רשימה שפורסמה ב"דבר" בשבעה למותו בכ"ב בטבת תש"ד, 18 ינואר 1944, בשם "מורי העברי הראשון"
לפני ארבעים ושלוש שנים, בבוקר סתיו צונן ובהיר, באחת מערי דרום רוסיה, נכנס צעיר יהודי לבוש חולצה מַלוֹרוסית רקומה לתוך חדר מלא יהודים קטנים ואמר בקול רם ומצלצל:
“זה – שולחן! זה – כיסא!”
לתנופת ידו ולברק עיניו ענו ארבעים נערים במקהלה:
“זה שולחן! זה כיסא!”
המהפכה העברית החלה.
אל השולחן והכיסא נצטרפו לוח וארון, קיר, רצפה ותקרה, דלת וחלון, ספר ועט. מן החדר אל החצר, אל עצי הגן, אל תכלת הרקיע, מעלה ומטה והרחק, עד הארץ הטמירה שמעבר לים, ממנה בא המורה הפלאי.
העולם כולו פשט צורה ולבש צורה. כתינוקות שאך זה ניתן הדיבר בפיהם היו הנערים בני השש. חדשה וצעירה צילצלה באוזניהם שפת הקדומים. עולם ומלואו – מחדש ובעברית!
“אדוני המורה, מה זה? אדוני המורה, מה אני עושה? אדוני המורה, מה הוא אוחז?”
אדוני המורה, אדוני המורה…
בעיר רוסית וברחוב רוסית ובכל יתר השיעורים בבית־הספר רוסית – מסלול ושיגרה וחולין. אך בשעות אלו, עם העלם בהיר־העיניים, מהירה תנועה ואמיץ־התנופה – יקוד ולהט ושיכרון־יצירה. כאן מתחדשים מעשי־בראשית ועולם נברא במאמר־פה. במשובה מתהוללת, באש מתלקחת, בסערת חדווה נכבשת הצעירה שבשפות, זו הקרויה בסדר־השיעורים בשם המשונה “העברית העתיקה”. כל שיעור – כמערכה: תרועות־שופר ושעטות סוסי־קרב ושירת־ניצחון. הלאה נכר! הלאה טמיעה! תחי המהפכה העברית!
“עברים אנחנו, עברית נדברה” – שרה הכיתה המאושרת.
כל שיעור – התאהבות חדשה במורה ובשפתו, בחמדת עלומיו ובעוז ניבה.
אדוני המורה, איכה זקנת, איכה נדמית! האותך אלווה למנוחות? מה מוזרים רחשי־הלב. בניך ונכדיך, אף בני תלמידיך, אמונים עלי עברית משדי אמם והיא חלבם ודמם – אך מי יתנני שוב ילד לפניך ועלזנו יחד על כל מלה עברית, נוצצת לפנינו בזיו חידושה, כפנינה ממצולות משינ וּה, כמרגלית הרימונו מעפר.
יזהיר זכרך בלבי, אשר לעד חתמת בו את ברית השפה העברית עם שמש, נעורים ויופי.1: – זאב סמילנסקי נולד בתרל“ג (1873) באוקראינה. עלה לארץ עם דודו משה סמילנסקי ב־1890. עבד כפועל בחדרה. חלה בקדחת קשה וחזר לרוסיה. למד חרטות ביקטרינוסלב ושימש מורה עברי ב”חדרים מתוקנים" ביליזווטגרד ובחרסון. ב־1903 חזר לארץ, עבד כפועל וכמורה, היה ממייסדי “הפועל הצעיר”, הראשון שערך ופירסם בעברית מחקרים סטטיסטיים על הרכב העם היהודי והיישוב העברי בארץ, השתקע ברחובות ושם מת בט“ו בטבת תש”ד (11 בינואר 1944). מאמריו ב“השילוח”, ב“הפועל הצעיר” ובכתבי־עת אחרים חתומים ז"ס, ופסי, ובן־ישראל. בנו הוא הסופר ס. יזהר.
-
– זאב סמילנסקי נולד בתרל“ג (1873) באוקראינה. עלה לארץ עם דודו משה סמילנסקי ב־1890. עבד כפועל בחדרה. חלה בקדחת קשה וחזר לרוסיה. למד חרטות ביקטרינוסלב ושימש מורה עברי ב”חדרים מתוקנים“ ביליזווטגרד ובחרסון. ב־1903 חזר לארץ, עבד כפועל וכמורה, היה ממייסדי ”הפועל הצעיר“, הראשון שערך ופירסם בעברית מחקרים סטטיסטיים על הרכב העם היהודי והיישוב העברי בארץ, השתקע ברחובות ושם מת בט”ו בטבת תש“ד (11 בינואר 1944). מאמריו ב”השילוח“, ב”הפועל הצעיר“ ובכתבי־עת אחרים חתומים ז”ס, ופסי, ובן־ישראל. בנו הוא הסופר ס. יזהר. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.