ציירה: אראלה

לילדי בית־השיטה לדורותיה

– יַלְדֵי הַגַּן?

– מְצֻיָּן!

– בּוֹאוּ וּנְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרִים עַל יְלָדִים כְּמוֹתְכֶם,

עַל יַלְדֵי הַגַּנִּים שֶׁלָּנוּ בְּבֵית הַשִּׁטָּה, בַּקִּבּוּץ הַגָּדוֹל

בָּעֵמֶק.

וְאִם אַתֶּם כְּבָר גְּדוֹלִים יוֹתֵר, וְיוֹדְעִים לִקְרֹא,

קִרְאוּ אֶת הַסִפּוּרִים בְּעַצְמְכֶם! תְּמְצְאוּ כָּאן גַּם

סִפּוּרִים עַל יַלְדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, סֵפֶר מָלֵא

סִפּוּרִים!

וְאֵיךְ אֶצְלֵנוּ?

אֶצְלֵנוּ אָרֹךְ הַקַּיִץ כָּל כָּךְ וְחַם, חַם מְאֹד.

הַיְלָדִים, יַלְדֵי הַגַּנִּים, מִתְעוֹרְרִים כְּבָר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,

לִפְעָמִים עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַמְטַפְּלוֹת.

הֵם תּוֹקְעִים רַגְלֵיהֶם הַיְחֵפוֹת בַּמִּכְנָסַיִם וּכְבָר

הֵם לְבוּשִׁים! אֲפִלּוּ הַקְּטַנְטַנִּים, בְּנֵי הַשָּׁלֹש יוֹדְעִים

לְהִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמָם. אֵין עֲנִיבוֹת, אֵין שְׂרוֹכִים, אֵין

כַּפְתּוֹרִים, אֵין בְּעָיוֹת!

רַק הִתְלַבְּשׁוּ וְשָׁטְפוּ פְּנֵיהֶם בַּמַּיִם, וּכְבָר הֵם

מְשַׂחֲקִים! כָּל הַצַּעֲצוּעִים וְהַמִּשְׂחָקִים הֲרֵי עַל

יָדָם הֵם וְכָל חַדְרֵי הַשֵּׁנָה הֵם גַּם חַדְרֵי מִשְׂחָקִים!

הַלֹא הַגַּן הוּא הַבַּיִת לַיְלָדִים, כַּנָּהוּג בַּקִּבּוּצִים.

בְּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד, לְמָשָׁל, יֵש פִּנַּת בֻּבּוֹת. עֶשֶׂר

בֻּבּוֹת, וְאוּלַי רַק שֶׁבַע, עוֹמְדוֹת, יוֹשְׁבוֹת, אוֹ

שׁוׂכְבוֹת לָהֶן, כְּמוֹ בַּבַּיִת, כִּי יֵשׁ לָהֶן כָּאן הַכֹּל:

מִטּוֹת, שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְאוֹת, כִּירַיִם וּכְלֵי מִטְבָּח,

קְעָרָה וּמַגְהֵץ וּמַה לֹא? וְהַכֹּל כֹּה קָטָן־קָטָן.

יְעֵלָה הַקְּטַנָּה, בְּגַן ד' שֶׁאוֹהֶבֶת בֻּבּוֹת הִיא, הִנֵּה

רַק קָפְצָה מִמִּטָּתָהּ וצִחְצְחָה שִׁנֶּיהָ וּכְבָר הִיא

מַלְבִּישָה בֻּבָּתָה וּמְסָרֶקֶת אוֹתָהּ בְּתִסְרֹקֶת זְנַב־סוּס.

עִם בֻּבָּה שְׁנִיָּה הִיא נִגֶּשֶׁת לַמִרְפָּאָה, לְטַפְטֵף

לָהּ טִפּוֹת בָּעֵינַיִם. כֵּן, גַּם מִרְפָּאָה יֵשׁ כָּאן! וְעִם

הַשְּׁלִישִׁית הִיא נִגֶּשֶׁת לַמְטַפֶּלֶת, לִשְׁלֹף לָהּ קוֹץ

מִכַּף הָרֶגֶל.

וְעַד שֶׁהִיא מְטַפֶּלֶת בְּכָל הַבֻּבּוֹת, קוֹרְאִים

לָהּ עַצְמָהּ לַאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר.

גִידִי, עֹפֶר וְעוֹבֵד הִשְׁכִּימוּ הַרְבֵּה לִפְנֵי יְעֵלָה.

הֵם לֹא מְשַׂחֲקִים כְּלָל בְּבֻבּוֹת. לָהֶם תָּכְנִית

עוֹד מֵאֶתְמוֹל, לִבְנוֹת אַרְמוֹן קְסָמִים מֵחוֹל. לֹא

בָּאַרְגָּז שֶׁבֶּחָצֵר! מַה פִּתְאֹם?

אֶמֶשׁ, כְּשֶׁהָלְכוּ הַבַּיְתָה, כְּלוֹמַר לַגַּן, לִישׁוׁן,

רָאוּ שֶׁשָּׁלֵם הַנֶּהָג הֵבִיא בָּאוֹטוֹ־הֵייבֶּר שֶׁלּוֹ, הַר שָׁלֵם

שֶׁל חוֹל, וְשָׁפַךְ אוֹתוֹ עַל יַד הַמִּקְלָט שֶׁל גַּן בּ'.

כָּאן הֵם עֲסוּקִים מְאֹד בַּחֲפִירָה, בִּבְנִיָּה

וּבְהַשְׁקָיָה מִצִּנּוֹר עֲנָק שֶׁל הַבִּנְיָן.

מִנַּיִן הֵם יוֹדְעִים מָתַי קוֹרְאִים בַּבַּיִת לֶאֱכֹל?

פָּשׁוּט, הֵם יוֹדְעִים! אוּלַי יֵש לָהֶם מִין שָׁעוֹן

קָטָן בַּלֵּב?

רַק גִּידִי לֹא!

הוּא יָבוֹא רַק כְּשֶיִּגְמֹר לַעֲשׂוׂת הַכֹּל. אִם

יִתְחַשֵּׁק לוֹ, יֹאכַל מַמָּשׁ, עַל יַד הַשֻּׁלְחַן הֶעָזוּב, כִּי כָּל

הַיְלָדִים כְּבָר גָּמְרוּ מִזְּמַן; אִם לֹא, יִקַּח בְּיָדוֹ הָאַחַת

פְּרוּסַת־לֶחֶם וַחֲבִיתָה וּבַשְּׁנִיָּה – עַגְבָנִיָּה, אֵיזֶה

חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה זֵיתִים, וְזֶהוּ־זֶה,

גִּידִי הֲלֹא הַיֶּלֶד הֲכִי גָּדוֹל בַּגַּן, וְהוּא כְּבָר

יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת.

כֵּן, כִּמְעַט שָׁכַחְנוּ! לֹא סִפַּרְנוּ עוֹד בִּכְלָל,

שֶׁבַּגַּנִּים שֶׁלָּנוּ, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם גַּן א‘, גַּן ב’, גַּן ג‘, ד’, וה',

חַיִּים בְּיַחַד יְלָדִים גְּדוֹלִים עִם יְלָדִים קְטַנִּים.

הַקְּטַנִּים בָּאִים לַגַּן כְּשֶׁהֵם “גּוֹמְרִים” אֶת

הַפָּעוּטוֹן, בְּנֵי שָׁלשׁ בְּעֵרֶךְ, וְנִשְׁאָרִים בּוֹ עַד שֶׁהֵם

עוֹבְרִים לְכִתָּה א'. לָכֵן, יֵשׁ בְּכָל גַּן – יְלָדִים גְּדוֹלִים,

יְלָדִים בֵּינוֹנִיִּים וִילָדִים קְטַנִּים, קְטַנְטַנִּים, וְהַגְּדוֹלִים,

כַּמוּבָן שֶׁהֵם הֲכִי הֲכִי מְנַהֲלִים. הֵם מְסַפְּרִים

לַקְּטַנִּים אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת וְאֶת כָּל הַנִפְלָאות וּמְלַמְּדִים

אוֹתָם אֶת כָּל מִנְהֲגֵי הַגַּן.

בִּנְיָנֵי הַגַּנִּים שֶׁלָּנוּ יְשָׁנִים מְאֹד. גַּם הַהוֹרִים שֶׁל

הַיְלָדִים חָיוּ פַּעַם פַּעַם בַּגַּנִּים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁהָיוּ יְלָדִים.

יֵשׁ סוֹדוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁסִּפְּרוּ לָאִמָּהות וְלָאָבוֹת,

כְּשֶׁהָיוּ עֲדַיִן פָּעוֹטוֹת וְאוֹתָם שׁוׂמְעִים הַיּוֹם

יַלְדֵיהֶם, מַמָּש כְּסִפּוּרֵי אַגָּדוֹת

בּוֹאוּ וּנְסַפֵּר לֶָכֶם מַה יֵּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּכָל גַּן

יְלָדִים וּמַה יֵּשׁ אַךְ וָרַק בְּגַן בּ'.

כָּל גַּן הוּא סְתָם בַּיִת גָּדוֹל מִבֶּטוֹן אָפוֹר,

שֶׁבִּפְנִים הוּא מָלֵא אוֹר. הַכֹּל בּוֹ מִתְחַלֵּף: הַיְלָדִים

גְּדֵלִים וְיוֹצְאִים, וּקְטַנִּים בָּאִים בִּמְקוֹמָם; הַמְטַפְּלוֹת

מִתְעַיְּפוֹת וְיוֹצְאוֹת וַחֲדָשׁוֹת בָּאוֹת בִּמְקוֹמָן; הַגַּנָּנוֹת

נוֹסְעוֹת לִלְמֹד בְּ“אוֹרָנִים” וַאֲחֵרוֹת מוֹפִיעוֹת בַּגַּנִּים;

צַעֲצוּעִים נִשְׁבָּרִים וּמֻחְלָפִים, הַצֶּבַע מִתְקַלֵּף וְצוֹבְעִים

מִחָדָשׁ; רַק הַבַּיִת – הַבַּיִת עַצְמוֹ – עוֹמֵד לְעוֹלָם.

וּבַחוּץ, לִפְנֵי כָּל גַּן, יֵשׁ מֵשְׁטַח בֶּטּוֹן רְחַב

יָדַיִם. כָּאן בּוֹנִים אֶת הַסֻּכָּה בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת; כָּאן

מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּרִים וּבְג’וּלִים, כָּאן מְדַלְּגִים עַל

חֲבָלִים, כָּאן אוֹכְלִים לִפְעָמִים אֲרוּחוֹת־עֶרֶב

בַּקַּיִץ, כִּי קָרִיר וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, כָּאן אוֹכְלִים גַּם

אֲרוּחוֹת־צָהֳרַיִם בַּחֹרֶף, כִּי חָמִים וְשֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת; כָּאן

מִשְׁתּוֹלְלִים בְּיוֹם גֶּשֶׁם; מִתְנַדְנְדִים בְּנַדְנֵדוֹת.

עַל הַמִּדְרוֹן צוֹמֵחַ דֶּשֶׁא, רַךְ וְיָרֹק וּבֶחָצֵר יֵשׁ

גִִּנַּת יָרָק, דִּיר קָטָן, מְלוּנַת־כֶּלֶב, וְשׁוֹבָךְ. גַּם

אֲוִירוֹן וְתוֹתָח, אֲפִלּוּ אוֹטוֹבּוּס “אֶגֶד” מַמָּשׁ. וְדַי.

הַלֹא אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁיֵשׁ. אֶת זֶה

צָרִיךְ לִרְאוֹת, לְהָרִיחַ לְמַשֵּׁשׁ!

דָּבָר אֶחָד לְגַן בּ' יֵשׁ שֶׁאֵין לְשׁוּם גַּן אַחֵר אֶצְלֵנוּ:

פִיקוּס! עֵץ עֲנָק שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם. מֶלֶךְ מַלְכֵי

הָעֵצִים. אֶת גִּזְעוֹ יַקִּיפוּ יֶלֶד, יֶלֶד וְעוֹד יֶלֶד

הַמּוֹשִׁיטִים זֶה לָזֶה יָדַיִם.

נוֹפָר סִפְּרָה לַיְלָדִים, שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ סִפְּרָה לָהּ,

שֶׁאֶת הַפִיקוּס הַזֶּה נָטְעוּ יַלְדֵי גַּן בּ', כְּשֶׁהִיא,

בְּעַצְמָהּ, תָּמָר, אִמָּא שֶׁל נוֹפָר, הְָיְתָה בּוֹ בַּבַּיִת הַזֵּה.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, הֵכִינוּ הַהוֹרִים הַפְתָּעָה לַיְלָדִים

וּבָנוּ בַּלֵּילוֹת לְמַעְלָה, לְמַעְלָה, בֵּין עַנְפֵי הַפִיקוּס

בַּיִת קָטָן: מִשְׁטָח שֶׁל עֵץ וְעָלָיו הִנִּיחוּ מִזְרוֹנִים

וְגַם סֻלַּם־חֲבָלִים קָשְׁרוּ שֶׁבּוֹ עוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְיֵשׁ

עוֹלִים וְאֵינָם יוֹרְדִים, כִּי שָׁם בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים, מַקְשִׁיבִים

לַצִּרְצָרִים, לַצִּפֳּרִים; חוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת; מַמְתִּיקִים

סוֹדוֹת; חוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת.

יוֹם אֶחָד, קָרָה מִקְרֶה מְאֹד מַצְחִיק.

רָחֵל הַמְטַפֶּלֶת גָּמְרָה בִּזְרִיזוּת אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה

בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. הַכֹּל הָיָה מְצֻחְצָח וְשָׁקֵט. כָּל

הַיְלָדִים יָשְׁנוּ, וְהִיא – מְאֹד עֲיֵפָה.

חִפְּשָׂה לָהּ רָחֵל מָקוֹם לָנוּחַ בּוֹ וְלֹא מָצְאָה.

פִּתְאֹם, נָחָה עֵינָהּ עַל הַפִיקוּס. חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ: –

לָמָּה לֹא אָנוּחַ שָׁם, לְמַעְלָה? רַעְיוֹן מְצֻיָּן. מַמָּשׁ כֵּיף!

טִפְּסָה בַּסֻּלָּם, הִשְׂתָּרְעָה עַל מִזְרוֹן וְיָשְׁנָה לָה שֵׁנָה

עַרֵבָה, שָׁעָה אַרֻכָּה.

וְהַיְלָדִים? הֵם הִתְעוֹרְרוּ בֵּינָתַיִם. הַגְּדוֹלִים

הִתְלַבְּשׁוּ וְהַקְּטַנִּים הִסְתּוֹבְבוּ. רַעַשׁ, מְהוּמָה,

וּמְטַפֶּלֶת – אָיִן.

– רָחֵל! רָחֵ־אֵל! רָ־חֵ־ל! – עָמְדוּ וְקָרְאוּ

בְּמַקְהֵלָה בַּחוּץ, עַל הַמִּשְׁטָח.

וּמָה רוֹאוֹת עֵינֵיהֶם פִּתְאֹם? זוּג רַגְלַיִם עֲנָקִיּוֹת

מַתְחִיל לִגְלֹשׁ עַל הַסֻּלָּם וְאַחֲרֵי הָרַגְלַיִם מוֹפִיעָה –

רָחֵל כֻּלָּהּ, בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ.

הַיְלָדִים הִתְאַסְּפוּ עַל יַד הַפִיקוּס וְהִתְפַּקְּעוּ

מִצְּחוֹק. רַק רָחֵל לֹא צָחֲקָה. הִיא דַוְקָא הָיְתָה דַּי

עַצְבָּנִית, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וּבַבַּיִת – מַהְפֵּכַת

סְדֹם וַעֲמׂרָה שׂוֹרֶרֶת.

חָשְׁבָה רֶגַע רָחֵל מַחֲשָׁבָה, וְלַיְלָדִים אָמְרָה:

– חֶבְרֶ’ה בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה עַסֶק: אִם בִּן־רֶגַע תְּסַדְּרוּ

יַחַד אִתִּי אֶת הַבַּיִת, נַלְבִּישׁ אֶת הַקְּטַנִּים, נַעֲרֹךְ

הַשֻּׁלְחָן, נֹאכַל, וְאֶת הַכֵּלִים נָדִיחַ, אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר

עַל הַפיקוּס הַזֶּה וְעַל מַה שֶּׁיֵּש מִתַּחְתָּיו, עָמֹק

בָּאֲדָמָה. מוּכָנִים?

מָה הַשְּׁאֵלָה אִם מוּכָנִים?

הַכֹּל הִסְתַּדֵּר כְּמוֹ בִּמְכוֹנַת קְסָמִים: הַבַּיִת

מְסֻדָּר, הַיְלָדִים לְבוּשִׁים וּשְׂבֵעִים, הַכֵּלִים מוּדָחִים.

וּכְבָר הֵם יוֹשְׁבִים לָהֶם בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁעַל הַפִיקוּס

בְּנַחַת וְרָחֵל בַּסִּפּוּר פּוֹתַחַת:

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת, אֶלֶף, עוֹד אֶלֶף וְעוֹד

אֶלֶף, בְּיַחַד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, יָשְׁבוּ כָּאן, בְּבֵית־הַשִּׁטָּה,

אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַיִּשְׂרְאֵלִים, דְּבוֹרָה, בָּרָק,

גִּדְעוֹן, יִפְתָּח וְשִׁמְשׁוֹן וְרַבִּים אֲחֵרִים, כָּל אֵלֶּה

הָאֲנָשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם מְסַפְּרִים אֶת סִפּוּרֵי הַתַּנָּ"ךְ. וְהָיוּ

לָהֶם כָּאן שָׂדוֹת וּכְרָמִים, בָּקָר וַעֲדָרִים, בְּדִיּוּק מַה

שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ כָּאן עַכְשָׁו.

פֹּה בַּמָּקוֹם שֶׁצּוֹמֵחַ הַפִיקוּס הַזֶּה, נָבַע לוֹ מַעְיָן

שֶׁמֵּימָיו הָיוּ זַכִּים וּצְלוּלִים וּסְבִיבוֹ הָיוּ הַיְּלָדִים

כְּמוֹכֶם מְשַׂחֲקִים כָּל הַיָּמִים.

וְהִנֵּה בָּאוּ שָׁנִים רָעוֹת וּמִלְחָמוֹת, וּמֵאֲבוֹתֵינוּ

הַיִּשְׂרְאֵלִים רַבִּים נֶהֶרְגוּ וְהָאֲחֵרִים נָדְדוּ לַמֶּרְחַקִּים.

הַשָּׂדוֹת לֹא נֶחֶרְשׁוּ וְלֹא נִזְרְעוּ, הַקּוֹצִים פֶּרֶא גָּדְלוּ

וְהַמַּעְיָן נִסְתַּם בָּאֲבָנִים וּבֶעָפָר שֶׁנִּגְרְפוּ עַל יְדֵי מֵי

הַגְּשָׁמִים. לְאַט לְאַט נֶעְלְמוּ הַמַּיִם וְאֵינָם. הֵם שָׁקְעוּ

עָמֹק עָמֹק בַּתְּהוֹם, גַּם עָמְדוּ בַּבִּצָּה.

וְהִנֵּה כַּעֲבׂר שָׁנִים רַבּוֹת, אֶלֶף וְעוֹד אֶלֶף שָׁנִים,

בָּאוּ הֵנָּה חֲבֵרִים, כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלִּי לְמָשָׁל, וְהַסָּבִים

שֶׁל מֵרַב, עָמִית וְאֶפְרָת וְשׁוּב חָרְשׁוּ, זָרְעוּ וְנָטְעוּ וְגַם

בָּתִּים בָּנוּ לָנוּ, הַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם.

וְכָאן, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בָּנוּ אֶת גַּן ב', וַאֲנַחְנוּ גַּרְנוּ

בּוֹ. זֶה הָיָה הָגַּן הָרִאשׁוֹן בַּמֶּשֶׁק.

פַּעַם, בְּט"ו בִּשְׁבָט, נָטַעְנוּ כָּאן בֶּחָצֵר כָּל מִינֵי

עֵצִים וּבֵינֵיהֶם גַּם אֶת עֵץ הַפִיקוּס הַזֶּה, שָׁתִיל קָטָן.

כָּל הַשְּׁתִילִים שֶׁשָּׁתַלְנוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם מֵתוּ. הִתְיַבְּשׁוּ.

לֹא. לֹא שָׁכַחְנוּ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם, אֲבָל הָיוּ לָנוּ רַק מְעַט

מְאֹד מַיִם. לֹא הָיוּ מַמְטֵרוֹת, לֹא צִנּוֹרוֹת, בֵּית־הַשִּׁטָּה

הָיְתָה עוֹד קְטַנָּה וַעֲרֻמָּה. אַף עֵץ בָּהּ עוֹד לֹא

צָמַח, אַף פֶּרַח עוֹד לֹא פָּרַח.

וְהִנֵּה הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁשָּׁתִיל אֶחָד קָטָן, אֶחָד וְיָחִיד, עוֹד

לֹא מֵת. הוּא הָיָה עוֹד קְצָת יָרֹק. הִשְׁקֵינוּ אוֹתוֹ מַיִם

מִדְּלִי, עָדַרְנוּ וְנִכַּשְׁנוּ סְבִיבוֹ אֶת הָאֲדָמָה וּבֹקֶר אֶחָד

רָאִינוּ שֶׁהוּא מַצְמִיחַ כַּמָּה עָלִים קְטַנִּים, יְרַקְרַקִּים,

מַבְרִיקִים. עָבְרָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה וְהַשָּׁתִיל הָיָה לְעֵץ.

פַּעַם סִפְּרָה לִי אִמָּא שֶׁלִּי אֶת הַסִּפּוּר עַל הַמַּעְיָן

שֶׁכָּאן נֶעְלַם, וְלִי הִסְבִּירָה שֶׁהַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הַפִיקוּס

הַקָּטָן הִתְאָרְכוּ וְהָלְכוּ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה עַד מֵי הַמַּעְיָן

הַיָּשָׁן שֶׁיָּשֵׁן לוֹ שָׁנִים רַבּוֹת כָּאן לְמַטָּה, עָמֹק, עָמֹק.

כָּךְ גָּדַל הַפִיקוּס וְגָדַל, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לְמֶלֶך מַלְכֵי

הָעֵצִים בְּכָל הֶחָצֵר…

סִפַּרְתִּי לָכֶם סִפּוּר, יְלָדִים, וְאַתֶּם תְּסַפְּרוּ אוֹתוֹ

לַיְלָדִים שֶׁלָּכֶם שֶׁיָּגוּרוּ כָּאן בְּגַן בּ'. בְּסֵדֶר? תְּסַפְּרוּ?

כָּךְ גָּמְרָה רָחֵל אֶת סִפּוּרָהּ לַיְלָדִים

שֶׁעַל הַפִיקוּס הָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתְקִים.

רָחֵל – אָמַר פִּתְאֹם יוֹרָם – רָחֵל, אוּלַי אֶפְשָׁר

לְעוֹרֵר אֶת הַמַּעְיָן הַנִּרְדָּם?

הַיּוֹם נְסַפֵּר עַל חֵץ. כַּמּוּבָן, לֹא חֵץ מַמָּשׁ, רַק

כֶּלֶב שֶׁזֶּה הָיָה שְׁמוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּאֶמְצַע מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, הוֹפִיעַ

פִּתְאׂם בַּמֶַּשֶׁק כֶּלֶב עֲרָבִי גָדוֹל, שֶׁצִּבְעוֹ כְּצֶבַע הַחוֹל

הָרָטׂב.

אִישׁ לֹא הֱבִיאוֹ. אִישׁ לֹא יָדַע מִנַּיִן בָּא. אוּלַי בָּרְחוּ

בְּעָלָיו מִן הַכְּפָר הָעֲרָבִי הַשָּׁכֵן, אֶל מֵעֵבֶר־לַיַּרְדֵּן,

וְהוּא חִפֵּשׂ קִרְבַת אָדָם, לְטוֹב לוֹ?

הַיְלָדִים מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם, לַגַּן שֶׁלָּהֶם, וְלִטְּפוּ

אוֹתוֹ בְּצַוָּארוֹ. הֵם רָחֲצוּ גּוּפוֹ בְּמַיִם וְסַבּוֹן, הֶאֱכִילוּהוּ

מַעֲדַנִּים שֶׁשָּׁמְרוּ לוֹ מִסְּעֻדָּתָם: חָלָב, גְּבִינָה וְחַלְבָה,

אֹרֶז וַאֲפִלּוּ בָּשָׂר, שֶׁאָכְלוּ בַּיָּמִים הָהֵם רַק לְעִתִּים

רְחוֹקוֹת.

הֵם הֵכִינוּ לוֹ אַרְגָּז בְּפִנַּת הַמִּרְפֶּסֶת, פָּרְשׂוּ בְּתוֹכוֹ

שְׂמִיכָה יְשָׁנָה, חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ לוֹ כְּלִי לְמַיִם וּכְלִי שֵׁנִי

לְאֹכֶל, כָּרְכוּ לְצַוָּארוֹ רְצוּעָה וְלָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּם לְכָל

טִיּוּלֵיהֶם.

הֵם קָרְאוּ לוֹ “חֵץ”, כִּי רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה מָהִיר כַּחֵץ.

יוֹתֵר מִכֻּלָּם אָהַב אוֹתוֹ נָדָב, שֶׁעִם כָּל הַיְלָדִים תָּמִיד

רָב. הוּא חָבַק אֶת צוָּארוֹ הַצְּהַבְהָב וְלָחַשׁ בְּאָזְנָיו כָּל

סוֹדוֹתָיו.

הַיּוֹם, נָדָב כְּבָר מִזְמַן אָב, וְהוּא, זוֹכֵר, וְעוֹד אֵיךְ,

אֶת חֵץ, שֶׁאותוֹ אָהַב אֵין־קֵץ…

יוֹם אֶחָד, יוֹם קַיִץ בָּהִיר, הָלְכוּ כָּל הַיְלָדִים

לְטַיֵּל לַפַּרְדֵּס. כְּשֶׁהַיְלָדִים שִׂחֲקוּ בֵּין הָעֵצִים,

וְטִפְּסוּ עֲלֵיהֶם לִקְטֹף אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת, זִנֵּק לְפֶתַע רֶקְס,

כֶּלֶב הַבּוּלְדוֹג הָעֲנָק שֶׁל נְחֶמְיָה. הוּא נָבַח בְּזַעַם,

קָפַץ עַל חֵץ וְנָעַץ בּוֹ אֶת שִׁנָּיו. מִלְחָמָה נוֹרָאָה

הִתְחוֹלְלָה בֵּינֵיהֶם. חֵץ הָיָה קָטָן מֵרֶקְס בְּגוּפוֹ, אַךְ

לֹא בְּאֹמֶץ לִבּוֹ! כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת קָפַץ לְעֻמָּתוֹ וּבִקֵּשׁ

גַּם הוּא לִנְעֹץ שִׁנָּיו בֱּצַוַּאר אוֹיְבוֹ.

הַכְּלָבִים שָׁאֲגוּ זֶה לְעֻמַּת זֶה וְכָל הַיְלָדִים, קָפְאוּ

עַל מְקוֹמָם בְּאֵימָה. נִסָּה לְהַפְרִיד רַק נָדָב, אַךְ

לַשָּׁוְא.

נֵס הָיָה זֶה, שֶׁעָדָה הַגַּנֶּנֶת, תָּפְסָה בְּעוֹד־מוֹעֵד

בְּיָדוֹ, רֶקְס הָיָה בְּוַדַּאי נוֹשֵךְ גַּם אוֹתוֹ. הַַזַּעֲמָן

הָעֲנָקְמוֹנִי.

חֵץ יִלֵּל כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לָמוּת. דָּם רַב זָרַם מֵאָזְנוֹ

הַשְּׁסוּעָה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר תְּלוּיָה מְדֻלְדֶּלֶת, אַךְ רֶקְס

שָׁתַק וְהִדֵּק בָּהּ שִׁנָּיו עוֹד וְעוֹד.

בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַזֶּה הוֹפִיעַ נְחֶמְיָה, בְּעָלָיו שֶׁל רֶקְס,

וּבִשְׁרִיקָה קַלָּה, בִּלְתִּי־נִשְׁמַעַת כִּמְעַט, סִלֵּק אֶת

הַכֶּלֶב מֵעַל קָרְבָּנוֹ.

כְּמוֹ קוֹסֵם!

כָּל הַיְלָדִים לִוּוּ אֶת חֵץ, גִּבּוֹר הַמִּלְחָמָה הַפָּצוּעַ,

הַבַּיְתָה, לַגַּן: – כָּזֶה אַמִּיץ! כָּזֶה גִּבּוֹר!

יַה! אֵיךְ הִתְנַפֵּל עַל רֶקְס שֶׁהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל

מִמֶּנּוּ? – כָּךְ אָמְרוּ הַיְלָדִים זֶה לָזֶה.

נָדָב טִפֵּל בִּפְצָעָיו שֶׁל חֵץ. הוּא זָרָה עֲלֵיהֶם

אֲבְקָה צְהֻבָּה מְיַבֶּשֶׁת וְחָבַשׁ אוֹתָם. הַכֶּלֶב רָבַץ

בִּדְמָמָה וְלִקֵּק אֶת פְּצָעָיו. הַיְלָדִים הִתְהַלְּכוּ סְבִיבוֹ

עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת וְדִבְּרוּ בְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט. בְּעַצְמָם

הֵבִינוּ. אִישׁׁ לֹא אָמַר לָהֶם.

הַפְּצָעִים שֶׁל חֵץ הִתְרַפְּאוּ לְאַט־לְאַט. הָאֹזֶן

נִדְבְּקָה בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמָהּ, חֵץ הִבְרִיא וְנַעֲשָׂה מְאֹד

חָכָם. וּפִתְאֹם – נֶעְלָם.

כְּשֵׁם שֶׁבָּא, כָּךְ הָלַךְ. מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן

בָּא, וּלְעוֹלָם לֹא נֵדַע לְאָן יָצָא.

לַאסִי? הֲלֹא הָיְתָה כַּלְבָּתָם, שֶׁל יַלְדֵי גַּן ד'!

זְהֻבָּה כַּשִׁבֳּלִים, גְּבוֹהָה וַעֲדִינָה, אָזְנֶיהָ אֲרֻכּוֹת, תְּלוּיוֹת

לָה עַל צְדָעֶיהָ בְּחֵן, חַמּוֹת וְרַכּוֹת כִּקְטִיפָה. וְעֵינִַים

הָיוּ לָהּ חוּמוֹת, טוֹבוֹת וַעֲצוּבוֹת. לַאסִי אָהֲבָה

אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד אֲנָשִׁים קְטַנִּים, יְלָדִים.

לַאסִי הָיְתָה הָאָחוֹת שֶׁל זָרִיז מִגַּן א', הֵם הוּבְאוּ

אֵלֵינוּ בְּיַחַד, כִּי הָיוּ תְּאוֹמִים. תִּינוֹקוֹת קְטַנְטַנִּים.

אֶצְלֵנוּ הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם, וְלָקְחוּ אֶת זָרִיז לְגַן א',

וְאֶת לַאסִי – לְגַן ד'. הֵם בָּכוּ וְהִתְגַּעְגְּעוּ אֶחָד לַשְּׁנִיָּה.

לַאסִי רָצְתָה כָּל הַזְּמַן אֶל זָרִיז, וְזָרִיז רָצָה אֶל

לַאסִי… כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁל יַלְדֵי הַגַּן נַעֲשׂוּ עַצְבָּנִיּוֹת

וְאָמְרוּ לְעָדָה וּלְרִבְקָה:

– מִי צָרִיךְ כְּלַבְלָבִים מְיַלְּלִים בַּגַּן? הַיְלָדִים

הֲרֵי לֹא יְשֵׁנִים כָּל הַלַּיְלָה?!

שׁוֹמְרוֹת הַלַּיְלָה כִּמְעַט שֶׁהִשְׁתַּגְּעוּ. הַגּוּרִים יִלְּלוּ –

וְהֵן חָשְׁבוּ שֶׁיְלָדִים בּוֹכִים! כָּךְ הָיוּ כֻּלָּם מַשְׁמִיעִים

בֹּקֶר וָעֶרֶב טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת וּשְׁמַעֲנוֹת בְּאָזְנֵי הַגַּנָּנוֹת.

וּמֶה עָשׂוּ עָדָה וְרִבְקָה? זָרְקוּ אֶת הַגּוּרִים

לָאַשְׁפָּה? לֹא וָלֹא!

לְמִגְדַּל הַמַּיִם הַיָּשָׁן, שֶׁעַל יַד הַשַּׁעַר, בַּדֶּרֶךְ

לַיַּעַר, דְּבוּקָה עֶמְדָּה יְשָׁנָה מְאֹד, עוֹד מִימֵי מִלְחֶמֶת

הַשִּׁחְרוּר. הִיא בְּנוּיָה פַּחִים חֲלוּדִים, קְרָשִׁים רְקוּבִים

וַהֲמוֹן חָצָץ. חשֶׁךְ שׂוֹרֵר בָּהּ, גַּם בַּיּוֹם, אֲבָל אֲפִלּוּ

הַרוּחַ וְהַגֶּשֶׁם שֶׁרוֹצִים מְאֹד לְהִכָּנֵס לְתוֹכָה אֵינָם

מַצְלִיחִים!

לַמָּקוֹם הַזֶּה הָיוּ עָדָה וְרִבְקׂה סוֹחֲבוֹת אֶת אַרְגַּז

הַגּוּרִים בְּכָל עֶרֶב, עַד שֶׁגָּדְלוּ וּכְבָר לֹא יִלְּלוּ.

שְׁנֵיהֶם, גַּם זָרִיז וְגַם לַאסִי, גָּדְלוּ וְיָפוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר

קֹדֶם רַק עָלֶיהָ, עַל לַאסִי.

כָּל הַיְלָדִים אָהֲבוּ אוֹתָהּ וְהִיא אָהֲבָה אוֹתָם.

כְּשֶׁכְּבָר לֹא יָנְקָה חָלָב מִבַּקְבּוּק עִם פִּטְמָה, הָיְתָה

קוֹפֶצֶת יַחַד אִתָּם, תּוֹפֶסֶת מֵהֶם אֶת הַכַּדּוּר,

מִתְנַדְנֶדֶת בַּנַּדְנֵדָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה יַלְדָּה וְלֹא כַּלְבָּה.

כָּךְ עָבְרוּ לָהֶם הַיָּמִים בַּנְּעִימִים, וְלַאסִי כְּבָר

הָיְתָה גְּדוֹלָה וְיָפָה כְּכַלָּה, כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְנוּ בַּהַתְחָלָה.

וּמַה קָּרָה אָז?

יוֹם אֶחָד, הִתְחִילוּ כָּל הַכְּלָבִים בַּמֶּשֶׁק לָרוּץ

אַחֲרֵי לַאסִי. הֵם הִרְגִּישׁוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִיא רוֹצָה כְּבָר

לִהְיוֹת אִמָּא… כָּל יֶלֶד הָיָה בּוֹחֵר לוֹ בְּלִבּוֹ חָתָן

לְלַאסִי. אֶחָד רָצָה בְּ“גִּבּוֹר”, אַחַת בָּחֲרָה דַוְקָא

בְּ“דוֹגִי”, אֲבָל זֶה לֹא עָזַר. לַאסִי וְהֶחָתָן שֶׁלָּהּ,

“נַבְחִי”, בַּחֲרוּ בְּעַצְמָם זוֹ אֶת זֶה. לְאַחַר הַהַרְבָּעָה,

הִתְחִילוּ הַיְלָדִים מְמַשְׁמְשִׁים בְּבִטְנָהּ שֶׁל לַאסִי בְּלִי

סַבְלָנוּת וְאוֹמְרִים:

– הוֹי, הַבֶּטֶן שֶׁל לַאסִי עוֹד רָזָה! – אוֹ:

– יְלָדִים! הַבֶּטֶן שֶׁל לַאסִי כְּבָר טִיפּ־טִפָּה שְׁמֵנָה!

לְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אָמְרוּ, שֶׁהִיא כְּבָר "שְׁמֵינֶה־

בּוֹבֶּה", וְהִתְחִילוּ לְנַחֵשׁ כַּמָּה גוּרִים תַּמְלִיט לַאסִי.

רוּתִי הַקְּטַנָּה הָיְתָה מִשְׁתַּטַּחַת לָהּ עַל יַד לַַאסִי,

מוֹצֶצֶת אַרְבַּע אֶצְבְּעוֹת יָדָהּ הָאַחַת וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה

הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת בִּטְנָהּ הַשְּׁמֵנָה שֶׁלהַכַּלְבָּה. לַאסִי

כִּשְׁכְּשָׁה לָהּ בַּזָּנָב וְעֵינֶיהָ הָיוּ טוֹבוֹת וְרַכּוֹת, רַכּוֹת.

פִּתְאֹם קָרְאָה רוּתִי:

– יְלָדִים, הִרְגַּשְׁתִּי אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַגוּר!

כָּל הַיְלָדִים רָצוּ מַהֵר אֶל לַאסִי, לְהַרְגִּישׁ זֹאת

גַּם כֵּן. לַאסִי לֹא כָּעֲסָה, כִּשְׁכְּשָׁה גַּם לָהֶם בִּזְנָבָהּ

וְלִקְּקָה בְּכָל פַּעַם יָדָיו, אוֹ פָּנָיו, שֶׁל

קָטָן אַחֵר. הַלָּשׁוֹן שֶׁל לַאסִי הָיְתָה רַכָּה וַחֲמִימָה

יוֹתֵר מִתָּמִיד.

יוֹם אֶחָד, הוֹרִידָה סוֹנְיָה הַמְטַפֶּלֶת מִן הָעֲלִיָּה

שְׂמִיכָה יְשָׁנָה, פָּרְשָׂה אוֹתָהּ בַּכּוּךְ הַקָּטָן עִם הַחַלּוֹן,

שֶׁפַּעַם־פַּעַם הָיְתָה שָׁם פִּנַּת־בֻּבּוֹת. סוֹנְיָה אָמְרָה

לַיְלָדִים לְצַחְצֵחַ יָפֶה־יָפֶה אֶת קַעֲרִיּוֹת הָאֹכֶל וְהַמַּיִם

שֶׁל לַאסִי.

הַכֹּל הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לַגּוּרִים. אֲפִלוּ לַאסִי כְּבָר

הִתְרַגְּלָה לִרְבֹּץ בַּכּוּךְ, עַד שֶׁפִּתְאֹם

– בֹּקֶר טוֹב יְלָדִים! מַזָּל טוֹב! לַאסִי הִמְלִיטָה

חֲמִשָּׁה גוּרִים!! – הָיְתָה זֹאת סוֹנְיָה הַמְטַפֶּלֶת שֶׁבָּאָה,

כְּמוֹ תָּמִיד, הָרִאשׁוֹנָה לַגַּן, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר.

הַיְלָדִים קָפְצוּ מֵהַמִּטּוֹת וְהִשְׁתּוֹלְלוּ,הָיוּ יְלָדִים

שֶׁמָּחֲאוּ כַּפַּיִם וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁפָּשׁוּט הִתְגַּלְגְּלוּ עַל

הַרֹאשׁ.

הָיוּ שֶׁתָּפְסוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי וְרָקְדוּ בְּיַחַד, וְכֻלָּם

צַוְחוּ:

– לַאסִי, לַאסִי’לֶה חֲמוּדָה’לֶה – –

כֻּלָּם הִתְגּוֹדְדוּ עַל יַד הַכּוּךְ, וְלַאסִי רָבְצָה לָהּ

בְּתוֹכוֹ בְּנַחַת, נְקִיָּה וּמַבְרִיקָה וְלִקְּקָה חֲמִשָּׁה גּוּרִים

קְטַנְטַנִּים, כְּכַדַּרְדּוּרִים עֲגֻלִּים שֶׁנִּדְבְּקוּ לָהּ בַּעֲטִינֶיהָ

הַתְּפוּחִים וְיָנְקוּ חָלָב.

אָז אָמְרָה סְמָדַר: – יְלָדִים, תִּרְאוּ, לַאסִי

צוֹחֶקֶת!

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא זָזוּ הַיְלָדִים מִלַּאסִי וְעוֹד

הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת כָּל יַלְדֵי הַגַּנִּים הָאֲחֵרִים. כָּל

הַחֲבוּרָה צָהֲלָה וְשָׂמְחָה. בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם – מִי הָיָה

זֶה, אִם לֹא גֶּרְשִׁי הַקָּטָן, אֲשֶׁר הִכְרִיז רִאשׁוֹן שֶׁהוּא

נוֹתֵן הַיּוֹם אֶת קְצִיצַת הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ לְלַאסִי. וְגֶרְשִׁי אָהַב

קְצִיצַת בָּשָׂר אֲפְלּוּ יוֹתר מִצִּ’יפְּס!

לַאסִי קִבְּלָה אוֹתוֹ יוֹם הֲמוֹן קְצִיצוֹת־בָּשָׂר,

חָלָב, שַׁמֶּנֶת וְחַלְבָה, וְכִמְעַט שֶׁלֹא זָזָה מִפִּנָּתָהּ.

אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, הִתְחִילוּ הַקְּטַנְטַנִּים לִפְקֹחַ

עֵינֵיהֶם וּלְהִתְרַחֵק קְצָת מֵאִמָּם. הֵם יִלְּלוּ, רִחְרְחוּ,

לִקְלְקוּ וְהִצְמִיחוּ שֵׂעָר צְהַבְהַב, חֶלְמוֹנִי. כַּעֲבוֹר עוֹד

שָׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם הִגִּיעַ הַזְּמַן לְחַלְּקָם לַחֲבֵרִים…

הַיְלָדִים דַּוְקא חָשְׁבוּ, שֶׁאֶפְשָׁר לְגַדֵּל אֶת כֻּלָּם

בַּגַּן, אֲבָל סוֹנְיָה וְרִבְקָה אָמְרוּ שֶׁלֹּא: – אִי אֶפְשָׁר.

הֵן אָמְרוּ, שֶׁלַּאסִי הָיְתָה נִרְזֵית וְאוּלַי אֲפִילוּ מֵתָה,

אִלּוּ הֵינִיקָה אֶת כֻּלָּם. וְכַךְ הֶעְלִימוּ מִפָּנֶיהָ, אֶחָד

אֶחָד, כִּמְעַט אֶת כָּל הַגּוּרִים. לַאסִי הִתְעַצְבְּנָה,

חִפְּשָׂה אוֹתָם פֹּה וְשָׁם, אַבָל לְבַסּוֹף שָׁכְחָה. הִיא

הָיְתָה עוֹד צְעִירָה וּמַבְכִּירָה, וְלֹא הֵבִינָה מַה קָּרָה.

כְּשֶׁהִמְלִיטָה לַאסִי בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הָיָה הַכֹּל שׁוֹנֶה.

מֶה הָיָה אָז?

גַּם הַפַּעַם קָרְאוּ לָהּ הַיְלָדִים “שְׁמֵינֶה בּוֹבֶּה”

וְשׁוּב הָיְתָה יַלְדָּה אַחַת שֶׁלִּטְּפָה רַךְ־רַךְ אֶת לַאסִי

בְּבִטְנָהּ. זוֹ כְּבָר לֹא הָיְתָה רוּתִי, שֶׁכְּבָר גָּדְלָה וְהָלְכָה

לְבֵית־הַסֵּפֶר. עַכְשָו הָיְתָה זוֹ צַפְרִירָה שֶׁהָיְתָה עוֹד

קְטַנְ־קְטַנְטַנָּה – אוּלַי בַּת שָׁלֹשׁׁ, וְלֹא יָדְעָה עוֹד אֲפִלּוּ

לְדַבֵּר כָּל־כָּךְ טוֹב, וְאָמְרָה כָּל הַזְּמַן: – לַאסִי’לֶה

חַמוּדָה’לֶה, אוֹפוֹ הַגוּרִים מִבֶּטֶן שֶׁלָּךְ?

יוֹם בָּהִיר אֶחָד, נֶעְלְמָה לַאסִי וְאֵינֶנָּה! הַיְלָדִים

חִפְּשׂוּ, חִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ, וְהָיוּ עֲצוּבִים מְאֹד. גַם סוֹנְיָה

וְרִבְקָה, הַיּוֹדְעוֹת לְהָשִׁיב עַל כָּל לָמָּה וּמַדּוּעַ,

אֵיפֹה וּמָתַי, אָמְרוּ הַפַּעַם, שֶׁהֵן בֶּאֱמֶת אֵינָן

מְבִינוֹת, מַה קָּרָה לְלַאסִי…

מִי גִּלָּה לְבַסּוֹף אֶת לַאסִי? אַרְנוֹן!

הוּא קָם הַשְׁכֵּם־הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וְהָלַךְ לִפְתֹּחַ אֶת

הַפִּשְׁפָּש בַּחֲצַר הַלּוּל. עָשָׂה זֹאת כָּל יֶלֶד שֶׁקָּם

הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. פּתְאֹם שָׁמַע יִלּוּל חַלָּשׁ, חַלָּשׁ.

חִפֵּשׂ פֹּה, חִפֵּשׂ שָׁם – לְחִנָּם. הֵרִים אַרְנוֹן שָׁלֹשׁ בֵּיצִים

לְבַנְבַּנּוֹת שֶׁמָּצָא בַּלּוּל, בְּתָא הַהֲטָלָה, וְרָצָה לְהַכְנִיס

אוֹתָן הַבַּיְתָה. פִּתְאֹם, כְּשֶׁהִגִּיעַ לַדֶּלֶת, שָׁמַע עוֹד פַּעַם

אֶת הַיִּלּוּל הַזֶּה וְהַפַַּעַם – קְצָת יוֹתֵר חָזָק!

הָלַךְ צַעַד וּשְׁנַיִם, וְהִנֵּה רָאָה מִתַּחַת לַמִּשְׁטָח,

בַּפִּנָּה, בְּדִיּוּק לְיַד הַדֶּלֶת, חֹר, וּמִתּוֹכוֹ עוֹלֶה הַקּוֹל.

פִּתְאֹם נִזְכַּר אַרְנוֹן בְּדָבָר שֶׁסּוֹנְיָה אָמְרָה פַּעַם

לַיְלָדִים:

– יֵשׁ כְּלָבוֹת הַחוֹפְרוֹת לָהֶן חֹר, אוֹ בּוֹר,

וּמַמְלִיטוֹת שָׁם.

הוּא נִכְנַס לַבַּיִת בְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט, הִנִּיחַ בָּאָרוֹן

אֶת שְׁלֹש הַבֵּיצִים, מִלֵּא קַעֲרַת חֲלָב מִן הַכַּד

בַּמְקָרֵר, יָצָא וְהֶעֱמִיד בִּזְהִירוּת אֶת הַקְּעָרָה עַל יַד

הַבּוֹר. הוּא הִתְחַבֵּא רָחוֹק מִשָּׁם וְהִסְתַּכֵּל בְּסַבְלָנוּת

מַה יִּקְרֶה. אֵיזֶה יֶלֶד נָבוֹן הָיָה זֶה אַרְנוֹן!

כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים, בְּאֱמֶת הֵצִיץ מִשָּׁםהָרֹאשׁ

הַצְּהַבְהַב, בַּעַל הָאָזְנַיִם הָאֲרֻכּוֹת, שֶׁל לַאסִי, וְהִיא

לִקְּקָה בִּמְהִירוּת, גָּמְרָה חַת־שְׁתַּיִם אֶת כָּל הֶחָלָב,

הֵצִיצָה כֹּה וָכֹה וְנֶעְלְמָה לָהּ בַּחֹר שֶׁמִּתַּחַת לַמִּשְׁטָח.

עַכְשָׁו, כְּבָר לֹא יָכֹל אַרְנוֹן לְהִתְאַפֵּק, נִכְנַס

לַבַּיִת וְקָרָא בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת:

– יְלָדִים, יְלָדִים! לַאסִי הִמְלִיטָה בַּבּוֹר, מִתַּחַת

לַמִּשְׁטָח! אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֵיךְ הַגּוּרִים שֶׁלָּהּ מְיַלְּלִים שָׁם

וַאֲפִלּוּ נָתַתִּי לָהּ חָלָב!

זֶּה הָיָה מֻצְלָח מְאֹד, שֶׁסוֹנְיָה בָּאָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ

רֶגַע, וְאָמְרָה לַיְלָדִים שֶׁלֹּא יִגְּשׁוּ אֶל לַאסִי, כִּי אוּלַי

הִיא עַצְבָּנִית וִיכוֹלָה לִנְשֹׁךְ. אַחֶרֶת, מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה

קוֹרֶה… סוֹנְיָה הִבְטִיחָה לַיְלָדִים לֵאֱפוֹת לָהֵם עוּגָה

לְהֻלֶּדֶת הַגּוּרִים. תָּמִיד אוֹפִים אֶצְלֵנוּ עוּגָה לַמִשְׁפָּחָה

שֶׁנּוֹלַד לָהּ תִּינוֹק חָדָשׁ.

הַיְלָדִים הִתְאַפְּקוּ וְלֹא נִגְּשׁוּ. רַק הַיֶּלֶד שֶׁהֵבִיא

לָהּ אֹכֶל, הָיָה נִגָּשׁ בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, מַעֲמִיד לָהּ אֶת

הַקְּעָרָה, הוֹלֵךְ לוֹ לְאֵיזֶה מַחֲבוֹא לִרְאוֹת מֵרָחוֹק מַה

יִּקְרֶה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַרְנוֹן, הָרִאשׁוֹן.

כְּשֶׁהִתְחִילָה לַאסִי לָצֵאת מִדֵּי־פַּעַם מִן הַחֹר,

הָיְתָה נוֹבַחַת עַל כָּל עוֹבֵר וָשָׁב שֶׁלֹּא הָיָה מֵהַהוֹרִים,

אוֹ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם שֶׁל יַלְדֵי גַּן ד'. אֵיךְ הִכִּירָה אֶת

כֻּלָּם? בְּאֱמֶת זֶה פֶּלֶא!

מִשֶּׁגָּדְלוּ הַגּוּרִים וּפָקְחוּ עֵינַיִם, יָצְאוּ מֵחֹרָם, וְלַאסִי

הִרְשְׁתָה לַיְלָדִים לְשַׂחֵק עִמָּם. אַבָל אוֹי וַאֲבוֹי הָיָה

לְכָל אָדָם זָר שָׁנִּגַּשׁ לַמִּשְׁטָח. לַאסִי הָיְתָה נוֹבַחַת

וּמִסְתָּעֶרֶת עָלָיו. לְרֹב הַחֲבֵרִים לֹא הָיָה אֹמֶץ לֵב

אֲפִלּוּ לְהִתְקָרֵב לַגַּן. אוֹרֵחַ עַז־נֶפֶשׁ הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵאַחַד

הַיְלָדִים שֶׁיִּתֵּן לוֹ יָד וְיִשְׁמֹר עָלָיו. לַאסִי הָיְתָה

רוֹטֶנֶת, אַךְ הָאוֹרֵחַ הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּשָׁלוֹם.

זְמַן־מָה לִפְנֵי חֲלֻקַּת הַגּוּרִים, כְּבָר עָזְרוּ רִבְקָה

וְסוֹנְיָה לְלַאסִי לְהֵינִיקָם. אֵיךְ?

בֹּקֶר אֶחָד, שָׁלְחָה סוֹנְיָה אֶת גִילָה לְבֵית

הַתִּינוֹקוֹת, לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם בַּקְבּוּק עִם פִּטְמָה. הִיא שָׁלְחָה

אָמְנָם רַק אֶת גִּילָה, אֲבָל כָּל יַלְדֵי הַגַּן הָלְכוּ בִּשְׁיָרָה

וְלִוּוּ אוֹתָהּ לְשָׁם וַחֲזָרָה, כְּשֶׁבְּיָדָהּ הַבַּקְבּוּק הַוָּרֹד

וְהַיָּפֶה מִפְּלַאסְטִיק, עִם הַפִּטְמָה הָרַכָּה וְהַמַּבְרִיקָה.

סוֹנְיָה יָצְקָה לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק חָלָב פּוֹשֵׁר, מְמֻתָּק,

וְעָזְרָה לְלַאסִי לְהֵינִיק אֶת הַגּוּרִים.

לְאַט־לְאַט, הִתְרַגְּלוּ כָּל הַגּוּרִים לִינוֹק מֵהַבַּקְּבְוּק.

רַק אֶחָד לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן בַּקְבּוּק וְדָבַק רַק

בָּאִמָּא שֶׁלּוֹ. לַגּוּר הַזֶּה קָרְאוּ פִּינוֹקְיוֹ, כִּי רַעְיָה

אָמְרָה שֶׁהוּא מְפֻנָּק, מְפוּנְדְרָק.

כְּשֶׁגָּדְלוּ הַגּוּרִים, הִתְחִילוּ סוֹנְיָה וְרִבְקָה לְחַלֵּק

בְּכָל יוֹם גּוּר לְחָבֵר אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת.

וְלַאסִי – שׁוּב הִשְׁתּוֹלְלָה. הִיא רִחְרְחָה וְחִפְּשָׂה

בְּכָל הַבַּיִת וְהֶחָצֵר…

הִיא לֹא זָזָה מֵהַמָּקוֹם וְשָׁמְרָה עַל הַגּוּרִים

הַנּוֹתָרִים.

מִכָּל הַגּוּרִים, נִשְׁאֲרוּ לָהּ בַּסוֹף, רַק פִּינוֹקְיוֹ וְצַחִי

הַלָּבָן. לַאסִי נִרְגְּעָה. הִיא לֹא נָבְחָה יוֹתֵר.

שׁוּב אָהֲבָה אֲנָשִׁים. בְּיִחוּד אֲנָשִׁים קְטַנִּים, יְלָדִים.

וְעַכְשָׁו נַשְׁאִיר אֶת אִמָּא לַאסִי בִּמְנוּחָה וּבְשֶׁקֶט

שֶׁהִיא מְאֹד אוֹהֶבֶת, וְנִשְׁמַע סִפּוּר חָדָשׁ.

עַל חֲמוּטַל, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ גַּם טַלְטַלֹנֶת, יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי

סִפּוּרִים וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן.

אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, שֶׁאוֹי וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּחוּטֵי

חַשְֹמַל, נָכוֹן? אֲבָל חֲמוּטַל, עַד שֶׁהִצִּיל אוֹתָה יוּבַל,

עוֹד לֹא יָדְעָה זֹאת כְּלָל.

בֹּקֶר אֶחָד, קָמָה הַשְׁכֵּם, יָצְאָה לֶחָצֵר וּמָצְאָה שָׁם

סֻלָּם נִצָּב אֶל קִיר הַגַּן. טִפְּסָה, טִפְּסָה, כָּכָה סְתָם,> שְׁלָב וְעוֹד שָׁלָב, עַד שֶׁעָלְתָה לְרֹאשׁ הַגַּג. כָּל זְמַן

שֶׁטִּפְּסָה, הִסְתַּכְּלָה חֲמוּטַל אֶל עָל, אֲבָל כְּשֶׁעָמְדָה

עַל הַגַּג, הִסְתַּכְּלָה דַּוְקָא לְמַטָּה, וְכָל כָּךְ נִבְהֲלָה,

עַד שֶׁכִּמְעַט וְנָפְלָה. מֶה עָשְׂתָה? תָֹפְסָה בְּעַמּוּד

וְכִמְעַט, כִּמְעַט, נָגְעָה גַּם בְּחוּטֵי הַחַשְׁמַל.

יוּבַל, שֶׁהָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה, יָרַד לוֹ, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע,

מֵהַכִּיתָה בַּמִּדְרָכָה וְרָאָה אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט

נוֹגַעַת בְּחוּטֵי־הַחַשְׁמַל.

הוּא לֹא קָרָא לָהּ, גַּם לֹא צָעַק עָלֶיהָ, רַק תָּפַס

בַּסֻּלָּם, וּבִן חֲצִי־רֶגַע, כְּמוֹ שֵׁד, עָלָה לְמַעְלָה, נָתַן

לָהּ יֶד וְעָזַר לַחֲמוּטַל לָרֶדֶת בַּסֻּלָּם.

הוּא הָרִאשׁוֹן, יוֹרֵד אֲחוֹרַנִּית, מַחֲזִיק בְּיָד אַחַד בַּסֻּלָּם,

וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הוּא תּוֹמֵךְ בְּגַבָּהּ שֶׁל טַל שֶׁיָּרְדָה אַחֲרָיו,

שָׁלָב־שָׁלָב.

כָּךְ הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם מִמָּרוֹם בְּשָׁלוֹם, וְרַק אָז, כְּשֶׁנָּגְעוּ

כַּפּוֹת־רַגְלֶיהָ בָּאֲדָמָה, פָּרְצָה טַלְטַלֹּנֶת בִּבְכִי גָּדוֹל

וָמָר. הַכֹּל קָרָה כָּל כְָּך מַהֵר, שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא

שָׁמַע מְאוּמָה. חָכָם כָּזֶה הָיָה יוּבַל, כְּשֶׁהִצִּיל אֶת

חַמוּטַל. הוּא לֹא סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר לְאַף אֶחָד. אֲבָל

טַלְטַלֹּנֶת הִיא יַלְדָּה וְלֹא יֶלֶד, וְהַכֹּל לְאִמָּא שֶׁלָּהּ

מְסַפֶּרֶת…

כָּךְ נוֹדַע הַדָּבָר לְכָל הַחֲבֵרִים, כָּתְבוּ עָלָיו בְּעִתּוֹן

הַמֶּשֶׁק, אָפוּ לוֹ עוּגָה נֶהְדֶּרֶת, וְהַהוֹרִים שֶׁל חֲמוּטַל

קָנוּ לְיוּבַל שָׁעוֹן לְיוֹם הֻלֶּדֶת.

עַדׁ שֶׁיִּגְמֹר יוּבַל לֶאֱכֹל אֶת עוּגָתוֹ הַמְפֹאֶרֶת, נִשְׁמַע

אֲנַחְנוּ מַעֲשִׂיָּה אַחֶרֶת, גַּם הִיא עַל חֲמוּטַל, בַּת הַשָּׁלֹש

שֶׁקָּרְאוּ לָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, גַּם טַלְטַלֹּנֶת –

חֲמוּטַל הָיְתָה קְטַנְטֹנֶת, מַמַּשׁ אֶצְבְּעוֹנִית, וְאוּלַי לָכֵן

גַם קְצָת פַּחְדָּנִית. לֹא בַּיּוֹם, רַק בַּלַּיְלָה. הִיא לֹא

נָתְנָה לְהוֹרֶיהָ לָלֶכֶת אַחַר הַהַשְׁכָּבָה, כִּמְעַט עַד חֲצוֹת.

וּכְּשֶׁכְּבָר נִרְדְּמָה סוֹף־סוֹף, חָלְמָה חֲלוֹמוֹת מַבְהִילִים

וְנִתְעוֹרְרָה בִּבְכִי. כָּל שׁוֹמְרוֹת הַלַּיְלָה כְּבָר יָדְעוּ עַל

חֲמוּטַל הַפַּחְדָּנִית מִגַּן רִבְקָה.

פַּעַם אַחַת, אָמְרָה רִבְקָה לַחֲמוּטַל:

– טַלטַלֹּנֶת, לָמָּה לָךְ לִהְיוֹת טִפְּשֹׁנֶת? הֲלֹא לַאסִי

שׁוֹמֶרֶת בַּלַּיְלָה עַל הַגַּן כָּל כָּךְ טוֹב?! אִם תִּפְחֲדִי

בַּלַּיְלָה, קוּמִי לָךְ, גְּשִׁי אֵלֶיהָ, וְתִרְאִי בְּעַצְמֵךְ כַּמָּה טוֹב

הִיא שׁוֹמֶרֶת עָלַיִךְ וְעַל כָּל הַיְלָדִים.

וַחֲמוּטַל מֶה עָשְׂתָה? בְּדִיוּק מַה שֶּׁאָמְרָה רִבְקָה:

כְּשֶׁהָיְתָה מִתְעוֹרֶרֶת נִפְחֶדֶת, הָיְתָה מִיָּד אֶל לַאסִי

הַנֶּאֱמָנָה יוֹרֶדֶת, אוֹתָה קְצָת מְלַטֶּפֶת, וְלַאסִי אָז אֶת

הַיּלְדָּה מְלַקֶּקֶת, בִּלְשׁוֹנָה הַחַמָּה וְהָרַכָּה.

וַחֲמוּטַל בְּשֶׁקֶט לְמִטָּתָה חוֹזֶרֶת, וְכָכָה הִתְרַגְּלָה שֶׁלֹּא

לְפַחֵד יוֹתֵר אַף פַּעַם:

הִיא רָאֲתָה שֶׁלַּאסִי בֶּאֱמֶת לֹא תָּנוּם וְלֹא תִּישַׁן וְרַק

תִּשְׁמֹר עַל יַלְדֵי הַגַּן.

וְאֶת “זְאֵבָה” שֶׁל צְבִי הָרַפְתָּן מִי זוֹכֵר?

פַּעַם הִמְלִיטָה זְאֵבָה גּוּרִים רַבִּים: שְׁמוֹנָה, אוֹ אוּלַי

אֲפִלּוּ תִּשְׁעָה! הִמְלִיטָה, חָלְתָה וָמֵתָה. צְבִי הִשְׁקָה

אֶת הַגּוּרִים הַיְתוֹמִים חָלָב מִבַּקְבּוּק בַּעַל פִּטְמָה.

אוּלָם אֶחׂד מֵהֶם, הַקָּטָן וְהֶחָלוּשׁ מִכֻּלָּם, לֹא הִצְלִיחַ

לִלְמֹד לִינֹק מִן הַפִּטְמָה שֶׁבַּבַּקְבּוּק. הַגּוּר הַזֶּה הָיָה

“זְאֵב” טָהוֹר. זֹאת אוֹמֶרֶת כֶּלֶב יָקָר מְאּד: גַּם הָאָב

וְגַם הָאֵם הָיוּ “זְאֵבִים” טְהוֹרִים. כֻּלָּם נוֹלְדוּ עִם צִפֹּרֶן

עַל קַרְסֻלָּם, שֶׁהוּא הַסִּימָן שֶׁל “זְאֵב” טָהוֹר.

מַה לַּעֲשׂוֹת בַּגּוּר הַיָּתוֹם, הָעַקְשָׁן?

הִצִּיעַ צְבִי לְרִבְקָה, לְהַכְנִיס אֶת הַגּוּרוֹן הַזֶּה בֵּין

גּוּרֶיהָ שֶׁל לַאסִי, שֶׁגַּם הִיא הִמְלִיטָה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ

זְמַן חֲמִשָּׁה גּוּרִים.

לְשֵׁם מָה? נוּ, פָּשׁוּט מְאֹד, כְּדֵי שֶׁלַּאסִי תְּאַמֵּץ אוֹתוֹ

לָהּ לְבֵן, וְתֵינִיק אוֹתוֹ מִחֲלָבָהּ! מוּבָן שֶׁלֹא צְבִי בְּעַצְמוֹ

עָשָׂה זֹאת, הוּא לֹא הָיָה מַצְלִיחַ בְּשׁוּם אֹפֶן! רַק

רִבְקָה, אוּלַי תַּצְלִיחַ.

הִיא הֵבִיאָה אֶת הַגּוּר הַיָּתוֹם שֶׁל “זְאֵבָה” וּמָסְרָה

אוֹתוֹ לִידֵי אִיצִיק הַגָּדוֹל. אֶת לַאסִי קָרְאָה הַחוּצָה

וְנָתְנָה לָהּ דַיְסָה טוֹבָה, חַמָּה וּמְתוּקָה. כְּשֶׁיָּצְאָה לַאסִי

הַחוּצָה, נִגַּשׁ אִיצִיק בְּשֶׁקֶט, וְהִנִּיחַ אֶת הַגּוּר הַיָּתוֹם

לְתוֹךְ עֲרֵמַת הַגּוּרִים, גּוּרֶיהָ שֶׁל לַאסִי. הוּא לְגַמְרֵי

לֹא דָמָה לָהֶם! הֲרֵי הוּא הָיָה “זְאֵב” וְהֵם – לֹא.

כְּשֶׁחָזְרָה לַאסִי אֶל גּוּרֶיהָ, עָמְדוּ כָּל הַיְלָדִים בִּדְמָמָה

וְהִסְתַּכְּלוּ בַּמַחֲזֶה. אַף אֶחָד לֹא סִפֵּר לָהּ מַה קָּרָה.

אֲפִלוּ לֹא תִּרְצָה הַקְּטַנְטַנָּה וְהַפַּטְפְּטָנִית. גַּם הִיא

עָמְדָה, אֶצְבָּעָהּ תְּקוּעָה בְּפִיהָ וְהִתְבּוֹנְנָה. כְּבָר בַּפֶּתַח,

הִתְעַכְּבָה לַאסִי, רִחְרְחָה בָּאֲוִיר וְהִתְחִילָה נוֹהֶמֶת.

אַחַר־כַּךְ פָּסְעָה בִּזְהִירוּת אֶל גּוּרֶיהָ נָבְרָה בֵּינֵיהֶם

בְּנַהַמָהּ, תָּפְסָה אֶת הַגּוּר הַזָּר בְּשִׁנֶּיהָ וְזָרְקָה אוֹתוֹ

בְּזַעַם, לְאֶמְצַע הַחֶדֶר. הִיא הִבִּיטָה מִסָּבִיב, עַל כָּל

הַיְלָדִים, כְּמִי שֶׁשּׁוֹאֶלֶת:

– מִי עָשָׂה זֹאת? מִי הִכְנִיס גּוּר זָר לְבֵין הַגּוּרִים שֶׁלִּי?

אֲבָל הַיְלָדִים לֹא גִּלּוּ. אַף אֶחָד! אֲחָדִים מָצְצוּ, כְּמוֹ

תִּרְצָה; אֲחֵרִים – עָמְדוּ עַל רֶגֶל אַחַת, אוֹ שֶׁסִּלְסְלוּ

לָהֶם תַּלְתָּל. פִּתְאֹם נָחָה עֵינָהּ שֶׁל לָאסִי עַל דִּינָה,

שֶׁעָבְדָה בְּמִקְרֶה בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּגַּן.

–אֲהַה! בְּוַדַּאי זוֹ הִיא – חָשְׁבָה לַאסִי. קָפְצָה עָלֶיהָ

וְנָשְׁכָה אוֹתָהּ בְּרַגְלָהּ.

לְדִינָה כָּאֲבָה מְאֹד הָרֶגֶל, אֲבָל הִיא לֹא בָּכְתָה,

וַאֲפִלּוּ לֹא כָּעֲסָה עַל לַאסִי. הִיא רַק חָבְשָׁה אֶת

הַפֶּצַע, אַחֲרֵי שֶׁצָּבְעָה אוֹתוֹ בִּקְצָת “סָגֹל” וְדַי. אַף

אֶחָד לֹא כָּעַס עַל לַאסִי. כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁהִיא הִתְרַגְּזָה,

כִּי רִמּוּ אוֹתָהּ.

וּמֶה עָשְׂתָה לַאסִי?

הִיא הִתְרוֹצְצָה, פַּעַם אֶל הַגּוּר הַיָּתוֹם, פַּעַם אֶל

הַגּוּרִים שֶׁלָּהּ. הֵרִיחָה אוֹתוֹ וְהֵרִיחָה אוֹתָם. הִסְתַּכְּלָה

מִסָּבִיב, אֶל כָּל מַעְגַּל הָעֵינַיִם שֶׁל הַיְלָדִים שֶׁעָמְדוּ

מִסָּבִיב, וּכְמוֹ שָׁאֲלָה אוֹתָם: – מַה לַעֲשׂוֹת?לְקַבֵּל אֶת

הַיָּתוֹם, אוֹ לִזְרֹק אוֹתוֹ?… הַגִּידוּ לִי, תְּנוּ לִי עֵצָה!

אַבָל הַיְלָדִים לֹא אָמְרוּ לָהּ כְּלוּם. הֵם רַק הִתְבּוֹנְנוּ

וְשָׁתְקוּ.

לְבַסּוֹף הֶחְלִיטָה לַאסִי בְּעַצְמָהּ: הִיא לִקְּקָה הֵיטֵב

הֵיטֵב אֶת הַגּוּר הַזָּר הֵרִיחָה אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּלְבַסוֹף,

תָפְסָה אוֹתוֹ בְּשִׁנֶּיהָ, וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת בַּחֲזָרָה

לְבֵין גּוּרֶיהָ. עַכְשָׁו רָבְצָה לָהּ וְנָתְנָה לְכֻלָּם בְּיַחַד לִינֹק

מֵעֲטִינֶיהָ, גַּם לַגּוּר הַיָּתוֹם, הָאֲסוּפִי, שֶׁהָיָה צָמֵא

מִכֻּלָּם. מֵאָז מֵתָה אִמּוֹ לֹא שָׁתָה אַף טִפַּת חָלָב אַחַת.

אִיצִיק פֶּרַח, שֶׁעַיִן חַדָּה הָיְתָה לוֹ, אָמַר, שֶׁלַּאסִי אַף

פַּעַם לֹא לִקְּקָה אֶת הַגוּר הַיָּתוֹם כְּמוֹ אֶת הַגּוּרִים

שֶׁלָּה, אֶלָּא טִיפּ־טִפָּה אַחֶרֶת. הוּא הָיָה לָהּ בֵּן חוֹרֵג.

כָּךְ אִמְּצָה לָה לַאסִי אֶת הַ“זְאֵבוֹן” שֶׁגָּדַל וְהָיָה כֶּלֶב

“זְאֵב” גָּדוֹל וְיָפֶה, שֶׁהָיָה אֲסוּפִי וְקָרְאוּ לוֹ בְּקִצּוּר

“סוּפִי”.

יָמִים רַבִּים עוֹד הָיְתָה לַאסִי רוֹטֶנֶת עַל דִּינָה כְּאִלּוּ

הָיְתָה הִיא שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַגּוּר הַזָּר אֶל בֵּין גּוּרֶיה, אַף

כִּי דִינָה לֹא עָשְׂתָה זֹאת כְּלָל וּכְלָל.

פַּעַם הָיְתָה לַאסִי חוֹלָה מְאֹד, כִּמְעַט גוֹסֶסֶת. הַיְלָדִים

הַנִּבְהָלִים קָמוּ בַּבֹּקֶר וְרָאוּ אוֹתָהּרוֹבֶצֶת, בְּלִי תְּנוּעָה,

נְחִירֶיהָ יְבֵשִׁים וּמְרַטְּטִים, עֵינֶיהָ עֲצוּבוֹת, וְכִמְעַט

עֲצוּמוֹת. הִיא גַּם לֹא הִבְרִיקָה כְּמוֹ תָּמִיד.

– אוּלַי אָכְלָה רַעַל?

– אוּלַי הִכִּיש אוֹתָהּ נָחָשׁ?

הַיְלָדִים רָצוּ לִקְרֹא לְרִבְקָה, שֶׁלֹּא עָבְדָה בְּאוֹתוֹ יוֹם

בַּגַּן. כְּשֶׁהִגִּיעָה, אָמְרָה בְּשֶׁקֶט:

– לַאסִי, לַאסִינְקָה חַבּוּבָּה, מַה לָּךְ? – כִּשְׁכְּשָׁה לַאסִי

מְעַט־מְעַט בִּזְנָבָה.

לַאסִי לּא הִסְכִּימָה לִנְגֹּעַ בַּמַּיִם, אוֹ בֶּחָלָב. הִיא

סָגְרָה אֶת שְׁפָתֶיהָ שֶׁהָיוּ כִּמְעַט שְׁחוֹרוֹת, וְרָעֲדָה

בְּחָזְקָה בְּכָל גּוּפָה הֶחָם. הַיְלָדִים כִּסּוּ אוֹתָהּ בִּשְׂמִיכָה

וּבְכָל פַּעַם הִרְטִיבוּ אֶת שְׂפָתֶיהָ בִּמְעַט מַיִם.

כָּךְ עָבַר כָּל הַיּוֹם בְּיִסּוּרִים עַל לַאסִי וְעַל כָּל

הַיְלָדִים. בָּעֶרֶב, אָמְרָה רִבְקָה לְשׁוֹמֵר־הַלַּיְלָׂה,

שֶׁלַּאסִי כָּל כָּךְ חוֹלָה, שֶׁאוּלַי תָּמוּת הַלַּיְלָה. אִם יִקְרֶה

כַּדָּבָר הַזֶּה, עָלָיו לְסַלֵּק אוֹתָהּ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר

– וּכְדַאי – אָמְרָה לוֹ – לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשֶׁקֶט, שֶׁהַיְלָדִים

לֹא יִשְׁמְעוּ כִּי הֵם כָּל כָּךְ יִתְעַצְּבוּ וְיִבְכּוּ.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, לְמָחֳרַת אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה

רִבְקָה בְּחֶדְרָהּ, אֶת מִי מָצְאָה עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח, אָמְנָם

רוֹעֶדֶת וַעֲדַיִן חוֹלָה? – אֶת לַאסִי כַּמּוּבָן! הִיא בָּאָה

לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי רִבְקָה, וּכְאִלּוּ לְהַגִּיד לָהּ:

– הַבִּיטִי עָלַי, רִבְקָה, אֲנִי לֹא מֵתָה בִּכְלָל! אָז לָמָּה

אָמַרְתְּ?

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאָה סוֹנְיָה לַגַּן, כְּדַרְכָּהּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַבַּיְתָה, הִתְבּוֹנְנָה בַּכּוּךְ, מְקוֹם רִבְצָהּ שֶׁל

לַאסִי הַחוֹלָה וְרָאֲתָה שֶׁאֵינֶנָּה וְחָשְׁבָה שֶׁבְּוַדַּאי כְּבַָר

מֵתָה, וְהַשּׁוֹמֵר לָקַח אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, בְּשֶׁקֶט, אֶל מֵעֵבֶר

לַגָּדֵר…

סוֹנְיָה הִתְעַצְּבָה מְאֹד מְאֹד. הִיא סִפְּרָה אֶת הַדָּבָר

לַיְלָדִים, וְהֵם הָלְכוּ לְסַפְּרוֹ לְרִבְקָה.

כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לְחֶדְרָהּ, נִדְהֲמוּ: הִנֵּה לַאסִי עוֹמֶדֶת לָהּ

עַל הַמִרְפֶּסֶת עַל יַד רִבְקָה הַמִּתְכּוֹנֶנֶת לַעֲלוֹת יַחַד

אִתָּהּ לַגַּן! אֲחָדִים מֵהֶם רָצוּ מִיָּד בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה

וּבִשְׂרוּ לְסוֹנְיָה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמְשַׂמַּחַת.

סוֹנְיָה הִתְרַגְּשָׁה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁתָּפְסָה אֵיזוֹ שְׁמִיכָה וְרָצָה

עִם הַיְלָדִים הַמְבַשְּׂרִים, לִקְרַאת רִבְקָה וְלַאסִי, עִם

כָּל הַיְלָדִים. הִיא חִבְּקָה אֶת לַאסִי וְהֶעֶלְתָה אוֹתָה

עַל הַשְּׂמִיכָה. כֹּל הַיְלָדִים הֶחֱזִיקוּ בָּאַפִּרְיוֹן סָבִיב

סָבִיב, וְנָשְׂאוּ אֶת לַאסִי הַגְּבֶרֶת כְּמוֹ מַלְכָּה, הַבַּיְתָה,

כְּשֶׁהֵם מַשְׁמִיעִים תְּרוּעוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּל יַלְדֵי הַגַּנִּים

וְהַכִּתּוֹת שָׁמְעוּ אֶת הָרַעַשׁ, יָצְאוּ הַחוּצָה, וְאַף כִּי לֹא

יָדְעוּ מַה קָּרָה, הִצְטָרְפוּ לַתַּהֲלוּכָה הָעַלִּיזָה.

לְלַאסִי הָיוּ אָז גּוּרִים בְּבִטְנָּה. אוּלַי הֵם שָׁמְרוּ עָלֶיה

שֶׁלֹא תָּמוּת? הֵם רָצוּ מְאֹד מְאֹד לְהִוָּלֵד וְלִגְדֹּל וְלֹא

וִתְּרוּ עַל זֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן.

כְּמוֹ הַיּוֹם, כָּךְ גַּם פַּעַם, הָיוּ יַלְדֵי הַגַּנִּים יוֹצְאִים

לְטִיּוּלִים קְצָרִים וַאֲרֻכִּים, וְלַאסִי הַגְּבֶרֶת הָיְתָה

הַסַּיֶּרֶת. הִיא רָצָה תָּמִיד בָּרֹאשׁ, נוֹבֶרֶת וּמְרַחְרַחַת

פֹּה וְשָׁם בְּכָל תְּלוּלִית מִתַּחַת לְכָל שִׂיחַ וּבְתוֹךְ

הָעֲשָׂבִים וּבְעִקְּבוֹתֶיהָ הוֹלְכִים הַיְלָדִים.

עַל פִּי רֹב, בֶּאֶמֶת נִמְצָא מַשֶּׁהוּ בַּמָקוֹם שֶׁנָּבְרָה:

חֲפַרְפֶּרֶת, קִפּוֹד, אוֹ סְתָם עֶצֶם לְבָנָה שֶׁל פֶּגֶר.

הִיא הָיְתָה נוֹבַחַת לְעֻמַּת לַהֲקוֹת צִפֳּרִים שֶׁעָפוּ

בַּמָּרוֹם, מְקַפֶּצֶת מִסָּבִיב לַפָּרוֹת בַּמִּרְעֶה הַזָּרוּעַ,

מִתְחָרָה בְּזוּג סוּסִים שֶׁמָּשְׁכוּ עֲגָלָה, נוֹבַחַת עַל גִ’יפּ,

כּוֹעֶסֶת עַל שֶׁהִקְדִּים אוֹתָהּ, בַּדֶּרֶךְ מִן הַבַּיִת אֶל

הַכְּרָמִים, וַאֲפִלּוּ רוֹטֶנֶת עַל מָטוֹס מַרְעִים בַּשָּׁמַיִם.

כְּשֶׁהָיוּ הַיְלָדִים יוֹצְאִים לְטִיּוּל רָחוֹק, בַּטֶּנְדֶּר הַכָּחֹל,

אוֹ בְּעֶגְלַת טְרַקְטוֹר, מִי הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁקִּפְּצָה

וְעָלְתָה כְּאִלּוּ הִזְמִינוּ אֶת הָרֶכֶב סְפֵּיישְׁל בִּשְׁבִילָהּ?

כַּמּוּבָן – לַאסִי הַגְּבֶרֶת! כְּשֶׁהָיוּ הַיְלָדִים מִתְרַחֲצִים

בַּבְּרֵכָה, אוֹ בַּסַּאחְנֶה, הָיְתָה לַאסִי מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת אִתָּם

בַּמַּיִם, תּוֹפֶסֶת מֵהֶם אֶת הַכַּדּוּר בְּשִׁנֶּיהָ, קוֹפֶצֶת עַל

הַיְלָדִים וּמְשַׂחֶקֶת אִתָּם בְּמַחֲבוֹאִים, כְּשֶׁהִיא צוֹלֶלֶת

וְנֶעְלֶמֶת לָהּ בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים, לְלֹא פַּחַד.

בֹּקֶר בָּהִיר וְצוֹנֵן שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ, יָצְאוּ הַיְלָדִים, יַלְדֵי

כִּתַּת “כְּפִירִים” לְטִיּוּל. בְּכִתָּה זוֹ הָיוּ לְלַאסִי יְדִידִים

רַבִּים. כֻּלָּם יְלָדִים שֶׁגָּדְלוּ פַּעַם בְּגַן רִבְקָה. אַף עַל פִּי

שֶׁהָיוּ כְּבָר גְּדוֹלִים מְאֹד, הָיוּ קוֹרְאִים לִפְעָמִים לְלַאסִי

לְטַיֵּל אִתָּם, וְהִיא אָהֲבָה לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם.

לַאסִי לֹא חָזְרָה מֵהַטִּיּוּל הַזֶּה.

אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר? אַף יֶלֶד לֹא רָאָה וְלֹא הִרְגִּישׁ. תָּמִיד

הָיְתָה מִתְקַדֶּמֶת לָהּ לִפְנֵי כֻּלָּם, וְכָךְ גַּם הַפַּעַם. וְהִנֵּה

אֵינֶנָּה!

מַה קָּרָה לְלַאסִי? אֵיפֹה לַאסִי?

הַיְלָדִים חִפְּשׂוּ וְחִפְּשׂוּ, שָׁרְקוּ לָהּ וְקָרְאוּ לָהּ בְּקוֹלֵי

קוֹלוֹת לַשָּׁוְא.

הֵם שָׁבוּ הַבַּיְתָה שׁוֹתְקִים וַאֲפֹרִים. הֵם קִוּוּ בְּלִבָּם,

שֶׁלַּאסִי תִּקְפֹּץ לִקְרָאתָם מִגַּן ד'. אֲבָל כְּשְׁיַּלְדֵי הַגַּן

הִקִּיפוּ אוֹתָם בְּצָהֳלָה וְשָׁאֲלוּ: – אֵיפֹה לַאסִי? אֵיפֹה

לַאסִי? – הָיוּ עֲצוּבִים עוֹד יוֹתֵר.

כָּל הַיְלָדִים, הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, חָזְרוּ לִסְבִיבַת בֵּית

הַשֵׁיךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ שֵׁנִית.

מִי מָצָא אוֹתָהּ? – אֶיָל שֶׁאָמַר:

– גְּמוּרָה. מֵתָה. הָעֵנַיִם שֶׁלָּהּ פְּתוּחוֹת קְצָת, קְצָת,

סֶדֶַק צַר.

כָּךְ סִפֵּר אֱיָל וְשִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו, שֶׁלֹֹּא יִרְאוּ שֶׁהֶן

רְטֻבּוֹת מִדְּמָעוֹת.

בּוֹ בָּעֶרֶב, בִּקְּשָׁה גִּילָה מֵאַבָּא שֶׁלָּה, צְבִי, לָבוֹא אֶל

הַגַּן עִם הַטֶּנְדֶּר, כְּדֵי לִנְסֹעַ לַמָּקוֹם שֶׁנִּמְצְאָה בּוֹ לַאסִי,

אֶל הַתֵּל שֶׁעַל יַד בֵּית הַשֵּׁיךְ.

מִי קָרָא וְאָסַף אֶת כָּל הַיְלָדִים? וְאֵיךְ זֶה בָּאוּ כֻּלָּם?

הֵם עָלוּ בְּשֶׁקֶט עַל הַטֶּנְדֶּר, אֶחָד אֶחָד. בַּדֶּרֶךְ אָסְפוּ

אִתָּם גַּם אֶת רִבְקָה. אַבָּא שֶׁל גִּילָה לָקַח עִמּוֹ אֶת

חֲפִירָה. הֵם נָסְעוּ לְגַן הַיָּרָק, וְשָׁם, עַל הַתֵּל שֶׁל בֵּית

הַשֵּׁיךְ, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁאֱיָל מָצָא אוֹתָהּ – רָאוּ אֶת

לַאסִי הַמֵּתָה. כְּדַאי לְסַפֵּר, לָכֶם אֵיךְ חָפַר אַבָּא שֶׁל

גִּילָה קֶבֶר, וְאֵיךְ עָזְרוּ הַיְלָדִים לְהַכְנִיס אֶת לַאסִי

לְתוֹכוֹ? לֹא, לֹא כְּדַאי, כִּי זֶה עָצוּב.

צָרִיךְ לְסַפֵר שֶׁהַיְלָדִים סִדְּרוּ אֲבָנִים בְּשֹוּרָה מִסָּבִיב

סָבִיב לַקֶּבֶר? וְשֶׁאַחַר־כָּך קָטְפוּ פְּרָחִים וְעָלִים וְכִסּוּ

אֶת כֻּלּוֹ בִּפְרָחִים? וְכָל זֹאת לְגַמְרֵי בְּעַצְמָם! אַף אֶחָד

לֹא אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת…

חֳדָשִׁים רַבִּים לְאַחַר שֶׁמֵּתָה לַאסִי, כְּשֶׁהָיוּ הַיְלָדִים

עוֹבְרִים שָׁם, עַל יַד הַתֵּל הַיָרֹק הַמְכֻסֶּה כֻּלוֹ חֲלָמִית

סְבוּכָה וּגְבוֹהָה, הָיָה תָּמִיד מִישֶׁהוּ אוֹמֵר:

–פֹּה הַקֶּבֶר שֶׁל לַאסִי. בּוֹאוּ נִרְאֶה, אוּלַי לַאסִי פֹּה?

אוּלַי הִיא לֹא מֵתָה? – – –

בְּאַחַד הַיָּמִים הַלּוֹהֲטִים שֶׁל הַקַּיִץ, הָיוּ

כָּל יַלְדֵי גַּן ה' בַּבַּיִת פְּנִימָה. שָׁם עָבְדוּ וְשִׂחֲקוּ לָהֶם

בְּשֶׁקֶט, עַד שֶׁבָּאוּ שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם וְהַמְטַפֶּלֶת, הִתְחִילָה

כְּבָר לִקְרֹא לָהֶם לְהִתְקַלֵּחַ.

לְפֶתַע, נֶעְלְמוּ יוֹנִי וְחָנָן. נֶעְלְמוּ וְדַי. כְּאִלּוּ נִבְלְעוּ בִּמְעָרָה. לְאָן רָצוּ בַּחֹם הַנּוֹרָא?

כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה, אוֹ קְצָת יוֹתֵר, שָׁבוּ מְשֻׁלְהָבִים.

מְשֶּׁנִכְנְסוּ לַבַּיִת, הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם כֻּלָּם בְּשׁוּרָה:

הַיְלָדִים וְשִׁפְרָה, וַאֲפִלּוּ צִלָּה, כְּשֶׁשְּׁתֵּי יְדֵיהֶן מֻקְצָפוֹת סַבּוֹן.

לָמָּה?

כִּי כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ שֶׁקָּרָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן. מַה קָּרָה לְיוֹנִי וּלְחָנָן? מָה?

הַקְשִׁיבוּ וְתֵדְעוּ: הֵם רַק יָצְאוּ לִרְאוֹת, אִם

יֵשׁ מַיִם בַּבְּרֵכָה. לֹא, לֹא הָיוּ בָּהּ מַיִם. רַק

צְפַרְדְּעֵי’קָה

הִשְׁתַּכְשְׁכָה בַּבֹּצִית שֶׁבַּקַּרְקָעִית.

מַה יַּעֲשׂוּ?

אוּלַי יִסְחֲבוּ בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת הֹדּו?

בֵּיצָה? זוֹ הַצָּעָה אַמִּיצָה!

אֲבָל לֹא כָּךְ חָשָׁב הַהֹדִּי, שֶׁשָּמַר עַל בֵּיצֵי

זוּגָתוֹ הַהֹדִּית. בְּקוֹל אֵימִים גָּעַר: אַדָּר־אַדָּר־אַדָּר –

וְיוֹנִי וְחָנָן נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם מִכְּבָר.

וּמַה יַּעֲשׂוּ עַכְשָׁו?

אוּלַי יִמְרְטוּ כַּמָּה נוֹצוֹת טַוָּס? הֵן יְרֻקּוֹת

וַחֲמוּדוֹת וּכְאִלּוּ גַּם קְצָת זְהָבִיּוֹת. יֹפִי שֶׁל הַצָּעָה!

אֲבָל גַּם דַּעְתּוֹ שֶׁל הַטַּוָּס הָיְתָה שׁוֹנָה מִדַּעְתָּם: הוּא

קָרָא תִּגָּר בְּקוֹל מַר, פָּרַשׂ שְׁתֵּי כְּנָפָיו, זָקַף כָּל

נוֹצוֹתָיו, וְהִפְנָה אֶת גִּבּוֹרֵינוּ אֶל פְּנֵי הָאַוָּז.

הֵם אֲפִלּוּ לֹא הִסְפִּיקוּ עֲדַיִן לְהַצִּיעַ מַה

יִקְּחוּ מֵהָאַוָּז, וְזֶה פָּעַר לְעֻמָּתָם אֶת מַקּוֹרוֹ, כְּמִי

שֶׁרוֹצֶה לִבְלֹעַ אוֹתָם חַיִּים. נִבְהֲלוּ הַשְּׁנַיִם, בְּלֵב דּוֹפֵק

וּפִיק בִּרְכַּיִם, הֵרִימוּ הָרַגְלַיִם – לַעֲזָאזֵל, שׁוּם דָּבָר לֹא

מַצְלִיחַ לָהֶם הַיּוֹם…

אוּלַי, יִמְצְאוּ לְכָל הַפָּחוֹת, אֶת פִּינְצ’וֹ

הַחֲמוֹר בָּאֻרְוָה, וְיִרְכְּבוּ עָלָיו טִיפּ טִפָּה, רַק עַד חֲדַר

הַמְּלָאכָה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר?

אוּלַי? זֶה בֶּאֱמֶת כְּדַאי!

– לֹא, לֹא! – נָעַר הַחֲמוֹר בְּקוֹל זְוָעוֹת.

אָמַר יוֹנִי לְחָנָן: – אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? בּוֹא נֵלֵךְ הַבַּיְתָה וְדַי.

אָמַר חָנָן לְיוֹנִי: – טוֹב, נֵלֵךְ.

הַפַּעַם סָחֲבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם לְאַט־לְאַט, בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, אֶל הַגַּן.

הַיְלָדִים שָׁמְעוּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל יוֹנִי וְחָנָן. גַּם שִׁפְרָה שָׁמְעָה. חָשְׁבָה, חָשְׁבָה וְאָמְרָה:

– אוּלַי נִרְשֹׁם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּ“סֵפֶר הַגַּן”?

הַיְלָדִים קָפְצוּ וְאָמְרוּ:

– כֵּן, כֵּן, שִׁפְרָה זוֹ יֹפִי שֶׁל הַצָּעָה! נִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר!

רָשְׁמָה שִׁפְרָה, בְּעֶזְרָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל

בַּעֲלָהּ יוּסוּף הַמַּפְלִיא לַחֲרֹז חֲרוּזִים, אֶת הַשִּׁיר עַל יוֹנִי

וְחָנָן, וְשָׁרָה אוֹתוֹ לַיְלָדִים בַּמַּנְגִּינָה שֶׁל "כּוּשִׁי,

כֶּלֶב קָט", וְכָל הַיְלָדִים לָמְדוּ אוֹתוֹ עַל־פֶּה,

בִּן־רֶגַע:

בּוֹאוּ וְנָשִׁיר אוֹתוֹ גַּם אֲנַחְנוּ טוֹב?!

יוֹנִי וְחָנָן

יָצְאוּ קְצָת מִן הַגַּן

הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם

לִרְאוֹת אִם יֵשׁ כְּבָר מַיִם.

אַךְ הַבְּרֵכָה רֵיקָה

מָצְאוּ רַק צְפַרְדְּעִי’קָה.

הָלְכוּ חִישׁ בְּרִיצָה

לִסְחֹב אַחַת בֵּיצָה,

אַךְ תַּרְנְגוֹל הַהֹדּוּ

קָרָא לָהֶם: – עֲמֹדוּ!

צָעַק בְּקוֹל – דּוּר־דּוּר:

– 'סְתַלְקוּ כְּבָר, בְּקִצּוּר!

אוּלַי נֵלֵךְ כָּעֵת,

נוֹצוֹת קְצָת לְלַקֵּט?

הָלְכוּ מִיָד הַשְּׁנַיִם,

הֵרִימוּ הָרַגְלַיִם,

לִמְצֹא נוֹצוֹת טַוָּס,

אֲבוֹי! פָּגְשׁוּ אַוָּז!

בּוֹא יוֹנִי נֵלֵךְ,

כִּי הָאַוָּז נוֹשֵׁךְ!

וְהַלֵּב לַשְּׁנַיִם

נָפַל לַמִּכְנָסַיִם…

בָּרְחוּ אֶל הַחֲמוֹר,

אַךְ הוּא הִתְחִיל לִנְעֹר…

בּוֹא נַחֲזֹר לַגַּן,

מַסְפִּיק כְּבָר בַּלַּגַּן!

מַהֵר חָזְרוּ הַשְּׁנַיִם,

רֵיקוֹת הֵן הַיָּדַיִם,

חָזְרוּ בְּרֹאשׁ מוּרָד,

וְכָךְ סִפּוּר נוֹלַד.

כְּשֶׁתָּקַף אֶת יַלְדֵי גַּן א' בֻּלְמוֹס הַבְּנִיָּה

הָיְתָה אֶצְלָם, בַּגַּן, הָאָתוֹן שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, אֲבָל, אוּלַי

אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל מַה זֶּה “בֻּלְמוֹס”?

וּבְכֵן, “בֻּלְמוֹס” הוּא מִין חֵשֶׁק שֶׁכָּזֶה,

הַתּוֹקֵף אֶת כָּל הַיְלָדִים בְּבַת אַחַת, לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהו בַּיּוֹם

וּבַלַּיְלָה, בַּשַּׁבָּת וּבֶחָג, בְּלִי־הֶרֶף! יֵשׁ בֻּלְמוֹס

“ג’וּלוֹת” וְיֵשׁ בֻּלְמוֹס “מַאטְקָה” וַ“חֲמֵשׁ אֲבָנִים” וּ“סְקֶטִים”

וּ“קְלַאס” וְ“קוֹרְקִינֶטִים” וְיֵשׁ גַּם “בֻּלְמוֹס בְּנִיָּה”.

פִּתְאֹם, כָּל הַיְלָדִים רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת. אָז הֵם סוֹחֲבִים

מִכָּל הַמֶּשֶק חָמְרֵי בְּנִיָּה. בְּכָל פִּנָּה חֲבֵרִים

מִתְרַגְּזִים:

– נֶעְלְמוּ מִפֹּה בַּלַּאטוֹת!

– הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אֵיפֹה הַפְּלַיֶר שֶׁלִּי?!

– מַה זֶּה, אֵיפֹה אֵת־הַחֲפִירָה!

– אֵיפֹה הַקְּרָשִׁים!

– הָלַךְ לִי חֲצִי שַׂק מֶלֶט!

– וְחָצָץ!

– וּפַחִים!

זֶהוּ בֻּלְמוֹס, הֵבַנְתֶּם? וְהוּא שֶׁתָּקַף בְּחָזְקָה

אֶת יַלְדֵי גַּן עָפְרָה. הֵם עָזְרוּ זֶה לָזֶה וְהִתְיָעֲצוּ יַחַד,

וְהַכֹּל. וַהֲכִי מֻמְחֶה הָיָה גָּדִי. כֻּלָּם שָׁאֲלוּ לְדַעְתּוֹ.

הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת וְהַחֲשׁוּבוּת.

זֶה הָיָה בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, כְּשֶׁיַּלְדֵי כִּתַּת

“הֲדַס” נָסְעוּ לָהֶם לְחֻפְשָׁה, וּמָסְרוּ אֶת הָאָתוֹן שֶׁלָּהֶם

“גּוֹלְמָה” לְגַן עָפְרָה, עַל אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל גָּדִי. הוּא הָיָה

מֻמְחֶה לֹא רַק לְרִתְמוֹת הָאָתוֹן, אֶלָּא גַּם לָעֲגָלָה שֶׁקִּבְּלוּ

מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְהָיָה אֲפִלּוּ רוֹתֵם אֶת “גּוֹלְמָה” לָעֲגָלָה.

הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִרְאוֹת כָּל הַיּוֹם אֶת הַשְּׁיָרָה: זֶה הָיָה

מַחֲזֶה מְשַׁגֵּעַ! הָאָתוֹן בָּרֹאשׁ, אַחֲרֶיהָ הָעֲגָלָה, בְּצַד

אֶחָד, מִירִיק הַגַּבְהָנִית וּדְגָנִית הַחִנָּנִית עִם שְׁתֵּי

הַצַּמּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. בַּצַּד הַשֵּׁנִי, פֶּלֶג וְאִירִיס, עִם זְנַב

הַסּוּס הַשָּׁחוֹר, עֲנָת הַגִּ’ינְגִ’ית וְרוּתִי הַשְׁמַנְמֹנֶת

וּמֵאָחוֹר – כֻּלָּם! מִי עוֹד זוֹכֵר הַיּוֹם אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶם?

כָּכָה סָחֲבוּ כָּל הַיּוֹם וְגָרְרוּ אוֹצָרוֹת מִכָּל הַמֶּשֶׁק

וּבוֹנִים לָהֶם בִּנְיָן כַּבִּיר, וּבְכָל עֶרֶב הָיוּ הַחֲבֵרִים

כּוֹעֲסִים, כְּפִי שֶׁכְּבָר סִפַּרְנוּ קֹדֶם.

הָעִקָּר, בַּסּוֹף יָצְקוּ יְסוֹד; דָּפְקוּ קְרָשִׁים;

קָבְעוּ מַחְצֶלֶת לַגַּג; הֵם קִבְּלוּ מִיַּלְדֵי גַּן רִבְקָה אֲפִלּוּ

דּוּד לְמַיִם חַמִּים וּמַזְלֵף שֶׁל מִקְלַחַת! עַכִשָׁו לֹא חָסַר

מְאוּמָה, וְהַיְלָדִים כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַגַּן, רַק יָשְׁבוּ

כָּל הַיּוֹם בְּבֵיתָם הַקָּטָן וְהַיְפֵהפֶה. וּבְפִנַּת הֶחָצֵר

הִתְאַסְּפָה מִזְבֶּלֶה כָּזֹאת, עֲצוּמָה!

טוֹב מְאֹד שֶׁבָּא חַג פּוּרִים, וְהַיְלָדִים הִתְחִילוּ

לַחֲשֹׁב עַל תַּחְפּוֹשׂוֹת. אַחֶרֶת, אוּלַי כָּל הַמִּזְבֶּלֶה שֶׁל

הַמֶּשֶׁק הָיְתָה עוֹבֶרֶת לָהּ, לְאַט לְאַט, לֶחָצֵר שָׁל גַּן

עָפְרָה!

מִי אָמַר הָרִאשׁוֹן שֶׁכְּדַאי לַעֲשׂוֹת הַצָּגָה עַל “מֶלֶךְ ׁאַשְׁפַּתּוֹן”? כְּבָר שָׁכַחְנוּ.

בְּכָל אׂפֶן, בְּאוֹתוֹ עֶרֶב פּוּרִים הִזְמִין "הַמֶּלֶךְ

אַשְׁפַּתּוֹן" הֲלֹא הוּא הַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ מֵהׂדּוּ וְעַד כּוּשׁ,

עַל כָּל “אֶרֶץ מִזְבֶּלֶה” – אֶת כָּל הַגְּרוּטָאוֹת לְשִׂמְחַת

פּוּרִים.

לַחֲגִיגָה הֻזְמְנוּ וְגַם בָּאוּ:

הַקְּרָשִׁים: הָאַחִים שֶׁל אֵיתָן – אַרְנוֹן וְגִדְעוֹן

הַפְּתִילִיָּה: אִמָּא שֶׁל נַרְקִיס

הַסִּיר־פֶּלֶא: סָבְתָא שֶׁל אִירִיס

הַדּוּד: צְבִי הֶחָבֵר

וְהַסִּיר־לַיְלָה: דַּוְקָא לֹא נְסַפֵּר!

הַמַּסְמְרִים: הָאָבוֹת שֶׁל עֻזִּי וּבֶנִי

וְהֶחָבִית: אִמָּא שֶׁל אָסָף, נוּ, זוֹ אֲנִי…

כָּל אֵלֶּה וְכָל יַלְדֵיהֶם, הוֹרֵיהֶם, סָבֵיהֶם,

קְרוֹבֵיהֶם וּקְרוֹבֵי קְרוֹבֵיהֶם: מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה

בִּמְאֹד מְאֹד. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה רַבָּה.

מֶלֶךְ הַגְּרוּטָאוֹת פָּתַח אֶת הַמְּסִבָּה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְּמַנְגִּינַת “עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן”:

אֲנִי הַמֶּלֶךְ אַשְׁפַּתּוֹן,

אַלּוּף אוֹסְפֵי הַגְּרוּטָאוֹת,

חֲגִיגָה עוֹרֵךְ הַיּוֹם,

לְאוֹהֲבֵי הַמִּשְׁתָּאוֹת!

כָּל מַסְמֵר חָלוּד

כָּל חָבִית אוֹ קֶרֶשׁ

פַּח, צִנּוֹר, כַּד, סִיר וְחוּט

יִשְׁמְחוּ הָעֶרֶב!

וְאַתֶּן הַמַּסֵּכוֹת

לְאַרְצִי אַתֶּן בָּאוֹת,

הִתְיַצְּבוּ פֹּה בְּשׁוּרוֹת,

אֲנִי מֶלֶךְ גְּרוּטָאוֹת!

כָּל אֶחָד מִכֶּם נָאֶה,

נֶהְדָּר, יְפֵה־מַרְאֵה,

מִכֶּם יוּכְלוּ הַרְבֵּה לִבְנוֹת

גַּם בָּנִים וְגַם בָּנוֹת.

לֹא נְגַלֶּה לָכֶם אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁשָּׁרוּ

הַדּוֹד, הַסִּיר־לַיְלָה, וְהַקְּרָשִׁים כֻּלָּם. אַל תִּתְעַצְּלוּ

וְחַבְּרוּ לָכֶם בְּעַצְמְכֶם שִׁירִים, וְהַצִּיגּוּ גַּם אַתֶּם

הַצָּגָה שֶׁכָּזֹאת בְּחַג פּוּרִים הַקָּרוֹב! טוֹב?

כְּשֶׁהַקְּטַנְטַנִּים בְּגַן ה' גָּדְלוּ כְּבָר קָצת,

וְהָיוּ אוּלַי בְּנֵי שָׁלוֹשׁ, אוֹ שָׁלוֹשׁ וָרֶבַע, אָמְרוּ

הַגְּדוֹלִים לְשִׁפְרָה:

– אוּלַי כְּבָר נַעֲשֶׂה פַּעַם מַחֲנֶה בַּגְּבָעוֹת?

הֲלֹא עֲנָת, יוֹנִי, חָנָן וְרָמִי כְּבָר דֵּי גְּדוֹלִים, וְהֵם

יְכוֹלִים כְּבָר לַעֲשׂוֹת מַחֲנֶה!

כָּכָה הֵצִיקוּ יוֹם יוֹם לְשִׁפְרָה, עַד שֶׁבֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד, אָמְרָה לָהֶם:

– טוֹב! בְּסֵדֶר, נֵצֵא לַמַּחֲנֶה, מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם!

הַיְלָדִים הִשְּׁתּוֹלְלוּ מִשִּׂמְחָה, צָחֲקו וְקָרְאוּ

קְרִיאוֹת חֶדְוָה, וּבִן־רֶגַע נֶעְלְמוּ: הֵם רָצוּ לְחַדְרֵי הַהוֹרִים

לְהַשִּׂיג תַּרְמִילִים, מֵימִיּוֹת, אוֹלָרִים, שְׂמִיכוֹת וּשְׁאָר

אֲבִיזָרִים נְחוּצִים.

צִלָּה אָמְרָה, שֶׁעוֹד לֹא רָאֲתָה יְלָדִים

מִתְלַבְּשִׁים כָּל כָּךְ מַהֵר וְיָפֶה, כְּמוֹ הַיְלָדִים הָאֵלֶּה

בְּבֹקֶר הַמַּחֲנֶה. בִּן חֲצִי־רֶגַע, הָיוּ כֻּלָּם מוּכָנִים, שָׁתוּ

סֵפֶל חָלָב, וּכְבָר רָצוּ לְשַׁעַר הַדִּיר, בַּדֶּרֶךְ לַגְּבָעוֹת.

הַגְּדוֹלִים רָצוּ הָרִאשׁוֹנִים, בְּשִׁירָה וְצָהֳלָה עִם צִלָּה,

וְהַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנְטַנִּים, שֶׁאָמְנָם כְּבָר קְצָת גָּדְלוּ,

נִסְחֲבוּ מֵאָחוֹר עִם שִׁפְרָה.

הַיָּמִים יְמֵי אָבִיב. הַכֹּל פָּרַח מִסָּבִיב.

מִדְרוֹנוֹת הַיַּעַר בָּעֲרוּ בְּלַהֲבוֹת חַרְצִיּוֹת צְהֻבּוֹת.

בָּעֵמֶק לְמַטָּה, נָצְצוּ בְּרֵכוֹת הַדָּגִים בְּכָל הַשְּׁטָחִים.

וְהַפַּרְדֵּס הַיָּרֹק קָרַץ מֵרָחוֹק. שִׁפְרָה הָלְכָה לָהּ בְּנַחַת,

כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת סַל אֹכֶל בְּיָדָהּ הָאַחַת וְכַד גָּדוֹל, מָלֵא

מִיץ, בְּיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה. הַקְּטַנִּים הָלְכוּ סְבִיבָהּ,

כְּאֶפְרוֹחִים סְבִיב הַדּוֹגֶרֶת. בְּכָל רֶגַע גִּלָּה מִישֶׁהוּ מֵהֶם

תַּגְלִית חֲדָשָׁה וְהִכְרִיז עָלֶיהָ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:

– שִׁפְרָה, מָצָאתִי תּוֹלַעַת!

– שִׁפְרָה, מָצָאתִי קַרְנַיִם שֶׁל אַיִל!

– יְלָדִים, אֲנִי מָצָאתִי חִפּוּשִׁית זֶבֶל!

הֵם כְּבָר עָבְרוּ אֶת הַדִּיר, וְשִׁפְרָה הִסְתַּכְּלָה

בִּקְצָת דְּאָגָה עַל הַמֶּרְחָק הַהוֹלֵךְ וְגָדֵל בֵּינֵיהֶם לְבֵין

הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהָלְכוּ עִם צִלָּה, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ עַד

– מַה זֶּה קָרָה שָׁם?

– לָמָּה הֵם מִסְתּוֹבְבִים וּמְנִיעִים אֶת הַיָּדַיִם לְכָל הַצְּדָדִים?

– הַבּיטוּ, כּוֹבָעִים עָפִים בָּאֲוִיר! וְתַרְמִילִים!

פִּתְאֹם שָׁמְעָה צַעֲקוֹת יֵאוּשׁ שֶׁל צִלָּה:

– שִׁפְרָה, בּוֹאִי מַהֵר – רִים! רִים!

שִׁפְרָה לָא הִצְלִיחָה לִשְׁמֹעַ מַה צָּעֲקָה לָהּ

צִלָּה בְּדִיּוּק, אֲבָל רָאֲתָה שֶׁכֻּלָּם שָׁם רוֹקְדִים

וּמְקַפְּצִים, צוֹעֲקִים וּמְנַפְנְפִים בַּיָּדַיִם כִּמְטֹרָפִים. לֹא

הִסְפִּיקָה לִסְפֹּר עַד שְׁתַּיִם, וְהִנֵּה הִתְחִילָה הִיא בְּעַצְמָהּ

לְנַפְנֵף בַּיָּדַיִם וְכָל הַקְּטַנִּים פָּרְצוּ בְּזַעֲקוֹת אֵימִים:

אִמָּא’לֶה! אַבָּא’לֶה! שִׁפְרָה’לֶה! קִבַּלְתִּי עֲקִיצָה!

נְחִיל דְּבוֹרִים נוֹצֵץ וְעוֹקֵץ שָׁטַף בִּיעָף

וְהִסְתַּבֵּךְ בֵּין הַיְלָדִים הַצּוֹרְחִים, כְּשֶׁהֵם רָצִים בְּכָל

כֹּחָם לְהִמָּלֵט מִפָּנָיו, מְנַפְנְפִים בַּיָּדַיִם, וּבוֹעֲטִים

בָּרַגְלַיִם. אֵיכְשֶׁהוּ נֶחְלְצוּ כֻּלָּם בִּמְרוּצָה וְהִגִּיעוּ

לַפַּרְדֵּס. שָׁם עָמְדוּ בַּתּוֹר לִפְנֵי שִׁפְרָה וְצִלָּה,

שֶׁשָּׁלְפוּ בִּזְרִיזוּת אֶת הָעֳקָצִים מֵהַיְלָדִים הַבּוֹכִים.

כֻּלָּם בָּכוּ. בְּכִי כָּזֶה עוֹד לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם בְּגַן

שִׁפְרָה.

מֹשֶה’לֶה הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּרְגַּע, כְּמוֹ תָּמִיד.

עִם שְׁתֵּי אָזְנַיִם אֲדֻמּוֹת כְּכַלָּנִיּוֹת, הִסְפִּיק לְחַטֵּט

וּלְגַלּוֹת אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת שְׁכוּחוֹת, בְּתוֹךְ אַחַד הָעֵצִים. הוּא

הֵבִיא אוֹתָן לְ“מִרְפָּאַת הָעֳקָצִים” וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– מִי שֶּׁלֹא יִבְכֶּה יְקַבֵּל מִמֶּנִּי אֶשְׁכּוֹלִית!

אֲבָל רַק מִי שֶׁלֹּא יִבְכֶּה בֶּאֱמֶת! לְאַט, לְאַט, נִתְפַּיְּסוּ

הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְשָׁתְקוּ – אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים. הֵם

לָקְקוּ וּמָצְצוּ אֶת פִּלְחֵי הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת הַצּוֹנְנִים,

כְּשֶׁהֵם מְגָרְדִים בְּשֶׁקֶט אֶת הָעֲקִיצוֹת שֶׁלָּהֶם,

מִסְכֵּנִים.

הַמַּחֲנֶה בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן נִגְמַר בִּבְכִי טוֹב…

עוֹד אֵיזֶה בֶּכִי! לַמָּחֳרָת, הָיָה זֶה גַּן אֲבַטִיחִים וְלֹא גַּן

יְלָדִים. כֻּלָּם הָיוּ נְפוּחִים וּמַצְחִיקִים כְּבַלּוֹנִים. הֲכִי

הֲכִי

מַצְחִיקוֹת הָיוּ צִלָּה וְשִׁפְרָה! בִּכְלָל לֹא רָאוּ

לָהֶן אֶת הָעֵינַיִם! לַמַּחֲנֶה הַזֶּה קָרְאוּ יָמִים רַבִּים בְּגַן

שִׁפְרָה “מַחֲנֵה הָעֲקִיצוֹת”, אֲפִלּוּ הַיְלָדִים שֶׁכְּבָר יָצְאוּ

מֵהַגַּן וְלָמְדוּ כְּבָר מִזְּמַן בְּבֵית הַסֵּפֶר, עוֹד זָכְרוּ

וְסִפְּרוּ כָּל נִפְלְאוֹתָיו.

גַּם עַל זֶה אֶפְשָׁר לָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן שֶׁל

יוּסוּף! נָא לְהַכִּיר: אִם רַק יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁל

“פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא אֶל הַכְּבִישׁ” – כְּבָר יְכוֹלִים לָשִׁיר

תֵּכֶף וּמִיָּד, פָּשׁוּט כָּךְ: (רַק אַל נָא תִּשְׁכְּחוּ שֶׁלְּגַן

שִׁפְרָה קוֹרְאִים גַּם: גַּן ה').

פַּעַם אַחַת גַּן ה' יָצָא הֵם עָבְרוּ עַל־יַד הַדִּיר

לַשָּׂדֶה! בְּשִׂמְחָה!

פַּעַם אַחַת גַּן ה' יָצָא הֵם עָבְרוּ עַל־יַד הַדִּיר,

מַחֲנֶה לַעֲשׂוֹת רָצָה וְהִתְחִלוּ כְּבָר לָשִׁיר

הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,

הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!

כְּבָר הִגִּיעוּ לַפַּרְדֵּס, עָבְרוּ עַל יַד הַכַּוָּרוֹת

עוֹד מְעַט! בְּשִׁירָה!

כְּבָר הִגִּיעוּ לַפַּרְדֵּס עָבְרוּ עַל יַד הַכַּוָּרוֹת,

אָז קָרָה לָהֶם הַנֵּס וְהִתְחִילָה דְּהָרָה

הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,

הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!

הַדְּבוֹרִים חִישׁ הִתְנַפְּלוּ הַבַּיְתָה הֵם מִיָּד הָלְכוּ

עַל כֻּלָּם! בְּרִיצָה!

הַדְּבוֹרִים חִישׁ הִתְנַפְּלוּ, הַבַּיְתָה הֵם מִיָּד הָלְכוּ,

וְהַיְלָדִים אָז יִלְּלוּ, לְמָחֳרָת, הוֹי, הִתְנַפְּחוּ,

הָיָה זֶה בֶּעָבָר, הָיָה זֶה בֶּעָבָר,

הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר! הָפַךְ לְשֵׁם דָּבָר!

כָּל יֶלֶד מִכֶּם יוֹדֵעַ, שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ בַּגַּן

מִלְחָמוֹת. פַּעַם עוֹשִׂים מִלְחָמָה נֶגֶד יַלְדֵי גַּן אַחֵר; פַּעַם

נֶגֶד חָבֵר, וְלִפְעָמִים עוֹשִׂים הַיְלָדִים מִלְחָמוֹת בֵּינֵיהֶם,

בְּתוֹךְ הַגַּן. נָכוֹן?

בֹּקֶר אֶחָד, בֹּקֶר קַיִץ בָּהִיר וָחַם, הִרְגִּישׁ

פִּתְאֹם אַמְנוֹן, שֶׁאֵין אַף מְטַפֶּלֶת בַּבַּיִת וְגַם יְלָדִים, יֵשׁ

רַק אֲחָדִים.

– זֶה הַזְּמַן הֶחְלִיט אַמְנוֹן – לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, שֶׁכְּבָר מִזְּמַן רַב הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת: שִׁטָּפוֹן!

– כָּל הַבַּיִת יִתְמַלֵּא מַיִם – חָשַׁב אַמְנוֹן – וְאַף אֶחָד לֹא יֵדַע מִי עָשָׂה אֶת זֶה!

אֵיזֶה כֵּיף!

מִין שֵׁדוֹן דָּחַף אֶת אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת שִׁטָּפוֹן.

חָשַׁב, חָשַׁב וְעָשָׂה: נִגַּשׁ וּפָתַח שְׁלֹשָׁה

בְּרָזִים, עַד הַסּוֹף: הָרִאשׁוֹן – בַּמִּקְלַחַת, הַשֵּׁנִי

בַּכִּיּוֹר שֶׁבְּפִנַּת־הַבִּשּׁוּל וְהַשְׁלִישִׁי – בְּבֵית

הַשִּׁמּוּשׁ…

כְּשֶׁגָּמַר, וְהַמַּיִם כְּבָר זָרְמוּ וְנִתְּזוּ עַל

כָּל הָרִצְפָּה, יָצָא הַחוּצָה, כְּאִלּוּ כְּלוּם, וְנִסָּה עִם

הַיְלָדִים לְשַׂחֵק, אֲבָל בִּמְהֵרָה הִסְתַּלֵּק, מִבְּלִי

שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהֶם הִרְגִּישׁ בּו. הֵם הִשְׁתַּכְשְׁכוּ לָהֶם

בִּבְרֵכַת הַשִׁכְשׁוּךְ, טָסוּ עַל הָאֲוִירוֹן וְהִתְנַדְנְדוּ

בְּנַדְנֵדַת הַסִּירָה הַחֲדָשָׁה.

פִּתְאֹם, נִשְמְעוּ צַעֲקוֹת אֵימִים מֵהַבַּיִת:

– יְלָדִים מִי זֶה פָּתַח פֹּה אֶת כָּל הַבְּרָזִים? יֵשׁ כָּאן שִׁטָּפוֹן!

כָּךְ קָרְאוּ הַמְטַפְּלוֹת לַיְלָדִים.

כֻּלָּם רָצוּ וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה וְרָאוּ אֶת

הַמַּבּוּל בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְאֶת הַמְטַפְּלוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת בְּכָל

כֹּחָן אֶת הַמַּיִם בַּמַּגָּבִים, לְכִוּוּן הַדֶּלֶת,

לַמִּשְׁטָח.

הַיְלָדִים רָצוּ מְאֹד לַעֲזֹר, אַךְ מִכֵּוָן שֶׁהָיָה

יוֹם קַיִץ חַם, הִתְחַשֵּׁק לָהֶם מְאֹד לְהִתְחַלֵּק וּקְצָת בְּכַוָּנָה

הִשְׁתַּטְּחוּ וְשָׂחוּ בְּכַוָּנָתַיִם, עַל הָרִצְפָּה שֶׁהָיְתָה

כַּאֲגַם מַיִם, וְכֻלָּם שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה:

– מִי פָּתַח אֶת הַבְּרָזִים? מִי?!

לְבַסּוֹף, הִצְלִיחוּ לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַמַּיִם הַחוּצָה, נִגְּבוּ

אֶת הָרִצְפָּה, וְהַיְלָדִים שִׂחֲקוּ לָהֶם בְּנַחַת בַּבַּיִת הָרָחוּץ

וְהַנָּעִים, יוֹתֵר מִבְּכָל הַיָּמִים.

רַק יֶלֶד אֶחָד מִכָּל הַגַּן לֹא רָאָה אֶת הַשִּׁטָפוֹן – זֶה אַמְנוֹן… סָמוּךְ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, חָזַר הַבַּיְתָה. כֻּלָּם

סָבְבוּ אוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ: – אַמְנוֹן, אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַזְּמַן?

אַתָּה יוֹדֵעַ בִּכְלָל, שֶׁהָיָה לָנוּ שִׁטָּפוֹן בַּבַּיִת? הִפְסַדְתָּ!

וְעִדּוֹ הַשּׁוֹבָב אֲפִלּוּ אָמַר:

– הָיָה יֹפִי! כֵּיף!

וְאַמְנוֹן, כֻּלּוֹ נָפוּחַ כְּתַפּוּחַ מִמַּצָּבְרוּחַ,

מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הִסְתַּכֵּל בְּעַקְשָׁנוּת רַק עַל הָרִצְפָּה וְלֹא

דִּבֵּר אַף מִלָּה.

אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ, מִי אָמַר הָרִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אַמְנוֹן עָשָׂה אֶת הַשִּׁטָּפוֹן. מֵאָה אָחוּז!

וּפִתְאֹם הִתְחִילוּ כָּל הַיְלָדִים לַעֲשׂוֹת עָלָיו

מִלְחָמָה. הֵם הִצְטוֹפְפוּ, כֻּלָּם בְּיַחַד, מִסְּבִיבוֹ, וְצָעֲקוּ

עָלָיו בְּמַקְהֵלָה, פַּעַם אַחַר פַּעַם:

– אַמְנוֹן הַשָּׁמֵן,

               בַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן,

                                 אֵיךְ קוֹרְאִים לַבֵּן?

–                                                אַמְנוֹן הַשָּׁמֵן!

וּכְשֶׁנִמְאַס לָהֶם הַדִּקְלוּם הַזֶּה הִתְחִילוּ בְּאַחֵר:

לְאַמְנוֹן יֵשׁ קָרַחַת

                    קָרַחַת מְשֻׁבַּחַת

                                    אֵיפֹה הַקָּרַחַת?

                                                   לְאַמְנוֹן שָׁם בַּתַּחַת

וּכְשֶׁנִּגְמְרוּ לָהֶם כָּל הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה,

צָעֲקוּ לְאַמְנוֹן דְּבָרִים כָּל כָּךְ לֹא יָפִים, שֶׁאֲנַחְנוּ

מִתְבַּיְּשִׁים לְסַפֵּר לָכֶם.

וְאַמְנוֹן? לֹא בָּרַח.

הוּא עָמַד לְבַדּוֹ, לְבַדּוֹ, שׁוֹתֵק. עֵינָיו

תְּקוּעוֹת בָּרִצְפָּה כְּמַסְמְרִים וּלְחָיָיו נְפוּחוֹת כְּבַלּוֹן.

וּמַעְגַּל הַיְלָדִים הָלַךְ וְסָגַר עַל אַמְנוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר

וּצְרִיחוֹתֵיהֶם הֶחֱרִישוּ אָזְנַיִם. הַמְטַפְּלוֹת לֹא הִצְלִיחוּ

בְּשׁוּם אֹפֶן לְקָרֵר אֶת הַמִּלְחָמָה. אֲבָל כְּׁשֶׁהַיְלָדִים

כִּמְעַט כִּמְעַט כְּבָר נָגְעוּ בְּאַמְנוֹן, נָתְנָה זִיוָה שְׁאָגָה

אַחַת, אֲיֻמָּה:

– דַּי!

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים קָרוּ מַמָּשׁ בּאוֹתוֹ רֶגַע:

– אַמְנוֹן פָּרַץ בִּבְכִי, בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ עַל הָרִצְפָּה וְרָקַע בָּרַגְלַיִם.

