שְׁנֵי אֲוָזִים צְחוֹרִים מִכְּפַר-שְׁמַרְיָהוּ, שְׁמָהּ רִנָה, (הַשְׁמֵנָה), שְׁמוֹ אֵלִיָהוּ, גָּרוּ בְּחֲצֵר, שֶׁהִקִיפָה בַּיִת קָטָן בַּכְּפָר. בַּבַּיִת הַקָטָן גָר גִידִי. בְּיוֹם אֶחָד בָּהִיר הָיָה לְגִידִי יוֹם-הֻלֶּדֶת. יְלָדִים רַבִּים בָּאוּ לַחֲגִיגַת יוֹם הַהֻלֶדֶת, וְהִיא הָיְתָה צוֹהֶלֶת מְאוֹד. אָכְלוּ הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים, וְגִידִי קִבֵּל מַתָּנוֹת יָפוֹת.
בֵּין הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה הָיְתָה מַתָּנָה אַחַת גְדוֹלָה, נוֹצֶצֶת, וְהָיוּ לָהּ שְׁנֵי גַלְגַלִים. אֵלֶּה הָיוּ אוֹפַנַיִם!
כַּאֲשֶׁר רָאוּ הָאֲוָזִים רִנָה (הַשְׁמֵנָה) וְאֵלִיָהוּ אֶת הָאוֹפַנַיִם, אָמַר אֵלִיָהוּ לְרִנָה: – תִּרְאִי אֶת הַכְּנָפַיִם הַנוֹצְצוֹת!
אָמְרָה רִנָה: – תִּרְאֶה גַלְגַלִים עִם הַרְבֵּה מַקְלוֹת דַקִּים!
– תִּרְאִי אֶת הַפָּנָס! תִּרְאֶה אֶת הַפַּעֲמוֹן…
והוּא נִגַשׁ וְצִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן פְּעָמִים אֲחָדוֹת, וְאָמַר: – יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לִנְסֹעַ בְּאוֹפַנַיִם. אַתְּ חוֹשֶׁבֶת, שֶׁגִידִי יַרְשֶׁה לִי לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם קְצָת?
– מָה אַתָּה מִתְבַּיֵשׁ? תֵּלֵךְ וְתִשְׁאַל אוֹתוֹ!
אֵלִיָהוּ שָׁמַע בְּקוֹל רִנָה, הָלַךְ אֶל גִידִי וְשָׁאַל אוֹתוֹ:
– גִידִי, תַּגִיד לִי, אַתָּה מַרְשֶׁה לִי לִנְסֹעַ קְצָת בְּאוֹפַנַיִם? הֵשִׁיב לוֹ גִידִי: – אֶתֵּן לְךָ לִנְסֹעַ. אֲבָל אֱמֹר לִי תְּחִלָּה: אַתָּה יוֹדֵעַ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַיִם? אַתָּה תִּזָהֵר וְלֹא תִּשְׁבֹּר אוֹתָם? הֵשִׁיב לוֹ אֵלִיָהוּ: – וַדַאי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם! – וְקוֹלוֹ רָעַד קְצָת.
– בְּסֵדֶר, קַח אֶת הָאוֹפַנַיִם וְתַעֲשֶׂה סִבּוּב, – אָמַר גִידִי לְאֵלִיָהוּ.
בְּלֵב רוֹעֵד לָקְחוּ רִנָה וְאֵלִיָהוּ אֶת הָאוֹפַנַיִם הַחֲדָשִׁים וְהַנוֹצְצִים, יָצְאוּ מִן הֶחָצֵר אֶל הַדֶּרֶךְ.
– תַּחֲזִיק חָזָק, הָאוֹפַנַיִם נוֹפְלִים לְךָ! – צָעֲקָה רִנָה אֶל אֵלִיָהוּ פִּתְאוֹם.
– אַל תִּדְאֲגִי, אֲנִי מַחֲזִיק אוֹתָם חָזָק חָזָק! – הֵשִׁיב לָהּ אֵלִיָהוּ.
עַל הַדֶּרֶךְ עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם. אֵלִיָהוּ אָמַר, שֶׁהוּא יִסַע הָרִאשׁוֹן. עָמַד וְנִסָה לַעֲלוֹת עַל הָאוֹפַנַיִם.
נִסָה לַעֲלוֹת – טְרַח! נָפְלוּ הָאוֹפַנַיִם, וְאֵלִיָהוּ הִתְעוֹפֵף בְּבֶהָלָה, שֶׁלֹא יְקַבֵּל מַכָּה.
שׁוּב נִסָה לַעֲלוֹת, וְשׁוּב – טְרַח! נָפְלוּ הָאוֹפַנַיִם, וְאֵלִיָהוּ הִתְעוֹפֵף בְּבֶהָלָה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל מַכָּה.
אָמְרָה רִנָה לְאֵלִיָהוּ: – תֵּן לִי, אֲנִי יוֹדַעַת לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַיִם!
נָתַן אֵלִיָהוּ לְרִנָה אֶת הָאוֹפַנַיִם. נִסְתָה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. – טְרַח! נָפְלוּ הָאוֹפַנַיִם וְרִנָה הִתְעוֹפְפָה בְּבֶהָלָה שֶׁלֹא תְּקַבֵּל מַכָּה.
הִסְתַּכְּלָה רִנָה בְּאֵלִיָהוּ, וְאֵלִיָהוּ הִסְתַּכֵּל בְּרִנָה, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ אֻמְלָלִים מְאוֹד. הֵם רָצוּ נוֹרָא לִרְכֹּב עַל הָאוֹפַנַיִם, אֲבָל כְּשֶׁהָאוֹפַנַיִם עוֹמְדִים – הֵם נוֹפְלִים. רַק כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְגַלְגְלִים – הֵם אֵינָם נוֹפְלִים!
– שְׁמַע, אֵלִיָהוּ, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן! – אָמְרָה פִּתְאוֹם רִנָה. – אַתָּה תַּעֲלֶה וְתֵשֵׁב עַל הָאוֹפַנַיִם, וַאֲנִי אֶדְחֹף אוֹתְךָ. כְּשֶׁהָאוֹפַנַיִם נוֹסְעִים – לֹא נוֹפְלִים!
– רַעְיוֹן נִפְלָא, – אָמַר אֵלִיָהוּ. – לָךְ, רִנָה, יֵשׁ תָּמִיד רַעֲיוֹנוֹת מְצֻיָנִים. אֲבָל נַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ: קֹדֶם תַּעֲלִי אַתְּ וַאֲנִי אַחֲזִיק אֶת הָאוֹפַנַיִם וְאֶדְחֹף.
– לֹא, קֹדֶם אַתָּה! גַע-גַע!
– לֹא, קֹדֶם אַתְּ! גַע- גַע!
– טוֹב, קֹדֶם אֲנִי, – הִסְכִּימָה לְבַסּוֹף רִנָה בְּרֹחַב־לֵב. אֵלִיָהוּ הֶחֱזִיק חָזָק־חָזָק בָּאוֹפַנַיִם, וְרִנָה עָלְתָה בִּקְפִיצָה קַלָה וְיָשְׁבָה עַל הָאֻכָּף.
– קָדִימָה! – קָרְאָה בְּגַאֲוָה, וְאֵלִיָהוּ דָחַף אֶת הָאוֹפַנַיִם. דַחַף, דַחַף, דַחַף, וְהָאוֹפַנַיִם – הֵם הִתְחִילוּ מִתְגַלְגְלִים לְאַט, וְאַחַר־כָּךְ קְצָת יוֹתֵר מַהֵר, וְעוֹד יוֹתֵר מַהֵר, וְעוֹד יוֹתֵר מַהֵר, עַד שֶׁאֵלִיָהוּ לֹא יָכֹל לָרוּץ כָּל-כָּךְ מַהֵר וּלְהַחֲזִיק בָּהֶם, וְרִנָה נִשְׁאֲרָה לְבַדָהּ עַל הָאֻכָּף. וְהָאוֹפַנַיִם מִתְגַלְגְלִים, מִתְגַלְגְלִים, מִתְגַלְגְלִים. וְהִיא צוֹוַחַת: – הַצִילוּ! אֲנִי נוֹסַעַת! הַצִילוּ, אֲנִי עָפָה!
עַד – עַד שֶׁהִתְהַפְּכוּ הָאוֹפַנַיִם, וְרִנָה הִתְעוֹפְפָה בְּבֶהָלָה שֶׁלֹא לְקַבֵּל מַכָּה.
מִהֵר אֵלִיָהוּ אֶל רִנָה וְשָׁאַל: – לֹא קָרָה לָךְ כְּלוּם? לֹא קִבַּלְתָּ מַכָּה?
– אֲנִי בְּסֵדֶר גָּמוּר! – הֵשִׁיבָה רִנָה, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם. אַךְ הִיא נָשְׁמָה נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.
– עַכְשָׁו תּוֹרְךָ! בּוֹא, עֲלֵה, אֵלִיָהוּ. אֲנִי אַחֲזִיק אֶת הָאוֹפַנַיִם וְאֶדְחֹף אוֹתְךָ!
