מִדְבַּר דְּרוֹם־סִינַי    🔗

רַק שׁוֹטֶה אוֹ בּוּר מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּדְבָּר

פֵּרוּשׁוֹ – שְׁמָמָה, וְחֹם, וְיֹבֶשׁ, וְרֵיקָנוּת בִּלְבַד.

מִדְבָּר, פֵּרוּשׁוֹ מִלְחָמָה אֵין־קֵץ עַל הַחַיִּים.

שָׁעָה־שָׁעָה, יוֹם־יוֹם, שָׁנָה־שָׁנָה, גּוֹעֲשִׁים בּוֹ הַחַיִּים בְּלֹא הֲפוּגָה;

בַּמִּדְבָּר צוֹמְחִים עֲצֵי־שִׁטִּים וּפוֹרְחִים שִׂיחֵי רְתָמִים;

בַּמִּדְבָּר – מַעְיָנוֹת, בְּאֵרוֹת וְגֵבִים מְלֵאֵי מַיִם חַיִּים;

בַּמִּדְבָּר – חַיּוֹת טֶרֶף וְעוֹפוֹת דּוֹרְסִים, מְכַרְסְמִים וְזוֹחֲלִים.

בַּמִּדְבָּר נוֹדְדִים אֲנָשִׁים, וְאָהֳלֵיהֶם עִמָּם, בְּעִקְּבוֹת הַמִּרְעֶה;

זְקוּפִים וִיפֵי תֹאַר הֵם, מְגֻדְּלֵי־שֵׂעָר וְזָקָן;

קְשׁוּחִים לְמַרְאֶה, אַךְ עֲדִינֵי נֶפֶשׁ,

הַיּוֹדְעִים לִחְיוֹת בְּחֹסֶר־כֹּל וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקָם.

הַבֶּדְוִים.

אֵין לַבֶּדְוִי עֵט וּנְיָר, אֵין לוֹ סֵפֶר וְעִתּוֹן,

אֲבָל יֵשׁ לוֹ לֵב שָׁר וּפֶה רוֹנֵן,

כְּלִי־זֶמֶר, רַגְלַיִם קַלּוֹת וְקֶצֶב לְמָחוֹל.

אֵין לַבֶּדְוִי תּוֹרָה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה עֲמֻקָּה

בְּאַלְלַהּ, בֶּהָרִים, בַּצּוּקִים, בָּעֵצִים, בָּאֲבָנִים;

בָּהֶם יְחַפֵּשׂ אוֹתוֹת לְמַזָּלוֹ, לָהֶם יִתְחַנֵּן לְרִפּוּי מְצוּקָתוֹ.

מֵעַל לַכֹּל, מַאֲמִין הַבֶּדְוִי בְּכֹחָם וּבְקִסְמָם שֶׁל קִבְרוֹת הַמֵּתִים,

קִבְרוֹת הַשֵּׁיחִ’ים, הֵם הַ“וִילִים”, קִבְרוֹת גִּבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי־שֵׁם.

הַמִּדְבָּר זָרוּעַ אַבְנֵי נִיצַאבּ שְׁחוֹרוֹת אוֹ מַלְבִּינוֹת,

קֻבּוֹת וּגְדֵרוֹת, מְעָרוֹת סְתוּמוֹת בְּצַלְעֵי־הָרִים,

בָּהֶם קוֹבְרִים הַבֶּדְוִים אֶת הַמֵּתִים הַמְקֻדָּשִׁים לָהֶם

וְעוֹלִים אֲלֵיהֶם לָרֶגֶל, עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם.

שָׁם יַקְטִירוּ קְטֹרֶת וְיַקְרִיבוּ קָרְבָּן,

שָׁם יִסְעֲדוּ סְעֻדּוֹת מִצְוָה וְיִתְפַּלְּלוּ.

שָׁם יִתְחָרוּ הַנְּעָרִים בִּרְכִיבָה עַל גְּמַלִּים

שָׁם תִּתְקַשֵּׁטְנָה הַנְּעָרוֹת בְּמֵיטַב שִׂמְלוֹתֵיהֶן וְתַכְשִׁיטֵיהֶן –

שָׁם יִמְצְאוּ זֶה אֶת זוֹ חָתָן וְכַלָּה,

שָׁם יֵשְׁבוּ יַחְדָּו מִסָּבִיב לַמְּדוּרוֹת

וִיסַפְּרוּ עֲלִילוֹת־גְּבוּרָה וְנִפְלָאוֹת מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת.

סִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת לָרֹב עַל כָּל אֵלֶּה,

שָׁמַעְתִּי אֲנִי מִפִּי שַׁבּוֹ, הוּא שַׁבְּתַאי לֵוִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַבֶּדְוִים –

וְאוֹרוּ עֵינַי, לְהָבִין אֶת הַמִּדְבָּר, מִדְבַּר סִינַי,

בּוֹ נוֹלַד בַּעֲרָפֶל הֶעָבָר עַם יִשְׂרָאֵל.

ת.ש.

 

יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ    🔗

בֹּקֶר

אוֹר רִאשׁוֹן עוֹלֶה עַל הַמַּאֲהָל בְּוָאדִי עַבּוּרָה.

תַּרְנְגוֹל קוֹרֵא.

כֶּלֶב נוֹבֵחַ.

שַׁבִּיבּ מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְנִזְכָּר מִיָּד – הַבֹּקֶר יוֹצְאִים לְזוּאָרָה, הִיא עֲִלִיָּה לָרֶגֶל לְמָקוֹם קָדוֹשׁ.

לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם, שָׁמַע שַׁבִּיבּ אֶת סִילְמִי אָבִיו מִתְיָעֵץ עִם שְׁלֹש נְשׁוֹתָיו – לְאָן יוֹלִיכוּ אֶת קְלֵיבּ, הַסָּב הַחוֹלֶה, אָבִיו שֶׁל סִילְמִי?

לְיַד אֵיזֶה קֶבֶר־שֵׁיח' יִתְפַּלְּלוּ עַל חַיָּיו וְעַל בְּרִיאוּתוֹ?

וַהֲלֹא הַמִּדְבָּר זָרוּעַ קִבְרֵי שֵׁיחִ’ים רַבִּים!

הַבְּחִירָה קָשָׁה.

יֵשׁ קְבָרִים הַמְרַפְּאִים מֵעֲקָרוּת, מִמַּגֵּפוֹת,

וְיֵשׁ הַמְרַפְּאִים מִפִּצְעֵי עוֹר, מֵחֳלָיִים בְּאֵיבְרֵי הַגּוּף, מִשִּׁתּוּק…

אִמּוֹ שֶׁל שַׁבִּיבּ, גַ’מִילָה, עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ:

– יֵשׁ לְהוֹלִיךְ אֶת הַיָּשִׁישׁ הַמְשֻׁתָּק

לְמָקוֹם אֵלָיו יָבִיאוּ אֶת אֵלֶּה שֶׁאָפְסָה הַתִּקְוָה לְחַיֵּיהֶם,

לְרַאס מוּחַמַּד, בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲצִי הָאִי־סִינַי!

רַק אִם יָבִיאוּ אֶת הַסָּב לְשָׁם –

יֵדְעוּ שֶׁעָשׂוּ כָּל מַה שֶּׁיָּכְלוּ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל לַהֶבֶת חַיָּיו.

הַבַּעַל הִסְכִּים לְדַעַת אִשְׁתּוֹ הַבְּכִירָה. הַהַחְלָטָה הִתְקַבְּלָה.

שַׁבִּיבּ קָם וּמְמַהֵר לָצֵאת מֵהָאֹהֶל.

בַּחוּץ כְּבָר רוֹחֶשֶׁת תְּכוּנָה רַבָּה.

הַגְּבָרִים מַעֲמִיסִים כֵּלִים, חֲפָצִים וּמַאֲכָלִים רַבִּים עַל גְּמַלִּים מֻבְרָכִים עַל בִּרְכֵּיהֶם.

הַגְּבָרִים לְבוּשִׁים גַ’לַאבִּיּוֹת וְעַמַאמוֹת לְרָאשֵׁיהֶם.

סִילְמִי אֵינֶנּוּ בֵּינֵיהֶם.

אֵיפֹה אַבָּא?

שַׁבִּיבּ נוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו. הִנֵּה סִילְמִי,

מַמְתִּין לְיַד אָבִיו הַחוֹלֶה, עַד שֶׁיּוֹשִׁיבוּ אֶת הַיָּשִׁישׁ עַל

אֻכַּף גָּמָל מְרֻפָּד בִּשְׂמִיכוֹת וּבְכָרִים.

סִילְמִי, אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה, יִצְעַד מֵעַכְשָׁו בָּרֹאשׁ, אַחֲרָיו הַגְּמַלִּים

וְאַחֲרֵיהֶם יִצְעֲדוּ הַנָּשִׁים, אִשָׁה אִשָׁה וִילָדֶיהָ.

כֻּלָּם יֵלְכוּ בָּרֶגֶל, מַהֲלַךְ שְׁלֹשָה יָמִים, עַד לְרַאס־מֻחַמַּד.

שָׁם יַעַרְכוּ זוּאָרָה, לִבְרִיאוּתוֹ וּלְחַיָּיו שֶׁל הַסָּב הַיָּשִׁישׁ.

כָּל הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים הֵם שֶׁל סִילְמִי אִבְּן־קְלֵיבּ.

בֶּדְוִי אָמִיד הוּא סִילְמִי וּמְרֻצֶּה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ.

חֻלְשַׁת אָבִיו הִיא צָרָתוֹ הַיְחִידָה בַּחַיִּים.

הוּא דּוֹאֵג:

– הַאִם תֵּרָצֶה תְּפִלָּתוֹ?

הַאִם יוּסַר רֹעַ הַגְּזֵרָה מֵעַל אָבִיו?

הַאִם יוֹסִיף לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם, עִם עֲצוֹתָיו וְסִפּוּרָיו?

סִילְמִי הוּא צְעִיר בָּנָיו שֶׁל הַיָּשִׁישׁ.

אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַגְּדוֹלִים מֵתוּ כֻּלָּם.

עָלָיו וְעַל צַוָּארוֹ בִּלְבַד, מֻטֶּלֶת הַדְּאָגָה לְאָבִיו בֶּן הַמֵּאָה.

סִילְמִי נוֹטֵל אֶת הַחֶבֶל הַקָּשׁוּר לְצַוַּאר הַגָּמָל הֶחָלוּץ וּמַתְחִיל לִצְעֹד.

לִרְכוּשׁוֹ אֵינוֹ דּוֹאֵג.

וָאדִי־עַבּוּרָה רָחוֹק אָמְנָם מֵרַאס־מֻחַמַּד, מַהֲלַךְ שְׁלֹשָה יָמִים

וְלָקַחַת אֶת הַזָּקֵן לְשָׁם פֵּרוּשׁוֹ לְהֵעָדֵר מִן הַמַּאֲהָל,

שִׁשָּׁה יָמִים תְּמִימִים.

אֲבָל אַל דְּאָגָה!

רֵיחַאנָה, הַצְּעִירָה, רוֹעַת הַמִּשְׁפָּחָה, תִּדְאַג לַצֹּאן.

הִיא יוֹדַעַת לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַבְּאֵר וְלָצֶקֶת אוֹתָם לַשֹּׁקֶת.

הִיא חָרוּצָה וַחֲכָמָה. הִיא תַּשְׁגִּיחַ הֵיטֵב עַל הָאֹהָלִים.

וּבְעֶצֶם, אֵין כְּלָל צֹרֶךְ לְהַשְׁגִּיחַ!

אֲפִלּוּ אִם יַעַבְרוּ בַּמָּקוֹם בֶּדְוִים זָרִים,

לֹא יִגְּעוּ לְרָעָה בַּדָּבָר.

בֵּדְוִים אֵינָם שׁוֹלְחִים יָד בִּרְכוּשׁ בֶּדְוִים אֲחֵרִים.

הֵם לֹא יִשְׁחֲטוּ עֵז תּוֹעָה מֵעֶדְרָהּ,

אֶלָּא יְחַפְּשׂוּ אֶת הָעֵדֶר וְאֶת הָרוֹעֶה שֶׁמֵּהֶם נִשְׁמְטָה,

וְיָשִׁיבוּ אוֹתָהּ לִבְעָלֶיהָ;

וְכָךְ יַעֲשׂוּ לְכָל מַה שֶּׁיִּמְצְאוּ, גָּמָל תּוֹעֶה, גְּלִימָה אוֹ שַׂק שָׁכוּחַ.

הֲלֹא זֶהוּ חֹק הַמִּדְבָּר, שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁכַּן הַבֶּדְוִים.

לִבָּהּ שֶׁל רֵיחַאנָה, הַנִּשְׁאֶרֶת עִם הַצֹּאן, נִצְבַּט בְּקִרְבָּהּ:

הָעֵז הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בָּעֵדֶר נִבְחֲרָה לְקָרְבַּן הַזּוּאָרָה, לִבְרִיאוּת סָבָהּ…

עֵז זוֹ גָּדְלָה יַחַד עִמָּה מִיּוֹם הִוָּלְדָהּ.

כְּשֶׁהָיְתָה רֵיחַאנָה חוֹלֶבֶת אֶת עִזָּתָהּ

הָאֲהוּבָה, הָיְתָה זוֹ נוֹתֶנֶת יוֹתֵר חָלָב מֵעֲטִינֶיהָ,

מִשֶּׁנָּתְנָה לְחוֹלֶבֶת אַחֶרֶת.

כָּל הַיּוֹם תַּחֲשֹׁב רֵיחַאנָה עַל עִזָּתָהּ.

הִיא תִּרְעַד כְּעָלֶה נִדָּף בָּרוּחַ,

כְּשֶׁתַּחֲשֹׁב עַל הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁתַּחְתֹּךְ בִּגְרוֹן הָעֵז, בְּרַאס־מֻחַמַּד.

שַׁבִּיבּ מַבִּיט בַּאֲחוֹתוֹ הָעֲצוּבָה הַנִּשְׁאֶרֶת

עִם הַצֹּאן. הוּא מֵבִין לִכְאֵבָהּ, אֲבָל בְּלִבּוֹ שֶׁלּוֹ

מִשְׁתּוֹלֶלֶת שִׂמְחָה.

זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא יוֹצֵא עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְזוּאָרָה בְּרַאס מֻחַמַּד.

פְּסִיעוֹתָיו קַלּוֹת וְעַלִּיזוֹת.

הַיְלָדִים כֻּלָּם צוֹהֲלִים.

טוֹב לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר קוֹפַחַת בְּרָאשֵׁי הַהוֹלְכִים בַּשַּׁיָּרָה.

הַיְלָדִים עֲדַיִן צוֹהֲלִים, הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת מְפַטְפְּטוֹת, צוֹחֲקוֹת;

מִדֵּי פַּעַם נִשְׁמָע אֲפִלּוּ קוֹל זִמְרָה.

כָּל הַיּוֹם יִצְעֲדוּ כָּךְ, פְּרָט לִשְׁעַת הַקִּילָה, הִיא שְׁעַת הָאֲרוּחָה וּמְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

כָּל בֶּדְוִי בַּמִּדְבָּר מְקַיֵּם אֶת הַקִּילָה בִּדְבֵקוּת, וְהִיא מְקַיֶּמֶת אוֹתוֹ.

עַד הָעֶרֶב יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ.

עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְקֻבַּת שֵׁיח’־מוּסָה,

שָׁם יַקְטִירוּ קְטֹרֶת, שָׁם יִתְפַּלְּלוּ,

וְיִסְעֲדוּ סְעֻדַּת קֹדֶשׁ, טַהְוָה.

 

כִּסְפִינוֹת מִפְרָשִׂים בַּיָּם    🔗

כִּסְפִינוֹת מִפְרָשִׂים בַּיָּם מְשַׁיְּטִים הַגְּמַלִּים הַזְּהֻבִּים עַל רֶקַע שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת.

הֵם מִתְקָרְבִים לְוָאדִי מְעָ’ר.

שֵׁיח' מוּסָה קָבוּר כָּאן,

קַל לְהַבְחִין בַּקֶּבֶר מֵרָחוֹק, עַל פִּי חֹרֶשׁ עֲצֵי הַשִּׁטִּים שֶׁעַל יָדוֹ.

גַּם קֻבָּה לְבָנָה יֵשׁ שָׁם, עוֹד מְעַט תֵּרָאֶה לָעַיִן.

זֶהוּ בֵּית־קְבוּרָה.

לְשַׁבִּיבּ יְדוּעִים רַק הַסִּפּוּרִים עַל הַמָּקוֹם,

אֲבָל הַהוֹרִים וְהַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים יוֹתֵר כְּבָר הָיוּ כָּאן, יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת.

מַרְאֵהוּ הַיָּרֹק שֶׁל הַחֹרֶשׁ מְשׁוֹבֵב אֶת נֶפֶשׁ הַהוֹלְכִים וּמֵקֵל עֲלֵיהֶם אֶת קְשָׁיֵי הַדֶּרֶךְ.

כָּאן יָלוּנוּ הַלַּיְלָה.

לִפְנֵי הַשֵּׁנָה יִשְׁמְעוּ סִפּוּרִים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה עַל שֵׁיח' מוּסָה.

כָּךְ נוֹהֲגִים הָעוֹלִים לָרֶגֶל,

מְסַפְּרִים סִפּוּרִים לְאֵין סוֹף.

הַשֶּׁמֶשׁ עָבְרָה זֶה עַתָּה אֶת נְקֻדַּת הַצָּהֳרַיִם בַּשָּׁמַיִם.

הָאֲוִיר הַלּוֹהֵט עוֹמֵד דֹּם, אֲפִלּוּ רוּחַ קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת.

הַיְלָדִים הַצְּעִירִים, עֲיֵפִים וּצְמֵאִים; הֵם מְבַקְּשִׁים:

– יַא אוּמִי, מוֹיֵה! אִמָּא, מַיִם!

הַשַּׁיָּרָה נֶעֱצֶרֶת.

הַנְּעָרִים הַמְגֻדָּלִים מְפָרְקִים נֹאד מַיִם אֶחָד,

וּמְחַלְּקִים מַיִם בְּקֻפְסוֹת פַּח, לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

כָּל אֶחָד שׁוֹתֶה מְעַט, וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת בְּקֶצֶב מָהִיר.

קְלֵיבּ הַיָּשִׁישׁ מִתְנַדְנֵד עַל אֻכַּף הַגָּמָל

וּמַבָּטִים דּוֹאֲגִים סָבִיב לוֹ.

– הַאִם יַחֲזִיק מַעֲמָד וְיַגִּיעַ לְרַאס־מֻחַמַּד?

הַאִם לֹא יִטֹּל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּעוֹדָם בַּדֶּרֶךְ?

 

עַל קֶבֶר שֵׁיח' מוּסָה    🔗

וְהִנֵּה הַקֶּבֶר.

תְּחִלָּה נִרְאָה חֹרֶשׁ עֲצֵי הַשִּׁטִּים הַיָּרֹק.

אַחֲרָיו קֻבַּת שֵׁיח' מוּסָה, בֵּית־קְבוּרָה דּוֹמֶה לְקֻבִּיָּה

וְעַל רֹאשׁוֹ כִּפָּה לְבָנָה מְחֻדֶּדֶת.

בְּתוֹכוֹ חֶדֶר קָטָן וּבְמֶרְכָּזוֹ מַצֵּבָה.

הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים.

שַׁבִּיבּ הֶעָיֵף מִתְעוֹדֵד מִן הַמַּרְאֶה הֶחָדָשׁ.

הַשַּׁיָּרָה מַגִּיעָה לָרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הַקֻּבָּה.

סִילְמִי וּבָנָיו הַגְּדוֹלִים כְּבָר מַבְרִיכִים אֶת הַגְּמַלִּים עַל רוֹכְבֵיהֶם.

סִילְמִי נוֹשֵׂא אֶת אָבִיו בִּזְהִירוּת רַבָּה לְתוֹךְ הַקֻּבָּה.

הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים יְפָרְקוּ אֶת הַמִּטְעָן בְּעַצְמָם.

הוּא יַשְׁגִּיחַ עַל אָבִיו.

הַדֶּלֶת הַנְּמוּכָה נִשְׁאֶרֶת פְּתוּחָה.

בְּאֶמְצַע הַקֻּבָּה – מַצֵּבָה,

רֹאשׁ הַמַּצֵּבָה מְכֻסֶּה בְּכִסּוּי מַבְרִיק, בְּ“כִּיסְוֶה”.

הוּא פּוֹנֶה לַמַּעֲרָב, לְעֵבֶר הַכַּעְבָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּמֶכָּה.

עַל הַמַּצֵּבָה פְּזוּרִים תַּכְשִׁיטִים,

מַחֲרוֹזוֹת זְכוּכִית וּמַתֶּכֶת, כַּפְתּוֹרִים צִבְעוֹנִיִּים, צְמִידִים

גַּלְגַּלֵּי שִׁנַּיִם, בְּרָגִים.

מַתָּנוֹת אֵלּוּ הֻנְּחוּ כָּאן, עַל הַמַּצֵּבָה,

עַל יְדֵי בֶּדְוִים רַבִּים, כְּאוֹת תַּחֲנוּנִים לִישׁוּעַת שֵׁיח' מוּסָה

וּכְאוֹת תּוֹדָה עַל עֶזְרָתוֹ.

בְּתוֹךְ הַקֻּבָּה שׂוֹרֶרֶת אַפְלוּלִית.

רַק זְקָנוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ

מַבְהִיק בָּאַפְלוּלִית,

גַּם הַתַּכְשִׁיטִים מְנַצְנְצִים מֵעַל הַמַּצֵּבָה.

בַּדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל סִילְמִי הַמְדַבֵּר אֶל אָבִיו:

– יַא אָבִי, מְכֻבָּדִי, עֲטֶרֶת רֹאשִׁי,

הִנֵּה בָּאנוּ עִמְּךָ לִפְנֵי קִבְרוֹ שֶׁל שֵׁיח' מוּסָה,

לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל חַיֶּיךָ וְעַל בְּרִיאוּתְךָ,

פְּקַח נָא עֵינֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ!

הַנְּכָדִים, גַּם הֵם קוֹרְאִים מִבַּחוּץ:

– יַא סָבֵנוּ, מְכֻבָּדֵנוּ, עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ,

פְּקַח עֵינֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ!

וְהִנֵּה זֶה פֶּלֶא:

הַיָּשִׁישׁ אָמְנָם פּוֹקֵחַ מְעַט אֶת עֵינָיו,

נִתָּן לְהַבְחִין שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אֶת קְרִיאוֹת בְּנוֹ וּנְכָדָיו אֵלָיו.

הוּא מֵרִים מְעַט אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, בְּקֹשִי רַב,

מְכַוֵּן אוֹתָן אֶל אֶבֶן הַמַּצֵּבָה

שְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת וְקוֹלוֹ לֹא נִשְׁמָע.

– אַלְלַהּ, אַלְלַהּ, אַלְלַהּ!

בְּמִלָּה יְחִידָה זוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ בְּרִיאוּת.

הֲיִחְיֶה? הֲיָקוּם עוֹד הַיָּשִׁישׁ עַל רַגְלָיו?

לְאַלְלַהּ וְלַשֵּׁיח' מוּסָה פִּתְרוֹנִים…

 

הַזָּר לֹא הֵבִין…    🔗

הָאִשָּׁה הַשְּׁלִישִׁית, חַסְנִי, נִגֶּשֶׁת לְהָכִין אֶת הַקְּטֹרֶת.

רֵאשִׁית, הִיא נוֹטֶלֶת מִן הַ“מַּבְּחָרָה”, הִיא הַגֻּמְחָה שֶׁבְּאַחַד הַכְּתָלִים,

אֶת כְּלֵי הַקְּטֹרֶת הָעוֹמְדִים כָּאן, מוּכָנִים

לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל כָּל דּוֹרֵשׁ.

הִיא לוֹקַחַת קְעָרָה גְּדוֹלָה, שָׂמָה בָּהּ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וּמְעַשְּׁנוֹת.

מֵחֶבְיוֹן שִׂמְלוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת מוֹצִיאָה חַסְנִי

גּוּשׁ יְרַקְרַק שֶׁל צִמְחֵי בְּשָׂמִים מְיֻבָּשִׁים וּמְהֻדָּקִים.

אֶת הַגּוּשׁ הַזֶּה הִיא מַנִּיחָה בְּמֶרְכַּז הַקְּעָרָה, מֵעַל לַגֶּחָלִים.

אֶת הַקְּעָרָה הִיא מַעֲמִידָה לְפָנֶיהָ.

בְּעֵינֵי כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְהִכָּנֵס לַקֻּבָּה, נוֹצֶצֶת בָּבוּאַת הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת.

נִיחוֹחַ מָתוֹק וְכָבֵד נִשָּׂא בָּאֲוִיר.

גַּם מִחוּץ לַקֻּבָּה מְרַחְרְחִים הַנִּקְהָלִים

אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ.

הַנָּשִׁים בִּפְנִים, שׁוֹלְפוֹת מִשִּׂמְלוֹתֵיהֶן שְׁלַל חֲפָצִים קְטַנִּים נוֹצְצִים:

קֶטַע שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת,

מַחֲרֹזֶת חֲרוּזֵי זְכוּכִית כְּחֻלִּים,

חֲרוּז עִנְבָּר כָּתֹם, בּוֹדֵד,

כַּפְתּוֹרִים צִבְעוֹנִיִּים,

פִּסּוֹת בַּד.

הֵן מַנִּיחוֹת אוֹתָם עַל הַמַּצֵּבָה, מִנְחָה לִכְבוֹד שֵׁיח' מוּסָה.

הַצְּעִירָה בֵּינֵיהֶן עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה מוּזָר:

הִיא מְסִירָה צְמִיד מַתֶּכֶת זָהֹב מֵעַל יָדָה הַשְּׂמָאלִית,

שׁוֹבֶרֶת אוֹתוֹ לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים,

וּמַנִּיחָה אוֹתָם עַל הַכִּיסְוֶה הַיְרַקְרַק,

הַפָּרוּשׂ מֵעַל לְמַצֶּבֶת קֶבֶר־הַשֵּיח'.

מַדּוּעַ שָׁבְרָה מַעְיוּפָה אֶת הַצָּמִיד?

הִיא שָׁבְרָה אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַצָּמִיד הַשָּׁלֵם שֶׁהִנִּיחָה כָּאן,

עַל מַצֵּבָה זוֹ, אֶשְׁתָּקַד, גָּנַב מִישֶׁהוּ זָר, גַּס־נֶפֶשׁ.

בֶּדְוִי בֶּן סִינַי אֵינוֹ גּוֹנֵב חֲפָצִים שֶׁמַּעֲלִים בֶּדְוִים כְּמִנְחָה.

אֲבָל הַזָּר לֹא הֵבִין זֹאת, הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְלָקַח,

וְעֹנֶשׁ מִן הַשָּׁמַיִם לֹא יְאַחֵר לָרֶדֶת עַל רֹאשׁוֹ…

עַכְשָׁו נוֹטְלִים כֻּלָּם חוֹל מִקַּרְקָעִית הַחֶדֶר,

מְפַזְּרִים אוֹתוֹ עַל רָאשֵׁיהֶם, וְיוֹצְאִים הַחוּצָה.

וְהַנְּעָרוֹת נִכְנָסוֹת.

כֻּלָּן שְׁחוֹרוֹת שִׂמְלָה, וּזְקוּפוֹת גֵו.

עֵינֵיהֶן בּוֹעֲרוֹת כָּאֵשׁ, אֲבָל פְּנֵיהֶן מֻסְווֹת,

אוֹת וְסִימָן הוּא לַבַּחוּרִים שֶׁהֵן מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לְהִנָּשֵׂא.

רַק נַעֲרָה אַחַת נִבְדֶּלֶת מִן הָאֲחֵרוֹת. זוֹ פִירְחַאנָה.

לְצִדָּהּ עוֹמֵד בֶּדְוִי צָעִיר, יְפֵה פָּנִים.

זֶהוּ בָּעֲלָהּ, פַ’רְחָאן.

הֵם נִגָּשִׁים לַמַּצֵּבָה, עוֹמְדִים דּוֹמְמִים

וּפְנֵיהֶם עֲצוּבִים.

דּוֹמֶה אֲפִלּוּ שֶׁעֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת

הֵם מִתְפַּלְּלִים בְּלַחַשׁ. מַה מֵּצִיק לָהֶם?

אוּלַי מֵת עֲלֵיהֶם יַלְדָּם?

וְאוּלַי הֵם מְצַפִּים לַבֵּן הַבּוֹשֵׁשׁ לְהִוָּלֵד?

גַם הֵם יוֹצְאִים

וּבִמְקוֹמָם נִכְנָסִים בְּרַעַשׁ כָּל הַנְּעָרִים וְהַיְלָדִים, נְכָדָיו שֶׁל קְלֵיבּ.

כֻּלָּם, רְחוּצֵי פָּנִים צַוָּאר וְיָדַיִם, לְבוּשִׁים חֲלוּקִים נְקִיִּים, וִיחֵפִים.

גַם שַׁבִּיבּ בֵּינֵיהֶם.

כָּל אֶחָד מֵהֶם מַחֲזִיק בְּיָדוֹ עֲנַף רֹתֶם יָבֵשׁ,

הֵם תּוֹקְעִים אֶת הָעֲנָפִים בֵּין אֲבָנִים מִחוּץ לַקֻּבָּה.

וְגַם הֵם יוֹצְאִים. הַקֻּבָּה נִשְׁאֶרֶת רֵיקָה.

רַק סִילְמִי יוֹשֵׁב עֲדַיִן בִּפְנִים לְצַד אָבִיו.

וְהַקְּטׂרֶת הַכְּבֵדָה מְמַלֵּאת אֶת חֲלַל הַקֻּבָּה.

 

סְעֻדַּת הַמִּצְוָה – הַ“טַּהְוָה”    🔗

לְאוֹר הַיָּרֵחַ, נוֹהֲרִים עַכְשָׁו כֻּלָּם לַ“מַּקְעַד”.

מַקְעַד הוּא בֵּית־לִינָה לָעוֹלִים לָרֶגֶל אֶל קֶבֶר־הַשֵּׁיח'.

הַמַּקְעַד שֶׁבְּשֵׁיח' מוּסָה הוּא קֵיצִי.

שְׁנֵי קִירוֹת בִּלְבַד לוֹ, לְהָגֵן עַל הַלָּנִים בּוֹ מִפְּנֵי הָרוּחַ.

הַקִּירוֹת הֵם גִּדְרוֹת אֶבֶן בְּגֹבַהּ קוֹמַת אָדָם, מֵעֲלֵיהֶם סִכְכַת־גַּג,

עֲשׂוּיָה קוֹרוֹת עֵץ, פַּחִים וְכַפּוֹת־תְּמָרִים מְיֻבָּשׁוֹת.

כָּאן, בָּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הַמַּקְעַד תֵּעָרֵךְ סְעֻדַּת הַמִּצְוָה, הַ“טַּהְוָה”.

בַּמַּקְעַד מְצוּיִים כְּלֵי בִּשּׁוּל וּסְעֻדָּה לַבֶּדְוִים,

שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עִמָּהֶם כְּלֵי בִּשּׁוּל וּמַאֲכָל.

לְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל סִילְמִי יֵשׁ כֵּלִים שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ, וְיֵשׁ כֵּלִים שֶׁהִיא לוֹקַחַת מִן הַמַּקְעַד.

גַ’מִילָה מְבַשֶּׁלֶת אֹרֶז.

גַ’מִילָה הִיא הָאִשָּׁה הַבְּכִירָה. – פָּנֶיהָ מֻסְתָּרִים בְּמַסְוֵה בַּד כָּתֹם

עָטוּי טוּרֵי חֲרוּזִים, שַׁרְשָׁרוֹת וּמַטְבְּעוֹת.

עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת נוֹצְצוֹת מֵעַל לַמַּסְוֶה

וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ הַקְּלוּעוֹת מְבַצְבְּצוֹת מִתַּחַת לְמִטְפַּחְתָּהּ.

הָאֹרֶז מִתְבַּשֵּׁל בְּתוֹךְ קְדֵרָה, הִיא קְדֵרַת נְחֹשֶׁת גְּדוֹלָה.

עַל הַמּוֹקֵד הַלּוֹחֵשׁ אֵשׁ נְקִיָּה וְיָפָה.

הִנֵּה הַמַּיִם רוֹתְחִים כְּבָר. מֶלַח וְתַבְלִינִים נִזְרוּ לְתוֹכָם בְּעוֹד מוֹעֵד.

רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָאֹרֶז הַמְתֻבָּל מְגָרֶה אֶת הַנְּחִירַיִם.

כֻּלָּם כְּבָר מִצְטוֹפְפִים מִסָּבִיב לַכִּירָה.

כָּל הַיּוֹם לֹא אָכְלוּ דָּבָר, הֵם רְעֵבִים מְאֹד.

הַקְּדֵרָה עוֹמֶדֶת עַל תְּלַת־רֶגֶל עָשׂוּי בַּרְזֶל,

מֵעַל לַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת. הִיא מוֹקֵד עֵינֵי כֻּלָּם.

עוֹד מְעַט יֹאכְלוּ.

אֲפִלּוּ הַיָּשִׁישׁ פּוקֵחַ מְעַט עֵינָיו וּמְרַחְרֵחַ אֶת רֵיחַ הָאֹרֶז.

רוּחַ הָעֶרֶב הַקְּרִירָה מַרְעִידָה אֶת גּוּפוֹ.

אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל סִילְמִי, עֲטִירָה, שׁוֹפֶתֶת קָפֶה לְמַשְׁקֶה לְאַחַר הַסְּעֻדָּה.

קֹדֶם כֹּל הִיא קוֹלָה אֶת גַּרְעִינֵי הַקָּפֶה הַטְּרִיִּים

בַּ“מַחְמָס”, מַחֲבַת פַּח עָבָה, מְיֻחֶדֶת לַדָּבָר.

אַחַר כָּךְ הִיא כּוֹתֶשֶׁת אוֹתָם בֶּעֱלִי, בְּתוֹךְ הַמַּכְתֵּשׁ, הַנִּקְרָא בְּפִיהָ “הוֹן”.

וְעַכְשָׁו, עַד שֶׁיִּרְתַּח הַקָּפֶה, נָשׁוּב וְנִרְאֶה מַה נִּשְׁמַע בַּקִּדְרָה.

הַאִם הִתְרַכֵּךְ כְּבָר הָאֹרֶז? וְהַ“לִּיבָּה”, הַאִם הִיא כְּבָר אֲפוּיָה?

הַלִּיבָּה הִיא מִין לֶחֶם־מִדְבָּר שֶׁהַבֶּדְוִים מְכִינִים לָהֶם.

בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל סִילְמִי טוֹרֵחַ בַּאֲפִיָּה.

הוּא לָשׁ בָּצֵק בְּ“סַחַן”, הִיא קַעֲרַת הַלִּישָׁה.

כְּשֶׁהַבָּצֵק מוּכָן, קַל וְיָבֵשׁ, הוּא שׁוטֵחַ אוֹתוֹ, עִגּוּלִים עִגּוּלִים

עַל הַסֶּלַע שֶׁלְּיַד כִּירַת הָאֲפִיָּה,

וְשָׁב וּמַנִּיחַ אוֹתָם עַל אַבְנֵי הַכִּירָה הַלּוֹהֲטוֹת.

בָּרֶגַע שֶׁנּוֹגֵעַ הַבָּצֵק בָּאֵשׁ הוּא מִתְכַּסֶּה בְּמִין זִגּוּג,

הַמּוֹנֵעַ הִדָּבְקוּת הַחוֹל אֶל הַפַּח.

וּמָה עוֹשִׂים הַיְלָדִים, שָׁעָה שֶׁכָּל הַמְבֻגָּרִים עֲסוּקִים?

הֵם מְשַׂחֲקִים בַּמִּשְׂחָקִים הָאֲהוּבִים עֲלֵיהֶם.

אַחְמַד גֵּאֶה בַּמְּכוֹנִית שֶׁבָּנָה מִגְּרוּטָאוֹת.

סַאלִים אוֹהֵב אֶת גְּמַל הַבַּד, שֶׁתָּפַר וְרָקַם בְּעַצְמוֹ.

לְכָל יֶלֶד יֵשׁ צַעֲצוּעִים שֶׁבָּנָה בְּעַצְמוֹ.

אֵין לְיַלְדֵי הַמִּדְבָּר צַעֲצוּעִים שֶׁנִּקְנוּ בָּחֲנוּת.

אֶת כָּל צַעֲצוּעֵיהֵם הֵם עוֹשִׂים בְּמוֹ יְדֵיהֶם.

וּבַמֶּה מְשַׂחֲקוֹת הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת?

וְגַ’מִּיל?

גַ’מִּיל אֵינוֹ מִתְעַנְיֵן בִּגְמַלֵּי צַעֲצוּעַ.

הוּא מִתְעַנְיֵן בִּגְמַלִּים אֲמִתִּיִּים.

לַעֲלוֹת עַל גַּב גָּמָל וְלִרְכֹּב, כְּמוֹ הַבּוֹגְרִים, זֶהוּ חֲלוֹמוֹ הַכָּמוּס.

סִילְמִי וַחֲתָנוֹ פִירְחַאן, פּוֹרְשִׁים לְצֹרֶךְ תְּפִלָּה.

רַק בֶּדְוִים גְּבָרִים נְשׂוּאִים מִתְפַּלְּלִים.

הֵם נוֹשְׂאִים בִּידֵיהֶם מַרְבַדִּים קְטַנִּים טְווּיִים מִצֶּמֶר עִזִּים,

וּמִתְרַחֲקִים מֵהַמָּקוֹם.

הֵם פּוֹרְשִׂים אִישׁ אִישׁ אֶת מַרְבַדּוֹ הַזָּעִיר,

כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וְנוֹגְעִים בְּמִצְחֵיהֶם בָּאֲדָמָה.

פִּיהֶם מְמַלְמֵל תְּפִלָּה.

תְּפִלָּה זוֹ, פַ’תְחָה שְׁמָהּ, הִיא תְּפִלַּת הַמֻּסְלְמִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם כּוֹרֵעַ הַמֻּסְלְמִי הַמַּאֲמִין עַל בִּרְכָּיו,

נוֹגֵעַ בְּמִצְחוֹ בָּאֲדָמָה וּמִתְפַּלֵּל בְּמִלִּים אֵלּוּ:

"בְּשֵׁם הָאֵל הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם

תְּפִלָּה לְאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים

הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, אֲדוֹן יוֹם הַדִּין,

אוֹתְךָ נַעֲבֹד וּמִמְּךָ נְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.

הַנְחֵנוּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר,

אָרְחָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁהֲטִיבוֹתָ עִמָּם".

הַפַ’תְחָה מִסְתַּיֶּמֶת

בַּמִּלָּה הַמְשֻׁתֶּפֶת לִתְפִלּוֹת שְׁלֹש הַדָּתוֹת – הַיְּהוּדִית, הַמֻּסְלְמִית וְהַנּוֹצְרִית – “אָמֵן”.

סוֹף סוֹף נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ כֻּלָּם וְיָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל,

הָאֹרֶז בַּקְּדֵרָה, הַלִּיבָּה וְהַקָּפֶה,

רְאֵה זֶה פֶּלֶא, הֻשְׁלְמוּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת!

לְיַד הַיָּשִׁישׁ יוֹשֵׁב סִילְמִי וּלְצִדּוֹ גַ’מִילָה וִילָדֶיהָ וְשַׁבִּיבּ בֵּינֵיהֶם.

גַּם יַלְדֵי הַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת יוֹשְׁבִים לְיַד אִמּוֹתֵיהֶם בְּמַעְגָּל, מִסָּבִיב לַקְּדֵרָה.

אַחַד הַגְּבָרִים עוֹבֵר וְ“אִיבְּרִיק” בְּיָדוֹ.

הוּא יוֹצֵק מִמֶּנּוּ מַיִם עַל יְדֵי הַיּוֹשְׁבִים,

בֵּינְתַיִם מוּרֶדֶת הַקְּדֵרָה מֵעַל הַגֶּחָלִים בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל.

חֲלוּקַת הָאֹרֶז מַתְחִילָה.

כָּל הַסּוֹעֲדִים מַאֲמִינִים שֶׁאֲרוּחָה זוֹ הִיא קְדוֹשָׁה,

וּבַהֲנָאָה שֶׁהֵם מְפִיקִים מִמֶּנָּה, הֵם מִתְמַזְּגִים עִם שֵׁיח' מוּסָה.

כְּשֶׁהַקְּדֵרָה רֵיקָה וּמְנֻגֶּבֶת,

וְהַלִּיבָּה נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה, מַגִּיעַ תּוֹר הַשְּׁתִיָּה.

גַ’מִילָה מַגִּישָׁה קָפֶה לְחָמִיהָ קְלֵיבּ, לְבַעֲלָהּ סִילְמִי

וּלְבָנֶיהָ הַבּוֹגְרִים. רַק לָהֶם.

הַקָּפֶה מַעֲלֶה רֵיחַ נִיחוֹחַ.

סִילְמִי גּוֹמֵעַ גְּמִיעָה אַחַת וּמַגְמִיעַ אֶת אָבִיו גְּמִיעָה אַחַת.

כָּךְ, גְּמִיעָה אַחַר גְּמִיעָה, יְחַמְּמוּ אֶת קְרָבֵיהֶם.

הַצִּנָּה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. צִנַּת לַיְלָה בַּמִּדְבָּר.

שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת מוֹזְגוֹת תֵּה סָמִיךְ וּמָתוֹק מִן הַ“בַּרָאדָה”,

קֻמְקוּם הַתֵּה, הֶעָשׂוּי גַּם הוּא מִנְּחשֶׁת.

הַתֵּה מַעֲלֶה הֶבֶל בְּתוֹךְ הַ“קַּפַּאפִּי”,

כּוֹסִיּוֹת הַזְּכוּכִית הֶעָבָה שֶׁבִּידֵי הַיְלָדִים.

לְאַחַר הַשְּׁתִיָּה, מַשְׁכִּיב סִילְמִי אֶת אָבִיו בַּמַּקְעַד וּמְכַסֵּהוּ הֵיטֵב בִּשְׂמִיכוֹת.

הָאִמָּהוֹת מְסַדְּרוֹת אֶת הַכֵּלִים בִּמְקוֹמָם.

אַחַר כָּךְ הֵן מַשְׁכִּיבוֹת אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים לִישֹׁן בַּמַּקְעַד.

סִילְמִי חוֹזֵר לַמַּעְגָּל וּסְבִיבוֹ הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,

אֵלֶּה לְחוּד וְאֵלֶּה לְחוּד.

עַכְשָׁו יְסַפֵּר לָהֶם סִילְמִי מַעֲשִׂיּו­ֹת עַל שֵׁיח' מוּסָה.

 

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבֶּה וּמַעֲשֶׂה בְּצַאלַח    🔗

וְזֶה דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּשְׁמִיעַ סִילְמִי, הֲלֹא הוּא הַמַּעֲשֶׂה בָּאַרְבֶּה.

"פַּעַם נָחַת אַרְבֶּה כָּבֵד עַל כָּל הַסְּבִיבָה

וְהָיָה מְכַלֶּה אֶת כָּל הַשִּׂיחִים, וְאֶת כָּל הָעֵצִים.

רַק בְּחֹרֶשׁ הַשִּׁטִּים שֶׁעַל יַד שֵׁיח' מוּסָה לֹא פָּגַע.

כָּל הַסְּבִיבָה מְכֻרְסֶמֶת, שׁוֹמֵמָה, וְהַחֹרֶשׁ יָרֹק־עַד וְרַעֲנָן…!"

וְגַם מַעֲשֶׂה אַחֵר יְסַפֵּר, שֶׁעִנְיָנוֹ קְדֻשָּׁתָם שֶׁל עֲצֵי חֹרֶשׁ־הַשִּׁטִּים.

"מַעֲשֶׂה בְּבֶּדְוִי אֶחָד, צַאלַח שְׁמוֹ, שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ חֹרֶשׁ

וְרָצָה לָלוּן בּוֹ.

כֵּיָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מָזוֹן לִגְמַלּוֹ,

כָּרַת עֲנָפִים אֲחָדִים מֵאַחַד עֲצֵי הַשִּׁטִּים,

נָתַן אוֹתָם לִפְנֵי גְּמַלּוֹ, וְשָׁכַב לוֹ לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה.

בַּבּׂקֶר רָאָה אֶת גְּמַלּוֹ מֻבְרָךְ אַרְצָה, וְהָעֲנָפִים שֶׁשָּׂם לְפָנָיו – שְׁלֵמִים.

זֵרֵז צַאלַח אֶת גְּמַלָּיו לָקוּם, אֲבָל הַגָּמָל – כָּמוֹהוּ כָּאֶבֶן.

דָּחַק בּוֹ בְּמַקֵּל, דָּקַר אוֹתוֹ, גָּעַר בּוֹ,

וְהַגָּמָל – עֲדַיִן כּוֹרֵעַ עַל אַרְבְּעוֹתָיו.

הֵבִין הַבֶּדְוִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה כָּלְשֶׁהִי

וְכֹחַ עֶלְיוֹן מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ עַל עֲבֵרָתוֹ.

צַאלָח, זָר הָיָה בְּאוֹתָהּ סְבִיבָה, וְלֹא יָדַע,

שֶׁהַפְּגִיעָה בַּעֲצֵי הַשִּׁטִּים אֲסוּרָה.

הָלַךְ לַמַּאֲהָל הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְאוֹתוֹ חֹרֶשׁ,

וְסִפֵּר לְיוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים עַל גְּמַלּוֹ שֶׁהָפַךְ לְאֶבֶן.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַמְאָרְחִים:

– הַאִם נָגַעְתָּ לְרָעָה בְּעֵץ מֵעֲצֵי הַחֹרֶשׁ?

אָמַר לָהֶם:

אָמְנָם כָּרַתִּי מִסְפַּר עֲנָפִים לְשִׁנֵּי גְּמַלִּי…

אָמְרוּ לוֹ:

– דַּע לְךָ אוֹרְחֵנוּ, צַאלַח, שֶׁפָּגַעְתָּ בִּקְדֻשַּׁת עֲצֵי הַשִּׁטִּים!

שָׁאַל אוֹתָם:

– וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיִּנָּתֵק גְּמַלִּי מִן הַקַּרְקַע וְיִחְיֶה?

אָמְרוּ לוֹ:

– הִתְפַּלֵל וַעֲרֹךְ טַהְוָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל שֵׁיח' מוּסָה!

עָשָׂה הַבֶּדְוִי צַאלַח כִּדְבָרָם, וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל עַל בִּרְכָּיו,

אָחֲזָה הִתְרַגְּשׁוּת בִּגְמַלּוֹ הַמְאֻבָּן וְהוּא נִעֵר אֶת גּוּפוֹ,

קָם עַל רַגְלָיו וְעָמַד מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ".

שְׁעַת לַיְלָה שֶׁל אַחַר־חֲצוֹת.

כָּל הַמִּשְׁפָּחָה יְשֵׁנָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עָשׂוּ מִמַּאֲהָלָם שֶׁבְּוָאדִי עַבּוּרָה,

עַד לְקִבְרוֹ שֶׁל שֵׁיח' מוּסָה,

וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה עֲדַיִן לִפְנֵיהֶם, עַד מְחוֹז חֶפְצָם.

רַק הַיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם עֵר מֵעַל לַמִּדְבָּר.

 

יוֹם שֵׁנִי בַּמִּדְבָּר    🔗

תְּכוּנַת הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, בַּמִּדְבָּר, דּוֹמָה בַּכֹּל

לִתְכוּנַת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שׁוֹתִים שׁוּב תֵּה חַם וּמָתוֹק, וְאוֹכְלִים לִיבָּה,

אֶת כְּלֵי הַמַּקְעַד הֵם מַחֲזִירִים לְ“סַנְדוּק אַל מַגְ’מַע”,

הוּא אַרְגַּז הָעֵץ, הַמְיֻעָד לִשְׁמִירַת הַכֵּלִים.

רְכוּשׁ קֶבֶר־הַשֵּׁיח' הוּא.

הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ זָרְחָה,

וְהַמִּשְׁפָּחָה כְּבָר צוֹעֶדֶת בְּוָאדִי מְעָ’ר וְשָׁבָה לַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה דְּרוֹמִית־מִזְרָחִית.

כֻּלָּם מְרֻצִּים. הַיְלָדִים מִשְׁתּוֹבְבִים, הַיְלָדוֹת מְפַטְפְּטוֹת,

אֲפִלּוּ קְלֵיבּ הַזָּקֵן חָשׁ בְּטוֹב.

הַנְּעָרוֹת שָׁרוֹת.

גַּם פִירְחַאנָה וּפִירְחַאן, בְּנֵי הַזּוּג הָעֲצוּבִים, מְרֻצִּים.

הֵם מַאֲמִינִים בְּוַדַּאי שֶׁתְּפִלָּתָם הַצְּנוּעָה לְשֵׁיח' מוּסָה, נִתְקַבְּלָה.

הָעֶרֶב יִסְעֲדוּ סְעֻדָּה צְנוּעָה,

מַיִם יִהְיוּ לָהֶם לְמַכְבִּיר:

בַּדֶּרֶךְ מְצוּיָה בְּרֵכַת מַיִם, הִיא מִתְמַלֵּאת מִצִּנּוֹר

שֶׁהִנִּיחוּ הַבֶּדְוִים מִבְּאֵר בֶּהָרִים.

שָׁם יוּכְלוּ אֲפִלּוּ לִרְחֹץ אֶת גּוּפָם, אִם יַסְפִּיקוּ.

צוֹעֶדֶת לָהּ הַשַּׁיָּרָה בִּזְרִיזוּת, אֶל הַבְּרֵכָה שֶׁבַּוָּאדִי תַמַטַן,

צוֹעֶדֶת בֵּין סַלְעֵי עֲנָק, שֶׁגָּבְהָם גֹּבַהּ אָדָם.

לְאַחַר יוֹם תָּמִים שֶׁל הֲלִיכָה

לָנָה הַמִּשְׁפָּחָה שׁוּב תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם,

לַיְלָה שֵׁנִי בַּמִּדְבָּר.

 

“דִּיר אֶל אַרְבָּעִין”    🔗

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עִם שַׁחַר שׁוּב קָמִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה,

וּמַמְשִׁיכִים לִצְעֹד.

בּוֹאֲכָה רַאס־מֻחַמַּד.

סִילְמִי בָּקִיא בְּדַרְכֵי סִינַי.

הוּא יַנְחֶה אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּשָׁלוֹם.

“רַאס־מֻחַמַּד” הוּא עֲקֵבוֹ שֶׁל חֲצִי־הָאִי, וְהוּא מִתְרוֹמֵם כְּצוּק אַדִּיר.

כְּמוֹ נִשְׁבַּר חֲצִי הָאִי, וְנֶעְלַם בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם שֶׁמִּדְּרוֹמוֹ.

רַאס מֻחַמַּד בּוֹלֵט לְתוֹךְ יַם סוּף מִמֶּרְחַקִּים.

עֵינֵי הַסַּפָּנִים נְשׂוּאוֹת אֵלָיו כֵּאֶל מִגְדַּלּוֹר.

הוּא אוֹת וְסִימָן לְדַרְכָּם בַּיָּם.

זֶהוּ אַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַמְקֻדָּשִׁים בְּיוֹתֵר בִּדְרוֹם סִינַי.

הַבֶּדְוִים קוֹרְאִים לוֹ “אֶל־אַרְבָּעִין”, עַל שֵׁם אַרְבָּעִים הַנְּבִיאִים

שֶׁנִּפְגְּשׁוּ שָׁם בְּרָאשׁוּת מֻחַמַּד, אֲבִי הָאִסְלָם.

מִיהֶם אוֹתָם נְבִיאִים?

כַּּמָּה מֵהֶם יְדוּעִים לָנוּ, הַיְּהוּדִים, הֵיטֵב, מִשֶּׁלָּנוּ הֵם:

אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, משֶׁה, יִתְרוֹ, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, אֵלִיָּהוּ;

גַּם מֻחַמַּד נְבִיא הָאִיסְלָם וְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי בֵּינֵיהֶם.

הֵם וְרַבִּים אֲחֵרִים, הִנָּם “הָאַרְבָּעִים” שֶׁנִּפְגְּשׁוּ פַּעַם,

לְפִי אֱמוּנַת הַבֶּדְוִים, בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְפִסְגַּת הַר־קַתֶּרִינָה,

וְנוֹעֲצוּ שָׁם, זֶה עִם זֶה, עַל דֶּרֶךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם…

גַּם הַמָּקוֹם הַהוּא, בְּסַנְטָה קַתֶּרִינָה, וְגַם הַמָּקוֹם הַזֶּה, בְּרַאס־מֻחַמַּד,

הֵם מְקוֹמוֹת שֶׁל עֲלִיָּה לָרֶגֶל.

לְכָאן מְבִיאִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאָפְסָה לְגַבֵּיהֶם כָּל תִּקְוָה,

כְּמוֹ קְלֵיבּ־אַבּוּ־סִילְמִי.

בְּכָל לֵיל שִׁשִּׁי בַּשָּׁבוּעַ, כָּךְ מַאֲמִינִים הַבֶּדְוִים,

הָיוּ מִתְאַסְּפִים בֶּעָבָר אוֹתָם “הָאַרְבָּעִים”,

יוֹשְׁבִים בַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, וּמְבַלִּים כָּאן בְּדִיּוּנִים בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם

עַד עֲלוֹת־הַשַּׁחַר.

אָז, הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵקִים תְּלוּלִית אֲבָנִים קְטַנָּה לְפָנָיו…

כְּשֶׁגָּבַר הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְנֶעֶלְמוּ.

הַבֶּדְוִים נָהֲגוּ, בֶּעָבָר, לְהוֹסִיף אֶבֶן קְטַנָּה מִשֶּׁלָּהֶם, בְּרֹאשׁ תְּלוּלִית שֶׁל כָּל נָבִיא.

לַמָּחֳרָת, הָיוּ רוֹאִים שֶׁהָאֶבֶן שֶׁהֵם שָׂמוּ – זְרוּקָה הַצִּדָּה.

וְזֶה הָיָה לָהֶם אוֹת וְסִימָן מֻבְהָק לְבִקּוּרֵי הָאַרְבָּעִים.

כַּיּוֹם – אוֹמְרִים הַבֶּדְוִים – שׁוּב אֵין הָאַרְבָּעִים בָּאִים לְכָאן,

בִּגְלַל הַתַּיָּרִים הָרַבִּים שֶׁאֵינָם “מַאֲמִינִים”,

וְהָרְאָיָה – הַתְּלוּלִיּוֹת קַיָּמוֹת, וְהָאֲבָנִים – שׁוּב אֵינָן נִזְרָקוֹת מֵהֶן…

בֶּעָבָר, הָיוּ הַסַּפָּנִים

מַדְלִיקִים לְרַגְלֵי הַצּוּק נֵרוֹת

וְזוֹרְקִים אוֹתָם לַיָּם, כְּאוֹת הַעֲרָצָה לַמָּקוֹם.

כְּשֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אֶת הַנֵּר, הָיוּ אוֹמְרִים:

– “אַנַא מוּהִיב אַשַּׁמְעָה לְשֵׁיח' רַאס־מֻחַמַּד וּלִלְאַרְבַּעִין”,

שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: – אֲנִי מַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַזֶּה לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ

שֶׁל רַאס־מֻחַמַּד וְלִכְבוֹד הָאַרְבָּעִים (הַנְּבִיאִים).

נֵרוֹת אֵלֶּה – מְסַפְּרִים הַבֶּדְוִים – הָיוּ מִתְרוֹמְמִים וּמַגִּיעִים

אֶל רֹאשׁ הַצּוּק, דְּבֵקִים בַּסֶּלַע וְדוֹלְקִים עַד שֶׁכָּלִים.

שׁוּם סוּפָה לֹא הִצְלִיחָה לְכַבּוֹתָם…

הַשַּׁיָּרָה מִתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת לְרַאס־מֻחַמַּד וְהָאִמָּהוֹת מְסַפְּרוֹת

לְיַלְדֵיהֶן הָעֲיֵפִים מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי לְהָקֵל עֲלֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ.

לְמָשָׁל, אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּבֶּדְוִי שֶׁנָּסַע בִּמְכוֹנִיתוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּסִינַי.

כְּשֶׁפָּגַשׁ בַּדֶּרֶךְ שַׁיֶּרֶת עוֹלֵי־רֶגֶל לָ“אַרְבָּעִים” בְּרַאס־מֻחַמַּד,

לָעַג לָהֶם בְּכָל פֶּה, עַל סִכְלוּתָם.

הוּא אַף הִשְׁמִיעַ דִּבְרֵי זִלְזוּל וּכְפִירָה בָּ“אַרְבָּעִים”, בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם.

עוֹד הוּא מְדַבֵּר,

וְהִנֵּה דָּמַם מְנוֹעַ מְכוֹנִיתוֹ וְהִיא נֶעֶצְרָה.

הֵבִין הַבֶּדְוִי הַכּוֹפֵר, שֶׁדִּבְרֵי הַזִּלְזוּל שֶׁהִשְׁמִיעַ,

הֵם שֶׁשִּׁתְּקוּ אֶת מְכוֹנִיתוֹ.

הוּא הוֹדָה בְּטָעוּתוֹ, בִּקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה מִמֻּחַמַּד,

מִן הָ“אַרְבָּעִים” וּמִן הַהוֹלְכִים לְזוּאָרָה

וְנִסָּה לְהַתְנִיעַ מְכוֹנִיתוֹ מֵחָדָשׁ.

הָעֹנֶשׁ פָּג, וְהַמְּכוֹנִית הֻתְנְעָה וְנָסְעָה חִישׁ־מַהֵר…

 

הַזּוּאָרָה    🔗

הַמִּשְׁפָּחָה מַגִּיעָה לִמְחוֹז חֶפְצָהּ.

מֶרְחֲבֵי הַיָּם, הַנִּגְלִים לָעֵינַיִם, גּוֹרְמִים לְהִתְרַגְּשׁוּת וְלִקְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת.

הַבֶּדְוִים מַעֲרִיצִים אֶת הַיָּם.

בְּעֵינֵי הַבֶּדְוִים הַיָּם הוּא “מַלְאָךְ”, “נָבִיא”,

לָכֵן הֵם עוֹרְכִים עַל שְׂפַת הַיָּם זוּאָרוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְשֶׁל תּוֹדָה.

הַבֶּדְוִים מַאֲמִינִים שֶׁהַמַּלְאָכִים חַיִּים בְּוָאדִיּוֹת

וְכֵיוָן שֶׁכָּל הַוָּאדִיּוֹת מוֹלִיכִים לַיָּם,

בָּאִים מַלְאֲכֵי הַוָּאדִיּוֹת לַעֲרוּצִים שֶׁבָּהֶם זוֹרְמִים הַנְּחָלִים לַיָּם.

כָּאן, בִּפְגִישַׁת הַנְּחָלִים וְהַמַּלְאָכִים עִם מַלְאַךְ הַיָּם, שׂוֹרֶרֶת קְדֻשָּׁה;

מָקוֹם טוֹב הוּא וּמַבְטִיחַ יְשׁוּעָה לָעוֹרְכִים בּוֹ זוּאָרָה, כְּמוֹהֶם.

אֲבָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּדְאָגִים, אֵין לָהֶם לֵב פָּנוּי,

לֵהָנוֹת מִיפִי הַמָּקוֹם וּמִיפִי הַשָּׁעָה.

הֵם פּוֹרְקִים בַּהֲמוּלָה אֶת שַׂקֵּי הַגְּמַלִּים הַמֻּבְרָכִים,

עַל הַחוֹל.

לֹא עוֹבֵר זְמַן רַב

וְרֵיחַ קְטֹרֶת עוֹלֶה בַּנְּחִירַיִם.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַזֶּבַח.

פְּעִיַּת הָעֵז נִשְׁמַעַת.

גַּם קוֹלוֹת אוֹמְרִים וְחוֹזְרִים עַל מִלָּה “דַ’בִּיחָה”, “דַ’בִּיחָה”.

“דַ’בִּיחָה” – פֵּרוּשָׁהּ זֶבַח, קָרְבָּן.

הָעֵז הַמִּסְכֵּנָה תִּשָּׁחֵט כָּאן מִיָּד,

הַקָּרְבָּן הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר

שֶׁל הַבָּאִים לְזוּאָרָה, לְהַבָּעַת מְבֻקָּשָׁם.

עָזִיזָה וְרַבִּיעַ מוֹבִילִים אֶת הָעֵז לַזֶּבַח.

שַׁבִּיבּ מִתְבּוֹנֵן בָּעֵז הַמּוּבֶלֶת אֶל מוֹתָהּ.

פְּעִיּוֹתֶיהָ חוֹדְרוֹת לְלִבּוֹ:

– מֶה, מֶה, מָה רַע עָשִׂיתִי, מֶה חָטָאתִי? מַה פָּשַׁעְתִּי?

רֵיחַאנָה שֶׁלִּי, אֵיפֹה אַתְּ?

הָעֵז מֻכְנֶסֶת לַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, פְּעִיָּתָהּ מִתְגַּבֶּרֶת,

עַכְשָׁו הִיא מְקֻדֶּשֶׁת. מוּכָנָה לַזֶּבַח.

הַבֶּדְוִים אֵינָם חוֹשְׁבִים אֶת הַזֶּבַח לְאַכְזְרִיּוּת.

הָעֵז הַזּוֹ,

מַמְשִׁיכָה, לְפִי אֱמוּנָתָם, בְּחַיֵּי נֵצַח,

אַחֲרֵי שֶׁנִּזְבְּחָה וְנֶאֶכְלָה בְּזוּאָרָה.

אֵיפֹה?

לִפְנֵי שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם!

בְּעֵמֶק־הַבָּכָא!

שָׁם מְצוּיִים בַּעֲלֵי־חַיִּים לָרֹב, בְּתוֹכָם נְחָשִׁים, שְׂרָפִים, עַקְרַבִּים,

חַיּוֹת טֶרֶף וּבְהֵמוֹת, כֻּלָּם יַחְדָּו, וְאֵין הָאֶחָד נוֹגֵעַ לְרָעָה בְּאַחֵר…

אָדָם לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס לְגַן־הָעֵדֶן, אֶלָּא אִם יַעֲבֹר בְּעֵמֶק־הַבָּכָא,

רָכוּב עַל בְּהֵמָה שֶׁנִּזְבְּחָה לְקָרְבָּן…

לְאַחַר שֶׁהָעֵז אֻבְּכָה בַּקְּטֹרֶת, לְיַד כַּף הַתָּמָר הַנְּעוּצָה בַּחוֹל,

מוֹצִיא סִילמִי מֵחֶבְיוֹן גְּלִימָתוֹ מַאֲכֶלֶת מֻשְׁחֶזֶת.

שָׁעָה אֲרֻכָּה הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן בִּגְרוֹן הָעֵז.

הוּא שׁוֹחֵט וְאָז נִפְסֶקֶת פְּעִיַּת הָעֵז בְּבַת אַחַת.

הַדָּם הַפּוֹרֵץ מִצַּוָּארָהּ,

נִתָּז עַל הַחוֹל, הַמַּאְדִּים בִּן־רֶגַע.

תַּם וְנִשְׁלַם הַקָּרְבָּן.

הַבָּנִים הַבּוֹגְרִים מְבִיאִים אֶת הָעֵז הַזְּבוּחָה לְבִשּׁוּל.

הֵם חוֹתְכִים עַכְשָׁו

אֶת בְּשַׂר הַקָּרְבָּן.

לִפְנֵי כֵן פָּשְׁטוּ אֶת עוֹר הָעֵז מֵעָלֶיהָ

וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכָהּ אֶת קְרָבֶיהָ.

שַׁבִּיבּ מִתְבּוֹנֵן בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם וְחוֹשֵׁב, הַאִם יִתְקַבֵּל הַקָּרְבָּן

הַאִם יָשׁוּב סָבוֹ לְאֵיתָנוֹ?

עַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל כֶּלֶב הַמִּשְׁפָּחָה, הַצָּנוּם,

לֹא בְּכָל יוֹם יוֹצֵאת “מִשְׁפַּחְתּוֹ” לָזוּר זוּאָרוֹת.

לֹא בְּכָל שָׁבוּעַ, אַף לֹא בְּכָל חֹדֶשׁ, הוּא זוֹכֶה לִשְׁיָרִים טְעִימִים כָּאֵלֶּה.

גַ’מִּילָה שָׁפְתָה כְּבָר אֶת נִתְחֵי הַבָּשָׂר.

רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל הַמָּרָק מְגָרֶה אֶת הַנְּחִירַיִם.

כֻּלָּם מִצְטוֹפְפִים מִסָּבִיב לַכִּירָה.

כָּל הַיּוֹם לֹא אָכְלוּ דָּבָר, הֵם רְעֵבִים מְאֹד.

אֲפִלּוּ הַיָּשִׁישׁ פּוֹקֵחַ מְעַט עֵינָיו וּמְרַחְרֵחַ אֶת רֵיחַ הַבָּשָׂר.

כֻּלָּם לוֹעֲסִים בִּשְׁקִיקָה, גּוֹרְסִים עֲצָמוֹת וּמוֹצְצִים אֶת לְשָׁדָן.

הַסּוֹעֲדִים מַאֲמִינִים שֶׁאֲרוּחָה זוֹ הִיא קְדוֹשָׁה

וּבַהֲנָאָה שֶׁהֵם מְפִיקִים מִמֶּנָּה, הֵם מִתְמַזְּגִים עִם שֵׁיח' מוּסָה.

הַנְּתָחִים הַנִּבְחָרִים מֻגָּשִׁים לִקְלֵיבּ וּלְסִילְמִי.

הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין בְּפִי הַיָּשִׁישׁ אֲפִלּוּ שֵׁן אַחַת לִרְפוּאָה,

אֲבָל אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא יַגִּישׁוּ לוֹ אֶת מֵיטַב הַנְּתָחִים!

מַה יִּקְרֶה לְנֵתַח הַבָּשָׂר הַמְשֻׁבָּח שֶׁהֻגַּשׁ לִקְלֵיבּ הַיָּשִׁישׁ?

אֶת הַנֵּתַח הַזֶּה יִקַּח סִילְמִי וְיֹאכַל אוֹתוֹ עַד תֹּם,

וַאֲרֶשֶׁת חֲסִידוּת עַל פָּנָיו. סְעֻדַּת מִצְוָה – הִיא מִצְוָה.

בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, טוֹבְלוֹת הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת בַּיָּם.

הֵן פּוֹשְׁטוֹת אֶת כָּל שִׂמְלוֹתֵיהֶן וּמִטְפְּחוֹתֵיהֶן

וְנִכְנָסוֹת לַיָּם בְּצִוְחוֹת חֶדְוָה,

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵאִיר אֶת הַנָּשִׁים הָעֲרֻמּוֹת,

הַטוֹבְלוֹת בְּתַעֲנוּג בְּמֵי יַם סוּף.

הֵן מַתִּיזוֹת מַיִם אַחַת עַל רְעוּתָהּ, מִשְׁתּוֹבְבוֹת.

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵן זוֹכוֹת לִטְבֹּל אֶת גּוּפָן בְּמַיִם.

אִשָּׁה אַחַת בִּלְבַד אֵינָהּ נִכְנֶסֶת לַמַּיִם.

זוֹ גַ’מִּילָה, אִמּוֹ שֶׁל שַׁבִּיבּ. הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בָּרוֹחֲצוֹת, מִתְבּוֹנֶנֶת

בְּבַעֲלָהּ וּמַבְחִינָה לְפֶתַע שֶׁקְּלֵיבּ הַיָּשִׁישׁ אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ.

סִילְמִי מְטַפְטֵף טִפּוֹת מַיִם לְבֵין שִׂפְתֵי אָבִיו,

וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת פָּנָיו בְּכַף יָדוֹ הָרְטֻבָּה,

נְשִׁימַת הַיָּשִׁישׁ מְהִירָה. נִכָּר בּוֹ שֶׁהוּא נִלְחָם עַל חַיָּיו.

גַ’מִּילָה מוֹצִיאָה מִמַּחֲבוֹא שִׂמְלָתָהּ בַּקְבּוּק זְכוּכִית קָטָן,

חוֹלֶצֶת מִמֶּנּוּ אֶת הַפְּקָק וּמַגִּישָׁה אוֹתוֹ לִנְחִירֵי חָמִיהָ.

נְשִׁימָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הוֹלֶכֶת וְנֶחֱלֶשֶׁת.

סִילְמִי מַנִּיחַ אָזְנוֹ עַל לוּחַ לִבּוֹ שֶׁל אָבִיו.

הִנֵּה, עַכְשָׁו יוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ.

מִכָּאן, מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּרַאס־מֻחַמַּד, תַּעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה.

אִישׁ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֵינוֹ מֵטִיל סָפֵק בְּכָךְ,

שֶׁקְּלֵיבּ הַזָּקֵן, שְׂבַע הַיָּמִים וּשְׂבַע הָאֲסוֹנוֹת

יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּגַן־עֵדֶן…

הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת עוֹלוֹת מִן הַיָּם,

לוֹבְשׁוֹת אֶת בִּגְדֵיהֶן וְשָׁבוֹת לִמְקוֹם הַחֲנִיָּה.

הַדְּמָמָה בָּהּ מְקַבְּלִים הַגְּבָרִים אֶת פְּנֵיהֶן

אוֹמֶרֶת בְּלֹא מִלִּים:

– קְלֵיבּ אַבּוּ־סִלְמִי הֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ לְאַלְלַהּ…

הַנְּכָדִים עֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר, כֻּלָּם יְשֵׁנִים שֵׁנָה עֲמֻקָּה.

הֵם לֹא יִרְאוּ עוֹד אֶת סָבָם לְעוֹלָם.

הַבֶּדְוִים קוֹבְרִים אֶת מֵתֵיהֶם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם מֵתִים.

כָּל הַלַּיְלָה יֵשְׁבוּ לְיַד גּוּפָתוֹ וִיסַפְּרוּ עַל חַיָּיו.

לַמָּחֳרָת, עִם שַׁחַר, יַחְפְּרוּ קֶבֶר, יִקְבְּרוּ אֶת קְלֵיבּ,

וְיַעֲמִידוּ מַנְצַבּ עַל קִבְרוֹ, שְׁתֵּי אֲבָנִים מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם,

אַחַת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאַחַת לְמַרְגְּלוֹתָיו.

הֵם יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ בּוֹ בַּיּוֹם, לָשׁוּב לְמַאֲהָלָם בְּוָאדִי עַבּוּרָה,

מֶרְחַק שְׁלֹשָׁה יְמֵי הֲלִיכָה.

יָמִים יַעַבְרוּ וְשָׁנִים,

שְׁמוֹ וְקִבְרוֹ שֶׁל קְלֵיבּ יְקֻדְּשׁוּ

וְאוּלַי יִזָּכֵר כְּ“שֵׁיח’־קְלֵיבּ”,

וְאַגָּדוֹת יְסֻפְּרוּ עַל מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים שֶׁהָלְכוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ,

עַד לְרַאס־מֻחַמַּד לְהִתְפַּלֵּל עַל חַיָּיו,

וְלֹא זָכוּ.

 

מִלּוֹן לַמֻּנָּחִים הַמּוֹפִיעִים בַּסֵּפֶר    🔗

אֶל אַרְבָּעִין – אַרְבָּעִים הַנְּבִיאִים

אִיבְּרִיק – קַנְקַן מַיִם

בַּרַאדָה – קֻמְקוּם תֵּה

דַ’בִּיחָה – זֶבַח, קָרְבָּן

גַ’לַאבִּיָה – בֶּגֶד דְּמוּי כְּתֹנֶת אֲרֻכָּה

הוֹן – מַכְתֵּשׁ

זוּאָרָה – עֲלִיָּה לָרֶגֶל לְמָקוֹם קָדוֹשׁ

טַהְוָה – סְעֻדַּת מִצְוָה

כִּיסְוֶה – כִּסּוּי

לִיבָּה – לֶחֶם בֶּדְוִי

מוֹיֵה – מַיִם

מַנְצַבּ – מַצֵּבָה

מַקְעַד – בֵּית לִינָה לְעוֹלִים לָרֶגֶל

מַחְמַס – מַחֲבַת עָבָה מִפַּח

מַבְּחָרָה – גֻּמְחָה בַּקִּיר

סַחַן – קַעֲרַת לִישָׁה

“סַנְדוּק אַל־מַגְ’מַע” – אַרְגַּז עֵץ לִשְׁמִירַת כֵּלִים

עַמַאמָה – כָּפִיָה, כִּסּוּי רֹאשׁ

פָ’תְחָה – תְּפִלַת הַמֻּסְלְמִים

קַפַּאפִּי – כּוֹסִיּוֹת זְכוּכִית עָבָה

קֻבָּה – בֵּית קְבוּרָה

קִילָה – אֲרוּחָה וּמְנוּחָה בַּצָּהֳרַיִם

שֵׁיח' – נִכְבָּד, קָדוֹשׁ