רקע
תקוה שריג
הַמַּעְיָן הַנֶּעְלָם

בּוֹאוּ וּנְסַפֵּר לֶָכֶם מַה יֵּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּכָל גַּן

יְלָדִים וּמַה יֵּשׁ אַךְ וָרַק בְּגַן בּ'.

כָּל גַּן הוּא סְתָם בַּיִת גָּדוֹל מִבֶּטוֹן אָפוֹר,

שֶׁבִּפְנִים הוּא מָלֵא אוֹר. הַכֹּל בּוֹ מִתְחַלֵּף: הַיְלָדִים

גְּדֵלִים וְיוֹצְאִים, וּקְטַנִּים בָּאִים בִּמְקוֹמָם; הַמְטַפְּלוֹת

מִתְעַיְּפוֹת וְיוֹצְאוֹת וַחֲדָשׁוֹת בָּאוֹת בִּמְקוֹמָן; הַגַּנָּנוֹת

נוֹסְעוֹת לִלְמֹד בְּ“אוֹרָנִים” וַאֲחֵרוֹת מוֹפִיעוֹת בַּגַּנִּים;

צַעֲצוּעִים נִשְׁבָּרִים וּמֻחְלָפִים, הַצֶּבַע מִתְקַלֵּף וְצוֹבְעִים

מִחָדָשׁ; רַק הַבַּיִת – הַבַּיִת עַצְמוֹ – עוֹמֵד לְעוֹלָם.

וּבַחוּץ, לִפְנֵי כָּל גַּן, יֵשׁ מֵשְׁטַח בֶּטּוֹן רְחַב

יָדַיִם. כָּאן בּוֹנִים אֶת הַסֻּכָּה בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת; כָּאן

מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּרִים וּבְג’וּלִים, כָּאן מְדַלְּגִים עַל

חֲבָלִים, כָּאן אוֹכְלִים לִפְעָמִים אֲרוּחוֹת־עֶרֶב

בַּקַּיִץ, כִּי קָרִיר וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, כָּאן אוֹכְלִים גַּם

אֲרוּחוֹת־צָהֳרַיִם בַּחֹרֶף, כִּי חָמִים וְשֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת; כָּאן

מִשְׁתּוֹלְלִים בְּיוֹם גֶּשֶׁם; מִתְנַדְנְדִים בְּנַדְנֵדוֹת.

עַל הַמִּדְרוֹן צוֹמֵחַ דֶּשֶׁא, רַךְ וְיָרֹק וּבֶחָצֵר יֵשׁ

גִִּנַּת יָרָק, דִּיר קָטָן, מְלוּנַת־כֶּלֶב, וְשׁוֹבָךְ. גַּם

אֲוִירוֹן וְתוֹתָח, אֲפִלּוּ אוֹטוֹבּוּס “אֶגֶד” מַמָּשׁ. וְדַי.

הַלֹא אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁיֵשׁ. אֶת זֶה

צָרִיךְ לִרְאוֹת, לְהָרִיחַ לְמַשֵּׁשׁ!

דָּבָר אֶחָד לְגַן בּ' יֵשׁ שֶׁאֵין לְשׁוּם גַּן אַחֵר אֶצְלֵנוּ:

פִיקוּס! עֵץ עֲנָק שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם. מֶלֶךְ מַלְכֵי

הָעֵצִים. אֶת גִּזְעוֹ יַקִּיפוּ יֶלֶד, יֶלֶד וְעוֹד יֶלֶד

הַמּוֹשִׁיטִים זֶה לָזֶה יָדַיִם.

נוֹפָר סִפְּרָה לַיְלָדִים, שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ סִפְּרָה לָהּ,

שֶׁאֶת הַפִיקוּס הַזֶּה נָטְעוּ יַלְדֵי גַּן בּ', כְּשֶׁהִיא,

בְּעַצְמָהּ, תָּמָר, אִמָּא שֶׁל נוֹפָר, הְָיְתָה בּוֹ בַּבַּיִת הַזֵּה.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, הֵכִינוּ הַהוֹרִים הַפְתָּעָה לַיְלָדִים

וּבָנוּ בַּלֵּילוֹת לְמַעְלָה, לְמַעְלָה, בֵּין עַנְפֵי הַפִיקוּס

בַּיִת קָטָן: מִשְׁטָח שֶׁל עֵץ וְעָלָיו הִנִּיחוּ מִזְרוֹנִים

וְגַם סֻלַּם־חֲבָלִים קָשְׁרוּ שֶׁבּוֹ עוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְיֵשׁ

עוֹלִים וְאֵינָם יוֹרְדִים, כִּי שָׁם בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים, מַקְשִׁיבִים

לַצִּרְצָרִים, לַצִּפֳּרִים; חוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת; מַמְתִּיקִים

סוֹדוֹת; חוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת.

יוֹם אֶחָד, קָרָה מִקְרֶה מְאֹד מַצְחִיק.

רָחֵל הַמְטַפֶּלֶת גָּמְרָה בִּזְרִיזוּת אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה

בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. הַכֹּל הָיָה מְצֻחְצָח וְשָׁקֵט. כָּל

הַיְלָדִים יָשְׁנוּ, וְהִיא – מְאֹד עֲיֵפָה.

חִפְּשָׂה לָהּ רָחֵל מָקוֹם לָנוּחַ בּוֹ וְלֹא מָצְאָה.

פִּתְאֹם, נָחָה עֵינָהּ עַל הַפִיקוּס. חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ: –

לָמָּה לֹא אָנוּחַ שָׁם, לְמַעְלָה? רַעְיוֹן מְצֻיָּן. מַמָּשׁ כֵּיף!

טִפְּסָה בַּסֻּלָּם, הִשְׂתָּרְעָה עַל מִזְרוֹן וְיָשְׁנָה לָה שֵׁנָה

עַרֵבָה, שָׁעָה אַרֻכָּה.

וְהַיְלָדִים? הֵם הִתְעוֹרְרוּ בֵּינָתַיִם. הַגְּדוֹלִים

הִתְלַבְּשׁוּ וְהַקְּטַנִּים הִסְתּוֹבְבוּ. רַעַשׁ, מְהוּמָה,

וּמְטַפֶּלֶת – אָיִן.

– רָחֵל! רָחֵ־אֵל! רָ־חֵ־ל! – עָמְדוּ וְקָרְאוּ

בְּמַקְהֵלָה בַּחוּץ, עַל הַמִּשְׁטָח.

וּמָה רוֹאוֹת עֵינֵיהֶם פִּתְאֹם? זוּג רַגְלַיִם עֲנָקִיּוֹת

מַתְחִיל לִגְלֹשׁ עַל הַסֻּלָּם וְאַחֲרֵי הָרַגְלַיִם מוֹפִיעָה –

רָחֵל כֻּלָּהּ, בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ.

רק רחל לא צחקה.png

הַיְלָדִים הִתְאַסְּפוּ עַל יַד הַפִיקוּס וְהִתְפַּקְּעוּ

מִצְּחוֹק. רַק רָחֵל לֹא צָחֲקָה. הִיא דַוְקָא הָיְתָה דַּי

עַצְבָּנִית, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וּבַבַּיִת – מַהְפֵּכַת

סְדֹם וַעֲמׂרָה שׂוֹרֶרֶת.

חָשְׁבָה רֶגַע רָחֵל מַחֲשָׁבָה, וְלַיְלָדִים אָמְרָה:

– חֶבְרֶ’ה בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה עַסֶק: אִם בִּן־רֶגַע תְּסַדְּרוּ

יַחַד אִתִּי אֶת הַבַּיִת, נַלְבִּישׁ אֶת הַקְּטַנִּים, נַעֲרֹךְ

הַשֻּׁלְחָן, נֹאכַל, וְאֶת הַכֵּלִים נָדִיחַ, אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר

עַל הַפיקוּס הַזֶּה וְעַל מַה שֶּׁיֵּש מִתַּחְתָּיו, עָמֹק

בָּאֲדָמָה. מוּכָנִים?

מָה הַשְּׁאֵלָה אִם מוּכָנִים?

הַכֹּל הִסְתַּדֵּר כְּמוֹ בִּמְכוֹנַת קְסָמִים: הַבַּיִת

מְסֻדָּר, הַיְלָדִים לְבוּשִׁים וּשְׂבֵעִים, הַכֵּלִים מוּדָחִים.

וּכְבָר הֵם יוֹשְׁבִים לָהֶם בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁעַל הַפִיקוּס

בְּנַחַת וְרָחֵל בַּסִּפּוּר פּוֹתַחַת:

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת, אֶלֶף, עוֹד אֶלֶף וְעוֹד

אֶלֶף, בְּיַחַד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, יָשְׁבוּ כָּאן, בְּבֵית־הַשִּׁטָּה,

אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַיִּשְׂרְאֵלִים, דְּבוֹרָה, בָּרָק,

גִּדְעוֹן, יִפְתָּח וְשִׁמְשׁוֹן וְרַבִּים אֲחֵרִים, כָּל אֵלֶּה

הָאֲנָשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם מְסַפְּרִים אֶת סִפּוּרֵי הַתַּנָּ"ךְ. וְהָיוּ

לָהֶם כָּאן שָׂדוֹת וּכְרָמִים, בָּקָר וַעֲדָרִים, בְּדִיּוּק מַה

שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ כָּאן עַכְשָׁו.

פֹּה בַּמָּקוֹם שֶׁצּוֹמֵחַ הַפִיקוּס הַזֶּה, נָבַע לוֹ מַעְיָן

שֶׁמֵּימָיו הָיוּ זַכִּים וּצְלוּלִים וּסְבִיבוֹ הָיוּ הַיְּלָדִים

כְּמוֹכֶם מְשַׂחֲקִים כָּל הַיָּמִים.

וְהִנֵּה בָּאוּ שָׁנִים רָעוֹת וּמִלְחָמוֹת, וּמֵאֲבוֹתֵינוּ

הַיִּשְׂרְאֵלִים רַבִּים נֶהֶרְגוּ וְהָאֲחֵרִים נָדְדוּ לַמֶּרְחַקִּים.

הַשָּׂדוֹת לֹא נֶחֶרְשׁוּ וְלֹא נִזְרְעוּ, הַקּוֹצִים פֶּרֶא גָּדְלוּ

וְהַמַּעְיָן נִסְתַּם בָּאֲבָנִים וּבֶעָפָר שֶׁנִּגְרְפוּ עַל יְדֵי מֵי

הַגְּשָׁמִים. לְאַט לְאַט נֶעְלְמוּ הַמַּיִם וְאֵינָם. הֵם שָׁקְעוּ

עָמֹק עָמֹק בַּתְּהוֹם, גַּם עָמְדוּ בַּבִּצָּה.


וְהִנֵּה כַּעֲבׂר שָׁנִים רַבּוֹת, אֶלֶף וְעוֹד אֶלֶף שָׁנִים,

בָּאוּ הֵנָּה חֲבֵרִים, כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלִּי לְמָשָׁל, וְהַסָּבִים

שֶׁל מֵרַב, עָמִית וְאֶפְרָת וְשׁוּב חָרְשׁוּ, זָרְעוּ וְנָטְעוּ וְגַם

בָּתִּים בָּנוּ לָנוּ, הַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם.

וְכָאן, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בָּנוּ אֶת גַּן ב', וַאֲנַחְנוּ גַּרְנוּ

בּוֹ. זֶה הָיָה הָגַּן הָרִאשׁוֹן בַּמֶּשֶׁק.

פַּעַם, בְּט"ו בִּשְׁבָט, נָטַעְנוּ כָּאן בֶּחָצֵר כָּל מִינֵי

עֵצִים וּבֵינֵיהֶם גַּם אֶת עֵץ הַפִיקוּס הַזֶּה, שָׁתִיל קָטָן.

כָּל הַשְּׁתִילִים שֶׁשָּׁתַלְנוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם מֵתוּ. הִתְיַבְּשׁוּ.

לֹא. לֹא שָׁכַחְנוּ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם, אֲבָל הָיוּ לָנוּ רַק מְעַט

מְאֹד מַיִם. לֹא הָיוּ מַמְטֵרוֹת, לֹא צִנּוֹרוֹת, בֵּית־הַשִּׁטָּה

הָיְתָה עוֹד קְטַנָּה וַעֲרֻמָּה. אַף עֵץ בָּהּ עוֹד לֹא

צָמַח, אַף פֶּרַח עוֹד לֹא פָּרַח.

וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁשָּׁתִיל אֶחָד קָטָן, אֶחָד וְיָחִיד, עוֹד

לֹא מֵת. הוּא הָיָה עוֹד קְצָת יָרֹק. הִשְׁקֵינוּ אוֹתוֹ מַיִם

מִדְּלִי, עָדַרְנוּ וְנִכַּשְׁנוּ סְבִיבוֹ אֶת הָאֲדָמָה וּבֹקֶר אֶחָד

רָאִינוּ שֶׁהוּא מַצְמִיחַ כַּמָּה עָלִים קְטַנִּים, יְרַקְרַקִּים,

מַבְרִיקִים. עָבְרָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה וְהַשָּׁתִיל הָיָה לְעֵץ.

פַּעַם סִפְּרָה לִי אִמָּא שֶׁלִּי אֶת הַסִּפּוּר עַל הַמַּעְיָן

שֶׁכָּאן נֶעְלַם, וְלִי הִסְבִּירָה שֶׁהַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הַפִיקוּס

הַקָּטָן הִתְאָרְכוּ וְהָלְכוּ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה עַד מֵי הַמַּעְיָן

הַיָּשָׁן שֶׁיָּשֵׁן לוֹ שָׁנִים רַבּוֹת כָּאן לְמַטָּה, עָמֹק, עָמֹק.

כָּךְ גָּדַל הַפִיקוּס וְגָדַל, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לְמֶלֶך מַלְכֵי

הָעֵצִים בְּכָל הֶחָצֵר…

סִפַּרְתִּי לָכֶם סִפּוּר, יְלָדִים, וְאַתֶּם תְּסַפְּרוּ אוֹתוֹ

לַיְלָדִים שֶׁלָּכֶם שֶׁיָּגוּרוּ כָּאן בְּגַן בּ'. בְּסֵדֶר? תְּסַפְּרוּ?

כָּךְ גָּמְרָה רָחֵל אֶת סִפּוּרָהּ לַיְלָדִים

שֶׁעַל הַפִיקוּס הָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתְקִים.

רָחֵל – אָמַר פִּתְאֹם יוֹרָם – רָחֵל, אוּלַי אֶפְשָׁר

לְעוֹרֵר אֶת הַמַּעְיָן הַנִּרְדָּם?


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות