לזכרם של פועלי אמת ופעולתם צדק פקידים

ומשגיחים גזברים ואמרכלים שבאמשטרדם

ובהאג שפעלו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל

מאודם לטובת יושבי ארץ הקודש מחדשי ישובה

 

הקדמה    🔗

ספר זה שלפנינו הנו ראשיתו של אוצר אגרות רבות וחשובות, שהועלה לפני שנים אחדות מהולנד לארץ ישראל, וענין מיוחד יש בו לחקירת תולדות ראשוני המתישבים מחדש בארצנו הקדושה במחצית השניה של המאה הששית והמחצית הראשונה של המאה השביעית לאלף הנוכחי, למנין שאנו מונים.

האוצר כולל 15 כרכים גדולים של העתקי אגרות שנכתבו במשך 40 שנה – תקפ“ו־תרכ”ו – על ידי הפקידים ומשגיחים גזברים ואמרכלים (בקיצור: פקידים ואמרכלים = פקוא"מ) שבאמשטרדם, שמונו ע"י חכמי ורבני מנהיגי וממוני הכוללות שבארבעת ערי הקודש – ירושלם, חברון, צפת וטבריא – לעסוק באסוף כספים בתפוצות ישראל והעברתם לעזרת היהודים יושבי ארץ ישראל.

במזל מיוחד הגיע אוצר האגרות הלזה לידינו, ואחרי שהפכנו בו והפכנו בו מצאנו כי חומר רב ונכבד יש בו לתולדות אבותינו הראשונים שעלו מן הגולה ויסדו את הישוב החדש הנוכחי בארצנו. לאחר שקולים ודיונים באנו להחלטה להדפיס את האגרות ולהוציאן לאור לרבים.

באותו הזמן גם יסדנו אגודה לתולדות הישוב הישן בארץ ישראל, ובעזרת חבריה ותורמים נכבדים אשר תרמו תרומותיהם לכך, עלה בידינו להתחיל בבצוע הדבר ולהוציא לאור כרך ראשון זה שלפנינו הכולל אגרות משתי השנים תקפ“ו־תקפ”ז.

האגרות באות כאן בסדר כרונולוגי, כשם שהן רשומות בדרך כלל גם בכרכים שבכתב היד. לכל אגרת קבענו מספר בראשה, ובסוף האגרת רשמנו את מספר הכרך והדפים בהם היא נמצאת בכתב היד. הערות קצרות ביותר הערנו במקומות הנחוצים בשולי העמודים. כן ערכנו מפתחות ורשימות שונות של האגרות.

אוצר גדול זה טעון למוד וחקר רב וממנו תוצאות למחקרים רבים בתולדות ארצנו ובניה־בוניה, כמו בתולדות העוסקים באמונה באסוף ובסיפוק כספים לסיועם של יושבי ארץ הקודש. על כן הננו נותנים לפני הקורא רק מבוא קצר, שכשמו כן הוא מביא אותנו עד להתחלת הקריאה באגרות, ואידך ניזיל ונגמור.

תקותנו ומשאלתנו כי כשם שעלה בידינו להוציא לאור את הכרך הראשון הזה כן נזכה להמשיך במפעל נכבד זה ולהוציא ללא דחויים את הכרכים הבאים, להגדיל דעת קורות אבותינו הראשונים על צד האמת.

*

הוקרתנו ותודתנו מובעת בזה לאלה שעל ידם נתגלגלה הזכות הגדולה לידינו לעסוק במפעל זה של הדפסת אגרות הפקוא"מ:

א) מר גדליהו־תיאו לוי, מראשי וחשובי יהודי הולנד, איש מסחר ותעשיה ועסקן ציבורי וציוני ער ורב פעלים, חובב ציון וירושלים, ותשובתו שמה כי שם ביתו, אשר מידו ומידידותו האמיצה לגבינו הגיע אוצר האגרות לידינו.

ב) ועד הפקידים והאמרכלים שבזמן הזה אשר הואילו והרשו לנו לעסוק באגרות וגם לפרסמן.

כן נתונה תודתנו לידידינו הנכבדים אשר הרימו תרומותיהם החשובות לממון ההדפסה של האגרות, ומתוכם: הגב' רחל ינאית, רעית המנוח נשיא מדינת ישראל מר יצחק בן צבי ז"ל, אשר קיימה משאלתו ומחשבתו הטובה לתמוך במפעלנו; הגב' פ. ון־ליר; מר תיאו לוי; מר אליהו אלישר; מר הארי מרקסון.

תודה והוקרה מקרב לב הננו חייבים גם לחברי ההנהלה והועד הפועל של האגודה לתולדות הישוב הישן בארץ ישראל אשר בדיוניהם העלו עצה ותושיה בכל הבעיות שעמדו לפנינו בעבודת הספר הזה. מביניהם העלו עצה ותושיה בכל הבעיות שעמדו לפנינו בעבודת הספר הזה. מביניהם עלינו לציין במיוחד את ה"ה דוד סיטון, זאב בנזימן ושמואל אבן־אור, אשר ידיהם היו אמונה אתנו במשך כל זמן עבודתנו. ואתם יעמדו על הברכה כל חברי האגודה אשר מצאנו בהם עזר וסיוע בחומר וברוח.

ולבסוף עלינו גם להביע הוקרה ותודה למר אלעזר ב"ר יודא אהרן הלוי ווייס, בעל דפוס וייס שבירושלים, ולפועלי הדפוס אשר עסקו בהדפסת הספר בכשרון רב ובנאמנות והשתתפו אתנו להוציא את הספר מתוקן ונאה ככל האפשר.

יוסף יואל ב"ר ראובן ריבלין

בנימין ב"ר אליעזר ריבלין

ירושלם, תשכ"ה

 

מבוא    🔗

“…מימים ימימה, מדור דורים שלפנינו, חוק בישראל לסייע ליושבי ארץ הקדושה תוב”ב – כמבואר בספרי קודש גודל מצות ישיבתה, ואיתא בספרי¹ “שקולה מצות ישיבת א”י גם בחורבנה נגד כל המצוות" – וכל המחזיק ביד יושביה יש לו חלק במצוה גדולה הלזו. וכן נהגו בק“ק גדולות ומפורסמות מימות עולם, ליתן מחצית השקל – הניתן בתענית אסתר – לא”י תוב“ב, וכן כתוב במנהגי מהרי”ל², בהלכות פורים. אך לאשר לא הספיק מעות מחצית השקל ושאר מעות קופות א“י הקבועות להספקת צרכי יושבי א”י המרובים מחמת המציק האומר מדור והבא, מלבד המצטרך על המחיה ועל הכלכלה – לכן נהגו מימי קדם, לשלוח שלוחים נכבדים, למען יקבלו מתנות הראויות להתכבד, לפי כבוד הנותן והמקבל, וכן עשו אבותינו מעולם…".

– דברים אלה, שנוסחו ע"י פקידי ואמרכלי ארץ הקודש שבאמשטרדם, באחת מאגרותיהם³ אפשר לראות בהם יסוד לעבודת הקודש אשר קבלו עליהם ונמסרו לה בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם.

*

“הפקידות והאמרכלות דארץ הקודש בעיר תהלה אמשטרדם – הגבאות הראשית של החלוקה דכל ערי ארץ הקודש – נוסדה באמשטרדם עוד בחודש כסלו של שנת תק”ע, ובה תשב לכסא עד היום, וגבאיה הוכתרו בתואר הכבוד ‘פקידים ואמרכלים’.

הראשונים שכהנו בהכהונה הזאת היו הרבנים: כמוהר“ר יצחק בהר”ר נטע ברייטבארט המכונה גוטאיינדע, והר' אברהם במהר“ר אהרן פרינץ מאלקמאהר, וכמוה”ר צבי הירשל במוה"ר משה לעהרן.

המשרה הזאת הושמה בראשונה על שכמם מאת רבני ירושלם של עדת הספרדים ואשכנזים, ונזר הגבאות נשלח לידם ע“י השד”רים: ר' יעקב דוד יקותיאל הכהן ראפאפורט, ור' רפאל יעקב מטלון מירושלם, ומשרתם זאת נתאשרה בחדש אדר שנה ההיא מאת האבדק“ק אמשטרדם הרב מוהר”ר יעקב משה⁴ זצלל“ה, ובחודש כסלו תקע”ג, כאשר היה באמשטרדם השד“ר הר”ר יצחק בן רבי ס"ט, חתם גם הוא עליו.

עפ“י כתב הגבאות ניתן להם הכח והעוז, לנהל את כל ענין מעשה הצדקה של א”י כפי שיראו לטוב עפ“י חוות דעתם והסכמתם הם, מבלי שיוכל שום איש לערער עליהם או למחות כנגדם'. ומעת ההיא והלאה הקדישו הפקוא”מ את עצמם לכל עניני ארץ ישראל, ומלבד פעולתם העקרית בנוגע להחלוקה שמו את לבם לייסד מפעלים קבועים, ולכל מפעל טוב וענין חשוב שנעשה בארץ ישראל, וביחוד בכל עת צרה ופגע שלא תבוא, היו הם ראשי העושים והמעשים, ועל ידי זה היתה תמיד דעתם נשמעת ומכרעת, ותמיד עמדו בחליפות מכתבים עם הרבנים והמנהלים שב’ארבע הארצות' – ירשלם, צפת, חברון וטבריא.

בחדש ניסן תקע“ד נתאשרו הפקוא”מ במשרתם זאת מאת פקידי עה“ק שבקושטא, ה”ה: הר“ר רפאל פולכירין ירושלמי, הר”ר יצחק קארמונא, והר“ר יצחק האטום ז”ל, והם הוסיפו לגזור אומר מיד ולדורות ‘כי כל מה שיסכימו ויחליטו הפקוא“מ כפי ראות עיניהם יקום כאלו נעשה ונגמר ע”י ב"ד הגדול שבירושלם’.

ובשנה ההיא נתמנו לפקידים גם על צפת וטבריא, ע“י הפקידות הראשית אשר בקושטא, ה”ה: ר' יצחק אלפנדרי, באישור וקיום גם מאת חכמי ורבני צפת ת“ו ה”ה: ר' חיים דוד אבולעפיא, ר' אברהם ציון בנאן, ר' חיים יוסף צרפתי, ר' חיים בכ"ר שלמה פוורה, ר' אברהם שאן, ר' רפאל חיים יצחק פלייגו ור' אברהם צוריגאן.

בשנת תקע“ז נפטר לעולמו ראש הפקוא”מ ר' יצחק גוטאיינדע ז“ל, ושנים אחדות נפקד מקומו. אח”כ נתמנה הרב ר' שלמה ברוך רובענס ז“ל לראש הפקידים, והתמנותו נתאשרה גם מטעם פקידי עה”ק בקושטא. ואז הוחלט ‘במאמר קדישין’ כי מן הוא והלאה, הדבר מסור בידי הפקוא“מ עצמם להשלים את מנין חבריהם כטוב בעיניהם', וכן הולך ונמשך הדבר עד היום…”⁵.

*

מבין שלושת הפקידים והאמרכלים הראשונים שהוזכרו לעיל, התבלט והצטיין במיוחד השלישי שבהם ר' צבי הירש לעהרן, הוא נולד בהאג שבהולנד בשנת תקמ“ד, ובשנת תק”ע היה לפי זה בן עשרים ושש. משפחתו היתה מהמשפחות המיוחסות שבמערב אירופה אשר חייבה את בניה להצטיין באורח חייהם, בצדקותם ובמעשיהם הטובים^{6 .} הוא ואחיו – ה' יעקב מאיר ור' עקיבא⁷ – היו מראשי המסחר והעסקנות הציבורית בהולנד, ובתור שכאלה נמשכו ונרתמו גם לעסקנות בצרכי יושבי ארץ ישראל והתמסרו לכך בלב ונפש.

באגרת משליש אמצעי לחדש סיון תקפ“ט, מטעם הפקוא”מ אל חכמי ורבני הספרדים שבירושלם⁸, כתב ר' צבי הירש לעהרן:

“… הלא מנעורי, גם בבית אבא מו' הרב⁹ זצללה”ה, עסקתי במצוה זו להיטפל עם שלוחי א“י, וגם אחרי כן, בשבתי פה ק”ק אמשטרדם יע“א, היינו אנחנו שנים החתומים ראשונים [ר' צבי הירש ואחיו ר' יעקב מאיר] המהדרין עם רומעכ”ת הרב המובהק [ר' יוסף דוד אבולעפיא] ה“י בשליחותו מעה”ק טבריא ת“ו, וכן עם שליחי עה”ק ירושלם ת“ו בשנת תק”ע לפ“ק כמוהר”ר יד“י [יעקב דוד יקותיאל] הכהן [ראפאפורט] נ”י ומשנהו כמהרר“י [רפאל יעקב] מאטאלון נ”ע, והבדלו החיים עם כמהר“ר [יצחק] בן רבי נ”י בשליחותו מתמן בתקע“ג, ועם כמהרר”א [אברהם] בן חסון ה“י, שד”ר מעה“ק צפת ת”ו ועם שד“ר דעה”ק חברון ת“ו כמהר”ר חיים ברוך מאיסטרא נ“ע…”¹⁰.

*

ראשית עבודתם של הפקידים והאמרכלים היתה איפוא בעיקר להיטפל עם שלוחי א“י ולסובב אתם על פתחי נדיבים. שלוחי א”י שהיו באים להולנד ולשאר קהלות שבמערב אירופה היו מביאים אתם פנקס שליחות שבראשו באו תעודות והרשאות מאת שולחיהם, ופרנסי הקהלות היו רושמים בפנקס את חשבון הכספים שאספו לטובת יושבי א“י אשר מטעם ממוניהם נשלח השליח, ואת הכספים היו שולחים לידי הפקידים והאמרכלים שבאמשטרדם, ואלה היו מעבירים את הכספים ליושבי א”י¹¹. מלבד “מחצית השקל” – תרומה מיוחדת שנוהגים לתורמה בי“ג באדר – תענית אסתר – זכר לתרומה שהיו תורמים בזמן שבית המקדש היה קיים בחודש אדר – נהגו בקהלות ישראל להרים תרומות ליושבי א”י בימים טובים שבהם מזכירים נשמות. תרומה זו ידועה בשם “מתנת יד”. כן היו נודרים לטובת יושבי א"י בהזדמנויות שונות בשעת עליה לתורה, וכן היו קופות קבועות בבתי כנסיות לתרומות יום־יומיות¹²

*

“…בראשית התיסדות הפקידות הזאת לא היתה עוד בירושלם עדה אשכנזית, ולכן עמדו הפקוא”מ בחליפת מכתבים עם רבני עדת הספרדים, משך שתים עשרה שנה, עד שנת תקפ“ב, וכל הכספים שנכנסו לידי הפקוא”מ נתחלקו עפ“י הפשר הראשון שנעשה בהסכם ראשי ארה”ק, והגבאים והפקידים שבחו“ל, בסדר זה: ההכנסה כולה נחלקה לכ”ח חלקים, ומזה נשלח בכל רבע שנה – 11/28 לעדת הספרדים שבירושלם, 7/28 לעדת הספרדים שבצפת, 6/28 לעדת הספרדים שבחברון, 4/28 לעדת הספרדים שבטבריא¹³. והעדה האשכנזית הקטנה בירושלם, שנוסדה בשנת תקע“ב, וכן עדת החסידים שבחברון, צפת וטבריא, לא השיגו ישר חלק מההכנסה הנז', וכך נמשך הדבר עד שנת תקפ”ב.

בשנת תקפ“ב נזדמנו באמשטרדם שני שלוחים מירושלם ת”ו, אחד ספרדי¹⁴ ואחד אשכנזי¹⁵, והאחרון דרש שיקצבו חלק מסוים מהצדקה גם בעד עדות האשכנזים שבכל ארה“ק¹⁶, ועפ”י החלטת הרבנים דאמרשטרדם, האג וראטרדאם, נמסר ענין פתרון השאלה להפקוא“מ, שהם יפתרוה על פי חוות דעתם. ובניסן תקפ”ג נרגש הצורך לעשות פשר חשש גם בנוגע לחברון, צפת, וטבריא, ואז נעשה הפשר הזה: לחלק את כל קבוצת הכסף לקס“ח חלקים, והם נתחלקו באופן זה – 33 לספרדים בירושלם, 14 לספרדים בצפת, 12 לספרדים בחברון, 8 לספרדים בטבריא – ס”ה 67, והסך 101/168 הנשאר בעד חלק האשכנזים נתחלק כזה: 39 לכולל פרושים בירושלם, 35 לכולל חסידי וואהלין בצפת, 13^1/2 לכולל וואהלין בטבריא, 4^1/2 לכולל חסידי רוסיא, 9 לכולל חסידי חב“ד חברון – ס”ה 101/168…"¹⁷.

תפקיד נוסף מלאו איפוא הפקוא“מ עם התקדמותם בעבודתם, והוא לפשר בין הכוללות השונים שבא”י בנוגע לחלוקת הכספים ביניהם.

בנוגע לפשרות הנ“ל, הננו מוצאים באגרות הפקוא”מ שלפניהו, כי “… כאשר בא השליח אשכנזי¹⁸ בשנת תקע”ט ל' בשליחות ירושלם וצפת תוב“ב… לא אבינו לשמוע לו, באין צד שכנגדו במעמד אחד עמו… ו…עמדנו מנגד, נאמנים בבריתנו עם כוללות הספרדים שבערי הקדש ת”ו, עד אשר נזדמנו לנו במעמד אחד שני שלוחי עה“ק ירושלם ת”ו מכוללות ספרדים¹⁹ הי“ו ומכוללות אשכנזים²⁰ הי”ו. אז בחננו האמת ועשינו פשרה ביניהם, בשנת תקפ“ב ל', על השליחות ההיא ועל כל העתיד לבוא לטובה, ופשרתנו הוסכמה ממעלת כבוד שלשת הרבנים הגאב”ד ור“מ המפורסמים ממדינתנו נרם, ואחריהם הסכימו על הפשרה בפנקס השד”ר אשכנזי דעה“ק הנ”ל, בשנה הנ“ל, כמה גדולי ישראל רבנים וגאונים יושבי כסא הרבנות בק”ק שנסע והלך דרך שם השד“ר הנז”ל… כן עשינו בענין שליחות עה“ק צפת תוב”ב, המתננו עד אשר נזדמנו לנו שני שלוחי עה“ק ההיא תוב”ב, אחד מכוללות הספרדים²¹, ואחד מכוללות האשכנזים²² הי“ו… ועשינו פשר דבר כמו כן בהסכמת שלשת הרבנים הגאונים הנ”ל נרם…"²³

ממקום אחר באגרות שלפנינו אנו לומדים כי הפשרה שנעשתה בשנת תקפ“ב בין השד”ר האשכנזי והשד“ר הספרדי נעשתה בהתעוררות ובהסכמת הרב הגאון ר' שלמה הירשל אב”ד לונדון, שצוה על כך לפקוא“מ ע”י השד"ר ר' אברהם שלמה זלמן, ששהה בלונדון לפני בואו להולנד. את הפשרה עשה ר' צבי הירש לעהרן בעצמו, והסכימו עליה גאוני ורבני אשכנז, וגם ר' שלמה הירשל, אם כי לא רצה לעטרה בחתימתו, אמר דהכל שריר וקיים, והדברים נתקבלו בין הספרדים והאשכנזים שבירושלים²⁴.

הפשרה נחתמה בכ' שבט תקפ“ב וגם נדפסה²⁵. יסוד הפשרה היה כי מ־11/28 של הכספים המגיעים לירושלים, יחולקו שוה בשוה – מחצה לספרדים ומחצה לאשכנזים, וכל הנשאר אחרי נכוי חלקי הספרדים יבוא לכיס אחד ויחולק בין כל האשכנזים שבא”י לפי מספר נפשות, ולא יהיה לשום אחד יתרון על אחיו, תהיה ישיבתו במקום שיהוא מאחת מערי הקדש²⁶ .

לפי הפשרה שנעשתה בשנת תקפ“ג בנוגע לצפת, חברון וטבריא, היו צריכים הספרדים לקבל שליש מהמגיע לכל אחת מהערים, ושני שליש לאשכנזים. פשרה זו נחתמה בג' סיון תקפ”ג ע“י שלשת הפקידים והאמרכלים – ר' צבי הירש לעהרן, ר' אברהם פרינץ ור' זלמן רובענס – וע”י שד“ר צפת ר' בנימין זאב אשכנזי. השד”ר הספרדי חזר בו אחרי גמרו עמו ע“י אמצעי, והפקוא”מ עשו הפשרה בעל כרחו ושלא בטובתו²⁷. אחרי זה באו דבריהם וחתימותיהם של שלשת רבני הולנד וחתימותיהם²⁸.

בשנת תקפ“ג נעשתה פשרה גם בין שד”ר כולל חסידים²⁹ ובין שד“ר כולל פרושים³⁰ בנוגע לחלוקת הכספים בין בני שני הכוללות. פשרה זו נעשתה בווילנא, מקום הגבאות הראשית של א”י לקהלות ליטא ורוסיא. לפי פשרה זו זכו בני כולל פרושים לבדם בחלק המגיע לירושלם, דהיינו: המחצית מ־11/28, ועוד 4/28 מתוך 17/28 המגיעים לבני שלשת הערים צפת, חברון וטבריא³¹ . כן הוסכם בפשרה זו שכל הכספים שייאספו במערב אירופה יישלחו לגבאים הכוללים שבווילנא ומשם יישלחו לא“י. תנאי ראשון בפשרה זו היה שהשד”ר מכולל חסידים שיצא בזמן ההוא למערב אירופה, אין לו לבקש בשום אופן והוראת היתר בעולם טובת שום פרט ויחיד מהכוללות בזמן שליחותו³² .

הפשרה שנעשתה כאמור בחסותם של הגבאים הכוללים שבווילנא, נעשתה ברצונם הטוב של שני השד“רים, ואושרה גם ע”י הרב הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי³³, שהיה גזבר ואמרכל של כולל חסידים, וגם ממוני כולל חסידים שבארץ הסכימו והודו עליה וכתבו לשד"ר שלהם תשואה מלאה על עשותו הפשר³⁴.

אולם הפקוא"מ שבאמשטרדם מצאו כי פשרה זו אינה עשויה ביושר וכי היא נוטה לצד כולל פרושים³⁵.

ר' צבי הירש לעהרן כתב לגבאי ווילנא בענווה רבה ובבקשה לשים לב לדבריהם ולסלק הטיית הצד שיש בפשרה זו, אולם גבאי ווילנא השיבו כי גם אם נראה לפקוא"מ שאינו כן, ושהטו את הפלס לצד כולל פרושים – הם הבקיאים יותר בטיב הענינים, ולזה ייקרה בצוע ופשרה, וממנו אין לזוע³⁶ .

שלא לתת מקום למצה ומריבה, החרישו הפקוא“מ ולא ענו את גבאי ווילנא דבר³⁷. דעת הפקוא”מ היתה כי להם משפט החלוקה במה שהם טורחים ומשתדלים ומייגעים את עצמם לקבץ על יד, וכי אחרי נכוי חלקי הספרדים – כל הנשאר לאשכנזים יחולק לפי מנין נפשות. לפי דבריהם ענו כל העם אמן לדעה זו, וגם גאוני הזמן אמרו כי בחלוקה לפי מנין נפשות באמת וצדק אין לשום כולל אשכנזים להתלונן עליו³⁸. הם כתבו בענין זה גם לר' אפרים זלמן מרגליות, אשר בתשובתו הראה פנים שהדין עמהם, ועל זה סמכו וקבעו הדבר בדפוס, וגם אחרי ששלחו לו קונטרס הנדפס, הסכים לכך³⁹. מצד שני כתב ר' צבי הירש לעהרן לממוני כולל חסידים כי למען השלום ולמען טובת כל יושבי א"י, בל יצאו לריב ומצה על אודות הפשרה – שלא לגרום ההפוך, שצד שכנגדם לא ירצה להתפשר⁴⁰.

*

“…בשנת תקפ”ד מצא הרב הגדול ר' שלמה זלמן⁴¹ מלונדון לנחוץ לעורר על דבר הסתדרות עניני ארץ ישראל ולייסד חברות קבועות ועסקנים ומשתדלים תדיריים שישמיעו על השקלים להרים תרומות הקודש איש כמתנת ידו…"⁴².

באגרת הפקוא“מ אל שד”ר כולל חסידים, מיום ג' כסלו תקפ"ו⁴³. כתבו על כך:

“…זה חמש שנים שבאו שלוחים תכופים רצופים, ויתלוננו ויתרעמו כל ראשי הקהלות על אבדן מעות א”י ת“ו בהוצאות אלה מסעי, וכבר קידם אותנו הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק לאנדאן נרו לייסד חברה של נדיבים יחידי סגולה שיתחייבו סך קבוע מדי שנה בשנה לכל א“י ת”ו, וההתחייבות יוגבה על ידי גבאים, ויבואו ליד הרב הגאון הגדול הנז', והוא יקיים מצות שלוח לא“י ת”ו, אך לא ע"י שליחים… כפי הקונטרס שהדפיס מזה, לחלקו ביעקב ולהפיצו בכל מדינת רבנותו…

ר' שלמה הירשל קרא לחברת המתנדבים אשר ייסד בשם “תרומת הקודש”⁴⁴.

הפקוא“מ שבאמשטרדם מצאו את הדבר הזה לטוב ונכון. כי דעת בני מדינות אשכנז והולנד לא היתה נוחה בביאת השלוחים. כי מלבד ההוצאות המרובות שהוציאו השלוחים בנסיעותיהם ושכר השליחות שהיו מקבלים גם נתמעטו בעלי כיסים ואנשי לב, ובכמה מחוזות במדינת אשכנז נאסרה לגמרי ביאת השלוחים, מטעם המלך ושריו. – שד”ר כולל פרושים, ר' בנימין זאב אשכנזי, כשבא למדינת אשכנז, היו לו כתבי מליצה מר' שלמה אב“ד לונדון, שלוחים לפניו להנגיד רוטשילד מפפד”מ ולעוד נגידים, וגם מהפקאו“מ היו לו אגרות, ועם כל זה לא הועיל לו הרבה, ובפיורדא גורש בעצם יום ערב שבת ע”י אנשי חיל מהמשטרה, עפ“י הסתת והדחת בריונים ובני בליעל, ובהמבורג לא ניתן לו רשות לסבב ולקבץ נדבות יחידים. – כן נתפס, בעיר אחרת, שד”ר כולל חסידים, ר' צבי דוב מינץ, והובא לבית הכלא, ואילו מצאו פנקס השליחות בידו, מי יודע מה היה לו, אולם ד' עזרהו, והצליח להחביא את הפנקס בחכמה, ואחרי השתדלות ומליצה בעדו יצא חפשי, ומהרו לשלחו ממחוז השר המושל בעיר ההיא. – כן נתפס בבריסל שד“ר כולל חסידים ר' אביגדור מייזלס וישב מעת לעת בבית הסוהר. – ואפילו במדינות שהותרה בהן ביאת השלוחים – סוגרו הדרכים לפניהם אפילו לקבץ דמי קופות א”י, ומכל שכן נדבות יחידים⁴⁵.

הפקוא“מ החלו איפוא אף הם בייסוד חברות מתנדבים, שיתחייבו לתרום תרומות שנתיות לטובת יושבי א”י.

ראשית פעולתם זו היתה באמשטרדם בחודש אלול תקפ“ד. באותו הזמן שהה באמשטרדם שד”ר כולל חסידים ר' משה קרעמניץ אשכנזי, ור' צבי הירש לעהרן סובב אתו על פתחי נדיבים להשתדל בהתחייבותם⁴⁶.

בראשית שנת תקפ“ה עבר ר' צבי הירש לעהרן לשבת בהאג⁴⁷, אולם עבודתו למען א”י לא נפסקה. בקשר הדוק עם הפקידים והאמרכלים שבאמשטרדם המשיך ביתר שאת בעסקנותו הקדושה.

בסוף החורף של שנת תקפ“ה בא להאג השד”ר ר' משה קרעמניץ, וכן היה שם שד“ר כולל חסידים ר' צבי דוב מינץ, בחזירתו ממדינות אשכנז. ואחרי ששמע ר' משה קרעמניץ מר' צבי דוב מינץ כי מצודתם של הפקוא”מ פרושה בכל מדינות אשכנז, ואין צורך ואין תועלת בנסיעות בעצמו, ויותר ממה שיעשה בנסיעתו בעצמו, יוכלו הפקוא"מ לעשות באגרותיהם, שם משטרו עליהם לגמור שליחותו בהולנד ובמדינת אשכנז בחריקאו, באגרות שליחים על ידי הרצים דבי דואר ^{48 .}

ואחרי שהלך ר' משה קרעמניץ לדרכו, השתדל ר' צבי הירש לעהרן ביסוד ההתחייבות בשאר קהלות הולנד⁴⁹. ראשונה היתה קהלת האג, בה ישב, והרב אב“ד ור”מ דהאג נלוה אליו לסבב עמו על פתחי נדיבים להשתדל בדבר זה. אחרי כן נסע ר' צבי הירש לקהלות הסמוכות להאג ולישובים וקהלות קטנות הסמוכות וייסד בהן את ההתחייבות, כשהוא הולך ושב בכל שבוע לשבת קודש לביתו שבהאג⁵⁰.

בסוף שנת תקפ“ה – מן ט”ז מנחם אב עד כ“ה אלול – משך ט”ל ימים – הלך הלוך ונסוע לקהלות וישובים הרחוקים שבהולנד, וייסד בכל אתר ואתר החברה של מתחייבים לא"י⁵¹ .

ואלה דבריו של ר' צבי הירש על נסיעתו זו:

“…נסעתי בעצמי משך כמה שבועות, מעיר לעיר וממחוז למחוז בתוך המדינה, ובכל מדרך כף רגלי בעה”י הצלחתי ועשיתי חיל, וקבלו הדבר עליהם חובה אפילו לשעבר, דהיינו כמו שהתחיל זמן ההתחייבות בק“ק אמשטרדם יע”א מן ראש השנה אשתקד [תקפ“ה], וכן קבלו עליהם בכל מקום בואי, ושלמו מיד הסך העולה משנת תקפ”ה. והעמדתי גבאים בכל אתר, לגבות מראש השנה ואילך, כל רביעית שנה הרביע, ולתקופת השנה ישלחו הגבאים כסף גבייתם לגבאי כולל שבקהלה הראשית של הדעפארטמענג, והגבאים כוללים שולחים המעות לידינו, ומידינו יעלה לארץ הקודש תוב“ב בעזה”י…"⁵².

“…וגם זאת ידיע להוי כי במדינתנו לא קבלתי שום אדם בפחות מן א' ב”ש [ברובונד שטיבר] לשבוע, שהוא בערך 6 פר' לשנה, והרבה היו נותנים בכפל – ב' ב“ש האללענדיש לשבוע – ויש ד' ב”ש ויותר עד אדום זהב לשבוע. ובאמשטרדם רובם לא פחות מן ד' ב“ש לשבוע, ונהפוך כי רבים היו נותנים יותר. אבל במדינה שסבבתי בה, על הרוב לא בקשתי יותר מן ערך 12 פר' לשנה, וגם לא לקחתי פחות מן 6 פר' לשנה מפחות ערך…”⁵³. “…והנו עולה בכל המדינה לערך כ”ב מאות פלורין האללאנדר… ואודה לד' על חסדו עלי שזיכני לעשות מצוה גדולה… וההוצאות עשיתי מאשר חנני ה' ולא ממעות א“י תוב”ב, וישראל קדושים נתנו לי אכסניא בכל מקום בואי שמה…⁵⁴, ו…הבטחתי בכל אתר ואתר כי ע“י ענין ההתחייבות לא יסעו ויבואו עוד שלוחי א”י ת"ו, והטיב הדבר מאד בעיני שומעיהם… ".

*

ענין נוסף שהפקידים והאמרכלים טפלו בו באותו הזמן היה הסדר חלוקת הכספים שנאספו ע“י השד”רים האשכנזים בצרפת.

משולחי כולל חסידים – ר' אביגדור מייזלס ור' צבי דוב מינץ – באו לפאריס ותבעו מעות ארץ ישראל. והשיבו להם הרבנים, שהיה שמה פעמיים או שלש ר' חנוך זונדל, שגבה ונטל לשם אשכנזים שבא“י, וכל מה שנתנו לו היה לשם כל האשכנזים שבא”י ולא יצאו לחלק בין פרוש לחסיד – ונהפוך הוא, כולם כאחד יטלו חלקם מהמורם לשם האשכנזים שבא“י ת”ו. ואחרי הציעו המשולחים הנז' שכל מה שגבה ר' חנוך זונדל ניתן רק לכולל פרושים, עלתה בהסכמה, שכל המורם בקופה למן אז והלאה יותן לכולל חסידים לבד – עד יעשו עמהם חשבון כולל פרושים, למסור בידם חלקם, מה שגבה ר' חנוך זונדל ושאר שלוחי כולל פרושים, וכל זמן שלא שילמו להם חלקם המגיע להם מן הגבוי הקודם, לא יקבלו כלום מהקופה. ובפירוש כתבו גם אם יבוא שליח כולל פרושים, לא יותן לו חלק המגיע לכולל פרושים, עד שיהיה ראיה בידו מהממונים דכולל חסידים שנמסר להם חלק המגיע להם מהגבוי הקודם – כי היטב חרה להם לשמוע כזאת מכולל פרושים, אשר הם היו הראשונים שהגדילו המדורה על כולל הספרדים לבלתי נתנו להם חלק ממעות א"י שגבו, ועתה גם הם עשו כזאת לאחיהם כולל חסידים, וסוף דבר כתבו שישלחו כל המעות ליד הגביר סי' יעקב מינרבי בטריעסט, לשולחו ליד הממונים דכולל חסידים, לבוא חשבון עם ממונים דכולל פרושים כאמור כאמור⁵⁵.

כשבא השד“ר ר' צבי דוב מינץ לאמשטרדם, בקיץ תקפ”ד, וספר שליחות בידו. קראו הפקוא“מ בראש הספר הצעה ארוכה מקובלנת שליחי כולל חסידים בענין הנ”ל ואת הכתוב והחתום מהרב אב“ד וגבאים כוללי דפאריז ככל הנ”ל⁵⁶.

הפרוא“מ מצאו דברים אלה לבלתי נכונים. הם טענו: “זה כמה שנים טרחנו להרבות שלום בארץ הקדושה, ושיזכו כולם במעות א”י המורם לשם, ולא לזכות לאחד ולדחות אחד. לכן לא הוטב בעינינו שלא ליתן כלום לכולל ספרדים, וגם שכולל פרושים ישלמו לשעבר מה שכבר נטלו ואכלו כבר אמרו קשה, ויראנו שיגרום מחלוקות הרבה בא”י. ואחרי וכוחים רבים עם ר' צבי דוב, שצוח כי הוא עמל וטרח ויגע על זה וכך הסכימו הגבאים שבצרפת, התפשרו עמו הפקוא“מ, שמה שיעלה הכנסת שנה ראשונה בכל המדינה שמה [צרפת ועלזאס], הן מקופות הקבועות מקדם הן ממה שנתחדש מחדש ע”י השד“ר הנז', יהיה לכולל חסידים לבד, אבל כל הבא משנה ראשונה ואילך, יהיה דינו כשאר מעות א”י הבא לידי הפקוא“מ – לתת גם לכולל הספרדים חלקם המגיע להם, וחלק האשכנזים יחולק בין האשכנזים שבא”י – הן פרושים הן חסידים – לפי מנין נפשות; וכל הכסף המקובץ שמה לא יישלח לטריעסט כהסכמה הראשונה, כי אם יבוא לידי הפקוא“מ, למען יבוא הכל על מקומו לנכון, ולא ישלח אחד את ידו במה שמוכן לחבירו. וכן כתב השד”ר הנז' לפאריז, וכן כתבו הפקוא"מ, וכך גמר אצל הגבאים כוללים בפאריז, וכן קיימו וקבלו⁵⁷

אפס לאשר אחרו הגבאים, אחרי צאת השד“ר הנ”ל, לשלוח מעותיהם לפאריז, ולא בא צרור הכסף מפאריז, הלך השד“ר ההנז' שנית מהמבורג לפאריז דרך הולנד, וביקש מהפקוא”מ – אחרי נשתנה הענין – כי הוכרח לכתת רגליו לילך בעצמו עוד הפעם לצרפת, להרשות לגבאים הכוללים בפאריז למסור המעות לידו, וסירבו הפקוא“מ למלאות שאלתו, וכל הפצרותיו לא הועילו לו – הגם לא חלילה מצאו עולתה בו – לא רצו לצאת מגדרם גדרו בעדם לטובת הכלל ישבי אה”ק⁵⁸.

*

כאמור הגיעו ר' שלמה הירשל אב“ד לונדון, ובעקבותיו הפקוא”מ מאמשטרדם, ליסוד חברות ההתחייבות לטובת יושבי א“י בגלל דעתם והחלטתם שיש למנוע ביאת שלוחים מא”י לארצות מערב אירופה לשם איסוף הכספים. ההחלטה היתה נחושה, ואחרי שהסדירו הפקוא“מ את סיום שליחותם של השד”רים ר' משה קרעמינץ אשכנזי ור' צבי דוב מינץ, שעסקו בשליחותם בעת התייסדות החברות – כאשר בא לאמשטרדם, בקיץ תקפ“ה, “השדר”מ הזקן מכולל ספרדים דבעה”ק ירושלם ה“ה החכם והשלם והכולל מו”ה יעקב דוד יקותיאל כץ [ראפאפורט]… ורצה לעשות שליחותו“, עמד ר' צבי הירש לעהרן נגדו ואמר לו,שלא יוכל לעשות שליחות”, ועם כל חביבותו לגבי הפקוא"מ והדרת פניו ורוב שניו לא נשאו לו פנים ומנעוהו מעשות השליחות ⁵⁹.

בי“ג ניסן תקפ”ה כתבו הפקוא“מ לממוני ומשגיחי כולל חסידים אשכנזים שבאה”ק “באר היטב, כי אין זה טובת הכוללים שיצאו ויבואו שלוחים עוד” ובקשו “להודיע תוכן הדברים למעלת כבוד הרבנים הממונים דכולל פרושים”⁶⁰.

אולם ההחלטה על מניעת ביאת השלוחים לא נתקבלה על דעתם של ממוני ומנהיגי הכוללים שבארץ ישראל, וכל עוד “לא ידעו ממוני כולל חסידים מה היה לשד”ר ר' משה קרעמניץ – כי לא הגיעה להם ידיעה ממנו מה פעל ועשה ואיפה הוא רועה" – שלחו להולנד את השד“רים ר' חיים מעזריטשער מקארעץ ור' אביגדור מייזלס⁶¹. ולמרות שממוני כולל חסידים השיבו לפקוא”מ בער“ח תמוז תקפ”ה כי לא שלחו שום שליח וגם הודיעו לממוני כולל פרושים דבר הפקוא“מ למנוע ביאת שלוחים, יצא בסוף שנת תקפ”ה, בשליחות הספרדים והאשכנזים שבירושלם השד"ר ר' שלמה זלמן שפירא⁶² .

מזמן לזמן היו הפקידים והאמרכלים מפרסמים בדפוס “קונטרסים”, בהם היו מספרים על פעולותיהם ועל מצבם של יושבי א"י וקוראים לעזרה לאלה. את הקונטרסים היו שולחים לראשי הקהלות ולאישים השונים שהיו קשורים אתם בפעולתם.

אחד הקונטרסים הראשונים, שנדפס והופץ בשנת תקפ“ה, נקרא בפיהם של הפקוא”מ בשם “דברינו אלה”, ובו ספרו על כל פעולותיהם בזמן ההוא ובייחוד על דבר ייסוד ההתחייבות השנתית לטובת יושבי א“י. כן בארו בקונטרס זה את דבר החלטתם למנוע ביאת השלוחים מא”י, לאחר השנוי שבא עקב יסוד חברות ההתחייבות. ההצעה היתה, שהכנסה חדשה זו – מההתחייבות – תהיה לכל יושבי א“י – שני שלישים לכולל אשכנזים ושליש לכולל הספרדים, אבל בהכנסות ישנות – במקומו עומד מה שהותנה בפשרת תקפ”ב – שיטלו כולל הספרדים מירושלם מחצית החלק המגיע מהכנסות ההם לירושלם. ואותו שליש לכולל הספרדים אמרו לחלק בין כולל הספרדים בסדר החלוקה מכ"ח חלקים, ואחרי נכוי חלקי הספרדים – כל הנשאר לאשכנזים יחולק לפי מנין נפשות ⁶³.

את זה שקבעו הפקוא“מ שההכנסה מחברות המתחייבים תהיה שני שלישים לכולל אשכנזים ושליש לכולל הספרדים הסבירו בזה כי: “שוב באו אלינו איזה שלוחי א”י מהאשכנזים בערי הקודש צפת, חברון וטבריא תוב”ב⁶⁴… ושמעו עוד הפעם תלונות על אחינו האשכנזים הי“ו ותביעותיהם לקבל חלקם משלם ממעות א”י ת“ו העולה מכל המדינות האלו. ואמנם לא נמצא אז במעמד אחד עמו הצד שכנגדו⁶⁵, אכן אחרי שכבר שמענו דברי שני שלוחי הספרדים מעה”ק ירושלם⁶⁶ ת“ו ומעה”ק צפת⁶⁷ ת“ו, ולא היו דבריהם מספיקים לסתור ולבטל טענות ותביעות שלוחי האשכנזים הי”ו, וגם שמנו אל לב כי אם נשב מנגד מבלי להכניס עצמנו בדבר זה, יארע שנית כמו שאירע עם השד“ר האשכנזי הראשון⁶⁸ בשנת תקע”ט לפ“ק, שיתקבלו דברי השלוחים הנז”ל בקהילות אחרות ובמדינות אחרות, ויתנו להם כל דמי הקופות, ויעלימו עין מכל וכל מאחינו הספרדים שבעה“ק הנ”ל ת“ו… וח”ו תקופח טובת אחינו הספרדים הי“ו. לכן נכנסנו בדבר זה לעשות פשר דבר, על היסוד המוסד בפשרת שנת תקפ”ג ל'… שיזכו כוללות הספרדים מדמים השייכים לעה“ק צפת, חברון וטבריא ת”ו שליש אחד, והאשכנזים שני שלישים, באופן ובתנאי שגם הניתן והנשלח לשם האשכנזים לבדם, יוכנס בכלל חלוקה זו, שיזכו בו הספרדים שליש"⁶⁹.

כנגד זה שקבעו כי גם הספרדים יזכו מההכנסה הבאה מקהלות האשכנזים התנו הפקוא“מ “שגם ק”ק הספרדים שבערי איטליא וכו' וכו' יעשו כנימוס ויתנהגו כראוי נגד כוללות האשכנזים שבאה”ק ת"ו⁷⁰ .

*

למרות השתדלויותיהם השונות של הפקוא“מ לפשר בין הכוללות השונים שבא”י ולהסדיר את חלוקת הכספים ביניהם בדרך האמת והשלום, לא נתקבלו הדברים על דעת ממוני ומנהיגי הכוללות, וחלוקי דעות ודין ודברים הוסיפו להתעורר ביניהם וגם לא נמנעו מפעולות שהיו בהן לקפח טובתם של צד שכנגדם.

אחת הפעולות כנ“ל היתה מצד רבני וחכמי הספרדים שבצפת וטבריה, שהזהירו באזהרות גדולות, וביותר חכמי ירושלם, שגזרו בחרמות גדולות בצירוף כותל מערבי, שלא לקבל שליחות כולל אשכנזים בערי המערב. וכאשר בא השד”ר ר' אביגדור מייזלס למערב הפנימי, טרח ויגע ולא עלתה בידו שיקבלו שליחות כולל אשכנזים⁷¹ .

כבר הוזכרה התנגדותם של המנהיגים והממונים של הכוללות להחלטת הפקוא“מ למנוע ביאת שלוחים מא”י. ראשי כוללות האשכנזים התנגדו גם לדעת הפקוא“מ לחלוקת הכספים ביניהם לפי מנין נפשות, וכן היו חלוקי דעות נוספים ודין ודברים בין כולל פרושים לכולל חסידים. מצד שני הביאו בעיות ודעות משותפות לזה שראשי קהל החסידים וקהל הפרושים וראשי כוללות הספרדים נתפשרו ביניהם, בצפת, בתמוז תקפ”ה⁷², וכפי שכבר הוזכר נשלח בסוף שנת תקפ“ה הרב שלמה זלמן שפירא כשד”ר ירושלם מאשכנזים ומספרדים גם יחד להביא תעצומותיהם לפני הפקוא"מ, ורבני וראשי הקהלות שבאירופה⁷³.

*

אלה הם הדברים שמצאנו לנחוץ להביא לפני הקוראים כמבוא לקריאה באגרות אשר לפנינו. ולפני סיימנו את המבוא, מן הראוי לציין כי עם שובם של השד“רים ר' בנימין זאב אשכנזי ור’משה קרעמניץ אשכנזי לארץ ישראל, עלו שני העולים האשכנזים הראשונים מהולנד לארץ ישראל. היו אלה שני אברכים, ילידי אמשטרדם, טובים ומופלאים ביראת ה' תמימה, תורנים ומשכילים⁷⁴. האחד היה ר' עוזר עמריך, שיצא מאמשטרדם בחודש תמוז תקפ”ג, נלוה לשד“ר כולל הפרושים ר' בנימין זאב אשכנזי, הגיע יחד אתו לצפת ונשא שם אשה בת תלמיד חכם⁷⁵. השני היה ר' זיס בליטץ, שיצא מאמשטרדם באייר תקפ”ד ועלה יחד עם שד"ר כולל חסידים ר' משה קרעמניץ והתישב בירושלים⁷⁶ .

רשימת הנמענים, לפי סדר א"ב

אדלר כץ, בער

אוטרבורג, הירץ

אשכנזי, בנימין זאב

בליטץ, זיס

במברגר, זליגמן ליב

גבאי א"י – בוקהאלט; ווילנא

לעוורדן – מיינץ – צרפת

גולגדשמיט, מנחם

גינצבורג, אשר

דע בער, ליב

דע פריז, דוד

הירשל, שלמה

ווייל, מאיר

וורמסער, זעקיל

ורטהיימר, עקיבא

חכמי ורבני ירושלם (הספרדים)

טוביה, משה

טורלאך, קויפמן

טריויש, שבתי יוחנן

כהן, דוד קאשמאן

כץ, אברהם (בניו)

לעווי, אנשל

לעמיל, יוסף אשר

לענהיים, משה

מזריטשער, חיים

מיוחס, שלמה יצחק

מינץ, צבי דוב

ממונים ומנהיגים – כולל חסידים,; כולל ספרדים–; כולל פרושים

מרגליות, אפרים זלמן

סופר, משה

עמריך, עוזר

עמריך, שמעון

פולד, אהרן

פפונגסט, יוסף

פיג’וטו, בני משפחת

פקידים ומשגיחים שבקושטא

פרידנברג, חיים

פרידנברג, שלום

פרישלאנד,שמואל

פרנסים ומנהיגים – אורכט –; אלטונה –; אמשטרדם –; בון –,; בינגען –; ברוינשוייג –; המבורג –

; הנובר –; הנוי –; ויניציה –; מנהיים –; ניצה –; עמדן –; פולדא –; פרנקפורט א/מ –, קסל –; קרלסרוהה; רוטרדם –; שוואל

פרנקל,משה

פרנקפורט, יואל

קוילא, זלמן

קרלבורג, יהודה ליב

קרמניץ, משה אשכנזי

שטערן, מיכל

שפירא, שלמה זלמן

רשימת ערי הנמענים, לפי סדר א"ב

אוטרכט א

אלטונא

אמשטרדם

בון

בוקהאלט

בינגען

ברוד

בראונשוייג

בריעל

ברלין

גרקום

דונטר

דיסלדורף

האג

העלפוהט שליהס

המבורג

הנובר הנוי

ווילנא

וינה

וינציה

טבריה

טורין

טריעסט

ירושלים

לוכעם

לונדון

לורדן

ליוורנו

ליידן

מיינץ

מנהיים

מרסיל

ניצה

עמדן

פולדה

פריז

פרנקפורט

פרעשבורג

צפת

קובלנץ

קושטא

קסל העסן

קקרלסרוה

קרעפעלד

רוטרדם

שוואל

שטוטגרט

ביאור ראשי תיבות וקיצורים⁷⁷

אב"ד = אבי דואר (בדואר), אב בית דין

אג"ק = אגרת קדשו

אגריה = אגרתו הרמה

אג"ש = אגרת שלומים, שליחות

א"ו = אנווייזונג = חלוף כתב = שטר

אוה"נ = אוהבו נפש, אוהבו נאמנה

אוח"צ = אחד וחצי, אדום וחצי

אוצר"א = אשכנז וצרפת ואיטליא

א"ז = אפרים זלמן

אחפ"ק = אחלה פני קדשו

א"ע = את עמו, את עצמו

אצו"א = אשכנז, צרפת ואיטליא

א"ש = אברהם שלמה, אדר שני

אש"ז = אברהם שלמה זלמן

אשכ' = אשכנזים

ב"א = בן אחי, בן אחותי

בא"א = בן אדוני אבי

באג' = באגרת

באג"ק = באגרת קדשו

בא"ד = באמשטרדם

באי' = באיטליה

ב"ב = ברובונדר

בבהגבב"י = בביאת הגואל במהרה בימינו

בבהכ"נ = בבתי הכנסיות

בב"י = במהרה בימינו

ב"ד = בי דואר

בדו"ד = בדין ודברים, בדת ודין

ב"ז = שני זוגות

בחהמ"ס = בחול המועד סוכות

בחהמ"פ = בחול המועד פסח

בח"ל = בין חול לקודש, בחוץ לארץ

בח"ר = בחרמות רעים

בחת"י = בחתימת יד

בלו"נ = בלב ונפש

בלש' = בלשונם

במע"ט = במעשים טובים

במסל"ת = במסיח לפי תומו

במ"ק = במקום קדשם

בסה"ק = בספרים הקדושים

בע"א = בעמוד א'

בעו"ק = בערים וקהלות

בשוא"ת = בשב ואל תעשה

בת"ה = בתשובתו הרמה

בתוה"ק = בתורתנו הקדושה

בתו"י = בתורה ויראה

בת"כ = בתנאי כפול

גו"א = גזברים ואמרכלים

גזוא"מ = גזברים ואמרכלים

ג"כ = גבאים כוללים

גמפ"ת = גמרא, פירושים, תוספות

ד"א = דעת אחרים, דרך ארץ

דא"ד = דאמשטרדם

דבע"ל = דבא עלינו לטובה

דבע"ק = דבערי קדשנו

דבע"ת = דבעיר תהלה

דבצו"ט = דבצפת וטבריה

דח"ק = דחברה קדישא

ד"ט = דבר טוב

דכו' = דכולל

דלע"ע = דלעת עתה

דמ"ה = דמשום הכי

דע"כ = דעל כן, דעל כרחך

דע"ה = דערי הקדש

דע"י = ה' עליהם יחיו

ד"פ = די פרובינציא

דצו"ט = רצפת וטבריא

דצ"ל = דצריך לומר

דקפו"מ = דקצינים פרנסים ומנהיגים

דק"ק = דקהלת קדש

דקק"א = דקהלת קדש אשכנזים

דק"ר = דקרלסרוהה

דר"ל = דרצה לומר

ד"ש = דרישת שלום, דבר שלום

האה"ק = הארץ הקדושה

האו"ו = האנווייזונג (השטר)

האל' = הולנד

האנ"ל = האגרות נזכרו לעיל

הגה"כ = הגבאים הכוללים

הגי' = הגירסא

הג"כ = הגבאים כוללים

הגמ' = הגמרא

הדו"ד = הדין ודברים

הד"ט = הדבר טוב

הוה"ק = האלוף ועיקר הקהלה

הוס"ת = הוצאת ספר תורה

הזה"ק = הזהר הקדוש

החב“ד = חסידי חב”ד תלמידי הרב שניאור זלמן מלאדי

החו' = החותם

הח"כ = החלוף כתב

הח"ל = החוץ לארץ

החע"ד = החונים על דגלם

הטו"ת = הטענות ותביעות

היא"צ = היאהרצייט

היב"ח = השנים עשר חודש

הי"צ = היאהרצייט

הכו"ה = הכתב והרשאה

ה"ל = הירשל לעהרן

המופ' = המופלג, המופלא

המל“ה, המצל”ה = המצפה לישועת ה'

הנכ"ל = הנכתב לעיל

הנלע"ד = הנראה לעניות דעתי

הנק' = הנקרא

הס"ר = הסליחה רבה

הס"ת = הספר תורה

הקומ"ש = הקצינים ומשגיחים

הקפו“מ, הקפ”מ = הקצינים, פקידים ומשגיחים

הק"ק = הקהלה קדושה

השדר"מ = השליח דרחמנא

השט"ח = השטר חוב

הש"ת = הדורש שלום תורתו

התוה"ק = התורה הקדושה

התוע"ה = התורה ועבודה

וו"ב= ווירצבורג

זס"ט = זה סימן טוב, זה סוף טוב

ח' = חסידים, חכמים

חו"ט = חברון וטבריא

חו"מ = חסידים ואנשי מעשה, חכמים וממונים

חו"פ = חסידים ופרושים

חור"ס = חכמים ורבנים ספרדים

חר' = חרמות

יב"ש = יבורך שמו

ידי"נ = ידיד נפשי

יו"צ = ירושלים וצפת

ייש"כ = יישר כחו

ימח"א = ימלא חסרונם אמן

ימ"ל = יעקב משה לעהרן

ירו' = ירושלם

כ' = כתבתי, כתב

כ"ה = כבודו הרם

כו' = כולל, כוללות

כו"ה = כתב והרשאה, כח והרשאה

כ"ח = כתב חלוף, כולל חסידים

כי"ח = כל יוצאי חלציו

כ"ל = כן לשון

כמ"ס = כמנהג ספרד

כנלפק"ד = כנראה לפי קטנות דעתי

כע"י = כל עם ישראל

כ"ש = כל שנה

כתק' = כתקנת

לא"ד = לאמשטרדם

לאה"ק = לארץ הקדש, הקדושה

לבהמ"ד = לבית המדרש

לבע"ד = לבעל דין

לדו"ד = לדין ודת, לדין ודברים

להבח"ל = להבדיל בין חיים למתים

להבק"ל = להבדיל בין קדש לחול

להגי' = להגיה

להג"כ = להגבאים כוללים

להה"ג = להרב הגאון

לו"נ = לב ונפש

לחו"ט = לחברון וטבריא

לחטול"ש = לחיים טובים ולשלום

לי"כ = ליום כפורים

לישוע"ד = לישועת ה'

לכו' = לכולל

לכ"ח = לכולל חסידים, לכף חובה

לכמד"צ = לכל מאן דצערן

לכ"ש = לכל שנה

למחו' = למחותנו

למע"ה = למען השם

למעכ"ק = למעלת כבוד קדשו

לעה"ק = לערי הקדש

לפד"ק = לפי דברי קדשו

לפו"מ = לפקידים ומשגיחים

לש"ק = לשבת קודש

לת"ה = לתשובתו הרמה

מא"ח = מאסרו חג

מב"צ = מבית דין צדק

מד"ט = מדבר טוב

מד"ק = מדברי קדשו

מהחב"ק = מהחברה קדישא

מהקפ"ו = מהקצינים פקידים ומשגיחים או פרנסים ומנהיגים

מהשט"ח = מהשטר חוב

מ"ח = מורי חמי

מחו"ר = מחכמי ורבני

מחור"ס = מחכמי ורבני ספרדים

מח"י = מחתימת ידם

מח"ל = מחוץ לארץ

מטו"ת = מטענות ותביעות

מיב"ח = משנים עשר חודש

מכד"מ = מכדי מדתנו

ממו"מ = ממונים ומשגיחים, ממונים ומנהיגים

ממע"כ = ממעלת כבודו

מעה"ק = מערי הקדש

מק"ב = מקניגסברג

מק"ח = מקרית חוצות

מקפו"מ = מקצינים, פקידים ומשגיחים

מר"ה = מראש השנה

מרפ"מ = מרום פאר מעלתם

מ"ש = מר שנייו

מש"י = ממונם של ישראל

נחפ"ק = נחלה פני קדשו

ע"ב = עד בוא או עד ביאת

עב"ד = על בי דואר

ע"ד = על דגלם, עוזר דלים, על דרך, על דעת

עה"פ = עוד הפעם

עה"ק = ערי הקדש

עכד"ק = עד כאן דברי קדשו

עכ"ה = עטרת כבודו הרם

עכפ"ש = על כל פשעים

עכת"ה = עטרת כבוד תורתו הרמה

ע"מ = על מנת, על מכתבנו

ע"ק = עיני קדשם

פ' = פרשה, פרוטה

פ"א = פעם אחרת

פ"ב = פרעשבורג

פ"ט = פרק ט'

פעה"ק = פה עיר הקדש

פ"ק = פני קדשו

פקומ"ש = פקידים ומשגיחים

פקו"נ = פקוח נפשות

פש"ד = פשר דבר

פש"ה = פני שכינה הקדושה

צ' = צפת

צה"ל = צבי הירש לעהרן

צו"ט = צפת וטבריא

צו"י = צפת וירושלם

צחו"ט = צפת חברון וטבריא

ק' = קדוש

ק"ה = קופנהאגן

ק"ר = קרלסרוהה

רבו"ח = רבנים וחכמים

רח"ז = ר' חנוך זונדל

רמב"ה = רבי מאיר בעל הנס

רפ"מ = רום פאר מעלתם

ר"ש = רביעית שנה

שא"מ = שאינו מתוקן

שבא"ד = שבאמשטרדם

שבאה"ק = שבארץ הקדש

שבא"י = שבארץ ישראל

שבאר"צ = שבארם צובה

שבח"ל = שבחוץ לארץ

שהו' = שהות

שח"ל = שבק חיים לן

שט"כ = שטר כתוב

שכ"א = שכל אחד

שע"ד = שעל דבר

שע"ז = שעל זה

ת"ה = תשובתם הרמה

תלב"ה = תהלה לאל ברוך הוא

תל"מ = תו לא מידי

 

תקפ"ו    🔗

1. ו' תשרי אל: שלום פרעדענבארג ב: לאככעם, נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג. יום א' ו' תשרי תקפ”ו לפ"ק

יחתם בספר חיים טובים ארוכים וברוכים טובים ומתוקנים דשנים ורעננים וזרע נכונים בבנים ובני בנים ה“ה מעלת האלוף הראש והקצין התורני המופלג היקר והנעלה לשם ולתהלה איש סגולה שר שלום שר המעלה כש”ת כ“ה שלום פרעדענבארג יצ”ו בק“ק לאככעם יע”א.

נכבדתי עם גי“ה מן ב' דסליחות⁷⁸ העבר אך נכלמתי בחלוקת כבוד שחלק לי מה שאיני ראוי לו. ומה גם בהתנצלות על כתבו אלי. אדרבה מחזיקנא לי' טיבותי' רבה על כתבו לי ועל פעולתו הטוב שפעל ועשה והשתדל אצל אנשי החברה דא”י⁷⁹ ת“ו ה' ישמרם וינצרם, ומשמים יבורכו ברוב ברכות, וגם רום מעלתו יצ”ו ברוך יהיה על השתדלותו⁸⁰ בדבר מצוה רבה הלזו. וכבר כתבתי שמות שלשת המתחייבים שיחי' לאי“ט בספר לזכרון, והסך 7.16 ƒ. ⁸¹ שיקבל ר”מ יצ“ו מידם במזומן לתשלומין משנת תקפ”ה לפ“ק, ימחול לשלוח לידי ע”י ידידי הוה“ק היקר והנעלה כ”ה שמעון פ“פ יצ”ו שלא לערב משל שנה בחברתה. ועל העתיד, המתחיל במצוה אומרים לו גמור, הנני מכבד לרום מעלתו יצ“ו במצוה זו להיות גבאי דא”י תוב“ב שמה הק”ק יע“א, לגבות כל רביעית שנה מעות החברה דא”י ת“ו וגם לאסוף על ידו מה שיעלה מעות מחצית השקל⁸² ונדבות מתנת יד⁸³ שמה הק”ק יע“א. ומידי שנה בשנה בין כסא לעשור⁸⁴ יעסוק במצוה זו לשלוח סך המקובץ בידו ליד גבאי הכולל דא”י ת“ו אשר אודיעהו אי”ה מי הוא במחוז של רום מעלתו יצ“ו, וגבאי הכולל ישלחהו לידינו. ונפשי בשאלתי, תיקר בעיני רום מעלתו יצ”ו מצוה הק' הלזו הגדולה באמת, וכל טצדקי דאית לי' למיעבד להוסיף מתחייבים יעביד גם חוץ מעירו וקהלתו יע“א, במקום שהייתי ובמקום שלא הייתי, יעשה השתדלותו. וכדאי היא המצוה שתגין עליו ועל ביתו ועל זרעו, יאריך ימים ושנות חיים של שלוה ורוב טובה וזרעו נכון לפניו לאי”ט.

הנה יש עוד כמה קהלות וישובים ברעססארט⁸⁵ של קהלת נייאמעגען יע“א שלא הייתי שמה ובפרט ק' גרונלא או גרול יע”א ששלחו כבר כמה פעמים מעות א“י לידינו בק”ק אמשטרדאם יע“א. גם ק”ק בארקלוי יע“א, והם סמוכים למקום כבודו, אולי יבוא רום מעלתו יצ”ו שמה בקרוב וישתדל בדבר, וחפץ ד' בידו יצליח, ויזכה במצוה הק' הלזו, ושכרו אתו ופעולתו לפניו.

ביום צומכם⁸⁶ תמצאו חפץ ד' ותעניתכם ותפילותיכם יקובלו ברצון. יתן ד' לו כלבבו וכל עצתו ימלא, ויגזור בעדו לטובה החתימה בספר חיים טובים. ואת עמו ישראל יפקוד ברחמים ויחיש להם הגאולה והישועה. כ“ע אוה' הדורש שלום תפארתו הכו”ח בשם כולנו פקידי משגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תוב“ב החונים על דגלם בק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע"א המחכה לחסדי ד' ומצפה לישועתו, לעמו ירים קרן⁸⁷.

(כרך 2, דף 1 ע"א)

2. ו' תשרי אל: יואל פראנקפורט ב: דעווענטער נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום א' ו' תשרי תקפ”ו לק“ק דעווענטער יע”א.

אקרא לאל גומר, יגמור בעדו לטובה החתימה, קרנו בכבוד והדר להרימה, ישב עולם לפני ד' ברוב עוז ותעצומה, ה“נ מעלת כבוד ידיד ד' וידי”נ האלוף הרבני המופלג בתורה וחכמה תורה אמנתו אמונה אמן בי“א תמימה, תום דרך עם ד' ואנשים בנעימה, כל המעלות העולות בהיכל ד' פנימה, כש”ת מוהר“ר יואל פ”פ נ“י גבאי דא”י ת"ו.*

חבתי בתשלומי מענה⁸⁸ על גי“ה מיום א' כ”א אלול ולסבות טרדות ממינים שונים בשובי הביתה לא יכלתי השיבו כהלכה עד היום על אודות שילוח מעות א“י מגביית אוה”נ. זה דאמר מר ידידי נ“י כי יהיה לו יותר לנחת לשלחו לידי, להשתעשע באמרים אותי, אי משום הא לא איריא, איעצך ויהי ד' עמך. אם חביבים בעיני מעכ”ת נ“י דברי שיחות, ישלח אלי דברי מדי שלחו צרור הכסף לגבאים הכוללים יצ”ו, ועלי להשיב מפני הכבוד הראוי לו, וגם באהבתי אותו לא אחדל ממנו פרי עטי, אף כי אין בו פרי תנובה, אחרי בזאת חפץ, חלילה לי מחדול להעריך מערכת תשובתי כהלכה. גם לא ימלט מזמן לזמן לתת לי ידיעה מהתחדשות והוספות אנשי חברה יצ“ו, ועל כל פנים יתקיים בע”ה ייחוד הדבור של חיבה⁸⁹ בינינו. אך שילוח הכסף נראה לי היותר נכון לשמור סדר המסודר ברעססארטין של גרינגען ולעוורדן יע“א, שכל הגבאים דא”י בק“ק של הרעססארט שולחים צרור כספם לגבאים הכוללים הדרים בק”ק הראשית, ולכן יהיה גם כן מהראוי שצרור הכסף מזוטפען ולאככעם יעלה לק“ק נייאמעגען יע”א. ובאמת צר לי הדבר, הגם ידעתי כי בלב חכם כמי“ב לא תנוח קפידה על הדבר הזה, אולם למען המצוה כי רבה בעיני, חפצתי להרחיב גבול גבאותו ולא לקצר. אי לזאת נפשי בשאלתי ישתדל ע”י זולתו בק“ק קטנות הסמוכות למקום כבודו והן ק”ק גאהר, אלמעלא, אלזענדאהל, אהטמארסום, ומכפר וויהע שמה תהיה מצודתו פרושה, וכל העולה מאלה ק“ק הנזכרים וגם משמה הק”ק יע“א יגבה רומכ”ת, וכל רביעית שנה ולתקופת שנה שלמה ישלח צרור הכסף גבייתו להגבאים הכוללים דא“י ברעססארט של שוואלל יע”א, ולא ישכח גם הנכנס בקופת א“י תמן וגם בשאר הק”ק הנז' מה שיעלה מחצית השקל ומ“י, ולעומת זה כל אשר בכלל רעססארט של נייאמעגען יע”א יעלה לגבאים כוללים דק“ק נ”מ יע"א, והכל על מקומו יבוא בשלום.

ואסיים מעין הפתיחה, יגמור ד' בעדו החתימה לחיים טובים אותו ואת ביתו וכל נפש ביתו יצ“ו. וביום הצום קדוש⁹⁰ הבע”ל יקובלו תעניתם ותפילותם ברחמים וברצון. יתן ד' לך כלבבך וכל עצתיך ימלא, בימיו ובימינו יושע ד' את יהודא וישראל, יקבץ נפוצותיהם מארבע כנפות, ינהלם אל המנוחה ואל הנחלה, כ“ע אוה”נ הדש"ת המצפה לישועה ולגאולה.

בטובו יושיט כוס של ברכה בעין יפה ושלום רב לאחיו אהובנו הוה“ק היקר והנעלה ויראת ד' אוצרו פני כ”ה שמעון פ“פ יצ”ו. ובמקומי אני עומד ואומר כי ירדוף שלום עם דודו ר' יעקב יצ"ו. הגם כי בורח הוא מן השלום, לא טובים אנחנו מהאיתנים מוסדי ארץ תנאים ואמוראים שרדפו באלה ימים⁹¹ לעשות שלום עם פחותי ערך מהם הרבה, וד' יגמור בעדו לטובה החתימה לחיים טובים וימלא כל משאלותינו לטוב לו כל הימים.

צויתי למחו' הוה“ק ר”ש פרעדענבורג יצ“ו למסור לידו 716..ƒ מעות החברה משלשת מתחייבים בלאככעם שהוא משנת תקפ”ה ושלא לערב משל שנה בחברתה עשיתי זאת וימחול לשלחו לידי לעת מצוא להביאו חשבון.

ושלום וברכה לשאר אחיו האהובים יצ“ו ולגיסיו יצ”ו איש איש וביתו וזרעו לברכה ולכל אלופי אנשי חברה יצ“ו, ובפרט הרבני מ' הירש ולכל אנשי חברת א”י תוב“ב ובפרט אהו' התורניים ר”ז ור“א גאלדשמיט יצ”ו והש“ץ הנעים זמירות יצ”ו. כולם ברוכים יהיו.

(כרך 2, דף 1 ע“א וע”ב)

3. ו' תשרי אל: מנחם גאלדשמיט ב: ליידען נכתב ב:האג    🔗

ב"ה. האג יום ב' ז' תשרי תקפ"ו

*יחתם לחיים טובים ארוכים, שמורים בכל וערוכים, דשנים ורעננים, טובים ומתוקנים, מעלת כבוד אהו“נ ידידי האלוף והקצין והתורני והרבני המופ' והחרוץ ושנון כ”ה מנחם גאלדשמיט גבאי דא“י ת”ו דק"ק לאיידען.*

מאז שבתי לביתי לשלום נכספתי לייחד אליו הדבור של חבה. ולא עלתה בידי מהמון הטרדות אשר סביב שתו עלי, ואחר עד עתה. זכורני כי בהפרדי מאתו אמר מר שיגבה דמי החברה מרביעית שנה של ר“ח תשרי אחר יום טוב. לא ידעתי אם פירושו אחר י”ט דר“ה או אחר י”ט דסוכות. אם אתפוס לשון אחרון אנא אמינא כלך מדרך זו ויותר טוב לגבות המעות בין כסא לעשור יומי דרחמי. הנני שולח לו שוברות בדפוס להקל טרחת הכתיבה, ובכן אחרי גמר גבייתו ימחול לשלוח לי סך העולה משני רביעיות שנה ר“ח תמוז ור”ח תשרי, השייכים להכנסת שנת תקפ“ה, וגם מעות א”י ת“ו שקבל מאחרי היותי שמה אז, מקופת א”י ת“ו שמה, וגם תמורת שני הח”כ ששלחתי לרו“מ יצ”ו, א' על פירמא שלי סך 50.ƒ, ואחד על שמה מסך 79.12. ƒ יצרף הכל כאחד, ויוכל לשלוח לי סך העולה באסיגנא על אמסטרדאם, כי עלי לבוא חשבון ולקיים מצות שלוח לא“י תוב”ב, ובאופן זה לא יתערב משל שנה בחברתה.

הן ביום צום הקדש ימצא חפצו, ויגמר לו ולביתו וזרעו החתימה לחיים טובים, וכל תפילותיהם יקובלו ברצון, ויעתר ד' לכל עתירותיהם, כל משאלותיהם לטוב להם כל הימים, ומהר ירחם ד' שארית עמו, כ“ע אוה”נ הדרש“ת מה”ל המצפה לישועה⁹².

(כרך 2, דף 1 ע"ב)

4. ז' תשרי אל: זעליגמן ל. במברגר ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ב' זין תשרי תקפ”ו ל' העררן ז. ל.⁹³ באמבערגר פרנקפורט א/מ⁹⁴.

תחל שנה וברכותיה!

וועהר ווייס וויא אויף געבראכט זיא מיין וועהרטר פריינד לאי“ט איבר מיך זינד, דש איך איהרען ביידען געשעצטען מן כ”א אב אונד י“א אלול ביזהערא אונבעאנטווארט געלאססען. אינדעססען אבער בין איך דאך אונשולדיג, אינדעם איך ערסט יום ה' דסליחות⁹⁵ צו הויס רעטורניהרטע פאן מיינע רונדרייזען במדינתנו לטובת ארץ ישראל תוב”ב, צור אויפריכטונג דער חברה⁹⁶ אדער אלגעמיינע פרייא וויליגע בייאטראגען, אונד בייא מיינע רעטוהר מיך מיט זא פיהלעס צו בעשעפטיגען געהאבט, דס עס מיר פאסט אונמעגליך וואהר איהרע וועהרטע בריעפען צו בעאנטווארטען. אבוואהל עס מיר וועזענטליך זארג אונד פערדרוס מאכטע דש זיא אין אונוויללען איבער מיך געראהטען ווירדען. איך האפפע דס זיא אללען פאלסס, בייא לעזונג דיזעס, ווידער מיט מיך אויסגעזעהנט זיין ווערדען, אונד מיך פארט וועהרענד איהרע פריינדשאפט צו שענקען. – צור זאככע פרייאט עס מיך אייסערסט דש גיסו ידידנו הגביר ר' וואלף וו“ה⁹⁷ שי' פיר דיא א”י זאככע איינגענאממען איסט, אבער דס ער פערלאנגט דש הגביר ר' אנשיל ר“ש⁹⁸ יצ”ו פערמעגען זאללטע איהם דאצו צו בעוועגען אדער וועניגסטענס צו איינע אנזעהנליכע בייאטראהגע. דיזעס אללעס שמערצט מיך זעהר, אינדעם איך קיינעס וועגעס דיזער ערווארטונג פאן מיין גערינגעס שרייבען האבע אונד האלטע עס פיר דברים בטלים דיזען אנזוך בייא איהם צו מאכען. יא זאגאר ווירד הגביר ר“א⁹⁹ יצ”ו עס פיר אייטעלען שטאללץ מיינער זייטס האלטען דא איך דען פערזוהך שריפטליך מאכען זאלטע איהם דען אנטראהג צו מאכען זיך צו בעפאססען מיט ארץ ישראל’ס אנגעלעגענהייט. פילייכט איררע איך מיך זעהר, אבער האבע קיינען מוהט דאצו דיזעס צו אונטערנעהמען. איברהויפט, וועהרטער פריינד! מוזזע איך איהנען זאגען דס איך בעזאנדערס בייא דיזע אנגעלעגענהייט אונטערפינדן דס איך נירגענד ווא דורך שריפטעליכע אונטערהאלטונג אויסגעריכט אונד אים געגענטהייל דורך פערסעהנליכע פארשטעללונג יא זעלבסט אויף ארטע אונד שטעללע ווא מען עס פריהער אויף שריפטעליכן פארטראג אבגעלעהנט בייא מיינען פערסעהנליכן אויפטריט גאנץ נאהך וואונש רעאוטטיהרט האבע, אבער קיינע אנזעהנליכן בייאטראהג געפאדערט אינדעם מעהר געזוהכט דיא בייאטראהג אללגעמיין צו מאכען בלאהס אמסטרדם איזט אויסגעצייכענט מיט בייאטראהגען פון געהערערען בעטראהג. אין אללע אנדערע קהלות במדינתנו אבער האבע מיך בלאהס בארנירט קיינען גרינגערען בייאטראהג אלס א האלל' שטיבער¹⁰⁰ פער וואככע אן צו נעהמען, דס מאכט 52 אודער 2.12 פער יאהר, אבער אללגעמיין נור געפראהגט 2 שטיבער פער וואך גאנץ איינצלנען אויסער אמסטרדם דיא 4 שטיבער פער וואך שהוא 10.ƒ אודער 10.8.ƒ פער יאהר געבען דעננאך בעטראהגט דיא יעהרליכע בייאטרהגע במדינתנו, זאפערן איך גערייסט. צוואהר שאהן גרעסטענטהיילס ממדינתנו וואס קהלות יהודים בעטרעפט אויסר אמסטרדם אהנגעפעהר 700 .ƒ¹⁰¹ עס שיען מיר דאהערא בייא ערהאלט איהרעס אבענערוועהנטעס געעהרטעס מן י“א אלול דש מיינע שריפטעליכע אונטערהאלטונג פער קאסטי איבער דיזע אנגעלעגנהייט איין עהנליכעס שיקזאל טרעפפען ווירד, אונד וועהרע עס פריהער אין דער צייט געוועהזען, זא וועהרע געוויס בערייטס א קאסטי גערייסט. דיא הייליגע טעגע אבער ווידערהיעלטען מיך. נאהך פערלויף דער זעלבען אונד דער ליעבען י”ט חג הסכות, שטעללט זיך דער ווינטער איין, דעננאך וויססע ניכט אב איך עס ניכט דאך דאס צייטס בעה“י אונטערנעהמע, ד' יגזור עלינו את החיים והשלום והזמן יגיד לטובה, אינמיטטעלס בלייבע פאססיף. אם פארשטאנד געביעטעט צוואהר דער וואהלשטאנד אנטווארט צו שרייבען. דיזער טאגע קעננע איך אבער ניכט, אונד פריהער וואר דאך ווירקליך אבוועזענד ביז אן ר”ה. זא ביטטע זיא, וועהרטר פריינד, מיינע ענטשולדיגונג צו וואללען מאכען אונד אויפשוהב ביס נאהך סכות לטובה פיר מיך צו ערלאנגען, פילייכט ברינגע דען זעלבסט דס אנטווארט. בעעהרען זיא מיך אין דעססן מיט איהרע מיר זעהר וועהרטע צושריפט אונד נעהערע מיינונג איבער דער זאככע. געגען ווערטיגען קאממט איהנען צו הענדען מוצאי י“כ, ווען זא וויר האפפען אונד ווינשען שאהן אללעס אים ריינען זיין מעגע. הייטע איסט נאך א פריאר, זא ווינשע איך איהנען דש זיא דעם הייליגען טאג¹⁰² גזונד אונד וואהל אין פראממען אנזאכט דורכברענגען זאללען, אונד דס איהנען אללען ערווינשליכען וואהל אונד וואהרע גליקזעליכקייט אויף ערלעגט זאל ווערדען, אונד בעזאנדערס פיעלע פריידען אונד לויטער גוהטס אן איהרע ליבע קינדערכעס צו ערלעהבען. עהנליכעס ווינשע איהרע האך צו פרעהרענדע עלטערען, מיינע געעהרטע פריינדע לאי”ט, אונד אללע דיא איהריגען דא איך איהנען ניכט צו בעשוועהרליך בין ווינשטע, דס זיא מיינע וואהלגעמיינטע ווינשע איהרן העררן שוואגער אונזר געמיינשאפטליכער פריינד ר' וואלף וו“ה¹⁰³ בעליעבעטען מונדליך צו איבער ברינגען. ער איזט קיינען פריינד פאן בריעפע צו לעהזען, אללענפאללס ניכט פאן זאלכע אויסער האנדעלס אנגעלעגענהייטען צו בעאנטווארטען. זא וואלטע איך זיינע שולד פון אנטווארט צו שרייבען ניכט פערגרעססערן. איך מיינע עס אינדעססן אויפריכטיג גוט, אונד ווינשע איהם עם זוגתו הגבירה תי' וכי”ח שי' ותי' אללעס גוהטס, יא אללעס וואס זיא זיך זעלבסט צו גוטען ערווינשטען. יתן ד' להם כלבבם וכל עצתם ימלא לטובה ולטוב להם כל הימים ולזרעם אחריהם, זרע ברוכי ד' יהי' המה וצאצאיהם, ובימיהם וימינו, יבוא גואלנו, משיח צדקנו, לארץ הנבחרת ינהלנו, ומלכנו בראשנו, ימלא שחוק פינו, ורנה לשוננו, ושם נעבוד אלהינו, עבודה שלמה ותמה כאשר צונו, ושם יכירו וידעו כל יושבי תבל כי ד' הוא האלהים, ד' ימלוך לעולם ועד.

(כרך 2, דף 2 ע"א)

5. ז' תשרי אל: ליב דע בעער ב: איטרט נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ב' ז' תשרי תקפ”ו ל'

יחתם בספר חיים טובים ומתוקנים אהו' ידידי הוה“ק היקר והנעלה כ”ה ליב דע בעער יצ“ו בק”ק איטרט יע"א.

קאנפירמירע מיין מינדליכעס וואו בייא למעלתו הרמה יצ“ו מכבד גוועזן המצוה להיות גבאי דא”י ת“ו שמה הק”ק יע“א אום דש חברה¹⁰⁴ געלט וואופאן איך איהנען נעהרר נאטא שיקן ווירדע כל רביעית שנה גובה צו זיין, ווירדע איהנן אויך נעהיר גדרוקטע 9 צו דיזעם ענדע שיקן, אונד איהרע איין נאהמען זענדען זיא גפעליג איין לא”נ הגביר הרופא היקר והנכבד כ“ה יוסף איצק ווייל רופא יצ”ו באמספורט, שהוא גבאי כולל דא“י ת”ו בבה“כ הראשיית בק”ק אמספורט יע“א, והק”ק שבסביבות הבהכ“נ הראשיית שיקן דש איהריגע לגבאי הכולל שבק”ק הראשיית איין, ומגבאי כולל בא לידינו. זיא בעליבע אויך יעהרליך זא צו פרפאהרען מיט המעות מחצית השקל ומתנת יד וועלכעס זיא מן הוה“ק ג”ץ יצ“ו שמה איברצונעהמען בעליעבען ולגבאי כולל דא”י ת"ו הנז' איין צו זענדן.

דש יעצט פארראהטיגע מה“ש שמה בעליעבען זיא מיד הג”ץ יצ“ו אין עמפפאנג צו נעמן אונד מיר צו רעמיטטירען, אינדעם צו דיא רעכנונג משנת תקפ”ה ל' גהערט. דא אויך איינליגנדע 1:5 ƒ על הקצין כ“ה מנחם מענדלס יצ”ו א קאסטי וועלכה קוויטונג זיא צו אונטרשרייבען בעליעבען.

נון מוזזע איהנען מיט נאך עטוואש בשוועהרליך זיין אויך אין בעציהונג דעס א“י גבאות, נעמליך איינליגנדע fr. 1110 V. Laer & foll a Costi האבע פר א”י געלט אויס פראנקרייך מפאריז רעמיטטירט בקומן, טוהן זיא דיא מצוה, זעלבן וועקסל מחר איין צו קאססירען, אונד דען בעטראג בעליבען זיא מיר צו רעמיטטירען אין איין אסיגנאציע זיכט על אמשטרדהם, בייא ווייגרונג אהנע קאסטען רעטוהר.

ווינשע וכו'.

(כרך 2, דף 2 ע"ב)

6. ח' תשרי אל: גבאי א"י ב: פריז, צרפת נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' ח' תשרי תקפ”ו לפ"ק

לחיים טובים יחתמו מעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא“י תוב”ב בק“ק פאריז יע”א ה“ה הרב המאה”ג החכם הכולל והשלם כליל החכמה נזר התבונה כקש“ת מו”ה עמנואל דייטץ נרו רב הגדול דקונסיסטאהר צענטראל¹⁰⁵ בעיר המלוכה הנז' ומשנהו הגביר הנכבד הנדיב הנחמד ומאוד נעלה כש“ת מו”ה ברוך ווייל נ“י. יברכם ד' מציון ויראו בטוב ירושלים בבי”א.

חבתי בתשלומי מענה¹⁰⁶ על ארבעת יקרותיהם¹⁰⁷ מן י“ב וט”ז מנחם, כ“ד אלול ועש”ק העבר, וכן אעשה כסדר הכתובים. תשואות הן הן לרומכ“ת נ”י על ההודעה בארוכה בגי“ה מן י”ב מנחם מכל אשר נעשה בשליחות השד“ר מו' צבי דוב¹⁰⁸ נ”י, ועל צרור הכסף ששלחו לידינו שני כ"ח, וזה לכם אות הקבלה הנכונה

775 + 425 = 1200 fr.

וראינו מ“ש שבשלוח הנ”ז נכלל כל מה שבא לידם הרמה עד אז, ולא נשאר בידם רק לערך שמנה פראנק, הן לא נחשוב עם עושי מלאכה מלאכת שמים באהבה וחיבה יתירה כמי“ב, כי באמונה הם עושים, וכה יעשו וכה יוסיפו עד ביאת הגואל צדק. אך מדי העירו ע”ז בגי“ק, עלינו להשיב כי לפי האמור, קיבלו איזה סך הבלתי מפורש במכתביהם הרמים, באשר לפי מכתביהם שונים קבלו עד אז 1967.50 fr., והשילוח לידינו עם ההוצאה עלה לסך 1989.75, אלא ודאי קיבלו עוד סך מה, או נאמר שטעות הי' שנשאר בידם עוד כנז”ל שמנה פראנקס. בכן בכותבם בלאו הכי, ימחלו להעמידנו על נכון בזה הפרט, להעלות הכל עלי ספר לזכרון ולבוא חשבון עם מעלת הרבנים הממונים באה“ק תוב”ב.

דבריכם טובים ונכוחים כי ראוי להחזיק טובה למעלת השד“ר מו”ה צבי דוב¹⁰⁹ על פעולתו הטובה, וכן נכתוב אי“ה לא”י. לתשובת גי“ה השני מן ט”ז מנחם, בהורמנתא דרומכ“ת נ”י, אנא אמינא דעציבותא מסתייע בגי“ה ההוא, כי קרא דברינו מן ו' אב כאלו ירדו בזעף, וכן השיב עליהם רומכ”ת נ“י, ובייחוד ע”מ שכתבנו אודות שהמחה אלינו השד“ר ספרדי מו”ה יד“י הכהן¹¹⁰ נ”י, ואנחנו בתום לבבינו דברנו בנחת. והעולה על רוחו כי חשדנוהו שהלאה את השד“ר הנ”ז וכו‘, הי’ לא תהי‘. אך בעצם הדבר אין שייך כאן לשון חשד, כי על מה שהתלוננו לא מפי השמועה דנננו, כ“א על מה שכתוב בגי”ק בפירוש ויקבל חלקו שמה וכן כתב מעכת“ר נ”י עד עתה וע"ד שאלתו מאין? וכו' מחלק עניי ספרדים וכו', וע“ז ישובו ויבואו דברינו הקודמים, וכי רומכת”ר נרם שלחו לנו מעות המגיע לעניי ספרדים דירושלים ת“ו, שאמרו ע”ז באשר שלא קבל שמה מאומה יקבל חלקו מאתנו. בשלמא אם שלחו לנו מעות כאמור, לחי! אלא השתא דשלוח מעותיהם לא הי’ כלל ולא כולו ולא מקצתו לשם עניי ספרדים דעה“ק ירושלם, מה שייך לומר שיקבל חלקו מאתנו? ואשר ידע השדר”מ הנ"ז את כל אשר נעשה, אינו מהתימא אצלי, כי כבר כתבתי לו והודעתיהו את כל זה הפשרה וכו' בעוד הי' באיטליא, ולכן התרעמתי מאד על ביאתו הנה אחרי הזהרתיהו לבלתי יבוא. ועתה די בזה.

ולתשובת שני גי“ה האחרונים הנ”ל ראינו קבלתם ממארסעליע ומנבל העולה לסך 1137.74 והגיענו נגד זה מה ששלחו לנו על איטרט 1110 f סעפט 10 אשר שלחנו לאיטרט הנ“ז לגבותם ואחרי יוגבה נעלהו לזכותם, ותשואות חן חן לרומכ”ת נ"י.

עוד שכחנו להשיב על דברי מעלת הנגיד מו“ה ברוך ווייל דאס דער אקצעפטאנט Luraeseo העט מוזין ההוצאה צאהלען¹¹¹, זאת לא זאת. בשלמא אם נגמרה עשיית פראטעסט¹¹² טרם מצאה ידו לשלם, אזי הלוה חייב לשלם גם ההוצאה, אך זה כשראה תוקף ועוז של הדבר ושבאנו בדו”ד, שילם ולא רצה שיוגמר הפראטעסט, ונשארה ההוצאה ע“צ שכנגדו. הן תבענוהו, אך בשום אופן לא רצה לשלמו, והעיקר כאשר עבר זמן התשלומין, הגם שהי' אקצעפטירט¹¹³ מאתו, לא נעלם מיודעי דרך התגרים דלגבי דשופטי המבקש עלילה יוכל להרחיב זמן ע”י כך ולומר לך ושוב וכו‘, כי בזמנו הי’ המעות מוכן וביני וביני הלכו להם. לכן לטובתו דבעהש“ט המוציא הח”כ ה“ה ידידנו הגביר הנגיד מו”ה ברוך ווייל נ“י בחרנו ליקח סך הח”כ גם אם לא ישלם ההוצאה, ולכן נלע“ד דעלי' דידי' למלאות החסרון לקופת א”י.

עתה אשלם נדרי שהבטחתי להשדר“מ מו”ה צבי דוב, לבקש ולחלות את פני מעלת כבוד תפארתם, לגמור המצוה ולכתוב שנית לקונסיסטאהרען¹¹⁴ שלא שלחו מעותיהם עדיין, למהר להביא הכסף אל בית האוצר. נא כן יעשו וכן יוסיפו להביא הכל לידי גוביינא.

שמחנו כי הטיבו בעיני קדשו דברינו שעשינו בדפוס¹¹⁵, ובוודאי נשלח עוד איזה מהם לידם הרמה. באמת לא הגיע לידינו גי“ה ששלח ע”י הוה“ק ר”ד אברהמס יצ“ו מכאן עד אתמול, ז”ז היינו מקדימים לשלוח מהם, ואחרי הטיבו דברינו בעיני רומכ“ת נרו, כופלנו בקשתנו נא ונא, ממנו יראו וכן יעשו, לתקן ולייסד גם שמה ההתחייבות המבואר ומפורש בדברינו. הן ידיע להוי, כי בעה”י במדינתנו יסדתיה בכל הקהלות הראשיות יע“א, נסעתי בעצמי משך כמה שבועות מעיר לעיר וממחוז למחוז בתוך המדינה, ובכל מדרך כף רגלי בעה”י הצלחתי ועשיתי חיל, וקבלו הדבר עליהם חובה אפי' לשעבר, דהיינו כמו שהתחיל זמן ההתחייבות בק“ק אמשטרדאם יע”א, מן ר“ה אשתקד, וכן קבלו עליהם בכל מקום בואי, ושילמו מיד הסך העולה משנת תקפ”ה. והעמדתי גבאים בכל אתר לגבות מר“ה ואילך כל רביעית שנה הרביע, ולתקופת השנה ישלחו הגבאים כסף גבייתם לגבאי כולל שבקהלה הראשיות של הדעפארטמאנג¹¹⁶, והגבאים כוללים שולחים המעות לידינו, ומידינו יעלה לאה”ק תוב“ב בעזה”י. מה טוב ומה נעים יהי' מעתה אם יתקנו וייסדו החברה זו גם שמה ובכל מדינת המלכות אשר דבריהם נשמעים שמה, כי מה שתיקנו השלוחים מו“ה צבי דוב וחבירו השד”ר נ“י שיעמדו קופות, אינו דבר קבוע שיש לעשות עליו חשבון, ובהתרשלות המסבב הוא כלא הי', לאפוקי בחברה, אשר כל איש מאנשי חברה מקבל עליו לפרוע בכל שנה, ע”ז יש לעשות חשבון בעה“י. וגם זאת ידיע להוי, כי במדינתנו לא קבלתי שום אדם בפחות מן א' ב”ש¹¹⁷ לשבוע, שהוא בערך¹¹⁸ 6 fr. לשנה, והרבה היו נותנים בכפל ב' ב“ש האלענדיש לשבוע, ויש ד' ב”ש ויותר עד א' זהב לשבוע, ובאמשטרדאם רובם לא פחות מן ד' ב“ש לשבוע, ונהפוך כי רבים הי' נותנים יותר. אבל במדינה שסבבתי בה, על הרוב לא בקשתי יותר מן ערך 12 fr. לשנה וגם לא לקחתי פחות מןfr. 6 לשנה מפחות ערך, ובעה”י כבר עולה במדינתנו לערך סך כ“ב מאות פלארין האלאנדיא בשנה, וביותר יש טענה ותביעה ע”ז שמה המדינה יע“א, כי נודע לנו אשר הערלים שמה יש להם חברה כזו לסייע אנשי אמונתם הכוזבת בעה”ק ירושלם ת“ו, ושולחים להם אלפים ורבבות מדי שנה, ואיך לא נעשה אנחנו כמעשים מתוקנים שבהם. ידעתי כי לפום ריהטא יראה הדבר קשה לתקנו, אך כבר נסיתי כאלה, ואל תהיו מפליגים לכל דבר וכו' ארז”ל, ובעה“י אתקן הדבר גם במדינת אשכנז יע”א. עתה אחרי כבר יש גבאים דא“י שמה המדינה בכל אתר ואתר, עליהם המצוה הזאת, אולי ואולי בזכותה נושע ויבוא גואל צדק בקרוב, אשר העת והעונה יאתה לכך, כי גלה כבוד מישראל כבוד אמיתי, ואין לנו לצפות כי אם אשר ירחם ה' שארית עמו ובחר עוד ביעקב ובישראל, כי”ר בבי"א.

אחלה פני רומכ“ת נ”י, לזאת יסלחו כי באו דברי בלשון עלגים ובקנה רצוצה, כי בחפזי אמרתי, ומקצת הנוכח כתבתי באישון לילה ותקפה עלי שנתי, ולהמון הטרדות בעסקי א“י ת”ו א“א להכין המענה לפי כבוד המקבלים, ועמהם הסליחה. ולחיים טובים יחתמו ויוסיף ה' להם אורך ימים ושנות חיים ושלום ושלוה ויוסיפו אומץ גם במצוה זו כי רבה היא מתוך הרחבת הלב, וכסא כבודם יגדל ויכון עד יכון כסא דוד בבי”א, כעתירת אוה“נ הדש”ת ומוכן לטובתם, וכו“ח בשם כולנו פקו”מ גו“א ערי הקדש תובב”א החונים על דגלם בק“ק א”ד ובק“ק האג יע”א.

אבי דואר חפשי שלחתי ארבעה קונטרסים: דברינו אלה, לשמו הטוב למען ימחול עכת“ה כהבטחתו לשלחם לארבעה קונסיסטאהרן¹¹⁹ שהודיענו השדר”מ צבי דוב נ“י בהיותו עמנו, שמינה שם גבאים, והם קאלמער, שטראסבורג, נאנס, ומיץ. אם חפץ עוד יצוה עלי ואשלח, ולהקל דמי הדואר אוכל לשלחם לק”ק השייכים לשם עפ“י הודעת רומכ”ת נ"י, ותשובתו שמרה נפשינו.

גם אודיעם חדשות מאה“ק ת”ו שכתבו לנו ר“ח תמוז העבר, וז”ל. בחורף הזה העבר הי' גשמים מרובים בנחל שוטף ושלגים הרבה, לא יזכרו ולא יפקדו האנשים המסתפחים בנחלת ה' משנים קדמוניות, ועי“ז נפלו ונהרסו חצירות ובתים הרבה, ערו עד היסוד בה, בעה”ק צפ“תוב”ב, ות“ל שלא נפקד איש ח”ו מזרע ישראל, ובעה“ק טבריא הים כנרת נתמלא על כל גדותיו ביתר שאת עד שעלה לבהמ”ד שלנו האשכנזים דשם, ובחמלת ה' נצולו בני אל חי מפסידא דגופא, אבל פסידא דממונא גרם המטר הרבה מאוד בעה“ק צפת ת”ו. המקום ימלא חסרונם וחסרון כל משאלות אנוש לכל איש ואיש די מחסורו ברכה עד בלי די ומקור הברכות וכו' וכו', עכד"ק.

(כרך 2, דף 2ב – 3ב)

7. י"ג תשרי אל: יהודה ליב קרלבורג ב: קרעפעלד נכתב ב: האג    🔗

האג יום א' י“ג תשרי תקפ”ו ל

להרב הגאב“ד ור”מ דק“ק קרעפעלד מוהר”י ליב ק"ב¹²⁰ נרו.

הנה זה ימים רבים חלפו וגם עברו אשר ערכתי מכתבי אל רופמעכ“ת, והוא מן יום ה' טו”ב אייר תקפ“ה. ותוכן בקשתי הי' במכתב להשיב לי תיכף בהגעת כתבי, הענין מחלוקת המעות א”י מסך 12 – 234 ואופן החלוקה איך תהי‘. כמו כן דרשתי ושאלתי שנית מרופמעכ“ת נ”י, להודיע את כל ונוכחת אודות המעות מסך 96.15, שקבלתי ע“י הגביר כ”ה ליזר יאנס [?], ולא פירש לי לאיזה מערי הקדש יהי’ נתונים. לערך שני ירחים אחר זמן הנז' שלחתי ג“כ תחת אדרעסי שלו (קרייץ קאנפערט)¹²¹ מודעה אחת אשר הדפסנו לעורר את לבב אחב”י להתחייבות קבועה לשנה עבור עניי א“י, ועל כולם לא זכיתי לתשובתו הרמתה אשר באמת נפלאתי ע”ז. מאוד אני דואג לדעת על מה זה? ולא ידעתי מה הי' לו, ובגלל זה מצאתי א“ע מחוייב ומוכרח להעמיס על רו”פ אגרת הזאת השנית ולהשיב על הכלל באר היטב על דוהר¹²² הראשונה. ושלו' תורתו יגדיל ויאדיר שלות עוזו כנפשו השלמה, ואת חג האסיף יחוג בשובע שמחות ועונג ונחת וכה לחי, הכו“ח בשם כולנו כאיש א' חברים פומ”ש. אדרעס H. Lehrn, Haag.

(כרך 2, 3ב)

8. י"ג תשרי אל: אפרים זלמן מרגליות ב: בראד נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום א' י"ג תשרי תקפ"ו לפ”ק לק“ק בראד יע”א.

ישמח צדיק ויתענג על ה' במועד זמן שמחתנו, ויזכה לחוג חגי ה' בבית תפארתנו, בעיר קדשנו, על נחלת אבותינו, ה“נ הוד כבוד רב האי גאון הגדול המפורסם בחבורי קדשו המאירים לארץ ולדרים, סיני ועוקר הרים, המוכתר בשלשה כתרים, כתר תורה וכתר גדולה וכתר שם טוב, שמו מפארים, קדוש ה' מכובד בהדרים, וענוה צדק תעטרהו עטרים, סייפא וספרא רבה דישראל, חכו ממתקים וכולו מחמדים בנעימה נאמרים, מארי דארעא דישראל גזבר ואמרכל דערי הקדש תובב”א נ“י פ”ה ע“ה כקש”ת מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות נרו יאיר ויופיע לדור דורים, ויראה בביאת מבשר על ההרים.

האח! חמותי ראיתי אור דברות קדשו מיום ג' ט“ז אלול, ונתמלא כל ביתי אורה ושמחה, אמרתי סימנא טבא להאי שתא, טבתא תהוי, כי נשמחתי ביום הראשון למלאכה, מחרת י”ט של ר“ה, בנועמי ניאומיו כי נעמו, וערבו לחכי מנופת דבש וצופים, אך בשת פני כסתני, כי ראיתי אותו צדיק וגדול בישראל כי”ב טועה בי ומחזיק אותי במה שאין בי, ותוהה אני על הראשונות שהסגרתי במכתבי הקודם אגרת הרב השדר“מ מוהר”ם¹²³ נ“י דגזים גוזמא רבה, ואני בתומי עשיתי זאת, למען יראה רופמעכ”ת נ“י דצוח ככרוכיא על עוות וקלקול הפשר הנעשית בווילנא וזהו העיקר, ואגב גררא למען ידע רופמעכ”ת נ“י את אשר קרני באמשטרדם. וחלילה לא בקשתי להתפאר בגוונין שאינן בי ולטול עטרה שאינה הולמתי. חוץ מזה שש ושמח אני בקריאה של חבה אשר קרא אלי, ואודה לד' על חסדו הגדול עלי ויט עלי חסד וחן וכבוד יתן ד' לנבזה וחדל אישים כמוני בעיני גדולי הדור צדיקים יסודי עולם ואיתנים מוסדי ארץ כי”ב. יהא רעוא דיהון שפירין עובדי. לעתיד תפלה להיות ראוי לכל הכבוד אשר זכיתי בו כבר על חנם, ואיני רואה את כל מאומה בידי, ומה ילד לי כל אלה. עיני לשמים, יקרבני לעבודתו ולתורתו הקדושה, ויטהר לבבי לעבדו וליראה אותו בכל לב ונפש, ואל ישוב דך נכלם, ימהר יגאלנו גאולת עולם.

אשובה אראה עיקר הדברים הנאמרים בלשונו לשון הזהב ואשיבה עליהם כסדר הכתוב. מה שהשיבו לרופמעכ“ת נ”י האלופים הגזברים דק“ק ווילנא נ”י, שכבר ערכו מכתבם אלי, לא ידעתי במה הדברים אמורים, כי על מכתבי שכתבתי להם ביום שכתבתי לרופמעכת“ר נ”י יוד סיון, לא קבלתי שום תשובה עדיין. על ענין פרטי של ג“ח כתב לי רבני אחד בווילנא ותחתיו כתב הרב הנגיד מו”ה אריה ליב במו“ה בער¹²⁴ נ”י, וז“ל: “ובדבר עניי אחינו שבאה”ק הרבה היה לי להרצות דברים לכת”ר מאשר אזני שמעו דברים לאחורי, אך לא עת האסף אמרים הנאותים לענין הנז‘, ובטחתי וסמכתי על כ“ה שישקוד בכל עוז לטובת כלל אחינו יושבי אה”ק, ולא יצא חלילה דבר שא“מ מת”י. וה’ יהיה בכסלו ושמר וגו‘, ועוד חזון למועד, לייחד אי“ה הדבור של חבה באריכות לכ”ת והתענג על רב שלום“. עכ”ד. – הכתב הנז’ הוא בלא זמן ובלא מקום, אך ממ“ש בשולי היריעה נראה לי שנכתב בווילנא ומגב הכתב נראה שנכתב בחודש אוגוסט, ועד היום לא קבלנו תשובת האלופים הגזברים נ”י, הגם במכתבינו הנ“ז לאו בפירושא אתמר מה שאנו חולקים על הפשרה הנז', כאשר העירותי במכתבי לרופמעכ”ת כי אם ברמז הרומז די באר, ואולם באו בו בפירוש דברים שיש להם להשיב עליהם והמה כמחריש, ועתה ראיתי כי לא לבד שלא השיבוני, עוד שאלו מרופמעכ“ת נרו להשתדל פאס¹²⁵ למשולחם כנראה למען שלחו למדינות האלה, ובמכתבנו הנז' כבר הזהרנו אותם לבל ישלחו שד”ר וגם ימנעו רגל שד“ר מבוא. אי”ה אחר החג הבע“ל דעתנו נוטה לכתוב להם שנית. ביני ביני אל רופמעכ”ת נ“י עינינו נשואות לעמוד לימין היושר והצדק, לבל ישאר הדבר שנוי במחלוקת. כבר כתבנו להרבנים הממונים דכולל חסידים שבאה”ק ת“ו הי”ו י“ג ניסן העבר שיבואו לעמק השוה באה”ק ת“ו עם הרבנים הממונים דכולל פרושים הי”ו, אך השיבו לנו הה“ג הממונים הנז' נרם ער”ח תמוז העבר, שאנחנו נכתוב על רזא דנא למעלת הרבנים הממונים דכולל פרושים הי“ו, וכן לק”ק ווילנא יע“א ולרופמעכ”ת הגאון נ“י, כי אינהו מהתם אין בידם להטותם, וידענו שדברי קדשו נשמעים, כראוי לו לגברא רבא דכוותי' י”ב, אצל הרוזנים הגזברים דק“ק ווילנא יע”א. לכן עליו המצוה לכופם בארשם שפתם כי נעמו, ומה טובים דודיו, ואחרי דברו לא ישנו.

וביותר המצוה מוטלת כעת על רופמעכ“ת נ”י אחרי מינוהו כולל חסידים הי“ו שבאה”ק ת“ו לגזבר ואמרכל, השם יאריך ימיו בטוב ובנעימות, ויהי' במינויו עד יעלה לארץ הנבחרת או עד יבוא גואל צדק לנו, בב”י – אין לו להמלט ממצוה זו. ומה מאוד שמחנו בראותינו זאת בגי“ק דכדין שדרו לי' בני ארעא קדישא. ואשר דאג רופמעכ”ת נ“י כי כבד הדבר ממנו לא יוכל שאתו, זאת לא זאת, בעהי”ת נקל העבודה הלז, כי ישא וכי יסבול בנחת. אך הפעם יטריח רופמעכ“ת נ”י להשוות החלוקה עם הגזברים דק“ק ווילנא, ויברר לנו במחכ”ה הדק היטיב כמה יגיע להבא לכולל זה ולכולל זה, דייקא במה שאנו אומרים להבא, כי כעת מה שנוגע לשליחות הרב' המובהק החכם הכולל והשלם מוהר“מ אשכנזי נ”י, שייך הכל לכולל חסידים הי“ו, כמבואר בדברינו בדפוס במאמר המתחיל מכאן מודעה וכו'. אך להבא נפשינו אותה לדעת בחלוקה לפי מ”נ, כמה יגיע לכולל זה וכמה יגיע לכולל זה לפי מ“נ, ואז נוכל להמציא מדי שנה בעה”י חלק כולל פרושים הי“ו ליד הרוזנים הגזברים בק”ק ווילנא יע“א, וחלק כולל חסידים הי”ו ליד רופמעכ“ת הגאון נ”י, וכל חלק על מקומו יבא לשלום.

עתה מדי דברנו מזה נשיב כהלכה על מה שכתב רופמעכ“ת נ”י בזה לשלוח הכסף המתוכן בידינו ליריד לייפציג או לאשר על ביתו הרמה בווינא, כפי האדרעסי שיבוא למטה בגי“ק. על אחרון ראשון – האדרעס לא בא למטה. אבל חוץ מזה הן ידיע להוי למר ניהו רבא נ”י, כי כתבנו למעלת הרבנים הממונים דכולל חסידים הי“ו נ”י, שיוציאו ח“כ¹²⁶ עלינו (כמנהגנו עם כולליות הספרדים הי"ו), וכתבנו שיוציאוהו לארדר¹²⁷ אחד הקונסעלס¹²⁸, ולא השיבו לנו בהחלט שלא יעשו זאת, כי אם כה דברי קדשם: “ובענין הא”ו עדיין לא נתיישבנו יחד, ועכ”פ ע“י מי שיביא הא”ו מאתנו אליו יסולק בל“א נאכזיכט¹²⁹, למען לא יהיה הוצאה מרובה” – עכד“ק. אולי באגרתם לרופמעכ”ת נ“י פרשו וכתבו בהחלט שלא יוציאו ח”כ או א“ו, ואתו המדע. אך עוד הי' דבר חוצץ והוא כי יערב עלינו יותר אם רופמעכ”ת נ“י משמה או ביתו הרמה בווינא ע”פ פקודתו יוציאו עלינו ח“כ, כי ידיע להוי גם זאת למני”ר נ“י, מזה ט”ז שנים ויותר שנתמנינו מחכמי ורבני ספרדים לפקומ“ש עה”ק ת“ו, על מעשה שהיה, גדרנו גדר בעדינו, שלא לתת לכסף מוצא בשלוח ח”כ מהכא להתם, כ“א שיוציאו עלינו ח”כ מהתם עלן, ובעד כוללות הספרדים הי“ו עושים זה השרים פקומ”ש א“י ת”ו אשר במתא קושטא יע“א, ובעד כוללות הפרושים הי”ו עושים זה האלופים הגבאים כוללים דק“ק ווילנא, לכן יערב עלינו אם גם רופמעכ”ת נ“י יוכל לעשות זה, ובלבד שלא יפסיד בשער הח”כ, כי אם יהי' ח“ו פסידא בזה ורווחא יתיר בשלוח ח”כ מהכא לווינא, נצא מגדרנו, למען טובת הכולל הי“ו ונשלח ח”כ על ווין לביתו הרמה שמה, אבל אם יוכל להוציא עלינו כשער היום מה טוב ומה נעים. ועצה טובה קמ“ל שאשר על ביתו הרמה בווין ימכור הח”כ להבאנקיעהר¹³⁰ ועוסק בתיירות שמה, שמו מוריטץ קניגסווערטער שיש לו בית¹³¹ באמשטרדם אחד מאחיו, ויום יום מחליפים אגרות יחד, ולא יבצר ממנו ליקח זה ח“כ עלינו, ויאמר לו משמי הצעיר שישלם לו השוק¹³² המגיע כפי השער, ולא יבקש להרויח כדרך התגרים החפצים לקנות בזול, בהיותו מעות א”י ת“ו, וגם אני אוכל לכתוב להנ”ז כזה ע“י בית באמשטרדם או ע”י אחיו שמה, ואם ככה יעשה רופמעכ“ת נ”י אזי יוציא הח“כ, כאמור כבודו בעצמו, או אשר על ביתו בווינא, על שמי הצעיר, דהיינו כמפורש בעמוד הסמוך. והסך לא אוכל לכוין כעת עתה, אבל יוכל להוציא כעת סך שלשת אלפים פלורען האל', שרייבע¹³³ 3000 f., ואח”כ אבוא אי“ה חשבון מכוון. ותשובתו הרמתה מהרה תצמח, למען דעת אם לא יוציא ח”כ עלינו, נשלח ח“כ מאמשטרדם לווין, וימחול עכת”ה להודיע לנו האדרעסי מביתו הרמה בווינא באר היטב. עכ“פ מעתה מכאן מודעה שהסך הנז' בידינו לשם כולל חסידים הי”ו, ואם יוכל לקיים מצות שילוח, אל יאחר רופמעכ“ת נרו‘, ויהי’ לבו נכון ובטוח לקבלו, או מהתם ווינא בח”כ שיוציאו עלינו או מהכא בח"כ שנשלח לווין, כאמור ונשנה.

אוסיפה אודיע לרופמעכ“ת נ”י, את אשר עשיתי בעה“י לטובת כללות אחינו ב”י שבאה“ק תוב”ב. במכתבינו מן יוד סיון כבר הודענו קצת מענין התחייבות נדיבים שיסדנו בעה“י, והענין הזה יבואר יותר ממליצת דברים שהדפסנו המוסגר בזה. ואחרי שלחנו לביתו באה”ק ת“ו לחטול”ש את מעלת השדר“מ הרב' המופלג החה”ש מוהר“מ אשכנזי קרעמניציר נ”י, בחנתי וראיתי, כי לקבץ כסף הקופות דבכל אתר ואתר, נקל לנו בעזה“י לעשותו באגרות, אבל לייסד ההתחייבות הנז' צריך אני לבוא בעצמי, וכן עשיתי בעה”י ונסעתי בקיץ העבר במדינתנו מעיר לעיר, כמעט בכל המדינה, ויסדתי שם ההתחייבות הנז' בע“ה, והנו עולה בכל המדינה לערך ך”ב¹³⁴ מאות פלורין האללאנדר, שרייבע¹³⁵ 2200 f.. אקוה בחסד ה' בל יסוגו הנותנים אחור. עכ“פ כעת עתה זה פריי מה שיסדנו בעה”י, ואודה לד' על חסדו עלי שזיכני לעשות מצוה גדולה זו. ידעתי בעוה“ר בלי ענוה כי אין בי לא תורה ולא חכמה, לא צדקה ולא ישרות, לא כו' וכו', אך מצות ההשתדלות בעד יושבי אה”ק ת“ו, וברוך השם שעלתה בידי מצוה זו, מה שלא חשב והאמין אדם במדינתנו כי תעלה בידי, וגם במקומות שאמרו מקודם לבוז ולא ליתן, בבואי שמה לא יכלו לסרב, והתחייבו א”ע בסך קבוע לשנה. ואם יגזור ד' עלי את החיים והשלום, ב“נ אסע גם למדינת אשכנז על דבר טוב הלזה, אם אראה כי אי אפשר לפעול זה באגרות. וההוצאות עשיתי מאשר חנני ה', ולא ממעות א”י תוב“ב, וישראל קדושים נתנו לי אכסניא בכל מקום בואי שמה. ועוד אתי מלין ולא אוכל להאריך, אך זאת אזכיר שנית, כי כאשר יראה רופמעכ”ת נ“י מהנדפס, הבטחתי בכל אתר ואתר, כי ע”י ענין ההתחייבות זה, לא יסעו ויבואו עוד שלוחי א“י ת”ו, והטיב הדבר מאוד בעיני שומעיהם. לכן בטיבותא דמני“ר נרו יזהיר שנית למעלת הגזברים הגבאים כוללים דק”ק ווילנא יע“א, לבל יהרסו את אשר בניתי בעה”י, בשלחם שלוחים לאלה המדינות, ואם ככה יעשו אני וביתי נקי, והם – וח“ו יגרום עקשות פה ולזות שפתים, ולא מידי תהי' זאת, ובכן בין יבינו את אשר לפניהם לטובת כללות אחב”י שבאה“ק תוב”ב.

ואחתום בשים שלום וברכה גם בשם חבירי ורעי הטובים ממני פקומ“ש גזו”א ערי הקדש תובב“א, ולהיותנו בריחוק מקום מהם, לא יוכלו לבוא עה”ח בעצמם, ושמו משטרם עלי. ואחוי קידה חמש מאות כאשר יאות לאוהביו ומכבדיו, הנרצים לעבודתו, המצפים לחסדי ד' ותשועתו הכו“ח בשם כולם ה”ל.

אדרעסי בל"א ¹³⁶H. Lehren in Haag zahlbar in Amsterdam auf Rechnung E.I.

אשובה לדבר בתורת פקומ“ש גוא”מ עה“ק תוב”ב, כהיום הזה הגיעני כתב ארוך מהשד“ר דכולל פרושים הי”ו, שהיה בהיכל קדשו, ה“ה מו”ה אברהם שלמה זלמן נ“י, כתובה בעה”ק צפת ט' תמוז, ובו מודיעני שנוסע בשליחות הרב מו“ה זלמן שפירא, ודעתו לבוא למדינתנו בעוד שנה. עיני קדשו יביטו את כל אשר כתבנו, ולמען השם יכתוב בתוקף להרוזנים הגה”כ דק“ק ווילנא נ”י, לבל יקשו ערפם, ולבל יסרבו לדברינו לבלתי שלוח שלוחים. הן מצאה הקפידא מקום לנוח אצלי גם על ש“ב דמני”ר נ“י, הרב המאה”ג אב“ד קאליס¹³⁷, והיינו כפי אגרת הנ”ל, אני התריתי במכתבינו לאה“ק ת”ו לבל יצאו שלוחים, והשד“ר כותב שכולם צווחו נגד זה, הן בפתשגן הכתב לא ידעו לקרות מה שכתבנו, שהם חשבו שאנחנו נשלח שליח מכאן לכל הקהלות, ולהד”מ, לא עלתה על דעתינו, רק באגרות אמרנו לקבץ כל כסף הקדשים, ואין צורך להוצאות וחלק השליח. ידענו כי יש הרבה בא“י שאינם מרוצים בזה, ברצותם להיות שלוחים ליטול שכרם. אך מי פתי יחוש לזה ויסיר מנגד עינו טובת הכלל כולו, וכאמור כבר למעלה עשיתי בעזה”י יתר מכן ונסעתי בכל מדינתינו, ועוד ידי נטויה בעה“י. וידעתי כי לא יפעלו, אבל ח”ו יצא מזה ח“ה והפסד גדול לא”י ת“ו. לכן אבי אבי רכב ישראל, ישמע לדברי יתוש זעירא כמוני, כי מצוה לפנות מכל עסק התוה”ק שעוסק בו יומם ולילה, לכתוב על ענין זה כראוי להגבאים הכוללים בווילנא, לבל יבואו השלוחים, ומינה לא יזועו, ועל מה שהם צועקים על קיום הפשרה (הנעשית בעולה), נידון לפני רופמעכ“ת נרו, שהוא גם הוא לאי”ט גזבר ואמרכל דכולל חסידים, ולא עלינו המלאכה לגמור, אם בעיני קדשו הגון שיהי' באופן אחר ממה שקבענו בשטר מכאן מודעה, לא עלינו תלונת הכולל. להצלה הפורטא¹³⁸ צמצמתי א“ע לכתוב על עמוד זה הכל, ואין מקום לחתום כראוי לפי הוד כבוד רופמעכ”ת נרו, ועמו הס“ר, והנני חותם בזה בשים שלום ואהבת עולם, היום יום ב' ע”ס תקפ“ו, עבד נרצה ואסקופה נדרסת לרגלי ת”ח וצדיק כי“ב הנ”ל.

(כרך 2, דף 4 ו-5 ע"א)

9. י"ד תשרי אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג יום ב' ע"ס תקפ"ו ל'

שלומים רבים, כטל וכרביבים, למעלת כבוד אהובינו הרבנים המופלגים המובהקים, מנייהו מלכי מנייהו אפרכי, בעלי תורה בעלי יראה בעלי מעשים טובים, רודפי צדקה וחסד כולם אהובים סוככים בכנפי צדקם על דיירי ארעא קדישא ת“ו, כולם קדושים כולם חשובים, ה”ה הרוזנים הגבאים הכוללים דאה“ק ת”ו דבק“ק ווילנא יע”א דע"י.

פלאי פלאות יסובבונו כי יחדנו הדבור למעכת“ר ביום עש”ק יוד סיון העבר, ועד היום לא זכינו לתשובתם הרמה, ולא ידענא מאי נידון בי‘, ואך למותר הוא להרחיב הדבור איך לא יאות להניחנו בלי תשובה. האם כה נאמר האגרת מהתם להכא בלכתם יצר צעדם, כי גם גי“ק מחודש שבט העבר לא בא לידינו, מדוע בא לידי על נכון מכתב הרבני מו”ה ישראל מיכל במו“ה חיים מקארעליץ אשר מעכ”ת הרב הנגיד מו"ה ארי’ ליב¹³⁹ כתב איזה שורות בשולי היריעה, האמנם לא נזכר בו שם המקום שנכתב בו ורשימת הדוהר¹⁴⁰ הוא מעמעל, עכ“פ יש מוצא לכתבים מהתם להכא, ומדוע תשובתם כהלכה נשער מעל. ונוסיף להפליא, כי בדיבור של חיבה בהני שיטין רהיטין, שכתב אלי מעכ”ת הרב הנגיד מו“ה ארי' ליב נ”י, הכ“ד: “ובדבר אחינו שבאה”ק ת”ו, הרבה הי' לי להרצות דברים לכת“ר, מאשר אזני שמעו דברים לאחורי, אך לא עת האסף אמרים הנאותים לענין הנז', ובטחתי וסמכתי על כ”ה, שישקוד בכל עוז לטובת כלל עניי יושבי אה“ק, ולא יצא חלילה דבר שא”מ מת“י, וד' יהיה בכסלו ושמר וגו', ועוד חזון למועד ליחד אי”ה הדבור של חיבה באריכות לכבודו הרמה, והתענג על רוב שלום" – עכ“ד. מה הלשון אומרת, אזניו ששמעו דבר לאחורי, לא מראש בסתר דברתי? וביותר מה הלשון אומרת שלא יצא דבר שא”מ מת“י – בפומבי אני אומר, הן בעוה”ר אין בי לא תורה ולא חכמה לא צדקות ולא חסידות, אך בענין א“י ת”ו תלב“ה מעשי מתוקנים בעזה”י, ומידי אינו יוצא דבר שאינו מתוקן, השומע ישמע וידון בעצמו על מה שיצא מתחת ידו, אם מתוקן הדבר ביושר וצדק בלי נטיית צד. ד' עזרני ושמרני עד כה, הוא יעזרני וישמרני עד עולם, ואינני רוצה לבוא בקטיגוריא ח“ו או בהקפדה על דברים הנאמרים שלא בכבוד החלוק לי תלב”ה, מכל מקום אשר שמעו וידעו אותי אני שלום וכי אדבר, ולא יש אצלי שום נטיית צד, כל יושבי א“י ת”ו חשובים אצלי למאוד, אך עולה לא אשא ולא אסבול, וסוף דבר אני אומר בפירוש, כי הפשרה הנעשית שמה בשנת תקפ“ג אינה ביושר, ולא אומר קבלו דעתי, כי אם ידונו בדבר לפני הדרת כבוד רב האי גאון הגדול מוהר”ר אפרים זלמן מרגליות נרו, ונראה דברי מי יצדק.

והנה באמת אני אומר, אולי החשיתי עד היום, ביותר כי לא עת האסף אמרים היום וגם לא אוכל לשלוח הנוכח ליד חברינו פקידי משגיחי גזברי ואמרכלי עה“ק ת”ו אשר בק“ק אמשטרדם יע”א, לבוא עה“ח עמדי, אכן לא אוכל עצור, כי היום הזה שדרו לי חבריא באמשטרדאם אגרת באה שמה לי לשמי, מיד הרבני השד”ר מו“ה אברהם שלמה זלמן נ”י מעה“ק ירושלים ת”ו, כתובה בעה“ק צפת ת”ו ט' תמוז העבר, ובו הודיעוני יציאת הרב המובהק מו“ה זלמן שפירא נ”י בשליחות עה“ק ירו', וכי יבוא בשליחותו למדינתנו. כמוני כמו כן חברי פקומ”ש גו“א עה”ק דא“ד, חרה להם מאוד הדבר הזה, אחרי כבר כתבנו לאה”ק תוב“ב, אשר הי' למראית עיני השד”ר מו“ה אש”ז הנז‘, לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א“י ת”ו, המרבים בהוצאה ומבקשים שכר שליחותם משלם, המפסיד לכולל ומטיב ליחיד, והעולם מתרעמים על ביאתם, כי זה חמשה שנים, שנה אחר שנה, יצאו ובאו שלוחי א“י, וכל העם מתרעמים על פסידא דלא הדר. ונוסף על זה, ע”פ מעשה שעשה כבר הרב הגאון הגדול אבד“ק לונדן והמדינה נרו, לייסד חברה לכך, שכל אנשי החברה יתנו סך קבוע מדי שנה לעניי א”י ת“ו כולם בכלל, עשינו כמעשהו, ובזאת יאותו לנו האנשים לכנוס בחברה זו ולהתחייב כאמור, באופן ובתנאי שלא יבואו שלוחי א”י ת“ו עוד, והננו רואים כי אינם שומעים לדברינו ודעתם לנסוע למדינות אלה אף על פי כן. היטב חרה לנו, והוספנו לראות דתלו בן בוקי סריקי, וחשבו שאנחנו רוצים לשלוח איש אחד (כך לשון אגר"ה) שיקבץ הנדבות לשם ערי הקדש תוב”ב, וכתב שע“ז צווחו ככרוכיא, הן הספרדים הן אשכנזים, וטעמם ונמוקם אתם. באמת להד”מ לא כתבנו את זאת ולא עלתה על דעתנו, אך גם אם הי’ עולה על רוחינו כזאת, לא תהי' ההוצאה גדולה כל כך כהוצאות השליח וחלקו. וידענו טעמם ונמוקם אשר לא פורש, כי יש ויש החפיצים להיות שלוחים לקבל חלקם ולטול שכרם, וזאת לא זאת הדרך ולא ע“ז ראוי לעלות לאה”ק ת“ו, ולא באופן זה ראוי לדחות צדקת עניי עיר, אשר בעוה”ר רבו בכל אתר, נגד הצדקה לא“י, אם עניי א”י אינם רוצים לבחור לשבת על אדמת הקדש ולהטלטל בח“ל כדי לעשות ברכה מרובה. אך אין אנו צריכים לכל הוויכוח הלזה, כי לא עלתה על דעתינו לשלוח שליח מכאן, ולא היה המדובר בינינו לבין השדר”מ מו“ה משה אשכנזי, כי אם אשר באגרות נקבץ כל כסף הקדשים, ומה ששייך לשליחותו אנו באים בחריקאו ולא יפסיד בזה כלום, ואמרנו הלא טוב אמנה לאה”ק ת“ו, למען ימלט הכולל מהוצאות השליח, ונדבות יחידים הכל ישא הרוח, ואינו עולה כלל נגד רבוי הוצאות, ובמקומינו אנו עומדים ואומרים כי אין צורך כלל לביאת השליח כי תלב”ה ידינו נטויה בכל מדינתינו ובמדינת אשכנז וצרפת לקבץ כל כסף הקדשים לא“י תוב”ב, ועל חנם היא ההוצאה, ועל מגן יטול השליח חלקו ושכרו. ומה שכתב לי השד“ר הרבני מו”ה אש“ז שצריך לבוא עם הפנקס הישן לקבל מעות החתומים ממדינת עלזאס, למי יורה דעה ולמי יבין שמועה? לאשר לא נסה באלה, אך לאשר עסק מנעוריו כמוני בעניני אה”ק תוב“ב ועם כל השלוחים, וידעתי המעט מזעיר מה שעולין אותן ההתחייבות מני קדם, יצחק לקול השמועה הזאת, כי לבעבור הדבר הזה יטלטל השליח א”ע למדינת עלזאס. וכבר פנים חדשות באו למדינת עלזאס שליח כולל חסידים הרבני מו“ה צבי דוב מינץ נ”י, ותיקן קופות וגבאים בכל אתר ואתר, וגבה מה שעלתה במצודתו בשנה ראשונה, ולהבא חלק כחלק יאכלו כל עניי א“י תוב”ב ואין שום צורך לפנקס ישן.

ומבלעדי כל האמור, אשמיע אזנם גדולה מזאת, הנה כבר הודעתים במכתבינו מן יוד סיון העבר, ונאמרה ונשנית במכתבי דנא, ייסוד ותיקון החברה, תיקון גדול הוא לכל יושבי א“י ת”ו, כי ההכנסה תעלה יותר ויותר מאשר עלה מעולם נדבות היחידים, ומרויחים ההוצאה ושכר השליח, אפס ידעתי כמה קשה להביא ענין זה מן הכח אל הפועל, וכבר נסינו זאת בנסיון, אמרתי אעלה בתמר, ואזכה במצוה זו שהיא בעה“י טובה אמתית ועולמית לקיום ישוב א”י ת“ו, ונסעתי בעצמי על הוצאות עצמי מאשר חנני ה‘, כי מי הקדימני וכו’¹⁴¹, ולא על הוצאות א”י תוב“ב כי אם עלי דידי בעה”י, נסעתי ממקום למקום במדינתנו וגביתי מעות הקופות. וגם תלב“ה יסדתי חברה זו בכל אתר, ועולה במדינתנו לערך 2200 f בשנה, והנני עסוק בעה”י לייסדה גם במדינות אשכנז יע“א, ואם לא אפעול באגרותי, בעה”י אסע בעצמי למדינת אשכנז יע“א, ובכל מקום שהתרצו לכך הי' באופן ובעל מנת שלא יבואו שלוחי א”י ת“ו עוד. וכן קבענו הדבר בדפוס הרצוף בזה. הנה כי כן לטובת א”י ת“ו אין בו מועיל שיבוא שליח לכל גלילות מדינתינו ומדינות אשכנז וצרפת וכל דסמיכין להון, ולא לבד שאין בו מועיל, כי יש בו נזק, שיתרעמו המתחייבים בחברה הנ”ל, ויתחרטו למפרע, ויסרבו לשלם לעתיד באמרם כי הוטעו בדבר בדלית בי' רווחא לא“י ת”ו, כי עכ“ז יוצאים ובאים השלוחים, וקורא אני על הבאים, אני אבנה והמה יהרסו. בטחתי בד' כי הי' לא תהי' כזאת, ישובו ינחמו ויראו כי משליכים טובתם מנגד. ואם יבואו אעפ”כ, אני את נפשי הצלתי, אכן חובה עלי להזהירם לבל יעשו כזאת כי לא תהי' תפארתם בדרך הזה, ועלי לעמוד בעה"י בכל מאמצי כחי לטובת הכוללים ולא לטובת איש פרטי, גם אם חביב עלי כנפשי.

הנה בקיץ העבר בא למדינת צרפת, ומשם למדינתנו ק“ק א”ד, השדר“מ הזקן מכולל ספרדים דבעה”ק ירושלם, ה“ה החכם והשלם והכולל מו”ה יעקב דוד יקותיאל כץ, המוזכר בפשרתינו בעד עה“ק ירו' ת”ו בדברי האב“ד דק”ק א“ד, ורצה לעשות שליחותו, ועמדתי נגדו, תחלה בכתב ושוב הלכתי בעצמי לק' א”ד, ואמרתי לו שלא יוכל לעשות שליחות, ועם כל חביבותו לגבן והדרת פניו ורוב שניו לאי“ט, לא נשאתי לו פנים, ומנענוהו מעשות השליחות, כן אמנע בכל הבא מידינו לכל שליח ושליח לעשות השליחות, כי אין בו מועיל לתועלת וטובת הכולל. ולא מבעי למימר כי לא אחוש לגזומי ואיומי הרבני מו”ה אברהם שלמה זלמן מה שכתב לי בכתבו הנ"ל, אינני כועס על אשר יקחהו לבו לדבר עלי כזאת, כי אם משחק אני על חלומותיו ועל דבריו.

בטחנו יספיקו דברינו אלה ויבואו אל אוזן שומעת, ולא תהי' באהבתנו מגרעת, ונבוא אל עמק השוה יחד, אחרי ימתיקו סוד בדבר הפשר עם הדרת כבוד הה“ג הג' בישראל שר ונגיד מוהר”ר א“ז¹⁴² מרגליות נרו, ואתון מהתם ואנן מהכא נשתדל תועלת כל יושבי אה”ק תוב“ב, אולי בצדקה זו תושע ציון ותבנה ירושלים, ויבוא גואלנו בב”א, כע' אוה' החו' בש“ש ובהרג”ל פקומ“ש גוא”מ עה“ק ת”ו החע“ד בק”ק א“ד ובק”ק האג יע“א הכו”ח בשם כולם אוה' הדש“ת המחכה לחסדי ד' וישועתו לעמו ירים קרן, הק' צה”ל.

תודות אלף על התנ“ך ותשואות חן על ס' יראת, אך שו”ת הגמהר“ז חלק י”ד חסר כאן וח“מ כפול, ובטובו ימלא לי ח' זה ואחזיר חלק ח”מ.

ד“ש בארוכה להרב השד”ר מו“ה זלמן שפירא וא”א להעתיקו.

(כרך 2, דף 5־6)

10. כ"ז תשרי אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: אמשטרדם או האג    🔗

העתקנו אגרותינו לה“ה הגבאים הכוללים דאה”ק ת“ו בק”ק ווילנא יע“א מיום ו' יוד סיון תקפ”ה לפ“ק וביום ב' ערב סוכות תקפ”ו ל' העבר, ושלחנו להם העתק הלז יום ג' ך“ט תשרי תקפ”ו. ותחת ההעתק כתבנו כזה:

היום יום א' ז“ך לחדש תשרי תקפ”ו ל'.

הננו נוטים כנהר שלום למעלת כבוד אהובינו הרבנים המופלגים המובהקים, מאירים כברקים, צדיקים ותיקים, תומכים ומחזיקים, יושבי אדמת הקדש, וכל מעשיהם בקדש, הנה הנם האלופים הרוזנים הגבאים כוללים דאה“ק תוב”ב בק“ק ווילנא יע”א נרם יאיר ויופיע, עד בוא לציון גואל ולירושלים מושיע.

אחרי עדן לא שבנו מתמיהתנו, על אשר נשארה תשובתם מעל על מכתבנו מן יוד סיון העבר השלוח על בי דואר מכאן האג לאדרעס לוין בער עליאס א ווילנא מעכ“ת הרב הנגיד מו”ה ארי' ליב¹⁴³ נ“י. זכרנו את הדאגה אולי יש דבר החוצץ, ומכתבנו מערב סוכות העבר שלחנו כמו כן באופן האמור לשמו הטוב הנז', על כן הסכמנו היום, בהתוועדנו יחד על עניני א”י תוב“ב, להעתיק שני מכתבינו הנז', ולשלחם באופן אחר, למען יבוא אל ידם הרמה על נכון, ואחרי דברינו לא ישנו, ואת והב בסופה. הנחץ אשר השיאני ערב חג העבר, לא הניח לנו להעתיק שאילת שלום מדברי חבה שכתבנו בסוף, אחרי חיתום מכתבנו, למעלת הרב המובהק שלשלת היוחסין מו”ה זלמן שפירא נ“י, ע”כ גם בהעתקה הלז לא באה, ושבה והיתה לבאר בדברינו אלה, לבל ירע בעיני מעכ“ת נ”י כי מנענוהו מבוא אלינו, הן שמענו שמעו הטוב ומה מאוד היינו נהנים מהכרת פני מעכ“ת נ”י, ובחברתו נרפא לנו, אך הלא לא לרוות דודים ולהתעלס באהבים יצא מן הקדש אל הח“ל כי אם למען טובת הכולל, וזה טובת וזה תועלת הכולל לבל יבואו השלוחים לכל אלה המדינות, בו יאמר הכבד ושב בביתך על אדמת קדש, ועלינו בעה”י יניח צדיק את ראשו כי נשתדל טובת כל הכוללים בעה“י עצהי”ט, ואך למותר הוא לשלש את אשר כבר נאמר ונשנה, והננו באים כולנו על החתום ומאשרים ומקיימים אנחנו את כל הכתוב וחתום מחברנו החתום ראשון¹⁴⁴, והכל שריר וקים.

ועל הדבר אשר שאלונו בגי“ק מער”ח אייר העבר, אודות וויתור הרב השדר“מ מו”ה משה קרעמניצר נ“י מחלק שליחותו מצרור הכסף אשר שלחו לידם הרמה הקפו”מ דק' אמשטרדם יע“א, ידיע להוי כי אנוס היה בזה עפ”י דברי הקפו“מ הנז‘, כי זולת זה לא הי’ כותבים בפנקסו כנימוס, וכן עשו להרבני מו”ה בנימין זאב נ“י, שלא רצו ולא כתבו בפנקסו כלל ועיקר, והרב השדר”מ מוהר“מ נ”י לא ידע אז עדיין שלא יצטרך ליסע בעצמו לשאר הקהלות והמדינות, ויירא ויצר לו פן יפסיד לו מניעת כתב יד הקפו“מ דאמשטרדם בשאר ק”ק יע“א, לכן לפנים כן כתב וחתם להם, ולא מלבו, וכבר הוזהרנו חז”ל ומקרא מלא, והלכת בדרכיו, ואין הקב“ה מקפח שכר כל ברי', ואליו הוא נושא את נפשו, וכמה יגיעות יגע אותו צדיק עד שכתבו לו בפנקסו, ולטובת הכולל כיוון. לכן מהראוי שיטול שכרו משלם. אך בזאת אנו מוחלקים עמו, כי מחלק ירושלם ת”ו שלא הי' לו שליחות ממנה נראה לנו שאין מגיע לו שכר.

ומדי דברנו במעות זה, לא נוכל עצור לחזור לענין ראשון הכתוב בקצרה במכתבנו מן יוד סיון העבר, כי הסך הנ“ל לא יעלה ויצא מידם הרמה לאה”ק ת“ו כי רבו עליו עוררין וטוענים. ראשון, כפי האמור ינוכה מזה חלק ושכר השדר”מ מוהר“מ נ”י מחלקי ג' עה“ק צפת חברון וטברי' שעולה 502.15 f.. שנית, חלק הספרדים הי”ו המחצה מחלק עה“ק ירושלם בלי ניכוי, והשליש מחלקי ג' עה”ק הנז' אחרי ניכוי למהר"מ 5/12

ומן הסך f. 924.47 1/12 יגיע תחלה לכ“ח 319.33 4/12 באשר לא קבלו כלום מסך שבא לידי רומעכ”ת נרם בשנת תקפ“ב והנשאר f. 605.13¾ יחולק לפי מ”נ מכל האשכנזים שבאה“ק ת”ו, הן פרושים הן חסידים הי"ו.

והי' זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו נא”ה דש“ת פקומ”ש גזוא“מ עה”ק תוב“ב החונים על דגלם בק”ק אמשטרדם ובק“ק האג יע”א.

הק' צבי הירשל וכו‘¹⁴⁵ הק’ אברהם וכו‘¹⁴⁶ הק’ זלמן וכו'¹⁴⁷ יעקב מאיר¹⁴⁸ לאי"ט.

(כרך 2, דף 6 ע"ב)

11. כ"ט תשרי אל: יוסף אשר לעמיל ב: האג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג, אור ליום ג' ער”ח מרחשון תקפ“ו לפ”ק.

להוד כבוד אדמ“ו הרב הגאון הגדול המפורסם אביר הרועים, תמים דעים, ידיד ה' וידיד נפשי נ”י פ“ה כקש”ת מו“ה יוסף אשר לעמיל נרו אב”ד ור“מ דק”ק האג והמדינה יע"א.

אחדש“ת כמשפט לאש”ת באנו להציע לפני כת“ר נ”י תביעות הרב השדר“מ מו”ה משה אשכנזי נ“י בשכר שליחותו המועתקות על עלה הדבוקה לזו מעל”ד, מה שהניח בידינו מכתיבת ידו טרם צאתו, ובמטו מיני' דמר ניהו רבה נ“י, ישים עין בחינתו עליהם, אם עפ”י דתוה“ק מגיע לו כל מה שתובע, ובפרט על סי' ב' שהוא מדמי החברה שהקימונו בעה”י, מזה תובע שליש הכנסת שנה הראשונה, הגם כתב מגביי' ראשונה, ויש לגבות כל רביעית שנה, אבל כוונתו על הכנסת שנה הראשונה, וכמאמרו אז פא“פ, כך הסדר אצלם, שדר”מ שמייסד הכנסה חדשה יש לו שליש הכנסת שנה א' בשכרו, הנכון הוא? והנה לא נחדל כי לא זאת חשבנו למשפט, כאשר הלכנו אתו עמו ויסדנו בעה“י החברה בק”ק אמשטרדם יע“א, שיטול שליש שנה הא‘, כי מכל א’ שהתחייב בהחברה בקשנו תחלה נדבה, וגם נתן כנהוג בבוא שד”ר א“י ת”ו, וחשבנו מזה יטול שליש ותו לא, ופה הק“ק יע”א, מי שלא נתן נדבה, בקשתי מאתו מזומן חצי שנה, ודעתי הי' שיהי' במקום הנדבה, וכך עלתה לפנינו בהשקפה ראשונה לחשוב הכנסת חצי שנת תקפ“ה לפ”ק, שהוא עד ר“ח ניסן תקפ”ה, מאותם שלא נתנו נדבה מבלעדי זאת בתורת נדבה, ועל יסוד זה עשיתי מעשה בק“ק ליידן ובק”ק ראטרדם יע“א, שכל מה שקבלתי מזומן כתבתיהו לנדבה, וכתבתי שהחברה מתחלת שם מן ר”ח ניסן תקפ“ה, ומשם והלאה בשאר הק”ק קטנות וגדולות שנסעתי לשם בקיץ העבר אשר לא נסו באלה, לא רציתי להרבות עליהם בשאלות למען השיג תכלית המבוקש ייסוד החברה, ולא שאלתי נדבות כל עיקר, כי אם אמרתי שהחברה מתחלת מר“ה תקפ”ה ל‘, ורובא דרובא פרעו מתחלת תקפ"ה ל’ וכתבתיהו בפנקס בתורת תשלומין שנה ראשונה, אך דעתי הי' לחשוב המחצה בתורת נדבה, וחשבתי למשפט, לאשר רובם אמרו כי למעני הי' עושים זאת, ואצל הרבה פעלתי זאת בעזה“י ע”י הפצרותי, הרי על דעתי המה נותנים זאת, ורשאי אני לחלק ולחשוב המחצה לנדבה. והן ידיע להוי לכת“ר נ”י כי בזה החשבון של נדבה יש עוד נפקותא אחרת. הכנסת החברה היא ליושבי ארבעת ערי הקדש תוב“ב, אבל הנדבות הם רק ליושבי חברון וטברי' ת”ו, כמבואר בדברינו בדפוס הבא עם הנוכח, כי לא יצא ובא שליח מתמן זה שנים רבות, וזאת מלפנים, בבוא שליח א“י ת”ו, שאול ישאלו נדבות יחידים, ואלו לא ייסדנו החברה כעת כן היינו עושים, עתה למה יפסידו יושבי חו“ט ת”ו באשר לא יכלנו לשאול על זה ועל זה, והוי רוחא ליושבי ירושלם וצפת ת“ו, ופסידא ליושבי חו”ט ת“ו. לכן גם מטעם זה חשבנו שורת הדין בדעת נוטה, לחשוב הכנסת החברה עד ר”ח ניסן תקפ“ה בתורת נדבה לחו”ט ת“ו לבדם, והשליש להרב השדר”מ נרו, ותו לא.

אולם באסיפתינו יום א' העבר נשאנו ונתננו שנית בדבר הזה, והוקשה לנו בשני פנים, א, שמא ישמעו יושבי עה“ק ירושלם וצפת שהוסדה החברה באותן ק”ק מר“ה תקפ”ה ויאמרו שנטלנו מזה ונתננו לזה, ב, שמא אנו עושים שלא כדין נגד הרב השדר“מ, ובהפרדנו מאתו אמר לי דעל דא סמיך נפשי' שיקבל כל אשר תבע כמפורש בהעתק הנז' ויהי' לו תרעומת ח”ו אם נקפח שכרו המגיע לו. לכן הסכמנו באסיפתינו לצאת ידי שמים וידי הבריות לעשות שאלת חכם אצל כת"ר נרו. ילמדנו רבינו כדת מה לעשות.

ואחרי באנו עד הלום נתעורר עוד ספק א‘, אם באשר הרב השד“ר אינו שליח עה”ק ירושלם ת“ו, אם אעפ”כ מגיע לו לשכרו מחלק ירושלם ת“ו מהכנסת החברה בשנה הראשונה, כאשר תבע. אם נאמר זכות היא לעה”ק הנז’, וזכין לאדם שלא בפניו ושלא בידיעתו, אדעתא דהכי שהמזכה יטול שכרו משלם, או נאמר שיאמרו מי צוה לך עשות ככה, הי' לך ליטול נדבות כנהוג, וקמנו ועלינו ונעשה אנחנו החברה כוללות לכל א"י, ושלוחי דידן יטלו שכרם.

ועתה אם כה יאמר מני“ר הגאון נ”י, שמגיע להרב השד“ר הנז' נ”י השליש מהכנסת שנה ראשונה (זולת או בצירוף ירושלם), בכל אתר ואתר, גם במקום שנתנו נדבות כולם או מקצתם, תסוב השאלה, אם לעומתו בטלה דעתנו ומעשנו במה שרצינו לחשוב הדמים הניתנים עד ר“ח ניסן תקפ”ה בתורת נדבה כמבואר למעלה, הן במקומות שנתנו רק דמי ההתחייבות מר“ה תקפ”ה, הן בק“ק ליידן וראטרדאם, שפירשתי זמן התחלת החברה מר”ח ניסן תקפ“ה, ולא נחשוב לעומת הרב השד”ר נ"י לנדבה כי אם הניתן ממש לשם נדבה, וכל השאר יוחשב לדמי חברה.

ועוד ספק אחר, אם צריכינן לחשוב השנה מעל“ע, כי יש שלא התרצו להתחייב מר”ה תקפ“ה והתחילו מר”ח ניסן, אם מניסן מנינן להשד“ר נ”י עד ניסן תקפ“ו או מקצת שנה ככולה, בהיות עכ”פ ר“ה תקפ”ו זמן גביי' לכל, עד כאן, ודבריו בכתב הם הגביי' ראשונה. ועוד בו שלישי', דייקנו בדברנו לשאול אם לעומת הרב השדר“מ נ”י לא נחשוב לנדבה כי אם הניתן ממש לשם נדבה, אך לעומת כוללות חו“ט ת”ו, השאלה במקומה עומדת מטעם המבואר למעלה, מעל“ד, רשאים אנחנו לסמוך על דעתנו, לחשוב המחצה לנדבה שיזכו כוללות עה”ק ת“ו בכל הדמים הניתנים עד ר”ח ניסן תקפ“ה, במקומות שלא נתנו נדבה זולת זה, ומניסן ואילך יזכו בו יושבי ארבעת ערי הקדש תוב”ב כמבואר.

נא ימחול כת“ר נ”י לבוא אל העיון למען דעת כדת מה לעשות כדת של תורה, ומה שיראה כת“ר נ”י לשורה, ויכבדנו בתשובתו הרמתה כששמלה ברורה, ולראשנו נענדנו עטרה, ומד' יקבל שכרו, ברב עוז ותפארה, ושלום תורתו יגדל ויאדיר עד תצא מציון תורה, בשוב אליה שכינת עוזנו ויאיר אורה, כי“ר בבי”א.

כע' אוהביו ומכבדיו המשתחוים למרחוק מול כבוד תורתו, המצפים לד' ישמחנו בישועתו, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה“ק תובב”א החונים על דגלם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א, הכו“ח בשם כולנו נאמן אהבתו, הנרצה לעבודתו, ה”ל.

העתק

ב“ה. לזכרון מה ששייך לי משה אשכנזי השד”ר מעה"ק צפת טברי' וחברון מכולל חסידים ופרושים.

א. שליש מכל המעות הכולל שיבוא ליד הרב ר' צבי לעהרן נ“י על צפת טברי' וחברון, בין מכולל פרושים ובין מכולל חסידים, עד תום שנת תקפ”ה, אף ממעות אמשטרדם, היינו ממעות הכוללות, אף מה שנשלח לווילנא, כל מה שיתפוס בשביל הכולל שלנו, מגיע לי מזה חלקי שליש, ואודות הנשאר חייב מהק“ק בכאן ק”ק האג יע“א, נשאר בצ”ע שידבר עם הרב הגאון אב“ד ור”מ נרו בזה. וגם מהשט“ח הישינים (על ק"ק אמשטרדם) שביד הרב ר' צבי הנ”ל להיות חלקי שליש מה שמגיע על חלק טברי' וחברון תוב"ב.

ב. מהחדשות מהיחידים הן מה שכבר עשיתי באמשטרדם, והן מה שיעשה הרב ר' צבי במקומי, הן בכאן ובכל מדינות האלאנד ואשכנז, על צפת טברי' וחברון, על שני הכוללות הנז‘, מגיע לי מהגבייות הנ"ל הנגבה בפעם הראשונה, הן שיהי’ נגבה בזה השנה והן באחריה, רק שיהי' מהגביי' הראשונה, מגיע לי מזה ההתחדשות על חלקי שליש, וכל הנ“ל במה הדברים אמורים, אם קצבו להשד”ר הנז' בפירוש באה“ק שכירות שליש. ע”כ.

(כרך 2, דף 7)

12. כ"ט תשרי אל: אפרים זלמן מרגליות ב: בראד נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג. יום ג' ער"ח מרחשון תקפ"ו לפ”ק

אל עטרת תפארת ישראל אביר הרועים הרואה באספקלריא המאירה, גברא רבה ויקירא, רב תנא סייפא וספרא שפירא, ידיד ה' ועם קדושים נאמן באהבה מטוהרה, פאר הדור נזר הזמן הוא זיוה הוא הדרה, צדיק יסוד עולם וענוה לו לעטרה, ה“ה הוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם לשם ולתפארה, בתורה וגדולה ביראה ובמעשים בצדקה וחסד פנה יקרה, אפוטרופסא רבא דישראל גזבר ואמרכל דערי הקדש תוב”ב נ“י ע”ה פ“ה כקש”ת מוהר“ר אפרים זלמן מרגליות נ”י ויופיע, ע"ב לציון מושיע.

צופה אני על מכתבי מערב סוכת העבר, ועוד כתבתי באותו יום להרוזנים הגזברים דא“י בק”ק ווילנא יע“א לשם הרב הנגיד מו”ה ליב ברב“ר¹⁴⁹ נ”י, ובאשר בחג העבר הובא לי ד“ש מהגבאי הנגיד מו”ה שמואל קלאצקא נ“י בתמי' על אשר נשארו דברי מעל, חששתי פן לא בא לידם מכתבי מן יוד סיון העבר, ע”כ צויתי להעתיק מכתבנו מן יוד סיון ומן ע“ס העבר, והוספנו מילין ושלחתיהו היום אבי דואר לאדרעס הגבאי הנגיד שמואל חיים קלאצקא. אקוה יגיע לידם אל נכון. פתשגן מכתבנו אגלה אזן קדשו, שכתבנו להם בפירוש כי הפשרה הנעשית בווילנא בשנת תקפ”ג ל' אינה ביושר, ולא אומר קבלו דעתי, כי אם ידונו בדבר לפני הדרת כבוד מני“ר הגאון נ”י, ונראה דברי מי יצדק. שוב כתבנו אשר חרה לנו מאד שדעת הרב השד“ר מו”ה זלמן שפירא נ“י לבוא למדינות אלה בשליחות עה”ק ירושלם ת“ו, ולא עליו חרה לנו, כי לא ידע ממה שכתבנו להרבנים הממונים דכולל חסידים הי”ו, אפס על השד“ר הקודם מו”ה אברהם שלמה זלמן נ“י מעה”ק הנז' ת“ו, ועל דבריו שכתב לנו מעה”ק צפת ת“ו, אחרי שמעו מה שכתבנו לבל יצאו ויבואו שלוחי א”י ת“ו למדינות אלה, וכל דבריו ישא הרוח. וגם הודענו להם ההכנסה של התחייבות יחידים שיסדנו בעה”י, וכל זה באופן ועל מנת שלא יבואו שלוחים עוד. סוף דבר הלא כה דברינו אליהם: “הנה כי כן לטובת א”י ת“ו אין בו מועיל שיבוא שליח לכל גלילות מדינתנו ומדינת אשכנז וצרפת וכל דסמיכין להון, ולא לבד שאין בו מועיל, כי עוד יש בו נזק, שיתרעמו המתחייבים הנ”ל ויתחרטו למפרע ויסרבו לשלם לעתיד, באמרם כי הוטעו בדבר בדלית בי' רוחא לא“י ת”ו, כי אם כל זה יוצאים ובאים השלוחים, וקורא אני על הבאים, אני אבנה והמה יהרסו. בטחתי בה' כי הי' לא תהי' כזאת, ישובו ינחמו ויראו כי משליכים טובתם מנגד, ואם יבואו אעפ“כ, אני את נפשי הצלתי. אכן חובה עלי להזהירם לבל יעשו כזאת, כי לא תהי' תפארתם בדרך הזה, ועלי לעמוד בעזה”י בכל מאמצי כחי לטובת הכוללים, ולא לטובת איש פרטי, גם אם חביב עלי כנפשי“. ועוד הארכנו והודענום שמנענו ביני וביני לשד”ר ספרדי שבא מעה“ק ירושלם ת”ו לעשות השליחות, כן אמנע בכל הבא מידינו לכל שליח ושליח לעשות השליחות, כי אין בו מועיל לתועלת וטובת הכולל, וסיימנו באמרנו “בטחנו יספיקו דברינו אלה ויבואו על אזן שומעת, ולא תהי' באהבתנו מגרעת, ונבוא אל עמק השוה יחד אחרי ימתיקו סוד בדבר הפשר עם הדרת כבוד מני”ר הגאון הגדול בישראל נרו יאיר“. עיני קדשו תחזינה מישרים כי אנחנו עשינו בעה”י את שלנו, עתה מני“ר הגאון נ”י יעשה את שלו, א. למנוע ביאת השדר“מ לאלה המדינות, ב. לקיים מה שכתבנו והדפסנו במאמר מכאן מודעה, שמה שיעלה שליחות השד”ר מוהר“ם אשכנזי נ”י, הן מה שגבה והן מה שגבינו בחריקאו, הוא לכולל חסידים הי“ו, שכך שורת הדין, ג. לתת קצבה על להבא לפי החלוקה על פי מספר הנפשות, כמה יעלה לכולל פרושים שבכל אה”ק ת“ו וכמה יעלה לכולל חסידים הי”ו שבכל אה“ק ת”ו, למען דעת כמה נשלח להבא אי“ה לווילנא וכמה ליד מני”ר הגאון נ"י, כאשר כבר כתבנו בהקודם.

וכבר כתבנו כמו כן, כי בעצם לא להסכמת הגזברים דא“י שבק”ק ווילנא יע“א אנו צריכים, כי בכל אלה המדינות הנז' דברינו נשמעים יותר מדבריהם, וכל הק”ק שבאשכנז וצרפת שולחים צרור כספם לידינו, ומי מחזיר אחר מי, הם יבקשו לרצותינו, אך למען כבוד שמים וכבוד א“י תוב”ב מקדימים אנחנו למנוע ח“ה וחלול כבודם ח”ו. ועוד אחת היא המתנגדת לנו עד כה היא ק“ק אמשטרדם יע”א – בטחנו בד' גם זה יתבטל להבא, כי ידיע להוי למני“ר הגאון נ”י, אחי וחתני י“נ הגביר הרבני מו”ה עקיבא לעהרן נ“י נבחר כעת לפרנס דק”ק אמשטרדם יע“א, וממילא יתבטל לעתיד מה שעשו עד כה בזה הענין דהיינו שלא רצו הקפו”מ דק“ק הנ”ל למסור לידינו מעות א“י ת”ו, כי אם שלחו כל כסף קופת א“י ת”ו לק“ק וולנא יע”א, ודעת לחכם ונבון כי“ב נקל, כי לא עשו זה כי אם בהתנגדותם אלי הצעיר כידוע¹⁵⁰. והנה בהיות השד”ר מוהר“ם אשכנזי נ”י באמשטרדם לא רצו לכתוב בפנקסו כמה עולה דמי הקופה כנהוג במדינות אלה, באמרם שאינם רוצים בביאת שליח הנוטל שליש הדמים, כי אם ישלחוהו לק“ק ווילנא, עד שהוכרח השד”ר מוהר“מ נ”י ליתן להם כתוב וחתום שמוותר שכרו מסך הנשלח, כתבו בפנקסו שישלחו לווילנא דמי הקופה ½ 2016 fr. 32 וכן עשו, בכן הם מוחזקים בסך האמור, ועל זה צריכנן לפצותם שיטו אזן לשמוע אלינו ואל השוואתינו, הגם נוכל לומר אם לא ישמעו נחזיק ונעכב לעומת כן מה שבא ומה שיבוא לידינו להבא לשם כולל פרושים הי“ו, אך הלא טוב אמנה למנוע כל מחלוקת וכל דין ודברים ולהביא הכל אל עמק השוה בשלום. והן לא שלחנו להם עדיין המאמר מכאן מודעה ששלחנו למני”ר הגאון נ“י, אבל על סך האמור דק”ק אמשטרדם יע“א כתבנו להגזברים הנז' שם כהיום, כי מה שוויתר הרב השד”ר מוהר"מ את שכרו מסך ההוא, לא הי' אלא לפנים, ואין הקב“ה מקפח שכר כל ברי', ואליו הוא נושא את נפשו, לכן מהראוי שיטול שכרו משלם. אך בזאת אנו מחולקים עם הרב השד”ר הנז‘, כי מחלק ירושלם ת"ו מסך הנז’ שלא הי' לו שליחות מעה“ק ירושלם ת”ו, נראה לנו שאין מגיע לו שכר שליחות, ובכן כך החשבון מסך הנז', לפי מה שכתבו בפנקס הקפ“מ דק”ק הנ"ל:

“צרור הכסף הנז' שייך לארבעת עה”ק, והיינו:

נשאר לכל כוללות האשכנזים שבאה“ק ת”ו והיינו:

אכן מזה הסך יטלו בראש כולל חסידים הי“ו מחלקי עה”ק חו“ט מה שנכנס בקופה עד סוף תקפ”א ל', וזה החלק בראש עולה לסך f 319.33 4/12 נשאר אשר יחולק כאמור בין כולם לפי מ"ן, סך.f 605.13 ¾

באשר כולל פרושים הי“ו נטלו חלקי עה”ק ירו' וצפת ת“ו כבר בשנת תקפ”ב ל' ולא יש להם דין חלוקה כ“א על הנכס משנת תקפ”ב ע“ס תקפ”ד ל'.

את כל זה כבר כתבנו היום לרוזנים הגבאים הנ“ל יצ”ו, ועל מני“ר הגאון נ”י למלאות דברנו, כי אך היושר והצדק חפצנו בלי שום נטיית הקו לצד כולל חסידים יצ“ו, אדרבא אם לכך באנו, ראוי להם ליטול יותר, אך למען נבוא אל עמק השוה בנקל יותר מאם נתבע מהם עוד יותר, נקיטנא נפשין בהא, ובטחנו תנוח בזה דעת כולל חסידים יצ”ו שלא שאלנו יותר מיכן, וכופלנו האמור במכתבנו הקודם, יפנה נא משאר עבודת הקדש ועסק תוה“ק אשר היא שעשועו לילה ויומם, ויעסוק כעת לשעה במצוה רבה הלזו, ואחרי כן ישוב לעבודתו בקדש ועסק תוה”ק, ועוד לא תכבד העבודה עליו, וכגון דא כען מצוה רבה שאי אפשר להתקיים ולהיעשות מבלעדו. באמת ירא אנכי להטריח צדיק כי“ב בתיבות הרבה, אך ההכרח לא יגונה. ועוד לא אוכל עצור להביא לפני מראית עיני קדשו, כנגע הנראה לי, באותה אגרת של השד”ר הקודם מ“ו א”ש זלמן מעה“ק ירושלם ת”ו כותב לנו וז“ל: “באתי כמבשר שת”ל נתפשרנו עם הכולל ספרדים הי”ו וקיימו וקבלו עליהם כל האמור בפשר וכו‘¹⁵¹ רק שוויתרו להם האמור בפשר שהמה מחוייבים לשלם כרגא דמלכא וכו’ והתחייבנו עצמנו ליתן מדי שנה תק“ן גרו”ש¹⁵² וכו‘" – עכ“ד. השומע ישמע ויאמר כי טוב, שהכולל ספרדים הי”ו קבלו דברי פשרתנו וחפיצים שלום אחיהם האשכנזים יצ“ו, ונגד זה באה אלינו קובלנא רבא הן מכולל חסידים שבע”ק צו“ט ת”ו, עפ“י כתב שקבלו ממשולחם הרב השד”ר מו“ה חיים קארעץ נ”י מעיר ארגיל¹⁵³, הן משד"ר הכולל הנז’ הנמצא בעיר מגדאר¹⁵⁴, ה“ה הרב מו”ה אביגדר¹⁵⁵ נ“י, ואלי כתיב שניהם, בסגנון אחד מתנבאים, וצווחים ככרוכיא שהקהל ספרדים הנז' רצו לקבלם לשלוחי א”י הנז' ולעשות עמהם כנימוס, אך באו לשם גזירות נח“ש מרבני וחכמי עה”ק ירושלם ת“ו הספרדים, שלא לקבל לשלוחי אשכנזים בתורת שלוחים כוללים, וראשי הקהלות ארגיל ומאגדאר הנ”ל אמרו בפירוש שהמה מתייראים מגזירות חכמי עה“ק ירושלים ת”ו, ולמן אז אמרתי לכתוב למני“ר הגאון הגדול בישראל נ”י ולבקש מרופמעכת“ר נרו לכתוב לרבני וחכמי עה”ק ירושלם, שאם לא יבטלו גזירותיהם, מני“ר הגאון ודעימי' גדולי ישראל שבפולין ואשכנז יע”א, יכתבו בטול ותברא על גזירותיהם שגזרו שלא כדין, ואנן בדידן אמרנו לכתוב להם בכח חזקת ממון שבידינו, עתה זה בא בחביתו בקול מבשר שנתפשרו עם הספרדים, לדעתי למען התחזק והתעצם נגד שלוחי כולל חסדים הי“ו שנסעו לערי מערב, עשו אלה שני הצדדים שלום ביניהם, ואמנם הלא רע המעשה שעשו רו”ח ירו' ת“ו הספרדים, בגזירותיהם שלא כדין ושלא כשורה, והוא דבר שאינו מזיק להם כלל, כי בערי מערב לא יש קופות א”י בקהלות שיוכלו לומר מה שנוטלים כולל אשכנזים מספרדים הם, כי אם בבוא שליח עושים מי שברך בבהכ“נ ומתנדבים בפומבי לשם שליחותו, ומה יפסיד זה להם. מצדנו בעה”י נעשה את שלנו, כנדפס כבר במאמר “דברינו”, ששלחנו לרופמעכת“ר נ”י בהקודם, וגם בזה יעשה מני“ר הגאון נ”י את שלו, ובידו הרמה לתקן הכל בעה“י. הדרן למאי דכתיבנא בהקודם, שיוכל רופמעכת”ר נ“י להוציא עלי ח”כ מסך שלשת אלפים זהובים האלענדיש, 3000 f. השייך לכולל חסידים הי“ו, ועלי להודיע שיש בתוך זה הסך האמור לערך 800 f חלק השלוחים, אולי ימהר רופמעכת”ר נ“י לשלחם לאה”ק ת"ו ויבוא טרם בוא מכתבנו, אזי יצוה נא בטובו על מעלת כבוד הרבנים הממונים, לבל יוציאו הסך הנז' לצורך הכולל, כי אם ישמרוהו צרור ושמור בידם עד עת בוא דברינו לבאר ולפרש למי הדמים מגיעים.

עם הנוכח יקבל רופמעכת“ר נ”י לחזרה אגרת מעה“ק ירושלם ת”ו, ששלח לי לקרותה, עם גי“ק מן א' דר”ח אייר תקפ“ד לפ”ק.

(כרך 2, דף 7 ע“ב – 8 ע”ב)

13. ו' חשון אל: פרנסים ומנהיגים ב: ניצה נכתב ב:    🔗

החיים והשלם, הברכה וההצלחה, העושר והכבוד, יחדיו יהי' תמים, לאורך ימים בנעימים, באהלי צדיקים ישרים ותמימים, שרים ופרתמים, חורים וסגנים, הגבירים היקרים, אנשי מעמד הנכדים, פרנסים ומנהיגים וגבאים דק“ק ניסה די פרובנסה¹⁵⁶ הי”ו ועל צבא תהלתם מעלת כבוד הרב הכולל, בישראל להלל, ר“מ ור”מ כמהר"ר אברהם בלעיש הי"ו, יברכם ה' מציון ויראו בטוב ירושלם ובנים לבניהם על ישראל שלם.

מראש מקדמי ארש שפתינו תבעיון בעיו למען ירבו ימיהם וימי בניהם בברכות שמים כי הנה נוטה אליהם שלם כנהר וברכה כנחלים ויראו בנחמות ציון ובנין ירושלם, כי“ר בבי”א.

האותיות אשר תבאנה יגידו כי אנחנו חתומי מטה עבודת הקודש עלינו בפקידות א“י תוב”ב משנת התק“ע לפרט ובעה”י עשינו טובה הרבה עם כולליות הספרדים שבערי הקדש ת“ו, ואחרי באה אלינו זעקת אחינו האשכנזים הי”ו יושבי עה“ק ת”ו, כי לא עליהם יהי' גשם נדבות אשר ירימו ישראל שבגולה בכל אלה המדינות על ידי שלוחי הכולליות הנז' הי“ו, חקרנו ודרשנו אם אמת הדבר והכצעקתם הבאה אלינו עשו להם, וטרם ברור הדבר לא אבינו שמוע להם. אכן אחרי נתברר לנו כי צדקו דבריהם, ולא נטלו חלק מכל אשר הונף ואשר הורם ע”י שלוחי הכוללים דא“י ת”ו, אף גם מהמורים בפירוש למען חלק כחלק יאכלו אחינו האשכנזים כאחינו הספרדים הי“ו, ובן פורת יוסף קהל גדול מישראל הם אחינו האשכנזים יושבי א”י ת“ו, והמקום היה בעזרם ועמד לימין צדקם להקרא עליהם שם כוללות אשכנזים בפני עצמם, גם פורעים מס בפ”ע, ושלוחיהם עברו ובאו אלינו לשלם, מצאנו וראינו, כך חובתנו וכך ראוי לנו, לעמוד לימין הצדק והיושר, ולא גמלנו ח“ו לכולליות הספרדים הי”ו כמדתם לקפח טובתם מכל וכל, כאשר עשו זה שנים רבות להאשכנזים יושבי א“י ת”ו, חלילה לנו, עם אל אחד אנחנו, וכולנו בני איש אחד, והספרדים הי“ו כהאשכנזים הי”ו אחינו הם, ואך את העוני והלחץ ראינו, ולעומת זאת עשינו בצוע ופשרה הנדפס בשנת תקפ“ב, פשרת שלוחי עה”ק ירו' ת“ו הנעשית על ידינו בעהש”י, ובשנת תקפ“ג פשרה בשליחות עה”ק צפת ת“ו. אכן גם זאת אמרנו, בפשרתנו משנת תקפ”ג, כי לעומת זה יתנו כו' הספרדים הי“ו חלק לכו' האשכנזים הי”ו מטללי ברכה אשר יסיפו יטיפו עליהם ק“ק ספרדים שבמדינות שונות ושבכל איטליא הי”ו וכו‘, יעו“ש. וכך התנינו, כי הנכנס לקופת א”י ת“ו לשם עה”ק צפת ת“ו, מתחלת תקפ”ד ואילך, יונח עד לעת יצא לאור משפט איך יחולק ומי יזכה כו’, כן אמרנו, כי ברצות ה' דרכנו, נעשה משפט שלם גם אודות שאר ערי הקדש תוב“ב. עתה אחרי ראינו כי באופן זה לא נבא לתכלית המבוקש, שכוללות הספרדים הי”ו שבערי הקדש ת“ו יתנו ויוציאו חלק לכו' האשכנזים הי”ו בחרנו ללכת בדרך הזה ולומר, כאשר אמרנו בקונטרס הרצוף, שכל מעות קופות א“י ת”ו המגיע לשלשת עה“ק צחו”ט ת“ו מק”ק אשכנזים שבמדינתנו ובמדינות אצו“א יע”א יהי' ב' שלישים לכולל האשכנזים שבעה“ק הנז' ת”ו, ושליש אחד לכולל הספרדים שבעה“ק הנז' ת”ו. אכן זה בתנאי כפול וכו‘¹⁵⁷ אשר כמעשינו כן יעשו ק“ק ספרדים הי”ו בכל מקומות מושבותיהם, להטיב עם כולליות האשכנזים שבא“י ת”ו, ולתת להם חלק מקופות א“י ת”ו, זולת זה אינהו דקא גרמי לעשות כמעשיהם וכו’ וכו', יע"ש.

והנה כאשר סדרנו דברינו אלה הרצוף, לא ידענו שהשד“ר אשכנזי ה”ה מעלת התורני והרבני החכם והנבון היקר והנעלה כמהר“ר צבי דוב מינץ הי”ו יסע ויבוא כעת למדינת איטליא ולמחנה תהלתם, על כן לא הזכרנו שמו במאמרנו הנז‘. אכן שליח אמתי וציר אמונים הוא, וכבר כתב לנו שבא בשליחותו שמה הקק“י וכל מאי דמתעני ליה, והדבר תלוי בשאלת פינו, שמעכ”ת הרב הכולל ר“מ ור”מ הי“ו יכתוב לנו על רזא דנא, ועד היום אותיותיו לא ראינו, מצאנו חבתנו להגיד לאדם ישרו ואמתו דשד”ר הנ“ז הי”ו ולבקש על קיום מאמרם לשלוח לידינו חלק כו’ האשכנזים הי“ו ממעות המגיע לעה”ק צחו“ט ת”ו, אנחנו סתמנו ולא פירשנו כמה חלק האשכנזים הי“ו מטעם הנכון אתנו, אבל מעלת השד”ר הנז' שאל שליש אחד, לא העמיק שאלה ולא הגביה למעלה, והלא שורת הדין יחייב זה, כשם שהפרשנו שליש מגבייות שבמדינות אשכנז יע“א לשם כו' הספרדים שבע”ה הנז' ת“ו כן תעשו אתם גם אתם, והיינו מדמי הקופות המגיעים לעה”ק צחו“ט ת”ו, אבל דמי הקופה המגיע לעה“ק ירושלם ת”ו על זה התנינו בשנת תקפ“ב ליתן מחצה לכו' הספרדים הי”ו ומחצה לכו' האשכנזים הי“ו, וכן אנחנו עושים עוד היום. כל כן באנו לבקש מרו”מ הי“ו, לשלוח לידינו חלק כו' האשכנזים שבעה”ק צחו“ט ת”ו עם חלק כו' האשכנזים הי“ו שבעה”ק ירושלם ת“ו, כל המגיע להם מקופות א”י ת"ו דבמחנה תהלתם.

עד כה דברנו מדמי הקופות של הקק“י. עתה נוסיף לשאול נדבת יחידים מה תהא עליה. עיני רו”מ הי“ו תחזינה מישרים ההכנסה חדשה של התחייבות וקופות יחידים שיסדנו והשתדלנו בעה”ש לשם ארבעת ערי הקדש ת“ו, והשליש יהי' לכו' הספרדים הי”ו בתנאי המבואר שם, מה יעשו נא לעומת זה יחידי סגולה המתנדבים בעם במחנה תהלתם, לבם הטוב יגיד להם הראוי והנכון, ומהם יראו וכן יעשו לטובה שאל הק“ק נדיבי עם אלדי אברהם, ושכרם אתם ופעולתם לפניהם ולפני זרעם נכון במדה טובה מרובה, ובצדקה תכון ציון ותבנה ירושלם בב”י, ותשובתם הרמתה מהרה תצמח לשם החתום ראשון, ככתוב מעל“ז בגופן שלהם, וצרור כספם ישלחו בח”כ הנק' ליטרה דיקאמביא¹⁵⁸ על פריז או על אמשתרדם, והי' זה שלם וברכה מא“ה ומאתנו או”ה פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החונים על דגלם בק”ק אמשתרדם יע“א ובק”ק האג יע“א החותמים ביום ג' ו' לחדש מרחשון תקפ”ו לפ"ק ברב עז ושלם.

(כרך 2, דף 8 ע“ב – 9 ע”א)

14. ו' חשון אל: שבתי יוחנן טריויש ב: טורינא נכתב ב: האג    🔗

למרבה המשרה ולשלם אין קץ להכין כסאו ולסעדה על עת קץ, ה“ה מעלת כבוד ידיד ה' ויד”נ הרב המובהק המאיר כברק, החכם הכולל בישראל להלל, הדיין המצויין, בהלכות מזויין, עדינו העצני, זית שופכני וביישני, ר“מ ור”מ כמהר“ר שבתי יוחנן טריויש הי”ו בק"ק טורינא יושב בשבת תחכמוני.

מראש מקדמי ארש מצלינן לחיי מלכא ובנוהי, יאריך ימים על ממלכתו וזרעו נכון לפניו וכסא כבודו יכון ברב עז עד יכון כסא דוד בתוככי ירושלם עה“ק בבי”א.

האותיות אשר תבאנה יגידו כי אנחנו חתומי מטה עבודת הקדש עלינו בפקידות א“י ת”ו משנת תק“ע ל', וזאת מלפנים נתמנינו לבד ממעלת כבוד רבני וחכמי ומנהיגי כולליות הספרדים הי”ו שבערי הקדש תוב“ב, באישור וקיום ממעלת כבוד השרים פקידי ומשגיחי א”י ת“ו דבע”ת קושטא הי“ו, ובעה”י עשינו טובה הרבה עם כוללות הספרדים הי“ו שבעה”ק ת“ו, אך באה אלינו זעקת כוללות אשכנזים הי”ו שבערי הקדש ת“ו, כי לא עליהם יהי' הגשם מגשמי נדבות אשר יוריקו אחיהם שבגולה בכל אתר ואתר לשם עניי א”י ת“ו, אף גם המורם בפירוש למען חלק כחלק יאכלו אחינו האשכנזים כאחינו הספרדים דבע”ק ת“ו, לא בא ולא הגיע אליהם, ועד כה עזרם ה', העומד לימין אביון, שהם כוללות לעצמם ופורעים המס בעצמם, ובן פורת יוסף פרו וירבו, ועם כל הצרות והתלאות שעברו על ראשם הם כעת קהל גדול מישראל הי”ו. אפס צרה דעניותא דין עקא, ואין להם לחם לפי הטף, ואחרי החקירה והדרישה הדק היטב והבחינה הראויה והיאותה, נתברר לנו כצעקתם כן היא, ע“כ נכנסנו באמצע לתמוך קצרי יד וכושלים להקים ולעמוד לימין הצדק והיושר. שוב נתמנינו גם מכוללות האשכנזים הי”ו שבעה“ק ת”ו, והודיעו לנו את כל הקורות אותם, והתאמצנו לעזרתם, אך גם מאחינו בני ישראל הספרדים הי“ו לא העלמנו עין, ככל הכתוב בקונטרס ובשטרות שהדפסנו, ועד אחרון מאמר המתחיל דברינו אלה וכו' הרצוף בזה, בו מבואר הנדבה חדשה שיסדנו בעה”י מהתחייבות וקופות יחידים, ומפורש יוצא שיהיה השליש להספרדים הי“ו. אולם תנאי יש בדבר, שגם ק”ק הספרדים שבערי איטליא וכו' וכו' יעשו כנימוס ויתנהגו כראוי נגד כוללות האשכנזים שבאה“ק ת”ו. האמנם בפשרתינו בשליחות עה“ק צפת ת”ו כתבנו שכו' הספרדים בערי הקדש ת“ו המה יתנו חלק לכולל אשכנזים שבעה”ק ת“ו, אך שבנו וראינו כי זה קשה להוציא, ובאופן זה לא נביא לתכלית המכוון שיהי' שלום בארץ. על כן בחרנו עתה ללכת בדרך הזה ולומר כמ”ש במאמר הרצוף וז“ל: “שמהיום והלאה, כל מעות קופות א”י ת”ו המגיע לחלק שלשת עה“ק צחו”ט ת“ו מ”ק אשכנזים שבמדינתנו ושבמדינת אוצו“א יע”א, יהי' ב' שלישים לכוללות אשכנזים, ושליש א' לכולל הספרדים שבעה“ק הנז' תוב”ב, אכן זה בת“כ וכו' אשר כמעשינו כן יעשו ק”ק ספ' הי“ו בכל מקומות מושבותיהם וכו' וכו'”, יע“ש. והנה כאשר סדרנו וכתבנו מאמר הרצוף, לא ידענו אז שמעלת השדר”מ התו' והרבני החכם והנבון היקר והנעלה כמוהר“ר צבי דוב מינץ נ”י יסע כעת למדינת איטליא יע“א, ע”כ לא הזכרנו שמו הטוב במאמר הנז‘. ברם שלוחא מהימנא איהו, ציר אמונים ונאמן לשולחיו, ובטחנו ברומעכ“ת, יעמוד לימינו, יתמכהו ויעשרהו בכל מקום אשר דבריו נשמעים. ומאד הטיב בעינינו את אשר הודיע לנו מעלת השדר”מ הנ“ל שרומעכ”ת הי“ו משתדל במצוה רבה הלזו לשלוח אגרת ביד הרצים אל המקומות הסמוכות הכפופות לרומעכ”ת לגבות חלק המגיע לכולל אשכנזים שבעה"ק הנז’ ת“ו, וכל כסף הקדשים, הן משמש הקק”י הן מהסביבות מה דשייך לשליחות הנז', ישלח לידינו, ולפעלא טבא אמרין יישר.

ואחרי זכינו לדין שרומעכ“ת הי”ו יתעסק במצוה רבה הלזו, וידענו שבק“ק שבאיטליא יע”א שומרים הסדר לבוא חשבון כמה מגיע מקופות א“י הכוללות לכל אחת מארבעת עה”ק ת“ו, לזאת תטוף מלתנו ותבוא שאלתנו, לשלוח לידינו חלק כו' האשכנזים מכל א' וא' מארבעת עה”ק ת“ו בפרוטרוט, כמה יש בו מעות ירושלם ת”ו, וכמה מצפת ת“ו, וכמה מחברון ת”ו, וכמה מטברי' ת“ו. הגם מעלת השד”ר הנז' איננו שליח עה“ק ירושלם ת”ו, אבל כחנו יפה גם מכולל אשכנזים שבעה“ק ירושלם ת”ו, וכיון שבאנו לגבות חלקי שלשת עה“ק ת”ו מה דשייך לאשכנזים הי“ו, ונפשנו אותה למנוע רגל משלוחי א”י ת“ו מלבוא, למה תאמר ציון עזבתני ושכחתני, בשלמא חלק הספרדים בדעה”ק ירושלם ת“ו יוגבה ע”י שלוחיהן לערי פראנקיא¹⁵⁹ כנודע, אבל חלק האשכנזים מי יגבהו, ומה שכתבנו בפשרת עה“ק ירושלם ת”ו, כתבנו קודם שבאנו לכך דרך לבל יצטרכו שלוחי א"י לצאת ולבוא.

ואשר אנו שואלים בסתם חלק המגיע לכו' האשכנזים הי“ו ולא תבענו בפירוש כמה יהי' החלק, תריץ יתיב, כי כן סגנון מאמרנו הרצוף אשר גם בו סתמנו ולא פירשנו כמה יהי' חלקם, אבל מעלת השד”ר הנז' תבע חלקו בפיו, היינו שליש הנמצא בקופות מה דשייך לעה“ק ת”ו, ולא הפריז על המדה, וזה וודאי יחייב שורת הדין שלא יפחתו משליש, כי כן הפשרנו וכן התנינו שכו' הספרדים הי“ו דבעה”ק צחו“ט ת”ו יקבלו כדין מקופות א“י דבק”ק אשכנזים יע“א, ועוד זאת יתירה עה”ק ירושלם ת“ו, שניתן לכו' הספרדים הי”ו שבתוכה המחצה.

אך עדן לא הונח לנו, הנראה לנו מדברי מעלת השדר“מ הנז' הוא שכל השתדלויותיו הוא על חלק מדמי קופות א”י ת“ו, ונדבת יחידים מה תהא עליו? עיני רומעכ”ת תחזינה מישרים מה שעשינו בעה“י ממאמר הרצוף, היינו התחייבות וקופות היחידים שיעלה בעה”י לסך מסויים בשנה, ומה יעשו לעומת זה המתנדבים בעם במחנה קדשו. מי יתן והי' כי ממנו יראו וכן יעשו בכל לב ונפש כל הק“ק שבגולה, ותצמח ישועה גדולה מזה ליושבי אה”ק ת“ו כולם, כי ירויחו הוצאות וחלק שכר השלוחים, ויקבלו יותר ויותר ממה שמקבלים השלוחים, אף בלי ניכוי הוצאותם וחלקם, כי בהתחייבות לסך מה בשנה, משתתפים ומצטרפים בין הבינונים, ובנסבות לשליח א”י אינם נותנים כ“א הגדולים והמיוחדים שבעם, אך השלוחים החפצים בשליחות למען יטלו שכרם הם יערערו, ולא מבעי' למימר כי טובת הכולל קודמת לטובת יחיד, ויחיד נדחה ואין צבור נדחין. תשובתו הרמתה מהרה תצמח לשם החתום ראשון כמפורש למטה בגופן שלהם, וצרור הכסף יוכל לצרף בליטרא די קאמביא¹⁶⁰ על אמשטרדם או על פריז או על ווינא. ושלום תורתו יגדל וכסא כבודו יכון ברב עוז ושלום עדי בימיו ובימינו תכון ציון ותבנה ירושלם העיר על תלה והארמון על משפטו ישב, ואיש תחת גפנו ותאנתו ונעבוד את ה' שכם אחד, כע' אוהביו ומכבדיו הדש”ת פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החונים על דגלם בק”ק אמשטרדם יע“א ובק”ק האג יע“א החותמים היום יום ג' ו' מרחשון תקפ”ו לפ"ק.

(כרך 2, דף 9 ע“א – 10 ע”א)

15. ו' חשון אל: צבי דוב מינץ ב: טריעסט? נכתב ב: האג    🔗

למעלת אהו' הרבני המופלג היקר והנעלה כמהר“ר צבי דוב מינץ נ”י שדר“מ דכולל חסידים אשכנזים שבאה”ק ת"ו, רב שלום וברכה.

גי“ה מא”ח דסכות קבלתי שלשם יום א‘, והנני בא להשיב כסדר כתבנו. תחלת דברו מחזיק לי טובה, כלומר, ואומר מה גדלו מעשי וכו’, ואח“כ מתפלא על שלא הודעתי לו בט”ו בשבט שהמוהר“מ יסע לביתו ומעכ”ת יסע ואולי הי' נצמח מזה איזה טובה לאה“ק ת”ו. יראה נא איך בשביל טובת עצמו משליך טובת אה“ק ת”ו מנגד, וכי מעכ“ת הי' נוסע כמוני על הוצאות שלו, או הי' יכול להשתדל התחייבות כמוני, הלא בעה”י פעלתי במדינתנו לבד יותר ממה שפעל מכ“ת בנסיעתו בחורף תקפ”ד בכל צרפת ועלזאס, כי חוץ ממעות מארסעליע שהשתדל עכשו, אינו עולה כל מה שקבלנו מהגבאים דפריז כי אם 2600 פראנקען, וזה בכמה מקומות משמך זמן יותר משנה אחת, כי בתשרי תקפ“ד העמיד הקופות והגבאים בפאריז, ומשם נסע לעלזאס, ובקיץ העבר תרפ”ה נתקבץ המעות, הרי שיש בתוכו מחצית השקל מפורים תקפ“ד ותקפ”ה, וגם הכנסות הקופות משנה וחצי ויותר, ומה שפעלתי אני בעה“י עולה בשנה אחת יותר, וכן ירבה וכן יפרוץ. ועוד שכחתי עיקר גדול כי על הכנסה זו עשה שני נסיעות בחורף תקפ”ד ובקיץ העבר וכמה הוצאות הי' לכולל על זה… סוף דבר כל בני מדינתנו יצ“ו יודעים ומודים ששום שליח א”י לא הי' זוכה לפעול מה שפעלתי בעה“י, ואיני חפץ כלל ועיקר החזקת טובה ממכ”ת, כי בפירוש אני אומר שאני עושה זאת שיחשב לי כאילו זכיתי למצות ישיבת א“י ת”ו, ואינו צריך להחזיק לי טובה. אך הלא חרפה ובושה היא למעכ“ת שיכתוב לי כזאת בשביל טובת עצמו כמאמרו, “ואולי יהי' נצמח מזה איזה טובה לאה”ק ולי ג”כ" ־ עכ“ד, והעיקר הוא “לו ג”כ”. הא חדא. ואידך – השדר“מ מוהר”מ¹⁶¹ נ“י לא רצה לחזור כי אם בתנאי גמור וכפול שיקבל שכרו ממה שאני עושה בחריקאו כאילו עשה בעצמו, נמצא שאין שייך “ולי ג”כ”, כי השד“ר מוהר”מ לא הי' מוותר נגדו שום טובה. ותו מכ“ת ראה וטעה ומתפלא על חנם. המליצה שהדפסנו כבר היתה כתובה בפנקס מזמן אלול תקפ”ד, אך לא נאמר שם שמוהר“מ נ”י יסע לביתו וגם לא עלתה על דעתי, ולא על דעתו, וגם בט“ו בשבט, כשהי' מכ”ת כאן, לא עלתה על דעתי, ומכ“ת טעה במה שראה הזמן אלול תקפ”ד ולא ראה למטה במקום שהוזכר שהשד“ר מוהר”מ נ“י יסע לביתו זמנו מחדש אייר תקפ”ה, ממילא לא יכלתי להודיעו זאת בט“ו בשבט שלפניו. אך האמת יורה דרכו, כבר הי' זה המדובר בינינו לבין השדר”מ מוהר“מ נ”י בתחלת חדש ניסן או עוד קודם לכן, ועדיין לא עלתה על דעתי לנסוע בעצמי, אך ראיתי שגם מכ“ת החריף בשליחות, עשה ברכה מעט בכל אותן הקהלות שהיו שם באשכנז מנדבות יחידים, ולא נשאר כי אם מעות הקופות, וזה השגתי בעזה”י באגרות, ואמרתי להציל את הוצאות השדר“מ ולקבץ מעות הקהלות בלי הוצאות כלל, והתחייבות אמר מכ”ת אפילו בהאמבורג שאי אפשר לעשות זה, והמעות של הקופות שלחו לנו מיד ולא הייתי צריך כלל לאגרת ששלח לי, ולאות ולמופת אוכל להחזירו לידו כי עדיין הוא בידי, רק כחס על מעות הדואר אינני מסגירו בזה. בכן אמרתי מה צורך שיסע השד“ר מוהר”מ נ“י ויעשה הוצאות לחנם במדינות אשכנז יע”א. וזה שאמרתי האמת יורה דרכו, רציתי לומר, שכל זמן שהי' מכ“ת בצרפת לא רציתי לגלות לו זה, שחששתי שילך מדעת עצמו לאשכנז כדי שתצמיח לו טובה, וזה נגד המדובר והמותנה עם השד”ר מוהר“מ נ”י, לכן המתנתי עד שבא לאיטליא. אך קושיא שלו אינה קשה כלל והוא טעות פשוט, ואם יראה שנית האגרת שהדפסנו יראה שטעה בזה כי לא עלתה על דעתנו בט“ו שבט תקפ”ה ל'.

שוב כתב שכתבתי לו לטורין שבאגרת שקבלנו מאה“ק ת”ו נכתב לו איזה דברים. גם זה טעות. כי אם כתבתי ולוטה בזה אגרת למכ“ת נ”י, פירושו שמוסגר בזה אגרת, ואותו כתב עיקרי כבר הודעתי לו ששלחתיו לטריעסט ליד כ“ה ר' שמואל שוחט יצ”ו כי שגה מכ“ב יצ”ו, ולא כתב לי ממארסעליע באיזה מקום ימתין על תשובתי. אדרבא, כתב שממארסעליע לטורין מהלך ה' ימים, וזה כתב בו' מנחם ונוסע בז' בו, ואני לא יכלתי לכתוב לו עד כ' אלול מש“ק פ' כי תבא שגמרתי אגרתי, ואיך יעלה על דעתי שעדיין יושב בטורין אז כשתבוא אגרתי לשם, הי' לו לכתוב לי שממתין בטורין, כמו שכתב אח”כ. סוף דבר בטריעסט ימצא אגרתי ובן האגרת לו לשמו מאה“ק תוב”ב. ובגין השכירות שלו, וודאי כתבתי אז לאה“ק ת”ו על ענין זה, אבל תשובתם אינה ברורה, וקצרו במקום שהיה להם להאריך. אבל לא ידאג על זה, כי בעה“י אכתוב כראוי שלא יקפחו שכרו ח”ו שטרח ויגע הרבה ואליו הוא נושא את נפשו, ושארית ישראל לא יעשו עולה ח“ו. אך מה שכתב עוד באריכות דברים, לא רישא סיפא ולא סיפא רישא, או לא אבין כוונתו או אינו מודה לי במ”ש. כי לכאורה מובן מדבריו שהוכרח לילך שנית במדינת צרפת וליגע א“ע ולהוציא הוצאות רק לאמת את דבריו ולראות שיבוא כל מעות הקדש לידי כרצוני, לא אבין פירוש לאמת את דבריו, וכדי שיבוא הכל לידי, איני מודה לו שהי' צריך ליסע, כי ע”י אגרות ג“כ הי' שולחים לידי, ומה פירוש הוצאות מכיסו, מכיס הכולל רוצה לומר, ומי צוה לו לעשות הוצאות אלה, אדרבה אנחנו כתבנו ואמרנו לו פא”פ שלא יסע, כדי שלא להרבות בהוצאות. סיפא דמלתא אמר, אם לא הי' הולך לחזק כל הדברים הי' בטלים, אם כן הדבר לא הלך לאמת את דבריו ולהשתדל שיבוא לידינו כרצוני, ולאו סיפה רישא.

ועתה לכו נא ונוכחה, אם על 2600 fr. צריך שני נסיעות, מה תועלת יש לכולל בזה, וממה נפשך מה פעל לפי זה בנסיעה ראשונה, שהעמיד גבאים אשר לא גבו כלום עד שבא שנית. והגבאי דאויבר עלזאס הביא חשבון מאה פראנקס הוצאות, דהיינו חמשים למכ“ת יצ”ו וחמשים זולת זה, ויזכור נא מכ“ת יצ”ו שלא האמנתי לזה שאמר לי שעולה בשנה אחת מצרפת ועלזאס ד' או ה' אלפים פראנקן, עתה יראה שאפילו בשנה ומחצה, וגם במקומות שלא נמשך כ“כ עכ”ש יש בו ב“פ מחצית השקל אינה עולה כ”א 2600 fr. ומה שאומר שעדיין נשאר ישובים שלא שלחו, כבר נטל יתר מהראוי ב“פ מחצית השקל, והמדובר בינינו הי' שלא יקח כ”א העולה בשנה הראשונה. ולפי מה שאמר והראה לי שהעמיד גבאים בכל עיר ועיר ושבחתי מעשיו, הי' מהראוי שהגבאים יעמדו על משמרתם לשלוח סך העולה ככלות השנה להגבאים דקאנסיסטאר והם לפאריז, ואם נשארו אחור, אמרתי לכתוב להם מכאן, שלא ליסע שנית לצרפת בשביל ההוצאות. ועתה כנראה מכ“ת יצ”ו מרגיש בעצמו שהוציא הוצאות רבות, ורוצה לתלות זה במה שהי' מוכרח לאמת דבריו, לא הי' דברים מעולם, וסוף דבריו חוזר ומדבר משליש שלו, שהמדובר הי' בפי' שיקח שליש, מה ענין זה לזה? – אהו' מעלתו יצ“ו ישמע לעצתי, ברוב דברים וכו‘¹⁶², כי מדברי עצמו הרואה יראה שלא נסע שנית לצרפת כי אם למען יהי’ בטוח על שכרו, דהיינו שיוכל לומר זה פעולתי וכך וכך נשלח ע”י מפעולתי ליד הפקומ“ש יצ”ו, ומזה מגיע לי שכרי, ואם לא נסע, חשש שאינו בטוח לו, אך זה אינו רוצה לומר ומרבה דברים לתת סבה אחרת לדבר, החרש ויהי' לו לחכמה, כי לא נעלם ממנו שבעה“י אני מבין כל וכל, כבר המליצו טוב בעדו הגבאים דפאריז במכתבם אלי, וגם אני אדרוש טוב עליו בכותבי לאה”ק תוב“ב. הן במכתבי מע”פ או י“ג ניסן כתבתי שאני בקפידא עליו, אשוב ואכתוב כי הדרי בי ואני מרוצה ממעשיו שהשתדל וטרח ויגע הרבה בעד הכולל יצ”ו, וח"ו אל יקפחו שכרו, אך אל יוסיף להרבות עלי דברים שאין בם ממש, ודי בהערה זו.

לא אוכל עצור מלומר שמה שנוגע לשלוחים עצמם, אשר הטבתי עמהם בעה“י, כל אחד נותן לי באושים תחת ענבים. בשביל מה שאני עושה תמיד בעה”י לטובת א“י ת”ו, אינני מבקש החזקת טובה, כי גם אני שלוחא דרחמנא, שליח תמידי בעהי“תש, אך מה שעשיתי להם לעצמם, כמה טובה עשיתי לבעה”י עם כל אחד ואחד, הן עם השד“ר מו”ה אביגדר נ“י, הן עם מעלתו נ”י נגד השד“ר מוהר”מ נ“י, ואח”כ עם השד“ר מוהר”מ נ“י, שיוכל לשוב לאה”ק ת"ו, ובמקום החזקת טובה כל אחד כותב לי קשות. בטחתי בד', לפום צערא אגרא, אך לא זו הדרך ולא זו העיר, חרפה ובושה הוא למי שעושה לי כזאת.

עתה אודות איטליא, יודע אני הדק היטב מה שכתבתי לו, ומה אני חייב בדבר שכולו נסתר ממכ“ת יצ”ו, אך כעת אפשר שיחי. מכ“ת יצ”ו התווכח לפנינו עם השד“ר מוהר”מ נ“י אודות איטליא. השד”ר מוהר“מ אמר כי לו יהי' שכר הפעולה מה שפעל שמה, ומכ”ת יצ“ו אמר כי הוא פעל ועשה, ונשאר הדבר שעל זה ידונו באה”ק ת“ו. עתה ביקש ממני שאני אכתוב לאיטליא, א”כ אין צורך לשליח כלל ועיקר, ואיך יאמר מעכ“ת שהוא פעל ועשה, אם עדיין בנסיעה שניה לא יוכל לפעול כלום. ובעצם הדברים שרצה לסמוך על הפשרה כשעת שליחות מו”ה בנימין זאב נ“י, הוא דבר שאין לו שחר, כי לא נעשית הפשרה על איטליא, וגם אמרנו אז שכוללות הספרדים הי”ו בארץ ישראל תוב“ב יתנו חלק לאשכנזים הי”ו ולא שהם ישלחו שלוחים לאיטליא, גם לא נעשית הפשרה כ“א על מעות המגיע לעה”ק צפת עד סוף תקפ“ג, והשאר כתבנו שיונח במקומו עד לעת נוציא לאור משפטו מי יזכה בו, וכי נעשה עצמנו ללעג ולקלס לכתוב לראשי הקהלות דברים שאין להם שחר, ככל אשר כתב לי מכ”ת אחורי כתבו מטורין מן ח“י אלול? אשר מסרתי בידו הפשרה ההיא, הי' למען יראה שאנחנו אשכנזים מטיבים ומשתדלים טובת כוללות הספרדים יצ”ו גם כן, אך לא שילך ויתבע בכח הפשרה ההיא, וכעת יש לכם עוד סמך גדול מיכן בעזה“י באגרת דברינו אלה וכו', ולא ידעתי השליח מה זה עושה, אם על כל אלה ועם כל זאת לא נכנסו דבריו בלב השומעים, אך זאת פעל מכ”ת יצ“ו, שדחק עלי כל כך בדבריו, עד שכתבתי זה יומים, ביום ובלילה, שני אגרות בכתב רש”י, חד לפרנסים והרב דניסא די פראווינסא וחד להרב החכם דטורין נר“ו, ובאמת התאמצתי בזה על מה שכתב לי, כי בכל הפסקים לא נזכר שמו, וחוששני שלא יהי' לו סמך באגרת “דברינו אלה” כי לא יאמינו לו, אך בערב הלז קראתי אגרת המליצה הנזכרת, וראיתי כי להד”מ, ומכ“ת יצ”ו נזכר בו באר היטב, ותמה אני על מעלתו יצ“ו מה שכתב לי, וכי אינו מבואר שם ששליח אמתי הוא, ומה צורך להטריחני. יעידו עלי כל באי ביתי, כי יום ולילה אני עוסק בעזה”י בזה, ואין לי פנאי אפילו לעסק התוה“ק. בשלמה למקום שלא הלך שם שליח אני מחויב לכתוב, אך אל המקום אשר הוא נוסע לשמה בעצמו או זה מיותר או זה?… ועם כל זה עדיין כותב מכ”ת שלא נגמר בלבו שיגיע מזה חלק לפרושים, כל כי האי מילתא מילי דכדיבי נינהו, וכי העולם הפקר שכל אחד חוטף וחומס מה שיבוא לידו? ומה דעתו שאנחנו ניתן יד לזה? בקונטרס מכאן מודעה כתבנו תרעומת שלוחי חסידים הי“ו ששלוחי הפרושים נטלו לשם אשכנזים הי”ו ולא נתנו חלק לחסידים הי“ו, עתה יבוא מכ”ת יצ“ו ונסמך מפשרת שליח פרושים ואינו רוצה ליתן להם חלק, הלא יאמרו כולל פרושים הי”ו דילכון גרע מדילהון. סוף דבר בכל מה ששיש לנו שייכות, לא נסבול שום עול ח“ו. לכן זה וודאי שיטלו כולל הפרושים הי”ו חלק המגיע להם, לא אוכל כעת להחליט כמה, אבל זה מוחלט שיזכו בחלק הראוי להם ואי“ה נברר זה כמה יגיע להם. ושכר שליחות, מוסרני מודעה כי במה שאנו מחזיקים ידו כעת אין אנו מריעים בזה כח השד”ר מוהר“מ נ”י בטענותיו שיש לו על איטליא, וגם אין אנו מקפחים בזה שכר שליח פרושים שיתבע שכרו. הלא יש אלהים שופטים בארץ, זה יבורר ויצא לאור משפטו באה“ק ת”ו, ולא נכניס עצמנו בזה, כי זה ענין של יחידים, ידונו לפני בד“צ באה”ק תוב“ב. אבל בעד חלק כולל פרושים אחרי ניכוי שליש לשכר שליחות, בעד זה נעמוד על עמדנו. ועוד שכחתי קושיא אחת, הנני רואה מאגרותיו שתובע שליש מכל הקופות של א”י שבאיטליא, הלא בכלל זה חלק עה“ק ירושלים ת”ו, ובאיזה צד יושר רוצה מכ“ת יצ”ו ליטול חלק עה“ק ירושלם ת”ו. הנה כי כן מודיעני שכתבתי אגרת בכתב רש“י להפו”מ והרב דניצא ד“פ¹⁶³ ושלחתי אתמול לאמשטרדם לחברינו פקומ”ש יצ“ו שיחתמו גם הם וישלחוהו לבי דואר לניצא, וכן כתבתי אגרת ארוכה יותר להרב דטורין נרו וחזקנו ותמכנו יד מכ”ת יצ“ו בכל תוקף ועוז, וצרור הכסף שיתאסף, כתבנו לשלחו לידנו, ומכ”ת יצ“ו לא יפסיד כלום ע”י השלוח לידינו, כי עכ“פ יקבל באה”ק ת“ו מה שידונו שמגיע לו עפ”י יושר, ויותר מה שמגיע לו ביושר לא יהי' לו בשום אופן אפילו אם המעות בידו ממש. בטח בד' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה, והולך בתם ישכון בטח, וד' לא ימנע הטוב להולכים בתמים.

ומ“ש שעל הרבה דברים לא קבל תשובה, יפרש לי במכתבו הסמוך אלה הדברים ואדע להשיב עליהם. ומה שרצה לשלוח כח והרשאה מטריעסט לאוה' אחי חברנו הגביר הרבני מו”ה יעקב מאיר נ“י, אינו מן הצורך, שכבר קיבל כזאת בצירוף חברינו פקומ”ש דבאמשטרדם יצ“ו כתב מינוי לגזברים ואמרכלים, וגם אני הצעיר קבלתי שטר מיוחד לי לשמי, כתוב ר”ח תמוז העבר, וחתומים מהרבנים הממונים ומשגיחים בעה“ק צפת וטבר' תוב”ב, וכתב מיוחד מהרבנים ויחידים יושבי עה“ק חברון ת”ו, להתודע ולהגלות שהם כפופים תחת עה“ק צו”ט תוב“ב, ולאשר ולקיים כל מעשי הנז”ל נרם.

הנה השבתי על כל פרט, חוץ אודות אגרת לווינעציע, מ“ש לכתוב בלשון איטאליאני, אותה הלשון אינני מבין, ולכתוב ע”י סופר ולחתום אין דעתי נוחה בזה. יוכל להיות שאכתוב בכתב רש“י בלה”ק ואשלחה אבי דואר לוויניציאה (כבר התחלתי לכתוב ובע“ה אגמור ואשלחה אב”ד).

עתה אודיעהו חדשות. הרבנים הממונים דכולל שלו נרם יאיר, לא הוציאו חילוף עלינו כמו שכתבתי להם, כי אם מינו להרב הג' הג' בישראל השר והנגיד מוהר“ר זלמן מרגליות נרו בבראד, לגזבר ואמרכל, ושהוא יקבל מאתנו מעות השייך לכולל חסידים הי”ו, כן כתב לי הגאון הנגיד הנז' נ“י וכן אעשה בעזה”י, וכבר כתבתי תשובה להגאון נרו באיזה אופן נעשה זאת.

בענין ביטול הפשרה הנעשית בווילנא, ושיהי' כמו שהסכמנו אנחנו בקונטרס מכאן מודעה ששלחתי למכ“ב יצ”ו למארסעליע, כבר הסכים עמנו הרב הגאון הנגיד הנז' נרו, אך הרבנים הממונים דכולל פרושים בעה“ק צפת ת”ו לא אבו שמוע לזה, וגם השד“ר מו”ה זלמן¹⁶⁴ מירושלם ת“ו, שהפרושים יצ”ו שלחו שליח חדש מירושלם, עם הפנקס הקודם, ה“ה הרב המפורסם מו”ה זלמן שפירא נרו, והתרעם והרעיש על מה ששמע מהרב הממונה מו“ה גרשון מרגליות נרו שהחזרנו את השדר”מ מוהרמ“ק¹⁶⁵, ושאינני רוצה בביאת השליח וצווח ככרוכיא ואמר שטובה גדולה יהי' לבוא למדינת עלזאס עם הפנקס הישן אשר יש בו התחייבות, וכתבתי נגד זה להגבאים בווילנא נ”י ולהגאון דבראד מוהרא“ז נ”י, שיחזור לאחוריו ולא יבוא לאלה המדינות, כי אין תועלת בביאתו, ואדרבא גורם נזק שיבטל מה שעשה מכ“ת מחדש, ועוד יגרום ח”ה ששליח יוצא ושליח בא. ובמדינתו בכל מקום שהייתי כבר הבטחנו שלא יבוא שליח עוד, וגם אם יבוא לא יקבל כלום, אך מידי ח“ה לא יצא אם יבוא אעפ”כ. לדעתי טוב ונכון הדבר שגם מעכ“ת יצ”ו יכתבו להרב הגאון הנגיד הגזבר ואמרכל מוהרא“ז מרגליות נ”י בבראד, ולהודיעו את אשר יסד ותיקן במדינת צרפת ועלזאס, ושלא יש צורך ותועלת בביאת שליח א"י לשם.

אך הדבר הזה יתקן וישתדל בשובו לאה“ק לח”ו ולש‘, שישלחו לאמשטרדם, דרך ים, לאדרעס שלי ה.ל., הגם שדירתי פה ק“ק האג יע”א, יבוא אל נכון לקאנטאר¹⁶⁶ שלנו, תיבה קטנה חתומה בחותמות של הרבנים הממונים נרם עם עפר ארץ ישראל, כי מאחר שלא יבואו שלוחים צריך להשתדל שישלחו זה. ויהי’ עפר זך ונקי שאין בו חשש ומיחוש ח“ו, וישמור קאראנטינע¹⁶⁷ כנהוג, ומידינו יבוא לקהלות השולחים לנו מעות א”י ת"ו.

עוד זאת אודיעהו שקבלנו מגבאים הכוללים דפאריז בעד מה שקבלו משטראסבורג קאנסיסטאר וממארסעיליע 1110 fr., היינו י“א מאות ועשרה פראנקען, ס”ה מה שקבלנו מצרפת ועלזאס וממארסעליע ע“י הגבאים בפאריז 3091.75 fr. שהם 1464.9 f. ואחרי השתדלותי בדבר קבלתי מפפד”מ מהרב הגאון רב“ד¹⁶⁸ נ”י מעות ק“ק ענדינגן 156.12,f. וא”א להאריך בזה כעת. מאלט¹⁶⁹. ומשטרעליץ 9.9 f..

קבלנו מצרפת ועלזאס וממארסעליע —-f. 1464.9

הרב הגאון רב“ד נ”י מעות ק"ק ענדינגן — 156.12

מאלט ומשטרעליץ —- 9.9

סה"כ fr. 3091.75

־־־־־־־־־־־־־־

מכל זה ינוכה הוצאות פריטי דבי דואר, ואי“ה בגמר שליחותו אבוא חשבון מכוון. והי' זה שלום וברכה, יצליחהו ה' בכל דרכיו ובכל מעשיו, יהי' רץ כצבי וגבור כארי, וימצא חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם, כע' אוה' פקומ”ש וכו'.

כאמור למעלה אני כותב לוויניציאה, אבל יש עוד קהלות גדולות באיטליא, אם אנקונא לא רחוקה משמה ילך שם, ואם יראה להרב שם, שהוא בן רבינו הגאון אזולאי¹⁷⁰ זצוקללה“ה, המליצה דברינו אלה וכו', וודאי יעמוד, לימינו, וק”ק ליוורנו העיר הגדולה, אם יצליח בטורין ובווי'¹⁷¹ יאזור חיל בליוורנו, וגם אני מוכן לכתוב לשם בעה“י, וגן בטריעסט יאזור חיל, כי באמת הק”ק בעצמה לא עשתה כלום לאשכנזים. הקופות שהעמיד הם נדבות יחדים, אבל צריכים ליתן חלק לאשכנזים מקופת א“י של הק”ק, ודי בזה למבין כמותו, ושלום.

(כרך 2, דף 11־10).

16. ז' חשון אל: דוד קאשמאן כהן ב: בוקהאלט נכתב ב: האג    🔗

האג יום ד' ז' מרחשון תקפ“ו לפ”ק חיים וברכה למשמרת שלום למעלת אהו' ידידי האלוף והקצין היקר והנעלה לשם טוב ולתהלה כ“ש כ”ה דוד כ"ה קאשמאן כהן יצ“ו בק”ק בוקהאלט יע"א.

גי“ה מים א' העבר עם אסיגנא¹⁷² על V. D. Linden באמשטרדם, מסך f 41 מעות א”י תוב“ב, וועלכעס נאך איינגאנג בחשבון א”י תוב“ב גוט ברענגע אונד געהעריג בערטהיילע. האבע איהנען אבר על גי”ה צו בעמערקען, דש זיא שפאלטען פיר נדברות א“י f 25.19 אונד ללומדי תורה בא”י 15 f 7.. דיזע שפאלטונג קענען וויר אין אונזערע רעכנונג ניכט איינפיהרען, אינדעם אללע געלדער איינפאך רעמיטטיהרט ווערדן, בלאס שפאלטען זיך דיא איטער שידליכע ארבעת ערי הקדש, נעהמליך ירושלם צפת חברון וטברי' תוב“ב, אויך קהלות ספרדים שבעה”ק ת“ו פאן קהלות אשכנזים שבעה”ק ת“ו, דען ווידר דיא אשכנזים יע”א אין צוויא אבטהיילונגען, דיא איינע נענט מאן קהל פרושים יע“א אונד דיא אנדרע קהל חסידים יע”א, אן דיזע אונטערשיידונג אונד אבטהיילונגען, פוטטיהן וויר בייא איברמאכונג דער איינגעזאממעלטען געלדער. עס גיבט נאך איינע בעזאנדרע נדבה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס¹⁷³ זכותו יגן עלינו, אויך דיזעס אובסערפיהרען וויר בעזאנדער צו בוכען. אונד אים פארבייא געהן נעמהע דיא פרייאהייט צו בעמערקען, דס זיא פירהער הין בייא רעמיזע ממעות א“י ת”ו איממער עטוואס צו סיזע בעשטיממונג איבערמאכטען, אבר איינע אונטערשריבונג פאן נדבה לא"י אונד ללומדי תורה בא"י ווירד ניכט אובסערווירט. אונזער עראכטענס זינד אללען דיא פאן דש א“י געלט געניעסען ללומדי תורה יעדר נאך זיינם גראדע, דען עמי הארצות ווירדן ניכט סוטעניהרט, דעננאך דער עס ערנסט מיט השב”ה מיינט אונד פאן גאט’ס וועגן ב“ה וב”ש זיך בא“י נידרלאסט, בעריטיהרט אויך אונטרשטיצט צו ווערדען. אונד דש געשיהט בעוויס, איבריגנעס גיבט עס תלב”ה פיהלע גדולי תורה ות“ח מובהקים ומופלגים בנגלה ובנסתר שם ועוסקים בתורה ועבודה יומם ולילה זיע”א.

עתה אליכם אישים נקרא, המתנדבים בעם בק“ק בוקהאלט יע”א, זכרה ה' לכם לטובה, מעלתכם יצ“ו זינד אונטער דיא וועניגען דיא פאן זעלבסט אונד אונאויפגעפארדערט יעהרליך מעות א”י רעמיטיהרען, וה' ישלם שכרכם בזה ובבא, ותראו בנחמות ציון ושמחות ירושלם בב“י עמנו יחד כי”ר. נון האפי דש בייא מעלתכם יצ“ו אונזרע אויפפארדרונג געוויס געלטען ווירד, פון אנגיעהענדעס געדרוקטע בלאט¹⁷⁴ זעהן זיא דש וויר בעזה”י במדינתנו איינע נייע הכנסה אדער איינקונפט פר א“י תוב”ב איננגעפיהרט האבען, נעמהליך וויא מאן עס היר נעננט איינע חברה¹⁷⁵ פיר א“י ת”ו, וואפאן יעדער מיטגליד יעהרליך איין געוויסעס בייאטרעגט. במדינתנו האבן וויר דש מאקסימא געמאכט ניעמאנד פיר וועניגר וויא f. 21\2 האל' יעהרליך אנצונעהמען, אבר וואהל מעהר כפי אשר ידבנו לבו. דיא ערשטע אויפריכטונג במדינתנו וואר באמשטרדם, וואו מיינע קאללעגאס רעזידירען, דיא מיט מיר אויף דש געדרוקטע בלאט אוטערשריבען זינד, אונד פערנר האבע איך עס בעה“י בכמה קהלות ויישובים אויף געירכט, אונד בעטראגט יעצט בע”ה לערך f 2200 יעהרליך, וכן ירבה וכן יפרוץ. איך וואר אויך אין ארהניים אונד נייאמעגען, אונד וועהרע גערנע אויך צו זיא הין גערייזט, דא מיר מזה איזה שנים נדבת לבם הטוב אונד איהרע יעהרליכע פינקטליכע בעזארגונג פר א“י ת”ו בעקאנט איסט, אבר איך האטטע מיך בארניהרט ערשט במדינתנו רונד צו רייזן, ועל ראש השנה צו הויזע צו זיין, זא קענטי עס דיסמאהל ניכט אונטרנעהמען. יעצט איזט דער ווינטער נאהע, אונד צווייפלע אב פאר דען זאממער הבעל“ט ווידר דיא רייזע אננעהמען קאן, אונד אויך דאן, ווייסע ניכט אב עס אין מיינעם וועגע ליגט נאך פפד”מ צו עטוואס אויס דעם וועג מאכט ניכטס נור ניכט צו פיהל, אהנע דיס מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, זא וויל איך איהנען דיא מצוה גדולה איפטראגען, אום א קאסטי מיינע שטעללע צו פערטרעטין, וכל המתנדבים בעם יצ“ו אויפצופארדרן אן דיא מצוה פאן דיא חברה פר א”י ת“ו טהייל צו נעהמן, נעהמליך צו פערפפליכטען יעהרליך כך וכך בייא צו טראגען, אונד וואהל ניכט וועניגר וויא איין האללענדישען שטיבר פער וואככע, דאס מאכט יעהרליך f 2.12 אין אמשטרדאם איזט דיא בייאטראגע פיהל גרעסער יעהרליך, אבר אין אנדרע קהלות הינגעגען שטארקער אין אין פערזאהנען אונד מעהר אללגעמיין, צום בייאשפיל קעננע איך אנפיהרען אויך כ”ה וואלף שוחט יצ"ו כאן איזט מיטגליד דער חברה אונד גיבט יעהרליך f 3. איך ביטטע מיר אויס די ערהע איהרס בעזוכס בייא איהרע מיר אנגעצייגטע הערקומסט אום איהנען דש גענראלע בוך אויך צייגען צו קענען, אידעסין וואלטע דיזען מיינען אויפטראג ניכט ביס דאהין אויפשיעבן.

אויך אויס דען גרונד מצוה לידך אל תחמיצנה, עס איזט ווירקליך איינע מצוה רבה דאצו בייא צו טראגען זא וויא אונזרע געדרוקטע רעדע גענונגזאם בעוויזט אונד איינע מצוה גדולה דארין בעהילפליך צו זיין, כי גדול המעשה יותר מן העושה, בפרט ווען דער מעשה איין עושה דאבייא איזט. נאך האבע צו בעמערקען דש במדינתנו, דיא חברה איהר בייאטרעגע זיך אנפענגט מן ר“ה תקפ”ה, זא וויא אין אמשטרדם אנגעפאנגען האט. אויך וואו איך ערשט ענדע קיץ העבר, בחודש מנחם וחודש אלול געקאממען בין, האבען מי קאנטאנט געגעבין דאס יאה געלד מן תקפ"ה, אונד אין דיא פאלגע האבע אללרוועגן גבאים קאממיטירט דיא פערנר הין אללע קווארטאל דען קווארט דעס יעהרליכען בייא טראגס איננעהמען ווערדען, אונד ענדע דעס יאהרעס אונס אדער דיא נעכסטע גבאים כוללים איינזענדען, וועלכע אללעס צוזאמען אונס איינזענדין.

דא מעלתכם יצ“ו ביס יעצט יאהרליך מעות א”י איברמאכטט, זא וויל איך דארויף ניכט פערסיסטירען דש מן ר“ה תקפ”ה אנפאנגען זאל, אבר פילליכט דאך מן ניסן תקפ“ה, אללענפאלס מן ר”ה תקפ“ו, אינדעם יעדער דער אויך פערנר אים לויף דיזעס יאהרעס איינטריט מן תחת השנה צאהלען זאל, פרייאליך דא ער אויפ דיא גרוסע מצוה פרייז שטעללט, וכל אשר יראת ה' נוגע בלבבו יאמן בדברי חז”ל ויחיש להיות נטפל לעושי מצוה רבה הלזו, ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוהביו הדורשים שלומו ושלום כל המתנדבים בעם שמה הק”ק יע“א לא”י תוב“ב, פוקמ”ש גו“א עה”ק תוב“ב החונים ע”ד בק“ק אמשטרדם ובק”ק האג יע“א הכו”ח בשם כולם יצ“ו המצפה לתשועת ה' את עמו, ה”ל.

(כרך 2 דף 11־12)

17. ט' חשון אל: פרנסים ומנהיגים ב: ויניציה נכתב ב: האג    🔗

למעלת כבוד האלופים הקצינים שרים וסגנים הגבירים היקרים הנגידים המפוארים ישישים נכבדים זקנים ונשואי פנים אנשי המעמד פרנסים וגבאים דק“ק ויניציאה יע”א הי“ו ועל צבא תהלתם מעלת כבוד תפארתם הרב הכולל בישראל להלל החכם המובהק המאיר כברק הדיין המצויין בהלכות מזויין ר"ם ור"ם דבק”ק

יע“א יצ”ו רב שלום וברכה.

אחרי דרישת שלום תפארתם כמשפט, האותיות יגידו כי אנחנו או“ה חתומי מטה עבודת הקודש עלינו בעניני ארץ ישראל תוב”ב, בראשית נתמנינו לבד ממעלת רבני חכמי ומנהיגי ופקידי כוללות הספרדים שבערי הקדש תוב“ב, באישור וקיום בכל תקף ועוז ממעלת השרים המפוארים פקידי ומשגיחי א”י ת“ו דבעיר תהלה קושטא הי”ו יע“א, ואחרי כן נתמנינו גם ממעלת חכמי ממוני ומשגיחי כוללות האשכנזים שבערי הקדש ת”ו וכבר יצא טבענו בעולם במדינתנו ובמדינות אשכנז צרפת ואנגלטירה יע"א, אך פן לא נודענו למעלת כבודם, לכן פתח דברינו יעיר אוזן למי החותמת.

והנה כאשר עברו ובאו אלינו שלוחי א“י דכולליות האשכנזים הי”ו, אשר הי' במחנה תהלתם, ראינו באגרות והעתקות שבידיהם, כי הקריבו דברי תחנוניהם לפני כסא תפארתם, ובהתאסף ראשי עם הוה“ק פרנסי ומנהיגי הקק”י, הודו וענו ואמרו, כי הדבר מתנגד אל תורת האדם ואל חוקי החסד והאמת, לבלתי התחלק מעות א“י לכל יושביה אשר מבני ישראל המה, וכן כתבו בספר זכרון דברי הועד בהרחבת דברים, אך אמרו עוד, אכן כל אשר נאסף עד היום ההוא ישלח על אופן הנהוג עד אז, אך למן אז והלאה מאומה לא יותן ולא יושלח עד יכתבו השרים פקידי א”י שבקונשתנתינא, כי קימו וקבלו לחלק לכל בני אמונתנו בארבעת ערי הקדש תוב“ב חלק כחלק, את הכסף אשר על תורת חסד כזאת תדבנו הקק”י שמה. ואחרי כן ראינו הסכמה חדשה מרום מעלתם הי“ו ובו נאמר ונשנה כי כל המקובץ עד ח”י תשרי דשנה ההיא יושלח ויחולק כנהוג, אך מיום ההוא והלאה לא יושלח כלום עד כי יתאחדו בא“י תוב”ב לעשות כיס אחד לכולם, ויהי' ממונים על הקופה או על כיס הכולל הלזה יחידים נבחרים מכל ק“ק וק”ק שבא“י ת”ו, ומתוך כיס הנז' יתפרעו תחלה כל המסים וארנוניות, והנשאר יחולק לכל הנצרכים נפש כנפש, ומכל האמור יבוא לידי רו“ם ידיעה ברורה שרירא וקיימת כי התאחדו הפקידים הממונים והמשגיחים דכל הכולליות שבא”י ת“ו הי”ו לקיים כל האמור וכל הכתוב בספר לזכרון.

עתה ירשונו רו“ם לדבר דברינו, כי נפלאנו על המראה, אחרי החליטו כי הדבר מתנגד אל תורת האדם ואל דעת הנותנים אשר יתנדבו הכסף להיחלק חלק כחלק, מדוע גזרו אומר על הכסף המתוכן אז ביד רו”מ להוסיף בו סרה לעשות בו נגד תורת האדם ונגד דעת הנותנים, והמכשלה הזאת וכו' כי רו“מ בכבודם בעצמם צוו לחלקו כנהוג ולא חלק כחלק לפי הנפשות. והנני יוספים להפליא על מה שהסכימו רו”ם על להבא לבל יתנו לכסף מוצא עד יתאחדו בא“י ת”ו וכו' וכו' – ואם לא יתאחדו מה תהא, והלא רו“מ כבר חרצו למשפט כי יסולק הכסף אשר יקובץ חלק כחלק כדעת הנותנים וכתורת האדם וכחוקי החסד ואמת, אם כן אפוא איך יתלו הדבר בדעת זולתם או בענין זולת, כמשפט חרצו כן יעשו, לתת חלק לזה וחלק לזה. בעצם ידענו כי לא בנקל, ואיפשר בשום פנים לא, יבא הדבר הזה לידי גמר, שיתאחדו בכיס אחד מהנהגה וחלוקה משותפת, כידוע לן דבקיאינן בקיבעא דארעא דישראל ת”ו, וכי בעבור זאת נעבור על בל תאחר, היכא דקיימי עניים ושואלים לחם לפי הטף? לא כזה עשינו אנחנו, אשר באמת אהבתנו נאמנה לכל יושבי א“י ת”ו, נכנסנו באמצע בשנת תקפ“ב לפ”ק פש“ד בשליחות עה”ק צפת ת“ו. והאמנם בהיותנו אשכנזים, וזה כמה שנים פקומ”ש א“י ת”ו, ובכל כחנו עבדנו והשתדלנו כמה טובות לכוללות הספרדים שבא“י ת”ו, הי' לנו להקפיד על העול הנעשה לכו' האשכ' שבא“י ת”ו, ולפחות לישאר בשוא“ת, וממילא הי' הק”ק אשכנזיות שבאלה המדינות נותנות הכל לכוללות האשכנזים הי“ו, זאת לא זאת הי' מעשנו, ונהפוך הוא, כי המלצנו טוב בעד שני הכוללות, והתנינו שכו' הספרדים יקבלו שליש מסך העולה משליחות אשכנז מעה”ק צפת ת“ו, אבל בתנאי שכוללות הספרדים בעה”ק הנז' ת“ו יתנו חלק לכוללות האשכנזים שבע”ק הנז' ת“ו מטללי ברכה אשר יטיפו עליהם ק”ק ספרדים שבאיטליא ושאר מדינות יע“א. אפס אחרי רואנו כי באופן ובתנאי זה לא נבוא לתכלית המבוקש שיהי' שלום בארץ, כי קשה להוציא מידם מה שכבר בא ליד כוללות הספרדים בעה”ק ת“ו, בחרנו אופן אחר, והוא אשר ק”ק ספרדים הי“ו באיטליא ושבשאר מדינות, המה בעצמם יתנו חלק מקופות א”י שבמחנה קדשם לכוללות האשכנזים שבעה“ק ת”ו. כן גמרנו וכן עשינו בדפוס, כאשר עיניהם תחזינה מישרים מקונטרס הרצוף, עמוד א' בסופו, ד“ה וכבר וכו', יעו”ש. ביני ביני לא שנינו מדתנו לתת חלק לזה ולזה, ולא לבד מקופות הקבועות והכנסות המיוסדות מזאת מלפנים, כי אף גם מהכנסה חדשה שיסדנו בעה“י כמו שיראה מן הרצוף עמוד ב', אמרנו עם הספר לתת להם שליש לכוללות הספרדים ייטיבו ויעשו כנימוס לכולליות האשכנזים שבעה”ק ת“ו, כמו שיראו רו”מ שם ד“ה והכנסה וכו'. והנה כאשר הדפסנו הרצוף, לא זכרנו ולא חשבנו שמעלת השד”רם אשכנזי החכם והנבון כמהר“ר צבי דוב מינץ הי”ו יסע ויבוא למחנה תהלתם, ובכלל לכל מדינת איטליא, ע“כ לא דברנו בו על אודות שליחותו וביאתו שמה ולצוות לטוב עליו ולעשות עמו כנימוס לשליח הכולל, וכתבנו בד”ה וכבר וכו' ובד“ה והכנסה וכו' דרך כלל, ולא אודותיו בפרט, ובכן באנו בדברינו אלה לכתוב כאן מה שחסר שם, ומידינו היתה זאת שנסע ויקבלו שכרם בזה ובבא. ועל אודות שליחותו דכוללות אשכנזים שבעה”ק ב“ו, אמינא ולא מסתפינא דלא מבעיא לאפושי ברחמי, כי מלבעדי זאת יעשו עמו כנימוס לשליח הכולל, דבזה שמטיבים לכולל שלו מטיבים עם כוללות הספרדים שבעה”ק ת“ו, ודי בהערה זו. אך זאת נגיד ונודיע, כי בקונטרס הרצוף לא קצבנו כמה יתנו ק”ק ספרדים שבח“ל לכוללות האשכנזים בא”י ת“ו, מטעם אשר נכון אתנו, אולם ודאי יחייב שורת הדין שלא לפחות להם משליש, כשם שכולליות הספרדים דעה”ק צחו“ט ת”ו מקבלים שליש מק“ק אשכנזים שבאלה המדינות, ועוד יתירה ירושלם שהיא מקבלת המחצה דהיינו מן דמי קופות א”י הקבועות בק“קי, ומהכנסה חדשה מקבלת שליש כחברותי' ת”ו, ובמדה שאדם מודד וכו‘¹⁷⁶. והגם דמעלת השדר"מ הנז’ אינו שליח עה“ק ירושלם ת”ו, אבל אנחנו יש לנו התמנות גם מעה“ק ירושלם ת”ו. ימחלו נא לתרום כעת בבת אחת כל התרומה השייכת ומגעת לכוללות האשכנזים שבארבעת ערי הקדש תוב“ב, וגם ממה שיתנו הק”קי שמה במקום נדבות יחידים, ומע' השדר"מ הנז' בעצמו יגיד לרום מעלת כבודם לשלוח צרור הכסף לידינו, לשם החתום ראשון¹⁷⁷, ככתוב בגופן שלהם¹⁷⁸ מעבר לדף זה.

והי' זה שלו' וברכה לרו“מ כבודם הי”ו ולמעכ“ת הרב החכם הכולל נר”ו מאד“ה ומאתנו אוה”ב דש“ת פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הק' תובב”א החונים על דגלם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א החותמים יום ו' עש“ק ט' לחדש חשון תקפ”ו לפ"ק המפים לישועת ה' את עמו ברב עז ושלם.

עוד שכחנו דבר והיתה לבאר בזה כי יוכלו לשלוח צרור הכסף בליטר“ה די קאמבי”א¹⁷⁹ על אמשטרדם או על ווינא, ושלם.

(כרך 2, דף 12־139)

18. י"ד חשון אל: אפרים זלמן מרגליות ב: בראד נכתב ב: האג    🔗

האג יום ד' י“ד מרחשון תקפ”ו

רב ברכות לראש צדיק צדקות אהב, שר התורה אבי התמורה לגמול חסד תאב, על כן יאמר בספר את והב¹⁸⁰, ה“נ כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי הרב הגאון הגדול המפורסם, וריחו נודף כשמן אפרסם¹⁸¹, וכערוגת הבושם, החריף והבקי בכל חדרי תורה, גלוי לדרעי' ואתי נהורא, יתיב וגריס באורייתא תדירא, וממלא פני תבל אורה, צדיק יסוד עולם וענוה צדק תעטרהו עטרה, ובכנפי צדקתו סוכך על כל שואל עזרה, גזבר ואמרכל דחסידא ארעא קדישא ת”ו נ“י פ”ה ע“ה כקש”ת מו“ה אפרים זלמן מרגליות נרו יאר עד יופיע לציון וירושלם שמש צדקה וברה, איתן מושבו בק”ק בראד יע"א.

אחדש“כ לאשר נפשי אליו תערוג, זאת אומרת, הנה כתבתי לרומכת”ר נ“י אחת ושתים, הראשונה ע”ס העבר השלוחה מפה, והשנייה ער“ח מרחשון השלוחה מאמשטרדם עש”ק ב' בו, ובתוך הדברים פרשתי לרופמעכ“ת נ”י להוציא עלינו ח“כ על צרור הכסף שבידינו השייך לכולל חסידים אשכנזים שבא”ק תוב“ב יצ”ו. אולם בראשונה כבר אמרתי, דלא אתברירא לן אם לא יוציאו הרבנים הממונים דכולל הנז' נ“י ח”כ עלינו, כאשר הורנו אותם, שלא החליטו בתשובתם הרמתה לבל יעשוהו, וחשבנו וכן כתבנו לרופמעכת“ר נ”י, אולי באגרתם להדרת קדשו החליטו לבל יוציאו הם ח“כ עלינו, ואתו המדע. עתה מכאן מודעה, שקבלנו אתמול גי”ק הרבנים הממונים נ“י דכולל הנז' יע”א, מים ר“ח אלול תקפ”ה, מעה“ק צפת ת”ו, בו הודיענו שבשבוע הקודמת הי' כבוד הרב הג' המפורסם חו“פ מו”ה גרשון מרגליות נ“י אצל סי' קונסל דעכו¹⁸² על ענין הכולל, ושלח משם אנוויזונג עלינו, ובקשו לשלם הא”ו וכו' וכו‘, למען יהי’ טוב לפניהם ענין דרך הזה בימים הבאים לחטול“ש. בכן שווינן נפשין הדרנא, לבל יוציא רופמעכת”ר נ“י כ”ח עלינו, ואי“ה אכתוב להרבנים הממונים נרם, כה יעשו וכה יוסיפו על המגיע לכולל הנז', והיא דרך קצרה ונאה ויפה, כאשר כבר בחנו בכבודם בעצמם, ובטחתי גם רופמעכת”ר נ“י ימצא דרך טוב ונאות ותכלית נכון לבעה”י, ואגב גררא נקלה הטרחה מעל רופמעכת“ר נ”י להטריח בפרט זה, וכבר חישב לעשות גם מצוה זו ויעלה עליו כאלו עשאה. עתה נשארה עליו המצוה כי רבה היא, להביא הדבר אל עמק השוה עם הרבנים הגבאים הכוללים שבווילנא יע“א, ככל אשר הארכנו בשני מכתבינו הקודמים, הן בחלוקה הכסף המורם להבא לפי מ”ן, והן שישאר גביית השד“ר מוהר”מ נ“י, הן מה שגבה בעצמו הן מה שגבינו ומה שנגבה בחריקאו, לכולל חסידים יע”א, ועד אחרון, לבל יצא ויבוא שליח כולל פרושים יע“א לכל המדינות אשכנז וצרפת יע”א ואיטליא ומדינתנו בכלל, וגם לא למדינת ענגלאנד, כי כל זה ללא תועלת, ונהפוך להפסד מרובה. ואם שמוע ישמעו ייטיב להם, כי בעזה“י אנחנו נשתדל תועלת וטובת כל הכוללים יע”א, וכבר כתבנו להגבאים הכוללים הנז' נ“י, כי הבל יפצה פי האומר שצריך השד”ר לבוא עם הפנקס הישן למדינת עלזאס, שכבר בא לשם ביני ביני שד“ר דכולל חסידים, ה”ה הרבני הנבון מו“ה צבי דוב מינץ נ”י, שתיקן קופות וגבאים, וגם הכניס פרי מעשיהו, ובא לידנו הגביי' הראשונה לשם הכולל הנז‘, ואחרי הגביי’ הראשונה, שהיא לעומת מה שכבר גבו או חטפו שלוחי כולל פרושים יע“א שקדמו במדינה הלז לשד”ר הנז‘, יהי’ מכאן ולהבא לכל יושבי אה“ק תוב”ב. ועתה נוסע השד“ר הנ”ל באיטליא, ועושה ומצליח בעה“י, ואנחנו תמכנו ידו בכמה כתבים, בכתב רש”י, לפרנסי ורבני הקהלות, שסדרתי וכתבתי להם. ברם זכור לטוב השד“ר הנז‘, אשר לא ראיתי כמוהו חרוץ ועמל, מייגע ומשתדל, הגם בדידי’ קא טרח, שנוטל שכר שליחותו, עכ”פ גם הכולל יע“א נהנה מיגיעתו, ולא לבד כולל שלו, כי אם כל האשכנזים יע”א שבאה“ק ת”ו, יזכו בשליש הקופות של אותן קהלות יע“א באיטליא שנתקבל שם. דהיינו בזה אני מחולק עם השד”ר הנז' שהוא רוצה לזכות בגביי' דלעת עתה באיטליא לכולל חסידים יע“א לבד, ואנא דאמרי דגם כולל פרושים יזכו בחלק המגיע להם מגביית איטליא זו הראשונה, ובע”ה אעמוד לימין היושר והצדק, אחרי אשמעה מה ישיבנו על זה השד“ר הנז'. עכ”פ אין צורך לבזבז מעות א“י ת”ו על הוצאות שלוחהון, ובטחנו מיני' ובי' תסתיים שישמעו הגה“כ הנז' נ”י לעצתנו הטובה.

זאת מכלל אחריתי, מצוה רבה ושפירתא שכבר כתבתי לרופמעכת“ר נ”י בכתבי השני הנ“ל בסופו, וכופלני בקשתי כהיום, כי יאזר חיל ללחום מלחמתה של תורה בעד הכולל אשכנזים יע”א נגד רבני וחכמי הספרדים שבא“ק תוב”ב. בהיות שקבלתי היום כתב שנית מהרב שד“ר דכולל חסידים מו”ה אביגדור מייזלס נ“י מגיבראלטער – פתשגן הכתב – שעם כל טרחותיו ויגיעותיו לא עלתה בידו שיקבלו שליחות כולל אשכנזים במערב הפנימי¹⁸³, כי יראים הם מאגרת הספרדים דעה”ק צפת וטברי' תוב“ב, שהזהירו באזהרות גדולות, וביותר אגרת ירושלם ת”ו, שגזרו בחרמות גדולות בצירוף כותל מערבי, שלא לקבל שליחות כולל אשכנזים במדינת צפרד¹⁸⁴, וכך נתנו לו הרבנים מק“ק מיגדור ומאראקיש¹⁸⁵, שהמה עירות גדולות במדינה הנז', כתוב וחתום, שאינם מקבלים שליחות אשכנזים, מחמת חרמי רבני וחכמי ספרד דאה”ק ת"ו באגרותיהם.

והנה הרבה השד“ר נ”י הוסיף וכתב לי, שלפי דעתו ראוי לנו כעת ליתן כל המקובץ ובא לידינו לכוללים אשכנזים לבד, ולא לתת שליש לכו' ספרדים הי“ו, בהיות דמעיקרא דמלתא, בפשרתנו משנת תקפ”ג, הרצופה בזה, כתבנו שיזכו כו' הספרדים בשליש ממדינות אשכנז, על מנת שלעומת זה יתנו כו' הספרדים חלק לכו' אשכנזים מטללי ברכה אשר ייטיבו עליהם ק“ק הספרדים הי”ו שבמדינות אחרות. עתה שלא די שלא נתנו מאשר גבו שלוחיהם, עוד גדרו בעד כו' אשכנזים יע“א במצודות וחרמים, לבל יהנו אשכנזים הי”ו במדינת מערב, בדבר שאינו מקפח כלום מהמיוחד להם, בהיות שאין שם קופות, כי אם בבוא שליח הכולל עושים לו מ“ש להמתנדבים, וזה הוא גובה, לכן סוף דבריו ליתן אנחנו הכל לכו' אשכנזים יע”א.

ואין דעתנו נוחה בזה כלל ועיקר. ראשון מה שנסמך מפשרתנו, אין בו סמך, שלא כתבנו כי אם הבא לידם מק“ק ספרדים שבמדינת הנז' (שהם אשכנז צרפת ואנגליטירא) ושבכל איטליא הי”ו, ולא הזכרנו כלל מדינות המערב. שנית, אפי' לפי קונטרסנו הנדפס¹⁸⁶ בשנה העברה, ששלחנו ע“ס העבר, אשר בו פירשנו, אכן במה הדברים אמורים וכו' ושבערי המערב יע”א וכו‘, יעו“ש, עכ”ז לא לזאת נקרא נעמי, מכמה טעמים. א’, כל מגמותינו להרבות שלום בארץ, ואם נגמלם כמדתם, הגם הראוים להם, אינם חוששים, ומצפים עוד לקבל טובה מק“ק אשכנזים שבח”ל, ויוסיפו להתגרות עמהם בארץ, ויתוסף ח“ו קטיגוריא ופרוד לבבות. ב‘, חפצים אנחנו שיהי’ לנו חלק גם בתורת ותפלות הספרדים שבאה”ק ת“ו, כמובא בדברינו רבינו הגאון אזולאי זצ”ל¹⁸⁷ בקונטרס הנז‘. ג’, כבר החל השד“ר האשכנזי מו”ה צבי דוב מינץ נ“י הנז”ל להצליח בק“ק ספרדים שבצרפת, היא העיר מארסעליע, וגם במקצת איטליא, ולטול מהם שליש על סמך שהקהלות אשכנזיות שבמדינות האלה נותנות שליש לכו' ספרדים שבאה”ק ת“ו. הגם שהשד”ר הנז' כתב לנו שרוב בני הקהלות הם איטלייאנים ומגזע אשכנזים, ומיעוטם ספרדים, עכ“ז כספרדים נחשבים, ואם נקפח אנחנו חלק כו' הספרדים שבאה”ק ת“ו, גם בני מדינות איטליא יקפצו ידם מכו' האשכנזים יע”א. ד‘, כמה במדינתנו, ובמדינות אשכנז יע“א יש כמה ק”ק אשכנזים יע“א, הנוטים לספרדים שבאה”ק ת“ו, ובפרט נוטים להם יותר מלכוללות אשכנזים שבאה”ק ת“ו. מכל הלין לא טוב הדבר הזה לעשות ככה, כי אם לצאת נגדם במערכת אמרים בדעת ודעת נוטה, מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, לגזור גזרות שאין להם כח לגוזרם, ובמה כחם יפה שיוכלו לגזור בח”ר שלא יקבלו בערי המערב שלוחי כו’ אשכנזים, והמחרים שלא כדין וכו‘¹⁸⁸ רח“ל. ועל מני”ר הגאון נ"י המצוה הזאת, דרב ותקיף חילי’ לאורייתא, ונודע טבעו בעולם, ומי למימר לרו“ח ספרדים הי”ו שבאה“ק ת”ו, כי אם לא יאבו שמוע, יבטל גזרותיהם בחכ תוה“ק, תורה דילי' היא, וכל גדולי ישראל שבפולין ואשכנז יבואו אחריו וימלאו דברי קדשו. וכן יוכל לאיים עליהם, כמו שכתבנו בקונטרסנו, דאינהו דקא גרמי לעשות כמעשיהם לקפח טובתם בכל אלה המדינות, אולי ישובו וינחמו ויבטלו אגרות הראשונות שכתבו לערי מערב יע”א. לכן זאת עצתי היעוצה שרופמעכת“ר נ”י יכתוב כל זה באגרת מיוחדת לרו“ח ספרדים בעה”ק, הן לירושלם ת“ו והן לצו”ח ת“ו, מה טוב בשתי אגרות וישלחם למר שארו הה”ג הממונה ומשגיח דכולל חסידים הי“ו מוה”ר גרשון מרגליות נ“י, ובעה”י יועיל ויעשה פרי תנובה.

ואחתום בשים שלום ואהבת עולם, ושלום תורתו יגדל ויאדיר, ויראה בבנין ההיכל והאולם, כנפשו הקדושה וכנפש נענה עבדו ואוה“נ בלו”נ שלם והמצפה לתשועת ה' יגלה קץ הנעלם. ה"ל.

ע“ש. יתר הדברים שכתבנו במכתבנו הקודמים, חוץ אודות הוצאות הח”כ על צרור הכסף השייך לכולל חסידים הי“ו, הדברים בהוייתן ובתקפם, גם אודות שלוח הספרים שבקשנו מרופמעכת”ר נ“י. והנני דש”ת באה“ר בשם חברינו ידידי נפשי כרע כאח הגבירים הרבנים פקומ”ש גזוא“מ עה”ק ת“ו דבאמשטרדם יע”א, ולתשובתו הרמה נכספה וגם כלתה נפשינו.

(כרך 2 דף 14־13)

19. ט"ו חשון אל: ממוני כולל חסידים ב: צפת נכתב ב: האג [?]    🔗

יום ה' ט“ו מרחשון תקפ”ו לפ"ק

ידידי ה' ישכנו לבטח חופף עליהם חסד אל כל הימים, ה“ה מעלת כבוד הרבנים המובהקים החכמים הכוללים והשלמים, האיתנים מוסדי ארץ הדיינים המצויינים, בהלכות ואגדות מזויינים, בעומק הלכה לנים, ולאסוקי שמעתתא אלבא דהלכתא דנים, חסידי קדישי עליון חביבים שנקראו בנים, צדיקי יסודי עולם עמודים ואדנים, עובדים מאהבה ומיראה ולמלאכת שמים עושים כוונים, ממונים ומשגיחים מנהיגי ומנהלי צאן קדשים, כולל חסידים אשכנזים שבאה"ק ת”ו, ה' צבאות יגן עלים לעולמים.

אחד“ש לאשר נפשם אליהם תערוג, הננו מן המודיעים, כי קבלנו גי”ק הראשון מן ך' טבת תקפ“ה, גם את השני מן ער”ח תמוז, גם את השלישי מן ר“ח אלול העבר, וזה כמה נכסוף נכספנו להשיבם כהלכה, ולא עלתה בידינו, מרוב עבודה בעהי”ש בעניני אה“ק תוב”ב. עתה פנינו מכל עמלנו מסביב להשיב מפני הכבוד ומפני אהבה כי רבה היא, וגם אם לא נוכל לכתוב כל העולה על רוחנו, אמרנו ויהי מה, נריצה דברינו ולא ישארו אחור עוד, כי כך חובתנו וכך יפה לנו, למען נשוב להתכבד בקרוב בתשובתם הרמתה, וזה ישענו וזה חפצנו, ומדי בוא דברי קדשם, הם לששון ולשמחת לבבנו.

אך טרם נחלה להשיב על גי“ק, נשים פנינו אל דברינו הקודמים מן י”ג ניסן, ונתחרט על מה שהטחנו דברים אז על מעלת השד“ר הרבני מו”ה צבי דוב מינץ נ“י, באשר חשבנו שלא הי' המדובר עמו בין מעלת כבוד קדושתם לבינו שיטול שליש בשכרו, וחשבנו שעל כן מתאמץ להכניס מעות מדינת צרפת לידו. – הגם תשובתם הרמתה סתומה בענין זה, אבל עכ”פ כתבו שלא יש עליו תלונה, וגם היטיב מעשיו למאוד, ולא עשה כאשר חשבנו שיתאמץ להכניס פרי מעשיו לידו, כ“א שמע לדברינו וצוה להגבאים הכוללים שמינה במדינת צרפת עי”א לשלוח כל פרי השליחות דמי הקופות ומחצית השקל לידינו, וטרח ויגע הרבה, והשתדל שיצא מן הכח אל הפועל מה שתיקן ויסד בנסיעתו הראשונה במדינה הנז‘. וכן כתבו לנו הגבאים הכוללים במדינה הלז, שראוי להחזיק לו טובה הרבה, כי לולא טרחתו ויגיעתו בעצמו, שנסע שנית במדינה הנז’, עדיין לא באו הדמים לידי גוביינא, ובכל מקום מדרך כף רגלו, עמל ויגע בחריצות גדולה, לכן שוינן נפשין הדרנא ממה שדברנו עליו בקפידא שמצאה מקום לחול אז, באהבתנו לאה“ק ת”ו, ובחשבנו שרוצה לעשות האוחז, ומתחרטים אנחנו על זה, ובמוט מנהון דמעכ“ת נ”י, אל יזכירו ח“ו הדברות הראשונות שכתבנו עליו, דלא שרירן ולא קיימין, ומעשיו לטובת השליחות רצויים בעינינו למאוד, ויקבל שכרו משלם. וכפי דברי קדשם, הגם שסתומים ולא מפורשים, וכפי דבריו אשר שינה ושילש לנו, נראים כנים דבריו, שעשו עמו לשליש, ע”כ נודיע למעכ“ק, מה שביקש מאתנו מעלת השד”ר מוהרצ“ד מינץ נ”י הנז‘, והסכמנו על ידו, והוא ששכר שליחותו המגיע לו מאותן דמים שיעלה מאתנו לידם העליונה, לא ישאר ביד הכולל בשום אופן, אפי’ אם ירצו לו פרעצענט¹⁸⁹ ביני ביני, כי אם מיד שיגיע הדמים לידם, יפרישו שליש המגיע לו בשכרו, ויומסר ליד מעלת כבוד הרבנים המאה“ג וכו' וכו' כקש”ת מוהר“ר גרשון מרגליות, וכקש”ת מו“ה משה קופר מרישא נרו' בידם הרמתה יהי' בפקדות עד שובו הביתה לחטול”ש. בטחנו בצדקתם ובאהבתם אלינו לקיים מה שהבטחנו כאמור, ומינה לא יזועו.

ומדי דברנו בזה נסמוך לזה ג“כ מה שהבטחנו למעלת הרב השדר”מ מוהר“מ קרעמניץ, אשר ראינו טובת הכלל בשובו לחטול”ש לאה“ק ת”ו ולמסור עסק השליחות לידינו, והוא יקבל שכרו משלם כמו שהתנו עמו מעכ“ק, גם ממה שאנחנו עושים בחריקאו. אפס לו נחה דעתו הרמה, כי זכר את הדאגה, שיצאו עליו עוררין, וירבו דו”ד נגדו, ויקופח שכרו, בפרט שהכולל יהיו מוחזקים והוא התובע להוציא, ויורע כחו בזה שחוזר לביתו ומינח צרור הכסף בידינו. לכן התנה עמנו לבל יורע כחו בחזירתו בלתי צרור הכסף בידו, כי לא מלבו ולהקל העבודה מעליו חוזר, כי אם עפ“י עצתנו וע”פ דברנו, שהוא טובת הכולל, מבלי שיקופח שכרו וטובתו. בכן כל מה שמגיע לו, יוציאו הממונים מתחת ידם, לבל יהי' מוחזקים, ויומסר לידו באון ובתנאי לבוא עמהם לדין תורה, אם יש טענות צודקות ונכוחות נגדו, ישיב הכסף כפי דו“ד תוה”ק, ואם יזכה בדין, לו יהי' ולו יקום. וכן הבטחנוהו, ובטחנו גם בזה בצדקתם וישרם ובאהבתם אלינו, שיקיימו הבטחתנו, בשגם כנראה לנו לא הבטחנו דבר המפסיד טובת הכולל ח“ו כ”א שיהי' הכל בצדק ובמישור. וכופלנו מה שכתבנו כי שכר השליחות שיהי' שליש, לא מלבנו ולא מדעתנו הבטחנו זאת ח“ו, כ”א השלוחים אמרו לנו שכך קצבו עמהם מעלת כבוד קדושתם, ואם ח“ו לא כן הוא, אין להם סמך ממה שהסכמנו על זה. ובטחנו ביראי ה' וחושבי שמו, לא ישנו באמונתם. וע”ז סמכנו וכתבנו בשטר השתוות שעשינו בין שני השד“ר הרב מוהרמ”ק נ“י והרבני מוהצ”ד, שכר שליש, ולטובת הכולל עשינו והתנינו, כמו שיראו מעכ“ק, שכל המתנות שיקבלו השדר”מ להם לעצמם, יהי' לאמצע ישימו נא עיני קדושתם על פרט זה, המבואר בשטר שביד כ“א משני השד”ר הנז' נ"י, ומשם בארה.

והנה אין אנו צריכים להכניס עצמנו יותר בדו“ד שבין הכולל לשלוחים או בדו”ד שבין שליח לשליח, כי שמה ישבו כסאות, שם דייני, ומשם תצא תורה. אך זאת צריכינן למודע, וע“ז ימחלו בעכ”ק להשיבנו תשובה ברורה, והיא מלפנים כבר הודענו וכן יראו מקונטרסנו הנדפס הרצוף בזה המתחיל “דברינו אלה”, כי עפ“י מעשה רב הגאון אב”ד ור“מ דק' לונדון נרו, כאשר חזרנו על פתחי נדיבים באמשטרדם עם הרב השד”ר מוהרמ“ק הנ”ל, השתדלנו כמו כן לייסד חברה או התחייבות זה באמשטרדם, וכן בקשנו בדברינו הנז' שתוסד בכל אתר ואתר, מהכנסה החדשה הלזו, תובע הרב השד“ר שליש הכנסת שנה ראשונה, כי כך הנהוג, כל שד”ר שמייסד הכנסה חדשה, זוכה בשליש הכנסה של שנה הראשונה. על פרט זה ימחלו להשיבנו במוקדם האפשרי, אם כן הוא כדברי הרב השד“ר. ובטחנו בצדקתם, הגם שהם ממונים ומשגיחים דכולל הי”ו ומתאמצים לטובת הצבור, לא יקפחו שכר הרבה השדר“מ, כי שכר הוא לו חלף עבודתו. ואנחנו לא נדע זאת, כי לא שמענו זאת מלפנים משלוחי ספרדים הי”ו, אך אם כך הוא הנהוג, והתנו עמו לשליש מכל אשר יעשה, יודיעונו נא האמת לאמתו. את זה כבר אמרנו כי אין נגרע משכרו דבר, ממה שעשינו אחרי צאתו, כי כן התנה וכן הסכמנו ע“י, ולא תסוב השאלה כ”א על גוף הדבר, אם מהכנסה שיסד על להבא מגיע לו מזה שליש הכנסת שנה הראשונה. ועל תשובתם הרמה נצפה. זאת מכלל דאיכא אחריתי, שאין אנו רוצים להכריע בו, שלא לעשות עול במשפט ח“ו, ויש פנים לכאן ולכאן, עד האלהים יבוא דבר שניהם, כאמור שמה ישבו כסאות, ושם ימצאו שניהם ויכריעו ביניהם. הן ידיע להוי כי עשינו שטר השתוות בין שני השד”ר מוהרצד“מ מדינת דענימארק, הגם שכתובה בשטר שליחותם דמעיקרא, אפס כי בא הרבני השד”ר מו“ה צבי דוב לק”ק אלטונא שהיתה בכלל חלקו, לגבות שם מעות עה“ק טברי' ת”ו, מינה את הרב ראב“ד שמה הק”ק נ“י לגבאי א”י, לגבות מעות א“י דמדינת דענימארק וכו' ולשלחו לידינו, וע”ז כתב הרב ראב“ד הנז' נ”י לק“ק קאפונהאגן, עיר המלוכה והבירה דמדינה הנז', וקיבל משם חלק עה”ק טבריא, קל“א ורביע זהו' האל', שרייבע 131.5, שהם בערך כ”ג אדומים ורבע, ושוב כתבנו להרב ראב“ד וגבאי הנ”ל, לתבוע מק“ק הנ”ל גם חלקי צפת וחברון ת“ו, ועדן לא עלתה בידו, ולא נודע לנו עד כה בסבת מה. והנה השד”ר מוהרצד“מ רוצה לזכות בסך הנז', שיבוא בחשבונו, שיזכה בשליש העולה,, והרבה השד”ר מוהר“מ נ”י עדיין אינו ידוע זה, אך כבר קדם וצווח ככרוכיא על הספק שמא יכנוס השד“ר הרבני הנז' בגבולו, וכאמור אין אנו רוצים ח”ו ליטול מזה וליתן לזה, לכן יכריעו מעכ"ק בדבר זה.

עתה נשים פנינו לגי“ק, להשיב עליהם כסדר הכתבים. עם גי”ק מן ך' טבת קבלנו אגרות להשד“ר מוהר”א¹⁹⁰ ומוהר“מ¹⁹¹ שלא יכלנו למסור לידם, באשר כבר נסעו מזה בשעת ביאת האג‘, אבל האג’ להרבה הגאון אב”ד ור“מ דק”ק לונדון נרו שלחנו לידו הרמה. אפס אגרתם להרב הגאון אב“ד ק”ק אמשטרדם¹⁹² נ“י לא מסרנו לידו, וסוד ה' ליראיו לבל יודע לו. טעם הדבר, שהוא בעצם מתנגד ונוטה צד לכולל פרושים יע”א, ומעכ“ק באגרתם ההיא הן התלוננו התרעמו על העול בפשרת ווילנא בין שני הכוללים יע”א. אך סוף דבריהם (כנראה שחושבים דהלכה כר"י דאין ברירה¹⁹³ ), הלא כה דבריהם: “עכ”פ המס הקצוב עלינו, מהראוי שיהי' ניתן מקודם מקופת הכולל השותפים, ואח“כ יקום ההתחלקות הנז'” – עכד“ק – ואנחנו כנודע למעכ”ק רצינו להעמיד הדבר על כן היושר והצדק, כמו שהבאנו דברינו בדפוס בקונטרס המתחיל “מכאן מודעה”, ושלחנוהו ליד הרבני מו“ה צד”מ נ“י אשר שלחהו שמה עה”ק ת“ו עם הספינה ששלח ספרים ממארסעליע. לכן שלא ליתן אצבע בין שיני המתנגד והנוטה צד, לא מסרנו אגרת הנז', ובוודאי ייטב בעיני כ”ק. בעצם הדבר של החלוקה, עשינו את שלנו למען הצדק והיושר, ובאשר חשבנו מקודם שהרב השד“ר מוהר”מ נ“י יסע בעצמו למדינת אשכנז, הבאנו בקונטרס “מכאן מודעה” הנז' בדפוס, לסתום דברי בע”ד הבא לחלוק. שוב שלחנו קונטרס נדפס ליד הרב הגה“ג מופת הדור גזו”א דכוללי' הי“ו כקש”ת מוהר“ר א' זלמן מרגליות בבראד, למען יכניס א”ע בדבר, להכריע את הגבאים הכוללים דכו' פרושים הי“ו בק”ק ווילנא, שיצייתו לדברינו, ראשון, לבל יהי' מחלוקת בדבר וח“ו יגרום ח”ה בהודע הדבר לפני המון ישראל; שנית, בהיותם מוחזקים במעות קופת ק“ק אמשטרדם יע”א, ששלחו לידם הפרנסים המתנגדים שמה, סך 1/3 f 2016, שהוא שני אלפים וששה עשר זהובים האללאנדי ושליש, ואם ינוכה חלק השליח וחלק כולליות הספרדים שבאה“ק ת”ו, ישאר לחלק, לפי שיטתנו במ“ן, סך תשע מאות ועשרים וארבעה זהו' וחצי בקירוב. ומעלת כבוד הרב הג' הנז' נ”י קילס דברינו, וקאזיל ומיד, כי יפה דננו ויפה חלקנו, וגם כתב על רזא דנא להגבאים הכוללים בווילנא יע“א, אך תשובתם נשארה מעל. ביני ביני השיב לנו מעכ”ק הגאון הנז' מפני הכבוד באהבה וחבה יתירה נודעת, ושמחנו מאוד בהסכמתו בדבר הזה. גם להאלופים הגבאים הכוללים הנז' יצ“ו כתבנו אנחנו בגלוי טפח וכסוי טפחיים, למען יקדים אותנו מע”כ הגה“ג הנז' נ”י, אפס לא ידענו אם הגיע אליהם מכתבנו, כי לא השיבו אותנו דבר, ומן הצד הודיע תמיהתם עלינו כי נשארו דברינו אחור. זאת ועוד אחרת, קבלנו ע“ס העבר משמה עה”ק תוב“ב, מן ט' תמוז העבר, מהרבני מו”ה אברהם שלמה זלמן נ“י מירושלם תוב”ב, הוא השד“ר שהי' פה בשנת תקפ”ב והוא בעל הפשרה בווילנא בשנת תקפ“ג, וכתב לנו, ואלי ביחוד, בחוצפה וברמות רוחא יתירא, לאיים ולגזם על קיום הפשרה, והודיענו ג”כ, שהרב המובהק מו“ה זלמן שפירא נ”י, יצא בשליחות עה“ק ירושלם ת”ו לבוא למדינות האלה. ולא נחדל כי כאשר חם לבנו בקרבנו על דברי האגרת בת מחלת לב ההיא, חרה לנו, או לפחות תמהנו, גם על מעכ“ק י”ג ניסן באר היטב, כי אין זה טובת הכוללים שיצאו ויבואו שלוחים עוד, ואנחנו בעזה“י נשתדל טובת כולם, ובפירוש כתבנו, לקיים דברינו ולהודיע תוכן הדברים למעלת כבוד הרבנים הממנוים דכולל פרושים הי”ו, ומעכ“ק השיבו לנו ער”ח תמוז כזאת: “לא שלחנו לעת כזאת שום שליח, והודענו להרבנים ממוני קהל פרושים הי”ו כל דבריו, ונכון בטוח לבנו וכו‘" – ומדוע לא הודיעו לנו שקהל פרושים הי"ו אינם מסכימים בדבר ומשכבר שלחו שליח שיבוא למדינות אלה. שנית – כה דברי הכותב האגרת הנז’ – “מה שראיתי מפורש יוצא במכתב הרב דסקאליט¹⁹⁴, שמעכ”ת בדעתו לחדש דבר שעדן לא הי' לעולמים, לשלוח איש א' שיקבץ הנדבה של עה“ק טברי' ת”ו מכל מדינת אשכנז, ומעכ“ת יחלק הברכה לפי ראות עיניו וישלח לכל כולל חלקו המגיע, וכנראה שעל הכלל כולו יצא, ואולי בדעתו לעשות כן בעה”ק הנשארים ת“ו, ידיע להוי למעכ”ת, שכולם צווחו ככרוכיא על רזא דנא, הן ספרדים והן אשכנזים, וטעמם ונמוקם אתם" – עכ“ד. והיטב חרה לנו זה שכולם צווחו וכו'. הלא כתבנו למעכ”ק שלשים במועצות ודעת כי כך טובתם וכך יפה להם, וזה חפץ ורצון רוב הקהלות הגדולות הרשומות יע“א, ולא הספיקו דברינו לסתום פי המערערים ע”ז, מהראוי הי' שגם אחד לא יערער אף כי כולם. וטעמם ונמוקם מאותם המצפים לצאת בשליחות לא רחוקה היא להבין, אך זולתם על מה יתלוננו? ־ אחרי שובי נחמתי, בראותי מקצת דבריו של הכותב שקר המה, במה שכתב שדעתי לשלוח איש אחד, אשר לא עלתה על דעתי, ומכש“כ אשר לא כתובה במכתבי למעכ”ק, החלטתי שגם זה שקר שכולם צווחו. – נחזור לעניננו, אחרי ראותי שגם שלוחהון דכולל פרושים בעה“ק ירושלם ת”ו יבוא למדינות האלה, וח“ו תצא אש המחלוקת וח”ה וקפוח טובת א“י ת”ו, הרימותי ידי שנית, וכבתנו על רזא דנא להגבאים הכוללים בווילנא נ“י, למנוע ביאת שד”ר הנז' לאלה המדינות. וע“ד פשרה כתבנו, שאינו ביושר, וידונו בדבר לפני הדרת כבוד הגאון מוהרא”ז נ“י, ונראה דבר מי יצדק. וגם לרב האי גאון כתבנו והודענוהו שכזאת כתבנו להגה”כ בווילנא יע“א, והלא גם הוא הגאון נ”י גזו“א דכולל חסידים הי”ו, ולא עלינו לבד המלאכה לגמור, אם בעיני קדשו הגון שיהי' באופן אחר ממה שקבענו בקונטרסך “מכאן מודעה”, לא עלינו תלונות הכולל. כל זה כתבנו בע“זה”י בע“ס העבר, ואחר החג כפלנו דברנו להרב האי גאון ולהגבאים בווילנא יע”א, ועדן תשובה תולה, הגם לא יפלא בעינינו כי האגרות מתמהמהות בדרך לבראד יע“א ד”י ימים¹⁹⁵, ולווילנא יותר, ובוודאי לא יכול הרב הגאון הנז' נ“י להשיב טרם קבלתו תשובת הגבאים בווילנא יע”א. עכ“פ בעה”י עשינו את שלנו.

מענין לענין באותו ענין שכתב לנו הרבה הגאון מוהרא“ז מרגליות נ”י במכתבו הנז‘, שמעכ“ק בחרוהו לגזו”א, ועל ידו יובא ויושלח לתמן כל כסף הקדשים אשר יונף ואשר יורם ממדינות האלה הסרים למשמעתנו, ובכן אם יש את נפשינו לשלוח לידו הרמה סך מסוים נשלחהו ללייפציק או לווין לביתו שמה, ויקיים מצות שלוח למתן. ומתוכן דבריו נראה לנו שכל זה כתבו מעכ“ק אחרי קבלתם אגרתנו מן י”ג ניסן, והתפלאנו מדוע עזבו עצתנו להוציא ח“כ מהתם להכא ע”י האדון קאנסול. ועייננו בתשובתם מן ער"ח תמוז ולא אתברירא לן, באשר השיבו על פרט זה: “ובגין הא”ו¹⁹⁶ עדיין לא נתיישבנו יחד וכו’“, וחשבנו שמצאו טוב מזה להשיג המעות ע”י הגאון הנז' נ“י, והשבנו להגאון נ”י כדברים האלה שכתבנו למעכ“ק נרם, שיוציאו ח”כ עלינו, ולא החליטו בתשובתם לבל יעשוהו, כ“א כך וכך השיבו לנו, אולי באגרתם אליו פירשו שיחם לבל יוציאו א”ו עלינו, ואתו המדע. אך אמרנו עכ“פ ניחא לנו יותר שהגאון נ”י ע“י ביתו¹⁹⁷ או ביתו בווינא יוציא עלינו ח”כ, והרשינוהו לעשות זאת, בחושבנו שמעכ“ק נ”י לא נוח להם בעצתנו היעוצה. יום ג' י“ג דנא הגיעונו גי”ק מר“ח אלול, וראינו שנתקיימה עצתנו, ומעכ”ק הוציאו עלינו א“ו ע”י הקאנסעל בעכו מסך ¹⁹⁸175, ושמחנו בזה מאוד, ולא מיבעי למימר שיסולק לנכון בלי התמהמהות כלל. ובכן כתבנו היום לרב האי גאון הנז' נ“י, לבל יוציא א”ו עלינו, כי כשר הדבר לפני מעכ“ק לעשות ע”י הקאנסעל, כאשר הורינו להם הדרך. ולמעכ“ק הננו כופלים עצתנו, כי יאחזו צדיקים בדרך זה בל ירפוה, כי זה הדרך היותר טוב ונכון, גם אם ירויח הקאנסל בזה, עכ”ז לא יפסידו בזה כ“כ כאשר אם נשלח צרור הכסף תחלה ליד הגאון נ”י, הן שיוציא הגאון או ביתו ח“כ עלינו, הן שנקנה בא”ד ח“כ על ווין, ובווין יקנה בית הגאון נ”י ח“כ על סטמבאל או קושטא¹⁹⁹ וודאי יש הפסד חלוף מטבע, וכן שמענו מספרים שפעם אחד הפסידו שם בזה השלוח ט”ו למאה, ומן הנמנע הוא שיפסידו ח“ו כ”כ בא“ו ע”י הקאנסעל, ומה שירויח עכ“פ, אינו נקרא הפסד בעינינו, כי זה יקרב להם התועלת בדבר, שיכול האדון קנסול להטיב עמהם. לכן מינה לא יזועו, כל פעם שיקבלו הודעה מאתנו שיוכלו להוציא א”ו עלינו, ואנחנו בעה“י על משמרתנו נעמודה למהר לתת להם הודעה בזמן שיבוא צרור הכסף המגיע לכוללכון הי”י לידינו. אך בזאת יאותו לנו מעכ“ק, שעל אגרת הודעתם אלינו שהוציאו ח”כ עלינו, יהיו חתומים כל הממונים דשני עה“ק צפת וטברי' ת”ו, ולא כעל אגרתם דר“ח אלול שלא באו הרבנים הממנוים דעה”ק טברי' ת“ו על החתום, וכבר בארנו כל זה באגרתנו מן י”ג ניסן העבר. והנה כעת עתה אנו נבוכים באר“ש²⁰⁰,עד כמה ניתן למעכ”ק רשות לשוב ולהוציא א“ו עלינו, שמא כבר עשה הגאון הנ”ל מעשה להוציא עלינו, וחובה עלינו לכבדו בתשלומי מעלייתא. עם כל זה צר לנו לעכבם על הספק. לכן אמרנו ויהי מה, הננו נותנים רשות למעלת כבוד קדושתם נ“י לשוב ולהוציא א”ו עלינו מסך שכ“ב א', שרייבע 322. וכך החשבון. במכתבנו מן י”ג ניסן העבר באנו חשבון בזהובים האללענדיש²⁰¹, אך אחרי ראינו שהוציא א“ו באדומים, נבוא חשבון באדומים²⁰². מעתה אם יוציאו א”ו הנז' מן שכ“ב אדומים, ויצרפו לכך סך קע”ח אדומים שכבר הוציאו, הרי זה עולה ת“ק אדומים, והיינו הנידר והנידב לעילוי נשמת רמב”ה זי“ע שאינו שייך לשום שליח, ונמסר בידינו לשלחו כולו כליל לשם מה שנידר ונידב. ועלינו להזכיר מעכ”ק שישגיחו היטב על הנרות לעילוי רמב“ה זי”ע הקבועות בבהכ“נ ובהמ”ד דלכון, לבל יחסר מזג השמן, כאשר שמענו ונדעם.

והן ידיע להוי שהשד“ר מו”ה צבי דוב מינץ נ“י כבר קיבל השליש לשכר שליחותו מן קכ”ד אדומים הנכללים בסך הנז‘, דהיינו בערך האדום לסך 5.13. האללענדיש, נשארו ר“ד אדומים, שמזה מגיע לו השליש, שהוא ס”ח אדומים, שיהי’ שמור ביד מעכ“ק הרב הג' מו”ה גרשון מרגליות ומו“ה משה רישא נ”י כנ"ל.

ומפרי שליחות הרב השד“ר מוהר”מ נ“י, ערכנו ערך השלוח על שין אדומים, יגיע לו ק' אדומים, שמסרנו לו פה במזומן, נשארו ר' אדומים, מזה מגיע לכולל ספרדים הי”ו שליש, שהוא ס“ו ושני שלישים אשר נשלח לקושטא, נשאר קל”ג ושליש הנכללים ומפורשים בסך הנ“ל, נמצא שאים לא מסר לידים חלק הכולל מהני מאה אדומים שמסרנו לו כאן, כבר קיבל חלקו ממה שעולה בסך הנ”ל מפרי שליחותו, ומכלל לאו נשמע הן, אם מסר חלק הכולל מהני מאה הגריים²⁰³ שהביא בידו, יעשו עמו חשבון על ערך הכנסה מן שין אדומים כמבואר, ויתנו לידו חלקו משלם, כמפורש בע“א הנ”ל, ומשם בארה.

הדרן למאי דאתאן עלה, להיות מבעלי תשובה. מה נכבד היום בהגלות נגלות עלינו גי“ק מער”ח תמוז, עם כתב אמרכלות²⁰⁴ ופקידות, הן לי הצעיר והן לשלשת הרועים חבריא דבאמשטרדם הי“ו, ואענדנו לראשי עטרת תפארת. ומה נעמו ומה מתקו לנו דברי קדשם, תוכו רצוף אהבה וחבה יתירה, כולה יפה ומדברות נאוה בלשון הזהב ועטרת. ובלשוני אין מלה די באר ודי עולה לערוך מערכה מול מערכה. מה מאוד יקרו עלינו דברי דודים, ובאהבת עולם נפשנו אליהם תערוג, וחכינו לה' צור ישענו, יעזרנו ויסעדנו לפעול ישועות בקרב בארץ, להיות ראוים לאותה אצטלא יקירתא דאלבשינון. כי זה ישענו וזה חפצנו להיות לאחיעזר ולאחיסמך ליושבי אה”ק, וכך חובתנו וכך ראוי לנו, ככל אשר הערכנו בדברנו שהבאנו בדפוס הבאים עם הנוכח, וגם אלינו הדברים מגיעים לבל נהי' ח“ו נאה דורש ולא נאה מקיים, חלילה לנו מעשות זאת, ותלב”ה מעודנו עסקנו במצוה זו, נקוה לה' נוסיף לעשות חיל והגדיל שלום ושלות יושבי הארץ ולעלות לתוכה בשמחה.

ע“ק תחזינה מישרים הדברים שסדרנו והדפסנו, לעורר לב אחב”י להטיב עם יושבי אה“ק ת”ו, מקונטרס הרצוף המתחיל “דברינו אלה”, ובתוכם ההכנסה החדשה של החברה או התחייבות היחידים. וזאת מלפנים כבר הודענו, שמצאנו טובת הכולל שישוב הרבה השד“ר מוהר”מ²⁰⁵ לאה“ק ת”ו, ואנחנו נעשה השליחות באגרות ומכתבים, כי אין דעת ראשי הקהלות נוחה בביאת השלוחים, ואין הנדבות של יחידים מספיקים להוצאות הדרך ואש“ל, וקרבן צבור מעות הקופות נשלח מהם ברצון טוב לידינו על דברינו שבכתב. אכן נכספנו לייסד הדבר טוב של ההתחייבות הנז', שהוא בעזה”י טובה אמתית ותכליתית, וראיתי כי קשה הדבר מאוד להשתדלו במכתבים ואגרות, לכן אחרי בעה“י השתדלנו הדבר פה האג יע”א, וברם זכור לטוב הרב הגאון אב“ד ור”מ דפה ק“ק האג²⁰⁶ יע”א, אשר נלוה אלי הצעיר לסבב עמי פה ק“ק יע”א על פתחי נדיבים להשתדל זה, נסעתי לקהלות הסמוכות יע“א, ולא יצאתי מהם ריקם. עד כאן הייתי הלוך ושוב על ש”ק לביתי פה ק“ק, אחרי כן הלכתי הלוך ונסוע משך ט”ל²⁰⁷ ימים רצופים, מן ט“ז מנחם עד כ”ה אלול לק“ק ויישובים הרחוקות במדינתנו יע”א, ותלב“ה חפץ ה' בידי הצליח, ויסדתי החברה של מתחייבים לא”י בכל אתר ואתר שהייתי שם, ומניתי גבאים בקהלות קטנות לגבות זה לרביעית או לתקופת השנה מדי שנה, וגבאים כוללים בקהלות גדולות לגבות במקומם ולקבל הגבוי ע“י הגבאים בכל הגליל של הק”ק ההיא, ולשלוח הכל מדי שנה בשנה לידינו לקיים מצות שילוח לא“י תוב”ב. ואודה לה' על חסדו הגדול אשר נתנני לחן ולחסד וזכיתי להקים דבר טוב הלזה, העולה כעת עתה, עם מה שעשינו כבר בצירוף השד“ר באמשטרדם, יותר משני אלפים זה' או ש”פ אדומים בשנה. וע“כ נסעתי על הוצאותי מאשר חנני ה', ולא על חשבון מעות א”י ת“ו, כדברי הזה”ק ע“פ ויקחו לי וכו‘²⁰⁸, האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה וכו’ אצטרך דלא אשתדל בי' ברקנייא ובמגנא²⁰⁹. ולולי הימים נוראים הקדושים, שלא רציתי להיות חוץ ולהניח תפלות ותקיעות שזכיתי בה זה השנה השישית בעה”י, הייתי נוסע אז עוד להלן גם חוץ למדינתנו. כעת הם ימי החורף, ברצות ה' דרכי, בימי הקיץ בע“ל, מצפה אני ליסע עוד לק”ק שחוץ למדינתנו. ואתם חסידי וקדושי עליון, העתירו נא בעדינו, יוסיף ה' לנו חיים ברכה ושלום, כח ובריאות ויכולת מספיק לעבוד עבדותו הקדושה, עבודה תמה ושלימה באין מונע ואין מכלים דבר, וגם להוסיף ולעסוק במצוה זו, להשתדל טובת ותועלת יושבי אה“ק ת”ו, אולי ואולי בזכותה נושע תשועת עולמים, מהר חיש יבוא לציון גואל, ישיב אלינו שכינת עוזינו ולירושלים עבודתו, כי"ר.

נוסיפה נביטה בגי“ק העמל ורעות הרוח הנעשה להם מחו”ר ספרדים הי“ו, ככל אשר כתב להם שדר”מ די בבבל ודי בארגיל, ידענו גם ידענו כל אלה, כי כזה וכזה כתב לנו שדר“מ דילהון שהי' במאגדין ורבמאראקיש²¹⁰ ה”ה הרב הח' מו“ה איגדר נ”י, ואולי יש ללמד זכות על חו“ר הנ”ל, שהם יריאים לנפשם ונפש כוללם, שגם המה עניים ואביונים, ומשל הדיוט הוא, כשאוכלים מרק של בשר ונתוספו אורחים, אומרים נתוספו אורחים, הוסיפו מים ביורה, ע“י שיתקבלו שלוחיהון דאשכנזים, תתמעט הכנסת כולליהון דספרדים הי”ו. וכבר כתב לנו השדר“מ הנז' מוהר”א נ“י, לעכב ולהחזיק חלק הספרדים ממעות מדינות האלה, ולתתו לכו' אשכנזים הי”ו. ולא נכונה עצתו בעינינו. יותר מועיל לאיים עליהם בזה, מלעשות מעשה בפועל, מכמה טעמים, וא“א לפורטם כעת. ועיני קדשם תחזינה מה שכתבנו במאמר “דברינו אלה” וכו', גם זה לאיים. כי באמת חוששני שהנאותיהם מאותן המדינות הסרים למשמעתנו עולה יותר משליש הכנסות מדינות האלה. לכן לא יחושו כ”כ למעשה בפועל, אך טוב לאיים, וגם אולי יועיל בעיני ק“ק ספרדים שבאיטליא ושאר ארצות, שיראו ויבחנו מה בין בני וכו'²¹¹, שאין אנחנו מעלימים עין מהספרדים יושבי א”י ת“ו. עוד כתב לנו לכתוב על זה לפקידים בקושטא הי”ו. זה נעשה אי“ה בל”נ, אך עד כאן לא הי' לנו פנאי, מרוב העבודה בעניני א“י ת”ו, שאנו עסוקים בו יום יומם וגם לילות. את חטאי אני מזכיר כי בסבת זה לא אוכל לעסוק בתוה“ק לאפיסת הפנאי, הגם שאינני עוסק במו”מ, ומלאכתי נעשית על ידי אחי ושותפי היקרים הי“ו, אבל אני עוסק יום ולילה בעניני א”י תוב“ב. וחלילה לא להתפאר באתי, ח”ו, כ“א להודיע למעכ”ק מלאכתי ומעשי על יסוד המוסד בקונטרס הרצוף, שיהי' לי חלק בתורת ותפלות א“י ת”ו. וכשיבואו שמה השדר“מ דלהון הרב מוהרמ”א נ“י ומו”ה צבי דוב מינץ ומו“ה אביגדר נ”י, ישמעו כי אינני מגזים כלל, ועדיין נעלם מהם המלאכה החדשה והמרובה בענין ההתחייבות. נחזור לדברינו, לכן לא יכולתי עדיין לכתוב לקושטא, אך אי“ה וב”נ לא אודיע לפקידי קושטא כמה יוכלו להוציא עלינו ח“כ על חלק הספרדים שבידינו, עד אכתוב להם ג”כ על רזא דנא. וזה עשיתי כבר, לעורר את רב האי גאון גזו“א ומהרא”ז מרגליות, דרב גוברא ורב חילי' לאורייתא, שיערוך אליהם, אל חו“ר הספרדים דבצו”ט וירושלם ת“ו, מערכת אמרים כדת של תורה, איך יוכלו לגזור חר' שאין בם ממש ואין בם יושר, ויכריעם בדבריו לשוי' נפשיהון הדרנא. כנלע”ד זה עצה טובה ונכונה, ואם גם בעיני מעכ“ק ייטב, יוסיפו לכתוב לרב האי גאון נ”י הנז' על פתגם דנא, וישלחו לידו הרמה העתק אגרת השד“ר מוהר”ח²¹² נ“י על ענין זה, וגם אם איפשר אגרת נח”ש ששלחו חו“ר הספרדים הי”ו לערי המערב.

ה' ורחמיו, פקומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א החונים על דגלם בק“ק אמשטרדם ובק”ק האג יע“א, הכו”ח בשם כולנו, עבד נרצה בכל לב ונפש; ה"ל.

כבר הבטיחונו מעכ“ק להזכיר אותנו לטובה על אדמת הקדש, לכן נודיעם שמותינו, שמי הצעיר ושם חבריא פקומ”ש גזו“א דבא”ד יע“א הי”ו.

צבי בן לאה יטלה²¹³ אברהם בן בריין²¹⁴ שלמה בן שפרינץ²¹⁵

יעקב מאיר בן לאה יטלה.²¹⁶²¹⁷

(כרך 2, דף 17־14)

20. י"ח חשון אל: משה אשכנזי קרעמניץ ב: צפת נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג אור ליום א' ח"י מרחשון תקפ"ו.

רב שלום וברכה למעלת כבוד הרב המובהק המופלג בתורה החכם הכולל והשלם להלל, הדיין המצויין בהלכות מזויין ותורת ה' שעשועיו ומופל' בחסידות ופרישות קדושה וטהרה ציר אמונים שדר“מ דכולל חסידים אשכנזים שבאה”ק ת“ו כקש”ת מו“ה משה אשכנזי²¹⁸ נ”י וכאל"ש.

אקוה להתבשר מביאתו לאה“ק לשלום עם הבח' הנחמד והנעים כ”ה זיס בליץ יצ“ו, ולשמוע מתי בא לשמה, וכל הקורות אותם בדרך, ומדוע התמהמה בגיבראלטער כל כך. כאשר שמעתי נמצא אתו יחד שם השד”ר ספרדי הרב מו“ה מרדכי אשיאו נ”י, יודיענו נא אם דיבר עמו ומה אמר.

מאגרתנו להרבנים הממונים דכולל הי“ו, ישמע עבודתי בקדש כי נסעתי בעצמי בכל מדינתנו מעיר לעיר, ויסדתי החברה²¹⁹ לא”י תוב“ב, וגביתי מעות א”י הנמצא בקופות. לק“ק האמבורג ואלטונא ופפד”מ יע“א כתבנו, ושלחו לנו מעות הקופות, אך לא נדבות יחידים, וגם החברה לא רצו לייסד, מצד טעמים שנתנו לדבר, ועדיין אני מפה להשתדל הדבר, או באגרות או ליסע בעצמי לשמה בקיץ הבעל”ט, אם לא עוד בחורף הלז, והזמן יגיד לטובה, אחרי שאקבל תשובות מווילנא ומבראד יע"א.

מלבד טרדות נסיעותי, הייתי טרוד עוד בכתיבת כמה כתבים ואגרות להשד“ר החרוץ והעמל מאוד בכל חכו, והאמת חובה לאמרו, ברם זכור לטוב ה”ה הרבני מו“ה צבי דוב מינץ נ”י. זה וזה תירוץ מספיק שלא כתבתי למעכ“ת נ”י לגיבראלטער, אשר לא הי' צורך בו לשליחות א“י תוב”ב. אכן גם מבלעדי זאת יפה שתיקתי, כי אילו הקדמתי לכתוב אפשר מצאה הקפידה מקום לנוח על כמה דברות באג“ק מעש”ק פ' שמיני ומיום ד' פ' בהר. כעת כבר יצא מלבי והסחתי דעתי מהם, ולא אשיב כעת כי אם על דברים אחדים. ראשון, מה שהתרעם פ' בהר, שסלקתי הדבור ממנו, ולדר' דוד²²⁰ כתבתי, לא הי' זה מצד הקפידה ח“ו, כי אם באשר מעכ”ת נ“י בעצמו, בכבודו, וגם הבח' היקר כ”ה זיס²²¹ נ“י, כתב לי שלא יאוחר מיום ב' פ' תזריע נוסעים מלונדון, וחשבתי שלא ימצאהו אגרתי בלונדן, ואינני עוסק ברוחות להבין כי מצד רוח המתנגד נתעכב עוד. לולי זאת וודאי כתבתי לו והשבתי כהלכה. שנית, מה שכתבתי להגאב”ד דלונדן²²² להודיע לי מה דיבר מעכ“ת עמו אודות הפשרה, ועל זה התרעם מעכ”ת עלי שחשדתי בכשרים לחושדו שדיבר נגד מה שעשינו פה, והכביר עלי מלין בזה, לא ידענא מה קאמר ומה קסליק אדעתי‘. באמונה! כי לא עלתה על דעתי לחשדו בזה, רק חשבתי ששתק ולא גילה לו כלו ממה שהסכמנו פה נגד הפשרה שבווילנא, באשר ידוע לו שגם הגאב“ד נוטה צד, ולכן שאלתי מה אמר לו מעכ”ת נ“י לשמוע מה ענהו ולדעת אם הגאב”ד הנז’ מסכים על היושר, ומדברי מעכ“ת נ”י בזה הכתב, נראה ג“כ שקיצר במקום שהי' להאריך. כי לא לבד בחלוקה להבא במ”נ אנו חולקים על פשרת ווילנא, כי אם גם על הגבוי בשליחות מעכ“ת נ”י, שמזה לא יגיע חלק לכולל פרושים יע“א, ככל אשר ביארנו בפנקסו במאמר “מכאן מודעה”, שהבאנו לדפוס, ודעתי נוטה לשלוח קונטרס עם הנוכח ליד הרבנים הממונים נרם, הגם כבר שלחתי א' ע”י השד“ר מו”ה צבי דוב נ“י. שלישית, מ”ש פ' שמיני וז“ל: מ”ש שמתפלא עלי שלא גליתי אזנו מהגאון ר' זלמן²²³ שיש לו חזן ומתפלל בנוסח ספרד בבהמ“ד שלו, עשה אותי לשקרן וגם לרמאי בענין אגרת ששלחתי להגר”ז לתרץ להדרת כבודו, ד' הטוב יכפר בעדו. אני נשבע בחי נפשי ששקר דברו לו שמתפללים בבהמ“ד בנוסח ספרד, תאלמנה שפתי שקר וכו', ודי בזה, רק אני נשבע בחי נפשי שכך היא האמת כמו שאני ספרתי, עכ”ד. יראה נא מעכ“ת נ”י כמה רתחן הוא, ואיך חשד אותי שנית בדבר שאין בי, ואיך בנקל נשבע בחי נפשו, ועל זה אומר וראוי לומר ד' הטוב יכפר בעד, ולא על מה שכתבתי לו. העבודה! לא חשבתי אותו כלל ועיקר, ולא חשבתי ח“ו שום רמאות עליו, וגם לי הי' קשה להאמין הדבר, ושוב חשבתי אולי לא הי' מעכ”ת בבהמ“ד של הגאון רז”מ²²⁴ בשעת התפילה, וכתבתי סתם, שאני מתפלא מדוע לא גילה אזנו מזה, והי' צריך להשיב בפשיטות שלא הי' בבהמ“ד הנז' בשעת התפלה או שהי' ולא התפלל החזן כמ”ס, אך מה הלשון אומרת לענות אותי קשות כאלה. ובגוף הדבר טעות הוא בדיו הרמה, ומשער אני שלא הי' בשעת התפלה שם. כי כך השיב לי הגאון הנ“ל נ”י, וזה לשונו לשון הזהב: “אשר שאל הדרת מכ”ת אם אמת השמועה כי בבית מדרשנו החזן מתפלל לפני התיבה כמ“ס, הודו קודם ב”ש, וקדושת כתר ועד ענינים כמ“ס, כדבריו כן הוא, וכן יש פה כמה בתי מדרשים קבועים, המתפללים בנוסח מ”ס, והמינים והזדים דמדינתנו בקשו לעקור מנהג הזה מארצנו והעמידו דבריהם בפני שרי הגובערני והלשינו קהל חסידים שבכל העיירות שבמדינה, וכי לא עזב ה' את חסידיו, ה' יגיעת הימ“ש לריק, ויצא כתב חירות שכ”א רשאי לסדר תפלתו כחפצו וכרצונו. היחידים שבבית מדרשנו, אין אנו מקפידים על סדר תפלתם, חד אמר מנוסח ממש²²⁵, וחד אמר מנוסח מעורב, וכי יקרה כה שבאקראי עובר א' על התיבה שרגילתו במנהג אשכנז אין מזניחין אותו. ואשר הרחתי מבין כתלי כתבו, כי הרב דשם²²⁶ הוא מתנגד, נפלאתי ע“ז, כי הוא מגזע ישישים, ומה לו להכניס ראשו בסלע המחלוקת, ואם כ”ת יבין שיהי' דברי נשמעים, אכתוב לו דרך תוכחה, כי כלת נכד²²⁷ הגאון מהר,י קראקא חתן גדול מהר“ל ז”ל וכו' וכו' וכו', ומחמת רגע הליכת הפאשט²²⁸ קצרתי" – עכד“ק. עיני מעכ”ת נ“י יראה כי טעה, וחלילה לי לחושדו, כי אם שנעלמה ממנו הידיעה, וגם לא חשדתיו אז ככל הכתוב בזה, ומעכ”ת נ"י חשד אותי ללא אמת על שלשה דברים המבוארים.

ועל דבר דמי הנסיעה של היקר כ' זיס בליטץ יצ“ו, לא אטפל א”ע להשיב על רבוי דברים הנאמרים באותו ענין, אשר שותא לא ידענא. רק על דבר הכסף, ל“א זהו', שכתב לי לשלוח אחריו לגיבראלטר שגם לפני הגאב”ד בלונדון²²⁹ דן ע“ז, והכל הבל ורוח. אותן ל”ו זהו' אינם כלל מן ה' זיס²³⁰ שי‘, ולא יש לו לר’ זיס שום תביעה עליהם, וממילא אין כאן דין ואין כאן פשרה, וכך הוא האמת לאמתו. אני כאשר ראיתי הרעש באגרותיו הראשונות שרוצה דוקא ק“ן זהו' בשלימות, אשר לא צדק בעיני, אמרתי וכן כתבתי, שעל תנאי זה אני רוצה למלאות הני ל”ו זהו‘, ושלחתי לידידי ר’ אברהם יאזעפס נ“י, שישלח הסך ההוא באופן ותנאי שמה שירויח מעכ”ת בזה דמי הנסיעה יהי' לכולל, ובכן אחרי התרצה אח“כ את ר' זיס נ”י שהנשאר והרוח יהי' למעכ“ת נ”י, ממילא ידי משוכות מליתן הני ל“ו זהו', אכן אותן תשעה זהובים שלא נתן לו בתחלה, שנשארו בידו ממה שעשה בדרך אלו שייכים למעכ”ת נ“י, דהיינו ס”ה קי“ד זהובים, ק”ה זהו' שנתן לו בתחלה ועוד ט' זהו‘, ס“ה קי”ד זהובים. לא יכולתי עדיין לקיים מצות שילוח הכסף המגיע לכולל שלו הי“ו, ככל אשר ביארתי במכתבי אל מעלת כ”ק, כי אם במקצת ממה שכבר קיבל חלקו באותן מאה אדומים שמסרנום לו פה, ומיד כשאקבל ידיעה מבראד שלא הוציא ח“כ עלי, אוכל לשלוח אי”ה יותר. ובגין חלקו כתבתי, כמדובר בינינו, להרבנים הממונים נרם יאיר לנצח, בטחתי יהי’ מעשי רצויים, ולא יכתוב לי כי אם דברי ריצוי ונחת, כרצון המצפה להתבשר שלום ורב טוב לבית ישראל, נא“ה דש”ת שליח מצוה, ה"ל.

מן הכתבים שנתן בידי לשלחם לפולין, לא שלחתי כי אם האגרת להגאון מוהר“ז מרגליות נ”י, כי הי' פה עובר אורח שהוציא דבה, וד“ל לכן לא שלחתי הכתב להג' החסדי קדוש ה' במעזיבוז²³¹. ברם לא אתברירא לם, ושאלתי על זה במכתבי מאחר החג להגאון מוהר”ז²³² נ“י, ולהה”ג בראדעוויל²³³ לא שלחתי האגרת, שמא יקפיד הגאון מהר“ז נ”י, ועוד חזון, אולי אשלחהו עוד. ומבלעדי זאת עלה על דעתי לעשות נסיעה בקיץ העבר לפולין, לראות אנשי שם הנמצאים שמה הי“ו, ופן אהי' לבוז ע”י גוזמאות מעכ“ת נ”י שכתב עלי מה שאין בי, זה וזה גורם שלא שלחתים. והנה בני ביתי ואחי וקרובי הי“ו לא רצו להניחני ליסע לפולין. שוב נסעתי בשליחות א”י ת“ו, ובעה”י עודני עוסק ואעסוק בזה, וקשה לי ליסע לרחוק לפולין. הזמן יגיד לטובה מה שיצוה ה' לטוב לנו כל הימים. ידרוש שלום הרבני הצדיק הישיש מו' יצחק נ“י שו”ב שעה“ק טברי' ת”ו ויאמר לו שהרבה דברתי עם בנו הרבני מו“ה יהושע מרדכי נ”י שישבו לביתו, אך אינו רוצה לשוב ריקם ועדיין לא מצא ברכה. הי' לי נחת הרבה מבנו הרבני נ“י, באשר התראה פנים שם עם הרבה צדיקים בפולין, ולנחת שמעתי ספוריו מאלה הצדיקים (וזה גרם לי החשק להתראות פנים עמהם), אך אחרי כן הקפדתי עליו, כי בעה”י הטבתי עמו הרבה לבל ילד לאמשטרדם מצד ההתנגדות שיש שם, והתניתי עמו שילך ללונדן ומשם לגיבראלטר אשר כבר שלח חפציו לשם, ועתה על חג הסכות שב ובא לאמשטרדם ודעתו להתגורר באשכנז בימי החורף, עד הקיץ ישוב ללונדן ומשם לגיבראלטער. והיטב חרה לי. ד' הטוב ימחול לו. וברור לי שמתחרט על ביאתו לאמשטרדם, ואיהו דאפסיד אפנשיה, כי לא שמר דברי.

חדשות אודיע למעכ“ת נ”י, אחי חתני הגביר הרבני מו“ה עקיבא לעהרן נ”י נבחר לפרנס דק“ק אמשטרדם יע”א, אקוה שעל ידי זה יתוקן להבא לבל ישלחו מעות א“י לווילנא כי אם על ידינו בעה”י.

אם דברי מעכ“ת נשמעים אצל הרבנים ממנונים המאה”ג דכולל פרושים הי“ו, ידבר על לבם, כמו שהוא האמת והצדק, כי לא יאות ביאת השלוחים לאלה המדינות, כמו שהארכתי למעכ”ק הממנוים דכולל חסידים הי“ו, ולא יפה עשה השד”ר הקודם²³⁴ שעשה עם מעכ“ת נ”י הפשרה דווילנא, האגרת שכתב לי בחוצפה ורמות רוחא יתירא, ואי“ה אכתוב בעצמי ג”כ להרבנים הממונים דכולל פרושים הי“ו. ושלום תנינא מנאי המצפה לישועה, ה”ל.

(כרך 2, דף 17 ע“א – דף 18 ע”א)

21. י"ח חשון אל: עוזר עמריך וזיס בליץ ב: צפת נכתב ב: האג    🔗

ב"ה האג, יום א' ח"י מרחשון תקפ"ו ל'

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחל אהו' ידידי התורני המופל' ביראת ה' תמימה כש“ת מו' עוזר עמריך נ”י.

ברוך בואך לשלום לאה“ק ולעה”ק הנז' תוב“ב, וברכת מז”ט לנשואי אשה טובה בת ת“ח שנשאת למז”ט ולאי“ט, ואקוה להתבשר במהרה מבן הנולד לך למז”ט ולברכה.

מה שכתבת לי, שכתבת כמה אגרות לי, לא ידעתי מה פירושו, אם משמה עה“ק ת”ו או מעודך היותך בדרך. משמה לא קבלתי כי אם אחת בלי זמן. תשגיח על זה להבא לטובה, לכתוב יום הכתיבה כנהוג. ואודות החלוקה ממעות א“י ת”ו שבא מאלה המדינות תתבע חלקך משמה מהרבנים הממונים נרם. אני עשיתי את שלי לכתוב בעדכם, בעדך ובעד חבירך התו' הותיק כה“ר זיס בליץ יצ”ו לווילנא יע“א, וגם להרבנים הממונים דכולל חסדים הי”ו שמה, ותודיע לי באר היטב הטובה שעשו עמך, ואם נתנו לך חלוקה, וכמה עולה. מן הסיפוק²³⁵ שעשינו בעה“י לכם באמשטרדם, שלחנו לך ע”י חבירך התו' כמו“ה זיס בליץ יצ”ו, אשר אני מקוה לשמוע ביאתו לשלום לשם עם הרב השדר“מ מו”ה משה אשכנזי²³⁶ נ“י 58 f האללענדש, דהיינו קיבל המעות בענגלאנד ד' פונט וג' שילינג ד' ב”ש, ואני כתבתי לו לחבריך יצ“ו שיקנה בעדם אדומים שהם יותר עובר לסוחר שמה, ויעלה עשרה אדומים, אך אפשר א”ז פחות, באשר האדומים יותר ביוקר בלונדון, מה שיהיה ימסור לידך. ומאשר חנני ה' שלחתי לך כמו שהבטחתיך 121/2 f לשנה, ושלחתי משני שנים ורביע, ה' אדומים זהב, ג“כ ע”י חבירך הנז' יצ“ו, ואינני יודע מי הבטיח לך עוד ליתן מדי שנה. התחייבות אחי ידיד נפשי מו”ה יעקב מאיר²³⁷ נ“י מתחיל מזמן שבאת לשם, והוא מוכן לשלם, אבל מה שכתבת לי לשלחו לווילנא, זה דבר קשה לי כעת עתה. לכן אני ממתין על תשובתך אחרי שיבוא חבירך הנז' יצ”ו לשמה, ותכתוב לי במוקדם האפשרי מי ומי התחייב או הבטיח לך ליתן מדי שנה בשנה, ואתבע המעות ואראה לשלחו לידך באיזה אופן שיהי‘. להגביר מו“ה וואלף ווערטהיים יצ”ו בפפד“מ כתבתי בעדך, ולא קבלתי תשובה. דעתי בעזה”י ליסע בקיץ הבא לפפד“מ, ופא”פ אי“ה אדבר עמו. כמדומה לי גם חברנו הפקומ”ש מו“ה זלמן רובענס נ”י הבטיח לך. סוף דבר אינני יודע הדבר על נכון עד שתכתוב לי משמה. לא לחנם כתבתי לך אז לשלוח לי פנקסך, ותשלח הכתב על ב“ד דרך קאנסטאנטינאפל²³⁸, שהוא היותר נכון. ומיד שתוכל לילך לעה”ק ירושלם ת“ו, באשר כתבת לי שהוא כמו נדר אצלך, ותכתוב לי מעמדך באמת ובצדק בלי שום שינוי כ”א באמתות גמור, ואמת מארץ תצמח, והולך בתום ישכון בטח, וחיית ורבית ותגדל בתורה ובמע“ט. ועוד שלחתי לך דברים בכתב ע”י חבירך ר’ זיס²³⁹ שי'. ושלום לך ולכל אשר אתך, בפרט למר חמיך הרבני המופלג נ“י ומר גיסך הרבני המופלג נ”י. ושלום לך ולביתך מכולנו פה ומק“ק אמשטרדם יע”א.

רצוף בזה כתב מאביך הישיש יצ“ו, שמונח כבר זמן מה בידי, וכאז כן עתה תלב”ה כולם בריאים חיים וקיימים הי“ו לאי”ט, והנני אוה' המצפה לישועת ה' את עמו, ה"ל.

ושלום וברכה לחבירך אהו' ידיד המופלא ביראה ונפשו חשקה בתורה ועבודת ה' כמוה“ר זיס בליטץ שי' לאי”ט.

גי“ה מגיבלאלטער מן ז' אב קבלתי, ולא ידעתי להיכן אכתוב לך תשובה עד היום אצפה שכבר באת לשם, ותהי' זריז לכתוב לי מיד על בי דואר, והיותר נכון דרך קאנשטאנטינאפעל²⁴⁰, או שתלך בעצמך לעכו, ויהי' ברור לך שנשתלח לנכון. הלא תראה כי מגיבראלטער בא על הנכון, והרבני מ' בנימין²⁴¹ כותב דרך עכו, ולא בא הכתב לידי. איז נור אונזעהליגקייט וואן מאן בייא דיא האנד איזט קן מאן פאן איבראל שרייבן²⁴², ואינך צריך להאריך בתוארים ובמליצות כי אם דברים פשוטים, ותודיענו הכל על נכון. עם זה הכתב כתבתי בעדכם להרב הממונה המאה”ג החסיד מו“ה גרשון מרגליות נ”י, ותודיענו אם קבלתם איזה מעות.

אותן ל“ו זהו' שעשה הגאב”ד בלונדון²⁴³ פשרה עליהם טעות הי‘, כי לא שלחתי אותם כלל ולא אשלחם, וכן כתבתי היום להרב השד“ר מוהר”מ²⁴⁴ נ"י, אבל אותן תשעה זהו’ שנשארו בידך ממה שעשית בדרך מפריז ללונדן, כבר כתבתי אז שתתנם לו, וכן תעשה אם לא עשית, והגם שסבלת יסורין בדרך, תודה לה' שבאת לשם לשלום, ומצפה לשמוע זה ולתבשר כל טוב ישראל, ה"ל.

עוד זאת אודיע לשניכם, ה' ישמרכם. בלונדן קיבל מו“ה בנימין זאב נ”י מאחיו של גיסי ר' מארריס שי' א' וחצי פונט. הם שייכים לשלשתכם, שליש לו ושליש לר' עוזר ושליש לר' זיס יצ"ו, כל אחד חצי ליטרה. תודיענו אם קבלתם זה, ואם לא, אשלח לכם ממה שיתן גיסי שי' שנה זו.

ומלבד שתכתבו על בי דואר, תסגירו ג“כ כתב אצל הרבנים הממונים דכולל חסידים הי”ו, אשר בע"ה אקבל על נכון.

אהו' ר' עוזר שי‘, תודיעני אם קבלת קבלת הס’ שלך שהי' בתיבה של הס“ת ששלחנו לאזמיר, וגם הי' בתוכו המכסה של מ' אסתר עמריך תי‘. גם אודיעך שהתו’ ר' משה ג”ש²⁴⁵ יצ“ו באלטונא שלח לי לך לשמך מה שחתם בפנקסך ל”ב ב“ש²⁴⁶ האל', כאשר אשלח לך אי”ה אצרף גם זה לטובה פ“א אי”ה.

היום יום ב‘. לאוה’ ר' עוזר שי‘. מצאתי דאתי לידי מאחי י"נ מו’ יעקב מאיר נ“י לך לשמך כ”ה זהו' ומגיסי ר' מארריס שי' ו' זהו‘, הרי ל"א זהו’, ועוד י“ב זהו‘, הם ו’ זהו' מגיסי שי' לר' זיס שי‘, ועוד ו’ זהו' להשד”ר מוהרב“ז²⁴⁷ נ”י. ס“ה תקבל עם הנוכח מן הרבני' הממונים דכולל חסידים לחשבוני מ”ג זהובים האל‘, והם כאמור 31 f לך, 5 f לרב זיס שי’, ועוד 6 f למוהרב“ז נ”י.

הנני שולח מגיסי שי' ככתוב לעיל, בכן אם לא שילם השד“ר מוהר”ב אותן שני חצי לטרות, תעכבו אותן 6 f ולא תתנו לו כע"ע.

(כרך 2, דף 18 ע"א)

22. י"ח חשון אל: ממוני כולל פרושיים ב: צפת נכתב ב: האג    🔗

בעזה“י האג יום א' ח”י מאחשון תרפ"ו ל'

יברכם ה' מציון ויראו בטוב ירושלם ושלום על ישראל ועל רבנן, ה“ה מעלת כבוד הרבנים המאורות הגדולים החכמים המובהקים הכוללים השלמים במעלות דרבנן ובמדות חכמים, ובעשר קדושות מרודשים ונכונים, דיינים מצויינים, בהלכות מזויינים, בעומקה לנים, ולאסוקי שמעתתא אליבא והלכתא מדיינים ומעיינים, צדיקים יסודי עולם עמודים ואדנים, ענוי ארץ ומוסדי' האיתנים, בנגלה ובנסתר ידיהם רב להם במ”ט פנים²⁴⁸, ממונים ומשגיחים פקידים ואמרכלים מנהיגי ומנהלי כולל פרושים שבאה“ק ת”ו, ישמרם וינצרם אדוני האדונים.

זה זמן זמנים טובא נכספה וגם כלתה נפשנו לייחד אליהם הדבור של חבה ולא עלתה בידינו, וגם ד“ק יקר, ואין חזון נפרץ בינינו. הן אחת אהובה שדרו לן מתם מעה”ק ירושלם ת“ו, שקבלנו ניסן תקפ”ד. אפס מצאה הקפידה מקום לנוח אז, ולא נעורר הישנות כעת, כי כהנה וכהנה יש דבר החוצץ כעת, כאשר אזכיר להלן. והנה למן אז לא זכינו לשיחתן של ת“ח כי”ב, כ“א בחודש מנחם העבר הגיענו אגרת השד”ר הרבני המופל' תמים דרך מו“ה בנימין זאה נ”י (בלי יום וזמן) ובשולי היריעה נכבדנו באיזה שיטין רהיטין ממעכ“ק הרב המאה”ג הממונה ומשגיח מו“ה ישראל²⁴⁹ נרו, ושם כתב, וכתבתי באר היטב בראשונה, וכן כתב לנו השד”ר הרבני הנז' נ“י, שכבר כתב לנו דרך עכו, ולא שמענוה ולא ראינוה. ומיום ליום צפינו לקבל גי”ק, ותוחלתנו נכזבה עד כה. הנה כי כן אמרנו לפתוח בשים שלום וברכה, ולהודיעם נאמנה כי בעה“י אנו משתדלים הרבה בעד אה”ק תוב“ב, וכבר נודעה השתדלותנו להרבנים השד”ר²⁵⁰ נרם, שלוחי דלהון שהי' במחננו, ועוד יספרו על השמועה הידועה להם. אחרי נטינו אהלנו פה בק“ק האג יע”א, ופנויים אנחנו מטרדות העסקים, בעה“י הוספנו אומץ להשתדל טובת יושבי אה”ק ת“ו בכל עוז. ואחרי יסדנו בעה”י ההתחייבות של יחידים בק“ק אמשטרדם יע”א, כאשר סבבנו אפתחי נדיבים עם הרב השד“ר מוהר”מ²⁵¹ נ“י, ולמעוטי בהוצאה שלחנו את השד”ר הנז' לביתו לאה“ק ת”ו, והבטחנוהו לעמוד בחריקאו, נסעתי אני הכותב בעצמי מעיר לעיר במדינתנו, ובעה“י השתדלתי ההתחייבות שעולה כעת ס”ה עם מה שעשינו כבר בצירוף השדר“מ הרב' הנז' נ”י באמשטרדם יע“א יותר משני אלפים זהובים האלענדיש, או לערך ש”פ אדומים בשנה, ועוד ידינו נטויה בעה“י להשתדל זה ברצות ה' גם במדינת אשכנז, ואם לא אפעול באגרות, אסע אי”ה בל“נ בעצמי, והכנסה זו תהי' שליש לספרדים ושני שלישים לכל האשכנזים שבאה”ק תוב“ב, להיחלק לפי מ”ן, וכן כל חלקי האשכנזים הי“ו שבא”י ת“ו, גם ממעות קופות א”י ת“ו, יחולקו לפי מ”נ. ומאוד רע עלינו מעשה הפשרה הנעשית בווילנא, וכבר כתבנו על זה די באר, אקוה יבואו דברינו על אזן שומעת, ואמינא ולא מסתפינא, לו ידעי רבנן קדישי דבארעא ישראל ת“ו גודל ועוצם השתדלותנו בעד א”י ת“ו, וטרחתנו בזה יומם ולילה, לא יתנו לי כתף סוררת, גם אם הייתי ח”ו מעקם עליהם הדין, ומכש“כ שאינני מבקש כי אם שורת הדין, ומה שיחייב הצדק והיושר בלי שום נטיית צד. והפשרה בווילנא אינה ביושר ובצדק, כאשר הוכחנו באורך, הלא המה כתובים ודפוסים, והרב השד”ר מוהר“מ²⁵² נ”י אנוס הי' עפ“י הדבור, כי זולת הפשרה שבווילנא אין לו פתחון פה לתבוע לשם קהל חסידים הי”ו, ולהד“ם, וגם אם לא מסר הרב השד”ר מודעה דאנסוהו, מי אדון לנו בזה לחלק מעותים, הנידר והנידב על דעתנו, והניתן ונשלח לידינו בסמוכות על יושרנו לחלקו כראוי, לפי דעת האלופים הגבאים שבווילנאי ע“א, ומכש”כ לפי דעת שני השד“ר שנתפשרו בזה, אנו אין לנו אלא הנראה לפענ”ד היושר והצדק, כי באלה חפצנו. ואקוה לקבל תשובה רצויה מווילנא, ואם לא, הלא חכמתם כחכמת מלאכי אלהים, בין תבינו את אשר לפניכם. ולא להתפאר אני אומר ח“ו, כי אם למען יהי' העקוב למישור והרכסים לבקעה, יעידון כל יודעי ומכירי, כי אין לכם בבני אדם משתדל ועושה חיל לא”י ת“ו כמוני תל”בה, ואימא אסברא למעכ“ק הטובה כפולה ומוכפלת שיש בייסוד ההתחייבות הנז', שההכנסה לא”י ת“ו היא על אחת כמה וכמה ממה שהיתה ההכנסה עד עתה, ואין צורך להוצאות השליח ולא לשכר השליח, כי העמדתי בכל עיר גבאי דא”י, שיגבה המעות כל רביע שנה, וישלחהו כל ר“ש, או למאוחר לתקופת השנה, ליד הגבאי כולל יצ”ו שהוא בק“ק הגדולה שבגליל ההוא, ומדי שנה יבוא המעות לידינו ונשלחהו לאה”ק ת“ו עם כל כסף הקדשים. ובזה כבר הסכימו הק”ק הרשומות שבאשכנז לבל יבוא שליח עוד, ושולחים צרור כסף הקופות לידינו, אך ההתחייבות חסר שם עדיין. ועיני לשמים שאזכה להשתדל זה, וישערו מעכ“ק נרם כמה ירויחו בזה. וכמה הצטערתי בשמעי שעם כל זה יצא שד”ר דכולל דלכון בעה“ק ירושלם ת”ו ה“ה הרב המפורסם המאה”ג מוהר“ז שפירא נ”י. הן יכלתי לדונם לכף זכות כי לא ידעי רבנן ממעשנו בקדש ומה שיסדנו לבל יבוא שליח, אפס כי הרבני מו“ה אברהם שלמה זלמן מירושלם ת”ו, שהי' שד“ר בשנת תקפ”ב והי' במחננו, ולא לבד שעל ידינו היתה תחלת הצלחתו, שהשתדלנו הפשרה בין השד“ר ספרדי לבינו, תחלת הצלחתו בגביי' שעשינו עמו וטרחנו בגוף ונפש, ועשה ת”ל ברכה מרובה, עוד זאת שגם בנסעו מפה למדינת אשכנז והצלחתו שמה, הי' ג“כ על השתדלותי, אני הצעיר הכותב, כאשר הודה בפה מלא כתביו אלינו אז, וכמוהו כמו כן הודה מחו' הרב מו”ה טובי'²⁵³ נרו, אשר בא אחריו ומילא שליחותו וזכה בכל אתר ואתר המגיע והבלתי מגיע לו, כתב לי כמה פעמים עד להפליא החזקת טובה, ואיך הצליח באיזה מקומן ע“י מכתב ממני הצעיר שבא לידו שם, ואלו באתי להעתיק הדברים ההם יראו מעכ”ק ויבחנו טיהי ומעשי בעניני א“י ת”ו. חוץ מזה מה אני ומה חיי, אין בי לא תורה ולא חכמה, לא צדקה ולא ישרות, אבל בעניני א“י ת”ו, תלב“ה וב”ש זכיתי להיות פטרון גדול לא“י ת”ו עושה ומצליח, ולא אחפוץ כי אם היושר והצדק.

נחזור לדבור שהתחולנו, אותו מו“ה אש”ז הנז' כתב לי מתמן ט' תמוז העבר אגרת בחוצפה גדולה ורמות רוחא יתירה נקטי‘, ועל אפי ועל חמתי הוא לי לשוב ולהעתיק דבריו, אשר ראוי לנו להקפיד עליהם הרבה. הן משחק אני על חלומותיו ועל דבריו, אך תגדל התימה על מעכ“ק, מי נתן לו רשות להכניס א”ע בענין הכולל, וכי פקיד או ממונה ומשגיח הוא? ומה לו ולנו שהוא כתב לנו בעניני הכולל הי“ו? כ”ז שהי’ שד“ר הי' לו עסק, אלא השתא מה לו ולנו? תלב”ה לא גבה לבי ולא רמו עיני, אבל לעומת המתגאה ומתרומם ראוי להתרומם נגדו. יש לו הזכיי' לשבת על אדמת הקדש, נגד זה עסקתי כבר כמה וכמה שנים לטובת יושבי א“י ת”ו, ובפרט מה שעשיתי בקיץ העבר תלב“ה, זכות רבים יושבי א”י ת“ו, ובפרט מה שעשיתי בקיץ העבר תלב”ה, זכות רבים יושבי א“י תלוי בי, וכי זו הדרך וזו העיר לכתוב אלינו כדברים האלה? ובפרט מה שכתב בענין יציאת השלוחים שכלם שמה בן ספרדים הן אשכנזים צוחו ככרוכי' על שאנחנו רוצים למנוע ביאת השלוחים וטעמם ונמוקם אתם — — — — — זה הטעם ונמוק נקל להשיג מאותם שדעתן לצאת בשליחות למען ירויחו ויעשו חיל, אך לא טובת הכלל היא זאת, ומאן קדים? — קול המון כקול שדי, וכל ישרי לב ואוהבי א”י ת“ו במדינתנו עונים ואומרים כי רוח והצלה גדולה עשיתי לא”י ת"ו בהשתדלות התחייבות, ושלא יבואו שלוחים עוד, ומי שיזכה יבחן האמת לאמתו, ויבחר טובת הכלל מטובת הפרט, ודי בהערה זו.

הנה פתחנו היום הזה דרך מבוא השלום והדבור של חבה למעכ“ק, נקוה מהר יכבדנו בתשובתם הרמתה. והן ידיע להוי שגם אחי יד”נ נתמנה עמנו ואלינו לפו“מ גזו”א עה“ק ת”ו, התו' הגביר הרבני מו“ה יעקב מאיר לעהרן נ”י באמשטרדם, למען יהי' שלשת הרועים בא“ד יע”א, ואני הצעיר יושב פה הק“ק יע”א, ותשובתם הרמתה תהי' מיוחדת לכולנו, ואבי דואר ישלחוהו לי לשמי, כרשום למטה, וכבר כתבנו לווילנאי ע“א להאלופים הרבנים הגבאים נרם לבל יבוא הרב מהור”ז שפירא נר“ו למדינות האלה, ואקוה גם בזה ישמעו לי וטוב יהי' לכוללכון הי”ו. וכבר כתבנו ע“ז גם להרבנים הממונים ומשגיחים דכולל חסידים הי”ו, אך זאת נוסיף אל מעכ“ק כי עוד ראינו באגרת של מו”ה אש“ז²⁵⁴ נ”י דבר התמוה בעינינו למאוד, והוא שכתב לנו, תלב“ה נתפשרנו עם הספרדים שבירושלם ת”ו וכו' וכו' כאלו יש שלום ושלוה בינותם, ומערי המערב שמענו איך חו“ר ספרדים, ובפרט אותן שבירושלם ת”ו, כתבו שטנה על שלוחי הכולל חסידים הי“ו ועל כל שליחות כוללות אשכנזים שבא”י ת“ו בגזרת נח”ש²⁵⁵ על הנותן ועל המקבל, ואיך יתקיימו שני המקראות הללו? וכי כל זה הי' נעלם מכותב האגרת הנז‘, הלא באו שמה עיר הקדש ת“ו כמו כן אגרות ממערב על רזא דנא? והנראה לנו הוא ששלום הספרדים עם האשכנזים שבירושלם ת”ו הוא כדי שמצד זה יהי’ להם חיזוק מכולל אשכנזים שיש להם שלום עמהם, למען יוכלו להוסיף לענות כולל חסידים אשכנזים אשר שלחו ציריהם לערי המערב הי“ו, ואין זה אפילו שלום קטיעא. ובגוף השלום, נפלאנו מאוד, שכתב שאשכנזים שבירושלם ת”ו קבלו עליהם כל תקנות הספרדים כנהוג (והאחרון הכביד) — כן כתב בעצמו — היא גופא קשיא, מדוע קבלו עליהם? הלא בצפת תוב“ב פרק עול הספרדים מעליהם והם כולל בפני עצמם, ומדוע לא כן עשו גם בעה”ק ירושלם ת“ו? ותועלת גדולה היא בכמה ענינים שיש הם שם כולל בפ”ע, וממילא לא היו צריכים לקבל תקנותיהם. נא על כל פרט ופרט ישיבו לנו כהלכה, ויתהלכו בארוכה, וישלחוהו לנו דרך קושטא יע"א.

ובהדי שותא פילכא להמליץ טוב וחסד בעד שני ילידי עירי המפואה, ק“ק אמשטרדם יע”א, שנסעו ועלו לשבת שמה עה“ק תובב”א, הוא האברך התו' מו“ה עוזר עמריך יצ”ו והתו' המשכיל מ' זיס בליץ נ“י, שניהם כא' טובים ומופלאים ביראת ה' תמימה, ויראו נא מעכ”ק מה שכתב עליהם הרב הגאב“דק אמשטרדם²⁵⁶ בפנקס שביד הראשון הנז' אשר בא עם השד”ר הרבני מו“ה בנימן זאב נ”י, והשני הנה בא עם השד“ר הרב המופלג מו”ה משה אשכנזי²⁵⁷ נ“י, וכתב הרב הגאב”ד הנז' נ“י, כפי הרשום בזכרוני, רוח ה' נוססה בם, כאלה רבות דברי שבח ויקר. וגם אנחנו מעידים עליהם כי יראים ושלמים הם, וכגון דא מצוה רבה לסעדם ולתמכם, ואם לא למענם, כי רבו זולתם טובים ושלמים באה”ק ת“ו, למעננו יעשו, כי הם גדולים שגדלו אצלנו, ולא יש זולתם שמה מבני מדינתנו זאת, ובני מדינתנו מעולם הטיבו עם א”י ת“ו בכלל ועם בני מדינות פולין יע”א בכלל, וזה איזה שנים שהטיבו בפרט עם כולל אשכנזים שבא“י ת”ו ע"י הפשרות שנעשו פה, ועד אחרן מדברינו המתחילים “דברינו אלה” וכו' שיצאו בדפוס.

תשואות חן חן למעכ“ק הרב המאה”ג מוהרר“י²⁵⁸ נ”י על השקיטו דאגתי בענין הרעש הכתוב בגאזזעטין אשתקד, וכבר כתבו לנו כזאת הרוזנים הגבאים דווילנא נרם, ואחפ“ק יוסיף להודיענו שלום הארץ וכל מאי דהוי בה באמת וצדק, ויהי' ד”ק מצויים אלינו תמיד. גם אנחנו לא נחדל בעזה“י, ולעת אחרת יבואו חבריא דבאמשטרדם יע”א ג“כ על החתום. כעת אי אפשר לי לשחו לידם לחתום, כי דעתי קרובה לילך מחר מקיר העיר וחוצה להשתדל עוד איזה מתחייבים בעה”י, ורצוני לשלוח הנוכחי למחר, לכן אכתוב ואחתום בשים שלום ואהבת עולם גם בשמם הטוב הי“ו לאיט”א.

ושלום תורתם יגדל, ויאדיר תפארתם, ויתמיד שלותם, ויגדל שלום אה“ק ת”ו בכלל, כנה“ר והתמימות, וכנפשות אוהביהם בלב ונפש מתאימות, פרומ”ש גזו“א עה”ק ת“ו, החונים על דגלם בא”ד ובק' האג יע“א, הכו”ח בשם כולם הי“ו, עבד נרצה ליראי ה' וחושבי שמו, המתאבק בעפר רגלי ת”ח, ועיניו ולבו אל אדמת הקדש, המתאוה לרצות אבניה ולחונן עפרה, הפורש שלומות אלף לכל יושבי‘, כולם אהובים כולם חשובים כולם קדושים, הקורא שלום שלום לרחוק ולקרוב המצפה ליום ה’ לעמו ירים קרן, ה"ל.

אדרעסי: ה. ל. האאג (בלועזית).

(כרך ', דף 18 ע“ב ו־19 ע”א)

23. . י"ח חשון אל: בנימין זאב אשכנזי ב: צפת    🔗

בע“ה. יום א' ח”י מרחשון תקפ"ו ל'

למעלת כבוד הרבני המופל', תמים דרך וישר לבב, שד“ר וציר אמונים, מו”ה בנימין זאב אשכנזי נ“י, בעה”ק צפת תובב"א שלום וברכה.

ברוך בואו לשלום לאה“ק ולע”ק צפת תוב“ב. וכבר שמעתי זאת בחודש אדר העבר מאגרת הרבנים הממונים דכולל חסידים הי”ו, וממכ“ת נ”י לא קבלנו כתב עד חדש מנחם העבר, ולא כתב יום וזמן בתוכו, ולא ידענא מאימת מנינן לה, ושם כתב שכבר כתב לנו דרך עכו, ולא ראינוהו ולא שמענוהו. כנראה אינכם בקיאים בשלוח אגרות כמו הרבנים דכולל חסידים הי“ו. התאחדו והיו לאחדים כאיש אחד חברים, ויבוא גואל האמתי. זה הפרוד לבבות דין עקא. לא נחרב בית שני אלא על שנאת חנם, ועדיין מרקד בינינו. ה' ירחם על שארית עמו ויחיד לנו ישועה וגאולה שלמה בבי”א.

והנה לא אוכל להשיבו כהלכה, כאשר לא קבלתי האגרת הנז‘. באגרתו השניי’ כתב בקצרה שמגיע לו 505 f האלענדיש, ולא ידעתי פירושו. ובעצם הדבר לא זו הדרך של סופרי אגרות. אם שולחים בשני דרכים, שמא לא יגיע הכתב בדרך א‘, א“כ צריך לכפול כל האמור בזו ובזו, ועד כה צפיתי לקבל גי”ה ולא בא. ואינני מבין חשבונו כלל ועיקר. בלונדן עשה חשבון שחלק שליש שלו עולה 1016.4 ובאותו חשבון יש איזה טעות, שחשב גילדן²⁵⁹ של אשכנז כמו גילדן של האל’, והוא פחות מכן, כמו שאפרש לו החשבון. גם חשב מעות המבורג ואלטונא יותר ממה שהיה, וגם טעה לחשוב שליש מן 242 f מפיורדא, מה דלא הוי, כי הרב הגאון מו“ה וואלף המבורג נ”י שלח סך א' 327. גילדן של אשכנז, והי' בתוכו 85 מפיורדא, והשאר 242 f היה מהסביבות, ומכ“ת יצ”ו פרט בחשבונו פיורדא והסביבות, ועלה 327, ואח“כ העלה שנית 242 f. שמגיע לו השליש מזה, ולא דובים ולא יער. ובזה הסך גופו יש עוד הפרש, שלא עלה מעות האל' כ”א 317.19 f.. סוף דבר, כפי הקבלה שאעריך לו, יגיע שלישל 956.8 f, ע“ז שלחתי ללונדן מחיר מן — 826 f, וכפי חשבונו חייב לכולל 183.6 f. מה שהוציא בהמבורג, הרי 826 f עם 183.6 f. יעלה 1009.6 f. שהוא יותר מה שמגיע לו, מעתה איך יגיע לו כעת 505 f.? וכי תימא שעשה כל כך הוצאות בדרך, תמה אני, באיזמר עשה חשבון הוצאות עד אז סך 259.8, ומשם לא”י ת“ו יהיה בכפל. ועוד אקשה לו מדוע התעכב כל כך בשמירנא או איזמר²⁶⁰, ותו לא ישכח כי להוצאותיו מלונדן עד עה”ק ת“ו, ישלם מכ”ת יצ"ו השליש כמו שלקח שליש מהכנסה, ומן הנמנע שתהיה הוצאה הנז' עם שליש מלבר. לכן הדבר צריך בירור, כי לדעתי טועה הוא בחשבונו.

עכ“ז כיון שהרב המאה”ג הממונה ומשגיח מוהר“י נ”י כתב אשרתא עליו, אמרתי ויהי מה אריצה עשרים ליטרות לחשבונו ללונדן, ושלחתי אגרת ללונדן וצויתי לשלם להסוחר על חשבוני עשרים ליטרות, ולא ידעתי אם עבר נטל אותן אם לא. אך ביני ביני יטהר חשבונו שנית ויבררהו היטב ולא יקח ח"ו מה שאינו מגיע לו.

נזכרתי שכתב שהיה לו תשעה זהו' הוצאה על הס“ת ששלחתי, א”כ הוא לא קיבל יותר ממה שמגיע לו כי אם 43.18 ושאר הכתב במקומו עומד. וימחול להראות כתב דנא להרב המאה“ג הממונה ומשגיח כבוד מהרר”י²⁶¹ נ“י הנז' וישלח לי במוקדם בירור חשבונו מקויים מכבוד הרב' הנז”ל, כדי שאוכל לסגור ולחתום חשבונו.

משאר קהלות לא בא כלום לו לשמו, כי אם מה שאני מעלה, ובפרט מקאפנהאגן לא בא כלום. ובזמן פרעון השט“ח יקבל חלקו לטובה כאשר הובטח. ויודיענו נא למי מסר הס”ת של הצדיק הנפטר הרב מו“ה רפאל משה מיוחס זצללה”ה, אם העלה אותו בעצמו לירושלם עה“ק ת”ו אם לא, ואם לא שכח שיש בתיבה ההיא ספרים של אהו' ר' עוזר עמריך שי‘. ואותן 1¹/₂²⁶² שקיבל מאחי גיסי²⁶³ שי’ בלונדן שייכים שליש למכ“ת יצ”ו, ושליש לר' עוזר עמריך יצ"ו, ושליש לר' זיס בליץ שי'.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ הדש“ת בשם חבריא פרומ”ש גזו“א עה”ק תובב“א דבאמשטרדם, המצפה לישועת ה' את עמו והיה עלינו נועמו, ה”ל.

(כרך 2, דף 19 ע"ב)

חשבון קבלת הרבני השדר“מ מו”ה בנימין זאב אשכנזי נ“י מעה”ק צפת תוב"ב

כל זה עולה כיוון עם מכתבי, אבל בזו רגע נזכרתי כי כפי גי“ה שחייב אותן 183.6 f, נגד זה מגיע לו שליש מזה שהוא 61.2 f, לפ”ז יגיע לו עוד 17.4 f, אך 505 f ךא אוכל להבין, ובקשתי עה"פ לברר לי חשבונו במוקדם.

(כרך 2, דף 19 ע"ב)

24. י"ט חשון אל: ממוני כולל חסידים ב: צפת    🔗

בעזה“י. יום ב' י”ט מרחשון תקפ"ו ל'

למעלת כבוד קדושת הרבנים המאה“ג הממונים ומשגיחים דכולל חסידים אשכנזים שבאה”ק תוב"ב ה' עליהם יחיו, שלמא עלייכו מלכי!

כבר כתבתי ארבעה עמודים כמעט מלאים על כל גדותם, וצמצמתי את עצמי להצלה פריטי דבי דוהר. והנה היום ראיתי א“ע לכתוב כתב שנית. ובכן באתי בזה וסמכתי על מכתבי הבא עם הנוכח, לכן קצרתי בתוארים הראויים לצדיקים ומגינים כי”ב, ועמהם הסליחה רבה גם על העתיד אם אקצר ע"מ להאריך יותר בדברים הצריכים לאמרם.

היום בא לפני גי“ק דהרב המאה”ג הממונה מוהר“ר גרשון מרגליות נ”י, מן עכו, מן ר“ח אלול, עם אנווייזונג מסך אלף זהו' האללענדי, אשר כבדתי בתשלומי מעלייתא, ככתוב בו אלף, בלשון אשכנז טויזענד, האלענדישע גילדן. ולא ידענא מה קשיא להו למעכ”ק, ומה לשון אומרת לשלוח להם ידיעה איך שסילקתי אותו, ומה צריך זירוז שלא לעכב מלפרוע תיכף. מה קסלקא אדעתייהו, אם אנחנו נותנים רשות מעכ“ק להוציא עלינו שט”ח או או“ו, פשיטא נשלם בלי עיכוב. ויפה עשו שחתמו ממוני שני עה”ק תוב“ב. העידותי ע”ז באגרתנו הבא עם הנוכח היא, באשר בגי“ק אבי דואר לא הזכירו למי החותמת, ועל האגרת לא חתמו ממוני עה”ק טברי' תוב“ב. עוד זאת לא דייקו בגי”ק אבי דואר שכתבו ששלחו או“ו על סך קע”ח אדומים, ולא כתבו שחתמו האו“ו מסך אלף זהו' ששלחנו להם. עתה ימחלו נא להודיענו בגי”ק הסמוכה כמה אדומים קבלו תמורת סך הנז‘. לדעתי סופר האגרת מדעתו כתב כך, והקאנסעל לא יתן כל כך אדומים תמורתם, אולי ואולי, מה טוב ומה נעים. עכ“פ יודיענו על נכון כמה קבלו. והשתא שאתית להכא לא היית צריך לכל הטורח שטרחתי להעלות החשבון באדומים, וכבר היה תמוה לי שלקח הקונסל הא”ו באדומים, והעיקר להוציא על זהובים דהיינו גילדן האלענדיש. ובכן חוזרני ממ“ש שיוציאו או”ו על שכ“ב אדומים, כי ד”ק הטעונו בזה, ותפוס לשון אחרון שיוציאו או“ו על 2000 f. והנני שולח בזה א”ו מוכן על סך הנזכר שיחתמו מעה"ק ממוני צפת וטברי’ ת“ו, יתנו לקונסול כמו זה שפרענו. וגם חוזרני מחשבון הערוך באגרת הבא עם הנוכח, ואגרתי הראשונה בתקפה ובמקומה עומדת, שאותן אלף זהו' שהוציאו ושפרעתי כנזכר, הם מפרי שליחות השד”ר

עתה אלו שני אלפים גילדן כך חשבונם מפרי שליחות מוה"ר משה²⁶⁶

(וחלילה לא יגרע בשביל כך מה שאוי ומגיע לו מחלוקת הכסף הבא, כי זה מסיפוק שהבטיחו לו קרוביו ומיודעיו, וב"ה שבא לידי היום, ואוכל לצרפם).

עיניהם תחזינה מישרים שאנו שולחים בזה יותר ממה שכתבנו שכ“ב אדומים, כדי לכוין הסך שני אלפים גילדן האלענדיש. ושבה והיתה לבאר, שהם מפרי שליחות מוהר”מ אשכנזי נ“י שבע מאות וחמשים וחמשה גילדן, ומפרי שליחות מו”ה צבי דוב אלף ושני מאות ושני גילדן, ולשלם מיד לר' עוזר עמריך ארבעים ושלשה גילדן.

ושלום תורתם יגדל ויאדיר שלות עוזם כנפשותם התמימות וכנפש נענה ולא אתו מאומה, הכו“ח בשם כולנו אוה”נ בלו“נ פקומ”ש גזו“א עה”ק ת“ו החונים על דגלם בק”ק א“ד ובק”ק האג יע"א, המצפה לישועת ה' את עמו, המשתוקקים ביני ביני לקבל תשובתם הרמה במוקדם ולתת כסף מוצא.

(כרך 2, דף 20 ע"א)

25. כ"ד חשון אל: צבי דוב מינץ ב: טריעסט    🔗

ב“ה מש”ק כ“ד מרחשון תקפ”ו לפ"ק לטריעסט

חיים וברכה למשמרת שלום, למעלת אהובי ידי' הרבני המופלא איש תבונות וידיו אמונות, נאמן לשלחיו וזריז במעשיו כש“ת מוה”ר צבי דוב מינץ שי', שדר“מ דכולל חסידים אשכנזים מאה”ק תובב"א.

אנוכי בדרך בשליחות מצוה בעד אה“ק תובב”ב, בישובים שבגליל הרבנות דאמזטרדם יע“א, והנה בעודי בביתי, קבלתי גי”ה ששלח לאמסטרדם מעיר ווערסעלוי, סמוך לטורין, מן ער“ח מרחשון. ולא מהרתי להשיב עליו, באשר כבר הקדמתי לכתוב למכ”ת נ“י תחלת חדש הלז, וכמבוקשו כן עשינו ושלחנו כתב אבי דואר לניצא, לפו”מ והחכם שם²⁶⁷, וגם כתב אבי דואר לפו“מ דוויניציאה יע”א, ועם הכתב למכ“ת שי' כתבנו ג”כ להרב דטורין²⁶⁸, ובקשנו לשלוח אגרת למכת“ר נ”י אל המקום אשר הוא חונה שם, ובודאי יעלה ויבוא לידו, והוא צועק וקובל על חנם בגי“ה מן טית דנא מפדואה, אשר שלחו אלי מביתי לכאן. ועדיין הייתי ממתין בתשובתי, אך באשר כתב בגי”ה מפאדוה שגם אם כבר כתבתי אכתוב שנית לטריעסט, לעשות רצונו חפצתי והנני בא במכתבי דנא, ואשיבהו כהלכה על שני גי"ה הנזכרים כסדר הכתובים.

ראיתי שיש קרן לאה“ק ת”ו בעיר קאזאל, מה שהניח הגביר וויטא ע“ה, והמעות ביד הגביר יוסף וויטא יצ”ו, אם זה הגביר משלם באמונה הפירות של הקרן שהניחו אבותיו, טוב הדבר מאוד, ונראה מה יהיה לטובה. אם ישלח ליד הרב דטורין נרו בפנקסו, אמירה נעימה כתיבה יהיבה, וברוך ה' שזכינו לכך שעל פי דברינו אשר הדפסנו כתב כן, ובטחתי מעתה שעל פי מכתבנו ששלחנו לו ימהר לשלוח צרור הכסף. האמת אגיד למעכ“ת יצ”ו, ולא ידעתי אם כבר כתבתי לו זאת, כי מנעתי את עצמי שלא להזכיר במכתבנו אליו הסכמתנו על התמנותו לגבאי דא“י, כי לא האמנתי בו וחששתי שמא א”כ ישתמש במנויו לחובת כו' האשכנזים יע“א. אבל אחרי ראותי הדברים שכתב בפנקס מכ”ת יצ“ו, בטחתי כי לבבו שלם עם כל יושבי א”י תובב“א, ובאמונה יעשה, וחפץ ד' בידו ובידינו יצליח, ועל פעלא טבא דמכ”ת שי' אמרין יישר.

ואודות לכתוב לצרפת, כבר הבטחנוהו כי בע“ה אעשה זאת. עדיין לא היה לי פנאי, אבל קונטרס “דברינו אלה” וכו' כבר שלחתי לפאריז, וכתבו לי לשלוח להם עוד איזה לשלחם לקונסיסטאריען²⁶⁹, וכן עשיתי לשלוח להם ארבעה קו' אבי דואר, ואי”ה נכתוב לקונסיסטארען בעצמם בלי נדר.

גם ראיתי שמה שעלה בקבץ²⁷⁰, כבר ביד הרב דטורין, עולה לסך שלש מאות וחמשים פראנקין, ובווערסעלוי בא חשבון מאה ושמונים ושלש פראנקין. כה יעשה וכה יוסיף, וד' יצוה את הברכה. עדיין לא בא לידי כלום, ומצפה אני לקבלם על נכון. יותר אין אתי להשיב על גי"ה מווערסעלוי, כי כבר כתבנו שלשה האגרות ששאל זה פעמים רבות, וכפל ושילש בכל כתב, והגם לא כתבנו הסכמה על הגבאות דהרב דטורין, כתבנו לו תשואות חן הרבה, וכל האגרות הם בלי התפארות, דברים טובים ונכוחים.

עתה לתשובת גי“ה מפדואה הנ”ל, תמהני מאוד על ראשית דבריו שמתרעם שלא זכה לתשובתנו, ולא שם על לבו שהאגרות אינן הולכית ברצוא ושוב ביום ויומים. הלא צריך להמתין עד שיגיע לידינו אגרות, ותבוא לידו תשובתינו, ובין הליכה וחזרה הוא יותר מג' שבועות, ואין כאן תימה שביום ט' מרחשון לא קיבל עדיין תשובה על איגרתו מר"ח חשון. ראי' לדבר שבאמת כתבנו בתחלת חדש הלז (בהיותי בדרך איני זוכר יום הכתיבה בדיוק) אך מן הנמנע היה שיגיע לידו בגמלא פרחא, וודאי כבר בא לידו.

ראיתי שהיה בווירונא, והבטיחוהו שיעשה כמעשה טריעסט. תשובה קשה היא זה, כי הרב הגאב“ד נרו בטריעסט לא בנקל יסכים, כידוע כבר מפעם הקודם שהי' מכ”ת יצ“ו שמה, שלא רצה ליתן כלום מהקופות דא”י ת“ו, ושטר הפשרה של צפת ת”ו לא תועיל אצל הרב הנזכר, כי ישיב בודאי, כמו שהשיבו בכמה מקומות אשר שם נאמר כי באי' יותן חלק לאשכנ' ולא שישלחו שלוחים להק“ק שבאיטליא, ועיקר הסמך הוא קונטרס דברינו אלה וכו'. אקוה שיגיע ליד מכ”ת שי‘. ביני ביני הכתב שלחתי לו בחדש אלול לטריעסט ובו רצוף קונטרס הנז’, והכתב שלחתי לאדרעס ה“ה לר' שמואל שוחט דמתא טריעסט יצ”ו, ובקשתי ממנו שישתדל שיבוא לידו במוקדם, ולא כן עשה.

לפו“מ דוויניציאה כבר כתבתי באורך כמו שנאמר ונשנה, ובקשנו מהם לשלוח חלק האשכנזים לידינו, וכן יאמר מכ”ת שי‘, וחלילה אל ישנה לומר לשלוח למינירבי, אחרי שכבר כתבנו ע"פ איגרת הקודמת לשלוח החלק הנז’ לידינו, פן נהיה לבוז, וחוץ מזה איננו נכון מטעמים אחרים, ואין להאריך, לכן מינה לא יזוע שיושלח לידינו לטובה.

ראיתי הסבה שהשד“ר ספרדי מהר”י הכהן²⁷¹ חל“ש בפירארה תנצב”ה, ויפה עשה מכ“ת שי' שהודיענו מענין הכו”ה מאשכנזים שהיה ביד השד“ר הנזכר ע”ה, כי ע“י זה הבנתי מה שכתבו לנו ת”ח ויחידי סגולה דעה“ק חברון תו”ב, לבל נחוש לכך אם נראה חתימת אשכנזים הי“ו מעה”ק ההיא שמקבלים חלק מספרדים הי“ו. ואלו הייתי בביתי, הייתי שולח למעכ”ת שי' העתק מאותו כתב. יוכל להיות שלא אוכל לגמור ולשלוח הנוכח עד בואי לאמשטרדם יע“א, ואי”ה אשלח לו העתק ממה שכתבו ג“כ בענין זה לחבראי דאמשטרדם יע”א. אבל מה שחושב מכ“ת שי' שזה נצמח מטו”ת שהדפיס השדר“מ מהר”א שי', כמדומה לי שזה טעות. ומה שכתוב ממעות עה“ק חברון שבהמבורג יע”א, כבר השבנו על זה, שק“ק המבורג יע”א שלחו לנו המעות כבר בחדש ניסן או אייר, על הכתב שכתבנו להם לשלחו לידינו, ואין צורך להאריך בזה.

יותר אין אתי להשיב על גי“ה מפאדואה, כי אם מה שביקש לשלוח לו עוד איזה קונטרסים דברינו אלה וכו'. כן נעשה אי”ה, ויקבל בזה, ואם מעט ואוסיפה. לניצא וויניציאה ו טורין כבר שלחנו באגרותינו.

עתה נודיע חדשות למכ“ת שי', והוא שבחצי חודש הלז, י”ד דנא, קבלנו אבי דואר דרך קושטא ע“י ה”ה ר' שמשון שאמ²⁷² אשכנזי, היושב בעיר גאלטא בקושטא יע“א, אגרת מהרבנים הממונים דע”ה צפת תוב“א, מר”ח אלול העבר, והודיעונו שלום הארץ תלב“ה, וגם אשר עשו כמו שכתבתי להם י”ג ניסן העבר להוציא חילוף עלינו ע“י הקונסול בעכו, וכתבו שרב הגאון הממונה מוהר”ר גרשון מרגליות שי' היה בעכו על ענין הכוללות הי“ו, והוהציא הח”כ עלינו ע“י הקנסול אנטרן קאטאפאגא מסך אלף זהובים, הי' בתוכם שבע מאות ושמונים וחמשה זהובים וחצי משליחות מכ”ת שי‘, דהיינו שבע מאות זהובים שבאנו חשבון בהיותי עמו בהאג בחדש שבט תקפ"ה ל’, שמהם כבר קיבל שכרו שליש סך העולה, ועוד מונים וחמשה זהובים וחצי, מעות הראשונות מצפת, מחיר .180 f שקבלנו אז בצאתו מעתנו. ועל הח“כ הי' חתומים ממוני עה”ק צפת וממוני עה“ק טברי' תו”ב. וכבר השבנו לרבנים הממונים נרם באורך וברוחב, ושלחנו להם שטר ח“כ מוכן מסך ב' אלפים זהוב' האלאנדש, שיחתמו ויתנוהו לקאנסול לגבותו כמשפט הראשון. ובאלה נכנסו מפרי שליחותו י”ב מאות ושני זהובים, ולא יכולנו לכלול בו כל הבא כבר לידינו מפרי שליחותו, באשר כמו שכתבתי במכתבי הקודם נתתי כבר אשות להרב הגאון הגזבר ואמרכל מוה“ר א”ז מרגליות שי' בבראד, להוציא עלינו ח“כ ע”פ מאמרו שיכתוב לנו. כי כן כתבו לו הרבנים הממונים דכולל חסידים הי“ו שעל ידו יבוא כל כסף הקדשים דאלה המדינות, וחשבנו שאינם רוצים להוציא ח”כ ע“י הקאנסול. ועתה אחרי קבלנו אגרת הר' הנז‘, כתבנו להרב הגאון הנז’ נרו שאם לא עשה, לא יעשה מלאכת הוצאות הח”כ עלינו, כי יותר טוב לכולל הי“ו להשיג המעות ע”י ח“כ עלינו ע”י הקאנסול. ובכן אחרי אקבל תשובת הגאון הגזבר ואמרכל הנז' כי לא הוציא ח“כ עלינו, נוסיף לשלוח אי”ה באופן האמור, ומאוד שמחנו בזה שנתקיימה עצתנו, כי אין ספק לנו שיותר ויותר טוב הדבר לכולל הי"ו להשיג המעות באופן זה. וכנראה לי כן בחנו כבר הרבנים הממונים נרם, כמשמעות דברי קדשם, והזמן יגיד לטובה עוד.

באגרת תשובתנו להרבנים הממונים נרם הנז‘, כתבנו להם, שהשליש דמכ"ת שי’, הן מן פ“ה זהובים וחצי הנז', הן מן י”ב מאות ושני זהובים הנז‘, וממה שנשלח עוד, ויהיה שמור ביד הרבנים הה“ג מוה”ר ג’ מרגליות שי' ומה“ר רישא²⁷³ שי', וגם הודעתי להם את כל הטובה שעשה מכ”ת שי' בזריזותו וחריצותו והשתדלותו, ושהגבאים הכוללים דצרפת יצ“ו ג”כ מחזיקים לו טובה על עמלו ויגיעתו.

כאמור כן עשיתי להמתין בדמר הנוכח עד בואי פה ק“ק אמשטרדם יע”א, והעתקנו המכתב הנשלח לחבריא פה יע“א מיושבי עה”ק חברון ת“ו בכתב רש”י, למען יראהו לראשי הקהלות באיטליא אם יצטרך לכך. בלי הכרח אל יראהו, כי חוששני מה שכבר אמרתי להרב השד“ר מוהר”ם²⁷⁴ נ“י על דברי טו”ת שלו, אם יראו ראשי הקהלות שלא יש בעה“ק חברון ת”ו כולל אשכנזים הראוי להקרא כולל בפ“ע, כי אם מעט דגרירי בתר עה”ק צפו“ט ת”ו, יאמרו נא שאינו מגיע להם לאשכ' חלק ממעות חברון ת“ו שבקופות א”י. אך אם יהי' מוכרח לכך, מצד שיאמרו שיש כו“ה מאשכנזים ביד השליח הנפטר זצ”ל, ולא ירצו ליתן כלל חלק ממעות הקופות לאשכ' הי"ו, אזי יראה להם המוסגר.

יותר א“א כעת, ומצפה אני על תשובתו על מכתבי הנז' מע”ל, שהוא מאור ליום ג' ו' דנא. עד אתמול לא באה תשובתו להאג, ואזכירהו עוד הפעם לכתוב האדרעס להאג כמו שכתבתי כבר. ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה' המצ”ל, ה"ל.

אהו' מעלתו יצ“ו ימחול לדרוש שלום ה”ה ר' שמואל שוחט יצ“ו משמי, ולאמר לו שקבלתי גי”ה וגם האתרודים בזמנם, אבל לא הי' מובחרים כמו אותו אחד של שנה העברה. ומה שביקש ממני לשלוח לו טבעת בריליאנט, אין זה עסק מו“מ שלי, וקשה הדבר לסמוך בזה על שלישי. והנה מגיע לו בעד האתרוגים עוד איזה זהו', בהיותי חוץ מביתי איני יודע זה מכוון כעת. מה טוב ומה נעים שימחול מעכ”ת שי' לשלם לו זה, ויודיעני כמה שילם לו וכמה עולה במעות האללנדיא, ויקח שובר ממנו בעד התשלומין, ומה שיעלה אשלם לקופת א“י ואשלחהו למעכ”ת נ“י עם השלוח הסמוך שאעשה אי”ה.

(כרך 2, ד, 20 ע“ב — 21 ע”א)

העתק האגרות להרבנים הממונים דכולל חסידים הי“ו מיום ט”ו וי“ט מרחשון תקפ”ו ל' הכתובות בפנקס הלז דף 14—20 שלחתי דרך עכו בחת“י הבריא יצ”ו גם כן, ועוד כתבתי תחת הכתב האחרון כזה:

לעשות רצון צדיקים כי“ב חפצתי, וצויתי להעתיק כל האגרות שכתבתי ושלחתי דרך קושטא לאדרעס שמעון ברעסלער יצ”ו, לשלחם עוד הפעם דרך עכו, לאדרעס האדון קאנסול אנטאן קאטעפאגא. ובבואי פה העירה, לפקח עם חבריא יצ“ו על עסקי א”י ת“ו, הצעתי לפניהם כל מה שכתבתי, והטיב בעיניהם למאוד וגם בעה”ח, כאשר עיני קדשם לנוכח יביטו. ורצפתי בזה שנית קו' דברינו אלה וכו‘, אך הקו’ מכאן מודעא אין עמדי פה. אקוה יגיעם גם הכתב השלוח כבר, ובתוכו ימצאוהו, וימ חלו להודיעני מכוון באיזה יום בא הנוכח ובאיזה יום בא הקודם, לדעת הי מינייהו עדיף. גם ימצאו בזה כמו בהקודם א“ו מוכן עחל ב' אלפים זהו' האללענדש, ודעת לנבון נקל כי זכרון אחד עולה, והרי אלה שתים שהן אחת, ואם כבר חתמו ומסרו לקאנסול א”ו ששלחתי דרך קושטא, יצניעו זה, ואינם צריכים למסור זה.

אגב אודיעם חדשות מה שכתב לי הרבני השד“ר מוהרצ”ד מינץ נ“י מאיטליא, אשר שמה הוא עוסק כעת בשליחות אה”ק ת“ו, והטוב אשר עשה בעמל ויגיעה רבה והשתדלות גדולה, ובסוף נודיעם [בעו”ה?] כי השד“ר ספרדי החכם כמהר”ר יהודא הכהן נ“י, דשלחו מתם עם כו”ה מהאשכנזים שבעה“ק הנז' ת”ו, שבק חיים לן ולכון ולכל ישראל, בחדש אלול העבר בעיר פירארא. תנצב“ה. והרבני השד”ר מו“ה צבי דוב מינץ נ”י מתרעם על כו“ה הנז', כי דין גרמא שרצו לדחותו, באמרם שכבר התפשרו ספרדים ואשכנזים בעה”ק ת“ו יחד. והיום שלחנו לו העתק ממכתב עה”ק חברון ת“ו, דשדרתון ער”ח תמוז העבר, והזמן יגיד לטובה.

והנני חותם שנית בשים שלום ואהבת עולם ובקדה חמש מאות, כאשר יאות, ונאה דורש שלום תורתם — ה"ל.

אמשטערדאם היום יום ה' ער“ח כסלו תקפ”ו לפ“ק. המצ”ל ה"ל.

(כרך 2, ד, 21 ע"א)

26. ג' כסלו אל: חיים מזריטשר ב: ליוורנו    🔗

ב“ה יום א' ג' כסלו תקפ”ו לפ"ק לליוורנו

ד' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה למעלת כבוד הרב המובהק, המאיר כברק, החכם הכולל, בישראל להלל, חסידא קדישא, יקירא ופרישא, כקש“ת מוהר”ר חיים מעזריטשר מקארעץ נ“י שד”ר דכולל חסידים אשכנזים שבא“י תוב”ב.

גחי“ק מליוורנא מיום א' חיי שרה הגיע עש”ק העבר לנכון לק“ק אמשטערדאם יע”א, ונשלח לידי במקום תחנתי כהיום. זאת לדעת כי קביעות דירתי כעת בעיר המלוכה ק“ק האג יע”א, אבל כהיום אנכי בדרך נחני ד' בשליחות מצוה בעו“ק חשובים הסמוכים, ובדרך הלוכי אני כותב הנוכח לכן לא הזכרתי למעלה שם המקום. והנה ראיתי מגי”ק ביאתו לשלום לק“ק ליוורנו יע”א. יהי מבואו ברוך. אך אוסיפה אביטה כי דעתו הרמה לבוא למחננו, ואשתומם על המראה, כי לא נעלם ממעכ“ת נ”י, אשר עיקר שליחותו מתמן, בצירוף הרב השד“ר חבירו מו”ה אביגדר²⁷⁵ נ“י, לא הי' כי אם באשר לא ידעי רבנן קדישי חסידי דארע קדישא ת”ו זה משה האיש מה היה לו, כי לא הגיע להם ידיעה מהרב השד“ר מו”ה משה קרעמניץ נ“י מה פעל ועשה ואיפה הוא רועה. אבל אחרי כי לא הי' אלא העלם ידיעה אז, וביני ביני כבר בא חכם ה”ה הרב השד“ר מוהר”ם נ“י הנז', וכנראה לא נעלם זה ממעכ”ת נ“י כי שאול ישאל אותי מה עשה ופעל באמשטערדאם הרב השד”ר נ“י הנז', אין מקום לשליחות מעכ”ת נ"י וביאתו ריקנית ועל חנם.

הא חדא, ועוד ידיע להוי, כי אין דעת בני המדינות האלה נו8חה כל עיקר בביאת השלוחים, הן במדינתנו והן במדינות אשכנז יע“א, ובכמה מחוזות במדינת אשכנז יע”א נאסר לגמרי ביאת השלוחים מטעם המלך ושריו, ומעלת השד“ר הרבני מו”ה צבי דוב מינץ נ“י, שהי' במקצת אשכנז, בא בכלל תפיסה, ולולא ד' שהי' לו משמרה, שלא נמצא פנקסו בידו, אשר החביא בחכמה, מי יודע מה הי' לו. ומבלעדי זאת, אין דעת רשי הקהלות נוחה בביאת השלוחים, כי זה חמש שנים שבאו שלוחים תכופים רצופים, ויתלוננו ויתרעמו כל ראשי הקהלות על עבדן מעות א”י ת“ו בהוצאות אלה מסעי, וכבר קידם אותנו הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק לאנדאן²⁷⁶ נרו לייסד חברה של נדיבים יחידי סגולה שיתחייבו סך קבוע מדי שנה בשנה לכל א“י ת”ו, וההתחייבות יוגבה על ידי גבאים, ויבואו ליד הרב הגאון הגדול הנז‘, והוא יקיים מצות שלוח לא“י תוב”ב, אך לא על ידי שליחים, ולא לבד שלא ימסור צרור הכסף לשלוחים ושאין דעתו נוחה בביאתם, אף גם זאת, כי כל זמן שישב שם הרב השד“ר מו”ה אביגדר²⁷⁷ נ"י לא רצה להוסיף השתדלות בחברה הנז’ שיסד, כפי הקונטרס שהדפיס מזה לחלקו ביעקב ולהפיצו בכל מדינת קבנותו, ובפירוש אמר כי לא יוסיף עשות דבר לטובת א“י ת”ו, עד אשר ילך לדרכו הרב השד“ר הנז' נרו. ומבלעדי הרב הגאון הגדול הנז' נרו לא ירים איש את ידו בכל מדינת מלכותו ענגלאנד יע”א, כי כל הגבירים הנדיבים סרים למשמעתו ולא יעשו גדולה או קטנה בענינים כאלה זולתו.

ואנחנו בראותנו מעשה רב, גם אנחנו עשינו כמעשהו בסבובנו בק“ק אמשטערדאם יע”א על פתחי נדיבים, עם הרב השדר“מ מוהר”ם²⁷⁸ נ“י, להשתדל התחייבות הנז' שמה הק”ק יע“א, באופן ובתנאי לבל יצאו ויבואו עוד לוחי א”י ת“ו, ופרסמנו הדברים בדפוס, כמו שיראה מעכ”ת נ“י מקונטרס הרצוף. עיקרן של דברים מייסוד ההתחייבות, זמנה מחדש אלול תקפ,ד לפ”ק. שוב בא אלינו, בסוף החורף אשתקד, הרב השדר,מ מהור“ם נ”י הנז‘, לק“ק האג יע”א, המקום אשר נטיתי שם אהלי בעה"י, ושם נמצא שם הי’ אתו עמו הרבני השדר“מ מו”ה צבי דוב מינץ נ“י הנז', בחזירתו ממדינות אשכנז יע”א, ואחרי שמע הרב השד“ר מו”ה ר“מ נ”י מהרבני השד“ר מו”ה צבי דוב מינץ נ“י כי מצודתנו פרושה בכל מדינות אשכנז יע”א, ואין צורך ואין תועלת בנסיעות בעצמו, ויותא ממה שיעשה בנסיעתו בעצמו נוכל אנחנו בעה“י לעשות באגרותינו, שם משטרו עלינו, לגמור שליחותו במדינתנו ובמדינת אשכנז יע”א בחריקאו, באגרות שלוחים על ידי הרצים דבי דואר, וכן קבלנו עלינו לעשות, בראותנו כי זה טובת הכולל להרויח הוצאות הנסיעות, דמפקנא אית לי' מעלנא לית לי‘, וכן עשינו וקבלנו, על פי מכתבים השלוחים לק“ק רשומות שבמדינות אשכנז יע”א, כסף הקדשים דקופות א“י תוב”ב, ומה בצע כי יבוא מעכ“ת יצ”ו לאלה המדינות על חנם ועל לא דבר, ושומע אין לו לתת לו אפי’ פרוטה קטנה, לא מן הצבור ולא מן היחיד.

זאת ועוד אחרת, ידיע להוי למעכ“ת נ”י, כי אחרי הלוך הלך הרב השדר“מ מוהר”ם²⁷⁹ נ“י, נפשי אותה ותעש הטובה בשלמות בעה”י ליושבי א“י תוב”ב, ונסעתי בעצמי לכל הק,ק שבמדינתנו יע“א, לייסד ההתחייבות, וחפץ ד' בידי הצליח, ובכל אתר ואתר נאמרה ונשנית, מה שכבר כתוב בקונטרס הרצוף, לבל יקבלו מעתה שום שליח, אפילו לא אותם שכבר ישנם בדרך, ולא יתנו להם כלום. וכן שלחנו דברינו אלה וכו' למדינות אשכנז יע”א, אשר מבלעדי זאת כבר מיאנו לקבל שלוחים. ובק“ק אשכנז יע”א, שעדין לא נתייסד ההתחייבות שמה, דעתי קרובה ליסע שמה בעה“י, וכבר הודעתים כזאת. אם עתה יבוא מעכ”ת או זולתו, שליח הכולל, לאלה הק“ק יע”א, לא די שלא יעלה בידו כלום, עוד יקלקל ח“ו ויהרוס יסוד ההתחייבות שיסדנו בעה”י ויגרום ח“ו נזק גדול לכל א”י תוב“ב. וקורא אני על הבאים נגד רצוננו ואזהרתנו, כי אבנה והמה יהרסו ח”ו, והיק לא תהי' כזאת. ואנחנו כתבנו על רזא דנא, בחדש ניסן העבר, למעלת כבוד הרבנים הממונים ומשגיחים דכולל חסידים דעה“ק צפו”ט תוב“ב, לבל ישלחו שלוחים עוד, ולהודיע פתגם דנא גם למעלת כבוד הרבנים הממונים דכולל פרושים בעה”ק ת“ו הי”ו, והשיבו לנו ער“ח תמוז העבר הרבנים הממונים דכולל של מעכ”ת נ“י, כי לא שלחו כעת שום שליח לאלה המדינות, וגם הודיעו דברינו למע”כ הרבנים הממונים דכולל פרושים הי“ו. הנראה מזה כי לא עלתה על דעתם הרמה שמעכ”ת נ“י ישים פניו לבוא לאלה המדינות, וכן נראה לנו מדברי קדשם, שהתלוננו על חו”ר הספרדים הי“ו שכתבו שטנה לערי המערב יע”א, ושלחו לנו העתק ממכתב מעכ“ת נ”י מאגיל והאריכו באותו ענין, אך זאת לא זאת כתבו או הזכירו שמעכ“ת נ”י יסע ויבוא לאלה המדינות. גם אגרת לו לשמו הטוב לא שלחו לנו לא מהם ולא מבני ביתו יצ“ו ולא משום אדם בא לנו אגרת למעכ”ת נ"י.

מכל זה ירא ןוישפוט כי אין דעת מעלת הרבנים הממונים נרם כל עיקר שמעכ“ת נ”י יבוא לאלה המדינות.

ועוד זאת מודעת כי הרב השד“ר חבירו מו”ה אביגדר נ“י²⁸⁰, אשר בא למחננו קודם שבא השד”ר מוהר“ם²⁸¹ נ”י, נסע מפה ללונדן בעת ההיא, כאשר בא ללונדון הרב השד“ר מוהר”ם קרעמניץ נ“י להשתוות עמו, ושוב בעוד היתה דעת הרב השד”ר מוהרמ“ק נ”י נוטה ליסע בעצמו למדינת אשכנז יע“א, ורצה הרב השד”ר מוהר“א נ”י ליסע אתו עמו למדינת אשכנז יע“א להוסיף אומץ לפי דעתו במעשה השליחות, ומנענוהו כחס על הוצאות א”י בנסיעתם שהלכו שנים, וילך לדרכו לערי המערב מאגאדאר ומאראקא²⁸², ויצא משם ריקם בפחי נפש מצד גזרות נח“ש ששלחו חו”ר הספרדים הי“ו שבאה”ק ת"ו, ויבוא לגיבראלטאר, ומשם כתב לנו. והודענוהו כמו כן פתשגן הדברים האלה, ושלחנו לו קונטרס דברינו אלה וכו', ויעצנוהו עצה טובה לשוב לאדמת הקודש לעיר קדשו וביתו שמה, ובטחנו כי ישמע לעצתנו.

הנה כי כן גם למעכ“ת נ”י אנו כופלים דברינו ועצתנו לאמר, כלך מדרך זו, ולא יסע ולא יבוא לא למדינתנו ולא למדינת אשכנז וצרפת וכל דסמיכן להון, וגם לא למדינת דענימארק, וכל מה שכתוב באגרת שליחותו, בכלל האזהרה לבל יסע לשם, כי בכל אלה המדינות נסיעתו על חנם. ובאיטליא וודאי לא מבעיר למימר כי אין לו ליסע שמה, כי אין לו שליחות שמה, וכבר קדמהו זולתו שדר“מ נ”י. ולא ישאהו לבו לבוא למחננו בחשבו לקבל מידינו מעות א“י תוב”ב, זאת לא זאת, כי כבר שלחנו צרור הכסף על ידי חלוף כתב לאה“ק ת”ו, וכן נעשה בעה“י במה שיבוא לידינו עוד, ובשום אופן לא נמסור ולא ניתן מעות א”י ת“ו לשום שליח, ואפילו לצורך הוצאות לא ניתן אפי' פ”א, ולא תהי' לו זאת לפוקה ח“ו להפסיד מעות א”י ת“ו בכדי ועל מגן. ואם יש לו למעכ”ת איזה דין ודברים טענות ותביעות על פרי השליחות במדינות אלה, ימהר ישוב לאה“ק ת”ו להציע טענותיו שמה לפני מעלת כבוד רבנן קדישי חסידי דא“י ת”ו, שמה ישבו כסאות, ולא יעשו עול במשפט ח“ו, ואנחנו לא נדע אם יש לו שום טענה ותביעה, אבל על כל פנים אין לו ליסע ולבוא לכל אלה המדינות כי אם לערי המערב יע”א, אם יוכל להוציא מידיהם הכבוש ומושלש שמה, או ילך לחיים טובים ולשלום לאה“ק תוב”ב כאמור.

לבבו יגיד לו מה מאוד נחת ינחת איש כמוני להתראות פנים עם איש ארץ ישראל, אף כי עם מעכ“ת נרו, אשר שמעתי שמעו הטוב מפי השדר”מ ודעמהן שהי' באהלנו, אך טובת הכולל ושמירת מעות א“י ת”ו לבל יופסד באלה מסעי, יותר חביב עלי מכל הנחת אשר אנחת בהתראות פנים עמו, וכמוני כמו כן חבריא פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א דבאמשטרדם יע”א, הם בעצה אחת והסכמה אחת עמי. לכן אנו מזהירין למעכ“ת נרו באזהרה כפולה, לבל יסע לכל אלה המדינות, ולבל יבוא למחננו, כאשר היתה עם רוחו, ואל ירע בעיני מעכ”ת נ"י אזהרתנו הכפולה ומכופלת, כי למען טובת הכולל זאת חובתי ואעשנה.

כנראה לי יזדמן שם או בטריעסט בפונדק אחד עם מעלת השדר“מ הרבני מו”ה צבי דוב מינץ נ“י, ויתר ממה שכתוב כאן ישמע מפיו, כי מבלעדינו לא ירים איש את ידו בשליחות א”י ת“ו בכל אלה המדינות, וכמה אנו משתדלים תועלת הכולל הי”ו ואחרי דברינו לא ישנה. ומה שנוגע לאגרת שלומים ששמע כי באה מחור“ס שבירושלם ת”ו הי,ו, לא ידענו מה שמועה שמע ועל מה כיוון המגיד אשר הגיד לו כזאת. על כל פנים אינו אמת. כי מחו“ר הספרדים הי”ו לא קבלנו עדיין שום אגרת על ענין זה וכל השייך לו, כי אם מהשרים הגבירים פקידי א“י שבקושטא יע”א קבלנו אגרת, בקיץ תקפ“ד לפ,ק, בתוכה יבואר דלא שדרי רבנן חור”ס הי“ו על נדבה חדשה כי אם על התרומה הישנה מקופות א”י הקבועות, אך כבר מסרנו להרב השד“ר חבירו מו”ה אביגדור²⁸³ נ“י העתק מזה, והשיבו לו במאגאדאר שאינם שומעים לפירוש שפירשו השרים פקידי א”י הנז' בדברי חכמי א“י ת”ו. אם חור“ס בירושלם ת”ו יכתבו בעצמם כי כך כוונת גזרתם אזי יטו אזנם כאפרכסת לשמוע ולעשות. בכן איני מוצא שום תועלת לשלוח העתק אגרת הנז‘. ויש בו עוד דבר החוצץ שא“א לקיימו כמאמרו, ואין תקנה לדבר לפענ”ד כי אם שיכתוב הרב הגאון המפורסם גזבר ואמרכל דכולל חסידים הי“ו כקש”ת מו“ה זלמן מרגליות נ”י בבראד לחור"ס בירו’ ת“ו, שישוו נפשהון הדרנא ויכתבו היתר נתינת נדבה חדשה לכולל אשכ' הי”ו. בהיותו גדול בישראל, יוכל לכתוב להם אשר לא כתורה עשו, ואם לא ישמעו לדבריו, יכתוב ביטול על גזרת נח“ש דלהון דהוי שלא כדין, בכח תוה”ק, ותורה דילי' היא, דרב גוברי' ותקיף חילי' לאורייתא. וכבר כתבנו עצה זו למעלת כבוד הרבנים הממונים נרם, וכן כתבנוהו למע“כ רב האי גאון הנז' נרו, ובעה”י גם אנחנו נכתוב על רזא דנא, הן להשרים פקידי א“י דבקושטא יע”א הן למעלת חו“ר הספרדים דבירו' ת”ו, אך לזה צריכינן יישוב הדעת וזמן מסכים, וטרדותינו בעניני א“י ת”ו שאנו עסוקים בו לא הניחו לנו לעשות זה עד כען. יותר אין אתנו להשיב ולא להודיע דבר, כי אם לכפול ולשלש את כל אשר כתבנו, לבל יסע מעכ“ת נ”י באלה מסעי לבוא למדינתנו, וימהר לשוב לאה“ק ת”ו, והשם ינחהו במעגלי צדק, וינהלהו על מי מנוחות, ומהר יביאהו לחיים טובים ולשלום אל ביתו נאוה בעיר הקדש ת"ו, וישב שקט ושאנן שלו ורענן בהיכל ד' וחצרות קדשו.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפשות אוהביו הדש”ת פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החונים על דגלם בק”ק אמשטערדאם יע“א ובק”ק האג יע“א המצפה לישועה, ה”ל.

(כרך 2, דף 21 ע“א — 22 ע”ב)

27. ה' כסלו אל: גבאי א"י ב: לעוורדן    🔗

ב“ה יום ג' ה' כסליו תקפ”ו לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הקצינים הגבאים כוללים דא“י ת”ו בק“ק לעווארדן והמדינה יע”א ד' עליהם יחיו לאי"ט.

שלום וברכה,

צופים אנחנו על מכתבנו מן עש“ק ט”ז מרחשון העבר, וכמדובר בא עם הנוכח קונטרסנו המתחיל “דברינו אלה וכו'”, ועל עלה הדבוקה אליו רשום שמות המתחייבים שמה הק“ק יע”א והמדינה, וגם שמות הגבאים שמניתי בק“ק באלסווארד וגארדיהק יע”א, ואודות ק“ק שנעהק יע”א צופים אנחנו על מכתבנו הקודם, וכן אודות ק“ק הארלינגען יע”א, אשר שמה ישלחו מעלתם הרמה יצ“ו שוברות מחתימת ידם, וימחלו לגבות סך העולה בזה. ובכן הננו שולחים עם הנוכח מאה שוברים להגבאים דא”י בק“ק הנ”ל יע“א, ומעלתם הרמה יצ”ו ימחלו נא לשולחם לידם, ומאתים שוברים של גבאים כוללים למעלתם הרמה יצ“ו, להשתמש בם שמה הק,ק וק,ק הארלינגען יע”א, ואי“ה לכשיוגמרו המכתבים בדפוס שנלח לידם הרמה כתב מינויים לגבאים כוללים וגם להגבאים פשוטים כתב מינויים. אך זאת אשאלה ממעלתם הרמה יצ”ו, להודיעני אם אמת הדבר אשר שמעתי, כי ה,ה כ' ליברמאן ניאס' יצ“ו, בק”ק באלסווארד יע“א, עוקר דירתו מעיר הנז' ותוקע אהלו בק”ק שוואל יע"א, למען דעת לבחור גבאי אחר לעת ההיא אשר יעקור דירתו מעיר הנז'.

והי' זה שלום וברכה מא“ה ומאתנו אוהביהם ואנשי בריתם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקודש תוב”ב החונים על דגלם בק“ק א”ד ובק,ק האג, הכו"ח בשם כולם ומחכה לחסדי ד' כי לא תמנו,

(חתום) ה"ק צבי הירשל לעהרן

28 ו' כסלו אל: גבאי א"י ב: לעוורדן    🔗

יום ד' ואו כסלו

נכבדתי היום בגי“ה ממעלתו ידידי כ' העשיל דריהלסמא יצ,ו, וגם מגיסו מחו' ידידי הוה”ק פו“מ פרעזידענט כ' שמואל פריעס, השלוחים אלי מביתי מק”ק האג יע“א, ולאפס הזמן מסכים עלי, כי בערב הלז אני נוסע מפה לעיר שאהנהאוואן, שיש לי מצות מילה שם בש,ק הבע”ל. ועיקר הטעם שקבלתיהו עלי, כדי לייסד גם שם ובסביבה החברה א“י ת”ו, לכן לא אוכל להעריך המענה כראוי על פי חבתם ואהבתם היתירה ולייחד הדבור במדור בפני עצמו למעלת גיסו מחו' ידידי הקצין שי', ותנוח דעתו הרמה בתשובתי זאת אשר אני עורך גם אליו, וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן.

בענין חתימת השוברות, שבתי וראיתי, כי נכון הדבר שיחתמו הגבאים יצ"ו בעצמם, הפשוטים במקומם, והכוללים במקומם. ואי אפשר לבאר היום טעמי ונמוקי. בטחתי כי ישמעוהו, יודו ויאמרו שהדין עמי.

מאוד הטיב בעיני הסכמתם לבחור גבאי בק“ק שנעהק יע”א לכ' שלמה ב“ר אייזק דעהראהס יצ”ו, ובק“ק הרלינגען יע”א לכ' יעקב דע בעהר יצ“ו, ומעלתם הרמה יצ”ו וימחלו להודיעם זאת לפי שעה, וכשיוגמרו האגרות נשלח לידם הרמה האגרות המיוחדות לכל גבאי, ומידם הרמה יושלם ליד כל אחד מהם.

קבלתי לנכון 16.05 f על J. Mark, ששייך לשנת תקפ"ה ל', כמבואר במכתבנו הקודם וגם במכתבו הרמה, וסלוק זו אשור.

יותר אין אתי להשיב כ“א שלום וברכה לאהו' הסופר המושלם כ”ה ליפמאן יצ“ו, ותשואות חן על הודעתו מפנקס הישן. אך לא אבין מה הי' אותן 152 f. שנשלחו לאמשטרדם בשנת תקע,ז לפ”ק. הסך 12: 11: 111 f. נהירנא שניתן להשליח מ' חנוך — הוא ר' חנוך זונדל ב"ר צבי הירש, אך אלה 152 f. לא ידעתי. אם יוכל להודיעני עוד זאת מה טוב ומה נעים.

ובענין חתומים חדשים בפרט בהינדעלאפען שעל אודותם כתב כ' למחו' הוה“ק כ' שמואל יצ”ו, הן ידיע להוי כי זה שני שבועות שסבבתי ברעססארט²⁸⁴ דאמשטרדם, וחפץ ד' בידי הצליח להוציא מכה וכמה תשלומי שנת תקפ“ה בשלמות, ומדלךי הערך הוצאות הממצה, ומהם שהבטיחו לשלם בשנת תקפ,ו שנה כפולה למלאות שנת תקפ”ה. אך במקום שאי אפשר ההכרח לא יגונה להתרצות שעכ"פ יכנסו בחברה, ולעולם כל הנכנסים בשנה א' ישלמו מתחלת שנה א' לטובה, ולא מיום כניסתם. ואצא בשים שלום וברכה וכו'.

(כרך 2, דף 22 ע“ב — 23 ע”א)

29. י"ז או י"ט כסלו אל: מאיר ווייל ב: ברלין    🔗

יום ג' בטו“ב כסלו תקפ”ו לפ"ק

למרבה המשרה ולשלום אין קץ, להכין כסאו ולסעדה עד עת קץ, ה“נ הוד כבוד ידיד ה' ואנשים, נאמן עם אל ועם קדושים, הרב הגאון הגדול בתורה, ולבו נוהג בכחמה, גודר גדר ועומד בפרץ נגד זרוע רמה, איש חמודות, מדובר בו נכבדות, במעליות תרומיות, ועילית המדות, לו עשר ידות, צדיק צדקות אהב, לגמול חסד תאה, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מו”ה מאי ווייל נ“י ר”מ ור“מ ראבד”צ דק“ק ברלין, יראה בבהגבב”י.

במוצאי י“כ מצאתי עונג ונחת, שמחת הלב ומשיבת נפש, בהגיע לידי גי”ק מעש,ק שובה²⁸⁵, והודיתי לה' כי טוב על חסדו על רופמעכת“ר נ”י, כי ככחו אז כחו לצאת בקולמסו בעבודת הקדש לתורה ולתעודה ולצדקה ולג“ח, וחכם עדיף מנביא, כי נפלאתי מאוד שלא זכיתי לתשובתו הרמה מקודם לכן. ואברך את ה' בראותי גי”ק. יחזקהו ויאמצהו הנותן ליעף כח, וכנשר יחדש נעורים, עד עמוד הכהן לאורים, כי“ר. למן אז נכספתי להשיב על גי”ק, אך אני פה מלך שמור, להמתין עד זמן מה, וביני ביני הגיעני גי“ק מן כ”ז העבר עם.10.174 על Lispa & Kann [?] פה אשר גביתי על נכון. והנה סך הנז' שלוח מקופת א“י ת”ו לשם עה“ק צחו”ט, לכן העליתיהו בחשבון שלשלת ערי הקדש הנז' ת“ו, ויעלה ויגיע על נכון למקומות המקודשים הנ”ל.

עתה אשיב על שני גי“ק כאחד. ברוך ה' אשר לא השבית גואל לשה פזורה ישראל, היושבים בעוני ודוחק גדול על אדמת הקדש, והקים להם רועה נאמן כי”ב, וכן הגביר הנגיד מו“ה זלמן וויצענהויזן נ”י, פו“מ וגברי דח”ק א“י ת”ו שמה בק“ק יע”א. חזקו והתחזקו נא בעד עמנו ובעד ערי אלדינו וליושביה אשר אין להם משען ומשענה כי אם חסדי ה' על יראיו ועיניהם נשואות לאחיהם שבגולה להיות נזונים בצדקתם. ומאוד נפלאתי הפלא ופלא על מקצת בני עמנו, המתעוללים עלילות למנוע שלוח הכסף לא“י ת”ו, הגם המה מכת החדשים²⁸⁶, וא“י אינו חשוב בעיניהם, הלא ברוב מעשיהם ודרכיהם אוהבים ללכת בחוקות הגוים ולעשות כמעשיהם, ואיך לא יעשו מעשים המתוקנים שבהם, להבדיל בח”ל. הנוצרים הרומיים והיונים שולחים מדי שנה אלפים ורבבות לבני אמונתם הכוזבת היושבים בא“י למען החזיקם שם על אדמת הקדש, ואיך לא יתפעל היהודי מזה להחזיק היהודים שמה. הלא על כרחם יודו שא”י ת“ו שלנו היתה, וכמה התגרו המלכיות להביא א”י תחת ממשלתם, והקיזר עסטרייך²⁸⁷ יר“ה עודנו משתמש בתואר מלך ירושלם, ואיך לא יתכבדו בזה להחזיק יישוב היהודים בא”י,ף אולי ואולי בהצעת הדברים האלה מפי מכלכל דבריו במשפט, יתאחדו גם החדשים עמנו להוסיף סעד וסמך להיושבים בקדש תובב“א. הן לא נעלם ממני הגזירה הגזורה בכמה מדינות, אבל ישראל קדושים עושים בחשאי, ויש שכבר הפסידו קנס גדול על זה וע”כ לא נסוגו אחור.

ועל שאלתם אם תקון זה שעשינו הוא רק על שלושת עה“ק ת”ו ולא על עה“ק ירושלם ת”ו או על ארבעתם ת“ו, ואם גם אנשי בהמ”ד של רב האי גאון החסיד מוהר“א²⁸⁸ ווילנא זצוקל”ה נהנים מפרי מעשנו, תטוף מלתנו, כי נראה לנו מזה שלא הגיע לידי רופמעכת“ר נ”י דברינו בדפוס המתחילים דברינו אלה. זולת זה אין מקום לספר שהסתפקו. וכן הוא, כי אנו עוסקים ומשתדלים בעה“י בעד כולם, הן אנשי בהמ”ד הנז' והנלוים אליהם מאנשי ליטא, הנקראים קהל פרושים יע“א, הן אנשי שאר מדינות פולין ודסמיכין להון, הנקראים קהל חסידים יע”א, וכולם נכללים בשם ק“ק אשכנזים יע”א, והן ק“ק ספרדים יע”א שבא“י ת”ו, וכל מעשינו ותקוננו בעד יושבי כל ארבעת ערי הקדש תוב“ב, וזה ישענו וזה חפצנו, שלא יבור עוד שום שליח א”י ת“ו, כי אם יתכבדו שבת בית בחצרות קדש ולקבל חוקם על ידינו בעה”י. וכן כתבנו להאלופים הגזברים בק“ק ווילנאי ע”א, וכל העולה לחלק האשכנזים שבא“י ת”ו יחולק לפי מספר הנפשות מכל האשכנזים הי“ו היושבים בארץ הקדושה ת”ו. אולם אלה מאה ר“ט, שקבלנו עתה מכרופמעכת”ר נ“י, הם שייכים רק לשלשת עה”ק צחו“ט תוב”ב, ולשליחות הרב המובהק מו“ה משה אשכנזי²⁸⁹ נ”י, אבל להבא כל הבא לידינו שייך לכל א“י ת”ו. ואנו שומרים הסדר הנהוג בכל ק“ק עד עתה. יש שנהגו לחלק בשוה, ויש שנהגו לחלק הקופה לכ”ח חלקים, ומזה יתנו י“א לירושלם, זין לצרפת, ואו לחברון, ד' לטברי' ת”ו. כן נחלק מה שישלחו לידינו. ומזה יקבלו ק“ק ספרדים שבירושלם המחצה מחלקי ירושלם כנז‘, והמחצב יהי’ לאשכנזים כפשרתנו בשנת תקפ”ב. ומחלקי יתר שלשת עה“ק ת”ו, שיש שם הרבה אשכנזים ה“י, יקבלו האשכנזים שני שלישים וספרדים שליש אחד. וחלקי הספרדים נשלח לפקידי א”י שבקושטא יע“”א לחלק ביניהם, וכל חלקי אשכנזים יוטלו לכיס א‘, ויחולק לפי מספר נפשותם ה“י. וכבר פתחנו להם הדרך להוציא ח”כ עלינו ולקבל התמורה מהקאנסול רוסיא שבעכו. ובסדר החלוקה עדיין לא באנו אל עמק השוה עם שני הקהלות אשכנזים שבא“י ת”ו. כנלע“ד היושר הוא לפי מ”ן, עכ“פ בעה”י נשוה ביניהם, וכל אחד יקבל חלקו משלם כפי המגיע לו ע“פ השואתנו. ולפי האמור לא אוכל לחשוב על האלופים הגזברים דא”י שבק“ק ווילנאי ע”א שיכתבו לשם על דבר הכסף דא“י, אחרי ידוע להם מפי מכתבנו כי אנו גובים המעות א”י מכל ק“ק הרשומות שבאשכנז יע”א, פפד"מ, מנהיים, מענץ, קרלסרוא וכל באדן, האנוי, בון קרעפעלד והגליל, אלטונא — מדוע יכניסו את עצמם בגבול שאינו שלהם לכתוב לשם. אך חלילה לי לחשוב עליהם כזאת, כי מה שכתבו לשם באותו הזמן, זה הי’ לדעתי כל זמן שעדיין לא עסקנו כי אם בעד הספרדים ולא בעד האשכנזים יושבי א“י ת”ו, אך כיון שבאנו לדין להשתדל בעד כולם, אין מקום לדבריהם שיכתבו שמה על רזא דנא.

ואחרי רואנו כאמור כי לא הגיעו ליד קדשו דברינו, בבקשת השתדלות התחייבות מיחידי סגולה יע“א, לתת סך קבוע מדי שנה לא”י ת“ו, רצפנו בזה שנית קונטרס ההוא, והענין יבואר מתוכו די באר ודי עולה. והן ידיע להוי, כי תלב”ה חפץ ה' הצליח בידינו, במדינתנו יסדנו חברה זו של מתחייבים לא“י ת”ו בכל אתר ואתר, והסך הפחות הוא נ“ב ב”ש לשנה, שהוא א' וחצי ר“א פרייסיש — פחות מכאן לא רינו לקבל — ורובם ככולם שילמו חוקם מריש שתא תקפ”ה ל‘, ולא מיום שהתרצו אחרי כן להיות מאנשי חברה הנז’, באשר תחילת ההתיסדות במדינתנו הי' מר“ה תקפ”ה ל‘, וכאמור הפחות שבהם נותן א’ ב“ש האל' לשבוע, שהוא נ”ב ב“ש או אוח”צ ר“ט פרייסיש לשנה, ויש מן שלשה זהו' שהוא 1²/₃ ר”ט בריוח, וכמה וכמה יש מן ב' ב“ש לשבוע שהוא לערך ג' ר”ט לשנה, ויש מן ו' ר“ט, ובאמשטרדם יש מן ו' ב”ש, ח' ב“ש, יוד ב”ש לשבוע, אך בשאר המדינה כמעט לא שאלתי כ“א ב' ב”ש לשבוע ולא פחות מן א' ב“ש, וזה גם נתנו דלי הערך. אם כמעשה בני מדינתנו בזה יעשו במדינות אחרות, יהי' הדבר הזה בעה”י למחי' לשארית בארץ, ואין הדבר תלוי אלא בהשתדלות, כאשר ראיתי בנסיון. לא זולתי ולא אני פללתי לראות כי יגדל הדבר הזה כל כך במדינתנו. תחלת היסוד הי' באמשטרדם, ובאמצע הענין עקרתי סיכי ומשכי מתמן כידוע, שוב יסדתי בעה“י פה ק”ק האג יע“א, ושוב נסעתי לק”ק הסמוכות, ואחת לאחת, בראותי כי בעה“י עלתה בידי בכל מקום בואי, נסעתי כמעט בכל הק”ק שבמדינתנו, ובשום מקום לא יצאתי ריקם אם רב אם מעט, כן יתמיד ויגדל ע“ב הגואל. אחלה פני קדשו ופני מעלת כבוד הנגיד הנכבד הירא ושלם מוהר”ז וו“ה²⁹⁰ נ”י לשום הדברים האלה על לבם, אולי יוכל לייסד הדבר גם שמה. זאת ועוד אחרת. זאת מלפנים כאשר באו שלוחי א“י ת”ו בעצמם להתם, הי' רופמעכת“ר נ”י המאסף מכמה ק“ק שבמגלות פרייסן ומדינת שלעזיען, ועוד רשום בזכרוני היטב מה שאיתי כתוב בספרי השלוחים, מכתיבת יד קדשו, כל הבא לידו משאר ק”ק יע“א. עתה זה כמה שנים שלא בא שליח א”י ת“ו לתמן, חוץ בשנת תקפ”ג השד“ר אשכנזי מו”ה אברהם שלמה זלמן נ“י, שעבר שם דרך הלוכו לליפציג, ולא שמעתי שגבה שם כלום, כי כמדומה לא רצה להתראות בתורת שליח א”י ת“ו, ובאופן זה לא קיבלה א”י ת“ו כי אם מהח”ק דשמה הק“ק יע”א, ובשאר הקהלות שבמדינה זו מה עשו עם מעות מחצית השקל ומתנת יד, אפילו ביישובים שבמדינתנו שומרים ומצניעים זה לשם א“י ת”ו, וכך נהגו בדור דורים שלפנינו, אך אולי לסבת מה בא הדבר לשלל שחכה ונשתקע במדינה שמה, ובהערה קטנה מרופמעכת“ר נ”י יחזיר העטרה ליושנה, והארץ תזכור, כאשר היה באמנה.

ושלום תורתו יגדל ויאדיר, וכסא כבודו יכון בעוז והדר, יעמוד בפרץ ויגדור גדר, וירים דגל התורה והעבודה בקדש נאדר, ויפוצו מעיינותיו חוצה, ופעלו לפני הק ירצה, עד בימיו ובימינו את הארץ ירצה, ירחם את ציון ובחר עוד בירולשם, וכסא דוד בתוכה יכין, יהודה וישראל ישכנו לבטח, ושם נעבדנו שכם אחד כי“ר בבי”א, כ“ע אחד עבדי אדוני הקטנים, אסקופה נדרסת לרגלי ת”ח, המשתחוה למרחוק מול הדרת כבוד תורתו וקדושתו, נא“ה דורש שלום תורתו, גם בשם חבריא דבאמשטרדם יע”א, הכו“ח בשם כולנו יצ”ו, פקו“מ גזברי ואמרכלי עה”ק תוב“ב, החונים על דגלם בק”ק אמשטרדם ובק“ק האג יע”א.

וכופלני שלום וברכה ותשואות חן חן בשם כולנו למעלת כבוד הגביר הנדיב הנכבד הרבני המופל' רודף צדקה וחסד פו“מ וגבאי דא”י ת“ו כש”ת מו“ה זלמן וויצענהויזן נ”י, וצופה אני על כל הכתוב משני עברים אלה, וגם אל מעלת כבודו הדברים מגיעים.

(כרך 2, ד, 23 ע“א וע”ב)

30. כ"ג שבט אל: צבי דוב מינץ ב: טריעסט נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה. אמשטרדם יום ג' כ”ג שבט תקפ“ו ל' לק”ק טריעסט יע"א.

יברכך ד' מציון וראה בטוב ירושלם ה“ה מע' השדר”מ הרבני המופ' יקר רוח איש תבונה, ידיו אמונה, נאמן לשולחיו, זריז במעשיו, אהו' וידיד כש“ת מו”ה צבי דוב מינץ נ“י שדר”מ דכו' חסידים באה“ק ת”ו.

נמצא נמצאתי פה העירה והנה בא היום גי“ה מטריעסט מן י”ב שבט העבר, וראיתי ראשית דבריו שכבר כתב לנו ב' אגרות מוויניציאה. ידיע להוי שלא הגיעו לידי, ובודאי השליח מעל שהביא אותם בעדו אב“ד, כי זולת זה כל האג' מקרוב ומרחוק באים אל נכון, הן הנשלחים לכאן, הן הנשלחים לי לשמי לביתי בק”ק האג יע“א, ומדוע אגרותיו ישארו בדרך, אלא וודאי לא הובאו לבי דואר. וכבר הייתי בתמי' גדולה ונפלאה שלא קבלתי תשובה על שני אגרותי מחדש מרחשון, האחת שלחתי לטורין והשנית לטריעסט, ועוד היום הנני בלי תשובתו על כל דברי ההם. אך זאת נראה לי קצת מדברי גי”ה הנז', שהגיעו לידו גם שניהם, והיטב חרה לי על המועל בשליחות הבאת האגרות עב“ד, ומהראוי למעכ”ת יצ"ו לחקור ולדרוש הדבר, כי לא נשמע ולא נראה כזאת לעשות חמס כזה אחת ושתים.

עתה לתשובת עיקר דבריו על הסדר, מה שכתב שבק“ק טריעסט יעשו חלוקה כמו בוויניציאה אחר הפסח אי”ה, אינני מאמין מעתה כל כמו זה עד שיבוא לידי גוביינא, כי כן כתב מכ“ת יצ”ו אחת ושתים ושלש, שמיד אשר נכתוב להרב החכם דק“ק ניצא הוא הרב אברהם בלעיש ופרנסים, נקבל משם המעות ומכל פיאמונט, וכמה טרחות טרחתי ויגעתי בכתיבת האגרת בכתב רש”י ושלחתי' להם ולריק יגעתי, כמו שיראה מכ“ת יצ”ו מהעתק תשובתם הרצופה בזה (וכבר היא מוכנת בידי מאז שקבלתי' לשלחה למכ“ת יצ”ו, אחרי קבלת תשובתו על מכתבי הקודמים, ובאשר נשארה תשובתו אחור, נשאר גם ההעתק מונח בידי עד כעת). וגם מהרב דטורין הוא ר' שבתי יוחנן טרויויש לא קבלנו כלום, ול“י פירושו, אולי יפרשו אגרות מכ”ת שנשארו אחור ענין זה של המעות סטורין, ולא אהי' נבהל להשיב טרם אשמע, ועוד חזון למועד.

ומה שצעק וי על מעות הקופות דיחידים שמה, שנטלו שאר השלוחים כל אחד מה שהי' יכול להוציא מסי' מינירבי יצ“ו, וגם הרב השדר”מ מוהרמ“ק נ”י נטל ק“כ פלורי', ובכן תבע מכ”ת יצ“ו להעביר מחשבון מוהרמ”ק נ“י על חשבונו הסך הנז', אין אנו נזקקים לכך, וגם לא כך היא המדה, מדת חכמים, לזכות לבעל דין שלא בפני בע”ד חבירו, ומבלעדי זאת מלתנו כבר אמורה, דכל כי האי מילתא ידונו מעלת הרבנים המובהקים הממונים ומשגיחים דכוללהון באה“ק ת”ו, וחלילה לנו להסתפק ביושרם וצדקתם כי יעשו כדת ודין.

ומה שהקשה לשאול עוד לשלוח לידו חלקו המגיע לו שכר שליחותו, כמה שיות נשתפכו, וכמה קולמוסין נשתברו כבר על ענין זה, והודענוהו כבר כי אין אנו עושים דבר זה, כי אם כל הבא לידינו יעלה מאתנו ליד הרבנים הממו“מ נ”י דכוללהון הי“ו, ואם מעכ”ת יצ“ו איננו מאמין למע' הרבנים הממונים נ”י, לא כן עמנו. שארית ישראל לא יעשו עולה²⁹¹, ואפי' על אדם פשוט אחז“ל אין אדם חוטא ולא לו²⁹², מכש”כ רבנן קדישי דארעא דישראל, הממונים על כולל קהל מישראל בפ“י הי”ו, וודאי באמונה הם עושים.

באמת רע עלי המעשה שאני קואה, כל אחד להנאת עצמו דורש, וכל אחד טוען כולה שלי. בסוף חדש חשון קבלנו אגרת מהשדר“מ מוה”ר חיים מעזריטשר נ“י, שנמצא אז בליוורנו ורצה לבוא למדינות אלה, וכבר השבנו לו בתחלת חדש כסלו העבר באזהרה כפולה ומכופלת לבל יבוא, ולא יכלה מעות א”י בכדי, ועד היום לא השיב אותנו דבר, ונפלאת היא בעיני שמכ“ת יצ”ו אינו יודע מזה, ולא הזכיר כלום ממנו בגי“ה הנז‘. תשובתנו אליו שלחנו לליוורנו, לסי’ בקרי, כמו שכתב לנו לכתוב לשם זה. וכבר הודענו למכ”ת יצ“ו, באגרתנו מתחלת חשון, שכולל פרושים בעה”ק ירו' ת“ו שלחו שליח בכולל לה”ה מו“ה זלמן שפירא נ”י, וקבלנו כתב ממנו מקושטא, ששליחותו היא מכו' אשכנזים ומכולל ספרדים הי“ו יחד, ויש לו חתימות מחו”ר ספרדים וגם מפקידי קושטא הי“ו. גם מהגבאים כוללים בווילנאי ע”א קבלנו מגלה עפה בתלונה גדולה על מה שכתב להם ת“ח אחד מפולין שנמצא עם מכ”ת יצ“ו יחד בפאריז, וכנראה מכ”ת יצ“ו גילה לו כל מצפוניו, הן התקנות שעשה בצרפת, הן מה שכתבנו אנחנו להגבאים כוללים בפאריז הי”ו, וכל מה שסיפר לו מכ“ת יצ”ו (בתוספת דברים בלתי כנים) כתב להג“כ בווילנאי ע”א, למען טובת כולל פרושים הי“ו, ובכן כתבו לנו תלונה ותרעומת דברים וגם דברי חדודים. והנה כל מה שהוא הצדק והיושר, לא נשא פני איש, וגם נגנס בעובי הקורה להלחם בעד היוש והצדק, והולות לא נסבול, אך אם סוף דבר אנו רואים כי כל איש לבצעו מקצהו, ואין אחד עמל ויגע לטובת הכולל באמת, ונפש עמל עמלה לו לטובת עצמו, וממה נפשך אם האמת כדבריו של מכ”ת יצ“ו, שמשום כך רוצה לתפוס חלקו בידו באשר קשה להוציא מדים כמאמרו, מי יוכל לדון עם מי שתקיף ממנו, א”כ ח“ו כעם ככהן²⁹³, וגם בארזים וכו'²⁹⁴ — מה לנו לכל העמל והטורח הגדול, והעיקר הזמן היקר מחרוץ, שאנו מוציאים בהשתדלותנו בעד א”י ת“ו, אם האמת נעדרת. סוף דבר, בהא נחתינן ובהר סלקינן, כי כל הבא לידינו יעלה מאתנו, באופן שכבר התחלנו בעה”י, לא“י תוב”ב, ואין אנו מוסרים ונותנים אפילו פרוטה קטנה ליד שום שליח, וכל שליח הבא מהיום והלאה יוצג ריקם, כי לא יקבל מידינו אפילו שום הוצאה, וגם ש“ט מהשליחות מכ”ת נ“י אין אנו שולחים לידו, ועליו לתבוע שכרו מהרבנים הממונים בעה”ק ת"ו.

ומ“ש לנו שיש בוודאי הפסד ק' למאה במעות ששלחנו, תמהני! מי לא ראה את החדש יבוא ויעיד, מעולם לא מכר מכ”ת ח“כ על אמסט' [?] בעכו, וגם מזמן שהי' סוחר אין לו בקיאות במסחר חלופים, כאשר שמעה אזני מפיו, וגם נעלם ממנו ולא ידע כמה תמורה קבלו הרבנים הממונים מהאדון קאנסול, ומכ”ת מחליט שהי' יותר טוב לשלוח דרך מארסעליע, ויהי מה! אין כאן מקומו להאריך בזה, וכבר יתברר לנו הענין הדק היטב, ודי בהערה זו.

ומ“ש לנו לשלוח לו קאנטיע קרענטי²⁹⁵, כנראה לי חשב באותה שעה שכותב לאחד מסוחריו ולא לפקוא”מ — כבר הודענו לו מזמן לזמן מה שקבלנו ומה ששלחנו מפרי שליחותו לאה“ק ת”ו כפי דבריו נקבל עוד מפרי שליחותו מאיטליא, בגמר שליחותו אי"ה נודיעהו כמה עולה סך הכל, ולא העת עת האסף אמרים בענין זה.

ומ“ש לקושטא, עדן לא ידענו מה תוכן הדברים שכ' להם, ולדעתי לריק ולחנם יגע, כי לא ישיבו ע”ד, ושנשיב כי לא נשלח חלקם עד יגיע לנו ידיעה ממעלתו יצ“ו, גם כזה אין דעתנו נוחה לתלות הדבר בדעתו, ועוד לאלוה מלין. לסבות פרטיות לא יכלנו ליקח מועד בחורף הלז לכתוב לקושטא, אי”ה כשנגיע לכך בטחנו כי יתוקן הכל על נכון, ובינתיים נראה מ"ש להם, גם מה הי' תכלית פעולתו באיטליא, עד כאן לא ראינו שום תכלית ופרי.

ומ“ש שיש שם עפר א”י ת“י איש אחד, לא חפצנו בזה. אם הכל יתוקן, גם לזה נגיע בע”ה באופן יותר נכון ומתוקן.

ע“מ ששילם לחשבוני לה,ה ר”ש שוחט יצ“ו 13.40 fl. ייש”כ וחילו, וישולם לו במיטבא. אכן מ“ש שעולה סך 18.50 fl., מעות האל', טעות גמור, באשר כל פלורין מעות הקיסר היוצא שמה הוא כ”ד ב“ש²⁹⁶ האל‘, לפי זה יעלה ^1/₂ 61 f. האל’ דהיינו ט”ז זהו' וחצי, לכן ימחול לעשות חשבון עוד הפעם. אם אעפ“כ נ”ל כי כן הוא כמ“ש, אסלק כדבריו תוך מעות א”י שאשלח אי“ה לכולל שלו, ויגיע לו אל נכון בשובו לאה”ק ת"ו.

וה“ז שו”ב מאד“ה ומחבריא פרומ”ש גזוא“מ עה”ק ת“ו ומני אוה' המצל”ה.

אחרי שובי נחמתי, בראותי כמה מכ“ת קובל על שהוצרך לשלם סך הנ”ל, ולא נשאר בידו בריוח על הוצאה, ואגב יש טעות בחשבון מעות האל‘, לכן הנני שולח לו בזה קופאן²⁹⁷ מן f. 12.30 (21^e Coup) Ø 1 feb 1826 No. 5317 2¹/₂ Met שהוא י"ב פלורין למד קר’²⁹⁸, ומכ“ת שילם י”ג פלו' מ' קר‘, נמצא מגיע לו עוד א’ פלורין יוד קר‘, אשר אראה אי“ה ג”כ לשלוח לידו למקום תחנותו בפולין או בא“י ת”ו, וסך הנז’ מן 1:10 fl. יעלה למרבה במעות האל' 1¹/_2 f., חד זהו' וחצי.

עוד אודיעהו, כי כבר קבלתי תשובת הרב הג' הנגיד הגדול בישראל מוהרא“ז מרגליות נרו בבראד, שלא יוציא ח”כ עלינו על המעות של הכולל, בכן נקיים מצות שלוח אי"ה במה שנשאר בידינו כמשפט הראשון, וגם במה שנקבל עוד, אם נקבל.

הנוכח נגמר היום יום ה' כ“ה שבט תקפ”ו ל', ועוד היום לא בא אגרת ממכ“ת יצ”ו, ולא מהקפ“ו דוויניציאה, לא כאן ולא בהאג, וכמבוקשו הנני שולח לו יוד קונטריסים דברינו אלה. כחס על פריטי דב”ד לא שלחתי יותר.

(כרך 2, דף 24 ע“א וע”ב)

31. ה' אדר שני אל: שלמה זלמן שפירא    🔗

ב“ה. יום ג' ה' א”ש תקפ“ו לפ”ק

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא, ה“נ מעלת כבוד אהובי הרב המאה”ג המובהק החכם השלם והכולל במעלות התורה ובקדושה ובמעשים מו“ה שלמה זלמן שפירא נ”י מעה“ק ירושלם תובב”א.

צופה אני על דברי מאמצע חורף הלז, ששלחתי להרב הנגיד הגבאי כולל תא“י ת”ו בק“ק ווילנאי ע”א כש“ת ה”ה מו“ה ליב ב”ר בער נ“י, ולסבות שונות עצרתי עד כה מבוא בדברי שנית. היום באתי להשיבו כהלכה במדור בפ”ע לפי מעכ“ת נ”י, ולהודיע כי קבלתי לנגון שורותיו היקרות מקושטא מסוף תשרי או תחלת מרחשון, כי לא פורש יום הכתיבה, והנה בכתובים תחת כתב הרבני מו“ה בנימין זאב אשכנזי נ”י מעה“ק צפת ת”ו, וראיתי התוכן כי מעקכ“ת נ”י שולח בשליחות עה“ק ירושלם ת”ו מאשכנזים ומספרדים הי“ו למדינות האלה, והגם שכבר קיבל מכתבים אשר בהם כתבנו והזהרנו לטובת יושבי א”י כולם, ובפרט לטובת אחינו האשכנזים הי“ו, לבל ישלחו שלוחים, וגם אם כבר יצא מתמן, ישוו נפשיהון הדרנא וישובו אחור לאדמת קדש לשלום, מר הוא דאמר שמוכרח לבוא עפ”י צווי חו“ר הספרדים הי”ו, ובכן מבקש מני הצעיר לבל יוקשה בעיני ואחזיק בידו בשליחותו זאת — זתד“ק — זאת תשובתנו, אחרי נודע בשערים ואחרי הודענו לחו”ר האשכנזים דבא“י ת”ו השתדלותי בעדם, ולא בעד האשכנזים הי“ו לבד כי אם גם בעד יושבי א”י הספרדים הי“ו, באופן ובתנאי שיתנהגו הספרדים הי”ו נגד אחיהם האשכנזים כשורה, כמבואר באורך במ“א, אין כח ביד חו”ר הספרדים הי“ו לצוות על מעכ”ת נ“י שילך בשליחות נגד רצוננו. ועל אודות שליחותם לקהלות הספרדים הי”ו שבמדינתנו ובלונדון יע“א, מלבד שאין הכנסה זו שוה נזק ההוצאה, הא מילתא מעיקרא ליתא, ואין בה ממשל כל עיקר. הספרדים שבמדינתנו אינם מקבלים שליח א”י כי אם מעשרה לעשרה שנים, וידוע למכ“ת נ”י כי בשנת תקפ“ב היה פה שליח ספרדי²⁹⁹ עייאש מעה”ק ירושלם ת“ו, ועשה בערמה להראות א”ע שליח לק,ק ספרדים פה יע“א, אף כי באמת לא שולח כ”א לקהלת אשכנזים הי“ו, וערמתו עלתה בידו לסבה ידועה אצלנו, ונתקבל לשליח, ועשו עמו כנימוס. חו”ר כולל הספרדים שבעה“ק ירושלם ת”ו אשר ידעו כי לא שלחוהו כי אם לאשכנזים ולק“ק אשכנזים שבמדינתנו ואגפיהון, שלחו בינתיים בשליחות ערי פראנקיא שהוא איטליא, צרפת, אנגליטירא וספרדים שבמדינתנו, להשליח הקדום מעה”ק ירושלם החה“ש כמו”ה יעקב דוד יקותיאל הכהן נ“י אשר ישב ביני וביני באיטליא, ולשם שלחו לו אגרת השליחות מעה”ק ירושלם ת“ו, וסבב באיטליא וצרפת ולונדון, ומשם בא לכאן והציע לפני מעמד פו”מ ק“ק ספרדים פה כל תוקף דברי אגרותיו ושליחותיו, ולא פעל כלום, באשר קדמהו³⁰⁰ עייאש הנז' ולקח ברכתו, וכל זמן שלא נשלמו עשרה שנים למן אז, אינם מקבלים שליח, הגם שזה היה אמתי והראשון בא במרמה, וכל השתדלותו לא הועיל לו, אך כאשר שמעתי ניתן כתב ראיי' בידו שהוא עשה את שלו, ולכשיגיע זמן שיקבלו שליח יזכה בו הוא ולא אחר. גם אם ישלחו המעות לקושטא בלתי שיבוא, יזכה בו לטול שכר שליחותו כאלו בא שנית. הראיתי לדעת כי אין שום ממש במה ששלחוהו חו”ר הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו לתבוע חלקם, בשכבר קדמהו השליח ספרדי נ“י הנז', הן במקום שנטל וגבה בפועל ממש, הן במקום שזכה לקבלו להבא. ובמה שנוגע לקהלות אשכנזים הי”ו, וודאי אין כח ביד שום אדם לוות עליו הלוך ונסוע במקום דאיכר פסידא לעניים. ומה שהוסיף מעכ“ת נ”י לומר בענין חלוקת הדמים, אי משום הא בוודאי אינו צריך לטלטל את עצמו ולהפסיד מעות הקדש באלה מסעי, להטות לבבנו אליו, כי לא מרוב האמרים של מהר“א³⁰¹ נ”י יפה כחו. האמת אהובה אצלנו על כל ונוכחת, וכבר הארכנו בענין זה די באר למעלת כבוד האלופים הרוזנים הגבאים כוללים דא“י בווילנא נ”י, וגם למעלת כבוד הרב הגאון הגדול בישראל מוהרא“ז מרגליות נ”י בבראד יע“א, וגם למעלת כבוד הרבנים המובהקים הממונים דכולל אשכנזים שבעה”ק צפת תוב“ב, לכן לענין זה וודאי ללא צורך ולחנם ביאתו אלינו, ואי אפשר להאריך היום יותר. אך נכפול עצתנו הטובה, לבל יסע ויבוא, כי במקומנו אנו עומדים ואומרים לבל נחזיק ביד שום שליח הכולל, כל זמן שאנו רואים בעה”י דסגיא בלאו הכי, ויספיקו דברינו מעוטים כמרובים, ושומע לדברינו ישכון בטח, כי לטובת הכלל יושבי א"י אנו יועצים ומזהירים, ואת נפשותינו הצלנו.

דברי אוה“נ הכו”ח בשם כולם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תוב“ב החונים על דגלם בק”ק אמטשרדם ובק"ק האג המצפה לישועה.

(כרך 2, ד, 24 ע“ב — 25 ע”א)

32. ה' אדר שני אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה. א”ד יום ג' ה' א“ש תקפ”ו לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הרוזנים הרבנים המובהקים הנגידים הנכבדים הגבאים כוללים דא“י ת”ו בק"ק ווילנא יהי' שלום בחילם, וכבוד בהיכלם, ושלוה בגבולם, עד יגלה קץ הנעלם.

ג“ק מן ט”ו מרחשון העבר הגיעונו לנכון, ולאשר חרה לנו כמה דברים הנאמרים שם, לא מהרנו להשיב עליהם, כי בחלה נפשנו בברי ריב ומצה, ואחרי כן נתעכבנו לסבות שונות, וככה עכובא הוא עד היום, ולא נעורר על אותן הדברים מרים, כי אם על תופס שיש להשיב עליו, נשיב כהלכה. האמנם לא נוכל כהיום לכתוב באר היטב ככל הצורך, בהיות אני הכותב פה כעת כאורח נטה ללון, והאגרות ופנקס אגרותיהם הם בהאג, עכ"ז אכתוב מהרשום בזכרוני, והאותיות יגידו ויעידו.

בענין החלוקה של מעות א“י בין כולליות האשכנזים פרושים וחסידים שבא”י תוב“ב, דבריהם האחרונים סותרים הראשונים, כי בראשונים עמדו על דבריהם להקים דוקא דברי הפשר, ומינה דלא לזוע, ונסתייעו מדברי הרב הגאון הגדול בישראל מוהרר”א זלמן מרגליות נ“י, והוסיפו לומר כי גם אם בעיני לא תצדק תשובתם וכו' וכו' כך הנכון, ולא יוכלו להאריך יותר, ועתה אחרי כל הטורח שטרחנו להעריך מערכת אמרים בענין זה, להוכיח במישור כי הפשר בלתי ישר, וכי טוב ונכון לחלק לפי מ”נ, השיאו אותם לדבר אחר, וכתבו עתה כי נואשו מענין זה, בשכבר שלחו דברנו לאה,ק ת“ו, ושמה יעשו ביניהם פשר דבר, ואין להם עסק בזה כלל. והאמנם גם אנחנו שלחנו דברינו למעלת כבוד הרבנים המובהקים הממונים דכולל פרושים בעה”ק צפת ת“ו, למען יתאחדו יחד וירבו שלום בארץ, אפס לא בסגנון זה כמאמר מעכ”ת נרם, כי אין להם עסק בזה כלל. לנו נראה היושר והצדק, אחרי נפשם הרמה יודעת כי דבריהם נשמעים מאוד אצל כולל פרושים והרבנים המאה“ג הממונים דילהון נרם, שהי' להם למעכ,ת נרם לעשות עסק גדול מזה, להשוות הבלתי שווים, כי יותר נקל למי שאינו נוגע בדבר למצוא פשר דבר עפ”י היושר, מלנוגעים בדבר, דאין אדם רואה חוב לעצמו, ולא נעלם דנוגע פסול לדו“ד תוה”ק, וכבר שנינו ושלשנו והארכנו די באר כי אצלנו כולם אהובים כל יושבי אה“ק ת”ו ולא חפצנו כ,א היושר והצדק.

כן תלו מעכ,ת נרם ענין ביאת השלוחים דא“י ת”ו לאלה המדינות בדעת זולתם, ואמרו כי ביאתם לא מגירא דלהון ובלי הסכמתם, כי מה להם ולתגר זה. ולא ידענו מה הלשון אומרת,מ“ל ולתגר זה”: בהיותם במחנה תהלתם גבאים כוללים דא“י ת”ו ואבות ופטרונים לכולל פרושים הי“ו, עליהם המצוה הזאת לשום עיניהם ולבבם על כל אשר כתבנו בזה והוכחנו במישור כי איננו טובת ותועלת א”י ת“ו אם יבואו השלוחים הי”ו, ולהכניס א“ע בכל תוקף ועוז בענין זה, ולמעביד כל טצדקי למנוע נסיעת השלוחים, ולבבנו נכון ובטוח כי לא יסעו השלוחים בע”כ נגד רצונם והסכמתם הרמה. בוחן לבות יודע כי כוונתינו לש,ש ולטובת כל יושבי א“י ת”ו, ככל אשר הארכנו כבר די והותר, ומצדנו לא נחזיק שום שליח שיבוא, וכן כתבנו בעלה הדבוקה בזה להרב המופלג בתורה ויראה איש ירושלם מוהר“ז שפירא נ”י, אשר הודיע לנו ביאתו לקושטא, ומשם נוסע לבוקארעסט ומשם לפולין, ובלי ספק יהי' במחנה קדשם. ימחלו עכת“ה למסור לו אגרת הדבוקה, ואם כבר נסע משם, ימחלו לשולחו לידו למקום תחנותו, לבל יוצג על גחלים ריקם. ומ”ש שבאותן שורות שבמכתב הרבני מהורמ“ק, שם רמז לאין מספר, דברים שכתב להם חד מרבנן המתגורר בארץ צרפת וכו' וכו' וכו', כעת תגדל תמיהתנו, מה הלשון אומרת שלא יצא מת”י דבר שא“מ! טרם חקור דבר אם כנים דברי הכותב, וכי זה הוא נימוס לרמוז מזה בכתב שולתם, ומי יבין רמז כזה להשיב עליו כהלכה. והנכון הי', מיד בבוא כתב חד מרבנן ההוא לידם הרמה, לכתוב לנו את כל תוקף, ולחקור ולדרוש אמיתותו ומהותו, ואלו עשו כזאת ראו מתשובתנו, כאשר יראו מתוך דנא, כי אין מקום לכל התרעומת והתלונות שהעריכו מכ”ת נרם על פתשגן כתב ההוא. ואבוא אל הענין, חד מדרבנן הנז' עירב אמת ושקר כדרך מהדורי מילי, ולא ידענא מה דהוי רובא אי קושטא אי שקרא, ודברים כהווייתן כך הם: משולחי כולל חסידים מוהר“א³⁰² ורצד”מ³⁰³ נ“י באו לפאריז ותבעו מעות א”י ת“ו, והשיבו להם הרבנים, שהיה שמה פעמים או שלש ה”ה ר“ח זונדל יצ”ו, שגבה ונטל לשם אשכנזים שבא“י ת”ו, וכל מה שנתנו לו הי' לשם כל האשכנזים שבא“י ת”ו. ואחרי הציעו המשולחים הנז' הי“ו שכל מה שגבה רח”ז יצ“ו ניתן רק לכולל פרושים, עלתה בהסכמה שכל המורם בקופה למן אז והלאה יותן לכולל חסידים לבד, עד יעשו עמהם חשבון כולל פרושים, למסור בידם חלקם מה שגבה רח”ז ושאר שלוחים כולל פרושים הי“ו, וכ”ז שלא שילמו להם חלקם המגיע להם מן הגבוי הקודם, לא יקבלו כלום מהקופה. ובפירוש כתבו גם אם יבוא שליח כולל פרושים, לא יותן לו חלק המגיע לכולל פרושים, עד שיהי' ראיי' בידו מהממונים דכולל חסידים שנמסר להם חלק המגיע להם מהגבוי הקודם, כי היטב חרה להם לשמוע כזאת מכולל פרושים הי“ו, אשר הם היו הראשונים שהגדילו המדורה על כולל הספרדים הי”ו לבלתי נתנו להם חלק ממעות א“י ת”ו שגבו, ועתה גם הם עשו כזאת לאחיהם כולל חסידים הי“ו. וסוף דבר כתבו, שישלחו כל המעות ליד הגביר סי' יעקב מינירבי הי”ו בטאיעסט, לשולחו ליד הממונים דכולל חסידים הי“ו, לבוא חשבון עם ממונים דכולל פרושים כאמור. שוב עשו המשולחים הנז' העמדת קופות בכמה חברות מנינים, והעמידו גבאים על הקופות וגבאים כוללים דכל צרפת בעה”מ פאריז, אפס לא תקנו שלא יבוא עוד שליח, וגם לא ידעו אז אותנו, ולא תקנו שיבוא המעות לידינו, וגם לא לעולם עשו כולל פרושים והרבנים המאה“ג הממונים דילהון נ”י כנגררים תרייהו דחסידים ושהחסידים יהיו אדונים עליהם, כי להד“ם, ואזדא לה רוב מהתרעומת מעכ”ת נרם, כי אם כאמור עד יבואו חשבון ליתן להם חלקם מה המגיע להם מהגבוי מקודם. שוב נסע המשולח מו“ה צד”מ³⁰⁴ נ“י לעלזאס וכל צרפת, ובכ”מ נאמרה ונשנית האמור בפאריז, שגל מה שנתנו לשלוחים אשכנזים הקודמים לו, נתנו לשם כל האשכנזים הי“ו נפש בנפש, כל אפי' שווין, חסידים כפרושים, ובדרך הלוכו שמע, כי השד”ר מוהר“מ³⁰⁵ נ”י, לא לבד שגבה ונטל חלק עה“ק ירושלם ת”ו, נטל גם חלקי שאר עה“ק ת”ו, והוריק הקופות הקבועות כנ“ל עד גמירא, ובתוכם חלקי עה”ק חו“ט ת”ו, שלא יש שם כו' פרושים כלל, וחלק עה“ק צפת ת”ו, שרובם מכולל חסידים הי“ו. וכאשר תקנו ויסדו בפאריז, כן תיקן השד”ר רצ“ד³⁰⁶ נ”י בכל צרפת ועלזאס, לייסד קופות החוזרות בבהכ“נ, וגבאים עליהם גדולים וקטנים, והכל הולך ליד הגבאים הכוללים בפאריז. בגומרו בצרפת ועלזאס נכנס לתחלת מדינת אשכנז, ושם סרבו להזדקק לו עד יביא אשרתא מאתנו, והי' מוכרח לבוא אלינו, כי לא רצינו להחזיק בידו עד יעמוד עמנו במעמד השדר”מ מוהרמ“ק³⁰⁷ נ”י, וכן עשה. ועשינו השתוות בינו לבין השדר“מ מוהר”מ נ“י הנז', במה שנוגע למדינת אשכנז. וכבר שמנו עינינו על פנקסו ועל כל מה שפעל ועשה בדרך הלוכו בצרפת ועלזאס, וראינו כי היטב אשר עשה; אך ראינו גם הכתוב והחתום מהרב האב”ד וגבאים כוללים דפאריז ככל הנז“ל, ואמרנו וענינו כי לא טוב הדבר הזה שיתפסו כולל חסידים כל הבא מן החדש עד יגיע להם חלקם מן הישן, בשכבר נאכל, וכאלה רבות התוכחנו עמו לטובת כולל פרושים הי”ו, הגם בלבנו לא הי' טוב הדבר אשא עשו, והכרענו להסכים, כי אך השנה הראשונה יהי' לכולל חסידים לבד, ומאז והלאה יהי' לכולם גם יחד, דהיינו שליש לספרדים ושני שלישים לאשכנזים, לחלק בין כולם לפי מ“ן. ולהיות נכון ובטוח לבל ישונה זה, אמרנו לו, שמהראוי שכל המעות יושלח לידינו, ולא ליד הגביר מינירבי בטריעסט יצ”ו, וכן כתב השד“ר הנז' לפאריז, וכן כתבנו אנחנו, וכך גמר אצל הג”כ בפאריז יצ“ו, וכן קבלו וקיימו. אפס לאשר אחרו הגבאים, אחרי צאת השד,ר הנ”ל, לשלוח מעותיהם לפאריז, ולא בא צרור הכסף מפאריז, הלך השד“ר הנז' נ”י שנית מהמבורג לפאריז דרך מחננו, וביקש מאתנו, אחרי נשתנה הענין, כי הוכרח לכתת רגליו לילך בעצמו עוד הפעם לצרפת, להרשות לגבאים כוללים בפאירז למסור המעות לידו, וסירבנו למלאות שאלתו זאת, וכל הפצרותיו לא הועילו לו. הגם לא חלילה מצאנו עולתה בו, לא רצינו לצאת מגדרנו גדרנו בעדנו לטובת הכלל יושבי אה“ק ת”ו. ושקר כתב הכותב “גם הראה לי רצ”ד³⁰⁸ הנז' איג' שמסר בידו הגביר מוהרצ"ל³⁰⁹ נ“י להגב”כ דפה שיומסר המעות דכל המדינה שת“י לרצ”ד³¹⁰ הנ“ל” — עכ“ד —. אילולי כתב שאמר לו, הי' מקום לומר שמא כיחש השד”ר מו' צבי נ“י, אך בכתבו הראה לי הוא הכוזב. הגדתי היום את כל ונוכחת, ומסולקים כל תרעומותיהם, כי במה שהסכמנו שמגביי' הראשונה לא יטלו כו' פרושים הי”ו, עשינו טובה להם, לבל יקום מה שעלתה בהסכמה כמבואר מעל“ד, שיקחו הכל עד יותן להם חלקם מכל הגבוי שהי' עולה יותר ויותר. ובעצם מדה במדה לא בטלה, שלוחי פרושים הי”ו נטלו כל משלח ידם בכל מקום שיכלו, לעומתם כן עשו שלוחי פרושים הי“ו, ובכל צרפת ואשכנז לא הי' דעת הנותנים ליתן לכולל פרושים הי”ו לבד, וגם מדינתנו אשר תלב“ה דברינו נשמעים בכל הק”ק יע“א לא כך הי' דעת הנותנים, וגם פה ק”ק א“ד יע”א לא כן דעת יחידי סגולה הי“ו, ומי נתן כח להגאב”ד נרו דפה (אשר מעולם לא יגע וטרח עם השלוחים הי“ו, ולא כן אנחנו אשר טרחנו ויגענו בדוף ונפש, ובעה”י השתדלנו אז הנדבה הגדולה להשד“ר מוהר”ר א“ש³¹¹ נ”י מירושלם ת"ו) לכתוב למעכ“ת נרם, שכסף התרומה היא דוקא לפרושים הי”ו ולא לחסידים הי“ו. כתב כתבנו פעמים רבות, לו יהי' שעל חלק עה”ק ירושלם ת“ו לבד כן חשבו למשפט, הי' מקום לומר, באפס הי' שמה כולל חסידים כי לכולל פרושים לבד ינתן, אך על חלק עה”ק צפת ת“ו, באיזה צד יושר יש לומר כן. והגאב”ד דלונדון³¹² נ“י, קים לן בגויה שלא רצה למנוע טובה מכולל חסידים הי”ו, ומ“ש אחרי כן לתת גם זה להשד”ר מו“ה א”ש³¹³, לא הי' כי אם באשר הטעהו השד“ר הנז‘, ואמר שאינם בדוחק ובצער כלל, ואדרבה שרויים בריוח, וראיי’ לדבר שאינם שולחים שלוחים לאלה המדינות — ובאמת כבר ראה השד”ר הנז' בליוורנו את הרב השד“ר מוהרמ”ק³¹⁴ נ“י, ואילו ידע הרב הגאון הנז'³¹⁵ נ”י בשעה שהי' השד“ר מו”ה אש“ז נ”י בלונדן, מעמדם, לא כתב כן. ומ“ש הכותב הוא עוד מענין מעשה השד”ר מוהר“א³¹⁶ נ”י בלונדן, רוב הדברים אין בהם ממש, ולא אטפל בהם עוד. כל הנעשה בלונדן הוא עפ“י הרב הגה”ג אבד ור“מ³¹⁷ נ”י, ואיש לא ירים ידו ולא יוכל לעשות דבר בלעדו, והוא הגאון נ“י שאין דעתו נוחה כלל בביאת שלוחים, כאשר כתב וקבע בדפוס, ואנחנו הלכנו בעקבותיו. ובלי התפארות ח”ו נוכל לומר כי הגדלנו עשו ממנו בהכנסה שיסדנו בעה“י במדינתנו. בחורף הלז לא יכלתי ליסע חוץ למדינתנו. ד' יגזור החיים והטוב, ברצות ה' דרכי, אקוה לאל עליון ית”ש להרחיב הדבר לטובה. ובענין שלוח התרומה חדשה, הכל תלוי בשלום כי יהי' בארץ, כי יתאחדו וישתוו הכוללים האשכנזים הי“ו, ונדע כמה מגיע לזה, ומקוים אנחנו לקבל אגרת שלום מאה”ק ת“ו, וגם הורנו להם הדרך כי יוכלו להוציא ח”כ מעכו על כאן, ואין צורך לעכב שלוח הדמים לשלחו תחלה לשמה, ומשמה יובא לאה“ק ע”י משולחים, אכן אם יותר נוח להם שלוח דרך שמה, החלק המגיע לכולל פרושים הי"ו, אם בעיניהם הגון וכו'.

טרם אשים קנצי למלין, אנסכה עוד הפעם בשלום רב ואהבה רבה, אנא אמינא שים שלום ואהבת עולם³¹⁸, אפס לא לזאת יהי' ח“ו ריב ומצה ופירוד לבבות בינינו. ויאמינו נאמנה כי לא מאהבת זה נגרעה אהבתנו לזה, ולא חפצנו כ”א היושר ושירבה השלום בארץ ובח“ל, וכם עם מעכ”ת נרם אנו חפצים בכל לו“נ להיות באהבה וחבה יתירה. וצר לנו מאוד כי כבר יצאו בחת”י הרמה והנשאה כמה דברי חידודין אלינו, שרי מארן לכ“מ די צערן, העבר אין והעתיד עדיין, נכרתה בא ברית אהבה ושלום יחד, מעכ”ת נרם משתדלים לטובת א“י ואנחנו משתדלים לטובת א”י ת“ו, ומגמת פנינו אחת היא, ומדוע יהי' פירוד אלוף בינינו. הראשונות לא תזכרנה בכל מה שמצאה הקפידא מקום לנוח, ונהי' נא לאחדים להתאחד על היושר והצדק ולהשתדל מכל צד טובת יושבי א”י ת“ו, כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, ושלום תורתם יגדל ויאדיר שלות עוזם ותפארתם כנפשו' השל' והתמימים וכנפש אוה”ב ואנשי בריתם המצפה לתשובתם ברוב עוז ושלום פרומ“ש וכו‘, המצפים לישועת ה’ את עמו, ה”ל.

(כרך 2, דף 25 ע“א — 26 ע”א)

33. כ"ג סיון אל: שלמה זלמן שפירא ב: בראד? נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. מנהיים יום ד' כ”ג סיון תקפ"ו ל'

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחל מעלת כבוד אהובנו ידי ד' וידיד נפשנו הרב המאור הגדול, מעוז ומגדול, החכם הכולל, בישראל להלל, הדיין המצויין, בהלכות מזוין, אשכול הכופר, חכם וסופר, מרגניתא שפירא, אספקלרי' המאירה, שלשלת היוחסין, מוכתר בנימוסין, כש“ת כמהור”ר שלמה זלמן שפירא נ“י מעה”ק ירושלם תוב"ב.

גי“ה מיום ג' ל”ח למב“י מק”ק בראד יע“א אל ביתי בק”ק האג יע“א, ונשלח אלי פה ק”ק מנהיים יע“א ק”ל, וראיתי את כל הכתוב. וטרם אחלה לדבר על עצם המדובר, זאת אשיב למעכ“ת נ”י אל יקראני אדון כנאמר בגי“ה אחת ושתים ושלש, כי לא אדונים לאלה הצדיקים אנשי קודש יושבי ארץ הקדושה תוב”ב, וכבר נאמר ונדרש, כי לי בני ישראל וכו'³¹⁹, ולא באדנות אני נקרא ולא חפצי בו.

ובעצם הדבר אשר כתב מעכ“ת נ”י כי יש לו תשוב' ישרות על טו“ת שהעתקתי בשם השד”ר מוהר“א, תמהתי מדוע לא הציע מעכ”ת נ“י טענותיו ותשובותיו לפני הגאון הגדול בישראל מוהרא”ז מרגליות נ“י, אשר גדולי ישראל מריצים שו”ת ופסקי דינים, וידיו רב לו בדעת תורה ודעת נוטה לזכו' הזכאי, הלא טוב אמנה אם הציע דבריו לפני רב האי גאון נ“י, יבחן צדיק וישפוט מישרים, ולא הי' כובש פנים או נושא פנים להגיד האמת לאמיתו. וזאת מלפנים כבר כתבנו למעלת כבוד הרבנים הרוזנים גברים דא”י בק“ק ווילנאי ע”א, להציע הדבר לפני רב נ“י, ונשמע דבר מי יצדק. הא חדא, ואידך, מחסדי ד' על יצוריו, ברא הכתב והמכתב, למען יוכל כל אדם לחוות דעתו למרחוק, בריחוק מקום וריחוק גופות, ואם יש את מעכ”ת נ“י תשובות ישרות על כל טו”ת הנז“ל וספקות רבות בפסק החדש, מדוע לא כתב לנו מעכ”ת נ“י בעודו בק”ק בראד תופש³²⁰ דבריו, ותשובותיו וספרותיו, הללא נמצאו שו“ת בדיני ממונות, והמה בכתובים וחקוקים עלי ספר למאות ולאלפים, ומסודרים הדברים בחלק הבונה וחלק הסותר, וגדולי ישראל פסקו הדין ע”פ הצעת הדברים המסודרים עלי ספר, ומדוע בענין זה לא יספיק לכתוב הדברים בדיו עלי ספר, כי אם להשמיעם מפה לאוזן. והנני יוסיף להפליא עמ“ש מעכ”ת נ“י, וז”ל: “וגם אשר חשב לדחות פעמי המשולחים היוצאים שישובו בבושת פנים לארצם והי' כעוף נודד קן משולח” — עכ“ד — וכי על זה יש למעכ”ת נ“י להתרעם ולקבול, וודאי על דא קא בכי', אם בארזים נפלה מדת כפית טובה, מה יעשו אזובי קיר? הלא כל ישרי לב ותמימי דרך, אוהבי אמת ליושבי א”י תוב“ב, מעולם הצטערו על טלטול המשולחים אל החול ועל בזבוז ההוצאה כי רבה היא, וכולם יעידון ויגידון כי ישועה גדולה עשינו בישראל לתקן קבוצת הכסף (ונוסף עוד הכנסה חדשה מהתחייבות כי רבה היא, על אחת כמה וכמה מאשר עלו הנדבות בזמן קדום) ושלוח הכסף מבלי אשר יצטרכו השלוחים לצאת ולבוא, ומעכ”ת נ“י מתרעם וחושב שלא יצא דעת משלחיו אם לא יוציא ההוצאות על חנם באלה מסעי לבוא אל מחננו. אהו' מעכ”ת ישמע אלי, וישמע אליו ד‘, אל יוסיף נא לתלות בי בוקי סריקי, כי אומר קבלו דעתי, וכי שפכתי בוז על נדיבים שיכפו עליהם הר כגיגית לקבל דברי, וכי מהרתי לעשות משפט, בדברים הנעלמים מעיני, שלא בפני בעל דין. כל האמור כתב מעכ“ת בגי”ה אלינו, והאחרון הכביד, במ“ש ויסור ממני עקשות, הגם מסופקני אם כתוב ממני או ממנו, ויהי מה, אל ירשיע את הצדיק בדבר הזה. ואפרש שיחי היטב. בעוה”ר לא צדיק ולא חסיד אני, אך בדבר [זה?] צדקתי, ואין מקום לכל הדברים שהטיח עלי מעכ“ת נ”י. לא אמרתי קבלו דעתי, כי מראש מקדמי ארש, כתבתי על רזא דנא להרבנים המאה“ג והרוזנים הגבאים נרם דבק”ק ווילנאי ע“א, ושוב כתבתי להרב הגאון מוהר”א מרגליות נ“י, והוספתי לכתוב שנית לק”ק ווילנאי ע"א, להביא הדבר בענין הפשר והחלוקה לפני כסא כבוד הרב הגאון הנז’ נ“י, והרבנים הרוזנים הגבאים נרם קבלו דבריהם והשיאו לד”א, כי לא אליהם מגיע זה, כי אם להרבנים וחכמי א“י ת”ו, וגם אנחנו כתבנו בארוכה להרבנים הרוזנים דבק“ק צפת ת”ו מקהל פרושים יע“א, ומה אעשה עוד לכרמי ולא עשיתי לו. ועל כל זאת, אם יש למעכ”ת נ“י תשובות צודקות וסתירות וטענות נצבות, עלי ספר חוקה, יכתוב נא אלינו כל הנוגע לענינים האלה, בל יעלים דבר אמת וצדק, ויהי' לבו נכון ובטוח כי לא יש אצלנו שום נטיית צד, כל יושבי א”י כולם אהובים לנו בחיבה יתירה, והאמת והשלום אהבנו, ואם טענותיו וסתירותיו ותשובותיו צודקות. חלילה לנו לומר קבלו דעתנו, ולא נבוש מלחזור בנו במה שנוגע לחלוקת הכסף המבואר בקונטרס המתחיל “מכאן מודעא”. אפס בתקנה טובה וישרה אשר עשינו בעה“י לבל יצטרכו שלוחי א”י תוב“ב לבוא לכל אלה המדינות, חלילה לנו לחזור מזה. בפרט זה במקומנו אנו עומדים, כי זה מפסיד ומכלה מעות הקדש, ולא תהיה תפארת השליח היוצא בדרך הזה, והוא דרך חול. והן ידיע לבוי כי בכמה מחוזות ממדינת אשכנז, מטעם המלך והשרים הוא לבל יצאו ויבואו שלוחי א”י שמה, וכבר גרשו ושלחו בבזיון, בעצם יום עש“ק, מתוך קריה עליזה ומפוארה ק”ק פיורדא יע“א, להשד”ר דכולל פרושים מו“ה בנימין זאב אשכנזי מק”ק צפת ת“ו. כן נתפס בעיר אחרת השד”ר דכולל חסידים מו“ה צבי דוב מינץ נ”י, ואלו מצאו פנקס השליחות בידו, מי יודע מה היה לו, וגם בלתי מצאו זאת בידו, נתפס והובא לבית הכלא, וד' עזרהו כי נצל ויצא חפשי, אך מהרו לשלחו ממחוז השק המושל בעיר ההיא. וגם במדינות באדען, אשר בתוכה ק“ק מנהיים יע”א, מקום כתיבת הנוכחי, אינם רשאים המשולחים לבוא לסבב פתחי נדיבים, לכן לא אסרנו בכל אותן המדינות הדבר המותר, כי אם קיימנו לאסור האסור כבר. ונגד זה אנו משתדלים להיטיב הטבה מעולה ליושבי א“י ת”ו, לייסד ההתחייבות, מה שלא היה יכול שום שליח א“י ת”ו לייסדו, וכן ענו ואמרו כמה לא נזוז, לבלתי החזיק יד שום שליח א“י הבא, וכן עשינו מעשה עם שליח ספרדי מעה”ק ירושלם תוב“ב, ה”ה הרב היש ימו“ה יעקב דוד יקותיאל הכהן נ”י ממשפחת רפאפורט, אשר היה במחננו בק“ק אמשטרדם יע”א בקיץ אשתקד, ויצא ריקם, וכן כתבנו באורך על פרט זה לק“ק ווילנאי ע”א בתחלת חורף העבר, וכנראה לא ראה מעכ“ת נ”י המכתב ההוא, אשר בתוכו הוכחנו למישור, כי אין שום ממש בדבר שיוכל מעכ“ת נ”י לעשות ולפעול דבר אצל ק“ק ספרדים יע”א שבק“ק האלאנד, שכבר קדמהו השד”ר מו“ה יוסף דוד עייאש נ”י, ולזאת גם השד“ר הרב מהו' יד”י הכהן הנז' יצא ריקם לפי שעה, אכן נתנו לו הבטחה כי ככלות עשר שנים מזמן שליחות ר' יוסף דוד עייאש הנז‘, אשר אז או קודם לשלחם המעות לקושטא, יכתבו להשרים הפקידים דבוקשטא יע“א כי חלק השליחות מגיע להשד”ר מו“ה יד”י הכהן נ"י הנז’. והתפלאתי על עצם הדבר שהכולל ספרדים הי“ו דבעה”ק ירושלם תוב“ב נתנו למעכ”ת נ“י השליחות, אחרי כבר נתנו השליחות להרב מוה”ר יד“י הכהן הנז' נ”י, ובאותו זמן שהוא בקיץ אשתקד, נעלם הדבר ולא ידעי רבנן חו“ר דכולל ספרדים הי”ו דבק“ק ירושלם ת”ו אם יתקבל השד“ר הנז' לשליח או לא. יהיה זה איך שיהיה, כופלני דברי, כי מפרט זה לא שווינן נפשין הדרני, ואל נא יטעה מעכ”ת נ“י את עצמו לומר, כאשר אמר בגי”ה, כי לא יצא דעת משלחיו, כי יאמרו לו בהדי כבשי דרצ“ה לעהרן למה לך, מה דמפקדת איבעי לך למעבד, משבשתא היא דא, מכמה טעמים נכונים, ונלאיתי להרבות דברים עוד, כי בלב נבון כיו”ב תנוח חכמה, ודי והותר במה שכבר כתבנו בזה ובהקודמים, ואיפוך אנא אמינא, כי לא יצא מעכ“ת נ”י ידי שמים ומשלחיו, בעשותו ההוצאה רבה על חנם, בשכבר נתפשט הדבר בכל הקהילות הרשומות שבמדינות אשכנז יע“א ושבמדינות האלאנד וצרפת יע”א, כי אינם מקבלים שום שליח א“י, ואם יבואו יאמרו לו לך לשלום לק”ק אמשטרדם יע“א, ולא די שלא יתקן לעצמו, כי לא יקבץ אפילו על הוצאות הדרך, עוד יקלקל לעצמו ולאחרים יושבי א”י ת“ו, בהריסות יסוד ההתחייבות, אשר כמה וכמה התחייבו בעל כרחם לכבוד המשתדל, ועל הצעת הדבר למנוע רגל משולחים, ובבוא שליח הכולל יתן אצבע בין שיניהם ומקום לרדות ולחזור מהתחייבותם, באמרם הנה זה האיש הבא שליח א”י ת“ו והנם לא יתנם לו אפילו פרוטה קטנה, ישתמשו באמתלא זו להפטר מהתחייבותם, ואדעתא דהכי וודאי לא שלחוהו משלחיו כדאמרן לתקוני ולא לעוותי. לכן בין יבין את אדר לפניו, כי לטובתו ולטובת כל יושבי אה”ק תוב“ב אני אומר למעכ”ת, הכבד ושב ולא תבוא.

ואודות הגביר המפורסם המוזכר בגי“ה³²¹ נ”י, הן אמת כי כך עלתה במחשבה לפניו, ומאז כמה וכמה פעמים כתבתי לו על רזא דנא, גם שלחתי לו דברי אליו ע“י אחינו ידידי הרבני שי', ולא דיימוה קמיה, כי חשב מחשבות עד שיהיה זה ועד שיגיע זה, וביני ביני בעוה”ר נהפכו סדרי בראשית בכמה עשירים מפוארים ומקומות רמות בכל אלה המדינות, והעולם בכלם לקה בעוה“ר, לא תקום פעמיים צרה, וגם הגביר הנז' שי' לא ככחו אז כן עתה, ואין משיחין בשדה³²², ודי בהערה זו. אם יחקור וידרוש כלאחר יד על הגביר הנז' שי', ישמע כזה וכזה. וכבוד אלדים יסתיר דבר, וגם מה שגליתי למעכ”ת נ“י בזה יהיה כמוס עמדו. אכן פתח תקוה פתוח, כאשר יעדני סוחר גדול ויש לו סחורה הרבה באותו ענין שהוא עוסק בו. ישוב ד' וירחם עליו ועל ביתו, ולפניו תראה צדקתו, ויברכהו וירוממהו ויגדלהו וינשאהו ברום המעלות, אז על משמרתי אעמודה, כי מודע לנו הגביר ההוא שי', ולא יעשה דבר מבלעדהו, אך אין דנין אפשר משאי אפשר, לעת כזאת הוא מן הנמנע. ולען גם בדבר הזה לא יעשה הוצאות חנם, כי בפה מלא ובברור גמור אני אומר למעכ”ת דלית בחיליה האידנא למעבד. כי ידעתי את כל הקורות אותו, והנני כעת פה סמוך ונראה לק“ק פפד”מ י“ח שעות, ובדרך הלוכי לכאן הייתי שבועיים בפפד”מ, וגם בנסעי מפה בשובי לביתי בשלום אשובה דרך ק“ק הנ”ל, ולא אחדול להיות כמזכיר, וגם אראה לו דברי מעכ“ת נ”י בגי“ה על ענין זה, למען יזכור ואל ישכח, כי ירחם ד' עליו וירחיב גבולו ויחזיר העטרה ליושנה, יקים דברו הטוב. העולה מכל הנאמר הוא לבל יסע ולבל יבוא מעכ”ת נ“י במדינות אשכנז וצרפת האללאנד ואינגלאנד, ככל אשר כתבנו כבר, ואם יש לו ספיקות, סתירות, טענות ותשובות נגד סדר החלוקה שכתבנו למשפט, יכתוב לנו דבריו את כל ונוכחת לק”ק אמשטרדם יע“א, לשם אחינו ידי' הנלוה אלינו בפקידות ואמרכלאות דעה”ק כש“ת מו”ה יעקב מאיר לעהרן שי‘, ואם לעת עתה או בבוא הנוכח לק“ק כבר בא מעכ”ת לווין, אזי יוכל לשלוח לי תשובה לכאן, כי דעתי נוטה אי“ה להתמהמה עוד פה ובסביבה. אפס חלילה בל יבוא מעכ”ת נ“י לכאן, כי מטעם אדון ושר המדינה הוא לבל יבוא שליח א”י ת“ו, וגם ח”ו יהרוס היסוד ויקלקל הבנין אשר בניתי בעה“י גם פה ק”ק הנ“ל יע”א שהתחייבו יחידי סגולה סך מה קבוע לשנה, כמבואר במאמרנו הנדפס המתחיל "דברינו אלה וכו’“, ויעשה דברי פלסתר, ובנין הטוב יהיה סותר, ולא ימצא מחסה ומסתור. אכן דברים בכתב יוכל לשלוח לי הנה, לאדרעס שאכתוב בשולי היריעה, ואדרבה ימהר נא להודיעני ביאתו לק”ק ווין יע“א. אפס אם יתמהמה הרבה בדרך הליכתו מבראד לווין, אזי יכתוב אלי לק”ק האג יע“א או לשם אחי ידי' נ”י באמשטרדם יע“א. בטחתי כי יבואו דברי על אזן שומעת, ולא תהיה באהבתי אליו מגרעת, כי הענין עד נפשי נוגעת, לגודל חבת הקודש לארץ הקדושה תוב”ב, וידעתי נאמנה כי ביאת השליח מפסיד טובת א“י ת”ו וגורעת, וההכנסה החדשה תהיה מזדעזעת, לעקור ולא לטעת, לכן אחרי דברי לא ישנה, ובזאת יבחן כי ציר אמונים הוא, וחבתו נודעת, לכללות א“י תוב”ב ובכללה טובת משלחיו הי"ו למעלה ראש מגעת, והבוחן לבות וכליות יודע אמיתות ותמימות דברי ועצתי בזה, לכן ישמע אלי, וישמע אליו ד', ועליו תבוא ברכות טוב ממקור נובעת.

ימחול וידרוש בשלום הגבירים הספרדים הי“ו שמה משמי הצעיר, ויכתוב לי האדרעס של הגבירים משתדלים טובת א”י שמה בגופן שלהן, אולי יזדמן לי דבר בעניני א“י לכתוב להם, שאדע אדרעס שלהם על נכון, כי מטעם זה אני מוכרח לשלוח הנוכח לאדרעס אחד ממכירי, ולא לאדרעס הגביר שבתי שימא הי”ו אשר לא ידעתי אכנה בגופן שלהן. ושלמא יגדל ויסגא כנפשו הרמה והתמימה השלימה, וכנפש נענה ולא ידע אתו מאומה, אך בזאת להיות משתדל בכל לב ונפש טובת ותועלת כל יושבי א“י ת”ו, כולם אהובים אלי אהבה עצומה, המצפים לישועת ד' את עמו, יגאלנו ויעלנו לעיר ד' שמה, אסקופה הנדרסת לרגלי ת“ח עבד ליריאי ד' וחושבי שמו, ואליהם נפשי נכספה ובשרי כמה, הכו”ח בשם כולנו, פקידים ומשגיחים גזברים ואמרכלים ערי הקודש תוב“ב, החונים על דגלם בק”ק אמשט“ד ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 26 ע“ב — 27 ע”א)

34. ח' תמוז אל: צבי דוב מינץ ב: טריעסט נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. מנהיים יום ה' ח' תמוז תקפ”ו ל'

למעלת כבוד הרבני הנעלה, החכם והנבון החרוץ המעולה, כש“ת מו”ה צבי הירש מינץ נ“י שדר”מ דכו' חסידים באה“ק ת”ו

שוי"ר!

עיניו לנוכח יביטו כי הנני כעת פה ק“ק מנהיים יע”א, וגם בק“ק קארלזרוהע יע”א הייתי, לייסד החברה דא“י תוב”ב, ומכאן אני חוזר לק“ק פפד”מ יע“א, אולי לייסד גם שמה ההתחייבות לא”י ת“ו, ברצות ד' דרכי, ואת הטוב נקוה. והנה נשלח אלי מביתי גי”ה מטריעסט מן כ“א סיון, וראיתי שמעכ”ת נ“י חזר מפולין לשמה. ואשתומם על המראה, מדוע נחפז מעכ”ת בחורף העבר לצאת מטריעסט לפולין, ומדוע חזר כעת לשמה, הלא כל זה גורם הוצאה רבה. י“ב שבט העבר כתב לנו מעכ”ת להשיב לו לטריעסט, וכן עשינו וחשבנו כ“ג שבט העבר, וכשבא מכתבנו, כתב לנו ה”ה ר“ש שוחט יצ”ו שכבר נסע מעכ“ת לפולין, ור”ש יצ“ו שלח מכתבנו לידו לבראד, ועתה חזר מעכ”ת לשמה, והוא פלרי בעינינו, למה מיהר לצאת אז ולמה חזר כעת. וגם זה תמוה בעינינו שלא השיב לנו מעכ“ת על מכתבי מן כ”ג שבט, רצוף בו שני קופאן מן 12.30.f. וכתבנו בו כמה ענינים, ונשארה תשובתו מעל, ובלי ספק קיבל מכתבי לתשובת גי“ה. לא קבלתי כתב מהחכם דטורין, ולא השיב כלום על מכתבנו, ולכן גם אנחנו לא נוסיף לכתוב לו. כבר עשינו את שלנו די והותר. הן ידענו כי השד”ר ספרדי ה“ה מו”ה יעקב דוד יקותיאל הכהן נ“י איהו דקא גרים, וכבר כתב לנו שני מכתבים בכדי בזיון וקצף על שלוחי האשכנזים ועל כוללות החסידים הי”ו, ועד כאן עדיין לא השבנוהו דבר, כי צר לנו לראות שאחינו האשכנזים יצ“ו הם בעצמם נותנים אצבע בין שיני שלוחי הספרדים הי”ו, וגם לנו הם מקניטים בכמה מעשים אשר לא נכונו בעינינו, וכמעט נאמר כשם שקבלנו שכר על הדרישה כך נקבל שכר על הפרישה, כמה טרחנו ויגענו להשתדל טובת יושבי א“י ת”ו ולמעט הוצאת השלוחים ולתווך השלום בארץ ובחוצה לארץ, ושומע אין לנו, ואיש לדרכו פנה על בצעו ועל שכרו, ומרבים בהוצאה, ואינם רוצים לציית ולשמוע פשר דבר, ולא נוכל לשאת המשא הכבד הזה, כי כבד הוא ממנו.

מקושטא לא קבלנו שום אגרת, אשר לא יפלא בעיני, כי מראש חשבתי לבל יזדקקו להשיב על דברי מעכ“ת, וביותר אחרי אשר השתוו יושבי עה”ק ירושלם ת“ו כוללות הפרושים עם כוללות הספרדים הי”ו, והשד“ר ה”ה הרב מו“ה זלמן שפירא נ”י הלך ובא דרך קושטא, והלך אצל פקידי א“י ת”ו בקושטא, וקיבל מהם חת"י, חשבתי למן אז כי לא יזדקקו להשיב על דבריו, וכן הוה.

ואודות נסיעת השד“ר מו”ה זלמן נ“י, כבר הודענו זה למעכ”ת נ“י באגרתנו מחדש חשון, וביאתו ונסיעתו ללא הועיל, ואפשר גם יזיק, ידינו לא שפכו וכו'. — אך גם כמה מתפ־לא אני על מעכ”ת, כיון שהיה בפולין ובבראד, מדוע לא המתין בבראד על ביאת הרב השד“ר הנז' נ”י, ולהתוכח אתו פא“פ לפני הוד כבוד הרב הגאון הגדול מוהרא”ז מרגליות נ“י. — סוף דבר, זה וזה גורם כי יש לנו תרעומות הרבה, ובעה”י בשובי לביתי אמתיק סוד עם חבירי פקומ“ש גוא”מ עה“ק תוב”ב, והשם יורנו בדרך אמת וינחנו במעגלי צדק.

טרם אשים קנצי למלין, אעיר אזנו לשמוע, כי יזהר בדרכיו ומעשיו, לבל יתן מקום לבעל דינו השד“ר ספרדי הי”ו להטיח דברים עליו. ומבלעדי זאת יזכור בא מה שכתבתי לו לפאריז, ודי בהערה זו.

ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה' הדורש שלומו וטובתו הכו”ח בשם כולנו פרומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א החע“ד בק”ק אמשט' ובק“ק האג יע”א הק' צבי הירשל בלאאמ“ו הרב מוהר”ר אברהם משה לעברין.

אזכירהו שנית להשיב כהלכה על מכתבנו מאמשטערדאם מן כ“ג שבט הנז”ל.

(כרך 2, ד, 27 ע"ב)

35. "ב תמוז אל: שלמה זלמן שפירא ב: ווין? נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. מנהיים יום ב' י”ב תמוז תקפ"ו ל'

יברכהו ד' מציון ויראה בטוב ירושלם ה“נ מעלת כבוד ידי ר' וידי”ן הרב המאה“ג מעוז ומגדול החכם הכולל כליל השלמות ונזר המעלות, הדיין המצויין, בהלכות מזויין, סייפא וספרא, מרגניתא שפירא, בנן של קדושים, מגזע אראלים ותרשישים, פרי קודש הדומה לשרשים, כקש”ת מוהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י מעה“ק ירושלם תוב”ב

צופה אני אל מכתבי מיום ד' כ“ג סיון מפה, וכבר נתבשרתי ע”י הגביר אשכנזי, בשמו סי' מאריץ קעניגסווערטהער יצ“ו, שמה, מהגעת מכ”ת נ“י לשלום לשמה, וכי נמסר לידו הרמה מכתבי הנז', אפס תשובתו הרמה נשארה מעל, והנני מיחסו לאחד הסבות, ואולי חשב שכבר נסעתי לביתי. לכן אודיעהו בזה, אי אתעכב יותר מאשר חשבתי אז. ביום מחר לטובה דעתי בעה”י ליסע לק“ק פפד”מ יע“א, שמה יש לי איזה עסקים במו”מ של ביתי³²³ באשט“ד, ולא ידעתי אם יוגמרו בזמן מעט אם רב. וחוץ מזה יוכל להיות, ברצות ד' דרכי, כי אטע אהלי פה הק”ק יע“א, הגם עדיין הדבר שקול ולא מוחלט. עכ”פ אתמהמה עוד בפפד“מ, בכן יוכל מעכ”ת שי' להריץ אלי תשובתו לק“ק פפד”מ יע“א, לאדרעס אהובי' הגביר כמוה”ר וואלף ווערטהיים יצ"ו, בגופן שלהם כזה Herrn W. Z. Wertheimer a Frankfurt a/m.

זאת ועוד אחרת אודיעהו, כי הגיעוני תכריך אגרות מאה“ק ת”ו, אחת מיום טו“ב א”ש העבר, ממע' כבוד הרבנים הממונים ומשגיחים בשתי עה“ק ירושלם וצפת ת”ו, ואחת מחדש א“ר העבר, ממע”כ רו“ח הספרדים דעה”ק ירושלם ת“ו. האחרונה כתובה בנחת ובשלום רב, הן מתעצמים על יציאת השלוחים ועל קבלת מעכ”ת נ“י לשד”ר בעה“ק ירושלם תוב”ב, אך לא בכח וחוזק יד, ואין ספק אצלנו, כאשר נשיב להם כהלכה ונודיע האמת לאמתו, במה שנעלם מכבוד תורתם הידיעה הנכונה כעת, יבחנו ויודו על האמת, וישוו נפשיהון הדרני, ויחזירו טובה רבה להמשתדלים בעדם כמונו היום, ויאשרו ויהללו מעשינו, כאשר עשו ועושים כל ישרי לב, אוהבי האמתים לא“י ת”ו וליושביה הצדיקים הי"ו.

אולם הראשונה ממע“כ הרבנים ממו”מ האשכנזים דשתי עה“ק יו”צ ת“ו הנז', הכאיבה נפשנו למאוד. ותלב”ה כי לא נתפעלתי ולא כעסתי על כפיית הטובה ועל מה שכתבו נגדי. אני שלום וכי אדבר. אכן חבירי וריעי הטובים ממני, ה“ה הרבנים הותיקים השלמים פקומ”ש גוא“מ עה”ק ת“ו דבאמשט”ד יע“א, המה ראו המראה תחלה, כי נשלחו האגרות מהאג לאשט”ד יע“א לידם הרמה, המה ראו כן תמהו על פתשגן כתבא דנא, ובפרט איך אפשר לשכוח הטובה שעשינו לכולל אשכנזים דבעה”ק ירושלם ת“ו, אשר לא היתה כזאת מני עולם. כמה וכמה פעמים שהיו מדיינים שלוחי אשכנזים עם שלוחי ספרדים הי”ו לפני גדולי ישראל נ“ע, אשר לא לבד קטנם עבה ממתני וטובה צפרנם מכרסי, כי עוד ועוד גדול ערכם מערכי הדל, ועכ”ז משמים זכו לי להמציא הפשרה שהדפסתי באשט“ד, כאשר יש לאל ידי לברר כ”ז באמת וצדק. יקצר המצע מהשתרע והזמן לא יסכים להאריך כעת בזה. ואנחנו השתדלנו הסכמות הרבנים הגאונים בהאללאנד נרם, כן עמדנו ועומדים אנחנו על צד כולל האשכנזים הי“ו במדינות אשכנז יע”א ולכל הק“ק הרשומות הגדולות הייתי מעיר לעזור לפני שלוחי דלהון מו”ה אש“ז³²⁴ ומו”ה טובי' נ“י, ובפה מלא הודו וכתבו לי תשואות חן ושרטטו וכתבו, כי לולא אני באג' ומכתבי' לאוהבי בפפד”מ והמבורג ושאר ק“ק יע”א לא עשו כל החיל הזה, ועתה נוטלים העטרה לעצמם כי שלוחי דידהו וגאוני מדינתם אינהו דעבדי ההוא עובדא רבתא. תמה תמה קראו, התאמר צו“י שכחני, תמן אמרין דילהון דילן היא. בעה”י המניח מקום לקטן ושפל ערך להתגדר בו, חלילה לי לבקש העטרה או החזקת טובה, אבל מי שזוכר ואינו כופה בטובה ואינו מעלים עין ממי יצאה הטובה, אינו עושה כזאת, ומכש“כ שאיננו כותב כזאת. ויהי מה, כבודי מחול ושרוי, ואיני מקפיד ח”ו. וביתר הדברים, מה שהתעצמו על יציאת השלוחים ועל קבלת מעכ“ת נ”י לשד“ר, כל רואה יראה כי כל ההוצאה הגדולה וכל הטלטול לא נעשה כי אם על דבר החלוקה, ועל אשר חשדו אותי במה שאין בי, כי שמוני לנוטה צד לכולל חסידים, וכל הקושיות לק”מ, ולכל התמיהות אין מקום, והאמת עד לעצמו, בהצעת הדברים על נכון, התשובה מוצאת מעצמה באמת וצדק ומישרים.

יתר הדברים שהאריכו מלא אורך היריעה בגנותן של ח'³²⁵, תמה אני על חכמים שמוציאים מתח“י דברים כאלה, אלה פוסל³²⁶, ולא עת האסף אמרים היום לפרש שיחי. זאת אגיד כי חכמים כמותם ישכילו יבינו, כי כל הטחת דברים מגרע טובת א”י ת“ו בכללה, ואם נשים לב לכל הדברים ולכל מה ששמענו כבר, כל בעל נפש יחוש לעצמו להוציא עצמו מידי ספק, שלא להיטפל ולהזדקק עוד לשחר טובת א”י ת“ו הבלתי נודעים לו, ומה יהיה בסופו. — חוזרני על כל האמור כבר, כי לא תהיה תפארתו על הדרך אשר הוא הולך, וכל מה שרוצה מעכ”ת נ“י לדבר עמנו פא”פ, יוכל לכתוב לנו עלי ספר, והנני להשיבו כהלכה על כל דבור ודבור, דבר דבור על אפניו, ולא בכח יגבר איש, כי אם בצדק וביושר, ואם לא גבה טורא בינינו ואורחא רחיקא, הייתי רץ ובא אליו למקום תחנותו לדבר עמו פא“פ, אך זה מן הנמנע כעת אצלי. ואם יבוא מעכ”ת נ“י לק”ק פפד“מ או לכאן או זולתו בק”ק שכבר נודע להם התיקון הגדול שקלסוהו כל שומעיו למנוע רגל השלוחים ולייסד התחייבות של יחידים, יהיה ח“ו הפסד מרובה ונזק גדול לא”י תוב“ב. לכן במקומי אני עומד ואומר, כי יותר טוב הוא שיערוך מעכ”ת נ“י דבריו אלי בכתב, כל מה שהפה יוכל לדבר יסדר עלי ספר. אולם גם לזאת אשא פניו, אם רוצה מעכ”ת נ“י לקבל עליו שלא ללכת בתורת שליחות לשאול ולתבוע מעות א”י ת“ו, כי אם להתראות פנים אתי ולדבר עמי פא”פ רוצה לבוא עד ק“ק ווירצבורג במדינת באיערן, ובתנאי לבל ירחיב זמן בואו שמה, אזי גם אני מוכן ומזומן לנסוע שם, ופא”פ נדבר בעה“י, וע”ז אני מצפה על תשובתו לק“ק פפד”מ יע"א. אכן יותר טוב ולמעוטי בהוצאה לישא וליתן בדבר בכתב, וכל אחד ואחד יחנה על מקומו לשלום.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר המלאה חכמה ודעת, וכנפש נענה דל הערך ואין ידו מגעת, משתדל טובת כל א”י ת“ו בלי מגרעת, מצפה לתשועת ד' את עמו תמלא הארץ חכמה ודעת, חבר ליראי ד' ושומרי פקודיו, פקו”מ גזוא“מ עה”ק תוב“ב דבאמשט”ד יע“א, מחכה לחסדי ד‘, יחיש עת קץ, יגאלנו גאולת עולם, ינהלנו לציון ברנה, ולעמו ירים קרן הק’ הירשל בלאאמ”ו הרב מוהר“ר אברהם משה לעברן זצ”ל.

יפרוס נא שלום רב להגבירים הספרדים רודפי צדקה וחסד שמה הי“ו, בפרט לאוהבי א”י ת“ו ולהגבאים והגזברים דא”י ת“ו ד' עליהם יחי' לא”י.

(כרך 2, דף 27 ע“ב — 28 ע”א)

36. י"ד תמוז אל: שלמה זלמן שפירא ב: פרנקפורט א"מ נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. פפד”מ יום ד' י“ד תמוז תקפ”ו ל'

יאר ד' פניו אליו וישם לו שלום וברכה ה“נ מעלת כבוד ידיד ד' וידי”ן הרב המאה“ג מעוז ומגדול החכם המובהק, ונוגה לו כברק, הדיין המצויין, בהלכות מזויין, מוכתר במוסין, שלשלת היוחסין, כקש”ת מוהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י מעי“ק ירושלים תוב”ב.

צופה אני על מכתבי משלשום, מק“ק מנהיים יע”א, בתוכו כתבתי למעכ“ת נ”י, כי אם אי אפשר לו להפיס דעתי ולכתוב לי עלי ספר כל אשר בלבבו, ובהחלט צריך לדבר עמי פא“פ, אזי בתנאי ובאופן האמור שם יבוא מעכ”ת נ“י לק”ק וו“ב יע”א, ואני אכתת רגלי לבוא לקראתו לק“ק הנ”ל; אולם היום נתודע אלי כי באה אגרת מעה“ק תוב”ב לכבוד הרב הגאון הגדול אב“ד ור”מ דק“ק א”ד נרו, הן עדן לא נודע לי פתשגן הכתב, בהיות שהרב הגאון הנז' איננו כעת בהיכל כבודו בק“ק הנז' יע”א, עכ“פ ידעתי כי באה אגרת אליו, ומתוך האגרת השלוחה אלי, כאשר הודעתי למעכ”ת נ“י, אשפוט כי קבלו עלי מעלת הרבנים המובהקים ממו”מ דכולל מעכ“ת נ”י, ושמו משטרם על כבוד הרב הגאון הנז' נרו להכניס א“ע בדבר הזה. בכן נפטרתי מדבורי אשר הבטחתי לכתת רגלי להתראות פנים ולשמוע דברי מעכ”ת נ“י פא”פ, ועל משמרתי אשקוטה לשמוע פתשגן הכתב הנכתב לכבוד הרב הגאון הנז' נרו, ואקיים והייתם נקיים מדק ומישראל, לגלות צדקתי לפני כבוד הרב הגאון הנז' נרו, ולעיני כל ישרי לב, וענתה בי צדקתי, ולא אכתת רגלי ליסע לקראתו לק“ק וו”ב יע“א. ודברי הראשונים במקומם הם עומדים, לומר למעכ”ת נ"י הכבד ושב שמה, וכל אשר עם לבבו יכתוב לי לכאן במכתב לאמור.

השם ירחם על שארית עמו ונחלתו, יאחד ויקרב הלבבות לעבודתו, יחיד לנו מושיע ושפט בצדק והיתה גאולתו, כ“ע אוה' הדש”ת המצטער על פרוד הלבבות בנלחלת אבות, המייחל לרחמי שמים, ייחד לבבי ליראתו ותורתו, ה"ל.

(כרך 2, דף 28 ע“א וע”ב)

37. י"ט תמוז אל: גבאי א"י ב: פריז נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. פפד”מ יום ב' י“ט תמוז תקפ”ו לפ"ק

חיים וברכה למשמרת שלום למעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא“י ת”ו בק“ק פאריז והמדינה יע”א ה“ה הרב הה”ג החכם המובהק השלם והכולל מוהר“ר מנחם עמנואל דייץ נ”י רב הגדול דקאנסטיריאהל³²⁷ בק“ק הנ”ל ומשנהו הגביר הנכבד ונשוא פנים מו“ה ברוך ווייל נ”י ד’ע’י' לאי"ט.

גי“ה מיום ג' ר”ח סיון עם 1566.50 fr. ח“כ ממעות גבייתם דא”י ת“ו, בא לביתי אל נכון, אפס אשתוהי אשתהי, וכנראה לא נשלח ביום הכתיבה, כי איחר לבוא, ובאשר הייתיר מקיר העיר וחוצה, נשלחו הח”כ, וגם גי“ה, ליד חבירי פרומ”ש גזו“א עה”ק ת“ו, וגי”ה נשלח אלי להשיב עליו, ומאפס הפנאי, לטרדות שונות, הן לצרכי עצמי הן לטובת א“י ת”ו, ככה עיכובא הוא, ואחר עד עתה. ואשיב ראשון על האחרון בגי“ה, אודות חלוקת הכסף שכבר שלחו רופ”מ הי“ו לידי. הלא כה דבריהם, כי לא היינו מבינים איש דברי חבירו, עמו הסליחה רבה כי אין האשם תלוי בנו. ומעשה שהיה כך היה. בקיץ תקפ”ד, בא אלינו, בק“ק אמשטרדם, השד”ר ר' הירש בער מינץ, וספר שליחות בידו, וכתוב בראש ותחלת ספר, הצעה ארוכה מקובלנת שלוחי כולל חסידים, שלא קבלו מאומה מגביית שלוחי כולל פרושים שקדמו להם וגבו שמה ובמדינה יע“א. ובכן עלתה בהסכמה שכל מעות א”י שיגבה מן היום ההוא והלאה ישלח ליד הממונים דכולל חסידים הי“ו על יד הגביר סי' מינירבי הי”ו בטריעסט, ולא יותן מאומה לכולל פרושים, עד אשר יבואו חשבון עם כולל חסידים, ליתן להם חלקם לפי מ“נ ממה שקדמו וגבו, ומזה יבוא כתב ראיה בח”י הממונים דכולל חסידים הי“ו המפורשים שם בשמותם. ועוד נזכר בו מהעמדת הקופות ומינוי הגבאים, ונחתם כ”ז מרופ“מ הי”ו בח“י ממש, ולא נזכר בו מאומה שיותן שום חלק לכולל ספרדים הי”ו, וגם לכולל פרושים הי“ו, מפורש יוצא, שלא ליתן להם חלק עד אשר ישלמו מלשעבר ממה שכבר נטלו חלק המגיע לפי מ”נ לכולל חסידים הי“ו. וזה וזה לא הוטב בעינינו. כי זה כמה שנים טרחנו להרבות שלום בארץ הקדושה ת”ו, ושיזכו כולם במעות א“י המורם לשם, ולא לזכות לאחד ולדחות אחד. לכן לא הוטב בעינינו שלא ליתן כלום לכולל ספרדים הי”ו וגם שכולל פרושים ישלמו לשעבר מה שכבר נטלו ואכלו, כבר אמרו קשה, ויראנו שיגרום מחלוקות הרבה בא“י ת”ו. אך השד“ר הנז' צוח כי הוא עמל טרח ויגע על זה, וכך הסכימו רופמ”ע הגבאים כוללים הי“ו שמה והמדינה יע”א, ומדוע נגרע זכותו? סוף דבר נתפשרנו עמו שמה שיעלה הכנסת שנה ראשונה בכל המדינה שמה, הן מקופות הקבועות מקדם הן ממה שנתחדש מחדש ע“י השד”ר הנז‘, יהיה לכולל חסידים הי“ו לבד. אבל כל הבא משנה ראשונה ואילך, יהיה דינו כשאר מעות א”י ת“ו הבא לידינו, לתת גם לכולל הספרדים הי”ו חלקם המגיע להם, וחלק האשכנזים יחולק בין האשכנזים שבא“י, הן פרושים הן חסידים, אבל לפי מ”נ, וכל הכסף המקובץ שמה לא ישלח לטריעסט, כהסכמה הראשונה, כי אם יבוא לידינו, למען יבוא הכל על מקומו לנכון, ולא ישלח אחד את ידו במה שמוכן לחבירו. הראינו לדעת כי לא מצדנו הי’ חסרון ההבנה, כי אם לפי דברי רפ“מ יצ”ו הכתובים בספר השליחות לא היה לכולל הספרדים שום זכות וטענה במעות א“י ת”ו דשמה, ולכן יפה כתבנו כי כל מה ששלחו לנו מפרי מעשה השדר“מ משנה הראשונה שייך הכל לאשכנזים החסידים הי”ו. והן ידיע להוי כי לא הארכנו למעניתנו לנצח ח“ו את רפמעכ”ת יצ“ו, כי אם להציע לפני רפ”מ דברי עצמם, והמעשה אשר עשינו לטובת כל הצדדים יושבי א“י ת”ו למען יזכרו וידעו דברים כהווייתן, ולבל יתנו עוד לבע“ד מקום לחלוק עלינו מצד העלם הידיעה, ודי בהערה זו. ועל מה שהשיבו רפ”מ יצ“ו כי אין בכוחם לייסד החברה³²⁸ שמה לא”י ת“ו, מאוד אנו מצטערים על זה, כי הכנסות קופות הסובבות הוא דבר שאין לו קצבה, ובעו”ה פוחת והולך כפרי החג, ואם ח“ו תמעט ההכנסה לא”י במדינתם ת“ו, יוכרחו בני א”י ת“ו לשלוח שלוחים כמקדם ומתוך כך יהרס יסוד החברה גם במדינה אחרת, כי יאמרו הבריות הרי שליח א”י יוצא ובא למדינת צרפת, ומה בצע כי נשלם ההתחייבות מדי שנה בשנה, אם בכל זאת יוציאו, הרו הוצאה מרובה למדינת צרפת, וביותר אחרי שעדיין חלוקים עלינו מקצת חכמי וגאוני א“י ת”ו ואומרים כי לא זהו טובת א“י למנוע רגל השלוחים מלבוא, אם לא נשתדל בכל מדינה ומדינה לחזק יסוד ההכנסות בסך התחייבות קבוע לשנה ושנה, תגדל צעקתם עלינו, וילונו עלינו כל יושבי א”י ת“ו. לכן כופלנו בקשתנו, נא ונא חזקו ונתחזקה בעד ערי אלהינו ויושביה הצדיקים ות”ח הי“ו, ולא תשוב פעולתם ריקם. ולאותן ק”ק שלא שלחו עדיין דמי מחצית השקל ומעות קופות הסובבות, ימהרו נא לכתוב אליהם ולעוררם על השילוח, וגם ימהאו להודיע לנו להיכן ולמי נכתוב אנחנו לעוררם על ככה. ועל מה שהערנו במכתבנו הקודם על ההפרש בין הקבלה להשלוח הקודם, כתבו רופ“מ יצ”ו שכלל החשבון הוא יותר, לא ידענו פירושו. הדרן לקמייתא, כל מה שקבלנו מרופ“מ עד תקפ”ו העבר עלה לסך 3091.75 fr., וכפי אגרות השד“ר מו”ה צבי דוב הנ“ל, היה כל זה מהכנסת שנה ראשונה, כי לא התחיל השנה בשוה בכל הק”ק, גם לא שלחו כולם לתקופת השנה, עכ“פ הסך הנז' כמפורש מן הצד, קבלתי לאחדים, העלינו לחשבון כולל חסידים הי”ו להם לבדם. עתה יבואו נא דבריהם ויכבדונו, להודיענו אם העשוי רצוי ומקובל לפני רפ“מ יצ”ו, ואם יש בשלוח החדש הנ“ל עוד מהכנסת שנה ראשונה, ואשר יותן לכולל חסידים הי”ו לבד, או אם התרומה חדשה הנ“ל תדון כדין שנה שנייה, להחלק לכל יושבי א”י ת“ו כנ”ל. ונא ימחלו רפ“מ יצ”ו להשיב לנו במוקדם לק“ק אמשטרדם יע”א, לאדרעס הכתובה בצד הנוכח: מ. לעהרען, אמשטרדם.

180 fr.

501.75

775

425

1110

_________

3091.75

(כרך 2, ד, 32 ע“א וע”ב)

38. כ"ו תמוז אל: שלמה זלמן שפירא ב: ווין נכתב ב: מנהיים    🔗

ב“ה. פפד”מ יום ב' כ“ו תמוז תקפ”ו ל'

לק“ק ווין יע”א

מי שהשלום שלו ישים לו ברכה ושלום ה“ה וכו' מוהר”ר זלמן שפירא נ“י שדר”מ מעה“ק ירושלם ת”ו.

צופה אני על מכתבי מפה מיום ד' י“ד דנא, אתמול קבלתי לנכון מאת חבירי האלופים הרבניים, פקומ”ש גזוא“מ עה”ק תוב“ב דבק”ק אמשט' יע“א, גי”ה מיום ב' ה' דנא, עם כל האגרות והמכתבים הרצופות בה, ולא עת האסף אמרים עתה להשיב על פרטי הדברים. והנה ראיתי כי מעכ“ת נ”י יושב וממתין עד אחר ת“ב על תשובתנו, אולם על תכלית המבוקש, והוא נשות סדר החלוקה ושלוח הדמים, אי איפשר להשיב עליו עד אחרי שובי לביתי בעה”י לחטול“ש. ומכאן מודעא כי חזרתי מהעולה על רוחי אז ליטע אהלי בק”ק מנהיים יע“א, ואשוב לארצי ועיר מולדתי בעה”י, ושם אשית עצות עם חבירי האלופים פקומ“ש גזוא”מ עה“ק ת”ו הי“ו, ומה גם צריכים אנחנו תחלה לדעת פתשגן הכתב הנשלח להגאב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם³²⁹ נרו, אשר כבר כתבתי מזה במכתבי הקודם, ומה שתעלה בהסכמה לפנינו בעזרת השם החונן לאדם דעת ארחות יושר, נודיעהו ונשיבהו כהלכה. אפס כי אתמהמה עוד פה הק“ק יע”א לצורכי, וגם בדרך חזירתי לביתי אי“ה אתמהמה קצת, ולא נוכל למהר תשובתנו כל כך, לכן עצתנו היעוצה היא, כי יסע מעכ”ת נ“י לק”ק ווילנאי ע“א, ושם ימתין על תשובתנו. והנני מחזיר לו בזה האגרות והמכתבים הבאים עם גי”ה, חוץ שט“כ מכל הכוללים אחזיר לע”א אי“ה. אך זאת עלי להעיר עוד כי קראתי את כל דבריו, והרבה יש לי להשיב עליהם, גם לא הבינו דבריו היטב, לכן התרעמו וילונו על חנם, ולע”א אי“ה אשיב על כל פרט ופרט. אך אחת לא הבנתי כלל, והוא מה שהאריך בסי' ב' בענין שליחות ר”ז³³⁰, ומ“ש משונה ירושה זו מכל הירושות, וגם בקצור בקשותיו כתב, למע”ה אם רצון כת“ר לבקש שלום, הז שלא להזכיר לנכות לכו' הפרושים בשביל קבוץ הר”ז³³¹ והר“ט³³² — לא ירדתי לסוף דעתו בזה, וימחול להסביר לי דבריו, כי עכ”פ רוצים אנחנו בתועדותנו על רזא דנא לידע כל אשר הוא טוען מעכ“ת נ”י, ובמה רוצה להסכים ולהתפשר, ובעה"י נבחן הצדק והיושר.

והיה זה שלום וכו' חבר ליראי ושומרי פקודיו, פקומ"ש וכו'.

אודות האגרות הכתובות לקהלות, איני מוצא בהם צורף ותועלת שישלחום לידינו, אבל עפר א“י ת”ו וודאי ישלח, מחותם היטב, שלא ישלט בו יד זרים ח“ו, וישלחנו לאמש”ט לאדרעס מ. לעהרן³³³, אבל צריך לחקור על זה אצל הבקי בשלוח ענינים חוץ למדינה, לידע דינא דמלכותא, לבל יפתח בדרך ח“ו ויפסל. ומה טוב לשלחו דרך מים ולא דרך יבשה, לרבוי ההוצאה, וכל הנעשה דמים מזה העפר יהיה לו לשמו או לשם שליחותו, כמותנה עם מעכ”ת בעה“ק ת”ו.

עוד אדרוש, כי באשכנז, בפרט פה הק“ק יע”א, יש מתלוננים שיש ויש היוצאים מפולין לא“י ת”ו, מחסרון פרנסה בפולין, ומטילים את עצמם על הצבור, ואם כן אין תקנה בכל הנעשה לטובת א“י ת”ו, כי לעומת זה ברבות הטובה רבו אוכליה, ומה יתרון לכל המתוקן לטובת יושבי א“י ת”ו, אם לא יש תקנה וגדר שלא כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנוס. ונהירנא שהספרדים באמת אינם נותנים לכל הנכנס כי אם לחכמים בעלי ישיבות, אך אצל אשכנזים לא ידעתי אם יש תקנה כזה. לכן ימחול נא להודיעני אם יש תקנה על זה, ואם אינה, באיזה אופן יש לתקן שלא יטילו עצמם על הצבור מי שאינו עולה לשם שמים. ידעתי שקשה לבחון הדבר המסור ללב, ויהי מה יודיעני דעתו הרמה בזה, ומה אשיב שאולי דבר. וש"ת…

³³⁴ אהו' מר שד“ר הרב המובהק החכם הכולל מוהרש”ז שפירא נ"י.

מ“ש מעכ”ת נ“י שבעה”ק ירושלם ת“ו לא ידע כי סגרנו עליהם הדרך לאשכנז, ולא בי היא, בשכבר כתבנו זאת קודם פסח תקפ”ה לממוני כולל חסידים הי“ו שיודיעו זאת גם להרבנים הממונים דכולל פרושים הי”ו, ועכ“פ בקושטא כבר ידע מעכ”ת נ“י מכל זה ע”י מכתבינו לרוזני גבאי ווילנא הי“ו. כן ראה ושמע כל אשר הארכנו למעניתנו להרבנים הנ”ל ולהרב הגאון מוהר“ר א”ז מרגליות נ“י, וקבלתי מכ”ה מבראד, והרב הגאון הנז' נ“י לא כתב ולא השיב לנו כלום, ומעכ”ת נ“י כתב כי כל הטעמים שבנינו עליהם יסוד הפסק אינם כדאים לדחות אפילו ספק אחד, ובעיני כל יפלא שאני אומר קבלו דעתי, וכל כך ישר בעיני דרכי וכו' אחרי אשר כבר עבר רוב הדרך רוצה לבוא לפנינו. כל הרואה ישפוט כי דעת מעכ”ת הי' נוטה מאוד לבוא אלינו, ואני עם גודל הנחת להתראות אתו ולהשתעשע עמו, אפס כחס על מעות א“י ת”ו בהוצאה כי רבה היא ועל טובת א“י ת”ו לבל תתמעט ותתבטל ההכנסה חדשה, הסחתי דעתי מנחת וקורת רוח עצמי, והשלכתי משיבת נפשי מנגד למען טובת ותועלת א“י ת”ו בכלל ועה“ק ירושלם ת”ו בפרט. ויאמין נאמנה כי לולא נתעכבתי על פי סיבה ידועה, הייתי רץ ובא אליו לק“ק פראג להתראות ולהתועד עם מעכ”ת נ“י. סוף דבר על כן כתבתי למעכ”ת נ"י לבל יסע למדינות אשכנז, ואין כאן חשד', כי על פי דבריו באה תשובתי.

המליצה והחרוז שהשיב מעכ“ת נ”י למען דעת אם הטובה ואם הרעה מפסק החדש מוכרעת, אעבור עליו, אחריש ואתאפק, רק על דברים הנוגעים לענין אשיב, ולא על דברי חדושים. מ“ש עוד כי כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בפסק החדש ראה במכתבי לרוזני ווילנא, כי עבור מעט הנדבות אשר קבץ ר' זונדל, ענשו לכו' הפרושים לבלתי קחת כסף המתלקט במדינת אשכנז — הדברים האלה לא אהין כל עיקר. ולא ידעתי לפרשם כי אם על הנעשה בפאריז, ומה לשון ענשו? וכי אנחנו עשינו זה? ומה זה במדינות אשכנז, צרפת הנ”ל? ואילו קרא היטב מכתבי לרוזני גבאי ווילנא נ“י, יראה מעכ”ת נ“י כי כך כתבו הגבאים בפאריס בפנקס השד”ר, ויש לנו העתק מזה, שהגבאים ישלחו כל המעות ליד סי' מינירבי בטריעסט, ואף אם יבוא שליח כו' הפרושים, לא יתנו לו חלקם, עד שיביא כתב ראיה מהממונים דכולל חסידים שכבר קבלו חלקם ערך מ“נ ממה שקבץ שליח הפרושים במדינות אשכנז צרפת האללאנד ענגלאנד. ואנחנו נכנסנו בזה לטובת כולל רפושים יצ”ו, ואמרנו כי זאת לא זאת, העבר אין, ומה שכבר נאכל אין להוציא, ורק דמי שנה אחת יאכלו כנגדם כולל חסידים לבדם, ולתקופת השנה יחולק כל ההנסה לטובת כל יושבי א“י ת”ו, ולבל יעברו על דברינו, אמרנו שכל המעות יבואו לידינו, ולא יושלח לטריעסט ליד סי' מינירבי הי“ו, והכרחנוהו בעל כרחו לרצ”ד מינץ יצ“ו שיסכים לזה, וכן היה. ומה זה שכתב מעכ”ת נ“י עוד שאם יבוא המעות ליד הממונים דכולל חסידים, לא יגיע לא לפרושים ולא לספרדים אחת מעשרה? מי אמר ותהי כזאת, שמעות הנז' אחרי שנה ראשונה יבורו ליד הממונים דכולל חסידים נ”י? ולא עלתה על דעתנו מעולם, ולחנם הוא ³³⁵ וקובל וצועק ומטיח דבריו בענין ללא תועלת אם מעט ואם רב. ומה שהאריך לסתור דברי בענין מניעת יציאת השלוחים, לבי דוה עלי עניים ומרודים, אך מ“ש שאם הי' הי' די לו לפרנסתו איזה שנים, ידע נא מעכ”ת נ“י כי בטעות הי' ענין זה מימי עולם, ומעולם לא ידעו המתנדבים ולא ראשי הקהלות ששלוחי א”י ת“ו מקבלים חלק גדול כל כך שכבר שליחות, ואדעתא דהכי לא נתנוהו, אך כל זמן שלא נודע ולא נתפרסם זה כל כך, לא היה מעורר על זה, אך למן אז נתפרסם זה, יצאו עליו עוררין. אוכיח לחכם, כי לא אני הוא שהתחיל תקנה זו שלא יצאו השלוחים, כי אם הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק לונדון נרו, כמפורש יוצא בקונטרס נו “דברינו אלה”, והגאון הנז' נ“י הוא שהרחיק ביאתם ודחק על חזירתם כל כך, עד שהרב השד”ר והגאון הנז' נ“י הוא שהרחיק ביאתם ודחק על חזירתם כל כך, עד שהרב השד”ר רמ“ק³³⁶ נ”י, באשר אצה לחזור ללונדן, לא לגור ולא להתמהמה שמה כי אם ליסע דרך שם לגיבראלטאר, שרטט וכתב הגאון הנז' אלי להרחיקו ולמונעו מביאה זו, וכתב בפירוש שכל זמן שיהיו השלוחים שמה לונדן, אינו עוסק בתקנת וטובת א“י ת”ו, וכן כתב והדפיס ואמר שם כי הוצאות הנסיעה מעיר לעיר רבה היא למאוד, ולפעמים יצא שכרם בהפסדם אם יתמהמהו זמן רב, כידוע לכל, עכ“ד. וסוף דבריו אמר, ומידי יבוקש לשלחם ביעקב ולהפיצם בישראל בערך שוה על קו היושר והאמונה כיד דק הטובה עלי. והרי מה דקמן, כי אנחנו לא התחלנו בזה לבטל המנהג הישן שיצאו השלוחים, אבל מודים אנחנו כי תקון גדול בטול זה. מזמינים ואמכסנים את השליח או בבית יחיד או בבית מלון על הוצאות בעד ואש”ל הכל על הוצאות השלוח, ורעה עוד מזאת, כי זאת מלפנים יכול השליח להיות נאה דורש פתחי נדיבים לקבל מתנותיהם ומנותיהם, כעת בעוה“ר הדלתות נעולות והפתחים סגורות, ובכמה מדינות, כמו שכתבתי במכתבי הקודם, אסור הדבר מטעם המלך ושרים ומדינא דמלכותא, שלא יסובב השליח על פתחי נדיבים, אם כן אפוא ישער נא בנפשו אם לא ההוצאה יתירה על השבח. וראיתי ובחנתי כי גם בלעדי הכנסה חדשה, ריוח גדול יהיה לכו' אה”ק ת“ו, אם יושלח לידם מעות מחצית השקל מצרופא³³⁷ מאלה המדינות, יהיה טוב להם ממה שעולה מנסיעות השלוחים. ואי תימא משום טובת השליח, תמה אני על חכם כמותו שכתב כזאת, הלא טובת רבים וודאי קדים ועדיף לטובת יחיד. ומכש”כ אחרי יסדנו בע“ה ההכנסה החדשה. אם בע”ה תשאר תקנה זו, וודאי טובה גדולה היא בע"ה כהנה וכהנה מפעולת השלוחים אפי' ומה שעלה על דעתו למצוא באשכנז קרובים ומכירים, הם דמיונות ורעיונות כקורי עכביש. סוף דבר, מה אאריך עוד בפרט זה, כל הבקי ויודע בטיב המדינות האלה ובטיב אנשיהן, ישפוט ויאמר כי אין מקום ואין צד לכל הטובה שחשב ודימה וצייר והעלה על ידי נסיעת השלוחים, רוח ישאם ואינם, וכמאמר המליץ בחינת העולם³³⁸, יאספם בחפניו ובפתאם עומד מרעיד כי איננו רואה את כל מאומה בידו.

הנני בא לעמוד השלישי, ועוד סופר מאריך בשבח יציאת השליח, ובמקומי אני עומד ואומר שאין מקום לכל זה באשכנז, וגם בפולין אני רואה מדבריו אמיתת מה שכבר שמעתי שהשליח עושה לעצמו לא פחות מאלף אדומים, ואין זה טובת כוללות יושבי א“י ת”ו. ומה שמסתייע מיואש מלך יהודא ומתנאים ואמוראים, תמהני שאינו משיב לעצמו, וכי שלוחי יואש לקחו כלום מכסף השקלים לעצמם, ומה היתה ההוצאה לרכוב בסוסים שלהם או בעגלות שלהם בתוך מדינה שלהם וארץ המלאה כל טוב, ולא עברו לא ימים ולא נהרות, ולא פרעו לא שכר עגלות ולא מכס ולא מסים, ובימי התנאים ואמוראים הקדושים, שהיו צריכים לילך בדרכים כדמצינו לרוב בסה“ק, בוודאי לא לחנם כי אם לכוונה ידועה אצלם, ואם היו צריכים לעשות הוצאה על זה, וודאי בני דורם פרעו נוסף על הנדבה שעשו. סוף דבר כופל ומשלש אני, כי אין אחד במדינות האלה, אשר בתום לבבו ונפשו לאהבת אה”ק ת“ו מדבר, אשר לא יענה ויאמר כי יותר ויותר גדולה טובת א”י ת“ו אם לא יצאו ויבואו שלוחי א”י ת“ו. הן בזה נכונו דבריו, כי מצד פעולתי גדלה טובתי במקום שבאתי בעצמי. מפה הק”ק³³⁹ יע“א עדן לא אוכל לקלס, כי עם כל השתדלותי עדן לא עלתה בידי, כי בעוה”ר נשתנו שבילי דמתא, עם כל זה אייחל עוד בע“ה להוציא מחשבתי הטובה מכח אל הפועל. אך עד כה, בכל מקום בואי, ב”ה עלתה בידי עד להפליא. את זה ראיתי ונתון אל לבי, ובזאת אתנחם, יאמרו עלי מה שיאמרו, הא מאי דקמן שזכיתי לגלגל לא“י ת”ו, יה"ר שיקום ויכון לעולמים.

ומ“ש שהחלוקה לפי מ”נ הוא משפט מעוקל, מדין אשר אינם נוהגים כן גם כולל הפרושים גם כולל החסידים, תיוהא קא חזינא, שמתוך שט“כ ששלח לנו נראה בפירוש שכך היה המדובר גם אז לחלק לפי מ”נ, רק מתוך מחלוקת לא עלתה בידם, עכ“פ כך היה המדובר, וכבר נתנו אז בימן אשר”י³⁴⁰ , במקום שיש שלום ואחדות. ומה שתירץ מדוע לא סידר טענותיו לפני הגאון מוהר“ר ר”ז מרגליות נ“י, בזה מצאתי יתובי דעתי, כי ראיתי את מעכ”ת ב\נ“י שגם נגד רב האי גאון נרו ערך מערכתו, ומה יבקש אזוב אשר הקיר כמוני. האמנם מבלי התפארות גדלה פעולתי הטובה והשתדלותי לטובת כל יושבי א”י ת"ו, אבל לא בתורה וקדושה ומעשים טובים. לא הגעתי לקרסולי רב האי גאון נרו, ואם נגדו דורך קסתו, איך אתפעל אני מחציו השנונים אלי.

עתה אשיב על שאלתו מדוע לא סמכתי על הרוזנים הרבנים גבאי ווילנא נרם. מראש מקדם כתבתי אליהם בענוה רבה ובמטו, לשית לב על דברינו, ולשים העקוב למישור, ולסלק הטיית הצד שיש בפשרה שעשה מוהר“ר מ”ק³⁴¹ שי‘, והשיבו לנו בלשון מדברת גדולות, ואגרותיהם הם בביתי בעירי³⁴², ולא אוכל להעתיק הדברים פה אות באות, אך אם חפץ בזה אעתיקהו בשובי לביתי אי“ה, והשיבו בקצה המטה על מקצת דברי, וסו”ד אמרו, גם אם נראה לי שאינו כן, ושהטו את הפלס לצד כו’ פרושים, הני המה הבקיאים יותר בטיב הענינים ולזה יקרא בצוע ופשרה, וממנו אין לזוע. ולא על הרוזנים הצדיקים הגבאים נ“י אני כועס כי [לא?] הם כתבו האגרת, כי אם הסופר המושלם³⁴³ יצ”ו הוא שכתב לנו ברמות רוחא יתירא, ומי פתי יסור הנה להניח לזולתו לשלוט עליו בלי טענה ומענה ידבר רק בלשון שררה וממשלה על מה שהוא טורח בו ומשתדלו. ושלא לתת מקום למצה ומריבה ח“ו החרשנו ולא ענינו את הרוזנים הגבאים נרם דבר. ואחרי שהרוזנים נרם בעצמם סמכו בדבריהם על רב האי גאון³⁴⁴ נרו וכתבו שלולא הוא לא הכניסו את עצמם ולא הוזקקו (?) לפשרה זו, וכן נסתייעו שהוא הגאון הנז' הסכים וכתב אשרתא על הפשרה הזו, מתוך כך באתי לכך שכתבתי לרב האי גאון נרו, ואזדו להו כל שאלותיו מדוע לא סמכתי על הרוזנים הרבנים הצדיקים נרם, ועל הגאב”ד דלעמבערג³⁴⁵ ועל הגאון חות דעת³⁴⁶ ושאר גאוני פולין, ועל הגאב“ד דפרעשבורג³⁴⁷ ושאר גאוני אונגרין וכו' וכו'. לכל שאר הקושיות אין מקום, כי מתוך דברי הרבנים והרוזנים גבאי ווילנא נרם עצמם באתי לכך. ועל יתר הדברים יפה השתיקה, ותמהני על חכם כמותו שלא עצר בקולמוסו מלפלוט כאלה הדברים, שכתב כי גם כת”ר נטש תורת עמו [אמו?] ללכת בדרכי החסידים אשר ארחותיהם לעזוב יושר תקנות ומנהגים ודינים של אבותינו ורבותינו הקדושים, ואיני רוצה לומר כי [לא?] למוכיח בשער שדרוהו רבני וחכמי עה“ק תוב”ב, כמו שאמר זולתי הטוב ממני, כי אני אומר הוכח תוכיח מצוה דאורייתא, אך מה שמועה לא טובה שמע ממני שאמר עלי כזאת, וכי על מה שאני מתפלל כנוסח סדור האר“י הקדוש ז”ל זי“ע אומר כן, ושאני מניח ב”ז תפילין³⁴⁸, ותפילין³⁴⁹

(כרך 2, דף 29 ע“א — 30 ע”ב)

39. ח' אב אל: צבי דוב מינץ ב: טריעסט נכתב ב: מנהיים    🔗

לטריעסט ב“ה. פפ”דמיין יום ו' עש“ק ח' אב לרחם תקפ”ו ל'

יברכהו ד' מציון ויראה בטוב ובנחמות ציון וירושלם ה“ה מעלת ידידי הרבני הנעלה יקר רוח איש תבונה חרוץ במלאכות משלחיו וידיו אמונה כש”ת מו“ה צבי דוב מינץ נ”י שדר“מ דכולל חסידים שבאה”ק תוב"ב.

גי“ה מן י”א תמוז נשלח אלי פה מאת אחי י“נ³⁵⁰ הגביר השלם פרומ”ש גוא“מ נ”י בק“ק אמשטרדם יע”א, ואשיבה על סדר הכתוב. לא שמענו ולא ראינו דבר זה עד היום שמכ“ת יצ”ו הלך בינתים לפולין כדי להמתין על תשובת השרים פקידי קושטא יצ“ו, הן כתב לנו שכתב להם על כל זה, ועל אגרתנו מן כ”ג שבט בוודאי הלכות ד“א הוא להשיב כהלכה, וידעתי שהיו בו כמה פרטי דברים שהיה למכ”ת יצ“ו להשיב עליהם, ופרט אחד מהם, אם ראה שם באיטליא את השד”ר הרב מו“ה חיים מעשריטשר נ”י ולהיכן הלך, כי לא השיב לי כלום על מכתבי. ואשר לא המתין בבראד על השד“ר מוהר”ר זלמן שפירא נ“י, לא עשה יפה, ותמיהני על מעלתו החכם ונבון, והיה סוחר זאת מלפנים, מאי קא סלקא אדעתיה, שיפרח הרב השד”ר הנ“ל באויר מוואליאחייא לווין? מדעתו היה יכול לשער שיבוא לבראד, ושם היו יכולים להתוכח פנים אל פנים. הגם הרב הגאון הגדול מוהרז”מ³⁵¹ נ“י בבראד איננו רוצה להזדקק בענין זה, מצד מורא המלכות, אבל היו יכולים לברר להם בית דין שם, כעת צריכים אנחנו לעסוק בזה בכתבים ואגרות, והוא דבר קשה עלינו למאוד. והן ידיע להוי שקבלנו בינתיים כמה וכמה אגרות ושטרות מאה”ק ת“ו, מכוללים ספרדים הי”ו שבירושלם ת“ו ושבחברון ת”ו, גם מכולל פרושים הי“ו שבירושלם וצפת ת”ו, ומכולל חסידים חב“ד שבעה”ק חברון תובב“א, ולהשדר”מ מוהר“ר זלמן שפיר נ”י לא נתנו הורמנא ורשות לבוא אלינו, וגם לא למדינת אשכנז, אלא(?) יסע מווין והלאה לארץ הקדושה ת“ו. ועל התקנה שעשינו, וגם על הקונטרס מכאן מודעא, קבלנו דברים קשים כגידים שאין להעלותם, ואין להאריך בזה. אך אלה דברים לא יעשו התפעלות לנו, אבל שאר הדברים יש בהם ממש. ומבלעדי כל זאת שלחו כולל פרושים שבאה”ק ת“ו דבריהם להרב הגאב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם³⁵² נ“י, ועדיין אינני יודע תוכן הדברים, אך די שכתבו לו, ומעכ”ת יצ“ו מכיר בטיב הדגאב”ד הנז' שי', ולהיכן דעתו נוטה³⁵³. וגם רב האי גאון הגדול בבראד נ“י כתב לי עצה טובה קמ”ל, שלא נעמוד על דעתנו בענין החלוקה, ונראה להתפשר, מטעמים שכתב לי. מכל הלין אני רואה שלא נוכל להחזיק ולהתאמץ לקיים החלוקה לפי מ“נ, כי אם דרך כלל לתת כך וכך חלק לזה וכך וכך לזה, אבל בעודי בדרך לא אוכל להחליט כלום כי אם בשובי הביתה בעה”י.

ועוד זאת שכחתי להזכיר, שהחסידים חב“ד דחברון ת”ו כתבו מגלה ארוכה בכמה טענות, וסוף דבר שלא לשלוח חלקם להממונים דצו“ט תוב”ב.

גם ראינו מקדמת דנא שטר כתוב וחתום מכל הכוללים אשכנזים דבא“י ת”ו, משנת תקע“ו לפ”ק, וראינו מתוכו שכולל הפרושים היו אז יותר משליש, השם ישמרם, במספר נפשות, ואינו אמת מה שאמרו מעלתם יצ“ו בפאריז שכולל פרושים הי”ו הם בין ששית לשביעית. ואם יאמר מכ“ת נ”י שנתרבו בינתים ע“י שבאו לשם כל כך מפולין, ידיע להוי למעלתו יצ”ו שעל זה הדבר מתרעמים מאד ראשי הקהלות שבאשכנז, ובפרט פה הק“ק³⁵⁴ יע”א, והם אומרים שאנשי פולין שאין להם פרנסה כעת בארץ מולדתם הולכים לא“י ת”ו כדי להטיל את עצמם על הצבור, ומי שעולה לא“י ת”ו לשם כך אינו ראוי שיקבל אפילו פרוטה קטנה ממעות א“י ת”ו, וזולת הם אומרים, שאינו ראוי לילך לא“י כי אם למדן ות”ח, שיתמיד בתורה שם, ואיורא דא“י מחכים, אך לא כל הרוצה יבוא ויעלה לא”י ת“ו, אם אין לו פרנסה ממעות עצמו כ”א לטול חלוקה, לא כל הבא לטול יבוא ויטול. ומטעם זה פו“מ של ק”ק הלז נוטים יותר לצד הספרדים, ואומרים כי נהפוך הוא ממה שעשינו, לספרדים מגיע שני שלישים ולאשכנזים שליש אחד, וגם אמרו שצריכים אנחנו להשתדל שיבוא תקון לענין זה לבל יוסיפו אנשי פולין לעלות לא“י ת”ו באין קצבה, להל יתרבו העניים בא“י ת”ו ותכבד ישיבת א“י ת”ו על היושבים בקדש. והנה אנחנו התוכחנו עם ראשי הק“ק יע”א פה על הדבר הזה, ולא סיימנוהו עדיין, אבל מתוך כך ראינו שלכאורה יצאה שגגה מתחת ידינו במה שכתבנו על ההכנסה חדשה דרך כלל שליש לספרדים, וכפי פשרת תקפ“ב כבר זכו אנשי ירושלם ת”ו בחלק שהוא י“א מן כ”ח, והיינו מחצה לזה ומחצה לזה לכן מכל צד ההכרח הוא לעשות סדר חלוקה מחדש.

ויש לי עוד פרטי דברים הרבה לכתוב, אבל אין הזמן מסכים על ידי. יודיענו נא מכ“ת יצ”ו להאג או לאמשטרדאם מתי ישוב לא“י ת”ו, והיכן הוא מתעכב עד נסעו, למען נדע, אם יהיה לנו דבר לחקור ולדרוש עליו, את המקום אשר הוא חונה שם.

כופלני מה שכבר כתבתי במכתבי הקודם, שלא קבלנו פ“ק מאיטליא, גם לא מהרב דטורין. ואודות הח”כ שפרענו, מה שהוציאו הממונים עלינו ע"י הקאנסול [דעכו משני?] הצדדים, ברם דא עקא, והיה לא תהיה כזאת, ואין כאן מקום להאריך בענין ופרט זה.

סוף דבר כל מה שיפעול וישתדל בעה:“י באיטליא יודיע לנו, והמעות יביא לידינו בע”ה, ומינה לא נזוע, כי על סמך זה החזקנו בידו ולבל יבוא כל א' ויחטוף ויגבה מה דאתי לידו. לכן אנחנו[?]

ושלום וברכה מאד“ה ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח ויקויים בו כי מלאכיו יצוה לך וכו', וישוב לביתו לאה”ק ת“ו לשלם בהצלחה גדולה, כנפשו הרמה וכנפש אוה' הדש”ת.

קונטרסי דברינו אלה לא אוכל לשלוח לידו כעת, הן באשר אני צריך לאשר הם בידי, וגם באשר ההכרח לשנות בענין החלוקה כנ“ל. ואינני רוצה לפירוש יותר המדינות איטליא, שלא ליתן מקום לחלוק, הגם אחרי גמר הדבר אי”ה נקבענו בדפוס, אעפ“כ איכא למיחש דילמא איכא מאן דחזי קטרוג לאפלוגי, ובקושטא יקבלו כו' ספ' הי”ו הנז"ל יותר, ושלום רב.

(כרך 2, דף 33 ע“א וע”ב)

______

 

תקפ"ז    🔗

40. ז' כסלו אל: גבאי א"י ב: פריז נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' זין כסלו תקפ”ז

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו מעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא“י ת”ו בק“ק פאריז יע”א ה“ה הרב המאה”ג החכם המובהק, ונוגה לו כברק, השלם והוכלל, בישראל להלל, רב הגדול דקונסיסטאהר צענטראהל³⁵⁵ בק“ק הנ”ל, כקש“ת מוה”ר עמנואל דייץ נ“י, ומשנהו הגביר הנכבד ונשוא פנים, היקר והנעלה, איש סגולה, כש”ת מו“ה ברוך ווייל, ד' עליהם יחיו שלי”ט.

נחלי התמיהות יסובבונו כי לא זכינו לתשובתם הרמתה על מכתבי שכתבתי למעלת כבודם יצ“ו בהיותי בק”ק פפד“מ יום ג' י”ט תמוז העבר, ושלחתיהו בהסגר³⁵⁶ האדון ראהטשילד יצ“ו, ויש בו כמה פרטים אשר עליהם צפינו לקבל תשובתם כהלכה. – גם מעות א”י לא קבלנו עדיין ממעלת כבודם מן אז שלחו לנו בר“ח סיון העבר. ואין ספק כי הגיעם מכתבי הנז', זולת זה היו שואלים כענין תשובתנו על קבלת שלוח הנזכר, לכן באנו בשורותים אלה לבקש ממעלת כבודם יצ”ו תשובתם הרמה מהרה תצמח על מכתבינו הנ"ל על כל פרט אשר שאלנו בו.

גם ימהרו נא להמציא לידינו כל כסף המתוכן בידם ממעות א“י ת”ו, וימחלו נא להודיענו אם קבלו דמי הקופות ומחצית השקל ושאר מעות א“י מקונסיסטוריען³⁵⁷ מיץ, ווינצנהיים וזולתם אשר לא שלחו עד אז, ואם לא, בעה”י ננופף ידינו לכתוב אליהם. עד כה לא כתבנו להם, הן מאפיסת הפנאי וההכנה לכך, הן באשר אמרו מעלת כבודם יצ“ו להמתין עוד. וכן כתבנו למעלת כבודם יצ”ו מק“ק פפד”מ יע“א, שימחלו למהר להודיע לנו להיכן ולמי נכתוב על ככה, ועד כה נשארה תשובתם מעל. עתה, נצפה לקבל תשובתם הרמתה במוקדם, וגם הכסף המתוכן בידם ממעון א”י ת“ו, כי הגיע תור לבוא חשבון מקבלת שנה שעברה ולשלוח הדמים לא”י תוב"ב.

ושלומם יסגא לחדא, ושלותם והצלחתם יאדיר ויגדיל כנפשותם הרמות והתמימות, וכנפשות אוה“נ הדש”ת, פקומ“ש אוה”נ הפורש שלום וברכה שנית המצפה לתשועת ה'

ע“ש. מה ששאלנו ממעלת הקצין ר”ב³⁵⁸ יצ“ו אויב הכ”ח מן 1100 fr. וואס פערלאהרן האט וויר מיזטען זעלבע ביז פערפאל טאג ליגן לאזן, אונד ערהאלטען דאפיר 523ץ65 f האללענדש, נאהך דען פערפאל טאג דורך ג“ה, וואס זיא נון רעכט פינדען דאפיר לקופת א”י שמה צו פערגיטיגן איזט איהנען איברלאסען, ושלום.

(כרך 2, דף 33 ע"ב)

40א. העתק ז' כסלו אל: גבאי א"י מ: מגנצא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה יום ה' או יום ו' זין או ח' כסלו תקפ”ז לפ"ק [אמשטרדם]

וזרחה לכם יראי ' שמש צדקה ומרפא בכנפיהם, על סביבותם ועל אגפיהם, הפרקליטים הגדולים, המשכילים דלים, יזהירו כזוהר הרקיע, וראשם לעב יגיע, אחוזים בשלש[ל]ת העמודים, תורה ועבודה וגמילות חסדים, והיו למורות, להאיר על ארץ הקדושה לנפשות יקרות, מאושרים התומכים, להיושבים בה שלא מסומכים, המופלגים בתורה ויראת ה' אוצרם, חריפים ושנונים כלולים בהדרם, צדקת ה' עושים ומעשים, על דלים ואביונים חסים, המה הגבירים היקרים המפורסמים מנדבים וגבאי אה“ק אשר בעוב”י ק' מגנצא, חיים וצדקה וכבוד כ“א ימצא, ושלום להם, וכל אשר באהליהם, ובשערי ירושלם תעמודנה רגליהם, והחלב על החזה תביאנה ידיהם בב”א.

ראיתי מכתבם ק' לאיש קדוש הרב המופלג הצדיק הגביר מוהרצ“ה לעהרן נ”י, והנה בהיותי במ“ק בר”ה שעבר לא גליתי לשום אדם דרכי אשר אני הולך עליה, כי נשמע קול אחינו האשכנזים הי“ו, המרננים אחרי משולחי אה”ק על רוב הוצאותיהם, ומה גם אחרי כאשר הרב המופלג הנ“ל נדבה לבו אותו ומוסר נפשו על המצוה היקרה הזאת, ואחז צדיק דרך שמואל הרמתי³⁵⁹ לסבב בכל עיר להרבות נדבות על פק”נ היקרות הנ“ל. וודאי ההוצאה שלא לצורך היא לשעתו, ע”כ לא נתתי לחטוא חכי, להגיד לאדם דרכי, וכי אני שליח מאה“ק, וגם לאמר שאני הולך לא”ד לסתור פעולת צדיק אשר פעל ועשה כתב פשר בשנה העברה, לא הי' כדאי לי מפני ח“ה, ומפני כבודו של אותו צדיק, כי כוונתו לשמים. אמנם בצאתי העיר, והבעל אכסניא הולך עמי ללות, אליו גליתי דרכי, מפני הלחץ, וראיתי אותו דצניעי ומעלי, ונתגלגל הדבר כי נשמעו הדברים לכת”ר, ודין אהניין לי כי עשו אזניהם כאפרכסת וקנו לב מבין לשמוע הדברים על בוריין. ע"כ אמרתי להודיעם גופא דעובדא.

אשתקד באו לאמשטרדם יע“א שלוחי אה”ק³⁶⁰ מאלופי החסידים אשר באה“ק לבקש עזרם בקדש מאחינו ב”י האשכנזים הי“ו, וכאשר באו לפני הרב מוהר”צ הנ“ל, והציעו לפניו כמותם ואיכותם, וכי נושאים חרפת הרעב בארץ, וצדיק צדקות אהב למלאות טוב לכל נפש רעבה, ובהיות רב המקום בינו ובין אה”ק, ואין אתו יודע כמות ואיכות הכוללים אשר באה“ק, מספרדים והחסידים והפרושים הי”ו, ע“כ ברר לו הרב הנ”ל דרך ישרה לחלק הקופה לפי מ“נ, כי לכאורה החלוקה הזאת הוא משפט ישר. ואני בבואי הראיתי רב הספיקות הנופלות בסדר החלוקה הזאת, ועוד טענות נכוחות שהי' לי נגד הפשרה ההיא, והרצינו הדברים לפני שלשה גאוני גדולי המדינה³⁶¹, אשר בעת הזאת נקבצו באו הנה בפקודת המלך יר”ה, והסכמנו להציע כל הטענות במעמד כל הכוללים לפני ב“ד היפה הסמוכים לאה”ק היודעים בטיב כל עניניהם, וכאשר יצא מב“ד הנ”ל בן דין ובין לפשר כן יקום. ואולם הואיל וקיימו עניים ע“כ א”א לעכב המעות אשר חיי הנפשות תלוים בהמה, עשינו סדר נכון, איך לחלק הנדבות, חדשות גם ישנות, אשר כבר גבו הרב הנ“ל ושאיר רוזני גבאים הכוללים דאה”ק, ואשר יגבו עוד עד תחלת תקפ“ח בין הספרדים והפרושים והחסידים, ומתקפ”ח ואילך לא יוציא הרב הנ“ל מת”י ישום אחד מהצדדים עד אשר יבוא לידו פס“ד מב”ד הנ“ל או כתב פשר אשר נתפשרו הצדדים בעצמם באה”ק. והכל נעשה ונגמר עפ“י שלשה הגאונים ה”ה הרב הגאון דק“ק אמשרטדם ודק”ק ר“ד. ואני מוכרח להתעכב עוד פה עד אשר יתקבצו הנדבות מכל הקהלות, ע”כ נא ייטיבו הטובים וישרים בלבותם למהר לשלוח כל הנדבות, ישנות גם חדשות, ליד ידידינו הרב המופלג הצדיק מוהרצ“ה נ”י הנ"ל, ואין מזרזין אלא למזורזין, כראוי למצות פקו,נ הנעשית בגדולי ישראל, ויבואו טובים ויקבלו טוב מטוב.

וכאשר בקר יזרח שמשם, והיה כגן רוה נפשם, ויהי ביתם כבית פרץ, עד יכונן ועד אשר ישים ירושלם תהלה בארץ, בב"א.

ואצא דרך אחורי ואומר שלום מאד“ה ומאת דש”ת שלמה זלמן בא“א מוהר”מ מענדל זללה“ה שפירא השד”ר הכולל מעה"ק ירושלם תותבבא.

(כרך 2, דף 34 ע"א)

41. י"א כסלו אל: גבאי א"י ב: מענץ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ב' י”א כסלו תקפ“ז לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו מעלת כבוד אהובינו ידידינו האלופים הגבאים דא“י תוב”ב בק“ב מענץ יע”א ה“ה הרב המופלג בתורה ובקדושה, הדיין המצויין בהלכות עולות גזרן, השכם ויושב בישיבה, מרביץ תורה ברבה, לו עוש ותושיה, ומטעו כגפן פוריה, כקש”ת מו“ה ליב עללינגע נ”ינ ויופיע, ומשנהו האלוף והקצין היקר והנעלה רחים רבנו ומוקיר רבנן, שש ועושה צדק תומך ומחזיק בידם כש“ת כ”ה מענדל אפפענהיים יצ"ו.

היגיעני גי“ה מן ג' כסלו השלוחה לאמשטרדם, והאמת אגיד כי נפלאתי על המראה, אשר על דברת ירושלמי א' שעבר דרך שמה לאמשטרדם, לא שלחו מעכ”ת לידינו המקובץ בידם לאנשי אה“ק תוב”ב. הן אמת אדם חשוב ונכבד, ת“ח וצדיק, מיקירי ק”ק אשכנזים דעה“ק ירושלם ת”ו, מיחוסי ארץ, הוא הירושלמי הנז‘, ה“ה הרב החכם השלם מו”ה שלמה זלמן שפירא נ“י, וציר אמונים הוא, דשלחו מתמן טרם ידעו התקנה חדשה שתקננו לטובתם לייסד חברה דאי ת”ו בכל אתר, אשר יתחייבו בסך קבוע מדי שנה בשנה, ולא יצטרכו שליחי א“י ת”ו לכתת רגליהם למרחוק. אפס עכ“ז, וכי כך עושים לבני לויה, למנוע על דברתו שלוח הכסף לידינו? הלא נודענו תלב”ה למעלת כבודם מזה איזה שנים, עוד מזמן אשר אותו צדיק חי עמנו על האדמה, ה"ה הוד כבוד הרב הגאון הגדול קדוש ה’ מכובד מרן ומארי דאתרהון מוהרר“א נפתלי הירץ שייער, אב”ד ור“מ, זצללה”ה זי“ע, כי טרחנו ויגענו לטובת יושבי א”י ת“ו, ומעשינו באמונה לטובת כל יושביה, בין ספרדים בין אשכנזים יצ”ו – מה בצע כי נזכה את האחד וחלילה נחייב את השני, הס מלהזכיר מעתה – וכי כך היא המדה לשמוע לדברי שליח – אף כי ציר אמונים ת“ח וצדיק הוא, עכ”פ לטובת שליחותו ולטובת משלחיו טוען – ולבלתי שלוח צרור הכסף אל יד עושי המלאכה באמונה לשם שמים בלי בקשת ח“ו שום טובת הנאה? ואם נפשם התמימה אותה לדעת גופא דעובדא מאי הוה, לפי קוצר דעתי הי' להם למעלת כבודם יצ”ו להקדים נעשה לנשמע, ולשלוח צרור הכסף תחלה. ושוב לדרוש ולשמוע מאי דהוי. – חלילה לא לכבודי באתי בדברים האלה, כי מה אני ומה חיי, ובמה כחי יפה לבקש גדולות ונפלאות, ונהפוך הוא, במסתרים תבכה נפשי כי יותר ויותר ממה שאני ראוי לכבוד, העולם מכבדין אותי, ועין רואה ותדמע דמוע, כי אני הרואה את נגעי ומכיר אני בחסרוני. אבל לא אני לבדי הפקיד ומשגיח על יושבי ועניי אה“ק ת”ו, כי אם עם חבירי החשובים והטובים ממני יראי ה' וחושבי שמו יחיו לאיו“ט – ולכבוד המינוי אני דובר – הטורחים ולא נחים אך למען השתדל טובת ותועלת יושבי ועניי ות”ח שבא“ק ת”ו, ונרצים לקבל מנוי זה לא לרדיפת כבוד ולבקשת שררה ועטרה, כ“א למען המצוה כי רבה היא – הכזאת יעשה להם, לשמוע לקול אשר אזניהם תשמענה דבר מאחריהם לאמר, לא אליהם תשלחו כסף המתוכן? נא יסלחו לי מע”כ אם הרביתי מילין אשר לא כדת. בתם לבבי ובנקיון כפי דברתי, ולא על המאורע ועל העבר, כ“א על העתיד. אם למחר יחזור ויבוא שליח אחר – הן לא נקוה כזאת, אך לפי דבריהם עצמם אני אומר, אשר לא הכירו את מעלת הרב השד”ר הנ“ל, ושמעו וחשו לדבריו – אם ישוב ויבוא מתלונן ויחזרו וישמעו לדבריו, אם כי מי איפא יתרצה לעסוק במצוה רבה הלזו? לכן העתרתי מילין, ועמם הסליחה רבה. – גופא דעובדא אינני צריך להאריך, בשכבר כתב הרב השד”ר הנ“ל אגרת לבטל דברותיו הראשונות³⁶², והאגרת ההיא נשלחה אלי מחבירי פקומ”ש עה“ק ת”ו דבק“ק אמשטרדם יע”א. והאמת אגיד ולא אכחד, אילו לדידי שאלו תחלה מעלת חברינו הפקידים יצ“ו, לא הייתי מקבל אגרת השד”ר הרב הנ“ל, כ”א הייתי משיב למעלת כבודם יצ“ו תשובה כהלכה להודיעם מאי דהוי, והשומע ישמע והחדל יחדל, אבל מכיון שכבר טרח וכתב למעלת כבודם יצ”ו, לכבוד איש ירושלם ושליח א"י, דשפירין עובדי' וחילי' לאורייתא, אעבור על מדתי לרצוף בזה מכתבו. אכן בטחתי כי יספיקו דברי בלי כתב עדות, ובמקצת עלי להוסיף על דבריו.

עיקר התפשרות היה, שאנחנו חקקנו בקונטרס³⁶³ בדפוס, שכל הבא ומגיע לחלק האשכנזים יחולק לפי מספר נפשות הי“ו, והכולל אשכנזים, משלחי הרב השד”ר הנ“ל, אין דעתם נוחה בכך, מטעמים אשר הציעו. וכבר כתב אלי³⁶⁴ מווין לפפד”מ, לשנות החלוקה באופן אחר. ואני לא רציתי לדון יחידי בלי מועצת ודעת חברי הפקידים יצ“ו שבא”ד. וגם אחרי שובי ובואי אל חבירי יצ“ו, לא רציתי לשנות בלי הסכמות הרבנים הגאונים הגדולים שבמדינתנו יע”א, ואמרתי, בהתאספם בלאו הכי, על עניני הקהלות שבמדינתנו לעת הזאת בק“ק אמשטרדם, נקריב המשפט לפניהם. אך גם הגאונים הנ”ל לא יכולו לפסוק ד“ת בעאפס צד שכנגדו לפניהם. לכן הצענו אנחנו פשר דבר לשנות חלוקה כעת, שלא לפני מספר מ”נ, כ“א לחלקים ידועים, וזה דוקא על הגבוי ועל הנכנס בידינו בעה”י עד סוף תקפ“ח, או על הנכנס אח”כ, מה שהוא מהכנסת הקפה משנת תקפ“ח ל', ושאר הכנסות שנה ההיא, כמו דמי התחייבות שייסדנו בעה”י בכמה מקומות, וביני ביני יציעו הצדדים טענותיהם לפני בד“צ הסמוך לא”י, שיוכלו כל הצדדים לברר לפניהם טענות ותביעות שיש להם זע“ז, ומשם יצא פס”ד או פשרה כדת מה לחלק להבא, ובפשר דבר זה שהצענו הסכימו שלשת הרבנים הגאונים דק“ק אמשטרדם ודק”ק האג ודק“ק ראטרדם יע”א.

עתה יבוארו דברינו. ראשונה, לבקש ממע“כ לבוא לחשבון מכוון, כמה מגיע כעת מקופות א”י דשמה לכל אחת מארבעת עה“ק ת”ו, ולשלוח לידינו הסך העולה. כי מעלת הרב השד“ר לא כתב כ”א על הנוגע לו, אבל אנחנו, פקידים ומשגיחים משתדלים לתועלת ארבעת עה“ק ת”ו, וחובה עלינו לשאול הסך המגיע לכולם. וגם מצד החלוקה הנ“ל צריכים אנחנו לבקש כעת להשוות החשבון ולסלק לידינו את המגיע לארבעת עה”ק תוב“ב, וזה שנתיים שלא קבלנו מעות א”י ממעלת כבודם יצ“ו, והאו”ו על ה“ה הרבני ר”י לעמאנס נ“י ששלחו לנו מע”כ יצ“ו כעת, אינו עומד לגבות עדיין, וכי אמר לנו ה”ה הרבני מ“י הנ”ל שצריך לעיין תחלה אם מגיע כל כך לבעלי השט“ח מה שהוציא עליו, והשטר הוא בידי חבירי פקומ”ש דבאמשטרדם יע“א ולא ידעתי מי המוציא, אך כך כתבו לי חבירי פקומ”ש עה“ק ת”ו יצ"ו.

שנית, אמלא דברי שכבר דברתי פא“פ עם מע”כ הקצין הנעלה ר“מ³⁶⁵ יצ”ו, על אודות התחייבות המבואר [בקונטרס] המתחיל “דברינו אלה”, שמסרתי למעלת כבודו יצ“ו בהיותי שמה דרך העברה ליסע ק”ק פפד“מ. והן גם נפשי אותה לעשות המצוה בעצמי שמה הק”ק יע“א, ולהשתעשע אתם פא”ם, אך צר לי שלא עלתה בידי, כי בשובי מפפד“מ לביתי, נחוץ לדרכי הייתי, ולא יכולתי להתמהמה. אחלי יבינו נא דברי, כי יתאמצו מע”כ במצוה זו, ומקום הנחנו להם להתגדר. בכל הק“ק שעסקתי בענין זה תלב”ה עלתה בידי, והמתנדבים והבלתי מתנדבים באו עה“ח. בק”ק מנהיים יע“א, עולה הסך 184.39 f לשנה. בק”ק קארלסרוי, שלא התמהמהתי שם כי אם שלשת ימים, 77 f, מלבד אותן שיתחייבו עוד. במדינתנו יע“א, כבר הראיתי למע”כ יצ“ו, כי לא נסוגה אחור שום קהלה או יישוב שעברתי שמה בקיץ תקפ”ה ל‘. וברם זכור לטוב עיר קטנה, חוץ ממדינתנו, היא במדינות מינסטר, שמה ק“ק בוקהאלט, אשר לא הייתי שמה, וכתבתי להגבאי דא”י שמה לייסד החברה או ההתחייבות, ובעזרת השתדלות בן תורה אחד שיושב שמה, השתדל שמה העיר טו“ב³⁶⁶ מתחייבים, שנותנים 65 f לשנה, והעיר קטנה, פחותים מעשרים ב”ב נותנים, וגם מן היישובים סביבות העיר השתדלו סך 80 f התחייבות לשנה. נא יתאמצו גם מע“כ למצוה זו שמה, והפוחת לא יפחות מחצי בראבאנד³⁶⁷ לשנה. כי גם אני לא קבלתי בשום מקום פחות מסך הנ”ל, וכולם שילמו שנה שעברה שנתתקפ"ו ל’, עכ“פ גם הנכנס כעת או במשך שנה יתחיל ההתחייבות מן ר”ה שעבר. ואל יאמרו נא נואש לבקשתי, ואל יחושו לשום אמתלא מן האמתלאות הנהוגות בפי הבריות בהציע לפניהם איזה מתן דמים שלא נהגו מקום. את כל אלה נסיתי בכמה מקומות, ויגעתי מצאתי בעה“י. כן חפץ ה' בידו יצליח, ומגלגלין זכות ע”י זכאי כי"ב.

ועוד בו שלישיה, אולי יש בסביבותם ישובים אשר דבריהם נשמעים שם, יעוררו נא אותם לשלוח מעותא“י ומח”ה שלהם לידם הרמה, כ“א בעה”י תקום ותעמוד התקנה שלא יסעו שלוחי א“י, חיובי רמיא על הגבאים דא”י בק“ק להשתדל גביית מח”ה ושאר מעות א“י מסביבותיהם הק”ק ויישובים הקטנות, כי איך אפשר לנו להמריץ דברינו לכל הישובים באשכנז. גם במדינתנו עשינו ככה והעמדנו בכל ק“ק גדולה גבאים כוללים והם מקבצים וגובים כל דמי א”י מכל ק“ק הקטנות השייכים לאותו ק”ק גדולה.

מצפה לקבל מהרה תשובתם עם צרור הכסף השייך לא“י ת”ו, וכל המוקדם מוקדם לברכה, ושלום.

(כרך 2, דף 34 ע“ב – 35 ע”א)

42. י"ב כסלו אל: פרנסיים ומנהיגים ב: קרלסרוה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' י”ב כסלו תקפ“זיין לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלתכבוד האלופים הקצינים הנדיבים היקרים הישרים והמפוארים פרנסים ומנהיגים וגבאי דא”י ת“ו בק”ק קארלסרויא יע“א יצ”ו.

נקוה כי ימצאון דברי אלה למעלת כבודם הרמה יצ“ו עם כל נפשות ביתם הרמות יצ”ו במעמד הטוב והנכון, וכה לחי!

כמדובר ביני לבין מעלת כבודו הוה“ק היקר והנעלה כ”ה קאפמאן יצ“ו, בהיותי שמה הק”ק יע“א בקיץ שעבר, צפינו זה ימים רבים לקבל מכבדם הרמה מעות א”י דקופת א“י דשמה הק”ק יע“א וגם מן המדינה יע”א, כי כן הבטיח לי מעלת כבודו יצ“ו לאמור לסופר הקה”ל יצ“ו שישלח אגרות לכל היישובים דמדינת באדען לקבץ מעות א”י ת“ו הנמצא שמה, ועד כה נכזבה תוחלתנו ולא ידענו במה נסבה. ובהיות כעת עתה זמן קהלה לכל לקבץ כל מעות א”י, שיכנס בקופות עד כלות שנה העברה שנת תקפ“ו ל', כי כן יסדנו במדינתנו, שבחדש מרחשון כל הגבאים כוללים דא”י שכבמדינותינו שולחים לידינו כל מה שגבו בעצמם הקהלותיהם וכל מה שקיבלו מהגבאים פשוטים ממקומות מושבותיהם, והכל עולה לארץ ישראל ת“ו. והשעה צריכה לכך מאוד, למהר לשלוח קבוצת הכסף לא”י תוב“ב, כפי האגרות שקבלנו מא”י ת“ו מחדש תמוז העבר. בכן באנו בדברינו אלה לבקש ממעלת כבודם יצ”ו כי ימהרו נא לשלוח לידינו כל הכסף המתוכן ביד הגבאי דא“י ת”ו שמה, וימחלו לפרש לנו כמה מגיע מזה לכל אחת מארבעת עה“ק ת”ו. גם ימחלו לשלוח לידינו כל הכסף המקובץ מן המדינה, ואם עדן לא קבצו מעות של המדינה, נא נא יזדרזו במצוה זו למהר לעשותה. כי הלא ישימו אל לבבם הטהור, אם תתקיים התקנה לבל יסעו ויבואו שלוי א“י ת”ו, המחוה מוטלת על פרנסי ומנהיגי וראשי הקהלות גדולות יע“א לקבץ מעות א”י דק“ק קטנות, וגם מרבה בהוצאות הדואר. לכן שמנו משטרנו על מעלת כבודם יצ”ו, שהתאמצו תמיד במצוה זו, לקבץ מעות א“י דמדינה שמה, כן יעשו וכן יוסיפו גם עתה. ואולי יש במדינה שמה יישובים שיש בם בעלי נפש וגברי דאמידי, שירצו או יוכלו להתחייב מדי שנה בסך קבוע כאר יסדנו בכל הק”ק גדולות וקטנות שבמדינתנו, וכאשר הטיבו לעשות גם יחידי סגולה שמה הק“ק יע”א, זכרה ד' להם לטובה, אזי יהי' נכון לכתוב לשמה על ענין זה, ועל מעלת כבודם יצ“ו המצוה הזאת להודיע לנו אנשי שם השלימים וטובים שבק”ק קטנות ויישובים ההם, לכתוב להם על אודות המצוה הגדולה הלזו, או אם ירצה מעלת כבודו יצ“ו להתעסק במצוה גדולה הלזו לכתוב לאנשים היקרים הנ”ל לייסד ההתחייבות במקומותי‘, מה טוב ומה נעים, ומד’ ישא ברכה; על כל פנים הדבר הזה של ההתחייבות הוא צורך גדול, כי מבלעדי זאת אין המעות א"י של הקופות מספיק לכלום, והשם ישמרם ויצילם, היי כמה מאות נפשות, ואיפשר אלפים, תלויות בזה, ולא דבר ריק הוא.

והנה ידיע להוי למעלת כבודם יצ“ו, במדינתנו יסדנו הענין כך, בכל מקום שיסדנו חברת המתחייבים, מנינו שם גבאי דא”י שיגבה כל רביעית שנה רביעית ההתחייבות, גם יגבה מצית השקל ושאר נדרים ונדבות, וכל חצי שנה ישלח גבייתו לגבאים הכוללים אשר מנינו בכל ק“ק גדולה וראשיית אשר אותם ק”ק קטנות ויישובים שייכים לה, ובכל ק“ק גדולה מנינו שני גבאים כוללים, והמה שולחים כל שנה, בחדש מרחשון, דמי גבייתם, הן מה שגבו בקהלתם מקום מושבותם, הן מה שקבלו מהגבאים פשוטים, לידינו, כמו שכתבנו כבר למעלה. וכאשר הייתי במקום כבודם שמה הק”ק יע“א, וראיתי הגבאי דא”י שמה ה“ה הישיש הנכבד כ”ה זעקל לוי יצ“ו זקן בא בימים, וחששתי פן לא יתאמץ להעמיד ולהחזיק חברת המתחייבים שמה, והדבר צריך חיזוק והשתדלות, לכן בקשתי מה”ה הוה“ק כ”ה יוסף עטלינגען יצ"ו שיהיה נלוה על הגבאי הנז' לעסוק במצוה גדולה הלזו. אקוה יקיים דברי וישתדל במצוה זו ככל הצריך והראוי.

והנה כפי ההנהגה שנהגנו במדינתנו, יתמנו אלה שני גבאים שמה לגבאים כוללים דכל המדינה יע“א, אבל לאשר ראינו כי מעלת כבודו הרמה יצ”ו התעסק תמיד בשלוח המעות לידינו וגם לגבות מן המדינה, לא רצינו לעשות בזה דבר טרם שאלנו פי כבודם הרמה, ועצתם תנחנו כדת מה לעשות, וכטוב בעיני מעלת כבודם יצ“ו כן נעשה. ואם גביית מעות א”י של המדינה ישאר לבדו, ולא יתאחד עם הגבאים דהק“ק שמה, אזי נשלח להם אגרות כנימוס אצלינו שיהי' גבאים (פשוטים ולא כוללים). ובטחנו כי עכ”פ ייטב בעיני כבודם הרמה כי ה“ה הוה”ק כ“ה יוסף עטלינגען יצ”ו יחי' גבאי דא“י עם הוה”ק הישיש כ“ה זעקל לוי יצ”ו ביותר אחרי כן היה גם בימים הקודמים שהיו שמה שני גבאים דא“י ת”ו, ותשובתם הרמתה שמרה נפשינו.

עוד זאת נדרוש, בשולחם לידינו צרור הכסף ממעות א“י ת”ו שבידם, יהי' לנו לנחת בשולחם ח“כ על אמסטרדם ולא על פ”פ³⁶⁸, כי יש הפסד במכירת הח“כ על פ”פ, ולפי הנראה לי יוכלו להשיג שמה אצל האבער ח"כ אמשטרדם.

והננו חותמים בשים שלום וברכה למעלת כבודם יצ“ו ולכל נפש ביתם הרמה ולכל אנשי החברה דא”י ת“ו ובפרט להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם אב”ד ור“מ דקהלתם הקדושה³⁶⁹ נ”י ולהאלופים הגבאים דא“י ת”ו יצ“ו. והנני כמזכיר להגבאים הנז' כי יתאמצו נא במצוה רבה הלזו, והאנשים החשובים ויקרים יצ”ו אשר לא היו בביתם כשהייתי שמה הק“ק יע”א, יחלו פני כבודם להצטרף לעושה מצוה גדולה הלזו, להתחייב גם המה בסך קבוע מדי שנה ומשמים יבורכו ברב עוז ושלום.

דברי אוה' פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א בק”ק אמסטרדאם יע“א ובק”ק האג יע“א יצ”ו.

הכותב בשם כולנו אוה' הכופל שלום וברכה, המצפה לישוע"ד.

(כרך ', דף 35 ע“ב – 36 ע”א)

43. ט'ו כסלו אל: הירץ אוטרבורג ב: מנהיים נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג עש”ק ט“ו כסליו תקפ”זין לפ"ק

חיים וברכה למשמרת שלום למעלת אהו' האלוף הראש והקצין היקר והנעלה הגביר הנדיב הישיש הנכבד פו“מ כ”ה הירץ אוטרבורג יצ“ו גבאי דארץ ישראל בק”ק מנהיים יע"א.

אחדש“ה כמשפט, באנו בדברינו אלה לחוות תמיהתנו, כי נשארו דבריו היקרים מנעל, כי כמדובר בין מעלת כבודו יצ”ו לבין חברנו החתום ראשון³⁷⁰, שלוח ישלח אלינו, בשובו ממרחץ וויסבאדען, כל כסף המתוכן בידו הרמה בקופת א“י דשמה הק”ק יע“א, ואותיותיו לא ראינו, ועכבותיו לא נודעו. ובהיותנו טרודים עד כה בשעאר עסקי א”י ת“ו לא יכלנו להקדים לכתוב למעלת כבודו יצ”ו, גם אמרנו מיום ליום אולי יבואו דבריו וכבדנוהו בתשובת הקבלה. עתה אחרי נכזבה תוחלתנו עד כה, אמרנו לא נוחיל עוד, ובכן באנו בזאת לבקש ממעלת כבודו יצ“ו לבוא חשבון עד סוף שנת תקפ”ו לפ“ק העברה, ולשלוח לידינו כל כסף המתוכן עד סוף שנת תקפ”ו, ולהודיע לנו בטובו כמה מגיע מסך העולה לכל אחת מארבעת ערי הקדש תובב“א. כי אחרי היסוד המוסד אשר לא יבואו עוד שלוחי א”י ת“ו לגבות ולקבץ מעות א”י דהקהלות קדושות שבמדינות האלה, ועבודת הקודש עלינו לאסוף ולקבץ כל הנידר ונידב לעניי א“י ת”ו, זאת חובתנו להשתדל שלוח הכסף לידינו מכל קופות א“י תוב”ב, שבמדינות אלה, וכעת זמן קהלה לכל הכסף המתאסף לא“י תוב”ב במדינתנו, לאספו אל ידינו ולשלחו לא“י תוב”ב לכל אחת מארבעת ערי הקודש תוב“ב ולכל כולל וכולל שבתוכם הי”ו חלקו המגיע לו. לכן אל נא יתמהמה מעלת כבודו יצ"ו בשלוח הכסף לידינו, וכל המוקדם מוקדם לברכה.

עוד זאת נחלה פניו, כי ימחול נא להודיענו כמה עלה להסך המגיע לעה“ק חברון ת”ו, וכן לעה“ק צפת תוב”ב, עד סוף שנת תקפ“ה לפ”ק, כי צריכים אנחנו לדעת זאת בחשבונינו עם הרב השד“ר מוהר”ם אשכנזי³⁷¹ נ“י, אשר היה לו לקבל הסכים הנז', אבל למעט ההוצאה שלחנוהו לביתו נאוה קודש באה”ק תוב“ב, כנדפס בקונטרסינו המתחיל דברינו אלה וכו', שמסרנו למעלת כבודו הרמה יצ”ו.

ובטחנו מהר חיש יעשה המצוה הזאת ויפיק רצוננו, ומד' יפיק רצון, יוסיף לו ולביתו אורך ימים ושנות חיים ושלום ועושר וכבוד וירבה צדקות בישראל, ובימיו וימינו תושע יהודה וישראל, ובא לציון גואל, ויבנה ההיכל והאולם ויכון ההראל, אז ישיר ישראל, כע' אוה“נ פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקודש תובב”א החותמים במקומותם למושבותם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק יע”א המצל“ה. והנני ד”ש האלופים הקצינים הרוזנים פו“מ דהק”ק שמה יע“א וכל אנשי המעמד יצ”ו.

(כרך 2, דף 36 ע"א)

44. י"ט כסלו אל: פרנסים ומנהיגים ב: אלטונא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' י”ט כסלו תקפזין לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הרוזנים הקצינים הגבירים הנדיבים הנכבדים פו“מ דק”ק אלטונא יע"א.

אחדש“ה כמשפט, באנו בדברינו אלה לבקש מרפ”מ יצ“ו לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופת א”י ת“ו דשמה הק”ק יע“א עד סוף תקפ”ו העברה, ובטובם ימחלו להודיע לנו כמה מגיע מצרור הכסף ההוא לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב“ב. זאת מלפנים, בסוף ניסן תקפ”ה ל' כבר הודענו לרפ“מ יצ”ו כי משתדלים אנחנו במצוה רבה הלזו, לקבץ מעות א“י דכל הקהלות קדושות יע”א שבמדינתנו ומדינות אשכנז וצרפת וכל אגפיהם והסמוכים להם, ולשלוח קבוצת הכסף לערי הקדש תובב“א, ולבל יצטרכו שלוחי א”י ת“ו ליסע ולבוא, יסדנו יסוד התחייבות מכל יחידי סגולה אשר התנדב לבם אותם להביא תרומת הקדש בסך קבוע מדי שנה. והנה לדבר הזה לא שמעונו אז רפ”מ יצ“ו לייסד דבר טוב זה שמה הק”ק יע“א, עכ”פ שלחו לידינו מעות קופות א“י ת”ו שהגיע לעה“ק חברון ת,ו ולעה”ק צפת ת“ו. עתה ימחלו נא לשלוח לידינו כל הכסף הנכנס עד סוף שנת תקפ”ו ל‘, ולהודיענו כמה חלק עה“ק ירושלם ת”ו אשר לא קבלו מן שנת תקפ"ב ל’, שהי' שמה הרבנים השד“ר מוה”ר אברהם שלמה זלמן נ“י ומשנהו הרב המופלג מו”ה טובי' נ“י, וגם חלק יתר שלשת עה”ק תוב“ב מזמן שקבלו באחרונה עד סוף שנת העברה. ועל דבר ההתחייבות יחידי סגולה, נא יעינו עוד הפעם בדבר הטוב הזה, כי כך חובתינו וכך יפה לנו, שיסייע כל איש אשר ידו משגת לעניי א”י ת“ו בסך קבוע לשנה. והן ידיע להוי כי במדינתנו גם קטני ערך המתפרנסים מיגיע כפם התחייבו 2.60 f האללענדש לשנה, וכבר יסדנו יסוד זה בכמה ק”ק במדינת אשכנז, וזולת זה אין הכנסת הקופות דק“ק יע”א מספקת למנוע רגל השלוחים מלבוא, בהיותם מפסידים נדבות היחידים אשר עלו לסך מרובה, כאשר מצא השד“ר חן בעיני רואיו. ולא נוכל להאריך כעת בענין זה, בהיותנו טרודים לקבץ מעות א”י דכל הק“ק יע”א, נקוה יספיקו דברינו המעוטים כמרובים.

רצפתי בזה כתב השד“ר הרב מוהרש”ז שפירא נ“י להרב ראב”ד דק“ק הנ”ל מו“ה עקיבה ברעסלר נ”י, וכתבתי לו איזה שורות להתלונן על אשר לא השיב על מכתבי הקודמים בענין א“י ת”ו ולא שלח לי מעות א“י שכתבתי לו לגבות מק”ק קאפנהאגען, ואם שמועה שמע, כנראה ממכתב השד“ר, אשר בעבורו לא עשה מה שכתבתי, היא גופא קשיא, שהי' לו להתוכח עמי על ענין זה ולא להחריש. גם רצפתי בו מכתבי חו”ר ירו' הספרדים יצ“ו להגביר הנדיב ר' משה פרענקל בהמבורג. גם תמהתי מדוע לא שלח הבח' ר' חיים וויעזנער מעות המגיע לה”ה ר' דוד מטבריא יצ"ו.

(כרך 2, דף 36 ע"ב)

45. כ' כסלו אל: פרנסים ומנהיגים ב: רוטרדם נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ד' כ' כסליו תקפ”זין לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים היקרים והנכבדים פו“מ דק”ק ראטטרדאם יע“א יצ”ו.

אחדש“ת, באנו בדברינו אלה לשחר פני כבודם, לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופת ארץ ישראל דשמה הק”ק יע“א, מהכנסות שנת תקפ”ו לפ“ק שעברה, הן מחצית השקל הן מנדרים ונדבות. כי כאשר כבר הודענו למעלת כבודם יצ”ו בסוף חדש אייר תקפ“ה לפ”ק, השתדלנו לייסד בכל הק“ק שבמדינתנו חברת מתחייבים בסך קבוע ליושבי א”י תוב“ב מדי שנה בשנה, לבל יצטרכו שלוחי א”י תוב“ב לצאת ולבוא עוד, ומעות קופות א”י של הקהלות יע“א נשתדל אנחנו ח”מ או הגבאים דא“י שהעמדנו בכל אתר ואתר לקבלו, והכל ישולח לא”י תוב“ב לארבעת ערי הקדש תוב”ב, לכל הכוללים שבתוכם, לכל אחד חלקו המגיע לו.

והנה בהיותי שמה בשליחות א“י ת”ו, עשו חשבון מן סך העולה עד אז, הוא חודש אייר תקפ“ה לפ”ק, ושלחו לידינו המגיע לשלשת ערי הקדש צפת חברון וטבריא תוב“ב, ונשאר ביום הרמה סך 45.2 f
המגיע לעה”ק ירושלם תוב“ב, אשר אמרנו אז להניח ביום הרמה עד יגיע תור שלוח הדמים וחלק עה”ק הנז' תוב“ב. עתה בהגיע תור זה, וגם הגיע תור שלוח הדמים לכל ארבעת ערי הקדש תוב”ב, וזמן קהלה לכל הוא, לקבץ מכל הק“ק יע”א כל מעות א“י שבקופותיהם, ימחלו נא מעלת כבודם יצ”ו לבוא חשבון, מזמן חשבון הנז' עד סוף תקפ“ו לפ”ק, הוא סך העולה, וימחלו נא לשלחו לידינו במוקדם בצירוף 45.2 f השייכים מחשבון הנז' לעה“ק ירושלם תוב”ב, והסך המקובץ מחדש נחלק בכ“ח חלקים כנהוג וכמיוסד גם בפנקסם, ונקיים מצות שלוח לארץ הקדושה תוב”ב. ובהיות השעה צריכה לכך באה“ק תוב”ב, ימחלו נא מעלת כבודם יצ"ו להיות זריזים בדבר מצוה זו ולמהר שלוח הכסף לידינו.

והן ידיע להוי למעלת כבודם יצ“ו, כי בכח המסור בידינו ממעלת כבוד רבני וחכמי פקידי ומשגיחי ממוני ומנהיגי ערי הקדש תובב”א, העמדנו שמה הק“ק יע”א לגבאים דא“י תוב”ב לה“ה האלוף והקצין כ”ה מרדכי בוליס יצ“ו, ומשנהו הב”ח היקר המושלם כ“ה מרדכי בר”י בייט יצ“ו, ואם ייטב בעיני מעלת כבודם יצ”ו, יוכלו למסור צרור הכסף הנמצא כעת עתה, מהמקובץ עד סוף תקפ“ו לפ”ק, ליד הגבאים דא“י הנז' יצ”ו, וכן יוכלו מעלת כבודם יצ“ו לעשות להבא. אבל באשר עד כה לא הודענו זאת למעלת כבודם יצ”ו, באנו בדברינו אלה לבקש שלוח הכסף, ולתת להם ידיעה מזאת.

ומדי דברנו בו, לא נוכל להתאפק מלהודיע צערנו למעלת כבודם יצ“ו. כידוע טרחנו בקיץ שנת תקפ”ה לפ“ק לייסד חברת מתחייבים לסיועת יושבי ארץ ישראל תובב”א בסך קבוע מדי שנה בשנה. וברוך השם שעלתה בידינו, בכל מקום אשר דרכו רגלינו נתקבלו דברינו ונתייסדה החברה, והעמדנו גבאים שיגבו כל רביעית שנה רביע סך המחויב, וגבאים כוללים שיקבלו כל חצי שנה גביית הגבאים, ובכל שנה, בחודש מרחשון, ישלחו הגבאים כוללים לידינו דמי גבייתם מתקופת השנה שנשלמה. ועתה ברוך השם שכבר קבלנו מכמה דמי גבייתם, ולא נסוגו אחור כי אם מעט מזעיר, לא לבד מק“ק גדולות כי גם מיישובים שילמו מה שהבטיחו כראוי וכנכון. אפס לצערנו ראינו כי שמה העיר רבתי הק”ק המפוארה, הרבה קצינים וגבירים נזורו אחור, כאשר ראינו מחשבון האלופים הגבאים כוללים דא“י דשמה יצ”ו, אולי ייטב בעיני מעלת כבודם יצ“ו להיות לעזר ולהועיל בענין הגדול הזה, כי ישובו המסרבים לשלם כסף חוקם מה שנדרו והבטיחו לשלם ככל הכתוב בפנקס ארץ ישראל תוב”ב שבידינו, וזכות הרבים יהיה תלוי בם. ושלום וברכה וכו'.

(כרך ', דף 37 עא)

46. כ"א כסלו אל: פרנסים ומנהיגים ב: המבורג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה, יום ה' כ”א כסליו תקפ“זין לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים, הרוזנים הגבירים, הנדיבים החשובים, היקרים המפוארים, פו”מ וגזברים דקופת א“י תוב”ב בק“ק האמבארג יע”א.

הגיענו במועדו גיה“ק מן ט”ו אייר תקפ“ה, רצוף בו – 1271.16 f על אמשטרדאם, תמורת 1804.12 pf.³⁷² מעות א”י דקופתם, והיינו – 1501.4 pf. לשם עה“ק חברון ת”ו. בצירוף מתנה להרב השד“ר מוהר”ם אשכנזי נ“י ולשם עה”ק צפת ת“ו 303.8 pf. עולה יחד סך הנז‘, אשר העלינו בחשבוננו על נכון, ויעלו לרצון לפני ד’, להחיות נפשות היושבים בערי הקדש הנז' תוב”ב.

שוב ראינו דברי תשובתם הרמה, כי אי אפשר למעלת כבודם יצ“ו למלאות רצוננו לייסד שמה התחייבות מיחידים, בסך קבוע מדי שנה בשנה לסיועת יושבי א”י תוב“ב, מטעמים שהציעו בגי”ה, וצר לנו מאוד לראות זאת. כי אם בעה“י תקום ותעמוד התקנה טובה שנתקנה, לבל יסעו ויבואו עוד שלוחי א”י תוב“ב, צריכים יושבי המדינות האלה לבוא לעזרתם ביתר סעד וסמך מאשר עשו עד כה. זה לנו עשרים שנה או יותר אשר אנחנו עוסקים בעניני ארץ ישראל תוב”ב, וידענו מה שעושים ועוזרים ק“ק הספרדים יע”א הרחוקות מא“י, ומכש”כ הקרובות לא“י ת”ו, גם מה ששולחים ממדינות פולין ורוסיא וכל המחוזות הסמוכים או מדינות הסמוכות להם, והלא מצער הוא נגד זה מה שבא מכל מדינות אשכנז וצרפת ודסמוכין להון. אך כאשר היה עד כה, שבאו שלוחי א“י ת”ו בעצמם, מדי בואם, קדמו פני נדיבים וקבצו נדבות יחידי סגולה, ולפעמים כאשר מצאו חן בעיני רואיהם עלה סך הנדבות לסך רשום ומרובה – אם עתה נשחר טובת יושבי א“י ת”ו לבל יצטרכו לעשות ההוצאות והטורח באלה מסעי, לא נקפח ח“ו לעומת זה טובתם שהגיע אליהם מצד נדבות היחידים. ומה שכתבו מעלת כבודם יצ”ו, כי בתוך מעות א“י ששלחו נכללו מתנות ונדבות מלבד מחצית השקל ומעות ד”ט³⁷³, הלא גם במדינתנו, בפרט בקהלתנו ק“ק אמשרטרדאם יע”א, נודרים ונודבים לא“י ת”ו, ומעות הקופה עולה בשנה לסך רשום, ויותר ממחצית סך העולה הוא מדמי נדרים ונדבות, ועם כל זה הרימו מנות יפות תמיד בבוא שליח א“י ת”ו וכעת התחייבו ברצון טוב בסך קבוע לשנה, וכן עשו ועשו יתר הק“ק שבמדינתנו, וגם בק”ק קטנות ויישובים התרצו לכך. ואם מצד איסור הדבר מצד השררה יר“ה, עמהם הסליחה כי נבוא לסתור דבריהם ולומר, שיש לצדד בזה. לקבץ בפרהסיא בתוך העיר לשם עניי עיר אחרת, זה לבד אסרה השררה יר”ה, אבל לעשות הדבר בחשאי, כי יבוא איש המשתדל בענין זה לבית אוהביו ומכיריו ויבקש ממנו התחייבותו מדי שנה בשנה, זה אינו בכלל האיסור. והלא ראיה לדברינו אלה, אם נתפוס הדברים כפשטן, גם מעות קופת א“י ת”ו חס ושלום תהיה בכלל האיסור, ולא שבקת חיי לעניי א“י ת”ו. סדנא דארעא חד הוא, גם במדינתנו מטעם המלך ושריו יר“ה אסור לקבץ לשם עניי ארץ אחרת, ועם כל זה הותרה הרצועה, הן בקופות א”י ת“ו הקבועות בכל ק”ק, הן בהתחייבות שיסדנו בעה“י ברוב מדינתנו. לכו נא ונוכחה כמה התאמצו העמים שבמדינות האלה, לקבץ סיועות ונדבות לעזרת היונים הנלחצים מן הישמעאלים, וכמה אלים ורבבות מקבלים היונים היושבים בקאנווענט או קלאסטער³⁷⁴ שלהם בירושלם ת”ו, מהנוצרים שבמדינות צרפת ואיטליא, ואיך לא נתאמץ אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב, לעזור ולתמוך ולסעד ידי אחינו היושבים על אדמת הקודש בלחץ ובדחק, הן מהישמעאלים ומעול מסים וארנונות, הן מדוחק עניות וחוסר לחם ומזון. לזאת יסלחו נא מעלת כבודם יצ“ו אם נאמר כי הכל תלוי ברצון וגם בהשתדלות. ואנחנו לא ידענו למי נפנה ולמי נשים פנינו שמה הק”ק המפוארה יע“א, לשחר פניו להשתדל בדבר הזה. יונח כי מעלת כבודם יצ”ו אם נאמר כי הכל תלוי ברצון וגם בהשתדלות. ואנחנו לא ידענו למי נפנה ולמי נשים פנינו שמה הק“ק המפוארה יע”א, לשחר פניו להשתדל בדבר הזה. יונח כי מעלת כבודם יצ“ו בהיותם פו”מ הק“ק יע”א לא יוכלו להתעסק ולהשתדל בדבר ה, ייטב נא בעיני מעלת כבודם יצ“ו להודיע ולגלות אזנינו אל מי מגבירים נפנה, אשר יטה אוזן לדברינו להתעסק במצוה רבה הלזו, וזכות הרבים יהיה תלוי בם. וידיע להוי למעלת כבודם יצ”ו כי את כל זה נסינו כבר, וגם לק“ק פ”פ דמיין יע“א כתבנו בשנת תקפ”ה ל', והאלופים הקפו“מ יצ”ו הסכימו וגם הטיב בעיניהם שלא יבואו שלוחי א“י ת”ו, ושלחו צרור כספם מקופת א“י לידינו, אך לייסד ההתחייבות מצאו בו קושי מטעמים שהציעו, ועם כל זה, בהיותי שמה סוף הקיץ שעבר, הסכימו על ידי שאשתדל בדבר, ואחרי כבר התחילו לחתום איזה יחידי סגולה, גם אנשי ועד האלופים הקפו”מ יצ"ו מלאו ידיהם לחתום ולהתחייב בסך קבוע לשנה, איש כמתנת ידו.

עתה באנו לבקש ממעלת כבודם יצ“ו לשלוח לידינו המגיע לעה”ק ירושלם תוב“ב מקופת א”י ת“ו דשמה הק”ק יע“א, ולאו דוקא לבד חלק עה”ק ירו' ת“ו, כי אם גם המגיע ליתר שלשת ערי הקדש, צפת חברון וטברי' תוב”ב, כל המגיע לארבעתם תוב“ב עד סוף שנת תקפ”ו לפ“ק, ימחלו נא לשלוח לידינו. ואשר שאלנו בראש חלק עה”ק ירושלם ת“ו, הוא מטעם דשלחו מתם ובא אלינו שליח הכולל מעה”ק הנז' ת“ו, הוא מעלת כבוד הרב הכולל החכם השלם מוה”ר שלמה זלמן שפירא נ“י, ויצא מעה”ק ת“ו טרם נודע להם תקנה הנעשית לבל יסעו ויבואו שלוחי א”י תוב“ב, גם אחרי נודע לו רצה להתראות פנים אתנו. כי זאת מלפנים, בשנת תקפ”ד לפ“ק, קבענו למשפט שכל הבא ממדינות האלה על חלק האשכנזים יושבי אה”ק תוב“ב, יחולק בין כולם בשוה, לפי מספר נפשות כל כולל מכוללי האשכנזים יצ”ו שבאה“ק תוב”ב, ומשלחיו, הם כולל הנקראים פרושים יצ“ו, לא נחה דעתם בחלוקה הלזו, מטעמים שהציע לפנינו הרב השד”ר הנ“ל, ועל כן התאמץ לבוא אלינו. סוף דבר עלתה בהסכמה לפנינו, ובהסכמת מרנן ורבנן שלשת הרבנים והגאונים הגדולים דמדינתנו נרו, ה”ה הגאב“ד דקהלתנו ק”ק אמשטרדאם יע“א וק”ק האג יע“א וק”ק ראטטרדאם יע“א, שהצדדים יגישו משפטם וטענותיהם ותביעותיהם ולברר סדר החלוקה שבין האשכנזים יצ”ו לפני בד“צ הסמוך לא”י תוב“ב, והיינו בד”צ שבארם צובה יע“א. ועל הגבוי בידינו ועל העתיד לגבות, עשינו פשר דבר להגביל החלוקה בחלקים קבועים שהוא קרוב למ”נ הן חסר הן יתר, וכן יהיה בהכנסות הקופות משנה זו העתיד להגבות לתקופת השנה, אבל מהכנסות הקופות דבשנת תקפ“ח לפ”ק לא נשלח לשום אחד מכולי אשכנזים חלקם, עד יופסק הדין, הן בדין הן בפשרה, לפני בד“צ הנ”ל או ביניהם, ומעלת הרב השד“ר הנ”ל לא יסע בעצמו לעשות שליחותו, שלא יבוטל ח“ו ההכנסה שיסדנו ע”י ההתחייבות על היסוד המוסד שלא יבואו שלוחי א“י ת”ו, כי אם אנחנו נקבץ כל כסף המתוכן כעת בכל הקהלות יע“א, וחלק כולל שלו יע”א נשלח ליד הגבאים הכוללים דאה“ק ת”ו שבק“ק ווילנא יע”א, וחלק שאר הכוללים יע“א נשלח כמו שכבר נהגנו לאה”ק תוב“ב. – על כן באנו לבקש ממעלת כבודם יצ”ו, כאמור למעלה, לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופות א“י ת”ו דשמה, מהכנסות הקופה עד סוף שנה שעברה שנת תקפ“ו לפ”ק, ולפרש לנו בטובם כמה הוא המגיע לכל אחת מארבעת ערי הקדש תובב“א מצרור הכסף שישלחו, למען דעת לעשות החלוקה כראוי, ולתת לכוללים הספרדים הי”ו מה שמגיע להם, ולכוללים האכשנזים יצ"ו לכל אחד מה שמגיע לו כאמור.

עוד יסלחו לנו לאשר נטריח את מעלת כבודם יצ“ו עוד בדבור זה, אודות הד”ט מה“ה ר' אלי' האללי ז”ל, הוטב בעיניהם לכתוב לנו שהשד“ר הבא ראשון אחרי חדש אלול, שהוא זמן התשלומין מד”ט הנ“ל, הוא הזוכה בו, ואנחנו שאלנו ד”ט זה במכתבינו הנז' מחדש ניסן תקפ“ה ל' בחריקאו דהרב השד”ר מוה“ם אשכנזי³⁷⁵ נ”י, ולא הבננו מתשובתם הרמה מי הקדימהו להרב השד“ר הנז' באותה שנה אשר קדם וזכה בו, כי אשר לא בא מעלת הרב השד”ר מוהר“ם הנז' נ”י בעצמו למקום מעלת כבודם יצ“ו, זה לא יורע כחו בזכות זה, כי באנו במכתבינו בחריקאו; אכן אם אולי קדמו השד”ר מו“ה צבי דוב מינץ נ”י, שבא שמה לגבות מעות עה“ק טברי' ת”ן, האמנם לא הוזכר זה במכתבם עם צרור הכסף לשם עה“ק הנז' ת”ו, אזי אין מקום לדברינו בזה. על כל פנים על של עתה באנו, הנה בא מעלת הרב השד“ר החכם השלם והכולל מוהר”ר שלמה זלמן שפירא נ“י שד”ר מעה“ק ירושלם ת”ו, והרי הוא כאלו בא בעצמו למחנה תהלתם, ובדין יטול הד“ט הנז', ובטחנו ישלחוהו עם יתר מעות קופת א”י ת"ו לידינו במוקדם ככל אשר שאלנו.

ושלומם יסגא לחדא ויאדיר שלותם לטוב להם, כאות נפשותם וכנפשות אוה' המצפים ליום חישובו יהודא וישראל לנחלתם, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א דבק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע“א. והנני דש”ת מע' כבוד הרב המאה“ג³⁷⁶ המפו' חכם הכולל בק”ק שמה יע“א. ראינו שורותיו היקרות בשולי יריעות מכ”ה הנז' מע"ל, וצר לנו כי לא נתמלא מבוקשנו.

(כרך 2, דף 37 ע“א – 38 ע”א)

47. כ"ד כסלו אל: פרנסים ומנהיגים ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. יום א' כ”ד כסלו תקפ“זין לפ”ק

למעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים, הגבירים האדירים, הנדיבים המטיבים, השרים המפוארים, הנגידים הנכבדים, פרנסים ומנהיגים וג“ץ בק”ק פפד“מ יע”א.

אחדש“ה כמשפט, באנו להציע לפני מעכ”ה יצ“ו בכתב, תמצית הדברים אשר כבר הצענו לפניהם בעל פה, עפ”י החתום הראשון³⁷⁷, כאשר התכבד לדבר עם מעלת כבודם יצ“ו פא”פ בסוף קיץ העבר. ולא נכפול הדברים הנאמרים בע“פ, לגלול אבן התלונה מעל אחינו הצדיקים והחסידים ות”ח האשכנזים יושבי אה“ק ת”ו, אשר במכתב מע“כ יצ”ו מן ח“י מנחם תקפ”ה ל' הטיחו עליהם דברים אשר לא כדת, ויחפאו עליהם אמרים אשר לא כן, כי שגגה היא היוצאת מלפני השליטים, ישתקעו הדברים ולא יזכרו עוד. – אך על געסגקי הממון באנו, וזה יצא ראשונה, אודות החלוקה שעשינו בין כוללי הספרדים לכוללי האשכנזים שבא“י ת”ו, אשר לא הטיב סדר חלוקתינו בעיני מע“כ יצ”ו וגזרו אומר על צרור הכסף ששלחו לידינו במכ“ה הנ”ל לחלקו שני שלישים לספרדים ושליש א' לאשכנזים, באמרם כי לספרדים הי“ו להם אחוזת הארץ בירושה ולהם משפט הבכורה. – ראשון לציון נצטדק כי לא חדשות עשינו בחלוקתינו, ולא הטינו פלס המשקל לצד האשכנזים הי”ו, כי יתר מכן כבר היתה בימים מקדם, ובמקום כבודם וקהל קדשם שמה יע“א כבר היתה שומה לחק ומשפט לשלוח כל מעותא”י ת“ו רק ליד האשכנזים הי”ו, והדברים המה בכתובים וחקוקים בדפוס במגלה עפה, באגרת מרבני וחכמי מצרים משנת תנ“ג לפ”ק, אשר אז היה עיקר וכללות יישוב האשכנזים שבא“י בעה”ק ירושלם תוב“ב והיו שרויים בצער ובצרה מחמת המציק ע”ד הכסף קרן גדול ורבית שהיו חייבים, וכתבו רבני וחכמי מצרים אגרת מליצה בעדם והסכימו בהסכמה הנעשית, שכל דמי הקופות המתקבצים מנדרים ונדבות מכל ערי אשכנז כולם יקבצו ויבואו יחדו אל יד הגבאים ופקידים אשר בק“ק פפד”מ ובק“ק וויניציאה יע”א, והם ידריכום דרך ישרה לירושלם עה“ק ת”ו, ליד הרב הכולל דק“ק אשכנזים יע”א, והוא יחלק אותם על כל עניי הק“ק אשכנזים כפי ראות עיניו, ואם המצא ימצא איזה אשכנז חוץ לירושלם ישים עיני השגחתו עליהם להפריש חלק להם איש כפי הראוי לו. ולא לבד שהסכימו רבו”ח מצרים בהסכמה ההיא, כי גם גזרו בגזירת עירין וכו' ששום אדם לא יפרוץ גדר התקנה הזאת, ולא ישלח ידו לתת ממנו לשלוחי ק“ק הספרדים, אלא הכל יהיה מוכן ומזומן לשם הק”ק האשכנזים אשר בירושלם, עד אשר תמצא ידם והשיגה גאולתם לשלם את נשים ולפרוע חובותם, ואז יתקבצו יחד שתי הקהלות, ק“ק האשכנזים עם ק”ק הספרדים והיו לאחדים, כיס אחד יהי' לכולם. – זה תורף דברי האגרת בקצרה, וחתומים עליה הרבנים וחכמים הנז“ל זצללה”ה, ואחריהם באו דברי הרב הכולל דק“ק אשכנזים שבעה”ק ירושלם ת“ו, ואחריו דברי וגזירת חכמי וויניציאה, לקיים ההסכמה הנ”ל, ובסופה באו דברי האלופים גבאי דא“י בק”ק פפד“מ וקימו וקבלו עליהם כל תוקף האגרת, ולראיה בעה”ח להיות לאות ולמשמרת תנ“ד לפ”ג" – עכ“ד בקיצור³⁷⁸. – הוא הדבר אשר דברנו, כי זאת מלפנים כבר היתה ק”ק האשכנזים שבא“י ת”ו יתירה בזכיותיה מק“ק שבמדינת אשכנז ומק”ק אשכנזים שבוויניציאה יע“א, ולא אמרו אבותינו וקדמונינו כי לאחינו הספרדים הי”ו נתנה הארץ למורשה.

זאת ועוד אחרת, אשר התפלאו מע“כ יצ”ו עלינו, איך שמענו צד אחד ואין שני עמו, ועשינו פשר ביניהם. הלא אל חיקם תשוב שאלה זו, כאשר בא השליח אשכנז בשנת תקע“ט ל'³⁷⁹ בשליחות עה”ק ירושלם וצפת תוב“ב, ואנחנו לא אבינו לשמוע לו באין צד שכנגדו במעמד אחד עמו, ובמקום כבודם יצ”ו נתקבל וניתן לידו ממעות קופות א“י ת”ו, וכן בשאר ק”ק יע“א, ואנחנו עמדנו מנגד, נאמנים בבריתנו עם כוללות הספרדים שבערי הקדש ת”ו, עד אשר נזדמנו לנו במעמד אחד שני שלוחי עה“ק ירושלם ת”ו מכוללות ספרדים הי“ו ומכוללות אשכנזים הי”ו³⁸⁰, אז בחננו האמת ועשינו פשרה ביניהם בשנת תקפ“ב ל' על השליחות ההיא ועל כל העתיד לבוא לטובה, ופשרתנו הוסכמה ממעלת כבוד שלשת הרבנים הגאב”ד ור“מ המפורסמים ממדינתנו גרם, והיא חקוקה וקבועה בדפוס, ואחריהם הסכימו על הפשרה, בפנקס השד”ר אשכנזי דעה“ק הנ”ל בשנה הנ“ל, כמה גדולי ישראל רבנים וגאונים יושבי כסא הרבנות בק”ק שנסע והלך דרך שם השד“ר הנז”ל, וגם במקום כבודם הרמה נתקיימו דברינו, ונתקבל השד“ר הנז”ל ביתר שאת וביתר עז, הן במה שניתן לו מקופת א“י ת”ו, הן בנדבה חשובה ומעולה, שנתקבצו מיחידי סגולה.

כן עשינו בענין שליחות עה“ק צפת תוב”ב, המתננו עד אשר נזדמנו לנו שני שלוחי עה“ק ההיא תוב”ב, אחד מכוללות הספרדים – רבי מרדכי אשיאו, ואחד מכוללות האשכנזים – רבי בנימין זאב אשכנזי הי“ו, וראינו שנית כי אין טענה ומענה נכונה בפי השד”ר ספרדי לסתור טענות, ואומר שכנגדו מוכיח כי צדקו דברי השד“ר אשכנזי ממנו. גם כתבנו ביני וביני להשרים פקידי א”י ת“ו הספרדים הי”ו שבעיר קאנשטאנדינא יע“א, ולא היה ממש בדבריהם ובתשובתם לגלול אבן התלונה שהתלוננו האשכנזים הי”ו, ככל הכתוב ומפורש יוצא בשטר פשרה בענין שליחות עה“ק צפת וב”ב משנת תקפ“ג ל', ויתר הצעות דברים אשר הצענו שם, ועשינו פשר דבר כמו כן בהסכמת שלשת הרבנים הגאונים הנ”ל נרם, והכל גלוי ומפורסם בדפוס.

שוב באו אלינו איזה שלוחי א“י מהאשכנזים בערי הקדש צפת חברון וטבריא תוב”ב, ובפרט הרב השד“ר המוזכר במכתבנו משלהי סיון תקפ”ה ל‘, ה“ה החכם הכולל והשלם מו”ה משה אשכנזי³⁸¹ נ“י, איש צדיק תמים ת”ח מופלג ושקדן בתורה, ושמענו עוד הפעם תלונות אחינו האשכנזים הי“ו ותביעותיהם לקבל חלקם משלם ממעות א”י ת“ו העולה מכל מדינות האלו. ואמנם לא נמצא אז במעמד אחד עמו הצד שכנגדו, אכן אחרי שכבר שמענו דברי שני שלוחי הספרדים מעה”ק ירושלם ת“ו ומעה”ק צפת ת“ו, ולא היו דבריהם מספיקים לסתור ולבטל טענות ותביעות שלוחי האשכנזים הי”ו, וגם שמנו אל לב כי אם נשב מנגד מבלי להכניס עצמנו בדבר זה, יארע שנית כמו שאירע עם השד“ר האשכנזי הראשון בשנת תקע”ט לפ“ק, שיתקבלו דברי השלוחים הנז”ל בקהלות אחירות ובמדינות אחירות, ויתנו להם כל דמי הקופות, ויעלימו עין מכל וכל מאחינו הספרדים שבעה“ק הנ”ל ת“ו, וכבר ראינו כי בק”ק גדולה ורשומה הסכימו לעשות כזאת לתת הכל לאשכנזים דוקא, וח“ח תקופח טובת אחינו הספרדים הי”ו, לכן נכנסנו בדבר זה לעשות פשר דבר, על היסוד המוסד בפשרת שנת תקפ"ג ל’ הנז“ל מעל”ד, שיזכו כוללות הספרדים מדמים השייכים לעה“ק צפת חברון וטבריא ת”ו שליש אחד, והאשכנזים שני שלישים, באופן ובתנאי שגם הניתן והשלח לשם האשכנזים לבדם יוכנס בכלל חלוקה זו שיזכו בו הספרדים שליש.

הגדנו היום את כל ונוכחת, להתנצל ולהצטדק מכל מה שעירערו מע“כ הרמה יצ”ו על הפשרה שעשינו, וכנראה לנו די באר ודי עולה, כי יענו ויאמרו מעלת כבודם יצ“ו “צדקו ממנו”. אולם עוד אתנו מלין בענין זה, מה שכתבו מע”כ יצ“ו שחלוקתנו היא לתת שני שלישים לאשכנזים, ושליש לספרדים, לא על ארבעת ערי הקדש תוב”ב כולם עשינו חלוקה זו, כי אם על המגיע לשלשת ערי הקדש צפת חברון וטבריא ת“ו, אבל על המגיע לעה”ק ירושלם ת“ו כבר קבענו בפשרת תקפ”ב ל' שיטלו הספרדים שבעה“ק ההיא תוב”ב המחצה. ושרתנו ההיא, לא לבד שהוסכמה מגאוני הזמן ומראשי הקהלות יע“א, וגם במחנה תהלתם ומקום מע”כ יצ“ו ככל האמור למעלה מעל”ז, כי גם בעה“ק ירושלם תוב”ב נתקבלה ונתקיימה ממעלת רבני וחכמי ומנהיגי כוללות הספרדים הי“ו. ובכן הלא יודו מע”כ יצ“ו כי בסך 102.35 f המגיע לעה”ק ירושלם ת“ו, הנכלל בסך ששלחו לנו ח”י מנחם תקפ“ה ל', בזה אין מקום למה שכתבו לתת שני שלישים לספרדים, בשכבר קיימו וקבלו שני הצדדים, הן השלוחים והן הכוללים הי”ו, שיהיה מחצה לזה ומחצה לזה.

אך על יתר שלשת ערה“ק, צחו”ט ת“ו, אמרנו כי יטלו האשכנזים שני שלישים. והנה אם יספיקו דברינו שהצענו בזה לפני מעכ”ת יצ“ו ותנוח דעתם הרמה להניח החלוקה בידינו ולחלקו במשפט דמי כל הק”ק מכל המדינות ששולחים צרורות כספיהם דא“י ת”ו לידינו, אזי ימחלו מע“כ יצ”ו להרשות אותנו לכך במכתבם הרמה, ולבטל התנאי שהתנו כתנאי ב“ג וב”ר³⁸² שלא לשנות מדבריהם. אפס אם בכל זאת לא תנוח דעתם הרמה ולא יזוזו מהסכמתם הקדומה, במה שנוגע לחלקי עה“ק צחו”ט ת“ו, הן צר לנו למען האשכנזים העלובים, וגם חיישינן למחלוקת, אם ח”ו ישמע הדבר לכולל הספרדים שבעה“ק ירושלם ת”ו ומכש“כ לכולל הספרדים שבעה”ק צחו“ט ת”ו, יאמרו ידינו רמה בעיר הגדולה לאלדים במדינת אשכנז יע“א, אשר זאת מלפנים שלחו צרור כספם דא”י ת“ו רק לאשכנזים יושבי א”י ת“ו, וכעת יוצאים חוץ לחומת אהבתם לאחיהם האשכנזים הי”ו, ושוקלים שקליהם על אחת אפיים לספרדים הי“ו, וח”ו ישדו נרגא בפשרתנו משנת תקפ“ב ל' שכבר נתקבלה אצלם בשלום ובמישור, ופשיטא שיוכל ח”ו לבוא ערעור במה שעשינו ושאנו עושים בעה“י בענין יתר שלשת עה”ק ת“ו. אולם אנחנו את נפשותינו הצלנו ועשינו את שלנו, ויצאנו ידי חובתנו, וכאשר יגזרו אומר כן יקום, וכן נעלהו בחשבוננו, וכן נקיים מצות שלוח לא”י ת“ו. אכן בצפייתנו נצפה, כי תנוח דעת מע”כ הרמה יצ“ו במה שהצענו, ומשפט אחד יהיה לצרור כספם כמשפט כל מעות א”י ת“ו הנשלח ובא לידינו מקופת הקהלות יע”א, עפ"י הסכמתם והרשאתם שיכבדונו בה בתשובתם הרמתה.

עתה נביא תחלה אומר מן החדש, לבקש ממע“כ יצ”ו לשלוח לידינו הכסף המתוכן בקופות א“י דשמה הק”ק יע“א, כל העולה עד סוף שנה שעברה שנת תקפ”ו ל', ולהודיע לנו בטובם כמה הוא המגיע לחלק כל אחת מארבעת ערי הקדש תוב“ב. ובענין חלוקת הכסף בין הספרדים לאשכנזים הי”ו, כבר מלתנו אמורה למעלה, וזכרון אחד לכאן ולכאן עולה.

והן ידיע להוי למע“כ יצ”ו כי הרב השד“ר מעה”ק ירושלם ה“ה החכם הכולל והשלם מו”ה זלמן שפירא נ“י שעבר דרך שמה בין ר”ה לי“כ, והתראה פנים עם הסופר דק”ק יצ“ו, נשלח מתם מעה”ק הנ“ל ת”ו טרם ידעו התקנה לבל יסעו ויבואו שלוחי א“י ת”ו, וגם אחרי נודע לו זאת למעלת הרב השד“ר הנ”ל, רצה להתראות פנים אתנו, על דבר חלוקת הכסף המגיע לכולל האשכנזים הי“ו, כיצד יחולק בין האשכנזים עצמם, כי אנחנו חשבנו למשפט שיחולק ביניהם לפי מ”נ, ומעלת הרב השד“ר הנ”ל ערער על זה. ולא נטריח על מע“כ להאריך בפרטי דברים. בקצרה נאמר כי הבאנו גם זה אל עמק השוה, והדברים עתיקים באורך וברוחב, ומעלת כבוד שלשת הגאונים הגדולים במדינתנו נרם הסכימו על מה שעשינו. ומעלת השד”ר הנ“ל ישוב לאה”ק ת“ו לשלום ולא ילך ויסע לעסוק בשליחותו הנ”ל, כי אם ישאר הדבר כתקנו, כי אנחנו נקבץ מכל הק“ק יע”א דמי קופותיהם, וכל המורם הן נדבת צבור הן נדבת יחיד, יושלח מידינו בעה“י לכל כולל שבערי הקדש ת”ו המגיע לו. ובהיות שהשעה צריכה לכך מאוד בארץ הקדושה תוב“ב, ונכספה נפשנו למהר שלוח הכסף אל הקדש, לכן ימחלו נא מע”כ יצ“ו למהר לשלוח כל כסף קופתם דא”י ת“ו, דהיינו כל הנכנס עד סוף תקפ”ו ל', לידינו, כאשר קיימו וקבלו במכ“ה מן ח”י מנחם³⁸³ הנ"ל.

ועתה נעמד על הישנות, על אודות אשר שמענו מפי אנשי אמנה, אנשים ידועים ונכבדים שמה בק“ק יע”א כי קופת הק“ק יע”א שמה חייבת מקדמת דנא כך גרשום ומסויים לא“י תוב”ב. והלא לא תהיה תפארת העיר ואם בישראל ק“ק פ”פ דמיין המעטירה יע“א להישאר חייבת לא”י ת“ו, וגם מעכ”ה יצ“ו ידענו כי חלילה להם לעשוק דמי אביוני ארץ הקדושה ולרצץ משפט דלים, למנוע מעניי א”י ת“ו מה שמגיע להם, אם מעט ואם רב, אך נחשוב כי מהעלם ידיעה ממה שהיה בימים מקדם בא הדבר הזה. וגם על הראשים וממונים, פו”מ וג“ץ שהיה בעת ההיא, נלמד זכות כי באשר היה ממון שאין לו תובעים נשאר החוב ולא פרעוהו. אכן אחרי קבלנו עלינו לשרת בקדש לתבוע ולגבות כל כסף ושוה כסף השייך לערי הקדש ת”ו, כך חובתנו וכך ראוי לנו לשאול ולתבוע סך החוב הנז"ל, ותשובתם כהלכה גם על פרט זה שמרה נפשנו.

טרם נתן קנצי למלין, נתן תשואות חן חן למעכ“ה יצ”ו על כל הכבוד שעשו לחברנו החתום הראשון³⁸⁴, ועל התרצות מקצת יחידי סגולה יצ“ו, ובתוכם איזה אנשי מעמד הנכבד ממעכ”ה, לבוא לעזרת יושבי אה“ק ת”ו בסך קבוע מדי שנה בשנה, אף כי צר לנו שלא יוכל חברנו הנ“ל יצ”ו להתמהמה עוד שמה להרבות מתחייבים אשר יש לאל ידם לעשות, ובן פורת יוסף, עוד רבים המה הנדיבים שמה יצ“ו אשר יוכלו וגם ירצו לעשותו, ובטחנו כי ימצאו עוד אנשי חסד אוהבי ארץ הקדושה ת”ו אשר יתרצו לעסוק במצוה רבה הלזו. בין כה וכה נחזיק טובה וחנות למעלת כבודם הרמה יצ"ו על העשוי, ולפעלא טבא אמרין יישר!

ועוד הערה קטנה יש לנו על החשבון הכתוב במכ“ה מן ח”י מנחם תקפ"ה ל' וכך כתוב שם:

ועיניהם לנוכח יביטו כי סך העולה איננו כי אם 517.14³⁸⁵. גם מה שכתוב חלק המגיע לעה“ק צפת ת”ו מן חשון תקס"ב ל', לא דק בפרט השנה, וצריך להיות מאוחר הרבה.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה”נ, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תותבב“א החתומים במקומותם למושבותם בק”ק אמשטרדם ובק“ק האג יע”א.

(כרך 2, דף 38 ע“א –39 ע”א)

48. ג' טבת אל: שלמה הירשל ב: לונדון נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' חנוכת המזבח [ג' טבת] תקפ”ז ל'

שלמא עלך מלכא! ידיד ד' ואנשים. מגזע יחוסי ארץ וישישים, צדיק מתהלך בתומו, פאר עדתו ולאומו, הרב הגאון הגדול בתורה ובחסידות נזר [?] המידות, כליל החכמה, פאר התבונה נזר הדעת נ“י ע”ה פ“ה כקש”ת שלמה נ“י אב”ד ור“מ כק”ק לונדון והמדינה יע"א.

ארכו לי הימים ואין חזון, ולא זכיתי להתכבד בתשובתו הרמה על כל מה שכתבתי לו בחדש סיון תקפ“ה ולמן אז והלאה, וכמה פעמים עוררתי את רופמעכת”ר נרו לטובת אחינו יושבי א“י ת”ו ושחרתי פני קדשו לשמח נפשי ולהודיעני אם וכמה עלתה בידו להשיג מדי שנה מחברת תרומת הקדש³⁸⁶, ולא זכיתי לחנות מאור תשובתו המאירה. ועתה הנה בא מעלת הרב השד“ר³⁸⁷ מעה”ק ירושלם ת“ו, מכוללות הספרדים הי”ו ומכוללות האשכנזים הי“ו, כפי פשרתנו משנת תקפ”ב לפ“ק, ונפשו בשאלתו על דבר הכסף המגיע לחלק עה”ק ירושלם תתוב“ב, ושפך לפני שיחו כי כבר כתב פעמים לרופמעכת”ר נרו ואין משיב, ואמרתי לו כי יכתוב עוד הפעם וגם אני אבוא אחריו, אולי יערב לפני רופמעכת“ר נ”י לכבדינו בתשובתו הרמה. האמנם מה כחי כי איחל ואצפה להתכבד בת“ה, אחרי נכזבה תוחלתי עד כה, וכמה מכתבי נשארו באין משיב, עם כל זה אמרתי לכל זמן ועת לכל חפץ, אולי ייטב בעיני רופמעת”ר לכבדני כעת עתה בת“ה, ומתוכה תשובה מוצאת למעלת הרב השד”ר נ“י. ובאמת נפלאתי מאוד על אשר לא זכיתי לת”ה זאת מלפנים, אחרי שמעתי כמה פעמים מהניד סלקי ונחתי מהתם להכא, כמה חיבה יתירה אלי מרופמעכת“ר נ”י נודעת מפיו הטהור – ומפי כתבו לא זכיתי לראות כזאת, כי לא השיב לי. לכן נשען על אהבתו וחיבתו שהובטחה לי מאנשי בריתי, אמרתי אולי יבואו דבר כעת בשעה רצויה ויכבדנו בת“ה. ולא על עצמי בלבד אני מחלה פני קדשו, כי אם גם יתר מבעדי, בעד מעלת הרב השד”ר החכם הכולל והשלם מיקירי עה“ק ירוש' ת”ו האשכנזים יצ“ו ומיחוסי ארץ וגדולי ישראל פש”ה מוה“ר שלמה זלמן שפירא נ”י, ציר אמונים ושלוחא דרחמנא ושליח כוללות עה“ק ת”ו הנז‘, ולכבוד משלחיו ת“ח וצדיקים ויושבים בקדש, יאה ונאה להשיבו דבר. אם ואולי נוח לו לרופמעכת”ר נ“י יותר כי יבוא מעלת הרב השד”ר הנ“ל בעצמו למחנה קדשו, יצוה עליו חסדו והננו לבוא. ואם את כל לבבי אגיד, אחרי כבר קרב ובא עד הלום, חובה עליו לצאת ידי חובת שליחותו לבוא בעצמו אם לא ישיבנו רופמעכת”ר נ“י כהלכה, כי מה ישיב שולחיו דבר, והוא שד”ר הכולל ספרדים ואשכנזים הי“ו דעה”ק ירושלם ת“ו, וכפי כו”ה שלו מחכמי הספרדים הי“ו יעשה שליחותם גם אצל הספרדים שבמדינתינו ושמה הק”ק, אך אי משום ספרדים שמה לבד, לא איעצהו ללכת שמה, אכן אם רופמעכת“ר נ”י, אשר כל המדינה העדינה שמה נשמעת לו, וכבר חקק וקבע בדפוס גלוי לכל כי ייסד חברת תרומת הקדש, אם לא ייטב בעיני קדשו להודיע מה דהוה, ולהרים התרומה המגעת לשליחות הנז’ ולשד"ר הנז', הלא חובה עליו לכתת רגליו ולפזר ההוצאה לבוא להשתטח בהיכל קדשו ולהתחנן במו פיו, הושיע, המלך! בטחתי בחסדו יחוס ויחמול על פזור נפש ועל פזור ההוצאה וימהר ישיב דבר.

