סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם
פֶּן-תִּסָּפוּ בְּכָל-חַטָּאת,
אַךְ בִּי אַל תִּתְּנוּ חַטָּאת,
עָצְבִּי עָשָׂם וְהוּא נִסְפָּה;
פֶּשַׁע אֵין בִּי וְאֵין אָשָׁם,
חַמְרָא אֶשְׁתֵּי קָבֵל אַלְפָּא1
-
גופי הוא שחטא ולא אני (הנשמה), והגוף כבר נספה ומה ואני נקיה מפשע וחטאת, לכן אזכה לראות בטוב ה' בארץ החיים ואשתה היין המשומר לצדיקים, משל על שכר לעולם הבא. ↩
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות