רקע
אהוד בן עזר
קורות חייו של בנימין בן עזר ראב
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: כתב יד; 2021

בנימין בן עזר ראב היה בנו הצעיר של יהודה ראב בן עזר. ממייסדי פתח תקווה, ואחיה הצעיר של המשוררת אסתר ראב. בנימין נולד בשנת 1904 ונפטר בשנת 1966 והוא בן 62 שנים בלבד.

בנימין ראב1.png

ילדותו עברה עליו במושבה עם בני ובנות הדור הראשון של המייסדים. הוא למד בבית הספר יק“א-פיק”א ובבית הספר החקלאי שהתקיים שנים אחדות במושבה. בשנות ה-30 עבד פרק זמן בקפריסין כמנהל האחוזה החקלאית של ד“ר ברין מחדרה, והמשיך לעבוד אצל ד”ר ברין בחדרה.

לאחר שעשה טיול ארוך בגפו לווינה ולפאריס, נישא בשנת 1934 לדורה-דבורה לבית ליפסקי, הצעירה ממנו בשש שנים, וב-1936 נולד בנם-בכורם אהוד. ב-1944 נולדה בתם לאה. כיום שורצמן.

בראשית שנות ה-40 עבד בנימין בתור אזרח במחנה הצבא הבריטי בראסליין, ראש העין, בפיקוח על גידול שעורה למאכל הסוסים של הצבא, בפיקודם של מייג’ור נורדי מדרום אפריקה וסרג’נט הול האנגלי. אחר כך שימש כמזכיר המועצה הכפרית של פתח-תקווה שמשרדיה היו ב“בית האיכר” ברחוב נורדאו. ב-1944 עבר עם משפחתו לקלמניה, שם שימש כמנהל האחוזה החקלאית של משה גרידינגר עד שנמכרה והתבטלה בשנת 1946 לערך. את האחוזה תיכנן ובנה, למען גרידינגר, אחיו הגדול של בנימין, ברוך בן עזר ראב, בשנת 1927. שנות 1944–1947 היו שנות ילדות כפרית מאושרת של אהוד, שהותירה לימים עקבות רבים בספריו.

תקופה קצרה, עדיין תחת המנדט הבריטי, ניסה בנימין לגדל בקלמניה תפוחי אדמה עבור הצבא הבריטי, ונכשל לאחר שהמשלוחים נפסלו בגלל איבת הבריטים ליישוב העברי. אז עבר, בשנת 1947 לערך, לנהל את פרדס גן רווה של קרול רייספלד, שנמצא מערבה למושב בית חנן. היתה תקופת זמן, במלחמת השחרור, שהתגורר לבדו בבניין שבפרדס כשהוא מנותק מהמשפחה בפתח-תקווה ובלילות היה מונח האקדח שלו תחת הכר. עונת הפרי של 1947 היתה האחרונה שבה יהודים וערבים שיווקו מפרדסיהם את התפוזים, בטרם נקטע הכול.

בשנות ה-50 קיבל בנימין על עצמו את הקמת קואופרטיב הכורמים הפתח-תקוואי “ענבה”, שכרמיו – גפני יין, נמצאים בין המושב כפר-שמואל לבין התוואי של כביש 1 כיום – ועדיין ניתן לראותם ממערב-דרום לכביש, במבט לעבר כפר שמואל.

בנימין נפטר בגיל צעיר יחסית, 62, בשנת 1966, וקבור לא רחוק מקבר אביו יהודה בבית הקברות סגולה בפתח-תקווה.


*

כראשית שנות ה-30, לאחר שכבר הופיע ספר היובל של פתח-תקווה לחמישים שנותיה, 1878–1928, שעליו היו ליהודה ראב לא מעט הערות, הצליח בנימין בנו לפתותו לשבת ולספר לו את קורות חייו החל מילדותו בכפר בהונגריה.

מתוך “אחרית דבר”, עמ' 241, במהדורה השנייה של “התלם הראשון”, הספרייה הציונית, 1988, שאותה כתב אהוד בן עזר:

שלוש מחברות שחורות בעלות כריכת-קרטון קשיחה בכתב-יד רהוט של אבי, בנימין בן עזר, המחזיקות יחד 229 עמודים כתובים ועוד שישה עמודי-טיוטה אחרונים, מהוות את כתב-היד הראשון של "יהודה ראב (בן-עזר) 1863–1930 – זכרונות, מתורגם ומעובד בידי בנימין ראב (בן-עזר), פתח-תקוה 1930".

המחברות היו מונחות ממועד כתיבתן, חורף וקיץ תר“ץ / 1930, ועד שנת 1949, שנה לאחר מותו של ר' יהודה ראב (בי“ח באייר תש”ח / 27 במאי 1948). החל ב-4 בפברואר 1949 החלו מתפרסמים מדי יום שישי בעיתון “הדור” שבעריכתו של משה כצנלסון, “זכרונות של חלוץ” ליהודה ראב ז”ל, “מראשוני המתיישבים היהודים בארץ וממייסדי פתח-תקוה.”

לצורך הפרסום בעיתון העתיק ועיבד בנימין בן-עזר את כתב-היד פעם נוספת במחברת עבה בעלת כריכת-קרטון קשה, המחזיקה 265 עמודים כתובים, תחת הכותרת “יהודה ראב (בן-עזר) – זכרונות של חלוץ (1863–1930), מלוקט [מחוק: מתורגם] ומעובד בידי בנימין ראב (בן-עזר).”

הסידרה בעיתון “הדור”, שנתפרסמה תחת השם “זכרונות של חלוץ”, היא ששימשה בסיס, לאחר עריכה של ר' בנימין, (יהושע רדלר-פלדמן), לספר שיצא בשנת תשט“ז [1956] בהוצאת מ. ניומן ו”הספריה הציונית" ולראשונה נשא את השם “התלם הראשון”.

*


אהוד: עוד בהיות הזיכרונות בכתב-יד בלבד, הייתי נוהג, בייחוד בפורים, לקרוא מתוכם קטעים בכיתה בבית הספר פיק"א שבמושבה.

עודני זוכר כיצד מדי יום שישי היה אבי שולח אותי לקנות את גיליון “הדור” עם הזיכרונות של סבא יהודה, והיינו גוזרים ושומרים אותם.

בכותרות שנתן אבי בנימין לכתב-היד מופיע – “מתורגם”. כנראה שאת זיכרונותיו סיפר סבי יהודה, שהיה אז כבן 72 – באידיש, ואבי כתב אותם מפיו בו-במקום בעברית, כי לא נותר בארכיון המשפחה כתב-יד באידיש של הזיכרונות.

בשנת 1988 עלה בידי להוציא ב“הספריה הציונית” מהדורה חדשה של “התלם הראשון” עם נספחים רבים, קונטרס תמונות חדש, ומחקר היסטורי שלי: “לתולדות ר' אליעזר ראב (1828–1896) / ולתולדת בנו יהודה (1858–1948) / שעלו לארץ-ישראל בשנת 1875 / ולתולדות פתח-תקוה בראשית ימיה.”

את הנוסח השלם של “התלם הראשון”, מהדורת 1988, הקליד בני בנימין [בן], והוסיף גם את קונטרס התמונות. קובץ המחשב של הספר נשלח חינם לכל דורש, וגם באמצעות פרוייקט בן-יהודה".

המלצות קוראים
תגיות