28.5.67
אחרי “פיקניק” של כמה ימים אפשר להגיד שהתרגלנו למצב החדש. הצוות מרגיש טוב יחד, וכל הפלוגה מלוכדת ומגובשת גם שאר ההכנות הסתיימו זה מכבר והכל מוכן, מצוחצח ומבריק לקראת הקרב. אין לי ספק, שאכן, קרב יהיה, מפני שמתברר שכוונת המצרים – למלחמה.
יש לי זקן נאה באורך של 3/4 ס"מ בערך, בצורה כזו (כאן בא ציור מדגים). יהיה משכנע מאוד כשאחזור הביתה. אני שומר על משקל קבוע, עצבים בריאים ומנת שינה הגונה, עד כמה שאפשר.
31.5
יש לי צוות נחמד וטנק – שֵד אמיתי! כך שהכל דופק כשורה.
אנחנו מתפרנסים 50% מהחבילות (+ 1 מועדת הקשר הנאמנה) ו 50% מהמזון הצבאי. הצוות גילה מקור כלשהו לקפה וסוכר, ועוד מעט יצטרכו לזרוק את כל הציוד. החוצה מפני שלא ישאר מקום לכל החומרים. אני מקווה שלא אמצא בוקר אחד, מחרוזת צנונים ובצלים על התותח…
__________
אמא, באמת אין צורך לדאוג. ברוך השם הגיל עושה את שלו, אני מתרחץ איכשהו, כמעט כל יום, חובש כובע כחול, רץ קצת ועושה התעמלות בשעות הקרירות, ובשעות החמות – אם אין תפקיד – משתדל לנוח ולישון. בקיצור, פחות או יותר בית הבראה. מצטער, אבל ככה זה.
דרך אגב, היום הוצאה פקודה מגבוה – וכל הזקָנים (כולל זה המטופח ונאה לי) הורדו ביגון שאולה ונחתכו בלי רחמים בלהב “הפרמה שארפּ”… יצאנו עם פרצוף קטן לבן ומיסכן, ואתם כבר תראו אותי רגיל לגמרי….
קבלתי פתק מעמית. תדע לך עמית, שהצבא שלנו גדול, גדול….
3.6.67
אין חדש, וככל שהזמן עובר פוחת החשק לכתוב, לזוז. פחות עוסקים בבשול מאשר פעם. בפוליטיקה אין איש נוגע, ואף ההערכות אם “יהיה או לא יהיה”, פינו מקומן למשהו. לא מובן. מכיוון שהתבדו כל התחזיות שוב אין חשק לעשות חדשות. מחכים. חם. הלילות נעימים אם כי קצרים, סדר היום מחייב השכמה ב 3.30 ולא הולכים לישון לפני 11. בבוקר אפשר לחטוף מנוחה, אך זו כבר לא שנת לילה, אל תחשבו שזה שרירותי שקמים כ"כ מוקדם. שעות השחר הן שעות קריטיות שבהן צריך להיות ער.
א=קיצר, אל תחשבו שמתפגרים פה, פשוט מתבדדים, נכנסים לישוב הדעת. שתי האפשרויות של הדרך הדו־סיטרית בה אנו נמצאים נראות רחוקות במידה שווה. זהו מאבק קשה נגד עצמך, ונגד כל צורה של דמורליזציה והתפרקות אחרת שתוכל למצוא. הפלוגה עומדת בכך יפה והרוח נשמרת – גם בתנאי חירום אלה.
11.6.67
העסק עבר בשלום והכל טוב ויפה. פרטים אסור לכתוב, כנראה, ולכן אסתפק בדו"ח בריאות – 100%.
הנוף נהדר בקצה המערבי של הארץ. ולפעמים גם רואים מים, אם כי אסור לשתות מהם.
כנראה שנצטרך לשהות פה זמן מה, אך עכשיו כבר לא נורא, כי יודעים בדיוק למה צריך לחכות.
מחכה בקוצר רוח למכתב עם ידיעות על כל בני המשפחה וביחוד רן ושאול.
להתראות
יוסף
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.