– בַּחוּץ נִשְׁמְעָה קְרִיאָה מְבֹהֶלֶת שֶׁל יֶלֶד – יְלָדִים! אִישׁ לָבָן בָּא!

– כֻּלָּם, מִלְּבַד אַמְנוֹן, רָצוּ הַחוּצָה.

בֶּחָצֵר עָמַד סוּס לָבָן. עַל גַּבּוֹ הָיָה רָכוּב

אִישׁ זָר, לָבוּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים, נָעוּל נַעֲלַיִם לְבָנוֹת. עַל

רֹאשׁוֹ הָיָה כּוֹבַע רָחָב וְלָבָן. פָּנָיו לְבָנִים וְעֵינָיו כְּמוֹ

חֹרִים רֵיקִים. לָאִישׁ הָיְתָה מַצְלֵמָה שְׁחוֹרָה בְּיָדָיו.

כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים הִתְפָּרְצוּ מֵהַדֶּלֶת לַמִּשְׁטָח, וְהִבִּיטוּ

בָּאִישׁ הַזָּר נִדְהָמִים, הִשְמִיעַ הָאִישׁ “קְלִיק” בַּמַּצְלֵמָה,

פָּרַץ בִּצְחוֹק חוֹרֵק, סוֹבֵב בִּמְהִירוּת אֶת סוּסוֹ

וְהִסְתַּלֵק.

הַמִּלְחָמוֹת בַּגַּן נִפְסְקוּ לִזְמַן רָב. בְּכָל

פַּעַם, שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט פָּרְצָה מִלְחָמָה, הָיָה מִישֶׁהוּ

מַזְכִּיר וְאוֹמֵר:

– יְלָדִים, אִם נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, יָבוֹא הָאִישׁ

הַלָּבָן! וְאָז הָיָה כָּל הַחֵשֶׁק לְמִלְחָמָה מִתְנַדֵּף

וְחוֹלֵף.

וְהַשֵּׁדוֹן, זֶה שֶׁדָּחַף אֶת אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת שִׁטָּפוֹן, מַה קָּרָה לוֹ?

אוּלַי הָלַךְ לְחַפֵּשׂ לוֹ יֶלֶד אַחֵר?

וּמִי הָיָה הָאִישׁ הַלָּבָן אוּלַי הָיָה הוּא הַשֵּׁדוֹן שֶׁדָּחַף אֶת אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת שִׁטָּפוןֹ?

מִיצִי הָיְתָה הֲכִי וְתִיקָה בַּגַּן! יוֹתֵר מִכָּל

הַיְּלָדִים, יוֹתֵר מֵעָפְרָה אֲפִלּוּ! כֻּלָּם זוֹכְרִים אֶת מִיצִי

מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּאוּ לַגַּן. וְהִיא הָיְתָה פָּשׁוּט מַלְכַּת

הַגַּן, כְּמוֹ אֵיזוֹ דּוֹדָה גַּאַוְתָנִית וּמִתְנַפַּחַת, שֶׁהַכֹּל

מֻתָּר לָהּ.

כַּמָּה גּוּרִים הִמְלִיטָה? מִילְיוֹן! הַיְלָדִים

אוֹמְרִים, שֶׁכָּל הַחֲתוּלִים בַּמֶּשֶק הֵם בָּנֶיהָ, נְכָדֶיהָ

וְנִינֶיהָ. לְכָל הַמְלָטָה הֵכִינָה לָהּ מְקוֹם סְתָרִים חָדָשׁ מִחוּץ

לַגַּן, שֶׁהַיְלָדִים לֹא הִצְלִיחוּ לְגַלּוֹתוֹ אַף פַּעַם.

יוֹם אֶחָד, לֹא מָצְאָה לָהּ מָקוֹם אַחֵר לְהַמְלִיט, אֶלָּא בֵּין שְׂמִיכוֹת הַצֶּמֶר שֶׁל הַיְלָדִים!

אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבַּסְתָו כָּל שְׂמִיכוֹת הַצֶּמֶר

מוּנָחוֹת מְקֻפָּלוֹת יָפֶה עַל כִּסֵּא בַּפִּנָּה נָכוֹן? וּבְכֵן, הִיא

הֵכִינָה לָהּ גֻּמָּה כָּזֹאת בֵּין הַשְּׂמִיכוֹת וְהִמְלִיטָה

בְּתוֹכָהּ.

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁבָּאָה בֶּלָה לַבַּיִת, נִדְהֲמָה

לְמַרְאֵה הַתְּמוּנָה: הַמַּלְכָּה מִיצִי רוֹבֶצֶת לָהּ בֵּין

הַשְּׂמִיכוֹת הַמְפֹרָקוֹת קְצָת, וְקוֹל יִלְלַת

תִּינוֹקוֹת־חֲתַלְתּוּלִים נִשְׁמָע מִתַּחַת לְבִטְנָהּ. נִתְמַלְאָה

בֶּלָה כַּעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה לַיְלָדִים:

– מַה זֶּה אִתְּכֶם? אֵיךְ הִרְשֵׁיתֶם לָהּ אֶת זֹאת?

וְהַיְלָדִים אָמְרוּ:

– מַה יֵּשׁ? מַה זֶּה כָּל כָּךְ נוֹרָא?

– וְמִי זֶה יָכוֹל לְגָרֵשׁ אֶת מִיצִי בִּכְלָל?

אַלּוֹן מָצַץ אֶת הָאֶצְבַּע וְאָמַר:

– זֶה רָנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָהּ בִּגְלַל שֶׁהוּא הֲכִי מְטַפֵּל שֶׁל מִיצִי!

אֲבָל רָנִי לֹא רָצָה. וּשְׁאָר הַיְלָדִים?

הֵם אָהֲבוּ אֶת מִיצִי, וּמְעַט מְעַט גַּם פָּחֲדוּ

מִמֶּנָהּ בְּלִבָּם. מֶה עָשְׂתָה בֶּלָה? לָקְחָה אֶת הַכִּסֵּא עִם כָּל

הַשְּׂמִיכוֹת, בְּיַחַד עִם מִיצִי וַחֲתַלְתּוּלֶיהָ וְגָרְרָה אוֹתָם

הַחוּצָה אֶל הַדֶּשֶׁא.

– אוֹי וַאֲבוֹי! – כָּל הַשְּׂמִיכוֹת נָפְלוּ אַרְצָה

וּמִיצִי קָפְצָה וְנָשְׂאָה אֶת כָּל הַגּוּרִים שֶׁלָהּ גּוּר אַחַר

גּוּר, בִּשִׁנַּיִם אֶל אֵיזוֹ פִּנָּה חֲבוּיָה בְּשִׂיחַ, עַל יַד

הַגִּ’יפּ הַכָּחֹל שֶׁבֶּחָצֵר כְּשֶׁהִיא נוֹהֶמֶת בְּזַעַף.

רַק נִדְמֶה לָכֶם שֶׁזֶּה הַסּוֹף.

בְּכָל בֹּקֶר הָיְתָה מִיצִי רוֹבֶצֶת שׁוּב עַל גּוּרֶיהָ בְּתוֹךְ מִגְדַּל

הַשְּׂמִיכוֹת! בֶּלָה הָיְתָה קְצָת כּוֹעֶסֶת קְצָת צוֹחֶקֶת,

וְסוֹחֶבֶת מֵחָדָשׁ אֶת הַכִּסֵּא הַחוּצָה וּמַפִּילָה אֶת כֻּלָּם

בְּיַחַד, עַל הַדֶּשֶׁא.

כָּךְ זֶה נִמְשַׁךְ עַד שֶׁבָּאוּ הַיָּמִים הַקָּרִים

וְהַהוֹרִים כְּבָר כִּסּוּ אֶת הַיְלָדִים גַּם בִּשְׂמִיכוֹת הַצֶּמֶר

וּמִיצִי סִלְּקָה אֶת גּוּרֶיהָ לַמִּקְלָט.

רְאִיתֶם מִימֵיכֶם עַקְשָׁנִית שֶׁכָּזֹאת?

מַה זֶּה יוֹם הָפוּךְ, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים?

פָּשׁוּט מְאֹד: הַכֹּל הַכֹּל הָפוּךִ! הַיְלָדִים – מְטַפְּלוֹת וְגַנָּנוֹת, וְהֵן – יְלָדִים וִילָדוֹת.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ,

הֶחְלִיטוּ כֻּלָּם שֶׁהַיּוֹם יִהְיֶה יוֹם הָפוּךְ. הֶחְלִיטוּ

וְקִיְּמוּ כָּךְ: הַמְטַפְּלוֹת בָּאוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וְשָׁכְבוּ

לִישֹׁן בַּמִּטּוֹת שֶׁל יְלָדִים שֶׁנָּסְעוּ לַדּוֹדִים שֶׁלָּהֶם.

וְאָז – הֵעִירוּ הַיְלָדִים אֶת הַמְטַפְּלוֹת וְעָזְרוּ לָהֶן

לְהִתְלַבֵּשׁ; הֵבִיאוּ אֶת הָאֹכֶל, עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת,

הֶאֱכִילוּ אֶת שִׁפְרָה וְאֶת וַנְדָה וְאֶת צִלָּה אֹכֶל טוֹב

וְהִשְׁגִיחוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא תַּשְׁאֵרְנָה שׁוּם דָּבָר בַּצַּלַּחַת –

כִּי “מַה שֶׁלּוֹקְחִים צָרִיך לִגְמֹר”. הַיְלָדִים גַּם הִשְׁגִּיחוּ

עֲלֵיהֶן שֶׁתִּרְחַצְנָה יָפֶה אֶת הַפֶּה וְאֶת הַיָּדַיִם; יְלָדִים

אֲחָדִים רָחֲצוּ כֵּלִים, אֲחֵרִים סִדְּרוּ אֶת הַמִּטּוֹת, שָׁטְפוּ אֶת

הָרְצָפוֹת, הֵבִיאוּ אֲרוּחַת עֶשֶׂר

וְחִלְּקוּ לְכֻלָּם מִיץ קַר וְטָעִים.

וּמָה עוֹד עָשׂוּ צִלָּה, שִׁפְרָה וְגַם וַנְדָה?

מַזְתוֹ’מֶרֶת? הִתְנַדְנְדוּ בַּנַּדְנֵדָה, יָרוּ

בַּתּוֹתָח, טָסוּ בִּשְׁנֵי הָאֲוִירוֹנִים, וְגַם עָבְדוּ מְעַט

בַּגִּנָּה. לֹא הַרְבֵּה, כִּי הִתְעַצְּלוּ. שִׁפְרָה אֲפִלּוּ

נֶעְלְמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּעְלְמוּ פַּעַם עוֹדִיק וּשְׁמוּאלִ’יק,

בַּסִּפּוּר וּבַשִּׁיר עַל פַ’לַּאפִיק.

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם

הַיְלָדוֹת־הַמְטַפְּלוֹת קָרְאוּ לַמְטַפְּלוֹת־הַיְלָדוֹת

לְהִתְקַלֵּחַ.

נַחֲשׁוּ מַה קָּרָה עַכְשָׁו? נִרְאֶה אִם תַּצְלִיחוּ!

נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן! הַמְטַפְּלוֹת־הַיְלָדוֹת

הִתְפַּנְּקוּ לָהֶן, וְאָמְרוּ, שֶׁהֵן רוֹצוֹת לְהִתְקַלֵּחַ – רַק

הַיּוֹם וְדַי – בָּעֶרֶב, אֵצֶל הַהוֹרִים, בַּחֶדֶר. מַה לַּעֲשׂוֹת?

צָרִיךְ לְוַתֵּר. וְהַיְלָדוֹת־הַמְטַפְּלוֹת וִתְּרוּ בֶּאֱמֶת…

אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שָׂרָה’לֶה אָסְפָה אֶת

הַמְטַפְּלוֹת־הַיְלָדוֹת וְסִפְּרָה לָהֶן יֹפִי שֶׁל סִפּוּר, נָתְנָה

לְכָל אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּי סֻכָּרִיּוֹת וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתָן לִישֹׁן אֶת

שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם. הֵן יָשְׁנוּ נֶהְדָּר. בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, בִּכְלָל

לֹא פִּטְפְּטוּ וְלֹא בִּקְּשׁוּ בְּכָל רֶגַע מַשֶּׁהוּ אַחֵר. מַמָּשׁ

יְלָדוֹת חֲמוּדוּת!

אַחֲרֵי הַשֵּׁנָה הַמְטַפְּלוֹת־הַיְלָדוֹת אָמְרוּ

שֶׁדַּי: כְּבָר נִמְאַס לָהֶן לִהְיוֹת מְבֻגָּרוֹת, וְהֵן כְּבָר רוֹצוֹת

לַחֲזֹר וּלִהְיוֹת קְטַנּוֹת. לְתָמִיד, לֹא רַק לְיוֹם אֶחָד.

כָּכָה זֶה הָיָה בַּיּוֹם הֶהָפוּךְ.

פַּעַם הָיָה בְּגַן שִׁפְרָה כְּלַבְלָב קָטָן. שְׁמוֹ

הָיָה פַ’לַּאפֶ’ל, אֲבָל קָרְאוּ לוֹ פַ’לַּאפִ’יק. זֶהוּ שֵׁם חִבָּה

כָּזֶה, מַצְחִיק. לַגַּן הִגִּיעַ קְטַנְטַן, פִּיצֶ’לֶה, יוֹנֵק.

מְתֻלְתָּל. עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת. קוֹלוֹ צָרוּד. תָּמִיד כִּשְׁכֵּשׁ

בַּזָּנָב וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל אָהַב לִשְׁתּוֹת חָלָב. פַּעַם אַחַת,

כְּשֶׁהַיְלָדִים הִתְקַלְּחוּ, נִכְנְסָה הֲדַס בּוֹכִיָּה וְאַחֲרֶיהָ

שָׁאוּלִי, גַּם הוּא בּוֹכֶה.

– שִׁפְרָה – הֵם אָמְרוּ – פַ’לַּאפִ’יק מֵת. מֵת לְגַמְרֵי.

כֻּלָּם רָצוּ הַחוּצָה. אֲחָדִים אֲפִלּוּ עֵירֻמִּים.

רָצוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק הַטּוֹב. הוּא שָׁכַב

בְּפִשּׁוּט רַגְלַיִם וְהָיָה פָּשׁוּט מֵת.

– מַה קָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק? – שָׁאֲלָה שִׁפְרָה – הֲלֹא

רַק עַכְשָׁו הִסְתּוֹבֵב לִי בֵּין הָרַגְלַיִם, בָּרִיא וְשָׁלֵם? מַה

קָּרָה לוֹ, יְלָדִים, הַגִּידוּ כְּבָר?!

מַה קָּרָה לוֹ, שִׁפְרָה? – קָרְאוּ הַיְלָדִים. – שִׁפְרָה, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מַה קָּרָה לוֹ! אֵיךְ הוּא מֵת?

לֹא כָּל הַיְלָדִים עָמְדוּ שָׁם, עַל יַד פַ’לַּאפִ’יק.

שְׁנַיִם הָיוּ חֲסֵרִים: שְׁמוּאלִ’יק וְעוֹדִ’יק. – חַפְּשׂוּ, יְלָדִים,

חַפְּשׂוּ אֶת שְׁמוּאלִ’יק וְעוֹדִ’יק, אוּלַי הֵם יוֹדְעִים – אָמְרָה

שִׁפְרָה.

קַל לְהַגִּיד: – חַפְּשׂוּ!

חִפְּשׂוּ, חִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ! הַשֵׁדְים אוֹתָם

לָקְחוּ! לְבַסּוֹף נִמְצְאוּ הַשְּׁנַיִם, וְכִמְעַט שֶׁקִּבְּלוּ

בַּשִּׁנַּיִם… כֵּן, אִלּוּ הָיָה פַ’לַּאפ’ִיק מֵת מַמָּשׁ… אֲבָל

מַה סִּפְּרוּ הַשְּׁנַיִם?

שֶׁהֵם שִׂחֲקוּ לָהֶם עִם פַלַּ’אפִ’יק וְהֶחְלִיטוּ

לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ קַנְקַן פְּלַאסְטִיק כָּזֶה עָגֹל,

שֶׁפִּיָּתוֹ קְטַנָּה… לְהַכְנִיס, מֵילָא, לֹא כָּל כָּךְ קָשֶׁה.

אֲבָל לְהוֹצִיא? הוֹ, הוֹ, זֶה כְּבָר דָּבָר אַחֵר! פַ’לַּאפִ’יק יִלֵּל

בְּתוֹךְ הַקַּנְקַן, יִלֵּל וְיִלֵּל, עַד שֶׁהִפְסִיק. שְׁמוּאלִ’יק

הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הַחוּצָה. גַּם עוֹדֵד מָשַׁךְ. פַּעַם זֶה

וּפַעַם זֶה, וּפַ’לַּאפ’יק – בִּכְלָל לֹא יוֹצֵא. לְבַסּוֹף כְּבָר

יָצָא… מֵת.

כָּכָה הִם חָשְׁבוּ. וְהִסְתַּלְּקוּ, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָם… שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עַל הָרֹאשׁ…

שִׁפְרָה, שֶׁרָאֲתָה שֶׁכָּל הַיְלָדִים נִכְנָסִים

לַבַּיִת וּמִתְאַסְּפִים בְּחֶדֶר אֶחָד, לֹא הָלְכָה אַחֲרֵיהֶם. הִיא

נָתְנָה לָהֶם לִהְיוֹת לְבַדָּם, לְבַדָּם.

כֻּלָּם הָיוּ עֲצוּבִים, הָיוּ אֲפִלּוּ יְלָדוֹת

שֶׁבָּכוּ בִּדְמָעוֹת. שִׁפְרָה הֵצִיצָה בָּאֶשְׁנָב וְרָאֲתָה: הֵם

יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל עַל הָרִצְפָּה וְעָשׂוּ אַזְכָּרָה לְפַ’לַּאפִ’יק.

כָּל יַלְדָּה וְכָל יֶלֶד סִפְּרוּ מַשֶּׁהוּ עַל פַ’לַּאפִ’יק.

וּכְשֶׁנִּגְמְרוּ לָהֶם כָּל הַסִּפּוּרִים יָצְאוּ לִקְבֹּר אֶת

פַ’לַּאפִ’יק.

וְהִנֵּה הַפְתָּעָה! הַכְּלַבְלָב בֵּינָתַיִם פָּקַח אֶת

הָעֵינַיִם, קָם עַל הָרַגְלַיִם, קָפַץ לוֹ קְפִיצָתַיִם וְגָמַע לוֹ

קְצָת מַיִם. מַזָּל טוֹב!

– פַ’לַּאפִ’יק לֹא מֵת! פַ’לַּאפִ’יק חַי בֶּאֱמֶת!

בְּגַן שִׁפְרָה יוֹדְעִים לָשִׁיר עַל כָּל דָּבָר. גַּם

עַל פַ’לַּאפִ’יק הַשְּׁמֶנְדְרִיק. וְהַכֹּל הוֹדוֹת לְאוֹתוֹ יוּסוּף

הַחַרְזָן! כְּבָר שָׁמַעְנוּ פַּעַם פִּזְמוֹן שֶׁלּוֹ עַל הַדְּבוֹרִים,

זוֹכְרִים?

אֵיזוֹ מַנְגִּינָה? – מָה, – אַתֶּם שׁוֹאֲלִים בִּרְצִינוּת?

פָּשׁוּט מְאֹד:

מַנְגִּינַת הַפַ’לַּאפֶ’ל! אַתֶּם מַכִּירִים? אִם לֹא,

תִּשְׁאֲלוּ אֶת הַהוֹרִים, אוֹ אֶת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים

שֶׁלָּכֶם.

בַּקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ, בְּכָל גַּן וָגַּן                 כֻּלָּם כֹּה נִבְהֲלוּ,

יֶשְׁנוֹ תָּמִיד גּוּר אֶחָד קָטָן                 בָּכוּ וְיִלְּלוּ,

וְכָךְ כָּעֵת, גַּם בְּגַן הֵ'                    הוּא אָז הַרְבֵּה גָּסַס

יֵשׁ לָנוּ גּוּר קָטָן וְיָפֶה                    לִבַסּוֹף, גַּם לוֹ נִמְאַס

                                      וְהִתְחִיל לִחְיוֹת

כִּי לָנוּ יֵשׁ פַ’לַּאפֶ’ל.                    וּמִיָּד בִּקֵּשׁ עוֹד:

פַ’לַּאפֶ’ל                             – צַלַּחַת עִם הַרְבֵּה

פַ’לַּאפֶ’ל                             הַרְבֵּה, הַרְבֵּה חָלָב.

יֵשׁ לוֹ אַף חָמוּד                                                           חוֹזֵר

וְקוֹל כָּזֶה צָרוּד,                          בַּיּוֹם בֵּין הָרַגְלַיִם

עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת,                          מִתְלַבֵּט

שִׁנַּיִם קְטַנְטַנּוֹת,                          וּבַלֵּילוֹת מַפְרִיעַ כָּל הָעֵת.

בִּזְנָבוֹ מְכַשְׁכֵּשׁ,                          לְהַשְׁקִיט אוֹתוֹ מָצְאוּ אֵיזֶה פַּטֶנְט:

וְכָכָה מְבַקֵּשׁ:                             נָתְנוּ לוֹ כַּדּוּרֵי לוּמִינַלֶּט.

– צַלַּחַת, צַלַּחַת עִם הַרְבֵּה                                                  חוֹזֵר

הַרְבֵּה הַרְבֵּה חָלָב!                            וְהִנֵּה, הַתְּרוּפָה

                                           לַגּוּר כְּלָל לֹא עָזְרָה!

אֶת פַ’לַאפִ’יק הַכֹּל אוֹהֲבִים                    כָּעֵת הוּא מְיַלֵּל,

מְחַבְּקִים אוֹתוֹ וּזְנָבוֹ מוֹרְטִים                  בַּיּוֹם וְגַם בַּלֵּיל.

וְשִׁמְעוּ נָא מַה קָּרָה כָּעֵת:                      אָנָּא תְּנוּ עֵצָה,

חָנְקוּ אוֹתוֹ – וּמִיָּד הוּא מֵת!                   הֵיכָן אוּלַי נִמְצָא

חוֹזֵר                                        פַ’לַּאפֶ’ל פַ’לַּאפֶ’ל,

                                           הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר שָׁקֵט!

יוֹנִי הוּא יֶלֶד שְׁחַרְחַר וְנָבוֹן. וְהוּא חוֹבֵב

בַּעֲלֵי חַיִּים עַד בְּלִי דַּי: כְּלָבִים, חֲתוּלִים, אַרְנָבוֹת.

יוֹנִי אוֹהֵב אֲפִלּוּ צְפַרְדְּעֵ’יקוֹת. יֵשׁ לוֹ גַּם שׁוֹבָךְ

נֶהְדָּר שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ בָּנָה לוֹ לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ וְהִרְשָׁה לוֹ

אֲפִלּוּ לִצְבֹּעַ אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדָיו, בְּיָרֹק, כָּחֹל

וְאָדֹם.

רַקַּ תַּרְנְגוֹלִים שׂוֹנֵא יוֹנִי, שִׂנְאַת נֶפֶשׁ.

כָּל תַּרְנְגוֹל פָּשׁוּט מְאֹד מַרְגִּיז אוֹתוֹ. כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה

תַּרְנְגוֹל, מִיָּד מַתְחִיל לְגָרֵד לוֹ בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם; הוּא

בְּעַצְמוֹ לֹא מַרְגִּישׁ אֵיךְ זֶה מַתְחִיל, וּכְבָר מִתְעוֹפְפוֹת

מִיָּדָיו הָאֲבָנִים, יָשָׁר אֶל הַתַּרְנְגוֹל.

מַעֲשֶׂה שָׂטָן! בְּכָל פִּנָּה אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לוּלִים

קְטַנִּים עִם תַּרְנְגוֹלוֹת וְתַרְנְגוֹלִים. וְלֹא סְתָם לְבָנִים,

אֶלָּא דַּוְקָא צִבְעוֹנִיִּים. לְכָל גַּן, לְכָל כִּתָּה, וְאוּלַי

כְּבָר אֲפִלּוּ לְאֵיזֶה פָּעוֹטוֹן – יֵשׁ לוּלוֹן! לְכָל מָקוֹם

שֶׁיּוֹנִי פּוֹנֶה אֵלָיו, מִיָּד הוּא נִתְקָל בְּמִי? –

בְּתַרְנְגוֹל!

אֲבָל כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים בְּיַחַד הֵם לֹא־כְלוּם,

לְעֻמַּת צֶ’רְצִ’יל הַתַּרְנְגוֹל הָעֲנָק שֶׁל כִּתַּת “דֶּקֶל”. זֶהוּ,

פָּשׁוּט מְאֹד, אוֹיְבוֹ הָאִישִׁי שֶׁל יוֹנִי. כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל

צֶ’רְצִ’יל מְסַמֵּר הַתַּרְנְגוֹל, אֶת כָּל נוֹצוֹתָיו הָאֲדֻמּוֹת,

זוֹקֵף כַּרְבֹּלֶת מְנַפֵּחַ חָזֶה וּפוֹצֵחַ בִּצְרִיחוֹת

אֵימִים.

בְּקִצּוּר, כָּל מַה שֶּׁסִפַּרְנוּ כְּבָר שַׁיָּךְ

לֶעָבָר. אֲבָל עַכְשָׁו תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁקָּרָה לֹא מִזְּמַן:

מַעֲשֶׂה נוֹרָא.

בְּפוּרִים, הַשָּׁנָה, הִתִחַפֵּשׂ יוֹנִי לְ –

– נִחַשְׁתֶּם?

– נָכוֹן, לְצֶ’רְצִ’יל!

– לָמָּה?

– זֶה הַסּוֹד שֶׁלּוֹ…

נוֹצוֹת הָיוּ לוֹ – אֲדֻמּוֹת כַּדָּם. כַּרְבֹּלֶת – אֵשׁ לֶהָבָה.

מוּטוֹת כְּנָפָיו – תָּאֲרוּ לָכֶם כְּבָר, אוּלַי אֵיזֶה מֶטֶר, אוֹ מֶטֶר וָחֵצִי.

כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת תַּהֲלוּכת הַמַּסֵּכוֹת עָבַר דַּוְקָא עַל יַד… שׁוּב נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן: עַל יַד צֶ’רְצִ’יל.

– לָמָּה?

– זֶה הַסּוֹד שֶׁלּוֹ…

מַה שֶּׁהִתִרַחֵשׁ בֵּין הַשְׁנַיִם לֹא רָאָה אַף יֶלֶד,

וְטוֹב שֶׁכָּךְ. רַק גִּדְעוֹן הָרוֹעֶה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְשָׁם

בְּמִקְרֶה, רַק הוּא רָאָה הַכֹּל וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר רַק לַבֵּן

שֶׁלּוֹ וְהוּא סִפֵּר אַךְ וְרַק לֶחָבֵר שֶׁלּוֹ, וְהֶחָבֵר סִפֵּר רַק

רַק – – עַד שֶׁכָּל הַמֶּשֶׁק יָדַע הַכֹּל:

צֶ’רְצִ’יל הַתַּרְנְגוֹל קָפַץ וְעָבַר אֶת הַגָּדֵר,

זִנֵּק כַּנֵּץ עַל צֶ’רְצִ’יל־יוֹנִי וּבַמַּקּוֹר, בַּצִּפָּרְנַיִם

וּבַכְּנָפַיִם חָבַט, מָרַט, שָׂרַט, צָוַח, צָרַח, כִּרְכֵּר, פִּרְפֵּר.

אִלְמָלֵא גִּדְעוֹן, שֶׁהִצִּיל אֶת יוֹנִי מִזַּעֲמוֹ, הָיָה לְחַג

פּוּרִים הַשָּׁנָה סוֹף שָׁחוֹר… בְּמַקֵּל רוֹעִים שֶׁבְּיָדוֹ הִכָּה

גִּדְעוֹן הָרוֹעֶה אַחַת וּשְׁתַּיִם, בַּתַּרְנְגוֹל הַמְשֻׁלְהָב,

וְשָׂם קֵץ לַקְּטָטָה הַנּוֹרָאָה.

אַתֶּם שׁוֹאֲלְים מֶה עָשָׂה יוֹנִי? הוּא הָלַךְ לַחֲדַר

הוֹרָיו, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ, כְּמוֹ הָמָן הָרָשָׁע שֶׁל פּוּרִים

וּבָכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים. גִּדְעוֹן רָאָה.

מַעֲשֵׂה נִסִּים: מִפּוּרִים – יוֹנִי אֲפִלּוּ לֹא מִסְתַּכֵּל עַל תַּרְנְגוֹל. עַל שׁוּם תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּעוֹלָם.

אַתֶּם עוֹד זוֹכְרִים את הַגּוּר, “זָרִיז”, מִגַּן א',

אָחִיהָ הַתְּאוֹם שֶׁל לַאסִי, שֶׁהָיָה יָשֵׁן בָּעֶמְדָּה, שֶׁעַל יַד

מִגְדַּל הַמַּיִם מִפְּנֵי שֶׁנָּבַח וְהִפְחִיד אֶת שׁוֹמְרוֹת

הַלַּיְלָה? זֶהוּ בְּדִיּוּק!

כִּמְעַט שֶׁשָּׁכַחְנוּ אוֹתוֹ שָׁם בָּעֶמְדָּה, כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק.

טוֹב שֶׁנִּזְכַּרְנוּ בּוֹ. עַכְשָׁו נְסַפֵּר עָלָיו.

זָרִיז זֶה הָיָה לְבַנְבַּן וּכְתָמִים לוֹ זְהֻבִּים, אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת

וּתְלוּיוֹת מַמָּשׁ כְּאָזְנֶיהָ שֶׁל לַאסִי, הַתְּאוֹמָה שֶׁלּוֹ.

עֵינָיו חַדּוֹת, וְכֻלּוֹ – לֹא גָּדוֹל וְלֹא קָטָן, אֲבָל הָעִקָּר

– זָרִיז אָהַב יְלָדִים כְּמוֹ אֲחוֹתוֹ לַאסִי. וְיַלְדֵי הַגַּן?

גַּם הֵם הֵשִיבוּ לוֹ אַהֲבָה. וּבְכָל זֹאת הָיוּ אִתּוֹ צָרוֹת

צְרוּרוֹת! זָרִיז לֹא חַי עִם הַיְלָדִים בְּתוֹךְ הַגַּן, כְּמוֹ

לַאסִי, וְלֹא הָיָה לוֹ מַזָּל בִּכְלָל.

מַדּוּעַ? כִּי אִמָּא אַחַת, זֹאת אִמָּא שֶׁל יוֹטָל

הַקְּטַנָּה, פָּחֲדָה מְאֹד מִפְּנֵי כְּלָבִים בִּכְלָל, וּמִפְּנֵי

זָרִיז – בִּפְרָט. זָרִיז, שֶׁהָיָה כְּלַבְלָב חָכָם, יָדַע שֶׁעַל מִי

שֶׁפּוֹחֵד מִפָּנָיו – כְּדַאי לִנְבֹּחַ, וְלַעֲשׂוֹת רשֶׁם. לָכֵן,

כְּשֶׁהָיְתָה אִמָּא זוֹ מִתְקָרֶבֶת לַבַּיִת, לְהִתְרָאוֹת עִם

הַיַּלְדָּה שֶׁלָּה, יוֹטָל, הָיָה זָרִיז הָרִאשׁוֹן שֶׁהִרְגִּישׁ

בָּהּ. הוּא נָבַח עָלֶיהָ בְּזַעַם, חָשַׂף שִׁנָּיו וְהָפַךְ עוֹלָמוֹת.

נָכוֹן שֶׁלְּהִתְנַפֵּל לֹא נָהַג, כִּי פָּחַד! אֲבָל לִנִבֹּחַ אֵימִים

דַּוְקָא יָדַע, וְעוֹד אֵיךְ! עָדָה קָשְׁרָה אֶת זָרִיז בִּרְצוּעָה

לְמַטָּה, בֶּחָצֵר, עַל יַד הַקּוֹמְבַּין הַיָּשָׁן. שָׁם הָיָה בִּיתָן

קָטָן, שֶׁפַּעַם פַּעַם שִׁמֵּשׁ דִּיר לִגְדִי לָבָן. כְּשֶׁגָּדַל

הַגְּדִי וְנַעֲשָׂה תַּיִשׁ, הֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ לַדִּיר הַגָּדוֹל. מֵאָז

עָמַד הַבִּיתָנְ’צִ’יק רֵיק. עַכְשָׁו הָפַךְ לִמְלוּנָה נֶהְדֶּרֶת

לְזָרִיז.

הַיְלָדִים מָתְחוּ מִסָּבִיב לְבֵיתוֹ רֶשֶׁת בַּרְזֶל, לְגָדֵר, וְכָךְ הָיְתָה לוֹ גַּם חָצֵר.

בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ פּוֹתְחִים לְזָרִיז אֶת

הַפִּשְׁפָּשׁ וְהוּא הָיָה מְקַפֵּץ וּמְשַׂחֵק לוֹ בֵּין הַיְלָדִים

בְּצָהֳלָה.

אִמָּא שֶׁל יוֹטָל הָיְתָה בָּאָה לִרְאוֹת אֶת

יַלְדָּתָהּ בְּכָל יוֹם, לִפְנֵי שֶׁאָכְלָה אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

אוֹתָהּ שָׁעָה, הָיוּ הַיְלָדִים, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי שֵׁנָה לְבָנִים,

מִתְחַמְּמִים בְּשֶׁמֶשׁ הַחֹרֶף הַטּוֹבָה, מְטַפְּסִים בַּסֻּלָּם,

עוֹלִים בַּקּוֹמְבַּין, אוֹ מִתְרוֹצְצִים בְּמִשְׂחַק הַ“תּוֹפֶסֶת”.

לְפֶתַע, הָיָה זָרִיז פּוֹצֵחַ בִּנְבְיחַת חָרוֹן. מִיָּד קָמָה מְהוּמָה

וּמְבוּכָה, בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה. כֻּלָּם הָיוּ מַתְחִילִים לִצְעֹק

יַחַד עִמּוֹ:

– עָדָה! אִמָּא שֶׁל יוֹטָל בָּאָה!

וְאָז הָיוּ כֻּלָּם רָצִים, כִּנְשׁוּכֵי נָחָשׁ,

לִתְפֹּס מַהֵר אֶת זָרִיז הַמִּסְכֵּן וּלְהַחֲזִיק בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא

יִנְבַּח עַל אִמָּא זוֹ. אֲבָל הוּא, מַעֲשֵׂה שָׂטָן, הָיָה נִמְלָט

מִידֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. לְאָן? – אֶל מוּל פְּנֵי הָאֵם הַנִּרְדֶּפֶת

שֶׁהָיְתָה נִתְקַעַת בַּמָּקוֹם, חִוֶּרֶת כַּסִּיד. סוֹף־סוֹף, הָיְתָה

עָדָה מַצְלִיחָה לְהַחֲזִיק בְּנַבְחָן הַזַּעֲמָן וְלִקְשֹׁר אוֹתוֹ

בַּמְּלוּנָה. יוֹטָל הָיְתָה תָּמִיד בּוֹכָה וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאִמָּא

שֶׁלָּהּ הָלְכָה, הָיְתָה מוֹצֶצֶת אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת בְּבַת אַחַת,

וּבָּאֲגוּדָל הָיְתָה מְגָרֶדֶת אֶת הָאַף שֶׁלָּהּ. לְבַסּוֹף, בָּאָה

פַּעַם אִמָּא שֶׁל יוֹטָל אֶל עָדָה, וְדָרְשָׁה מִמֶּנָּה בְּתֹקֶף,

לְסַלֵּק אֶת זָרִיז מֵהַגַּן, וְדַי. נִמְאַס לָהּ – אָמְרָה.

עָדָה הִסְבִּירָה לָהּ, שֶׁזָּרִיז הוּא בֶּאֱמֶת כֶּלֶב

כָּל כָּךְ טוֹב וְנָבוֹן וְאֵינוֹ גּוֹרֵם רָעָה לְאִישׁ, וְהוּא סְתָם

נוֹבֵחַ וְעוֹשֶׂה רַעַשׁ, הוּא לֹא נוֹשֵׁךְ וַאֲפִלּוּ לֹא שׂוֹרֵט.

אֲבָל אִמָּא שֶׁל יוֹטָל לֹא הִסְכִּימָה שֶׁהַכֶּלֶב יִשָּׁאֵר בַּגַּן.

הִיא אָמְרָה כָּךְ:

– אוֹ יוֹטָל, אוֹ זָרִיז בַּגַּן.

לְבַסּוֹף הִמְצִיא עֲמוֹסִי פַּטֶּנְט: הוּא יִהְיֶה

אַחֲרַאי עַל זָרִיז, כָּל הַזְּמַן יִסְתַּכֵּל עַל הַדֶּרֶךְ,

שֶׁמִּשָּׁם רְגִילָה אִמָּא שֶׁל יוֹטָל לְהוֹפִיעַ. וּבְדִיּוּק בָּרֶגַע

שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ, יָרוּץ בְּשֶׁקֶט, אֶל זָרִיז וְיִקְשֹׁר אוֹתוֹ.

כְּשֶׁתֵּלֵךְ, יְשַׁחְרֵר אֹותוֹ. כֻּלָּם קִבְּלוּ אֶת הַפַּטֶּנְט שֶׁל

עֲמוֹסִי בְּשִׂמְחָה, מִלְּבַד זָרִיז כַּמּוּבָן… גַּם בָּעֲרָבִים

הָיָה זָרִיז קָשׁוּר תָּמִיד. דַּוְקָא הוּא, שֶׁתָּמִיד אָהַב לָרוּץ

וְלִקְפֹּץ – שַׁלְשֶׁלֶת לְצַוָּארוֹ!

פַּעַם בִּקְרָה אוֹתוֹ עָדָה בַּלַּיְלָה. הָיָה זֶה לֵיל

סַגְרִיר, רוּחוֹת, בְּרָקִים, רְעָמִים וְגֶשֶׁם עַז. עָדָה כִּמְעַט

בָּכְתָה. הִיא חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ: – אוּלַי רַק פַּעַם אַחַת,

בַּלַּיְלָה הַזֶּה, יָלוּן זָרִיז בַּבַּיִת? לֹא, אִי אֶפְשָׁר… מַה

יִּהְיֶה אִם יִנְבַּח עַל שׁוֹמֶרֶת הַלַּיְלָה? וּמָה אִם תָּבוֹא אִמָּא

שֶׁל יוֹטָל לְכַסּוֹת אֶת בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה בַּלַּיְלָה, מַה

יִּהְיֶה? עָדָה הָלְכָה וְזָרִיז יִלֵּל, יִלֵּל, אוּלַי יִלֵּל כָּךְ

כָּל הַלַּיְלָה?

זָרִיז בֶּאֱמֶת נֶעְלַם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד

שַׁמָּצְאוּ אוֹתוֹ בַּ… עַכְשָׁו, נַשְׁאִיר אֶת זָרִיז בִּמְקוֹמוֹ

וְנִשְׁמַע רֶגַע מַה הִיא וְאֵיפֹה הִיא מְעָרַת הַשּׁוּעָלִים.

זֶה קָרָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁהָיְתָה כִּתַּת “לֶהָבָה” עֲדַיִן בְּכִתָּה א'. שַׁבּוֹ, הַמּוֹרֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, חִנֵּךְ אוֹתָם לְסַיָּרוּת, לִידִיעַת הַטֶּבַע, לְהַכָּרַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהַצְּמָחִים, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט אִתָּם אֲרֻכּוֹת בַּגְּבָעוֹת וּבַּוָּדִיּוֹת, סָבִיב סָבִיב לַמֶּשֶׁק.

יוֹם אֶחָד, תּוֹךְ כְּדֵי שִׁטּוּטִים אֵלֶּה בַּגְּבָעוֹת, רָאָה אַחַד הַיְּלָדִים, נָתָן, אוֹ אוּלַי רְאוּבֵן, אֵהוּד, אוֹ אוּרִי מִשְׁפַּחַת שׁוּעָלִים שְׁלֵמָה בֵּין הַסְּלָעִים. בְּמֶרְחָק לֹא גָּדוֹל מֵהֶם, עָמְדוּ לָהֶם זֶה עַל יַד זֶה, חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה שַׁעֲלוּלִים אֲפַרְפָּרִים. הוּא עָשָׂה סִמָּן שֶׁל שְׁתִיקָה לְכֻלָּם וְהִצְבִּיעַ עַל הַמְּצִיאָה.

וְשַׁבּוֹ מֶה עָשָׂה? – הִצְמִיד מִיָּד אֶת כָּל הַיְּלָדִים עַל גְּחוֹנָם לָאֲדָמָה, כְּשֶׁהֵם מְתוּחִים וְקַשּׁוּבִים. וְהַשַּׁעֲלוּלִים מֶה עָשׂוּ? הֵרִימוּ רַגְלַיִם וְאֵינָם. רַק הַשּׁוּעָלָה־הָאֵם עוֹד נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת, אֲבָל עַד שֶׁזָּחַל שַׁבּוֹ לְעֶבְרָהּ, נֶעְלְמָה גַּם הִיא. עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ כֻּלָּם אֶל בֵּין הַסְּלָעִים, שֶׁשָּׁם נִרְאוּ הַשּׁוּעָלִים. כָּאן מָצְאוּ נָקִיק עָמֹק, בְּצֶלַע הַגִּבְעָה, חֶלְקוֹ גָּלוּי, חֶלְקוֹ מְכֻסֶּה. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, הֵבִיאוּ לְכָאן מַכּוֹשׁ וְטוּרִיָּה וְחָפְרוּ מְחִלָּה, בְּהֶמְשֵׁךְ לְאוֹתוֹ נָקִיק, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִין מְעָרָה זְעִירָה.

דְּבַר הִמָּצֵא “מְעָרַת הַשּׁוּעָלִים” נוֹדַע לְכָל הַיְלָדִים. נִמְצְאוּ שְׁנַיִם, יְלָדִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, שֶׁהֵבִיאוּ לְשָׁם שַׂקִּיק חִטָּה קְלוּיָה, פַּנַּס־רוּחַ שֶׁמִּלְּאוּהוּ בְּנֵפְט, קֻפְסַת גַּפְרוּרִים וּמַעְדֵּר, וְהָיוּ מְבַלִּים בָּהּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. בְּעוֹד שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת בַּחוּץ, שָׂרְרָה בִּפְנִים אַפְלוּלִית נְעִימָה וְצוֹנֶנֶת, וְהַיְלָדִים, שְׁכוּבִים עַל בִּטְנָם, זָלְלוּ מִן הַחִטָּה הַקְּלוּיָה וְהֶעֱמִיקוּ לַחְפֹּר בַּמְּעָרָה, עוֹד וְעוֹד. הֵם הֶעֱמִידוּ שָׁם שֶׁלֶט וְעָלָיו כְּתוּבָה בַּקָּשָׁה זוֹ: “יֶלֶד, אַל תַּהֲרֹס וְאַל תְּקַלְקֵל. הַדְּלֵק אֶת הַפַּנָּס בְּגַפְרוּרִים, אֱכֹל מֵהַחִטָּה, אִם מִתְחַשֵּׁק לְךָ, וְהָעִקָּר – הַמְשֵׁךְ לַחְפֹּר בַּמְּעָרָה! – וְאֶת הֶעָפָר הוֹצֵא הַחוּצָה, תּוֹדָה”. יְלָדִים רַבִּים מִלְּאוּ בַּקָּשָׁה זוֹ. וְהַמְּעָרָה הֶעֱמִיקָה כְּהֹגֶן.

לְאַחַר שָׁנָה שְׁנָתַיִם מָצְאוּ עַל יַד הַמְּעָרָה פֶּגֶר שֶׁל שׁוּעָל זָקֵן. הוּא בָּא לָמוּת בִּמְאוּרָתוֹ הַיְשָׁנָה. כֵּן, יֵשׁ חַיּוֹת שֶׁבָּאוֹת לָמוּת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם פַּעַם, פַּעַם. כְּבָר סִפַּרְנוּ שֶׁיַּלְדֵי הַגַּנִּים אָהֲבוּ מְאֹד לָלֶכֶת לְטַיֵּל לִמְעָרַת הַשּׁוּעָלִים. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁכְּבָר לֹא נִשְׁאַר שָׁם זֵכֶר לַפַּנָּס, לַמַּעְדֵּר וְלַשֶּׁלֶט.

עַכְשָׁו נַחֲזֹר אֶל זָרִיז שֶׁנֶּעְלָם.

בְּיוֹם יָפֶה שֶׁל חֹרֶף, כְּשֶׁיָּצְאוּ יַלְדֵי גַּן עָדָה, לְטַיֵּל לִמְעָרַת הַשּׁוּעָלִים, קָרָא פֶּלֶג, שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר לְמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

• עָדָה, עָדָה, הִנֵּה שׁוּעָל מֵת! נִגְּשָׁה עָדָה עִם כָּל הַיְלָדִים לִרְאוֹת אֶת הַשּׁוּעָל הַמֵּת, וְהִנֵּה מִיהוּ זֶה, אִם לֹא זָרִיז… זָרִיז שֶׁנֶּעְלַם בְּלֵיל הַסַּגְרִיר, לֵיל הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ. זָרִיז הַמֵּת. עֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת בְּמִקְצָת וְכָל כָּךְ עֲצוּבוֹת. רוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע וְשַׂעֲרוֹת שְׂפָמוֹ זָעוּ קַלּוֹת. הָיְתָה זוֹ יוֹטָל הַקְּטַנָּה שֶׁאָמְרָה:

• כְּלָבִים אֵינָם מֵתִים בַּבַּיִת. תָּמִיד הֵם בּוֹחֲרִים לָמוּת בְּמֶרְחָק מִבַּעֲלֵיהֶם, אוּלַי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלֶּה עֲצוּבִים? לֹא הָיוּ לְעָדָה כְּלֵי עֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל לַחְפֹּר לוֹ קֶבֶר. הִיא אָמְרָה לַיְלָדִים לֶאֱסֹף אֲבָנִים, וְהֵם עָרְמוּ עַל זָרִיז תֵּל קָטָן. תֵּל קֶבֶר. הוּא מָצוּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שָׁם בַּדֶּרֶךְ לִמְעָרַת הַשּׁוּעָלִים.

אֲבָל כְּשֶׁיָּשַׁב אֵיתָן, בֶּן הֶחָמֵשׁ מִגַּן ב', עַל אֲרוֹן־הַנַּעֲלַיִם הַנָּמוּךְ שֶׁבַּמִּקְלַחַת, נָעַל אֶת נְעָלָיו וְנִלְחַם בִּשְׂרוֹכָיו, הִרְגִּישׁ פִּתְאֹם שֶׁהָאָרוֹן מִתַּחְתָּיו מִזְדַּעְזֵעַ, וְדֶלֶת הָאָרוֹן נִגְרֶרֶת לְאַט לְאַט וְנִפְתַּחַת, וּמִישֶׁהוּ מַתְחִיל לִזְחֹל מִתּוֹכוֹ הַחוּצָה… קָצֵהוּ שֶׁל רֹאשׁ גָּדוֹל, בָּהִיר וּמְתֻלְתָּל…

אֵיתָן הִשְׁמִיעַ צְרִיחָה חַדָּה, קָפַץ וּבָרַח מֵחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, כְּשֶׁכָּל עַצְמוֹתָיו, וְגַם שִׁנָּיו, מְשַׁקְשְׁקוֹת, נָעוּל נַעַל אַחַת שֶׁשְּׂרוֹךְ נִגְרָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְרַק תַּחְתּוֹנָיו לְגוּפוֹ.

הוּא פָּרַץ לַחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים, בּוֹ חָשַׁב לִמְצֹא אֶת עָדָה הַגַּנֶּנֶת אֶת אֲרוֹן הַצַּעֲצוּעִים מְסַדֶּרֶת. לֹא! עָדָה לֹא הָיְתָה שָׁם… לַחֲזֹר לַפְּרוֹזְדוֹר – פָּחַד; בִּשְׁבִיל לְהִכָּנֵס לַחֲדַר הַשֵּׁנָה, בּוֹ יָשְׁנוּ הַיְלָדִים, חֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים, אֶת שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם, הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת תְּחִלָּה לְאוֹתוֹ פְּרוֹזְדוֹר. מֶה עָשָׂה?

נִדְחַק לַפִּנָּה שֶׁבֵּין הָאָרוֹן וְהַקִּיר, שָׁם עָמַד, בָּכָה וְרָעַד בְּאֵימָה. פִּתְאֹם שָׁמַע צְעָדִים מִתְקָרְבִים, הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת וּמִבַּעַד לַסֶּדֶק אֶת מִי הוּא רוֹאֶה? אֶת עַזְרִילִיק הַחַשְׁמְלַאי, עַזְרִילִיק בַּעַל הָרֹאשׁ הַמְתֻלְתָּל הַבָּהִיר, בַּעַל הָעֵינַיִם הַצּוֹחֲקוֹת תָּמִיד, עַזְרִילִיק, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁל הַיְלָדִים!

אֵיתָן בָּלַם אֶת בִּכְיוֹ, כְּשֶׁיְּבָבוֹת עוֹד פּוֹרְצוֹת מִגְּרוֹנוֹ מִדֵּי פַּעַם.

• נִבְהַלְתָּ מִמֶּנִּי, אִתִּי? אַל תִּבְכֶּה! מִיָּד אַסְבִּיר לְךָ הַכֹּל, וְתִרְאֶה, שֶׁאֵין כְּלָל וּכְלָל מַה לְּפַחֵד. טוֹב? רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ? כֵּן, אִתִּי.

אֵיתָן לֹא דִּבֵּר. עוֹד הָיָה כָּל גּוּפוֹ מְקַפֵּץ מֵהַבְּכִי שֶׁבָּכָה, אֲבָל עֵינָיו אָמְרוּ לוֹ, לְעַזְרִילִיק: – כֵּן, נִי’רוֹצֶה.

–אֲסַפֵּר לְךָ, אֵיתָן, מַשֶּׁהוּ שֶׁאָסוּר לְךָ לְסַפֵּר אוֹתוֹ לְאַף אֶחָד, זֶהוּ סוֹד… – אָמַר עַזְרִילִיק, מוֹשֵׁךְ אֶת הַיֶּלֶד בְּרַכּוּת מִן הַפִּנָּה, מוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא אֶחָד, יוֹשֵׁב עַל יָדוֹ, עַל כִּסֵּא שֵׁנִי, וּמְלַטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ.

–סוֹד כָּזֶה – הִמְשִׁיךְ דְּבָרָיו – שֶׁאֲפִלּוּ רֹב הַחֲבֵרִים, וְגַם אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלְּךָ אֵינָם יוֹדְעִים אוֹתוֹ, אֲבָל – – – אֵיתָן, שֶׁבָּלַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל עַזְרִילִיק יַחַד עִם הַדְּמָעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵרִים כְּנֶגְדּוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת, מְאֹד מְאֹד סַקְרָנִיּוֹת.

• אֲבָל – חָזַר עַזְרִילִיק פַּעַם שְׁנִיָּה – אַתָּה צָרִיךְ לְהַבְטִיחַ לִי, שֶׁלֹּא תְּסַפֵּר אַף מִלָּה אַחַת מִמַּה שֶּׁקָּרָה הַיּוֹם וּמִמַּה שֶּׁאֲסַפֵּר לְךָ עוֹד מְעַט, לְאַף אֶחָד, מַמָּשׁ לְאַף אֶחָד… לֹא לַהוֹרִים וְלֹא לַיְלָדִים. אַתָּה חוֹשֵׁב, אִתִּי, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִשְׁמֹר סוֹד כָּזֶה בְּתוֹךְ הַלֵּב, עָמֹק עָמֹק, וְלִשְׁתֹּק?

קוֹלוֹ שֶׁל עַזְרִילִיק הָיָה נָמוּךְ, רַךְ וְלוֹחֵשׁ, כִּמְעַט וְלֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת הַשָּׁקֵט, הַיָּשֵׁן לוֹ בִּמְנוּחָה אֶת שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם.

–כֵּן – לָחַשׁ גַּם אֵיתָן – כֵּן, אֲנִי יָכוֹל. אֲנִי רוֹצֶה…

– אִם כָּךְ – קֵרֵב עַזְרִילִיק אֶת פִּיו אֶל אָזְנוֹ שֶׁל אֵיתָן דַּע לְךָ, שֶׁבְּמִקְלַחַת הַגַּן שֶׁלְּךָ, אִתִּי, מִתַּחַת לַאֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם, יֵשׁ קֶרֶשׁ… וְאִם מְרִימִים אֶת הַקֶּרֶשׁ… וְעַזְרִילִיק הֶחֱזִיק בְּסַנְטֵרוֹ שֶׁל אֵיתָן וְכִוֵּן פִּיו אֶל עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד, כְּשֶׁקּוֹלוֹ אֵינֹו נִשְׁמָע וְרַק שְׂפָתָיו נָעוֹת:

–מִתַּחַת לַקֶּרֶשׁ יֵשׁ פֶּתַח, וְדֶרֶךְ הַפֶּתַח הַזֶּה זוֹחֲלִים וְנִכְנָסִים לְחֶדֶר קָטָנְצִ’יק הַנִּמְצָא בֵּין הַמִּקְלַחַת לְבֵין חֲדַר הַשֵּׁנָה, וּבַחֶדֶר הַזֶּה, יֵשׁ לָנוּ הֲמוֹן הֲמוֹן רוֹבִים וְכַדּוּרִים… וְאִם פַּעַם יָבוֹאוּ עֲרָבִים לֹא־טוֹבִים וְיִרְצוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ אוֹ לִגְנֹב אֶת הַצֹּאן שֶׁלָּנוּ, אוֹ אֶת הַפָּרוֹת, אוֹ אֶת הַסּוּסִים – הַחֲבֵרִים יִירוּ בָּרוֹבִים הָאֵלֶּה וִיגָרְשׁוּ אוֹתָם…

וַאֲנִי – אָמַר עַזְרִילִיק לְאֵיתָן, – שׁוֹמֵר עַל הָרוֹבִים שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד מוּכָנִים: מְשֻׁמָּנִים, מְצֻחְצָחִים, וַאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת בַּלַּיְלָה, אוֹ בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁאַתֶּם הַיְלָדִים יְשֵׁנִים…

גַּם הַיּוֹם נִכְנַסְתִּי בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט מִתַּחַת לַאֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם וְאַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתִי, וְהִנֵּה כְּשֶיָּצָאתִי, יָשַׁבְתָּ לְךָ אַתָּה עַל הָאָרוֹן וְנָעַלְתָּ נְעָלֶיךָ, כַּנִּרְאֶה לֹא רָצִיתָ יוֹתֵר לִישֹׁן, מָה, אִתִּי?

– וְהוֹסִיף: – מֻכְרָחִים לִשְׁמֹר עַל הַמֶּשֶׁק, עַל הַחֲבֵרִים, עַל הַיְלָדִים, וְעַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים! נָכוֹן, אִתִּי?

–נָכוֹן – לָחַשׁ אֵיתָן בִּשְׂפָתָיו בְּלֹא קוֹל, עֵינָיו מַבְרִיקוֹת וּפָנָיו צוֹחֲקוֹת בְּגַאֲוָה וּבְשִׂמְחָה.

• זֶהוּ, יֶלֶד, יָדַעְתִּי שֶׁתָּבִין – אָמַר עַזְרִילִיק – וְעַכְשָׁו נִרְאֶה – הוֹסִיף עַזְרִילִיק וְאָמַר – אִם תִּהְיֶה נָבוֹן וְתִשְׁמֹר הֵיטֵב עַל הַסּוֹד, אֵיתָן – וְטָפַח לוֹ עַל כְּתֵפוֹ כְּמוֹ חָבֵר לַחֲבֵרוֹ.

• עַכְשָׁו, בּוֹא נָשׁוּב לַמִּקְלַחַת אַנְעִיל לְךָ אֶת נְעָלֶיךָ, וְאֶשְׂרֹךְ וְאֶקְשֹׁר לְךָ אֶת שְׂרוֹכֶיךָ, נִלְחַץ יָפֶה יָדַיִם כְּמוֹ שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹד כָּמוּס. בְּסֵדֶר?

• בְּסֵדֶר – אָמַר אֵיתָן – קָם מִכִּסְאוֹ זָקַף קוֹמָתוֹ, הֵרִים וְסִדֵּר יָפֶה אֶת תַּחְתּוֹנָיו, שָׂם אֶת יָדוֹ הַקְּטַנָּה בְּתוֹךְ יָדוֹ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה שֶׁל עַזְרִילִיק, וּפָסַע לְצִדּוֹ לַמִּקְלַחַת.

נֵס שֶׁכָּל הַיְלָדִים עֲדַיִן יָשְׁנוּ, לֹא רָאוּ, לֹא שָׁמְעוּ וַאֲפִלּוּ לֹא חָלְמוּ עַל כָּל מַה שֶּׁקָרָה אֶצְלָם בַּבַּיִת, מֵעֵבֶר לַקִּיר, לַחֲבֵרָם אֵיתָן…

–עוֹד דָּבָר עָלֶיךָ לְהַבְטִיחַ לִי, אִתִּי – אָמַר עַזְרִילִיק, כְּשֶׁהוּא מֵנִיף אֶת אֵיתָן וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל אֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם – אַף פַּעַם, אֲבָל מַמָּשׁ אַף פַּעַם, אַל תְּחַטֵּט, אַל תְּפַשְׁפֵּשׁ, וַאֲפִלּוּ אַל תַּבִּיט, לְתוֹךְ אֲרוֹן הַנַּעֲלַיִם הַזֶּה… פָּשׁוּט שְׁכַח אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה לָנוּ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה חֲלוֹם!

בְּעֶרֶב חָרְפִּי אֶחָד, קַר, סָעוּר וְגָשׁוּם, מָצָא אֱלִי כַּלְבָּה קְטַנָּה, צְנוּמָה, רְטֻבָּה וּמְלֻכְלֶכֶת בַּבֹּץ, עַל יַד מַחְסַן הַתַּעֲרֹבֶת. הוּא עָטַף אוֹתָהּ בִּמְעִיל שֶׁפָּשַׁט מִגּוּפוֹ, הֵבִיא אוֹתָהּ הַבַּיְתָה וְהוֹדִיעַ לְיַלְדֵי כִּתָּתוֹ שֶׁהִנֵּה זוֹ תִּהְיֶה מֵהַיּוֹם כַּלְבַּת הַכִּתָּה.

הַיְלָדִים יָדְעוּ שֶׁעִם אֱלִי לֹא מִתְוַכְּחִים וְאִם הוּא אָמַר, סִימָן שֶׁכָּךְ יִהְיֶה.

אַחֲרֵי רִיב דְּבָרִים אָרֹךְ בְּקֶשֶׁר לַשֵּׁם, הָחְלַט לִקְרֹא לַכַּלְבָּה נֹגַהּ.

־לְפוּיָה שֶׁל כַּלְבָּה יֹפִי שֶׁל שֵׁם! – כָּךְ סִכְּמָה נִצָּה, הַיַּלְדָּה הַגְּדוֹלָה בַּכִּתָּה, וְעִקְּמָה אֶת אַפָּהּ. אֱלִי רָחַץ אֶת נֹגַהּ בְּמַיִם חַמִּים, נִגְבָהּ יָפֶה יָפֶה, הֶאֱכִיל אוֹתָהּ וְהִרְבִּיץ אוֹתָהּ עַל מִטָּתוֹ. לַמָּחֳרָת כְּבָר הָיְתָה נָאָה קְצָת יוֹתֵר. עוֹד תִּרְאוּ אֵיזֶה יְפֵהפִיָּה תִהְיֶה נֹגַהּ – הִמְשִׁיךְ אֱלִי לַמָּחֳרָת אֶת הַוִּכּוּחַ מֵאֶתְמוֹל.

וְעַכְשָׁו הִתְחִיל וִכּוּחַ חָדָשׁ. אֵיפֹה יִבְנוּ מְלוּנָה לְנֹגַהּ וְאֵיזֶה מִין מְלוּנָה תִּהְיֶה זוֹ. צְרִיפוֹן עֵץ אוֹ בִּנְיַן בְּלוֹקִים; עִם אוֹ בְּלִי חָצֵר?

הַבָּנִים סָחֲבוּ אֶת הַבְּלוֹקִים, הֵכִינוּ אֶת הַמֶּלֶט וְהֶחָצָץ וְהֵרִימוּ אֶת הַקִּירוֹת. הַבָּנוֹת צָוְחוּ וְנָתְנוּ הֲמוֹן עֵצוֹת. לְבַסּוֹף נִשְׁלְמָה מְלוּנָה נָאָה עִם חָצֵר, בְּתוֹכָהּ נִפְרְשׂוּ שַׂקִּים יְבֵשִׁים וְהָעָמְדָה צַלַּחַת מְלֵאַת עֲצָמוֹת וְנֹגַהּ הוּבְלָה בִּשְׁיָרָה כְּשֶׁאֱלִי הוֹלֵך הָרִאשׁוֹן וּמוֹשֵׁךְ בַּחֲגוֹרָתָהּ, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם צוֹעֵד מִיכָאֵל, הַדּוֹחֵף אֶת נֹגַהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ. בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָלְכוּ כָּל יֶתֶר הַיְלָדִים, וּמֵאָחוֹר הַיְלָדוֹת – שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה צָרוֹת.

נֹגַהּ נִכְנְסָה לַמְּלוּנָה בְּחֵשֶׁק רַב, גָּרְמָה אֶת הָעֲצָמוֹת חַת וּשְׁתַּיִם, דָּלְגָה מֵעַל דֶּלֶת הֶחָצֵר, וְעָמְדָה, מְכַשְׁכֶּשֶׁת זָנָב וּמְרַחְרַחַת יֶלֶד אַחַר יֶלֶד, מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְכָל יַעַד לָלֶכֶת.

לָשׁוּב לַמְּלוּנָה לֹא רָצְתָה, עַל כָּל הָאַרְמוֹן וִתְּרָה וְחָזְרָה לְקַפֵּץ בְּחַדְרֵי הַיְּלָדִים וּלְדַלֵּג עַל הַמִּטּוֹת. לִכְאֵב לֵב הַמְטַפְּלוֹת. בְּאַחַד מִימֵי הָאָבִיב, בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח, הוֹדִיעַ אֱלִינְקָה הַמּוֹרֶה שֶׁיּוֹצְאִים לְטִיּוּל שְׁנָתִי, לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, בְּרַכֶּבֶת הָעֵמֶק.

(אַתֶּם פּוֹתְחִים עֵינַיִם? לֹא יוֹדְעִים עַל רַכֶּבֶת כָּזוֹ? מַה אִתְּכֶם? הֲרֵי זוֹ הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זוֹ שֶׁהָלְכָה מִמִּצְרַיִם וְעַד דַּמֶּשֶׂק וּבְדַרְכָּהּ עָבְרָה כָּאן אֶצְלֶנוּ בָּעֵמֶק… לֹא רְאִיתֶם מִימֵכֶם אֶת הַפַּסִּים הָרָצִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, מִדָּרוֹם לַשְּׁטָחִים שֶׁלָּנוּ?)

וּמַה יִּהְיֶה עִם נֹגַהּ – שָׁאֲלָה נָעֳמִי – הִיא תִּשָׁאֵר לְּבַדָּהּ בַּבַּיִת?

–כְּבָר נִמְצָא סִדּוּר, אַל תִּדְאֲגִי – אָמְרָה לָהּ תָּמָר.

– מָה, נֹגַהּ לֹא תֵּצֵא אִתָּנוּ לַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי? – הִתְמַרְמְרָה חַנָּה’לֶה.

• תַּפְסִיקִי כְּבָר לְבַלְבֵּל תַּ’מֹחַ! נֹגַהּ, נֹגַהּ, רַק נֹגַהּ יֵשׁ לָךְ בַּמֹּחַ! – הִתְמַרְמְרָה נוּרִית.

• נֹגַהּ לֹא תִּסַּע אִתָּנוּ – חָתַם אֱלִינְקָה. הִגִּיעַ בֹּקֶר הַיְצִיאָה.

אֱלִי קָשַׁר בִּכְאֵב לֵב אֶת נֹגַהּ לְרַגְלָהּ שֶׁל מִטָּה. אֶת הַחֶדֶר נָעַל בְּמַפְתֵּחַ וְקִבֵּל מֵאָבִיו שִׁימְקֶ’ה הַבְטָחָה לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ זְמַן־מָה לְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וְגַם לִדְאֹג לָהּ בִּזְמַן הֵעָדֵר בְּנוֹ, אֱלִי. לְהַגִּיד שֶׁיָּצָא אֱלִי בְּלֵב קַל לַטִּיּוּל – קָשֶׁה…

מַרְאֵה עֵינֶיהָ שֶׁל נֹגַהּ הָאֲסוּרָה בַּחֶבֶל, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ, לֹא מָשׁ מֵעֵינָיו, כְּשֶׁצָּעַד עִם כָּל הַיְלָדִים הָעַלִּיזִים הָעֲמוּסִים תַּרְמִילִים וּמֵימִיּוֹת, חֲבִילוֹת וּצְרוֹרוֹת.

הֵם חָצוּ אֶת הַשָּׂדוֹת בְּקַו־אַוִּיר, לְכִוּוּן בֵּית־הַשֵּׁיךְ, וּמִשָּׁם הַיְשֵׁר לְתַחֲנַת־הָרַכֶּבֶת שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד כַּיּוֹם כֶּלֶא שַׁטָּה…

וְהָרַכֶּבֶת כְּבָר שִׁקְשְׁקָה, דָּהֲרָה, צָפְרָה, הָלְכָה וְקָרְבָה, וְהַפַּסִּים אָמְרוּ שְׁרִיקָה, עַד שֶׁעָצְרָה בַּחֲרִיקָה. אֱלִינְקָה קָרַץ לַקּוֹנְדוּקְטוֹר הַזָּקֵן וְהֶחָבִיב בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וְהַלָּה קָרַץ לוֹ בִּתְשׁוּבָה בְּעֵינוֹ הַשְּׁנִיָּה וְהֶחֱלִיק לְתוֹךְ כִּיסוֹ כַּמָּה גְּרוּשִׁים שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלִינְקָה. בִּתְמוּרָה הוֹרָה לַיְלָדִים לַעֲלוֹת לַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן.

בְּזֶה הָרֶגַע בְּדִיּוּק מִי זוֹ מְזַנֶּקֶת, נוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת זֵעָה מְטַפְטֶפֶת, לְשׁוֹנָהּ מְשֻׁרְבֶּבֶת, רִירָהּ מְנַטֶּפֶת? נוּ, מִי אִם לֹא נֹגַהּ?

• מַה חֲשַׁבְתֶּם לָכֶם, – כָּךְ אָמְרָה הַכַּלְבָּה בְּכָל אֲבָרֶיהָ

* * *

שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בַּטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי? הִשְׁתַּגַּעְתֶּם? אֱלִי זָרַח מֵאֹשֶׁר וְלִטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ. עוֹד כַּמָּה עֵינַיִם זָרְחוּ מִשִּׂמְחָה. אֱלִינְקָה בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, מָנָה עַד עֶשֶׂר בְּחֻבּוֹ, הִפְטִיר חִיּוּךְ וְאָמַר:

־טוֹב, נֹגַהּ, נִצַחְתְּ אוֹתִי! שֶׁיִּהְיֶה לָךְ לִבְרִיאוּת…

הַיְלָדִים לִוּוּ אֶת דְּבָרָיו בִּמְחִיאַת כַּפַּיִם, דָּלְגוּ עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם הָעוֹלֶה לַקָּרוֹן. וְשׁוּב הִתְגַּלְגְּלָה לָהּ הָרַכֶּבֶת בְּצָהֳלָה לְתוֹךְ הַשָּׂדוֹת הָאֲחוּזִים לַהֲבוֹת פְּרָגִים וְחַרְצִיּוֹת.

הָרֵי גִלְעָד הַתְּכַלְכַּלִּים הָלְכוּ וְחָשְׂפוּ עֲרוּצֵיהֶם, קִטְעֵי יַרְדֵּן נָצְצוּ מִן הַיָּרֹק לְעֵינֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת הַיְלָדִים שֶׁנִּתְּלוּ צוֹהֲלִים בַּחַלּוֹנוֹת, בְּתוֹכָם פָּנֶיהָ שֶׁל נֹגַהּ הַצּוֹחֶקֶת רְחָבוֹת.

כָּךְ טִיְּלוּ לָהֶם הַיְלָדִים מִקִבּוּץ לְמִשְׁנֵהוּ, מֵחוֹף כִּנֶּרֶת לְחוֹף יַרְדֵּן, בֵּין דְּקָלִים וּמַטָּעֵי בַּנָּנוֹת, כְּשֶׁנֹּגַהּ מְקַפֶּצֶת לְצִדָּם וְקֶטַע הַחֶבֶל, אוֹתוֹ קָרְעָה בְּמֶרִי מֵרֶגֶל הַמִּטָּה, מִתְנַדְנֵד לָהּ עַל צַוָּארָהּ… כְּשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לַחֲדַר הָאֲכִילָה בַּחֲצַר הַקִּבּוּץ הַמְאָרֵחַ, הָיְתָה הִיא תּוֹפֶסֶת מְקוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן וְהַיְלָדִים מַגְנִיבִים לָהּ מִצַלְּחוֹתֵיהֶם מָנָה גַּם מָנָתַיִם.

הַיְלָדִים חָזְרוּ מֵהַטִּיוּל, מְאֹד מְרֻצִּים אַךְ עֲיֵפִים, כְּפִי שֶׁחוֹזְרִים כָּל הַיְלָדִים מִכָּל הַטִּיוּלִים, וְשָׁרוּ עַל הַמַּשָּׂאִית הַפְּתוּחָה, כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים נִשְׁעָנִים עַל שְׁלַבֵּי סֻלְּמוֹתֶיהָ, וּמְנַפְנְפִים יְדֵיהֶם – “הֵבֵאנוּ שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. וְנֹגַהּ כְּבָר קָפְצָה לְמַטָּה, וְהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגְשׁוּ הַהוֹרִים הַנִּרְגָּשִׁים, שֶׁחִכּוּ לְיַלְדֵיהֶם הַשָּׁבִים הַבַּיְתָה מִטִּיוּל שְׁנָתִי רִאשׁוֹן בְּחַיֵּיהֶם. הִיא לָקְקָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּכְאִלּוּ הִכְרִיזָה: – גַּם אֲנִי טִיַּלְתִּי טִיּוּל שְׁנָתִי, לֹא רַק הֵם, הַיְלָדִים…

אָז אָמְרָה נִצָּה: – תִּרְאוּ, יְלָדִים, כַּמָּה נֹגַהּ מְאֻשֶּׁרֶת לָשׁוּב הַבַּיְתָה, בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ!

• נָכוֹן – אָמַר גִּדְעוֹן – הִיא בֶּאֱמֶת בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ וְגַם מַגִּיעַ לָהּ כָּל מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָנוּ!

הָיְתָה זוֹ אוּלַי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבֶּן הַכִּתָּה חָזַר עַל דְבָרֶיהָ שֶׁל בַּת, בִּרְצִינוּת, בְּלִי פַּרְצוּפִים וְהַעֲוָיוֹת…

פַּעַם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָנוּ הוֹמָה יוֹנִים. עַל כָּל הַגַּגּוֹת, עַל כָּל הַדְּשָׁאִים, עַל הַבְּרָזִים וְהַמַּמְטֵרוֹת, גִּרְגְּרוּ יוֹנִים: שְׁחוֹרוֹת, צְחוֹרוֹת, מְנֻמָּרוֹת, וּלְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – לִפְעָמִים גַּם יְרֻקּוֹת, כְּתַמְתַּמּוֹת, כְּחַלְחַלּוֹת, בִּקְצוֹת הַנּוֹצוֹת. וְכֻלָּם הָיוּ בּוֹנִים שׁוֹבַכִּים: סָבִים לְנֶכְדֵיהֶם, אָבוֹת לְיַלְדֵיהֶם, אַחִים גְּדוֹלִים – לְאַחֵיהֶם הַקְּטַנִּים. אֲפִלוּ חָבֵר אֶחָד, דַּי זָקֵן, שֶׁאֵין לוֹ בִּכְלָל אִשָּׁה וִילָדִים, גַּם הוּא בָּנָה שׁוֹבָךְ בְּאוֹתוֹ זְמַן.

כָּל מִינֵי דֻּגְמָאוֹת הָיוּ לְשׁוֹבַכִּים: בְּנֵי קוֹמוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁפִּתְחֵיהֶם פּוֹנִים רַק לְצַד מִזְרָח, לְשָׁמְרָם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם; כָּאֵלֶּה שֶׁתָּאֵיהֶם פְּתוּחִים סָבִיב־סָבִיב, לְכָל רוּחַ; מֵהֶם שְׁטוּחִים וּרְחָבִים, מֵהֶם – צָרִים וּגְבוֹהִים; הָיוּ נְמוּכִים כְּהֶשֵּׂג יָד, וְהָיוּ גְּבוֹהִים וְסֻלָּם נִצָּב אֲלֵיהֶם; כֻּלָּם צְבוּעִים בִּצְבָעִים עַלִּיזִים וּתְקוּעִים בְּתוֹךְ עֲרוּגוֹת פְּרָחִים סַסְגּוֹנִיִּים. יֹפִי.

גַּם לְשָׁאוּל וְנַחוּם, פִּרְחָחִים שֹׁוֹבָבִים מִכִּתָּה ד', שֶׁעֲלִילוֹתֵיהֶם יְכוֹלִים לְסַפֵּר יוֹמָם וָלַיִל, גַּם לָהֶם הִתְחַשֵּׁק לִבְנוֹת שׁוֹבָךְ, וּכְשֶׁהֵם חוֹשְׁקִים בְּמַשֶּׁהוּ – אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בְּדַרְכָּם.

חֳמָרִים? מָה הַבְּעָיָה? עַל יַד הַנַּגָּרִיָּה יֵשׁ אוּלַי מִילְיוֹן קְרָשִׁים. מַסְמְרִים? לֹא בְּעָיָה: כִּיסֵיהֶם מְלֵאִים אוֹתָם! אַתֶּם אוֹמְרִים סֻלָּם? יִקְּחוּ אֵצֶל אַרְיֵה הַחַשְׁמַלַּאי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, כְּשֶׁיֵּלֵךְ לָעֲבוֹדָה, וְאַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, לִפְנֵי שׁוּבוֹ, יַחֲזִירוּהוּ לַמָּקוֹם וְדַי!

אֶלָּא מָה, אַתֶּם אוֹמְרִים בְּוַדַּאי: עַמּוּד? וַהֲלֹא בְּדִיּוּק לִפְנֵי שָׁבוּעַ, כָּרְתוּ עֲצֵי אֶקָלִיפְּטוּס בַּחֻרְשָׁה שֶׁבְּצִדֵּי הַכְּבִישׁ, וְיֵשׁ שָׁם עַמּוּדִים, כְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם. נִשְׁאַר עוֹד לַחֲשֹׁב עַל מִישֶׁהוּ שֶׁיְּנַסֵּר לָהֶם אֶת הַקְּרָשִׁים? זוֹ אוּלַי קְצָת בְּעָיָה, אֲבָל הֵם יִתְגַּבְּרוּ גַּם עָלֶיהָ, סִמְכוּ עֲלֵיהֶם…

לְמָשָׁל כָּךְ: אַבָּא שֶׁל נַחְמָן, גְּדַלְיָה, עוֹבֵד בַּנַּגָּרִיָּה, הֵם יְכוֹלִים לְהַבְטִיחַ לְנַחְמָן שֶׁגַּם הוּא “יִשְׁתַּתֵּף” בַּשּׁוֹבָךְ שֶׁלָּהֶם וְהוּא יְבַקֵּשׁ זֹאת מֵאַבָּא שֶׁלּוֹ. לָמָּה לֹא?

תּוֹךְ יָמִים עֲשָׂרָה, הִתְנוֹסֵס שׁוֹבָךְ גָּבוֹהַּ לְתִפְאֶרֶת, בְּגִנַּת הוֹרָיו שֶׁל נַחוּם, וּבַשּׁוֹבָךְ שִׁשָּׁה־עָשָׂר תָּאִים, וְהָיְתָה לוֹ גַּם מִרְפֶּסֶת שֶׁסָּבְבָה אוֹתוֹ מִכָּל עֲבָרָיו, וְהָיוּ לוֹ גַּג אָדֹם וְקִירוֹת יְרֻקִּים, וְהָעַמּוּד שֶׁעָלָיו הִתְנַשֵּׂא הַשּׁוֹבָךְ – הָיָה כָּתֹם, כְּחֶלְמוֹן בֵּיצָה טְרִיָּה. וּמָה עַכְשָׁו? – יוֹנִים – אַתֶּם אוֹמְרִים? נָכוֹן! חָכְמָה לְהַגִּיד. אַךְ מִנַּיִן יִקְּחוּ אוֹתָן? וְהֲלֹא כָּל חָבֵר שֶׁיִּגְּשׁוּ אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹנִים יַגִּיד: אֶה וְיַגִּיד: בֶּה, וְלָתֵת לֹא יִרְצֶה… וּמִי הֵם, אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁיִּתְחַנְּנוּ וִיבַקְשׁוּ נְדָבוֹת? אַל תִּדְאֲגוּ. הֵם כְּבָר יִסְתַּדְּרוּ בְּסֵדֶר גָּמוּר. הַיּוֹנִים הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר בֶּחָצֵר הָיוּ שֶׁל יְחִיאֵל הַסַּנְדְּלָר.

גְּוָנִים שֶׁלָּהֶן – לֹא הָיוּ לָהֶם מִתְחָרִים בֵּין גּוֹנֵי יוֹנִים אֲחֵרוֹת. אֲבָל לֹא רַק זֶה. הֵן הָיוּ גַּם הֲכִי גְּדוֹלוֹת וּמְפֻטָּמוֹת מִכָּל הַיּוֹנִים הָאֲחֵרוֹת. נוֹצוֹת הֶחָזֶה שֶׁלָּהֶן דָּמוּ לְכַדּוּר נוֹצֵץ וּלְרֹאשָׁן עָטְרָה כַּרְבֹּלֶת מְגֻנְדֶּרֶת. בְּקִצּוּר יְפֵהפִיּוֹת!

נַפְשָׁם שֶׁל גִּבּוֹרֵינוּ, שָׁאוּל וְנָחוּם, שֶׁבְּנֵי תֵּשַׁע הָיוּ אוֹתָהּ שָׁנָה, יָצְאָה כַּמּוּבָן דַּוְקָא אֶל יוֹנָיו שֶַׁל יְחִיאֵל הַסַּנְדְּלָר. אוֹתוֹ חָבֵר יָדַע טִיבָן שֶׁל יוֹנָיו וְשָׁמַר עֲלֵיהֶן מִכָּל מִשְׁמָר. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּמָתַח חוּט חַשְׁמַל מִמְּנוֹרָה שֶׁמֵּעַל פֶּתַח דַּלְתּוֹ, עַד לְרֹאשׁ הַשּׁוֹבָךְ, וְשָׁם, הִתְקִין פַּנַּס רוּחַ וּבְתוֹכוֹ נוּרָה עַזָּה. מִשֶּׁאַךְ יָרַד הַלַּיִל, מִיָּד הָלַךְ הָאוֹר מֵרֹאשׁ הַשׁוֹבָךְ וְהֵאִיר עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו. וְשָׁאוּל וְנַחוּם מַה יַּעֲשׂוּ? לְאוֹר הַיּוֹם, לֹא יָעֵזוּ לָגֶשֶׁת אֶל שׁוּם שׁוֹבָךְ, מַה גַּם אֶל זֶה שֶׁל יְחִיאֵל. וּבַלַּיְלָה – אוֹר כְּאוֹר הַיּוֹם! כָּל הַלַּיְלָה!

אוֹתָהּ שָׁנָה, הֶאֱרִיךְ מְאֹד הַסְּתָו אֶת יָמָיו עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. לֹא הָיָה עֲדַיִן אַף סִימָן קַל שֶׁבְּקַלִּים לַיּוֹרֶה. אֲפִלּוּ בַּת־עָנָן כְּכַף יָד לֹא נִרְאֲתָה בַּשָּׁמַיִם. וְכָךְ הִתְקָרְבוּ וּבָאוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה.

בַּקִבּוּץ שֶׁלָּנוּ יֵשׁ טֶקֶס הַדְּלָקַת נֵרוֹת כְּלָלִי, בְּעֶרֶב נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה. עִם חֲשֵׁכָה, גּוֹרְמִים בְּכַוָּנָה לְהַפְסָקַת חַשְׁמַל מֶרְכָּזִית וְכֻלָּם, בּוֹגְרִים וִילָדִים, צוֹעֲדִים מִפִּתְחֵי חַדְרֵיהֶם אֶל עֵבֶר גִּבְעַת הַיַּעַר, כְּשֶׁלַּמְפְּיוֹנִים דְּלוּקִים בִּידֵיהֶם. בְּמַעֲלֶה “שְׁבִיל הֶחָלָב”, כָּךְ קוֹרְאִים לַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ לְבָתֵּי הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ, מִתְלַכֶּדֶת תַּהֲלוּכַת לַפִּידִים עֲצוּמָה, הַמְטַפֶּסֶת וְעוֹלָה, כְּשַׁיֶּרֶת אֵשׁ, עַד לַיַּעַר. שָׁם נִדְלֶקֶת כְּתֹבֶת עֲנָקִית, הַמְסַפֶּרֶת עַל גְּבוּרַת הַמַּכַּבִּים וּגְבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל.

יְלָדִים מַצִּיגִים הַצָּגוֹת וְרִקּוּדֵי אֵשׁ וְכָל הַצִּבּוּר שָׁר שִׁירֵי חֲנֻכָּה.

כְּבָר אַתֶּם מְבִינִים, שֶׁלִּבָּם שֶׁל שָׁאוּל וְנָחוּם שֶׁלָּנוּ לֹא הָיָה נָתוּן כְּלָל וּכְלָל בְּאוֹתָם הַיָּמִים לְכָל נִפְלְאוֹת הַחֲנֻכָּה. אֲבָל – בְּהַפְסָקַת הַחַשְׁמַל שֶׁבְּעֶרֶב נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, הוֹ! בָּהּ דַּוְקָא הִתְעַנְיְנוּ מְאֹד מְאֹד. וְכָזֹאת הָיְתָה תָּכְנִיתָם: הֵם יִסְתַּתְּרוּ בַּוָּדִי שֶׁעַל יַד הַשּׁוֹבָךְ שֶׁל יְחִיאֵל הַסַּנְדְלָר, וּבָרֶגַע שֶׁיִּכְבֶּה הַחַשְׁמַל, וִיחִיאֵל וִילָדָיו יַתְחִילוּ לִצְעֹד עִם הַלַּפִּידִים, לְעֵבֶר הַכִּכָּר שֶׁבָּהּ נֶעֲרֶכֶת הַמְּסִבָּה, יִתְקָרֵב שָׁאוּל וְיַעֲמֹד עַל יַד הָשּׁוֹבָךְ, נַחוּם יַעֲלֶה עַל כְּתֵפָיו, וְיַכְנִיס חַת־ שְׁתַּיִם יוֹנִים מִסְפָּר אֶל פִּי הַשַּׂק שֶׁבְּיָדוֹ, וְזֶהוּ זֶה. אַתֶּם מַכִּירִים אֶת שָׁאוּל שֶׁהוּא לוֹקְשׁ? נָכוֹן, שֶׁאָז לֹא הָיָה עֲדַיִן לוֹקְשׁ כָּזֶה כְּמוֹ הַיּוֹם, אֲבָל אָז הִסְפִּיק הַגֹּבַהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם יַחַד, זֶה עַל כִּתְפֵי זֶה, לְהַגִּיעַ בְּדִיּוּק לְפֶתַח הַשּׁוֹבָךְ שֶׁל יְחִיאֵל שֶׁלֹּא הָיָה גָּבֹהַּ בִּמְיֻחָד, לֹא הוּא וְלֹא הַשּׁוֹבָךְ שֶׁלּוֹ.

נֵס חֲנֻכָּה לֹא קָרָה לְגִּבּוֹרֵינוּ. הַחַשְׁמַל אָמְנָם כָּבָה, יְחִיאֵל וִילָדָיו צָעֲדוּ וְלַמְפְּיוֹנִים בִּידֵיהֶם, שָׁאוּל בֶּאֱמֶת עָמַד עַל יַד הַשּׁוֹבָךְ וְנָחוּם בֶּאֱמֶת טִפֵּס עַל כְּתֵפָיו. אֲבָל לְיֶתֶר נוֹחִיּוּת, נִשְׁעַן לְרֶגַע בְּמַרְפֵּקָיו עַל מִרְפֶּסֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לֶאֱחֹז אַף בִּזְנָבָהּ שֶׁל יוֹנָה אַחַת, חָרַק הַשּׁוֹבָךְ וְ־עָנָן שֶׁל יוֹנִים הִתְעוֹפֵף לַמְּרוֹמִים. הָאוֹר נִדְלַק.

שָׁאוּל לָחַשׁ לְנַחוּם: – שְׁמַע, קְפֹץ מַהֵר וְנִסְתַּלֵּק לַוָּדִי. וְנַחוּם לָחַש לוֹ בַּחֲזָרָה: – לֵךְ לְכָל הָרוּחוֹת! –טוֹב – אָמַר שָׁאוּל, חָלַץ כְּתֵפָיו מִתַּחַת יַשְׁבָנוֹ שֶׁל נַחוּם וְקָפַץ לַוָּדִי. נַחוּם נִשְׁאַר תָּלוּי בִּשְׁתֵּי יָדָיו בְּדֹפֶן הַשּׁוֹבָךְ וּמִלְמַטָּה – עָמַד וְהִבִּיט בּוֹ בְּעִנְיָן רַב, יְחִיאֵל הַסַּנְדְּלָר, וּשְׁתֵּי יָדָיו תּוֹמְכוֹת אֶת מָתְנָיו…

אֵצֶל יַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ אֵצֶל כָּל יַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁבָּעוֹלָם, יֵשׁ עוֹנוֹת בַּמִּשְׂחָקִים.

הַפַּעַם הִתְחִילָה עוֹנַת הָרְכִיבָה עַל אֵילִים. בֻּלְמוֹס! פִּתְאֹם הִפְסִיקוּ כָּל הַבָּנִים לְשַׂחֵק בְּג’וּלִים בְּמַטְקָה, בִּסְקֶטִים וְקוֹרְקִינֶטִים וּבְ־“לִבְנוֹת בָּתִּים” וְהִתְחִילוּ לְהֵעָלֵם, כְּאִלּוּ טָבְעוּ בַּיָּם. הֵם הָיוּ דוֹהֲרִים לִשְׂדוֹת הַשֶׁלֶף, שָׁם רָעוּ עֶדְרֵי הַכְּבָשִׂים, וְהָיוּ עוֹשִׂים “תּוֹרוֹת” בִּרְכִיבָה עַל הָאַיִל. (בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַגִּיד “תּוֹרִים”, אֲבָל כָּל הַיְלָדִים דַּוְקָא מִתְעַקְּשִׁים לְהַגִּיד “תּוֹרוֹת”. מֵילָא) אָסָף מִכִּתָּה ה' הָיָה יֶלֶד צָנוּם, גָּבֹהַּ וְשָׁקֵט. תָּמִיד הִרְכִּיב לוֹ לְרֹאשׁוֹ מִין כּוֹבָעוֹן טֶמְבֶּל זָעִיר וְצִבְעוֹנִי, שֶׁסָּחַב אוֹתוֹ מִן הַפָּעוֹטוֹן שֶׁל אֲחוֹתוֹ. הוּא הָיָה מַצְלִיחַ תָּמִיד לִתְפֹּס אֶת הָאַיִל הַשָּׁחוֹר הֲכִי גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ “מוֹבִּי־דִּיק”, עָלָה עַל גַּבּוֹ, נֶאֱחַז בְּצַמְרוֹ וְ־דָהָר.

פַּעַם בְּיוֹם שִׁשִּׁי, הָיָה שִׁעוּר חָפְשִׁי וְאַחֲרָיו, אֵיזֶה מַזָּל, הַהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה! כָּל הַבָּנִים נֶעְלְמוּ, כְּמִנְהָגָם וְשָׁטְפוּ לַשָּׂדֶה.

אוֹתוֹ יוֹם, רָעָה הָעֵדֶר בַּבִּקְעָה שֶׁבְּמוֹרַד הַיַּעַר, הַמְיֹעֶרֶת בַּחֲרוּבִים וָאֳרָנִים וּמְדֹרֶגֶת בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁקּוֹרְאִים טֵרַסּוֹת, וְהִיא נִקְרֵאת “אַמְפִיתֵאַטְרוֹן”. יֵשׁ שָׁם צוּקִים מִתְנַשְּׂאִים וּבְיוֹם בָּהִיר רוֹאִים מִשָּׁם הָרִים רְחוֹקִים שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם הָרֵי גִלְעָד, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי. אָסָף הִגִּיעַ כָּרָגִיל הָרִאשׁוֹן, וְתָפַס אֶת הָאַיִל “שֶׁלּוֹ”, אֶת “מוֹבִּי־דִּיק”. כָּל הַיְלָדִים עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בּוֹ, וְחִכּוּ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת לְתוֹרָם. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָיָה הַכֹּל כָּרָגִיל: “מוֹבִּי־דִּיק” כְּבָר הָיָה מְאֻמָּן לְשַׁמֵּשׁ סוּס לַיְלָדִים! דִּלּוּגִים אֲחָדִים דִּלֵּג כְּתָמִיד, בְּעוֹד רוֹכְבוֹ נֶאֱחַז בְּצַוָּארוֹ, אֲבָל פִּתְאֹם – הֵרִים רַגְלָיו לַמְּרוֹמִים וְגָלַשׁ שָׁטַף עַל גַּבֵּי צוּקִים וְשִׂיחִים בְּמוֹרַד הַמִּדְרוֹן, אֶל הַוָּדִי שֶׁמִּתַּחַת. כָּל הַבָּנִים קָפְאוּ עַל מְקוֹמָם בְּאֵימָה. רַק אֶחָד צָרַח. אָסָף הִתְעוֹפֵף בָּאֲוִיר, הִתְהַפֵּךְ וְנִתְלָה בְּחֻלְצָתוֹ בְּקוֹצָיו שֶׁל שִׂיחַ הַדּוֹם. הוּא יָצָא מִן הָעֵסֶק חָבוּט וּמָרוּט.

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרוּ כָּל עַצְמוֹתָיו וְגַם רֹאשׁוֹ! הַיְלָדִים הוֹרִידוּ אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת מִן הַשִּׂיחַ וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ פָּצוּעַ וְחָבוּל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִזְהִירוּת רַבָּה הַבַּיְתָה.

בַּדֶּרֶךְ נִזְכַּר אֶחָד – אֲבָל לֹא בִּצְחוֹק, שֶׁגַּם אַבְשָׁלוֹם מֵהַתַּנָ“ךְ נִתְלָה כָּכָה בְּעֵרֶךְ – בָּעֵץ… מֵאוֹתוֹ יוֹם נִפְסְקָה בְּבַת־אַחַת עוֹנַת הָאֵילִים וְנִפְתְּחָה מֵחָדָשׁ עוֹנַת הַ”חֲמֵשׁ אֲבָנִים".

לְעֻזִּי קָרְאוּ עֻזִּי־פְּזוּזִי. זֶה הִתְחִיל עוֹד בַּגַּן, כְּשֶׁכָּתְבָה לוֹ בְּרָכָה הַגַּנֶּנֶת בְּרָכָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

עֻזִּי פְּזוּזִי

קַל רַגְלַיִם

מֵיטִיב לִרְכֹּב

עַל אוֹפַנַּיִם…

וְשָׁרוּ לוֹ אֶת הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה בְּמַנְגִּינַת “בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל”.

ועֻזִּי פְּזוּזִי זֶה הָיָה קְטַן קוֹמָה, אַךְ שַׁעֲלוּל־תַּעֲלוּל גָּדוֹ־ל! פִּקֵּחַ הָיָה וְעָרֹם וְהוֹבִיל אֶת כָּל כִּתַּת “אַלּוֹן”, אֶת הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ בְּקוֹמָתָם כִּמְעַט פִּי שְׁנַיִם, כְּהוֹבֵל הַחַמָּר אֶת חֲמוֹרוֹ חֲמוֹרָתַיִם.

בֹּקֶר אֶחָד, בָּא עָטוּף סוֹד וַחֲשִׁיבוּת לַכִּתָּה, וְסִפֵּר בְּפַרְצוּף מִסְתּוֹרִי וּבְלַחַשׁ־נַחַשׁ, שֶׁדּוֹד שֶׁלּוֹ בַּאֲמֶרִיקָה שׁוֹלֵחַ לוֹ שְׁתֵּי מְכוֹנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וַאֲדֻמּוֹת – כָּאֵלּוּ גְּדוֹלוֹת, שֶׁאֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בָּהֶן עַל־ אֱמֶת, עִם מָנוֹעַ! – וְהַכֹּל – גָּמַר עֻזִּי אֶת סִפּוּרוֹ – יַגִּיעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

הַיְלָדִים נִמְתְּחוּ מִיָּד כִּקְפִיצִים וְקָבְעוּ תּוֹרִים לִנְסִיעָה בַּמְכוֹנִיּוֹת שֶׁל עֻזִּי פְּזוּזִי. שֶׁמֶש יוֹם שֵׁנִי זָרְחָה, עָמְדָה בַּצָּהֳרַיִם בַּשָּׁמַיִם וְגַם שָׁקְעָה בָּעֶרֶב, וְהַמִּשְׁלוֹחַ מֵאֲמֶרִיקָה בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא. אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב…

–שָׁכַחְתִּי בִּכְלָל לְהַגִּיד לָכֶם – נִזְכַּר אָז עֻזִּי – שֶׁהִגִּיעַ מִכְתָּב, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים יַגִּיעוּ רַק בְּיוֹם חֲמִשִּׁי – כָּךְ הֵשִׁיב עֻזִּי לְהַתְקָפַת הַיְלָדִים עָלָיו. –תֵּן אֶת הַמִּכְתָּב, תֵּן! – כָּעַס מִיכָאֵל וְהִסְמִיק עַד צַוָּארוֹ. מִיכָאֵל תָּמִיד הִתְחַמֵם עַל בְּלוֹפֶרִים. –אֲבָל הַמִּכְתָּב כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית וְאַתֶּם לֹא יוֹדְעִים בִּכְלָל אַנְגְּלִית, וַאֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ – וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִכְתָּב בְּאוֹתִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁהַיְלָדִים בֶּאֱמֶת לֹא הִכִּירוּ, וְעֻזִּי הִבִּיט בָּהֶם בְּבוּז.

טוֹב. חִכּוּ לְיוֹם חֲמִשִּׁי. בְּרֵרָה הָיְתָה לָהֶם? הַיְלָדִים יָשְׁבוּ כָּל הַיּוֹם בַּכִּתָּה וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת בַּחַלּוֹנוֹת. כָּל אֶחָד מֵהֶם קִוָּה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַשְּׁיָרָה הָאֲדֻמָּה הַבָּאָה אֶל עֻזִּי מֵאֲמֶרִיקָה הָרְחוֹקָה… וְעֻזִּי – הִסְתַּלֵּק לוֹ מֵהַכִּתָּה וְלֹא נִמְצָא בְּשׁוּם פִּנָּה.

בָּעֶרֶב הוֹפִיעַ, בְּיָדָיו מִכְתָּב חָדָשׁ – גַּם הוּא כָּתוּב אַנְגְּלִית – כָּךְ אָמַר – וְ“קָרָא” מִתּוֹכוֹ הוֹרָאוֹת, לְאָן יֵשׁ לָלָכֶת בְּדִיּוּק כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמְּחַכּוֹת.

הוּא הָלַךְ בְּרֹאשׁ הַשְּׁיָרָה וְאַחֲרָיו הִזְדַּנְּבָה כָּל הַחֶבְרַיָּה. הוֹבִיל אוֹתָם עֻזִּי עֲשָׂרָה צְעָדִים יָמִינָה, עֲשָׂרָה שְׂמֹאלָה, אַחַר כָּךְ, יָשָׁר, בַּאֲלַכְסוֹן, וּבְעִגּוּל מְפֻתָּל, עַד שֶׁהֵבִיא אֶת כֻּלָּם לִשְׂפַת בְּרֵכַת מֵי־ הַלַּיְלָה… כְּשֶׁהִתְהַדֵּק סְבִיבוֹ מַעְגַּל הַיְלָדִים הַנִּרְגָּזִים סָבִיב סָבִיב, וְכֻלָּם צָרְחוּ וְצָוְחוּ עָלָיו: – אֵיפֹה הַמְּכוֹנִיּוֹת, עֻזִּי, אֵיפֹה? תַּגִּיד כְּבָר! תַּגִּיד! רַק אָז הוֹדָה עֻזִּי בְּלַחַשׁ, שָׁפוּף וְחִוֵּר: – סְתָם בִּילַפְתִּי אֶתְכֶם. בִּכְלָל אֵין לִי דּוֹדִים בַּאֲמֶרִיקָה…

כָּל הַתּוֹרִים הִתְפָּרְקוּ. כֻּלָּם צָרְחוּ עַל עֻזִּי. לְבַסּוֹף הִשְׁכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל הָאֲדָמָה וַאֲחוֹרָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְנָתְנוּ לוֹ מַכּוֹת הֲגוּנוֹת בַּיַּשְׁבָן שֶׁלּוֹ. עַכְשָׁו הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ שַׂק שֶׁמָצְאוּ שָׁם עַל הַסַּפְסָל שֶׁעַל יַד הַמַּיִם וְתָפְסוּ אֶת הַשַּׂק בְּפִיו כְּדֵי שֶׁעֻזִּי לֹא יוּכַל לָצֵאת מִתּוֹכוֹ. הַיְלָדִים עָמְדוּ וְהִתְוַכְּחוּ בְּזַעַם מַה לַּעֲשׂוֹת בַּשַּׂק הַמָּלֵא בְּעֻזִּי… פִּתְאֹם נִזְכְּרָה דְּרוֹרָה שֶׁעֻזִּי אִמֵּן אֶת נֹגַּהּ כַּלְבַּת הַכִּתָּה לְהִתְנַפֵּל עַל כָּל מִי שֶׁמַּצְבִּיעִים עָלָיו כְּשֶׁצוֹעֲקִים מִלַּת קְסָמִים! – סוּהָלָה,

ס־וּ־הָ־לָ־ה…

ס־וּ־הָ־לָ־ה! – צָרְחוּ כֻּלָּם, מַצְבִּיעִים עַל הַשַּׂק

שֶׁבְּתוֹכוֹ עֻזִּי הַמְכֻוָּץ וְהַשּׁוֹתֵק.

– סוּהָלָה! סוּהָלָה! יַאלָלה, נֹגַּהּ סוּהָלָה! וְלֹא כְלוּם.

נֹגַּהּ נָבְחָה פַּעַם פַּעֲמַיִם, נִגְּשָׁה לַשַּׂק, רִחְרְחָה וְלִקְלְקָה אוֹתוֹ בְהִתְרַגְּשׁוּת, מְרֻתֶּקֶת אֶל שַׂק הָעֻזִּי. כְּשֶׁרָאוּ הַיְלָדִים אֶת נֹגַּהּ הַנֶּאֱמָנָה שֶׁבְּעֻזִּי אֵינָה בּוֹגֶדֶת, יָצָא לָהֶם פִּתְאֹם כָּל הַכַּעַס מִן הַלֵּב. –נַעֲזֹב אוֹתוֹ – אָמַר אֱלִי.

–שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ לַעֲזָאזֵל, הַשַּׁקְרָן הַזֶּה, – אָמְרָה שׁוּלָה. – –כֵּן, שֶׁיֵּלֵךְ – אָמְרוּ אֲחֵרִים. כָּל הַחֲבוּרָה הִתְקַפְּלָה וְהִתְפַּזְּרָה בְּמַצַּבְרוּחַ נָפוּחַ. מְאֻחָר יוֹתֵר גַּם עֻזִּי יָצָא מֵהַשַּׂק וְהָלַךְ לוֹ לְבַדּוֹ, לְבַדּוֹ לְעֵבֶר חֲדַר הוֹרָיו.

נֹגַּהּ עָמְדָה רֶגַע עַל מְקוֹמָהּ, תּוֹהָה אֶל מִי תִּצְטָרֵף. לְבַסּוֹף, הֵרִימָה רַגְלֶיהָ וְדִלְּגָה אַחֲרֵי עֻזִּי… כָּךְ נָסְעוּ לָהֶן הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת לְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאוּ.

־מֵרַב, אַתְּ יוֹדַעַת בִּכְלָל מָהֵם גַּמָּדִים וְאֵיפֹה בֵּית־הַגַּמָּדִים? כָּךְ שָׁאַל נֹעַם, הַגָּדוֹל בַּגַּן, אֶת מֵרַב הַקְּטַנָּה, שֶׁרַק אֶתְמוֹל בָּאָה לַגַּן מֵהַפָּעוֹטוֹן, יַחַד עִם עוֹד כַּמָּה קְטַנִּים.

־אוֹפֹה זֶה? – שָׁאֲלָה מֵרַב, שֶׁעוֹד לֹא יָדְעָה אֲפִלּוּ שֶׁאוֹמְרִים “אֵיֹפה” וְלֹא “אוֹפֹה”. ־שָׁם עַל הַגְּבָעוֹת, רָחוֹק נוֹרָא! – אָמַר נֹעַם וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ אֶת הַכִּוּוּן.

־לֹא נָכוֹן, לֹא נָכוֹן! לֹא עַל הַגְּבָעוֹת! בֵּית הַגַּמָּדִים

הוּא דַּוְקָא בַּוָּדִי שֶׁבֵּין הַגְּבָעוֹת אָמְרָה נֹגַּהּ הַגְּדוֹלָה, שֶׁכָּל דָּבָר יוֹדַעַת וְאַף פַּעַם לֹא שׁוֹכַחַת לְהַגִּיד כָּל מַה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת.

־מָה, יֵשׁ שָׁם בַּיִת מַמָּשִׁי וְגַמָּדִים מַמָּשִׁיִּים? שָׁאֲלָה נֵרִי מִן הַקְּטַנִּים שֶׁרַק בָּאוּ לַגַּן וּפָתְחָה עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּמִתְפַּלְּאוֹת – וְהַגַּמָּדִים גָּרִים מַמָּשׁ בַּבַּיִת?

־בֶּטַח! כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה בַּגַּן, הוּא וְהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בָּנוּ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה. בֶּאֱמֶת! בְּחַיַּי! – אָמַר עִדּוֹ.

–נָכוֹן, וְאַבָּא שֶׁלִי גַּם לָקַח שְׂמִיכָה מֵהַחֶדֶר וְסַבְתָּא שֶׁלִּי שֶׁהָיְתָה אִמָּא שֶׁלּוֹ, נָתְנָה לוֹ עֹנֶשׁ – אָמְרָה אוֹרְלִי, מֵהַגְּדוֹלוֹת. ־נָכוֹן, וְהַדּוֹדָה שֶׁלִּי תָּלְתָה שָׁם פַּנָּס עַל מַסְמֵר וְהוּא נִשְׁבָּר, וּלְכַמָּה יְלָדִים הָיָה גַּם דָּם – כָּךְ סִפְּרוּ הַגְּדוֹלִים לַקְּטַנִּים הַחֲדָשִׁים עַל בֵּית־ הַגַּמָּדִים. מֵרַב מָצְצָה כָּל הַזְּמַן אֶצְבַּע, שָׁמְעָה, שָׁמְעָה, וְלֹא אָמְרָה דָבָר. הִיא הָיְתָה עוֹד חֲדָשָׁה וְהִתְבַּיְּשָׁה.

אֲבָל כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אָמְרָה מֵרַב לְרִבְקָה, הַגַּנֶּנֶת בְּלַחַשׁ: –רִבְקָה, מָתַי כְּבָר נֵלֵךְ פַּעַם לְבֵית־הַגַּמָּדִים? –אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, מֵרַבִי, עַכְשָׁו עוֹד יֵשׁ בַּדֶּרֶךְ קוֹצִים וְאוּלַי גַּם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. בֵּית־הַגַּמָּדִים רָחוֹק מְאֹד וְקָשֶׁה לַקְּטַנִּים לְהַגִּיע לְשָׁם.

–אֲבָל אֲנַחְנוּ גְּדוֹלִים, רִבְקָה! אֲנַחְנוּ כְּבָר בַּגַּן! – הִתְעַקְּשָׁה מֵרַב.

–נָכוֹן, אַתֶּם כְּבָר גְּדוֹלִים, אֲבָל עוֹד לֹא הַכֹּל יְכוֹלִים. אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, הַגְּבָעוֹת יִהְיוּ יְרֻקּוֹת וְיָפוֹת וְיִגְדְּלוּ בָּהֶן עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, אָז נֵלֵך לְבֵּית־הַגַּמָּדִים. טוֹב, מֵרַבִי?

עָבַר־הָלַךְ לוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְגַם חַג הַסֻּכּוֹת, הַפַלָּחִים גָּמְרוּ לִזְרֹע אֶת הַשָּׂדוֹת, כְּבָר יָרַד הַיּוֹרֶה, זֶה הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, וְהָעֵשֶׂב בַּגְּבָעוֹת הִתְחִיל לִצְמֹחַ. וּמֵרַב וְנֵרִי? לֹא שָׁכְחוּ אֶת הַגַּמָּדִים!

בַּגַּן הִתְחִילוּ כְּבָר לְהָכִין אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת חַג הַחֲנֻכָּה. הַיְלָדִים עָשׂוּ סַלְסִלּוֹת וְשַׁרְשְׁרוֹת מִנְּיָר, צִיְרוּ וְגָזְרוּ חֲנֻכִּיּוֹת, סְבִיבוֹנִים וְכַדֵּי־שֶׁמֶן וְהִדְבִּיקוּ אוֹתָם עַל הַחַלּוֹנוֹת, דָפְקוּ כָּל הַיָּמִים בַּפַּטִּישִׁים, הֵכִינוּ חֲנֻכִּיּוֹת מִקְּרָשִׁים.

–רִבְקָה! שָׁכַחְתְּ בִּכְלָל שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִין אֶת הַגַּמָּדִים לְחַג הַחֲנֻכָּה? מַה זֶּה אִתָּךְ? – אָמַר אֶרֶז הַגָּדוֹל. –מָה? הַגַּמָּדִים יָבוֹאוּ לַגַּן שֶׁלָּנוּ, בֶּאֱמֶת? – שָׁאַל עָמִית מֵהַקְּטַנִּים.

־זֶה לֹא כָּל כָּךְ בָּטוּחַ שֶׁיָּבוֹאוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ מַזְמִינִים אוֹתָם לְכָל חַג. וְרַק בְּפוּרִים הֵם בֶּאֱמֶת בָּאִים. –אָז מָתַי פּוּרִים? שָׁאֲלָה אוֹרִית הַקְּטַנָּה.

–תֵּלְכִי לִשְׁאֹל אֶת הַהֹדִּים וְהֵם יַגִּידוּ לָךְ: אָדָר־ אָדָר – אָדָר – אָמְרָה נֹגַהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁהַכֹּל יוֹדַעַת וּכְלוּם לֹא שׁוֹכַחַת.

–טוֹב יְלָדִים, אַתֶּם צוֹדְקִים בְּעֶצֶם. אִם יִהְיֶה מָחָר יוֹם יָפֶה, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים. בָּעֶרֶב תַּאַסְפוּ קְרָשִׁים וּפַחִים, כִּי אוּלַי בֵּית־הַגַּמָּדִים נֶהֱרַס קְצָת מֵאָז שֶׁהָיִינוּ בּוֹ וְצָרִיךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ? כָּךְ אָמְרָה רִבְקָה, סוֹף־סוֹף.

בָּעֶרֶב, הִסְתַּכְּלוּ הַיְלָדִים כָּל הַזְּמַן לְעֵבֶר גִּבְעַת־ הַמּוֹרֶה, שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ בָּאִים אֵלֵינוּ הָעֲנָנִים, וְהִתְפַּלְּלוּ בְּלִבָּם שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ לָהֶם הַפַּעַם, וְשֶׁלֹּא יֵרֵד הַגֶּשֶׁם בְּדִיּוּק מָחָר.

הַגְּדוֹלִים אָסְפוּ עֲרֵמָה עֲנָקִית שֶׁל קְרָשִׁים, דִּיקְטִים, מַסְמְרִים, פַּחִים, וְעוֹד כָּל מִינֵי חֳמָרִים. וּבַבֹּקֶר – יָצְאוּ לַדֶּרֶך. הָרִאשׁוֹנִים הָלְכוּ הַגְּדוֹלִים שֶׁסָּחֲבוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, כִּי הֵם הִכִּירוּ יָפֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְגַם הָיָה לָהֶם הֲמוֹן כֹּחַ. יַחַד עִם רִבְקָה הָלְכוּ הַקְּטַנִּים, כִּי הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, קְצָת הִתְעַיְּפוּ מִן הַהֲלִיכָה, וְגַם טִיפּ־טִיפָּה פָּחֲדוּ מֵהַגַּמָּדִים.

–רִבְקָה – שָׁאַל עָמִית – הַגַּמָּדִים הֵם אֲנָשִׁים קְטַנִּים, כָּמוֹנוּ? –חַכֵּה, עָמִית, אוּלַי תִּרְאֶה אוֹתָם בְּעַצְמְךָ… – אָמְרָה לוֹ רִבְקָה. וְהִנֵּה הִגִּיעוּ!

פֹּה הוּא בֵּית־הַגַּמָּדִים! חָבוּי לוֹ בַּוָּדִי, קְטַנְטָן, אִי־ אֶפְשָׁר כְּלָל לְהַרְגִּישׁ בּוֹ, מִמֶּרְחָק, עַד שֶׁלֹא נִגָּשִׁים אֵלָיו מִקָּרוֹב. גַּגּוֹ – מִפַּח־גַּלִּים צָבוּעַ אָדֹם, קִירוֹתָיו – קִירוֹת סַלְעֵי הַוָּדִי, גַּם קְּרָשִׁים וְקוֹרוֹת; שֻׁלְחָן בּוֹ וְסַפְסָלִים, וְכָל כָּךְ שָׁקֵט הָיָה בְּתוֹכוֹ, דְּמָמָה. הַיְלָדִים שָׁמְעוּ רַק אֶת קוֹל הָעֲשָׂבִים בָּרוּחַ וְאֶת צִרְצוּר הַצִּרְצָרִים. קֹדֶם עָמְדוּ. אַחַר־כָּךְ, נִגְּשׁוּ אֶחָד אֶחָד, הֵצִיצוּ הֵיטֵב בְּכָל הַפִּנּוֹת, הִתְכּוֹפְפוּ, הִתְרוֹמְמוּ: – לֹא. אֵין כָּאן אַף גַּמָּד!

–אֲבָל זֶה בָּטוּח שֶׁהָיוּ כָּאן רַק עַכְשָׁו! – אָמַר אַלּוֹן. –הִנֵּה אֲפִלּוּ כַּרְכֻּמִּים טְרִיִּים וְמַיִם נְקִיִּים בַּצִּנְצֶנֶת עַל הַשֻּׁלְחָן – אָמְרָה אַיָּלָה. הַקְּטַנִּים הִתְאַסְּפוּ עַל יַד רִבְקָה. רַק מִיכַל וּמֵרַב הִתְרַחֲקוּ קְצָת וְיָשְׁבוּ עַל סֶלַע, שְׁקֵטוֹת. מֵרַב אָמְרָה: – אוּלַי נִשְׁמַע אֶת הַגַּמָּדִים מְדַבְּרִים מֵרָחוֹק? וּמִיכַל שָׁאֲלָה: – אֲבָל אֵיפֹה הֵם, אֵיפֹה הֵם הַגַּמָּדִים?

הַגְּדוֹלִים הִתְפַּזְּרוּ בַּסְּבִיבָה, חִפְּשׂוּ מֵאֲחוֹרֵי כָּל סֶלַע, בְּתוֹךְ כָּל סְבַךְ שִׂיחַ.. דוֹרוֹן שָׁאַל אוֹתָם: יְלָדִים, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אֶת הַגַּמָּדִים?

–מַה פִּתְאֹם? – הֵשִׁיב לוֹ נֹעַם. – אֲנַחְנוּ רַק מְחַפְּשִׂים כָּל מִינֵי דְּבָרִים בִּשְׁבִיל לָשִׂים לַגַּמָּדִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם. אֶת הַגַּמָּדִים בִּכְלָל לֹא מְחַפְּשִׂים.

– רִבְקָה, אָמַר אֶרֶז – אוּלַי נַעֲשֶׂה כְּמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְנַשְׁאִיר לַגַּמָּדִים הַזְמָנָה לַמְּסִבָּה? מִכְתָּב עַל הַשֻּׁלְחָן? –כֵּן, כֵּן, רִבְקָה, זוֹ יֹפִי שֶׁל הַצָּעָה – גַּם בַּחֶדֶר שֶׁלִּי עוֹשִׂים, כָּךְ, כְּשֶׁלֹא מוֹצְאִים אֶת הַהוֹרִים בַּחֶדֶר – –קָפְצָה זֹהַר וְאָמְרָה.

הַיְלָדִים אָכְלוּ קְלֶמַנְטִינוֹת וְעוּגִיּוֹת, וְנִזְהֲרוּ מְאֹד לְהַטְמִין אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת מִתַּחַת לָאֲבָנִים. עַל הַשֻּׁלְחָן נִשְׁאֲרָה צַלַּחַת מְלֵאָה פֵּרוֹת וְעוּגִיּוֹת וְעַל יָדָהּ מִכְתָּב לָבָן. מִכְתָּב הַזְמָנָה לַגַּמָּדִים לִמְּסִבַּת הַחֲנֻכָּה.

–מָה, אֶרֶז – שָׁאֲלָה אֲהוּבָה – הַגַּמָּדִים יוֹדְעִים כְּבָר לִקְרֹא? מְסִבַּת הַחֲנֻכָּה הָיְתָה מֻצְלַחַת מְאֹד. הַבַּיִת הָיָה מָלֵא אוֹרוֹת, כִּי הִדְלִיקוּ בּוֹ הַרְבֵּה נֵרוֹת, שָׁרוּ, רָקְדוּ, זָלְלוּ לְבִיבוֹת מְלוּחוֹת, גַּם מְתוּקוֹת, אֲבָל בֵּין כָּל הַסַּבְתּוֹת וְהַסַּבִּים, הַדּוֹדוֹת וְהַדּוֹדִים, לֹא נִרְאוּ שׁוּם גַּמָּדִים!

עָבַר הַחֹרֶף, וְהָאָבִיב כִּמְעַט בָּא, וְשׁוּב יָצְאוּ הַיְלָדִים אֶל הַוָּדִי שֶׁבֵּין הַגְּבָעוֹת אֲבָל הַפַּעַם הָלְכוּ לְהַזְמִין אֶת הַגַּמָּדִים לְחַג הַמַּסֵּכוֹת, הוּא חַג הַפּוּרִים! גַּם עַכְשָׁו מָצְאוּ אֶת בֵּית הַגַּמָּדִים שָׁקֵט, מְקֻשָּׁט וּמְסֻדָּר.

גַּם יְלָדִים מִגַּנִּים אֲחֵרִים בִּקְרוּ כָּאן וְהֵבִיאוּ לַגַּמָּדִים צַעֲצוּעִים וּבְגָדִים, אֲבָל הֵם בְּעַצְמָם, הַגַּמָּדִים, שׁוּב לֹא הָיוּ בַּבַּיִת… גַּם הַפַּעַם נִשְׁאַר עַל הַשֻּׁלְחָן מִכְתָּב לָבָן, הַזְמָנָה לֶחָג. וְאָז בָּא חַג הַפּוּרִים. וּכְשֶׁהַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים שָׁרוּ וְצָהֲלוּ, וְהֵם וְהוֹרֵיהֶם הָיוּ חַיָּלִים, מַלָּחִים וְטַיָּסִים מְלָכוֹת, נְסִיכוֹת, וְצוֹעֲנִיּוֹת, נִפְתְּחָה לְפֶתַע פִּתְאֹם הַדֶּלֶת וְלַגַּן נִכְנְסוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת:

–מִי? מָה?

–מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?

– הַגַּמָּדִים! הַגַּמָּדִים!

אֲדֻמִּים וּמְחֻדָּדִים הַכּוֹבָעִים וְצ’ּוּפְּצִ’יק כַּבִּיר מְקַפֵּץ בְּרֹאשָׁם. הֲדוּרִים הַבְּגָדִים, אֲרֻכִּים וְצַחִים הַזְּקָנִים, מַבְרִיקִים הַמַּגָּפַיִם, נוֹצְצוֹת הָעֵינַיִם. וּפִתְאֹם, כָּבוּ הָאוֹרוֹת, וּלְאוֹר הַפַּנָּסִים שֶׁבִּידֵיהֶם נִרְאוּ הַגַּמָּדִים צוֹעֲדִים בְּתַהֲלוּכָה וְשָׁרִים לָהֶם שִׁירִים…

בַּיִת טוֹב יֵשׁ לָנוּ, כִּי שִׁמְכֶם יָדוּעַ

שָׁם עַל הַגְּבָעוֹת מֻמְחִים וְחָרוּצִים

בָּנוּי לְתִפְאָרָה הוּא, וְלִבְנוֹת בְּמֶלֶט

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת! תָּמִיד אַתֶּם רוֹצִים

הוֹי זָקָן זָקָן, הוֹי זָקָן זָקָן…

כֹּחוֹ גָּדוֹל וָרָב, עַל כֵּן בְּכָל לִבֵּנוּ

אֶפְשָׁר בּוֹ לְצַחְצֵחַ אָנוּ לָכֶם מוֹדִים

גַּם אֶת הַמַּגָּף, לְהִתְרָאוֹת אֶצְלֵנוּ

אֶפְשָׁר בּוֹ לְקַנֵּחַ, בְּבֵית־הַגַּמָּדִים

לַיֶּלֶד אֶת הָאָף. הוֹי זָקָן זָקָן…

אוֹתוֹ בְּנִיתֶם לָנוּ

אָנוּ שָׁם גָּרִים

וּבָאִים אֲלֵיכֶם

רַק לִכְבוֹד פּוּרִים.

הוֹי זָקָן זָקָן…

בִּקּוּר הַגַּמָּדִים הָיָה קָצֵר וְחָלַף מַהֵר. הַגַּמָּדִים הַטּוֹבִים רָקְדוּ, שָׁרוּ, חִיְּכוּ, נִפְנְפוּ בְּצִיצִיּוֹת כּוֹבְעֵיהֶם, הֶחֱלִיקוּ עַל זִקְנֵיהֶם, נִצְנְצוּ בְּעֵינֵיהֶם וּפִתְאֹם, כֻּלָּם בְּבַת אַחַת, זָרְקוּ סְבִיבָם, לְכָל הַצְּדָדִים יָם שֶׁל אֱגוֹזִים, וּכְשֶׁהַיְלָדִים הִתְאַמְּצוּ לִתְפֹּס אוֹתָם בָּאֲוִיר אוֹ עַל הָרִצְפָּה, נִדְלְקוּ הָאוֹרוֹת, כָּל הַגַּמָּדִים נֶעְלְמוּ וְאֵינָם:

הָיוּ יְלָדִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַגַּמָּדִים הָיוּ כָּל כָּךְ חֲמוּדִים וְהָיוּ שֶׁאָמְרוּ אֲפִלּוּ שֶׁהָיוּ לָהֶם פָּנִים קְצָת דּוֹמוֹת לַמְטַפְּלוֹת וְלַגַּנָּנוֹת… אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בָּאוּ יְלָדִים חֲדָשִׁים לַגַּן. מֵרַב, שֶׁכְּבָר גָּדְלָה, שָׁאֲלָה אֶת נוֹעָה הַקְּטַנָּה: –נוֹעָה, אַתְּ יוֹדַעַת בִּכְלָל מָהֵם גַּמָּדִים וְאֵיפֹה בֵּית־הַגַּמָּדִים?

־אֹפוֹה זֶה בֵּית־הַגַּמָּדִים?

־אוֹפוֹה הֵם הַגַּמָּדִים?

וְכָל הַסִּפּוּר הִתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

כָּךְ קוֹרֶה בְּכָל שָׁנָה, כָּךְ יִקְרֶה בְּכָל הַשָּׁנִים.