רקע
יעקב אורלנד
בית הצעצועים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: חיפה: מגילות; תשכ"ג

לְשִׁמְרִיתָה

     וּלְרוּלִי

וּלְדוֹרִיתָה

     וּלְאוּלִי

וּלְלָלִי

     וּלְאַיֶּלֶת

וּלְאָמִיר,


שֶׁבְּלִי “חָכְמוֹת”

וְכוּלִי –

בְּבִן־רֶגַע

נַעֲנוּ לִי

כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְשַׁתְפָם

בַּסִּפּוּר־שִׁיר.


חֵרֶף כָּל תְּלָאוֹתֵיהֶם וּפַחְדֵּיהֶם בְּזֶה הַסֵּפֶר

וּמִפְּנֵי שֶׁנִּמְצְאוּ כֹּה רְאוּיִים

וְהוֹכִיחוּ מַה טּוֹבִים וְאַמִּיצִים הֵם יַלְדֵּי־חֵיפָה –

מֻקְדָּשׁ לָהֶם פֹּה “בֵּית הַצַעֲצוּעִים”.


בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְבִרְכַּת־חָבֵר

הַמְחַבֵּר




רֶגַּע… הָס! דּוֹפְקִים בַּדֶּלֶת,

מִי זֶה? הוֹ, זֶה אֱליפֶלֶט!

הִכָּנֵס, בְּבַקָּשָׁה,

וְתִשְׁלַם הַהַקְדָשָּׁה.


 

א. הָאַגָּדָה

בַּכַּרְמֶל, הַרְחֵק בַּיַּעַר,

בֵּין עֲצֵי אַלּוֹן וָאֹרֶן,

בֵּין פִּרְחֵי פָרָג וָלֹטֶם,

תַּחַת גַּג יָשָׁן וָשַׁח,


גָּר לוֹ, הִתְגּוֹרֵר לוֹ פַּעַם

קַבַּרְנִיט זָקֵן, קִטֵּעַ,

קַבַּרְנִיט־לֹא־שֵׁם־וָרֵעַ,

קִבַּרְנִיט אֶחָד נִשְׁכָּח.


לֹא יָדַע אִישׁ מִיהוּ מַהוּ,

לא רָאָהוּ, לֹא שְׁמָעָהוּ,

אִישׁ בַּדֶּרֶךְ לֹא פָגַשׁ בּוֹ

לְסַפֵּר מַרְאֵה־פָנָיו;


רַק בָּאַגָּדוֹת דֻּבַּר בּוֹ,

רַק בַּמַנְגִּינוֹת זֻמַּר בּוֹ,

בְּשִׁירֵי־הָעֹז הַלָּלוּ

עַל הַיָּם וְסַפָּנָיו.


גַּם אֲנִי עָלָיו שָׁמַעְתִּי

מֵאָבִי אֲשֶׁר סִפֵּר לִי

כִּי אַף הוּא, בְּעוֹדוֹ יֶלֶד,

מֵאָבִיו שָׁמַע עַל כָּךְ,


כִּי אֵי־שָׁם, הַרְחֵק בַּיַּעַר,

בֵּין עֲצֵי אַלּוֹן וָאֹרֶן,

גָּר לוֹ קַבַּרְנִיט קִטֵּעַ,

קַבַּרְנִיט אֶחָד נִשְׁכָּח.


וְהַקַּבַּרְנִיט, שָׂח אַבָּא,

אִישׁ מַר־נֶפֶשׁ וּזְעוּם־דְּיֹקֶן,

לֵב כָּל מַרְחִיקֵי בַדֶּרֶךְ

פָּג מִפַּחַד בִּגְלָלוֹ,


כִּי הַקַּבַּרְנִיט, שָׂח אַבָּא,

אִישׁ־מִלְחֶמֶת הוּא מִנֹּעַר,

אֶלֶף שׁוֹדְדִים טִּבֵּעַ

טֶרֶם נִכְרְתָה רַגְלוֹ.


לֹא טַיְפוּנִים הִכְרִיעוּהוּ,

לא סוּפוֹת־צִיקְלוֹן הִכּוּ בוֹ,

אֶלֶף תּוֹתָחִים יָרוּ בוֹ

וְנָסֹגוּ מִכֹּחוֹ;


מִי סַפָּן עוֹד שֶׁכָּמֹהוּ

יְחִידִי, בְּמוֹ יָדַיִם,

צִי שָׁלֵם טִבַּע בַּמַּיִם

עַל תְּרָנָיו וְתוֹתָחוֹ?


אִישׁ מוּזָר הָיָה, שָׂח אַבָּא,

וְאִם חַי הוּא עוֹד, אִם חַי הוּא,

מִסְתַּתֵּר אָז בְּוַדַּאי הוּא

בְּבֵיתוֹ שֶׁעַל הָהָר;


אַף יֶשְׁנָה שְׁמוּעָה כְּאִלּוּ

לֹא בּוֹדֵד הוּא שָׁם אֲפִילוּ

וְיֵשׁ כֶּלֶב וְתֻכִּי לוֹ

לְשִׂיחָה וּלְמִשְׁמָר.


וְעִם לַיְלָה, עִם בּוֹא לַיִל,

עֵת מִמַּעֲבֵה הַיַּעַר

קוֹל נוֹבֵחַ אֶל הַסַּהַר

מִתְיַפֵּחַ וְעוֹלֶה,


אוֹת הוּא כִּי הַקַּבַּרְנִיט אָז

אֵשׁ בְּמִקְטַרְתּוֹ מַצִּית אָז

וַעֲשַׁן יָמִים עָבָרוּ

אֶת חַדְרֵהוּ מְמַלֵּא.


אוֹת הוּא כִּי מִמֵּרָחוֹק אֶל

הַחוֹבֵל זְעוּף־הַדְּיֹקֶן

מִתְכַּנְסִים זִכְרוֹנוֹתָיו אָז

וְחוֹלְפִים לְמוֹ עֵינָיו


נוֹפֵי־פֶרֶא, קְרָבוֹת־זַעַם,

זֵכֶר חֲזִיזִים וָרַעַם,

וְהַקּוֹל בְּפִי הַכֶּלֶב

הוּא קוֹלוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו…


“אִישׁ מוּזָר הָיָה”, שָׂח אַבָּא,

"אִישׁ אַכְזָר מִלְּתָאֲרֶנּוּ,

עַד הַיּוֹם עוֹבֵר בִּי רֶטֶט

הַמּוֹרֵט אֶת לְבָבִי,


וְרָאוּי, בְּנִי, לִפְקֹחַ

עַיִן וְשֶׁלֹא לִשְׁכֹּחַ,

כִּי אִם חַי הוּא – מִי יַגִּידָה

מָה עוֹד יַעַשׂ וְיָבִיא?"

* * *

זֹאת סִפֵּר לִי: זֹאת סִפְּרוּ לִי,

לִי, לִרְעוּאֵל – הוּא רוּלִי –

וַאֲנִי אֶת הַסִּפֹּרֶת

סִפְּסִפַּרְתִּי כְּהַנּ"ל,


לְשִׁמְרִית וּלְאַיֶּלֶת

וְלֶאֱלִי (אֱלִיפֶלֶט)

וּלְלָלִי, הִיא מִיכַלִּי,

שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ גַם מִיכַל,


וּלְאוּלַי (הוּא שָׁאוּלִי)

וּלְדוֹרִית כְּחֻלַּת־הָעַיִן

וּלְאָמִיר שֶׁקּוֹל זָמִיר לוֹ

וְצָמִיר הוּא כְּטָלֶה.


וְכֻלָּם, כֻּלָּם, כֻּלָּהַם,

בְּשָׁמְעָם הִכָּה בָּם רַעַם,

כִּי סִפּוּר כְּזֹאת הַפַּעַם

לא סִפֵּר עוֹד אַבָּאלֶה,


כִּי סִפּוּר כָּזֶה מוֹתֵחַ

עַל בֵּית־יַעַר וְיָרֵחַ

וְעַל קַבַּרְנִיט קִטֵּעַ

לֹא הֻגַּד עוֹד בַּכַּרְמֶל.


וַיָּעוּזוּ וַיָּזוּזוּ

וַיֹּאמְרוּ מֵאָה אָחוּז הוּא

הַסִפּוּר אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ

וְרָאוּי בּוֹ לְטַפֵּל.


וּבְאוֹתוֹ יוֹם, בֵּין עַרְבַּיִם,

טֶרֶם צָלְלָה בַּמַּיִם

שֶׁמֶשׁ־קַיִץ וְלִפְנֵי’שֶׁ.

יְנַצְנֵץ כּוֹכָב רָאשׁוֹן,


הִתְכַּנְּסָה כָּל הַחַבְרוּתָא,

כָּל בְּנֵי וּבְנוֹת הַחַיִל,

וְהֶחְלִיטָה כִּי הַלַּיִל

אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹכֵב לִישׁוֹן.


כִּי הַלַּיְלָה, עֵת מֵאֹפֶל

יַעֲלֶה עַמּוּד הַסַּהַר

וּבְהִשָּׁמַע בַּיַּעַר

קוֹל הַכֶּלֶב בַּשֵּׁנִית –


תִּתְלַקֵּט הַחֲבוּרֹנֶת

וּבְצַוְתָא, כָּל הַשְּׁמֹנֶת,

לְחַפֵּשׂ יֵצְאוּ עַד בֹּקֶר

אֶת מְעוֹן הַקַּבַּרְנִיט.


כֵּן אָמְרוּ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן.

וְאַחַר אֲשֶׁר הִרְדִּימוּ

כָּל אֶחָד אֶת אַבָּא־אִמָּא

בְּבִרְכַּת הַ“לַיְלָה־טוֹב”,


וְאַחַר שֶׁחֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

נַחֲרָתָם, צְרוּדָה כַּקֶרֶשׁ,

אֶת הַבַּיִת הֶחֱרִידָה –

קָמוּ וְיָצְאוּ לָרְחוֹב.


וְלַדֶּרֶךְ. וְאֶל דֶּרֶךְ

אִישׁ אוֹתָהּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ,

לְחַפֵּשׂ חוֹבֵל קִטֵּעַ

הַשּׁוֹכֵן בָּאַגָּדוֹת,


בְּאוֹתוֹ לֵיל נֵס וָפֶלֶא,

אֶל הַיַּעַר, הַכַּרְמֶלָה,

עַזֵי־לֵב יָצְאוּ כָּל שְׁמֹנֶת

הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת.

* * *


וְהַיַּעַר – יַעַר פֶרֶא,

אֳרָנִים סְבוּכֵי־צַמֶּרֶת

חֲבוּקִים בּוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב

עִם גִּזְעֵי־אַלּוֹן כְּבֵדִים;


רַק בְּקֹשִׁי מַעֲבָר בּוֹ

וְשִׂיחִים עַד לָצַּוָּאר בּוֹ

וּשְׁבִילֵי קוֹץ וְדַרְדַּר בּוֹ

רְחוֹקִים וַאֲבוּדִים.


וַאֲנִי – קָרְאוּ לִי רוּלִי –

וְרֵעִי הַטּוֹב שָׁאוּלִי

וְשִׁמְרִית וֶאֱלִיפֶלֶט

צוֹעֲדִים יַחְדָּיו בָּרֹאשׁ.


וְאַחֲרֵינוּ שָׁם נֶחֱשֶׁלֶת

לָלִי, וְהַזֹּאת – אַיֶּלֶת,

וְדוֹרִית הַמִּתְנַהֶלֶת

עִם אָמִיר (גָּדְלוֹ פַּרְעוֹשׁ).


וּמִבַּיִת לֹא לָקַחְנוּ

שֶׁמֶץ, לֹא מָזוֹן, לֹא מַיִם,

לֹא פָּנָס לְאוֹר־עֵינַיִם

לֹא שְׂמִיכָה וְלֹא סוּדָר.


וְהַלַּיְלָה לֵיל־אֱלוּל הוּא,

לֹא לֵיל־סְתָיו הוּא, אַךְ מָשׁוּל הוּא

לְמִין לַיְלָה־שֶׁבָּאֶמְצַע,

שֶׁלֹּא חַם בּוֹ וְלֹא קַר.


וְהַלֵּיל לֵיל־אוֹב־וָכֶשֶׁף,

לֵיל זַנְבוֹת שָׁבִיט וָרֶשֶׁף,

לֵיל שֶׁכּוֹכָבִים נוֹפְלִים בּוֹ

מִמָּרוֹם כְּגֶשֶׁם־אֵשׁ.


וַאֲנַחְנוּ הָעַזִּים כֹּה,

טוֹב יוֹתֵר אִם לֹא אַגְזִים כֹּה

וְאוֹדֶה כִּי בִּלְבָבֵנוּ

מַשֶּׁהוּ הִתְחִיל חוֹשֵׁשׁ…


מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי בָרוּר עוֹד,

מְבֻיָּשׁ עוֹד וְעָצוּר עוֹד,

שֶׁבֶּאֱמֶת אוּלַי אָסוּר עוֹד

טֶרֶם עֵת אוֹתוֹ לוֹמַר;


מַשֶּׁהוּ הַבָּא לְפֶתַע,

עֵת פּוֹגְשִׁים עַקְרָב אוֹ פֶּתֶן,

וְאֵי־שָׁם בִּדְרוֹם הַבֶּטֶן

נַעֲשֶׂה צָפוֹן וָקַר.


מַשֶּׁהוּ כָּזֶה אָז חַשְׁנוּ

בְּעָמְדֵנוּ מוּל הַיַּעַר,

לֹא הִגַּדְנוּ מַה הִרְגַּשְׁנוּ

אֲבָל כָּל אֶחָד הִבִּיט


וְרָאָה בְּעֵין הַיֶּתֶר

מַה הוּא מְכַסֶּה בַּסֵּתֶר

וְכֵיצַד אוֹרֵב הַפַּחַד

וְאֶת שִׂמְחָתוֹ מַשְׁבִּית.


אַךְ עַזֵּי־לֵבָב הָיִינוּ –

וַנֵּלֵכָה. וּפַחְדֵּנוּ

שֶׁנִּצַּב כַּקִּיר נֶגְדֵּנוּ,

פָּג מִכֹּח הָרָצוֹן;


הִתְקַדַּמְנוּ צַעַד צַעַד

וּכְשֶׁעֲבָרָנוּ רַעַד –

שַׁרְנוּ קוֹל גָּדוֹל, פִּטְפַּטְנוּ,

וְחָמַדְנוּ גַּם לָצוֹן.


אוּלִי (אָז בְּכִתָּה גִימֶל)

הֶעֱנִיק מִינֵי תַרְגִּימָא

שֶׁמָּצָא בַּמִּכְנָסַיִם

וְשָׁכַח עַל קִיוּמָם,


וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי כַּף אֶל

וְשָׁלַפְתִּי שְׁנֵי פַלָּפֶל

מִתּוֹךְ כִּיס שֶׁבַּכֻּתֹּנֶת

שֶׁנִּקְרַע קְצָת וְנִפְרַם.


וְאָמִיר שֶׁלֵּץ נָדִיר הוּא

וְקוֹלוֹ כְּקוֹל זָמִיר הוּא

הֶחֱלִיט לְהִתְבַּדֵּחַ

וְסִפֵּר לָנוּ בְּחֹם,


כֵּיצַד פַעַם, בִּבְאֵר־שֶׁבַע,

הִתְחַשֵּׁק לוֹ, עַלְפִּי טֶבַע,

לְטַפֵּס עַד רֹאשׁ הַגֶּבַע

וְלִקְפֹּץ מִשָּׁם לַתְּהוֹם…


וְחִשְׁקוֹ כִּמְעַט הִצְלִיחַ,

לוּלֵא צָץ פִּתְאֹם־לְפֶתַע

אִישׁ בְּגֹבַהּ קִילוֹמֶטֶר

וּתְפַּשׂוֹ בְּכֹחַ רַב,


וּזְרָקוֹ – שִׁמְעוּ־נָא פֶּלֶא –

עַד לְבֹאֲכָה כַּרְמֶלָה,

עַד אֶל כַּף יָדוֹ שֶׁל אַבָּא

שֶׁנָּחֲתָה עַל אֲחוֹרָיו.


חַה־חַה־חַה צָחֲקוּ־צָחָקוּ

כָּל הַשְּׁמֹנֶת וְנִדְחָקוּ

חַד לְחַד וְזֶה אֶל זוֹהִי

מִתּוֹךְ רֶטֶט פִּתְאֹמִי,


כִּי הִנֵּה בְּלֵב הַחֹשֶׁךְ

נִדְלְקוּ אֵי־שָׁם עֵינַיִם

מִבְּלִי דַעַת אֵי־מִנַּיִן,

אוֹ אֵי־מָה הֵן, אוֹ אֵי־מִי.


״זֶה נָחָשׁ…" לָחֲשָׁה אַיֶּלֶת

וְהִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת,

אִמָּא!" צָעֲקָה גַּם לָלִי

וְנָפְלָה עַל צַוַָארַי.


רַק אָמִיר מִבְּאֵר שֶׁבַע

– שֶׁקִּבֵּל “מַסְפִּיק” בְּטֶבַע –

לא נִבְהַל מִכָּל הָעֵסֶק

וְקָרָא: "בּוֹאוּ אַחֲרַי!״


וְהוֹשִׁיט מוּלוֹ יָדַיִם

וְצָעַד כְּצַעֲדַיִם

וְהֵרִים מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

זוּג… מַה זֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת?


זוּג כְּמוֹ יַהֲלֹמַיִם,

זוּג כִּשְׁנֵי כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם,

זוּג… הִנֵּה נִפְתַּר הַפֶּלֶא,

פְּשִׁיטָא - זוּג גַּחְלִילִיּוֹת.


״הוֹ", אָמַרְתִּי אָז לְאוּלִי

אָנֹכִי (שְׁכַחְתֶּם? שְׁמִי רוּלִי):

״הַגַּחְלִילִיּוֹת הַלָּלוּ,

שֶׁלָּכַדְנוּ בְּנִסִּים,


בָּאוּ לָנוּ בּוֹ בָּרֶגַע

שֶׁאִבַּדְנוּ אֶת הַהֶגֶה,

הֵן תָּאֵרְנָה אֶת דַּרְכֵּנוּ

כְּמוֹ שְׁנַיִם פָּנָסִים."


רַק גָּמַרְתִּי, רַק נִפְנֵיתִי,

וּמִיָּד, כַּאֲשֶׁר נִבֵּאתִי,

נִדְלְקוּ כָּל אוֹרוֹתֶיהָ

שֶׁל הַדֶּרֶךְ הַלֵּילִית;


הַגְּדוֹלִים לֹא יַאֲמִינוּ,

הַגְּדוֹלִים זֹאת לֹא יָבִינוּ,

אֵיךְ מוֹצְאִים נָתִיב בַּיַּעַר

לְאוֹרָהּ שֶׁל גַּחְלִילִית.


שׁוּב הָלַכְנוּ. שׁוּב קָדִימָה.

שׁוּב שָׁכַחְנוּ אַבָּא־אִמָּא,

שׁוּב כְּשָׁפַתְנוּ וְהִקְסִימָה

אֲוִירַת הַיְּעָרִים,


שׁוּב כָּבַשְׁנוּ חִיל וָרַעַד,

שׁוּב נָשָׂאנוּ לֵב לַיַּעַד –

הוּא הַקַּבַּרְנִיט הַפֶּלִאי

שֶׁמֵּעֵבֶר לֶהָרִים.


הַגַּחְלִילִיּוֹת הֵאִירוּ

שִׁבְעָתַיִם כְּעֵינֵינוּ

וְהַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ

פִּי־שִׁבְעָה קָפְצָה לִקְרַאת;


לִפְרַקִים נִקְרַע הַיַּעַר

וְכוֹכָב מֵעָל הִגִיהָּ,

אוֹ פַּס־יָם סָהוּר הִבְקִיעַ,

וְהַלֵּב מַמָּש נִצְבַּט.


וְהָרֵיחַ וְהָרֵיחַ,

נִיחוֹחוֹת פִּרְחֵי הַיַּעַר

הַפּוֹרְצִים אֶל רֵיאוֹתֶיךָ

כְּמוֹ רוּח אַדִּירָה,


כְּמוֹ יָם בּוֹקֵעַ חַיִץ,

כְּמוֹ סְתָיו בְּעֶצֶם קַיִץ,

כְּמוֹ גְּדוּד צָעִיר בַּשַּׁעַר

הכּוֹבֵשׁ אֶת הַבִּירָה.


רֵיחַ דּוּדָאִים וָאֹסֶם,

רֵיחַ הַרְדּוּפִים כְּבַד־בֹּשֶׂם,

וְנִיחוֹחַ הַיַּסְמִינִים

הַמַּדִּיחַ וּמֵסִית,


רֵיחַ לַעַן מַר וָעֹלֶשׁ,

רֵיחַ שֹׁרֶשׁ וְשִׁבֹּלֶת,

מִי כֵּאלֹהִים יָכוֹל עוֹד

אֵש כָּזֹאתְהִי לְהַצִּית?


אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, אֵשׁ חוֹמֶרֶת,

תַּדְלֵקָה גְדוֹלָה סוֹעֶרֶת

שֶׁל אָדֹם כָּחוֹל וָלֹבֶן

הִקִּיפַתְנוּ שָׁם סָבִיב;


כָּל רֵיחוֹת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

לְכָדוּנוּ שָׁם בָּרֶשֶׁת

וְכִמְעַט בְּיָד נוֹאֶשֶׁת

נֶחֱלַצְנוּ מִן הַשְּׁבִי.


אֵלֶּה הַרְפַּתְקוֹת הַחֹטֶם.

אֲבָל לֹא קְטַנּוֹת בְּעֹז הֵן

גַּם הַרְפַּתְקְאוֹת הָאֹזֶן

שֶׁקָּרוּנוּ אָז בַּלֵּיל:


קוֹל הַכּוֹס הַמְמָרֵר אֶת

שִׁיר הַקּוּ־קוּ בַּצַּמֶּרֶת,

וְרָחוֹק רָחוֹק בַּוָּדִי –

קוֹל הַתַּן הַמְיַלֵּל.


וְהָאוּ־הוּ שֶׁל הָאֹחַ

וְהֶחָה־חָה שֶׁל צָבוֹעַ

וּמַשַּׁק הַפַּחַד־פַּחַת

שֶׁל כַּנְפֵי הָעֲטַלֵּף.


וְהָרַחַשׁ וְהַלַּחַשׁ

הַמָּלֵא רָזִים וָנַחַשׁ

שֶׁל רִבּוֹא חֲרָק וָרֶמֶשׂ

הַזּוֹחֵל וּמְעוֹפֵף.


וּצְפִירַת־מֶרְחָב נוֹאֶשֶׁת

שֶׁל סְפִינָה מֻכַּת־יָרֵחַ

וּבִכְיָהּ הַמִּתְיַפֵּחַ

שֶׁל רַכֶּבֶת הַחֲצוֹת – – –


מִי פַּיְטָן וְיַחֲרֹז אֶת

כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעָה הָאֹזֶן

בַּעֲבִי־עֲבוֹת הַיַּעַר

מִקָּצֶה וְעַד קָצוֹת?…


אָנֹכִי, שִׁמְרִית וְאוּלִי,

הַקְשִׁישִׁים מִבֵּין הַצֶּוֶת –

(יֵשׁ לוֹמַר כִּי בְּדִיעֶבֶד

גַּם דּוֹרִית נִכְלֶלֶת כָּאן,


הִיא חָדְלָה לִהְיוֹת תִּינֹקֶת

וּמְנַסָּה יוֹם־יוֹם לִדְחֹק אֶת

עֲקֵבֶיהָ מַעְלָה מַעְלָה

עַד… כִּמְעַט עַד הַשֻּׁלְחָן) –


אֵי עָמַדְנוּ? כֵּן – סִלְחוּ לִי –

אָז אֲנִי, שִׁמְרִית וְאוּלִי

וְדוֹרִית כְּחֻלַּת־הָעַיִן

הִתְפַּעַלְנוּ פַּעַל רַב


מִפְּלָאֶיהָ שֶׁל הַדֶּרֶךְ

הָרְווּיָה נִיחוֹחַ־פֶּרַח

וּשְׁבוּיָה מַרְאֶה וָשֶׁמַע

שֶׁלֹּא יְסֻלְּאוּ זָהָב.


אֲבָל לָלִי וְאַיֶּלֶת

וַאֲפִילוּ אֱלִיפֶלֶט –

(גַּם אִם לֹא נִמְנֶה הַפַּעַם

אֶת אָמִירִי בֵּינֵיהֶם) –


נֶחְרְדוּ כָּל־כָּךְ לְפֶתַע,

נִבְהֲלוּ כָּל־כָּךְ עַד עֹמֶק,

שֶׁמַּמָּשׁ הֶחְוִיר הַסֹּמֶק

הַלּוֹהֶט בִּלְחָיֵיהֶם.


אַט־לְאַט וְשַׁעַל־שַׁעַל,

כְּמוֹ חוּט בְּקוֹף־הַמַּחַט,

כֵּן הִשְׁחִיל עַצְמוֹ הַפַּחַד

אֶל לִבָּם עַד לְהַבְהִיל.


שׁוּמְדָבָר הָפַךְ שׁוּמַיִם

וּמְאוּם לִמְאוּמַיִם,

שִׂיחַ הִתְרוֹמֵם לְאֶרֶז

וּנְמָלָה גָבְהָה לְפִיל.


מֵאָמִיר הָלֵּץ לְמַטָּה

עַד אֲמִיר־הָעֵץ לְמַעְלָה

נִרְאֲתָה קוֹמַת הַיַּעַר

כַּבִּירָה וְאֵימְתָנִית,


וְהַחֹשֶׁךְ כֹּה שָׁחוֹר בּוֹ

שֶׁאֶפְשָׁר מַמָּשׁ לַחְפּוֹר בּוֹ,

וְאֵין אוֹת עוֹד וְאֵין זֵכֶר

לִמְעוֹן הַקַּבַּרְנִיט.


וְהוֹלְכִים הֵם כְּבָר שָׁעוֹת פֹּה

מִבְּלִי דַעַת אֵי לִפְנוֹת פֹּה,

וּרְעֵבִים וַעֲיֵפִים הֵם

וְהַדֶּרֶךְ אֵין לָהּ קֵץ.


וְשׁוֹמְעִים קוֹלוֹת־אֵימִים הֵם

וּמַרְאוֹת־שָׁוְא מְדַמִּים הֵם

וְצִפּוֹר אֵינָהּ צִפּוֹר עוֹד

וְהָעֵץ אֵינֶנּוּ עֵץ.


וְאִם עוֹד לֹא דַי בָּאֵלֶּה –

הִנֵּה קָם לוֹ אֱלִיפֶלֶט

וְצוֹעֵק: הֵי, הֵי, חֶבְרַיָּא!

חַל קִלְקוּל בַּגַּחְלִילִית!״


חִישׁ נִקְהַלְנוּ, כָּל הַשְּׁמֹנֶת,

מְסָּבִיב לַגַּחְלִילֹנֶת

הַיְחִידָה אֲשֶׁר נוֹתְרָה עוֹד –

לְטַכֵּס וּלְהַחְלִיט.


מַה נֹּאמַר? – בִּרְכֵּינוּ פָּקוּ…

כִּי הַחשֶׁךְ נִתְעַבָּה כֹּה

שֶׁאוֹרוֹת הַחוֹף עַד עַכּוֹ

לֹא נִרְאוּ עוֹד מִן הַסְּבָךְ.


מִין מַאְפֵּלְיָה כָּזֹאתְהִי

שֶׁחָשַׁבְתִּי כִּי אָחוֹת הִיא

לְאוֹתָהּ מַכַּת־הַחשֶׁךְ

הַנִּזְכֶּרֶת בַּתְּנַ"ךְ.


אוֹתוֹ רֶגַע בָּא שָׁאוּלִי

וְאָמַר: אִם רַק תִּתְּנוּ לִי

אֵיזֶה פִּין, מַבְרֵג, אוֹ חֶרֶט –

אֲתַקֵּן תְ’הַתַּקָּלָה;


הָעִנְיָן עוֹד לֹא בְּכִי־רָע,

הִיא פָּשׁוּט דָּלְקָה עַד גְּמִירָא,

יֵשׁ לִפְרֹק תְ’הַגַּחְלִילֹנֶת

וּלְהַחְלִיף תְּ’הַסּוֹלְלָה."


אַף כִּי לֹא עֵת־צְחוֹק הָיְתָה זוֹ

בִּבְדוֹתוֹ אֲזַי בְּדוּתָה זוֹ,

הִתְפַּקַּעְנוּ כְּבָלּוֹנִים

שֶׁדָּקְרוּ בָּם בְּסִכָּה,


וְאָמִיר הַקַּטְכְּזַיִת

עָט עָלָיו כְּכֶלֶב־צַיִד:

״מֹחַ גְאוֹנִי כָּמוֹךָ

יֵשׁ לִשְׁלֹחַ לִבְדִיקָה…"


צְחוק בַּצַּד. הַיַּעַר יַעַר

וַאֲנַחְנוּ דְּחִי וָדֶחִי,

הַקְּטַנִּים פָּרְצוּ בְּבֶכִי,

הַגְּדוֹלִים נָשְׁכוּ שָׂפָה;


וְהַדֶּרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת

וְהַסְבָךְ סָבוּךְ כְּרֶשֶׁת

וַאֲנַחְנוּ כַּת נוֹאֶשֶׁת,

תִּינֹקִית וַעֲיֵפָה.


פֶּתַע הִתְנַשֶּׁף הַיַּעַר

וְעָצַר רוּחוֹ בְּכֹחַ,

מִישֶׁהוּ כִּנֵּס כְּנָפַיִם

וְחָזַר מִן הַמָּעוּף;


פֶּתַע הִתְיַנְשֵׁף הַיַּעַר

וְכָרָה אָזְנָיו לִשְׁמֹעַ

מָה אוֹמֵר חֲכַם־הַלַּיִל,

עוֹף־הָאֹפֶל, הַיַּנְשׁוּף.


וְהָעוֹף, חָלוּשׁ מִזֹּקֶן,

טְרוּט־עֵינַיִם וּשְׁמוּט־דְּיֹקֶן,

הַתְבּוֹנֵן בַּחֲבוּרֹנֶת

וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע לֵאמֹר:


״אַיְלָה, בַּיְלָה, טִירִיטַיְלָה,

כֹּה אָמַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה –

מִי שֶׁכְּבָר עַד כָּאן הִגִּיעַ,

יֶחֱצֶה וְיַעֲבֹר!


מִי שֶׁכְּבָר חָצָה בָּאֹפֶל

עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין חוֹף אֶל,

הוּא הָלֹךְ יֵלֵךְ גַּם הָלְאָה.

מִבְּלִי שׁוּב אַחוֹרַנִּית,


עַד אֲשֶׁר יִשְׁמַע בַּיַּעַר

קוֹל נוֹבֵחַ אֶל הַסַּהַר,

אָז יִפְנֶה… וְרָאָה בַּיִת,

הוּא הוּא בֵּית הַקַּבַּרְנִיט."


זאת שָׁמְעוּ – וּכְמוֹ רוּחַ

בְּמִפְרַשׂ־חוֹבְלִים קָרוּעַ,

כֵּן עָבַר שׁוּב בַּחֶבְרַיָּא

יֵצֶר־הַנְדוּדִים הָעַז,


וּבִלְחָיֵיהֶם כְּקֹדֶם

שׁוּב פָּרַח אוֹתוֹ הָאֹדֶם

וְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הַפֶּלֶא

בְּצִיצַת־לְבָּם אָחַז.


וְלַדֶּרֶךְ. וְאֶל דֶּרֶךְ

לֹא רָאוּהָ נֵץ וֶעַיִט,

נוֹעָזִים כְּכַלְבֵי־צַיִד

שׁוּב הַשְּׁמֹנֶת צַעֲדוּ.


צָעֲדוּ… אַךְ הַס! - לְפֶתַע,

אֲחוּזִים רְתֵת וָרֵתַע

וּכְמוֹ בְּשׂוֹרָה בַּפֶּתַח,

הֶחֱרִישׁוּ וְעָמְדוּ.


כִּי הִנֵּה מְלוֹא עֵינַיִם

נִפְרְשׂוּ פִּתְאֹם שָׁמַיִם

וּמֵאֹפֶק וְעַד אֹפֶק

בָּעֲרוּ אַלְפֵי כּוֹכָב,


כִּי הִנֵּה יָצָא הַסַּהַר

מֵחֶבְיוֹן צַמְּרוֹת הַיַּעַר

וְשׁוֹטֵט גַּלְמוּד וּפֶלִאי

בִּרְקִיעַ הַזָּהָב.


עוֹד אֲנַחְנוּ מִשְׁתָּאִים שָׁם

וְהִנֵּה – הוֹ, פִּלְאֵי־טֶבַע! –

מִמּוּלֵנוּ, עַל רֹאשׁ גֶּבַע

הַיּוֹרֵד תָּלוּל לַיָּם –


בַּיִת! וּבוֹ אוֹר זוֹרֵחַ!

וּבַחוּץ, עַל צוּק קֵרֵחַ,

כֶּלֶב־עֲנָקִים נוֹבֵחַ..

זֶהוּ: חַי הוּא! וְקַיָּם!


זֶהוּ. סוֹף כָּל סוֹף. הַיּעַד.

חֲלַמְנוּהוּ צַעַד צַעַד

וּמַמָּשׁ בְּדִמְעוֹתֵינוּ

הִתְפַּלַּלְנוּ שֶׁיָּבוֹא.


זֶהוּ. בֵּית־רָזִים רָעוּעַ.

עִם חַלּוֹן קָטָן קָרוּעַ.

עִם חָצֵר. עִם גֶּדֶר־שַׁיִת.

עִם שְׁבִיל־דֶּשֶׁא לַמָּבוֹא.


עִם גַּג־עֵץ בֶּן שְׁנוֹת־קַדְמָתָא

הַנָּטוּי תָּמִיד לְמַטָּה.

עִם עָשָׁן בָּאֲרֻבָּתָא.

כַּמְסֻפָּר בַּסִּפּוּרִים.


וּבְאָמְרֵנוּ: בָּא הָרֶגַע!

וְהִנֵּה… הָה, שֵׁד וָפֶגַע…

לַקַרְקַע דָּבְקָה הָרֶגֶל

וְאֵין כֹּחַ לְהָרִים.


כִּי מִמּוּל, שְׁחוּזוֹת כַּתַּעַר,

הֶחֱרִידוּ לֵב וָקֶרֶב

שֶׁבַע מַלְתְּעוֹת הַטֶרֶף

שֶׁל הַכֶּלֶב־הַנָּפִיל,


שֶׁנָּהַם נְהוּם לַסַּהַר

וְקָצַר אֶת כָּל הַיַּעַר

בְּחֶרְמֵשׁ אֵימִים וָרֶצַח

כְּכַלְבָּם שֶׁל בַּסְקֶרְוִיל.


אֲבָל פֶּלֶא לִפְנִים פֶּלֶא,

לֹא שָׁמַע עוֹד אִישׁ כָּאֵלֶה,

כִּי בְּהִשְׁתַּלְשֵׁל לִבֵּנוּ

עַד לִדְרוֹם הַקֻּרְקְבָן,


הֶחֱרִישׁ פִתְאֹם הַכֶּלֶב

וְהִצְנִיעַ שֶׁן וָטֶלֶף,

כְּמוֹ מִישֶׁהוּ צִוָּהוּ

בְּדִיּוּק וּבִמְכֻוָּן.


שׁוּב בָּלַעְנוּ רֹק… טוֹב, מֵילָא,

הִתְרַגַּלְנוּ כְּבָר לָאֵלֶּה,

וְאַט־אַט וְחֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ

הִתְקָרַבְנוּ לַחַלּוֹן,


וְהֵצַצְנוּ… אֵל־שָׁמַיִם!