אֵלִיָהוּ הִסְתַּכֵּל רֶגַע עַל רִנָה וְעַל הָאוֹפַנַיִם, וְאַחַר־כָּךְ, מִתּוֹךְ הִסוּס, עָלָה עֲלֵיהֶם. וְרִנָה מַחֲזִיקָה וּמַתְחִילָה לִדְחֹף. כְּשֶׁיָשַׁב עַל הָאֻכָּף נִתְמַלֵּא עֹז.
– קָדִימָה! – קָרָא אֵלַי בְּגַאֲוָה, וְרִנָה דוֹחֶפֶת אֶת הָאוֹפַנַיִם. דָחֲפָה, דָחֲפָה, דָחֲפָה, וְהָאוֹפַנַיִם – הֵם הִתְחִילוּ מִתְגַלְגְלִים לְאַט, וְאַחַר־כָּךְ קְצָת יוֹתֵר מַהֵר, וְעוֹד יוֹתֵר מַהֵר, עַד שֶׁרִנָה כְּבָר לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לָרוּץ כָּל־כָּךְ מַהֵר וּלְהַחֲזִיק בָּהֶם, וְאֵלִיָהוּ נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עַל הָאֻכָּף. וְהָאוֹפַנַיִם מִתְגַלְגְלִים, מִתְגַלְגְלִים וְהוּא צוֹוֵחַ: – הַצִילוּ! אֲנִי נוֹסֵעַ! הַצִילוּ! אֲנִי עָף!
עַד – עַד שֶׁהִתְהַפְּכוּ הָאוֹפַנַיִם, וְאֵלִי הִתְעוֹפֵף בְּבֶהָלָה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל מַכָּה.
רִנָה מִהֲרָה אֶל אֵלִיָהוּ:
– לֹא קָרָה לְךָ כְּלוּם? – שָׁאֲלָה בִּדְאָגָה.
– אֲנִי בְּסֵדֶר גָמוּר! – הֵשִׁיב לָהּ אֵלִיָהוּ, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם. אַךְ הוּא נָשַׁם נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.
– עַכְשָׁו אֲנִי, עַכְשָׁו תּוֹרִי! – קָרְאָה רִנָה.
אֵלִיָהוּ הֶחֱזִיק אֶת הָאוֹפַנַיִם, וְהִיא קָפְצָה וְעָלְתָה עַל הָאֻכָּף.
– קָדִימָה! – קָרְאָה בְּגַאֲוָה. וְאֵלִיָהוּ דָחַף אֶת הָאוֹפַנַיִם. דַחַף דַחַף, דַחַף, וְהֵם הִתְחִילוּ מִתְגַלְגְלִים לְאַט, וְאַחַר־כָּךְ קְצָת יוֹתֵר מַהֵר, וְעוֹד יוֹתֵר מַהֵר, עַד שֶׁאֵלִיָהוּ כִּמְעַט לֹא יָכוֹל לְהַחֲזִיק בָּהֶם.
אַל תַּעֲזֹב! אַל תַּעֲזֹב! – קָרְאָה רִנָה פִּתְאוֹם. – קְפֹץ וַעֲלֵה גַם אַתָּה, וְנִסַע שְׁנֵינוּ יַחַד!
אֵלִיָהוּ לֹא הִסֵס הַפַּעַם. שָׁמַע אֶת הַפְּקֻדָה, קָפַץ מַהֵר עַל הָאוֹפַנַיִם הַמִּתְגַלְגְלִים, יָשַׁב מֵאָחוֹר, וְהֵם שְׁנֵיהֶם – רוֹכְבִים! מֵרֹב שִׂמְחָה הִתְחִילוּ לָשִׁיר:
נִמְאַס לִהְיוֹת אַוָז כָּךְ סְתָם,
נוֹסְעִים לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם –
עַל גַלְגַלִּים מִתְגַלְגְלִים!
וְכָךְ הִסְתּוֹבְבוּ רִנָה וְאֵלִיָהוּ בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל כְּפַר־שְׁמַרְיָהוּ. וְהָאוֹפַנַיִם מִתְגַלְגְלִים וְאֵינָם נוֹפְלִים. וְיַלְדֵי הַכְּפָר מִסְתַּכְּלִים בְּהַעֲרָצָה בִּשְׁנֵי הָאֲוָזִים הַנּוֹעָזִים.
כָּךְ לָמְדוּ רִנָה (הַשְׁמֵנָה) וְאֵלִיָהוּ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַיִם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות