רקע
ברל כצנלסון
המקורות

גבורת ישראל

מבוא ל“ספר הגבורה” בהוצאת “עם עובד”, בשם “עם הספר”. החתימה מלאה. שנת תש"א.

ועכשו אני מתנדב

מתוך אגרות חברים בתקופת ההתנדבות לגדוד במלחמת העולם הראשונה. נדפס ב“בעבודה” תרע"ח. החתימה: ב. כ.

עם צאת המתנדבים

גלוי־דעת מטעם המתנדבים (לגדוד), חברי ההסתדרות החקלאית, באספת הפרידה, י“ז בתמוז תרע”ח, יפו.

נדפס ב“בעבודה” בשם “גלוי־דעת של החברים המתנדבים”. בלי חתימה.

פגישת אחים

מתוך “אחדות־העבודה” (שילובים מתוך דברים אל הועידה הכללית הראשונה). נדפס ב“אחדות העבודה”, קובץ, יפו, תרע"ט. החתימה מלאה.

הגנה או הפגנה

מתוך “עמדה” נדפס ב“קונטרס” כ“ז, ז' אדר תר”פ. החתימה: א.

והם דברי פולמוס עם “בעל המאמרים הראשיים” ב“הארץ”, ז. ז’בוטינסקי, אשר כתב אחרי מות שר בתל־חי: “להגן על העמדות אי־אפשר כי אין בידינו כוח שיספיק לדחות ולהבריח את התוקפים”, ועל הישוב לברר לעצמו את מטרת העמידה שם אם “להגנה או להפגנה”.

יזכר

נדפס כדברי־אזכרה לחללי תל־חי, קונטרס כ“ט, כ”ב באדר תר"פ. בלי חתימה.

מגיני תל־חי בחייהם ובמותם

נדפס, בשם זה, ב“דבר”, י“א אדר ב' תרפ”ט, כמאמר ראשי במדור “דבר היום”. החתימה: ב. כ.

הרוגי מלכות

נדפס בשם זה, ב“קונטרס” ל“ד, כ”ח בניסן תר"פ. החתימה: ב. כ.

והם דברי הספד לחללי מאורעות ירושלים, תר"פ.

“פושעי ישראל”

נדפס, בשם זה, “קונטרס” ל“ד, כ”ח בניסן תר"פ. החתימה ב. כ.

והם התרסה נגד מעשי ממשלת ארץ־ישראל האוסרת את מגיני ירושלים (במאורעות ירושלים תר"פ).

במקום המשפט שם הרשע

נדפס, בשם זה, “קונטרס” ל“ו, ה' אייר תר”פ. בלי חתימה.

והם מחאה נגד השופטים אשר דנו את מגיני ירושלים למאסר.

אחרי רשימה זו באה באותו גליון רשימה קצרה השם “מפנקס”:

"ההתעללות נמשכת. בעינינו המנוקרות משחירה הבעתה. ז’בוטינסקי וחבריו נידונו להרבה שנים של עבודת פרך בעד נסיון של הגנה עצמית. הזדים יודעים, כי האנשים הנידונים לא נגעו באיש לרעה, אינם מסוגלים לנגוע באיש לרעה, אם לא להפריע את הפורע; המענים יודעים, כי מעוניהם טהורי כונה וטהורי מפעל הנה הנם – מצאו אצלם שנים שלשה כלי נשק, מצאו אצלם איזו בגדים של אנשי צבא – והם מודים, שנכונים היו להשתמש בנשק כלפי הרוצחים – העל זאת יאבדו חייהם של הנקיים והחפים האלה בבתי־כלאים?

“התלין! – – לך זרוע עם קרדום וכל הארץ לי גרדום”. החתימה: ב.

חנינה

נדפס בשם “חסד” ב“אגרת” (במקום “קונטרס” ל"ט), בלי חתימה, בתאריך כ' אייר תר"פ. (עם ההודעה על החנינה לאסירי ההגנה במאורעות ירושלים).

השם “חנינה” נדפס מעל לעמוד ריק ב“קונטרס” ל“ח, כ' אייר תר”פ, מפאת הצנזורה שהוטלה על דברי־דפוס בפקודת המושל הצבאי ב־7.5.1920.

החתימה בשער – מלאה.

עלינו להבטיח את בטחון חיינו

מתוך נאום בויכוח על הדין־וחשבון של הועד הפועל בקונגרס הי"ב, קרלסבד 1921.

נדפס ב“קונטרס” צ“ג, י”ג אלול תרפ"א, בשם: מדברי ב. כצנלסון (על הדין־וחשבון של הועד הפועל).

והם דברי בקורת על ההנהגה הציונית ש"לא הבינה גם לצורך הכי חיוני של הישוב – הגנה עצמית, וגם בחדשים הכי חמורים לא מלאה את חובתה – – ולא עשתה דבר בכדי ליצור כוח ממשי בארץ…

והאדמיניסטרציה הקודמת הצוררת נשארה על כנה. המשטרה הירודה, מרכז השנאה, נשארה כמקודם. לנו היו משננים יום־יום כי סמואל הוא איש הצדק. לא צדק כי אם הכנעה היא היסוד לעמדת הממשלה. לאחד המסיתים לפרעות בירושלים ניתנה לא רק חנינה כי־אם משרת מושל באחת הערים וכו' כל זה עוד היה בימים ה“טובים”. אחרי כן באו הימים הרעים"…

בדמינו אנו חיים ובדמינו נחיה

נדפס בשם “לאחר שתיקה מאונס” ב“דבר” כ“ז אב תרפ”ט, החתימה: ב.כ. לאחר שהממשלה סגרה את העתונות בארץ עם פרוץ מאורעות אב תרפ"ט וחזרה והרשתה את פתיחתה לאחר שבוע “על תנאי”…

ממצור לבצרון

נדפס בשם זה ב“דבר” ז' אלול תרפ"ט. החתימה מלאה.

