רקע
זאב יעבץ
טל ילדות: ללמד בני יהודה ראשית דעת
mנחלת הכלל [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: בדפוס ר"ש הלוי צוקערמאן ושותפו; תרנ"א

אמר להם הקב"ה: “אני נותן לכם את התורה הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה” –

אמרו: “הרי בנינו עורבים אותנו”.

אמר הקב“ה הא ודאי ערבים טובים על ידה אתננה לכם הה”ד מֵפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז

ואין עז אלא תורה שנא' יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן

(שיר רבא א‘, ד’)


 

הקדמה

ספר קטן זה, ראשון הוא להמון ספרי פדגוגיא המסודרים בידי, אשר מרביתם נזכרו בסדר הלמודים המודפס בסוף הספר.

ואותו הנני שם לפני הקהל, לשומו למוצא ולראש דרך ללמודי ישראל בבתי הספר, ולפֶלס לפַלס ולסדר על פיו לסדריו, את שפע הלמוד הרב הנלמד בחדרים, ולפלג לשטף תעלות תעלות.

כל עצמו ועקרו אינו בא, אלא לתפוש בתפושה אחת את ענפי עץ היהדות הנפוצים, למען ילמוד הילד למלא מהם את כפו הרכה, בעוד שכבת טל ילדותו חופפת עליו, כי הדבר הנאמר במתן תורה, כלל גדול הוא באֵמון הבנים: תינוקות לפי כחם נערים לפי כחם.

וראשי ענפי עץ יהודה, הם המה הקנינים שקנה הקב“ה בעולמו: תורה, שמים וארץ, ישראל ביהמ”ק (לאמר: ארץ ישראל) ואותם טרחנו להקנות לילדי עמנו, ברוח התום והטהרה שהשרו עליה אבות ישראל בעלי הנבואה והאגדה, בפרקינו: מעשה אלהינו, עַם אלהינו, תורת אלהינו, ארץ אבותינו.

ורוח הטהרה חיים היא לישראל וללאומיותו, גם לשעה גם לדורות, הלא זה דבר אחד מחכמי אשכנז אשר לא נחשד באמונה יתרה מימיו: הזמנים שרוח אמונה מתרגשת בם, ירוממו את לב האדם, אורם רב, ופִרְיָם רב, גם לדורנו גם לדורות הבאים. אבל כל הזמנים אשר תגבר יד הכחש תִגְבֹרֶת כל שהוא, אף כי כחש זה מתהדר מעט רגע למראית עין, ומתיפה בכמה מיני גונין, עד מהרה יאבד, ונשכח זכרו מפי הדורות הבאים (גתי 246 IV ).

גם מדברי הימים ומעֵרך א"י נתַנו רק ראשי פרקים. ומלבד האבות, משה דוד ושלמה, לא זכרנו איש כי אין עוד לעשות חובה על ילד רך זכרון שמות ומִנְיְנֵי השנים, ורב לו אם תקלוט עינו רק הקלורית1 של כל תקופה ותקופה לבדה, וידע להבדיל בין ימי בית ראשון לימי בית שני, ובין ימי ישובה של ארץ ישראל לימי חרבנה, וגם מעֵרך הארץ לא צרנו את קלסתר פני הארץ כי אם בראשי אבריה.

החגים והצמות מצבות זכרון הם, שיצרה לה רוח בני אומתנו, גם לצרך דתה, גם לצרך מולדתה, ששתיהן קלוטות ליצירה אחת, ומצבות זכרון האלה תספרנה לנו פרקים נכבדים “בדברי ימי עמנו” בלשון מתקבלת מאד על לבנו.

על כן שמנו את הימים ההם למליצים מבארים מסבירים פורטים ומרחיבים לילדים, רבים מראשי הפרקים אשר למדו זה מעט במדה קטנה מאד.

ואת הנפשות אשר יעדנו, לשמח בספרים הקטנים את לב הילד הקטן, ולחבב עליו את מורשת אבותיו בעוד לבו רך וטהור, הֵנָה הנפשות הנוצרות בדמותו ובצלמו נפשות ילדים כמהו, המשוחחות שיחת ילדים זכה, ברוח פי תינוק שאין בו חטא. והאיש אשר תכן את רוח הטף הוא ירגיש את עונג הילד ואת שמחתו, בהיותו רואה את עולמו בלמודו, במצאו מן הילדים אשר בגילו, את צדיקיו, את חכמיו ואת גבוריו.

למען ימצא ילדי העברים את כל צרכי שעשועיהם הנקיים והתמימים בגבול עמם ולשונם נָתַנו לילדים שירי משחק לטף, שירים שיש בהם עליצות רבה ותמימה, ואין בהם התרגשות יתרה המרתחת ועוכרת את רוחם השאננה.

בסוף הספר ספחנו סדר למורים לבתי ספר, ולמורים יחידים המגדלים את חניכיהם משנת השש עד שנת השלש עשרה שלש שעות ליום בלמודי ישראל. בבית ספר שבאחת האחוזות הגדולות בארץ אבותינו, נסינו לכלכל את החנוך בסדר הזה, ונרא כי טובה רבה צפונה בו.

בלמוד המקרא שמנו לנו לחוק ללמד, ולהוסיף ללמד, ולהוליך את התלמיד הלאה הלאה, ולבלתי התעכב הרבה אצל הישנות, כי בִלְמוד הנער חדשות נמצא הישנות נשנות ומשתלשות מאליהן. כי דעת המקרא היא העקר לרוח עמנו. ואל יחשב איש כי נוכל למלא מקום לִמוד המקרא מֵעִקָרו, בקריאת ספרים מעשה ידי סופרי חול.

לראשית הקריאה המחינו את סדורי ראם וגאלדמאן (בעלי סמני מלעיל) כי בהם ילמדו הילדים קרא כתקונם, מבלי התיגע הרבה בכללים שאינם מתקבלים על לבם כלל.

הנעימה היא הקריאה המדוקדקת, בקול יוצא מן החזה ולא מן הנחירים בטוב טעם ודעת, בשום לב, וברגש, (בלשונות העמים “דקלימציון”). כדי הוא ליַחד איזו שעה בשבוע גם לזה. כי יודעים אנחנו כי הקריאה המרושלת שהורגלו בה נוטלת כבוד מלשוננו, ומכל למודי עַמנו.

בדברי הימים וכיוצא בהם אין דרך בדוקה ומספקת להנחיל לתלמיד בקיאות, מדרך ההעתקה (אבשרייבען). ותחת העמס על הילד לימוד על פה, יתנו עליו להעתיק בביתו אות באות, דף אחד או פרק אחד מתוך הספר. כי הלמוד על פה מיגע את הילד ונפשו קצה בו, תחת אשר מעשה הכתב לרצון הוא למרבית הילדים, ובזה ילמד לכתוב כל מלה כתקונה. ואת הכתוב בספר, יקנה קנין גמור. כי אין אדם קונה דבר, אלא אם כן עושה בו מעשה. וכתיבה מעשה הוא, ועקימת שפתים לא שמה מעשה.

רבים מן הספרים אשר רמזנו עליהם, כמו לקוטי הלכות ישנם עִמָנו בכתובים, ואם יתן ה' את פעלנו לחן בעיני קהל עמנו, ומצאנו את לבבנו להוציאם, ודברנו אז על דרך הלמוד ההוא לפי טיבו, ולפי שעורו הראוי בבתי הספר את התלמוד לבני שתים עשרה והלאה, טוב ללמוד במדריך (ב"ח) שהוציאו הרבנים המופלגים האחים זינגער בפרֶעסבורג. הבחירה טובה ומלאת טעם, והמעבר נוח מאד מאגדה להלכה, מדין למוסר, מפסק לספור נעים, והמדריך עובר כמעט בכל מקצועות התורה הראוים לנער ישראל לדעתם. עד כדי היות לו תפיסת יד הגונה בתלמוד, אך באחת שגו הרבנים, כי הכניסו את פירושם תחת פירש"י.

אקוה כי ספר הלמודים הזה יהיה לרצון לקהל המורים הנכבדים. וה' יהיה עם פיהם ועם פי לפחת רוח אלהים חיים באף ילדי בת עמי, ולהזיל עליהם אמרת קדוש ישראל, כטל מאת ה' היורד על הררי ציון.

וה' יברך את בית ישראל הקטנים עם הגדולים.

זאב יעבץ

בעיר הקודש בירושלם טו“ב אלול תרנ”א


 

בית אל הספר

מִי הֵם צִבְאוֹת אֲדֹנָי

הַזְקֶנַי הֵם וְכֹהַנָי? –

וּמִי יִשְׁמָר־עִיר וְעָם

הֲרַגְלִי, רֶכֶב וְחֵיל־יָם? –

הַטָף הוּא עֵדֶר יָהּ

הֲדַר צִיּוֹן הֶדֶר יָהּ

וְעֵדֶּר הָרַךְ הַלָּז

מָעֹז לְיַעֲקֹב מֵאָז

לְמַד בְּנִי דָּת, בֹּא בְסוֹד אֵל

וְזָרַח לְךָ אוֹר כְּבוֹד אֵל

(איכה רב' א‘, ה’: ופתיחתא ב')


 

הביתה

הִנֵּה צִלְצְלָה הַמְצִלָּה

אִישׁ אִישׁ חָק־יּוֹמוֹ כִלָּה

מִבֵּית סֵפֶר אֶל בֵּית אָב

כָּל־אֶחָד הִנֵּה זֶה שָׁב

וְאֵל מִמַּעַל יִתֵּן קוֹל

לַחְמְךָ בְּנִי בְּשִׂמְחָה לֵךְ אֱכֹל

שִׁקֻּיּיֶךָ בְּלֵב טוֹב שְׁתֵה

וְהַטוֹב בְּעֵינַי יוֹם יוֹם עֲשֵׂה

וְכָל־הַיָּמִים אֶרְצְךָ אֲנִי

כְּמוֹ רְצִיתִיךָ יוֹם זֶה בְּנִי

(קהלת רבה ט‘. ז’)


א

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ

קָרָא הַיּוֹם מוֹרֵנוּ בְאָזְנֵי כָּל־הַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּבֵית־הַסֵּפָר וַיֹּאמֶר: דְּעוּ כִּי בָנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְעַתָּה דַבְּרוּ נָא אֵלָיו יוֹם יוֹם כִּי טוֹבִים דִּבְרֵיכֶם בְּעֵינָיו:

וַיִּשְׁאַל יוֹסֵף הַקָּטֹן הַיִשְׁמַע הָאֶלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים מְאֹד מְאֹד קוֹל יְלָדִים כָּמוֹנוּ עוֹלֶה אֵלָיו מִן הָאָרֶץ:

וַיַּעַן מוֹרֵנוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת וְקָרוֹב הוּא מְאֹד לְכָל־קוֹרְאָיו וּבְדַבֶּרְךָ אֵלָיו יִשְׁמָע:

וַיִּשְּׂמַח הַיֶּלֶד וַיֹּאמֶר בְּכָל־לִבִי אֲדַבֵּר אֶל יְיָ אַךְ לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲדַבֶּר:

וַיִּקַּח מוֹרֵנוּ צְרוֹר סְפָרִים בְּיָדוֹ וַיֹּאמֶר: הַסְפָרִים הָאֵלֶּה סִדּוּרִים הֵם בָּהֶם כְּתוּבִים כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּר הָאָדָם אֶל הָאֱלֹהִים שֵׁם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּפִלָּה: וְעַתָּה הֱיוּ בָנִים מַקְשִׁיבִים וְלִמַּדְתִּי אֶתְכֶם אֶת־כָּל־הַתְּפִלָּה עַד תֻּמָּהּ:

וַיִּתֵּן לְאִישׁ אִישׁ מִמֶּנוּ אֶת־סִדּוּרוֹ וַיִּפְתַּח אֶת־כֻּלָם לְפָנֵינוּ וַיּאמֶר: הָבָה אֲלַמֶּדְכֶם הַיּוֹם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָיָה כִי תִשְׁמְרוּ אוֹתָם בִּלְבַבְכֶם וִהְיִיתֶם יִרְאֵי אֱלֹהִים כָּל־הַיָמִים":

 

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וֹבְכָל־מְאוֹדֶךָ:

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר אֶמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ:


 

תְּפִלַּת הַיֶּלֶד

וַתֵּצֵא אֳנִיָּה מִיָּפוֹ וַתְּהַלֵּךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וַתַּעַל הָאֳנִיָה וַתֵּרֶד וְעוֹד מְעַט וְאֵינֶנָּה: וַיֶּחֶרְדוּ כָל־הָאֲנָשִׁים חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיִּצְעֲקוּ אִישׁ לֵאלֹהָיו וְאֵין פּוֹנֶה אֶל־תְּפִלָּתָם כִּי אֱלֹהֵי עֵץ וְאֶבֶן הֵמָה: וַיֵּצֵא מִתּוֹכָם יֶלֶד קָטֹן מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִפְרֹשׂ כַּפָּיו וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַיָּם וְאֶת־הַיַּבָּשָּׁה וַיִּשְׁמַע יְיָ בְּקוֹל הַיֶּלֶד וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַעְפּוֹ: וַיְהִי בַעֲלוֹת הָאֲנָשִׁים אֶל הַיַּבָֹּשָׁה וַיִּקֶן אִישׁ אִישׁ אֶת מַחֲסוֹרָיו וְהַיֶּלֶד לֹא קָנָה מְאוּמָה: וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַאֵין לְךָ מְאוּמָה כִּי לֹא תִקְנֶה לְךָ דָּבָר: וַיַּעַן לָהֶם הַיֶּלֶד אָמְנָם אֵין לִי נַחֲלָה בָאָרֶץ אַךְ יְיָ הוּא נַחֲלָתִי וְנַחֲלַת אֲבוֹתַי וְעַמִּי: כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּיְיָ אֶלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו:

(ירושלמי ברכו' ט‘. א’)


 

מִפִּי עוֹלְלִים

הַתְּפִלָּה הַזַכָּה          תָּמִיד זֹאת אֶזְכֹּרָה

מִלְשׁוֹן יְלָדִים רַכָּה      מֵחֵטְא פִּי אֶשְׁמֹרָה

מֵעָוֹן רָחֵקוּ            בְרֵעַי לֹא אָרִיבָה

בְמוּסַר אָב דָּבֵקוּ      לְקוֹל הוֹרַי אַקְשִׁיבָה

עוֹלָה הִיא לְגָבוֹהַּ      לְקוֹל מוֹרַי אֶשְׁמָעָה

עָל־עַד כִּסֵא אֶלֹהַּ.      אָז לְאֵל כִּי אֶפְגָּעָה

כֵּן כָּתוּב בִּגְמָרָה        וְהָיָה אֱלֹהִים עִמִי

אִמִּי לִי אָמָרָה.        וְחָיוּ אָבִי וְאִמִי.


ב


 

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ

בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאם:

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים:

הַשֶּׁמֶש הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר נָתַן אֶלֹהִים בִּרְקִיַע הַשּׁמַיִם כֻּלָּם עֲגֻלִּים הֵם:

וְהָאָרֶץ גַּם הִיא עֲגוּלָה כְּתַפּוּחַ: וְלֹא תָּנוּחַ

הָאָרֶץ אַף רֶגַע כִּי סוֹבֶבֶת הִיא גַּם עַל צִירָהּ

גַּם סְבִיבוֹת הַשֶׁמֶשׁ: וְהַיָרֵחַ אַף הוּא לֹא יָנוּחַ כִּי יֵלֵךְ

הָלֹךְ וָסֹב סְבִיבוֹת הָאָרֶץ:

כָּל־כּוֹכְבֵי בֹקֶר לְךָ יָשִׁירוּ

כִּי זָהֳרֵיהֶם מִמְךָ יַזְהִירוּ

(ר' יהודה הלוי)


אַרְבַּע פֵּאוֹת יֶשׁ לָאָרֶץ פְּאַת מִזְרָח מִשָׁם תִּזְרַח הַשֶׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר: וּפְאַת מַעֲרָב שָׁמָה תָבֹא הַשֶּׁמֶשׁ בָעָרֶב: וּפְאַת דָּרוֹם מִּימִין הָאִישׁ הָעוֹמֵד וּפָנָיו מִזְרָחָה: וּפְאַת צָפוֹן מִשְׂמֹאל הָאִישׁ הָעוֹמֵד וּפָנָיו מִזְרָחָה:

וַיּוֹצֵא אֱלֹהִים מִן הָאָרֶץ כָּל־זֶרַע עֵשֶׂב וְכָל־עֵץ לְמִינֵהוּ: וַיִצֶּר עָלֶיהָ אֶת־כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֶת־כָּל־הָרֶמֶשׂ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה אֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר בַּמָּיִם: וְאַחֲרֵי כֵן יָצַר אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים וַיֶאֱהָבֵהוּ מִכָּל־הַיְצוּר אֲשֶׁר יָצָר:

כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם:


 

חכמת אלהים בילד

וַיְהִי כִּי רַבּוּ בְנֵי הָאָדָם וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְיָ וַיִשְׁתַּחֲווּ לְכָל־צְבָא הַשָׁמַיִם וַיַּעַבְדוּם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי עֵץ וָאָבֶן: וְנַעַר קָטֹן תָּמִים וָטוֹב מְאֹד רוֹעֶה בַצּאן וְכָל־בֵּית אָבִיו לֹא יָדְעוּ אֶת יְיָ: וַיְהִי בַלַּיְלָה וְהַיֶּלֶד יוֹשֵׁב עַל יַד צֹאנוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיַּרְא אֶת־הַכּוֹכָבִים הָרַבִּים וַיִּשְׁתּוֹמֵם וַיִּקְרָא מִי בָרָא אֵלֶּה: הַבֹּקֶר הָיָה וּפְנֵי מִזְרָח אֹרוּ מְאֹד וְהַשֶּׁמֶש עֹולֶה וְשׁוֹפֵךְ אוֹרוֹ עַל פְנֵי כָל־הָאָרֶץ וְהַכּוֹכָבִים כָּהוּ מִפָּנָיו: וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת כִּי אִם הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וַיִּשְׁתַּחוּ אֶל נֹכַח פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ וַיִּקְרָא אֵלִי אָתָּה: וַיְהִי בָעֶרֶב וַיַּרְא וְהִנֵה חָשַׁךְ הַשֶׁמֶשׁ וְהַיַּרֵחַ הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וָאוֹר: וְיִּנָּחֵם הַיֶּלֶד וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת כִּי הַיָּרֵחַ הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה גַם אֶת־הַשָׁמַיִם וְאֶת־הַאָרֶץ גַם אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַל־כֵּן חָשְׁכוּ פְנֵי הַשֶׁמֶש מִפָנָיו: וַיְהִי לִפְנוֹת בֹּקֶר וַיַּרְא וְהִנֵּה גַם פְּנֵי הַיָרֵחַ סָרוּ: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי הַיֶּלֶד וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר אָכֵן הַפַּעַם יָדַעְתִּי כִּי גַם הַשָּׁמֶשׁ גַּם הַיָּרֵחַ גַּם כָּל־אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינַי רַק מַעֲשֶׂה אֱלֹהִים הֵמָּה: וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מַעֲשֶׂה יָדָיו הֵם לֹא תִרְאֵהוּ עֵין בָּשָׂר: הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: וַיַּשְׁקֵף אֱלֹהִים מִמְעוֹן קָדְשוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֵּרָא אֶל הַיָּלֶד וַיִּבְחַר בּוֹ לְהָקִים מִזַרְעוֹ גוֹי קָדוֹש: וְשֵׁם הַיֶּלֶד אַבְרָהָם וְאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם אַנְשֵׁי הַגּוֹי אֲשֶׁר הֵקִים אֲלֹהִים מִזַּרְעוֹ:

(זהר לך לך)

הֵן לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּה: רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשָׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל־הָעַמִּים כַּיוֹם הַזֶה:


ג

 

עַם אֱלֹהֵינוּ

דברי הימים

וַיַּרְא יְיָ אֶת־אָבִינוּ אֶת־אַבְרָהָם כִּי אֵין כָּמֹהוּ צַדִּיק בְּכָל הָאָרֶץ: וַיֵכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית לִהְיוֹת לוֹ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו: וַיּוֹלֶד אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וַיִּקְרָא יְיָ לְיַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל: וַיִּשָׁבַע יְיָ אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לְזַרְעָם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־אֶרֶץ הַיַּרְדֵּן וְהַלְבָנוֹן לְנַחֲלָה: וַיּוֹלֶד יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיְהוּדָה יִשָׂשְׂכָר וּזְבֻלּוּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר: אֵלֶה הֵמָּה אֲבוֹת כָּל־מִשְׁפְחוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל:

זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרָת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: וַיַעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:

מה שם אבותינו? מה היה יצחק לאברהם? מה היה יעקב ליצחק? מה השם אשר קרא ה' ליעקב?

כמה בנים היו ליעקב ומה שמותם?

מי הם אבות כל משפחות ישראל?

למי כרת ה' ברית?

כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָתוֹ:


 

דברי הימים

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְצָה מִצְרָיִם: וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיֵּהָפֵךְ לְבַב בְּנֵי מִצְרַיִם לִשְׂנֹא אֶת־יִשְׂרָאֵל: וַיַּשִׂימוּ אֶת־בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־עֲבוֹדָה קָשָׁה יָמִים רַבִּים מְאֹד: וַיָּקֶם יְיָ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים הָאִיש הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ מִכָּל־הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיַּךְ בְּיָדוֹ אֶת־מִצְרַיִם מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וַיּוֹצֵא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים: וַיּוֹלֶךְ מֹשֶׁה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לָתֵת לָהֶם: וַיָּבֹאוּ הַר סִינַי וַיֵּרָא יְיָ אֶל כָּל־הָעָם וַיִּתֵּן לָהֶם תּוֹרַת אֶמֶת בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ: וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה:

מֵאֵי זֶה עַם אַתֶּם בָּנָי?

קָרָא מוֹרֵנוּ אַחֲרֵי כַלוֹתֵנוּ לִקְרֹא לְפָנָיו אֶת־דִּבְרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה. “בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָנוּ”! עָנִינוּ פֶה אֶחָד: וַיָּקָם מוֹרֵנוּ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: דְּעו לָכֶם כִּי עַם גָּדוֹל וָרָב עַם חָכָם וְנָבוֹן עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר מִצְוַת אֱלֹהָיו: אַשְׁרֵיכֶם בָּנַי כִּי בְנֵי הָעָם הַגָּדוֹל הַזֶּה אַתֶּם בְּנֵי הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ בָחַר יְיָ עַד עוֹלָם: מָה רַבּוּ אַנְשֵׁי הַשֵּׁם אֲשֶׁר קָמוּ בְקֶרֶב אֲבוֹתֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם בְקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: זֶה אַרְבַּעַת אַלְפֵי שָׁנָה לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הָיִינוּ לְגוֹי וְחַכְמֵי לֵב אַנְשֵׁי חַיִל לֹא חָדְלוּ לָקוּם בְּתוֹכֵנוּ עַד הַיוֹם הַזֶה: מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּיוֹם כַּעֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אַלָפִים נֶפֶשׁ נְפוֹצִים בְּכָל־קַצְוֵי אָרֶץ: אַךְ קַוֵּה יְקַוֶּה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי יָבֹא יוֹם וְהֵשִׁיב יְיָ אֶת־עַמוֹ אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵנוּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלַיֲעקֹב:

כִּי לֹא יִטוֹש יְיָ אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל:

כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם:


 

ד. תורת אלהינו

מי קרא לישראל גוי גדול?

ה' קרא לו גוי גדול.

ומה היא גדולתו?

תורת אלהיו היא גדולתו כאשר דבר ה':

וּמִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמְשְׁפָּטִים

צַדִּיקִים כְּכָל־הַתּוֹרָה הַזּאֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם

הַיוֹם:

ביד מי נתן לנו ה' את התורה? –

ביד משה איש האלהים. –

ומה יקראו ישראל לאיש הזה?

משה רבנו. –

כמה ספרים בתורה? –

חמשה. –

ומה שמותם? –

בראשית. שמות. ויקרא. במדבר. דברים. –

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב:


 

הילד וספרו 2

וְלַיֶלֶד אֵין כֹּל בִּלְתִּי אִם סֵפֶר קָטֹן אֲשֶׁר לֹא מָשׁ מִפִּיו כָל־הַיָמִים: וַיִּמְצְאוּ הַשׁוֹמְרִים הַסוֹבְבִים בָעִיר אֶת־הַיֶּלֶד וַיַּאַסְפוּהוּ אֶל מִשְׁמָר: וַיִּגְזְלוּ אֶת־הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ וַיָּבִיאוּ אֶת־הַסֵּפֶר בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּמְכְּרוּהוּ לוֹ: וַיְהִי הַיוֹם וַיָּחַל הַמֶּלֶךְ וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָב וַיְצַו אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא לְפָנָיו בַּסֵּפֶר: וַיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת־הַסֵּפֶר הַקָּטֹן וַיִּפָּלֵא מֵהֶם לִקְרֹא בוֹ דָבָר: וַיַּעַן אֶחָד מִן הַנִּצָבִים שָׁם הִנֵּה יֶלֶד עִבְרִי עָצוּר בַּמִּשְׁמָר הוּא יֵדַע לִקְרֹא בוֹ כִּי סֵפֶר עִבְרִי הוּא: וַיְצַו הַמֶלֶךְ וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַמִּשְׁמָר וַיְבִיאוּהוּ אֶל בֵּית הַמֶלֶךְ: וַיְהִי כִרְאוֹת הַיֶּלֶד אֶת־סִפְרוֹ וַיִּפֹּל עַל הַסֵּפֶר וַיִּשָׁקֵהוּ וַיַּבְךְ עָלָיו וַיִּקְרָא: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף: וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל הַיֶּלֶד דְּבָרִים טוֹבִים וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא נָא בְּנִי אֶת הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה: וַיִּקְרָא הַיֶלֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְיוֹם בָּרְאוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי סֵפֶר בְּרֵאשִֹית הָיָה הַסֵּפֶר: וַיְהִי כְּכַלּוֹת הַיֶּלֶד לִקְרֹא לּוֹ וַיִּקְרָאֵהוּ הַמֶּלֶך אֵלָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּשָֹּקֵהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעַן כִי יָקְרָה לְךָ תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ מִכֶּסֶף וְזָהָב לָכֵן גַּם סִפְרְךָ מוּשָׁב לְךָ גַּם עֹשֶׁר גָּדוֹל נָתוּן לָךְ: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּצְבְּרוּ לוֹ כֶסֶף וְזָהָב רָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וַיְשִׁיבוּהוּ בָאֳנִיָה אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ:

(ת“ד אליהו זוטא י”ז)

יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ:

אֹרֶך יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד:


 

מצות ה'

היש עוד ספרי קדש מבלעדי חמשה חומשי תורה? –

גם ספרי הנביאים קדש הם לנו, גם ספרי המשנה והתלמוד

ומה הם הנביאים? –

הנביאים הם אנשי הקדש אשר דבר להם ה':

ואיך יקראו בני ישראל לדברי התורה והנביאים? –

מקרא.

ומה הם ספרי המשנה והתלמוד?

המה הספרים אשר בהם בארו חכמי ישראל את דברי התורה על פי הדברים המקובלים בידם למשה מסיני.

ומה כתוב בכל הספרים ההם?

כי ה' הוא האלהים, הוא אבינו, וכי נשמר את מצותיו.

וְהַמִּצְוֹת הֵם הֵדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתָם: וּכְכֹל אֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָב עַל בְּנוֹ הַשּׁוֹמֵעַ לְקוֹלוֹ כֵן יָשִׂישׂ יְיָ עָלֵינוּ בְשָׁמְרֵנוּ אֶת־מִצְוֹתָיו כִּי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ הוּא: וְכָל־הַיָּמִים אֲשֶׁר יַעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־יְיָ שְׁכֶם אֶחָד וְשָׁמְרוּ אֶת־הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָה לְכָל חֻקָּתָהּ וּלְכָל מִשְׁפָּטָהּ: וְהָיָה יְיָ לָהֶם לְאֵל אֶחָד וְהֵמָּה יִהְיוּ לְגוֹי אֶחָד וְלֹא יֵחָצוּ וְלֹא יִפָּרֵדוּ: וְשָׁמָר יְיָ לָנוּ אֶת־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר דִבֶּר מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ אֶל אֲבוֹתֵינוּ:

אֶת יְיָ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָיו וּמִצְּוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹע בְּקֹלוֹ: וַיְיָ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָל־מִצְוֹתָיו:

"ומה היא הגדולה בכל המצות על פי דברי חכמי התלמוד?

מצות אהבת הבריות לאמר לאהוב את האדם ככתוב בתורה

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

וחכמי ישראל נתנו שלשה סמנים לזרע אברהם יצחק ויעקב רחמנים, בישנים, וגומלי חסדים:

ויוסיפו ויאמרו כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו. וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.

ועוד אמרו בשם ה': בָנַי אהובַי לא חסרתי דבר שאבקש מכם!

ומה אני מבקש מכם? שתהיו אוהבים זה את זה, ומכבדים זה את זה,

(ת“ר אליהו רבא כ”ח)


 

ילדים שומרי מצוה

וּמֶלֶךְ גָּדוֹל בַּגּוֹיִם עָלָה עַל יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה וַיֵּשְׁבְּ שִׁבְיָה גְּדוֹלָה: וַיִּהְיוּ בְתוֹךְ הַשִּׁבְיָה אַרְבָּעָה יְלָדִים טוֹבֵי מַרְאֶה וְטוֹבֵי שֶׂכֶל מְאד: וַיְהִי כִּי יָדַע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל כִּי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה מִמִּשְׁפַחַת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּמִמִשְׁפְּחוֹת הַשָֹׂרִים וַיַּאַסְפֵם אֶל הֵיכָלוֹ וַיֵּטֶב לָהֶם: וַיַּפְקֵד הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם אוֹמְנִים לְלַמְּדָם לָשׁוֹן סֵפֶר וּמַדָּע בְתוֹךְ יַלְדֵי בֵית הַמֶלֶךְ: וַיְהִי הַיּוֹם וַיְנַסֵם הַמֶּלֶךְ בְכָל־דְּבַר חָכְמָה וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׁר יָדוֹת גַּם עַל זִקְנֵי חַכְמֵי בֵיתוֹ: וַיֶּאֶהָבֵם הַמֶּלֶךְ מְאֹד כְּאַהֲבַת אָב אֶת־בָּנָיו וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹתָם כִּשְׁמוֹת אֱלֹהֵי אַרְצוֹ וַיְצַו לְהַאֲכִילם מִמֵּיטַב מַעֲדַנָּיו וּלְהַשְׁקוֹתָם מִמִּבְחַר יֵינוֹ: וַיְדַבֵּר דָּנִיאֵל הַגָּדוֹל בַּיְלָדִּים בַּלָּט אֶל שְׁלֹשֶׁת רֵעָיו הַקְטַנִּים מִמֶּנוּ לֵאמֹר: דְּעוּ לָכֶם אַחַי כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ וַיְיָ צִוָה עָלֵינוּ לְבִלְתִּי אֱכֹל מִזִּבְחֵי אִישׁ אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא וּלְבִלְתִּי שְׁתוֹת מִיֵּין נִסְכּוֹ פֶן יָסוּר לִבֵּנוּ מֵאַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: וַיִּשְּׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַיְלָדִים לְקוֹל דָּנִיאֵל וְלֹא אָכְלוּ וְלֹא שָׁתוּ בִלְתִּי אִם זֵרְעוֹנִים וָמָיִם: וַיְיָ הָיָה עִמָּם וַיִּהְיוּ יָפִים וּבְרִיאִים מִכָּל־יַלְדֵי בֵית הַמֶּלֶךְ: וַיַּעֲבֹד דָּנִיאֵל וּשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְמִסְתָרִים אֶת־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל־לִבָּם וּבְכָל־נַפְשָׁם: וַיְהִי הַיּוֹם וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ כִי דָּנִיאֵל לֹא יַעֲבֹד לֵאֱלֹהֵי הַמֶּלֶךְ כִּי לֵאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מִתְפַּלֵל עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהָרָיִם: וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת וַיָשִׂימוּ אֶבֶן עַל פִּיהָ: וַיִּשְּׁלַח יְיָ אֶת־מַלְאָכוֹ וַיַּחֲסֹם אֶת־פִּי הָאֲרָיּוֹת וְלֹא אָכְלוּ אֶת דָּנִיאֵל: וְאֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: וְלֹא אָבוּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְקֹלוֹ לָסוּר מֵאַחֲרֵי יְיָ אֶל אֱמֶת וַיֹּאְמרוּ מוֹת נָמוּתָה וְאֵל זָר לֹא נַעֲבוֹדָה: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־אַנָשָׁיו וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־שְֹלֹשֶׁת הַנְעָרִים אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִתּוֹךְ הַכִּבְשָׁן וַתֹּאכַל אֶת־אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הַמַּשְׁלִיכִים אֶת־הַנְעָרִים: וּשְׁלֹשֶׁת הַנְעָרִים מִתְהַלְּכִים בַכִּבְשָׁן בְתוֹךְ הָאֵשׁ וְהַלַּהַב לֹא נָגַע בָהֶם לְרָעָה: וְאֶל גּוֹב הָאֲרָיוֹת סָר הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת וְהִנֵּה דָּנִיאֵל חַי וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ: וַיְצַו וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בַּלָשׁוֹן אֶל גּוֹב הָאֲרָיוֹת: וַיְּמַהֲרוּ וַיֹּאכְלוּ הָאֲרַיוֹת אֶת־הָאֲנָשִׁים כֶּאֱכֹל אֶת־קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ: וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֶת־דָּנִיאֵל לוֹ לְמִשְׁנֶה וְאֶת־חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְשָׂרִים בָּאָרֶץ:


 

ערךְ הארץ

וּמַיִם יְכַסּוּ אֶת שָׁלֹשׁ הַיָּדוֹת בָּאָרֶץ וְרַק הַרְבִיעִית מִמֶּנָּה תֵּרָאֶה: וְקָרְאוּ בְנֵי הָאָדָם לְמִקְוֵה הַמַּיִם יַמִּים וְלָאָרֶץ אֲשֶׁר תֵּרָאֶה יֵקְרְאוּ יַבָּשָׁה:

וַחֲמִשָׁה חֲלָקִים לְיַבָּשָׁה אַזְיָא חֵלֶק אֶחָד אַפְרִיקָא חֵלֶק אֶחָד אֵירוֹפָּא אֶחָד אֲמֵרִיקָא אֶחָד וְאוֹסְתְּרָל אֶחָד:

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִקְצֵה מַעֲרַב אַזְיָא יוֹשֶׁבֶת וְאֵירוֹפָּא מִצָּפוֹן לָה וְאַפְרִיקָא מִנֶגֶב:

לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְיָ:

אֲשֶׁר־לוֹ הַיָם וְהוּא עָשָׂהוּ

וְיַבֶּשֶת יָדָיו יָצָרוּ:

יֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲלֶה אֶרֶץ קְטַנָּה בְּלֶב־יָם וּסְבִיבוֹתֶיהָ מַיִם וְקָרְאוּ לָהּ אִי: וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִפְרְצוּ מַיִם מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה אוֹ מִסֶּלַע וְקָרְאוּ לְפֶרֶץ הַמַּיִם מַעֲיָן: וְאִם יִכְרוּ מֵי הַמַּעְיָן לָהֶם תְּעָלָה וְנָהֲרוּ בָהּ וְהָיָה הַמַּעְיָן לְנָחַל: וְאִם יִשְׁתַּפֵּךְ הַנַּחַל הַיָּמָה וְקָרְאוּ לוֹ נָהָר:

וְכִי תִרְאֶה בְּנִי וְהִנֵּה מָקוֹם אֶחָד נִשָּׂא בְגָבְהוֹ עַל כָּל־פְנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב וְקָרָאתָ לוֹ הָר: וְאִם קָטֹן הָהָר וְקָרָאתָ לוֹ גִבְעָה וְאִם קְטַנָּה הַגִּבְעָה וְהָיָה שְמָהּ רָמָה:

הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְחָלִים

בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:

וְכִי יֵרָאֶה לְךָ מְקוֹם בָּתִּים רַבִּים בְּנוּיִם לְמוֹשַׁב אָדָם וְרָאִיתָ אִם סוֹחֲרִים יוֹשִׁבֵי הַמָּקוֹם אוֹ חֳרָשִׁים וְקָרָאתָ לַמָֻקוֹם עִיר: וְאִם אִכָּרִים עוֹבְדֵי אֲדָמָה יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם אוֹ רוֹעֵי צֹאן וּבָקָר וְקָרָאתָ לוֹ כְּפָר: וְכִי תָבֹא אֶל אַחַד הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר גַם עִיר גַם כְּפָר אֵין שָׁם וְגַם מַיִם וְגַם זֶרַע אֵין וְיָדַעתָ כִּי מִדְבָּר הוּא:


 

ארץ אבותינו

מה שם הכפר אשר אנחנו יושבים בה? –

רחבות. –

ומה שם הארץ אשר רחבות בתוכה? –

ארץ ישראל. –

מדוע תקרא הארץ הזאת ארץ ישראל? –

יען כי את הארץ הזאת הוכיח ה' לישראל. –

ומה אנחנו חייבים לארץ ישראל? –

לשבת בה, לעבדה ולשמרה, ולאהבה אותה מאד מאד בכל לבבנו ובכל נפשנו. –

ומה שם העיר הקדושה בכל ערי ישראל? –

ירושלם היא העיר הקדושה בכל ערי ארץ ישראל, –

היש עוד שם לירושלם עיר הקדש? –

גם ציון יקרא לה. –

וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר:


 

ערך ארץ ישראל

וּשְׁלֹשָׁה מַעְיָנוֹת יוֹצְאִים מִנֶּגֶב לְהָרֵי הַלְבָנוֹן וְהִשְׁתַּפְּכוּ אֶל נַחַל אֶחָד וְהָיָה לְנָהָר שׁוֹטֵף נְהַר הַיַּרְדֵן: וְעָבַר הַיַּרְדֵּן אֶת־מֵי מְרוֹם וְאֶת־יָם־כִּנֶּרֶת עַד בֹּאוֹ אֶל יָם־הַמֶלַח: וְהִשְֹׁקָה הַנָּהָר אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעוֹת טֹובָה וּפוֹרִיָה: וּגְבוּל הָאָרֶץ מִמַּעֲרָב הַיָּם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יֵאָמֵר לוֹ הַיּוֹם הַיָּם הַתִּיכוֹן: וּמִדְבַּר עֲרָב גְּבוּלָהּ מִקֶּדֶם הָרֵי הַלְבָנוֹן מִצָּפוֹן וְנַחַל מִצְרַיִם מִנֶּגֶב: וַיְהִי כִּי הוֹרִישׁ יְיָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּרֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶה: וַיִּקְרִאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֵבֶר הַיַּרְדֵן יָמָה אֶרֶץ כְּנַעַן וּלְעֵבֶר הַיַּרְדֵן קֵדְמָה אֶרֶץ הַגִּלְעָד: וְשֵׁם נֶגֶב אֶרֶץ כְּנַעַן יְהוּדָה וְשֵׁם צְפוֹן כְּנַעַן גָּלִיל:


 

דברי הימים: ימי הבית הראשון

וַיְהִי בְאַרְבָּעִים שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יְשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַגִּלְעָד וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ייָ: וַיַּעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְנַעַן וַיִּלְכְּדוּהָ: וַיָקֻּמוּ לְיִשְׂרָאֵל שׁוֹפְטִים וְעָמַד הַשׁוֹפֵט בְּרֹאשׁ הָעָם וְעָשָׂה אֶת־מִשְׁפָּטָם וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמוֹתֵיהֶם: וַיִהְיוּ הַשׁוֹפְטִים אַנְשֵׁי לֵב גִּבּוֹרֵי חַיִל וַיִּשְׁפְּטוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּמְלִיכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֵם מְלָכִים: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וַיַּמְלֵךְ יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל אֶת־דָּוִד מְשִׁיחוֹ וַיִּלְכֹּד אֶת יְרוּשָלִַם וַיְשִׂימֶהָ לְעִיר מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל: וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ הַמּוֹלֵךְ תַחְתָּיו בָּנָה מִקְדָּשׁ לַיְיָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ הַר הַמוֹרִיָּה: וַיֵּשְׁבוּ מְלָכִים לְדָוִד עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה עָשָׂר דּוֹר: וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אַחֵרִים וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו הַנְבִיאִים לַהֲשִׁיבָם מִדַּרכָּם הָרָעָה וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הֶאֱזִינוּ: וַיִּשְלַח יְיָ בָּם אֶת־הַכַּשְׂדִים וַיַעֲלוּ וַיִּשְׂרְפוּ אֶת־יְרוֹשָׁלִַם וְאֵת־מִקְדַּשׁ יְיָ בָּאֵש: וַיַּגְלוּ אֶת־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּבֶלָה אֶרֶץ הַכַּשְׂדִים אַחֲרֵי שִׁבְתָּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה: וַיֵּשֵׁב יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל:

מי שם את ירושלם לעיר הממלכה – מי בנה את בית המקדש? – כמה דורות מלכו בית דוד? – מי הגלה את ישראל מארצו? – לאיזו ארץ גלו?


 

ערך הארץ

וּשְׁנֵי טוּרֵי הָרִים יוֹצְאִים מֵהַרְרֵי הַלְבָנוֹן

וְעָבְרוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן מִזֶּה וּמִזֶּה עַד קְצֵה נֶגֶב הָאָרֶץ: הַטוּר הָאֶחָד יַעֲבֹר אֶת־כָּל־אֶרֶץ כְּנָעַן וְהָרָיו הַר־נַפְתָּלִי הַר־אֶפְרַיִם וְהַר־יְהוּדָה: וְהַטוּר הָאֶחָד יַעֲבֹר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵן מִזְרָחָה וְהָרָיו הָרֵי הַגִּלְעָד וְהָרֵי הָעֲבָרִים: וְהָעֵמֶק אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הַטוּרִים הָאֵלֶּה יִקָּרֵא הָעֲרָבָה וְלָעֵמֶק אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הָרֵי אֶפְרַיִם וִיְהוּדָה יָמָה יֵאָמֵר הַשָּׁרוֹן:

כמה טורי הרים עוברים בארץ ישראל? –

מה מקומם? – מה שמותם? –

וְאֶרֶץ הֶהָרִים וְהַבְּקָעוֹת הַזֹּאת טוֹבָה הִיא מְאֹד מְאֹד וּפִרְיָהּ רָב כַּכַּתוּב בְסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ:

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה

וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן

אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:

וַאֲנָשִׁים חַכְמֵי לֵב מָנוּ אֶת־כָּל הַצְמָחִים אֲשֶׁר תּוֹצִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמִינֵיהֶם וַיִמְצְאוּם אַלְפַּיִם בּמִספָּר:

וְכָל־הָאָרֶץ הַזֹאת כֻּלָּהּ מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ קְדוֹשָׁה הִיא בְעֵינֵינוּ מְאֹד כִּי אֶרֶץ חֵפֶץ הִיא בְּעֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶינוּ: וְכֹה אָמַר מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת:

אֶרֶץ אֲשֶׁר יְָי אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ

תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ:

וְגֶשֶׁם לֹא יִהְיֶה בָאָרֶץ בְכָל־יְמֵי הַקַּיִץ וְרַב הַחֹם וְכָל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ: וְגַם בָּעֵת הַהִיא לֹא תֵשָׁם הָאָרֶץ כִּי יִמָּלְאוֹ עֲמָקִים רַבִּים זֶרַע קַיִץ אֲשֶׁר גָּבְהוּ קְנֵיהֶם כְּקוֹמַת אִישׁ: וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה דְשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים כִּי יַבְשִׁילוּ בָּעֵת הַהִיא אֶת־פִּרְיָם: אַךְ בִּימֵי חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן יָחֵלוּ יְמֵי הַגְּשָמִים וְהִמְטִירוּ הַשָֹׁמַיִם גִּשְׁמֵי בְרָכָה וּמִלְּאוּ אֶת־הַבְּאֵרוֹת מַיִם וְרִכְּכוּ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ: וְיָצְאוּ הָאִכָּרִים וְחָרְשׁוּ אֶת־חֲרִישָׁם וְזָרְעוּ אֶת־זַרְעָם וְנָטְעוּ אֶת־נְטִיעֵיהֶם וְנָתַן ה' מָטָר וְהִצְמִיחַ אֶת־זַרְעָם וְאֶת נְטַע יָדָם וְעָשָׂה פֶרִי: וְהַשֶּׁלֶג לֹא יֵרֵד כִּי אִם עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים בִּימֵי הַחֹרֶף לְבַד מֵרָאשֵׁי הָרֵי הַלְבָנוֹן אֲשֶׁר שָׁם יָנוּחַ הַשֶּׁלֶג גַּם בַּקַּיִץ גַּם בַּחֹרֶף: הֵן בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְטֵבֵת יִהְיוּ יְמֵי סַגְרִיר יְמֵי עָנָן וַעֲרָפֶל: אוּלָם אַךְ חָדֹל יֶחְדַּל הַמָּטָר לְיוֹם אֶחָד וְסָר הַקּוֹר וְנִשְׁכַּח כָּל־הַחֹרֶף וְהָיָה חֹם הַיּוֹם כִּימֵי חֹם אָבִיב: וּבְחֹדֶשׁ נִיסָן יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹן בְּזַעַף וּבְרַעַשׁ וְהִבְשִׁיל אֶת־פְּרִי הַתְּבוּאָה וְדִשֵּׁן אוֹתָהּ וּמִלֵּא אוֹתָהּ: אַחֲרֵי הַמַּלְקֹשׁ תָּבֹא עֵת הַקָּצִיר אֶפֶס כִּי אָסֹף לֹא יֶאֱסֹף הָאִכָּר אֶת־גָּרְנוֹ לֵאמֹר אֶת עֲרֵמַת תְּבוּאָתוּ אֶל הַבַּיִת עַד אַחֲרִית יְמֵי הַקַּיִץ עַל כֵּן יֵאָמֵר לַיָּמִים הָהֵם יְמֵי הָאָסִיף:


 

גבורת גשמים

מזמור 1 מזמור 2 מזמור 3 מזמור 4 מזמור 5 מזמור 6 מזמור 7
================== ========== ======== ======== ======== ======== ========
אֵל חָנָן       יִרְוָיוּ יָפוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ יָּרִיקוּ הַבָּרָק מִזַּעַם מֵי עָנָן
מֵי עָנָן       יִשְׁתָּיוּ הָרוּחַ כָּאֶמֶשׁ יַשִּׁיקוּ אוֹר זָרָק הָרַעַם אֵל חֶנָן
שָׂדֶה וּשְׁדֵמָה    אָדָם וּבְהֵמָה יֶהֱמֶה כַּכִּנּוֹר יָלִין צָהֳרָיִם זִרְמֵי מֵי עָבוֹת תֵּבֵל חָוָרָה אַל תִּרְאִי אֲדָמָה אָחוּ וָתֶלֶם
יִתְגוֹלְלוּ בָּלָעוּ יַטִּיפוּ יַרְעֵם קוֹל כִּי בְרָכָה יִרְוָחוּ
יִתְבּוֹלְלוּ מֳלָאוּ יָצִיפוּ יְחוֹלֵל כֹּל הָפָכָה יִשְׂמָחוּ
מַיִּם בַּצִּנוֹר הֶעָבִים מַיִם גֶשֶׁם וּנְדָבוֹת אָרֶץ נִשְׂעָרָה לָעֵדֶן שְׁמָמָה יָשִׁישׁ וָעֶלֶם

 

דברי הימים: ימי הבית השני

וַיְהִי בְשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְיָ בְּכָל־לִבָּם וְלֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּבָרִאשׁוֹנָה: וַיִּפְקֹד יְיָ אֶת־עַמּוֹ וַיְשִׁיבֵם אֶל־אֶרֶץ אַבוֹתֵיהֶם וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְנוּ מִקְדָּשׁ בִירוּשָׁלִם מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה לְיוֹם גְּלוֹתָם בִּידֵי הַכַּשְׂדִים: וַיָּקֻמוּ בְתוֹכָם אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ חַכְמֵי אֱלֹהִים וַיְלַמְּדוּ אֶת־הָעָם תּוֹרָה וּמוּסָר: וַיְּהִי כִּי קָמוּ עֲלֵיהֶם עָרִיצֵי יָוָן לְהָסֵב אֶת־לִבָּם בְּיָד חֲזָקָה מֵאַחֲרֵי תוֹרַת אֱלֹהֵיהֶם: וַיִּתחַזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרְקוּ עֻלָּם מֵעַל צַוָארָם וַיּוֹשִׁיבוּ לָהֶם מְלָכִים לַכִּסֵּא כְּבַתְּחִלָּה: וַיְּהִי יְיָ עִמָּם וַיֵּטֶב לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ חָיִל: וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי רֶשַׁע וַיִּשְׁלְחוּ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאָחִיו וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם גַּם בְּבֵית הַמֶּלֶךְ גַּם בְּבֵית הָעָם: וַיַּרְא יְיָ כִּי חָדַל שָׁלוֹם מִקֶּרֶב עַמּוֹ וְהַשָּׁלוֹם הוּא הַגָּדוֹל בְכָל־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וַיִּחַר אַפּוֹ וַיְשַׁלַּח בָּהֶם אֶת־הָרוֹמִים הָעָרִיצִים וַיִּמְשְׁלוּ יָמִים רַבִּים בְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ: וְאַחֲרֵי כֵן שָׂרְפוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־מִקְדָּשָּׁה בָּאֵשׁ: וַיְגָרְשׁוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתָם מִקֵּץ שִׁבְתָּם עָלֶיהָ כְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיָפִיצוּ אוֹתָם לְכָל־רוּחַ:

מי קם על ישראל להשיב לבם מאחרי ה‘? – על מה חרה אף ה’ בישראל? – את מי שלח בהם ה'? – אנא באו בני ישראל? –


 

מוסר הילד

וְשַּׂר גָּדוֹל מֵרָאשֵׁי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מִתְהַלֵּךְ בְחֻצּוֹת קִרְיַת רוֹמִי וַיַּרְא אֶת־גְאוֹן עֻזָּהּ וְאֶת־תִּפְאַרְתָּהּ: וַתַּעַל עַל לִבּוֹ עֱנוּת עַמּוֹ וְשִׁמְמוֹת יְרוּשָׁלַםִ עִיר הַקֹּדֶש וַיֵּאָנַח וַיִּקְרָא מִנַהֲמַת לֵב אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא נְבִיא יְיָ

מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים:

וְהִנֵּה קוֹל עָרֵב עוֹנֶה בְרֶגֶשׁ וְּבְחֶזְקַת הַיָּד אֶת אַחֲרִית דְּבַר הַנָבִיא:

הֲלֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ

וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ

וְלֹא שָׁמְעוּ בְתוֹרָתוֹ:

וַיִּפֶן הֶחָכָם וְהִנֵּה מֵחֲלוֹן בֵּית־הָאֲסוּרִים נִשְׁקָף לוֹ יֶלֶד יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻּצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים: וַתִּדְבַּק נֶפֶשׁ הַשָׂר הֶחָכָם בַּיֶלֶד הַנָּעִים הַזֶה וַיֹאמֶר אֵין זֹאת כִּי אִם לִגְדֹלוֹת יָעַד יְיָ אֶת הַיֶּלֶד: וְעַתָּה אֵינֶּנִי מָשׁ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה עַד אִם פְּדִיתִיו: וַיִּתֵּן כֹּפֶר רָב וַיֵּפְדְ אֶת־הַיֶּלֶד וַיְגַדְּלֵהוּ וַיֶאֱהֶבֵהוּ וַיְהִי לוֹ כְבֵן: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחְכַּם מְאֹד וַיְהִי לְחָכָם גָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל:

(גטין נ"ח).


 

ארץ ישראל בחרבנה

לֹא כְכָל־הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר הַזֶה: כִּי כָל־גּוֹי אֲשֶׁר יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ וְעָבְרוּ עָלָיו שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דֹּרוֹת וְשָׁכַח אוֹתָהּ וְהִתְנַכֵּר לָהּ: לֹא כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים הֵם אֶל הַשְׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶר נִשְׁבְּעוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָלִַם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:

וֱעֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם יִשְׁפּוֹךְ כָּל־אִישׁ

יִשְׂרָאֵל אֶת־נַפְשׁוֹ לִפְנֵי יְיָ וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו כַּדְּבָרִים

הָאֵלֶּה:

וְלִירוּשָׁלִַם עֵירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב

וְתִשְׁכּוֹן בְתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתָּ

וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיוֹן בְּרַחֲמִים

וְלֹא בִדְבַר שְׂפָתַיִם בִּלְבַד שָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת־אֱמוּנָתָם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם: כִּי הִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד וַיַּעֲלוּ אֶל הָאָרֶץ הַקְדוֹשָׁה וְלֹא שָׂמוּ לֵב אֶל הַתְּלָאוֹת אֲשֶר תִּמְצֶאנָה אוֹתָם בַּדֶרֶךְ וְאֶל הַמַחְסוֹר אֲשֶׁר יִמְצָא אוֹתָם בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הָעֲזוּבָה וְהַשֹׁוֹמֵמָה בְּלִי בָנָיהָ: וַיֵּאָמְנוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי רֹאשׁ מְשׁוֹרְרֵי הַגֹּוֹלָה:

דְּרַשְׁתִּיךָ וְאִם מַלְכֵּךְ      אֵין בָּך וְאִם בִּמְקוֹם

צֳרִי גִלְעֲדֵךָ נָחָשּׁ        שָׂרָף וְגַּם עַקְרָב

הֲלֹא אֶת־אֲבָנַיִךְ        אֲחוֹנֵן וְאֶשָׁקֵם

וְטַעַם רְגָבַיִךְ           לִי מִדְּבַשׁ יֶעֱרָב

וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶר גָּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתָם הָיְתָה יְרוּשָׁלַם יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה בְעֵינֵיהֶם מְאֹד: וְהַר הַמּוֹרִיָה אֲשֶׁר בְּמִזְרַח הָעִיר הוּא הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל־הָאָרֶץ כִּי בוֹ בָחַר יְיָ לְשַׁכֵּן אֶת־שְׁמוֹ: בַּמָּקוֹם הַהוּא הָיָה בָנוּי בֵּית יְיָ לְפָנִים וּבַמָּקוֹם הַהוּא נָכוֹן יִהְיֶה בֵּית יְיָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וּמִשָּׁם יִגָּלֶה כְבוֹד יְיָ עַל כָּל־הָאָרֶץ: אֶת־הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּנוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לַיְיָ הָרְסוּ הַגּוֹיִם הֶעָרִיצִים וְלֹא נוֹתָר מִמֶּנּוּ בִלְתִּי אִם קִיר אֶחָד בַּמַּעֲרָב: הוּא הַכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי אֲשֶׁר שָׁם יִשְׁפְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־לִבָּם וְאֶת־דִּמְעוֹתֵיהֵם לִפְנֵי יְיָ זֶה אַלְפֵי שָׁנָה: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְפוֹצִים בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּתְפִלָּתָם מִכָּל־הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ שָׁמָה אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה: כִּי עֵינֵי יְיָ אֱלֹהֵינוּ פְּתוּחוֹת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶה יוֹמָם וָלַיְלָה וּכְבוֹד יְיָ לֹא נַעֲלָה מֵעָלָיו אַף רֶגַע כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ

כותל מערביpng.png  

כותל מערבי

עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת

לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה: וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם

כָּל־הַיָּמִים:

וְהַר צִיּוֹן בְּנֶגֶב הָעִיר וְגַם הָהָר הַזֶּה קָדוֹשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד:

כִּי שָׁמָה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָוִד:

וּמְצוּדָה עַזָּה וְעַתִּיקָה מְאֹד עַל יַד שַׁעַר הָעִיר יָמָה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ הָעָם מְצוּדַת דָּוִד:

וְאֵלֶּה הֵן יֶתֶר עָרֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁכְּנוּ שָׁם כַּיוֹם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּחֶבְרוֹן הָעִיר הָעַתִּיקָה מְאֹד הַבְּנוּיָה עַל הַר יְהוּדָה: וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָעִיר הַזֹאת מְעָרַת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב: וּבִטְבֶרְיָה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת יָם־כִּנֶרֶת וּבִצְפַת הַבְּנוּיָה עַל הַר נַפְתָּלִי: וּבְחַיְפָה הַיּוֹשֶׁבֶת לְרַגְלֵי הָהָר הַנֶאֱדָר מְאֹד הַר הַכַּרְמֶל וּבְיָפוֹ הַיוֹשֶׁבֶת עַל מְבוֹאוֹת יָם:

מערת המכפלה.png

 

דברי הימים: גלות רומי

וּלְמִיוֹם גְלוֹת אֲבוֹתֵינוּ בִידֵי בְנֵי רוֹמִי מִתְגּוֹרְרִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְֹאַרְצוֹת לֹא לָהֶם: וַיֵּתְעַנּוּ תַּחַת יַד אוֹיְבֵיהֶם כְּאֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה: וַתִּכְבַּד מְאֹד יַד הַגּוֹיִם עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲזֹב אֶת־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם עַד אֵין חֵקֶר: וּבְנֵי יִשְׂרָאִל נָתְנוּ אֶת־בְּשָׂרָם לְמַכִּים וְאֶת־נַפְשָׁם לְהוֹרְגִים: וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִתּוֹרַת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹרוּם הַנְבִיאִים בִּימֵי קֶדֶם וְחַכְמֵי הַמִשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד בְּסִפְרֵיהֶם אֲשֶׁר כָּתְבוּ בְאַרְבַּע מֵאוֹת הַשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לִימֵי גָלוּת רוֹמִי: וַיִּירְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְיָ בְּכָל־לְבָבָם וַיַעֲשׂוּ צְדָקָה וְחֶסֶד לַעֲנִיֵי אֲחֵיהֶם הַרְבֵּה מְאֹד: וַיָּקֻמוּ לָהֶם גַם בִּימֵי הָרָעָה הָהֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים מְאֹד וְשָׂרִים אַדִּירִים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם שֵׁם עוֹלָם בְּחָכְמָתָם בִּגְדוּלָתָם וּבְיִשְׁרַת לִבָּם: וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִרְחִיב יְיָ מְעַט לְיִשְׂרָאֵל בִּמְאַת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת וַיַּעֲשׂוּ חַיִל גַּם בַּחֲרוֹשֶׁת גַּם בִּמְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: וּבָאַחֲרוֹנָה שָׂמוּ אֲנָשִׁים מִתּוֹכָם אֶת־פְּנֵיהֶם אַרְצָה יִשְׂרָאֵל: וַיִּקְנוּ לָהֶם אֲחֻזוֹת וַיֵּאָחֲזוּ בָהֶן לַעֲבוֹד אֶת־אַדְמַת הַקֹדֶש לֶאֱכוֹל אֶת־פִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטוּבָהּ: וַיָּשׁוּבוּ אַנְשֵׁי הַלֵּב הָהֵם לַעֲבוֹדַת אֲבוֹתָם עַל אַדְמַת אֲבוֹתָם:


 

ילדי האכרים

וּבָאֲחֻזּוֹת אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ בָהֶן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה יֶּחֶזְקוּ הַיְלָדִים מְאֹד: וְהָיָה כֹחַ יֶלֶד שָׁם כְכֹחַ נַעַר גָּדוֹל בָּעִיר כִּי עֲבוֹדַת אָבִיו הוּא עוֹבֵד עַל כֵּן יִגְדַּל כֹּחוֹ וְלִבּוֹ יֶאֱמַץ וּפַחַד לֹא יֵדָע: וְרָכַב הַיֶּלֶד עַל חֲמוֹר בֵּית אָבִיו וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל מְעַט וְרָכַב עַל סוּס וְלֹא יִירָא: כִּי לִבּוֹ אַמִּיץ וְיָדוֹ חֲזָקָה לְהַטוֹת אֶת־הַסּוּס אֶל אֲשֶׁר יֶחְפָּץ: וְהָיָה מִדֵּי בֹא הַנַּעֲר מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְעָשָׂה אֶת־כָּל־חֻקָּתוֹ אֲשֶׁר פָּקַד עָלָיו מוֹרֵהוּ לַעֲשׂוֹתָהּ: וּבָא הַנַּעַר הַקָּטֹן הַזֶה אֶל הָאֻרְוָה וְהֶחְזִיק בַּחֶבֶל וְהוֹלִיךְ אֶת־הַסּוּס הַגָּדוֹל אֶל הַשֹּׁקֶת אֲשֶׁר עַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקָה אֹותוֹ: וְאַחֲרֵי כֵן יִרְכַּב הַשָּׂדֶה וְהֵשִׁיב אֶת־הַפָּרָה הַבָּיְתָה: וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָקוּם וְהוֹצִיא אֶת־הַפָּרָה מִן הָרֶפֶת וְנָתַן אוֹתָהּ בְּיַד הָרוֹעֶה:

וּמִדֵּי הִוָּלֶד לַפָּרָה עֵגֶל וְשָׂמַח הָאִכָּר וְכָל־בֵּיתוֹ: וְקָרָא בֶן־הָאִכָּר לְכָל־רֵעָיו הַנְּעָרִים אֶל הָרֶפֶת לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג עִמּוֹ עָל מַרְאֵה הַשּׁוֹר הַקָּטֹן וְהַיָּפֶה הַזֶּה: וְחָמַל הָאִכָּר עַל בְּקָרוֹ וְעַל מֵקְנֵהוּ וְהֶאֱכִיל אוֹתוֹ וְהֵשְׁקָה אוֹתוֹ וְכִלְכֵּל אוֹתוֹ בְרַחֲמִים גְדוֹלִים כִּי

יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתוֹ:

וּבַאֲחוּזַת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רְחֹבוֹת וְזִכְרוֹן יַעֲקֹב מְקוֹם מַטָעֵי כְרָמִים יֵצְאוּ הַנְעָרִים בְּמַזְמֵרוֹת לַעֲזוֹר אֶת־אֲבוֹתֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַגָּפֶן: וְלִפְנֵי בֹא יְמֵי הַגְּשָׁמִים יֵצְאוּ וְעָשּׂוּ תְעָלוֹת קְטַנוֹת תַּחַת הַגְּפָנִים סָבִיב וְהָיוּ לָהֶן לִבְרֵכוֹת לְהַשְׁקוֹתָן בְּיוֹם הַגָּשֶׁם: וּבְפֶתַח תִּקְוָה וּבְעֶקְרוֹן וּבִגְּדֵרָה וּבְרֹאש פִּנָה מְקוֹם זֶרַע וְקָצִיר יֵצְאוּ הַנְעָרִים וְהַנְעָרוֹת אַחֲרֵי כַלּוֹתָם לִלְמֹוד חָק־יוֹמָם וְאִלְּמוּ אֲלוּמִים וְעָמְסוּ אוֹתָם עַל יַד אֲבִיהֶם עַל הָעֲגָלָה: וּבְהָבֵא אֲבִיהֵם אֶת־הָעֲגָלָה הַגֹּרְנָה וְיַשְׁבוּ הַיְלָדִים בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה עָמִיר וְהֵרִיעוּ הַיְלָדִים בְקוֹל שָׂשׂוֹן: וְאָסְפוּ אֶת־הַתֶּבֶן וְאֶת־הַקַּשׁ וְאֶת־הֶחָצִיר וְשָׂמוּ אוֹתָם לַעֲרֵמָה וְהָיָה לְמִסְפֹּא לַבְּהֵמָה: וּבַאֲחוּזַת יְסוּד הַמַעֲלָה עַל מֵי מְרוֹם אֲשֶׁר שָׁם רַבָּה הַדָּגָה מְאֹד יְלַמְּדוּ הַיְלָדִים אֶת־יָדָם לְהַשְׁלִיך חַכָּה לִפְרֹשׂ מִכְמֹרֶת וְלָדוּג דָּגִים:

וְהַיְלָדתֹ תַּשְׁקֶינָה אֶת־הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַחַלּוֹן: וְכִלְכְּלוּ אֶת־הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאֶת־אֶפְרוֹחֵיהֶן וְשָׁמְרוּ לָתֵת לָהֶן אֶת־אָכְלָן בְּעִתָּן וְאָסְפוּ אֶת בֵּיצֵיהֶן:

וְכַאֲשֶׁר תִּגְדַּלְנָה וּפָקְדוּ אֶת־גַּן הַיֶּרֶק אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת: וְשָׁמְרוּ הֵן אֶת מִשְׁמֶרֶת הַצֹּאן וְהַבָּקָּר וְחָלְבוּ אֶת חֲלָבָן וְהֶחֱמִיצוּ אֶת־אֲשֶׁר לְהַחֲמִיץ וְהוֹצִיאוּ חֶמְאָה וְגִּבְּנוּ גְבִינָה: וְשָׁמְרוּ יַלְדֵי הַשַׁעֲשׁוּעִים הָאֵלֶּה אֶת־הַמִּצְוָה הַכְּתוּבָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לָמְדוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר לֵאמֹר:

יָדוֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנְךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים:

גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה־דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְׂבוֹת הָרִים:

וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ:


עֵת הַזָּמִיר

הֵן־יַחַד צָמָחוּ         הַצִיצִים בָּאָחוּ

צִפָּרִים יְרַנֵּנוּ         בַּיְעָרִים יְקַנֵּנוּ

שְׂדוֹתֵינוּ רַעֲנָנוּ         אָהֳלֵינוּ שַׁאֲנָנוּ

וִילָדִים! אַף אָנוּ         נִשְׂמְחָה נָא כֻלָּנוּ

נָחוּשָׁה הַחוּצָה         בַּמַּעֲגָּל נָרוּצָה

אִישׁ בְּיַד־אִישׁ נֹאחֵזָה      נְכַרְכֵּרָה נְפַזֵּזָה

כָּרוּחַ נְרַחֵפָה           כְּעוֹף כָּנָף נְעוֹפֵפָה

אַף אַתֶּם אַף אָנוּ         נְשַׁחֲקָה נָא כֻלָּנוּ

וּבְנֵי עוֹף יְזַמֵּרוּ         וְצִפָּרִים יְשׁוֹרֵרוּ

וַאֲנַחְנוּ נְרַקֵּדָה         אַף לֹא נִפָּרֵדָה

וּנְחוֹלְלָה בַחַיִל         עַד עֶת־בֹּא הַלַּיִל

אָז נָבֹא אַף אָנוּ         אִישׁ אָהֳלוֹ כֻלָּנוּ

צִפֳּרִים יְרַנֵּנוּ           בַּיְעָרִים יְקַנֵּנוּ

שׂדוֹתֵינוּ רַעֲנַנוּ           אָהְלֵינוּ שַׁאֲנָנוּ

וִילָדִים! אַף אָנוּ           נְשְׂמְחָה נָא כֻלָּנוּ

נָחוּשָׁה הַחוֹּצָה           בַּמַּעגָל נָרוּצָה

אִישׁ בְּיַד־אִישׁ נֹאחֵזָה      נְכַרְכֵּרָה נְפַזֵזָה

כָּרוּחַ נְרַחֵפָה         כְּעוֹף כָּנָף נְעוֹפֵפָה

אַף אַתֶּם אַף אָנוּ         נְשַׁחֲקָה נָא כֻלָּנוּ

וּבְנֵי עוֹף יְזַמֵּרוּ         וְצִפָּרִים יְשׁוֹרֵרוּ

וַאֲנַחְנוּ נְרַקֵּדָה         אַף לֹא נִפָּרֵדָה

וּנְחוֹלְלָה בַחַיִל         עַד עֶת־בֹּא הַלַּיִל

אָז נָבֹא אַף אָנוּ         אִישׁ אָהֳלוֹ כֻלָּנוּ


 

ו. מועדי בית ישראל

יום ולילה


“מה זה יום”? –

“עת זרוח השמש מצאתה עד בואה”. –

"מה זה לילה? " –

“עת היות החושך על הארץ מבוא השמש בערב עד צאתה בבקר”. –

מדוע יאיר לנו היום? –

יען כי אז תשים הארץ הסובבת את פני העֵבר, אשר אנחנו יושבים עליו אל נכח פני השמש. –

ומדוע יחשיך אלינו הלילה? –

יען כי אז תסב הארץ הסובבת את פני העבר אשר אנחנו יושבים עליו מנגד פני השמש: –

וכמה פעמים תסוב הארץ על צירה בלילה ויום? –

רק פעם אחת. –

ומדוע יחשיך עלינו הלילה? –

על כן יקרא העברי לשניהם יום אחד ככתוב בתורה

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

היום והלילה שלפניו (מעת לעת) יחלק לעשרים וארבע שעות והשעה לששים רגע והרגע לששים דקיק והדקיק הוא כהרף עין.


 

השבת והשבוע

כמה ימים נעשה מלאכתנו? –

ששה ימים. –

באיזה יום לא נעשה כל מלאכה? –

ביום השביעי. –

מה שם יום השביעי? –

שבת. –

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:


ואיך יאמר לששת ימי המעשה וליום השבת הבא אחריהם? –

שבוע. –


 

החֹדשׁ

כמה ימים בחדש? –

יש חדש אשר שלשים ימים בו, הוא יקרא חדש מלא ויש אשר רק עשרים ותשעה בו הוא יקרא חדש חסר. –

ומדוע יהיו תשעה ועשרים יום או שלשים יום לחדש אחד? –

יען כי במספר הימים ההם יקיף הירח את הארץ רק פעם אחת. –

ומדוע יאמר לימים ההם חדש? –

יען כי בכלות מספר הימים ההם יחל הירח להקיף את הארץ מחדש. –

ומדוע יקרא לחדש ירח? –

על שם הירח כי הוא המקיף את הארץ.


 

השנה

כמה חדשים בשנה? –

שנים עשר. –

ומה שמותם? –

נִיסָן אִיָר סִיוָן תַּמוּז אָב אֱלוּל תִּשְׁרִי מַרְחֶשְׁוָן כִּסְלֵו טֵבֵת שְׁבָט אֲדָר. –

ומדוע יהיו שנים עשר חדש אלה לשנה אחת? –

יען כי בשנים עשר חדש תקיף הארץ את השמש פעם אחת.

(וכמה3) ימים בשנים עשר חדש? –

שלש מאות חמשים וארבעה. –

ובכמה ימים תקיף הארץ את השמש? –

בשלש מאות ששים וחמשה. –

ואם כן יחסרו ימים, לשנים עשר החדש, להשלים מספר ימי השנה? –

למען השלם את הימים החסרים, יוסיפו מקץ שנתים, חדש אחד, ומקץ שלש שנים חדש אחד. והיו שלש שנים, בעלות שנים עשר חדש, ושתי שנים בעלות שלשה עשר. –

ואיזה שם יקרא לשנה בעלת השנים עשר, ואיזה לשנה בעלת השלש עשר? –

לשנה הראשונה השלישית או הרביעית בעלות השנים עשר, יאמר שנה פשוטה, ולשנה השנית או החמישית, בעלות השלשה עשר, יאמר שנה מעוברת. –

ומה שם חדש העבור? –

אדר שני! כי אחרי אדר, החדש האחרון, הוא בא. –)

ומדוע יאמר לתקופת הארץ סביבות השמש שנה? –

יען כי ככלות ימי תקופת הארץ סביב השמש פעם אחת תשנה את תקופתה, לאמר: תחל להקיף את הארץ פעם שנית. –


 

מועדי השנה

מה חל בחמשה עשר לחדש ניסן?

בחמשה עשר בניסן (ובארצות הגולה גם בששה עשר בו) פסח לה', חג המצות הוא, חג שבעת ימים, מועד צאת אבותינו ממצרים. זמן חרותנו.


דבר הפסח

וְַיְהִי כִּי הֵבִיא יוֹסֵף דִּבַּת אֶחָיו רָעָה אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וַיְקַנְּאוּ בוֹ אֶחָיו וַיַּשְׁלִיכֻהוּ הַבּוֹרָה: וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים וַיִּמְשְׁכֻהוּ וַיַּעֲלֻהוּ וַיִמְכְּרֻהוּ לְעֶבֶד מִצְרָיְמָה: וְיַעֲקֹב אָמַר אַךְ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו יָמִים רַבִּים: וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיַּחֲלֹם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם חֲלוֹם וּמִכָּל־עֲבָדָיו אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ וַיִפְתֹר אוֹתוֹ יוֹסֵף: וַיִּשְׂמַח פַּרְעֹה מְאֹד וַיָּשֶׂם אֶת יוֹסֵף לְמוֹשֶׁל עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־יַעֲקֹב אָבִיו וְאֶת־כָּל־אֶחָיו וְאֶת־כָּל־בְּנֵיהֶם אֵלָיו מִצְרַיְמָה וַיִּטַב לָהֶם מְאֹד: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יַעֲקֹב וּבָנָיו וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ וַיִּשְׂנָא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּשֶׂם אֶת־כֻּלָם לַעֲבָדִים וַיַּעֲבֵד אֹותָם בַּחֹמֶר וּבַלְבֵנִים וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־בְּנֵיהֶם הָרַכִּים הַיְאוֹרָה: וַיִּצְּעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת־צַעֲקָתָם וַיִּשְׁלַח לָהֶם אֶת־מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וַיַּךְ אֶת־מִצְרַיִם מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת: וַיִּגְאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים: וַיְּבִיאֵם מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אַרְצָה יִשְׂרָאֵל הִיא הָאָרֶץ הַטוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ: וַיְהִי כִּי הוֹצִיא יְיָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם בַּחֲמִשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: וַיְצַוֵנוּ יְיָ לַעֲשׂוֹת בְעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה חַג שִׁבְעַת יָמִים וְלֶאֱכֹל בַּלַיְלָה הַהוּא מַצָּה וּמָרוֹר: לְמַעַן נִזְכֹּר כִּי מֵרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת־חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ וַיַּאֲכִילוּם לֶחֶם עֹנִי כַּכָּתוּב:

לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת־יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

וַיְהִי כִּי הִכָּה יְיָ אֶת־מִצְרַיִם וַיַּהֲפוֹךְ אֶת־כָּל־מֵימֵיהֶם לְדָם וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם: וַיִּשְׁרֹץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים וַיַּעֲלוּ בְכָל־בָּתֵּי מִצְרַיִם וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבָם וְעַל מִטוֹתֵיהֶם: וַיַּךְ יְיָ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי לְכִנָּם אוֹכֶלֶת אֶת־בְּשַּׂר הָאָדָם: וַיָּבֹא עָרוֹב כָּבֵד וַיַּשְׁחֵת אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וַיָּמֶת אֶת־כָּל־מִקְנֵה מִצְרַיִם בַּדָּבֶר: וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִים בִשְׁחִין רָע וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּתֵּן יְיָ בָּרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְתוֹךְ הַבָּרָד וַיַּךְ אֶת־הַגֶּפֶן וְאֶת־הַתְּאֵנָה וְאֶת־כָּל־עֵץ הַשָׂדֶה: וַיַּעַל יְיָ אֶת־הָאַרְבֶּה וַיֹּאכַל אֶת־כָּל־פְּרִי הָעֵץ: וַיְהִי חֹשֶׁך אֲפֵלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: וַיְהִי כִּי הִכְבִּיד פַּרְעֹה אֶת־לִבּוֹ וְלֹא שָׁלַח אֶת־בְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּךְ יְיָ אֶת־כָּל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּלֵיל הַפֶּסַח בַּחֲצִי הַלַיְלָה וַיִשְׁלַח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְהִי בַיוֹם הַשְׁבִיעִי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹנִים עַל יַם־סוּף: וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־עֵינֵיהֵם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה חֵיל מִצְרַיִם רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה וַיֵּט יָדוֹ וַיְהִי הַיָּם לֶחָרָבָה וַיַּעַבְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם: וַיְּהִי כִּי הֵחֵלוּ הַמִצְרִים לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְתוֹךְ הַיָּם וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ עַל הַיָּם וַיָּמֻתוּ בְתוֹכוֹ כָל־חֵיל מִצְרַיִם: וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרַיִם: עַל כֵּן יִהְיֶה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם יוֹם הַשְׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶֹשׁ:


מה חל בששה לחדש סיון? –

בששה בסיון (ובארצות הגולה גם בשבעה) חג השבועות זמן מתן תורתינו. –

בַּיוֹם הַהוּא יָרַד יְיָ בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עַל הַר סִינַי לְעֵינֵי כָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל: וַיְדַבֵּר יְיָ אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ אֶת־עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּתֵּן לָהֶם תּוֹרַת אֶמֶת בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ: וַתְּהִי תּוֹרַת אֵל עוֹלָם לְנִשְׁמַת חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל וַיְהִי יִשְׂרָאֵל בַּיוֹם הַהוּא לְעַם עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁבּוֹת עוֹד מִהְיוֹת גּוֹי כָּל־הַיָּמִים:

וַאֲּנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:


ומה חל באחד לחדש תשרי ובשני בו? –

באחד לחדש תשרי ובשני בו, ראש השנה, בו ישפוט ה' כל באי עולם, בו ימליכו בני ישראל את ה' אלהינו למלך על כל הארץ. –

וְהָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי הוּא הַיוֹם הַשִּׁשִּׁי לְיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בַּיּוֹם הַהוּא יָצַר יְיָ אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וַיְהִי לוֹ לְאָב וּלְמֶלֶךְ עַל כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ: עַל כֵּן הָיָה הַיוֹם הַהוּא מִימֵי עוֹלָם לְרֹאשׁ הַשָׁנָה וּלְיוֹם מִשְׁפָּט לְכָל־בָּשָׂר: וְהֶעֱבִירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹפַר תְּרוּעָה בְכָל־מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם: כִּי יוֹם זִכָּרוֹן הוּא לָהֶם לְהַזְכִּיר וּלְהֹודִיעַ לְכָל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי מֶלֶךְ כָל־הָאָרֶץ אֱלֹהִים:

בַחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶלֶךְ יְיָ: לִפְנֵי יְיָ כִּי־בָא לִשְׁפּוֹט הָאָרֶץ:

יִשְׁפּוֹט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִים בְּמֵשָׁרִים:


ומה חל בעשור לחדש תשרי? –

בעשור לחדש תשרי, יום הכפורים, הקדוש בכל ימי השנה. בו יכפר ה' על כל עונותינו אם נשוב אליו באמת ובלב שלם. –

כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכוֹרִי הוּא דִבָּר יְיָ אֵלֵינוּ בְּיַד נְבִיאָיו: וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה יְיָ אֶת־עַמּוֹ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִתְהַלֵּךְ אִתָּנוּ:

וּלְבִלְתִּי הַבְדֵּל עֲוֹנוֹתֵינוּ בֵין יְיָ וּבֵינֵינוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה: וַיְצַוֵּנוּ יְיָ לְעֲנּוֹת בַצּוֹם נַפְשֵׁנוּ בַּיּוֹם הַהוּא לְמַעַן יִכָּנַע לְבָבֵנוּ וְשַׁבְנוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הַחָמָס אֲשֶׁר בְכַפּוֹ: וְיַעַן כִּי כֻלָּנוּ בָנִים לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ לֹא טוֹב בְּעֵינֵי אָב לִרְאוֹת רוּחַ רָעָה שְׁלוּחָה בֵּין בָנָיו: וַיַּגֵּד לָנוּ בְיַד חַכְמֶי תוֹרָתוֹ כִּי לֹא יְכַפֵּר לָנוּ עַד אִם עָשִׂינוּ שָׁלוֹם גַּם לְאַחֵינוּ אֲשֶׁר עָשַׁקְנוּ אוֹ אֲשֶׁר בָּזִינוּ וְעַד אִם כִּפַּרְנוּ פְנֵיהֶם גַּם בִּדְבָרִים טוֹבִים: וְכֹה אָמְרוּ חַכְמֵי יִשְּׂרָאֵל:

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶה אֶת חֲבֵרוֹ:

וְכִי תֹאמַר בְּנִי הֵן חֲמַת יְיָ יָרֵאתִי עַל כֵּן אָשׁוּבָה נָא מִדַּרְכִּי הָרָעָה עַד עֲבוֹר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ: וְאַחֲרֵי כֵן אוֹסִיפָה לִי לָלֶכֶת בִּשְׁרִירוּת לִבִּי כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְאַחֲרֵי כֵן אָשׁוּבָה עוֹד הַפָעַם: אַל תֹּאמַר בְּנִי כֵן כִי אֵל בּוֹחֵן לִבּוֹת יְיָ וְאִם כָּאֵלֶה תַחֲשׁוֹב לֹא יוֹסִיף לִרְצוֹתְךָ עוֹד: כִּי כֹה אָמְרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל:

הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה:

וְעַתָּה בְנִי שׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיךָ בְכָל־לֵב יְרָאֵהוּ וֶאֱהָבֵהוּ וֶאֱהַב אֶת אַחֶיךָ כִּי בָנָיו הֵמָּה: וְאָהַב יְיָ אוֹתְךָ וּבֵרַכְךָ וְהֶחֱיָה אוֹתָךְ וְאֶת־אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךָ וְחִדֵּשׁ עָלֶיךָ אֶת־הַשָׁנָה לְטֹובָה וְלִבְרָכָה: וּמָחָה יְיָ אֶת־פְשָׁעֶיךָ וְטָהַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ כַּכָּתוּב בְתוֹרָתוֹ:

כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:


ומה חל בחמשה עשר לחדש תשרי? –

בחמשה עשר לחדש (ובארצות הגולה גם בששה עשר בו) חג הסוכות, שמונת ימים, זמן שמחתינו וביום השמיני עצרת, זמן שמחת תורתינו (ובארצות הגולה יום השמיני הוא יום טוב ראשון, וביום התשיעי יום טוב שני זמן שמחת תורתינו).

וַיְהִי בְצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר: וַיַּמְטֵר יְיָ לָהֵם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וַיּוֹצֵא לָהֶם מַיִם חַיִּים קָרִים מִן הַסֶּלַע: וַיַּעַל עֲדַת עוֹף כָּנָף יוֹם יוֹם וַיֹּאכְלוּ בָשָׂר וַיִּשְׂבְּעוּ לֶחֶם וַיֵּשְׁתּוּ מָיִם: וְגַם שִׂמְלוֹתֵיהֶם גַּם נַעֲלֵיהֶם לֹא בָלוּ מֵעֲלֵיהֶם וַעֲנַן יְיָ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לְסֻכָּה מֵחֹרֶב בַּיוֹם וּמִקֶּרַח בַּלָיְלָה: עַל כֵּן צִוָנוּ יְיָ לֵאמֹר בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים:

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יֵשְׂרָאֵל בְהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

וְיָצאְוּ הַנְעָרִים הָעַלִּיזִים הַחֹרְשָׁה וְהֵבִיאוּ עַנְפֵי עֵצִים רַעֲנַנִּים: וְשָׂמוּ אוֹתָם עַל הַסֻכָּה בְקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְהָיָה לִסְכָךְ: וְהַנְעָרוֹת הַשַׁאֲנַנּוֹת תִּקְלַעְנָה מִקְלְעוֹת פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וְשָׂמוּ עַל הַסְכָךְ: וְהֵפִיצוּ הָעֵצִים וְהַשּׁוֹשָׁנּים רֵיחַ נִיחוֹחַ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ וְרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְיָ: וְנִשְׁקַף זֹהַר הָרָקִיעַ מִבֵּין יְרַק עַנְפֵי הַיָעַר:

קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רָהִיטֵנוּ בְרוֹתִים:

וּבָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַגַּנּוֹת וְאֶל הַפַרְדֵּסִים וְלָקְחוּ אַרְבָּעָה נְטִעִים רַכִּים וַעֲנֻגִּים מִשָּׁם: אֶת־הָאֶתְרוֹג אֶת־הַלּוּלָב אֶת־הַהֲדָס וְאֶת־הָעַרָבָה וְהֵנִיפוּ אוֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ: וְזָכְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חַסְדֵי יְיָ הַפוֹרֵשׂ עֲלֵיהֶם סֻכָּת שְׁלוֹמוֹ וְשָׂמְחוּ לְפָנָיו שִׁבְעַת יָמִים: וּבָאַחֲרוֹן לִימֵי הָחָג כְּכַלּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִקְרֹא אֶת־הַתּוֹרָה הַקְדוֹשָׁה וְהַטְהוֹרָה עַד תֻּמָּה: וּבָאוּ בִרְנָנָה אֶל בֵּית יְיָ הַמָּלֵא אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְהַדְרַת קֹדֶשׁ וְהוֹצִיאוּ בְכָבוֹד אֶת־כָּל־סִפְרֵי הַתּוֹרָה מְעֻטְרֵי זָהָב וָפָז: וְהִקִּיפוּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת־הַבָּמָה אֲשֶׁר לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים: וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יָבֹאּו וְנָשְׂאוּ בִידֵיהֶם לִפְנֵי הַתּוֹרָה דִּגְלֵי עֹז וְחֶדְוָה וְדָבַק לִבָּם לְאַהֲבָה אֶת־יְיָ וְאָת־תּוֹרָתוֹ כָּל־הַיָּמִים:


 

ה' נסי

זֹאת הַתּוֹרָה, זֹאת הַתּוֹרָה, לָנוּ עֹז וְאוֹרָה

נַחֲלַת הָאֵל אָבִינוּ, בַּת אֱלֹהֵי שָׁמַיִם

בָּהּ הַיּוֹם נָגִילָה, אוֹתָהּ לָעַד נִטוֹרָה

עָלֶיהָ נִחְיֶה, עָלֶיהָ נָבֹא בָאֵש וּבַמַּיִם


דֶּגֶל מַחֲנֶה אֱלֹהִים הִיא דֶּגֶל מַחֲנֶה יְהוּדָה

לָהּ נִשָּׂא לְבָבֵנוּ, אוֹתָהּ לְעֵין כֹּל נָרִימָה

הַגְבִּיהוּ הַבִּיעוּ, זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל הַתְּעוּדָה

כָּל־עוֹד נְשָׁמָה בְאַפֵּנוּ, דְּבָרֶיהָ נָקִימָה


זֶה אַלְפַּיִם שָׁנָה רַבִּים בָּנוּ נִלְחָמִים

גַּם נֶפֶשׁ גַּם רְכוּשׁ לְשִׁנֵּי צָרִים הָיוּ טֶרֶף

וְלַחֲמוֹס תּוֹרָתֵנוּ, כֹּחַ לֹא עָצְרוּ קָמִים

תִּיבַשׁ יָדֵנוּ! אַךְ מִדִּגְלֵנוּ אַל תֶּרֶף!


כל המועדים האמורים עד כה מדברי תורה הם, ואסורים בעשית מלאכה. ושני המועדים הבאים, מדברי נביאים ומדברי חכמים הם, ומותרים בעשית מלאכה.


ומה חל בחמשה ועשרים לחדש כסלו? –

בחמשה ועשרים לחדש כסלו חנכה שמונת ימים. בימים האלה טהר יהודה החשמונאי את מקדש ה' מן השקוצים ששקצו היונים אנשי אנטיוכוס מלך ארם, ויכם, ויושע את ישראל.


 

התשועה בידי החשמונאים

וַיְהִי בְשׁוּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַרְצָם מִבָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ לָבֶטַח וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְיָ וַיִּבְנוּ לוֹ מִקְדָּשׁ: וּמֶלֶךְ לֹא הִקִימוּ עוֹד מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם וַיִּמְלְכוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי עַמִּים אֲחֵרִים: וַיְהִי בִּמְשׁוֹל בְּיִשְׂרָאֵל אַנְטְיוֹכוֹס הַיְוָנִי מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּכְבֵּד יָדוֹ עֲלֵיהֶם לַעֲזוֹב אֶת־יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲבוֹד אֶת־שִׁקֻּצֵי בְנֵי עַמוֹ: וַיָּשֶׂם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה בְּבֵית יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַיַּהֲרֹג בְּיִשְׂרָאֵל לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלוֹ: וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה אִישׁ יִשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עוֹלָה לְשִׁקּוּץ בְּנֵי יָוָן: וַיְקַנֵּא מַתִּתְיָהוּ הַכֹּהֵן לְבֵית חַשְׁמוֹנַי לַיְיָ אֱלֹהָיו וַיִשְׁלֹף חַרְבּוֹ וַיְמִיתֵהוּ וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַפֶּסֶל וְאֶת מִזְבְּחוֹ נָתָץ: וּמַתִּתְיָהוּ בֶן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה בָּעֵת הַהִיא: וַיֵּאָסְפוּ אֶלָיו כָּל־אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל בְּיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה בֶן־מַתִּתְיָהוּ שַׂר־צְבָאָם: וַיַּךְ יְהוּדַה אֶת־אֲרָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד וַיְטַהֵר אֶת־בֵּית אֱלֹהֵינוּ: וַיַּעַשׂ חַג שְׁמוֹנַת יָמִים לְיִשְׂרָאֵל מִיּוֹם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְהָלְאָה: הֵמָה שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה עַד הַיּוֹם הַזֶה: וְהֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְלֵילֵי הַחֲנֻכָּה נֵרוֹת בְּכָל מוֹשְׁבוֹתָם לְזֵכֶר הָאוֹרָה אֲשֶׁר הֵאִיר יְיָ לַאֲבוֹתֵינוּ בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים:

אֵל יְיָ וַיָּאֶר־לָנוּ:


מה חל בארבעה עשר לחדש אדר ובחמשה עשר בו? –

פורים, ימי משתה ושמחה הם, בהם סכל ה' את עצת המן האגגי, אשר אמר להשמיד כל היהודים היושבים במדינת פרס, וישב ה' את גמולו על ראשו.


 

דבר הפורים

וּמֶלֶךְ הָיָה בְפָרַס בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וּשְׁמוֹ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וְלוֹ אִשָּׁה וּשְׁמָה אֶסְתֵּר מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל: וְלֹא יָדַע הַמֶּלֶךְ כִּי אֶסְתֵּר אִשְׁתּוֹ בַת יִשְׂרָאֵל הִיא: וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּוָּדַע לְמָרְדְּכַי דּוֹד אֶסְתֵּר כִּי שְׁנֵי סָרִיסִים חוֹרְשִׁים רָעָה לְהָמִית אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר וַתַּגֵּד לַמֶּלֶךְ וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָעֵץ: וְהָמָן הָאֲגָגִי שַׂר גָּדוֹל לִפְנֵי אֲחַשְׁוֵרֹשׁ קָצַף עַל מָרְדְּכַי עַל בְּלִי הִשְׁתַּחֲווֹתוֹ לוֹ: וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם מָרְדְּכַי וַיֵּעָתֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וַיַּעַשׂ הָמָן עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִׁים אַמָּה לִתְלוֹת עָלָיו אֶת מָרְדְּכַי: וַיְהִי בַלַּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיְּצָו לִקְרֹא לְפָנָיו סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת: וַיְּקָּרֵא לְפָנָיו דְּבַר הַסָּרִיסִים כִּי הִצִּיל מָרְדְּכַי מִיָדָם אֶת הַמֶּלֶךְ: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־הָמָן לְהַרְכִּיב אֶת מָרְדְּכַי עַל סוּס הַמֶּלֶךְ וְלִקְרֹא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִיש אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ: וַתַּגֵּד אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ כִּי הָעָם אֲשֶׁר אוֹמֵר הָמָן לְהַשְׁמִיד עַמָּהּ הוּא: וַיִקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיְצַו לִתְלוֹת אֶת־הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכָי: וַיִּתֵּן לְמָרְדְּכַי אֶת־בֵּית הָמָן וְאֶת־כָּל־אֲשֶֹר לוֹ וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עוֹד וַיַהַרְגּוּ אֶת־כָּל־אֹויְבֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי בְרִית הָמָן בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר בַּיוֹם אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת־יִשְׂרָאֵל: עַל כֵּן יַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וּבַחֲמִשָׁה עָשָׂר בּוֹ אֶת־הַפּוּרִים יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִּׂמְחָה עַד הַיּוֹם הַזֶה:

לַיְהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂוֹן וִיקָר:


 

דברי הצומות

א לזכר חרבן בית ראשון

על מה אנחנו מתענים בעשרה בטבת? –

בעשרה בטבת סמך נבוכדראצר מלך בבל אל ירושלם ויצר עליה שלש שנים עד לכדו אותה.

וַיְהִי בְאַחֲרִית יְמֵי הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וַיְחַזֵּק יְיָ אֶת נְבוַּכַדְרֶאצַר מֶלֶךְ הַכַּשְׂדִּים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּסַר אֶת־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ בַּיָּמִים הָהֵם עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּמְלֵךְ תַּחְתָּיו אֶת־צִדְקִיָּהוּ: וַיִּשְׁלַח יְיָ אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לְדַבֵּר עַל לֵב צִדְקִיָּהוּ לִשְׁמֹר אֶת־אֱמוּנָתוֹ לִנְבוּכַדְרֶאצַר: כִּי אָמַר יְיָ עוֹד שִׁבְעִים שָׁנָה וְחָדְלָה בָבֶל אֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים מִהְיוֹת לְמַמְלָכָה וְסָר עֻלָּה מֵעַל צַוְארֵי יִשְׂרָאֵל: וְיָשָׁב יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח וְדָם לֹא יִשָּׁפֵךְ וִירוּשָלִַם לֹא תִשָֹּׂרֵף בָאֵש וְהָאָרֶץ לֹא תֵשָׁם: וְלֹא שָׁמַע צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךֱ הָאַחֲרוֹן לְבֵית דָּוִד לִדְבַר יְיָ בְּיָד יִרְמְיָהוּ וַיִּבְגֹּד בְּמֶלֶךְ בָּבֶל: וַיַּעַל עָלָיו מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּבֹא בֶעָשֹׂר לְחֹדֶשׁ טֵבֵת עַד שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ וַיִּלְכֹּד אוֹתָהּ מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים: וַיִשְׂרֹף אֶת מִקְדָּשָׁה וַיָּגֶל אֶת־יִשְׂרָאֵל אֶל אֶרֶץ מַמְלַכְתּוֹ בָבֶלָה: עַל כֵּן יָצוּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַיּוֹם הַהוּא בַעֲשָׂרָה בְטֵבֵת אֲשֶׁר יִקָּרֵא בְפִי הַנְבִיאיִם צוֹם הָעֲשִׂירִי יַעַן כִּי בַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא:

על מה אנחנו מתענים בשלשה בתשרי? –

בשלשה בתשרי נהרג השר גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד נבוכדראצר מלך בבל על שארית בית יהודה הנשארת בארץ ישראל ותָפָץ גם השארית הזאת בארצות נכר.


וַיְהִי כִּי חָרָה אַף נְבוּכַדְרֶאצַר בְצִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וּבְשָׂרָיו וַיַּנַח בָּהֶם אֶת־כָּל־חֲמָתוֹ וַיֶּגֶל אֶת־כָּל־מְרוֹם הָעָם בָּבֶלָה: אַךְ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר בָּאָרֶץ וַיִתֵּן לָהֶם נַחֲלוֹת שָׂדֶה וָכָרֶם: וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם מִשָׂרֵי יְהוּדָה אִישׁ תָּמִים וּבַר לֵבַב: וַיְהִי בְּהֵעָלוֹת חֵיל הַכַּשְׂדִים מִן הָאָרֶץ וַיִּשְׁמְעוּ הַשָׂרִים הַנִמְלָטִים בִּימֵי הַמִּלְחָמָה וַיֵּצְאוּ מִמַחֲבוֹאֵיהֶם: וְגַם כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּכָל־הָאֲרָצוֹת מִסָּבִיב שָׁבוּ אֶל־עָרֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ בָהֵן: וָיִּשָׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ הַגָּדוֹל בְּעֵינֵי מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי יִשָׂא לָהֶם נְבוּכַדְרֶאצַר וְלֹא תְאֻנֶּה לָהֶם כָל־רָעָה מִיָּדוֹ: וַיַּאֲמִינוּ כָל־הַשָׂרִים וְהָעָם לִגְדַלְיָהוּ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וַיְהִי לָהֶם גְּדַלְיָהוּ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא: וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הַיּוֹשֵׁב אִתּוֹ הָיָה לִנְשִׂיא אֱלֹהִים בְּתוֹכָם וַיְקַּווּ לְשָׁלוֹם: עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח וְהִנֵּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה אִישׁ חָנֵף רַע עַיִן וּבְלִיַעַל בָּא וַיַּךְ אֶת־גְּדַלְיָהוּ אוֹתוֹ וְאֶת־כָּל־אַנְשֵׁי עִירֹו: וַיִּבָּהֲלוּ כָל־הָעָם מְאֹד וַיִּירְאוּ פֶּן יִפְקֹד עֲלֵיהֶם נְבוּכַדְרֶאצַר אֶת־דַּם־גְּדַלְיָהוּ פְקִידוֹ: וַיָּקֻמוּ וַיִּבְרְחוּ וַיָּפֻצּוּ וַתֵּעָזֵב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִבָּנֶיהָ: וַיִּפְשְׁטוּ עָלֶיהָ הַגּוֹיִם הַקְטַנִּים אֲשֶׁר מִסָּבִיב וַיֵשְׁבוּ בָהּ וַיַחֲזִיקוּ בָהּ: וַיְהִי כִי פָקַד יְיָ אֶת־עַמּוֹ וַיָשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתָם וַיִהְיוּ הַגּוֹיִם הָהֵם לִצְנִינִים בְּצִדֵּיהֶם כָּל־הַיָּמִים: וַיִּהְיוּ הֵם וּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְאוֹרְבִים לַאֲבוֹתֵינוּ וּלְאַנְשֵׁי בְרִית לְצוֹרְרֵיהֶם לְאַנְשֵׁי יָוָן וָרוֹמִי: וּמִי הִדִּיחַ אֶת־כָּל־הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הֲלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶן־נְתַנְיָה הֶחָנֵף אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אַחַד מַלְכֵי הַגּוֹיִם הַקְטַנִּים לַהֲרֹג אֶת־גְּדַלְיָהוּ הַשָׂר: עַל כֵּן יָצוּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיוֹם הַהוּא כִּי יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה הוּא כְּיוֹם חָרְבַּן בֵית יְיָ כִּדְבַר חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל:


שְׁקוּלָה מִיתַת צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ:

שֵֹם הַצּוֹם הַזֶּה צוֹם גְּדַלְיָהוּ וּבְפִי

הַנְבִיאִים יִקָּרֵא צוֹם הַשְׁבִיעִי יַעַן כִּי בַחֹדֶש הַשְׁבִיעִי הוּא:


ב לזכר חרבן הבית הראשון והשני

על מה אנחנו מתענים בשבעה עשר בתמוז? –

בשבעה עשר בתמוז הבקעה ירושלים לפני חרבן בית שני לפני טיטוס הרשע העריץ הרומי, ככל אשר הבקעה באחרית ימי הבית הראשון בחדש ההוא, לפני נבוכדנצר מלך בבל:

וְגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בְנַפְשָׁם עַל אַרְצָם וַיַּכּוּ אָחוֹר אֶת־חֵיל רוֹמִי הַכָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר צָר עַל יְרוּשָׁלִַם: וְלוּ הָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד כִּי עַתָּה שָׁבָה כָּל־גְּבוּרַת רוֹמִי רֵיקָם: אַךְ רוּחַ רָעָה שָׁלַח יְיָ בֵּין רָאשֵׁי הָעָם וַיִּלָּחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּכֹל אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בָאוֹיֵב הָרוֹמִי הָאַכְזָרִי הַבָּא בְשַׁעֲרֵי אַרְצָם: עַל כֵּן לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד מִפְנֵי אוֹיֵב וַתִּבָּקַּע לְפָנָיו הָעִיר:


חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ:

שֵׁם הַצּוֹם הַזֶּה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז: וְהַצּוֹם אֲשֶׁר צָמוּ בְחֹדֶשׁ תַּמוּז בִּימֵי גָלוּת בָּבֶל לְזֵכֶר יוֹם הִבָּקַע הָעִיר בִּימֵי חָרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן צוֹם הָרְבִיעִי יַעַן כִּי בַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי הוּא:


על מה אנחנו מתענים בתשעה באב? –

בתשעה באב חרבה ירושלם עיר קדשנו ותפארתנו ובית יי אלהינו נשרף באש פעמים, בימי נבוכדראצר מלך בבל בראשונה ובידי העריץ־ הרומי האכזרי טיטוס הרשע בשניה.

בַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שָׁלַח מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ מִן הִמִּדְבָּר לָתוּר אֶת־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: וַיָּשׁוּבוּ הָאַנָשִׁים מִתּוּר אֶת־הָאָרֶץ בִּשְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי: וַיּוֹצִיאוּ הָאֲנָשִׁים דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה מְאֹד וַיִּשְׁמְעוּ הָעָם וַיִּבְכּוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה עַל לֵב הָעָם וַיּוֹכַח לָהֶם כִּי שֶׁקֶר בְּפִי דִבְרֵי הַמְרַגְּלִים וְכִי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ וַיָּשׁוּבוּ וַיִּבְכּוּ: וַיִּקְצֹף יְיָ וַיֹאמֶר בְּכִי חִנָּם אַתֶּם בּוֹכִים בֵּית־יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֵיל בְּכִי יְהִי הַלַּיְלָה הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם: כִּי גָלֹה תִגְלוּ מִן הָאָרֶץ בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּה: וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר יְיָ כֵּן הָיָתָה כִּי גַּם נְבוּכַדְרֶאצַר גַּם טִיטֹוס הִצִּיתוּ אֵשׁ בְּמִקְדַּשׁ יְיָ וַיִּשְׂרְפוּ אֶת־עִיר אֱלֹהֵינוּ בַּיוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַזֶּה: הַיּוֹם הַהוּא הוּא יוֹם הַחָרְבָּן לְיִשְׂרָאֵל רִאשׁוֹן לְכָל־יְמֵי גָלוּתֵנוּ וְעָנְיֵנוּ אֲשֶׁר לֹא כָלוּ וְלֹא תַמּוּ עוֹד זֶה אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה: כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה אַחֲרֵי חָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי הִתְקוֹמְמוּ גִבּוֹרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְרוֹק עֹל רוֹמִי מֵעַל צַוְארֵיהֶם: וַיִּנָּגְפוּ בְתִשְׁעָה בְאָב וַיַעַבְרוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּחֶרֶב רוֹמִי הָאַכְזָרִיָה: וּכְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן גֹּרְשׁוּ בְעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף נֶפֶשׁ מִיִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ סְפָרַד וְלֹא נִשְׁאֲרָה מֵהֶם כִּי אִם הָעֲשִׂירִיָה:

יוֹם חָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי הוּא הַיּוֹם הָרָע בְּכָל־יְמֵי יִשְׂרָאֵל מִיוֹם הֱיוֹתֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָּרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה

יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל:

יוֹם חָרְבָּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה גַם הוּא בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי נִקְרָא בְפִי הַנְבִיאִים צוֹם הַחֲמִישִׁי:


 

רוח גבורת ילדי ישראל

וַיֵשְׁבְּ טִיטוֹס מִזֶּרַע מַלְכֵי בֵית דָּוִד אַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ יְלָדִים וִילָדוֹת מְלֵאֵי חָכְמָה וּכְלִילֵי יֹפִי: וַיָּשֶׂם בָּאֳנִיָּה לְהוֹלִיכָם עִירָה רוֹמִי לְמַעַן הַרְאוֹת אֶת־שָׂרָיו וְאֶת־עֲבָדָיו אֶת־יָפְיָם: וַתָּחֶל הָאֳנִיָּה לָשׁוּט וַיַּהַפְכוּ הַיְלָדִים פְּנֵיהֶם קֵדְמָה וְהִנֵּה רָאשֵׁי הָרֵי הַקֹּדֶשׁ הָרֵי אֶפְרַיִם נִשְׁקָפִים לָהֶם עוֹד: וַיִּזְכְּרוּ אֶת־מַעֲשֶׂה אֲבוֹתֵיהֶם וְאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר זֶה מְעַט הֶעֱרוּ בִגְבוּרָתָם אֶת־נַפְשָׁם לָמוּת עַל אֱלֹהֵיהֶם וְעַל עַמָם וְעַל אַרְצָם: וַיַּעַן נַעַר אֶחָד גִּבּוֹר חַיִל אֲבוֹתֵינוּ מֵתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים מוֹת בְּנֵי דָוִד וּכְבוֹדָם בְקָלוֹן לֹא הֵמִירוּ: וְאָנָה אֲנַחֲנוּ מוּבָאִים עִירָה רוֹמִי וְאוֹיְבֵינוּ הוֹרְגֵי אֲבוֹתֵינוּ וּמַחֲרִיבֵי אַרְצֵנוּ יִתְעַלְּלוּ בָנוּ: וְעַתָּה נָמוּתָה הַפַּעַם גַּם אֲנַחְנוּ בִּגְבוּל אַרְצֵנוּ כְּמוֹת אֲבוֹתֵינוּ לִפְנֵי יְיָ: וַיִּגַּשׁ יֶלֶד קָטֹן מָלֵא חֵן אֶל הַנַּעַר וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַיְשִׁיבֵנוּ יְיָ לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים בְּשׁוּב יְיָ אֶת־שְׁבוּת עַמּוֹ בְקַחְתֵּנוּ אֶת־נַפְשֵׁנוּ הַיּוֹם הַזֶּה: וַיַּעַן הַנַעַר וַיֹאמֶר לְאָבִינוּ לְדָוִד אָמַר אֲדֹנָי:

אָשִׁיב מִמְצֻלּוֹת יָם:

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְפְּצוּ הַיָּמָה שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וַיָּמֻתוּ בִּגְבוּל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם: וַיִּהְיוּ לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת בְּפִי עַמָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַיִּקְרְאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַיְלָדִים הַקְדוֹשִׁים הָהֵם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה:


 

ליל תשעה באב 4

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיַּשְקֵף אֱלֹהִים וַיֵּרֶא

עַל־הָהָר חָמַד לְשִבְתּוֹ וְהִנֵּה שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה

וַיֵּרֶד אֱלֹהִים עַל־הָהָר לִסְפּוֹד עַל־נָוֵהוּ וְלִבְכֹּתוֹ:

בָּנַי מַחְמַדַּי אַיִּכֶם כֹּהֲנַי אֵיפֹה אַתֶּם?

בֹּאוּ כָל־קְדוֹשַׁי הֵנָּה קוּמוּ מִקִּבְרוֹתֵיהֶם וּסְפֹדוּ!

וּשְׁלֹשָֹה יְשִׁישִׁים עוֹלִים עַל־שִׁמְמוֹת הַר הַקֹדֶשׁ

אֲבוֹת יְשְׂרָאֵל הֵמָּה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב

וְאִישׁ רָם וְנִשָׂא עַל־פָּנָיו הוֹד נוֹרָא

מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא מֵעֵבֶר הַיַרְדֵּן

וַיִּרְאוּ אֶת־עִיֵּי הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת בְּנֵיהֶם חֲלָלִים מוּבָסִים

וַיָּגֹזוּ רֹאשׁ נִזְרָם וַיִּקְרְעוּ בִגְדֵיהֶם וַיִּפְרֹמוּ

וַיַּעֲלוּ אֵפֶר עַל־רָאשֵׁיהֶם וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם אָרְצָה

וַיִּסְפְּדוּ וַיְקוֹנְנוּ וַיִּתְאַבְּלוּ וְאֶת־פִּי יְיָ שָׁאָלוּ:

בָּנֵינוּ מַה־לְךָ חָטָאוּ? בָּנֵינוּ מַה־לְךָ חָטָאוּ?

כִּי בְיַד עַם־זָר מְכַרְתָּם וַתַּגְלֵם לְאֶרֶץ נֵכָר

וַיַּעַן אֱלֹהִים וַיֹאמֶר: חָטְאוּ־לִי בְנֵיכֶם חָטָאוּ,

שׁוּבוּ שׁוּבוּ קָרָאתִי וְהֵמָּה סָרוּ מִמֶּנִי

מִדְּרָכַי רַגְלֵיהֶם חָשָׂכוּ וּבְתוֹרָתִי לֹא הָלָכוּ

וְהָאָבוֹת מִשְׁפָּטִים דִּבֵּרוּ וְאֱלֹהִים דְּבָרוֹ לֹא־הֵשִׁיב.

עוֹדָם שׁוֹפְכִים שִׂיחַ וְהִנֵּה רָחֵל בָּאָה

אָצָה רָצָה מֵאֶפְרָת וַתִּפֹּל אַרְצָה וַתִּקְרָא:

בָּנִים אַתֶּם לֵאֱלֹהֵיכֶם, לְבָנַי לְפָנִים אָמַרְתָּ

וְעַתָּה אֵל רַחוּם הַעַל־בָנֶיךָ לֹא־תָחוֹס וְלֹא־תְרַחֵם

הַלָנֵצַח נְצָחִים יְצָאוּנִי צֶאֱצָאַי יַלְדֵי שַׁעֲשֻׁעָי

הַלְעוֹלָם אֶהְיֶה שְׁכוּלָה, וּפְרִי־בִטְנִי לָעַד לֹא־אָגִילָהּ?

וַיִּשָׁפֵךְ לִבָּה כַּמַיִם וַתֵּבְךְ בְכִי תַמְרוּרִים.

וְרַחֲמֵי יְיָ נִכְמָרוּ לְקוֹל הָאֵם הַבּוֹכִיָה

וַיֹּאמֶר יְיָ לְרָחֵל: לְמַעֲנֵךְ בָּנַיִךְ אֲרַחֵמָה.

מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה

כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְיָ

וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב:

וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְיָ

וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם:


קבר רחל.png

בַּנֵּכָר

מִי יִתְּנֵנִי צִפּוֹר כָּנָף

אָעוּפָה מִבַּד אֶל־עָנָף

עַד אָבֹא אֵלַיִךְ אִמִּי

אֵלִי אֵלִי, כָּנָף תֵּן לִי! –

אוֹי לִי אוֹי לִי, כָּנָף אֵין לִי

פֹּה אֵשְׁבָה וּכְאֵבִי עִמִּי.


בארצי

1

אֶת־גַּנִּי עַל יַד בֵּיתִי

מָה אֹהַב מָה אֶחְמֹדָה

סְבִיב גַּפְנִי וּסְבִיב זֵיתִי

שָׁם אֶשְׂחַק שָׁם אֶרְקֹדָה


2

שָׁם אֶקְרָא עַל יַד תַּלְמִי

וַעֲצֵי גַן הֵד יָשִׁיבוּ

שָׁם אַבִּיט בְּמֵי יְאֹר צַלְמִי

וְהֵם פָּנִים לִי יֵטִיבוּ:


 

כַּתָּבוּת


תשובות ילדי ירושלם על שאלות בני אתנא

א.

1

בני   קַח מַחַט

תְפוֹר יַחַד

כְּלִי זֶה שָׁבָרְתִּי

2

אדוני   חוֹל מְעַט צְבוֹר

חוּט בּוֹ שְׁזוֹר

וְתֵן־לִי וְתָפָרְתִּי


ב.

אֵי זֶה הוּא חֲלֵב פָּרָה הַשְׁחוֹרָה

וְאֵי זֶה הוּא חֲלֵב פָּרָה הַצְחוֹרָה

                    אָנָא בְנִי הַכֶּר־נָא

אֶיזוֹ בֵיצַת תַּרְנְגֹּלֶת אֲדוּמָה

וְאֵיזוֹ בֵיצַת תַּרְנְגֹּלֶת חוּמָה

                    נָּא אֲדוֹנִי בַּקֶּר־נָא


ג.

פְּרוֻטָה הֵא לְךָ הֵא

מַהֵר נָא וָרוּץ

מָזוֹן בָּה לִי קְנֵה

וְהָבֵא מִן הַחוּץ

דֵי אֱכֹל בָּעִיר רֹב

וְדֵי קְחַת אֶל הָרְחוֹב


כָּכָה קָרָא אִיש

לְאַחַד מִן הַטָף

הַבֵּן הֵבִיא חִיש

מֶלַח מְלֹא הַכָּף

מדרש איכה א‘, ב’


 

שעשועים

הילד ומקלו

1

בֶּן־סוּסִי עוּף, עוּף, עוּף!

עַל גְּבָעוֹת מַהֵרָה

עַל הָרִים דַּהֵרָה

גְרָמֶיךָ יָעֹזוּ

זְרֹעֶיךָ יָפֹזוּ

בֶּן־סוּסִי עוּף, עוּף, עוּף!

2

בֶּן־סוּסִי רוּץ, רוּץ, רוּץ!

אוּצָה פּוּצָה רוּצָה

שָׂא אוֹתִי הַחוּצָה

שָׂאֵנִי רוֹמְמֵנִי

וְאַרְצָה אַל תִּרְמֵנִי

בֶּן־סוּסִי רוּץ, רוּץ, רוּץ!

3

בֶּן שׁוֹטִי, חֲבוֹט, חֲבוֹט, חֲבוֹט!

וּבְאָזְנִי שַׁקְשֵׁקָה

דַּפֵּקָה בַּתֵּקָה

עַל גַּב סוּס וְהֶעָצֶה

אוֹ אָז לִי תֵרָצֶה

בֶּן שׁוֹטִי, חֲבוֹט, חֲבוֹט, חֲבוֹט!

4

בֶּן־סוּסִי עַמֹד עֲמֹד עֲמֹד!

הִנֵה אֹכֶל תַחְפֹּץ

אֱכֹל אֱכֹל וְאַחַר תִּקְפֹּץ

עֲמֹד רֶגַע עֲמֹד חִישׁ פֹּה

וְאָבִיָאה לְךָ מִסְפֹּא

בֶּן־סוּסִי עַמֹד עֲמֹד עֲמֹד!


הַיְרִיד

1

גְּשׁוּ יַלְדֵי שַׁעֲשֻׁעַי

קְּנוּ מַעֲשֵׂי צַעֲצֻעַי

מַה בְעֵינֵיכֶם יָשָׁר?

סוּס מָשׁוּחַ בְּשָׁשַׁר

פָּרָשִׁים בְּנֵי חַיִל

שׁוֹר מַקְרִין אוֹ אַיִל

חֲצֹצְרָה חָלִיל וָתוֹף


2

חָתוּל כֶּבֶשׂ וָעוֹף

חָרָשׁ וּמַקֶבֶת

– אוֹ שָׂר בַּמִּרְכֶּבֶת

שָׂרָתִי בַצְעִיפִים

יִשְׁמְעֵאלִים בַּצְנִיפִים. –

פְרוּטוֹת הָבוּ הֵנָּה

וְלָכֶם כֹּל אֶתֵּנָה.


משפט הכלב והחתול

1

כְּלַבְלֵּב עוֹרִי פָרָם

חֲתַלְתּוּל אָזְנִי צָרָם

כְּלַבְלֵב אַפִּי שָׂרָט

חֲתַלְתּוּל כַּפִּי מָרָט

כְּלַבְלֵב חָטַף הַצְלִי

חֲתַלְתּוּל לָּקַק בַּכְּלִי


2

וַיָּנֶף וַיָּרֶם

עַל הַגַּב וְעַל גָּרֶם

אֶת־מַקְלוֹ הָאָדוֹן

וַיּוֹכַח וַיָּדוֹן

כֹּה אִם תִשָׁפֵטוּ

בְּמַקְלִי תֵחָבֵטוּ.


שבת מריב

1

הַבָּנִים הַנִרְגָּנִים

אַנְשֵׁי רִיב בַּעֲלֵי מְדָנִים

אֵין אֵמוּן בָּהֶם אֵין לֵב


2

רֹגֶז חֶלְקָם בּוּז וּכְאֵב

יְלָדִים רַק אִם יִשְׁלָיוּ

נַחַת וְכָבוֹד יִרְוָיוּ. –


סדר הלמודים

הנושא התחתונה שבראשונה העליונה שבראשׁונה
תורה ודת בפרושן על פה
פסוק ראשון שבק"ש. תורה =======
צוה. אמת ואמונה חוק ולא ========
יעבור. הברכות למינהן. ========
בורא נפשות ========
תורה ודת בפרושן
======== פרשה ראשונה שבק"ש.
======== שלש ראשונות שבתפילה.
======== ברכה ראשונה בבהמ"ז.
======== לקוטי פרשיות בתולדות האבות בבראשית.
קריאה
אלפא ביתא וצירופי אותיות קריאה קריאה שגורה: בסדורי ראם וגאלדמאן.
במקרא מפורש קלאצקא קריאת ספורים קטנים.
תחלת קריאה רצופה: קריאת שירים קטנים.
בסדורי ראם וגאלדמאן קריאה בטַל ילדות.
מעשה הכתב
אלפא ביתא הקראה Dicté
וצירופי אותיות מחנוך לנער.
העתקה מטל ילדות.
דקדוק
======== ראשית דעת המין.
======== ראשית דעת המספר .
======== הא הידיעה:
======== שם ופעל.
ערך הארץ
כִוֻן רוחות העולם. ראשי פרקים לערך הארץ בכללה.
======== טל ילדות. צד 13
דברי הימים
שמות אבות ושבטים דברי הימים בקצורם מטל ילדות
על פה. מועדי בני ישראל מטל ילדות5.
הנושא התחתונה שבשניה העליונה שבשניה
——– —————– —————–
תורה ודת בפרושן
ק"ש בברכותיה במדבר (חוץ מפ' בלעם)
תפלה. בהמ"ז. דברים (עד האזינו) נביאים
בראשית שמות עד ראשונים, רות. משלי עד
משפטים. פ' מועדות י' (בדילוג פרשה ז' וכל
(ויקרא כ"ג הדומה לה)
קריאה
קריאה שגורה ומדוקדקת קריאת ספורים ושירים
בסדורי ראם וגאלדמאן. בטל ילדות, תחלת קריאה
קריאת ספורים ושירים בלי נקוד במקרא ח"א.
בטל ילדות. נעימה. נעימה.
מעשה הכתב
הקראה מחנוך לנער מאפו הקראה מאמון פדגוג
העתקה מטל ילדות העתקה מטל ילדות
דקדוק
מלות הגוף, תורת השם, טיב הזמנים. טיב הצווי
סמני הקנין, בינוני פועל והמקור, קל ונפעל,
ופעול, בקל מן השלמים מן השלמים
ערך הארץ
ראשי פרקים לערך ארץ חזרת הקודמות, וטבע א"י
ישראל שבטל ילדות ואקלימה. טל ילדות צד 18
דברי הימים
דברי הימים לעם בני ישראל דה"י לעם בני ישראל
עד חרבן בית ראשון. עד חרבן בית שני.
מועדי ב“י; ט”י צד 33 דברי הצומות; ט"י
הנושא התחתונה שבשלישית העליונה שבשלישית
——– —————— ——————–
תורה ודת
משפטים עד סוף שמות, פ' בלעם, האזינו וזאת
ויקרא. חזרת תורה הברכה. תהלים עד סוף
וראשונים, משלי עד הסוף. הספר, עמוס, יונה, צפני'
תהלים עד ס' שלישי חגי, זכרי' מלאכי, ואיכה.
לקוטי הלכות ציצית ק"ש חזרת תורה וראשונים.
ותפלה. פסקי טעמים לתורה לקוטי הלכות שבת ויו"ט
========== פרקי אבות. פסקי טעמים לנביאים
קריאה
שיחות ושמועות מני קדם שיחות ושמועות ומקרא.
מעשה הכתב
הקראה מאמון פדגוג. הקראה מאמון פדגוג.
העתקה מדברי הימים העתקה מדברי הימים
דקדוק
שבעת הבנינים מן השלמים גזרות החסרי' מלות החיבור
מלות הקשור (פרופוזיציון) (קוניונקציון) תחלת סדור
תחלת סדור שם ופעל המאמרים לענין מדעת התלמיד
למאמר (זאץ) מדעת התלמיד
ערך ארץ ישראל
ארץ אבותינו בסוף מקרא ח"ב ארץ אבותינו
דברי הימים
דה“י לעם ב”י עד בארצות דה"י לעם בני ישראל.
ספרד ואשכנז. חזרת חזרת כל הספר היטב.
הראשונות היטב ========
הנושא התחתונה שברביעית העליונה שברביעית
———– ————— ——————-
תורה ודת
ירמי‘, הושע, יואל, עובדי’ ישעי', יחזקאל, איוב.
מיכה, נחום, חבקוק. עזרא דניאל, וארמית שבעזרא.
(החלק העברי), נחמי' ודברי חזרת כל הקודמות. תלמוד
הימים. חזרת תורה וכל הקודמות. (מדריך ח"ב) וחזרת מדריך
תלמוד (מדריך ח"א) ח"א. לקוטי הלכות תפילין
קריאה
שיחות שמועות ומקרא. נגינות מני קדם, שירי
בן סירא אור לישרים. תפארת, לישים תהלה.
לקוטי שירים. כנור בת שירי ר' יהודה הלוי ורש"ב
ציון. נעימה. גבירול. נעימה.
מעשה הכתב
ֻֻ הקראה משיחות שמועות הקראה משיחות שמועות
ומקרא ח"ב. העתקה ומקרא. העתקה מדה"י
מדברי הימים ומדברי ימי העמים ומדברי ימי העמים.
דקדוק
גזרות המרכבים, סדורי חזרת הקודמות. סדורי
מאמרים וענינים מדעת התלמיד. ראשי' דעת: 1. טיב פסקי הטעמים.
מאמרים וענינים. כללי תורת הסגנון. 2. חרוזי כה"ק; 3. חרוזי משוררי
======== ספרד וחרוזים הנוהגים
ערך ארץ ישראל
חזרת הראשונות, ספרים חזרת הראשונות, ספרים
כתובים על א"י. (גלעד כתובים על א"י.
לסוקולוס וכיו"ב ========
דברי הימים
חזרת דה"י, לקוטי חזרת דה“י לעם ב”י. ס'
תולדות חכמי ישראל החשמונאים, לקוטי פרקים
משולמן, ומקרא ח"ב, דברי בקדמוניות, במלחמות, (בשבט יהודה ועמק הבכא
ימי העמים ברוח ב"י אם אפשר) דברי ימי העמי'.

לוח לשנת תרנ"ב

פרשיות

יום

ראשון

יום

שני

יום

שלישי

יום

רביעי

יום

חמישי

יום

הששי

שבת

קודש

חדשים
  • .

ר"ה תשרי
האזינו ב ג ד ה ו ז ח
ברכה ט י יא יב יג יד טו
" טז יז יח יט כ כא כב
בראש' כג כד כה כו כז כח כט
נח ל א ב ג ד ה ו חשון
לך לך ז ח ט י יא יב יג
וירא יד טו טז יז יח יט כ
חיי כא כב כג כד כה כו כז
תולדו' כח כט ל א ב ג ד כסלו
ויצא ה ו ז ח ט י יא
וישלח יב יג יד טו טז יז יח
וישב יט כ כא כב כג כד כה
מקץ כו כז כח כט ל א ב טבת
ויגש ג ד ה ו ז ח ט
ויחי י יא יב יג יד טו טז
שמות יז יח יט כ כא כב כג
וארא כד כה כו כז כח כט א שבט
בא ב ג ד ה ו ז ח
בשלח ט י יא יב יג יד טו
יתרו טז יז יח יט כ כא כב
משפ' כג כד כה כו כז כח כט
תרומ' ל א ב ג ד ה ו אדר
תצוה ז ח ט י יא יב יג
תשא יד טו טז יז יח יט כ
ויק"פ כא כב כג כד כה כו כז
ויקרא
א ב ג ד ה ניסן
צו ו ז ח ט י יא יב
שמיני יג יד טו טז יז יח יט
" כ כא כב כג כד כה כו
תזו"מ כז כח כט ל א ב ג אייר
אח"ק ד ה ו ז ח ט י
אמור יא יב יג יד טו טז יז
בהב"ח יח יט כ כא כב כג כד
במדבר כה כו כז כח כט א ב סיון
נשא ג ד ה ו ז ח ט
בהעל' י יא יב יג יד טו טז
שלח יז יח יט כ כא כב כג
קרח כד כה כו כז כח כט ל
חקת א ב ג ד ה ו ז תמוז
בלק ח ט י יא יב יג יד
פנחס טו טז יז יח יט כ כא
מטו"מ כב כג כד כה כו כז כח
דברים כט א ב ג ד ה ו אב
ואתח' ז ח ט י יא יב יג
עקב יד טו טז יז יח יט כ
ראה כא כב כג כד כה כו כז
שופטים כח כט ל א ב ג ד אלול
תצא ה ו ז ח ט י יא
תבא יב יג יד טו טז יז יח
נצוי' יט כ כא כב כג כד כה
האזינו כו כז כח כט
(ג' תשרי) צום גדליה. (י' תשרי) יוה"כ. (ט"ו תשרי) סוכות.
(כ"א תשרי) הוש“ר. (כ"ב תשרי) שמע”צ. (כ"ג תשרי) שמחת תורה.
(כ"ה כסלו) א' דחנוכה.
(י' טבת) צום.
(י"א אדר) צום אסתר. (י"ד אדר) פורים. (ט"ו אדר) שושן פורים.
(ט"ו ניסן) פסח. (כ"א ניסן) ז' של פסח. (י"ד אייר) פסח שני.
(י"ח אייר) ל"ג בעומר.
(ו' סיון) שבועות.
(י"ז תמוז) צום. (ט מנ"א) תשעה באב.


6:


  1. ויקר‘ רב’ י"ו Colorit הַגַוָן הטבעי המבדיל בין מין למין.  ↩

  2. 2  ↩

  3. הת המוקף בשני חצאי עגולה לא ילמד המורה לילד קשה לשמוע.  ↩

  4. לקוח מספרי נגינות מני קדם ומתוקן לפי רוח הילדים.  ↩

  5. כל הקורא בזה יקרא בראשונה הקדמת הספר. השורות הקטנות המדפסות לארך הדמועדי בני ישראלף מימין, שייכים לכל שכנגדן עד סוף הדף.  ↩

  6. 2  ↩

המלצות קוראים
תגיות