רַק שְׁמֹנָה זוּגוֹת־עֵינַיִם

יְכוֹלִים אוּלַי בְּיַחַד

לַחֲזוֹת כָּזֶה חֲלוֹם:


בְּכֵס־נוֹעַ כְּבַד־תּוֹשֶׁבֶת,

לְאוֹר נֵר שְׁדוּף־שַׁלְהֶבֶת

הַנוֹטֵף טִפִּין שֶׁל חֵלֶב

אֶל שֻׁלְחָן עַתִּיק וָעָב,


מְצֻמַָח זָקָן־שֶׁל־אֵפֶר

וְשָׁקוּעַ בְּתוֹךְ סֵפֶר

שֶׁגָּדְלוֹ כִּפְלַיִם־כֵּפֶל –

מִישֶׁהוּ פִּלְאִי יָשַׁב.


מִישֶׁהוּ עַזִּים, פָּרוּעַ,

בְּמִקְטֹרֶן־יָם קָרוּעַ,

מְרֻבָּץ לוֹ וְשָׂרוּעַ

בְּכָל עֹצֶם תִּפְאַרְתּוֹ,


מִישֶׁהוּ שָׂגִּיא, גֵּא־דְיֹקֶן,

שֶׁעֵינָיו עָמֹק־רָחוֹק הֵן

וְעֲשַׁן שַׁחְרוּת וָזֹקֶן

מִתְאַבֵּךְ מִמִּקְטַרְתּוֹ.


וּרְאוּ־נָא: רֶגֶל־עֵץ לוֹ!

וּמִמּוּל שָׁם מְקַפֵּץ לוֹ

מִין תֻּכִּי וּמְצַיֵץ לו

בְּלָשׁוֹן פַּטְפְּטָנִית.


״הָא!" קָרָאנוּ בְּקוֹל רַעַד –

״זֶה הַבַּיִת! זֶה הַיַּעַד!

וְזֶה הוּא יוֹשֵׁב שָׁם פְּנִימָה,

הוּא עַצְמוֹ – הַקַּבַּרְנִיט."


אֵין לוֹמַר שֶׁלֹּא נִרְתַּעְנוּ

וְכִי שׁוּב לֹא עֲבָרָנוּ

רֶטֶט, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ,

אַךְ הַזְּמָן, הַזְּמָן דָּחַק;


וְאָמִיר גִּלָּה חָכְמָה שׁוּב

וְנָטַל אֶת הַיָּזְמָה שׁוּב

וְהֵרִים יָדוֹ לַדֶּלֶת

וְדָפַק בָּהּ: טַק, טַק, טָק…


פֶּתַע, כְּסוּפָה וָפֶרֶץ

וּכְרוּחַ־אוֹב מֵאֶרֶץ

קוֹל בָּקַע מִתּוֹךְ הַבַּיִת:

"מִי שָׁם? אוֹר, אוֹ חֲשֵׁכָה?״


וּבְטֶרֶם קוֹל נַשְׁמִיעַ

וְהִנֵּה פֵּרוּק בָּרִיחַ

וּשְׁאוֹן חֵרוּק צִירַיִם –

וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה.


 

ב. הַקַּבַּרְנִיט

פְּנִימָה בָּאנוּ, בָּאנוּ פְּנִימָה

וְ… הוֹשִׁיעוּ, אַבָּא־אִמָּא! –

כִּי הִנֵּה הוּשַׁב הַבְּרִיחַ

וְנִסְגַּר שׁוּב הַמִּפְתָּח,


וַאֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ

שָׁם בִּפְנִים, וּלְעֵינֵינוּ

נִתְגַּלָּה מַרְאֶה בָּאֹפֶל

שֶׁעַד נֶצַח לֹא נִשְׁכַּח:


בַּצְּלָלִים שֶׁהֶעֱמִיקוּ

כְּחִידוֹת־סְתוּמוֹת־אֵין־פֵּתֶר

רָעֲדוּ דְּמוּיוֹת־שֶׁל־סֵתֶר

וּמִינֵי אִישִׁין בִּישׁין,


וּבְקוֹרַת־הַגַּג לְמַעְלָה

רָחֲשׁוּ כִּבְמַרְחֶשֶׁת

יְצוּרֵי שְׂבָכָה וָרֶשֶׁת

וְקוּרֵי הָעַכְבִישִׁים.


וְתִקְתּוּק עָלָה בָּאֹזֶן…

מִין תִּקְתּוּק־אֵימִים, כְּמוֹ זֶה

שֶׁל מוֹקֵשׁ, שֶׁאֵין יוֹדְעִים בּוֹ

אִם וְאֵימָתַי יָסוּט.


וּמִמּוּל, בֵּין שִׁבְרֵי־תֹרֶן

וּבֵין כְּלֵי חוֹבְלִים וַנֶוֶט,

דְּמוּת הַקַּבַּרְנִיט נִצֶּבֶת

כְּעַל גֶּשֶׁר הַפִּקּוּד,


וּבְיָדוֹ תֻּכִּי עַב־חֹטֶם

וּמַרְעִים הוּא: "אֵיךְ עַזּוֹתֶם

אֶת מְנוּחָתִי בַּלַּיְלָה

לְהַפְרִיעַ וּלְהַרְגִּיז?


שְׁנוֹת־מֵאָה יוֹשֵׁב אֲנִי פֹּה,

לוּ בָּא אִישׁ אֶל מְעוֹנִי פֹּה –

בַּגַּרְזֶן הַחַד הָיִיתִי

אֶת רֹאשׁוֹ אֲזַי מַתִּיז.


מִי הֵאִיץ בָּכֶם לָלֶכֶת?

תְּנוּהוּ, וְעַד נִין וָנֶכֶד

אֲלַמֵּד אוֹתוֹ פֹּה לֶקַח

כֹּה חָרִיף וּמְמֻלָּח,


שֶׁאֲפִילוּ אִם בֵּינְתַיִם

יַעֲבֹר בְּאֵשׁ וָמַיִם,

הוּא אֶת טַעַם זֶה הָרֶקַח

כְּבָר שָׁכֹחַ לֹא יִשְׁכַּח."


כֵּן דִּבֵּר. וּבִרְאוֹתִי’שֶ

בַּחֶבְרַיָּא שׁוּם אִישׁ אַיִן

שֶׁיַּבִּיט יָשָׁר בָּעַיִן

וְיֹאמַר: אֲנִי הוּא זֶה!


הִשְׁתַּעַלְתִּי פַּעֲמַיִם

וְצָעַדְתִּי קָדִימָה

וְשָׁאַפְתִּי רוּחַ פְּנִימָה

עַד לְעֹמֶק הֶחָזֶה


וָאֹמַר: "אֲנִי הוּא, רוּלִי…

אַבָּא־אִמָּא זֹאת סִפְּרוּ לִי,

שֶׁהַרְחֵק הַרְחֵק… וְכוּלִּי…

תַּחַת גַּג יָשָׁן וָשַׁח,


גָּר לוֹ, כְּלוֹמֶר גָּר אֵי־פַעַם

קַבַּרְנִיט… טוֹב־לֵב־וָעַיִן…

שֶ… אוּלַי הוּא חַי עֲדַיִן…

וְ… אֵינֶנּוּ מֵת כָּל כָּךְ…"


זֹאת אָמַרְתִּי לוֹ, לַפֶּלִאי,

וְחִיּוּךְ מוּזָר, נִדְמֶה לִי,

הִתְגַּנֵּב לוֹ שֶׁלִי־שֶׁלִי

אֶל מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ,


וּפִתְאֹם, בְּהִתְחַיְּכוֹ כֵּן,

נִדְלְקָה שַׁחְרוּת בַּזֹּקֶן

וּמַרְאֵהוּ זְעוּם הַדְּיֹקֶן

כְּמוֹ שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ.


הוּא שָׁאַף מִן הַמִּקְטֶרֶת

וְעָשָׁן סָמִיךְ סִחְרֵר אֶת

זוּג עֵינָיו דְּמוּיוֹת הַזַּיִת

וְהִפְטִיר: "יָפֶה, וּבְכֵן…


יַעַן… יַעַן שֶׁ… וְבְיַעַן

שֶׁיְּצָאתֶם לִמְצוֹא הַמַּעַן

בְּתוֹךְ לַיְלָה וְלֶב־יַעַר

וְהַרְחֵק מִיִּשּׁוּבְכֶם –


אֲכַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם,

כַּיָּאוּת לִבְנֵי־הַחַיִל,

וְתִהְיוּ אוֹרְחַי הַלַּיִל

עַד שֶׁבֹּקֶר יוֹם יָקוּם.


שְׁבוּ־נָא וַאֲנִי אֶמְזֹג שָׁם

לְכָל אִישׁ כְּרֶבַע־לֹג שָׁם,

לַנָּשִׁים – קָפֶה בְּרַזִּילִי,

לַגְּבָרִים – כּוֹסוֹת יֵין רוּם."


וּבָרֶגֶל הַתּוֹתֶבֶת,

הַמַּכָּה הַךְ כַּמַּקֶּבֶת,

חִישׁ קִרְטַע הַקַּבַּרְנִיט אָז

וְטָפַח לִי עַל כָּתֵף,


וְטָפַח לִי עַל הַכֶּתֶף

מִין טְפִיחָה כָּזוֹ, מִין לֶטֶף,

שֶׁנִּסְחַפְתִּי כְּמוֹ שֶׁטֶף

עַד לְפֶתַח הַמַּרְתֵּף.


וְשָׁאוּלִי הִתְבַּלְבֵּל קְצָת

מִן הָרוּם וְהִשְׁתַּעֵל קְצָת,

וְשִׁמְרִית הֶחֱוִירָה לֶחִי

וְלָחֲשָׁה: “הוֹי, לְהָקִיא…”


רַק אָמִיר, מְהִיר הַתֶּפֶס

שֶׁגָּדְלוֹ קָטָן מֵאֶפֶס,

הִתְפָּרֵץ פִּתְאֹם: "חֶבְרַיָּא,

זֶה עָצוּם! זֶה עֲנָקִי!"


וּבְיָדוֹ, כְּאֹרֶךְ זֶרֶת,

הֶאֶצְבִּיעַ יְשִׁירוֹת אֶל

אַרְבָּעָה עֶבְרֵי הַכֹּתֶל,

וְעֵינֵינוּ אָז רָאוּ


מַחֲזֶה שֶ… חֵי־שָׁמַיִם,

לוּ גַּם חַי אִישׁ פַּעֲמַיִם

לֹא הָיָה חוֹזֶה בָּעַיִן

אֶת הַמַּחֲזֶה הַהוּא.


כִּי הִנֵּה סָבִיב סָבִיב שָׁם

מִתִּקְרָה וְעַד מִרְצֶפֶת,

בִמְלִיאָה אַחַת מַקֶּפֶת,

נוֹצְצִים וּמְהֻקְצָעִים,


נֶעֶרְכוּ שָׁם וְעָמְדוּ שָׁם,

אֵלֶּה עַל גַּבָּם שֶׁל אֵלֶּה,

מַעַרְכוֹת דִּמְיוֹן וָפֶלֶא

שֶׁל אַלְפֵי צַעֲצוּעִים.


מַה לֹּא רָאֲתָה שָׁם עַיִן?

מַה בִּקְּשָׁה וְלֹא הָיָה שָׁם?

לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁנִיָּה שָׁם

לְהָסִיחַ לְבָבְךָ.


כָּל אֲשֶׁר חָלַמְתָּ פַּעַם,

כָּל אֲשֶׁר רָקַמְתָּ פַּעַם,

כָּאן הוּא, כָּאן – חָזִיז־וָרַעַם! –

מַעְלָה, מַטָּה, וּסְבִיבְךָ:


דֹּב, לֵיצָן, וַחֲצוֹצֶרֶת,

וְסוּס־עֵץ, וְצִי־עוֹפֶרֶת,

וְקֵיסָר נוֹשֵׂא־עֲטֶרֶת,

וְצִפּוֹר־זָהָב מִפַּח,


וּמִלְיוֹן־מִלְיוֹן־מִלְיוֹנִים

שֶׁל טַיָּרוֹת וּבַלּוֹנִים,

וְנַחוּם־תָּקוּם מִגּוּמִי

שֶׁהוּא קָם כְּשֶׁהוּא נָח,


וּמְכוֹנִית־סִילוֹן לִסְפּוֹרְטִים

מְהִירָה כִּשְׁנֵי רַפּוֹרְטִים,

וְכַדּוּר קוֹפֵץ אֶל גֹּבַהּ

הַנִּמְעָךְ כְּגוּמְאֲוִיר,


וּמָנוֹף אַדִּיר־זְרוֹעַיִם

בַּעַל גַּלְגִּלֵּי־שִׁנַּיִם,

וּבֻבּוֹת עוֹצְמוֹת־עֵינַיִם

הַבּוֹכוֹת בְּקוֹל שָׁבִיר.


וְעוֹד תַּ"ק מִינֵי צַעֲצוּעַ

שֶׁמְּקוֹרָם אֵינוֹ יָדוּעַ,

שֶׁאֵינָם בִּכְלָל בָּאָרֶץ –

(אֵיךְ הִגִּיעוּ לַסַפָּן?) –


שֶׁמֵּהֹדּוּ אוֹ צָרְפַת הֵם,

אוֹ אוּלַי הֵם אַבִּיסִינִים,

וְכָתוּב בִּכְתַב־הַסִּינִים

עֲלֵיהֶם: מֵייד אִין גַ’פָּן.


אֵיזֶה כֶּנֶס! אֵיזֶה אֹסֶף!

אֵיזֶה כְּלִיל אוּמָן וָפַיִט!

הָיָה רֹשֶׁם שֶׁהַבַּיִת

עַל מַרְאֵהוּ הַמַּבְעִית,


מְכַסֶּה עַל סוֹד בַּשֶּׁלִי,

פִּי־שִׁבְעָה מוּזָר וָפֶלִאי

מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹבִילָה

אֶל מְעוֹן הַקַּבַּרְנִיט.


מַהוּ, מַהוּ זֶה הַקֶּשֶׁר

הַסָּתוּם וּלְאֵין פֵּשֶׁר

בֵּין הָאִישׁ עֲטוּר־הַזֹּקֶן

וְאַלְפֵי צַעֲצוּעָיו?


מִיהוּ? מִי יְגַל אָזְנֵינוּ?

זֹאת שָׁאַלְנוּ וְהִפְנֵינוּ

אֶל הַקַּבַּרְנִיט עֵינֵינוּ

לְפַעֲנֵחַ צְפוּנוֹתָיו.


הוּא הֵסֵב פָּנָיו וְחֶרֶשׁ

הֶעֱמִיק בְּכוּרְסָתוֹ שׁוּב,

וּמִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ שׁוּב

בְּטַבָּק חָרִיף וָעַז,


שֶׁרֵיחוֹ, אִם לֹא טָעִיתִי,

מִגַ’מַיְקָה, אוֹ טַהִיטִי,

אוֹ מֵאֵיזֶה שֵׁם אַחֵר’שֶ

בַּסְּפָרִים קָרָאתִי אָז.


וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן־כְּנֵצַח

הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מֵצַח

וְשָׁתַק־שָׁתַק־שָׁתַק שָׁם

אֲרֻכּוֹת וַעֲצוּבוֹת,


עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אָחַז בּוֹ

אֵיזֶה נִיד, וּדְבַר־מָה זָז בּוֹ,

הוּא חִרְחֵר מְעַט בְּטֶרֶם,

וּפָתַח בְּקוֹל עָבוֹת:

* * *


"טוֹב. אִם כָּךְ, נַתְחִיל מֵאָלֶף.

שְׁמִי: בֶּן־דֶּקֶר. בֶּן לְחֶבֶר

יֹרְדֵי־יָם מֵעֶצְיוֹן־גֶּבֶר,

הַיּוֹשֶׁבֶת לְיַם־סוּף.


הַמִּקְצוֹעַ – תּוֹרַשְׁתִּי הוּא,

אֲבוֹתַי עָלָיו הֶחְלִיטוּ.

הַמִּקְצוֹעַ – קַבַּרְנִיט הוּא,

וּמֵעִיד בִּי הַפַּרְצוּף.


וְהַגִּיל – נַגִּיד… אַלְפַּיִם

תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם…

כְּלוֹמֶר, אִם מֵאוֹתוֹ יוֹם בּוֹ

רִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אוֹר,


כִּי עוֹדִי שַׁיָּךְ, דּוֹמַנִי,

לְאוֹתָם הַקַּפִּיטָנִים

שֶׁשָּׁלַח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

לְהָבִיא עֵצִים מִצֹּר.


כֵּן… הֵבֵאנוּ בְּרוֹשׁ וָאֶרֶז

לַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלָיִם,

וְזוֹכֵר אֲנִי עֲדַיִן

אֶת גָּדְלוֹ וּכְלִיל־יָפְיוֹ – – –


אֲבָל קַבַּרְנִיט נוֹצַרְתִּי,

כֵּן… וְקַבַּרְנִיט נִשְׁאַרְתִּי…

וְהַקַּבַּרְנִיט, חֶבְרַיָּא,

יֶשׁ־לוֹ עֹקֶץ בְּאָפְיוֹ.


הוּא נוֹסֵעַ־סֵע־סֵע

וּבְעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ

אֶל מָה עוֹד לִבּוֹ כָּמֵהַּ

וּמָה עוֹד יִרְצֶה לִרְאוֹת…


כָּךְ קָרָה לִי. עֵת הֵחִישָׁה

סְפִינָתִי לָבוֹא תַּרְשִׁישָׁה –

נִשְׁבְּרָה פִּתְאֹם אֶל סֶלַע

וְיָרְדָה אֶל מְצוּלוֹת.


וְלוּלֵא אֲזַי נָחַנִי

קֹר רוּחִי הַקַּפִּיטָנִי,

בְּוַדַּאי הָיוּ דָּגִים כְּבָר

כּוֹסְסִים אֶת פַּרְצוּפִי.


אַךְ מַזָּל הוּא – חַי נוֹתַרְתִּי

וּמְלֹוא כֹּחִי חָגַרְתִּי

וְשָׂחִיתִי וְחָתַרְתִּי

עַד שֶׁבָּאתִי אֶל חוֹף אִי.


וְהָאִי – שָׁמִיר וָשַׁיִּת,

אֵין אָדָם בּוֹ וְאֵין בַּיִת,

וְחָיִיתִי בּוֹ שְׁנָתַיִם

כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ;


עַד שֶׁסְּעָרָה הִסְעִירָה

אֳנִיָּה נוֹסְעָה אוֹפִירָה

וְהִיא הִיא שֶׁהִצִּילַתְנִי

מִן הָאִי בְּדֶרֶךְ זוֹ.


וּבְדֶרֶךְ זוֹ הוֹסַפְתִּי

לְשַׁיֵּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

וּמֵאָז, כִּשְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

אֲנִי נָד מֵחוֹף אֶל חוֹף;


לֹא חָזַרְתִּי לַמּוֹלֶדֶת,

וּפָרַקְתִּי עֹל וָרֶסֶן

וְשׁוֹטַטְתִּי שְׁבוּי־קֶסֶם

בְּעוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.


מִקְצוֹעִי הַקַּפִּיטָנִי…

זֶהוּ! הוּא אֲשֶׁר פִּתַּנִי,

הוּא גַּם הוּא שֶׁהִכְשִׁילַנִי

וְסָחַט אֶת כָּל מִרְצִי,


כִּי הַיֶּדַע וְהַכֹּשֶׁר

וְהַרְפַּתְקְאוֹת הָאשֶׁר

הִשְׂכִּירוּנִי לְכָל אֶרֶץ

וּמְכָרוּנִי לְכָל צִי.


כָּךְ לָחַמְתִּי בְּקַרְתַּגּוֹ

עִם צִיָּם שֶׁל הַפִינִיקִים,

כָּךְ עִם צִי הַסַּלּוֹנִיקִים

נֶגֶד רוֹמִי קַמְתִּי אָז,


כָּךְ הִטְעַנְתִּי עַל הַ“בָּאוּנְטִי”

חֲמִשִּׁים אַנְשֵׁי מַחְתֶּרֶת,

(רְאִיתֶם וַדַּאי בַּסֶּרֶט

אֶת הַמֶּרֶד הַנּוֹעָז).


כָּךְ יָצָאתִי עִם פִּירָטִים,

אוֹ לָחַמְתִּי בָּם עַד אֵפֶר,

(וְעוֹד יִכָּתְבוּ עַל סֵפֶר

כָּל פְּרָטֵי הָעֲלִילָה),


כָּךְ שִׁיַּטְתִּי עִם נֶלְסוֹן

וּפָרַצְתִּי הַבְּלוֹקָדָה,

כָּךְ נָדַדְתִּי סְפָרַדָּה

לָאַרְמָדָה הַגְּדוֹלָה.


פַּעַם, עֵת עַל עַכּוֹ צַרְתִּי

עִם צִיּוֹ שֶׁל בּוֹנַפַּרְטֶה –

הִשִּׂיגַנִי קֶלַע בְּרִיטִי

וְרוֹצֵץ לִי אֶת בִּרְכִּי,


וּמֵאָז אוֹתוֹ הַחֶבֶט

יֵשׁ לִי רֶגֶּל־עֵץ תּוֹתֶבֶת

וַאֲנִי מְעַט צוֹלֵעַ

וּמְקַרְטֵעַ בְּדַרְכִּי.


אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי

נְדוּדִים, כֵּן גַּם נִלְאֵיתִי.

שׁוּב אֵינִי אוֹתוֹ הָעֶלֶם

הַצָּעִיר וְשָׂשׂ אֶל קְרָב,


שׁוּב אֵין אֵלּוּ הַיָּדַיִם

שֶׁבְּלִי נִיד־לֵב־וָעַיִן

צִי שָׁלֵם טִבְּעוּ בַּמַּיִם

עַל חֵילוֹ וְתוֹתָחָיו.


בְּיָמַי הִבִּיעוּ אֹמֶר

כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּחֹמֶר…

הַסְּפִינוֹת, אָמְרוּ אָז, עֵץ הֵן,

אַךְ הָאֲנָשִׁים – בַּרְזֶל.


וְהַיּוֹם – אֲבוֹי לַצֶּלֶם!

הַסְּפִינוֹת אָמְנָם בַּרְזֶל הֵן,

אַךְ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּן –

הֵם מֵעֵץ, לַעֲזָאזֵל.


וְעוֹד זֹאת: בְּהִתְהַלְּכִי כֹּה

בֵּין חַרְטֹם לְיַרְכָתַיִם,

נִתְחַוֵּר לִי שִׁבְעָתַיִם

מַה שֶּׁעַד אָז לֹא חֻוַּר:


כִּי אֵין שַׁחַר וְאֵין טַעַם

לְמִלְחֶמֶת־אֵשׁ־וָרַעַם,

וְכִי אִישׁ בְּאִישׁ פּוֹגֵעַ

וְאֵינוֹ מַשִּׂיג דָּבָר,


תֹּרֵן מְשַׁבֵּר אֶת תֹּרֶן

וּמִפְרָשׂ מִפְרָשׂ קוֹרֵעַ

וְאֵין מִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ

לָמָּה כָּל זֶה וְעַל מָה.


רַק אֲנִי, אֲשֶׁר חָיִיתִי

שְׁנוֹת־עוֹלָם רַבּוֹת, רָאִיתִי

וְהִכַּרְתִי וְזִהִיֹּתִי

אֶת מְקוֹר הַמִּלְחָמָה.– – –"


– – –בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת

לָלִי, אֱלִי וְשָׁאוּלִי –

עַל הַמִּלְחָמָה וְכוּלִּי –

הִתְפָּרְצוּ בְּקוֹל בּוֹכִים:


“אִמָּאמָא, אֲנִי פּוֹחֶדֶת!”

"אַבָּאבָּא, מַהֵר־נָא, בּוֹאָה!'

מִי בִּכְלָל רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ

עַל סְפִינוֹת וְתוֹתָחִים?


בָּאנוּ הֵנָּה רַק לִרְאוֹת אִם

בֵּין פִּרְחֵי פָרָג וְָלֹטֶם

מִתְגּוֹרֵר לוֹ פֹּה בַּיַּעַר

קַבַּרְנִיט אֶחָד יָשָׁן.


זֶה הַכֹּל. אָז מַה הִתְחִיל הוּא

עִם הַמִּלְחָמוֹת הָאֵלּוּ?

לֹא רוֹצִים… רוֹצִים הַבַּיְתָה…

דּוֹאֲגִים לָנוּ כְּבָר שָׁם."


רַק כִּלּוּ דְּבָרָם הַשְּׁלֹשֶׁת

וְאָמִיר הֶחֱוִיר מִבֹּשֶׁת

וּמְלֵא חֵימָה וָזַעַם

הִתְנַשֵּׂא וַיֹּאמֶר כָּךְ:


"אֵיזוֹ כַּת! אֵיזוֹ כְּנוּפְיֹנֶת

מַרְטִיבָה וּמַשְׁתִּינֹנֶת!

אֵיךְ עַזּוֹתֶם לְהַפְסִיק אֶת

תֵּאוּרוּ הַמְּמֻלָּח


שֶׁל הַקַּבַּרְנִיט הַזֶּהוּ,

הַמְסַפֵּר מְלוֹא חָזֵהוּ

סִפּוּרֵי הַפְלֵא-וָפֶלֶא

בְּנִימָה יָפָה כָּל-כָּךְ?


מִי שֶׁאֵין לוֹ הַיְכֹלֶת

לְתַרְבֵּת אֶת הַגֻּלְגֹלֶת,

אוֹת הוּא לוֹ שֶׁאֵין לוֹ מֹחַ,

וְאִם אֵין לוֹ – שֶׁיֵּלֵךְ!


וְאַתָּה, מַר אֲדוֹנֵנוּ,

סְלַח עַל הַתַּקְרִית שֶׁחָלָה,

וּבְבַקָּשָׁה – סַע הָלְאָה

וְסַפֵּר אֶת הַהֶמְשֵׁךְ."


זֹאת אָמַר לֵאמֹר אָמִיר אָז.

וְהַקַּבַּרְנִיט הִבְעִיר אָז

שׁוּב לַהֶבֶת מְהַבְהֶבֶת

בַּמִּקְטֶרֶת שֶׁבְּפִיו,


וְחִיּוּךְ עַתִּיק שֶׁל נֹעַר,

עַל פָּנָיו עַזֵּי־הַתֹּאַר,

שׁוּב הוֹפִיעַ וְנָגֹז לוֹ –

וּבְקוֹל שָׁקֵט הוֹסִיף:


"כֵּן… נַמְשִׁיךְ, אֵפוֹא, הֵבַנְתִּי…

וּבְכֵן, יוֹם אֶחָד עָגַנְתִּי

עִם סְפִינָה מְלֵאָה כְּלֵי־נֵפֶץ

לֹא הַרְחֵק מִנְּמַל חֵיפָה.


פֶּתַע הִתְעוֹרֵר בִּי יֵצֶר

לְשַׁגֵּר הַכֹּל לַשַּׁחַת

וּלְפוֹצֵץ אֶת כְּלִי־הַפַּחַד

בְּחָבִית אֲבַק־שְׂרֵפָה.


שְׁמַע, בֶּן־דֶּקֶר – אָז אָמַרְתִּי

לְעַצְמִי וְכָךְ הִרְהַרְתִּי –

הַדּוֹרוֹת לִמְּדוּךָ לֶקַח

שֶׁשּׁוּם אִישׁ עוֹד לֹא לָמַד.


מִי כָּמוֹךָ עוֹד יוֹדֵעַ

כִּי לִגְזֹל וּלְהָרֵעַ

הִיא מִשְׁאֶלֶת כָּל מִלְחֶמֶת

מִנִּי קֶדֶם עֲדֵי עַד?


מִי כָּמוֹךָ הַיּוֹדֵעַ

כִּי הַדַּחַף לְכָל הֶרֶס

וּלְכָל שִׂטְנָה וָאֶרֶס

הֵם הַדָּם וְהַקִּנְיָן,


וְכִי כָּל עוֹד אֵין כְּזַיִת

אַהֲבַת־אָדָם בַּבַּיִת –

שָׁוְא בָּנוּ בּוֹנִים עַד הֵנָּה

וְלַהֶבֶל הַבִּנְיָן.


מִשּׁוּם כָּךְ, אָמַרְתִּי – זֹאת הִיא!

שְׁעַת־אַחֲרִית לַמִּלְחָמוֹת הִיא!

שׁוּב בְּאִישׁ אֵינִי בּוֹטֵחַ

וְעַל אִישׁ אֵינִי סוֹמֵךְ.


וְהֶחְלַטְתִּי לָרֶדֶת

שׁוּב הַבַּיְתָה, לַמּוֹלֶדֶת,

וַאֲנִי בֶּן שְׁלֹשֶׁת אֶלֶף

מֵאָז קַמְתִּי וָאֵלֵךְ.


וְאַחַר אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי

אֶת הַצֶּוֶת הַנָּמָלָה,

שַׂמְתִּי לִי כַּאֲשֶׁר אוּכָלָה

בְּתוֹךְ צְרוֹר מִכָּל הַיֵּשׁ,


וְהִדְלַקְתִּי פְּתִיל־הַנְּעֹרֶת

אֶל מַחְסַן אַבְקוֹת־הַנֵּפֶץ,

וּבְעוֹדִי מֻטָּל כַּחֵפֶץ

אֶל הַיָּם, וְהִנֵּה – אֵשׁ!


וְעָשָׁן. וְנַהַם־רַעַם.

וּתְנוּפַת עָצְמָה וָזַעַם

עַל אֶת סְפִינָתִי הֵעִיפָה

וְהוֹרִידָה תְּהוֹמוֹת.


וַאֲנִי מִשִּׁבְרֵי־תֹרֶן

וְקִרְעֵי מִפְרָשׂ עָשִׂיתִי

וְרַפְסֹדֶת לִי בָּנִיתִי

מִדּוֹתֶיהָ שֵׁשׁ אַמּוֹת.


וּצְרוֹרִי, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶף,

וִידִידַי, תֻּכִּי וָכֶלֶב,

עַל הָרַפְסוֹדָה הִטְעַנְתִּי

וְאַפְלִיגָה אֶל הַחוֹף.


וּבַחוֹף עָלִיתִי הֶרָה,

הֲכַּרְמֶלָה, אֶל הַיַּעַר,

וְעַד כָּאן, עַד זֶה הַמַּעַר

בָּאתִי וָאֹמַר אָז: סוֹף.


כָּאן, עַל מְרוֹמֵי הַנֶּשֶׁר,

קֵץ לַפִּקּוּדִים עַל גֶּשֶׁר,

קֵץ לְתוֹתָחִים וּמָוֶת;

כָּאן, בְּאֵין אָדָם אִתִּי,


מְנֻתָּק מִן הַשַּׁרְשֶׁרֶת,

אֲנַסֶּה לִחְיוֹת אַחֶרֶת,

וּבְחָכְמַת יְדֵי הַשְּׁתַּיִם

לִי אָקִימָה אֶת בֵּיתִי.


כֵּן דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.

מִן הָאַלּוֹנִים בָּנִיתִי

בֵּית־קַבַּרְנִיטִים צָנוּעַ,

עִם גַּג־אֹרֶן מֵעָלָיו,


וְהִנֵּהוּ. כְּבָר יָשָׁן הוּא,

אַךְ עוֹמֵד הוּא כְּבֶן־חַיִל,

וְאַתֶּם בְּזֶה הַלַּיִל

זְכִיתֶם לִהְיוֹת אוֹרְחָיו.


אֶת מְזוֹנוֹתַי מֵבִיא לִי

זוּג עוֹרְבִים, וְהַתֻּכִּי לִי

מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁעוֹת הַיַּעַף

לְשִׂיחָה וּלְמִדְבָּרוֹת.


פְּרָט לָזֶה, בִּשְׁעַת הַדְּחָק לִי,

יֵשׁ קָפֶה לִי וְטַבָּק לִי,

וְיֵין־רוּם יָשָׁן מוּבְהָק לִי

שֶׁיַּסְפִּיק לִי לְדוֹרוֹת.


זֶה הַכֹּל־בַּכֹּל עַד גְּמִירָא.

אִם יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁאַסְבִּירָה

מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הֻסְבַּר עוֹד,

שַׁאֲלוּנִי וְאַסְבִּיר."


כָּאן הִפְסִיק. פִּתְאֹם־בְּפַחַז.

וּבַשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ אָז

לֹא הוֹצִיא אִישׁ הִג־וָהֶגֶה,

חוּץ מִלְּבַד־פְּרָט לְאָמִיר,


שֶׁגִּמְגֵּם: "…רָצִיתִי, כְּלוֹמֶר…

(כְּלוֹמֶר זֹאת גִּמְגֵּם וַיֹּאמֶר)

כְּלוֹמֶר, רַק לִשְׁאֹל רָצִיתִי…

אוֹתוֹ צְרוֹר – מָה שַׂמְתָּ בּוֹ?"


“הָהּ, אֵלִי, עִקָּר שָׁכַחְתִּי –”

שָׂח הַקַּבַּרְנִיט בְּאֹמֶץ

וּבְיָדוֹ מוֹלֵל שׁוּב קֹמֶץ

שֶׁל טַבָּק וְעִרְבְּבוֹ –


"זוֹהִי, זוֹ צָרַת כֻּלָּנוּ,

זֶה הַטֶּבַע קִלְּלָנוּ,

שֶׁבְּתִפְלוּתֵנוּ אָנוּ

שׁוֹכְחִים אֶת הָעִקָּר.


טוֹב, בָּחוּר, נָאֶה דָּרַשְׁתָּ.

וּבְכֵן בְּאוֹתָהּ כַּרְכַּשְׁתָּא –

כְּלוֹמֶר אוֹתוֹ צְרוֹר נָפוּחַ

שֶׁנָּשָׂאתִי אֶל הָהָר –


הֶעֱמַסְתִּי וְצָרַרְתִּי

לֹא שֹׁד־יָם וְלֹא שְׁלַל־כֹּחַ,

לֹא בִּזָּה וְלֹא מַלְקוֹחַ,

לֹא אוֹצַר־תַּעְתּוּעִים.


בְּאוֹתוֹ הַצְּרוֹר צָרַרְתִּי

אֶת הָאוֹר וְהַתּוֹחֶלֶת

שֶׁנּוֹתְרוּ לִי עוֹד בַּחֶלֶד,

הֲלֹא הֵם – הַצַּעֲצוּעִים.


בְּוַדַּאי תִּצְחַק בַּסֵּתֶר

וְתַגִּיד: אָכֵן, אֵין פֶּלֶא

אִם אָדָם בֶּן שְׁלֹשֶׁת־אֶלֶף

נַעֲשָׂה קְצָת טְרַ־לַ־לָה…


אֲבָל צְחוֹק בַּצַּד. זְכוּרַנִי

שֶׁלִּבִּי הַקַּפִּיטָנִי

הִתְמוֹטֵט אָז וְסוּפָה בּוֹ

אַט־לְאַט הִתְחוֹלְלָה.


יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי: דַּי לִי

מֵאוֹיְבַי וְאוֹהֲבַי לִי,

כִּי כָּאֵלֶּה כֵּן גַּם אֵלֶּה

הִשְׂבִּיעוּנִי מְרוּדִים,


וְנִשְׁבַּעְתִּי: אִם אַזְקִין עוֹד,

לֹא אוֹסִיף לְהַאֲמִין עוֹד

בְּאָדָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

מִלְּבַדְּכֶם – הַיְלָדִים.


מִלְּבַדְּכֶם זַכֵּי הַתֹּאַר,

מִלְּבַדְּכֶם, יַלְדוּת וָנֹעַר,

שֶׁבְּעֵינֵיכֶם הַשְּׁתַּיִם

הָעוֹלָם עוֹדוֹ נִבָּט


כְּמוֹ אָז, בִּהְיוֹת הָאָרֶץ

כֻּלָּהּ מַיִם וְשָׁמַיִם,

עֵת מָלְאוּ לָהּ רַק יוֹמַיִם,

אוֹ אוּלַי רַק יוֹם אֶחָד.


כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי. וָאַבְטִיחַ

לְהַפְסִיק כָּל שִׂיג וָשִׂיחַ

עִם הַמִּתְיַמְּרִים לָשֵׂאת אֶת

צֶלֶם־אֵל עַל אֲדָמוֹת.


רַק אֶל יְלָדִים חָבַרְתִּי.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכִיתִי

(כִּי תָּמִיד רַוָּק הָיִיתִי)

אֶל הוֹרִים לְהִדַּמּוֹת,


וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי

לֶאֱסֹף אֶל כְּלִי־הַשַּׁיִט

כְּמוֹ אָב אוֹסֵף אֶל בַּיִת,

הֲמוֹנֵי צֶאֱצָאִים –


הֶחֱלַטְתִּי לִמְצֹא לִי

תַּחֲלִיף וּלְאַמְּצוֹ לִי,

וּמָצָאתִי וְאִמַּצְתִּי

הֲמוֹנֵי צַעֲצוּעִים,


שֶׁבָּהֶם אֵין גְּבוּל וָחַיִץ

בֵּין אֶחָד לְבֵין מִשְׁנֵהוּ

וּבֵין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ

וּבֵין בְּהֵמָה וָעוֹף,


וְהַכֹּל שָׁלֵם וָטוֹב בָּם

וְתָמִיד מַכֶּה הַתֹּף בָּם

וְרוֹקְדִים לֵיצָן וָדֹב בָּם

בְּרִקּוּד שֶׁאֵין לוֹ סוֹף,


וְכוּשִׁי (שֶׁעֵין־אֱגוֹז לוֹ)

עִם יַפָּנִי (עֵין־שָׁקֵד לוֹ)

בִּידִידוּתָא מִתְיַדֵּד לוֹ

וְיַחְדָּיו בּוֹנִים הֵם עִיר,


וְתִזְמֹרֶת רוּסוֹ־יֶנְקִית

(עִם זַמֶּרֶת אִיטַלְקִינִית)

מוֹפִיעָה שָׁמָה בְּסִינִית

וּפוֹצַחַת מִינֵי שִׁיר…


הוֹ, אֵיזֶה עוֹלָם שֶׁל אשֶׁר!

מִקְּצֵה־רֹחַב עַד קְצֵה־אֹרֶךְ

אֵין בּוֹ יֵצֶר כְּלָל, אוֹ צֹרֶךְ,

לַעֲמֹד וּלְהִלָּחֵם.


זֶה עוֹלָם אַחֵר, חֶבְרַיָּא,

מִן הַהוּא שֶׁבּוֹ לָחַמְתִּי,

זֶה עוֹלָם עָלָיו חָלַמְתִּי.

בִּהְיוֹתִי עוֹד כְּמוֹכֶם.– – –"


– – – כֵּן דִּבֵּר. וּבְיָשְׁבוֹ כֵּן

בִּדְיוֹקְנוֹ עֲבֹת־הַזֹּקֶן,

נִדְלְקוּ עֵינָיו הַשְּׁתַּיִם

מִן הַנֵּר וְשַׁלְהַבְתּוֹ,


וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֲפִלּוּ

שְׁתֵּי דְמָעוֹת קָפְאוּ כְּאִלּוּ

בְּתוֹכָן וְהֶאֱהִילוּ

כִּצְעִיפִים עַל מַבָּטוֹ.


וּפִתְאֹם נָקַף בְּאֶצְבַּע.

וּכְמוֹ מִקֶּשֶׁת־חֵץ־בָּא

כֵּן הֵחֵל שָׁם רֶתַע־פֶּתַע

וְסַעֲרוּרְיָּה גְּדוֹלָה.


הַקִּירוֹת בַּחֶדֶר נָעוּ,

מַדָּפִים חָרְגוּ וְזָעוּ

וְהַבַּיִת הֶפֶךְ־שֶׁפֶךְ

הֲמֻלָּה וְתַהֲמֻלָּה.


וּלְעֵינֵינוּ שֶׁנִּדְהָמוּ

נִזְדַּקְּרוּ הִנֵּה וְָקָמוּ

גִּבּוֹרֵי חֲלוֹמוֹתֵינוּ,

יְצִירֵי הַדִּמְיוֹנוֹת;


בְּתִקְתּוּק, בְּרַחַשׁ־בַּחַשׁ,

בְּנִגּוּשׁ אֵלּוּ בָּאֵלּוּ,

עַלְפִּי צַו מַמָּש הֵחֵלּוּ

כָּל הַצַּעֲצוּעִים לִחְיוֹת:


רַכָּבוֹת (תַּחְתִּית וָמַעַל)

וּפִילִים שֶׁל חַנִּיבַּעַל,

טַוָּסִים וְקוֹפֵי־הוֹדוּ

וּמִבְחַר סוּסֵי־עֲרָב,


תֵּבַת־נֹחַ עַל יוֹשְׁבֶיהָ

וְגַמֶּלֶת עַל רוֹכְבֶיהָ

וּבוֹקְרִים וְאִינְדִּיָאנִים

ו… הַבִּיטוּ – אֵיזֶה צָב!


וּפָרָה מִצְרִית (עִם צֶבַע!)

וְגַמָּד שֶׁאֵין בַּטֶּבַע

וּמִזְחֶלֶת וּבוּלְדּוֹזֶר

וְהַשֵּׁד יוֹדֵעַ מָה – – –


וְכָל אֵלֶּה אָצוּ רָצוּ

בִּמְעַרְבֹּלֶת מְטֹרֶפֶת,

בִּתִשְׁרֹקֶת וְצַפְצֶפֶת

וּסְחַרְחֹרֶת וּמְהוּמָה.


וַאֲנַחְנוּ הַחֶבְרַיָּא

הַשְּׁמֹנָה הַדַּרְדַקַּיָּא,

לְהָכִיל אֶת זֶה הַפֶּלֶא

עוֹד שִׂכְלֵנוּ אָז קָצַר,


וְשָׁאַלְנוּ, תְּמוּהֵי־עַיִן:

"יְלַמְּדֵנוּ, מַר, מִנַּיִן

וּמֵאָן זֶה וְהֵיכָן זֶה

נִתְקַבֵּץ כָּל הָאוֹצָר?"


“מֵהֵיכָן?” תָּמַהּ עָלֵינוּ

אָז הַקַּבַּרְנִיט בֶּן־דֶּקֶר –

"מִשְּׂפֻנֵי יַמֵּי־אֵין־חֵקֶר

וּמִשִּׂיא גִּבְעוֹת־עוֹלָם.


מִקַּצְוֵי זָרוּת וְנֶכֶר,

מֵעַמֵּי לֹא־שֵׁם־וָזֵכֶר,

מֵעָרֵי עָפָר וָאֵפֶר

כְּמִכְמָשׁ וַעֲדֻלָּם.


מֵאִילִירְיָה, מֵאַטְלַנְטִיס,

מֵאַרְצוֹת שְׁאוֹל וָאֶמֶשׁ,

מֵעַבְדֵי פֻּלְחַן־הַשֶּׁמֶשׁ

וְכוֹבְשֵׁי אַדְמַת־הָאֵשׁ.


מִכָּל רֹאשׁ, מָקוֹר וָשֹׁרֶשׁ,

מֵאוֹצְרוֹת פַּרְעֹה וְכֹרֶשׁ,

מִגִּנְזַךְ תִּגְלַת־פִּלְאֶסֶר

וּשְׁלָלוֹ שֶׁל גִּלְגָּמֵשׁ.


עִם כֻּלָּם־כֻּלָּם סָחַרְתִּי

וְקָנִיתִי וְצָבַרְתִּי

טִמְיוֹנוֹת שִׂמְחָה וָאשֶׁר,

תַּאֲוַת לֵב כָּל שַׁלִּיט,


אִם מִפֹּה וְאִם מִשָּׁמָּה,

אֲסַפְתִּים אֵלַי הַיָּמָּהּ,

וְהִנֵּה הִנָּם – שֶׁלִּי הֵם

וְעִמִּי הֵם לְתָמִיד.


כָּל אֶחָד מֵהֶם סִפּוּר לוֹ;

מִיהוּ, מַהוּ, וּמִנַּיִן – –

וְאִם יֵשׁ לָכֶם עֲדַיִן

סַבְלָנוּת – הִנֵּה אֶמְזֹג


שׁוּב מִיֵּן־הָרוּם הַזֶּהוּ

וְיָרִיק־נָא אֶל חָזֵהוּ

כָּל אֶחָד מִבֵּינֵיכֶם פֹּה

כְּמַחְצִית, אוֹ רֶבַע־לֹג,


וְנֵשֵׁב־נָא וְנִשְׁמַע־נָא.

אַךְ בְּשֵׁם אֱלֹהַּ, אָנָּא,

לָמָּה זֶה דַּוְקָא אֲנִי פֹּה

לְסַפֵּר כָּל זֹאת חַיָּב?


יַעֲמֹד כָּל צַעֲצוּעַ

בְּעַצְמוֹ, לְלֹא סִיּוּעַ,

וִיסַפֵּר הַכֹּל מֵאָלֶף

אֶת סִפּוּר קוֹרוֹת חַיָּיו."


…זֹאת אָמַר, וּבוֹ בָּרֶגַע –

הַס, אֵין אֹמֶר וְאֵין הֶגֶה –

כְּמוֹ קָפְאוּ הַצַּעֲצוּעִים שׁוּב

וְהָרַחַשׁ נֶאֱלַם.


רַק אֵי־שָׁם, עַל הַמַּדָּף שָׁם,

הִתְנוֹדֵד עוֹד חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ

צַעֲצוּעוֹן קָטָן, עַב־כֶּרֶס,

הִתְנוֹדֵד, כָּרַע וָקָם.


וּפִתְאֹם, בְּזִיעַ־בֶּטֶן,

דִּגְדִּלֵּג אֶל מוּל פָּנֵינוּ,

קָד קִדָּה נָאָה אֵלֵינוּ

וּפָתַח

וַיֹּאמֶר כָּךְ: – – –


 

ג. הַצַּעֲצוּעִים


עֶרֶב־טוֹב; רַבּוֹתַי,

זֶה אֲנִי, רַבּוֹתַי,

וְקוֹרְאִים לִי

נַחוּמָא־תָקוּמָה,

יִתָּכֵן וְאֶפְשָׁר

שֶׁאֲנִי קְצָת מוּזָר,

אֲבָל אֵין זֶה גּוֹרֵעַ מְאוּמָה.


הַמִּצְרִים, רַבּוֹתַי,

הַמִּצְרִים אֲבוֹתַי,

בְּיָמִים רְדוּפֵי רִיש וָעֹנִי,

לָשׁוּ לַיִשׁ נִמְהָר

וְיָצָא לֹא מֻגְמָר

חֲצִי גֹלֶם־חֵמָר שֶׁכָּמוֹנִי.


עַד הַיּוֹם, אַלְלַי,

לֹא מָצְאוּ אֶת רַגְלַי

שֶׁהָפְכוּ, כַּנִּרְאֶה, שִׁבְרֵי־חֶרֶשׂ;

כְּבָר חָפַרְתִּי עַד תֹּם

אֶת רַעְמְסֵס וּפִתֹם

וּרְאוּ – הֶעֱלֵיתִי רַק… כֶּרֶס.


בַּסְּפִינָה (יְצֻיַּן)

חַשְׁתִּי דֵּי מְצֻיָּן

וְנִדְנוּד הַגַּלִּים לֹא הֵצִיק לִי,

וְעֵת כָּל יוֹרְדֵי־יָם

שָׁם הֵרִיקוּ קִיאָם

שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא הִזִּיק לִי.


הָרוֹפֵא עִם כָּל זֹאת,

יְעָצַנִי לִרְזוֹת

בְּסָבְרוֹ כִּי כְּרֵסִי הִיא קַן־אֶרֶס,

אַךְ סָבוּר אֲנִי כִּי

הָאִבְחוּן תִּינוֹקִי

וְכִי כָּל סְבָרָתוֹ סְבָרַת־כֶּרֶס.


אֲמַנְחֹתֶפּ אָבִי,

הוּא רָאָה לִלְבָבִי

וּבֵרְכַנִי בְּרָכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת:

שֶׁאֶחְיֶה עַל כְּרֵסִי

וְאָמוּת עַל כְּרֵסִי

וְאַשִׂיג בָּהּ כָּל שִׂיא וּמְבֻקֶּשֶׁת.


וְאָמְנָם כָּך הָוָה.

בַּתֵּבֵל הָרְחָבָה

יֵשׁ לִי שֵׁם שֶׁל בָּחוּר־כְּמוֹ־אֶרֶז,

זֶה מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם

סוֹמְכִים רַק עַל רֹאשְׁכֶם

וַאֲנִי סוֹמֵךְ רַק עַל הַכֶּרֶס.


אָמְנָם כֵּן, אֲנִי נָד

מִכָּל צַד לְכָל צַד

כְּאַגְמוֹן מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ,

אֲבָל רַק כָּךְ בִּלְבַד

מַחֲזִיקִים מַעֲמָד,

וְכָל מַה שֶּׁבָּטוּחַ בָּטוּחַ.


וְנָא לֹא לְהָקֵל

וְנָא לֹא לְהָתֵל

בִּי כִּבְלֵץ שֶׁאֵין שֵׁם לוֹ וּכְתֹבֶת,

וּכְבָר זְמָן שֶׁכָּל אִישׁ

הַמַּבִּיט בִּי יַרְגִּישׁ

אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל מֶרְכַּז־הַכֹּבֶד.


גַּם בֶּן־דֶּקֶר גִּלָּה

בִּי אוֹתָהּ הַסְּגֻלָּה,

זוֹ אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ פֹּה אֵשֵׁבָה:

לְשַׁוּוֹת לַמִּפְעָל

רְצִינוּת וּמִשְׁקָל

וּמַרְאֵה יַצִּיבוּת וָקֶבַע.


סוֹף פָּסוּק. לֹא כְּדַאי

לְשַׂחְשֵׂחַ בְּלִי דַי

וּמוּטָב כִּי אַגִּידָה: גָּמַרְתִּי.

אִם כִּי יֵשׁ לִי וְיֵשׁ

עוֹד לוֹמַר וּלְקַשְׁקֵשׁ,

כִּי בְּעֶצֶם עוֹד כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי…"


כֹּה אָמַר נַחוּמָא־קוּמָה

וְהִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם

וּלְלֹא־בְלֹא־גַפַּיִם

דִּגְדִּלֵּג וְהִסְתַּלֵּק,


וּבְעוֹד רוּחֵנוּ שָׁמָּה

מְרֻגֶּשֶת וְנִפְעָמָה

וְהִנֵּה אֶל מוּל פָּנֵינוּ

נִתְיַצְּבָה עַל הַדֶּלְפֵּק


מין קֻפְסָה קְטַנָּה, רוֹטֶטֶת,

מְרֻבַּעַת, מְזֻוֶּתֶת,

וּמִמֶּנָּה – אֵל־שָׁמַיִם! –

מִתְמַתֵּח וְקוֹפֵץ


הוּא, רַק הוּא וְלֹא אַחֵר שָׁם,

הוּא בִּלְבַד, הַמִּסְתַּתֵּר שָׁם,

הוּא, אַלּוּף הַצְּחוֹק־וּבֶכִי,

הוּא, חֲכַם־הָעֵץ – הַלֵּץ.


וּלְבוּשׁוֹ מִשְׂרוֹךְ עַד כֹּבַע

מְשֻׁבָּץ שָׁחוֹר וָלֹבֶן

וְחָטְמוֹ תַּפּוּחַ־אֹדֶם

מְלֻחְלָח וּמְאֻנְפָּף.


חֶרֶשׁ עַל קְפִיצָיו קָפַץ לוֹ

וְנִלְחַץ לוֹ וְנֶחְלַץ לוֹ

וּלְלֹא כָּל מַאֲמָץ לוֹ

דָּבְבוּ כֵּן שִׂפִתוֹתָיו:


"בִּרְשׁוּתְכֶם – אֲנִי

הַלֵּץ!

מִי רוֹצֶה בִּי, מִי חָפֵץ?


אָמְנָם אֵין אֲנִי קֹהֶלֶת,

אַךְ גַּם אֵין אֲנִי כְּסִילֵץ.


קֵיבָתִי פֹּה בַּתֵּבָה לָהּ,

אַךְ רֹאשִׁי קוֹפֵץ אֶל מַעְלָה,


שֶׁהֲּלֹא זֶה כָּל הַשֹּׁנִי

בֵּין טִפֵּשׁ לְתַחְכְּמֹנִי,

בֵּין רֵעִי, נַחוּמָא־קוּמָה,

וּבֵינִי – הַמַּשְׂכִּילֵץ.


גַּם אֲנִי אָמְנָם נָע־נָד לִי,

אֲבָל בִּי, כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לִי,


יַשׁ וְהַנִּדְנוּד לְפֶתַע

בְּדִמְעָה חַמָּה רוֹחֵץ.


כְּבָר נִסּוּנִי דְּבַשׁ וָמֶלַח,

אֲבִימָךְ וַאֲבִימֶלֶך,


וְהֶחְלִיטוּ כִּי אֲנִי הוּא

הַפּוֹדֶה וּמְחַלֵּץ,


וּשְׁמוּעָה עָלַי הֵפִיצוּ

כִּי כֹּחִי בְּסוֹד הַקְּפִיץ הוּא,


כְּלוֹמֶר בִּגְמִישׁוּת הָאֹפִי

שֶׁעַל אַף שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי

הוּא, עִם זֹאת, נוֹטֶה לָנוּעַ.

לְפִי לַחַץ הַלּוֹחֵץ…


מַה לּוֹמַר לָכֶם?… אֱמֶת הִיא…

וְאָשִׂים עַצְמִי כְּפֶתִי


אִם אַכְחִישׁ שֶׁמִּתְחַכְּכִים בִּי

זֶה בָּזֶה שְׁנֵי הֲפָכִים בִּי;


חָשׁ אֲנִי מִין עֹז וָכֹשֶׁר

לְנַגֵּשׁ דַּלּוּת עִם עשֶׁר,


לְהָרִים מִגְדָּל שָׁמַיְמָה

וְלָאָרֶץ לְנַפֵּץ;


לְלַגְלֵג עַל נוֹשְׂאֵי כֶתֶר

וְלַחֲמֹד אוֹתוֹ בַּסֵּתֶר…


לְמַקְיֵן, לִצְחוֹק עַד עֶצֶם

עֵת לִבְכּוֹת לִבִּי חָפֵץ – –


זוֹ גַּם הַסִּבָּה, דּוֹמַנִי,

שֶׁבֶּן־דֶּקֶר רְדָפַנִי,


כִּי אֵיפֹה יֵשׁ כְּמוֹתִי עוֹד

וְאֵיפֹה יֵשׁ זוּלָתִי עוֹד


גֹּלֶם שֶׁאֶפְשָׁר לָשִׂישׂ בּוֹ

וְעִם זֹאת לְהִוָּעֵץ? – –


אַךְ סִלְחוּ־נָא, בְּמָטוּתָא,

אִם אֶפְנֶה לִי וְאָסוּטָה,


כִּי לִבִּי כְּבָר מְנַבֵּא לִי

שֶׁהַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה לִי,


חֲגִיגָה עוֹרֵךְ הַמֶּלֶךְ

וְהָעָם כְּבָר נִתְקַבֵּץ,

וְעָלַי, כָּכָה צֻוֵּיתִי,

לְבַדְּחוֹ בְּדִיחִים שֶׁל פֶּתִי.


אִם רוֹצִים אַתֶּם מְאֹד זֹאת,

יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת זֹאת,


אֲבָל חוּשׁוּ – – אוֹי, הַמֶּלֶךְ

אֶת רֹאשִׁי עוֹד יְרוֹצֵץ."


הַשְּׁמֹנָה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת,

אוּלִי, לָלִי, אֱלִיפֶלֶט,

וְדוֹרִיתָה וְאַיֶּלֶת

וְאָמִיר וְהַשִּׁמְרִית,


וַאֲנִי עַצְמִי… סִלְחוּ לִי –

(כְּלוֹמֶר, גַּם אֲנִי… שְׁמִי רוּלִי)

כְּלוֹמֶר כָּל הַשְּׁמֹנֶת יַחַד

בִּלְעֲדֵי הַקַּבַּרְנִיט,


בְּהִוָּכְחֵנוּ פֶּתַע

שֶׁהִנֵּה, מְלוֹא הַשֶּׁטַח,

תֵּעָרֵךְ תַּהֲלוּכָה פֹּה

שֶׁל חֲצַר־הַמַּמְלְכוּת –


הִתְמַרְגַּשְׁנוּ אָז, נִדְמֶה לִי,

מִין מַרְגָּשׁ כָּזֶה מוֹתֵחַ,

שֶׁשִּׁנֵּינוּ נָקְשׁוּ יַחַד

אֵצֶל. כָּל אֶחָד לְחוּד.


יָד־בְּיָד מִיָּד אָחַזְנוּ

וְלֹא רֶגַע קַל בִּזְבַּזְנוּ

וְאַחַר הַלֵּץ חָפַזְנוּ

לְהַבִּיט בַּנִּפְלָאוֹת – –


וְיָה־אִמָּא וְיָה־אַבָּא!

מַה שֶּׁיְתֹאַר לְהַבָּא

הוּא רַק שֶׁמֶץ־קֶמֶץ־רֶמֶץ

וְרַק קֵץ־קוֹצוֹ־שֶׁל־יוֹד


מִן הַזֶּה־יִמַּחְשְׁמוֹ הוּא,

מִן הַזֶּה־הָאֵינְכָּמֹהוּ,

מִן הַזֶּה־הַמַּחֲזֶה שֶׁ

שָׁם רָאִינוּ בְּמַמָּשׁ:


קֹדֶם־כָּל –

הַחֲצוֹצֶרֶת!

טְרַ־טַּ־טָּה… אָרְכָּהּ כַּזֶּרֶת,

תְּרֵיעָשָֹר תְּרוּעוֹת־תִּפְאֶרֶת

שֶׁ… הַלֵּב פָּשׁוּט גָּלַשׁ.


מְחַצְרֶצֶת, מְתַרְבֶּצֶת,

נוֹצְצָה וּמְגַצְגֶּצֶת

וְנִרְאֵית כְּמִתְפּוֹצֶצֶת

מֵעָצְמַת הַטָּרָרָם,


וְדִגְלוֹן־שֶׁל־אַרְגָּמָן לָהּ

לְעֵדוּת וּלְסִמָּן לָהּ

עַל יִחוּס בֵּית־אֲבוֹתֶיהָ

וּמַעֲמָדָהּ הָרָם.


אַךְ בְּעוֹד הַחֲצוֹצֶרֶת

חֲזִיזִים קְצָרִים קוֹצֶרֶת

וְהִנֵּה בָּא נַהַם־רַעַם

וּבוּמְבּוּם אַדִּיר וָעָב,


וְהַתֹּף

אֲטוּם־הַחֹטֶם,

הַצָּבוּעַ כְּחוֹל וָאֹדֶם,

הִתְפָּרֵץ בְּהוֹמְבָּה־בּוֹמְבָּה

וְהוֹפִיעַ בַּמֶּרְחָב.


זְבֶּנְג! (הִכּוּ בּוֹ) וְנִרְאָה לִי

זְבֶּנְג! (תָּקְעוּ בּוֹ) וְנִדְמָה לִי

שֶׁמִּכֹּח הַבִּקּוּעַ

הִתְמוֹטֵט מִגְדַּל־בָּבֶל;


וּבְרֹאשׁ זֶה הָאוֹרְקֶסְטְרוֹ

צָעֲדָה דְּמוּת הַמָּאֶסְטְרוֹ,

הַמְנַצֵּח

שְׂפוּם־הַדְּיֹקֶן,

הַנָּפוּחַ כְּחָבִית,


שֶׁשָּׂפָם אֶחָד לוֹ קֵדְמָה

וְשָׂפָם אֶחָד לוֹ יָמָּה

וְיָדוֹ מִפֹּה לְשָׁמָּה

מְשַׁרְבֶּטֶת בַּשַּׁרְבִיט.


וְאַחֲרֵי זֹאת הַקַּפֶּלָּה –

כְּמוֹ פֶּלֶא אַחַר פֶּלֶא –

סָבְבוּ עַל

קָרוֹסֶלָּה

סוּסֵי רוֹמִי וַעֲרָב,


שֶׁהָיָה לָהֶם מַפְתֵּחַ

לְכַוֵּץ וּלְמַתֵּחַ

אֶת הַמַּנְגְּנוֹן הַפֶּלִאי

שֶׁמִּתַּחַת לַזָּנָב.


וַאֲזַי – הַקְשִׁיבוּ־שִׁיבוּ,

רַק שִׁמְעוּ וְאַל תָּגִיבוּ,

כִּי כָּזֹאת לֹא שְׁמַעְתֶּם עוֹד

לֹא שִׁלְשֹׁם וְלֹא אֶתְמוֹל –


עַל גַּב

פִּיל

עֲנָק, כְּבַד־חֹטֶם,

מְחֻמָּשׁ שִׁרְיוֹן וָשֶׁלַח,

יָשַׁב הוּא עַצְמוֹ

הַמֶּלֶךְ,

כְּדָרְלָעֹמֶר הַגָּדוֹל.


וּלְצִדָּיו, עַל סוּסֵי־שֶׁצֶף,

שָׁעֲטוּ בְּעֹז וָחֶצֶף

שְׁנַיִם קֵיסָרִים מוֹנְגּוֹלִים,

חֲגוּרֵי חַרְבוֹת־קַוְקַז,


שְׁנַיִם שַׁלִּיטִים טַטָּרִים,

שְׁנַיִם אַבִּירִים בַּרְבָּרִים,

גִ’ינְגִּיז־חַאן, אֲבִי הַחַאנִים,

וְקוּבְּלַאי נְסִיךְ שִׁירַאז,


וּלְכָל אֶחָד שְׂפָמַיִם

שֶׁאָרְכָּם פִּי־פַעֲמַיִם

מֵאָרְכּוֹ שֶׁל קַו־הַמַּיִם

הַמַּגִּיעַ עַד אֵילַת.


וְהַמֶּלֶךְ כְּדָרְלָעֹמֶר

עַל הַפִּיל, יוֹשֵׁב, אֵין אֹמֶר,

וְשַׁרְבִיט הַמַּמְלְכוּתָא

נָע נִיחוּתָא לוֹ בַּיָּד,


וּמֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ שָׁם,

לְהַרְבּוֹת הָדָר וָרשֶׁם,

צָץ

כּוּשִׁי

מֵאֶרֶץ גּשֶׁן,

שֶׁגּוּפוֹ נוֹצֵץ כַּפְּלִיז,

שֶׁקֵּרֵחַ הוּא כְּפֶתֶן

וְחָזָק כְּרַב־אַתְלֶטִין

וּמְסֻגָּל לַעֲשוֹת קוֹטְלֶטִין

מִכָּל מִי שֶׁרַק יָעִיז…


אֲבָל הָעִקָּר, חֶבְרַיָּא,

הָעִקָּר עוֹד לֹא סִפַּרְנוּ,

מַה שֶּׁעַד עַכְשָׁיו תֵּאַרְנוּ

הוּא כְּאַיִן מוּל הַשְּׁאָר,


מוּל הַזֶּה שֶׁבָּא אַחֲרֵי־זֶה

מוּל הַמִּי וּמָה וְאֵיזֶה,

מוּל הַפֶּלֶא שֶׁרִכֵּז אֶת

מַבָּטֵנוּ הַנִּסְעָר:

עַל גַּב

פִּיל לָבָן

כַּשֶּׁלֶג

(שֶׁהֻתְנַע בְּמִין־שֶׁל־דֶּלֶק),

בְּחֻפַּת זָהָב וּתְכֵלֶת,

עִם עֵינֶיהָ בִּמְנִיפָה,


נָעָה־נָדָה כְּשִׁבֹּלֶת,

צְעוּפָה וּמְרֻקֶּמֶת,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הַחוֹלֶמֶת –

אָהֳלִיבָה הַיָּפָה.


שִׂמִלָתָהּ אַטְלַס וָמֶשִׁי,

אֶרֶג אִסְפָּאהָן דַּק־מַחַט,

וּצְעִיפֶיהָ (שִׁבְעָה יַחַד)

טְוִי קִירְגִּיז וְדַרְדֶּסְטָן.


(הַשֵּׁמוֹת מְפוֹצְצִים קְצָת,

אֲבָל כָּךְ תָּמִיד הִלְבִּישׁוּ

כָּל בַּת־מֶלֶך, כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ

שֶׁרוֹצָה הִיא בְּחָתָן…).


מִתְנוֹעַעַת אָהֳלִיבָה

אַט־לְאַט לָהּ, כְּמוֹ תֹּמֶר,

וְאָבִיהָ כְּדָרְלָעֹמֶר

מְחַיֵּךְ לָהּ וְקוֹרֵץ,


וְרוֹאִים שֶׁ… שֶׁכְּבָר עֵת לָהּ,

שֶׁבֶּאֱמֶת נַפְשָׁהּ יוֹצֵאת לָהּ

וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָתֵת לָהּ

לְחַכּוֹת כָּךְ בְּלִי קֵץ.

אָז מֵרִים פִּתְאֹם הַמֶּלֶךְ

אֶת יָדוֹ בְּנֹקֶף־תֹּקֶף

וְנוֹשֵׂא רֹאשׁוֹ בְּזֹקֶף

וּמְצַוֶּה: חִפְזוּ חָפֹז!


וְעַל פְּנֵי בִימָה נִצֶּבֶת,

מְלֻוֶּה מָאתַיִם עֶבֶד,

חִישׁ מוֹפִיעַ וּמֵרִיעַ

הַמּוֹדִיעַ –

הַכָּרוֹז.


וְגוֹלֵל הוּא מְגִלָּה שָׁם

וּבוֹלֵל הוּא כָּל מִלָּה שָׁם

עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָא שָׁם

לֹא הָיָה בִּכְלָל מוּבָן,


לוּלֵא אֱלִי, כִּמְדֻמֶּה לִי,

שֶׁנִּכְנַס בּוֹ אָז שׁוּב רוּחַ

וְתִקֵּן לוֹ תְ’הַמַּפּוּחַ

שֶׁבְּתוֹךְ הַקֻּרְקְבָן.


רַק הֵשִׁיב לוֹ אֱלִי־פֶּלִאי

אֶת קוֹלוֹ אֶל תּוֹךְ הַכֶּלִי

וּמִיָּד קָם הַכָּרוֹז אָז

וְהִכְרִיז עֹז לְנֶגְדּוֹ:


"הִקָּבְצוּ־נָא, בְּמָטוּתָא,

וְשִׁמְעוּ דְּבַר־הַמַּלְכוּתָא!

כֹּה אָמַר כְּדָרְלָעֹמֶר

הַגָּדוֹל, יָרוּם הוֹדוֹ!


מַלְכוּתִי הַמִּשְׂתָּרַעַת

מִן תְּהוֹם יַמֵּי הַלַּהַט

עַד מְרוֹם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ –

עֲשִׁירָה וַחֲזָקָה.


אוֹצְרוֹת כּוּשׁ וַאֲרָרָט לִי,

הַחִדֶּקֶל וְהַפְּרָת לִי,

אַךְ מֵעַל כָּל אֵלֶּה – בַּת לִי

שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ.


וּמְחַפֵּשׂ אֲנִי חָתָן לָהּ.

אַךְ זִכְרוּ: זֶה שֶׁיֻּתַּן לָהּ

יְהִי גֶבֶר בְּנוֹ שֶׁל גֶּבֶר,

אֲצִיל־רוּחַ וְעַז־לֵב.


כָּל אַבִּיר צָמֵא לְאשֶׁר,

גַּם אִם אֵין לוֹ הוֹן וָעשֶׁר,

אִם רַק אִישׁ הוּא וּבַר־כּשֶׁר –

מְצֻוֶּה לְהִתְיַצֵּב! – – –


תַּם הַצַּו

וְתַם הָאֹמֶר.

הֶחָתוּם:

“כְּדָרְלָעֹמֶר.”


הַכָּרוֹז עוֹדוֹ נִצָּב שָׁם

וְהִנֵּה, עַל הַמַּדָּף שָׁם,

הִתְפָּרְצוּ בְּאֵשׁ וָרַעַם

עֲשָׂרָה לוֹעֵי־תוֹתָח.


עֲשָׂרָה לוֹעֵי־עוֹפֶרֶת,

כִּבְדֵי־קֶלַע, נַפּוֹלְיוֹנִים,

הַיּוֹרִים שִׁשָּׁה קַפְּסוֹנִים

עַד שֶׁמִּתְפּוֹצֵץ מַטָּח…


וְאָמִיר נִבְהַל כָּל־כָּכָה

שֶׁנַּפְשׁוֹ מַמָּשׁ פָּרָחָה

וְנִמְלַט אֶל שְׁנֵי הַחַאנִים

וְנִתֵּר מֵחַאן לְחַאן,


עַד שֶׁסּוֹף־כָּל־סוֹף טִפֵּס לוֹ

וְנִתְלָה, מַעֲשֵׂה־נֵס לוֹ,

בְּחוּטֵי שְׂפָמוֹ שֶׁל גִ’ינְגִּיז

שֶׁדָּהַר עַל הַשֻּׁלְחָן.


וּמִשָּׁם שֻׁלְשַׁל לְמַטָּה

בְּדִיּוּק כְּשֶׁוַיְזָתָא

הִתְכּוֹנֵן לִמְתֹּחַ זְרוֹעַ

וּמִשְׁקֹלֶת לְהָרִים.


כִּי וַיְזָתָא, זֹאת לָדַעַת,

הוּא אַלּוּף שׁוֹקְלֵי־מִשְׁקֹלֶת,

אִישׁ בַּר־כֹּחַ־וִיכֹלֶת

וְלוּדַר הַלּוּדָרִים.


הוּא הָאִיש שֶׁהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם

הַנְּפִילִים מִן הָרָקִיעַ,

שֶׁגַּם אֶת גָּלְיַת הִכְרִיעַ

לִפְנֵי קוּם עָלָיו דָּוִד.


הַס. הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם.

כָּל הָעָם מוֹחֵא כַּפַּיִם

וְהַמֶּלֶךְ רֹאש מֵנִיד לוֹ

וְרוֹמֵז לוֹ בַּשַּׁרְבִיט.


וְאַט־אַט מוֹתֵחַ־תֵּחַ

הַלּוּדָר אֶת הַזְרוֹעַיִם

וְדוֹחֵף אֶת הַשָּׁמַיִם

בְּמִשְׁקֹלֶת הַבַּרְזֶל,


וְאַט־אַט וּמַעְלָה־מַעְלָה

הוּא דּוֹחֵף אוֹתָם שָׁם הָלְאָה,

הָלְאָה־מַעְלָה. עוֹד־עוֹד… זֶהוּ.

הוּא נִצַּח, לַעֲזָאזֵל.


הֶהָמוֹן צוֹהֵל, מֵרִיעַ,

הַכָּרוֹז כּוֹרֵז, מַרְגִּיעַ,

עֵינֵי־כֹל בְּאָהֳלִיבָה,

אֲבָל הִיא גּוֹזֶרֶת – “לָאו!”


“לָאו!” – גּוֹזֶרֶת אָהֳלִיבָה –

"לֹא אֶבְחַר לִי אִישׁ־זְרוֹעַיִם

הַחוֹשֵׁב כִּי הַשָּׁמַיִם

נְסוֹגִים מִבַּרְזִלָּיו".


וְהַמֶּלֶךְ, בְּשָׁמְעוֹ זֶה,

הִתְחַיֵּךְ מִפֶּה עַד אֹזֶן

וְהֵעִיף נִיצוֹץ־שֶׁל־נַחַת

מֵעֵינוֹ אֶל עֵין בִּתּוֹ;


אַךְ הִנֵּה הִרְצִין שֵׁנִית הוּא

וְהֵנִיעַ בַּשַּׁרְבִיט הוּא,

וּרְאוּ־נָא וְהַבִּיטוּ

אֵיך לְנִיעַ־שַׁרְבִיטוֹ


נִכְנְסוּ בִּקְבוּצָתַיִם

אִינְדִּיָּאן עִם נוֹצָתַיִם

וְשׁוֹדֵד־יָם קוֹרְסִיקָנִי

וּבוּשְׁמֶן והוֹטֶנְטוֹט,


הָאֶחָד מֻתְנָע בְּקֶפֶץ,

הַשֵּׁנִי מֻתְנָע בְּנֶפֶץ,

וְהַשְּׁנַיִם־אַפְרִיקָאִים

מֻפְעָלִים בִּדְחִיפַת־מוֹט.


בְּקִצּוּר, מַה יֵּש לוֹמַר כָּאן,

הָאַרְבַּעַת לָבְשׁוּ לַהַט,

מִי בַּסַּיִף, מִי בַּשַּׁעַט,

וְהִפְגִּינוּ כּשֶׁר רַב,


אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ צֶלַח

לְבַדֵּר אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ

וּמֵרֹב שִׁעֲמוּמֶלֶךְ

לְכֻלָּם הִגִּידָה: “לָאו!”


לָלִי, דּוֹרִית וְשִׁמְרִיתָה

מַמָּש שָׂשׂוּ שֶׁהֶחְלִיטָה

אָהֳלִיבָה לֹא לִבְחֹר אִיש

מִן הַטִּפּוּסִים הַנַּ"ל,


וְהִבְטִיחוּ וְאָמְרוּ לָהּ

שֶׁאֲפִילוּ בַּעֲפוּלָה

לֹא הָיְתָה אִשָּׁה בּוֹחֶרֶת

אִישׁ מֵאֵלֶּה לָהּ לְבַעַל.


אֲבָל אָז, פִּתְאֹם־לְפֶתַע,

(אִמָּא, חוּשִׁי וְאַמְּצִינִי…)

צָץ לוֹ

הַקּוֹסֵם הַסִּינִי,

שֶׁעָלָה מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק,


וְהוֹצִ’יא מִתּוֹךְ צִ’ילִינְדֶּר

שֵׁשׁ בֵּיצִ’ים

וְתַרְנְגֹלֶת

וְשָׁפָן כְּפוּל־גֻּלְגֹּלֶת

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ צַ’ן־קַי־צ’וּק.


הוּא נִפְנֵף מִטְפַּחַת־מֶשִׁי

וּפִתְאֹם הָיָה נִדְמֶה’שֶׁ

לֹא אַחַת הִיא אֶלָּא שֵׁש הִיא,

וְהַשֵּׁש הָפְכוּ שִׁשִּים.


הוּא פָּלַט מִפִּיו אָז: “הוֹקוּס!”

וְהוֹסִיף לָזֶה עוֹד: “פוֹקוּס!”

וּמִיָּד צָמַח עֵץ־קוֹקוּס

וְעָלָיו שִׁשָּה כּוּשִׁים.


אָז הִמְשִׁיךְ וַיֹּאמֶר כָּכָה:

"הַבְּרָה, זַבְּרָה וְקַדַּבְּרָה,

אֵין יוֹדֵעַ מָה אֲדַבְּרָה,

אֵין שׁוֹמֵעַ מָה אֶלְחַשְׁשְׁשׁ – –"


וּבְדַבְּרוֹ כֵּן, קָם הַסִּינִי

וְהִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלוֹ שָׁם,

וּמִמֶּנּוּ – חִיל וָרשֶׁם! –

הִשְׁתַּלְשֵׁל פִּתְאֹם נָחָשְׁשְׁשׁ.


"אַתְּ רוֹאָה? – קָרָא הַסִּינִי

לַנְּסִיכָה – אִם תִּבְחָרִינִי,

אֲלַמְּדֵךְ סוֹדוֹת כָּל כֶּשֶׁף

וְרָזֵי כָּל לַהֲטוּט,


לַהֲפֹךְ אוֹר־יוֹם לְלַיִל

וְלִבְלֹעַ אֵשׁ וָתַיִל

וְלִקְסֹם בָּאוֹב לָרוּחַ

וְלִחְיוֹת בְּלִי לָמוּת.


הוֹ, בַּת־מֶלֶךְ יְפַת־לֶחִי!

אִם תֹּאבִי וַאֲלַמְּדֵכִי

כִּי יֵשׁ לַחַשׁ לְכָל רֶגַע

וְיֵשׁ נַחַשׁ לְכָל עֵת,


אָז תִּוָּכְחִי לָדַעַת

כִּי עַל לַהֲטוּט וָלַהַט

וְעַל אֲחִיזַת־עֵינַיִם

הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד."


וּבְדַבְּרוֹ – שֻׁנָּה לְפֶתַע

גּוֹן־פָּנָיו לְיֵרָקוֹן,

וְאַט־אַט וְקֶטַע־קֶטַע

נֶהְפַּךְ וַיְהִי

דְּרָקוֹן.


(כַּמּוּבָן שֶׁאֱלִיפֶלֶט

תֵּיכֶף וּמִיָּד גִּלְגֵּל אֶת

הַדְּרָקוֹן – וּקפִיץ וָקֶפֶץ –

וְהַסִּינִי קָם שֵׁנִית.


אֲבָל עַד אֲשֶׁר עָשָׂה זֹאת

הִתְרַעַדְנוּ כֹּה מִפַּחַד,

שֶׁרָעַד אִתָּנוּ יַחַד

אָז כָּל בֵּית־הַקַּבַּרְנִיט).


הוֹ! הֵרִיעַ הֶהָמוֹן אָז,

הוֹ! הֵרַעְנוּ אָז גַּם אָנוּ

וְעֵינֵינוּ שׁוּב נָשָׂאנוּ

לְנְּסִיכָה. אַךְ הִיא שׁוּב: “לָאו”!


“לָאו!” – גּוֹזֶרֶת אָהֳלִיבָה –

"זֶה אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ יֶהִי

לֹא אִישׁ אֲחִיזַת־עֵינַיִם,

רַק אִישׁ אֲחִיזַת־לֵבָב."


וְהַמֶּלֶךְ, בְּשָׁמְעוֹ זֶה,

הִתְחַיֵּךְ שׁוּב, פֶּה עַד אֹזֶן,

וּנְשִׁיקַת־אָבוֹת הִפְרִיחַ

חֶרֶש אֶל לְחִי־בִתּוֹ;


אַךְ הִנֵּה הִרְצִין שֵׁנִית הוּא

וְהֵנִיעַ בַּשַּׁרְבִיט הוּא,

וּרְאוּ־נָא וְהַבִּיטוּ

אֵיךְ לְנִיעַ־שַׁרְבִיטוֹ


נִכְנְסוּ בְּשׁוֹט וָצֶלֶף

אִישׁ מַכְנִיעַ־אֲרָיוֹת עִם

שְׁנֵי רוֹבּוֹטִים אִידִיּוֹטִים

וּשְׁנֵי סְקוֹטִים בִּשְׂמָלוֹת,


וְרֹאשׁ־שֵׁבֶט מָמַמְבּוּקוּ

וּשְׁוֵיצָר עִם שְׁעוֹן קוּ־קוּ

וְקֵיסַר־יַפָּן עִם יוֹ־יוֹ

וְקוֹזָק שִׁכּוֹר כְּלוֹט.


וְכֻלָּם־כֻּלָּם־כֻּלָּהַם

שָׁבוּ פַּעַם אַחַר פַּעַם

וְהִשְׁוִיצוּ וְהִרְבִּיצוּ

אִישׁ חֶלְקוֹ וְתַעֲלוּלָיו.


אֲבָל בַּת כְּדָרְלָעֹמֶר

עַל הַפִּיל יָשְׁבָה אֵין־אֹמֶר

וְנִכַּר שֶׁגָּמְרָה גֹמֶר

וְהֵנִידָה רֹאשׁ לְ“לָאו!”


מַה לּוֹמַר לָכֶם, חֶבְרַיָּא,

כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּן שְׁמַיָּא

גָּזְרוּ "לָאו, עַל בַּת־הַמֶּלֶךְ,

וּכְבָר נַדְנוּ: זֶהוּ זֶה…


אַךְ שִׁמְעוּ־הַקְשִׁיבוּ פֶּלֶא!

(עוֹד יֶשְׁנָם פְּלָאִים כָּאֵלֶּה)

לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ שָׁם

כָּל חַתְנֵי הַמַּחֲזֶה


וְהַצַּו נִתַּן: "אָחוֹרָה!

הָאַרְמוֹנָה נַחֲזֹרָה!"

וְהִנֵּה – הַרְחֵק, אֵי־שָׁמָּה,

עָלָה חֶרֶשׁ קוֹל חָלִיל – –


קוֹל מוּזָר כָּזֶה, צָנוּעַ,

מִתִמַשֵּׁךְ מְאֹד, כָּמוּהַּ,

הַמַּזְכִּיר אֶת בִּעְבּוּעַ

הַפְּלָגִים שֶׁבַּגָּלִיל,


קוֹל נִפְלָא, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ

(אִם אֵינֶנּוּ רַק בֶּן־מֵאָה)

מִתְהַלֵּךְ מֻכֵּה־יָרֵחַ

אַחֲרָיו אָז כָּל הָעֵת,


קוֹל עִם כֹּחַ שֶׁל מַגְנֵטִין,

קוֹל עִם זִיק שֶׁל מְהַפְּנֵטִין,

קוֹל שֶׁלּוּ הִקְשִׁיב אוֹהֵב לוֹ –

וְאָהַב אָז בֶּאֱמֶת…


שְׁתֵּי גִ’ירָפוֹת קִבְּלוּ פֶּתַע

צַוָּארוּחַ מוּזִיקָלִי

וּבְגֹבַהּ לֹא־נוֹרְמָלִי

הִטּוּ אֹזֶן לַחִלּוּל.


קוֹף עִם תֹּף

וְקוֹף עִם צֶ’לוֹ

נֶאֶלְמוּ אֵלּוּ מוּל אֵלּוּ

וְשֶׂכְוִי אֲדֹם־כַּרְבֹּלֶת

הֶאֱזִין עַל גַּג הַלּוּל.


סְפּוּטְנִיק

שֶׁהָיָה בְּעֵרֶךְ

בְּכִמְעַט מַחֲצִית־הַדֶּרֶךְ,

שָׁב, וִתֵּר עַל הַיָּרֵחַ,

וְהִקְשִׁיב לַחֲלִילִית.


דֹּב,

שְׁלֹשָׁה צַבִּים,

וּטְרַקְטוֹר,

שֶׁהִצִּיגוּ בַּלֶּט קְלָסִי,

חָשׁוּ כִּי לֹא עֵת־קִרְקָס הִיא

וְהִפְסִיקוּ תְ’הַתָּכְנִית.


וּבְעוֹד כֻּלָּם נִרְאִים כֹּה

מִתַּמְּהִים וּמִשְׁתָּאִים כֹּה

לְמִשְׁמַע חֲלִיל־הַקֶּסֶם

הַקּוֹלֵחַ מִן הַלֵּיל,


וְהִנֵּה – מִקְּצֵה הַכֹּתֶל

הָרָקוּב וְהָרָעוּעַ –

אוֹר הִבְקִיעַ, אוֹר זָרוּעַ,

אוֹר־פָּנָיו שֶׁל

הַמְחַלֵּל.


הַקִּירוֹת סָבִיב הֵאִירוּ

וְהַחֲשֵׁכָה נָסֹגָה,

כָּל הַבַּיִת הוּצַף נֹגַהּ

וְנִשְׁטַף בְּסַנְוֵרִים,


הַתֻּכִּי שׁוּב לֹא צִוֵּחַ

וְהַכֶּלֶב לֹא נִבֵּחַ

וּמֶרֹב פִּתְאֹם־וָפֶתַע

נִשְׁתַּתְּקוּ הַצִּפָּרִים.


יָה, אֵיזֶה בָּחוּר הָיָה זֶה!

יָה, אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל מַה זֶּה!

מִין שֶׁל בַּחוּרוֹן־כָּאֶרֶז

שֶׁקָּשֶׁה לִי לְתָאֵר:


גִ’ינְגִ’י, עִם יְפֵה־עֵינַיִם,

גִ’ינְגִ’י, עִם לְבֶן־שִׁנַּיִם,

עִם מַבָּט צָלוּל כַּמַּיִם

הַמּוֹשֵׁךְ אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר,


עִם חוּלְצָה פְרוּמָה לָנֵצַח,

עִם תַּלְתַּל שׁוֹבָב עַל מֵצַח,

עִם סַנְדָּל, עִם כּוֹבַע־טֶמְבֶּל,

בְּקִצּוּר – טִפּוּס מֻשְׁלָם.


וְאַחֲרָיו – זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ

(חַד מֵעֵץ וְחַד מִגֶּבֶס)

וְנָמֵר עִם גְּדִי, גְּדִיצֶמֶר,

(שֶׁבִּכְלָל אֵין בָּעוֹלָם).


וְהַחֲמִשָּׁה, בְּלִי פַחַד,

צוֹעֲדִים בְּצַוְתָא יַחַד

כְּמוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ הָיָה זֶה

פֶּרֶק אָלֶף מִבְּרֵאשִׁית.


צוֹעֲדִים הֵם הֶלֶךְ הֶלֶךְ

מִבְּלִי דַעַת שֶׁהַמֶּלֶךְ

לְעֵינֵי כָּל הַפָּמַלְיָה

שׁוּב אֶת שַׁרְבִיטוֹ הוֹשִׁיט.


צוֹעֲדִים הֵם וְהַהוּא שָׁם,

הַבָּחוּר הַזֶּה, הַחוּשָׁם,

כְּלָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ’ש

מַבִּיטָה בּוֹ הַנְּסִיכָה,


וּכְאִלּוּ לֹא אִכְפַּת לוֹ

שֶׁקּוֹרֵאת הִיא בְּמַבָּט לוֹ,

בְּמַבָּט מַלְכוּת נִכְנַעַת

שֶׁפָּרְצָה בָּהּ הֲפִיכָה…


וְצוֹעֵד הוּא בְּנִיחוּתָא

וְהוֹלֵךְ לוֹ הֶלֶךְ הֶלֶךְ

וְקוֹלֵחַ קֶלַח קֶלַח

נִגּוּנוֹ הַחֲלִילִי,


הַנִּשָּׂא הַרְחֵק וָהָלְאָה

אֶל כּוֹכָב אֶחָד לְמַעְלָה

אֶל כּוֹכָב אֶחָד זוֹרֵחַ

בָּרָקִיעַ הַלֵּילִי:


"לִילִילַי וְלִילִילַיְלָה,

כָּל עוֹד יֵשׁ כּוֹכָב בַּלַּיְלָה

אֲסוֹבֵב לִי וַאֲטַיְּלָה

מִפֹּה שָׁמָּה וְחָזֹר;


לִילִילַי וְלִילִילֹפֶל,

כַּמָּה טוֹב לָלֶכֶת אֹפֶל

וְלָדַעַת כִּי בָּאֹפֶק

מַאְדִּים כְּבָר בֹּקֶר־אוֹר."


כֵּן. חִלֵּל. וְהָס. וְשֶׁקֶט.

הַפָּמַלְיָה מִתְאַפֶּקֶת.

עֵינֵי כֹּל בְּאָהֳלִיבָה,

שֶׁפִּתְאֹם, בְּנִיעַ־חֵן,


מַרְכִּינָה הִיא רֹאשׁ, נִרְגֶּשֶׁת,

וְדִמְעָה זַכָּה גוֹלֶשֶׁת

עַל לֶחְיָהּ שֶׁהֶאְדִּימָה

וְלוֹחֶשֶׁת הִיא אָז – “הֵן…”


“הֵן” – לוֹחֶשֶׁת אָהֳלִיבָה –

"זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר נוֹעַד לִי,

הַיָּחִיד וְהָאֶחָד לִי

שֶׁחִכָּה לוֹ לְבָבִי;


הוּא, לֹא בַּעַל־הַזְּרוֹעַיִם,

הוּא, לֹא הַמְאַחֵז־עֵינַיִם,

הוּא, הַשָּׁר שִׁירֵי שָׁמַיִם,

הוּא דּוֹדִי וַאֲהוּבִי.


הוּא, שֶׁשֶּׁמֶץ לֹא הִבְטִיחַ,

הוּא לְבַד אֲשֶׁר הוֹכִיחַ

כִּי לַשָּׁוְא מִפְגַּן־הַכֹּח

וְלָטֵי־הָרַאֲוָה,


וְכִי רַק בְּתֹם וָישֶׁר

יִבָּנֶה עוֹלָם־שֶׁל־אשֶׁר

וּבְזֶמֶר־לֵב צָנוּעַ

תִּקָּנֶה הָאַהֲבָה."


הוֹ, מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, חֶבְרֶה!

הוֹ, מַה שֶּׁקָּרָה אֲזַי שָׁם!

אִם יָצָאתִי מִכֵּלַי שָׁם? –

פֹּה שָׁמַעְתִּי שׁוֹאֲלִים –


לֹא רַק שֶׁכָּל שְׁמֹנָתֵנוּ

שָׁם יָצָאנוּ מִכֵּלֵינוּ,

אֶלָּא שֶׁמֵּאָז צֵאתֵנוּ

לֹא חָזַרְנוּ לַכֵּלִים…


אֵיזֶה טָרָרָם הָיָה שָׁם!

אֵיזוֹ מִין שִׂמְחָה־שֶׁל־פֶּתַע!

כְּמוֹ נִתְבַּקְּעָה רַקֶּטָה

אַדִּירָה עַל רֹאשׁ כֻּלָּם.


רַק דִּמְעַת־אָבוֹת אָז צָצָה

וְעַל הַשַּׁרְבִיט נָצָצָה…

אַךְ דוֹמֶה כִּי הַשַּׁרְבִיט כָּךְ

לֹא נָצַץ עוֹד מֵעוֹלָם. – – –


– – – הַאְזִינוּ הַשָּׁמַים

וְשִׁמְעִי גַּם אַתְּ, הָאָרֶץ,

מִין כָּזֶה שֶׁל פֶּרֶץ־פָּרֶץ

הֲמוֹנִי עוֹד לֹא רָאִית.


כֹּה בָּזָק הָיָה הָרַעַשׁ,

כֹּה בָּרָק הָיָה הָרַעַם,

עַד שֶׁמִּן הַהֹלֶם־פַּעַם

הִתְעוֹרֵר הַקַּבַּרְנִיט,


שֶׁעַד אָז הָיָה שָׁקוּעַ

בַּחֲלוֹם טוֹב וְרָגוּעַ

וּבְכָל הַרְפַּתְקוֹתֵינוּ

כְּלָל וּכְלָל לֹא הִשְׁתַּתֵּף.


הִתְעוֹרֵר הַקַּבַּרְנִיט אָז

וּבְמִקְטַרְתּוֹ שֵׁנִית אָז

אֵשׁ צְהַבְהָבָה הִצִּית אָז

וְרָטַן בְּקוֹל עָיֵף:


"כָּךְ, וּבְכֵן טִיַּלְתֶּם טַיִל

עִם צַעֲצוּעַי הַלַּיִל.

לֹא כֻּלָּם הֶרְאוּ פָּנִים פֹּה,

אַךְ גַּם הַמְּעַט מַסְפִּיק.


גַּם הַמְּעַט אֲשֶׁר הוֹפִיעוּ

בְּוַדַּאי הֵיטֵב הִשְׁפִּיעוּ

לְהָבִיא אֶת כֻּלְּכֶם יַחַד

בְּסוֹדִי, הוּא סוֹד עַתִּיק.


וְהַסוֹד: תָּכְנִית יֶשְׁנָה לִי…

(הִתְקָרַבְנוּ – אֱלִי, לָלִי,

וְשִׁמְרִיתָה וְדוֹרִיתָה

וְאַיֶּלֶת וְאָמִיר,


וַאֲנִי וְאוּלִי יַחַד –

אֶל הַקַּבַּרְנִיט בְּפַחַד

וּבְפִינוּ שֶׁנִּפְתַּח אָז

הִתְיַבֵּש, כֻּלּוֹ הָרִיר…)


הַתָּכְנִית: פְּשׁוּטָה מִפֶּשֶׁט,

עַתִּיקָה מִכָּל מוֹרֶשֶׁת,

לְהָקִים אִרְגּוּן בְּצַוְתָא

וּבְאֶפֶס אֶמְצָעִים,


שֶׁל תְּמִימִים וְזַכֵּי־מֵצַח,

שֶׁל מַאֲמִינִים לָנֵצַח,

שֶׁל שׂוֹנְאֵי קְרָבוֹת וָרֶצַח –

יְלָדִים וְצַעֲצוּעִים.


לְהָקִים אִרְגּוּן בַּר־סֶנֶף,

מְסֹעָף וּפוֹרֵשׂ־כֶּנֶף,

אֲשֶׁר בּוֹ לֹא בַּעַל־זְרוֹעַ

וְלֹא אִישׁ־הַלַּהֲטוּט


יִמְשְׁלוּ בְּעוֹלָמֵנוּ,

אֶלָּא אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ!

כִּי נוֹלַדְנוּ לְהוֹרֵינוּ

כְּדֵי לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת.


כִּי נוֹלַדְנוּ אָהֳלִיבוֹת

(אַף כִּי לֹא כֻּלָּן בְּנוֹת־מֶלֶךְ…)

אֲבָל לֹא שִׁרְיוֹן וָשֶׁלַח,

אֶלָּא זֶמֶר קַל נֹאהַב.


כִּי נוֹלַדְנוּ נַעַר נַעַר

כְּעֵצִים בְּתוֹךְ הַיַּעַר,

לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁמַיִם

וְאֶת שֶׁמֶשׁ־הַזָּהָב.


אִם נָקִים אִרְגּוּן כָּזֶהוּ

– שָׂח בֶּן־דֶּקֶר מְלוֹא חָזֵהוּ –

בְּוַדַּאי יַגִּיעַ שֵׁמַע

אִרְגּוּנֵנוּ זֶה לָאוּ"ם,


וַאֲזַי, אֲנִי בָּטוּחַ,

שֶׁתִּצְלַח עָלֵינוּ רוּחַ

וּבִמְקוֹם לַעֲרֹךְ וִכּוּחַ

וּלְהַשְׁמִיעַ עוֹד נְאוּם,


נִתְכַּנֵּס שָׁמָּה כֻּלָנוּ

וְנִצְעַק יַחְדָּיו: דַּי לָנוּ!

הָעוֹלָם נוֹצַר לִשְׂמֹחַ

וְאַתֶּם מִתְגּוֹדְדִים!


אַדְּרַבָּה, מִסְרוּ לְרֶגַע

לְיָדֵינוּ אֶת הַהֶגֶה

וְתִרְאוּ אֵיךְ יִנְהֲגוּ אָז

בָּעוֹלָם – הַיְלָדִים!


וַאֲזַי, אֲנִי בָּטוּחַ,

– שָׂח בֶּן־דֶּקֶר סְעוּר־רוּחַ –

כֹּה גָדוֹל יְהִי הַהֶלֶם,

שֶׁיַּכְנִיעַ אֶת כֻּלָּם.


וַאֲזַי, אִם רַק לְרֶגַע

יִמָּסֵר לָנוּ הַהֶגֶה,

לֹא נַחֲזִיר אוֹתוֹ, חֶבְרַיָּא,

לֹא נַחֲזִיר עוֹד לְעוֹלָם.


וְנִנְהַג בּוֹ כְּדַרְכֵּנוּ,

כַּצַּעֲצוּעִים הָאֵלֶּה,

בְּתֹם־לֵב, דִּמְיוֹן וָפֶלֶא

וּבְאַהֲבַת־רֵעִים,


וְלָנֶצַח־נֶצַח־נֶצַח

יֵעָלְמוּ קְרָבוֹת וָרֶצַח

וְיִשְׁכּוֹן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ

בְּעֶזְרַת הָאֱלֹהִים.


זֶהוּ זֶה. כָּל הַתָּכְנִית פֹּה.

וְהִנֵּה גַּם הַפַּתְשֶׁגֶן

בּוֹ חָתַמְנוּ, כָּל הַסֶּגֶל,

אָנֹכִי וְצַעֲצוּעַי,


לְקַיֵּם אֶת זֹאת בְּרִיתֵנוּ

בְּמֵיטַב אַהֲבָתֵנוּ.

אִם הוֹלְכִים אַתֶּם אִתָּנוּ –

יֵשׁ לַחְתֹּם פֹּה, יְדִידַי."


כֵּן דִּבֵּר. וּבְדַבְּרוֹ כֵּן

שָׁלַף גְּוִיל עַתִּיק מִזֹּקֶן

וְגָלַל אוֹתוֹ לָאֹרֶךְ

עַל שֻׁלְחַן־הָעֵץ הָעָב,


וּמִסֶּדֶק שֶׁבַּתֹּרֶן

הוֹצִיא מִין נוֹצַת־צִפֹּרֶן

וּמְסָרָה לֱאֶלִיפֶלֶת

שֶׁחָתַם אֶת שְׁמוֹ בְּ“תָו”.


וְאַחֲרָיו חָתְמוּ אֵין־אֹמֶר

(לְצִדּוֹ שֶׁל כְּדָרְלָעֹמֶר

וְעַל־יַד הַשֵּׁם בֶּן־דֶּקֶר)

כָּל הַיֶּתֶר אֶת שְׁמוֹתָם.


וּבְחָתְמֵנוּ הַפַּתְשֶׁגֶן

בִּשְׂרִיטָה עַזָּה־חוֹרֶקֶת

וּסְבִיבֵנוּ הַס וָשֶׁקֶט

וּבְעֵינֵינוּ הַחֲלוֹם,


הִתְגַּנֵּב לוֹ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ,

בֵּין סִדְקֵי קוֹרָה וָקֶרֶשׁ,

אוֹר הַבֹּקֶר הַזּוֹרֵחַ

וְהִפְצִיעַ בַּחַלּוֹן.


 

ד. הַסּוֹף


הִנֵּה שַׁרְנוּ וְסִפַּרְנוּ

מֵרִאשׁוֹן עַד אַחֲרוֹן אֶת

קוֹרוֹתָם שֶׁל כָּל הַשְּׁמֹנֶת,

חֶבֶר הַהַרְפַּתְקָנִים;


אֵיךְ עָמְדוּ בִּפְנֵי הַפַּחַד

וַיָּקוּמוּ לַיְלָה יַחַד

לְחַפֵּשׂ בִּקְתָּה נִדַּחַת

בְּלֵב יַעַר־קַדְמוֹנִים.


הִנֵּה שַׁרְנוּ וְסִפַּרְנוּ – –

אַךְ מֵרֹב סִפּוּר וָזֶמֶר

כִּמְעַט בָּאנוּ לִידֵי גֶמֶר

וְשָׁכַחְנוּ פְּרָט חָשׁוּב:


כְּלוֹמֶר, מַה קָּרָה בֵּינְתַיִם

שָׁמָּה־שָׁם בַּחֲדָרֵינוּ,

כְּלוֹמֶר, מֶה עָשׂוּ הוֹרֵינוּ

עֵת בּוֹשַׁשְׁנוּ כֹּה לָשׁוּב;


כְּלוֹמֶר, מֶה עָשׂוּ הוֹרֵינוּ

עֵת נֵעוֹרוּ חִיל וָרַעַד

וַיִּוָּכְחוּ לָדַעַת

כִּי הִנֵּה – הָה, הוֹי וָהִים! –


הַמִּטָּה רֵיקָה־רֵיקֹנֶת

וּמֻנַּחַת הַכֻּתֹּנֶת

לְלֹא יֶלֶד אוֹ יַלְדֹּנֶת

בַּחֲדַר־הַיְלָדִים…


וּבְכֵן שְׁבוּ וַאֲסַפֵּרָה:

הַהוֹרִים מַהֵר־מַהֵרָה

אֶל הָרְחוֹב יָצְאוּ בְּפַחַד

לְוַדֵּעַ מַה קָּרָה.


וְאֶחָד, אֲחוּז־בַּהֶלֶת,

כֹּה נִבְהַל מֵאֵין הַיֶּלֶד

שֶׁהֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת

וְצִלְצֵל לַמִּשְׁטָרָה.


וְהַמִּשְׁטָרָה אָז קָמָה

וְכֻלָּם בָּהּ וְכֻלָּמָה

(רַמְקוֹלִים, צוֹפָר וָכֶלֶב

וּמָטוֹס וְגַשָּׁשִׁים,


וְנַיֶּדֶת עִם אַלְחוּט, עִם

חֲמִשִּׁים שׁוֹטְרִים עִם “עֻזִּים”

וּ“מֻכְתָּר” מִכְּפַר־הַדְּרוּזִים

וּגְמַלִּים וּפָרָשִׁים)


יָצְאוּ יַחַד הַכַּרְמֶלָה

בּאוֹתוֹ לֵיל־נֵס־וָפֶלֶא

וּפָשְׁטוּ עַל גַּיְא וָגֶבַע

מִכָּל קֶרֶן וְתַפְנִית,


עַד כִּי לְאַחַר לֵיל־יַעַף,

אֲחוּזֵי רְתֵת וָזַעַף,

בָּאוּ אֶל בֵּית־עֵץ עִם בֹּקֶר

(הוּא הוּא בֵּית־הַקַּבַּרְנִיט).


וּבַפֶּתַח – מָה רוֹאִים הֵם? –

הֵם! הַשְּׁמֹנֶת! הַחַבְרוּתָא!

הַפָּמַלְיָה־זַאֲטוּטָא

שֶׁאָבְדָה בַּיְּעָרִים…


פּוֹהֲקִים מִפֶּה עַד אֹזֶן,

צוֹחֲקִים עַד קְצֵה הַלֶּחִי,

וּתְמֵהִים: מַה כָּל הַבֶּכִי

וּמִסְפֵּד הַתַּמְרוּרִים?…


רַק אָמִיר הַקַּטְכְּחֶדֶק

נָס פִּתְאֹם לְאֵיזֶה סֶדֶק

בִּרְאוֹתוֹ אֶת יַד אָבִיהוּ

שֶׁחִפְּשָׂה אֶת אֲחוֹרָיו…


אַךְ אֲנִי (זוֹכְרִים? שְׁמִי רוּלִי)

וְרֵעִי הַטּוֹב שָׁאוּלִי

לֹא נִבְהַלְנוּ מִן הָעֹנֶשׁ

וַנֹּאמַר אֲזַי יַחְדָּיו:


"סִפַּרְתֶּם לָנוּ, נִדְמֶה לִי,

עַל הַקַּבַּרְנִיט הַפֶּלִאי,

לַיְלָה־לַיְלָה, עֶרֶב־עֶרֶב,

עַד שֶׁכְּבָר הָיָה נִמְאָס;


אָז הַחֲבוּרָה הֶחְלִיטָה

לַעֲלוֹת הַקַּבַּרְנִיטָה

וְלִמְצוֹא אוֹתוֹ סוֹף־סוֹף שָׁם

כָּמְתֻכְנָן וְכַמְטֻכָּס.


וּמְצָאנוּהוּ. הִנֵּה שָׁם הוּא.

אִישׁ גָּדוֹל הוּא, אִישׁ עָצוּם הוּא,

וְחָכָם מִכָּל הָאוּ"ם הוּא,

וְכָרַתְנוּ עִמּוֹ בְּרִית


לְהַצִּיל אֶת עוֹלָמֵנוּ

וְלִנְהֹג בּוֹ בְּעַצְמֵנוּ…

זֶהוּ. זֶה כָּל סִפּוּרֵנוּ

מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית."


"מִי? – קָרָא אָבִיו שֶׁל אֱלִי –

מִי זֶה הַחוֹבֵל הַפֶּלִאי?

מָה הַפִּטְפּוּטִים הָאֵלֶּה?

מִי סִפֵּר זֹאת? מִי בָּדָה?"


"רוּלִי! – שָׂח אָבִי בְּזַעַף –

זֶה אַתָּה הַמְתַעְתֵּעַ!

וְכִי כְּלָל אֵינְךָ יוֹדֵעַ

שֶׁהָיְתָה זֹאת אַגָּדָה?


שֶׁסִּפַּרְנוּ זֹאת בְּלִי הֶרֶף,

לַיְלָה־לַיְלָה, עֶרֶב־עֶרֶב,

כְּתֵרוּץ, כְּפִתְיוֹן־טֶרֶף

לְהַרְדִּים אוֹתְךָ, טִפְּשׁוֹן?


אֵין כְּלָל קַבַּרְנִיט כָּזֶהוּ!

לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה הוּא!

לֹא הַיּוֹם וְלֹא אַף פַּעַם!

לֹא אֶתְמוֹל וְלֹא שִׁלְשֹׁם!


אֵיזֶה קַבַּרְנִיטוּס, נַעַר,

מִסְתּוֹפֵף הַיּוֹם בַּיַּעַר

וְחוֹלֵם עַל תֹּם וָישֶׁר

תַּחַת אֵשׁ וְתוֹתָחִים?


הֲבָלִים! פִּטְפּוּטֵי־בֹּסֶר!

כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁגָּדַלְתָּ,

אַךְ טָעִיתִי – לֹא נִגְמַלְתָּ,

לֹא הִשְׂכַּלְתָּ לְהַבְחִין…"


"אֲבָל אַבָּא – שַׂחְתִּי – אַבָּא!

הוּא קַיָּם, הַקַּבַּרְנִיטָא!

הִכָּנֵס־נָא וְהבִּיטָה

וּרְאֵה בְּעַצְמְךָ!


הוּא קַיָּם, קַיָּם בְּעַיִן!

הוּא עַתִּיק, אַךְ חַי עֲדַיִן!

חַי מְאֹד, נוֹשֵׁם כָּמוֹנוּ,

וְשַׁתְיָן כַּהֲלָכָה…


הוּא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן שָׁם,

וְהַכֹּל אֶצְלוֹ מוּכָן שָׁם

כְּדֵי לָצֵאת אִתָּנוּ יַחַד

לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם!"


– – – וּבְדַבְּרִי כֹּה, מְשַׁכְתִּיהוּ

בַּשַּׁרְווּל וְהִכְנַסְתִּיהוּ

אֶל הַבַּיִת, וְאַחֲרֵינוּ

נִתְקַבְּצוּ בָּאוּ כֻּלָּם.


וְהַס־הַס הָשְׁלַךְ בַּחֶדֶר…

בְּכֻרְסַת הַהוֹד־וָהֶדֶר,

קַדְמוֹנִי וְשָׂב מִזֹּקֶן,

דֹּם יָשַׁב הַקַּבַּרְנִיט.


עִם יֵינוֹ. עִם הַמִּקְטֶרֶת.

עִם אֲרֶשֶׁת־תֹּם נִסְתֶּרֶת.

וְיָדוֹ עוֹד מַחֲזֶקֶת

בְּפַתְשֶׁגֶן הַתָּכְנִית…


וּבַחֹטֶם וּבַחֹטֶם

עִם רֵיחוֹת פָּרָג וָלֹטֶם,

עוֹד עָלָה נִיחוֹחַ פֶּלִאי

שֶׁל טַבָּק יָשָׁן וָעַז,


וְאֵי־שָׁם, כָּכָה נִדְמֶה לִי,

הִתְנוֹעֵעַ אֵיזֶה כֶּלִי,

וְאֵי־שָׁמָּה, עַל הַכֹּתֶל,

מַשֶּׁהוּ, נִדְמֶה לִי, זָז.


אָז – חִוֵּר כְּמוֹ נֵר־חֵלֶב

אַט־לְאַט נִגַּשׁ לוֹ אַבָּא

אֶל הַדְּמוּת שָׁם, וְנָגַע בָּה..

וְ… רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים!


לֹא תַּאֲמִינוּ בְּוַדַּאי זֹאת,

אַךְ לוּלֵא רָאוּ עֵינַי זֹאת

מִתְרַחֵשׁ מַמָּש בְּפֹעַל –

לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין:


פֶּתַע, לְמַגַּע יַד־אַבָּא,

מַשֶּׁהוּ אָיוֹם קָרָה בָּהּ –

דְּמוּת. הַקַּבַּרְנִיט הִרְתִּיתָה

וְרֹאשׁוֹ נָפַל שָׁמוּט…


הַחוֹבֵל, אֲהוּב־לִבֵּנוּ,

הַחוֹבֵל חָדַל לָנוּעַ

וְהָפַךְ לְצַעֲצוּעַ,

צַעֲצוּעַ־עֵץ פָּשׁוּט.

המלצות קוראים
תגיות