במפעלנו הצדק והכוח

מתוך נאום בועידת פוע“צ בגרמניה, נדפס ב”דבר“, כ”ה בטבת תר"ץ.

לחדור לארץ בכל תנאי ומחיר

מתוך דברים שנאמרו באספת מחאה בתל־אביב, ביום שביתת המחאה של הישוב שהוכרזה ע“י הועד הלאומי “נגד ההתנקשות בזכות היסודית של העם העברי לעלות לארץ ולישבה”, לאחר שמשרד המושבות קיבל את דו”ח סיר ג’ון הופ סימפסון.

נדפס ב“דבר” בכ“ג אייר תר”ץ: “דברי ב. כצנלסון”.

נעמוד על נפשותינו

נדפס, בשם זה, כמאמר ראשי במדור “דבר היום” ב“דבר”, ג' כסלו תרצ"ב. החתימה: ב.כ.

מפנחס דשבסקי עד אפרים צ’יז’יק

מתוך דברים שנאמרו במועצת מחנות העולים ב־1934, והופיעו בחוברת “במבחן” (שיחות עם מדריכים).

החתימה מלאה.

האב ובנו

נדפס בשם זה, כמאמר ראשי במדור: “דבר היום”, “דבר”, כ' תמוז תרצ"ב. החתימה: מ. ד.

אל מול פני המערכה

נאום באחד במאי 1936, עם ראשית שנות המאורעות 1939־1936. נדפס בשם זה ב“דבר”, י“ב באייר תרצ”ו.

צבא הרצל לא יכזיב

נדפס בשם “יום הרצל”, כמאמר ראשי במדור “דבר היום”, “דבר”, כ' תמוז תרצ"ו. החתימה: מ. ד.

השנויים בהגנת הישוב

מתוך דברים שנאמרו במסיבה ציונית בירושלים ונדפסו בשם: “במצור”, ב“דבר”, כ“ב תמוז תרצ”ו. החתימה מלאה.

מקדשי החירות ומחללי הקברים

נדפס בשם זה כמאמר ראשי במדור “דבר היום”, “דבר”, כ“ט בסיון תרצ”ו. החתימה: מ. ד.

לאחר שנתקבלה הידיעה, כי הערבים בצפת עלו על בית־הקברות היהודי שם, והשחיתו את מצבותיו.

נגד החלוקה

מתוך הויכוח הפוליטי בקונגרס העשרים. עמדה לדיון הצעת ועדת פיל לחלוקת ארץ־ישראל לשתי מדינות, ערבית ויהודית, וברל כצנלסון יצא נגד חלוקת הארץ.

הדברים נדפסו ב“דבר”, ו' אלול תרצ"ז: “דברי ב. כצנלסון בויכוח הפוליטי”.

לא תל־חי אחד קיימנו

פתיחה לספר “מאורעות תרצ”ו". החתימה מלאה. התאריך: בנכר, בלונדון, לתקופת השנה.

מציאותנו ותפקידנו

מתוך הרצאה בועידת המפלגה המאוחדת פועלי ציון, צעירי ציון באמריקה. נדפס, בשם זה, ב“דבר”, כ“ב בכסלו תרצ”ח. החתימה מלאה.

גבורנו היה ויהיה יוסף טרומפלדור

נדפס ב“דבר”, ח' בתמוז תרצ"ח, עם ההודעה שהוציאו לפועל את פסק דינו של שלמה בן־יוסף.

נדפס ללא שם וללא חתימה.

על קברו על אלכסנדר זייד

נדפס בשם זה, “דבר” י“ג בתמוז תרצ”ח. החתימה מלאה.

עת להאבק

מתוך “לא עת פתרונות – עת להאבק”, נאום בועד הפועל הציוני בי“ט חשון תרצ”ט. נדפס ב“דבר”, כ“ז כסלו תרצ”ט. החתימה מלאה.

המעשה המכוון לתכלית

מתוך “לאחר לונדון”, הרצאה במועצת מפלגת פועלי ארץ־ישראל, כ“ה ניסן תרצ”ט. נדפסה בחוברת מיוחדת מתוך “הפועל הצעיר”. החתימה מלאה.

חיים של אי־כניעה

מתוך “בשנת היובל הזאת” (מתוך נאום באחד במאי) שנדפס ב“דבר”, ט“ז אייר תרצ”ט. החתימה מלאה.

הבלגה מהי?

מתוך הרצאת ב. כצנלסון בקונגרס הציוני הכ“א שנדפסה ב”דבר“, י”ד אלול תרצ"ט.

התבוננות במצבנו

מתוך דברים שנאמרו בימי־השתלמות של אנשי המגן בדצמבר־ינואר 1938־39.

נדפס בהקטוגרף בשם זה. החתימה: ירובעל.

לאן אין נסיגה

מתוך דברים שנאמרו בכינוסים של אנשי המגן בשנת 1940 ונדפסו בשם “שברים”, ב“בכור”, מאסף בן זמנו, תש"א. החתימה: אסיר חיים.

בגבנו אל הקיר

נדפס בשם זה בתוך הרשימות “שברים” ב“בכור”. החתימה: אסיר חיים.

אחדות חיילינו

מדברים בכינוס חיילים ב־16 באוגוסט 1942. נדפס בשם זה ב“מלחמתנו”, חוברת א', כסלו, תש"ג, החתימה: חייל לשעבר.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47934 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!