סַנְדַּלִּין־לִין הַגַּמָּד הָיָה סַנְדְלָר חָרוּץ, מָהִיר בְּמְלַאכְתּוֹ וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, שְׁמוֹ הָיָה נוֹדָע לְתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ. חֲנוּת נְעָלִים זְעִירָה הָיְתָה לוֹ לְרַגְלֵי עֵץ חָרוּב עָנֵף, בְּפֶתַח מְעָרָה אַחַת, בְּמוֹרְדוֹת הַגִּלְבּוֹעַ.

הַנְּעָלִים וְהַסַּנְדָּלִים אֲשֶׁר עָשָׂה סַנְדַּלִּין־לִין הַגַּמָּד, לֹא הָיָה בָּעוֹלָם דּוּגְמָתָם לְטִיב לְחֹזֶק וּלְחֵן. סֻלְיוֹתֵיהֶם הָיוּ עֲשׂוּיוֹת עָלִים יְרֻקִּים וּפַנְתוֹתֵיהֶם – עֲלֵי־כוֹתֶרֶת שֶׁל פְּרָחִים מִפְּרָחִים שׁוֹנִים.

מַרְצֵעַ זָהָב דַּק הָיָה לוֹ, אֲשֶׁר בָּא לוֹ בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתָיו.

חוּטֵי־הַתֶּפֶר אֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם הָיוּ סִיבֵי־שֹׁרֶשׁ דַּקִּים מִן הַדַּקִּים.

אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ אֶת הַנַּעַל, לֹא גָזַר אֶת קְצֵה הַחוּט.

אֶת קְצֵה הַחוּט שָׁתַל בְּאַדְמַת גִּנָּתוֹ הַקְּטַנָּה.

נַעֲלֵי־הַפְּרָחִים הַזְּעִירוֹת יָנְקוּ לְשַׁד מִן הָאֲדָמָה, גָּדְלוּ

וְיָפוּ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, עַד שֶׁהִתְאִימוּ לָרַגְלַיִם, אֲשֶׁר לְמַעֲנָן נִתְפָּרוּ.

גָּדְלָה הַנַּעַל עַד לַמִּדָּה הַדְּרוּשָׁה – הָיָה גוֹזֵר אֶת הַחוּט בְּמַשּׂוֹר־יָד קָטָן.

אֶת הַמַּשּׂוֹר הַקָּטָן נָתַן לוֹ חַרְגֹּל יָרֹק, מַתְּנַת־חִבָּה בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ.

סַנְדַּלִּין־לִין יָדַע גַּם לַעֲשׂוֹת נַעֲלֵי־פֶלֶא, נַעֲלַיִם הַהוֹלְכוֹת מֵעַצְמָן וְנַעֲלַיִם מְעוֹפְפוֹת.

פַּעַם אַחַת עָשָׂה נַעַל בְּתַבְנִית סִירָה זְעִירָה.

הַנַּעַל שָׁטָה בַּיָּם וְהִגִּיעָה עַד אִי אֶחָד רָחוֹקלֶב־הַיָּם. מִן הָאִי הֵבִיאָה לוֹ מְלֹא‏־הַתַּרְמִיל רְסִיסֵי־טָל.אֶת רְסִיסֵי־הַטַּל עָשָׂה מַחֲרוֹזוֹת־מַחֲרוֹזוֹת.

בִּרְסִיסֵי־הַטַּל הָיָה מְקַשֵּׁט וּמְפָאֵר אֶת הַנְּעָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה.

יוֹם אֶחָד בָּאָה דוֹלִידוֹל־דּוֹל, מַלְכַּת־הַגַּמָּדִים, אֶל חֲנוּת־הַנְּעָלִים שֶׁל סַנְדַּלִּין־לִין. בַּמֶּה נָסְעָה דוֹלִידוֹל־דּוֹל מַלְכַּת־הַגַּמָּדִים?

בְּמֶרְכָּבָה נָאוָה נָסְעָה, בְּמִרְכֶּבֶת אֱגוֹז מְנֻמֶּרֶת צִיּוּרִים עִם אַפִּרְיוֹן־תְּכֵלֶת.

הַמֶּרְכָּבָה הָיְתָה רְתוּמָה לְשִׁבְעָה סוּסֵי־נַנָּס זְעִירִים, אַרְבָּעָה לְבָנִים וּשְׁלשָׁה שְׁחוֹרִים, וּלְצַוְּארֵיהֶם פַּעֲמוֹנִים מְצַלְצְלִים.

צִיל־נִינְג־נִינְג, צְלִיל־נִינְג־נִינְג – צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים. הַמֶּרְכָּבָה נֶעֶצְרָה.

– הֲשָׁלוֹם עָלֶיךָ, סַנְדַּלִּין־לִין? עֲשֵׂה נָא לִי נַעֲלֵי־רִקּוּד, אֲשֶׁר תַּהֲלֹמְנָה אֶת שִׂמְלַת־הַחֲבַצֶּלֶת הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לִי, אַרֻכַּת־הַשֹּׁבֶל. בְּעוֹד שִׁבְעָה יָמִים כַּיּוֹם הַזֶּה, אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ בִּדְבַר הַנְּעָלִים. אַל תְּאַחֵר מִן הַמּוֹעֵד!"

סַנְדַּלִּין־לִין הֶעֱבִיר לִפְנֵי הַמַּלְכָּה אֶת מִבְחַר מִנְעָלָיו – עֲלֵי־וֶרֶד, נַעֲלֵי־סַבְיוֹן, נַעֲלֵי־נַרְקִיס, נַעֲלֵי־חַרְצִית, נַעֲלֵי־סְתָוָנִית, נַעֲלֵי־כַרְכֹּם – וְדוֹלִידוֹל־דּוֹל רוֹאָה וּמְנִיעָה רֹאשָׁהּ מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם: “לֹא אֵלֶּה! לֹא כָאֵלֶּה! לֹא אֵלֶּה, לֹא כָאֵלֶּה”.

סַנְדַּלִּין־לִין נֶעֶלַב עַל אֲשֶׁר מָאֲסָה מַלְכַּת־הַגַּמָּדִים אֶת נְעָלָיו, אַךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר, כִּי אָהַב אֶת דּוֹלִידוֹל־דּוֹל מַלְכָּתוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ.

– “מַה לְּךָ עָצֵב, סַנְדַּלִּין־לִין?” – אָמְרָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה הָרַכָּה – יָפוֹת נְעָלֶיךָ לְהַפְלִיא, כֻּלָּן־כֻּלָּן חֶמֶד, אוּלָם לֹא אֵלֶּה תַּהֲלֹמְנָה אֶת שִׂמְלָתִי הַחֲדָשָׁה, שִׂמְלַת הַחֲבַצֶּלֶת אֲרֻכַּת־הַשֹּׁבֶל. עֲשֵׂה לִי נַעֲלֵי־פָרָג אֲדֻמּוֹת, נַעֲלֵי־פָרָג אֲדֻמּוֹת תַּעֲשֶׂה לִי. נַפְשִׁי בְּבַקָּשָׁתִי".

– “הֲלֹא יָדַעַתְּ, מַלְכָּתִי” – אָמַר סַנְדַּלִּין־לִין בְּעֶצֶב – “כִּי אֵין הַפָּרָג פּוֹרֵחַ כַּיּוֹם בַּשָּׂדוֹת, לֹא עֵת פְּרִיחָה הִיא לוֹ”.

דּוֹלִידוֹל־דּוֹל הֶחֱרִישָׁה רֶגַע וּשְׁתֵּי דְמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינֶיהָ הַיָּפוֹת.

– אַף־עַל־פִּי־כֵן" – אָמְרָה – “לֹא תָשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם, עָשׂה תַעֲשֶׂה אֶת נַעֲלֵי־הַפָּרָג לַמּוֹעֵד. הֱיֵה שָׁלוֹם! כֹּה לֶחָי!” וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָלְתָה בְּמֶרְכַּבְתָהּ הַיָּפָה. צִיל־נִינְג־נִינְג, צְלִיל־נִינְג־נִינְג – הַסּוּסִים שָׁטְפוּ בִּמְרוּצָתָם. הַמֶּרְכָּבָה נֶעֶלְמָה.

מִיָּד רָץ סַנְדַּלִּין־לִין בְּבֶהָלָה אֶל כְּפָרֵי הַגַּמָּדִים וּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

חִפֵּשׂ בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּגּוֹת וּבָעֲצִיצִים, שָׁאַל וְחָקַר כָּל עוֹבֵר וְכָל שָׁב:

– “אַיֵּה כָאן פּוֹרֵחַ פָּרָג? אַיֵּה כָאן פּוֹרֵחַ פָּרָג?”

בָּא אֶל בֵּית יְדִידוֹ חֲלִיפוֹן־פּוֹן הַחַיָּט. – “חֲלִיפוֹן־פּוֹן יְדִידִי, הוֹשִׁיעֵנִי! תֵּן לִי פִּרְחֵי־פָרָג לַעֲשׂוֹת מֵהֶם נַעֲלֵי־רִקּוּד רַעֲנַנּוֹת לְדוֹלִידוֹל־דּוֹל מַלְכָּתֵנוּ”.

– “הֲבַחֲלוֹם אִם בְּהָקִיץ תְּדַבֵּר? אֵין פָּרָג פּוֹרֵחַ כַּיּוֹם בַּשָּׂדוֹת. לֵךְ־כַּלֵּךְ בַּיְתָה, כִּי לֹא תִמְצָאֵהוּ.”

הָלַךְ סַנְדַּלִּין־לִין מִכְּפָר אֶל כְּפָר וּמִכָּר אֶל כָּר וּמִמַּכָּר אֶל מַכָּר – דָּרַשׁ, חָקַר – וְלֹא מָצָא דָבָר.

הָלַךְ אֶל עֵין־דּוֹר כְּפַר־הַקּוֹסְמוֹת. בָּא אֶל בֵּית לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית. בֵּיתָהּ שֶׁל לִיּוּ־לַיְלָה עָמַד בִּשְׂדֵה־קוֹץ וְדַרְדַּר, בָּנוּי עַל עַמּוּדֵי־קַשׁ וְקִירוֹתָיו – עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה בְּקוֹצִים.

עַל אֶדֶן חַלּוֹנָהּ שֶׁל לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית, בְּעָצִיץ צָהֹב, פָּרַח פָּרָג אָדֹם, אֲשֶׁר פְּרָחָיו עֲנֻגִּים וְיָפִים.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָדְרָה לִיּוּ־לַיְלָה אֶת גִּנָּתָהּ, גִּנַּת־הַקּוֹצִים, וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ לָאוֹרֵחַ הַבָּא. תּוֹךְ כְּדֵי עֲדִירָה, הָיְתָה מְמַלְמֶלֶת בְּכַעַס וּמְנִיעָה יָדֶיהָ כֹּה וָכֹה.

סַנְדַּלִּין־לִין הִקְשִׁיב: הִיא חֵרְפָה וְגִדְּפָה אֶת תִּיקִיתוֹק־תּוֹק, הַנַּנָּס הַיָּרֹק, עַל אֲשֶׁר גָּנַב מִמֶּנָּה אֶת מִטְרִיָּתָהּ הַחֲדָשָׁה, מִטְרִיַּת־הַפְּלָאִים.

וְלָמָּה גָנַב תִּיקִיתוֹק־תּוֹק אֶת הַמִּטְרִיָּה? – לְעוֹפֵף בָּהּ.

סַנְדַּלִּין־לִין עָמַד בְּפִיק בִּרְכַּיִם. לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִפְצוֹת פֶּה.

– “מָה אֶעֶשֶׂה”? – הִרְהֵר – “לִפְנֵי שִׁבְעָה יָמִים הָפְכָה לִיּוּ־לַיְלָה אֶת אַחַד הַנַּנָּסִים לִדְבוֹרָה, וּבְשֶׁלְּמָה? בְּשֶׁל אֲשֶׁר דָּרַךְ בִּשְׁגָגָה בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹת רַגְלָהּ הַשְּׂמָאלִית”.

כָּךְ הִרְהֵר סַנְדַּלִּין־לִין, הִרְהֵר וְדָאַג.

– “לֹא! מוּטָב שֶׁאֶנְהַג עִמָּהּ בִּזְהִירוּת” – אָמַר בְּלִבּוֹ.

מֶה עָשָׂה? טִפֵּס בַּחֲשַׁאי וְעָלָה עַל הַחַלּוֹן. נָשַׁף בִּשְׂפָתָיו בְּאַחַד מִפִּרְחֵי הַפָּרָג. נָשַׁף נְשִׁיפוֹת רָפוֹת:

– פַּף־ף־ף, פַּף־ף־ף – – – לֹא נָשַׁר עָלֶה אָרְצָה. נָשַׁף שֵׁנִית בְּיֶתֶר עֹז:

–פְּהוֹף־ף־ף, פְּהוּ! אַחַד פִּרְחֵי־הַפָּרָג הִתְנוֹדֵד וְאַרְבַּעַת עָלָיו נָשְׁרוּ מִמֶּנּוּ.

– “עוֹד אַרְבָּעָה כָּאֵלֶּה, וְדַיֵּנִי” – הִרְהֵר, וְאָסַף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת הָעַלְעַלִּים הַנּוֹשְׁרִים. הֵרִים עָלֶה, קִפְּלָהוּ בִּזְהִירוּת וְהִכְנִיסָהוּ לְתוֹךְ תַּרְמִיל יָרֹק.

סַנְדַּלִּין־לִין אָסַף אֶת שְׁלָלוֹ הָרִאשׁוֹן: אַרְבָּעָה עַלְעַלֵּי־כוֹתֶרֶת עֲנֻגִּים שֶׁל פָּרָג.

אַחַר נִפַּח שֵׁנִית אֶת לְחָיָיו וְנָפַח בְּחָזְקָה, עַד אֲשֶׁר הִסְמִיק כֻּלּוֹ כְּפֶרַח הַפָּרָג.

– פְּהוֹף־ף־ף, פְּהוּ! עוֹד אַרְבָּעָה עַלְעַלִּים נָשְׁרוּ אָרְצָה.

אֲסָפָם בְּחִפָּזוֹן וּמִהֵר הַבַּיְתָה בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו.

כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא רָקַד סַנְדַּלִּין־לִין מִשִּׂמְחָה, הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ.

וּמִי הָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל סַנְדַּלִּין־לִין? אִשְׁתּוֹ וְשִׁבְעִים בָּנָיו, כֻּלָּם אֶצְבְּעוֹנִים.

טֶרֶם בֹּקֶר הִשְׁכִּים לַעֲבוֹדָתוֹ. אֲהָהּ! עַלְעָל אֶחָד אָבָד. שִׁבְעַת הָעַלְעַלִּים הַנּוֹתָרִים לֹא יַסְפִּיקוּ לוֹ לִמְלַאכְתּוֹ! סַנְדַּלִּין־לִין קָם בַּחֲרָדָה לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲבֵדָה. חִפֵּשׂ מִתַּחַת לַמִּטוֹת, הָפַךְ אֶת הַמִּטְבָּח, בָּחַשׁ בַּמְּגֵרוֹת. לֹא מָצָא אֶת הָאֲבֵדָה.

סַנְדַּלִּין־לִין הָיָה בְּכָל רָע. הִרְהֵר: “עָלַי לָלֶכֶת שֵׁנִית אֶל בֵּית לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית וּלְהָבִיא מִשָּׁם עַלְעָל שֶׁל פָּרָג”.

הָלַךְ אֶל בֵּית לִיוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית. בְּבֵית לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית לא הָיָה אִישׁ. הַבַּיִת הָיָה סָגוּר.

הַחַלּוֹן הָיָה פָתוּחַ, אוּלָם פֶּרַח הַפָּרָג נֶעְלַם מִשָּׁם.

טִפֵּס וְעָלָה אֶל הַחַלּוֹן. הֵצִיץ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה:

סָמוּךְ לַחַלּוֹן עָמַד שֻׁלְחַן־קְלִפּוֹת, וְעַל הַשֻּׁלְחָן עָמְדָה מִגְבַּעְתָּהּ שֶׁל לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית. הַמִּגְבַּעַת הָיְתָה עֲשׂוּיָה עֲלֵה־כוֹתֶרֶת שֶׁל פָּרָג אָדֹם וּשְׁתֵּי נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת תְּפוּרוֹת אֶל הֶעָלֶה מִזֶּה וּמִזֶּה. חוּט־הַתֶּפֶר הָיָה זָהָב מֻשְׁזָר וְקָצֵהוּ לֹא נִגְזָר.

הַחוּט נִמְשָׁךְ מִן הַמִּגְבַּעַת, הִשְׁתַּרְבֵּב הַחוּצָה וְהָיָה מִתְנַפְנֵף לְרוּחַ הַיּוֹם.

– “הִנֵּה עֲלֵה־פָרָג!” – קָרָא בְשִׂמְחָה – "אֵין לִי אֶלָּא לִמְשֹׁךְ בַּחוּט וְהַמִּגְבַּעַת תִּקְרַב וְתָבוֹא אֵלָי. אֶת נוֹצַת הַמִּגְבַּעַת אֶמְרֹט וְאֶת הָעַלְעָל אֶקַּח – וְאֶבְרָח. וְאוּלָם – אֲבוֹי! אַךְ נָגַע סַנְדַּלִּין־לִין בַּחוּט – מִיָּד דָּבַק הַחוּט בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, הִסְתַּבֵּךְ בִּבְגָדָיו וּבִשְׂעָרוֹ. הַמִּגְבַּעַת קָפְצָה פִתְאֹם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וּפָרְחָה הַחוּצָה, וְסַנְדַּלִּין־לִין, הַדָּבוּק בַּחוּט, נִסְחָף אַחֲרֶיהָ. כָּךְ פָּרַח סַנְדַּלִּין־לִין עַל־פְּנֵי גַגּוֹת וְעַל פְּנֵי עֵצִים גְּבוֹהִים.

הַגַּמָּדִים וְהָאֶצְבְּעוֹנִים, שׁוֹכְנֵי הַכְּפָרִים, יָצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְהִשְׁתָּאוּ לַמַּחֲזֶה. “אוֹי לִי, וַאֲבוֹי לְבֶן־אִמִּי!” – יִלֵּל סַנְדַּלִּין־לִין וְזָעַק בְּקוֹל־פְּחָדִים – “מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אָעוּף וְאַגְבִּיהַּ וְאַגִּיעַ אֶל בֵּית אִישׁ־הַכֶּסֶף הַשּׁוֹכֵן בְּאֶרֶץ הַיָּרֵחַ!” וְהַמִּגְבַּעַת מְעוֹפֶפֶת וּמְעוֹפֶפֶת וְסַנְדַּלִּין־לִין תַּחְתֶּיהָ, אָחוּז בַּחוּט וְנִסְחָף אַחֲרֶיהָ.

עָבְרוּ עַל־פְּנֵי מְדוּרָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה אַחַד הָעֲנָקִים מֵאַחֲרֵי בֵיתוֹ לִשְׂרֹף אֶת הַקוֹצִים בְּגַנּוֹ. הֶעָשָׁן חָדַר אֶל אַפּוֹ שֶׁל סַנְדַּלִּין־לִין, הִדְמִיעַ אֶת עֵינָיו וְהִשְׁחִיר אֶת פָּנָיו. “אֲבוֹי! אֲנִי נִשְׂרָף חַיִּים” – זָעַק סַנְדַּלִּין־לִין – “אֲהָהּ! מַדּוּעַ נָגַעְתִּי בְּמִגְבַּעַת לִיּוּ־לַיְלָה הָאֲיֻמָּה?” מִשָּׁם עוֹפְפוּ וּבָאוּ עַד שְׂדֵה סִרְפָּד. כַּדַּרְדּוּרֵי־הַסִּרְפָּד הֵצִיצוּ אֶל סַנְדַּלִּין־לִין, נָדוּ לוֹ בְרֹאשָׁם וְהִתְגָּרוּ בוֹ: – “זְרְר… זְרְר… זְרְר…”

הַמִּגְבַּעַת הִשְׁפִּילָה לָרֶדֶת וְסַנְדַּלִּין־לִין הֻסְבַּךְ בֵּין עֲלֵי הַסִרְפָּד הַצּוֹרְבִים.

מֶה עָצוּם הָיָה הַכְּאֵב! – "אָנָּא – "!הִתְחַנֵּן סַנְדַּלִּין־לִין אֶל הַמִּגְבַּעַת – “קָחִינִי־נָא הַבַּיְתָה, שׁוּב לֹא אֶגַּע בְּפִרְחֵי־הַפֶּלֶא שֶׁל הַיִּדְּעוֹנִית”. הַמִּגְבַּעַת לֹא עָנְתָה דָבָר, רַק הֵנִיעָה בְּנוֹצוֹתֶיהָ – וַתְּעוֹפֵף. מִשָּׁם עָפוּ אֶל רֹאשׁ מִגְדַּל־הַצּוֹפִים הַגָּבוֹהַּ אֲשֶׁר עוֹמֵד עַל שַׁעַר־הַחוֹמָה שֶׁל יְרוּשָׁלִין־לִין בִּירַת הַגַמָּדִים.

סַנְדַּלִּין־לִין לָפַת בְּיָדָיו אֶת חֹד הַמִּגְדָּל, וְחוּט הַמִּגְבַּעַת הֶחֱלִיק עַל גּוּפוֹ, וְלֹא דָבַק בּוֹ יוֹתֵר.

הַמִּגְבַּעַת הִתְעוֹפְפָה לָהּ בִּלְעָדָיו וְהִגִּיעָה אֶל בֵּית גְבִרְתָּהּ לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית.

וְסַנְדַּלִּין־לִין אוֹחֵז בְּחֻדּוֹ שֶׁל הַמִּגְדָּל וְראשׁוֹ סְחַרְחַר מִפָּחַד.

כֹּה עָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה קוֹפֵא בַקֹּר וְרוֹעֵד מִפַּחַד, פָּנָיו מְפֻחָמִים וְרַגְלָיו יְחֵפוֹת וְכוֹאֲבוֹת.

– “הוֹשִׁיעוּנִי”! – צָעַק סַנְדַּלִּין־לִין מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ.

הַיּוֹם רָד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי צֵל וַיְהִי לָיְלָה.

בָּתֵּי יְרוּשָׁלִין־לִין עִיר הַגַּמָּדִים טָבְעוּ בַּחשֶׁךְ.

אוֹרוֹתֶיהָ נִרְאוּ לְעֵינֵי סַנְדַּלִּין־לִין בִּמְלֹא יָפְיָם וַיִּדְמוּ לְנִיצוֹצוֹת־זָהָב עַל קְטִיפָה כְחֻלָּה. הַפַּעַם לֹא הָלַךְ לִבּוֹ שֶׁל סַנְדַּלִּין־לִין אַחֲרֵי הַמַּרְאֶה הַמַּרְהִיב.

וּפִתְאֹם… מַה זֹּאת? חֻדּוֹ שֶׁל הַמִּגְדָּל הֵחֵל מִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה.

אֵימַת מָוֶת נָפְלָה עַל סַנְדַּלִּין־לִין, עוֹד מְעַט יִפֹּל מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל הַגָּבוֹהַּ – אָרְצָה.

מַה פֶּשֶׁר הַדָּבָר? שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ!

חֻדּוֹ שֶׁל הַמִּגְדָּל לֹא הָיָה אֶלָא מִטְרִיָּה הֲפוּכָה מְקֻפֶּלֶת.

הַמִּטְרִיָּה הָיְתָה מִטְרִיָּתָהּ הַחֲדָשָׁה שֶׁל לִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית, אֲשֶׁר נִגְנְבָה בִּידֵי תִיקִי־תוֹק־תּוֹק, הַנַּנָּס הַיָּרֹק.

“הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לִי”! – הִרְהֵר סַנְדַּלִּין־לִין וּפָתַח אֶת הַמִּטְרִיָּה – בַּמִּטְרִיָּה הַזֹּאת אֲעוֹפֵף אֶל בֵּיתִי בְּשָׁלוֹם".

אוּלָם הַמִּטְרִיָּה עוֹפְפָה אֶל בֵּית לִיּוּ־לַיְלָה.

וְלִיּוּ־לַיְלָה הַיִּדְּעוֹנִית עוֹמֶדֶת בְּגִנָּתָהּ וּמְחַכָּה לַבָּאִים.

– “אִם כֵּן, אֵיפוֹא, אַתָּה הוּא זֶה! נִתְפַּשְׂתָּ!” – צָרְחָה בְקוֹל צָרוּד – “אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לִשְׁלֹחַ יָד בְּמִגְבַּעְתִּי?”

– “אָנָּא, לִיּוּ־לַיְלָה רַבַּת־הַחֶסֶד” – מִלְמֵל סַנְדַּלִּין־לִין – “עוֹפַפְתִּי בְמִגְבַּעְתֵּךְ, כְּדֵי לְהָבִיא לָךְ אֶת מִטְרִיָּתֵךְ. הִנֵּה הַמִּטְרִיָּה”.

לִיּוּ־לַיְלָה הִתְבּוֹנְנָה בַּגַּמָּד הַמִּסְכֵּן.

סָקְרָה אוֹתוֹ בְּעֵינֶיהָ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאש.

רָאֲתָה אֶת רַגְלָיו הַיְחֵפוֹת, אֶת בְּגָדָיו הַפְּרוּמִים.

רָאֲתָה אֶת שְׂעָרוֹ הַפָּרוּעַ וְאֶת פָּנָיו הַמְּפֻחָמִים.

רָאֲתָה אֶת עֵינָיו הַיָּפוֹת הַמַּבִּיטוֹת אֵלֶיהָ בְּפַחַד – וַתִּסְלַח לוֹ.

– “הִנֵּה עֲלֵה־הַפָּרָג אֲשֶׁר אָבַד לְךָ” – אָמְרָה לִיּוּ־לַיְלָה בִּשְׂחוֹק.

בְּדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תָּלְשָׁה אֶת הַנּוֹצוֹת מִמִּגְבַּעְתָּהּ וַתִּתֵּן אֶת הֶעָלֶה לְסַנְדַּלִּין־לִין.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא עָמְדוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל סַנְדַּלִּין־לִין נַעֲלֵי־הַפָּרָג הָרַעֲנַנּוֹת שֶׁל דּוֹלִידוֹל־דּוֹל מַלְכַּת הַגַּמָּדִים.

רְסִיסֵי־טַל רוֹעֲדִים הָיוּ מְקַשְׁטִים אוֹתָן.

וּמִי שֶׁלֹא רָאָה אֶת דּוֹלִידוֹל־דּוֹל, מַלְכַּת־הַגַּמָּדִים, מְרַקֶּדֶת בְּשִׂמְלַת־חֲבַצֶּלֶת, אֲרֻכַּת־שֹׁבֶל וּבְנַעֲלֵי־פָרָג הָרַעֲנַנּוֹת – לֹא רָאָה מַחֲזֶה יָפֶה מִיָּמָיו.