רקע
האנונימוס (פייטן)
[אָב וּבֵן שְׁנַיִם]
עריכה/ההדרה: עזרא פליישר

עב

        [7 ע"א] והאלהים נסה <בר' כב:א>


    פ     אָב וּבֵן1 שְׁנַיִם

         הִזִּילוּ מֵעֵינַיִם

         דִּמְעָה כְנַחֲלֵי מַיִם

         וְאֶרְאֶלֵּי מְעוֹנַיִם2

         צָעֲקוּ בְּפוּץ עֵינַיִם3

         כְּנָם עָקוּד4 בְּעִינְיָנַיִם5

         אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי עֵינַיִם

         הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם6

נ 5 היה מעינים והמי"ם נמחקה



  1. אב ובן: אברהם ויצחק  ↩

  2. ואראלי מעונים: המלאכים. הריבוי הזוגי בא לצורך החרוז והרבה כיו“ב בפיוט המזרחי. והוא על־פי האגדה הידועה בבר”ר נו:ה, עמ‘ 600, ובהרבה מקבילות: ’ובשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוא את בנו בכו מלאכי שרת, הה"ד: הן אראלם צעקו חוצה.'  ↩

  3. בפוץ עינים: בדמעות כששפך מעיינות, מלשון ‘יפצו מעינתיך חוצה’ (מש' ה:טז).  ↩

  4. כנם עקוד: כשאמר יצחק.  ↩

  5. בעינינים: בענייה, בדיבור, השווה הביאור לטור 4.  ↩

  6. אליך…בשמיים: תה‘ קכג:א; והשווה תרגום יונתן לבר’ כב:י.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות