רקע
תקוה שריג
מִי אַתֶּם?

לילדי בית־השיטה לדורותיה

– יַלְדֵי הַגַּן?

– מְצֻיָּן!

– בּוֹאוּ וּנְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרִים עַל יְלָדִים כְּמוֹתְכֶם,

עַל יַלְדֵי הַגַּנִּים שֶׁלָּנוּ בְּבֵית הַשִּׁטָּה, בַּקִּבּוּץ הַגָּדוֹל

בָּעֵמֶק.

וְאִם אַתֶּם כְּבָר גְּדוֹלִים יוֹתֵר, וְיוֹדְעִים לִקְרֹא,

קִרְאוּ אֶת הַסִפּוּרִים בְּעַצְמְכֶם! תְּמְצְאוּ כָּאן גַּם

סִפּוּרִים עַל יַלְדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, סֵפֶר מָלֵא

סִפּוּרִים!

וְאֵיךְ אֶצְלֵנוּ?

אֶצְלֵנוּ אָרֹךְ הַקַּיִץ כָּל כָּךְ וְחַם, חַם מְאֹד.

הַיְלָדִים, יַלְדֵי הַגַּנִּים, מִתְעוֹרְרִים כְּבָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,

לִפְעָמִים עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַמְטַפְּלוֹת.

הֵם תּוֹקְעִים רַגְלֵיהֶם הַיְחֵפוֹת בַּמִּכְנָסַיִם וּכְבָר

הֵם לְבוּשִׁים! אֲפִלּוּ הַקְּטַנְטַנִּים, בְּנֵי הַשָּׁלֹש יוֹדְעִים

לְהִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמָם. אֵין עֲנִיבוֹת, אֵין שְׂרוֹכִים, אֵין

כַּפְתּוֹרִים, אֵין בְּעָיוֹת!

רַק הִתְלַבְּשׁוּ וְשָׁטְפוּ פְּנֵיהֶם בַּמַּיִם, וּכְבָר הֵם

מְשַׂחֲקִים! כָּל הַצַּעֲצוּעִים וְהַמִּשְׂחָקִים הֲרֵי עַל

יָדָם הֵם וְכָל חַדְרֵי הַשֵּׁנָה הֵם גַּם חַדְרֵי מִשְׂחָקִים!

הַלֹא הַגַּן הוּא הַבַּיִת לַיְלָדִים, כַּנָּהוּג בַּקִּבּוּצִים.


להם תכנית.png

בְּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד, לְמָשָׁל, יֵש פִּנַּת בֻּבּוֹת. עֶשֶׂר

בֻּבּוֹת, וְאוּלַי רַק שֶׁבַע, עוֹמְדוֹת, יוֹשְׁבוֹת, אוֹ

שׁוׂכְבוֹת לָהֶן, כְּמוֹ בַּבַּיִת, כִּי יֵשׁ לָהֶן כָּאן הַכֹּל:

מִטּוֹת, שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְאוֹת, כִּירַיִם וּכְלֵי מִטְבָּח,

קְעָרָה וּמַגְהֵץ וּמַה לֹא? וְהַכֹּל כֹּה קָטָן־קָטָן.

יְעֵלָה הַקְּטַנָּה, בְּגַן ד' שֶׁאוֹהֶבֶת בֻּבּוֹת הִיא, הִנֵּה

רַק קָפְצָה מִמִּטָּתָהּ וצִחְצְחָה שִׁנֶּיהָ וּכְבָר הִיא

מַלְבִּישָה בֻּבָּתָה וּמְסָרֶקֶת אוֹתָהּ בְּתִסְרֹקֶת זְנַב־סוּס.

עִם בֻּבָּה שְׁנִיָּה הִיא נִגֶּשֶׁת לַמִרְפָּאָה, לְטַפְטֵף

לָהּ טִפּוֹת בָּעֵינַיִם. כֵּן, גַּם מִרְפָּאָה יֵשׁ כָּאן! וְעִם

הַשְּׁלִישִׁית הִיא נִגֶּשֶׁת לַמְטַפֶּלֶת, לִשְׁלֹף לָהּ קוֹץ

מִכַּף הָרֶגֶל.

וְעַד שֶׁהִיא מְטַפֶּלֶת בְּכָל הַבֻּבּוֹת, קוֹרְאִים

לָהּ עַצְמָהּ לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר.

גִידִי, עֹפֶר וְעוֹבֵד הִשְׁכִּימוּ הַרְבֵּה לִפְנֵי יְעֵלָה.

הֵם לֹא מְשַׂחֲקִים כְּלָל בְּבֻבּוֹת. לָהֶם תָּכְנִית


עוֹד מֵאֶתְמוֹל, לִבְנוֹת אַרְמוֹן קְסָמִים מֵחוֹל. לֹא

בָּאַרְגָּז שֶׁבֶּחָצֵר! מַה פִּתְאֹם?

אֶמֶשׁ, כְּשֶׁהָלְכוּ הַבַּיְתָה, כְּלוֹמַר לַגַּן, לִישׁוׁן,

רָאוּ שֶׁשָּׁלֵם הַנֶּהָג הֵבִיא בָּאוֹטוֹ־הֵייבֶּר שֶׁלּוֹ, הַר שָׁלֵם

שֶׁל חוֹל, וְשָׁפַךְ אוֹתוֹ עַל יַד הַמִּקְלָט שֶׁל גַּן בּ'.

כָּאן הֵם עֲסוּקִים מְאֹד בַּחֲפִירָה, בִּבְנִיָּה

וּבְהַשְׁקָיָה מִצִּנּוֹר עֲנָק שֶׁל הַבִּנְיָן.

מִנַּיִן הֵם יוֹדְעִים מָתַי קוֹרְאִים בַּבַּיִת לֶאֱכֹל?

פָּשׁוּט, הֵם יוֹדְעִים! אוּלַי יֵש לָהֶם מִין שָׁעוֹן

קָטָן בַּלֵּב?

רַק גִּידִי לֹא!

הוּא יָבוֹא רַק כְּשֶיִּגְמֹר לַעֲשׂוׂת הַכֹּל. אִם

יִתְחַשֵּׁק לוֹ, יֹאכַל מַמָּשׁ, עַל יַד הַשֻּׁלְחַן הֶעָזוּב, כִּי כָּל

הַיְלָדִים כְּבָר גָּמְרוּ מִזְּמַן; אִם לֹא, יִקַּח בְּיָדוֹ הָאַחַת

פְּרוּסַת־לֶחֶם וַחֲבִיתָה וּבַשְּׁנִיָּה – עַגְבָנִיָּה, אֵיזֶה

חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה זֵיתִים, וְזֶהוּ־זֶה,

גִּידִי הֲלֹא הַיֶּלֶד הֲכִי גָּדוֹל בַּגַּן, וְהוּא כְּבָר

יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת.


כֵּן, כִּמְעַט שָׁכַחְנוּ! לֹא סִפַּרְנוּ עוֹד בִּכְלָל,

שֶׁבַּגַּנִּים שֶׁלָּנוּ, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם גַּן א‘, גַּן ב’, גַּן ג‘, ד’, וה',

חַיִּים בְּיַחַד יְלָדִים גְּדוֹלִים עִם יְלָדִים קְטַנִּים.

הַקְּטַנִּים בָּאִים לַגַּן כְּשֶׁהֵם “גּוֹמְרִים” אֶת

הַפָּעוּטוֹן, בְּנֵי שָׁלשׁ בְּעֵרֶךְ, וְנִשְׁאָרִים בּוֹ עַד שֶׁהֵם

עוֹבְרִים לְכִתָּה א'. לָכֵן, יֵשׁ בְּכָל גַּן – יְלָדִים גְּדוֹלִים,

יְלָדִים בֵּינוֹנִיִּים וִילָדִים קְטַנִּים, קְטַנְטַנִּים, וְהַגְּדוֹלִים,

כַּמוּבָן שֶׁהֵם הֲכִי הֲכִי מְנַהֲלִים. הֵם מְסַפְּרִים

לַקְּטַנִּים אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת וְאֶת כָּל הַנִפְלָאות וּמְלַמְּדִים

אוֹתָם אֶת כָּל מִנְהֲגֵי הַגַּן.


מנהגי הגן.png

בִּנְיָנֵי הַגַּנִּים שֶׁלָּנוּ יְשָׁנִים מְאֹד. גַּם הַהוֹרִים שֶׁל

הַיְלָדִים חָיוּ פַּעַם פַּעַם בַּגַּנִּים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁהָיוּ יְלָדִים.

יֵשׁ סוֹדוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁסִּפְּרוּ לָאִמָּהות וְלָאָבוֹת,

כְּשֶׁהָיוּ עֲדַיִן פָּעוֹטוֹת וְאוֹתָם שׁוׂמְעִים הַיּוֹם

יַלְדֵיהֶם, מַמָּש כְּסִפּוּרֵי אַגָּדוֹת

סוף סיפו 1.png
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות