מהכפר בצ’כיה לישובי עולים 🔗
“ארץ זבת חלב ודבש” – פסוק זה שעורר דמיונו של הילד היהודי בכפר הנידח במורביה לפני עשרות בשנים, חתך בדרך חייו עד היום הזה. ועד היום בו הוזמן ישראל בלום, המומחה לגידול דבורים והעושה לטיפוח הענף בהתישבות, להרצות בכינוס הבינלאומי של מגדלי הדבורים שנערך בוינה.
בן למשפחת יהודים חרדים שהתגוררו בכפר צ’כי, היה הוא בסביבה הנכרית כתינוק שנשבה לבין עכו“ם. אך מיום שעמד על דעתו פיעמה בו שאיפה עזה לארץ ישראל. ושאיפה זו נושא הוא בלבו דרך אוניברסיטאות ברין ופראג, בהן השתלם בביולוגיה ובזואולוגיה. עד… לפגישתו עם בנו של שטמפפר, ממייסדי אם המושבות (שעשה בהמבורג בענין הקמת קו אניות לישראל). הצעיר מצ’כיה נועץ בצעיר יליד הארץ על דרכו בעתיד, והלה מיעץ להתמסר לפיתוח ענף הדבורים בארץ ישראל. הוא רוכש ספריה שלמה בענף, משתלם, בא בדברים עם הכומר בארסטונג, המומחה הגרמני הנודע מסביבות וויימר (טשרניחובסקי מזכיר שמו בפואימת-הדבורים המופלאה “עמאד הבא”), ומכאן לדאלהם, למכון הביולוגי המדעי הנודע ליד ברלין להשתלמות מעשית במחלקה לגידול דבורים. בחיוך שכולו אומר ספק מקביל הכומר המשכיל את חלומו של בלום הצעיר. האומנם יש עתיד לענף זה בארץ הקודש? “אולם לימים – מעיר בלום – שלחתי לו צנצנת דבש מארץ ישראל. תמיד האמנתי בתנ”ך יותר מאשר במומחים למיניהם”…
בתרפ“ד עולה הוא לארץ. דרכו – דרך ההגשמה העצמית והעבודה העצמית החלוצית. עובד בעין גנים, בחולדה הישנה, בפתח תקוה, מחוץ לחדרה מקים צריף ולידו – כוורות. עם זאת עוסק הוא גם באירגון שיווק הדבש מטעם “תנובה” – וזה שנים משמש יועץ בענף מטעם הסוכנות היהודית וגם, כמובן, בחקר הענף, שלו מקדיש הוא חייו וכבר פירסם ספר על “חיי הדבורים”, על “גידול הדבורים”, חיבר מחזה מחיי הדבורים, פירסם מאמרים רבים, קיים שיחות הסברה ברדיו וכיו”ב.
בעמל רב-שנים מלווה אכזבות וחדוות נקנו הישגיו. הדבורה המקומית – מספר הוא – היתה פראית וקשת טיפול. לפיכך יעץ להחליפה בדבורה האיטלקית, אך נתברר, שאין היא מתאקלמת יפה בארץ. ורק לפני שנים מספר גילה, כי הדבורה הקווקאזית מחוננת במיטב הסגולות המתאימות לארץ וטיפוחה (גם בדרך הצלבה) – ברכה בה לענף.
35 אלף כוורת מצויות בארץ. והן מושתתות על ניצול של 5% (!) מצמחייתה ופרחיה – קובע בלום. אשים דלקות בעיניו בתארו את הענף ועתידותיו, ששני תנאים לו: הכשרת מומחים במוסדות חינוך חקלאיים וסיוע הממשלה (בכל ארצות התרבות מעניקים השלטונות את הסוכר הדרוש להזנת הדבורים בחורף). בלי מכס עשוי הענף לייצר, בהוצאות מועטות, אלפי טונות דבש לצרכי הארץ וליצוא, דבש שטיבו הוא מן המעולים בעולם! (אחת מסגולותיו המופלאות – כושר השתמרותו; בקבר עתיק במצרים נתגלה דבש טוב למאכל מלפני אלפים בשנים!) ובידוע גם שהדבורה מסייעת, על ידי הפריית הפרחים, להגדלת היבולים.
באהבה רבה, בחום וברוך מדבר הוא על הדבורים אשר הוא מגדלן בביתו, בגבעתיים. אין להבין את ההזנחה המרובה. האם ענין לחובבים הוא? – מדוע לא יתפוס הענף את המקום הראוי לו ביצוא, אחר ענף ההדרים, בחקלאות נו? הן אין הוא מחייב חריש וזיבול והוצאות רבות וגם הטיפול בו נעים קל ונוח יותר, שעה שארצות גדולות ועשרות מישראל עושות הרבה לקידומו ולפיתוחו?והוא מספר על חלת-הדבש של המלכות, שסגולות מופלאות של אריכות ימים בו.
אתה רואה את האיש ומאזין לדבריו ויודע נאמנה: האהבה לטבע, לחקלאות ולבעלי החיים שנתעוררה בו בכפר הולדתו, נתעלו כאן לשיאים של מסירות ודבקות נפש שהוא משקען בעשייתו להחדרת ענף גידול הדבורים במשקים חדשים בכל חלקי הארץ ולטיפוח האהבה אליו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.