאוּ, הִנֵּה חֲמוֹר עַל גַּבֵּי חֲמוֹר!

הָיֹה הָיָה נַעַר וּשְׁמוֹ עַלִּי אִבֵּן־עוּנְקוּד.

הָיָה עַלִּי עָנִי בָּעֲנִיּים לָבוּש סְמַרְטוּטִים

וְהוּא גַם, נוֹסָף לְכָךְ,

חָכָם־לֹא־גָּדוֹל וּפֶתִי־לֹא־קָטָן…

יוֹם אֶחָד טִיֵּל לוֹ עַלִּי בְּשָׂדֶה שֶׁל תִירָס, בַּשְּׁבִילִים,

כְּפִי שֶׁעָשָׂה כָּל הַיָּמִים, וְכִרְסֵם לוֹ קֶלַח רַב גַּרְעִינִים.

פִּתְאֹם, הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם, רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה,

וְאַף שֶׁהָיָה זֶה יוֹם שֶׁל קַיִץ,

גֶּשֶׁם נִתַּךְ מִשָּׁמַיִם, מַמָּשׁ מַבּוּל.

הָיָה שָׁם שׁוּעָל אֶחָד שֶׁנִּתְקַע בַּבֹּץ.

בִּקֵּשׁ הַשׁוּעָל מֵעַלִּי:

— יַה עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ

שֶׁתַּחֲלֹץ אוֹתִי מִן הַבֹּץ!

תָּפַס עַלִּי בְּחֵפֶץ־לֵב בִּזְנַב הַשׁוּעָל

וְחָלַץ אוֹתוֹ מִן הַבֹּץ.

שָׁאַל הַשּׁוּעָל אֶת עַלִּי:

— מָה אֶתֵּן לְךָ עַל שֶׁחָלַצְתָּ אוֹתִּי מִן הַבֹּץ?

הֵשִׁיב לוֹ עַלִּי:

— תֵּן לִי מַה שֶׁתִּתֵּן, לִי לֹא אִכְפַּת…

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקְעָה חֲסִידָה אַחַת בִּסְבַךְ שִׂיחַ קוֹצָנִי,

נִגַּשׁ עַלִּי וְשִׁחְרֵר אֶת הַחֲסִידָה מִן הַסְּבַךְ.

עָמְדָה הַחֲסִידָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת עַל רַגְלָהּ הָאַחַת

וְשָׁאֲלָה אֶת עַלִּי:

— מָה אֶתֵּן לְךָ, עַלִי אִבְּן־עַנְקוּד,

שֶׁשִׁחְרַרְתָּ אוֹתִי מִן הַסְבַךְ?

אָמַר לָהּ עַלִּי, לַצִּפּוֹר:

— תְּנִי לִי מַה שֶּׁתִּתְּנִי, לִי לאֹ אִכְפַּת…

אָמְרָה לוֹ הַחֲסִידָה:

— מַהֵר, עֲלֵה וְשֵׁב עַל גַּבִּי!

עָלָה עַלִי וְיָשַׁב עַל גַּבָּהּ שֶׁל הַחֲסִידָה.

נָסְקָה הַחֲסִידָה וְהֵטִיסָה אֶת עַלִי לִמְרוֹמֵי שָׁמַיִם.

שָׁאֲלָה אֶת עַלִּי:

— אֵיךְ אַתָּה רוֹאֶה, עַלִּי, אֶת הָאָרֶץ?

הֵשִׁיב לָהּ עַלִּי:

— כָּזֹאת, קְטַנָּה! — וְהֶרְאָה לַחֲסִידָה אֶת אֶגְרוֹפוֹ הַקָּמוּץ.

הֵטִיסָה אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, שָׁבָה וְשָׁאֲלָה:

— אֵיךְ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאָרֶץ עַכְשָׁו?

— הִנֵּה כָּזֹאת, קְטַנְטַנָּה! — וְהֶרְאָה לַחֲסִידָה אֶת עֵינוֹ.

אָמְרָה הַחֲסִידָה לְעַלִּי:

— עַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתָ מֵרוֹם הַשָּׁמַיִם אֶת כָּל הָאָרֶץ,

תָּבוֹא חָכְמָה רַבָּה בְּלִבְּךָ וְהַָיֹה תִהְיֶה לְמֶלֶךְ…

נָחֲתָה הַחֲסִידָה אַרְצָה וְעַלִּי יָרַד מִגַּבָּהּ.

וַעֲדַיִן יָשָׁב שָׁם אוֹתוֹ שׁוּעָל

שֶׁנֶּחֱלַץ בִּידֵי עַלִּי מִן הַבּוֹץ.

שָׁב הַשּוּעָל ושָׁאַל אֶת עַלִּי:

— עֲדַיִן לֹא אָמַרְתָּ לִי, עַלִּי,

מָה אֶתֵּן לְךָ עַל שֶחָלַצְתּ אוֹתִי מִן הַבֹּץ!

הֵשִׁיב לוֹ עַלִּי, כְּבָרִאשׁוֹנָה:

— תֵּן מַה שֶׁתִּתֵּן, לִי לֹא אִכְפַּת…

— אֲנִי אַשִּׂיא אוֹתְךָ לְבַת־מֶלֶךְ, עַלִּי! — אָמַר הַשׁוּעָל

נִזְעַק עַלִּי וְהֵשִׁיב:

— לֹא, הַשׁוּעָל, בְחַיֵּי זְנָבְךָ הֲיָּפֶה וְחָכְמָתְךָ הָרַבָּה,

אֵינִי רוֹצֶה בְּבַת־מֶלֶךְ, עָנִי אֲנִי

וּבְגָדַי יְשָׁנִים וּמְמֻרְטָטִים!

הָלַךְ הַשׁוּעָל וְהֵבִיא חֲלִיפַת בְּגָדִים

חֲדָשָׁה וְיָפָה לְעַלִּי אִבְּן־עוּנקוּד,

בִּגְדֵי מְלָבִים מַמָּשׁ.

לָבַשׁ עַלִּי אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים וְיָשַׁב תַּחְתָּיו.

וְהַשּׁועָל הָלַךְ לַמֶּרְחַקִּים.

הָלַךְ הַשּׁוּעָל לַמֶּרְחַקִּים וְחִפֵּשׂ.

חִפֵּשׁ חִפֵּשׁ עַד שֶמָּצָא שְנֵי יַהֲלוֹמִים.

אָז לָבַשׁ צוּרַת אָדָם נִכְבָּד וְהָלַךְ לְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְְ.

רָאָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָהּ:

— בּוֹאִי, בַּת־הַמֶּלֶךְ, קְחִי יַהֲלוֹמִים אֵלֶּה

וְהַדְבִּיקִי אוֹתָם לְכוֹסוֹ שֶׁל אָבִיךְ.

הִדְבִּיקָה בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּהֲלוֹמִים

לְכוֹס אָבִיהָ, הַמֶּלֶךְ, וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּהֶן,

כִּי רָגִיל הָיָה בְּיַהֲלוֹמִים רַבִּים.

הָלַךְ הַשׁוּעָל לַמֶּרְחַקִּים וְהֵבִיא הַפַּעַם שְׁתֵּי אַבְנֵי אֹדֶם עֲנָקִיּוֹֹת.

נָתַן אוֹתָן לְבַת־הַמֶּלֶךְ שֶׁתַּדְבִּיק אוֹתָן לִגְבִיעַ אָבִיהָ.

הַפַּעַם הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ וְהִתְפַּעֲלָה הַבַּת.

בִּקְשָׁה הַבַּת מֵאָבִיהָ לְהִנָּשֵׂא לַשּׁוּעָל

שֶׁחָשְׁבָה אוֹתוֹ לְאָדָם נִכְבָּד וְעָשִׁיר בִּמְאֹד.

אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ:

— הָבִיאִי אוֹתוֹ לְפָנַי וְאֶבְחַן אוֹתוֹ

אִם הוּא רָאוּי לִהְיוֹת בַּעְלֵךְ.

קָרְאָה בַּת־הַמֶּלֶךְ לַשּׁוּעָל הַמִּתְחַפֵּשׂ

שֶיָּבוֹא לִפְנֵי אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.

אָמַר לָהּ הַשּׁוּעָל:

— אֵלֵךְ וְאֶלְבַּשׁ אֶת בְּגָדַי הַיָּפִים וְאָשׁוּב לְכָאן.

הָלַךְ אֶל הַנַּעַר, עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד,

שֶׁעֲדַיִן יָשַׁב בִּשְׂדֵה הַתִּירָס,

הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וְדָהַר עִמּוֹ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

הִצִִּיג הַשׁוּעָל אֶת עַלִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

נִמְצָא עַלִּי אִבְּן־עוּנְקוּד רָאוּי לְבַת ־הַמֶּלֶךְ וְלִמְלוּכָה

וְנָשָׁא אוֹתָה לְאִשָּׁה בְקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

וְכָךְ חָיוּ לָהֶם בַּנְּעִימִים כָּל הַיָּמִים.

עַלִּיז וְשָׂמֵחַ הָיָה גַּם הַשּׁוּעָל

וְכָמוֹהוּ הַחֲסִידָה

שֶׁהָיוּ שְנֵיהֶם גַּם הָיוּ

אֲסִירֵי תּוֹדָה וְגוֹמְלֵי טוֹבָה.

הָיֹה הָיָה נַעַר קֵרֵחַ וּשְמוֹ קוּרַאקְצוּל.

הָיְתָה אִמּוֹ אַלְמָנָה וּזְקֵנָה

וּמְפַרְנֶסֶת בְּקֹשִׁי אֶת עַצְמָהּ וְאֶת בְּנָהּ.

וְהַנַּעַר שֶׁכָּל בְּנֵי גִילוֹ

לָעֲגוּ לוֹ עַל רֹאשׁוֹ הַקֵּרֵחַ,

סֵרֵב לִלְמֹד בְּבֵית־הַסֵּפֶר

וְהָיָה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ יוֹם־יוֹם.

חָשַב קוּרַאקְצוּל שֶׁיֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת,

אִם יַעֲזֹר לְאִמּוֹ בַּפַּרְנָסָה.

מֶה עָשָׂה? הִתְקִין לוֹ חִצִּים וְקֶשֶׁת

וְהָיָה צָד מִצִּפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם

סָלְחָה לוֹ הָאֵם אֶת בְּרִיחָתוֹ מִבֵּית־הַסֵּפֶר

וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת אֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁצָּד בְּנָהּ.

יוֹם אֶחָד, צָד קוּרַאקְצוּל עוֹרֵב.

פָּתַַח הַעוֹרֵב אֶת פִּיו וְאָמַר לַנַּעַר:

— שַׁחְרֵר אוֹתִי וַאֲנִי אֶגְמוֹל לְךָ בְּעֹשֶׁר רַב!

שָאַל אוֹתוֹ קוּרַאקְצוּל:

— וְאֵיךְ תַּעֲשִׁירֵנִי וְאַתָּה עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֵינְךָ אָדָם?

אָמַר לוֹ הַעוֹרֵב:

— נַסֵּה וּרְאֵה…

הֶאֱמִין הַנַּעַר לָעוֹרֵב וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ.

בְּטֶרֶם הִתְעוֹפֵף לְדַרְכּוֹ, אָמַר הַעוֹרֵב לַנַּעַר:

— רוֹאֶה אַתָּה אֶת הָהָר שֶׁמִּמּוּלֵנוּ?

לֵךְ אֶל הָהָר הַזֶּה וּשְׁאַל עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה

וּכְבָר יָבִיאוּ אוֹתְךָ לְקִנִּי.

הִתְעוֹפֵף לוֹ הָעוֹרֵב בַּאשָׁה לְעֵבֶר הָהָר.

אוֹתוֹ יוֹם שָׁב קוּרַאקְצוּל לְבֵית אִמּוֹ

וְאַף לאֹ צִפּוֹר אַחַת עִמּוֹ.

כָּעֲסָה אמּוֹ כַּעַס רַב עַל בְּנָהּ

וְהוּא סִפֵּר לָהּ עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה

וְעַל הַבְטָחָתוֹ הַפִּלְאִית.

לַמָחֳרָת, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, קָם קוּרַאקְצוּל

לֶָלֶכֶת אֶל הָהָר שֶׁל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.

בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ שְׁנֵי דִינָרִים, שֶׁמָּא יִזָּקֵק לָהָם.

גַעֲרָה הָאֵם בִּבְנָהּ:

–וְכִי מִנַּיִן אֶתֵּן לְךָ דִינָריִם,

הָאִם אוֹצָר בְּיָדִי?

אָמַר לָהּ קוּרַאקְצוּל:

– אִם כֵּן, הַלְוִי לִי שְׁנֵי דִינָרִים.

הִלְוְתָה הָאֵם לְקוּרַאקְצוּל שְׁנֵי דִינָרִים, כְּבַקָשָׁתוֹ.

בִּמְהֵרָה הִגִּיעַ אֶל הָהָר וְשָׁאַל רוֹעֶה אֶחָד

עַל הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.

הֵשִׁיב לוֹ הָרוֹעֶה:

– עֲלֵה עַל הָהָר בְּקַו יָשָר,

רֵד לְעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי,

שָׁם תַּגִיעַ לְמִישׁוֹר,

וְהוּא מְקוֹם קִנּוֹ שֶׁל בַּאשָׁה…

– שִׂים לֵב – הוֹסִיף הָרוֹעֶה וְאָמַר לְקוּרַאקְצוּל –

שְׁנֵי כַּלְבֵי־שַׁחַץ יֵשׁ לוֹ לְבַאשָׁה הָעוֹרֵב,

שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לְאִישׁ וְאַף לְצִפּוֹר לָגֶשֶׁת לְקִנּוֹ.

בִּקֵּשׁ קוּרַאקְצוּל לִקְנוֹת מִן הָרוֹעֶה כִּבְשָׂה אַחַת.

מָכַר לוֹ הָרוֹעֶה כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה בְּדִינָר אֶחָד.

שָׁחַט קוּרַאקְצוּל אֶת הַכִּבְשָׂה וּבִתֵּר אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם.

הוּא תָּפַס בְּכָל אַחַת מִיָּדָיו

בְּמַחֲצִית מִבְּשַׂר הַכִּבְשָׂה וְצָעַד אֶל הָהָר.

עָלָה בָּהָר וְיָרַד מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי וּבָא לַמִּישׁוֹר.

הִתְפָּרְצוּ לִקְרָאתוֹ שְׁנֵי כַּלְבֵי־הַשַּׁחַץ שֶׁל בַּאשָׁה הָעוֹרֵב.

הִשְלִיךְ קוּרַאקְצוּל לְכָל אֶחָד מֵהֶם

אֶת מַחֳצִית הַכִּבְשָׂה.

נִרְגְעוּ הַכֶּלָבִים וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר.

הִתְקָרֵב אֶל קִנֹּו שֶׁל בַּאשָׁה הָעוֹרֵב

וְהִנֵּהֱ יָצְאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתֹּו, הָעוֹרְבָנִית.

הִכְנִיסָה הָעוֹרְבָנִית אֶת קוַּראְקצוּל לַקֵּן

וְהָלְכָה לִקְרֹא לְבַעְלַהּ, הָעוֹרֵב בַּאשָׁה.

בָּא הָעוֹרֵב וְהִכִּיר אֶת קוַּרַאְקְצוִּל.

צִוָּה עַל אִשְתֹּו לְכַבֵּד אֶת הָאוֹרֵחַ בְּכָל טוּב.

אָכְלוּ וְשָׁתוּ וָּבֶעֶרב בִּקְשׁוּ הָעוֹרֵב וְהָעוֹרְבָנִית מִקוּרַאקְצוּל

לְכַבֵּד אוֹתָם וְלָלוּן בְּקִנָּם.

שָׁכַב הַנַּעַר בְּקַן הָעוֹרְבִים כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַן:

– מַדּוּעַ לֹא הִזְכִּיר בַּאשָׁה הָעוֹרֵב

אֶת דְּבַר הָעֹשֶׁר שֶׁהִבְטִיחַ לָתֵת לוֹ

בִּתְמוּרָה לַחֹפֶשׁ שֶׁנָּתַן הוּא לָעוֹרֵב?

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, נָתַן הָעוֹרֵב לְקוַּראְקצוּל – חֲמוֹר

וְאָמַר לוֹ לָשוּב לְבֵיתוֹ, אֶל אִמּוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ קוּרַאקְצוּל:

– וְכִי הַחֲמוֹר הוּא הָעֹשֶׁר

שֶׁהִבְטַחְתָּ לִי, תְמוַּרת הַחֹפֶשׁ?

אָמַר לוֹ בַּאשָׁה הָעוֹרֵב:

– פֶּתִי אַתָּה, וְכִי חֲמוֹר זֶה כְּכָל הַחֲמוֹרִים הוּא?

חֲמוֹר זֶה מַפְרִישׁ דִּינָרִים הוּא!

לֹא הֶאֱמִין קוַּראקְצוּל לְדִבְרֵי בַּאשָׁה הָעוֹרֵב.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָעוֹרֵב:

– כַּמָּה דִּינָרִים אַתָּה רוֹצֶה, קוַּראקְצוּל?

אָמַר לוֹ:

– חֲצִי דִּינָר!

עָמַד הַחֲמוֹר וְהִפְרִישׁ לוֹ מִבְּנֵי מֵעָיו חֲצִי דִּינָר…

שָׁב קוַּראקְצוּל וְאָמַר – וְעַכְשָׁו רוֹצֶה אֲנִי חֲמִשָּׁה דִינָרִים!

שִׁלְשֵׁל לוֹ הַחֲמוֹר חֲמִשָׁה דִינָרִים בָּזֶה אַחַר זֶה…

נִפְרַד קוּרַאקְצוּל מֵהָעוֹרֵב בַּאשָׁה וְאִשְׁתּוֹ הָעוֹרְבָנִית,

עָלָה עַל הַחֲמוֹר רוֹכֵב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב…

רָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל קוּרַאקְצוּל מִבַּעַד לַחַלוֹן

אֶת בְּנַהּ מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ, רָכוּב עַל חֲמוֹר.

יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְשָׁאֲגָה עָלָיו:

– זֶהוּ הָעֹשֶׁר שֶׁהֵבֵאתָ מִן הָעוֹרֵב שֶׁשִׁחְרַרְתָּ?

וְהֵיכָן שְנֵי דִינָרַי, מַהֵר וַהֲשִׁיבֵם לְיַדִי!

שָׂם הַנַּעַר אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו

וְהִסָּה אֶת אִמּוֹ:

– אָנָּא אַל תַּעֲלִיבִי אֶת הַחֲמוֹר,

הָבִיאִי לְפָנָיו אֹכֶל וּמַשְׁקֶה

וּכְסָתוֹת רַכּוֹת לִשְׁכַּב עֲלֵיהֶן…

– אוֹי וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי – נִזְעֲקָה הָאִשָּׁה –

– אֲנָשִׁים, בְּנִי הִשְׁתַּגַּע!

אָמַר לָהּ קוּרַאקְצוּל:

– אִמָּא, לֹא הִשְׁתַּגַּעְתִּי כְּלָל וּכְלָל,

חֲמוֹר זֶה מְשַׁלְשֵׁל־דִינָרִים הוּא, כְּכָל שֶׁנִּרְצֶה!

כַּמָּה דִינָרִים אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, אִמָּא?

בִּקְשָׁה הָאִשָׁה תְּחִילָּה עֲשָׂרָה דִינָרִים

אַחַר־כָּךְ עֶשְׂרִים, וּשְׁלֹשִים עַד מֵאָה,

וְהַחֲמוֹר הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת דִּינָרָיו

עֲרֵמָה אַחַר עֲרֵמָה…

רָאוּ הַשְׁכֵנִים שֶׁהִתְעַשְׁרוּ הָאַלְמָנָה וּבְנָהּ הַקֵּרֵחַ

וְגַם בָּנוּ לָהֶם בַּיִת

וְהֵבִיאוּ לְתוֹכוֹ מִכָּל טוּב,

וְהִתְמַלְאוּ סַקְרָנוּת וְגַם קִנְאָה…

יום אֶחָד, הָלַךְ הַנַּעַר לַטַּחֲנָה לִטְחֹן חִטִּים.

אָמַר לֹו הַטּוֹחֵן לְקוּרַאקְצוּל:

– וּבַמֶּה תְּשַׁלֵּם לִי? רוֹאֶה אֲנִי שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת.

הֵשִׁיב לוֹ קוּרַאקְצוּל:

– אַל תִּדְאַג, יֵש!

טָחַן הַטּוֹחֵן אֶת הַחִטִּים

וְקוּרַאקצוּל צִוָּה עַל חֲמוֹרוֹ

לְשַׁלְשֵׁל לוֹ דִינָרִים, כִּדְבַר הַטּוֹחֵן.

פָּעַר הַטּוֹחֵן אֶת פִּיו לִרְוָחָה

וְעֵינָיו כִּמְעַט שֶׁיָּצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן.

כְּשֶׁהָלְכוּ הַנַּעַר וְחֲמוֹרוֹ הַנִּפְלָא לְדַרְכָּם,

אִמֵּץ הטּוֹחֵן אֶת מֹחוֹ בִּמְזִמָּה,

אֵיךְ יִקַּח מִידֵי הַנַּעַר הַקֵּרֵחַ אֶת חֲמוֹרוֹ.

הֶחְלִיט לִקְנוֹת חֲמוֹר דּוֹמֶה לַחֲמוֹר הַפְּלָאִים.

קָנָה בַּשּׁוּק חֲמוֹר דּוֹמֶה לוֹ

כְּטִפַּת מַיִם אַחַת לַשְׁנִיָּה,

כְּשֶׁבָּא קוּרַאקְצוּל עוֹד פַּעַם לִטְחֹן חִטִּים,

וְקָשַׁר אֶת חֲמוֹרוֹ עַל יַד הַבַּיִת,

הֶחֱלִיף הַטּוֹחֵן אֶת הַחֲמוֹר הַקָּנוּי בַּחֲמוֹר הַנַּעַר

וְקןּרַאקְצוּל לֹא חָשׁ וְלֹא יָדַע.

כְּשֶׁסִּיֵּם הַטּוֹחֵן אֶת הַטְּחִינָה אָמַר לַנַּעַר:

– תֵּן לִי קוּרַאקְצוּל, דִינָר אֶחָד!

צִוָּה קוּרַאקְצוּל עַל חֲמוֹרוֹ לְשַׁלְשֵׁל לוֹ דִינָר,

עָמַד הַחֲמוֹר כְּמוֹ חֲמוֹר וְלֹא עָשָׂה דָבָר.

אָמַר הַטּוֹחֵן לַנַּעַר:

– כְּבָר אֵין פֶּלֶא בַּחֲמוֹרְךָ, קוּרַאקְצוּל

וְאַתָּה חוּשׁ מַהֵר וְהַבֵא לִי חֲצִי דִינָר

אִם מֵהַגֹּרֶן אִם מֵהַיֶּקֶב…

צָוַח קוּרַאקְצוּל בְּקוֹל רָם:

– רַמַּאי וְגַזְלָן אַתָּה, כִּי גָזַלְתָּ אֶת חֲמוֹרִי!

צָוַח עָלָיו הַטּוֹחֵן וְאָמַר:

– וְכִי יֵשׁ לְךָ עֵדִים עַל כָּךְ?

לֹא הָיוּ לְקוּרַאקְצוּל עֵדִים

וְשָב לְבֵית אִמֹּו אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.

גָעֲרָה הָאֵם בִּבְנָהּ וְשָׁטְפָה אוֹתוֹ בִּצְוָחוֹת.

יָצָא קוּרַאקְצוּל וְשָׁב אֶל הָהָר

פָּגַשׁ בְּאוֹתוֹ רוֹעֵה וְשָׁב וְקָנָה מִיָּדוֹ כִּבְשָׂה.

לֹא הָיָה דִינָר בְּיָדוֹ, אֲבָל הָרוֹעֵה נָתַן לוֹ

אֶת הַכִּבְשָׂה בְּהַלְוָאָה.

שׁוּב נָתַן אֶת בְּשַׂר הַכִּבְשָׂה לִפְנֵי כַּלְבֵי־הַשַּׁחַץ,

בָּא לִפְנֵי הָעוֹרֵב בַּאשָׁה וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה.

אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:

– נָהַגְתָּ בְּטִפְּשׁוּת קורַאקְצוּל,

אָסוּר הָיָה עָלֶיךָ לְהַרְאוֹת לְזָרִים,

כֵּיצַד מְשַׁלְשֵׁל חֲמוֹרְךָ אֶת הַדִּינָרִים!

לָן קוּרַאקְצוּל אֵצֶל הָעוֹרֵב אֹוֹתוֹ לַיְלָה

וְלַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר נָתַן לוֹ דְלַעַת.

אָמַר קוּרַאקְצוּל לָעוֹרֵב:

– וְכִי מַה תִּתֵּן לִי דְלַעַת זֹו וּמַה תּוֹסִיף?

אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:

– דְּלַעַת זוֹ – כֹּחָה לְנַפֵּחַ אָדָם כְּנֹאד נָפוּחַ!

שָׁאַל קוּרַאקְצוּל:

– וּמַה לִּי מִכָּךְ?

אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב:

– רוֹצֵה אַתָּה לִרְאוֹת פְּעֻלָּתָהּ עַל גוּפְךָ?

הֵשִׁיב לוֹ קוּרַאקְצוּל:

– כֵּן.

הִכָּה הָעוֹרֵב בְּמַקוֹרוֹ בַּדְּלַעַת.

נִבְקְעָה הַדְּלַעַת וְיָצָא מִמֶּנָּה נְחִיל דְּבוֹרִים.

הִתְנַפְּלוּ הַדְּבוֹרִים עַל קוּרַאקְצוּל וַעֲקָצוּהוּ

וְהוּא הִתְנַפַּח מִיָּד כְּנֹאד נָפוּחַ.

צָוַח קוּרַאקְצוּל:

– דַּי! מַאֲמִין אֲנִי לְךָ, בַּאשָׁה הָעוֹרֵב!

הִכָּה הָעוֹרֵב בְּשִׁבְרֵי הַדְּלַעַת

הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ כָּל הַדְּבוֹרִים לְתוֹכָהּ,

שָׁבוּ הַחֲצָאִים זֶה אֶל זֶה

וְשָׁבָה הַדְּלַעַת לְצוּרָתָהּ כְּבָרִאשׁוֹנָה.

וְשָב גַּם הַנַּעַר לְצוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

שָׁב קוּרַאקְצוּל וְהַדְּלַעַת בְּיָדוֹ אֶל אִמּוֹ.

לֹאֶ הֱאֱמִינָה הָאֵם לְסִפּוּר בְּנָהּ בִּדְבַר הַדְּלַעַת.

שָׁאַל אוֹתָה:

– רוֹצָה אַתְּ לְהִוָּכַח בְּגוּפֵךְ?

אָמְרָה לוֹ: – כֵּן!

עָשָׂה קוּרַאקְצוּל כְּדִבְרֵי הָעוֹרֵב.

בָּקַע אֶת הַדְּלַעַת, וְהַדְּבוֹרִים עָקְצוּ אֶת הָאִשָׁה,

עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְּנֹאד נַפוּחַ וְצָוְחָה מִכְּאֵב.

שָב קוּרַאקְצוּל וְהִכְנִיס אֶת הַדְּבוֹרִים לְתוֹך הַדְּלַעַת

וְהְתַחְּברוּ חֲלָקֶיָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.

עַכְשָׁו הָלַךְ קוּרַאקְצוּל וְהַדְּלַעַת בְּיָדוֹ

אֶל הַטּוֹחֵן וְאָמַר לוֹ:

– הָשֵׁב לִי אֶת חֲמוֹר הַפְּלָאִים שֶׁלִּי!

– לֹא וָלֹא – הֵשִׁיב הַטּוֹחֵן.

דָּפַק קוּרַאקְצוּל בַּדְּלַעַת שֶׁלּוֹ.

יָצְאוּ הַדְּבוֹרִים וְעָקְצוּ אֶת הַטּוֹחֵן,

עַד שֶׁהָיָה כְּנֹאד נָפוּחַ וְצָוַח מִכְּאֵבִים.

אָמַר לוֹ קוּרְאקְצוּל:

– וְעַכְשָׁו תָּשִׁיב לִי אֶת חֲמוֹרִי?

– הָשֵב אָשִׁיב, כִּדְבָרֶיךָ, רַק סַלֵּק מֵעָלַי אֶת הַדְּבוֹרִים הָאֵלּוּ!

צִוָּה הַטּוֹחֵן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת הַחֲמוֹר

וְקוּרַאקְצוּל כִּנֵּס אֶת הַדְּבוֹרִים

וְהִשְׁלִים אֶת הַדְּלַעַת כְּבָרִאשׁוֹנָה.

שָׁב קוּרַאקְצוּל לְבֵית אִמֹּו שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב.

כַּעֱבוֹר יָמִים, רָאָה שֶׁשְּׂעָרוֹ עֹולֶה כְּפוֹרֵחַ

וּמְכַסֶּה אֶת קָרַחְתוֹ כָּלִיל

שֶכֵּן זֶה הָיָה סוֹדָן שֶׁל דְבוֹרֵי הַדְּלַעַת,

שֶׁהֵן מְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי אוֹהֵב

וּמַפְלִיאוֹת מַכּוֹת – בָּאוֹיֵב…

לְאַחַר זְמַן עָלוּ צִבְאוֹת אוֹיֵב עָל הָאָרֶץ

הִגִּיעַ שֵׁמַע אוֹתָן דְבוֹרֵי־הַדְּלַעַת לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ.

קָרָא הַמֶּלֶךְ לְקוּרַאקְצוּל וְהִבְטִיחַ לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה

וְגַם כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת,

אִם יִשַׁלַּח אֶת דְבוֹרֵי־הַדְּלַעַת בְּצִבְאוֹת הָאוֹיֵב.

עָשָׁה קוּרַאקְצוּל כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ

פָּתַח אֶת דְּלַעַת הַקְּסָמִים

וְנָס הָאוֹיֵב בְּבֶהָלָה שֶׁלֹא נוֹדְעָה כְּמוֹתָה מֵעוֹלָם,

מִפְּנֵי אוֹתָן דְבוֹרִים עוֹקְצָנִיּוֹת.

וְכַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַמֶּלֶך כֵּן עָשָׂה

וְהַנַּעַר קוּרַאקְצוּל הַקֵּרֵחַ,

שֶׁשְּׂעָרוֹ שָׁב וְצִמֵּחַ,

נָשָׂא אֶת בַּת־הַמֶּלֶך הַיְפֵהִפיָּה לְאִשָׁה

וְהוֹרִישׁ אֶת הַחֲמוֹר הַמְּשַׁלְשֵל דִינְרֵי זָהָב

וְאֶת דְלַעַת־הַקְּסָמִים לְבָנָיו וּבְנֵי־בָּנָיו אַחֲרָיו.

אָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן כַּיָּדוּעַ שֵׁמוֹת לְכָל הַיְצוּרִים.

בָּאָה לְפָנָיו הָעֵז וְשָׁאֲלָה:

– אָדָם, שְׁמִי מַהוּ?

– עֵז!

הָלְכָה לָהּ מִמֶּנּוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ.

בָּאָה לְפָנָיו פָּרָה וְשָׁאֲלָה:

– אָדָם, שְׁמִי מַהוּ?ָ

אָמַר לָהּ אָדָם

– פָּרָה!

הָלְכָה לָהּ מִמֶּנּוּ בְּלֵב שָׂמֵחַ.

וְכַךְ בָּאוּ כֻּלָּם, קִבְּלוּ שֵׁמוֹת מִפִּי אָדָם

וְהָלְכוּ לָהֵם שְׂמֵחִים לְדַרְכָּם.

עַד שֶׁבָּא הַחֲמוֹר לִפְנֵי אָדָם וְשָׁאַל:

– אָדָם, שְמִי מַהוּ?

אָמַר לֹו אָדָם:

– חֲמוֹר!

הָלַךְ הַחֲמוֹר מִסְפַּר צְעָדִים, שָׁב עַל עֲקֵבָיו וְשָאַל

– אָדָם, שָׁכַחְתִּי שְׁמִי מַהוּ…

אָמַר לוֹ אָדָם:

– חֲמוֹר! חֲמוֹר!

הָלַךְ הַחֲמוֹר מִסְפָּר צְעָדִים, שָׁב עַל עֲקֵבָיו וְאָמַר:

– אָדָם, שוּב שָׁכַחְתִי שְׁמִי מַהוּ…

– יַה חֲמוֹר, חֲמוֹרָתַיִם – צָעַק אָדָם –

חֲמוֹר, חֲמוֹר, חֲמוֹר –

וּמָתַח אֶת אָזְנָיו מַתוֹחַ הֵיטֵב,

עַד שֶׁנָּאַק הַחֲמוֹר וְנָהַק מֵרֹב כְּאֵב.

– עַכְשָׁו כְּבָר תִּזְכֹּר, חֲמוֹר,

שֶׁשִׁמְךָ, “חֲמוֹר”?

– זָכוֹר אֶזְכֹּר – הֵשִׁיב הַחֲמוֹר,

וְטִלְטֵל אֶת אָזְנָיוָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַכְּבֵדוֹת…

הָיֹה הָיְתָה בְּאֶרֶץ לוּב, בְּמָקוֹם נִדָּח, טַחֲנַת קֶמַח.

מִכָּל הַסְּבִיבָה עָלוּ וּבָאוּ אֵלֶיהָ אֲנָשִׁים

לִטְחֹן בָּהּ אֶת גַּרְעִינֵיהֶם.

יוֹם אֶחָד מָצְאוּ הַבָּאִים אֶת שַׁעֲרֵי הַטַּחֲנָה נְעוּלִים.

חִכּוּ שָׁעָה, חִכּוּ שְׁעָתַיִם, חִכּוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת

לְבוֹא הַטוֹחֵן – וְלֹא בָּא.

חִפְּשׂוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַטּוֹחֵן בְּכָל מָקוֹם וְלֹא נִמְצָא.

הָלְכוּ לְבֵיתוֹ וְשָׁמְעוּ מִפִּי אִשְׁתוֹ

שֶׁלֹּא שָׁב הַבַּיְתָה בְּלֵיל אֶמֶשׁ.

אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ לִטְחֹן אֶת גַּרְעִינֵיהֶם, שֶׁנֶּחְפַּז מְאֹד,

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בְּבֵיתוֹ אֲפִילּוּ גַרְגֵּר קֶמַח –

הִתְמַלֵּא כַּעַס.

שָׁבַר אֶת הַדֶּלֶת בְּגַרְזֶן,

טָחַן אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁלּוֹ

ןְאַחַר כָּך טָחַן גַּם אֶת גַרְעִינֵיהֶם

שֶׁל כָּל מִי שֶׁרָצוּ וְשִׁלְמוּ.

עַד הָעֶרֶב הִצְטַבֵּר בְּכִיסוֹ כֶּסֶף רַב וְהָיָה שָׂמֵחַ.

נִשְׁאַר בַּטַּחֲנָה לָלוּן בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהַתְחִיל לִטְחֹן

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר.

לְמָּחֳרָת בָּבֹּקֶר שוּב נִמְצְאָה הַטַּחֲנָה נְעוּלָה

וְהַטּוֹחֵן הֶחָדָשׁ הַשֵּׁנִי – גַּם הוּא אֵינֶנּוּ.

שׁוּב נִמְצָא אָדָם שֶׁשָּׁבַר אֶת שַׁעַר הַטַּחֲנָה,

טָחַן אֶת גַּרְעִינָיוְ וַאַחר־כָּךְ

אֶת כָּל גַרְעִינֵיהֶם שֶׁל כָּל מִי שֶׁרָצוּ וְשִׁלְמוּ.

צָבַר גַּם הוּא בְּכִיסוֹ כֶּסֶף רַב

וְהָיָה גַּם הוּא שָׂמֵחַ.

נִשְׁאַר בַּטַּחֲנָה לָלוּן בָּהּ,

כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהַתְחִיל לִטְחֹן

מֵעֲלוֹת הַשַׁחַר.

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר שׁוּב נִמְצְאָה הַטַּחֲנָה נְעוּלָה

וְהַטוֹחֵן הַשְׁלִישִׁי גַּם הוּא נֶעְלַם וְאֵינֶנוּ.

כָּך קָרָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת

וְנֶעֶלְמוּ כָּל הַטּוֹחֲנִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

יָצְאָה שְׁמוּעָה שֶׁשֵּׁדִים יוֹשְׁבִים בַּטַּחֲנָה…

הֵבִיאוּ אֶת הַשְמוּעָה אֶל הַמֶּלֶךְ.

הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ כָּרוֹז לְהוֹדֹיעַ בְּאָזְנֵי כָּל:

– מִי שֶׁיָּבוֹא לִישֹׁן בְּטַחֲנַת הַקֶּמַח

וְיֵצֵא מִמֵּנָּה חַי ־

יַעֲשִׁירֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר רַב!

מִיָּד נִמְצָא אִישׁ אֶחָד צָעִיר, שֶׁקָּפַץ עַל הַהַצָּעָה.

בָּא לַחֲצַר הַמֶּלֶך, הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר:

– רֹוצֶה אֲנִי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי לָלוּן בַּטַּחֲנָה.

כָּל הַיּוֹם טָחַן הָאִישׁ אֶת גַּרְעִינֵי הַבָּאִים לַטַּחֲנָה

וּבַלַּיְלָה, לְאַחַר שֶׁמָנָה אֶת כַּסְפּוֹ בְּכִיסוֹ

וְרָאָה שֶׁהוּא רַב,

שָמָח שִׂמְחָה רַבָּה.

הִנֵּיחַ חֶרֶב עַל יָדוֹ וְהִתְנַמְנֵם לַהֲנָאָתוֹ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה רָעַשׁ הַגָּג

וְנִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה נוֹרָאָה בָּאֲפֵלָה.

הִדְלִיק הָאִישׁ נֵר וְרָאָה זָקֵן אֶחָד שֶׁקָּפַץ דֶרֶךְ הַגָּג פְּנִימָה.

– מִי אַתָּה, אֳדוֹנִי? – שָׁאַל הָאִישׁ.

– אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַטּוֹחֲנִים הַקּוֹדְמִים,

כִּי לֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתִי.

אִם תֵּדַע אַתָּה לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתַי –

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים יִהְיֶה גוֹרָלְךָ

וְאִם לָאו – יִהְיֶה גוֹרָלְךָ כְּגוֹרָל כָּל קוֹדְמֶיךָ.

– שְאַל, אֲדוֹנִי – הֵשִׁיב הָאִישׁ.

שָׁאַל הַזָּקֵן:

– עִם מִי יִחְיֶה אָדָם בְּאֹשֶׁר וּרְנָנָה,

עִם אִשָׁה שְׁחֹרָה אוֹ לְבָנָה?

חָשַׁב הָאִישׁ וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף הֵשִׁיב:

– אִם תִּהְיֶה הָאִשָׁה צְנוּעָה וְנֶאֱמָנָה,

דִין הַשְׁחוֹרָה כְּדִין הַלְּבָנָה…

חִיֵּךְ הַזָּקֵן וְנָשַק לַטֹּוחֵן:

– הִנֵּה אַתָּה רִאשׁוֹן שֶׁהֵשִׁיב לִשְׁאֵלָתִי כַּהֲלָכָה

וְאַתָּה תִּזְכֶּה מִיָּדִי בְּמַתָּנָה יְקָרָה מִכֹּל – בַּחַיִּים.

הֵטִיל הַזָּקֵן עַל הַצָּעִיר שַרְשֶרֶת וְנֶעְלַם.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, בָּדַק הַצָּעִיר וּמָצָא שֶהַשַּׁרְשֶׁרֶת

עֲשׂוּיָה זָהָב טָהוֹר.

קָם וְשָׁב לָאַרְמוֹן וְהַמֶּלֶךְ רָאָה

שֶׁהִנֵּה לָן הַבָּחוּר בַּטַּחֲנָה

וְיָצָא מִמֶּנָּה חַי, בָּרִיאְ ושָׁלֵם.

בִּקֵשׁ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ, מהַ קָּרָה בַּטַּחֲנָה בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה.

סִפֵּר הַצָּעִיר לַמֶּלֶךְ עַל הַזָּקֵן,

עַל שְׁאֵלָתוֹ וְעַל הַתְשׁוּבָה שֶׁנָּתַן הוּא לְאוֹתָהּ שְׁאֵלָה.

חָקַק הַמֶּלֶךְ, שֶׁאוֹהֵב חָכְמָה הָיָה, בְּלִבּוֹ

אֶת דְבַר הַחָכְמָה שֶׁהֵשִׁיב הַצָּעִיר לֵאמֹר:

"אִם תִהְיֵה הָאִשָׁה צְנוּעָה וְנֶאֱמָנָה,

דִין הַשְּׁחֹרָה כְּדִין הַלְּבָנָה".

בִּקֵּשׁ הַצָּעִיר מֵהַמֶּלֶךְ לְהַשְׁאִיר אֶת הַטַּחֲנָה בְּיָדָיו

וְהַמֶלֶךְ נֵאוֹת בְּרָצוֹן לְבַקָּשָתוֹ.

שָׁנִים רַבּוֹת טָחַן הַטּוֹחֵן הֶחָכַם בַּטַּחֲנָה

וְשֵׁמַע חָכְמָתוֹ יָשְׁרוֹ וְצִדְקָתוֹ יָצָא בְּכָל הַמְּדִינָה.

פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לְמֶלֶךְ שָׁחֹר

עֶבֶד זָקֵן לְבֶן־עוֹר.

עָשָׂה הָעֶבֶד אֶת מְלַאכְתוֹ כַּהֲלָכָה

וְהָיָה מֵבִין אֶת מִשְׁאֲלוֹת הַמֶּלֶךְ בְּטֶרֶם אֲמָרָן.

הָיָה הַמֶּלֶךְ מְחַבֵּב אֶת עַבְדוֹ בִּמְאֹד

רַק דָּבָר אֶחַד לאֹ נָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו:

לֹבֶן עוֹרוֹ הַצַּח כַּשֶׁלֶג…

לַיְלָה אֶחַד, חָלַם הַמֶּלֶךְ שֶׁעַבְדּוֹ לְבֶן־הָעוֹר

יִשָׂא אֶת בִּתּוֹ בָּבַת־עֵינוֹ לְאִשָּׁה.

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, שָׁלַח אֶת עַבְדוֹ בִּשְׁלִיחוּת רְחוֹקָה

כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ,

אוּלַי יִפָּגַע הָעֶבֶד בְּדַרְכּוֹ וְיָמוּת

וְהוּא לֹא רָצָה שֶׁיִשָּׂא לְבֶן־הָעוֹר

אֶת בִּתּוֹ הַיְפֵהפִיָּה שֶׁעוֹרָה שָׁחֹר…

הָלַךְ הָעֶבֶד לִשְׁלִיחוּתוֹ וְתָעָה בַּיַּעַר.

נִקְרָה לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשָׁאַל לְחֶפְצוֹ.

אָמַר לוֹ הָעֶבֶד אֶת דְּבַר שְׁלִיחוּתוֹ הַקָּשָׁה.

אַמַר אֵלִיָּהוּ לָעֶבֶד:

– דַּע לְךָ שֶׁנִגְזַר עָלֶיךָ

לָשֵׂאת אֶת בַּת־מַלְכְּךָ לְאִשָּׁה,

לָכֵן לֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁאַרְאֶה לְךָ

וְתִמְצָא מַעְיַן פְּלָאִים,

תִּטְבֹּל וְתֵצֵא שְׁחֹר־פָּנִים, צָעִיר וִיפֵה־תֹּאַר,

כִּפְנֵי הַמֶּלֶך וּפְנֵי בִּתוֹ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ לְזֹהַר.

רָחַץ הָעֶבֶד הַזָּקֵן לְבֶן־הָעוֹר בַּמַּעְיָן

וְיָצָא מִטְבִילָתוֹ צָעִיר, שָׁחֹר וְיָפֶה מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ – קִוָּה בְּלִבּוֹ שֶׁכְּבָר מֵת הָעֶבֶד

וּבָטְלָה הַגְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם שֶׁיִּשָׁא אֶת בִּתוֹ לְאִשָׁה.

לַיְלָה אֶחָד שָׁב הַמֶּלֶךְ,

שֶׁגַּם הוּא זָקֵן הָיָה, וְחָלַם עוֹד חֲלוֹם.

בּוֹ רָאָה מְקוֹם פְּלָאִים

וּבֹו מַעְיַן־נְעוּרִים וַּמְעַין זְקוּנִים.

יָצְאָה נַפְשׁוֹ לָשׁוּב וְלִהְיוֹת צָעִיר בַּצְּעִירִים.

שָׁלַח שָׁלִיַח לְהָבִיא לוֹ

מִן הַמַּיִם שֶל מַעְיַן הַנְּעוִּרים.

רָצָה הַגּוֹרָל וְטָעָה הַשָּׁלִיחַ וְהֵבִיא לַמֶּלֶך

בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם מִמַּעְיַן־הַזְּקוּנִים.

שָׁפַךְ הַמֶּלֶךְ עַל עַצְמוֹ אֶת מֵי הַזְּקוּנִים

וְהִנֵּה הִלְבִּיןׂ שְׂעָרוֹ וְקָמְטוּ פָּנָיו שִׁבְעָתַיִם מִשֶׁהָיוּ.

יָצְאוּ שְׁלִיחָיו וְהִכְרִיזוּ בָּרַבִּים:

– מִי שֶׁיָּבִיא לִי מַיִם מִמַּעְיַן־הַנְּעוּרִים

אֶתֵּן לוֹ כֶּסֶף, אֶתֵּן לוֹ זָהָב

אֶתֵּן לוֹ מַרְגָּלִיוֹת וּפְנִינִים

וְגַם אֶת יָדָּה שֶל בִּתִּי אֶתֵּן לוֹ

וְתִהְיֶה לוֹ לְאִשָׁה!

וְהָעֶבֶד, שֶׁהָיָה לְצָעִיר יְפֵה־תֹאַר וְשָׁחֹר מִשְׁחוֹר,

שָׁמַע אֶת דְּבַר הַכָּרוֹזִים.

מִהֵר לְאוֹתוֹ מַעְיַן נְעוִּרִים וּמִלֵּא בַּקְבּוּק מִמֵּימָיו.

שָׁב וְהֵבִיא אֶת בַּקְבּוּקוֹ לַמֶּלֶך וִאָמַר לוֹ:

– הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, מַלְכִּי, רְחַץ בָּהֶם

וְתָּשׁוּב וְתִהְיֶה יָפֶה וְצָעִיר כְּדֶשֶׁא רַעֲנָן!

רָחַץ הַמֶּלֶך בְּמֵי־הַנְּעוּרִים

וְשָׁב וְהָיָה צָעִירְ וְרַעֲנָן וְכֹּחוֹ בְּמָתְנָיו.

נָתַן הַמֶּלֶך לַבָּחוּר, שֶׁכְּבָר שָׁמַע וְיָדַע מִפִּיו,

שֶהוּא־הוּא עַבְדוֹ הַנֶּאֱמָן לְבֶן־הָעוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁחֹר –

כֶּסֶף וְזָהָב, מַרְגָּלִיוֹת וּפְנִינִים

וְגַם אֶת יַד בִּתּוֹ הַיָּפָה בַּיָּפוֹת.

כָּךְ היָהָ הַדָּבָר וְכֵן יִהְיֶה כָּל הַיָּמִים:

אֲשֶׁר נִגְזָר בְּצַו הַגּוֹרָל מִשָׁמַיִם,

הָיֹה יִהְיֶה, קָרֹה יִקְרֶה, בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם…

הָיֹה הָיָה אִכָּר עָשִׁיר

וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִיםְ וְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת.

הָיָה הָאִכָּר חָרוּץ, בַּעַל יָדַיִם טוֹבוֹת, וְרָאָה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.

אָבל רַע הָיָה הָאִישׁ, גַּס וְעַקְשָׁן.

יוֹם אֶחָד, מָצָא שַׂעֲרָה כְּרוּכָה עַל עָנָף,

אֲרֻכָּה כְּאֹרֶךְ זְרוֹעוֹ, שְׁחֹרָה וּמַבְהִיקָה.

לֹא רָאָה הָאִכָּר מִיָּמָיו כַּשַּׂעֲרָה הַזּוֹ

עָמַד וְנִשְבַּע:

– אִם אֶמְצָא אֶת הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַשַּׂעֲרָה,

נָשֹׂא אֶשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה!

שָׁלַח הָאִכָּר אֶת שְלִיחָיו, לִשְׁלִיחוּתְ דחוּפָה

לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה, בַּעֲלַת הַשַּׂעֲרָה הַמֻּפְלָאָה.

הָיוּ הַשְּׁלִיחִים עוֹבְרִים מִבַּיִת לְבַיִת וּמוֹדְדִים

אִם אָרֹך שְׂעָר הַנָּשִׁים כַּשַּׂעֲרָה אֲשֶׁר בְּיָדָם.

וְלֹא נִמְצְאָה אִשָּׁה אוֹ נַעֲרָה,

שֶׁשְּׂעָרָן אָרֹך כְּאֹרֶךְ הַדֻּגְמָה.

שָׁבוּ הַשְּׁלִיחִים נְבוֹכִים לְבֵית הָאִכָּר,

וּמָדְדוּ אֶת הַשַּעֲרָה

עַל רָאשֵׁי שְׁלֹש בְּנוֹת הָאִכָּר.

נִמְצָא שְׂעַר רֹאשָׁהּ שֶׁל הַצְּעִירָה בַּבָּנוֹת, פַטְמָה –

אָרֹךְ, שָׁחֹר וּמַבְהִיק כְּשַׂעֲרַת הַדֻּגְמָה.

נָפְלָה אֵשֶׁת הָאִכָּר,

נָפְלוּ שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו,

נָפְלוּ שָׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו,

נָפְלוּ הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּכֵנוֹת עַל בִּרְכֵּיהֶם

לְרַגְלֵי הָאִכָּר הַגַּס שֶׁיְבַטֵּל אֶת שְׁבוּעַתוֹ!

סֵרֵב הָאִכָּר וְאָמַר:

– כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, כָּךְ יִפֹּל דָבָר

וְאֶשָּא אֶת בַּעֲלַת הַשֵּׂעָר לְאִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר נִגְזַר.

בָּכְתָה פַטְמָה עַל גוֹרָלָהּ הַמַּר כַּמָּוֶת,

שֶׁכֵּן עָשֹׂה לֹא יֵעָשֶׂה

כַּדָּבָר הַזֶּה,

בְּשׁוּם עַם וְלָשׁוֹן – דְּבַר נְבָלָה וּבוּשָׁה,

שֶׁיִשָּׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

יָצְאָה פַטְמָה לֶחָצֵר וּבָכְתָה בְּכִי מַר.

רָאֲתָה סֶלַע גָּדוֹל וְאָמְרָה:

– לוּ תִּפְתַּח, הַסֶּלַע, בִּטְנְךָ וְאֶקָּבֵר בּוֹ חַיִּים!

פָּתַח הַסֶּלַע אֶת בֵּטְנוֹ לְעֵינֶיהָ

וְנִבְלְעָה בּוֹ הַנַּעֲרָה, עַל קִרְבָּהּ וְעַל כְּרָעֶיהָ.

וְאָחִיהָ הַצָּעִיר, בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל הָאִבָּר,

רָאָה אֶת הַדָּבָר וְנֶחֱרַד.

נִכְנַס בִּצְוָחָה הַבַּיְתָה

וְסִפֵּר שֶׁנִּבְלְעָה אֲחוֹתוֹ פַטְמָה

בַּסֶּלַע הַמֻּנָּח בֶּחָצֵר, עַל יַד הַגָּדֵר.

בָּאָה אֵשֶׁת הָאִכָּר אֶל הַסֶּלַע וָּבְכָתה.

– בִּתִּי, בִּתִּי, פַטְמָה!

פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!

הֵשִׁיבָה לָהּ פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:

– כַּיוֹם אַתְּ אִמִּי,

וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיִי צָרָתִי!

פָּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי.

בָּאָה אֲחוֹתָהּ אֶל הַסֶּלַע וּבָכְתָה:

– אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי, פַטְמָה!

פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!

הֵשִׁיבָה לָהּ פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:

כַּיוֹם אַתְּ אֲחוֹתִי

וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיִי בִּתִּי…

פַּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי!

בָא הָאָב, הָאִכָּר אֶל הַסֶּלַע וּבָכָה:

– בִּתִּי, בִּתִּי פַטְמָה!

פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!

הֵשִׁיבָה לֹו פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:

־ הַיוֹם אַתָּה אָבִי מוֹלִידִי

וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיֶה בַּעְלִי!

פָּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי!

לְבַסּוֹף בָּא אָחִיהָ הַיֶּלֶד אֶל הַסֶּלַי וְקָרָא:

– אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי, פַטְמָה!

פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!

אָמְרָה לו פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע: ֹ

– לְךָ, רַק לְךָ, אָחִי מְתוִּקִי,

פָּתוֹחַ אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִי,

הַיּוֹם אַתָּה אָחִי ־

לָנֶצַח תִּהְיֶה אָחִיִ…

נִפְתַּח פִּי הַסֶלַע

וּבָלַע אֶת הַנַּעַר הַקָּטָן בְּבִטְנוֹ

וְלֹא נַעֲשָׂה דְבַר הַבּוּשָׁה

שֶׁיִשָּׂא אָב אֶת בִּתוֹ לְאִשָּׁה…

הָיֹה הָיָה בֶּן־מֶלֶך אֶחָד

שֶׁנּוֹדַע בָּעוֹלָם כְּחָכָם מֻשְלָם.

אֲבָל רַבְרְבָן הָיָה אוֹתוֹ בֶּן־מֶלֶך וְשַׁחֲצָן

וְהָיָה מִתְגָּרֶה בְּכָל אָדָם, גָדוֹל אוֹ קָטָן.

יוֹם אֶחָד יָצָא בְּרֹאשׁ שָׂרָיו אֶל הַשָּׂדֶה.

הָיָה שָׁם, רוֹעֶה אֶחָדִ, אִישׁ תָּם שׁוֹמֵר צָאנוֹ.

אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶך לָרוֹעֶה:

– הַטֵּל עָלַי שְׁנֵי דְבָרִים לַעֲשׂוֹתָם,

אִם אַצְלִיחַ – אֶכְרֹת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ

וְאִם אֶכָּשֵׁל – חָיֹה תִּחְיֶה.

נִסָּה הָרוֹעֶה לְהִתְחַמֵּק מִבֶּן־הַמֶּלֶך וְלֹא הִצְלִיחַ.

לְבַסוֹף אָמַר הָרוֹעֶה:

– בֶּן־הַמֶּלֶך! הַדָּבָר הָרִאשוֹן שֶׁאֲנִי מַטִּיל עָלֶיךָ, בִּפְקֻדָּתְךָ,

לִקְטֹף אֶת כָּל הַפְּרָחִים בָּשָׂדֶה

הַזֶּה תוֹךְ שָׁעָה אַחַת.

צָחַק בֶּן־הַמֶּלֶך מְלֹא פִּיו צְחוֹק שֶׁל בִּטוּל.

צִוָּה לְכָל שָׂרָיו לִקְטֹף אֶת פֵּרְחֵי הַשָּׁדֶה

וְתוֹךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה,

לֹא נִרְאָה אַף לֹא פֶּרַח אֶחָד

מֵרִים רֹאשוֹ בַּשָּׂדֶה.

שָׁב בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶל הָרוֹעֶה:

– נִצַּחְתִּי אוֹתְךָ, רוֹעֶה, הָבֵה אֶת צַוָּארְךָ!

אָמַר לוֹ הָרוֹעֶה:

– אָמַרְתִי לְךָ לקִטְףֹ אֶת הַפְּרָחִים תוֹךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה,

וְעַתָּה אִם אִישׁ אֱמֶת אַתָּה

חַכֵּה עַד תֹּם הַשָּׁעָה.

– צָדַקְתָּ, הָרוֹעֶה – אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶך.

יָשַׁב בֵּן־הַמֶּלֶך וְיָשְׁבוּ כָּל שָׂרָיו מִסָּבִיב

וְחִכּוּ שֶׁתַּעֲבוֹר הַשָּׁעָה בִּשְלֵמוּתָהּ.

כְּשֶׁחָלְפָה הַשָּׁעָה, הִבִּיט הַרוֹעֶה מִסָּבִיב וְאָמַר:

– רְאֵה, כְּבֹוד בֶּן־הַמֶּלֶך,

הִנֵה אֲנִי רוֹאֶה פְּרָחִים מְרִימִים רֹאשׁ

גַּם פֹּה גַּם שָׁם!

הִבִּיטוּ הַכֹּל סְבִיבָם

וְהִנֵּה צָצוּ פְּרָחִים וְצִיצִים חֲדָשִׁים.

בּוֹשׁ בֶּן־הַמֶּלֶך וְנִכְלַם וּבִקֵּש מֵהָרוֹעֶה:

– הַפַּעַם נִכְשַׁלְתִי, וְעַתָּה הַטֵּל עָלַי מְשִׂימָה שְׁנִיָה.

חָשַׁב הָרוֹעֶה וְחָשַׁב.

וְהִנֵּה מַבָּטוֹ נָפַל עַל אֲגַם שֶהָיָה שָׁם, בְּקִרְבַת הַשָּׂדֶה.

כֵּיוָן שֶּהָיְתָה כְּבָר שְׁעַת לַיְלָה,

נִצְנְצָה בּוֹ בָּבוּאַת מַגַּל הַיָּרֵחַ הַצָעִיר

שֶׁל תְּחִילַּת הַחֹדֶשׁ.

אָמַר הָרוֹעֶה לְבֶן־הַמֶּלֶך:

– רוֹאֶה אַתָּה מַגָּל זֶה בַּמַּיִם

שֶׁעָשׂוּי הוּא כֶּסֶף טָהוֹר?

לֵךְ וְהָבֵא אֵלַי אוֹתוֹ מַגָּל!

פָּשַׁט בֶּן־הַמֶּלֶך אֶת בְּגָדָיו אַחַת וּשְׁתַּיִם

וְקָפַץ אֶל אֲגַם הַמַּיִם.

שָׂחָה בּוֹ אָנֶה וָאָנָה

וְאֶת הַמַּגָּל לֹא תָּפַס.

עָבְרָה הַשָׁעָה וְחָלְפָה לָהּ.

הִתְעַיֵּף בֶּן־הַמֶּלֶך, יָצָא מִן הָאֲגַם

בָּא אֶל הָרוֹעֶה וְהוֹדָה בְּפָנָיו:

– אָכֵן נִכְשַׁלְתִּי הָרוֹעֶה.

אַתָּה הוּא שֶלִּמַּדְתָּ אוֹתִי לָדַעַת

שֶׁגַּם אִם נְסוֹבֵב אֶת הָעוֹלָם

לֹא נִמְצָא אָדָם חָכָם מֻשְׁלָם

וְכָל חָכָם רַבְרְבָן – אֵינוֹ אֶלָּא כְּסִיל

וְדִינוֹ שֶׁל שַׁחֲצָן כְּדִינוֹ שֶׁל אֱוִיל…

ציור 40

פַּעַם בָּא נַעַר צָעִיר לִפְנֵי אִישׁ עָשִׁיר

וּבִקֵּשׁ לַעֲבֹד לְמַעֲנוֹ.

שָׁאַל הֶעָשִׁיר:

– וּמַהוּ הַשָּׂכָר אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ, הַנַּעַר?

הוֹצִיא הַנַּעַר מִכִּיסוֹ מַטְלִית צֶמֶר וְאָמַר:

– כְּמִשְׁקַל מַטְלִיתֶ־צֶמר זוֹ.

הִתְפַּלֵא הֶעָשִׁיר עַל הַשָּׂכָר הַמּוּעָט שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַנַּעַר,

אֲבָל נֶעְתַּר לְבַקַּשַׁתוֹ שֶׁהָיְתָה לְטוֹבָתוֹ.

עָבַד הַנַּעַר הַצָּעִירֵ אֶצל הֶעָשִׁיר

בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת

וְנִגֵּב אֶת זֵעָתוֹ בְּמַטְלִית־הַצֶּמֶר…

כַּעֲבֹר שָׁנָה לַעֲבוֹדַת הַנַּעַר, הֵבִיא הֶעָשִׁירֹ מֹאזְנַיִם,

בִּכְדֵי לִשְׁקֹל אֶת מַטְלִית־הַצֶּמֶר

וּלְשַׁלֵּם לַנַּעַר אֶת מַשְׂכֻּרְתוֹ כְּבַקָּשָתוֹ.

שָׂם הֶעָשִׁיר אֶת מַטְלִית־הַצֶּמֶר עַל הַכַּף הָאַחַת,

וְאֶת שִׁקְלֵי הַזָּהָב עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה,

וְהָיָה מוֹסִיף שֶׁקֶל אַחַר שֶׁקֶל

וַעֲדַיִן הָיְתָה כַּף מַטְלִית־הַצֶּמֶר כְּבֵדָה יוֹתֵר.

הִשְׁתּוֹמֵם הֶעָשִׁיר, גַם נֶחֱרַד לַמַּרְאֶה, וְשָׁאַל:

– הַאִם יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת סוֹד הַמֹאזְנַיִם, נַעַר?

– בְּוַדַּאי! – הֵשִׁיב הַנַּעַר,

– זֶהוּ מִשְׁקָלָהּ שֶׁל הַזֵּעָה שֶׁהִזַּעְתִּי

כְּשֶׁעָבַדְתִּי אֶצְלְךָ כָּל יְמוֹת הַשָׁנָה…

הִסְכִּים הֶעָשִׁיר לְחָכְמַת הַצָּעִיר

וְשִׁלֵּם לֹו תְמוּרַת זֵעָתוֹ שִׁקְלֵי זָהָב, טָבִין וּתְקִילִין.

הָיֹה הָיָה אִישׁ אַלְמָן וְלוֹ שְׁנֵי בָּנִים.

גָּדְלוּ הַבָּנִים כִּיתוֹמִים בְּלִי אֵם

כִּי מֵתָה אִמָּם בִּהְיוֹתָם פְּעוּטִים.

כְּשֶׁגָּדְלוּ הַבָּנִים, חָשׁ הָאָב שֶׁמּוֹתוֹ קָרֵב,

וְחָלָם חֲלוֹם.

קָרָא לִשְׁנֵי בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם:

– תּוֹךְ שִׁבְעָה יָמִים אֲנִי הוֹלֵךְ מִכֶּם וּמֵת.

שִׂימוּ אֶת גּוּפָתִי עַל סוּסָה וּתְנוּ לָהּ לָלֶכֶת,

עַד שֶׁתַּעֲמֹד.

קִבְרוּ אוֹתִי בַּמָּקוֹם שְׁאֵלָיו תֵּלֵךְ הַסּוּסָה.

הַבֵּן הַבְּכוֹר סָתַם אָזְנָיו וּבָרַח

וְהַבֵּן הַצָּעִיר יָשַׁב וּבָכָה

עַל יַד מִטַּת אָבִיו.

כֵּיוָן שֶׁהַבֵּן הַבְּכוֹר לֹא שָׁב

שָׂם הַצָּעִיר אֶת גּוּפַת אָבִיו

עַל גַּב הַסּוּסָה וְקָבַר אֶת הָאָב, כִּדְבָרָיו.

כַּעֲבֹר יָמִים שָׁב הָאָח הַבְּכוֹר

וְאָמַר לְאָחִיו הַצָּעִיר:

– הִנֵּה אָבִינוּ מֵת וַאֲנִי הַבְּכוֹר,

תֵּן לִי אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אַבָּא.

הֵשִׁיב לוֹ הַצָּעִיר:

– כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּבַּיִת שֶׁלְּךָ הוּא.

לָקַח הַכֹּל וְהָלַךְ.

כַּעֲבֹר יָמִים שָׁב הַבְּכוֹר וְאָמַר:

– אָבִינוּ מֵת וַאֲנִי הַבְּכוֹר,

הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁלִי הוּא!

הֵשִׁיב הַצָּעִיר לַבְּכוֹר:

– אָחִי, יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם,

תֵּן לִי לְפָחוֹת מָקוֹם לָלוּן!

הֵשִׁיב הַבְּכוֹר לַצָּעִיר:

– תּוּכַל לָלוּן בַּחוּץ, עַל יַד הַבַּיִת.

אָמַר הַצָּעִיר לַבְּכוֹר:

– כַּנִרְאֶה זֶה רְצוֹן אֱלֹהִים,

יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, עֲשֶׁה כִּרְצוֹנְךָ.

מָכַר הַבְּכוֹר אֶת הַבַּיִת לְזָרִים.

כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר כְּבָר יָדְעוּ

שֶׁאַכְזָר הַבְּכוֹר וְלִבּוֹ לֵב אֶבֶן.

הִתְחַנְּפוּ אֵלָיו כְּלַפֵּי חוּץ, אֲבָל שְׂנֵאוּהוּ בְּלִבָּם.

יוֹם אֶחָד, בָּא הַבְּכוֹר

אֶל אָחִיו הַצָּעִיר וְשָׁאַל:

– פַּעֲמַיִם שָׁמַעְתִּי אוֹתְךָ אוֹמֵר

“יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם”

לָמָּה אָמַרְתָּ זֹאת, וּבְמִי בּוֹחֵר אֱלֹהִים,

בְּךָ אוֹ בִּי, בָּרַע אוֹ בַּטּוֹב?

פָּחַד הָאָח הַצָּעִיר מֵאָחִיו הַבְּכוֹר וְהֵשִׁיב:

– אֱלֹהִים רוֹצֶה בָּרַע!

אָמַר הַבְּכוֹר

– לֹא דַי לִי בִּתְשׁוּבָתְךָ,

אֵלֵך וְאֶשְׁאַל גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

יָצָא וְשָׁאַל אֶת אַחַד הָעוֹבְרִים־וְשָׁבִים:

– אֶת מִי אוֹהֵב אֱלֹהִים וּבְמִי יִבְחַר,

בָּרַע אוֹ בַּטּוֹב?

פָּחַד הָאִישׁ מִפָּנָיו, כְּשֵׁם שֶׁפָּחַד הַצָּעִיר מֵהַבְּכוֹר.

וְאָמַר: – אֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הָרַע מִן הַטּוֹב…

שָׂמַח הַבְּכוֹר הָרַע וְהֶעָשִׁיר:

– כֵּיוָן שֶׁאֱלֹהִים אוֹהֵב אוֹתִי,

הָבָה וַאֲעַוֵּר עֵינֵי אָחִי.

עִוֵּר אֶת עֵינֵי אָחִיו וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ.

נָדַד הָאָח הַצָּעִיר, הָעִוֵּר בֶּהָרִים וּבַמִּדְבָּרִיוֹת

וּפִיו לֹא חָדַל מִמַּלְמֵל:

“יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם”.

פַּעַם נִתְקַל בְּעֵץ וְנֶחְבַּל.

וּבְאוֹתוֹ יַעַר שֶׁבּוֹ צָמַח הָעֵץ – חַיּוֹת רָעוֹת לָרֹב.

לֹא נָגְעוּ בּוֹ לְרָעָה,

לֹא חַיָּה אַף לֹא נָחָשׁ,

כִּי הָיָה עָנָן הוֹלֵךְ עִמּוֹ, עוֹטְפוֹ סָבִיב,

וְשׁוֹמֵר עָלָיו מִכָּל רַע.

כַּאֲשֶׁר נֶחְבַּט בָּעֵץ וְנֶחְבַּל,

הֻקְפַּץ לְפֶתַע לְמַעְלָה עַל עַנְפֵי הָעֵץ.

וּבְעַנְפֵי הָעֵץ שְׁתֵּי יוֹנִים יוֹשְׁבוֹת, הוֹמִיּוֹת,

הָאַחַת עִוֶּרֶת וְאַחַת פִּקַּחַת.

וְהַצָּעִיר הָעִוֵּר מֵבִין אֶת הֶמְיָתָן.

אָמְרָה הַיּוֹנָה הַפִּקַּחַת לַיּוֹנָה הָעִוֶּרֶת:

– קְחִי עָלֶה מִן הָעֵץ,

הַעֲבִירִי אוֹתוֹ עַל שְׁתֵּי עֵינַיִךְ

וְעִוְּרוֹנֵךְ יָסוּר מֵעָלַיִךְ.

עָשְׂתָה הַיּוֹנָה הָעִוֶּרֶת כְּהֶמְיַת הַיּוֹנָה הַפִּקַּחַת,

וְשָׁב הָאוֹר לִשְׁתֵּי עֵינֶיהָ.

קָמָה וְהִתְעוֹפְפָה מִבֵּין הָעֲנָפִים.

לָקַח גַּם הַצָּעִיר הָעִוֵּר מֵעֲלֵי הָעֵץ

הֶעֱבִיר עַל שְׁמוּרוֹת עֵינָיו

וְלָחַשׁ שָׁלשׁ פְּעָמִים:

– יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם! יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם!

וְאוֹר עֵינָיו חָזַר אֵלָיו.

קָטַף הַצָּעִיר מֵעֲלֵי הָעֵץ, מְלֹא תַּרְמִילוֹ

וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ נָכְרִיָּה

שֶׁאֵינָהּ מוֹבִילָה לְבֵית אָבִיו, שֶׁהָיָה נַחֲלָה לְאָחִיו,

כִּי חָשַׁשׁ מִפָּנָיו,

לְאַחַר שֶׁסָּר מִטּוֹב וּבָחַר בָּרַע.

הָלַךְ וְהָלַךְ עַד שֶׁבָּא לְעִיר הַמְּלוּכָה.

נוֹדַע לוֹ, כִּי יֵשׁ לַמֶּלֶךְ בַּת יְפֵהפִיָּה וְעִוֶּרֶת.

וְעוֹד נוֹדַע לוֹ, שֶׁהִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ אֶת יַד בִּתּוֹ

לְמִי שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ מֵעִוְרוֹנָהּ.

וְעוֹד יוֹסִיף עַל בִּתּוֹ אֶת חֲצִי הַמְּלוּכָה.

אָמַר הַצָּעִיר לָאָדָם שֶׁפָּגַשׁ בָּעִיר:

– בְּיָדִי לְרַפֵּא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵעִוְרוֹנָהּ!

צָחַק הָאִישׁ לִדְבָרָיו וְלֹא הֶאֱמִין לוֹ.

וְהַצָּעִיר הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ

וְהַכּוּשִׁים הָעֲנָקִים הַשּׁוֹמְרִים לֹא נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס.

אָמַר לָהֶם:

– בְּיָדִי לְרַפֵּא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵעִוְרוֹנָהּ!

אֲבָל הַשּׁוֹמְרִים שֶׁרָאוּ אֶת בְּגָדָיו הַמְרֻפָּטִים

לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרָיו.

הִגִּיעַ שֵׁמַע דִּבְרֵי הַצָּעִיר לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ

וּפָקַד עַל שׁוֹמְרֵי הַשַּׁעַר

לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לָאַרְמוֹן.

אָמַר הַצָּעִיר לַמֶּלֶךְ:

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יֵשׁ בְּיָדִי תְּרוּפַת פְּלָאִים

לְהָשִׁיב אֶת אוֹר עֵינֵי בִּתְּךָ כִּלְפָנִים.

אָם לֹא אַצְלִיחַ לְהָשִׁיב אֶת אוֹר עֵינֶיהָ,

רַשַּׁאי אַתָּה לִכְרֹת אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי.

– וּמַה נָּחוּץ לְךָ לְשֵׁם רִפּוּיָהּ? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

– חֶדֶר מְיֻחָד לְבִתְּךָ וְלִי,

סִיר מָלֵא מַיִם חַמִּים

וּבְגָדִים נָאִים לְבַת־הַמֶּלֶךְ…

נִכְנַס הַצָּעִיר לְחֶדֶר סָגוּר וְחָתוּם

וּמָצָא בּוֹ אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ יוֹשֶׁבֶת לְבַדָּהּ.

וְהִיא לֹא רָאֲתָה פְּנֵי אָדָם מֵעוֹלָם,

כִּי נִתְעַוְּרָה כְּשֶׁהָיְתָה פָּעוֹטָה.

חִכּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ מִחוּץ לַחֶדֶר הַסָּגוּר

וְצִפּוּ לִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר.

אָמַר הַצָּעִיר לְבַת־הַמֶּלֶךְ:

– נִשְׁלַחְתִּי מֵעִם אֱלֹהִים,

וְעִמִּי נִמְצָאִים כָּאן אֲבוֹת אֲבוֹתַי,

אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וְעַתָּה הַגִּידִי אַחֲרַי:

– אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,

אֱלֹהֵי יִצְחָק,

אֱלֹהֵי יַעֲקֹב…

וְהַנַּעֲרָה, בַּת־הַמֶּלֶךְ, חָזְרָה עַל דִּבְרֵי הַצָּעִיר

מִלָּה בְּמִלָּה:

– אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,

אֱלֹהֵי יִצְחָק,

אֱלֹהֵי יַעֲקֹב…

וְהַצָּעִיר הִשְׁרָה אֶת עֲלֵי הָעֵץ בְּתוֹךְ הַמַּיִם

וּבַת־הַמֶּלֶךְ רָחֲצָה בָּהֶם אֶת פָּנֶיהָ.

לְאַחַר זְמַן הֵרִימָה אֶת פָּנֶיהָ מִן הַמַּיִם

וְהִנֵּה נִפְקְחוּ עֵינֶיהָ

וְהִיא רָאֲתָה אֶת פְּנֵי הַצָּעִיר

וְהָיוּ פָּנָיו הַפָּנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁרָאֲתָה מִיָּמֶיהָ.

לָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת שֶׁהֵכִין לָהּ הַצָּעִיר

וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ אֶל אַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן

הַמִּתְקַהֲלִים עַל יַד הַדֶּלֶת בֶּהָמוֹן.

נָפְלוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה עַל צַוְּארֵי בִּתָּם הַפִּקַּחַת

וְעַל צַוְּארֵי הַצָּעִיר שֶׁהֵשִׁיב לָהּ אֶת אוֹר עֵינֶיהָ

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם נֶעֶרְכָה חֲתֻנָּה רַבָּתִי

שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּמוֹתָהּ בַּמַּמְלָכָה.

הִתְמַנָּה הַצָּעִיר לְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר.

בִּקְשָׁה בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵהוֹרֶיהָ,

שֶׁיַּרְשׁוּ לָהּ לְסַיֵּר בָּעוֹלָם,

לִרְאוֹתוֹ וּלְהַכִּירוֹ בְּחֶבְרַת בַּעְלָהּ.

נָתְנוּ לָהֶם מִרְכֶּבֶת זָהָב

סוּסִים אַבִּירִים וְכוּשִׁים שׁוֹמְרִים.

טִיְּלוּ לָהֶם בַּמַּמְלָכָה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.

יוֹם אֶחָד, רָאוּ אָדָם מְטַפֵּס בְּמַעֲלֶה הַר.

הִכִּיר הַצָּעִיר אֶת אָחִיו הַבְּכוֹר.

אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– קְחִי נָא יַקִּירָתִי אֶת הַמֶּרְכָּבָה, סוּס אֶחָד

וְשׁוֹמֵר כּוּשִׁי אֶחָד וְשׁוּבִי לָאַרְמוֹן

וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עִם הַסּוּס וְהַכּוּשִׁי הַנּוֹתָרִים.

תְּחִלָּה בָּכְתָה בַּת־הַמֶּלֶךְ וְסֵרְבָה

אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִכְנְעָה לִרְצוֹן בַּעֲלָהּ.

שָׁבָה הָאִשָּׁה לְעִיר הַמַּמְלָכָה וּלְאַרְמוֹנָהּ

וְהַצָּעִיר הִתְקָרֵב עַל סוּסוֹ אֶל אָחִיו הַבְּכוֹר.

רָצָה הַכּוּשִׁי לִתְפֹּס בָּאָח לְהַסְגִּירוֹ אֶל אֲדוֹנוֹ,

אֲבָל הַצָּעִיר עָצַר בּוֹ:

– אַל תִּגַּע בָּאִישׁ, נָגוּעַ הוּא בְּצָרַעַת

וּמִי אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ – יִדְבַּק בּוֹ הַנֶּגַע.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב הָאָח הַצָּעִיר אֶל אָחִיו הַבְּכוֹר

הִבְחִין שֶׁלֹּא רַק שֶׁהוּא לוֹקֶה בְּצָרַעַת,

אֶלָּא שֶׁהוּא גַם עִוֵּר…

הוֹרָה הַצָּעִיר עַל הַבְּכוֹר לָלֶכֶת אַחֲרֵי סוּסוֹ

וְהָאָח לֹא הִכִּירוֹ כֵּיוָן שֶׁעִוֵּר הָיָה.

בָּאוּ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

הִכְנִיס הַצָּעִיר אֶת אָחִיו הַבְּכוֹר

לְאוֹתוֹ חֶדֶר עַצְמוֹ,

שֶׁבּוֹ שָׁב אוֹר עֵינֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

בִּקֵּשׁ וְהֵבִיאוּ לוֹ גִיגִית מְלֵאָה מַיִם חַמִּים

וּבִגְדֵי גֶבֶר חֲדָשִׁים.

הִכְנִיס הַצָּעִיר מֵעֲלֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּכִיסוֹ לַמַּיִם,

וְאָמַר לְאָחִיו:

– אֱמֹר אַחֲרַי כָּל מִלָּה שֶׁתִּשְׁמַע מִפִּי:

– אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,

אֱלֹהֵי יִצְחָק,

אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

וְאֶת פָּנֶיךָ וְאֶת כָּל בְּשָׂרְךָ רְחַץ בַּמַּיִם שֶׁבַּקְּעָרָה

הַנִּצֶּבֶת לְרַגְלֶיךָ.

פָּשַׁט הַבְּכוֹר אֶת בְּגָדָיו הַצּוֹאִים,

רָחַץ אֶת פָּנָיו וְאֶת כָּל בְּשָׂרו בַּמַּיִם

וְהִנֵּה שָׁב הָאוֹר לְעֵינָיו.

הִבִּיט בְּאָחִיו הַצָּעִיר וְלֹא הִכִּירוֹ.

לָבַשׁ הָאָח שֶׁהִתְפַּקַּח אֶת הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים

וְיָצָא עִם אָחִיו מֵהַחֶדֶר.

בִּקֵּשׁ הַצָּעִיר מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ מֵהוֹרֶיהָ לְהָכִין מִשְׁתֶּה.

בָּעֶרֶב הֵבִיא אֶת אָחִיו הַפִּקֵּחַ לַמִּשְׁתֶּה.

בְּעוֹד יוֹשְׁבִים הַכֹּל מְסֻבִּים

אוֹכְלִים שׁוֹתִים וְנֶהֱנִים,

קָם יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר מִכִּסְאוֹ וְקָרָא:

– הַסּוּ, הַסּוּ וְהַקְשִׁיבוּ לְשִׂיחָתִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה –

וְהִצְבִּיעַ עַל אָחִיו הַבְּכוֹר

שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּירוֹ מִלְּבַדּוֹ.

רָעַד הָאָח הַבְּכוֹר בְּכָל אֵיבָרָיו

וְהָיוּ פָּנָיו חִוְרוֹת וְעֵינָיו מְבֹהָלוֹת.

– מִי אַתָּה? – שָׁאַל הַצָּעִיר אֶת הַבְּכוֹר.

הֵשִׁיב הָאָח וְאָמַר אֶת שְׁמוֹ וְאֶת שֵׁם אָבִיו.

– הַאִם יֵשׁ לְךָ אָח? – שָׁאַל הַצָּעִיר.

– הָיָה לִי. אֲבָל מֵת – הֵשִׁיב הַבְּכוֹר.

– לֹא נָכוֹן, שַׁקְּרָן –

נָתַן הַצָּעִיר אֶת קוֹלוֹ עַל הַבְּכוֹר.

– הַאִם אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי,

וַהֲלֹא אֲנִי הוּא אָחִיךָ הַצָּעִיר?!

הִכִּיר הַבְּכוֹר אֶת הַצָּעִיר

וְנִרְתַּע אָחוֹרָה בְּבֶהָלָה, מְכַסֶּה פָּנָיו.

אָמַר הַצָּעִיר לַבְּכוֹר:

– אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת,

אֵין לִבִּי רַע כְּלִבְּךָ

וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׁוֹת עִמְּךָ אַךְ טוֹבָה,

רַק הָשֵׁב לִי עַתָּה:

– אֶת מִי אוֹהֵב אֱלֹהִים

וְאֶל מִי יִטֶּה חַסְדּוֹ,

לַטּוֹב אוֹ לָרַע?

– לַטּוֹב, רַק לַטּוֹב, אָחִי! – הֵשִׁיב הַבְּכוֹר –

סְלַח לִי וְאַל תָּשִׁיב לִי כְּחֶטְאִי!

– אָב אֶחָד הָיָה לָנוּ בָּשָׂר־וָדָם

וְאָב אֶחָד לָנוּ, אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

לֹא אֶגְמֹל לְךָ כָּרָעָה שֶׁעָשִׂיתָ לִי, אָחִי! –

אָמַר הַצָּעִיר, יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר.

נָתַן הַצָּעִיר לְאָחִיו הַבְּכוֹר, הַבִּישׁ־גַּדָּא, כֶּסֶף וּמָזוֹן וְשִׁלְּחוֹ מֵאַרְמוֹנוֹ,

וּבַת־הַמֶּלֶךְ וְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר הַבַּר־גַּדָּא

חָיוּ בַּטּוֹב שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וּטוֹבוֹת.

גּ’וּחָה – הוּא הַ“חוּשָׁם” שֶׁל אַרְצוֹת הָאִסְלַאם,

עָלוּב, עָנִי, נִרְדָּף

וּבְעִקָּר שׁוֹטֶה חֲסַר תַּקָּנָה…

בְּכָל מַעֲשִׂיָּה וּמַעֲשִׂיָּה הוּא לוֹבֵשׁ דְּמוּת אַחֶרֶת.

יוֹם אֶחָד, הֶחְלִיט גּ’וּחָה

שֶׁהוּא כְּבָר מְגֻדָּל דַּיּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְחַתֵּן.

אָמַר לְהוֹרָיו:

• אֲנִי רוֹצֶה לָשֵׂאת אִשָּׁה!

אָמְרוּ לוֹ:

• בְּסֵדֶר, גּ’וּחָה, אֲבָל לִפְנֵי כֵן,

פְּתַח חֲנוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה לְךָ וְלָאִשָּׁה.

חִפֵּשׂ יוֹם, חִפֵּשׂ יוֹמַיִם וּלְבַסּוֹף מָצָא.

מַה מָּצָא? חוֹר קָטָן, עָלוּב וּמְלֻכְלָךְ.

כָּתַב עַל פֶּתַח הַחוֹר שֶׁלֶט:

“כָּאן מוֹכְרִים בָּשָׂר”

אֲבָל בָּשָׂר לֹא הָיָה לוֹ,

וְכֶסֶף לִקְנוֹת בָּשָׂר לִמְכִירָה לֹא הָיָה לוֹ.

עָמַד בַּחֲנוּת יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלשָׁה,

בָּאוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ בָּשָׂר וְלֹא הָיָה.

יוֹם אֶחָד, הִצִּיעַ לוֹ עַרְבִי אֶחָד

פָּרָה מִתְפַּגֶּרֶת, כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ

כֻּלָּה פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.

שָׁחַט אוֹתָהּ גּ’וּחָה וְהִצִּיעַ בְּשָׂרָהּ לִמְכִירָה

וְלֹא רָצָה אַף קוֹנֶה אֶחָד לִקְנוֹת הַסְּחוֹרָה.

לְבַסּוֹף בָּאוּ “קוֹנִים”, נוֹבְחִים בְּמַקְהֵלָה:

• הַב, הַב, הַב!

אָמַר לָהֶם גּ’וּחָה:

• בְּסֵדֶר, אֶתֵּן לָכֶם, אֲבָל תְּשַׁלְּמוּ לִי?

• הַב, הַב, הַב!

• אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁתְּשַׁלְּמוּ לִי פַּעַם אַחֶרֶת?

• הַב, הַב, הַב!

• אַתָּם אוֹמְרִים “כֵּן”?

• הַב, הַב, הַב!

נָתַן לָהֶם גּ’וּחָה אֶת בְּשַׂר הַפָּרָה.

טָרְפוּ אוֹתוֹ הַכְּלָבִים עַד תֹּם

וְלֹא הִשְׁאִירוּ אֲפִלּוּ עֶצֶם קְטַנָּה.

שָׂמַח גּ’וּחָה שֶׁמָּכַר אֶת כָּל הַבָּשָׂר

וְשָׁב אֶל הוֹרָיו.

• גּ’וּחָה, מָכַרְתָּ הַבָּשָׂר?

• כֵּן! הַכֹּל!

• וְאֵיפֹה הַכֶּסֶף?

• יְשַׁלְמוּ לִי פַּעַם אַחֶרֶת…

הִכּוּ הוֹרָיו שֶׁל גּ’וּחָה

אֶת בְּנָם מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת,

וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ לִגְבּוֹת אֶת כַּסְפּוֹ.

הָלַךְ גּ’וּחָה בְּעִקְבוֹת הַכְּלָבִים,

עַד שֶׁבָּא לְחָצֵר אַחַת שֶׁבָּהּ חַי הָעֲרָבִי

בַּעַל הַכְּלָבִים.

אָמַר גּ’וּחָה לָעֲרָבִי:

• כְּלָבֶיךָ אָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּחֲנוּתִי!

• אִם אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, יֹאכְלוּ כְּלָבַי הַכֹּל

וְלֹא יוֹתִירוּ אֲפִלּוּ עֶצֶם קְטַנָּה אַחַת!

• וְהַכֶּסֶף! – זָעַק גּ’וּחָה.

• מִי שֶׁהוּא אֱוִיל וְנוֹתֵן לַכְּלָבִים אֶת סְחוֹרָתוֹ

יֹאכַל אֶת טִפְּשׁוּתוֹ…

יוֹם אֶחָד, שָׁלְחָה אִמּוֹ שֶׁל גּ’וּחָה

אֶת בְּנָהּ לַחֲנוּת, לִקְנוֹת לָהּ שֶׁמֶן.

בָּא לַחֲנוּת וְהַחֶנְוָנִי מִלֵּא בַּקְבּוּקוֹ שֶׁמֶן.

נִשְׁאַר עוֹד מְעַט שֶׁמֶן בְּכַדּוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי,

שֶׁהִכִּיר אֶת גּ’וּחָה וְאֶת חָכְמָתוֹ הָרַבָּה …

שָׁאַל אֶת גּ’וּחָה:

• וּלְאָן אֶצֹּק אֶת יִתְרַת הַשֶּׁמֶן?

הֵשִׁיב לוֹ גּ’וּחָה:

• הִנֵּה כָּאן! – וְהָפַךְ אֶת הַבַּקְבּוּק

כְּדֵי שֶׁיִּצֹק הַחֶנְוָנִי אֶת יִתְרַת הַשֶּׁמֶן,

לַשֶּׁקַע שֶׁבְּתַחְתִּית הַבַּקְבּוּק…

בָּא גּ’וּחָה הַבַּיְתָה וּבַקְבּוּק רֵיק וְהָפוּךְ בְּיָדָיו

וּמְעַט שֶׁמֶן בַּגֻּמָּה אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ.

• אוֹי וַאֲבוֹי – צָוְחָה אִמּוֹ –

אֵיפֹה הַשֶּׁמֶן?

• הִנֵּה כָּאן – אָמַר גּ’וּחָה וְהָפַךְ אֶת הַבַּקְבּוּק,

וְאָז נִשְׁפְּכָה אַרְצָה גַם יִתְרַת הַשֶּׁמֶן …

פַּעַם אַחַת, הֶחְלִיט גּ’וּחָה שֶׁהוּא גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים

וְהִכְרִיז עַל כָּךְ בְּכָל הַחוֹרִים.

אָמְרוּ לוֹ:

• בְּמַארַאקֶשׁ יֵשׁ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִמְּךָ, וְהוּא יְהוּדִי!

הָלַךְ גּ’וּחָה לְמַארַאקֶשׁ וּפָגַשׁ יְהוּדִי אֶחָד.

שָׁאַל אוֹתוֹ:

• אוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיפֹה גָר הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי?

אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי:

• יוֹדֵעַ אֲנִי.

אָמַר לוֹ גּ’וּחָה:

• אֲשַׁלֵּם לְךָ, אִם תַּרְאֶה לִי מְקוֹמוֹ.

אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי:

• בְּסֵדֶר, אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁנֵי תְּנָאִים:

הָאֶחָד – שֶׁתְּשַׁלֵּם לִי מֵרֹאשׁ

וְהַשֵּׁנִי – שֶׁתַּעֲמֹד וְתִתְמֹךְ בְּגַבְּךָ אֶת הַקִּיר,

כִּי עוֹמֵד הוּא לִפֹּל בְּכָל רֶגַע…

שִׁלֵּם גּ’וּחָה לַיְּהוּדִי דִינָר

וְהַיְּהוּדִי הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ וְלֹא חָזַר…

עָבַר אִישׁ אֶחָד וְרָאָה אֶת גּ’וּחָה

תּוֹמֵךְ בְּכָל כֹּחוֹ אֶת הַקִּיר שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו.

שָׁאַל גּ’וּחָה אֶת הָאִישׁ:

• אֶפְשָׁר אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיפֹה גָר הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי?

• בְּוַדַּאי אֲנִי יוֹדֵעַ,

אֲבָל לָמָּה זֶה תַּעֲמֹד כָּאן כְּגֹלֶם?

הֵשִׁיב לוֹ גּ’וּחָה:

• יְהוּדִי אֶחָד אָמַר לִי

לִתְמֹךְ אֶת הַקִּיר הָעוֹמֵד לִפֹּל,

וְגַם דִּינָר לָקַח מִמֶּנִּי עַל לֹא דָבָר!

צָחַק הָאִישׁ צְחוֹק גָּדוֹל עַל טִפְּשׁוּתוֹ שֶׁל גּ’וּחָה

וְנֶהֱנָה מֵעָרְמַת הַיְּהוּדִי וְאָמַר:

• הִנֵּה, אֲנִי בְּעַצְמִי וּבִכְבוֹדִי הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי!

לֹא הֶאֱמִין לוֹ גּ’וּחָה, וְהָאִישׁ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ…

הִתְרַחֵק גּ’וּחָה קְצָת מִן הַקִּיר

וְרָאָה שֶׁהַקִּיר עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ וְאֵינוֹ נוֹפֵל.

שָׁב וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַגִבּוֹר הַיְּהוּדִי…

הִגִּיעַ לַשּׁוּק וְשָׁאַל אֶת הַבְּרִיוֹת:

– אֵיפֹה הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי?

אֵיפֹה הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי?

עָמַד שָׁם יְהוּדִי אֶחָד, אָמַר לְגּ’וּחָה:

– אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ אֵיפֹה הוּא גָר!

קַח אֶת סְלִיל הַחוּטִים הַזֶּה וַעֲמֹד כָּאן,

וַאֲנִי אֶמְשֹׁךְ וְאֵלֵךְ עִם רֹאשׁ הַחוּט,

עַד שֶׁאַגִּיעַ לְסוֹפוֹ

וְשָׁם גָּר הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי…

עָמַד גּ’וּחָה וְתָפַס בַּסְּלִיל

וְהַיְּהוּדִי שֶׁקִּבֵּל דִּינָר מֵרֹאשׁ עַל מַעֲשֵׂהוּ,

הָלַךְ לוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב לְדַרְכּוֹ.

עָבַר עֲרָבִי אֶחָד וְרָאָה אֶת גּ’וּחָה

עוֹמֵד וּסְלִיל חוּטִים בְּיָדוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ:

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן

וּמַהוּ הַסְּלִיל הַזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ?

אָמַר לוֹ גּ’וּחָה:

– אֲנִי עוֹמֵד וּמְחַכֶּה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ אִישׁ אֶחָד,

הַהוֹלֵךְ עִם רֹאשׁ הַחוּט שֶׁבַּסְּלִיל הַזֶּה

לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ…

אָמַר לוֹ הָעֲרָבִי:

– אֲנִי רָאִיתִי מֵרָחוֹק אֶת מִי שֶׁדִּבַּרְתָּ אִתּוֹ קֹדֶם,

וַהֲרֵי הוּא הָיָה הַגִּבּוֹר הַיְּהוּדִי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!

כְּמוֹ בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה כָּךְ בְּאַרְצוֹת עֲרָב,

בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַשַּׁלִּיטִים לֹא הִרְשׁוּ לַיְּהוּדִים

לִקְנוֹת לָהֶם קַרְקַע,

לְעַבֵּד אוֹתָהּ וּלְהִתְפַּרְנֵס מִפֵּרוֹתֶיהָ,

נֶאֶלְצוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְפַּרְנֵס מִמְּלָאכָה וּמִסְחָר.

מֵהֶם הָיוּ חַיָּטִים, צוֹרְפִים, סַנְדְּלָרִים, בּוּרְסְקָאִים

מֵהֶם הָיוּ סוֹחֲרִים גְּדוֹלִים וַעֲשִׁירִים

שֶׁסָּחֲרוּ עִם אַרְצוֹת־חוּץ,

מֵהֶם חֶנְוָנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,

מֵהֶם רוֹכְלִים נוֹדְדִים בֵּין הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים

וּמוֹכְרִים סִדְקִית, בַּדִּים וּשְׁאָר מִצְרָכִים קְטַנִּים.

אֶרֶץ לוּב מְעוּטַת תּוֹשָׁבִים הָיְתָה בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ

וַאֲפִלּוּ הַיּוֹם עֲדַיִן בִּלְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת הִיא בְּרֻבָּהּ.

בֵּין כְּפָר לִכְפָר, בֵּין עֲיָרָה לַעֲיָרָה – מִדְבַּר שְׁמָמָה,

מַמְלֶכֶת גַּזְלָנִים וְשׁוֹדְדִים.

מֶלֶךְ הַלִּסְטִים, לִפְנֵי דוֹרוֹת אֲחָדִים,

גַּזְלָן שֶׁהִצְמִיחַ מַעֲשִׂיּוֹת וְאַגָּדוֹת לָרֹב,

הָיָה הַשּׁוֹדֵד מַאנְסוּר אִבְּן־סַאלַם.

יוֹם אֶחָד, רָאָה הָרוֹכֵל הַיְּהוּדִי,

מַגְבִּישׁ אַבּוּ־חָדִיד, בִּטְרִיפּוֹלִי,

אָדָם אֶחָד חָסֹן וּשְחֹר עוֹר

עוֹמֵד עִם חֲמוֹרוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק,

מַבִּיט סְבִיבוֹ בְּעֵינַיִם תּוֹהוֹת־בּוֹהוֹת

וּמַרְאֵהוּ חוֹלֶה מְאֹד;

יְלָדִים נֶאֱסָפִים סְבִיבוֹ וּמִתְקַלְּסִים בּוֹ.

וְהָאִישׁ, עַל אַף חָסְנוֹ,

אֵינוֹ מֵגִיב עַל טַרְדָנוּתָם.

הָיָה הַמַּרְאֶה מוּזָר בְּעֵינֵי מַגְבִּישׁ.

נִגַּשׁ אֵלָיו, בֵּרַךְ אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:

– רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה חוֹלֶה בַּגּוּף אוֹ בַּנֶּפֶשׁ,

בּוֹא לְבֵיתִי, תָּנוּחַ, תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה וְיִיטַב לְךָ.

הָלַךְ הָאִישׁ עִם חֲמוֹרוֹ אַחֲרֵי מַגְבִּישׁ לְבֵיתוֹ

שָׁהָה שָׁם יְמָמָה אַחַת, נָח, אָכַל וְשָׁתָה

וְרָחַץ אֶת גּוּפוֹ עַד שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ כָּלִיל.

שָׁלַח מַגְבִּישׁ בְּכָבוֹד וּבִידִידוּת אֶת אוֹרְחוֹ

וְנָתַן לוֹ לְשַׂקּוֹ צֵידָה מְשֻׁבַּחַת לַדֶּרֶךְ.

בְּרֶגַע הַפְּרִידָה אָמַר הָאוֹרֵחַ לַמְאָרֵחַ:

– עוֹד נִתְרָאֶה בְּרֶגַע שָׁחֹר…

עָבְרוּ שָׁנִים וְאוֹתוֹ אוֹרֵחַ מוּזָר נִשְׁכַּח מִלֵּב מַגְבִּישׁ.

הוּא הָיָה מְהַלֵּךְ בֵּין הַכְּפָרִים וְהָעֲיָרוֹת

וְחוֹזֵר עַל בָּתֵּי הָעֲרָבִים וּהַיְּהוּדִים וּמוֹכֵר אֶת מַרְכֻּלְתּוֹ

וְשָׁב לִקְרַאת שַׁבָּת לִטְרִיפּוֹלִי, לְבֵיתוֹ.

יוֹם אֶחָד, הָיָה מַגְבִּישׁ מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר,

בֵּין כְּפָר לִכְפָר,

וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ, בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר, הָרִים וּמְצוֹקִים

וּבֶהָרִים – נְקָרוֹת, מְעָרוֹת וּמִנְהָרוֹת

וּבַמְּעָרוֹת גַּזְלָנִים, שׁוֹדְדִים, לִסְטִים לְמֵאוֹת.

הָיָה מַגְבִּישׁ הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת חֲמוֹרוֹ

וּמְפַזֵּם לוֹ מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ.

פִּתְאֹם צָמְחוּ לִקְרָאתוֹ, כְּמוֹ צָצוּ מִן הָאֲדָמָה,

שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי שְׁחֹרִים,

רְעוּלֵי פָּנִים וְאָמְרוּ לְמַגְבִּישׁ:

– יְהוּדִי! תֵּן לָנוּ אֶת חֲמוֹרְךָ

וְאֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבְּכִיסֵי בְּגָדֶיךָ וְלֵךְ לַחָפְשִׁי

בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לִטְרִיפּוֹלִי, שֶׁנַּרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ…

אִם אַתָּה מִתְנַגֵּד, נַשְׁאִיר לְךָ כָּל מַה שֶּׁבְּיָדֶיךָ,

וְנוֹלִיךְ אוֹתְךָ לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה מְאֹד

שֶׁכָּל הַהוֹלְכִים בָּהּ,

אֵינָם מַגִּיעִים לְעוֹלָם לִמְחוֹז חֶפְצָם…

בָּחַר מַגְבִּישׁ לָתֵת לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ

וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה שֶׁתָּבִיא אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתוֹ

וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה חֲסַר־כֹּל.

הִתְחִיל צוֹעֵד בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ.

בֵּינְתַיִם יָרַד הַיּוֹם וְחשֶׁךְ מִצְרַיִם כִּסָּה עַל הַמִּדְבָּר.

תַּנִּים יִלְּלוּ, צְבוֹעִים צָחֲקוּ וְדָמוֹ שֶׁל מַגְבִּישׁ

קָפָא בְּעוֹרְקָיו מֵרֹב פַּחַד.

פִּתְאֹם צָמְחָה מוּל עֵינָיו

דְּמוּת שׁוֹדֵד שְׁחֹרָה, רְעוּלָה.

– לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לְבַדְּךָ בַּמִּדְבָּר, יְהוּדִי?

הָרֵם מִיָּד אֶת שְׁתֵּי יָדֶיךָ

וְאֵדַע שֶׁאֵין בָּהֶן חֶרֶב!

הֵרִים מַגְבִּישׁ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו

וְהוּא רוֹעֵד כְּלוּלָב.

אָמַר לוֹ הַשּׁוֹדֵד:

– אַל תְּפַחֵד, יְהוּדִי, סַפֵּר לִי, מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?

סִפֵּר לוֹ מַגְבִּישׁ עַל שְׁלשֶׁת הַלִּסְטִים

שֶׁלִּסְטְמוּ אוֹתוֹ…

– בּוֹא אִתִּי – אָמַר הַשּׁוֹדֵד

וְלָקַח אֶת יַד הָרוֹכֵל בְּיָדוֹ.

הָלַךְ מַגְבִּישׁ עִם הַלִּסְטִים,

כַּהֲלֹךְ יֶלֶד קָטָן עִם אָבִיו מוֹלִידוֹ

עַד לִמְעָרָה אַחַת שֶׁבָּהָר.

נִכְנְסוּ לַמְּעָרָה וְרָאָה בָּהּ מַגְבִּישׁ

אֶת חֲמוֹרוֹ וְאֶת סְחוֹרָתוֹ

וּקְבוּצַת הַשּׁוֹדְדִים גְּלוּיֵי פָּנִים

יוֹשְׁבִים סָבִיב לִמְדוּרָה קְטָנָּה וְשׁוֹתִים קָפֶה.

הִזְעִים הַשּׁוֹדֵד שֶׁהֶחֱזִיק בִּידֵי מַגְבִּישׁ אֶת פָּנָיו וְצָעַק:

– בְּנֵי־בְּלִיַּעַל!

הַחֲזִירוּ מִיָּד לְאָדָם זֶה אֶת גְּזֵלַתְכֶם,

אִם לֹא תָּעֲשׂוּ כֵּן, מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְכֶם!

אָז פָּנָה אֶל מַגְבִּישׁ

שֶׁעֲדַיִן עָמַד חִוֵּר וְשִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת:

– הַאִם אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, יְהוּדִי?

– לֹא – הֵשִׁיב מַגְבִּישׁ בִּרְעָדָה –

לֹא, אֵינִי נִזְכָּר כְּלָל בְּמַרְאֶה פָּנֶיךָ.

– וְאֵינְךָ זוֹכֵר שֶׁהִזְמַנְתָּ לְבֵיתְךָ

אָדָם זָר שֶׁעָמַד חוֹלֶה וְכוֹאֵב

בְּכִכַּר הַשּׁוּק שֶׁבִּטְרִיפּוֹלִי,

וְסָעַדְתָּ אוֹתוֹ, עַד שֶׁהֶחֱלִים,

וְגַם שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ לַדֶּרֶךְ

וְגַם צֵידָה טוֹבָה נָתַתָּ לְתוֹךְ שַׂקּוֹ?

– כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי מַכִּיר אֶת פָּנֶיךָ,

אוֹרְחִי מְכֻבָּדִי – נִזְכַּר מַגְבִּישׁ.

– וְהִנֵּה עַכְשָׁו הִגִּיעַ אוֹתוֹ “רֶגַע שָׁחֹר” –

אָמַר הָאִישׁ.

– הַיּוֹם, אַתָּה הוּא זֶה שֶׁנָּפַלְתָּ בְּצָרָה

וְיֵשׁ בְּיָדִי לִגְמֹל לְךָ עַל חַסְדְּךָ עִמִּי.

קַח לְךָ אֶת חֲמוֹרְךָ, אֶת סְחוֹרָתְךָ וְאֶת כַּסְפְּךָ

וַאֲנִי עוֹד אוֹסִיף עַל אֵלֶּה, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

הוֹבִיל הַשּׁוֹדֵד אֶת מַגְבִּישׁ עַד מְבוֹאוֹת טְרִיפּוֹלִי

וְגָדַשׁ אֶת הַשַּׂקִּים שֶׁעַל גַּב הַחֲמוֹר בְּכָל טוּב.

כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ לָחַשׁ לְאָזְנוֹ:

– יְדִידִי, אִם יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ אַנְשֵׁי הָעִיר

מִיהוּ זֶה שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ בְּרֶגַע שָׁחֹר

גָּמַל לְךָ טוֹבָה וְנָתַן לְךָ אוֹר,

וּמִיהוּ זֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת מֵיטִיבוֹ,

תָּשִׁיב לָהֶם:

– זֶהוּ הַשּוֹדֵד הַגָּדוֹל מִכָּל הַשּוֹדְדִים בְּאֶרֶץ לוּב

מַאנְסוּר אִבְּן־סַאלַם הַמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם…

הָיֹה הָיָה רַב אֶחָד,

גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, בָּא בַּיָּמִים.

וְלָרַב בַּת יְחִידָה, יְפֵהפִיָּה.

כָּל נִכְבְּדֵי הַקְּהִלָּה בִּקְשׁוּ אֶת יָדָהּ,

אֲבָל הָרַב רָצָה רַק בְּתַלְמִיד־חָכָם לְחָתָן.

פַּעַם אַחַת, בִּימֵי סְלִיחוֹת, חָלַם חֲלוֹם.

בַּחֲלוֹם נִגְלָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ,

שֶׁאָמְנָם יִהְיֶה חֲתָנוֹ גָדוֹל־בַּתּוֹרָה כְּמוֹתוֹ,

אֲבָל יוֹם מְלֹאת שָׁנָה לַחֲתֻנָּתוֹ

יִהְיֶה גַם יוֹם מוֹתוֹ,

כִּי כָּךְ נִגְזַר מִשָּׁמַיִם…

חָשַׁב הָרַב שֶׁאִם יַעֲלוּ הוּא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ

לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ,

אוּלַי יִקְרְעוּ אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

יָצְאוּ הָרַב, אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ לַדֶּרֶךְ

וְעִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה הִגִּיעוּ לְיַעַר גָּדוֹל.

הֵם יָשְׁבוּ עַל יַד אִילָן גָּבוֹהַּ

שֶׁלְּרַגְלָיו נָבַע מַעְיַן מַיִם זַכִּים.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָם הָרַב לַעֲרֹךְ “תִּקּוּן חֲצוֹת”

וְהִנֵּה, בְּתוֹךְ דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה שָׁמַע קוֹל זִמְרָה.

הָיְתָה הַזִּמְרָה מְתוּקָה לָאֹזֶן, זִמְרַת לִמּוּד תּוֹרָה.

צָעַד הָרַב חֶרֶשׁ, בְּעִקְבוֹת הַזִּמְרָה

וְהִגִּיעַ לְמַעֲרֶה־יַעַר וּבוֹ סֻכָּה קְטַנָּה,

קְלוּעָה מֵעַנְפֵי עֵץ וּמִתּוֹכָה מְנַצְנֵץ אוֹר הַנֵּר.

הֵצִיץ הָרַב מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַבַּיִת

וְרָאָה אִישׁ זָקֵן וְעִוֵר מְלַמֵּד תּוֹרָה

לְעֶלֶם חָסֹן וִיפֵה תֹּאַר.

נִכְנַס הָרַב לַסֻּכָּה וְשָׁאַל:

– מַה לָּכֶם, רַבּוֹתַי, יוֹשְׁבִים פְּרוּשִׁים בַּיַּעַר?

אָמְרוּ לוֹ:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי יְהוּדִי, אוֹרְחֵנוּ אַתָּה, שֵׁב –

וְלֹא הֵשִׁיבוּ עַל שְׁאֵלָתוֹ.

אַחֲרֵי תֹּם תַּלְמוּדָם הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

כִּי כְּבָר עָלָה הַשַּׁחַר,

וְאַחֲרֵי תֹּם תְּפִלָּתָם, פָּתְחוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הָרַב:

– מַה לְךָ בַּיַּעַר הַזֶּה?

סִפֵּר לָהֶם הָרַב,

שֶׁהוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ הַיְחִידָה

נִמְצָאִים בְּדַרְכָּם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל…

הֵבִיא הָרַב אֶת אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ לַסֻּכָּה

וְיָשְׁבוּ שָׁם יַחַד, יָמִים רַבִּים.

נִדְלְקָה אָז אַהֲבָה

בֵּין הָעֶלֶם הַיָּפֶה וּבַת הָרַב.

בִּקֵּשׁ הַזָּקֵן הָעִוֵּר מִן הָרַב

אֶת יַד בִּתּוֹ לְמַעַן בְּנוֹ.

הִסְכִּים הָרַב לְבַקָּשָׁתוֹ וְאֶת סוֹדוֹ לֹא גִלָּה…

כְּשֶׁקָּרַב וּבָא יוֹם הַשָּׁנָה לַחֲתֻנַּת הַצְּעִירִים,

לְאַחַר שֶׁחָיוּ שָׁנָה תְּמִימָה בְּאשֶׁר וּרְנָנִים,

גִּלָּה הָרַב לְבִתּוֹ אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם.

עִנְּתָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת עַצְמָהּ בְּצוֹם,

הִתְפַּלְּלָה לֵאלֹהִים לַיְלָה וָיוֹם,

שֶׁיִּקַּח מִמֶּנָּה אֱלֹהִים אֶת נַפְשָׁהּ,

תַּחַת נֶפֶשׁ בַּעֲלָהּ, הַתַּלְמִיד־חָכָם…

בְּיוֹם הַנִּשּׂוּאִין, יָצָא הַבַּעַל הַצָּעִיר לַיַּעַר

לַחְטֹב עֵצִים, כְּדַרְכּוֹ.

אֲבָל הַפַּעַם, יָצְאָה גַם אִשְׁתּוֹ בְּעִקְבוֹתָיו.

בַּיּוֹם הַהוּא כָּהֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם,

הַיַּעַר כְּמוֹ קָפָא תַּחְתָּיו

וְקוֹל צִפֳּרִים וְחַיּוֹת לֹא נִשְׁמַע.

בְּדִיּוּק בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם,

הוֹפִיעַ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בַּשָּׁמַיִם

וּבְיָדוֹ מַאֲכֶלֶת גְּדוֹלָה.

הֵנִיף אֶת חַרְבּוֹ עַל רֹאשׁ הָעֶלֶם

וְהוּא צָנַח וָמֵת.

בִּרְאוֹת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת בַּעְלָּהּ מֵת,

פָּנְתָה אֶל מַלְאַךְ־הַמָּוֶות וְאָמְרָה:

– מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, גּוֹזֶרֶת אֲנִי עָלֶיךָ

לוֹמַר לִי לָמָּה תִּקַּח אֶת נֶפֶשׁ בַּעְלִי

וְהוּא רַק בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה?

הֵשִׁיב לָהּ מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בִּצְחוֹק שְׂטָנִי:

– אִשָּׁה פְּתַיָּה, גְּזֵרָה הִיא מִשָּׁמַיִם!

– אִם כֵּן – אָמְרָה הָאִשָּׁה –

הַחֲזֵר נָא לַאֲבִי־בַּעְלִי אֶת מְאוֹר עֵינָיו!

– כֵּן יִהְיֶה – הִסְכִּים מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לִדְבָרָהּ.

וְעוֹד אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת,

שֶׁיִּזְכֶּה אֲבִי־בַּעְלִי לִרְאוֹת נֶכֶד בְּמוֹ עֵינָיו

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְנַחֵם מְעַט עַל מוֹת בְּנוֹ.

– יִהְיֶה כִּדְבָרַיִךְ – הִסְכִּים מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לִדְבָרָהּ.

– אִם כָּךְ – אָמְרָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה –

– אִם הִבְטַחְתָּ לִי שֶׁיִּרְאֶה חוֹתְנִי

נֶכֶד בְּמוֹ עֵינָיו, וַאֲנִי אֵשֶׁת בְּנוֹ הַיָּחִיד,

עָלֶיךָ לְהַחֲיוֹת אֶת בַּעְלִי,

כְּדֵי שֶׁאֵלֵד לוֹ בֵּן! –

כָּךְ אָמְרָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְמַלְאַךְ־הַמָּוֶת.

עָמַד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אוֹבֵד עֵצוֹת.

הֶחֱזִיר לַבַּעַל הַצָּעִיר אֶת נִשְׁמַת אַפּוֹ

וְשָׁבוּ בְּנֵי הַזּוּג שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב לְסֻכָּתָם

וְשָׁם רָאוּ שֶׁשָּׁב מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַזָּקֵן.

שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

וְנִפְקְדוּ בְּבָנִים וּבְנֵי־בָּנִים בְּרוּכֵי אֵל.

הָיֹה הָיָה רַב גָּאוֹן בָּקִיא בְּתוֹרָה וּגְמָרָא

בְּאַחַת מֵעָרֵי מָרוֹקוֹ הַמְּדִינָה וּשְׁמוֹ מֹשֶה.

אֲנָשִׁים רַבִּים נָהֲרוּ אֶל הָרַב לִלְמֹד מִפִּיו תּוֹרָה,

גַּם לִשְׁמֹעַ עֵצָה וְנֶחָמָה.

וְלֹא רַק יְהוּדִים עָלוּ לָרֶגֶל אֶל הָרַב,

גַּם עֲרָבִים, וַאֲפִלוּ מִכֹּהֲנֵי דַת הָאִסְלַאם.

יוֹם אֶחָד שָׁאַל הָאִימַאם אַחְמֶד אֶת הָרַב:

• רַבִּי, הָאֵר אֶת עֵינַי וְהַסְבֵּר לִי דָבָר.

הֲלֹא הַיְּהוּדִים וְהָעֲרָבִים בְּנֵי אַחִים הֵם,

יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאֵל. הֲכֵן הַדָּבָר, רַבִּי?

• כֵּן, בְּוַדַּאי – הֵשִׁיב הָרַב לָאִימַאם.

שָׁאַל הָאִימַאם עוֹד:

• אַתֶּם, בְּנֵי יִצְחָק, מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה וּבְדַת־מֹשֶׁה

וַאֲנַחְנוּ, בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מַאֲמִינִים בַּקוּרְאָן וּבְדַת מֻחַמַד,

אֱמֶת?

• כֵּן, כְּבוֹד הָאִימַאם, בְּוַדַּאי – הֵשִׁיב הָרַב.

• אִם כֵּן מַדּוּעַ אַתֶּם הַיְּהוּדִים

אוֹכְלִים רַק בְּשַׂר בְּהֵמָה

מַעֲלָה גֵרָה וּמַפְרִיסָה פַּרְסָה

וְרַק דָּגִים בַּעֲלֵי סְנַפִּירִים וְקַשְׂקֶשֶׂת

וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים כָּל בְּהֵמָה וְכָל דָּג?

• אַסְבִּיר לְךָ בְּחֵפֶץ לֵב, כְּבוֹד הָאִימַאם.

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע!

כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ משֶׁה רַבֵּנוּ

וְהַנָּבִיא מֻחַמַד זֶה אֶת זֶה,

חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת:

משֶׁה רַבֵּנוּ קִיבֵּל אֶת הָעוֹלָם הַבָּא

וּמֻחַמַד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה,

משֶׁה אֶת חַיֵּי הָרוּחַ וְמֻחַמַד אֶת חַיֵּי הַחֹמֶר…

לֹא הָיוּ הַשְּׁנַיִם מְרֻצִּים בְּחֶלְקָם.

יוֹם אֶחָד, הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם לַעֲשׂוֹת חֲלִיפִין:

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַעֲנִיק זְכוּת לְמַאֲמִינֵי־מֻחַמַד

לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַבָּא

וּמֻחַמַד יַעֲנִיק זְכוּת לַיְּהוּדִים

לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַזֶּה.

יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם מִמְּעוֹנָם בַּשָּׁמַיִם – אַרְצָה וְקָבְעוּ:

כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ בּוֹ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל משֶׁה,

יִהְיֶה לַיְּהוּדִים,

וְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ בּוֹ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל מֻחַמַד,

יִהְיֶה לַמֻּסְלְמִים.

רָכַב משֶׁה עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁצָּעַד לְאַט לְאַט

וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעָבַר הָיוּ הַצִּפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת

וְהַדָּגִים מְזַנְּקִים מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הַיָּם.

הַבְּהֵמוֹת הִתְרוֹצְצוּ סְבִיבוֹ,

וְהַחַיּוֹת – מִשְׁתּוֹלְלוֹת.

בֵּרַךְ משֶׁה אֶת הַצִּפֳּרִים

וְצָמְחָה לָהֶן אֶצְבַּע נוֹסֶפֶת;

אַחַר־כָּך בֵּרַךְ אֶת הַדָּגִים

וְצָמְחוּ לָהֶם סְנַפִּירִים וְקַשְׂקֶשֶׂת;

אַחַר־כָּךְ בֵּרַךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת שֶׁנִּצְּבוּ סְבִיבוֹ –

מִיָּד הִתְחִילוּ מַעֲלִים גֵּרָה וּמַפְרִיסִים פַּרְסָה.

מֻחַמַד דָּהַר עַל סוּסוֹ מַהֵר מַהֵר

כְּדֵי שֶׁיִּכְבּשׁ קַרְקָעוֹת הַרְבֵּה.

פַּחַד וְחַלְחָלָה פָּקְדוּ אֶת כָּל הַחַי,

הַצִּפֳּרִים הִתְעוֹפְפוּ בְּבֶהָלָה,

הַדָּגִים צָלְלוּ בְּעָמְקֵי הַמְּצוּלָה,

הַבְּהֵמוֹת הִתְרוֹצְצוּ וְהַחַיּוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ.

אָבְדָה הַנְּשִׁימָה מִפִּי כָּל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים

וְנָפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר.

כָּךְ הָיוּ סִימָנִים בְּאוֹתָם יְצוּרִים

שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם משֶׁה,

וְנֶעְדְּרוּ סִימָנִים אֵלֶּה מֵאוֹתָם יְצוּרִים

שְׁנָּפוֹצוּ לְכָל עֵבֶר מִפְּנֵי דַהֲרַת מֻחַמַד…

אִם נֹאכַל צִפֳּרִים שְׁאֵין לָהֶן אֶצְבַּע נוֹסֶפֶת

וּבְהֵמוֹת שֶׁאֵינָן מַעֲלוֹת גֵּרָה

וְגַם מַפְרִיסוֹת פַּרְסָה –

נִמָּצֵא גוֹזְלִים בַּעֲלֵי־חַיִּים שֶׁאֵינָם שֶׁלָּנוּ.

הִתְפַּעֵל הָאִימַאם מִדִּבְרֵי הָרַב וְאוֹרוּ עֵינָיו

וְכָל כָּךְ גָּדְלָה הִתְפַּעֲלוּתוֹ,

עַד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו אֶת דַּת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל

וּשְׁמוֹ קָרָא משֶׁה, כְּשֵׁם הָרַב.

הָיוּ משֶׁה הָרַב וּמשֶׁה הַגֵּר מִתְרוֹעֲעִים יַחַד

וּמַעֲמִיקִים תַּלְמוּדָם יַחַד, בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת.

יוֹם אֶחָד, קָרָא לְפָנָיו מֶלֶךְ מָרוֹקוֹ

אֶת רָאשֵׁי הַמֻּסְלְמִים, הַיְּהוּדִים וְהַנּוֹצְרִים

וּפָקַד עֲלֵיהֶם לִשְׁלֹחַ אֵלָיו גִּבּוֹרִים לְתַּחֲרוּת.

נִמְצְאוּ בֵּין הַמֻּסְלְמִים וְהַנּוֹצְרִים קוֹפְצִים רַבִּים

וּבֵין הַיְּהוּדִים אַף לֹא אֶחָד לִרְפוּאָה…

הָיוּ הַיְּהוּדִים אוֹבְדֵי עֵצָה

וְהַשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת אָצָה, רָצָה.

בָּא יְהוּדִי מִסְכֵּן לִפְנֵי רַב הָעֵדָה וְאָמַר:

• אֵין לִי מַה לְּהַפְסִיד,

חַיַּי מָרִים וְכִיסִי רֵיק תָּמִיד,

אוֹ שֶׁאֶזְכֶּה בִּפְרָס,

אוֹ שֶׁאֶהְיֶה לְגַן־עֵדֶן נִכְנָס…

בָּא יַחַד עִם שְׁנֵי הַגִּבּוֹרִים,

הַמֻּסְלְמִי שֶׁהָיָה גַס וּגְבַרְתָּן

וְהַנּוֹצְרִי שֶׁהָיָה מְעֻדָּן כְּחָתָן

וְהוּא – עָלוּב חָלוּשׁ וְקָטָן…

קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמֻּסְלְמִי וְצִוָּה עָלָיו:

• אֱכֹל אֶת הַפִּלְפֵּל הֶחָרִיף הַזֶּה

וְאַל תְֹאמַר “אָח” (כְּלוֹמַר אַל תֵּאָנַח)

נָתַן הַמֻּסְלְמִי הָעֲנָק לְפִיו אֶת הַפִּלְפֵּל,

מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְהָיָה מִתְפַּתֵּל

נֶאֱבַק עִם יִצְרוֹ מְבַקֵּשׁ לְהֵאָנַח

וּלְבַסּוֹף צָעַק: אָח, אָח, אָח…

בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ נָהַג הַנּוֹצְרִי הַמְעֻדָּן כְּחָתָן.

הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן.

נָתַן אֶת הַפִּלְפֵּל לְפִיו הַפָּתוּחַ

נָשַׁם וְנָשַׁף כְּמַפּוּחַ

וְקָרָא לְבַסּוֹף בְּקוֹל בָּטוּחַ:

• שְׁמִי צֶמַח

וְגָר אֲנִי בַּמַּלָאח (שֵׁם הַשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית)

מוֹכֵר אֲנִי מֶלַח

וְהוּא צַח וּמְשֻׁבָּח

יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ

יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח…

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁהַיְּהוּדִי לֹא הִשְׁמִיעַ “אָח”

(אַף כִּי בֶּאֱמֶת, הִשְׁמִיעַ וְהִשְׁמִיעַ פְּעָמִים חָמֵשׁ

בְּסוֹפֵי חֲרוּזָיו שֶׁנֶּחֶרְזוּ כֻּלָּם לְ“אָח”)

וְהִכְרִיז עָלָיו כְּ“גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ”.

הֶעֱנִיק הַמֶּלֶךְ לְצֶמַח־מוֹכֵר־מֶלַח

פְּרַס כְּיַד הַמֶּלֶךְ

וְלֹא הָיָה בַּמַּלָאח כֻּלּוֹ עָשִׁיר וּמְאֻשָּׁר כְּמוֹתוֹ.

בָּעִיר הַיָּפָה מַארַאקֶשׁ, שֶׁבִּדְרוֹם הַמַּמְלָכָה מָרוֹקוֹ,

מָלַךְ מֶלֶךְ חֶסֶד שֶׁהָיָה אוֹהֵב יְהוּדִים.

וְלֹא רַק יְהוּדִים אָהַב הַמֶּלֶךְ

אֶלָּא גַם שִׁירָה, נְגִינָה וּמָחוֹל.

כְּשֶׁהָיוּ מַקְהֵלוֹת וּלְהָקוֹת מוֹפִיעוֹת לְפָנָיו

בְּגַן הַוְּרָדִים שֶׁהָיָה כְּגַן־עֵדֶן בְּיָפְיוֹ הָרַב,

הָיָה קָם מִכִּסְאוֹ, יוֹרֵד אֶל הַמְנַגְּנִיםוְהַמְחוֹלְלִים,

מִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם, מְשׂוֹחֵחַ אִתָּם וַאֲפִלּוּ רוֹקֵד.

בֵּין הַמַּקְהֵלוֹת הַלָּלוּ הֶחֱזִיק הַמֶּלֶךְ

גַּם בַּלַּהֲקָה הַיְּהוּדִית.

לַהֲקַת “בַּאמְבַּארָה” הִצְטַיְּנָה בִּמְנַגְּנֶיָה הַכּוּשִׁים,

שֶׁעָטוּ מַלְבּוּשִׁים מְרַשְׁרְשִׁים בִּצְדָפִים

וּמְתוֹפְפִים בְּצַלְּחוֹת מַתֶּכֶת;

לַהֲקַת “הַגַּלָאוָה” שֶׁהָיוּ רוֹקְדִים בִּשְׁחֹרִים

וּמְצַלְצְלִים בְּכֵלִים־מִכֵּלִים־שׁוֹנִים עֲשׂוּיִים פַּח –

מַפְלִיאִים לַעֲשׂוֹת וּמַסְעִירִים אֶת הַמְחוֹלְלִים

עַד שִׁכָּרוֹן;

לַהֲקַת “אַלְיַהוּדִיָּה” לֹא תּוֹפְפָה וְלֹא צִלְצְלָה…

הִיא הִשְׁמִיעָה מַנְגִּינוֹת יָגוֹן עַתִּיקוֹת

מְסוּרוֹת מִדּוֹר לְדוֹר מֵאָז גּוֹלַת בָּבֶל,

מֵאָז אוֹתָם יָמִים

שֶׁהָיוּ יוֹשׁבִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

וְשׁוֹבֵיהֶם מְצַוִּים עֲלֵיהֶם:

“שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן”.

לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָיָה נִצְבָּט בְּקִרְבּוֹ

לְשֵׁמַע שִׁירֵי הַיְּהוּדִים, עַד שֶׁהָיָה בּוֹכֶה.

יוֹם אֶחָד, וְהָיָה זֶה תִּשְׁעָה־בְּאָב,

וְהוּא גַם יוֹם מְלֹאת חָמֵשׁ שָׁנִים לְמַלְכוּת הַמֶּלֶךְ,

קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶת שָׂרָיו וְכָל עַמּוֹ לְמִשְׁתֶּה.

כָּל לַהֲקָה וְכָל מַקְהֵלָה הוֹפִיעָה בְּתוֹרָהּ

וְאַחֲרוֹנָה הָיְתָה צְרִיכָה לָשִׁיר לַהֲקַת “אַלְיַהוּדִיָּה”.

כֵּיוָן שֶׁהָיָה תִּשְׁעָה־בְּאָב,

אָמַר מְנַצֵּחַ הַמַּקְהֵלָה לַזַּמָּרִים:

• הַיּוֹם נָשִׁיר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד”.

הַמֶּלֶךְ הִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ,

שֶׁצִּוָּה עַל כָּל אַנְשֵׁי הֶחָצֵר,

לִפְנוֹת אֵלָיו מֵאָז וְאֵילָךְ,

רַק בְּאֶמְצָעוּת אוֹתָהּ מַנְגִּינָה

שֶׁל “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד” שֶׁהָיְתָה קוֹרַעַת־נְשָׁמָה…

פַּעַם אַחֶרֶת, טִיֵּל בֶּן־הַמֶּלֶךְ,

הָאֶמִיר הַצָּעִיר בְּבֻסְתַּן אָבִיו,

בְּלִוְיַת הָאוֹמֶנֶת שֶׁלּוֹ.

הֶחֱלִּיק לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה שֶׁבַּבֻּסְתָּן,

טָבַע וָמֵת.

בָּא הַמְבַשֵּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

כָּרַע לְפָנָיו עַד בִּרְכָּיו וְרָמַז,

כִּי דְבַר מַה בְּפִיו.

פָּתַח בְּמַנְגִּינַת “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד” וְשָׁר:

"אֲ־ד־וֹ־נִ־י הַ־מֶּ־לֶ־ךְ,

בִּ־נְךָ הָ־אֶ־מִיר נָ־פַל לְ־תוֹךְ הַ־בְּ־רֵ־כָה וָ־מֵת…"

נָפַל הַמֶּלֶךְ מִכִּסְאוֹ, קָרַע אֶת אַדֶּרֶת הַמַּלְכוּת,

לָבַשׁ שַׂק וְאֵפֶר שָׂם עַל רֹאשׁוֹ וְקָרָא

בְּמַנְגִּינַת “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד” ־

• בְּנִי, בְּנִי, בְּנִי יְחִידִי – אַיֶּכָּה…

יוֹם אֶחָד אָמַר יָקְטָן בְּלִבּוֹ:

• כְּבָר נִמְאֲסוּ עָלַי בְּנֵי כְּפָרִי עַזְגָּד,

כִּי טִפְּשִׁים מְטֻפָּשִׁים הֵם!

הָבָה וְאֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲכָמִים מֵהֶם!

לָקַח אֶת מַקְלוֹ וְאֶת תַּרְמִילוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

הָלַךְ, הָלַךְ וְהִגִּיעַ לִכְפַר חוּשְׁמָא.

נִכְנַס יָקְטָן לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וּמָצָא בּוֹ

אָב וָאֵם וּבִתָּם, נַעֲרָה מְגֻדֶּלֶת.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַבַּיִת:

• מַה לְךָ בִּכְפָרֵנוּ חוּשְׁמָא, אוֹרְחֵנוּ?

אָמַר לָהֶם:

• בֵּינְתַיִם אֲנִי מְחַפֵּשׂ רַק קְצָת מַיִם, אוֹ יַיִן…

יָרְדָה הַנַּעֲרָה לַמַּרְתֵּף לְהָבִיא יַיִן לָאוֹרֵחַ.

כַּאַשֶׁר מָזְגָה אֶת הַיַּיִן אֶל הַגָּבִיעַ

מִן הַכַּד שֶׁעָמַד בְּאַפְלוּלִית הַמַּרְתֵּף,

פִּלְּחָה אֶת מֹחָהּ מַחֲשָׁבָה:

• אִם יִקַּח אוֹתִי הָאוֹרֵחַ לְאִשָּׁה

וְיִוָּלֵד לָנוּ בֵּן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲלֹא כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

לֹא עָלָה שׁוּם שֵׁם בְּדַעַת הַנַּעֲרָה.

יָשְׁבָה עַל הַמַּדְרֵגָה, גְּבִיעַ הַיַּיִן בְּיָדָהּ,

וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

רָאֲתָה הָאֵם שֶׁבִּתָּהּ אֵינָהּ שָׁבָה מֵהַמַּרְתֵּף

יָרְדָה לִרְאוֹת מַה לָּהּ קָרָה.

מָצְאָה אֶת בִּתָּהּ יוֹשֶׁבֶת, שְׁקוּעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת,

וּגְבִיעַ הַיַּיִן בְּיָדָהּ.

• מַה לָּךְ, בִּתִּי, לָמָּה אֵינֵךְ חָשָׁה לְהָבִיא

אֶת הַיַּיִן לְאוֹרְחֵנוּ הַבָּחוּר הַמְצֻיָּן יָקְטָן?

• כִּי שָׁקַעְתִּי בְּמַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה, אִמָּא… –

הִשִׁיבָה הַנַּעֲרָה.

• וּמַהִי מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה זוֹ, בִּתִּי? – שָׁאֲלָה הָאֵם.

• שֶׁאִם יִתְחַתֵּן אִתִּי יָקְטָן

וְיִוָּלֵד לָנוּ בֵּן קָטָן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲלֹא כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

• אוֹ, זוֹ בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה –

אָמְרָה הַאִשָּׁה וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הַמַּדְרֵגָה, לְצַד בִּתָּהּ.

רָאָה הָאָב שֶׁבִּתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ

אֵינָן שָׁבוֹת מִן הַמַּרְתֵּף

וְנֶפֶשׁ הָאוֹרֵחַ יְבֵשָׁה, בְּאֵין לוֹ יַיִן,

יָרַד גַּם הוּא, לִרְאוֹת מַה לָּהֶן קָרָה.

מָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ יוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּדְרֵגָה

שְׁקוּעוֹת בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת.

• מַה לָּכֶן, נָשִׁים, יוֹשְׁבוֹת כִּגְלָמוֹת

בְּעוֹד אוֹרְחֵנוּ, הַבָּחוּר הַמְצֻיָּן, יָקְטָן,

יְבֵשָׁה נַפְשׁוֹ בְּאֵין לוֹ יַיִן?!

• שְׁקוּעוֹת אֲנַחְנוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת… –

הֵשִׁיבוּ שְׁתֵּיהֶן פֶּה אֶחָד.

• וּמָה הֵן מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת אֵלּוּ, נָשִׁים? – שָׁאַל הָאָב.

• אֲנַחְנוּ חושׁבוֹת, שֶׁאִם תִּהְיֶה חֲתֻנָּה

וְיִוָּלֵד אֶצְלֵנוּ בֵּן,

מַה יִּהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

וַהֲרֵי כְּבָר נָתְנוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת?!

• אוֹ, זוֹ בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה – אָמַר הָאָב

וְהִתְיַשֵּׁב לְצַד הַנָּשִׁים עַל מַדְרֵגַת הַמַּרְתֵּף.

רָאָה הָאוֹרֵחַ יָקְטָן, שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹדֵד,

וְאֵין לוֹ מַיִם וְאֵין לוֹ יַיִן,

יָרַד לִרְאוֹת מַה קָּרָה לִמְאָרְחָיו.

מָצָא אֶת שְׁלָשְׁתָּם יוֹשְׁבִים,

שְׁקוּעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת

וְגָבִיעַ רֵיק בִּידֵי הַבַּת

שֶׁכְּבָר נִשְׁפַּךְ מִמֶּנּוּ הַיַּיִן

(מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת)…

• מַה לָּכֶם מְאָרְחַי הַיְקָרִים

שֶׁהִתְיַשַּׁבְתֶּם כָּאן כִּגְלָמִים

בְּעוֹד הָאוֹרֵחַ שֶׁלָּכֶם מִתְיַבֵּשׁ

מֵאֵין לוֹ יַיִן וּמֵאֵין לוֹ אֲפִלּוּ מַיִם?

• אֲנַחְנוּ שְׁקוּעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת, יָקְטָן,

שֶׁכֵּן אִם תִּהְיֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, חַתֻנָּה

וְיִוָּלֵד אֶצְלֵנוּ בֵּן,

מַה יִהְיֶה שֵׁם הַבֵּן?

כִּי כְּבָר קָרְאוּ הַבְּרִיּוֹת בְּכָל הַשֵּׁמוֹת?!

• אוֹ! – הֵשִׁיב לָהֶם יָקְטָן –

מֵבִין אֲנִי שֶׁהַבַּת הִיא הַכַּלָּה

וּמִי הוּא הַמְאֻשָּׁר, הֶחָתָן?

• אַתָּה! – פָּצְחוּ כָּל הַשְּׁלשָׁה פִּיהֶם בִּקְרִיאָה.

• אֲנִי?! – נִדְהַם יָקְטֳן –

וַהֲלֹא כְּלָל אֵינִי מְחַפֵּשׂ כַּלָּה וּמִמֵּילָא אֵינֵנִּי חָתָן!

שָׁב וְעָלָה מִן הַמַּרְתֵּף

מְוַתֵּר עַל הַיַּיִן, מְוַתֵּר עַל הַמַּיִם

וְאָמַר בְּלִבּוֹ,

• לְעֻמַּת טִפְּשֵׁי כְּפָרִי עַזְגָּד

הֲרֵי טִפְּשִׁים אַנְשֵׁי חוּשְׁמָא כֶּפֶל כִּפְלַיִם!

אֵלֵךְ לִי לְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲכָמִים בְּמָקוֹם אַחֵר…

יָצָא יָקְטָן מִכְּפָר חוּשְׁמָא

שֶׁבּוֹ מָצָא טִפְּשִׁים הַשְּׁקוּעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת:

מַה שֵּׁם יִתְּנוּ לַבֵּן שֶׁאוּלַי יִוָּלֵד

לְחָתָן שֶׁאוּלַי יִמְצָא כַּלָּה

וּלְכַלָּה שֶׁאוּלַי תִּמְצָא חָתָן…

נָשָׂא רַגְלָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

הָלַךְ הָלַךְ, עַד שֶׁבָּא לִכְפָר וּשְׁמוֹ חַטִּיטָא.

רָאָה שָׁם עֵץ וּבָחוּר עוֹמֵד בֵּין עֲנָפָיו,

מִכְנָסָיו תְּלוּיִים וּמִתְנוֹפְפִים בְּרוּחַ־הַיּוֹם

וְהַבָּחוּר מְנַסֶּה לִתְקֹעַ רַגְלָיו בְּמִכְנָסָיו,

מְנַסֶּה וּמְנַסֶּה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ.

שָׁאַל אוֹתוֹ יָקְטָן:

• מָה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, בָּחוּר? –

• רוֹצֶה אֲנִי לִלְבּשׁ אֶת מִכְנָסַי וְאֵינִי מַצְלִיחַ!

• רֵד מֵהָעֵץ וְהוֹרֵד אֶת מִכְנָסֶיךָ

וַאֲנִי אוֹרֶה לְךָ כֵּיצַד לוֹבְשִׁים מִכְנָסַיִם!

יָרַד הַבָּחוּר מֵהָעֵץ וְיָקְטָן הֶרְאָה לוֹ,

אֵיךְ לוֹבֵשׁ אָדָם אֶת מִכְנָסָיו.

הוֹדָה הַבָּחוּר הַלֹּא־יֻצְלַח לְיָקְטָן מִקֶּרֶב לִבּוֹ.

הֵבִין יָקְטָן שֶׁגַּם בִּכְפַר חַטִּיטָא

לֹא יִמְצָא אֲנָשִׁים חֲכָמִים…

נָשָׂא רַגְלָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

הָלַךְ הָלַךְ, עַד שֶׁבָּא לִכְפַר וּשְׁמוֹ נְפושְׁסִים.

רָאָה שִׁבְעָה בַּחוּרִים שׁוֹכְבִים בְּשָׂדֶה אַחַת

וְרַגְלֵיהֶם מוּרָמוֹת אֶל עָל

וּמִתְנוֹפְפוֹת בָּאֲוִיר מֵעֲלֵיהֶם…

נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יָקְטָן וְשָׁאַל:

• מַה חֶפְצְכֶם, בַּחוּרִים?

לָמָּה תְּנַפְנְפוּ בָּרַגְלַיִם כִּבְזַנְבוֹת חֲמוֹרִים?

• רוֹצִים אֲנַחְנוּ לָקוּם –

הֵשִׁיבוּ לוֹ פֶּה אֶחָד

• וְאֵינֶנּוּ מוֹצְאִים כָּל אִישׁ אֶת רַגְלָיו,

כִּי נִתְבַּלְבְּלוּ עָלֵינוּ בִּשְׁנָתֵנוּ!

הֵסִיר יָקְטָן אֶת חֲגוֹרָתוֹ מֵעַל מָתְנָיו,

חָבַט בָּהֶם חֲבָטָה אַחַת אַפַּיִם,

בְּכָל אוֹתָן אַרְבַּע־עֶשְׂרֶה רַגְלַיִם,

וְכֻלָּם קָמוּ וְעָמְדוּ בִּן־רֶגַע

כָּל אִישׁ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו

שֶׁעִמָּן נוֹלַד מִבֶּטֶן אִמּוֹ…

הוֹדוּ הַבַּחוּרִים לְיָקְטָן

וְהוּא הֵבִין, שֶׁלֹּא יִמְצָא גַם בִּנְפוֹשְׁסִים

אֶת הַחֲכָמִים בָּהֶם חָפְצָה נַפְשׁוֹ…

נָשָׂא רַגְלָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ

הָלַךְ, הָלַךְ, עַד שֶׁבָּא לִכְפַר וּשְׁמוֹ בַּקְבּוּק.

נִכְנַס לְכִכַּר הַכְּפָר.

רָאָה קָהָל גָּדוֹל מוֹבִילִים כַּלָּה לְבֵית חֲתָנָהּ.

נִמְצְאָה דֶלֶת הַבַּיִת נְמוּכָה

וְהַכַּלָּה דַוְקָא, בְּלִי עַיִּן־הָרַע – גְּבוֹהָה.

עָמְדוּ תּוֹהִים וּנְבוֹכִים,

מַה יַּעֲשׂוּ לַכַּלָּה הַגְּבוֹהָה

שֶׁתּוּכַל לְהִכָּנֵס מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַנְּמוּכָה.

הָיוּ שֶׁהִצִּיעוּ לַהֲרֹס אֶת הַקִּיר

וְהָיוּ שֶׁהִצִּיעוּ לְהַנְמִיךְ אֶת קוֹמַת הַכַּלָּה …

נִגַּשׁ יָקְטָן אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם:

• הָבָה וְאַרְאֶה לָכֶם כֵּיצַד תִּכָּנֵס

הַכַּלָּה הַתְּמִירָה לַדֶּלֶת הַזְעִירָה!

כּוֹפֵף יָקְטָן אֶת עֹרֶף הַכַּלָּה –

וְהִכְנִיסָהּ אַחַר כָּבוֹד לְבֵית בַּעְלָהּ.

הוֹדוּ כָּל הַנִּקְהָלִים לְיָקְטָן

וְהוּא הֵבִין, שֶׁגַּם בְּבַקְבּוּק

לֹא יִמְצָא אֶת הַחֲכָמִים שֶׁלָּהֶם הוּא זָקוּק …

נָשָׂא רַגְלָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

הָלַךְ וְהָלַךְ, חָשַׁב חָשַׁב וּמָצָא –

שֶׁטּוֹבִים טִפְּשֵׁי כְּפָרוֹ הַקְּרוֹבִים,

מִטִּפְּשֵׁי הַכְּפָרִים הָאֲחֵרִים הָרְחוֹקִים…

שָׁב יָקְטָן מִדַּרְכּוֹ לְעַזְגָּד כְּפַר־מוֹלַדְתּוֹ

וְשָׂמַח בַּאֲנָשָׁיו עַד סוֹף יָמָיו.

בִּכְפָר נִדָּח אֶחָד בִּמְדִינַת מָרוֹקוֹ,

חָיוּ לָהֶם בְּיַחַד וּבְנַחַת עֲרָבִים וִיהוּדִים.

בֵּין הַיְּהוּדִים הָיָה חַזָּן אֶחָד,

שֶׁבְּנוֹ בְּכוֹרוֹ עָמַד לַשֵׂאת אִשָּׁה.

חָשַׁב הַחַזָּן וְחָשַׁב, כֵּיצַד לָחֹג אֶת הַחֲתֻנָּה

בְּמַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, שֶׁלֹּא עָשָׂה עֲדַיִן אִישׁ לְפָנָיו.

נִצְנֵץ בְּרֹאשׁוֹ רַעְיוֹן,

שֶׁהוּא, הַחַזָּן, יִתְרֹם כֹּפֶר לְכָל בְּנֵי הַכְּפָר

כְּדֵי שֶׁיִּצְבְּעוּ אֶת שְׂעָרָם, יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם

בַּכֹּפֶר, כְּלוֹמַר בְּחִנָּה אֲדֻמָּה כְּאַלְמֻגִּים,

וְיִהְיוּ מְקֻשָּׁטִים וְנָאִים כְּמִנְהָגָם בַּחַגִּים

וּשְׁמוּרִים מִכָּל מִשְׁמָר כְּנֶגֶד שֵׁדִים וּמַזִּיקִים…

הָלַךְ הָעִירָה, לַחֲנוּתוֹ שֶׁל עֲרָבִי אֶחָד,

מוֹכֵר כֹּפֶר.

קָנָה כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל כֹּפֶר,

שֶׁהָיָה בָּה כְּדֵי לִצְבֹּעַ אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר,

וְשִׁלֵּם מְחִיר גָּדוֹל פִּי שְׁלשָׁה

מִן הַמְּחִיר הַנָּקוּב,

כִּי הִבְחִין הָעֲרָבִי־הַמּוֹכֵר

בִּתְמִימוּת הַחַזָּן הַיְּהוּדִי־הַקּוֹנֶה.

הָלַךְ הַחַזָּן לְדַרְכּוֹ וְעַל גַּבּוֹ

צְרוֹר־הַכֹּפֶר

וְלֹא יָדַע כְּלָל, כִּי רֻמָּה בְּלֹא ישׁר.

אֲבָל הָרוּחַ

יָדְעָה עַל דְּבַר הָרַמָּאוּת,

וּפָרְצָה,

בִּן־רֶגַע, בְּיִלְלַת פִּרְאוּת.

הִיא כִּוְנָה אֶת כְּנָפֶיהָ הַיְשֵׁר לְשַׂק הַכֹּפֶר

שֶׁבְּפִנַּת חֲנוּתוֹ שֶׁל הָעֲרָבִי הָרַמַּאי,

הוֹצִיאָה אֶת הַשַּׂק הַמָּלֵא לָאֲוִיר

וְהִפְרִיחָה אוֹתוֹ, מִבַּעַד לַפֶּתַח, לְחוּצוֹת הָעִיר…

פִּזֵּר הַשַּׁק אֶת גַּרְגְּרֵי הַכֹּפֶר מִתּוֹכוֹ

עַל כָּל הָעִיר, כְּעָנָן הַמַּמְטִיר דָּם

וְהַחֶנְוָנִי צוֹעֵק וּמוֹרֵט שְׂעָרוֹ, כֻּלּוֹ נִדְהָם:

– הַצִּילוּ, בְּנֵי־עִירִי, הַצִּילוּנִי מִן הַרוּחַ

שֶׁגָּזְלָה אֶת כָּל רְכוּשִׁי!

נִכְנַס הַקָּאדִי אֶל הַחֲנוּת

וְשָׁאַל אֶת הַחֶנְוָנִי בִּמְתִינוּת:

– סַפֵּר לִי בֶּנְאָדָם,

מַעֲשֶׂיךָ מֶה הָיוּ

לִפְנֵי שֶׁפָּרְצָה הָרוּחַ וְהֵעִיפָה אֶת שַׂקְּךָ?

– מָכַרְתִּי כֹּפֶר לִיהוּדִי – אָמַר הַחֶנְוָנִי.

– וְכַמָּה שִׁלֵּם לְךָ הַיְּהוּדִי בַּעֲבוּר הַכֹּפֶר?

– פִּי שְׁלשָׁה מִן הַמְּחִיר הַנָּקוּב, אֲדוֹנִי הַקָּאדִי…

הֵשִׁיב הַחֶנְוָנִי.

– אִם כֵּן, שְׁלַח שְׁלִיחִים לְהַשִּׂיג

אֶת הַיְּהוּדִי הַמְרֻמֶּה

וְאַחַר־כָּךְ נִרְאֶה מַה יִּהְיֶה…

שָׁלַח הַחֶנְוָנִי שְׁלִיחִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַיְּהוּדִי הַמְרֻמֶּה

בְּכָל חוּצוֹת הָעִיר,

עַד שֶׁנִּמְצָא וּצְרוֹרוֹ עַל כְּתֵפוֹ

וְהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב

וְאֵינוֹ מַעֲלֶה עַל דַּעֲתּוֹ,

שֶׁסָּעֲרוּ הַרוּחַ מִשָּׁמַיִם וְרוּחוֹת הַבְּרִיּוֹת – לְטוֹבָתוֹ.

הֵשִׁיבוּ הַשְּׁלִיחִים אֶת הַקּוֹנֶה לַחֲנוּת הַמּוֹכֵר

וְהַחֶנְוָנִי שָׁקַל עַל יָדוֹ

אֶת כָּל כַּסְפּוֹ בַּחֲזָרָה

וַיְהִי לוֹ צְרוֹר־הַכֹּפֶר כִּתְשׁוּרָה גְמוּרָה.

וְאָז שׁוּב נָשְׁבָה הָרוּחַ נִמְרָצוֹת

וְהֵשִׁיבָה אֶת כָּל אַבְקַת הַכֹּפֶר מֵהַחוּצוֹת

אֶל תּוֹךְ הַשַּׂק שֶׁבַּזָּוִית – כְּחַשְׁרַת נוֹצוֹת…

מֵאָז הָיָה הַחֶנְוָנִי הָעֲרָבִי יָשָׁר וְנֶאֱמָן

וְלֹא רִמָּה אִישׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא עִוֵּר, חֵרֵשׁ וְקָטָן.

---

פַּעַם אַחַת הֵמִיר יְהוּדִי אֶחָד אֶת דָּתוֹ

וְנַעֲשָׂה מֻסְלְמִי.

וְלָמָּה הֵמִיר אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת דָּתוֹ?

כְּדֵי לְהִתְחַנֵּף לַמֶּלֶךְ וְלִהְיוֹת לוֹ לְיוֹעֵץ.

וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָר יוֹעֵץ רָצָה לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד

בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק עַל כִּסְאוֹ.

מֶה עָשָׂה? הֵסִית אֶת הַמֶּלֶךְ לְהָצִיק לַיְּהוּדִים.

אָמַר לוֹ:

– רְאֵה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, גַּם רְאֵה

אֶת הַיְּהוּדִים הָרַבְרְבָנִים הָאֵלֶּה,

הֵם חוֹשְׁבִים עַצְמָם לַחֲכָמִים בָּעוֹלָם

וּמְכַנִּים אֶת עַצְמָם “עַם־הַסֵּפֶר”!

יְבַקֵּשׁ נָא, הוֹד־מַלְכוּתוֹ, מֵהַיְּהוּדִים

לְהָבִיא לְפָנֶיךָ יְהוּדִי אֶחָד,

שֶׁיִּהְיֶה פָּרָשׁ־וְהוֹלֵךְ־רֶגֶל,

עָרֹם־וְלָבוּשׁ, בּוֹכֶה־צוֹחֵק…

הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ מֵעְַצַת יוֹעֲצוֹ הַמּוּמָר

וְהִכְרִיז בְּאָזְנֵי הַיְּהוּדִים,

שֶׁיָּבִיאוּ פָּרָשׁ וְהוֹלֵךְ־רֶגֶל,

עָרֹם וְלָבוּשׁ, בּוֹכֶה וְצוֹחֵק.

וְהָיָה אִם לֹא יוּבָא לְפָנָיו יְהוּדִי כָּזֶה

תּוֹךְ יָמִים שְׁלשָׁה – אַחַת דָּתָם לָמוּת.

לֹא מָצְאוּ הַיְּהוּדִים בֵּינֵיהֶם יְהוּדִי כָּזֶה.

הִכְרִיזוּ צוֹם וְהִתְפַּלְלוּ יוֹמָם וָלַיְלָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא לְבֵית־הַכְּנֶסֶת יְהוּדִי אֶחָד, אוֹרֵחַ.

רָאָה שֶׁהֵם עֲטוּפֵי טַלִּיתוֹת וּבוֹכִים מָרָה

וּמִתְפַּלְּלִים תְּפִלּוֹת מְיֻחָדוֹת לְשָׁעָה שֶׁל גְּזֵרָה.

שָׁאַל אוֹתָם, מַהִי הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם.

סִפְּרוּ לוֹ אֶת דְּרִישַׁת הַמֶּלֶךְ

שֶׁמְּקוֹרָהּ בְּלִבּוֹ הָרָשָׁע שֶׁל הַמּוּמָר־לְהַכְעִיס.

הִרְגִּיעַ אוֹתָם וְאָמַר:

– אֲנִי אָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶעֱשֶׁה כְּבַקָּשָׁתוֹ.

לְמָּחֳרַת, הוּא הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַמְּיֹעָד בַּגְּזֵרָה,

הוֹדִיעוּ הַיְּהוּדִים לַמֶּלֶךְ,

שֶׁהֵם מְבִיאִים לְפָנָיו אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

אָסְפוּ הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצוֹ אֶת הַשָּׁרִים

וְאֶת כָּל נִכְבְּדֵי הָעִיר וְאוֹרְחִים אֲחֵרִים

לִרְאוֹת אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן.

בָּא הַיְּהוּדִי, פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו

וְהִתְעַטֵּף בְּרֶשֶׁת־דַיָּגִים;

אַחַר־כָּךְ רָכַב עַל קָנֶה

וּלְבַסּוֹף אָכַל בָּצָל, צָחַק וּבָכָה…

מָחֲאוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל שָׁרָיו וְאוֹרְחָיו כַּפַּיִם

וְהַמּוּמָר נָעַץ עֵינָיו בָּרִצְפָּה

וְהוּא אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.

שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִי:

– מַה תְבַקֵּשׁ בְּנִי, בַּעֲבוּר שַׁעֲשׁוּע־נַפְשֵׁנוּ?

הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי:

– הַרְשֵׁה נָא לִי אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי

לִשְׁאֹל אֶת יוֹעַצְךָ שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת

וְאִם לֹא יֵדַע לְהָשׁיב,

אַחַת דָּתוֹ לָמוּת, כָּעֵצָה הָרָעָה אֲשׁר יָעַץ

עַל אֶחָיו, עַצְמוֹ וּבְשָׁרוֹ, הַיְּהוּדִים.

הֵשׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ:

– שְׁאַל, בְּנִי.

שָׁאַל הַיְּהוּדִי אֶת הַמּוּמָר:

– מַדּוּעַ שָׁחֹר עוֹרוֹ שׁל הַכּוּשִׁי?

– מַדּוּעַ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִמִּזְרַח וְתִשְׁקַע בַּמַּעֲרָב?

– מַדּוּעַ אֵין הַפִּרְדָּה מַמְלִיטָה וְלָדוֹת?

לֹא הָיְתָה לַמּוּמָר תְּשׁוּבָה בְּפִיו.

נָתַן הַמֶּלֶךְ אֶת הַמּוּמָר בִּידֵי הַיְּהוּדִים.

מֶה עָשׂוּ בּוֹ?

הֶעֱלוּ אוֹתוֹ לְפִסְגַּת הַר גָּבוֹהַּ,

קָשְׁרוּ אוֹתוֹ לְסוּס־אַבִּיר

וְשִׁלְּחוּהוּ בִּדְהָרָה לְכָל הָרוּחוֹת…

---

הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה יְהוּדִיָה עֲנִיָּה

וְהִיא אַלְמָנָה וְלָה עֲשָׂרָה יְלָדִים.

הִתְקָרֵב הַפֶּסַח וְלָהֶם אֵין מְאוּמָה,

לֹא מַאֲכָל לֶאֱכֹל, לֹא מַשְׁקֶה לִשְׁתּוֹת

לֹא כֵּלִים לְפֶסַח וְאַף לֹא בְּגָדִים לִלְבּשׁ.

נִקְּתָה הָאִשָּׁה אֶת הַבַּיִת, עַד שֶׁהָיָה נוֹצֵץ וּבוֹהֵק.

הִפְשִׁיטָה מֵעַל יְלָדֶיהָ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמְּרֻפָּטִים

וְיָרְדָה אֶל הַנַּחַל לְכַבְּסָם לִכְבוֹד הַפֶּסַח.

בְּעוֹדָהּ יוֹשֶׁבֶת וּמְכַבֶּסֶת,

נִגַּשׁ אֵלֶיהָ יְהוּדִי זָקֵן וְשָׁאַל אוֹתָהּ:

– מַה מַּעֲשַׂיִךְ, יְהוּדִיָּה?

– אֲנִי מְכַבֶּסֶת אֶת בִּגְדֵי יְלָדַי לִכְבוֹד הַפֶּסַח.

– וּבֵיתֵךְ כְּבָר כָּשֵׁר לְפֶסַח?

– כֵּן…

– וְכִבְשָׂה יֵשׁ לָךְ לִסְעֻדַּת פֶּסַח?

חָשְׁבָה הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא נָאֶה שֶׁתִּתְאוֹנֵן

עַל עָנְיָהּ בִּפְנֵי אִישׁ זָר וְהֵשִׁיבָה:

– כֵּן…

– וְכֵלִים לְפֶסַח יֵשׁ לָךְ?

– כֵּן…

– וּבְגָדִים חֲדָשׁים יֵשׁ לִילָדַיִךְ וְלָךְ?

– כֵּן…

– כֵּן יְהִי רָצוֹן – אָמַר הַזָּקֵן,

קְחִי, אִשָּׁה, מַטְבֵּעַ וּקְנִי עוֹד מַשֶּׁהוּ לִכְבוֹד הֶחָג.

רָצְתָה הָאִשָּׁה לְסָרֵב, אֲבָל לֹא הִסְפִּיקָה,

כִּי נֶעְלַם הַזָּקֵן וּבְיָדָהּ – מַטְבֵּעַ זָהָב נוֹצֵץ.

שָׁבָה לְבֵיתָהּ וְרָאֲתָה שֶׁהַבַּיִת מָלֵא כָּל טוּב,

מַצּוֹת, דָּגִים וְיַיִן,

שֶׁמֶן, פֵּרוֹת וִירָקוֹת וּמִגְדָּנוֹת לָרֹב.

בָּאֲרוֹנוֹת בְּגָדִים – נַעֲלַיִם, צְעִיפִים וּשְׂמָלוֹת

וּבַחוּץ עוֹמֶדֶת כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה וּמְלַחֶכֶת עֵשֶׂב…

שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט אֶת הַכֶּבֶשׂ וְהָיוּ לָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ

כָּל צָרְכֵי הַפֶּסַח שְׁפָעִים,שְׁפָעִים,

וְעוֹד לָהּ מַטְבֵּעַ הַזָּהָב הַיָּקָר…

וְלָאִשָּׁה שְׁכֵנָה עֲשִׁירָה, מִרְשַׁעַת וְקַנָּאִית.

וְעַל יַד בֵּיתָהּ –

כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה רוֹעָה בָּעֵשֶׂב, לִקְרַאת פֶּסַח.

רָאֲתָה שֶׁלִּשְׁכֶנְתָּהּ הָעֲנִיָּה יֵשׁ לְפֶתַע כָּל טוּב.

שָׁאֲלָה הָעֲשִׁירָה אֶת שְׁכֶנְתָה הָעֲנִיָּה

– כֵּיצַד זֶה הִתְהַפֵּךְ עָלַיךְ גּוֹרָלֵךְ לְפֶתַע, לְטוֹבָה?

סִפְּרָה לָהּ הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה בַּזָּקֵן.

יָרְדָה הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה לַנַּחַל

וּבְיָדָהּ עֲרֵמַת בְּגָדִים יְשָׁנִים לִכְבִיסָה.

הוֹפִיעַ אֵלֶיהָ אוֹתוֹ זָקֵן.

שָׁאַל אוֹתָהּ:

מָה אַתְּ מְכַבֶּסֶת אִשָּׁה?

– אֶת בִּגְדֵי יְלָדַי, לִקְרַאת פֶּסַח! –

הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה.

– וּבֵיתֵךְ כְּבָר כָּשֵׁר לְפֶסַח?

– לֹא…

– וְכִבְשָׂה לְפֶסַח כְּבָר יֵשׁ לָךְ?

– לֹא…

– וְכֵלִים לְפֶסַח כְּבָר יֵשׁ לָךְ?

– לֹא…

– וּבְגָדִים חֲדָשׁים לָךְ וְלִילָדַיִךְ?

– לֹא…

– כֵּן, יְהִי רָצוֹן – הֵשִׁיב לָהּ הַזָּקֵן – שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ…

שָׁבָה הָאִשָּׁה לְבֵיתָהּ

וְהִנֵּה כָּל הוֹנָהּ וְטוּב בֵּיתָהּ – פָּרְחוּ וְאֵינָם.

אֲפִלּוּ הָכִּבְשׁה הָרוֹעָה בָּעֵשֶׂב, גַּם הִיא פָּרְחָה וְנֶעֶלְמָה…

וּמִי הָיָה אוֹתוֹ זָקֵן וְאֵיזֶה הוּא?

הָיָה זֶה אֵלִיהוּ הַנָּבִיא הַזָּכוּר לַטּוֹב,

הָאוֹהֵב אֶת הַעֲנִיּים וְהַמִּסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט

וְאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הָעֲשִׂירִים שֶׁעֵינָם צָרָה

וְלִבָּם מְכֻוָּץ כְּאֶגְרוֹף־רֶשַׁע…

---

לְאֹרֶךְ חוֹף הָעִיר מִינְסוֹרְטָה שֶׁבְּאֶרֶץ לוּב

דָּגִים יֵשׁ, דְּגֵי אַמְנוּן וַאֲחֵרִים, בְּשֶׁפַע רַב.

הָיוּ הַדַּיָּגִים הָעֲרָבִים דָּגִים בְּעֶזְרַת חֹמֶר נֶפֶץ

וְהַיְּהוּדִים – בִּרְשָׁתוֹת שֶׁהֵטִילוּ לַיָּם.

בֵּין הַדַּיָּגִים הַיְּהוּדִים הָיָה דַיָּג אֶחָד רַב־אָמַּן,

דַּאבּוּשׁ שְׁמוֹ.

הָיָה דַאבּוּשׁ מֻמְחֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּהַכָּרַת הַיָּם,

בְּמוֹעֲדֵי לַהֲקוֹת הַדָּגִים וּבִמְלֶאכֶת הַדַּיִג,

אֲבָל סִירָה מִשֶּׁלוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ.

רָצוּ הָעֲרָבִים לְהִפָּטֵר מִדָּאבּוּשׁ.

מֶה עָשׂוּ?

הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְסִירָתָם וְהִפְלִיגוּ לְמֶרְחֲבֵי יָם,

שֶׁיְּגַלֶּה לָהֶם שְׂדֵה־דַיִג עָשִׁיר

וְיִתְחַלֵּק עִמָּם, חֵלֶק כְּחֵלֶק, בִּשְׁלַל הַדַּיִג.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לִשְׂדֵה־הַדַּיִג שֶׁהוֹרָה לָהֶם דַאבּוּשׁ

וּפָרְשׂוּ שָׁם אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם,

הִבְחִין דַּאבּוּשׁ פִּתְאֹם בְּדָג עֲנָק הַחוֹלֵף בַּמְּצוּלָה.

קָפַץ דַּאבּוּשׁ מִן הַסִּירָה וְצָלַל בַּמַּיִם,

כְּדֵי לֶאֱחֹז בּוֹ וְהִרְחִיק לִשְׂחוֹת אַחֲרָיו.

מִהֲרוּ הַדַּיָּגִים לְנַוֵּט סִירָתָם אֶל הַחוֹף

בְּהַשְׁאִירָם אֶת דַּאבּוּשׁ עָזוּב לְנַפְשׁוֹ בְּלֶב־יָם.

דַּאבּוּשׁ אָחַז בַּדָּג הָעֲנָק בִּזְנָבוֹ

וְעָלָה מִן הַמְּצוּלָה

עָלָה וְרָאָה שֶׁנֶּעלְמָה הַסִּירָה וְכָל אֲשֶׁר בָּה

וְכִי בּוֹדֵד הוּא וְנֶעֱזָב בְּלֶב־יָם.

שָׂחָה דָאבּוּשׁ, שֶׁחָסֹן הָיָה וּמְנֻסֶּה,

וְנֶאֱבַק בְּגַלִּים אַדִּירִים שֶׁהִתְרוֹמְמוּ מֵעֲבָרִים,

כִּי סְעָרָה הִסְעִירָה אֶת הַיָּם בְּאוֹתָה שָׁעָה.

כּשֶׁהָיָה נֶאֱבָק וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו

אֶת הַמָּוֶת הַקָּרֵב אֵלָיו,

עָלוּ פִּתְאֹם בְּזִכְרוֹנוֹ פְּסוּקִים מִ“שִּׁירַת־הַיָּם”

שֶׁשָּׁר משֶׁה רַבֵּנוּ לְאַחַר נֵס יַם־סוּף.

בּוּר וְעַם־הָאָרֶץ הָיָה דַאבּוּשׁ

וְאֶת מִלּוֹת הַשִּׁיר הָעִבְרִיּוֹת לֹא הֵבִין,

אֲבָל בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל יֵאוּשׁ וּמְצוּקָה

הֵבִין פִּתְאֹם כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁעָלְתָה בְּלִבּוֹ.

– "יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ" – חָשַׁב

וְיָדָיו חוֹתְרוֹת בַּגַּלִּים הַגְּבוֹהִים כַּחוֹמָה

הָעוֹלִים עָלָיו לְהַטְבִּיעוֹ.

– "אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל,

תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי – –" חָשַׁב

וְכָל שְׁרִירָיו כּוֹאֲבִים וּמְתוּחִים

וְהוּא מָלֵא מַיִם וְכִמְעַט רֵיק מֵאֲוִיר,

– “ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד” –

וְהוּא הוּטַל עַל הַחוֹף מִתְעַלֵּף

וְהַדָּג הָעֲנָק בְּיָדוֹ.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מָצְאוּ אֶת דַאבּוּשׁ הַתָּשׁוּשׁ

הִשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ וְהֶחְזִירוּהוּ לְבֵיתוֹ.

בְּאוֹתָה שַׁבָּת, עָלָה דַאבּוּשׁ לַתּוֹרָה

וְאַף כִּי לֹא הָיְתָה זוֹ כְּלָל וּכְלָל “שַׁבַּת שִׁירָה”,

קָרָא דָאבּוּשׁ אֶת הַשִׁירָה וְאַף תִּרְגֵּם אוֹתָהּ

לַלָּשׁוֹן הָעֲרָבִית, שֶׁבָּהּ דִבְּרוּ כָּל הָעֵדָה,

וְהֵם פּוֹעֲרִים פֶּה וְזוֹקְפִים אָזְנַיִם,

מַה קָּרָה לוֹ לְדַאבּוּשׁ הַדַּיָג הֶחָסֹן וְהָאַמִּיץ

שֶׁנַּעֲשָׂה בְּדֶרֶךְ נֵס לְיוֹדֵעַ־תּוֹרָה…

וְאוֹתָם דַּיָּגִים מַה קָּרָה לָהֶם?

בְּאוֹתָהּ סְעָרָה הִתְהַפְּכָה סִירָתָם

וְהֵם צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.

וְאוֹתוֹ דָג עֲנָק מֶה עָשׂוּ בּוֹ?

סְעֻדָּה־שְׁלִישִׁית בִּשְׁעַת מִנְחָה

לְכָל יְהוּדֵי כְּפָרוֹ שֶׁל דַאבּוּשׁ הַדַּיָּג.

לֵאוֹת שִׂמְחָה קָנוּ בְּנֵי הָעֵדָה לְדַאבּוּשׁ

סִירָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה בְּמַתָּנָה

וְהוּא גָמַל לָהֶם בִּשְׁלַל דָּגִים שֶׁכְּמוֹתָם

לֹא יָדַע לָדוּג אף לֹא דַיָּג אֶחָד זוּלָתוֹ.

---

הָיֹה הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְעָשִׁיר אַדִּיר

וְלוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים

צָפָה הָרַב בַּמַּזָלוֹת וְרָאָה

שֶׁטּוֹב מַזָּלָם שֶׁל שְׁנַיִם מִבָּנָיו

וְרַע מַזָּלוֹ שֶׁל בֵּן־זְקוּנָיו.

נָתַן לִשְׁנֵי הַבָּנִים מָמוֹן לְמִסְחָר

וְהֵם הָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים

וּמְבִיאִים יוֹמְיוֹם רְוָחִים נָאִים.

לַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר, לֹא נָתַן הֶחָכָם מָמוֹן,

כִּי יָדַע שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ – יֵרֵד לְטִמְיוֹן.

הִשְׁתּוֹמֵם הַבֵּן עַל אָבִיו

שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ בְּלֹא שִׁוְיוֹן

אֲבָל לֹא הֶעֱלָה הַתִּמָּהוֹן עַל לָשׁוֹן.

שָׁמְעָה אֵשֶׁת הֶחָכָם עַל קִפּוּחַ הַבֵּן הַצָּעִיר,

לָחֲצָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁיְּסַפֵּר לָהּ וְיַבְהִיר

נָהֲגוֹ זֶה, הַמּוּזָר וְהַנָּדִיר.

לָחֲצָה וְלָחֲצָה, עַד שֶׁנֶּעְתַּר לָה הֶחָכָם

וְגִלָּה אָזְנָהּ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ שֶׁל הַקָּטָן.

דָּחַק הַבֵּן בְּאִמּוֹ לְהַסְבִּיר לוֹ הַנִּמּוּק

שֶׁבִּגְלָלוֹ יְקַפְּחוֹ אָבִיו הַטּוֹב, שֶׁלֹּא כַנָּהוּג.

סִפְּרָה הָאֵם לִבְנָה הַצָּעִיר עַל שְׁחֹר־מַזָּלוֹ.

הֶחְלִיט הַבֵּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ,

כִּי לָמַד וְיָדַע הַפָּסוּק “מְשַׁנֶּה מָקוֹם מְשַׁנֶּה מַזָּל”…

לקָח הַבָּחוּר אֶת מֵיטַב בְּגָדָיו וְהַיָּפִים בַּנְּעָלַיִם,

יָצָא לַדֶּרֶךְ וּפָגַשׁ בְּשַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים.

הִצְטָרֵף אֵלֶיהָ וְצָעַד עִמָּהּ לְאַט לְאַט.

הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה יוֹם וְעוֹד יוֹם, עַד לֵיל שַׁבָּת.

פָּרַשׁ הַבֵּן מִן הַשַּׁיָּרָה,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת

וְנִשְׁאַַר לְבַדּוֹ בְּלֵב הַיְּשִׁימוֹן.

פִּתְאֹם הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה בָּאֲפֵלָה,

וְאֹזֶן הַבָּחוּר שָׁמְעָה קוֹל תְּפִלָּה…

הִתְבּוֹנֵן עַל יְמִינוֹ, הִתְבּוֹנֵן עַל שְׂמֹאלוֹ,

וְרָאָה בֵּית־כְּנֶסֶת זוֹהֵר מִמּוּלוֹ.

נִכְנַס פְּנִימָה וּבֵרַךְ אֶת הַמִתְפַּלְּלִים הָרוֹנְנִים,

– שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה עֲלֵיכֶם, יְהוּדִים רַחֲמָנִים!

הֵשׁיבוּ לוֹ: – בָּרוּךְ אַתָּה יְהוּדִי בַּדַּאי בְּשֵׁם אַשְׁמְדַאי…

חָרַד הַבָּחוּר וְחָשְׁכוּ עֵינָיו,

כִּי הֵבִין שֶׁנָּפַל בֵּין שֵׁדִים וְעָנְיוֹ רַב…

הוֹצִיא הַבָּחוּר מִתַּרְמִילוֹ אֶת הַתְּפִלִּין הָכֵן,

וּבָרְחוּ כָּל אוֹתִיּוֹתָיו כְּצִפֳּרִים מִן הַקֵּן.

אָז הִגִּישׁ לוֹ שֵׁד יַיִן וְצִוָּה עָלָיו:

– שְׁתֵה וְקַדֵּשׁ!

אֲבָל הַבָּחוּר שֶׁצָּמֵא הָיָה וְיָבֵשׁ

הִתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ, אֶת הַיַּיִן שָׁפַךְ וּמִלְמֵל:

– שְׁמַע־יִשְׂרָאֵל…

מִיָּד הִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה נוֹרָאָה בַּכֹּל

וְרַק קִיר מִזְרָח

כַּשֶּׁמֶשׁ זָרַח

בִּשְׁלַל צִבְעֵי קֶשֶׁת וַחֲזִיזִים בּוֹרְקִים

וְטִפּוֹת הַיַּיִן הַשָּׁפוּךְ

הָיוּ לְשַׁלְשְׁלָאוֹת עַל־יְדֵי הַמַּזִּיקִים…

בָּכוּ הַשֵּׁדִים לִפְנֵי הַצָּעִיר וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים:

– אָנָא, שַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מִכְּבָלֵינוּ

וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ!

הֵשִׁיב לָהֶם:

– לֹא אֲשַׁחְרֵר אֶתְכֶם,

עַד שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּיכֶם,

מָה הֵם אוֹתָם חֲזִיזִים בּוֹרְקִים

בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

בְּכֹתֶל־מִזְרָח שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה,

דְּמוּי בֵּית־הַכְּנֶסֶת?

הֵשִׁיבוּ לוֹ הַשֵּׁדִים וְהַמַּזִּיקִים:

– מַזָּלוֹת בְּנֵי אָדָם הֵם הַחֲזִיזִים הַבּוֹרְקִים.

– וְהֵיכָן מַזָּלִי שֶׁלִּי? – – נִזְעַק הַבָּחוּר

– הִנֵּה שָׁם, הַבֵּט, הַמַּזָּל הַשָּׁחֹר…

– וְשֶׁל מִי הַמַּזָּל הַהוּא, הַמַּבְהִיק בַּמַּזָלוֹת? –

הוֹרָה הַבָּחוּר עַל מָקוֹם בַּקִּיר,

בַּעַל אוֹר מְיֻחָד כְּכוֹכָב מַזְהִיר.

אָמְרוּ לוֹ:

– שֶׁל נַעֲרָה אַחַת שֶׁזּוֹהֵר מַזָּלָהּ כַּשַּׁחַר…

אָמַר לָהֶם:

– אִם תְּבִיאוּנִי אֶל נַעֲרָה זוֹ בִּן־רֶגַע

אֲשַׁחְרֵר אֶתְכֶם כֻּלְכֶם בְּלֹא כָּל פֶּגַע!

נִרְדַּם בֶּן הֶחָכָם וְיָשַׁן שְׁנַת יְשָׁרִים

וְהִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהוּא מֻטָּל לִפְנֵי שְׁנֵי שְׁעָרִים.

קָם וְדָפַק בַּשְּׁעָרִים בִּשְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו

וְנַעֲרָה יָפָה נִזְעֲקָה לְקוֹל דְּפִיקוֹתָיו.

פָּתְחָה אֶחָד מִן הַשְּׁעָרִים לִקְרָאתוֹ

וְשָׁאֲלָה לְחֶפְצוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ.

– אֶת אָבִיךְ מְחַפֵּשׂ אֲנִי, יָפָתִי! – אָמַר הַבָּחוּר.

– וְלָמָּה זֶה דָרוּשׁ לְךָ אָבִי, אוֹרֵחַ הָדוּר?

– לְבַקֵּשׁ אֶת יָדֵךְ וְאֶת מַזָּלֵךְ

– וְלִמְצֹא אֶת אָשְׁרִי קָלוּעַ בְּאָשְׁרֵךְ…

הִכְנִיסָה הַנַּעֲרָה הַיָּפָה

אֶת בֵּן הֶחָכָם לִפְנֵי אָבִיהָ, אֲדוֹנָהּ,

וְעַד מְהֵרָה נָתְנָה בְּיָדוֹ אֶת יָדָה הָעֲדִינָה

וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה טוֹבָה וְנֶאֱמָנָה.

הִתְעָרְבוּ מַזְּלוֹתֵיהֶם וְהָיוּ לְאֶחָד

וְאִם עֲדַיִן לֹא מֵתוּ, אֶפְשָׁר וְיִחְיוּ לָעַד…

---

אַחַד הַוָּאדִיּוֹת הַגְּדוֹלִים בִּטְרִיפּוֹלִי הוּא וָאדִי לַמְגִ’ינִין.

כַּאֲשֶׁר גּוֹאִים מֵימָיו, עַד עֶצֶם הַיּוֹם,

שׁוֹטְפִים מֵימָיו שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְזוֹרְעִים הֶרֶס וַאֲבָדּוֹן.

פַּעַם אַחַת, בְּסוֹף הַחֹרֶף, גָּאוּ מֵי הַוָּאדִי.

הַמַּיִם שָׁטְפוּ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף לְעֵבֶר בֵּית־הַקְּבָרוֹת

שֶׁל הַיְּהוּדִים, יוֹשְׁבֵי טְרִיפּוֹלִי רַבָּתִי.

סַכָּנַת הֶרֶס נִשְׁקְפָה לַמַּצֵּבוֹת וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹת הַנִּקְבָּרִים.

אוֹתוֹ שִׁטָּפוֹן – בַּלַּיְלָה הֵחֵל.

שׁוֹמֵר־הַלַּיְלָה, מֻחַמַד שְׁמוֹ,

שָׁמַע אֶת קוֹל הַזֶּרֶם הַקָּרֵב וּבָא.

עָלָה עַל גֶּדֶר בֵּית־הַקְּבָרוֹת וְצָפָה בַּשִּׁטָּפוֹן

וְכָל עַצְמוֹתָיו רוֹעֲדוֹת מִפַּחַד.

פִּתְאֹם הִבְחִין בִּשְׁתֵּי דְמֻיּוֹת עוֹמְדוֹת

וְמְכַוְּנוֹת בְּיָדָן אֶת זֶרֶם הַוָּאדִי כָּךְ,

שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לִתְחוּם בֵּית־הַקְּבָרוֹת.

וּבֶאֱמֶת, סַב הַזֶּרֶם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ,

זָרַם דֶּרֶךְ הַשּׁוּק הַגָּדוֹל,

הָרַס בָּתִים וּכְרָמִים לָרֹב.

וּלְבֵית־הַקְּבָרוֹת לֹא אֻנָּה כָּל רַע.

הַשּׁוֹמֵר הָעֲרָבִי, מֻחֲמַד, הִתְחִיל מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם

לַעֲבֹר בְּחוּצוֹת טְרִיפּוֹלִי וּלְהַכְרִיז:

– “לָא דִין, אֶלָּא דִין אַלְיַהוּד!”

(אֵין תּוֹרַת אֱמֶת, אֶלָּא תּוֹרַת הַיְּהוּדִים)

וְכָךְ עָשָׂה עַד יוֹם מוֹתוֹ.

---

הָיֹה הָיָה יְהוּדִי בִּטְרִיפּוֹלִי, שַׁאבּוּק שֶׁמוֹ,

עָנִי וַחֲסַר־כֹּל.

נִזְכַּר הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁחָב לוֹ חוֹב.

יָצָא מִבֵּיתוֹ וּמֵעִירוֹ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אָדָם,

כְּדֵי שֶׁיִּגְבֶּה מִמֶּנּוּ הַחוֹב

וְיִקְנֶה בּוֹ מִצְרָכִים לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

חִפֵּשׂ בָּעֲיָרוֹת וּבַכְּפָרִים וְלֹא מְצָאוֹ.

וּבֵינְתַיִם בִּקֵּשׁ עֲבוֹדָה לְמִחְיָתוֹ.

בָּא לְאִכָּר אֶחָד וּבִקֵּשׁ עֲבוֹדָה בְּשָׂדֵהוּ.

אָמַר לוֹ הָאִכָּר:

– מַה תִּרְצֶה בַּעֲבוּר עֲבוֹדָתְךָ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה?

מַשְׂכֹּרֶת, אוֹ אֲגוֹרָה אַחַת “כְּשֵׁרָה”, מְבִיאָה בְּרָכָה?

– רוֹצֶה אֲנִי בְּמַטְבֵּעַ כְּשֵׁרָה – הֵשִׁיב שַׁאבּוּק.

– הֵיטַבְתָּ לְבַקֵּשׁ, יְהוּדִי – אָמַר לוֹ הָאִכָּר.

עָבְרָה שָׁנָה וְהָאִכָּר נָתַן לְשַׁאבּוּק אֲגוֹרָה כְּשֵׁרָה.

– מַה אֶעֱשֶׂה בָּאֲגוֹרָה? – חָשַׁב שַׁאבּוּק.

חָשַׁב חָשַׁב וְקָנָה שְׁלשָׁה רִמּוֹנִים.

מָצָא שְׁלשָׁה מַלָּחִים שֶׁנָּסְעוּ לִטְרִיפּוֹלִי.

בִּקֵשׁ אוֹתָם שֶׁיִּקְחוּ אֶת הָרִמּוֹנִים אֶל אִשְׁתּוֹ וִילְדָיו.

הִפְלִיגוּ הַמַּלָּחִים בִּסְפִינָתָם, בַּדֶּרֶךְ לִטְרִיפּוֹלִי.

בְּאַחַת מֵעָרֵי הַחוֹף שֶׁבָּהּ נָחֲתוּ,

חָלָה הַמֶּלֶךְ בְּמַחֲלָה קָשָׁה.

הִתְאַסְּפוּ כָּל רוֹפְאָיו לְטַכֵּס עֵצָה וְאָמְרוּ:

– לִשְׁתּוֹת מִיץ רִמּוֹנִים – הִיא־הִיא הָעֵצָה!

חִפְּשׂוּ רִמּוֹנִים וְלֹא נִמְצְאוּ בַּשּׁוּק

וְאַף לֹא בְּבֻסְתְּנֵי הַפְּרִי בְּאוֹתָהּ עִיר.

יָצָא כָּרוֹז לִרְחוֹבוֹת הָעִיר וְקָרָא:

– מִי שֶׁיָּבִיא רִמּוֹנִים לַמֶּלֶךְ,

יְקַבֵּל בִּתְמוּרָה זָהָב וְכֶסֶף וּפְנִינִים

שִׁבְעָתַיִם כְּמִשְׁקַל הָרִמּוֹנִים!

שָׁמְעוּ זֹאת הַמַּלָּחִים וְהֵבִיאוּ לַמֶּלֶךְ אֶת רִמּוֹנֵי שַׁאבּוּק.

שָׁקְלוּ עַל יַד הַמַּלָּחִים כֶּסֶף וְזָהָב וּפְנִינִים.

וְהַמֶּלֶךְ שָׁתָה אֶת הַמִּיץ שֶׁסָּחֲטוּ מִן הָרִמּוֹנִים.

הִגִּיעוּ הַמַּלָחִים הַהֲגוּנִים לִטְרִיפּוֹלִי

וְהֵבִיאוּ לְאֵשֶׁת שַׁאבּוּק וּלְבָנָיו כָּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר.

שָׂמְחָה הָאִשָּׁה בָּאוֹצָר

וְהִצְטַעֲרָה שֶׁלֹּא שָׁב בַּעְלָהּ.

בָּנְתָה לָהּ אַרְמוֹן וְיָשְׁבָה בּוֹ עִם טַפָּהּ

וְהִתְפַּלְּלָה כָּל הַיָּמִים לְשׁוּב בַּעֲלָהּ, נִשְׁמַת אַפָּהּ.

עָבְרָה עוֹד שָׁנָה

וְשַׁאבּוּק קִבֵּל עוֹד “אֲגוֹרָה כְּשֵׁרָה”.

מֶה עָשָׂה?

קָנָה בָּהּ שְׁלשָׁה חֲתוּלִים לְשַׁעֲשֵׂעַ אֶת בָּנָיו,

וּשְׁלָחָם בִּידֵי אוֹתָם מַלָּחִים שֶׁהִזְדַּמְנוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

בְּדַרְכָּם לִטְרִיפּוֹלִי, שׁוּב נָחֲתוּ בְּעִיר הַמֶּלֶךְ.

שָׁמְעוּ הַפַּעַם כָּרוֹז קוֹרֵא בָּרְחוֹבוֹת:

– עַכְבָּרִים מְמַלְאִים אֶת אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ!

כָּל מִי שֶׁיָּבִיא לָאַרְמוֹן חֲתוּלִים,

יִשְׁקְלוּ שִׁקְלֵי כֶּסֶף לְיָדָיו, כְּמִשְׁקַל הַחֲתוּלִים.

הוֹלִיכוּ אֶת שְׁלשֶׁת הַחֲתוּלִים שֶׁל שַׁאבּוּק

לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְקִבְּלוּ שִׁקְלֵי זָהָב כְּמִשְׁקָלָם.

הִגִּיעוּ לִטְרִיפּוֹלִי וּמָסְרוּ גַם אֶת הָאוֹצָר

הַזֶּה לִידֵי הָאִשָּׁה וּבָנֶיהָ,

שֶׁהָיוּ גַם עֲשִׁירִים וּמְאֻשָּׁרִים, גַּם עֲצוּבִים וּמְעֻנִּים,

עַל אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה הַנֶּעְדָּר זֶה שָׁנִים.

כְּשֶׁעָבְרָה שָׁנָה שְׁלִישִׁית, קִבֵּל שַׁאבּוּק גַּם הַפַּעַם

“אֲגוֹרָה כְּשֵׁרָה” אַחַת.

יָצָא לַשּׁוּק לְחַפֵּשׂ דָּבָר תְּמוּרַת אֲגוֹרָה אַחַת.

מָצָא רוֹכֵל שֶׁהִצִּיעַ שָׁלשׁ עֵצוֹת בַּאֲגוֹרָה.

קָנָה שַׁאבּוּק אֶת שְׁלשׁ הַעֵצוֹת.

וְזוֹ הָהַצָּעָה הָרִאשׁוֹנָה:

"זְכֹר כִּי הַמָּוֶת

בָּא עִם הַגִּיל"…

וְזוֹ הָעֵצָה הַשְּׁנִיָּה:

"חַבֵּב וְכַבֵּד כָּל אָדָם,

אִם לָבָן הוּא אִם שָׁחֹר".

וְזוֹ הָעֵצָה הַשְׁלִישִׁית:

"מוּטָב שֶׁתִּתְחָרֵט עַל פֶּשַׁע שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ

מֵאֲשֶׁר עַל פֶּשַׁע שֶׁאָכֵן עָשִׂיתָ".

אָז הֶחְלִיט שַׁאבּוּק שֶׁהִגִּיעָה גַם הִגִּיעָה הַשָּׁעָה,

לָשׁוּב אֶל עִירוֹ, אֶל בֵּיתוֹ,

אֶל יְלָדָיו וְאֶל אִשְׁתּוֹ.

בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, פָּגַשׁ שַׁיֶּרֶת עַרָבִים.

בִּקֵשׁ אוֹתָם לְצָרְפוֹ אֲלֵיהֶם וְהִסְכִּימוּ לְבַקָּשָׁתוֹ.

כַּאֲשֶׁר אָזְלוּ הַמַּיִם בְּנֹאדוֹתֵיהֶם,

וְהִגִּיעוּ לִבְאֵר אַחַת,

צִוּוּ עַל שַׁאבּוּק לָרֶדֶת אֶל הַבְּאֵר

לִשְׁאֹב לָהֶם מַיִם.

קָשְׁרוּ בְּחֶבֶל אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְשִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבְּאֵר.

הֶעֱלָה לָהֶם דְּלָיֵי מַיִם כְּכָל שֶׁבִּקְּשׁוּ,

עַד שֶׁמִּלְאוּ אֶת כָּל נֹאדוֹתֵיהֶם

חָתְכוּ אֶת הַחֶבֶל,

וְהִשְׁאִירוּ אֶת שַׁאבּוּק בְּתוֹךְ הַבְּאֵר.

הִתְמַלֵּא לֵב שַׁאבּוּק פַּחַד וְיֵאוּשׁ.

פִּתְאֹם נִזְכַּר בָּעֵצָה הָרִאשׁוֹנָה מִשְּׁלשׁ הָעֵצוֹת

שֶׁקָּנָה בָּ“אֲגוֹרָה הַכְּשֵׁרָה”:

“זְכֹר כִּי הַמָּוֶת בָּא עִם הַגִּיל”…

חָשַׁב שַׁאבּוּק:

הֲרֵי אֲנִי עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים

וְאֵין גִּילִי גִּיל־מָוֶת בְּשׁוּם פָּנִים!

הִתְמַלֵּא תִּקְוָה וְהֵבִּיט סְבִיבוֹתָיו בְּתוֹךְ הַבְּאֵר.

הִבְחִין שֶׁמְּנַצְנֵץ מֵאַחַת הַזָּוִיוֹת אוֹר חִוֵּר.

זָחַל בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּבְתוֹךְ הָאֲפֵלָה לְכִוּוּן הָאוֹר.

וְהִנֵּה רָאָה שֶׁקִּיר מַפְרִיד בֵּין הַבְּאֵר לְבֵין הֶחָצֵר.

וּבֶחָצֵר – אוֹר שֶׁמֶשׁ, בֻּסְתָּן מָלֵא פְּרִי

וּבְתוֹכוֹ אַרְמוֹן.

יָצָא מִן הַבְּאֵר אֱל הֶחָצֵר

פָּסַע וְנִכְנַס לְאַרְמוֹן שֶׁפִּתְחוֹ פָּתוּחַ,

כְּמוֹ מַזְמִין הֵלֶךְ עָיֵף וְיָגֵעַ – לָנוּחַ.

נִכְנַס לָאַרְמוֹן וּמָצָא בּוֹ חֶדֶר מָלֵא שַׂקֵּי סֹלֶת,

חֶדֶר שֵׁנִי, מָלֵא כַּדֵי שֶׁמֶן,

חֶדֶר שְׁלִישׁי, מָלֵא כַּדֵּי יַיִן,

חֶדֶר רְבִיעִי דְבֵלֵי תְּאֵנִים וְצִמּוּקִים,

חֶדֶר חֲמִישִׁי גְלִילֵי מֶשִׁי וּקְטִיפָה

חֶדֶר שִׁשִּׁי מְטִילֵי זָהָב וָכֶסֶף…

בַּחֶדֶר הַשְּׁבִיעִי – מָצָא שַׁאבּוּק אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה

פָּנֶיהָ חֲלָקִים וּשְׁחֹרִים כְּשַׁיִשׁ שָׁחֹר וְעָנֹג,

שִׁנֶּיהָ כִּפְנִינִים, וְעֵינֶיהָ – גַחֲלֵי אֵשׁ.

שְׂעַר רֹאשָׁהּ גָּלַשׁ עַל כְּתֵפֶיהָ

בְּתַלְתַּלִּים שְׁחֹרִים כְּפֶחָם –

וְהִיא מֵינִיקָה תִּינוֹק מְכֹעָר, שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי הַקּוֹף…

נִזְכַּר שַׁאבּוּק בָּעֵצָה הַשְׁנִיָּה שֶׁקָּנָה בָּ“אֲגוֹרָה הַכְּשֵׁרָה”;

"חַבֵּב וְכַבֵּד כָּל אָדָם,

אִם לָבָן הוּא אִם שָׁחֹר"…

מִיָּד קָרָא בְּקוֹל רָם:

– שָׁלוֹם עָלַיִךְ, גְּבֶרֶת יְפֵהפִיָּה וְתִינוֹק שֶׁאֵין מָשָׁל לְיָפְיוֹ!

שָׂמְחָה הָאִשָּׁה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה,

נָתְנָה בְּשַׁאבּוּק מַבָּט מָלֵא תּוֹדָה וְהֵשִׁיבָה:

שָׁלוֹם לְךָ אוֹרֵחַ יָקָר, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ

עַד שֶׁיָּשׁוּב בַּעֲלִי, רֹאשׁ שׁוֹדְדֵי אֶרֶץ לוּב,

וְיִשְׁמַע מַה בְּפִיךָ!

עוֹד הִיא מְדַבֶּרֶת, וְהַבַּעַל קָרָא מִן הֶחָצֵר:

– רֵיחַ אָדָם זָר עוֹלֶה בְּאַפִּי, אִשָּׁה!

– הֵיטַבְתָּ לְהָרִיחַ, בַּעְלִי יַקִּירִי – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה –

אִישׁ טוֹב־לֵב בָּא לְבֵיתֵנוּ לְהִתְאָרֵחַ.

נִכְנַס הַשּׁוֹדֵד לְבֵיתוֹ,

וְהוּא כּוּשִׁי חָסֹן כָּאֶרֶז

וְעֵינָיו מְזָרוֹת אֵימִים…

קָם שַׁאבּוּק מֵרִבְצוֹ,

שָׁב וְהִשְׁתַּחֲוָה לַשּׁוֹדֵד אַפַּיִם וְקָרָא:

– בָּרוּךְ שׁוּבְךָ אֶל בֵּיתךָ,

אֲדוֹנִי, רַב הַחֶסֶד וְהֶהָדָר,

מַה יָּפִים וּנְעִימִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם,

אֵין בָּאָרֶץ כֻּלָּהּ נֶהְדָּרִים כְּמוֹתְכֶם!

ציור 6

יָשְׁבוּ יַחַד, הַשּׁוֹדֵד הַגָּדוֹל וְשַׁאבּוּק הַמִסְכֵּן,

וְהִשְׁתָּעוּ יַחְדָּו, אָכְלוּ וְשָׁתוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה.

סִפֵּר שַׁאבּוּק לַשּׁוֹדֵד אֶת סִפּוּרוֹ

וְהַכּוּשׁי הִרְגִּיעוֹ בְּאָמְרוֹ לוֹ:

– אַל תְּפְחֵד, יְהוּדִי,

אֲנִי הָאִישׁ אוֹצִיא אוֹתְךָ מִן הַבְּאֵר!

נָתְנוּ בְּנֵי הַזּוּג הַכּוּשִׁים לְיַד שַׁאבּוּק

סַל מָלֵא פֵּרוֹת, הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵהַבְּאֵר

וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ בִּבְרָכוֹת לְדַרְכּוֹ.

הָלַךְ שַׁאבּוּק בְּדֶרֶך־לֹא־דֶרֶךְ בְּמִדְבַּר תַּלְאוּבוֹת,

עָלָה הָרִים, יָרַד גֵּיאָיוֹת,

עַד שֶׁהִגִּיעַ לַיְלָה אֶחָד לִמְבוֹאוֹת עִירוֹ, טְרִיפּוֹלִי.

הִתְקָרֵב בַּחֲשַׁאי לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ בֵּיתוֹ,

וְהִנֵּה אֵין מִמֶּנּוּ זֵכֶר

וּבִמְקוֹמוֹ מִתְנַשֵּׂא – אַרְמוֹן תִּפְאֶרֶת…

חָשַׁב שַׁאבּוּק בְּלִבּוֹ:

– הִנֵּה שָׁכְחָה אוֹתִי אִשְׁתִּי

וְנִשְּׂאָה לְאִישׁ עָשִׁיר…

הִתְמַלֵּא לִבּוֹ כְּאֵב וְאֵשׁ נְקָמָה:

– אֶרְצַח אֶת הַבּוֹגֶדֶת, אֶשְׁפֹּךְ אֶת דָּמָהּ!

לְפֶתַע צָצָה בְּמֹחוֹ הָעֵצָה הַשְּׁלִישִׁית, הַנּוֹתֶרֶת

שֶׁקָּנָה בָּ“אֲגוֹרָה הַכְּשֵׁרָה”:

"מוּטָב שֶׁתִּתְחָרֵט עַל פֶּשַׁע שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ,

מֵאֲשֶׁר עַל פֶּשַׁע שֶׁאָכֵן עָשִׂיתָ"…

הִתְגַּנֵּב וְעָלָה עַל רֹאשׁ הָאַרְמוֹן

וְיָשַׁב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה, עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

פִּתְאֹם יָצָא אֶל גַּג הָאַרְמוֹן

עֶלֶם צָעִיר יְפֵה־עֵינַיִם

דּוֹמֶה לְשַׁאבּוּק כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם,

פָּנָה לְכִווּן מִזְרָח, הַצַּד שֶׁבּוֹ הַשַּׁחַר זָרַח,

עָמַד וְנָשָׂא קוֹלוֹ הַמָּתוֹק כִּדְבַשׁ בִּתְפִלָּה וּרְנָנָה.

הֵבִין שַׁאבּוּק, כִּי בְּנוֹ הַבְּכוֹר הוּא,

עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ…

אָמַר שַׁאבּוּק בְּלִבּוֹ:

– טָעִיתִי, זֶהוּ בֵּיתִי, כָּאן בָּנַי נֶאֱמָנַי,

רָאוּי הוּא שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי רִאשׁוֹנָה –

אִשְׁתִּי הַנֶּאֱמָנָה.

יָרַד לָאַרְמוֹן בַּסֵּתֶר,

רָחַץ בַּחֲדַר הָרַחְצָה

וְלָבַשׁ בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּאַמְתַּחְתּוֹ

וְכָךְ, רָחוּץ וְנִנּוֹחַ הִתְוַדַּע אֶל אִשְׁתּוֹ…

שָׂמְחָה הָאִשָּׁה וְשָׂמְחוּ הַבָּנִים

בָּאוֹרֵחַ הַשָּׁב מִמֶּרְחָקִים נַעֲלָמִים..

שָׁאַל שַׁאבּוּק אֶת אִשְׁתּוֹ: – מִנַּיִן הָאַרְמוֹן

וְכָל הַכְּבֻדָה אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ?

אָמְרָה לוֹ:

– הֲלֹא כָּל אֵלֶּה קָנִיתִי

בָּאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ לִי!

הֵבִין שַׁאבּוּק שֶׁהֵבִיאוּ הַמַּלָּחִים

אֶת פִּדְיוֹן הַמַּתָּנוֹת שֶׁשָּׁלַח בִּידֵיהֶם, הָרִמּוֹנִים וְהַחֲתוּלִים

שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדָם, בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא, אוֹצָרוֹת גְּנוּזִים.

חָיוּ לָהֶם שַׁאבּוּק וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁלשֶׁת בְּנֵיהֶם בְּאֹשֶׁר וּבְעשֶׁר,

כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה

וְהַלְוַאי וְיִשָּׁאֵר גַּם לָנוּ הַשּׁוֹמְעִים,

גַּם קְצָת מִזֶּה וּקְצָת מִזֶּה…

---

בָּעִיר טְרִיפּוֹלִי וּבְנוֹתֶיהָ, הָעֲיָרוֹת הַפְּזוּרוֹת סְבִיבָהּ,

נְהוּגִים יְמֵי־שׁוּק, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ.

בִּטְרִיפּוֹלִי – שׁוּק שֶׁל יוֹם ג' – “סוּק תַּלַּת”

בְּזַלִּיטִין – שׁוּק שֶׁל יוֹם ו' – “סוּק גּ’וּמְעָה”

וּבְחוֹמְס – שׁוּק שֶׁל יוֹם ב' – “סוּק תַּנְיָה”.

לְכָל יוֹם שׁוּק בָּאִים אִכָּרֵי הַסְּבִיבָה

וּמְבִיאִים סוּסִים וַחֲמוֹרִים, כְּבָשִׂים וְעִזִּים לִמְכִירָה.

וְהַיְּהוּדִים הָיוּ מְבִיאִים תַּכְשִׁיטִים יָפִים לַשְּׁוָקִים

רְבִידִים, טַבָּעוֹת, שַׁרְשְׁרוֹת וּצְמִידִים

מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת,

כִּי צוֹרְפִים בְּרוּכֵי כַּפַּיִם הָיוּ

וְלֹא הָיוּ יָפִים מִן הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁיָּצְרוּ.

וּבַשְּׁוָקִים – הַדּוּכָנִים סְדוּרִים אֲזוֹרִים־אֲזוֹרִים,

כָּל אֵזוֹר וְהַסְּחוֹרָה הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ

וּבְכָל אֵזוֹר – פֻּנְדָּקִים מְלֵאִים עַם רַב.

כָּאן יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיַעַסְקוּ בְּמִקָּח וּמִמְכָּר.

בַּעֲלֵי הַפֻּנְדָקִים הָיוּ רֻבָּם יְהוּדִים

וְהָיוּ אָמָּנִים גַּם בְּבִשּׁוּל, טִגּוּן וַאֲפִיָּה

וְהָעַרָבִים אוֹהֲבִים מַאַכְלֵיהֶם אַהֲבָה רַבָּה:

אֶת הַדָּגִים הַמְּתֻבָּלִים בְּפִלְפֵּל, וְאֶת הַ“חֲרִימִי”

וְאֶת הַ“קּוּסְקוּס”, וְאֶת מִינֵי הַבָּשָׂר וְהַיְּרָקוֹת.

יוֹם אֶחָד נִכְנַס עֲרָבִי לְפֻנְדָּקוֹ שֶׁל שַׁבְּתַאי חַלְפון.

הוּא¹ הִתְיַשׁב לְיַד שֻׁלְחַן קָרוֹב לְשֻׁלְחַן בַּעַל הַפֻּנְדָּק

זָלַל צַלַּחַת אַחֲרֵי צַלַּחַת מַטְעָמִּים מְשֻׁבָּחִים

כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה כַּד מָלֵא מִיץ עֲנָבִים, כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

כָּךְ זָלַל וְסָבָא שָׁעוֹת רַבּוֹת וְלֹא קָם מִמְּקוֹמוֹ.

לְבַסּוֹף, נִגַּשׁ בַּעַל הַפֻּנְדָּק הַיְּהוּדִי

אֶל הַזּוֹלֵל וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תַשְׁלוּם.

לֹא הָיְתָה לָעֲרָבִי אַף לֹא פְּרוּטָה אַחַת בְּכִיסוֹ.

נָתַן עָלָיו הַיְּהוּדִי בְּכָל קוֹלוֹ וְכָל מְאֹדוֹ,

וְהָיוּ כָּל אוֹרְחֵי הַפֻּנְדָּק עוֹמְדִים לְצִדּוֹ.

הָיָה שָׁם בֵּין הָאוֹרְחִים צוֹרֵף יְהוּדִי,

יִצְחָק עַמִּירָה שְׁמוֹ,

אִישׁ עָשִׂיר וְנִכְבָּד.

שָׁאַל אֶת הַפֻּנְדְּקַאי:

– כַּמָּה צָרִיךְ פַּלָּח זֶה לְשַׁלֵּם לְךָ?

הֵשִׁיב לוֹ שַׁבְּתַאי חַלְפוֹן, הַפֻּנְדְּקַאי:

– חֲמִשָּׁה־עָשָׂר גְּרוּשׁ, נִכְבָּדִי!

שִׁלֵּם הַצּוֹרֵף לַפֻּנְדְּקַאי.

וְהַפַּלָּח שָׁאַל אֶת הַצּוֹרֵף:

– יְהוּדִי, מַה שִּׁמְּךָ וְאֵדָעֵהוּ?

אָמַר לוֹ הַצּוֹרֵף אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק עַמִּירָה,

וְגַם אֶת מְקוֹם מְגוּרָיו אָמַר לוֹ.

אָמַר לוֹ הַפַּלָּח:

– אֲדוֹנִי, טוֹבָה גְדוֹלָה עָשִׂיתָ לִי

לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָהּ וְאוֹתְךָ לְעוֹלָם,

וְעַתָּה, כַּבְּדֵנִי עוֹד גַּם בְּסִיגָרִיָּה אַחַת!

קָנָה הַצּוֹרֵף קֻפְסַת סִיגָרִיוֹת לַפַּלָּח.

– הַלְוַאי וְנִתְרָאֶה בְּיוֹם שָׁחֹר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁמֶשׁ…

אָמַר הַפַּלָּח לַצּוֹרֵף וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

הִשְׁתּוֹמֵם הַצּוֹרֵף וְהִצְטַעֵר עַל דִּבְרֵי הַפַּלָּח

שֶׁנִּשְׁמְעוּ בְּאָזְנָיו כְּדִבְרֵי קְלָלָה וְתָהָה עָלָיו בִּלְבָבוֹ.

עָבְרוּ יָמִים, שָׁבוּעוֹת, חֲדָשִׁים, שָׁנִים

וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לֹא נִפְגְשׁוּ פַּעַם נוֹסֶפֶת.

יוֹם אֶחָד הָיָה הַיְּהוּדִי רוֹכֵב בְּשַׁיָּרָה,

לְיוֹם שׁוּק, מִטְרִיפּוֹלִי לְזַלִּיטִין

וְעַל אֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלוֹם נוֹצֵץ.

גַּם לְאַנשֵׁי הַשַּׁיָּרָה הָאֲחֵרִים

הָיוּ תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים וְאוֹצְרוֹת דִּינָרִים.

עִם רֶדֶת הַלַּיְלָה, נִקְרוּ לִפְנֵיהֶם שׁוֹדְדִים

וְגָזְלוּ מִכֻּלָּם הַכֹּל־בַּאֲשֶׁר־לַכֹּל

וְעוֹד רָצוּ גַּם לִרְצֹחַ אֶת הַיְּהוּדִים.

אוֹתוֹ רֶגַע – הִגִּיעַ רוֹכֵב אֶחָד, רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים.

הֶעֱמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּשׁוּרָה

וְשָׁאַל לִשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם…

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, שׁוּב הֶעמִיד כֻּלָּם בְּשׁוּרָה,

פָּנָה אֶל הַצּוֹרֵף, יִצְחָק עַמִּירָה, וְאָמַר לוֹ:

– הַאִם זָכוּר לְךָ פַּלָּח שֶׁאָכַל וְזָלַל בַּפֻּנְדָּק

וְלֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ פְּרוּטָה לְשַׁלֵּם לַפֻּנְדְּקַאי?

– לֹא, אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר מֵאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי! –

הֵשִׁיב הַצּוֹרֵף.

– אוּלַי תִּזְכֹּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי בְּאָזְנֶיךָ:

“הַלְוַאי וְנִתְרָאֶה בְּיוֹם שָׁחֹר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁמֶשׁ”?

– כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אֲדוֹנִי, אַף כִּי לֹא הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתְךָ…

– הִנֵּה, עַכְשָׁו בָּא הַיּוֹם הַשָּׁחֹר הַזֶּה –

אָמַר הַשּׁוֹדֵד – שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר רָצוּ הַשּׁוֹדְדִים,

עוֹשֵׂי דְבָרִי,

לִרְצֹחַ אֶתְכֶם הַיְּהוּדִים, נֶפֶשׁ.

לֵךְ, רַבִּי יִצְחָק עַמִּירָה, לְדַרְכְּךָ,

אַתָּה וְכָל יֶתֶר הַיְּהוּדִים עִמְּךָ.

הוֹדָה רַבִּי יִצְחָק וְהוֹדוּ הַיְּהוּדִים,

עַל הַחֲנִינָה שֶׁקִּבְּלוּ מִידֵי הַשּׁוֹדְדִים

וְיִצְחָק אָמַר:

– הִנֵּה הִתְקַּיֵם בָּנוּ הַפָּסוּק הָעַתִּיק:

"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם,

כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"…

---

בָּעִיר מַארַאקֶשׁ, בְּסִמְטָה קְטַנָּה בַּמַּלָאח,

חַי לוֹ, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, סוֹפֵר סְתָ"ם עָנִי,

אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וּשְׁמוֹ רַבִּי דָוִד אַלְבַּז.

הָיָה רַבִּי דָוִד נֵצֶר, נִין וָנֶכֶד לְסוֹפְרֵי סְתָ"ם

מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת, שֶׁכָּתְבוּ בְּקוּלְמוֹס סִפְרֵי־תּוֹרָה

תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת.

רַבִּי דָוִד הָיָה קָם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

טוֹבֵל בְּמִקְוֶה, בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף,

לוֹבֵשׁ בְּגָדִים בְּהִירִים וּנְקִיִּים,

וְיוֹשֵׁב לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.

בְּנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ מְהַלְּכִים עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם

וְאֵינָם מוֹצִיאִים הֶגֶה מִפִּיהֶם,

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי דָוִד כּוֹתֵב,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻפְרַע וְלֹא תִּפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם,

שְׁגִיאָה מִתַּחַת יָדָיו, שֶׁכֵּן

אָסוּר לִטְעוֹת, אָסוּר לְתַקֵּן.

קוּלְמוֹס מְשֻׁבָּח עָשׂוּי קְנֵה־סוּף הָיָה לְרַבִּי דָוִד

שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר עַל חִדּוּדוֹ מִכָּל מִשְׁמָר,

קוּלְמוֹס שֶׁנָּחַל מֵאָבִיו וַאֲבִי־אָבִיו,

וַאֲבִי־אָבִיו קִבְּלוֹ מִשָּׁלִיחַ שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְלַקּוּלְמוֹס נַרְתִּיק כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ צֶדֶף מַעֲשֵׂה־אָמָּן

נִפְלָא מְאֹד בְּיָפְיוֹ מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא נִכְתְּבָה בַּקּוּלְמוֹס הַזֶּה מִלָּה שֶׁאֵינָהּ קֹדֶשׁ.

כְּשֶׁהַזָּקֵן רַבִּי דָוִד וּבֵן לֹא הָיָה לוֹ,

אֶלָא בָּנוֹת בִּלְבַד,

וְאֵין אִשָּׁה עוֹשָׂה מְלֶאכֶת כְּתִיבַת סְתָ"ם,

בִּקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁיִּקְבְּרוּ אֶת הַקּוּלְמוֹס,

כְּשֶׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ יָדוֹ.

עַל מִטַּת מוֹתוֹ, בְּרֶגַע שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה

וְ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” עַל שְׂפָתָיו,

הוֹשִׁיט אֶת יַד יְמִינוֹ – וּמֵת.

וְכָךְ נִשְׁאֲרָה הַיָּד מוּשֶׁטֶת

וְלֹא יָכְלוּ לַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ, צְמוּדָה אֶל גּוּפָתוֹ.

שָׁאֲלוּ אֶת הָאַלְמָנָה, אֶפְשָׁר צִוָּה רַבִּי דָוִד

צַוָּאָה לִפְנֵי מוֹתוֹ.

נִזְכְּרָה הָאִשָּׁה בְּבַקָּשׁתוֹ, שֶׁיְּהֵא הַקּוּלְמוֹס נִקְבָּר,

כְּשֶׁהוּא אָחוּז בְּכַף יְמִינוֹ.

שָׂמוּ אֶת הַקּוּלְמוֹס בְּיַד רַבִּי דָוִד,

הִתְרַכְּכָה הַיָּד וְהוּשְׁבָה לִמְקוֹמָהּ.

---

דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵי מָרוֹקוֹ,

בַּמַּלָאח, הוּא הַגֶּטוֹ שֶׁל אַרְצוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה.

עִקַּר פַּרְנָסָתָם הָיְתָה עַל הַמִּסְחָר וְעַל הַמְּלָאכָה,

כִּי נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם מִכֹּל־וָכֹל לִרְכּשׁ קַרְקָעוֹת

וּלְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת אֲדָמָה.

הַמִּסְחָר בְּעָרֵי מָרוֹקוֹ הָיָה מִתְנַהֵל בִּימֵי־שׁוּק

אַחַת לְשָׁבוּעַ, עִיר וָעִיר וְהַיּוֹם הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהּ.

הַיְּהוּדִים הָיוּ מַנִּיחִים אֶת פְּרִי מְלַאכְתָּם –

תַּכְשׁיטִים שֶׁיָּצְרוּ, אֲרִיגִים שֶׁטָּווּ, בְּגָדִים שֶׁתָּפְרוּ

כְּלֵי פַּח שֶׁעשׂוּ, רָהִיטִים וּמַחְצָלוֹת,

אֶת כָּל אֵלֶּה הִצִּיגוּ בַּשּׁוּק, עַל דּוּכָנִים,

בְּצַד הַפַּלָּחִים הָעֲרָבִים – קוֹנִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד.

הַשַּׁלִּיטִים הָיוּ גוֹבִים מִסִּים גְּבוֹהִים

וּבְעִקָּר הָיוּ מְצִיקִים לַיְּהוּדִים.

בִּכְפַר אַרְפוֹד, לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר מַארַאקֶשׁ

הָיְתָה קְהִלָּה יְהוּדִית וּבְרֹאשָׁהּ רַבָּהּ, אַבּוּ־חֲצֵירָא

בֵּן שׁוֹשֶׁלֶת רַבָּנִים, שֶׁהֶעֱמִידָה גְאוֹנִים רַבִּים.

הַשֵּׁיח' שֶׁל אוֹתוֹ כְּפָר, אַרְפוֹד,

שׂוֹנֵא־יְהוּדִים גָּדוֹל הָיָה.

בִּפְנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ דֶרֶךְ־אֶרֶץ, וַאֲפִלּוּ פַּחַד,

בִּפְנֵי הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא הַזָּקֵן הַזָּקוּף וְהַגֵּאֶה.

כְּנֶגֶד כָּל גְּזֵרָה שֶׁהַשֵּׁיח' גָּזַר עַל הַיְּהוּדִים בִּכְפָרוֹ,

יָדַע הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי עֲדָתוֹ

בְּאֹפֶן שֶׁהָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל הַגְּזֵרוֹת.

כָּךְ הָיָה שָׁנִים רַבּוֹת עַד הַיּוֹם הַמַּר…

יוֹם אֶחָד, הֶחְלִיט הַשֵּׁיח' לְהִפָּטֵר מֵהָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא.

מֶה עָשָׂה?

הוֹצִיא כָּרוֹז שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וּמַכְרִיז:

– עַל יְהוּדֵי אַרְפוֹד לְהָבִיא לַשֵּׁיח'

בְּתֹם שְׁלשָׁה יָמִים –

מָאתַיִם אֶלֶף דַּרְכְּמוֹנוֹת זָהָב

וְהָיָה אִם לֹא יָבִיאוּ יוּמְתוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת…

הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַגְּזֵרָה – יוֹם שַׁבָּת הָיָה.

וְהַיְּהוּדִים שֶׁנִּקְהֲלוּ בְּבֶהָלָה אֶל רַבָּם אַבּוּ־חֲצֵירָא,

שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם וְעָשׂוּ אֶת הַשַּׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּיעָם רַבָּם וְאָמַר:

– גְּזֵרַת הַשֵּׁיח' אֵינֶנָּה גְזֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם!

רָחֲצוּ וְלָבְשׁוּ כְּמִנְהָגָם מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת,

רָחֲצוּ וּמֵרְקוּ אֶת בָּתֵיהֶם וְאֶת חַצְרוֹתֵיהֶם,

הִכְנִיסוּ אֶת הַ“חַמִּין” לְתַנּוּר הַבָּנוּי חֵמָר, לַ“פָ’רוֹנָה”,

הַגְּבָרִים הִתְפַּלְלוּ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּחִיל וּרְעָדָה,

הַנָּשִׁים הִדְלִיקוּ נֵרוֹת שַׁבָּת כְּמִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת בְּבֵיתָן –

וְאָכְלוּ אֶת סְעֻדַּת לֵיל־שַׁבָּת כַּהֲלָכָה.

עַל הַשֻּׁלְחָן הִתְנוֹצְצוּ כְּלֵי הַבְּדֹלַח

וּכְלֵי הַזְּכוּכִית הַמֻּזְהֶבֶת

שֶׁנֵּרוֹת הַשַּׁבָּת הִשְׁתַּקְּפוּ בְּתוֹכָם בְּאוֹר יְקָרוֹת.

הֵם שָׁרוּ זְמִירוֹת וּפִיּוּטִים

וְדָחֲקוּ מִלִּבָּם אֶת הַפַּחַד הַגָּדוֹל

בִּפְנֵי יוֹם הַמָּחָר.

תּוֹךְ כְּדֵי זִמְרָתָם – הִתְבּוֹנְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ,

כְּמוֹ תּוֹהִים, אִם יִזְכּוּ, יוֹסִיפוּ וְיַעֲשׂוּ

עוֹד שַׁבָּתוֹת כְּשֵׁרוֹת

וְאַף אִם יַעַרְכוּ לְמָחֳרַת הַיּוֹם אֶת הַ“הַבְדָּלָה”…

הָרַב הַזָּקֵן אַבּוּ־חֲצֵירָא הָיָה רָגוּעַ,

כִּי צִוָּה עַל כָּל בְּנֵי עֲדָתוֹ לְהִתְאַסֵּף לְמָחֳרַת,

כֻּלָּם כְּאֶחָד, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְלַעֲמֹד כָּל הַיּוֹם בִּתְפִלָּה,

כִּי בָּטַח בֵּאלֹהִים,

שֶׁהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל רַע.

וּמְשָׁרֵת עֲרָבִי הָיָה לָרַב

שֶׁאָהַב אֶת הָרַב וְשֵׁרְתוֹ בֶּאֱמוּנָה,

אֲבָל כְּשֶׁנִּגְזְרָה אוֹתָהּ גְּזֵרָה,

חָשַׁשׁ מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, שֶׁמָּא יֵהָרֵג עִם אֲדוֹנוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי הָרַב עַל כַּוָּנָתוֹ,

לֶאֱסֹף לַמָּחֲרַת, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת

אֶת כָּל בְּנֵי עֲדָתוֹ,

הָלַךְ בַּסֵּתֶר לְבֵית הַשֵּׁיח'

וְגִלָּה אֶת כַּוָּנַת הָרַב לְאָזְנוֹ.

וְהַשֵּׁיח', שֶׁחָשַׁשׁ מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הָרַב,

וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת שֶׁל הַיְּהוּדִים,

הִתְחַכֵּם וְהֶחְלִיט

שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת תּוֹתָחָיו עַל הַמַּלָאח בַּשַּׁבָּת,

כְּשׁיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים מוּגַּנִּים בִּקְדֻשָּׁתָהּ,

אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי־שַׁ‏בָּת,

כְּשֶׁאוֹתָהּ קְדֻשָּׁהּ תִּסְתַּלֵּק לָהּ מִן הַיְּהוּדִים.

וְכָךְ הָיָה,

כְּשֶׁשָּׁבוּ הַיְּהוּדִים לְבָתֵּיהֶם מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת

בּוֹ שָׁהוּ כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת,

וְהִתְכַּוְּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל הַבְדָּלָה,

רָעֲמוּ תּוֹתְחֵי הַשֵּׁיח'

וְהַפְּגָזִים הָרְגוּ בַּיְּהוּדִים אֲנָשׁים נָשִׁים וָטַף

וְגַם הָרַב אַבּוּ־חֲצֵירָא נֶהֱרָג עִם בְּנֵי עֲדָתוֹ.

הַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיּיִם נִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם

וּמֵאָז לֹא יָשְׁבוּ עוֹד יְהוּדִים בִּכְפַר אַרְפוֹד.

---

יוֹם אֶחָד, בְּעֶרֶב־שַׁבָּת־שֶׁל־חֲנֻכָּה,

חָשְׁקוּ נְשׁוֹת הַקּוּסְבָּה לְהִתְאַסֵּף

בַּ“קוּסְבָּה”, שֶׁאֶחָד מִשְּׁמוֹת הַגֶּטוֹ הוּא בְּלוּב,

לִשְׁתּוֹת תֵּה מָתוֹק,

לִזְלֹל סֻפְגָּנִיּוֹת,

וּלְרַכֵל בְּצַוְתָּא.

עִם זֹאת, חָשְׁשׁוּ פֶּן לֹא יַסְפִּיקוּ

לְהָכִין לִכְבוֹד שַׁבַּת חֲנֻכָּה

סְעֻדָּה שְׁמֵנָה וּטְעִימָה כַּהֲלָכָה.

חָשְׁבוּ חָשְׁבוּ, עַד שֶׁמָּצְאוּ:

הֵן תִּלְכֹּדְנָה אֶת הַחַמָּה בַּצָּהֳרַיִם

לְתוֹךְ דְּלִי מָלֵא מַיִם

וּבָעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה

תָּאִיר לָהֶן הַחַמָּה הַחֲבוּיָה בַּמַּיִם

וְכָךְ יֶאֱרַךְ יוֹמָן כֶּפֶל כִּפְלַיִם…

יָשְׁבוּ, שָׁתוּ, זָלְלוּ, רִכְלוּ אֵין־קֵץ,

עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה.

מִהֲרוּ לְהוֹצִיא אֶת הַחַמָּה הַחֲבוּיָה בַּמַּיִם

כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ אוֹתָהּ עַל עֵץ,

וְתָאִיר לָהֶם אֶת אוֹר הַיּוֹם,

וְהֵן תָּכֵנָּה אֶת סְעֻדַּת שַׁבָּת־שֶׁל־חֲנֻכָּה.

וְהִנֵּה, לֹא הָיְתָה שׁוּם חַמָּה בַּדְּלִי,

כְּמוֹ לֹא נִבְרְאָה…

יָשְׁבוּ נְזוּפוֹת בַּחֲשֵׁכָה.

בָּאוּ הַבְּעָלִים מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת

וְהִנֵּה אֲפֵלָה בַּבָּתִּים

וּבִמְקוֹם נִצְנוּץ נֵרוֹת חֲנֻכָּה –

חֲשֵׁכָה קָשָׁה וּשְׁתִיקָה…

סִפְּרוּ הַנָּשִׁים הַפְּתַיּוֹת לַבְּעָלִים

עַל מַעֲשֵׂיהֶן בְּאוֹתוֹ יוֹם…

הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָאַחַת וְהַיְּחִידָה,

בְּדִבְרֵי יְמֵי הַקּוּסְבָּה

שֶׁשָּׁרְתָה חֲשֵׁכָה עַל בָּתֵּי יִשָׂרָאֵל

וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא…

---

וָזִיר אֶחָד, שׂוֹנֵא יְהוּדִים הָיָה

וְרָצָה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה.

מֶה עָשָׂה?

הִתְגַּנֵּב בְּלֵיל חֲשֵׁכָה לַחֲדַר בֶּן־הַשֻּׂלְּטָן בְּאַרְמוֹנוֹ,

וְחָנַק אוֹתוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּחֶבֶל.

אָרַז אֶת גּוּפָתוֹ בַּחֲבִילָה שֶׁל עֵצִים

וְהִכְנִיס אֶת הַחֲבִילָה לְמַרְתְּפוֹ שֶׁל יְהוּדִי

מִנִּכְבַּדֵי הַמַּלָאח.

אַחַר־כָּךְ רָחַץ אֶת יָדָיו, הֶחֱלִיף בְּגָדָיו,

הָלַךְ אֶל הַשֻׂלְטָן וְאָמַר לוֹ:

– בִּנְךָ יְחִידְךָ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ!

שָׁאַל אוֹתוֹ הַשֻׂלְטָן:

– וְאֵיפֹה נְחַפְּשֶׂנוּ?

אָמַר לוֹ הַוָּזִיר:

– חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁרָצְחוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים בַּמַּלָאח

עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדָמוֹ בַּפֶּסַח הַמִּתְקָרֵב…

קָרָא הַשֻּׂלְטָן הַמְּבֹהָל אֶת נִכְבְּדֵי הַיְּהוּדִים

לְפָנָיו, אֶל אַרְמוֹנוֹ וְהוֹדִיעַ לָהֶם:

– הָבִיאוּ אֶת בְּנִי יְחִידִי אֵלַי

תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאִם לָאו – תָּמוּתוּ כֻּלְּכֶם!

כְּבָר עָבְרוּ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם

וְהַיְּהוּדִים עֲדַיִן מְחַפְּשִׂים אֶת בֶּן־הַשֻּׂלְטָן

וְאֵינָם מוֹצְאִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ בְּלָעוֹ הַשָּׂטָן.

וְחַג הַפֶּסַח מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ.

יְהוּדֵי הַמַּלָאח עוֹשִׂים “נִקָּיוֹן גָּדוֹל”

בְּבָתֵּיהֶם, בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְכָל אֲשֶׁר לָהֶם.

מְסַיְּדִים, צוֹבְעִים, מְכַבְּסִים, מְמָרְקִים וּמְצַחְצְחִים,

מַגְעִילִים כֵּלִים לִקְרָאת הֶחָג;

שׁוֹחֲטִים אֶת הַכֶּבֶשׂ לִנְתָחִים

וְאוֹפִים מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת טְרִיּוֹת וְרַכּוֹת כְּחֶמָאָה

מְכִינִים אֶת הַיַּיִן וְאֶת קַעֲרַת הַפֶּסַח – – –

הֵם עוֹשִׂים אֶת כָּל אֵלֶּה

וּבְלִבָּם מְקַנֵּן הַפַּחַד, שֶׁמָּא יִהְיֶה זֶה

חַג הַפֶּסַח הָאַחֲרוֹן בְּחַיֵּיהֶם…

פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַצַּדִּיק הַנּוֹדָע,

הָרַב מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא שֶׁגָּר בְּעִיר אַחֶרֶת

מַהֲלָךְ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם מֵעִירָם,

שֶׁיַּצִּילֵם מֵהָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ,

מֵעֲלִילַת־הַדָּם שֶׁהֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם שְׁכֵנֵיהֶם הַמֻּסְלְמִים.

שָׁלְחוּ אֵלָיו אִגֶּרֶת בִּידֵי עֲרָבִי אֶחָד.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָעֲרָבִי לְבֵית הָרַב

וְטֶרֶם פָּתַח אֶת פִּיו,

שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב:

– הָאִגֶּרֶת שֶׁהֵבֵאתָ, הֵיכָן הִיא?

הַשָּׁלִיחַ הָעַרָבִי נִדְהַם:

– כֵּיצַד יָדַע הָרַב שֶׁהֵבִיא אִגֶּרֶת?

קָרָא הָרַב כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת הַכָּתוּב בָּאִגֶּרֶת,

כָּתַב תְּשׁוּבָתוֹ וּנְתָנָהּ בִּידֵי הַשָּׁלִיחַ.

נַעֲשָׂה לוֹ נֵס קְפִיצַת־הַדֶּרֶךְ,

וְהִגִּיעַ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים בַּחֲזָרָה אֶל עִירוֹ

שֶׁהָיְתָה מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם…

וּמֶה הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתָּה אִגֶּרֶת?

שֶׁבְּעוֹד יוֹמַיִם יִהְיֶה אַבּוּ־חֲצֵירָא עַצְמוֹ

בְּעִירָם וּקְהִלָּתָם!

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, עָמְדוּ יְהוּדֵי הַמַּלָאח בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת,

בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית, בְּתַחֲנוּנִים וּתְפִלּוֹת

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהָרַב הַצַּדִּיק

מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ,

עוֹמֵד בַּפֶּתַח.

– חִדְלוּ מֵהַצּוֹם וְאַל תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם –

קָרָא הָרַב

– לְכוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ –

הוֹסִיף וְאָמַר.

וְהוּא עַצְמוֹ, לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי־הַחֲמוּדוֹת שֶׁלּוֹ

וּבָא לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן, שֶׁאָבַד לוֹ בְּנוֹ יְחִידוֹ,

בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֵין שׁוֹמֵעַ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם,

וְאָמַר לוֹ:

– אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן,

שְׁלַח נָא אֶת הַוָּזִיר שֶׁלְךָ, הָרָשָׁע הַמְּרֻשָּׁע,

לְבֵיתוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד בִּיהוּדֵי הַמַּלָאח,

וְצַוֵּה עָלָיו לָרֶדֶת לְמַרְתְּפוֹ

שָׁם יִמְצָא אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ,

בָּבַת־עֵינְךָ, יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר,

שֶׁרְצָחוֹ בְּמוֹ יָדָיו,

קָשַׁר אֶת גּוּפָתוֹ בַּחֲבִילַת עֵצִים וְהִנִּיחוֹ בַּפֶּתַח

בְּמַרְתֵּפוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד בִּקְהִלַּת הַמַּלָאח,

בְּלֹא יְדִיעָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת…

הָלַךְ הַוָּזִיר, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ,

וְהֵבִיא אֶת גּוּפַת יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר.

שָׂם עָלָיו הָרַב מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא

אֶת מַטֵּהוּ, מַטֵּה־קְסָמִים כְּמַטֵּה־אֱלִישָׁע,

וְהִנֵּה פָּקַח הַבֵּן אֶת עֵינָיו לְרֶגַע וְאָמַר:

– אָבִי הַשֻּׂלְטָן!

הַוָּזִיר שֶׁלְּךָ הוּא הָרוֹצֵחַ!

כִּי רוֹצֶה הוּא לָרֶשֶׁת אֶת כִּסְאֲךָ…

עָצַם אֶת עֵינָיו וָמֵת.

לַיְּהוּדִים הָיְתָה תְּשׁוּעָה וְאוֹרָה רַבָּה

וְהֵם חָגְגוּ אֶת הַפֶּסַח וְאֶת דְּבַר הַנֵּס

בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן, בְּגִיל וּרְנָנָה

וְאֶת הַוָּזִיר הָרָשָׁע תָּלוּ עַל עֵץ וַיְּהִי לִשְׁנִינָה.

---

הָיֹה הָיוּ אַחִים שְׁנַיִם,

הָאֶחָד עָשִׁיר, הַשֵּׁנִי עָנִי.

שָׁנִים אֲחָדוֹת נָתַן הָאָח הֶעָשִׁיר לָאָח הֶעָנִי

חִטָּה מִקְּצִיר שָׂדֵהוּ, שֶׁיֹּאפֶה מִמֶּנָה מַצּוֹת לְפֶסַח.

פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב פֶּסַח,

בָּא הָאָח הֶעָנִי אֶל אָחִיו הֶעָשִׁיר,

כְּדַרְכּוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, לְקַבֵּל חִטָּה.

דָּחָה הָאָח הֶעָשִׁיר אֶת הָאָח בְּאָמְרוֹ:

– בּוֹא מָחָר!

כָּךְ עָשָׂה יָמִים אֲחָדִים.

לְבַסּוֹף גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ:

– לֵךְ לַעֲזָאזֵל!

חָזַר הֶעָנִי לְבֵיתוֹ, בְּלֵב נִשְׁבָּר מֵעֶלְבּוֹן וּמַחְסוֹר.

לָקַח אֶת טַלִּיתוֹ וְאֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ,

נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ,

לְחַפֵּשׂ הֵיכָן הָעֲזָאזֵל…

הָלַךְ יוֹם, הָלַךְ יוֹמַיִם וּבָא לִשְׂפַת נַחַל,

הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ לֶחֶם יָבֵשׁ וְאָכַל

וְשָׁתָה מִמֵּי הַנַּחַל.

כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, קָרָא “שְׁמַע־יִשְׂרָאֵל”

הִתְעַטֵּף בִּגְלִימָתוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן.

בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר, רָחַץ אֶת פָּנָיו בְּמֵי הַנַּחַל,

בֵּרַךְ בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא”

וְשׁוּב אָכַל לֶחֶם יָבֵשׁ וְשָׁתָה מִמֵּי הַנַּחַל.

הָלַךְ עוֹד יוֹם תָּמִים וְרָאָה בַּיִת קָטָן.

אָמַר בְּלִבּוֹ, אוּלַי הוּא הָעֲזָאזֵל?

מָצָא בַּבַּיִת שָׁלשׁ נְעָרוֹת טוֹווֹת בַּפֶּלֶךְ:

הָאַחַת טוֹוָה חוּטֵי זָהָב,

הַשְׁנִיָּה טוֹוָה חוּטֵי צֶמֶר

וְהַשְּׁלִישִׁית – חוּטֵי מֶשִׁי.

קִבְּלוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הָאִישׁ בְּשִׂמְחָה

וְהִזְמִינוּ אוֹתוֹ לִסְעֻדָּה.

הַנַּעֲרָה הָאַחַת הֵבִיאָה מַיִם לִנְטִילַת יָדַיִם,

הַשְּׁנִיָּה הֵבִיאָה לֶחֶם וּמֶלַח,

וְהַשְּׁלִישִׁית – מַאֲכָלִים טוֹבִים וּטְעִימִים.

הִרְגִּישׁ הָאִישׁ שֶׁעֲצוּבוֹת הַנְּעָרוֹת. שָׁאַל אוֹתָן:

– מַדּוּעַ אַתֶּן עֲצוּבוֹת, נְעָרוֹת טוֹבוֹת?

הֵשִׁיבוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת:

– שָׁנִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ טֹווֹת בְּזָהָב, בְּצֶמֶר וּבַמֶּשִׁי

וּמְחַכּוֹת לַחֲתָנֵינוּ וְהֵם אֵינָם בָּאִים…

נִחֵם אוֹתָן הֶעָנִי:

– אַל תִּדְאַגְנָה, הַחֲתָנִים יָבוֹאוּ גַּם יָבוֹאוּ!

כְּשֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ הִבְטִיחַ הֶעָנִי לַנְּעָרוֹת,

שֶׁיִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לָהֶן בִּמְצִיאַת חַתְנֵיהֶן.

הָלַךְ הָאִישׁ וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעֵץ עֲנָק.

שָׁכַב בְּצִלּוֹ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ.

אַחֲרֵי שֶׁנִּמְנֵם מְעַט, הִתְעוֹרֵר

וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת בְּעַנְפֵי הָעֵץ.

קָטַף פְּרִי, נָגַס בּוֹ, מִהֵר וְיָרַק.

שָׁאַל אֶת הָעֵץ:

– לָמָּה מַר פֶּרְיְךָ?

– אֵינִי יוֹדֵעַ! כָּל הַטּוֹעֲמִים מִפִּרְיִי מְקַלְלִים אוֹתִי.

אָמַר לוֹ הֶעָנִי:

– אַל תִּדְאַג, אִם אַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי,

אֶעֱזֹר לְךָ לְהָסִיר מֵעָלֶיךָ קְלָלָה זוֹ.

שׁוּב הָלַךְ הֶעָנִי וְהָלַךְ, יוֹם גַּם יוֹמַיִם וּשְׁלשָׁה,

וְחִפֵּשׂ אֶת הָעֲזָאזֵל…

הִגִּיעַ לְנָהָר רְחַב יָדַיִם

וְעָלָיו מַעְבֹּרֶת

וּבַמַּעְבֹּרֶת אִישׁ

מוֹשִׁיט שְׁתֵּי יָדָיו

וְהוּא בּוֹכֶה מָרָה.

– לָמָה תִּבְכֶּה, בֶּן־אָדָם, כְּתִינוֹק?

– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה וְזֶה שָׁנִים

אֲנִי מַעֲבִיר מֵחוֹף אֶל חוֹף

כָּל אִישׁ וְאִישׁ

וַאֲנִי עַצְמִי אֵינִי יָכוֹל

לִנְחֹת עַל הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה?

בִּקֵשׁ הֶעָנִי מֵהָאִישׁ שֶׁיַּעֲבִירוֹ אֶת הַנָּהָר

וְהוּא, בְּהַצְלִיחַ דַרְכּוֹ, יַעֲזֹר לוֹ

לִנְחֹת עַל גְּדַת הַנָּהָר הַשְּׁנִיָּה.

הֶעֱבִיר בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת אֶת הֶעָנִי לְעֵבֶר־הַנָּהָר

וְהוּא הִמְשִׁיךְ לִנְדֹּד.

נָדַד יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַר גָּדוֹל.

נָדַד בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְהִגִּיעַ לְבַיִת קָטָן.

דָּפַק הֶעָנִי עַל דֶּלֶת הַבַּיִת הַקָּטָן

וְהִנֵּה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת בּוֹ, וְהִיא יוֹדַעַת־כֹּל.

שָׁתָה אֶצְלָהּ וְאָכַל מִכָּל טוּב,

וְשָׁאַל אוֹתָהּ:

– הַאִם יֵשׁ דָּבָר הַמֵּצִיק לָךְ?

הִנְנִי לַעֲזֹר לָךְ, אִם תַּצְלִיחַ דַּרְכִּי!

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה:

– וְאוּלַי אוּכַל אֲנִי לַעֲזֹר לְךָ?

אֶפְשָׁר יֵשׁ לְךָ שְׁאֵלוֹת לְלֹא תְּשׁוּבוֹת?

– בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי שְׁאֵלוֹת לְלֹא תְּשׁוּבוֹת, אִשָּׁה!

– אֱמֹר מָה הֵן שְׁאֵלוֹתיךָ, בְּנִי!

שָׁאַל הֶעָנִי:

– מַדּוּעַ רַע לֵב הֶעָשִׁיר לְאָחִיו הֶעָנִי?

הֵשִׁיבָה הַזְּקֵנָה:

– כִּי לֹא יָדַע מִיָּמָיו מַחְסוֹר…

– וּמָתַי יִשְׂמַח הֶעָנִי?

– כְּשֶׁמַּחֲזִירִים לוֹ מַה שֶּׁאָבַד לוֹ…

– מַדּוּעַ מְחַכּוֹת הַנְּעָרוֹת הַטּוֹבוֹת

לַחֲתָנִים וְאֵלֶּה בּוֹשְׁשׁים לָבוֹא?

– בִּגְלַל עֲרֵמוֹת הָאַשְׁפָּה שֶׁלִּפְנֵי בֵּיתָן…

– וּמַדּוּעַ מַר פְּרִי הָעֵץ הַיָּפֶה?

– כִּי מִתַּחַת לְשָׁרָשָׁיו טָמוּן אוֹצָר גָּדוֹל

וְהוּא מַפְרִיעַ לַשָּׁרָשִׁים לִינֹק מִן הַקַּרְקַע…

– וּמַדּוּעַ זֶה יוּכַל בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת

לְהַעֲבִיר כָּל אִישׁ וְכָל אִשָּׁה אֶת הַנָּהָר

וְהוּא לֹא יוּכַל לִנְחֹת עַל הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה?

– אּם יַשְׂכִּיל לְהוֹשִׁיב אָדָם אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ

יוּכַל הוּא לִנְחֹת עַל הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה…

אָז שָׁאַל הֶעָנִי אֶת הָאִשָּׁה שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה:

– מִנַּין לוֹקְחִים מַצּוֹת לְפֶסַח?

– לוֹקְחִים מִזֶּה וְנוֹתְנִים לָזֶה…

אָמְרָה הָאִשָּׁה לֶעָנִי, סָתְמָה וְלֹא פֵּרְשָׁה.

יָצָא בַּחֲזָרָה לְדַרְכּוֹ, לַחֲזֹר עַל עֲקֵבָיו.

הִגִּיעַ אֶל הַנָּהָר וְאָמַר לְאִישׁ הַמַּעְבֹּרֶת:

– אִם תּוֹשִׁיב אִישׁ אַחֵר בַּמַעְבֹּרֶת, בִּמְקוֹמְךָ

תּוּכַל אַתָּה לִנְחֹת עַל הַגָּדָה כִּרְצוֹנְךָ.

הוֹדָה בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת לֶעָנִי בְּכָל לֵב

עַל הָעֵצָה הַיְּעוּצָה

שֶׁאוֹתָהּ בְּהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה יְבַצַּע.

הִגִּיעַ הֶעָנִי לָעֵץ הַגָּדוֹל,

בִּקֵשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לַחְפֹּר בֵּין שָׁרָשָׁיו

וּמָצָא מַטְמוֹן – מְנוֹרָה עֲשׂוּיָה זָהָב

וְתַכְשִׁיטִים יְקָרִים, עַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתָם.

הוֹצִיא הֶעָנִי אֶת הַמַּטְמוֹן וְהֵשִׁיב הֶעָפָר לִמְקוֹמוֹ,

הוֹדָה לָעֵץ עַל פִּרְיוֹ שֶׁהָפַךְ עֲסִיסִי וּמָתוֹק,

וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב.

עַכְשָׁו הִגִּיעַ לְבֵית שְׁלשׁ הַנְּעָרוֹת הַטּוֹבוֹת

וְהוּא הִצִּיעַ לָהֶן, וְגַם עָזַר בְּיָדָן,

לְסַלֵּק הֵיטֵב אֶת עֲרֵמוֹת הָאַשְׁפָּה

שֶׁהִצְטַבְּרוּ לְיַד בֵּיתָן…

הֵן הוֹדוּ לוֹ עַל הָעֵצָה וְעַל הָעֶזְרָה

וְנָתְנוּ לוֹ בִּתְמוּרָה כָּל אַחַת חוּט־טְוִיָּה, לִשְׁעַת צָרָה.

הָאַחַת – חוּט זָהָב,

הַשְּׁנִיָּה – חוּט צֶמֶר

וְהַשְּׁלִישִׁית – חוּט מֶשִׁי…

הִגִּיעַ הֶעָנִי לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן,

וְהָיָה זֶה עֶרֶב פֶּסַח.

קָנָה מַצּוֹת וְיַיִן, דָּגִים וְכָל מַטְעָמִּים

כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, יְקָרִים גַּם נָאִים

וּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם לְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ – שְׁפָעִים שְׁפָעִים…

בִּפְרֹס הַפֶּסַח הִזְמִין לְלֵיל הַסֵּדֶר

אֶת אָחִיו הֶעָשִׁיר וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

רָאָה הָאָח הֶעָשִׁיר אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב,

אֶת הַכֵּלִים הַיְקָרִים, אֶת הַמַּאֲכָלִים וְהַיַּיִן

וְאֶת בִּגְדֵי אָחִיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ

וְחָשְׁכוּ עֵינָיו מֵרֹב קִנְאָה.

הֶעֱמִיד פָּנִים וְאָמַר:

– מִנַּיִן לְךָ, אָחִי יַקִּירִי, כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה?

הֵשִׁיב לוֹ אָחִיו:

– הָלַכְתִּי לַעֲזָאזֵל, כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂוֹת,

וּמִשָּׁם הֵבֵאתִי אֶת כָּל אֵלֶּה!

– הַרְאֵה גַם לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲזָאזֵל, אָחִי!

זְכֹר נָא, כַּמָּה חִטִּים נָתַתִּי לְךָ

בְּעַרְבֵי־פֶּסַח, לְפָנִים…

– אָכֵן, זָכוֹר אֶזְכֹּר לָנֶצַח, אָחִי!

וְהוּא תֵּאֵר אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה,

עַל בֵּית־הַנְּעָרוֹת, עַל הָעֵץ,

עַל בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת שֶׁעַל הַנָּהָר,

וְעַל הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַתְּשׁוּבוֹת…

בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד,

יָצָא הָאָח הֶעָשִׁיר דָּחוּף לְדַרְכּוֹ

לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֲזָאזֵל…

עָבַר אֶת בֵּית הַנְּעָרוֹת הַטּוֹבוֹת

שֶׁכְּבָר עָמַד רֵיק

כִּי בָּאוּ אֲלֵיהֶן חֲתָנִים,

וְנָשְׂאוּ אוֹתָן לְנָשִׁים;

חָלַף עַל פְּנֵי הָעֵץ

וְלֹא הִתְפַּנָּה אֲפִלּוּ לִטְעֹם מִפֵּרוֹתָיו הַמְּתוּקִים,

כִּי מִהֵר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לַעֲזָאזֵל…

עָבַר עַל בֵּית הַזְּקֵנָה בַּעֲלַת הַתְּשׁוּבוֹת

וְהִגִּיעַ מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף לַנָּהָר.

קָרָא לְבַעַל הַמַּעְבֹּרֶת

שֶׁיַּעֲבִירוֹ מַהֵר עַל פְּנֵי הַנָּהָר,

כִּי מְמַהֵר הוּא מְאֹד לַעֲזָאזֵל…

יָדַע הָאִישׁ, מִפִּי הָאָח הֶעָנִי,

אֶת רִשְׁעוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הָאָח הֶעָשִׁיר,

וְאָמַר לוֹ:

– בְּחֵפֶץ לֵב, הִכָּנֵס נָא לַמַּעְבֹּרֶת!

עָבְרוּ אֶת הַנָּהָר הַשּׁוֹצֵף לְכָל רָחְבּוֹ,

קָפַץ בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת חִישׁ קַל אֶל הַגָּדָה

וְהָאָח הֶעָשִׁיר נִשְׁאַר

נָע וָנָד עַל פְּנֵי הַנָּהָר…

זֶה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל הָרַע וְהַנּוֹכֵל

וְזֶה הָיָה טִיבוֹ שֶׁל “הָעֲזָאזֵל”.

---

הָיֹה הָיָה בִּטְרִיפּוֹלִי הָעִיר

סוֹחֵר מְפֻרְסָם בְּעָשְׁרוֹ וּשְׁמוֹ נַחוּם.

הָיְתָה חֲנוּת הַבַּדִים שֶׁלּוֹ מְלֵאָה קוֹנִים

וְכִיסָיו מְלֵאִים דִּינָרִים.

פַּעַם אַחַת בָּאָה צָרָה עַל רַבִּי נַחוּם

וְנִשְׁאַר נָקִי מִכָּל הוֹנוֹ וּנְכָסָיו,

וַאֲפִלּוּ כֶּסֶף לְמָזוֹן אָזַל מִכִּיסָיו.

יוֹם אֶחָד, נִכְנַס לְפֻנְדָּק שְׁכֵנוֹ

וְהִזְמִין אַרְבַּע בֵּיצִים קָשׁוֹת לְשֻׁלְחָנוֹ.

לֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְשַׁלֵּם עֲבוּר אֲרוּחָתוֹ,

וּבִקֵּשׁ מִבַּעַל הַפֻּנְדָּק שֶׁיִּרְשֹׁם אֶת חוֹבוֹ.

עָבְרוּ יָמִים, עָבְרוּ חֳדָשׁים, עָבְרוּ שָׁנִים

וַעֲדַיִן לֹא שִׁלֵּם רַבִּי נַחוּם אֶת חוֹבוֹ.

בֵּינְתַיִם הִשְׁתַּפֵּר מַזָּלוֹ

וְשׁוּב פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ

שֶׁהִתְמַלְּאָה קוֹנִים מִפֶּה לָפֶה,

וְכִיסֵי רַבִּי נַחוּם

הִתְמַלְּאוּ גַם הֵם – יָפֶה יָפֶה.

בָּא בַּעַל הַפֻּנְדָּק לְבַקֵּשׁ אֶת כַּסְפּוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי נַחוּם:

– וּמַהוּ חוֹבִי, שְׁכֵנִי הַיָּקָר?

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַפֻּנְדָּק:

– מָאתַים דִּינְרֵי זָהָב!

וְכִי זֶהוּ מְחִירָן שֶׁל בֵּיצִים קָשׁוֹת?

– כֵּן – הֵשִׁיב הַפֻּנְדְּקָאי –

– אִלּוּ הָיִיתִי מוֹשִׁיב תַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים

הָיוּ בּוֹקְעִים תַּרְנְגוֹלוֹת וְתַרְנְגוֹלִים,

קָהָל גּדָוֹל עַד אֵין קֵץ…

סֵרֵב רַבִּי נַחוּם לְשַׁלֵּם מָאתַיִם דִּינָרִים,

כִּי חָשַׁב סְכוּם זֶה לִמְחִיר מְפֻלְפָּל מְאֹד,

בַּעֲבוּר אַרְבַּע בֵּיצִים קָשׁוֹת.

הָלְכוּ לְמִשְׁפָּט.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב יוֹם הַמִּשְׁפָּט,

הִסְתּוֹבֵב רַבִּי נַחוּם בַּשׁוּק עַצְבָּנִי וְנִרְגָּז,

בָּטוּחַ בְּצִדְקָתוֹ, אֲבָל אוֹבֵד־עֵצָה.

בָּא לְפָנָיו יְהוּדִי אֶחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– מַה לְךָ נִרְגָּז, רַבִּי נַחוּם?

סִפֵּר לוֹ רַבִּי נַחוּם עַל מְצוּקָתוֹ.

אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי:

– תֵּן לִי לְדַבֵּר עִם הַקָּאדִי הָעֲרָבִי בְּשִׁמְךָ!

הֵשִׁיב רַבִּי נַחוּם לְאוֹתוֹ יְהוּדִי:

– עֲשֵׂה כִּדְבָרֶיךָ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמִּשְׁפָּט בָּאוּ כֻּלָּם לְבֵית־הַדִּין:

הַקָּאדִי, הַשּׁוֹפֵט הַנִּכְבָּד,

בַּעֲלֵי הַדִּין הַיְרִיבִים,

וּקְהַל סַקְרָנִים,

רַק אוֹתוֹ יְהוּדִי,

שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְדַבֵּר בְּשֵׁם רַבִּי נַחוּם,

עֲדַיִן נֶעְדַּר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבַסּוֹף אוֹתוֹ יְהוּדִי, נָזַף בּוֹ הַקָּאדִי קָשׁוֹת:

– הַאִם חַיָּב הַשּׁוֹפֵט לְחַכּוֹת לַנִּשְׁפָּט

אוֹ שֶׁהַנִּשְׁפָּט חַיָּב לְחַכּוֹת לַשׁוֹפֵט?

אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז, יְהוּדִי,

לְבַזּוֹת אֶת בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַקָּאדִי?

בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַיְּהוּדִי סְלִיחָה וּמְחִילָה:

– חָלִילָה וְחַס שֶׁאֲבַזֶּה אֶת הַשּׁוֹפֵט הַנִּכְבָּד

אֲבָל עָסוּק מְאֹד מְאֹד הָיִיתִי…

גָּדַל זַעְמוֹ שֶׁל הַקָּאדִי עוֹד יוֹתֵר:

– בַּמֶּה הָיִיתָ עָסוּק, יְהוּדִי?

– הָלַכְתִּי – אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט – לִזְרֹעַ פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים,

בְּטֶרֶם יֵרֵד גֶּשֶׁם בְּרָכָה

וּפוֹלַי יַצְמִיחוּ לִי יְבוּל רַב

שֶׁאֶת תְּמוּרָתוֹ אֶתֵּן לְרַבִּי נַחוּם

עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ לַפֻּנְדְּקָאי…

– מַה אַתָּה מְתַעְתֵּעַ בִּדְבָרֶיךָ?

וְכִי פּוֹלִים מְבֻשָּׁלִים זְרוּעִים נוֹתְנִים יְבוּל?

הֲאִם נִסְתְּרָה בִּינָתְךָ, יְהוּדִי?

– כְּלָל וּכְלָל לֹא, אֲדוֹנִי הַקָּאדִי!

וּמֵהַבֵּיצִים הַמְּבֻשָּׁלוֹת, שֶׁאָכַל רַבִּי נַחוּם אֵצֶל הַפֻּנְדְּקאי,

הָיוּ בּוֹקְעוֹת תַּרְנְגוֹלוֹת מְטִילוֹת בֵּיצִים

בְּמָאתַים דִּינָרִים?!

הִתְבַּיֵּשׁ הַקָּאדִי בְּלִבּוֹ וְאָמַר:

– אָכֵן, צָדַק הַיְּהוּדִי…

הִכְרִיז עַל פְּסַק־דִּין בִּדְבָרִים אֵלֶּה:

– כַּאֲשֶׁר יַבְשִׁילוּ הַפּוֹלִים הַמְבֻשָּׁלִים

שֶׁזָּרַע יְהוּדִי זֶה בְּשָׂדֵהוּ

יְשַׁלֵּם רַבִּי נַחוּם לַפֻּנְדְּקָאי הַחַמְדָן

מָאתַים דִּינְרֵי־זָהָב

בַּעֲבוּר אַרְבַּע בֵּיצָיו…