והנה בעיקר הדבר, למה בא הרב השד“ר נ”י לכאן, קיצר מעל“ז, וגם בפשרה שהמצאנו לא דק כל כך לבאר הכל, ולא ידעתי מה כתב קודם לכן לרופמעכת”ר, וגם אני לא אטריח את רופמעכת“ר נ”י בתיבות הרבה, ונקיטנא נפשין בקצרה. והוא כי בשנת תקפ“ד שמנו לחוק בקונטרס³⁸⁸ ששלחתי לרופמעכת”ר נ“י, שמפרי שליחות הרב השד”ר מוהרמ“ק³⁸⁹ נ”י אין לכולל פרושים הי“ו כלום, באשר כבר נטלו שלוחיהם מו' זלמן³⁹⁰ ומו' בנימן³⁹¹ נ”י, וגם ר' חנוך זונדל הקודם להם, וגם הרב מו' טובי' שגמר באשכנז ועלזאס שליחות מו' זלמן³⁹² ומו' בנימן³⁹³ נ“י, וגם ר' חנוך זונדל הקודם להם, וגם הרב מו' טובי' שגמר באשכנז ועלזאס שליחות מו זלמן³⁹⁴ נ”י אשר היה במחנה קדשו, ומן שליחות מוהרמ“ק³⁹⁵ ואילך, כל הבא מאלה המדינות על חלק כולליות האשכנזים שבאה”ק תוב“ב יבוא לכיס אחד ויחולק בין כולם לפי מספר נפשות. עתה בא הרב השד”ר הנ“ל בחבילות טענות נגד כל האמור, ונתפשרנו באופן זה שכל הטענות והתביעות שיש להם לאשכנזים זה על זה בענין מעות א”י, יביאו לפני בד“צ שבארץ צובה ויקוב הדין ביניהם, או יתפשרו יחד, ומאר”ץ³⁹⁶ תצמח השלום והמישור, ויודיעונו גמר הדבר על להבא, דהיינו על כל מעות א“י משנת תקפ”ח ואילך. ועל הגבוי בידינו ישארו חלקי צחו“ט ת”ו לחסידים לבד, ורק חלק עה“ק ירושלם ת”ו יקחו הפרושים, ועוד יתרון ק“ע זהובים האלל' לסיועת צרכי יישוב עה”ק ירושלם ת“ו דהיינו מן הגבוי, נטלו זה לשם מה שנתנו משליחות מו' זלמן³⁹⁷ נ”י לחסידים שבירושלם ת“ו, ומשנה זו יטלוהו לסיעות צרכי עה”ק ת“ו כאמור. ומפרי התחייבות שיסדנו בעה”י, מה שלא עלה אצלנו לשם נדבה, וגם מכל הכנסות קופות א“י דשנה זו, וממעות צרפת מתקפ”ו ושנה זו, יטלו פרושים רביע, וחסידים שלשה רבעיות, דהיינו אחרי ניכוי חלקי הספרדים הי“ו. ובענין חלקי הספרדים חזרנו ג”כ מדברינו שבשנת תקפ“ה ל', כי אז אמרנו שספרדים יקחו רק שליש מן העולה, ויחולק בין כולם, אבל אחרי הטבת העיון ראינו מכמה טעמים שהספרדים בירושלם ת”ו, אשר בפשרת תקפ“ב זכו לטול המחצה מן י”א חלקים המגיעים לירושלים ת“ו, בדין יטלו גם מפרי התחייבות כזה, מכל המגיע לעה”ק חברון ת“ו כפי החלוקה הנהוגה שהיא ו' חלקים, המחצה, אבל הספרדים שבצו”ט ת“ו ישארו בהקבוע בשנת תקפ”ה, לטול רק שליש.

הדרן למאי דאמרן, נא אדוני הגאון נ“י מהר יכבדנו בתשובתו הרמתה, ואם לא ייטב בעיניו לשלוח צרור הכסף לידינו, יודיענו נא כמה עולה ולמי ישלח. ובעצם הדבר אינני מבקש כלל שישלח מה ששייך לכולל חסידים לידי, אחרי ראיתי כתב אמרכלאות דשדרו מתם לרופמעכת”ר נ“י וכתבו לו לשלוח חלקם ליד הרב הגאון מוה”ז מרגליות נ“י, כן יעשה כאשר חפצו, אך חלק כולל פרושים וחלקי הספרדים הי”ו אם ייטיב בעיניו הנני לקבלו ולשלחו. עכ“פ ייטב נא בעיני קדשו להשיבני כהלכה ולהודיעני סך העולה ולהיכן ישלחהו, ויכבד גם את מעלת הרב השד”ר הנז“ל נ”י בתשובתו הרמתה.

ושלום תורתו יגדל כנהר וכנפש נענה ולא ידע אתו מאומה המצפה לחסדי ד' וישועתו, יקרבנו לעבודתו ולתורתו, ונזכה כולנו לראות ישועת ישראל וגאולתו, המשתחוה מול הדרת תורתו וקדושתו, עבד נרצה ליראי ד' חושבי שמו והורי תורתו.

(כרך 2, דף 40 ע"א)

49. ג' טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: העסן קאססעל נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ג' ג' טבת תקפ”זין לפ"ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים, הגבירים היקרים ומפוארים הנגידים הנדיבים הנכבדים פו”מ גבאים דא“י ת”ו בק“ק העסן קאססעל יעT יצ”ו.

זה שנים רבות זכינו בעה“י לעסוק בעניני ארץ ישראל תוב”ב, ולחבת הקדש, בכל כחנו עבדנו, הן לקבל מעות א“י הנשלח לידינו מקהלות קדושות אחרות יע”א, הן להשתדל בחלוקת הכסף המורם לשם א“י ת”ו, שיקבל כל אחד מן הכוללים שונים הנמצאים בארץ הקדושה תוב“ב חלקו המגיע לו, הן להתאמץ בעד יושבי א”י ת“ו לתרום להם בעין יפה. וכבר יצא טבענו בעולם, וכמה וכמה ק”ק גדולות ורשומות יע“א שולחים צרורות כספיהם דא”י ת“ו לידינו, ומידינו יעלה ע”י ח“כ לא”י ת“ו. וכן עשו ועשו כבר הק”ק גדולות שבמדינות אשכנז יע“א, גם אם בא שליח א”י תוב“ב למחנה תהלתם, לא מסרו צרור הכסף לידו, כי אם כתבו בפנקסו סך העולה על חלקו מקופת א”י ת“ו, חוץ מנדבות יחידים, וצרור הכסף שלחו אלינו. אפס למעלת כבודם יצ”ו עדן לא נודענו, ולא קבלנו עדיין שום מעות א“י ת”ו מקופתם, אולם כל זמן שיצאו ובאו שלוחי א“י לא התאמצנו לשאול כזאת, שלא להתראות ח”ו כמבקש לטול עטרה ושררה להיות המאסף לכל המחנות. ברם האידנא חובה עלינו לשאול כזאת גם ממעלת כבוד תפארתם יצ“ו, בהיות אשר דרכנו בעקבות הרב הגאון המפורסם אב”ד ור“מ דק”ק לאנדן³⁹⁸ נרו, להטיב בעה“י מעמד אחינו בני ישראל היושבים על אדמת הקדש, ולבל יצטרכו לשלוח שלוחים כמלפנים, הגם השליח זוכה ומזכה על קיבוץ נדבות יחידים, איזן ותיקן ויסד הרב הגאון הנז' חברת תרומת הקדש, שיתחייבו יחידים בסך קבוע מדי שנה לארץ ישראל תוב”ב, ככל המבואר בקונטרס הנדפס הרצוף³⁹⁹. חגם אנחנו בעה“י כן עשינו ויסדנו התחייבות זה בכל מדינתנו, וגם במקצת ק”ק שבמדינת אשכנז יע“א, אשר היה שמה החתום ראשון⁴⁰⁰ בימי הקיץ דשנת תקפ”ה ותקפ“ו ל'. וכאשר יראו מעלת כבודם יצ”ו מקונטרס הרצוף הנז‘, כבר היה פה אתנו שליח א“י⁴⁰¹ דשלשת עה”ק צפת חברון וטבריא תוב“ב, והתרצה לשוב לאה”ק ת“ו, וכבר שב ובא לשלום לארץ הקדושה תוב”ב, ושם משטרו עלינו להשתדל גביית הדמים המגיעים לערי הקדש הנז’ ת“ו. ועתה בא שד”ר⁴⁰² מעה“ק ירושלם תוב”ב, שיצא בעה“ק הנז' טרם נודע להם תקנה חדשה הלזו, והביא בידו מכתבים לכמה ק”ק יע“א ובתוכם גם לקהל קדשם יע”א, וגם הוא הרב השד“ר הנז' התרצה בכך שלא לילך וליסע בעצמו בכל מדינות שליחותו, ועלינו הניח צדיק את ראשו להשתדל קבוצת הכסף. לכן גם חובתנו וכך יפה לנו לכתוב לכל הק”ק יע“א, ובראש לק”ק גדולות ומפוארות יע“א כמו קהלתם הקדושה יע”א, אשר עדן לא נהגו לשלוח דמי קופתם דא“י ת”ו לידינו, לשאול ולבקש כזאת, ועל כן [באנו] בדברינו אלה לבקש ממעלת כבודם יצ“ו, ראשונה, ככל האמור, לשלוח לידינו כל הכסף המתוכן בקופת א”י ת“ו דשמה הק”ק יע“א, ובטובם יודיעו לנו באר היטב, כמה מגיע מצרור הכסף שישלחו לכל אחת מארבעת עה”ק ת“ו, כי צריכים אנחנו לבוא חשבון בפרטות עם כל אחת מארבעת עה”ק תוב“ב, ובודאי נהגו גם בקהל קדשם סדר החלוקה הנהוגה באשכנז לחלק הקופה בכ”ח חלקים, וצריך להשגיח למי מגיע משנים הקודמות אשר לא היה שמה שליח הכולל דעה“ק ההם. כמדומה לנו היה שמה שליח אשכנזי⁴⁰³ מעה”ק [ירושלם] ת“ו בשנת תקפ”ג, אבל מיתר שלשה עה“ק ת”ו זה שנים רבות שלא היה שמה שליח, ואתם המדע, כאשר יראו וימצאו כתוב בפנקסם, וימחלו להודיע לנו מפורש כמה מגיע לחלק כל אחד מד' עה“ק תוב”ב.

שנית, נחלה פני כבודם, כי ישימו עין על דברינו בקונטרס הנדפס הרצוף⁴⁰⁴ אודות התחייבות היחידים, כאשר כבר אמרנו, לבל יפסידו עניי א“י ת”ו ח“ו נדבות היחידים באם לא יבואו שלוחי א”י תוב“ב בעצמם. וביותר הדבר צריך וחובה, לפי רבות יושבי ארץ הקדושה ת”ו, בן פורת יוסף, אין מעות הקופות לבד מספיק, גם ללחם צר ומים לחץ אינו מספיק למחצה שליש ורביע. ומבלעדי זאת יושבים על אדמת הקדש בעול מסים וארנוניות ונתונים למשיסה מצרים האוכלים בהם, כאשר יראו מעלת כבודם יצ“ו גם ממכתב הרצוף מעה”ק ירושלם תוב“ב, וכל אשר נפשו יפה ולבו רואה ומרגיש בצער יהודי אחיהו איש, הלא יכמרו רחמיו ובעין יפה יתחייב בסך קבוע לכל שנה ושנה, וכן עשו בכמה ק”ק יע“א כנז”ל, זכרה ד' להם לטובה, ובטחנו יספיקו דברינו אלה לתכלית המבוקש, לא נטריח את מעלת כבודם יצ"ו בתיבות הרבה.

שלישית, נשחר מעלת כבודם הרמה יצ“ו אודות הק”ק קטנות ויישובים שבמדינה הסמוכה לק“ק שמה יע”א שיש שם מחצית השקל ומתנת יד או זולת זה מעות א“י, ואם לא יסעו ויבואו שלוחי א”י ת“ו יפסידו ח”ו מאותן מקומות קטנים כל המורם לשם א“י ת”ו. והנה במדינתינו יע“א העמדנו בכח המסור בידינו מרבני וחכמי ומנהיגי א”י תוב“ב גבאים כוללים דא”י בכל קהלה גדולה, והם גובים מכל הק“ק קטנות וישובים הסמוכים להם, וכן ראוי להיות שמה הק”ק יע“א. ואנחנו לא נדע אם יש גבאי דא”י או מי ומי אשר יתרצה לעסוק במצוה רבה גדולה הלזו. לכן נחלה פני כבודם להשיבנו כהלכה גם על פרט זה, ולפי שעה עכ“פ יתעסקו נא מעלת כבודם יצ”ו לקבץ מעות א“י מהמדינה הסמוכה, ובטובם ימחלו לפרש לנו שמות הק”ק קטנות ששלחו מעות א“י שלהם לידם הרמה, וימהרו נא לשלוח כל הכסף הקדשים לידינו, כי השעה צריכה לכך מאוד בארץ הקדושה תוב”ב, ועיני עניים צופות על קבלת הדמים, וימחלו לשלוח תשובתם הרמה לאדרעס דלמטה.

ושלום תפארתם יגדל ויאדיר וירום עד ירום קרן דוד בן ישי ולירושלים תסוב המלוכה, אז יגל יעקב ישמח ישראל, כן יאמר ד' בימיהם ובימינו, כ“ע אוה' הדש”ת פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה“ק תוב”א החותמים במקומותם למושבותם בק“ק אמשרטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א,

(כרך ', דף 41 ע“א וע”ב)

הוספה

שכחת אומר הי‘, להעיר בצדק, כי במדינתנו התחילה התחייבות זה מר“ה תקפ”ה ל’, הגם התנדבו יחידי סגולה בקהלתנו ק“ק אמשט' וק”ק האג יע“א כנימוס, כאר בא הרבה השד”ר⁴⁰⁵ בתחלת השנה ההיא, ובכל הק“ק באשכנז שהייתי שמה אני הח”מ, ובעה“י יסדתי התחייבות זה, הגם כבר הי' קיץ שנת תקפ”ו, וכן ראוי ונכון שלא לקפח טובת עניי א“י ת”ו, שהיו רגילים לקבל נדבות יחידים ע“י שלוחי א”י שבאו מן איש ואיש כמתנת ידו, אם עתה יתחיל ההתחייבות מן היום והלאה, נמצאו מפסידים הנדבות שהיו ראויים להינתן להני שלוחי א“י שכבר באו ולא נסעו בעצמם לקהלות קדושות יע”א, לכן טוב ויאות שישלם כל מתחייב גם משנת תקפ"ו ל' שכבר עברה, וזה יתן במזומן. על כל פנים התחלת השנה להתחיבות זה היא תמיד מן ראש השנה לשנים ולא מיום הכניסה. כן יסדנו בכל מקום כדי להשוות החשבון בכל אתר ואתר.

ושלום תניינא וברכה בלי מנינא, ברכה עד בלי די ברב עוז ושלום מאד“ה ומאתנו אוה' הד”ש פקומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א דבק“ק אמשט' ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 42 ע"א)

50. ד' טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: הנובר נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ד' ד' טבת תקפ”זין לפ"ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים הגבירים האדירים הנגידים הנכבדים היקרים והמפוארים פו”מ וגבאים דא“י בק”ק האנובר יע“א יצ”ו.

זה שנים רבות תלב“ה, עבודת הקודש עלינו בעניני א”י תוב“ב, לקבל מעות א”י ת“ו, הן קרבנות יחיד הן קרבנות צבור, הנשלח לידינו מקופות א”י ת“ו שבקהלות קדושות יע”א, ולהעלות הדמים ע“י ח”כ לא“י תו”ב, כאשר לפי דעתנו לא נעלם הדבר הזה ממעלת כבודם יצ“ו על ידי שלוחי א”י ת“ו שהי' שמה בשנים שעברו, ועתה נוסף עוד על מה שהיה מלפנים, על יסוד התקנה לבל יצטרכו שלוחי א”י ת“ו לצאת ולבוא, קבלנו העבודה עלינו לקבץ מעות קופות א”י ת,ו מכל הקהלות קדושות שבמדינותינו ובמדינות אשכנז וצרפת ודסמיכין להון, וגם להשתדל ייסוד התחייבות יחידים, כמבואר בקונטרס הנדפס הרצוף⁴⁰⁶. ועיניהם תחזינה מישרים מתוך קונטרס ההוא, אשר כאן היה וכאן נמצא שד“ר⁴⁰⁷ דשלשת ערי הקדש צפת חברון וטבריא תובב”א, וישב לדרכו, וכבר חזר לשלום לביתות בקדש באה“ק תוב”ב, ושם משטרו עלינו להשתדל גביית הדנים המגיעים לערי קדש הנז' תוב“ב. ועתה בא שדר”מ⁴⁰⁸ מעה“ק ירושלם תוב”ב, דשדרו מתם טרם נודע להם התקנה חדשה לבל יצטרכו השלוחים לצאת ולבוא, והביא בידו מכתבים לכמה ק“ק יע”א ובתוכם גם לקהל קדשם יע“א, הנה היא לוטה בזה, וגם הרבה השד”ר הנזכר התרצה בכך שלא לילך וליסע בעצמו בכל מדינות שליחותו, ועלינו הניח צדיק את ראשו להשתדל קבוצת הכסף, וכבר קיימו וקבלו הק“ק גדולות ורשומות שבמדינות אשכנז יע”א לשלוח צרורות כספיהם דא“י תוב”ב לידינו, וכן עשו ועושים. לכן באנו בדברינו אלה אל מעלת כבודם יצ“ו, ראשונה, לבקש כי גם מעלת כבודם יצ”ו יעשו ככה לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופת ארץ ישראל תובב“א דשמה הק”ק יע“א, ובטובם ימחלו להודיע לנו באר היטב כמה מגיע מצרור הכסף שישלחו לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב”ב יע“א, כי עלינו לבוא חשבון עם כל אחת מארבעת עה”ק תובב"א על הדמים המגיעים לחלקה.

שנית, נעורר לבבם הטהור כי ישימו עין יפה על דברינו בקונטרס הנדפס הרצוף בזה אודות התחייבות היחידים לבל יפסידו יושבי א“י ת”ו נדבות יחידי סגולה אשר היו רגילים לקבל בכל קהלה מפוארה, בפרט במחנה תהלתם, מדי בא שליח א“י תוב”ב, וביותר הדר צריך זירוז לפי רבות יושבי א“י האשכנזים הי”ו, בן פורת יוסף, כי מעות הקופות לבד אינו מספיק למחצה שליש ורביע אפילו ללחם צר ומים לחץ, ומבלעדי זאת יושבים בדוחק ובלחץ שרים צרים וצוררים האומרים הב הב מדוד והבא, כאשר יראו מעלת כבודם יצ“ו גם ממכתב הרצוף מעה”ק ירושלם תוב“ב, וכל אשר נפשו יפה ולבו רואה ומרגיש בצער יהודי אחיהו איש, הלא יכמרו רחמיו ובעין יפה יתחייב כסף קבוע לכל שנה ושנה, וכן עשו בכמה ק”ק יע“א, וברוב הק”ק גדולות וקטנות שבמדינתינו תלב“ה עלתה בידינו לייסד התחייבות זה, אפילו מבינוני בינוניים הפוחת לא פיחת מסך שנים וחצי גולדען לשנה, וגדולי הערך התחייבו איש כמתנת ידו וכברכת ד' עליו עשרת מונים סך האמור. ובכח המסור בידינו מחכמי ורבני ומנהיגי עה”ק תו“ב, העמדנו בכל אתר ואתר גבאים דא”י, לגבות התחייבות זה כל רביעית שנה רבע הסך המחוייב, ובכל שעה ושנה, בחדש מרחשון, ישלחו גבייתם מתקופת השנה לידינו. וגם במקצת ק“ק שבמדינות אשכנז יע”א יסדנו התחייבות זה, בפרט בק“ק מנהיים וקארלסרוא, ובק”ק פפד"מ התחלנוהו ולא הספיק הזמן לגומרו מכל וכל ונקוה יוגמר עוד.

הנה כי כן נקוה, כי גם שמה הק“ק יע”א תעלה בידינו למצוא חפץ שיתעסקו מתעסקים במצות במצוה רבה הלזו. ואם לא יוכלו מעלת כבודם יצ“ו לטרוח בכבודם בעצמם במצוה הלזו לייסד ההתחייבות שמה, יגדילו נא חסדם על עניי א”י תוב“ב לבקש בעלי חסד שיתעסקו במצוה גדולה הלזו, וזכות הרבים תלוי בהם. ונא אל יאמרו נואש לבקשתנו הלזו, כי השעה צריכה לכך מאוד בא”י תוב“ב, לגודל דוחקם וצערם, וכדאי היא מצוה זו שתגן על כל המצטרפים ונטפלים לעושי מצוה זו, להחזיק ידי אחינו ת”ח וצדיקים עניים ואביונים היושבים על אדמת הקדש, יאריכו ימיהם בטוב ושנים בנעימים, וזרעם נכון לפניהם.

שלישית, נחלה פני כבודם יצ“ו על אודות הק”ק קטנות ויישובים הסמוכות לקהלתם הקדושה יע“א, לגבות משם מעות א”י ת“ו הנמצא שם ממחצית השקל ומתנת יד, כי אם לא יסעו ויבואו שלוחי א”י ת“ו הנוסעים דרך הליכתם בכל הק”ק קטנות יע“א, ח”ו יפסידו עניי א“י ת”ו המורם לא“י ת”ו מהק“ק קטנות, אם לא ישתדלו הגבאים דא”י או פו“מ וראשי העדה דבק”ק גדולה להשיב הכסף הנז' לידם ולצרפו בשלוח מעות א“י שלהם. ומה טוב שיהיה ממונה שמה גבאי דא”י ת“ו, שיעשה המצוה להתעסק גם בזה. ביני ביני נחלה פני כבודם הרמה יצ”ו לעשות מצוה זו, ובטובם יודיעו לנו אם ומאיזה ק“ק מפורשים ק”ק מפורשים בשמותם קבלו מעות א"י דשם.

ועל הכל ימחלו נא מעלת כבודם יצ“ו למהר להשיבנו כהלכה ולשלוח לידינו צרור הכסף, וכל המוקדם מוקדם לברכה ישאו מאת ד', כי עיני עניי אה”ק ת“ו צופות לקבלת מתן דמים, וימחלו לשלוח ת”ה, לאדרעס דלמטה.

ושלום תפארתם יגדל ויאדיר וירום, עד ירום קרן דוד ולירושלם תסוב המלוכה, יגל יעקב ישמח ישראל, אמן כן יאמר ד‘, בימיהם ובימינו. כ"ע אוהביהם דורשי שלומם וטובתם המצפים לישועת ד’ א“ע יחיש גאולתם, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה”ק תובב“א החותמים במוקמותם למושבותם בק”ק אמשרטדאם יע“א ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 40 ע“א וע”ב)

51. ד' טבת אל: בני אברהם כ"ץ ב: הנובר נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ד' ד' טבת תקפ”ז ל'

חיים וברכה למשמרת שלום לאהובינו ידידינו הגבירים הנדיבים היקרים והחשובים האחים האהובים בני הצדיק הנדיב המפורסם המנוח כהר“ר אברהם כץ זצ”ל בק“ק הנובר יע”א ה' עליהם יחיו לאי"ט ברבות הטובה עד זקנה ועד שיבה.

עס איזט וואהרשיינליכסט למעלתם הרמה יצ“ו ניכט אונבעקאנד דאש וויר זייט מעהרערע יאהרען מיט דיא ארץ ישראל אנגעלעגענהייטען שאהרשיערט איזט, איבר וועלכען געגענשטאנד וויר היטע להאלופים הקצינים פרנסים ומהנהיגים דק”ק שמה יע“א שריפטליך אונטערהאלטען האבען, אונד דאבייא אנגעהאלטען אום די ערריכטונג פאן אינע פרייאוויליגע מילדע פערשרייבונג מיחידי הקהלה יצ”ו אום די ערריכטונג פאן איינע פרייאוויליגע מילדע פערשרייבונג מיחידי הקהלה יצ“ו אלש יאהרליך בייא טרעגע לארץ ישראל תוב”ב, אן וועלכעס שרייבען וויר אונס בעציהען. אינדעססען אבער האבען וויר איהנען געעהרטע אונד ווערטע פריינדע בעזאנדערס צו אונטערהאלטען, אינדעם הרב השליח דעיר הקדש ירושלם תוב“ב כמהר”ר שלמה זלמן שפירא נ“י אונד איינגעבעגנעס שרייבען ממעלת רבני וחכמי עה”ק הנז' תוב“ב געריכט למר אביהם הגביר הנדיב זצלה”ה אייגענהענדיג צור בעפערדערונג. עס איזט זאנסט דער געברויך ניכט דש רבני וחכמי עה“ק תוב”ב אן פריוואהט פערזאנען שרייבען, אדרעסיהרען זאנדערן להקלה יע“א, זא ויא אויך איין בריעף להקהלה יע”א דערבייא וואהר, די וויר להאלופים הקפו“מיצ”ו איינגעזאנדעט. אבער אין בעטראכט דער ווירדה ונדיבת לב טהור ממר אביהם הגביר הצדיק זצלה“ה, בצפייתם כיעודנו חי עלהאדמה הזאת, ומתוך הדוחק הגדול וואורין זיך עיר הקדש ירושלם תוב”ב ריכטען חכמי ורבני ומנהיגי עה“ק הנז' לאותו צדיק זלה”ה בעזאנדערס שרייבען. והן ידענו דשבק חיים לכל חי ומרומים ישכון, זא פינדען וויר עס דאך פאן אונזערע שולדיגקייט איהנען, געעהרטע אונד וועהרטע פריינדע לאי“ט, דען בריעף צוגעהענד צו מאכען אונד וואס זיא דארויף צו טהון בעליעבען צום גינסטען מעה”ק ירושלם ת“ו למנוחת נשמת מר אביהנם הצדיק זלה”ה, בעליעבען זיא אונס מיט צוטהיילען, אונד ווירדען וויר עס געהעריג אונד ריכטיג צו שטעללען וויא זיא עס בעפעהלען ווירדען, ויהיה לזכות מר אביהם הצדיק הנדיב זלה"ה, תהי מנוחתו כבוד, ונשמתו תעלה מעלה מעלה, בגן עדן אלדים עליון, ותחזה באור פני מלך חיים, ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

דא וויר דיא אדרעססע מהאלופים הקצינים הפרנסים שמה ניכט וויסען זא ווירדען וויר אונס וואהרשיינליך דיא פרייאהייט נעהמען אינקלאדא דען בריעף להקפו“מ יצ”ו אן אן איהרע ווערטע אדרעססע צו זענדען צור געפעלליגע בעפערדערונג וועלכעס זיא צו פערצייאען בעליעבען.

ושלום וברכה ואד“ה ומאתנו פקידי ומשגיחי גזוא”מ עה“ק תובב”א דבק“ק אמשטרדאם יע”א ובק“ק האג יע”א הכותב וחותם בשם כולם, אוהבם וידידם.

(כרך 2, דף 40 ע“ב – 41 ע”א)

52. ד' טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: ברוינשוייג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ד' ד' טבת תקפ”זין לפ"ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבודם האלופים הקצינים הרוזנים, הגבירים היקרים הנגידים המפוארים פו”מ וגבאים דא“י הק”ק ברוינשווייג יע“א ועל צבא תהלתם הוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם עטרת תפארת ישראל כקש”ת מוהר“ר זאבל איגר נרו אב”ד ור“מ דק”ק הנ“ל ואגפי' יע”א, ד' עליהם יחיו לאי"ט עד בוא לציון מושיע וגואל.

זה שנים רבות תלב“ה עבודת הקודש עלינו בעיניני א”י תוב“ב, לקבל מעות א”י ת“ו הנשלח לידינו מק”ק הקרובות והרחוקות יע“א ולשלוח צרור הכסף לא”י ת“ו לכל אחד מהכוללים שונים היושבים על אדמת הקדש, הן ספרדים הן אשכנזים, לכל חד מאי דחזי ליה, וכבר שמו לחק בכמה ק”ק במדינת אשכנז יע“א מזה איזה שנים, אם בא שליח א”י ת“ו לא מסרו הדמים לידו, כי אם כתבוהו בפנקסו, וצרור הכסף שלחו לידינו. עתה נוסף עוד על מה שהיה מלפנים, על יסוד התקנה המבוארת בקונטרס הנדפס הרצוף בזה⁴⁰⁹, לבל יצטרכו שלוחי א”י תוב“ב לצאת ולבוא, עלינו לשרת בקדש לקבץ באגרותינו השלוחים ביד הרצים כל מעות קופות א”י ת“ו מכל הק”ק שבכל אלה המדינות, האללאנד, דייטשלאנד וצרפת, ולכל המחוזים דסמיכין להון, וגם להשתדל התחייבות היחידים דבכל אתר ואתר. ועיני רום מעלת כבודם יצ“ו תחזינה מישרים מקונטרס הנז' הרצוף, אשר כאן היה וכאן נמצא שדר”מ דשלשת עה“ק צחו”ט תוב“ב⁴¹⁰, וחזר לביתו באה”ק לשלום, ושם משטרו עלינו לגבות הדמים המגיעים לעה“ק הנזכרים ת”ו. ועתה בא שדר“מ מעה”ק ירושלם תוב“ב⁴¹¹, דשלחו מתם טרם נודע להם התקנה חדשה לבל יצטרכו שלוחי א”י ת“ו לצאת ולבוא, וכנימוס הביא בידו מכתבים מעה”ק הנז' תובב“א לק”ק הרשומות, ובתוכם גם לק“ק שמה יע”א, והנה היא לוטה בזה. וגם מעלת הרב השד“ר הנז' התרצה בכך, שלא לילך וליסע בעצמו בכל מדינות שליחותו, ועלינו הניח צדיק את ראשו להשתדל קבוצת הכסף. והנה בכל מדינתנו, ובמדינת צרפת ועלזאס, כבר מתוקן הדבר כתקנו, ובכל עיר עיר העמדנו גבאי דא”י ת“ו, ובכל קהלה גדולה וראשיית יש גבאים כוללים דא”י ת“ו, והגבאים שולחים דמיהם אל הכוללים, והכוללים שולחים דמי גביתם לידינו. ובצרפת ועלזאס נתתקן ע”י שליח שהכלי ושלח לגבאים כוללים דבפאריז, והג“כ דבפאריז שולחים כל הבא אליהם לידינו. גם בכמה ק”ק גדולות ומפורסמות דבאשכנז י“א כבר קיימו וקבלו לשלוח כל דמי קופותיהם דא”י והתחייבות היחידים לידינו, וכן עשו ועשו.

בכן באנו בדברינו אלה גם אל מעלת כבודם הרמה יצ“ו, ראשונה, לשחר פני כבודם יצ”ו, כי גם מעלת כבודם יצ“ו ככה יעשו, לשלוח מדי שנה בשנה מעות א”י שלהם לידינו, וכעת עתה ימהרו נא לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופת א“י דלהון תמן, ובטובם ימחלו להודיע לנו באר היטב כמה מגיע מצרור הכסף שישלחו לידינו לכל אחת מארבעת עה”ק תוב“ב יע”א, כי עלינו לבוא חשבן בפרטות עם כל אחת ואחת.

שנית, נעורר את רחמיהם ונחלה פני כבודם יצ“ו, לשים עיניהם על דברינו בקונטרס הנדפס הרצוף אודות התחייבות היחידים, כי מעות הקופות דא”י לבד אינו מספיק לאחר ממאה הנצטרך אפילו ללחם צר ומים לחץ, ומכש“כ לכמה מינים מסים וארנוניות, תמידים ומוספים, אשר על יושבי א”י ת“ו למדוד ולהביא, כאשר יראו עיני מעלת כבודם יצ”ו מאגרת השלוחה מעה“ק ירושלם ת”ו, ולפרוע רבית האוכלת בעד סך הקרן שהם חייבים, ועתה דאתוספי גברי רברבי וזעירי ת“ח צדיקים וחסידים מאחינו בני ישראל האשכנזים מכמה מדינותיע”א, נתוספו צרכיהם, ובעוה“ר גדל דחקם ולחצם ותצילנה אזני' משמוע, כי יש אשר ספו תמו ברעב מחוסר כל, ולא דרך גוזמא אנו אומרים זה, כי אם באמת כן שמענו מאנשי אמת, וכל בעל נפש יפה רואה ומרגיש בצרת יהודי אחיהו איש, הלא יכמרו רחמיו ולא יקפוץ ידו מהתחייב בסך קבוע מדי שנה בשנה. וכמעט בכל הק”ק שבמדינתנו, גדולות וקטנות, כפרים ועיירות, יישובי יהודים, נתיסדה על ידינו בעהית“ש חברה זו מתחייבים לא”י ת“ו, וכן עלתה בידינו כבר בכמה ק”ק שחוץ למדינתנו, ובמדינתנו הפוחת לא פחת מסך שני זהובים וחמי האלל' לשנה, וחוצה לה הממעיט לא החסיר מחצי בראבאנדר⁴¹² לכל שנה, וגדולי הערך התחייבו עשרת מונים ככה, ונקוה כי גם שמה הק“ק יע”א חפץ ד' בידיהם יצליח כי תוסד חברה זו, וראוי להיות ממונה על כך גבאי אחד או שנים שיתעסקו במצוה רבה הלזו, אנשי חיל אשר יתלהב בהם החפץ והרצון להיות מעיר לעזור ליושבים בקדש העלובים והמדוכאים והמגינים בצדקתם על יושבי ח"ל, ועיניהם צופות לחסדי ד', ישלח להם עזרתו על ידי המרחמים עליהם, וראוים המה לרחמים רבים.

שלישית, נבוא העירה על אודות היישובים הסמוכים לקהלתם הקדושה יע“א לקבץ ולגבות מעות א”י הנמצא שם, ולהשתדל גם על התחייבות מאשר יש לאל ידם לעשותו בישובים ההם, ועכ“פ לגבות מעות א”י שלהם, כי אם לא יסעו ויבואו שלוחי א“י ת”ו הנוסעים דרך הליכתם בכל הק“ק קטנות ויישובים, ח”ו יפסידו עניי א“י המורם להם בק”ק קטנות אם לא ישתדלו ראשי העדה דק“ק הגדולה יע”א או הגבאים דא“י ת”ו לגבותו משם, וכאמור במדינתנו תלב“ה כבר תקננו זה, ומה טוב ומה נעים כי כן יקום וכן יהיה בכל ק”ק גדולה שיהיו שמה גבאים דא“י ת”ו שיתעסקו בכל זה. ביני ביני נחלה פני מעלת כבודם יצ“ו לעשות מצוה זו, ובטובם יודיעו אם ומאיזה ק”ק קטנות או ישובים קבלו מעותא"י שלהם, וימחלו נא לפורטם בשמותם למושבותם.

ועל הכל ימחלו נא מעלת כבודם הרמה יצ“ו למהר להשיבנו כהלכה ולשלוח צרור הכסף כל המוקדם מוקדם לברכה. ושלום תפארתם יגדל, ושלום תורתו דמר ניהו רבה הגאון נ”י יאדיר, וירום קרנם בכבוד והדר, עדי ירום קרן דוד ותסוב המלוכה לציון ולירושלם ההוד וההדר, יגל יעקב ישמח ישראל בתשועת ד' נאדר, כי“ר בבי”א, כ“ע אוהביהם דורשי שלומם ותפארתם המשתחווים מול הדרת האדון נזר עדתם, המצל”ה את עמו יחיש גאולתם, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה“ק תובב”א החותמים במקומותם למושבותם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א.

הוספה

אין זה לקט אלא שכחה, הן ידיע להוי כי במדינתנו כבר שלמו חוק הקבוע שהתחייבו מדי שנה מתחלת שנת תקפ“ה ל' מלבד הנדבות שהתנדבו להשד”ר מוהר“מ אשכנזי נ”י, וגם בכל הק“ק באשכנז, אשר יסדתי בעה”י ההתחייבות שם בקיץ העבר, שילם כל אחד מתחלת שנת תקפ“ו ל', והינו שילמו במזומן לשנה אחת מר”ה תקפ“ו עד ר”ה העבר, וכן ראוי ונכון שלא לקפח טובת עניי א“י ת”ו שהיו רגילים לקבל נדבות כשבא שליח, אם עתה יתחיל ההתחייבות מכאן ואילך, נמצאו מפסידים הנדבות שהיו ראויים להנתן להני שלוחי דרחמנא שכבר באו, ה“ר הרב השדר”מ מו“ה משה נ”י והרב הכולל השדר“מ מוהר”ר זלמן שפירא נ“י, לכן טוב ויאות שישלם כל מתחיב גם מלשעבר תקפ”ו ל', על כל פנים התחלת השנה להתחייבות זה היא תמיד מראש השנה ולא מיום הכניסה וכן תיקננו בכל אתר ואתר, כדי להשוות החשבון בכל מקום, ושלום תנינא מאד"ה ומנאי.

(כרך 2, דף 41 ע“ב – 42 ע”א)

יום ד' ד' טבת תקפ“זין לפ”ק כתבנו אגרת להלבראשטאדט כפתשגן הכתב המועתק לברוינשווייג חוץ ההוספה שבסוף האג' הנכתבת לברוינשווייג, וגם רצפנו בו אגרת ירושלם ת"ו.

(שם, דף 42 ע"ב)

53. ה' טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: פולדא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' ה' טבת תקפ”זין לפ"ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים הגבירים הרוזנים התורניים השלמים הישרים והתמימים, פו”מ וגבאי דא“י בק”ק פולדא יע“א יצ”ו ועל צבא תהלתם מעלת כבוד הרב המאור הגדול, מעוז ומגדול, סיני ועוקר הרים,טוב ומטיב לטובים ולישרים כקש“ת מוהר”ר זעקל ווארמסער נרו אב“ד ור”מ בק“ק הנ”ל ואגפ' יע“א ה' עליהם יחי' לאי”ט.

זה שנים רבות תלב“ה זכינו לשרת בקדש בעניני ארץ ישראל תוב”ב, להשתדל טובת ותועלת יושבי א“י תוב”ב ולקבל מעות א“י ת”ו מכמה ק“ק קרובות ורחוקות, ולשלוח צרור הכסף לא”י ת“ו לכל אחד מהכוללים שונים היושבים בקדש, הן ספרדים הן אשכנזים, לכל חד מאי דחזי ליה. וכבר שמו לחק מזה איזה שנים, בכמה ק”ק במדינת אשכנז יע“א, אם בא שליח א”י ת“ו למחניהם וקהלתם, לא מסרו המעות לידו, כי אם שלחו סך העולה לחלק עה”ק אשר בשליחותה בא, לידינו. כן קבלנו בשנת תקפ“ד ל' 200 f מקופת א”י דשמה, בשליחות הרבני השד“ר מו”ה בנימן זאב אשכנזי מעה“ק צפת ת”ו. ועתה נתוספה עבודתנו בקדש, על פי התקנה המבוארת בקונטרס הנדפס הרצוף⁴¹³, לבל יצטרכו שלוחי א“י ת”ו לצאת ולבוא, עלינו לכתוב לכל הק“ק גדולות ומפורסמות לקבץ לידינו כל מעות קופות א”י ת“ו שבק”ק ההם, וגם להשתדל התחייבות הנדיבים יצ“ו. ועיני רום מעלת כבודם יצ”ו תחזינה מישרים מקונטרס הרצוף בזה, אשר כאן היה וכאן נמצא שדר“מ אשכנזי משלשת עה”ק צפת חברון וטבריא תוב“ב⁴¹⁴ , וחזר לשלום לארץ הקדושה ת”ו, ושם משטרו עלינו לגבות הדמים המגיעים לשלשת עה“ק הנז' תוב”ב. כן בא עתה שדר“מ מכוללות הספרדים והאשכנזים הי”ו דבעיה“ק ירושלם ת”ו⁴¹⁵, דשלחו מתם טרם נודע להם התקנה חדשה לבל יצטרכו שלוחי א“י ת”ו לצאת ולבוא, וכנימוס הביא בידו מכתבים מעיה“ק הנז' ת”ו לכמה ק“ק יע”א, ובתוכם גם לקהלתם הקדושה יע“א, והנה היא לוטה בזה. וגם מעלת הרב השדר”מ הנז' נ“י התרצה בכך שלא לילך וליסע בעצמו במדינות שליחותו, ועלינו הניח צדיק את ראשו להשתדל קבוצת הכסף. והנה במדינתנו ובמדינת צרפת כבר נתתקן הדבר כראוי, בכל עיר ועיר יש גבאי דא”י, שנתמנה במדינתנו מאתנו, ובמדינת צרפת ע“י שליח א”י, ובכל ק“ק ראשיית העמדנו שני גבאים כוללים, והגבאים שולים גבייתם אל יד הכוללים, והגבאים כוללים שולחים לתקופת השנה כל דמי גבייתם לידינו. ובמדינת אשכנז כבר קימו וקבלו ועשו בכמה ק”ק, ובראשם הק“ק המפוארה ק”ק פפד“מ יע”א, לשלוח דמי קופותיהם דא“י מדי שנה לידינו, אך התחייבות יחידים לא נתייסדה עדיין בכל אתר ואתר במדינת אשכנז יע”א, כ“א במקצת ק”ק יע"א.

בכן באנו בדברינו אלה אל מעלת כבודם יצ“ו, ראשונה, לשחר פני כבודם הרמה, כי גם רום מעלת ככה יעשו, לשלוח מדי שנה בשנה מעות א”י שלהם, ממחצית השקל ומתנת יד ושאר נדבות, לידינו, וכעת עתה ימחלו נא לשלוח במוקדם כל כסף המתוכן בקופת א“י שלהם, ובטובם יודיעו לנו באר היטיב כמה מגיע מצרורי הכסף אשר ישלחו לידינו, לכל אחת מארבעת עה”ק תוב"ב, כי עלינו לבוא חשבון עם כל אחת ואחת.

שנית, נעורר את הרחמים ונחלה פני כבודם יצ“ו לשום עיניהם על דברינו בקונטרס הנדפס הרצוף, אודות התחייבות יחידים, כי מעות קופות א”י לבד אינו מספיק לאחר ממאה המצטרך לעניי א“י ת”ו, אפילו ללחם צר ומים לחץ. כי מבלעדי לחם ומים, מוטל עליהם עול כמה מינים מסים וארנוניות, כסדרן ושלא כסדרן, כאשר יראו מעלת כבודם יצ“ו גם כן מאגרת השלוחה מעה”ק ירושלם תוב“ב, ולפרוע פרעות רבית האוכלת בסך הקרן שהם חייבים לבעלי חובות, ובדאת וספי גברי, רברבי וזעירי, ת”ח צדיקים וחסידים אשכנזים מכמה מדינות יע“א, נתוספו צרכיהם על המחיה ועל הכלכלה, ובעו”ה גדל דחקם וצערם, ותצלינה אזנים משמוע כי מתו אנשים ברעב מחוסר כל. ולא דרך גוזמא אנו אומרים זה, כי אם באמת כן שמענו מאנשי אמת דבירם ניכרים לאמת. וכל בעל נפש יפה המשתתף בצרת יהודי אחיהו איש, ומכש“כ בצערן של ת”ח וצדיקים היושבים בקדש, הלא יכמרו רחמיו ונמלא ידו לד' להתחייב בסך קבוע מדי שנה בשנה. ובמדינתנו תלב“ה עלתה בידינו לייסד התחייבות זה כמעט בכל אתר ואתר, והפוחת לא פיחת מסך שני זהובים וחצי האלל' לשנה, וגדולי הערך התחייבו על חד עשר, ובינוניים לערך שני בראבאנדער לשנה. וגם במדינת אשכנז יע”א כבר נתיסד בק“ק דיסלדארף, בינגען, מאנהיים, קארעלסרוא, והממעיט לא החסיר מחצי ב”ב לשנה. מעתה נקוה כי גם שמה הק“ק יע”א חפץ ד' בידם יצליח, כי תוסד חברה זו ממתחייבים לסיועת יושבי א“י ת”ו, ויתמנה על זה גאי דא“ית”ו אשר יתלהב בלבו החפץ והרצון להיות מעיר לעזור להעלובים המדוכאים ת“ח צדיקים וחסידים, דגרסי באורייתא תדירא ועומדים בבית ה' לילות וימים, ויושבים על אדמת הקדש וראויים לרחמים רבים. וידיע להוי כי במדינתנו כבר שלמו חוק הקבוע לשנה מתחלת שנת תקפ”ה ל‘, מלבד הנדבות שהתנדבו לשד“ר הנ”ל שבא אז בשליחות עה“ק צחו”ט ת“ו, וגם בקיץ העבר תקפ”ו ל’ שיסדנו בהיותי אני החתום ראשון⁴¹⁶ באותן ק“ק הנז', שילם כל אחד מתחלת שנת תקפ”ו ל‘, וכן ראוי ונכון שלא לקפח טובת עניים. כי הלא זאת מלפנים, בבוא שליח א“י התנדבו יחיד סגולה איש כברכתו, עתה אם יתחיל ההתחייבות מכאן ואילך, יפסידו הנדבות שהיו ראויים להנתן כעת להני שלוחי א”י שכבר באו. לכן טוב ונכון לשלם מלשעבר משנת תקפ"ו ל’, עכ"פ ראש השנה להתחייבות זה הוא מראש השנה לשנים ולא מים הכניסה, כדי להשוות החשבון בכל אתר ואתר.

שלישית, נבוא העירה על אודות היישובים הסמוכים לקהלתם הקדושה יע“א. מלתנו כבר אמורה כי במדינתנו הגבאים כוללים גובים היישובים ששייכים לקהלתם, כי אם לא יבואו שלוחי א”י שהי' רגילים לקבל דרך הלוכם מעות הק“ק קטנות, וגם ע”י גבאים דא“י לא יוגבה משם, יפסידו עניי א”י ת“ו כל המורם להם בק”ק קטנות ויישובים, ועכ“פ מחצית השקל ומתנת יד ששייך לא”י ת“ו, ולא ייבצר, גם ביישובים, יחידים אשר יש לאל ידם להתחייב ולשלם מדי שנה סך מה לא”י ת“ו. להשתדל ולהשיג מתחייבים מהסביבה, הן לקבץ מעות א”י שלהם, ובטובם יודיעו לנו, כאשר יצרפו מעות היישובים למעות קופתם ונדבות היחידים וישלחוהו לידינו, שמות היישובים וק“ק קטנות אשר מהם קבלו מעות א”י, למען דעת מי הקריב קרבנו ומי נסוג אחור, ו נשתדל בדבר אי"ה.

ועל כל האמור נא יכבדונו מהר בתשובתם כהלכה, ויחישו לשלוח צרורות הכסף, כל המוקדם מוקדם לברכה. ושלומם יסגא לחדא ושלום תורת מר ניהו רבה הה“ג נרו יאדיר וירום קרנם בכבוד והדר, עדי ירום קרן דוד ותסוב המלוכה לציון ולירושלם ההוד וההדר, כי”ר בבי“א, כ”ע אוה' דורשי שלום תפארתם המצפים לישועה, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א דבק”ק אמשט' יע“א ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 42 ע“ב – 43 ע”)

54. ט' טבת אל: גבאים כוללים ב: פריז נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ב' ט' טבת תקפ”ז ל'

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו מעלת כבוד האלופים הרוזנים הגבאים כוללים דארץ ישראל תוב“ב בק”ק פאריז וכל מדינת צרפת יע“א ר' עליהם יחיו לאי”ט.

דאש יינגסטע געעהרטע שרייבען מן י“א כסלו העבר ממעלת כבוד חבירו הגבאי כולל דא”י ה“ר הרב המאור הגדול מוהר”ר מנחם דייץ נ“י קבלנו לנכון. וויר ערלויבען אונס איהנען מיטא דיזעס שרייבען בשווערליך צו זיין. ערסטנס דא וויר הינזיכטליך דער א”י רעכנונג עלוזידאציאהן ווינשען, אונד דאש רעכנונג פירען געוויס צו איהרע אטרובוציאהן געהערעט, אונזערע פראגען אין בעטרעף דיזען שרייבען פערנער אין דיזן. צווייאטענס, ווינשען וויר איהנען מעהר אייפער פיר דיא גוטטע זעכע לסיועת עניי ויושבי א“י תוב”ב בייא צו ברינגען. עס איזט אונוויעדער־שפרעכבאהר איינע דער גרעסטע מצות בזמנינו זה, דיא יושבי א“י תוב”ב צו אונטערשטיטצען אונד דאס אויף דעם פוסע וויא עס יעצט איינגעריכט איזט, דאס קיינע שלוחי א“יברויכען הערויס צו קאממען אונד הערום אלערוועגען צו רייזען. דאגעגען אבער איזט דיא שולדיגהיט גרעסער אונד הייליגער זארג צו טרעגען דאש דיא בייאטרעגע וואהל צו אבער ניכט אבנעהמען חס ושלום. דען נכדעם דיא יושבי א”י דארויף רעכנען דאס מאן זיך פיר זיא בעמיהט אונד זיאד אס געלד יאהרליך איינגעזענדעט אונד דיזעס צו פאלגע קיינע שלוחים אבפערטיגען. ווענן נון אבער ח“ו דיא בייאטרעגע אבנעהמען זא ווערדען דיא יושבי א”י ת“ו קרח מכאן וקרח מכאן. במדינתנו ובאיזה ק”ק במדינת אשכנז האבען וויר בעה“י איינע חברה מייסד געוועזען, ווארין זיך דיא יחידים פרשרייבען יעהרליך איין געוויסעס בייא צו טרעגאן. במדינתנו איזט דיא מינדסטע בייא טרעגע לערך 6 fr. יעהרליך. וויר האבען היעראיבר למעלתם הרמה יצ”ו ברייטס בקיץ שנת תקפ“ה ל' אונטערהאלטען. אנפאנגס מאכטען וויר אונס האפפנונג דאש במדינה שמה ג”כ צו שטאנדע מאכטע קאממען, אבער בגי“ה מן ר”ח סיון העבר ענטזאגטען זי עס וויעדער. וויר גלויבען זא זיא וועהרטער ר' ברוך⁴¹⁷ לאי“ט זיך דאפיר בעמיהען וואלטען זא קעהמעט עס א קאסטי געוויס אויך צו שטאנד אונד פערנר זא דיא להגבאים בשאר דעפארטעמאנ’ס דאריבער נאך דריקליך אונטערהיעלטען, מעכטע עס אללערוועגען במדינה שמה יע”א גוהט געזייהען. ליידער זעהן וויר אבר דאס אויך דיא בשנת תקפ“ק ל' העבר שם עררריכטעטע קופות זעהר וועניג ראנדירען מיט אינבעגריף מחצית השקל איזט דער איינגאנג משמה הק”ק יע“א לפי ערך העיר המפוארה זעהר וועניג. אויך פאן דיא גבאים בשאר דעפארטעמאנס, עקצעפט שטראסבורג, קאמט עס לאנגזאם אונד ניכט פיעל, ז אוויר איהנער הינגעבען פארצעהלטען וואס איך במדינתנו בייא מיינע הערום רייזע בקיץ משנת תקפ”ה געמאכט האבע, אונד וואס שנת תקפ“ו ראנדיערט זא ווירדען דיטא זיך איברצייגען דאס עס פרהעלטניס מעסיג שמה ובמדינה יע”א זעהר צוריק שטעהט. וויר וויסען וואהל דאש יוסף ' עליו אלף פעמים ככה, זיא איין געשעפטס מאן זינד דע רזיך ניכט איממער פארט דאמיט בעשעפטיגען קעננען. אבער דא זיא וואכענדילך אייניגע שטונדען דא צו בעשטימען אונד קאנטינועל דען בריעף וועכסעל מיט דיא אנדרע גבאים אונטערהיעלטען, זא ווירד דיא גוטטע זאכע בע“ה ית”ש פלאריערען אונד קעאנטונואיערען. וויר וואלען גערנע דאס אונזעריגע מיט בייא טראגען אום איינסט אן אנדרע גבאים במדינה שמה צו שרייבען, אבער קאנטינועל קענן דיא זאכע בלאהס דורך מעלתם הרמה יצ"ו ווערדען, ואם ככה יעשו חפץ ד' בידם יצליח.

דריטטענס, דא זיא אונס שרייבען מן גבאים דווינצנא נאך ניכט משנת תקפ“ו ל' ערהאלטען צו האבען, זא ערזוכען וויר איהנען אונס געפעלליגסט דיא אדרעססע דיעזער גבאים צו וואלאן מיטטהיילען, אונד צו גלייכר צייט בעליעבען זיא אונס דיא אדרעססע דער אנדרע גבאים אויך מיט צוטהיילען, זא עס אין דער פאלגע נאטהיג וועהרע כזעלבה אויך צו אונטערהאלטען לטובת א”י ת"ו.

נון נחזור לענין ראשון וועגען דער רעכנונג האבען וויר בערייטס בחדש תשרי השנה העברה תקפ“ו ל' איהענען דיזע בעמערקונג געמאכט, דאש צו פאלגע איהר וועהרטעס דאמאליגעס שרייבען מן י”ב מנחם תקפ“ה מיט דיא רעמיזע מן – 1200 fr. איהרע גאנצע פערצעפסיאהן סלדירטע מיט 8 fr. אונד זיא האבען אונס נור אנגעצייגט עמפפאנג 1876.50 fr/ אונד רימעססען מיט סלדא הנ”ל בעטראגען 1989.75 fr/ ערגא, וואהרשיינליך האטטען זיא נאך איין קליינען עמפפאנג פרגעססען גהאבט במכתבם הרמה צו מעלדען. נאך האבען וויר אויף זעלבה רענונג איהנען אויפמערקזאם צו מאכען דאס אויף דיא רימעססע ממעלתו הרמה שי' על fr. 9/68 pera Luraseo פערלאהרען איזט, דער בעצאהבנע וואלטע דיא שפעזען דורך אויס ניכט צאהלען אונד זי אדען וועכסעל צו שפעהט רעמיטטירט אונד אלזא קיין רעכט מעהר האטטען אויף אנדאססאנט אונד דער בעצאבנע ניכט פאן גראסען געהאלט איזט, פאמנדען לטובו בעססער אום סך הח"כ געצאהלט צו נעמן פון איהם, אלס צו געהאררען אויף שפעזען וחס ושלום הקרן צו פרליערען.

נון על החשבן מן תק“ו ל' לויט מכ”ה מן כ“ד אלול תקפ”ה ל'.

עס פעהלט אלזא אן חשבון משנת תקפ“ו ל' נאך 214.14 fr. אונד וועגען דיא 1100 fr. על איטרט האבען וויר איהנען ברייטס במכתבנו הקודם גזריבן אונד איהנען איברלאזזען וואס זיא דאפיר דיא א”י קאססא באניפיצירען וואלען.

נון אבר האבען אין פריהערען בריף געפונדען דאס זיא לחשבון הכותב הלז 5 fr. לה“ה ר' מרדכי מסלאנים יצ”ו אלס רייזע פפעניג געגעבען, וועלכה איך לחשבון אן דיא א“י דאססא גצאהלט, ולא ידענו אויב ביא איהנען ברייטס נאטירט שטעהט בשנת תקפ”ה ל' וועלכס זיא אונס וועגען דיא ברעכנונג עם כולל חסידים מיט צו טהיילען בעליעבען, ואם כן הוא וואהר דער דיפרענץ מאותו חשבון נאך א fr. מעהר.

איבריגנס גערנע ערזעהען דאס זיא נאך משטרסבורג וגם ממיץ ערהלטין האבען יחד 429.50 fr. אונד האפפען דש מעהררעס ווירד געקאממען זיין אונד ערווארטען דיא רעמיזע דאפיר.

עס וואונדערט אונס אבר זעהר דש מן גבאי אובר עלזאס דער בשנת תקפ“ה ל' 1250 fr. רעמיטטירטע אונד אייגענטליך אייננאם 1350 fr. בשנת תקפ”ו ל' גאהר ניכט’ס געקאממען איזט, וויא איזט דיא אדרעססע מגבאי הנ"ל ואיזה דעפארטמענט הוא. ערווארטען איהר וועהרטעס אנטווארט לאדרעס דלמטה.

ושלום וברכה מאד“ה למעלתו הרמה יצ”ו עם כל נפש ביתו הרמה יצ“ו ולמעלת כבוד משנהו הגבאי כולל הרב המאה”ג אב“ד ור”מ נרו, והננו אוה' הדורשים שלום תפארתם, המצפים לישועת ד' את עמו, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החותמים במקומותיהם למושבותיהם בק”ק אמשטרדם יע“א ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 43 ע“א וע”ב)

־ ־ ־ ־ ־ ־ ־

יוד טבת תקפ“ז ל שלחנו כתב לק”ק עמדען, זמנו יום… כתובה כתופס האגרת המועתקת להלן דף 42 ע“ב¹⁰ לק”ק פולדא עד תחלת דף 43 דבור המתחיל, שלישית נבוא העירה וכו', שם שנינו התופס קצת, באשר הק“ק הסמוכות אינם שייכים וכפופים לק”ק עמדן, וכתבנו רק להודיענו אל מי נפנה להשיג המעות דקופות א"י.

י“ב טבת תקפ”ז ל' כתבתי לקאבלענץ לכ“ה ארנולד זליגמן לשלוח לנו מעות א”י דשמה, ועל דבר החברה דהתחייבות כבר מסרתי לו ולקרובו שהי' בביתו בעת עברי דרך שמה לאמשט' בחדש מנחם העבר, ושאלתי מה עלתה בו, ועוררתים על הדבר טוב ההוא.

(שם, דף 39 ע"א)

־ ־ ־ ־ ־ ־ ־

55. י"ב טבת אל: יהודה ליב קרלבורג ב: קרעפעלד* נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' י”ב טבת תקפ"ז ל'

למרבה המשרה ולשלום אין קץ, להכין כסאו ולסועדו עד עת קץ, ה“ה הוד כבוד ידיד ד' וידידינו הרב הגאון המאור הגדול החכם המובהק הכולל והשלם במעלות מעולות ומדות חמודות נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מוהר”ר יהודא ליב קארלבורג נ“י אב”ד ור“מ בק”ק קרעפעלד יע"א.

נחלי התמיהות יסובבונו כי לא זכינו לתשובתו הרמתה על מכתבנו מן י“ג מרחשון העבר, גם על שני אשר בו כבר התפלאנו על אשר נשארה תשובתו מעל לא השיב אותנו דבר, ולא ידענו מן נדון בו. והן ידיע להוי כי היה אצל חברינו דבאמשטרדם יע”א חד מהגבאים כוללים דא“י ת”ו שהעמדנו בק“ק בוקהאלט יע”א, וברם זכורים לטוב כי הפליאו לעשות טובה רבה לא“י ת”ו שהעמדנו בק“ק בוקהאלט יע”א, וברם זכורים לטוב כי הפליאו לעשות טובה רבה לא“י ת”ו בק“ק הנ”ל ובמדינה, והגבאי הנ“ל יצ”ו שרטט וכתב לנו כל הק“ק קטנות שבגלילות הרבנות דרופ”מ עכת“ה נ”י, מי ומי אשר נוכל להעמיד בק“ק הנז' לגבאים דא”י ת“ו, גם להעמיד גבאים כוללים שיעשו כמדת הגבאים כוללים דק”ק בוקהאלט וכמדת' בכל מדינותינו שהכוללים גובים ומקבלים מהגבאים פשוטים ושולחים המעות לידינו לתקופת השנה בחשבון צדק מהיכן וממי קבלו. והנה באופן זה היינו יכולים לפטור את רופמעכת“ה נ”י מטרחה זו, אחרי ראינו כי תכבד העבודה עליו, אחרי לא שלח לנו כלום מן תקפ“ד ועד עתה גם על כמה מכתבים שכתבנו לו על רזא דנא, הוצגנו על גחלים ריקם. אכן לבל ירע בעיני רופמעכת”ר נ“י, אמרנו להקדים לו הידיעה מזה, כי מוכרחים במעשינו אנחנו למען טובת עניי א”י ת“ו. אולם עדיין לא הונח לנו בזאת, כי עכ”פ על חשבון מעות שקבלנו בשנת תקפ“ד לפ”ק אנו זקוקים לתשובתו, ומעוכבים אנחנו ע“י כך בהערכת חשבוננו עם א”י תוב“ב, ומאוד אנו מצטערים על זאת. לכן באנו בזה שלישית בחורף הלז, אחרי כבר כתבנו שילשים על רזא דנא בשנת תקפ”ה ותקפ“ו, ובמטו מיניה דמר ניהו רבה הגאון נ”י להשיבנו כהלכה על פרט זה, מה שנוגע לחלוקת הכסף משנת תקפ“ד ל', ככל המפורש במכתבנו הקודם, ועל קבוץ מעות א”י דהגלילות לא נטריחהו עוד, וכאמור נכתוב אי“ה בעצמנו לכל הק”ק הנודעות לנו אחת לאחת כפי הסכמת הזמן. אך על חלוקת הכסף, למען נדע למי מגיע הני 96.15 f האלל' שקבלנו סתם בלי שום אגרת והודעה למי שייכים, ועל חלק עה“ק ירושלם ת”ו באותן כ"ד פרידריכסדאר⁴¹⁹, על זה נא מהר ישיבנו כהלכה, שלא לעשות עול במשפט החלוקה.

ושלום תורתו יגדל בנפשו הרמה והנשאה, וכנפש אוהביו דורשי שלום תורתו המשתחוים מול כבוד הדרתו, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תותבב“א דק”ק א“ד והאג יע”א המחכים לחסדי ד' ומצפים לישועתו.

(כרך 2, דף 44 ע"א)

56. י"ב טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: בון נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' י”ב טבת תקפ“ז לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה האלופים הקצינים הרוזנים הגבירים המפוארים היקרים והשרים, אנשי חיל יראי ד' רודפי צדקה וחסד פו”מ וג“ץ אב”ד ור“מ דק”ק באן הוא הרב אברהם אוערבאך יע“א ועל צבא תהלתם מעלת כבוד הגאון המאור הגדול מעוז ומגדול אב”ד ור“מ ד”ק הנ“ל והמדינה יע”א נרו יאיר ויופיע, עד בוא לציון מושיע, וד' צבאות יגן עליהם, ורב טוב באהליהם.

לא נעלם ממעלת כבודם יצ“ו, כי זה שנים רבות בעהית”ש זכינו לשרש בקדש, להשתדל טובת ותועלת עניי יושבי א“י תוב”ב, ולקבל מעות א“י משאר ק”ק קרובות ורחובות, ולשלוח צרור הכסף לא“י לכל אחד מהכוללים דבארבעת עה”ק תוב“ב, הן ספרדים הן אשכנזים, לכל אחד מה שמגיע לו לחלקו. כן קבלנו ממעלת כבודם יצ”ו בסוף שנת תקפ“ג ל' סך 196.12 f לשם עה”ק ירושלם תוב“ב, וכתבו לנו אז כי נשאר בידם לערך שלשים ר”ט פרייסיש⁴²⁰, ואם יבוא המשולח דעה“ק ההם, יעשו כמו שכתבנו אז, וכאשר קיימו וקבלו שאר קהלות הקדש שבמדינת אשכנז יע”א, לכתוב בפנקסו הסך המגיע לו, וצרור הכסף ישלחו לידינו. אכן נתחדשה הלכה, וכבר היה משולח דעה“ק הנז' ת”ו⁴²¹ פה עמנו, וחזר לארץ הקדושה תובב“א, ושם משטרו עלינו לקבץ כל מעות הקופות דא”י השייכים לשליחותו, ככל המבואר בסוף הקונטרס הנדפס הרצוף בזה⁴²², ומשם בארה, אשר בעה“י עשינו וגם השתדלנו ובקשנו שיעשו זולתינו התחייבות יחידים בסך קבוע מדי שנה בשנה לא”י תוב“ב, ועל יד כך לא יצטרכו שלוחי א”י לצאת ולבוא, כי מה שהרויחו השלוחים בנדבות יחידים, יותר ויותר ימצאו ברכה על ידי התחייבות היחידים. וכן עשינו הלכה למעשה עם הרב השד“ר דעה”ק הנז“ל ת”ו שחזר לביתו בקדש, וגם עתה בא אלינו שדר“מ מעה”ק ירושלם תוב“ב מכולל ספרדים ואשכנזים גם יחד, ה”ה הרב הכולל החכם השלם המופלג בתורה ויראה מוהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י, דשדרו מתם מעה“ק תוב”ב טרם נודע להם התקנה החדשה לבל יצאו ויבואו שלוחי א“י ת”ו, וגם מעלת הרב השד“ר ההוא נ”י התרצה בכך שלא ליסע וללכת בשליחות במדינת שליחותו, ועלינו הניח צדיק את ראשו להשתדל קבוצת הכסף מכל הק“ק יע”א. והנה במדינתנו בעה“י כבר נתתקן הדבר כראוי, ברוב המדינה כבר נתייסד התחייבות יחידים, והעמדנו גבאי א”י בכל ק“ק קטנה, ובק”ק גדולה וראשיית העמדנו שני גבאים כוללים, והגבאי שולח כל חצי שנה דמי התחייבות הנז', גם מחצית השקל ומתנת יד ושאר מעות קופת א“י ליד הגבאים כוללים, והגבאים כוללים דא”י כולם שולחים מדי שנה בחדש מרחשון דמי גבייותיהם לידינו. גם במדינת צרפת מתוקן הדבר בהעמדת גבאים דא“י בכל אתר ואתר, והגבאים כוללים שבפאריז יע”א שולחים מדי שנה, או כל פעם שבא סך מסוים לידם, המעות לידינו.

בכן באנו בדברינו אלה אל מעלת כבודם יצ“ו, ראשונה, להודיעם את כל זאת ולבקש ממעלת כבודם יצ”ו להתאחד בדבר זה ולעשות ככה, לשלוח מדי שנה בשנה מעות קופת א“י ת”ו דקהלתם הקדושה לידינו, וכעת עתה ימחלו נא לשלוח לידינו מיד כל כסף המתוכן בקופת א“י דקהלתם יע”א, ובטובם ימחלו לפרש לנו היטב כמה מגיע מצרור הכסף אשר ישלחו לידינו לכל אחת מארבעת עה“ק ת”ו, כי עלינו לבוא חשבון עם כל אחת ואחת, וצריכים אנחנו לדעת זאת למען יזכה כל אחד בחלק המגיע לו.

שנית, לחלות פני כבודם לשים עיניהם על דברינו בקונטרס הנדפס הרצוף⁴²³ אודות התחייבות יחידים, כי מעות קופת א“י שבקהלות אינו מספיק לאחד ממאה המצטרך ליושבי א”י ת“ו העניים והאביונים ות”ח אפילו ללחם צר ומים לחץ, כי אל על הלחם לבד יצעקו וישאלו, כי אם על מנדה בלו והלך⁴²⁴, כמה מינים מסים וארנוניות אשר עליהם למדוד ולהביא, מלבד רבית האוכלת כקרן שהם חייבים לבעלי חובות, ובדאתוספי ספסלי בי מדרשא כמה גברי רברבי וזערי, ת“ח צדיקים וחסידים אשכנזים שנכנסו לאה”ק ת“ו מזה כמה שנים, נתוספו צרכיהם על המחיה ועל הכלכלה, ובעו”ה גדל דחקם וצערם, ותצלינה אזנים משמוע, כי מתו אנשים ברעב מחוסר כל. לכן כל בעל נפש יהודי המרגיש בצער יהודי אחיהו איש, ומכש“כ היודע ומשתתף בצערן של ת”ה, יכמרו רחמיו וימלא ידו לה' להתחייב בסך קבוע לשנה ושנה. במדינתנו אפילו בינוני בינוניים התחייבו, והממעיט לא החסיר משני זהובים וחצי האלל' לשנה, והעשיר לפי עשרו העדיף עשרת מונים ככה. במדינת אשכנז, בק“ק שיסדנוהו כבר, הפוחת לא פיחת מסך חצי בראבענדער⁴²⁵ לשנה, ובהא ליקום ולהוי, שלא לקבל התחייבות פחות מסך חצי ב”ב לשנה, והעשיר לו ירבה במתנת ידו וכברכת ד' עליו. עתה נקוה כי גם שמה הק“ק יע”א תוסד התחייבות יחידים הנזכר, וכבר דברתי על ענין זה עם מעלת כבוד הרב הגאון מרא דאתרהון האב“ד ור”מ נרו, בעברי דרך שמה בחדש אייר העבר, ולא יכלתי להתמהמה להשתדל המעשה בפועל, ובטוחים אחנו בחסדם וצדקתם כי תיעשה המצוה הזאת על ידם הרמה, ויתמנה על כך גבאי אחד או שנים שיביאו הדבר לידי גמרו, גם לגבות רבע סך המחוייב כל רביע שנה ולהשגיח על הענין תמיד לבל יגרע אחד מאשר יש לאל ידם לעשותו, ולאפושי גברי העתידים לבוא ולהיות בהישג יד.

שלישית, נבוא העירה על אודות הישובים וק“ק הקטנות הסמוכים והכפופים לקהלתם הקדושה יע”א, כי אם לא יצאו ויבואו שלוחי א“י שהיו רגילים לסבב דרך הק”ק קטנות, ללקט משם מעות מחצית השקל ושאר המורם לשם א“י ת”ו, חוה על ראשי ק“ק הגדולות להשתדל שיבואו מעות ההם לידם, לבל יפסידו עניי א”י ת“ו כל הנידר והנידב לשמם בק”ק קטנות, ולא יבצר גם בק“ק הקטנות יחידי סגולה אשר יש לאל ידם להתחייב בסך קבוע לשנה, ובאמת הק”ק קטנות ירויחו עוד הרבה בה. כי זאת מלפנים, בעבור שלוחי א“י ת”ו דרך עריהם, נתנו לו עגלה או סוסים למרכבתו וגם פרעו בעדו שכר אש“ל, ובאופן זה יצמאו נקי מכל זה, והבו דלא לגרעו ממעות השייך לא”י ת“ו. וכבר אמרנו כי במדינתנו העמדנו גבאים בכל אתר, והגבאים כוללים משתדלים הגבייה מק”ק קטנות. ואם ייטב בעיני מעלת כבודם יצ“ו כי נעשה ככה גם שמה הק”ק יע“א, יצוו עלינו חסדם לשלוח אגרת גבאות, בכח המסור בידינו מרבני וחכמי ומנהיגי עה”ק תוב“ב, וכן נעשה אי”ה. ביני ביני יעשו נא מעלת כבודם יצ“ו המצוה הזאת, וישלחו לידינו כל המקובץ בידיהם מן המדינה, וימחלו לפרש לנו שמות הק”ק קטנות אשר שלחו מעות א"י שלהם לידם הרמה.

ועל כל האמור יכבדונו נא בתשובתם כהלכה, וימהרו לשלוח צרור כספם דקופת א“י ת”ו, כל המוקדם מוקדם לברכה.

ועוד זאת שכחנו להעיר למעלה, אודות התחייבות היחידים המיוסד בעצם וראשונה תחת נדבות יחידים, מה שהיו רגילים להתנדב כל נדיב לב בבוא שליח א“י תוב”ב כחוק בישראל מימים ימימה. לכן במדינתנו, כל הנכנס בחברה זו, אפילו בסוף שנת תקפ“ה, שילם למפרע מתחלת תקפ”ה, ובמדינת אשכנז בכל הק“ק שעלתה בידינו כבר לייסד התחייבות, הגם כבר היה בקיץ שנת תקפ”ו, התחיבו כולם מתחילת השנה, ושילמו במזומן שנת תקפ“ו כולה, וכן ישתדלו מעלת כבודם יצ”ו שמה אשר כל מתחייב ישלם מלשעבר תקפ“ו ל'. כי אחרי כבר באו אלה שלוחי א”י ת“ו שהיו מוכנים ומזומנים ליסע ולבוא שמה לולא התקנה החדשה שתקננו כמבואר וכנ”ל, אם עתה יתחיל ההתחייבות שמה מתחלת שנה זו, הלא יפסידו עניי א“י תוב”ב פרי מעשי השלוחים הנז', ה“ה הרב השד”ר המובהק בתורה ומופלג בחסידות מוהר“ר משה אשכני נ”י והרב המופלג בתורה ובקדושה החכם הכולל והשלם מוהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י, מעה“ק ירושלם, ת”ו, ומה שהיו מקבלים נדבות יחידי סגולה המתנדבים בעם. לכן ייטב נא בעיני המתחייבים לשלם גם שנה שעברה, וישערו נא בדעתם אילו הבאתי הדבר לידי גמרו בעברי דרך שמה בחדש אייר העבר, הלא היו עושים כזאת, וכאשר עשו גם בק“ק דיסעלדארף ובשאר הק”ק באשכנז שגמרנו דבר טוב הזה בעה“י, ושכרם כפול ומכופל מאוהב שערי ציון ובוחר ירושלם. ועל כל פנים ידיע להוי כי כל הנכנס בחברה זו באמצע השנה מתחלת חייבותו תמיד מראש השנה שלפניו ולא מיום הכניסה, ותקנה זו נתקבלה ונתקיימה כבר בכמה אתר, כדי להשוות החשבון בכל מקום, כמו ששנו חכמים⁴²⁶ באחד בתשרי ר”ה לשנים.

ושלום תפארתם ישגא לחדא ושלום תורת מר ניהו רבה הרבה והגאב“ד ור”מ נרו יגדל ויאדיר, וירום קרנם בכבוד והדר, עדי ירום קרן דוד בביאת המבשר לבוש האדר, תסוב המלוכה לציון ולירושלם בהוד ובההדר יגל יעקב ישמח ישראל בתשועת ד' נאדר, כי“ר בבי”א. כ“ע אוהביהם דורשי שלום תפארתם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה”ק תובב“א דבק”ק אמשרטדאם יע“א ובק”ק האג יע"א, המצפים לישועת ד' את עמו, ישיב שבותם, יחיש גאולתם.

(כרך 2, דף 44 ע“א וע”ב)

57. י"ט טבת אל: פרנסים ומנהיגים ב: קרלסרוה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. יום ה' י”ט טבת תקפ“זין לפ”ק

המכתב נשלח מאמשטרדם ביום ב' ר“ח שבט תקפ”ז ל' למעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים הגבירים הנדיבים היקרים התמימים הישרים והמפוארים, פרנסים ומנהיגים וגבאים דא“י תוב”ב בק“ק קארלסרוא יע”א, חיים שלום וברכה.

אחדש“ה באנו בדברינו אלה לחוות תמיהתנו ופליאתנו, כי לא זכינו לתשובתם הרמתה על מכתב חברנו החתום ראשון⁴²⁷ מיום ג' י”ב כסלו העבר, למען ישלחו מעלת כבודם יצ“ו מעות דקופת ארץ ישראל תוב”ב שמה הק“ק יע”א, וגם מעות א“י המקובץ מן המדינה יע”א, ויתר הדברים הנאמרים במכתב הנז', וצפינו מיום ליום לקבל תשובתם הרמתה ועד כה נכזבה תוחלתנו. לכן באנו שנית בהני שיטין רהיטין, לעורר את מעלת כבודתם יצ“ו למהר לקיים מצות שלוח לידינו, כי מעוכבים אנחנו ע”י כך לקיים מצות שלוח הדמים לא“י ת,ו, ועיני עניי א”י צופות לקבלת מתן דמים.

ועוד זאת האבען וויר למעלתו הקצין פו“מ כ”ה קאפמאן טורלאך יצ“ו צו ערזוכען, גפעלליגסט נאך צו זעהן וואש זיא אונש פריהער הין ממעת א”י רעמיטטידט האבען. בפנקסנו פינדעט זיך פאר

בעליבען זיא נון נאך צו זעהן אויב בפנקסו אויסער דיזעס נאך עטוואס זיך פארפינדעט, אינדעם וויר בריף ערהיעלטן מעה“ק צפת תוב”ב פאם שליח עה“ק הנז' משנת תקפ”ג ל' ה“ה מוהר”ק בנימן זאב⁴²⁸ נ“י דער ניכט זעלבסט שמה וואהר, דש וויר איהם אויף גבעבן העטטען פאן איהנען נאך 39 f ערהאלטין צו האבען וואש זיא מהיישובים בקומן העטטען, וויר פינדען קיינע זאטהאנע אנצייגע ממעלתו הקצין שי' אויך קיינע רימעססע דאפיר, דעננאך זיכר הייטס האלבען בעשלאססען וויר איהנען דאריבר צו שרייבען אונד צו בפראגען אונד ארזוכען תשובתו הרמה על זה בלדיגסט, טולהשיב שואלנו דבר להעה”ק צפת תוב"ב.

הדרן לקמייתא, ימהרו יחישו מעשיהם הטוב לשלוח לידינו כל כסף המתוכן בקופש א“י תוב”ב שמה הק“ק יע”א, ולהודיע לנו באר היטב כמה מגיע מצרור הכסף הנזכר לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב“ב, וכן לקבץ ולשלוח מעות א”י מהמדינה יע“א כאשר עשה מעלת כבודו יצ”ו בשנת תקפ“ג ל', ולהודיע לנו כמו כן חלוקת המעות למי הדמים מגיעים, ולהשיב לנו בטובם על יתר דברינו מיום י”ב כסלו העבר, תשובה כהלכה על כל פרט ופרט. ויאמינו נאמנה כי מצוה רבה היא ההשתדלות וההתעסקות בצרכי ובעניני עניי ארץ ישראל תוב“ב היושבים על אדמת הקדש על התורה ועל העבודה ושרויים בצער ובצרות צרורות, השם ירחם עליהם ועל כל עמו בית ישראל, ונפוצות יהודא וישראל יקבץ ויכנס, ונעלה לציון ברנה בבי”א.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה' הדורשים שלום תפארתם ומצפים לתשועת ד' א”ע יחיש גאולתם, פקומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א החותמים במקומותיהם למושבותם בק“ק א”ד ובק“ק האג יע”א.

(כרך 2, דף 45 ע"א)

58. כ"ב טבת אל: חיים מעזריטשער ב: פריז נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג, יום א' כ”ב טבת תקפ“ז לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחל מעלת כבוד אהו' הרב המופלג החכם הכולל בישראל להלל וכו' וכו' בקש“ת מוהר”ק חיים מעזריטשר נרו שד“ר דכולל חסידים מעה”ק צפת תובב"א.

גי“ה מן ט' דנא הגיע לידינו אל נכון, ונשתומם על המראה שבא מעכ”ת נ“י לפאריז, אחרי כתב לו חברנו החתום ראשון⁴²⁹ שאינו צריך כלל ליסע ולבוא לאלה המדינות, והוא כליון מעות א”י בחנם שאין בו שום תועלת, ולהפך עוד גורם נזק לא“י ת”ומ רבוי השלוחים שבאו מזה חמש שנים. וביותר נפלאנו אחרי כתב מעכ“ת נ”י בעצמו ששמע לעצת ולדברי חברנו יצ“ו, ועם כל זה נסע לפאריז, ובהדי שותא פילכא, כתב איפשר שיש איזה מקומות שצריך ללכת שמה בשליחות, גם רצה להתראות פנים אתנו אם רצוננו בכך. לכן באנו בדברינו אלה להודיע למעכ”ת נ“י כי אין אנו מרוצים כלל בביאתו לפאריז, ואין אנו מסכימים כלל ועיקר שילך בשליחות לשום מקום מכל אלה המדינות צרפת, אשכנז, ענגלאנד והאללאנד וכל פרוודהון וכל דסמיכין להון. ועל מה ששמע שלא שלחו המעות א”י עדיין מוינצנא, זה כבר נתקן בעה“י, ולא לכך צריך מעכ”ת נ“י ליסע. והן ידיע להוי, אם יעבור מעכ”ת נ“י על דברינו ויסע אעפ”כ, יגרום נזק והפסד לכולל שלו ולמעכ“ת נ”י עצמו, ולא נוכל לפרש שיחנו יותר, ודי בהערה זו. וגם אין רצוננו כלל שיבא מעכ“ת נ”י להתראות פנים אתנו. הן כבדו גדול עלינו מאוד, אבל טעמנו ונמוקנו עמנו, מלבד מה שאנו חסים על מעות א“י ת”ו לכלות מעות עניים בנסיעה בעלמא שאין בה תועלת כלל ועיקר, עוד טעם כמוס עמנו אשר על כן באנו לומר למעכ“ת נ”י כלך מדרך זו. ומה שמעכ“ת נ”י כתב לנו לכתוב להרבנים המונים נרם שישלחו לו אגרת שנייות גם זה לא נוכל לעשות, כי אין דעתנו מסכמת בדבר שיאריך מעכ“ת נ”י שבתו שמה כל כך בכדי הליכה וחזרה, שיוכל להתמשך יותר משנה, ויהיה לו יותר הוצאה ממה שיעשה הכנסה לעניי א“י ת”ו. ומלתנו כבר אמורה כי כל מגמתנו לטובת עניי א“י ת”ו, ולא לבד לטובת השלוחים. ובגוף הדבר, מה שמתרעמים על חו“ר הספרדים הי”ו, אחרי נודע לנו כעת גודל הצער והצרות שהם שקועים בם כוללות ספרדים שבאה“ק ת”ו, לא לזאת נקרא נעמי, מה ששלוחי האשכנזים הי“ו מתפשטים בכל מדינה ומדינה ליגע בהכנסות הקבועות לכוללות הספרים הי”ו וידינו אל תהי בו. לכן אין לנו עסק בו לכתוב בענין זה להה“ג הממונים נרם. ואודות הרב השד”ר מו“ה אביגדור⁴³⁰ נ”י, לא ידענו מקום תחנותו כעת. אשתקד תחלת החורף קבלנו ממנו כתב מגיבראלטער, וגם השבנו לו לשם ויעצנוהו לשוב לאה“ק ת”ו, ומאז לא שמענו ממנו כלום.

יותר לא נוכל להאריך כעת. בטחנו יספיקו דברינו מעוטים כמרובים, ואל יעבור על דברינו הנאמרים באמת לטובת עניי א“י ת”ו, ועליו תבוא ברכת טוב.

ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה' פקומ”ש גזוא“מ עה”ק ת“ו החותמים במקומותם למושבותם בק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע"א המצפים לישועת ה' את עמו.

(כרך 2, דף 45 ע"ב)

59. כ"ג טבת אל: גבאים כוללים ב: פריז נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ב' כ”ג טבת תקפ"ז ל'

שלומים רבים כטל וכרביבים למעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא“י ת”ו במדינת צרפת יע“א ה”ה הרב המאור הגדול מעוז ומגדול החכם הכולל והשלם בקש“ת מוהר”ר מנחם דייץ נרו, ומשנהו הגביר הנכבד מו“ה ברוך ווייל נ”י.

מו“ה ליב זעליגמאן [עללינגען] צופים אנחנו על מכתבנו מן ט' דנא, ועל התשובה עינינו מיחלות. ביני ביני הגיענו אגרת משליח דכולל חסידים מוהר”ר חים מעזריטשר נרו, שבא לשמה, ורע עלינו המעשה שחזר ובא שליח הנז‘. כל מגמתנו וטרחתנו לטובת עניי א“י ת”ו היא לחנם, אם השלוחים לא יפסקו מלבוא, ומאוד אנו מתפלאים על מעכ“ת נ”י שאמר לו שלא בא המעות מווינצנא, ומתוך כך חושב מחשבות ליסע לשם בשליחות, ואין אנו מסכימים בדבר כלל, לא לווינצנא ולא לכל המדינה דצרפת יע“א ילך בשליחות. ולכן באנו בדברינו אלה לחוות דעתנו למעלת כבודם הרמה יצ”ו, לבל יסמכו ידיו בחתימת ידיהם שילך ויגבה, וגם לא יתנו לו כלום מקופת או מעותא“י שבידם, כי הזה רנוהו כבר אשתקד תחלת החורף לבל יבוא לאלה המדינות, כאשר יראו מתשובתנו הרצופה, ואם כך נעשה ליתן להוצאות לכל שליח שיבוא, לא תכלה רגל שלוחים מן השוק, כל שנה ושנה יבוא שליח אחר, ועניי א”י צועקים ללחם ופורש אין להם. והיו הדברים האלה בינינו בכל יראה ובכל יוודע להרב השליח הנז’ נרו, ויספיקו דברינו אלה המעוטים כמרובים.

ושלומם ישנא לחדא כרעותהון וכרעות אוה' אנשי בריתם הדורשים שלום תפארתם המצפים לישועת ה' את עמו ישיב שבותם יחיש גאולתם, פקומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א החותמים במקומותם למושבותם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א.

(כרך 2, דף 45 ע"ב)

60. ג' שבט אל: גבאי א"י ב: מיינץ    🔗

ב“ה. ג' שבט תקפ”ז ל'

לק“ק מיינץ יע”א

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא ה“נ מעלת כבוד הרב המופלא ומופלג בתורה החכם המובהק החריף והבקי המרביץ תורה ומרבה ישיבה וקדושתו על פניו, חסיד ועניו כש”ת מו“ה ליב זעליגמאן [עללינגען] נרו ומשנהו הו”ה היקר והנעלה התורני הירא ושלם שש ועושה צדק כ“ה מענדל אפפענהיים יצ”ו גבאים דא"י ת“ו דק”ק מיינץ יע"א.

נחלי התמיהות סובבוני כי לא השיבו מעלת כבודם הרמה יצ“ו על דברינו מיום ב' י”א כסלו העבר, וגם צרור הכסף דקופת א“י ת”ו לא שלחו לידינו, ולא ידענא מאי נידון ביה. גלל כן באנו שנית לדפוק על פתחיהם על התשובה, ואין אנו צריכים לכפול הדברים שכבר כתבנו, ויספיק מועט כמרובה.

גם נחזיר רצוף בזה הח“כ ששלחו לידינו בגי”ה הקודם מסך 43.42 f. כי לא ישולם מטעם אשר יודיע הנמשך למעלת כבוד המושך, בכן אנו מפים לקבל צרור הכסף דקופת א“י ת”ו תמן בשלמות. והיה זה שלום וכול.

(כרך 2, דף 45 ע"א)

61. ט' שבט אל: משה פרענקל ב: המבורג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ג' ט' שבט תקפ”ז לפ"ק

החיים והשלום, העושר והכבוד, הברכה והצלחה יחדיו יהיו תמים לאורך ימים למעלת כבוד הגביר הנגיד הנכבד הנדיב הנחמד התורני המופל' עולה תבור אדם המעלה ויראת ד' אוצרו פו“מ כש”ת כהר"ר משה פרענקל יצ“ו בק”ק האמבורג יע"א.

הגיענו על ידי האלופים הקצינים פו“מ וגזברים דקופת א”י דשמה הק“ק יע”א יצ“ו הנמסר לידם הרמה מיד מעלת כבודו יצ”ו סך 129.13 p. במעות מדינתנו 91.15.f והיינו מה שאסף בקופתו לכל יושבי א“י ת”ו 115.13 p. שהוא 81.32 f. ולהרב השדר“מ דעה”ק ירושלם ת“ו החה”ש מוהרש“ז שפירא נ”י 9.83 f. או –.14 P. במטבע שמה, ולפעלא טבא אמרין יישר כחו וחילו, הנה שכרו אתו ופעלתו, ולעד תעמוד צדקתו.

ואחרי זכינו לכך כי היטיב בעיני רופ“מ נ”י להיטיב מעמד הצדיקים והת“ח עניי ואביוני א”י הקדושה תוב“ב, בהעמד קופות בבית מדרשו, עליו תטוף מלתנו, אולי יוסיף חסדו על יושבי אה”ק ת“ו לייסד שׁמה התחייבות יחידי סגולה, המתנדבים בעם בסך קבוע לשנה, ככל אשר שאלנו ממעלת כבוד האלופים הפו”מ דהק“ק שמה יע”א, או להרבות קופות יחידים, שיעמדו קופה בביתם, להתנדב לתוכה לעיתים מזומנות, ובכל שעת רחמים ורצון יזכרו זכרון ירושלם ואחיותיה יתר שלשת עה“ק תוב”ב. וגם במדינתנו השתדלנו כזאת, אשר לא רצה להתחייב בסך קבוע, קיבל מאתנו קופה, להעמיד בביתו או בבית אשר יתפלל וילמוד שמה, לתת לתוכה נדבתו שלא בתורת התחייבות, ועל הרוב עלה לתקופת השנה יותר מהתחייבות שבקשנו מאתו, וכן עשו ועשו גבאים ומשתדלים טובת א“י ת”ו במדינת פולין ורוסיא יע“א. ואם לזאת יאותו לו גבירים ונדיבים יחידי סגולה שמה, יצוה נא לעשות קופות לחשבון א”י ת“ו, וההוצאות עלינו לשלם כמיטב, ומיניה וביה תסתיים טובת יושבי א”י ת“ו, היושבים שלא מסומכים, מתוקף הצרות וגודל הדוחק והלחץ, כאשר נפשותינו יודעת למאוד. ואינו מן הצורך להאריך לגברא רבא דכוותיה מגודל המצוה והזכות בצדקה זו, ויספיקו דברינו אלה המועטים כמרובים. זאת לא נחדל להעיר, כי ישגיח בעין חכמתו שלא יגיע מזה נזק והפסד ח”ו להכנסות הקבועות כבר, כאשר העירו בצדק זאת מלפנים, האלופים הקצינים פו“מ דהק”ק שמה יע“א, אבל לפי דעתנו איפשר לתקן זה בלי גרעון כסף הכנסות הקדומות, כאשר גם במדינתנו בכל ק”ק וק“E, ובכמה ק”ק במדינות אשכנז יע“א, קיימו וקיבלו הכנסה החדשה מהתחייבות וקופות יחידים, וכל הכנסות הקדומות במקומן עומדות בכל תוקף ועוז, ולא לבד כי אין מחסור, אדרבא עוד מרבים העם לנדר ולנדב ברגלים ובשבתות, הן במתנת יד הן בעלייתם לתורה, ולא יבצר גם מם שמה הק”ק יע"א לתקן הכנסות החדשות, ולאמץ ולחזק הכנסות הישנות הקדומות, ירבו ויפרצו למאוד.

והיה מעשה הצדקה שלום וברכ, תכונן ציון ותבנה ירושלם בימיו ובימינו, כ“ע אוה' הדורשים שלום תפארתו, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב”א דבק“ק אמשטרדאם יע”ר ובק“ק האג יע”א.

(כרך 2, דף 46 ע"א)

62. ט' שבט אל: פרנסים ומנהיגים ב: המבורג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' ט' שבט תקפ”ז לפ"ק

ישאו הרים שלום וברכה למעלת תהלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים המפוערים הגבירים הנדיבים היקרים והחשובים פרנסים וגזברים דקופת א"י ת“ו בק”ק האמבורג יע"א.

הגיענו לנכון גי“ה מן כ”ז לחדש טבת העבר רצוף בו ח“כ ממעות א”י דקופתם על Wa. j. de Jonge באמשטרדאם מסך 2185.18 f. תמורת סך 9. – 3110.⁴³¹p כסף המתוכנן בקופתם עד סוף תקפ“ו לפ”ק, וכמפורש יוצא בגי“ה עולה כסף הקופה לסך 9. – 3006 p. . ומתחלק לארבעת עה”ק תוב"ב כזה:

ובאשר לא פורש בדבריהם היקרים כיצד יחולק מעות ד“ט הנז', לכן נראה לנו לעשות כתוכן ברי הצוואה שהודיע לנו מעלת כבודם יצ”ו מלפנים, והוא ליתן 52 p. לעה“ק ירושלם ת”ו, אשר השליח דעה“ק הנז' היה מוכן לבוא שמה וזכה בחלקו משנת תקפ”ו, ומשנה הקודמת 52 p. לשלשת עה“ק צפת חברון וטבריא תוב”ב, כסדר החלוקה ז' ו' ד' חלקי כ“ח ⁴³², ויחולקו ביניהם הני נ”ב שו“ק⁴³³ בשבעה עשר חלקים. אכן אם לא ייטיב בעיני מעלת כבודם יצ”ו חלוק זה, ימחלו לחוות לנו דעתם הרמה, ונעשה כאשר יצוו, ושתיקה כהודאת הסכמתם. ותשואות חן חן למעלת כבודם יצ“ו אשר מיהרו למלאות רצוננו. גם אנחנו נעשה את שלנו לקיים מצות שלוח לא”י ת"ו, ושכרם אתם ופעולתם לפניהם, הון ועושר בביתם, ולעד תעמוד צדקתם.

ברם ההתחייבות, שבנו וראינו כי לא נראים למעלת כבודם יצ“ו דברינו הנאמרים בענין זה במכתבנו הקודם, ולא נוסיף להטריחם בתיבות הרבה. אכן לא נחשה ולא נשקוט, לעורר רחמיהם להטיב הכנסת קופת א”י ת“ו באופנים אחרים אשר יאותו בעיניהם, כי גדל הדוחק והצער מיושבי אה”ק ת"ו, ד' ירחם עליהם.

עוד קבלתנו בגי“ה ח”F על הנז' מסך 91.15 f דמי קופת א“י שבבהמ”ד של הגביר התורני הנדיב הנכבד פו“מ כ”ה משה פרענקל יצ“ו, דהיינו 81.32 f דמי קופות שתתחלק על ידינו לארבעת עה”ק תוב“ב כסדר החלוקה הנהוגה, והנשאר סך 9.83 f מתנה להשדר”ם דעה“ק ירושלם ת”ו הרב החה“ש מוהרש”ז שפירא נ“י אשר נעלה חשבון עה”ק ת“ו כאמור וזכרה ד' לטובה, כה יעשה וכה יוסיף עד ביאת גואלנו בבי”א.

ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה' הדרושים שלום תפארתם ושלום מעלת כבוד תורת הה”ג החכ' נרו פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א דבק”ק אמשטרדם יע“א ובק”ק המצפים לישועת ד' את עמו.

(כרך 2, דף 46 ע“א וע”ב)

63. ט"ו שבט אל: משה לענהיים ב: פולדא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ב' ח”ע (ט"ו) שבט תקפ"ז ל'

מר מ. ש. לענהיים

פולדא

מיט איהר וועהרטס שרייבען פאן ten 25 יעננר ריכטיג ערהאלטען ראמעססען אוף דייוערזה צום בעטראגע פאן 487.13 f זינדע פיר איינען בעטראג מן.484 f איהנען מהאלופים הקצינים פו“מ יצ”ו שמה בעאויפטראגט אונס פיר ארץ ישראל תוב“ב צו איברמאככען, נאהך איינגאנג ברינגען וויר דען גאנסען בעטראג ארץ ישראל אין רעכנונג גוט, בעפאלגען מיט -.484 f דיא אונס מהאלופים הקפו”מ יצ“ו דשמה אויף געגעבנע פערטהיילונג אן דיא פיהר ערי הקדש שבארץ שיראל ת”ו. אונד איבערשוס מן 3.13 f אבציגליך פארטא 2 אויסלאגע פיר דיא רימעססע פיר איטרט צו לאססען איינקאסססיהרען, לעגן אין דער א“י קאססע. איינגעבאגען דיא צום אונטשריפט אונס איינגזאנדטע קוויטונג אין דופלא, וואס וויר איבריגנס הינזיכטליך ארץ ישראל ת”ו צו זאגען האבען שרייבען וויר למעלת כבוד הרב הגאב“S נרו איין שולדיגע בעאנטווארונג פאריגען שרייבען נאמענס האלופים הקופו”מ יצ“ו עמפפעהלען אונס העפליכסט למעלת האלופים הקפו”מ יצ“ו שמה אונד עבנפאלס למעלת הרמה שי' אונד שליסען באמירת שלום וברכה מאד”ה ומאתנו אוה' המצפים לישועת ד' את עמו ואת נחלתו, פקיד ומשיגחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תוב“ב דבק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע"א.

(כרך 2, דף 46 ע"ב)

64. ט"ו שבט אל: זעקל ווארמסר ב: פולדא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ב' ח”ע [ט“ו] בשבט תקפ”ז ל'

צדיק כתמר יפרח כאז בלבנון ישגא ה“נ הוד כבוד הרב הגאון המאור הגדול מעוז ומגדול החריף והקי שמנתו קב ונקי שש ועושה צדק, מחזיק כל בדק, אשכול הכופר, חכם וסופר, כקש”ת מוהר"כ זעקל וארמסער נרו אב“ד ור”מ בק“ק פולדא והמדינה יע”א.

מה נכבד היום בהגלות נגלות אלינו דברי קדשו מיום ו' כ“ז טבת העבר, לוטה באגרתו אגרת הקצין פו”מ יצ“ו לחבירו הקצין פו”מ יצ“ו, אוגרת סימני הסכמת הועד דקפו”מ יצ“ו שמה על מכתבנו מיום ה' ה' העבר, ומתוכה בשורה מוצאת כי באו דברינו על אוזן שומעת, ורופמעכ”ת נ“י התאזר חיל, כדרכו בקודש, לעורר הלבבות להרים תנופת נדבות בעין יפות ף וכן עשו ועשו, לשלוח לידינו סך484. f ע”י הוה“ק כ”ה משה לענהיים יצ"ו, והיינו

וגם קבלנו סך הנז' בח“כ שונים על שונים מהוה”ק פו“מ כ”ה משה לענהיים יצ“ו, וכן כתבנו תשובת הקבלה להוה”ק הנז' ושלחנו לו השוברות ששלח לידינו לחתום חתומים בחתימת ידי'.

יתר הדברים שיש לנו להשיב, כתבנו שנשיב לרופמעכ“ת נ”י, כי כך חובתנו להשיב מפני הכבוד הראוי על גי“ק, אחרי ראינו כי הקופ”מ יצ“ו שמו משטרם על רופמעכ”ת נ"י להשיב לנו.

וטרם נחלה לדבר, נבוא העירה, כי נקוה שלא מצאה הקפידה מקום לנוח אצל מעל הקפו“מ יצ”ו שמה, שלא השיבו לנו בעצמם על המכתבנו הקודם, האמנם מאוד התכבד ונתענג במה שהשיב לנו בחריקאות רופמעכ“ת נ”י, אפס באשר איננו לפי הנימוס והסדר, חשבו אולי חשבו הקופ“מ יצ”ו שלא יחדנו דברנו הקודמים לכבודם כל עיקר כי אם לרופמעכ“ת נ”י לבדו, ובאמת לא כך היה, כי דברינו היו מיוחדים גם לכבודם, ואם מצאה הקפידה מקום לנוח אצלם, במטו מיניה דמר ניהו רבה נ“י להוציאם מטעות זו, לבל תהיה הקפידא ח”ו גורמת מניעת הטובה לעניי א“י תוב”ב, ודי בהערה זו.

עתה נבוא אל שער התשובה שמחנו ונהנינו בקבוץ הנדבה שעשו נוסף על הכסף המתוכן מקופת מערבי בזמנה⁴³⁵, שהיה מוכן ומפורש כיצד יחולק מהצדיק המנוח פו“מ כ”ה ליזר סגל ז“ל, ככל המפורש למעלה. אך נצטערנו בראותנו תשובת האלופים הקופו”מ יצ“ו כי אין איש שמה שרוצה להתחייב בסך קבוע לכל שנה לא”י תוב“ב, וזה יתד שהכל תלוי בו, לחזק היסוד שיסדנו לבל יצטרכו שלוחי א”י ת“ו לצאת ולבא עוד. אבל לפי דעתנו המניעה היא יותר מצד המשתדלים כי צד הנותנים, ואת כל אלה נסיתי בק”ק שהייתי שמה, שאמרו לי ראשי הק“ק תחלה כי אי אפשר לייסד התחייבות בעירם, ויגעתי ומצאתי והבאתי לידי גמרו בכל עוז. כן איננו מסתפקים, אם יהיה שמה משתדל בדבר, כי לא יקפצו יחידי סגולה את ידיהם לעשות כמעשה שאר ק”ק. אולי יאות לנו רופמעכ“ת נ”י לדבר על לב הגבאי דא“י ת”ו שמה, שיתאמץ בדבר זה, וגם תטוף מלתו על אזני האלופים הקפו“ם יצ”ו שיסכימו בדבר, וחפץ ד' בידו יצלח. גם במה שכתבו שלא ישלחו קבוצת כספם דא“י ת”ו מדי שנה בשנה, כי אם כאשר יקובץ יחד סך מסוים, אין דעתנו נוחה בו, כי גם זה אינו חזוק כי אם הרוס היסוד שיסדנו כאמור, כי אם לא יבואו שלוחי א“י, על כל פנים צריך לשלוח לא”י מדי שנה כל הכסף המקובץ, ועל מה ולמה יעברו שמה בבל תאחר, מבלי שלוח לידינו מדי שנה מה שתלה במצודת הגבאי דא“י תוב”ב. ובענין זה כבר הסכימו האלופים הקפו“מ הנקראים פארשטאנד⁴³⁶ דק”ק פפד“מ יע”א בשנת תקפ“ה ל', כאשר שלחו אז כל כסף הקופה, וקיימו וקבלו לעשות כן מדי שנה בשנה, ומכש”כ אם בעה“י יעלה בידם לייסד ההתחייבות שמה, וודאי אין לערב הכנסת שנה אחת בחבירתה. אך גם מבלעדי זאת לא ידענו לאיזה תכלית ולאיזה טעם לא יאותו לנו הקפו”מ יצ"ו שמה לשלוח צרור כספם מדי שנה, אחת לאחת מצטרף לחשבון גדול, ובפרט במקום דקיימו עניים המצפים לקבלת דמים.

גם נכספנו לדעת מי נבחר להיות גבאי דא“י ת”ו שמה. הן כתבו הקו“מ יצ”ו שבחרו גבאי דא“י, אבל שמו לא הודיעו לנו, ובטיבותא דמר ניהו רבה נ”י יודיע לנו מה טיבו, אם לייחד אליו הדבור בלה“ק או בל”א, לזרוזי מלתא להשתדל שמה הק“ק ההתחייבות, וגם להשתדל בקבוץ מעות א”י דהמדינה.

ותשואות חן חן לרופמעכ“ת נ”י על ההודעה שנתן לנו בענין המדינה, אבל באשר אין אנו בקיאים לא במדינה עצמה, כי לא היינו באותן מחוזות, ולא במפה, כי לא עסקנו בחכמה כזו, לכן הם סתומים לנו דברי רופמעכ“ת נ”י. נחלה פני קדשו, יעשה המצוה למען א“י ת”ו, לכתוב לנו שנית באר היטב חלוקת המדינה, דהיינו הק“ק הרשומות שיש (?) מדינה השייכה להם, ומה טוב אם בטובו יודיע לנו גם שמות הרבנים אב”ד דק“ק הנז'. לק”ק העססען קאסל כבר כתבנו מקודם, ועדיין תשובה תולה, ולק“ק האנויא ג”כ כבר כתבנו למחו' הרב הגאב“ד ור”מ נרו, וי“ה נכתוב גם להקפו”מ יצ“ו, לכן אינו צריך לכתוב כי אם הק”ק הנשארות יע“א, ושכרו כפול ומכופל מאוהב שערי ציון ובוחר בירושלם. ואחרי ראינו כי גם מר אביו הרב הגאון זצללה”ה עסק בעניני א“י ת”ו כמו שכתב לנו רופמעכ“ת נ”י שחתם על הפס“ד ופשר בעת ההיא, בטחנו כי גם רופמעכ”ת נ"י יאחז במצוה זו, ולא ירע ביעני קדשו מה שאנו מטריחים אותו בזה.

ועל יתר הדברים שכתב לנו רופמעכ“ת נ”י, בדו“ד שיש בין אשכנזים לספרדים הי”ו שבא“י ת”ו הארכנו למעניתנו בענין זה בפשרות הנעשות ונדפסות על פינו בשנת תקפ“ב ותקפ”ג, וב“ה שעלתה בידינו, שנתקבלה פשרתנו משנת תקפ”ב בעה“ק ירושלם ת”ו בין הכוללים עצמם הי“ו, ובטחנו בד' כי גם פשרתנו בגין יתר שלשת עה”ק תוב“ב תתקבל, וגם בין שני הכוללים אשכנזים הי”ז שבא“ק ת”ו טרחנו לתווך השלום ביניהם, ובוודאי זה עיקר גדול, כמ“ש רופמעכ”ת נ“י כי יהיה שלום בארץ, ואלם כל אדם מישראל שבח”ל יוכל לסייע לכך, אם כל אחד יתן מדי שנה סך מה לא“י ת”ו, תתרבה ההכנסה בעה“י, ונקל הוא לשפות שלום בין כל הצדדים, וד' יברך א”ע בשלום.

יותר אין לנו להשיב על ד“ק, וגם על האגרת הקפו”מ לחבירו הקפו“מ התשובה מוצאת בדברינו הנ”ל, ונחלה פ“ק לפרוש ש”ר לכבוד האלופים הקפו“מ יצ”ו ולכבוד הגבאי דא“י ת”ו משמנו, ולהודיע תוכן הדברים המגיעים להם.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר והתמימה וכנפש אוהביו דש”ת המצפים לישועת ד' א“ע, נעלה ברנה לעיר ד' שמה, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה”ק תובב“א דבק”E אמשטרדם יע“א ובק”ק האג יע“א הכו”ח בשם כולנו.

(כרך 2, דף 46 ע“ב – 47 ע”א)

65. ט"ז שבט אל: פרנסים וגבאים ב: מנהיים נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' ט”ז שבט תקפ"ז ל'

למעלת כבוד האלופים הקצינים הגבאים הנדיבים היקרים המפורסמים הנגידים הנכבדים הנעימים והנחמדים פו"מ וגובים דק“ק מנהיים יע”א שלום וברכה.

בייא מיינען דארט זיין, האטטע דיא עהרע לרום מעלתם יצ“ו בעקאנט זו מאכען מיט אונזרע אדמיניסטראציאהן ממעות א”י תוב“ב אונד דש מיר אונס בעפאססען ממדינות אלה, האללאנד, דייטשלאנד אונד פראנקרייך, ידא א”י געלדער איין צו צאהען אונד צו איברמאכען, דא מיט דיא א“י שלוחים פערנר ניכט צו רייזען זאלען ברויכען. אונד אים בעטראכט דער ראסען ליידען אונד נאהט דער א”י בעוואהנער אונד דא מיט זעלבה דורך דיזען מאס רעגל ניכט ח“ו איינביסען זאללען די זאנסטיגע געוואהנליכע נדבות יחידים, האבען וויר אלליר וועגין במדינתנו, אויך אין פרשיעדנע הויבט קהלות אין דייטשלאנט, זא וויא אויך שמה הק”ק יע“א, איינע יעהרליכע בייאטראגע מיחידי הקהלות יצ”ו ערריכטעט, וועלכה בייאטראגע יעהרליך, נעבסט דש זאנסטיגע א“י געלט אויס דער א”י קאססא אונד איינגיזאנדט אונד איבר מאכט דורך אונש לא“י ת”ו זאל ווירדען. זיא הער פרנס פרעזידענט! האטטען דיא גיטטע אונש אויף דיזע מיטטהיילונג צו ערווידרען דש נאמענס הקפו“מ וגובים יצ”ו שמה, דער הערט א“י גבאי יצ”ו זאל אנגישריבן ווירדען דיא פאררהערטיגע געלדר אונש צו איברמאכען אונד פערנר הין דש איינקאמענדע יעהרליך אינזענדען אל, וויר ערווידערטען אבר דש הוה“ק הגבאי דא”י ת“ו ה”ה פו“מ כ”ה הירץ אוטרבורג יצ“ו ברייטס דאמיט איינפרשטאנדען וועהרע, אונד דא ער אונש צו זאגטע, בייא דעסן רעטוהר פאן וויסדאהדען דש פאררהערטיגע אונש איינזענדען ווירד, נון אבר זעהן וויר אונש געטיישט אין אונזרע ערווארטינג, אונט ניכט בלאהס דיזעד, זאנדערן אויך אויף אונזרען שרייבען מן ט”ו כסלו העבר מיט דען ערזוך אונש דש פארהערטיגע געלט, נעבסט אויגאבע וויא פיעל יעדע דער 4 ערי הקדש תוב“ב דא פאן קעהסט זו וואלען אינזענדען, האבען וויר א דאטא מהוה”ק הגבאים דא“י הנז' יצ”ו דיא עהרע ניכט מעגענהאבען איין ווארט אנטווארט צו ערהאלטען. זא זעהן וויר אונש אין אונזרע אדמיניסטראציאהן גענעהטיגט לטובת א“י תוב”ב אונש לרום מעלת כבודם יצ“ו אלזא צו ערזוכען להוה”ק הגבאי דא“י יצ”ו הנז' דאריבר צו אונטערהאלטען אונד דיא ליידינדע א"י בעוואהנער האררען אונד האפפען טעגליך אויף דען עמפאנג.

והיה זה שלום וברכה מא“ה ומאתנו אוה' הדורשים שלום תפארתם ושלום הרב הגאב”ד ור“מ נרו ושלום כל אנשי החברה דא”י ת“ו שמה פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב”א החותמים במקומותם בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א.

(כרך 2, דף 47 ע"ב)

66. ט"ז שבט אל: פרנסים ומנהיגים ב: אמשטרדם נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ג' ט”ז שבט תקפ"ז ל'

למעלות כבוד האלופים הקצינים הרוזנים הגבירים היקרים הישרים והמפוארים החשובים והנכבדים רודפי צדקה ועושי חסד פו“מ דקק”א באמשטרדם יע"א – יהי שלום בחילם, שלוה בגבולם וברכה בהיכלם.

כפי אשר עלתה בהסכמה לפני רום מעלתם יצ“ו, כאשר נכבדתי להיות בהתועדם אור ליום ה' ד' דנא, הנני שולח בזה לידם הרמה העתק שטר הרשאה ממעלת חכמי רבני ומנהיגי ופקידי עה”ק ירושלם תובב“א, מכוללות הספרדים הי”ו, למעלת הרב הכולל החכם השלום מוהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י אשכנזי, להיות שליח הכולל דעה“ק הנ”ל תובב“א, והיא מקויימת ומאושרת ממעלת הגבירים השרים פקידי א”י ת“ו שבקושטנדינא יע”א, ומתוכה יראו רו“מ יצ”ו כי תלב“ה נתקבלה פשרתנו בעה”ק ירושלם תובב“א משני הצדדים, ועשו שליח הכולל להרבה חה”ש הנ“ל שהוא אשכנזי, ואין דבר חוצץ ביניהם עוד. וכן כתבו לנו שני הצדדים באגרות מיוחדות, הן אבי דואר הן ע”י הרב השד“ר הנ”ל. ובהיות הרב השד“ר הנ”ל נ“י פניו מועדות ורגליו כוננו לצאת לדרכו לחיים טובים ולשלום, לא יוכל להוציא מתחת ידו השטר העיקרי, ועשיתי העתק מקויים ע”י נאמני הק“ק פה יע”ק.

ועוד שלחתי עם הנוכח העתקות שטרות כו“ה ואגרות שקבלנו זאת מלפנים ממעלת רבני וחכמי ערי הקדש תובב”א, ולא מצאתי מן הצורך לקיים גם העתקות ההם ע"י נאמנים הנז', כי העיקריות בידינו, ואם יש את נפשם לראות השטרות והאגרות העיקריות, הננו מוכנים לשלחם כי עין בעין יראו אמיתת ההעתקות.

בטחנו יספיק הבא עם הנוכח, להראות לרום מעלת כבודם, יצ“ו, כי יפה כחנו להיות המאספים לכל המחנות ולקבל מכל הק”ק יע“א שבמדינתנו יע”א ובשאר מדינות המפורשות בשטרות, כל מעות א“י תוב”ב, וכן קיימו וקבלו כל הק“ק שבמדינתנו, וכל הק”ק שבמדינת צרפת, יע“א, כל הק”ק הגדולות והרשומות שבמדינות אשכנז יע“א, ואקוה כי רומ”כ יצ“ו לא יתנו מגרעת בכבוד חברינו יחידי סגולה ויושבי קהלתם המפוארה יע”א לבלתי תת לכסף מוצא על ידם.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומנאי ואה' הדורש שלום תפארתם, המצפה לישיעת ה' את עמו, יחיד גאולתם, פקיד ומשגיח גזבר ואמרכל ערי הקדש תובב”א, בצרוף חברינו דק“ק אמשטרדם יע”א שלשה מטיבי צעד⁴³⁷ יחיו לאי"ט.

(כרך 2, דף 48 ע"א)

67. י"ז שבט אל: יהודה ליב קרלבורג ב: קרעפעלד נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ד' טו”ב שבט תקפ"ז ל'

למרבה המשרה ולשלום אין קץ, להכין כסאו ולסעדה עד עת קץ, ה“ה הוד כבוד ידי ה' וידי”נ הרב הגאון הגדול המפורסם, וריחו נודף כערוגת הבשם, החכם המובהק, ונוגה לו כברק, הכולל, כליל המעלות ונזר השלמות, איש חמודות, במעלות תרומיות וידיעות נשגבות לו עשר ידות נ“י ע”ה פ“ה כקש”ת מוהר"ר יהודא ליב קארלבורג נר“ו אב"ד ור"מ בק”ק קרעפעלד והמדינה יע"א.

כמדונה אני שמופר הנאה הוא רופמעכת“ר נ”י לבלתי השיב לי, ולא ידעתי מה אעשה עוד לכרמי ולא עשיתי לו. הנה באחרונה כתבו לו י“ב בחדש העבר, וחתמו גם חבירי הקומ”ש גזוא“מ עה”ק תוב“ב, ואמרתי אחרי לא בגיני יצא להשיב, יצא בגין מעלת חבירי השלמים והתמימים יצ”ו, וגם תוחלתי ההיא נכזבה, מלבד הצער על מניעת שלוח הכסף המתוכנן והמוכן לעניי א“י ת”ו בכל הגלילות דכסא כבוד רבנותו, מצטער אני גם על שלוח הישן שמעכב אותי בחיתום ועריכת חשבונות.

לכן הסכמנו אני וחבירי היקרים יצ“ו לכתוב לרופמעכת”ר נ“י עוד הפעם. ואני בבואי להשיב לקחתי בידי גי”ה מן ח' אדר שני תקפ“ד ל', מצאתי טעות בענין החלוקה, דהיינו במה שכתב לנו רופמעכת”ר נ“י אז, דבשנת תק”ע קיבל ר' נשיא מזל טוב שליח עה“ק צפת ת”ו חלקו, ובשנת תקע“ד קיבל הה”ר חיים ברוך שליח עה“ק ירושלם ת”ו חלקו לפי תקנת הגאונים, וזה הנשאר חלק עה“ק חברון וטבריא ת”ו סך ע“ד ר”ט⁴³⁸ כסף קלארא⁴³⁹ וכו' – במחכ“ה טעות הוא בידו שהחכם ר”ח ברוך זצ“ל היה אז שליח ירושלים ת”ו, כי אם שליח חברון ת“ו היה, ובכן היה הנשאר לעה”ק ירושלם וטבריא ולא חברון וטבריא ת“ו, וטעות זה יצא לפ”ד לרופמעכת“ר נ”י כאשר מקודם לכן היה החכם הנ“ל שליח ירושלם ת”ו, אבל בשנת תקע“ד בריר לן מפנקסנו שהיה שליח עה”ק חברון ת“ו וע”ז אין לפקפק, וממילא מגיעים הני עד ר“ט לעה”ק ירושלם וטבריא ת"ו.

עתה נבוא אל תוכן מה שרצינו לכתוב לרופמעכת“ר נ”י, והוא, הנה שאלנו פעמים אין מספר להודיע לנו בטובו כיצד יחולק המעות ששלח לנו זאת מלפנים בחדש שבט תקפ“ד, ואשרי אשר הוחלנו עד כה, וכבר כתב לנו שיד כל עניי א”י ת“ו שוים בו, חלקנו הני כ”ד פרידריכס דאהר⁴⁴⁰ בסדר החלוקה הנהוגה, בכ“ח חלקים, לכל אחת משלשת עה”ק צחו“ט ת”ו חלקה⁴⁴¹, וחלק עה“ק ירושלם ת”ו שיערנו שהיה מן שש, שנים, ובכן סדרנו חלק חמש שנים שהוא עד סוף תקפ“ב לשליחות האשכנזים שבעה”ק ירושלם ת“ו, וחלק שנת תקפ”ג שליחות ירושלם ת"ו דמן אז והלאה שהוא מחצה לזה ומחצה לזה.

עתה נשאר עוד בספק סך 96.15 f שקבלנו בחדש סיון תקפ“ד ל‘, ולא פורש כל עיקר למי הדמים מגיעים. הנה נצפה עוד שמונת ימים על תשובתו הרמתה להודיע לנו מי ומי יזכה בו, ואם לא נקבל תשובתו במלאת שמונת ימים מהיום, נחלק גם סך הנז’ בסדר החלוקה של כ”ח חלקים – י“א, ז‘, ו’ ד', ואנחנו נקיים אם נעשה מי שיאנו זוכה כזוכה, כי הרבינו לשאול לרופמעכת”ר נ“י להודיענו מי יזכה בו, ולא השיב לנו, ולא נוכל להתמהמה עוד, ורפמעכת”ר נ“י גורם אם נעביר נחלה וזכות מעיר לעיר מערי הקש ת”ו.

ובהדי שותא פילכא, נחלה פני קדשו עוד הפעם יחזיק במצוה זו ואל ירף, ככל אשר שאלנו ובקשנו פעמים ושלש, וימהר נא לשלוח גם צרור הכסף דא“י תוב”ב לידינו, ועכ"פ תשובתו הרמה מהרה תצמח, ושלום.

(כרך 2, דף 48 ע"ב)

68. י"ט שבט אל: חייים מזעריטשר ב: מרסיליה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג עש”ק י“ט שבט תקפ”זין

למארסעליע

להרב השד"ר מו"ה חיים מעזריטשר נ"י שד"ר דכולל חסידים.

בחפזון אני בא לאפס הפנאי כהיום הזה, הגיענו היום גי“ה ממאסעליע מן זין דנא, וכבר השבנו למעכ”ת נ“י לפאריז, כמו שבא מעל”ד ההעתק ממכתבנו כתוב וחתום מכולנו חבריא פקומ“ש בוא”מ עה“ק תובב”א דבאמשטרדאם יע“א, ואין צורך לבוא בכפילא, כי אם לכפול הערתנו, שלא יפסיד מעכ”ת נ“י טבת א”י ת“ו ומעות עניים לדא”י ת“ו באלה מסעי על חנם. ולידינו לא בא שום כתב חתום מור”ס דעה“ק ירושלם ת”ו, ואין צורך באלה המדינות לנסיעת שלוחים, ועוד מזיק ומפסיד, וללא הועיל עכ“פ, ומה שעלה בגורלו אינו מועיל ואינם חוששים לכך במדינות האלו, וגם נסיעתו במדינה שמה מפסיד טובת כולל דא”י ת“ו. כי הגם כתב שאינו נוטל מקופות הכולל, אבל ידענו שמי שנותן לשליח א”י העובר ושב, אינו נותן לקופה ולכיס הכולל, ובפרט במקומות שלא יש קביעות לא“י ת”ו, ואפילו לשוחים לעצמם מפסידים, מכש“כ שד”ר המטלטל ונוסע ממקום למקום וממדינה למדינה, ברי לי שמתקפח ע“י כך טובת הכולל והכנסות קופת הכוללות, ולא נכנה היא, והסמן יגיד ובירר כשיקובץ ליד הגבאים הכוללים דפאריז מעות המדינה, נראה אם לא נפחתה ההכנסה. וחובה עלינו להעיר ולהזהיר למעכ”ת נ“י לבל ישלח ידו במעות קופות א”י ת“ו או בהכנסות הקופות דא”י ת"ו.

ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו פקומ”ש גזוא“מ עה”ק תובב“א דבק”ק אמשטרדאם ובק“ק האג יע”א הכו“ח השן כולנו אה”נ הדש"ת המצפה לישועת ה'.

ושלום רב משמי להגביר הגבאי דא“י סי' יוסף שאמי יצ”ו.

לכשנכתוב נסגיר מכתבו למע"כ הרבנים הממונים נרם, וידיע להוי שהיה הוצאה רבה דמי הדוהר ממכתבו היום לערך 5 פראנקען.

(כרך 2, דף 48 ע"ב)

69. כ"ח שבט אל: ממוני כולל פרושים ב: ירושלם נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. יום א' כ”ח שבט תקפ“זין לפ”ק

להדרת כבוד תפארת הרבנים המובהקים, המאירים כברקים, החכמים הכוללים, השלמים התמימים, המופלגים בתורה ובקדושה, הממונים ומשגיחים דכולל פרושים שבעיה“ק ירושלם תוב”ב ובראשם הרב הגאון הגדול המקובל אלדי צדי' יסוד עולם, וכל רז ממנו לא נעלם כקש“ת מו' מנחם מענדל⁴⁴² נ”י.

אחדש“ת כמשפט, האותיות יגידו כי ה”ה (מר חמיו של החותם הראשון)⁴⁴³ האליף והקצין הגביר הנדיב הנעלה כ“ה דוד בן כ”ה יוסף יוזפא הלוי האללאלנדר יצ“ו הנולד מן המרת הנלא ע”ה התנדב לעשות דבר טוב, באופן ותנאים קודמים למעשה, המבוארים בזה. והדבר הטוב הוא, ליתן בכיס כולל הפרושים שבעה“ק ירושלם ת”ו, סך מאה אדומים זהב, שעשו פירות בהכשר על צד היתר כתיקון חז“ל⁴⁴⁴ עשרה למאה לשנה, ואותן פירות שהם עשרה אדומים לשנה, יהיה לעשרה ת”ח לומדי גמפ“ת מכולל הנז' אכן כל זה עליהם ועל הבאים אחריהם בת”כ כתנאי ב“ג וב”ר שיעשו ויקיימו המבואר בארבעה סימנים אלה, והם:

1.  מדי שנה בשנה, ביום ג' לחדש תרכי, שהוא יום הולדת הגביר הנדיב הנ“ל יצ”ו, ילמדו עשרה ת“ח הנזכרים בעדו בכנופיא, שיעור משניות וזהר, ואימרו ח”י משמורים תהלים, ויתפללו בעדו נוכח פני ה' לטוב לו, דליהבו לי' משמיא חיי אריכי ומזוני רויחי ובני בני סמיכי מנכדתו היחידה ה“ה הגברת מרת געלה ת”י לאי“ט בת ר' צבי הי”ו, (הנולדת מן בתו הגברת הנפטרת מרת רחל הנה ע"ה) ובעל נכדו הגברת הנ“ל תי' לאי”ט ה“ה הגביר הרבני המופל' מו”ה עקיבא לעהרן נ“י בן הרב מוהר”ר אברהם משה לעהרן זצ“ל הנולד מן הצדיקת מרת לאה יטלה נ”ע, יאריכו ימים בטוב ושנים בנעימים, יראו זרע ברך ד' ברב עז ותעצומים, וכן יעשו מעתה כל ימי הגביר הנדיב הנז“ל יצ”ו לאורך ימים.

2.  מדי שנה בשנה, ביום ט“ו לחדש סיון, שהוא יום הולדת הגברת אשת הגביר הנדיב הנ”ל יצ“ו ה”ה מרת מרים תי' בת כ“ה אלי' הכהן זצ”ל הנולדת מן מרת יטלא ע“ה, ילמדו עשרה ת”ח הנ“ל בעדה בכנופיא שיעור משניות וזהר ותהלים כנז”ל, ויתפללו בעדה ככל האמור בסימן הקודם, וכן יעשו מעתה כל ימי הגברת הנ“ל לאי”ט.

3.  כי יפקוד, ה' על הגביר הנדיב הנ“ל להיפטר לבית עולמו, מיום אשר תבוא השמועה לאזני הרבנים הממונים דכולל הנז”ל בעה" ירושלם ת“ו, ילמדו העשרה ת”ח בעדו בכנופיא מדי יום ביומו משך הי“ב חדש מיום הפטירה, שיעור משניות וזהר, ויאמרו ח”י משמורים תהלים ותפלה למנוח נר“נ וקדיש, ויפסיקו בשבוע האחרונה מיב”ח. וכשיגיע יום מאצ“ט, יחזרו ללמוד בכנופיא ככל האמור. ויאמרו תהלים וקדיש, וכן בכל שנה ושנה, ביום היא”צט ילמדו העשרה ת“ח הנז' בעדו בכנופיא שיעור משניות, ויאמרו ח”י מזמורי תהלים, וקדיש, ותפלה להעלות נר"נ מעלה מעלה.

4.  כי יפקוד ה' על הגברת אשת הגביר הנדיב הנ“ל יצ”ו להיפטר לבית עולה, מיום אשר תבוא השמועה לאזן הרבנים הממונים דכולל הנז' בעה“ק ירושלם ת”ו, ילמדו העשרה ת“ח בעדה בכנופיא מדי יום ביומו, משך היב”ח מיום הפטירה, שעור משניות וזהר. ויאמרו ח“י מזמורי תהילים וקדיש, ויפסיקו בשבוע האחרונה מיב”ח, וכשיגיע יום הי“צ, יחזרו ללמוד בכנופיא ככל האמור, ויאמרו תהלים וקדיש, ו(ב)כן בכל שנה ושנה ביום הי”צ ילמדו העשרה ת“ח הנז”ל בעדה בכנופיא שיעור משניות, ויאמרו ח“י מזמורי תהלים, וקדיש ותפלה להעלות נר”נ מעלה מעלה.

לעומת זה יקבלו העשרה ת“ח הנז”ל פירות קרן הנז“ל מסך מאה אדומים זהב שעולים לדך עשרה אדומים, והיינו שיקבל כל אחד מעשרה ת”ח ההם אדום זהב לשנה או מטבע היוצאת בעה“ק ירושלם תוב”ב, כמו שיעמוד שער האדום זהב בעה“ק הנ”ל בשעת הגעת דמי הקרן לידי הדרת כבוד תפארתם.

העשרה ת“ח שיזכו מעתה בפירות הנז”ל אשר בחר בם הגביר הנדיב הנ“ל יצ”ו הנה הנם:

הרב מוהר“ר מנחם מענדל נ”י בן הרב מוהר“ר דרוך בענדיט זצ”ל

הרב מו“ה שלמה זלמן שפירא נ”י בן הרב מוהר“מ מענדל זצ”ל

הרב מו“ה משה מ”ץ דק“ק קפוסט נ”י

המופלג מו“ה ישראל במו”ה ירמי' ז"ל ממאהלוב רוסיא

הרב מו“ה יעקב פוזנר נ”י

המופלג מו“ה נטע בהרב מוהר”מ מענדל הנ“ל נ”י

הרב מוהר“ר טובי' יצ”ו במו“ה שלמה זצ”ל

המופל' מו“ה נטע בהרב מו”ה סעדי' זצ"ל

המופל' מו“ה יוסף במוהרב”ב⁴⁴⁵

התורני מו“ה אלכסנדר זיס בליטץ נ”י מק“ק אמשטרדאם יע”א

השם יאריך ימיהם ושנותיהם עד ביאת גואלינו בב“י, ויזכו בזה כל ימיהם, בת”כ כנ“ל שישמרו לעשות ככל אשר התנה הגביר הנדיב הנ”ל יצ"ו, כמבואר למעלה, ואם לא, יפסידו זכותם.

כי יפקד מקום אחד מהם או כי יצא מעה ירושלם ת“ו לקבוע ישיבתו אחת משאר שלשת ערי הקדש ת”ו, אזי יבחרו שלשה הראשונים הנקובים בשמותם כזה, ת“ח אחר מכולל הנז' יצ”ו במרומו, וכן יהיה לדורות, ששלשה הראשונים מהנשארים יבחרו מי יובחר מחדש למלאות מקום הנפקד, ויבחרו מי שראוי לכך ביותר לפי הנראה להם, אבל בתנאי שיודע ללמוד שיעור משניות כראוי.

הפירות הנ“ל לא יוגרעו לעולם לשום סבה, ויהיה חוב גמור ומוחלט על כולל הנ”ל יע“א לשלם סך הפירות הנז”ל עולמית בהכשר כתק' חז“ל, ויהיו משועבדים לכך כל ההכנסות הבאים ליד הכולל הנ”ל הן מידינו ומהבאים אחרינו לשרת בקדש, הן מיד מעלת הרבנים הרוזנים גבאים כוללים דאה“ק תוב”ב דבק“ק ווילנאי ע”א, ויופרעו הפירות מדי שנה מהבא ליד הכולל הנ“ל יע”א ראשון ראשון.

עתה תבוא שאלתנו, אם מעלת כבוד תורתם הממונים ומשגיחים דכולל הנ“ל יע”א מרוצים בכך לקבל קרן הנ“ל באופן האמור, ואם מקבלים עליהם ועל הבאים אחריהם לשב”ק להיות ממו“מ דכולל הנ”ל, לשלם הפירות מדי שנה בשנה כאמור, ולשעבד לכך כל ההכנסות הכולל כנזכר. ועל סמך כי יאותו מאוד לקבל קרן הנ“ל ככל האמור ומפורש, מסרנו ליד מעלת הרב השד”ר החכם הכולל והשלם מו“ה שלמה זלמן שפירא נ”י סך מאה אדומים זהב קרן הנ“ל, בנייר היוצא ונגבה בע”מ ווין לסך 475.30 fl. מחירו במעות מדינתנו ½ 565.84 f. ובמטבע מעות מדינתנו ½4.15 = .570 f אשר כפי שער האדומים במדינתנו הוא אק“א אדומים ועוד, אבל כך קבלנו מהגביר הנדיב יצ”ו וכך מסרנוהו ליד מעלת הרב השד“ר הנז' נרו, וסלוק זה אשור אולם אם יסרבו לקבל הקרן הנז”ל כאמור, יהיה שמור בידם שיוכל הגביר הנדיב הנ“ל יצ”ו לצוות עליו למי ימסרוהו ויוציאוהו, ותשובתם הרמה מהרה תצמח להשיבנו כהלכה.

(כרך 2, דף 49 ע“א וע”ב)

70. כ"ח שבט אל: פרנסים ומנהיגים ב: שוואל נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום א' כ"ח שבט תקפ"זין לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים והרוזנים הגבירים היקרים והישרים רודפי צדקה וחסד פו"מ דק”ק שוואל והמדינה יע“א יצ”ו.

אחדש“ה כמשפט, זעהן וויר אונש געויטזאכט למעלת כבודם יצ”ו בדברינו אלה צו בעמיהען, נאכדעם וויר צו אונזרן הערצליכן ליידוועזן מהאלופים הגבאים כוללים דא“י תוב”ב שמה הק“ק והמדינה יע”א פרנעממן, דש פערשידענען מאנשי החברה דא“י תוב”ב שמה, איהר ווארט רעטירירען וואש זיא אן עניי א“י ת”ו פרשפראככען, כאשר הייתי אני הכותב שמה שבליחות א“י ת”ו, אונד אללע בפנקס א“י דורך מיר פרצייכענטע פולמינדיג פרשפראכן הבן יעהרליך בייא צו טראגן וואש זעלבה דאמאהלס פר פנת תקפ”ה קונטאנט געצאהלט, עקצעפט דער וואש נור פר 3 אודר 5 יאהר זיך פרפפליכטעטע שטעהט עס בפנקס דאבייא בעמערקט, איבריגנס שטעהט יעהרליך, נון פרעממן מיט גריהבענד ליידוועזן דש וועלכה נור דיא העלפט איהרער צוזאגע, אונד וועלכה גאר ניכט מעהר קאנטריבואיהרן וואלען, אונד וויר שטעהן ערשטוינט דאריבר דש בייא לייטע דיא דיא גרינגע בייאטראהגע יעהרליך גוט אונבשוועהרט טראגען עננען, זא וועניג געפיהל פר ארמע ליידענדע א“י בעוואהנר זיין זאללע, מלבד דש צדיקים וחסידים ותלמידי חכמים זיין וויא עד אללרווערטס פפליכט איזט צו אונטרשטיצצען, מכל שכן היושבים על אדמת הקדש אונד יומם ולילה עוסק בתורה ועבודת ה' זיין ומגין בזכותם זיין על כל יושבי חוצה לארץ, נוסף על זה ווען מאן אויך נור בלאהס דיזערס בעטראכט, דש דיא צדיקים און ארמוהט אונד ליידען יאממא אונד נויט קלאגען דאדורך מאנגעל אונד גברעך אלס דורך דיא פארסירטע אונד גוואלטגע אבפערסנגען וואראן זעלבה בייא דעסן ארמוהט נאך עקספאננירט זינד. וויא זאל מאן דען ניכט מעהר געפיהל אונד מענשן לעבע בעזיצצען אום איין גרינע בייאטאגע פון 2 אודר גאר 1 st. פער וואך ניכט צו רפרווייגרן, ומכל שכן וואש מאן איינסט פערשפראככעו האט, סייא עד אויך 4 st. פערוואך! ז אוויר בעטראכטן אונד איברזעהן דיא ראפפארטן אודר פרשלאגן וואש מן גענאהטשאפטען דיא במדינתנו אויך געריכט זונד יעהליך גמאכט ווירדען, זא אלס צור פרבעססרונג דעס זיטטליכען דער געפאנגענען, אודר פון דש אינשטיטוט דער טויב שטוממן וכוק וויא, יעהליך אללערוועגען דיא קאנטריבואנטען פערמעהררען, אין הויבט שטעטטע גוויס, אונד וויא יעדר זיך בעשטעבט דש גנאהטשאפט צומאכען בליהען אונד וואקסן, איזט עס אונש כמדקרת חרב ווען וויר דאגעגין בעטראכטען פרישידענע אוניגנטיגע ראפפארטן מהגבאים כוללים דא”י ת“ו יצ”ו, חלילה די גוטע בראפע לייטע ניכט צו בעליידיגן אונד אויך ניכט דש דיא חברה דא“י אללרוועגן זא צוריק געהט, אבר דאך אויף מאנכע פלעטצע אונד בעזונדרס וואס שמה בעטרעפט, וואהיר וויר למעלת כבודם יצ”ו בזה אונטרהאלטין, בעלבען דאך מעלת כבודם יצ:ו צו בעטרארטען וואש פיר גראסען הייל אונד הילפע דש לעניי א“י תוב”ב דורך דיא חברה בייא גבראכט ווירד, ניכט אליין דען בייאשטאנד וואש זיא דאדורך בעקומען זאנדרן אויך קעהמעט דורך דיא אינשטאנד האלטונג דער חברה דיא גראהסע וואלטאהט אין שטאנד, דש דיא מושלחים מא“י ניכט מעהר ברויכעטען הערויש צו רייזן אונד אללערוועגן אין דיא קהלות הערום צו איררען, וואס כמה מאות יעדס שליחות געקאסט האט, מלבד סכנת הדרכים פון דיא משולים דא”י, זאל נון דש אללעס נאך ניכט היננרייכענד זיין דש מענשליכה געפיהל צו עררעגן, זא גהערען וויר אלס יהודים מאמינים בני מאמינים דאך נאך צו טרארטען, וויא השב“ה יב”ש, צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, דען פאריגען ווינטר דיא וועלט געשטאהפט האט, וויא פיהלע מענשן עס איהריגע אין דיא פאנדסן גאנ. אודר צום טהייל פרלארען האבען⁴⁴⁶ \, וויא זייט ענדס פאריגגען זאממר אין פיהלע געגענדען פיהלע מענשן דורך חולאת רחמנא ליצלן וועקגראפט זינד, השם יסיר חרון אפו וישמור א"ע ויצילם ויצילנו מכל רע וישפות שלום וברכה בעולם, זא געהערע דאן דיזעס דאך גוויס צו הערצן צו העמן אום סיך אן ליידענדע עניים ואביונים ניכט צו פרזינדיגען זעלבה וואז מאן איינסט צו געזאגט אונד פרשפראככען האט ניט צו ענטציהען, אים געגענטהייל דיא קאנטריבואנטען צו אנפי הרן [?] אונד צו זוכען צו פערמעהררען, אונד דאצו יעדר דער דאצו אים שטאנדע איזט בהילפזאמע האנד ביעטע.

הנה כי כן איזט אונזר ערגעבינסט ערזוך למעלת כבודם יצ:ו איין כרוז בבית הכנסת שמה צו מאכען, ווא בייא מעלת כבודם יצ“ו אויף ערזוך מהאלופים הגבאים כוללים דא”י ת“ו שמה, דיא חברה לייטע דורך דברים הנכנסים ללב ערזוכען אונד דרינגענדסט ביטטען דעם בייאטראגען ניכט צו פרמינדרן אונד ניכט צו ענטציהען, אונד אללע דיא נאך קיינע לעהדן דער חברה זינד אינוויטירען אונד אנגאשירן דאראן טהייל צונעהמן. חזקו והתחזקו בעד יושבי ערי אלדינו וזכות הרבים יהיה תלוי בם, ולעד תעמוד צדקתם, יגדל כבודם והודם, וישגא מאוד אחריתם, יראו בנים ובני בנים זרע ברוכי ד' והון ועושר בביתם, ובימיהם ובימינו ירחם ד' עמו ויחיש גאולתם, וכיר”א. דברי פקידי משגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החותמים במקומותיהם למושבותיהם בק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע"א המצפים לישועה.

(כרך 2, דף 50 ע“א וע”ב)

71. כ"ח שבט אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' אדר"ח אדר תקפ"זין לפ”ק

ישאו הרים שלום וברכה למעלת כבוד ידיד ר' וידידי נפשנו הרבנים המופלגים הצדיקים הותיקים הרוזנים האיתנים, ליושבי אה“ק אבות ופטרונים, שרי התורה שרי היראה שרי מעשים טובים ומתוקנים, גבאים כוללים דאה"ק תוב"ב בק”ק ווילנאי ע“א ד' עליהם יחיו לי”ט אמן.

ארכו לנו הימים כי אין חזון נפרץ בינינו, וכבר בא חכם ה“ה הרב המופלג בתו”י החכם הכולל והשלם, בר אוריין ובר אבהן, ידידנו השד“ר דעה”ק ירושלם תוב“ב מוהרר”ש זלמן שפירא נ“י, והיה העקוב למישור, ואין דבר חוצץ בינינו, כאשר בוודאי כבר הודיע בכבודו ובעצמו למעכ”ת נרם, ואך למותר הוא להאריך בזה. ולא באנו כי אם לפתוח בשלום, ולחזיר עטרת האהבה ליושנה, ולהקים ברית שלום ברית עולם אשר לא תמוט עוד, וכאשר אנחנו אחוזים בפרט זה, להשתדל טובת ותועלת יושבי אה“ק תוב”ב, כן נהיה אחוזים באהבה וחבה זה לזה. ואם כי גדלה מעלתם וגדל ערכם בתורה וקדושה ומע“ט, ובעוונותי לא הגעתי אפילו לרועי בקר, למען אחי ורעי הטובים ושלמים ממנים, ולמען חבת אה”ק ת“ו אשר אנכי דורש טובת יושביה כל עת בעהית”ש, לא יזוזו מחבב גם אותי.

צרור הכסף המוכן בידינו לכולל הפרושים שבעה“ק ירושלם וצפת ת”ו, עם מה שיבא בעה“י לידינו עוד בקרוב כאשר נצפה, נשלח לידם הרמה, כנראה באנווייזונג או ח”כ על לייפציג, כי זה נראה לנו היותר טוב ונכון, שלא להפסיד ע“י הוצאת ח”כ עלינו מק“ב⁴⁴⁷ כאשר עשו זאת מלפנים, ומכש”כ שיותר טוב מלקנות באמשטרדם ח“כ על ק”ב. עם כל זה ימחלו נא להודיענו אם טוב מזה לשלוח ח“כ על פעטרסבורג אין רובל אסי”ג או פאפיהר רובל, ויש ג“כ לקנות באמשטרדם שיינען⁴⁴⁸ מן צינזען⁴⁴⁹ או רביתים של אוב' [?] אין רובל אסי”ג⁴⁵⁰. הגם אפשר לא נמתין בשלוח מה שמוכן עד שיזדמנו אותן צינז שיינען, כי אינם נמצאים הרבה כי אם בחדש יאנואר ובחדש יולי מחדשיהם, אעפ:כ ימחלו להודיענו על להבא הנראה להם היותר טוב ומועיל. אם בקרוב קבלו מעכ“ת נרם אגרת מעה”ק ירושלם ת“ו מבשרת שלום, ימהרו הצדיקים להודיענו זאת, כי נכספה וגם כלתה נפשנו לשמוע שלום עיר הקדש ת”ו ויושביה הי"ו, באשר כתבו מספרי חדשות כי היתה במצור⁴⁵¹, ואחרי כן לא כתבו עוד מאי דהוה.

כאמור לא נאריך בפרטי הדברים הכתובים בשטרות שעשינו עם מעלת הרב השד“ר הנ”ל נרו, בטחנו כי מעכ“ת נרם במה שנוגע להם, בפרט בחלוקת ושלוח צרור הכסף המתוכנן בידם משלוח הקפו”מ ד‘"’ אמשטרדם יצ“ו משנת תקפ”ה לפ"ק, יקיימו וימלאו דברינו ככל הכתוב שם, והכל יבא על מקומו לשלום לכל כולל ולכל איש המגיע לו בלי שום מגרעת.

ושלום תפארתם יגדל ויאדיר שלות עוזם ושלום תורת מני“ר הרב הגאון המאה”ג האב“ד⁴⁵² נר”ו כנפשותם התמימות וכנפשות כלנו אוה“ב בלו”נ, פקומ“ש גזוא”מ ערי הקדש תובב“א דבק”ק אמשטרדאם יע“א ובק”ק האג יע“א הנטפל לעושי מצוה אוה”נ חבר ליראי ד' ושומרי פקודיו המצפה לישועה.

(כרף 2, ד, 50 ע"ב)

72. כ"ח שבט אל: עוזר עמריך ב: צפת נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' אדר"ח אדר תקפ"זין לפ”ק

לאהובי ידידי התורני הירא וחרד לדבר ד' מוהר“ר עוזר עמריך יצ”ו בעה“ק צפת תובב”א, חיים שלום וברכה!

בקיץ העבר הגיעוני מכתביך מן כ“ד שבט וא' ניסן תקפ”ו לפ“ק, וכבר נתיישנו להשיב על פרטי הדברים, רק דרך כלל אומר לך, להבא אל תכניס את עצמך לכתוב לי דברים שהם למעלה ממך ושידעת שלא מלבך יצאו הדברים. ומאהבתי אותך גם זאת אגיד, דש עש ניכט שיקט דש כל אגרותיך אינהאלטען לשלוח לך מעות, ולהשתדל בעדך ולכתוב בעדך. ידעתי גם ידעתי שאתה צריך לכך, נור עס שרייבין איזט איבריג אונד באד ניכטס. שרייבע מיר ליבר מהתמדתך בתורה ועבודה, אונד וויא אהובי שי' דיא צייט באה”ק ת“ו גוט פרברענגט. ראיתי שקבלת מכולל חסידים חלוקה ששה אדומים, ושהבטיחו לך ליתן לך באותה שנה עוד שני אדומים, כפי מה ששמעתי הטיבו לעשות עמך בזה, בטחתי כן יעשו וכן יוסיפו, ותשמח בחלקך ובמה שזכית לבוא לאה”ק תוב“ב ולישא אשה אשר ילדה לך בת קיימא תי' לאי”ט, בת תחלה סי' יפה לבנים, עוד יולדו לך זרע אנשים לתורה ולעבודה.

עתה אשיבך אודות התחייבות ואותן שהתחייבו לך, מה שכתבת ר' דוד לעווענשטיין מדי שנה 2.10 f טעות היא בידך, האט רק בעת ההיא גגעבן בלי שום התחייבות להבא. א“ג ר' משה סאלאמאנס שי' איזט כעת בלונדון ולא אוכל להשיב עליו. כו”ו ווערטהיים יצ“ו איזט ניכט יעצט דע גרויסער קצין כאשר היה, שרייבע לאהובי שי' כל זה בינינו, ומפני הכבוד לא תפרסם זה, אבר עס איזט בעוה”ר זא. איברהויפט האט דיא וועלט אינצווישן פיהל געלט פרלארן⁴⁵³ אונד דיא צייטן זיין ניכט זא גוט וויא גוועזן זיין, אלזא קען אהובי שי' על להבא ניכט רעכנען אויף התחייבות. מיט פיהל אעדן אונד טרחה רבה, זא איך וויא אהו' אחי הרבני מו“ה יעקב מאיר לעהרן נ”י, האבן וויר דאך מן רו“ר ווערטהיים יצ”ו חמשים זהו‘, נעמליך – 50 f האללנש, פר אהובי פי’ בקומן. חברנו אהו“נ נגביר הרבני מו”ה זלמן רובענס נ“י האט כאשר ידעת זיך נור על ג' שנים מחייב גוועזן, דיזע ג' שנים בעטראגען 37.10 f האט ער יעצט בעצאהלט. אהו' אחי רי”מ לעהרן נ“י ידעת דש רק כאשר ידבנו לבו צו גזאגט, דש איזט אלזא גוויס קיין התחייבות, וכבר שלח לך, כמו שכתבתי לך ח”י מרחשון דשנה העברה, 25 f. עם כל זה האט יעצט ווידר פר אהובי שי' גגעבן שלשה אדומים זהב, אבל לבי התחייבות על להבא. אני הצעיר, ידעת וכן כתבת לי שלא התחייבתי כי אם על שלש שנים, וכבר שלחתי לך ע“י חבריך אהוב' ר' זיס ליץ שי' חמשה אדומים, שהם לשני שנים ורביע, שהוא עד תשרי תק”ו, כי יצאת מכאן בחדש תמוז תקפ“ג לפ”ק. עם כל זה שלמתי כעת לעוד שתי שנים, שהוא עד תשרי תקפ“ח לפ”ק – 25 f, ופשיטא בלי נדר ובלי התחייבות להבא. הבדלו החיים – מה“ה ר' משה גאלדשמיט זצ”ל באלטונא, קבלתי אשתקד לשנה אחת 1.12 f ושבק חיים לך ולן ולכל ישראל. קופה שיסדנו בעדכם באמשטרדם, בדענגט יעצט ניכט זא פיהל אויף וויא פאיהער, ווייל באמשטרדאם קיין מנין קבוע, כמקדם בהיותך שמה, בביתי גמאכט ווירד, הגם במנין שלי כאן ג“כ קופה ההיא הנקראת עוזר דלים קובע גוועזן, עסק ומן אבר וועניג געבערס אצלי צו מנין. עם כל זה תקבל כעת מן קופה הנז' מאמשטרדם ½33 f, ומקופה של כאן ½16.12 f , כל הנ”ל עולה יחד ל“ב אדומים זהב ורביעית אדום, אשר מסרתי בעבורך ליד הרב השד”ר הכןךך צןהר“ר זלמן שפירא נ”י מעה“ק ירושלם ת”ו, דע צוואהר ערשט סוף הקיץ הבא מווילנא אברייזט, אבל כאשר שמעתי תוכל לקבל בינתיים בהלואה אם אתה צריך לכך. ווינשע אהובי שי' ע“ז הצנועה תי' וי”ח הי“ו, המעות הנז' געזונדרהייט געברויכן זאל, ויתמיד בתורה ובעבודת ה', ויתפלל בעד כל אוהביו ובעד כל הנותנים והמסייעים אותו על אדמת הקדש תובב”א, הן אמרנו לך בלי התחייבות להבא, אבל כי ייטיב ד' עמנו בחסדו ית"ש והטבנו לך.

ושלום וברכה מאד“ה ומהו' אחי הרבני רי”מ לעהרן שי' ומאהו' הגביר הרבני מו“ה זלמן רובענס נ”י ומחברנו הצדיק ר' אברהם פרינץ שי' ומכל מכיריך ואוהביך, וממני אוהבך ושוחר טובתך ותועלתך המצפה לישועת ד' את עמו יחיש גאולתם בבי"א.

וכך החשבון ממעות הנ"ל.

________

(כרך 2, ד, 50 ע“ב – 51 ע”א)

73. כ"ח שבט אל: זיס בליטץ ב: ירושלם נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג יום ג' אדר"ח תקפ"ז ל'

לאהובי ידידי התורני המופל' ביראת ה' תמימה, והנהגתו ישרה ונעימה, מו"ה זיס בליטץ יצ“ו, בעה”ק ירושלם תובב"א, חיים ושלום וברכה כפולה ושלמה!

גי“ה מן ה' א”ש דשנה העברה ק“ל, ושמחתי לראות הגעת לשלום לעה”ק תוב“ב שמה, ובנית ביתך לישא בת ת”ח, ואברכך במז“ט, יאמר ה' לדבק טוב הוא, ויעלה זיווגך יפה יפה, ותזכה לבנים זכרים לתורתו ולעבודתו ית”ש, והיית לברכה בקרב הארץ.

שוב ראיתי מה שכתבת, ששלחת לחבירך אהו' ר' עוזר עמריך שי' יוד אדומים וכ“ה זהובים, אבל טעית בזה להפסד חבירך שי'. יוד אדומים נכון הוא, אך הטעות הוא באותן כ”ה זהובים. הן בצאתך מאמשטרדם אייר תקפ“ד מסרתי לידך כ”ה צהוסים מחצה לך והמחצה לחבירך שי‘, אבל בבואך הנה אמרתי לך שאותן י“ב זהובים וחצי יהיו לך לסייועת עד אייר תקפ”ה לפ"ק, ומסרתי לידך ה’ אדומים זהב להביאם ליד חבירך שי‘, וחמשה אדומים הם ½28.2 f. ובכן נתת לו פחות מהמגיע לו סך ½2 f 3, ותמחול לשלמו לו. כנראה החלפת האדומים נגד המטבע היוצאת שמה, ודין גם הרווח מחליפין אלו מגיע לחברך שי’. עכ“פ תשלם לו ההפרש מן ½2 f 3 שמגיע לו עכ”פ, ובוודאי טעות היא בידך.

מה שכתבת לי באותה האגרת, לא אשיב עליו כי אם ששתיקותך מזה היה יפה מדבורך, ותשכיל ותבין להבא לבל תכתוב דברים שהושמו בפיך או בפי כתבך. ודרך כלל אל תכניס את עצמך בדברים שאינם מגיעים לך ואינם שייכים לך. ועד אחרון, מה שכתבת לי לכתוב בשבילך לה“ה קראניק יצ”ו ולר' סאנדער יאקאבס יצ“ו בהמבורג, כלך מדרך זו ואל תבקש ממני כזאת. ראון, עלי להשתדל בעד כללות א”י תוב“ב ולא בעד יחידים יושבי אה”ק ת“ו, כי זה מפסיד טובת הכוללים. שנית, בעוה”ר כמה עשירים במדינות הללו ירדו מנכסיהם ע“י ירידת ניירות המדינות בחורף אשתקד, ונשתנו שבילי דמתא בכל אתר, וה”ה ר“ש קראניק, רחמנא ליצלן, ירד מטה מטה, ואין לו להפקיע את עצמו, השם ירחם עליו וירום קרנו בכבוד, ואין מקום להשתדל טובת יחיד או יחידים יושבי אה”ק ת“ו, הלואי יהיו דברי נשמעים לטובת הכלל כולו באה”ק תוב"ב.

להאלופים הרוזנים הרבנים המופלגים גבאים כוללים דאה“ק ת”ו בק“ק ווילנאי ע”א נ“י כבר כתבתי אז בעד חבירך ר' עוזר שי', וזכרון אחד עולה גם בעדך. ובוודאי לא ימנעו הטוב גם ממך, ואין צורך להטריח אותי ואת מעלת כבודם נ”י במליצות הרבה. ומה שבקשת לשלוח לכם מעות דרך ווילנא, לא יכלתי למלאות עד כעת, דהיינו ע“י אהובינו ידידינו מעלת הרב הכולל החכם השלם מו”ה שלמה זלמן שפירא נ“י שדר”מ דעה“ק ירושלם ת”ו הנני שולח לך המגיע לך. וטרם אבוא חשבון ממה שאני שולח לך, אגיד לך כי לא תחשוב זה לקביעות על להבא, כי כן כתב לי חברנו הגביר הרבני מו“ה זלמן רובענס נ”י שלא התחייב לחברך ר' עוזר שי' כי אם כמוני על משך ג' שנים, ולך התחייב כמו לחבירך שי' והיינו כמו כן על שמך ג' שנים, ואהו' אחי הרבני מו“ה יעקב מאיר ז”ל נ“י לא תהחייב⁴⁵⁵ כ”א כאשר ידבנו לבו וכברכת ה' עליו, לכן לא תחשוב זה לקביעות. אבל ה' יתן הטוב, והיה כי ייטיב ה' עמנו והטבנו לך בלי נדר.

תמורת כל זה תקבל ע“י מעלת הרב המופלג השד”ר הכולל הנ“ל ך”ד אדומים זהב שקניתי א ½5.12.f

והנה מעלת הרב השד“ר הנ”ל נוסע לחטול“ש לק”ק ווילנאי ע“א, ומשם יצא בסוך קיץ הבע”ל לעה“ק ת”ו שמה, ובעה“י יבוא כנהוג בחדש כסלו או טבת לעה”ק ת“ו שמה לחטול”ש, אם תצטרך בינתיים ולא תוכל להמתין עד בואו, אמר לי מעלת הרב השד“ר הנ”ל שתוכל להשיג בהלוואה בינתיים בהכשר, לכן מהרתי להודיעך שמסרתי הני ך“ד אדומים זהב בעדך ליד מעלת הרב השד”ר הנ“ל נרו, והיה לך לאכלה ולשבעה ולמכסה לחיים ולשלום. ותקבל שלומות אלף מכולנו ומכל הנלווים אלנו בפרט מאחי הרבני מו”ה יעקב מעיר נ“י, ונשים לקראת נשים, לזוגתך הצנועה תחי‘, ותזכו לזרע בירך ה’, ובטחנו תתמיד בתורה ועבודת ה' ותמצא חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם. ותכתוב לנו אמירה נעימה ותבשרנו משלום עה”ק תוב“ב וממהותה ועיניניה, כאשר אמרנו לך לכתוב מה שתראה ותבין ותשכיל מדעתך, ועל קברי הצדיקים תתפלל בעד כולנו ופרט על המסייעים אותך עד כה, וכה לחי, ואל תשכח כל אשר הבטחתנו ובעהי”ש גם אנחנו לא נשכחך, ושלום וברכה מאדו“ה ומני אוה”נ הממצל“ה ה”ק.

(כרך 2, דף 51 ע“א וע”ב)

74. א' אדר אל: בנימין זאב אשכנזי ב: צפת נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ד' ב' דר"ח אדר תקפ"ז לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחל ה“ה מעלת אהו' ידידינו הרבני המופל' תום דרך ויש הולך כ”ש מו“ה בנימן זאב אשכנזי נ”י בעה“ק צפת ת”ו.

גי“ה מן כ”ח שבט אשתקד ק“ל ובאשר הייתי חוץ לעירי וביתי פה מן אחר הפסח העבר עד אחר סוכות, לא השבתי למעלתו יצ”ו מקודם, ובינתיים הייתי טרוד מאוד עם מעלת הרב השד“ר החכם הכולל והשלם מוהרר”ש זלמן שפירא נ“י. עתה באתי להשיב על דבריו. ראיתי שבמכתבי מן מרחשון אשתקד שכחתי לחשוב הוצאותיו באמשטרדם, הדין עמו בזה, אבל מה שכתב ששכחתי להעלות 39 f מישובים של קארלסרוא, מזה לא ידעת כלום, וגם במכתבו מלונדון, אשר בו ערך חשבונו, לא הזכיר כלום זה. ועיינתי בפנקס א”י שלנו מכל הקבלות מזה איזה שנים, ולא נזכר מסך זה כלום, וגם חפשתי באגרות ומכתבים של הפרנס דק“ק הנז' לחקור ולדרוש אם שכחתי להעלות סך הנז' ועדיין לא השיב לי. ובהיות האגרת דהשד”ר הנז' לאה“ק ת”ו הולכת מחר לטובה, לא אוכל להתמהמה עוד, ואבקש ממעלתו שי' להעתיק לי אות באות מה שכתבתי לו מזה וגם יום האגרת, אולי אוכל לברר הדבר. עכ“פ עד כה לא נמצא מה ששייך לשליחותו סך כזה, לכן יסיר אותן 13 f מה שחשב מזה שכרו מחשבונו, וחוץ מזה בגוף החשבון מהוצאות לא אוכל להכניס את עצמי, כי אינני בקי בחשבון חלופי מבעות מה שערך לפני, זהובים ולטרות ואריות, ואוקי גברא אחזקתיה כי באמונה הוא עושה, ונוסף עוד שמעלת הרב הגדול הממונה ומשגיח הכולל שלו כקש”ת מוהרר“י⁴⁵⁶ נ”י כתב אשרתא עליו (הגם לא קבלתי עד היום מכתבו שכתב אז ששלח ע“י השד”ר שנסע לוילנא, עכ“פ מאותה אגרת בלי יום הכתיבה ראיתי שקיים והעיד על חשבון מעלתו יצ”ו שכך וכך מגיע לו) ועל דא קא סמיכנא. אפס כי לא אוכל לשלוח לו המגיע לו כי אם דרך וילנא על יד מע' הרבנים הרוזנים הגבאים כוללים נרם, ואכתוב למעלת כבוד תורתם נרם שישלחוהו לידו, אבל מעכ“ת נ”י ימחול אעפ“כ להראות חשבון עוד הפעם למע' כבוד הרב המאה”ג הממונה ומשגיח מוהר“ר ישראל⁴⁵⁷ נרו, ויסיר 39 f הנ”ל מחשבונו, ויחשוב סך העולה כמו שכתבתי במכתבי מן י"א מרחשון אשתקד

מסך זה המגיע לו השליש, ועוד משט“ח אחד שגבינו בינתיים שעולה סך –.160 f. מזה מגיע למעלתו ג”כ שליש, ועתה יוסיף המגיע לו אודות הוצאות. ואל ישכח כי לא יוכל לחשוב כי אם שני שלישים של ההוצאה, בהיותו מעלה לזכותו שליש של הקבלה קודם ניכוי ההוצאה, וצריך באמת לחשוב ממה שנשאר נקי, לכן לא ישוב כי אם שני שלישים של ההוצאה, והיינו הך. ויודיע להוי למעלתו יצ“ו שאנו שולחים לווילנא כל הנשאר בידינו מפרי שליחותו, וגם אצרף הני תשעה זהובים האלל' שהוציא בעד הס”ת⁴⁵⁸ בעדי, וגם אכתוב למעלת כבודם לסלק למעלתו שי' המגיע לו, ועצה קמ“ל למעלתו שי' שיעשה חשבון באדומים כמה מגיע לו, ויסדרנו לפני מע' הרב המאה”ג המו“מ מוהרר”י הנ“ל נ”י, ויכתוב מיד בהגעת כתב הלז לידו למע' הרבנים הג“כ כמה אדומים מגיע לו, ובוודאי יקבל חלקו משלם ע”י הרב השד“R הנוסע בסוף הקיץ הבע”ל לתמן.

אצל הגביר רו“ו וו”ה⁴⁵⁹ יצ“ו בפפד”מ לא יכלתי להשתדל בעדו, כי לא כימים הראשונים הימים האלה, ודי בהערה זו.

יפרוש שלומות אלה משמי למע' הרב המאה“ג המו”מ מוהרר“י נ”י, הגם הוא הסופר וכותב האגרת אלי המלאה לה אמיר דברים קשם כגידין⁴⁶⁰, הכל מחולים מחול, ובטחתי לא תהיה עוד כזאת.

ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה' הדש”ת המצל"ה.

(כרך 2, דף 51 – 52 ע")

75. א' אדר אל: שלמה יצחק מיוחס ב: ירושלם נכתב ב: האג    🔗

ב"ה האג יום ד' בדר"ח אדר תקפ"ז ל'

יברכנו ה' מציון ויראה בטוב ירושלם, ה“ה מעלת כבוד הרב המובהק, החכם הכולל, בישראל להלל, הדיין המצויין, בהלכותמזויין, מוכתר בנמוסין, שלשלת היוחסין, כמהר”ר שלמה יצחק בכ"ר בנימין מיוחס הי“ו בעה”ק ירושלם תוב“ב, יושב בשבת תחכמנוי, עדינו העצני, ולו שם בשלה הגבורים, אבירי הרועים והמורים, ואור תורתו זורחת והיא כפורחת ני”ו עבל"מ.

אחד“ש אות זה מדבר מקבלת גי”ה מחדש סיון העבר אשר באה לידי סוכות שעבר[?], ולמן אז ועד עתה טורד הייתי בעניני כו' א“י ת”ו ולא יכלתי להשיב כהלכה, ועמו הס“ר. עתה באתי להשיב על ראשון ראשון, אודות הס”ת האחד, קראנו בו הרבה ולא נמצא בו לא חסר ולא יתיר מה שלא נתתקן, וגם העברת קולמוס לא היה צריך, והשני ידענו שהיה צריך תיקון ולא קראנו בו, ולא שלחנוהו כי אם אגב גררא דקמא, אולי יחפצו גם בשני ויתקנוהו, ולא צויתי ולא עתה על לבי כי יעשו עליו הוצאה הרבה.

ואודות היורש של מר שנייו הרב הצדיק המנוח כמוהר“ר תח”י [?] רפאל משה מיוחס זצללה“ה, טובה גדולה עשה לו רומעכ”ט הי“ו במה שאחז אותו בעכב לבל יכתת רגליו למרחוק ע”ד הירושה, כי יודע כל שער בת עמנו שמר שניו הרב הצדיק המנוח זללה“ה לא הניח אחריו בכדי שיעשה עליו הוצאת הדרך כי קרוב הוא, אף כי רחוקה במפיק [?] הרבה, ולא נעלם הדו”ד שהיה לאותו צדיק על הכוללות שמה עה“ק ת”ו, כי שלח כל דמי גבייתו בשליחות עה“ק ת”ו ליד מעלת השרים פקידי א“י ת”ו דבמתא קושטא יע“א, וגם חלקה עלה עמהם כמה אלפים משכר שליחותו, ולא נשאר בידו להוצאת הדרך לשוב לעה”ק ת“ו, והוצג ריקם, ובמחכ”ת הצדיק זללה“ה התפרנס בדוחק ובצער מצדקות ונדברות, ומאין יבוא כי ישאר אחריו נחלה וירושה במדינתנו. וספרים שקנה בדרך במשך שליחותו, שמענו מפי אותו צדיק ששלחם מזה למעלה מעשרים שנה ליד הגבירים סי' דיקנאטץ [?] בליוורנו, לשמרם עד כי יבוא שמה להעלותם עמו לעה”ק ת“ו, ומשם ידרשום. כי כאשר שמענו מפי צדיק, הי' קבוצת ספרים הרבה, ולא היו לו במדינתנו תלמודים וכיוצא, כי אם קבוצה קטנה משאר ספרים, ואלו נמכרו מיד, עם המעט שהניח עוד מכלי בית ומלבושים, הכל כאשר לכל, לא היה מעלה כדי צרכי הקבורה. כי הן ידיע להוי, למען כבוד אותו צדיק וכבוד אבותיו מיקירי ירו' עה”ק ת“ו וכבוד עה”ק ת“ו, מצאנו וראינו, אני וחבירי פקידי א”י ת“ו, הראוי והנכון, שלא להניח לעשות הקבורה מקופת צדקה, וכדי וכו'⁴⁶¹, כי אם לעשות זה משלו, מהמעט שהניח אחריו, וכן עשינו, והיה מנוחתו כבוד. ואילו נמכר זה המעט מיד לעשותם דמים, לא היה מספיק כדי מסת ההוצאה, אבל השתדלנו הדבר למכור הכל על צד היותר טוב, שנשאר עוד, אחרי ניכוי צורכי הקבורה, לערך י”א מאגאריס⁴⁶². שוב אמרנן למיעבד נ“ר לנשמת אותו צדיק נ”ע, לשלוח הס“ת לעה”ק ת“ו, ולהוציא ההוצאות מן הנשאר כאמור, וכן עשינו. והנה עלתה ההוצאה לעינם עד עה”ק צפת ת“ו לערך חק מאגאריס, הרי לא נשאר כ”א ג' מאגאריס, ועוד נשארו איזה חפצים משארית הנשאר בידו, שהי' ממושכנים בידי בעד מה שהלויתי לאותו צדיק זללה“ה. עתה ראיתי מגי”ק כי נשאר לאותו צדיק קרוב יורש עני ואביון, עם אשה ובנים, וביתו ריקם. ברם עדיין אנו צריכים למודעי, כי שמענו מעוברי ארח, שהיה לו קרוב באחת מערי איטליא, ת“ח רשום וצדיק ועני ואביון, ועם רומעכ”ת חי“ו תלין המדע, אם יש זולת היורש שבביתו מקרוביו הקודם או השוה לו במשפט הירושה, ועל' דמני”ר הי“ו קא סמכינן. הדרן למאי דאמרן, אחרי רואנו פתשגן גי”ק, אמרתי להתנדב ההוצאה שהוצאנו על שלוח הס“ת, וגם למחול מה שהיה חייב לי על המשכונות הנז‘, ולמכור המשכונות, ולשלוח העולה מזה עם השאר, שעלה כנז’ י”א מאגאריס, ליד יורשו או יורשיו אם רבים המה. וכן עשיתי, ועלה בקבץ סך הכל שלשים מאגאריס ועוד. ובעה“י נכתוב בקרוב להגבירים סי' פואה⁴⁶³, שיוציאו פיליסה עלינו על השייך לכיס הת”ח שבעה“ק ירושלם ת”ו, ויצרפו גם סך הנז' לכך, ונצוה לשלוח המחיר ליד רומעכ“ת הי”ו, ועל מני“ר הי”ו המצוה לתת צרור הכסף לאשר לו משפט הירושה, וכן ימחוללהשיבנו כהלכה ולהודיענו מי זכה בו, ואם אין זולתו לגאול ולירש נחלה לבל יבא אחרי כן אחד אשר יערער ויתבע חלק ירושה.

ושלום תורתו יגדל ויאדיר שלות עוזו ותפארתו, כנפשו התמימה והשלמה כמדתו, וכנ]ש קטן הערך ולא ידע מאמה אתו, המתאבק בעפר רגלי ת“ח ומשתחוה מול כבוד תורתו, משתדל טובת יושבי אה”ק ת“ו ואליהם תשוקתו, והמצפה לחסדי ה' וישועתו, מהר ירחם את עמו יחיש גאולתו, וש”ר למני“ר הי”ו מחברינו פקידי משגיחי עה“ק ת”ו הי“ו, כן מיני ומנהון למע' כבוד תפארת חכמי רבני פקידי ומנהיגי עה”ק שמה ת“ו, ובעה”י בקרוב נעריך להם הדבר של חיבה ונכתוב מה ששייך לכו' עה“ק ת”ו.

ע“. עוד נשארו ג' טבעות, א' של מתכת עם שמות הקדש, וא' עם אבן פתוח חותם של הצדיק זללה”ה, וא' עם שם יעל מב“ת⁴⁶⁴, ואלה שנים הם של כסף מוזהב או של זהב, אשר מסרתי, להביאם ליד רומכ”ת הי“ו, למר שד”ר הרב החכם הכולל המופלג כש“ת מוהר”ר ש“ז שפירא הי”ו, ועוד איזה מלבוש, כמדומה הוא מהצדקת נ“ב צ”ע היא אשת הצדיק הרב מ“ש המנוח זללה”ה.

(כרך 2, דף 52 ע“א וע”ב)

76. ב' אדר אל: זעליגמן ליב במברגר ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג יום ה' ב' אדר תקפ"ז ל'

הערן ז. ל. באמבערגר

[פרנקפורט ע"נ מיין]

סא ערלויבע איך מיך מיר אויך דיא פרייאהייט לטובת א“י תוב”ב איהנען אינליגענדע רימעססע f 810 – in f 24 f pr. Goldschmidt et Hanau a Coste 3/5 Sichte דיא וויר מק“ק מנהיים מקופת א”י תוב“C רעמיטיהרט בעקאממען, איהנען יצ”ו גפאלליגע אייננאהמע צו איברמאכן, מיט ערזוהך נאהך איינגאנג מיר דען געגנטאטץ פער אמסטרדם צו איברמאכן, איך גלויבע סא מיט פר א“י ת”ו בעסר צו פאהרען אלש באמסטרדם צו פערקויפן וכו'.

(כרך 2, דף 52 ע"ב)

77. ב' אדר אל: הירץ אוטוברג ב: מנהיים נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' ב' אדר תקפ"זין לפ”ק

חיים וברכה למשמרת שלום למעלת הגביר הישיש הנכבד רודף צדקה וחסד היקר והנעלה לשם ולתהלה פו“מ וגבאי דא”י בק“ק מנהיים יע”א כש“ת כ”ה הירץ אוטבורג יצ"ו.

מה נכבד היום בהגלות נגלות עלי גי“ה מן כ”ח שבט עם ח“כ מסך -810 f אין f 24 f על גאלדשמיט עט האנויא בפפד”מ 3/5 זיכט, מעות קופת א“י דשמה הק”ק יע“א, אחרי הוחלתי על דבריו מן סוף הקיץ עד עתה. והנני רואה בדבריו כי טרדות וסבות רבות הקיפוהו ועכבוהו מלהשיבני כהלכה, ועכבותיו לא נודעו בדבריו, ולא ידעתי בשל מה הדבר הזה; ביני ביני ק”ל היום גי“ה, וייש”כ וחילו על טרחתו בשלוח הנז‘, אך עדן לא הונח לי בפתשגן כתבו הרמה, כי לא פורש עד מתי בא חשבון חלוקה, ואני חלותי פניו במכתבנו מן ט“ו כסלו, לפרט ולפרש לי כמה עלה המגיע לעה”ק חברון וצפת תוב“ב עד סוף תקפ”ה לפ“ר. וחוץ מזה ראיתי אחרי רואי, כי החלוקה יאנה עולה יפה לפי הסדר הקבוע, לחלק הקופה בכ”ח חלקים, ולתת לעה“ק ירושלם ת”ו י“א חלקים, לצפת ת”ו זין, לחברון ת"ו ו’, ולטבריא ת“ו ד', ולא כן היא החלוקה מצרור הכסף ששלח מעלת כבודו יצ”ו המפורש בגי“ה. והנראה לי מזה הוא, כי מעלת כבודו יצ”ו לא נתן לכל הכסף מוצא, ואחז בעכב לשמור עוד בבית האוצר דקופת א“י ת”ו שמה. באמת לפי דעתי לא נכון הדבר הזה, וכבר אחז“ל, במקום דקיימי עניים עובר מיד על בל תאחר⁴⁶⁵. ובשלמא בזמן הקודם, שבאו שלוחי א”י בעצמם, ולפעמים באו שרעשו ודחקו על הגבאי דא“י כי מצער הוא הסך הניתן להם, נהגו הגבאים דא”י לגנוז תמיד סך מה להפיס דעת המרעיש ובא בקול גדול, אך כעת, לפי היסוד המוסד לבל יבואו שלוחי א“י ת”ו, לא ידעתי מה מקום לגניזה ושמירה זו. ולא כך עושים שאר הק“ק הרשומות ומפורסמות יע”א, לא מבעייא במדינותינו שנותנים בסוף השנה כל הנמצא בקופה, כי גם חוצה לה, והנם בכתובים ק“ק אלטונא והמבורג יע”א, באו חשבון עד גמירא, וכמו כן ק“ק פפד”מ יע“א שלחו בחדש מנחם תקפ”ה ל' כל הנמצא עד אז בקופתם, וכן עושים כעת, וגם ביארו לנו באר היטב מכמה שנים היה השלוח לכל אחת מערי הקדש ת“ו בפני עצמה. אם בכל זאת כך עלתה בהסכמה שמה הק”ק יע“א לגנוז ולשמור סך מה עכ”פ ימחול מעלת כבודו יצ“ו לבאר לנו מאימתי ועד מתי הו אהשלוח לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב”ב, וגם ימחול עכ“ה להשוות המדה, שהזמן עד מתי טיהר וסילק החשבון יהיה שוה לכולם. ובטובו אל ישכח להודיענו כמה עולה חשבון עה”ק חברון וטבריא ת“ו עד סוף תקפ”ה לפ“ק, ואחרי קבלת תשובתו רמה על כל האמור נפיק רצונו לשלוח לידו הרמה שובר על צרור הכסף הנ”ל, מפורש יוצא פרטי הסכים לכל אחת מארבעת עה“ק ת”ו.

ושלום וברכה מאד“V ומאתנו אוה' פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה”ק תובב“א דבק”E אמשטרדם ובק“ק האג יע”ק, הכותב וחות בשם כולנו, אוהבו הש"ת…

המוסגר לקארלסרוא, בקשתי לשלוח מיד לשם אבי דואר, להיות בטוח מהגעתו לבעליו על נכון.

(רכך 2, דף 52 ע“ב – 53 ע”א)

78. ב' אדר אל: קויפמן טורלאך ב: קרלסרוה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' ב' אדר תקפ"זין לפ”ק

בחדש אדר, בכל טוב יתהדר, וברב עוז ושלום יתאדר, ה“ה אהו' האלוף והקצין היקר והנעלה, לשם טוב ולתהלה, רמים רבנן ומוקיר רבנן, פו”מ כש“ת כ”ה קויפמאן טורלאך יצ“ו בק”ק קארלסרוהע יע"א.

אחדש“ה זאת אומרת, אמרנו אולי האגרות ההוכלות למדינת באדען בלכתם יצר צעדם, אשר לזאת לא קבלנו תשובתו הרמה על מכתבנו מן י”ב כסלו העבר, ומן י“ט טבת הנשלח ר”ח שבט העבר. אולם אחרי קבלנו היום תשובתו הוה“ק הגבאי דא”י ת“ו בק”ק מנהיים יצ“ו, עם צרור הסף השייך לארבעת עה”E תוב“ב, עינינו הרואות כי זאת לא זאת סבת בלתי קבלת תשובתו כהלכה עם כסף קופת א”י דשמה הק“ק יע”א ודמדינת באדען יע“א כזאת מלפנים, ותגדל תמיהתנו. אמרנו לדפוק שנית על דלתי מעלתו הרמה יצ”ו, לבל ישאר אחור עוד, ואל יתרפה במצוה רבה הלזו, מצות פקוח נפשות עניים העומדים ומצפים בא“י תוב”ב על צדקות אחיהם שבגולה, וימחול נא להשיבנו כהלכה על כל אשר שאלנו, ושתובתו הרמה מהרה תצמח ותשמח נפשות אוהביו הד“ש ושלום חבירו הקפו”מ יצ“ו ושלום הרב הגאון הגדול אב”ד ור“מ נרו⁴⁶⁶ ושלום הוה”ק גבאי דא“י ת”ו ושלום כל אנשי החברה דא“י ת”ו, החותמים בשים שלום וברכה, ושלום וברכה כפולה מנאי הכותב וחותם בשם כולנ פקומ“ש גזוא”מ עה“ק תובב”א בק“ק אמשטרדם יע”א ובק“ק האג יע”א המצפה לישועת ד' את עמו יהיה עלינו נועמו.

(כרך 2, דף 53 ע"א)

79. ט' אדר אל: פקידים ומשגיחים ב: קושטא נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג יום ה' ט' אדר תקפ"ז ל'

למעלת כבוד השרים המפוארים פקידים ומשגיחי א“י ת”ו דבמתא קושטא יע“א הי”ו.

אחדש“ה הננו שולחים לרו”מ הי“ו אגרת שמסר לידינו הרב השד”ר דעה“ק ירושלם תוב”ב כמהרר“ש זלמן שפירא נ”י לשולחה לידם הרמה, בבקשה כפולה ומכופלת, שימהרו נא לשולחה ליד מעלת כבוד הרב המופלא ר“מ ור”מ דעה“ק ירושלם ת”ו כמהר“ר משה סוזין נ”י לידו ממש, וכל המוקדם מוקדם לברכה. בעוד איזה ימים בעה“י נבוא בארוכה לרו”מ הי“ו, ונודיעם כי יוכלו להוציא פוליסה עלינו מסך אלף וארבע מאות וששה ועשרים וחצי פלורין האלל', מה שיבוא בכיס הכולל דעה”ק ירושלם ת“ו, מפרי שליחות הרב השד”ר הנ"ל

היינו סך 1426.50 f (כל פלורין נחלק במאה חלקים, 50 היינו חצי פלורין). ויוציאו הפוליסה על שמי לשלם באמשטרדם, והריני כותב למטה שמי בגופן שלהם⁴⁶⁷, ושהתשלומין יהיו באמשטרדם בלשון צרפת, ורו“מ הי”ו יוכלו לכותבו בלשון איטליאני בטופס הפוליסה.

ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה' הד”ש פקידי ומשגיחי גוא“מ עה”ק תוב“ב דבק”ק אמשט' יע“א ובק”ק האג יע“א המצל”ה.

(כרך 2, דף 53 ע"א)

79 א.    🔗

העתק זכרון דברים שנתן לי השד“ר מוהר”ר זלמן שפירא נ“י קודם צאתו מפה ק”ק האג יע“א לכתוב להרבנים של ירושלם שיתנו לנו עכ”פ א' לשלש או לארבע שנים שליחות לערי ספרד בשביל חובות, וגם יקיימו היטב כל התנאים המבוארים בפשר הראשון, וגם בענין הוצאה באמשטרדם ליתן להאשכנזים חלקם המגיע לפי חשבון הפירות של כל דמי העזבון, לפי ערך הת“ח שיש באשכנזים וגם ת”ח הספרדים הי“ו. גם לכתוב להם על אודותי כי לטובתי הודה של השליחות של השד”ר, ולא די שנהגו עמו בשכירותו פחות פחות מאשר נהגו עם שלוחים אחרים עוד נמצא עולתה גם בשארי דברים וגם בבגדים החמירו עליו באופן שלא יוכל שאת, ומה גם אשר לא טוב עשו בשליחות רי“ד הכהן⁴⁶⁸, וכן לכתוב לגבירי קושטא על כל הנ”ל. גם לכתוב להחסידים דברי כבושים אשר מזלזלים אותם בדברי ריבות, ובאמת בעיני כולם שווים לטובה. ועתה גם בנדון הטו"ת שיש ביניהם יתנהגו בנחת ויתפשרו זה עם זה.

(כרך 2, דף 53 ע"א)

80. ט־י' אדר אל: שלמה זלמן שפירא ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב"ה. האג יום ה' ט' אדר תקפ"ז ל'

יהי ה' עמו ויעל מעלה מעלה, בתורה ובגדולה, ובכל חמדה סגולה, על אדמת הקדש בעיר תהלה, ה“נ ידיד ד' וידיד נפשי ולבי, הרב המופלג בתורה וביראה החכם הכולל כליל המעלות תנא בראה ופייטנא כקש”ת מוה“ר שלמה זלמן שפירא נ”י שדר“מ מעה”ק ירושלם תוב"ב.

גי“ה מעש”ק העבר לא באה אלי עד היום, כי [לא?] נשלחה אבי דואר כי אם עם עגלה או עם ספינה, וגם גב המכתב לא נכתב כשורה, ומתוך כך בא לידי זרים, עד אשר נתודע לי, ושלחתי לקחתה, וכבר צפיתי ש“ק ויום א' העבר להתכבד בגי”ה, ושמחתי על אמרותיו כמוצא שלל רב, וכל אשר אתי יצ“ו שמחו להתבשר משלומו הטוב ומביאתו לאיטערט לשלום. יצליח ה' דרכו ויגיע לכל מחוזי חפצו לשלום, ובהצלחה רבה יבוא לשלום לעה”ק ת"ו וכל ביתו שלום, וכה לחי!

תמהני כי לא הודיעני אם מסר אגרתי להקצין ר' ליב דע בעהר באיטערט, ואם הסביר לו הפנים יפות כראוי. עתה לתשובתו על ראשון ראשון, אודות הזייגער והפושקעס⁴⁶⁹, יודע למר נ:י כי לבונדן הכל ביוקר, וגם חוששני שתצא הספינה מאמשטרדם קודם שיביאו מלונדען,, ועוד מה שכתב מבירעזיכטאלנער, לא ידעתי פירושו. ואותן פושקעס בפרט, שמעתי באוה' הרבני מו“ה נחמיה⁴⁷⁰ נ”י כי נמצאים יותר בזול באשכנז, ויש שעושין אותן באשכנז ושולחים אותן ללונדון והמדינה למוכרם. לכן זאת עצתי שיפנה אל הוה“ק התורני ר' איצק אפפענהיים יצ”ו מהאנוי, ויאמר לו שצריך לכך למתנה לשרי העיר, לבל יחושב שאנשי ירושלם עה“ק משתמשים בזה לצורך עצמם, ויכפל וישלש לו שיעשה עמו באמונה כאלו קונה לעצמו, שיהיו טובים ובמקח השוה, ויקחם אתו עמו. ואם לא יוכל לעשותזה, מצד מכס או מצד אסור ההכנסה ברוסיא, אולי איפשר לשלחם בעגלה דעליזאנסע⁴⁷¹ לאמשטרדם, לאדרעס אחי י”נ שי, שיבואו עד מהר חיש, ובוודאי יבואו משם קודם ממה שיבואו מלאנדאן.

וע“ד מעות ההוצאה, לישרי לן מר נ”י, כי אומר לו שנפלאתי על מדתו זו, דבתר תעביד מימליך. הלא באמת, בלי חנופה, איש חכם ונבון הוא, ואעפ“כ אינו מתיישב בענינים ככל הצורך ואח”כ מתחרט. ומה שתולה בי, כי לא רצה לעמוד ע“ד נגד רצוני, עמו הסליחה כי לא התווכחנו בענין זה כלל. והמ ששאל מתחילה לא היה כי אם סיוע להוצאה מקיפה הכללית, וזה אמרתי כי לא נכון הוא, והפרזנו לא חמשים גולדען מחלק כולל חב”ד, דטרח ועביד בגינם, ובדין שיטול סיוע להוצאה, אבל לקבל תשלומין פשוט מחלק כולל שלו או מחלק כולל ספרים הי“ו, לא שארל כלל. והאמנם כי לא יכולנו להכניס עצמנו לקבל ממנו חשבון הוצאה, עכ”פ היינו נותנים לו לצורך הוצאותיו מה שיש לו להוציא, גם אם לא היינו נותנים מה שכבר הוציא, אך אזי גם שכר שליחות לא היינו נותנים, כי אם מסך הנשאר אחרי ניכוי ההוצאה, ועתה הפך עלינו הסדר ליקח חומש מהסך קודם ניכוי ההוצאה, וכבר אמרנו זה לרומעכ“ת נ”י שעליו לשיא חומש בהוצאה השייכה לשליחות. סו“ד בעצם מוצא אני דבריו כנים במה שחושש שיהיו לו דו”ד ע“ד ההוצאה, ואם בא ליד פואה⁴⁷² קשה להוציאם אח”כ בלתי כתב גלוי וברור מחו“ר ירושלים הספרדים הי”ו שיתנו רשות לכך, ואילו היה רומעכ“ת נ”י עדן עמנו פה, הייתי אומר עדיין תני איפכא, שיערוך חשבון ההוצאה, וננכה זה מסך הקבלה, ומהנשאר נתן לו שכירותו, אבל זה לאחר מעשה, שכבר כתבתי בקצרה לפקידי קושטא שיוציאו ח“כ עלינו או פוליסה מ סך 1426.50 f, שהוא לערך רנ”ב וחצי אדום זהב, וגם כבר סדרתי כתב ארוך לפקידי קושטא הי“ו, אשר שלחתי לאמשטרדם לכותבו ע”י הסופר שם, כי קשה עלי הכתיבה בכתב רש“י, ולא לבד כי אם מבלה זמן הרבה, ויש לי עניני א”י זולת זה הרבה שאי אפשר לי לעשות ע“י זולתי, וקשה ומכפיל ההוצאה לשנות כל סדר החשבון שערכתי בו. עם כל זה לעשות רצונו חפצתי, ודעתי שלא לשלוח הסך ההוא לפואה בשלישות, כי לחשבון רומעכ”ת נ“י. ממילא בבואו לקושטא אי”ה יוכל לקבל הסך בלי טענה ומענה, אבל לפקידי א"י שבקושטא אכתוב כל החשבון שכך וכך מסרנו לו על חשבון

הרי זה עולה כיוון עם הסך שעשיתי עמו חשבון מהקבלה שבידינו

והנה כל זה אני אומר בתנאי שיסכימו חברי פקומ“ש א”י ת“ו עמי, כי ידע רומעכ”ת נ“י כי דרכי שלא לדון ולשפוט על דעת עצמי לבד. עוד זאת אדרוש כי הן אמרתי לעשות כל זה, אך איכו השתא יערוך נא חשבונו באמת ובאמונה, לא שאנו רוצים לקבל החשבון בפרטות מרומעכ”ת נ“י ולומר הכל שריר וקים, כי אם דרך כלל אומר, על הסך שאנו רוצים להמציא לידו באופן הנ”ל, כי יודעי נא לנו כמה עולה חשבון ההוצאה שחייבים לו הספרים בקירוב, ולא בהפרזה על המדה, כי אם בקירוב האפשרי, ואזי כשיבוא עוד מעות בעה“י, כאשר אנו מצפים, נערוך באמת החשבון כסדר, ונאמר כך וכך הוא הקבלה, ינוכה מה שתבע לשם הוצאה. נשאר כך וכך, מזה מגיע שכר שליחות כך וכך, ואם יש במה שחייבים לו שאינו שייך לשליחות, ואינו צריך לישא חלק בו, יפרש כמה עולה. ועל זה הדרך יודעי לנו כמה הוצאה חייבים לו כולל פרושים שבירו”צ ת“ו, ונסדר כ”כ החשבון כזה, ונדע כמה נשאר לחלוקה.

ושבה והיתה לבאר, כי מה שכתב לי להתעכב המעות בידי עד עת בוא דברו למי מהצדדים הם המעות, בזה אנו מכניסים עצמנו מחדש לדו“ד, ואם לא יוכל לזכות בדין עם כו' הספרדים הי”ו בעה“ק ת”ו, אחר דבריהם לא נוכל לשנות, והגם מאשר יקר בעינינו נכבד וגדול ויקר למאוד מעלת כבוד הרב החסיד המאה“ג מוהר”מ מענדל⁴⁷³ נרו לא נוכל לקבל עדותיו, אם לא יזכה רומעכ“ת נ”י בדין, אם ח“ו יבוא לידי כך. ולהניח המעות שיעשו פירות בהכשר, דבר שא”T לשמעו הוא, ובכגון דא וודאי אמרו אין משתכרין וכו‘⁴⁷⁴, לכן מחורתא בעיני עכ“פ להמציא המעות ליד פואה לא בשלישות, עד שיסכימו חו”ר הספרדים הי“ו שיקחם רומעכ”ת נ“י, כי אם לחשבון רומעכ”ת נ“י נשלחם, ובטחנו בו כי איש אמונים הוא, ולא יבקש ולא יתבע דבר שאינו מגיע לו. ועצה טובה קמ”ל דלא ינחית [?] נפשיה לספיקא בלתי בירור, ומה שלא עלתה על דעתו בשעת קבלת השליחות, לא ידייק מדברי השטר דמשתמע לתרי אפי, ואל יעלים יען כי סוף סוף למען כו’ הספרדיםהי“ו לא היה צריך לעשות ההוצאה מווין לאמשטרדם ולחזרה, לכן תנוח דעתו הרמה בהמוכן לו ובמה שמגיע לו בלי דו”ד. ואל יקפיד עלי על כותבי זאת, כי בתם לבבי אנוכי דובר אליו ובאהבתי הנאמנה אליו בלב ונפש.

ואודות הלאטריא⁴⁷⁵, אי“ה בהתחדש הגורל כן נעשה כרצונו, ובלבד שגם חבירי פקומ”ש יצ"ו יסכימו בדבר.

ובגין מ“ש עליו להרב הגעב”ד דנייאמעגין נרו, כמדתו אשיבהו כמה שכתב לי בגי“ה, ובאמת לא הפלגתי, כי לא בי היא להפליג ולגזם, ואקוה כי עכ”פ שלח הקמעות ליד הרב הנ“ל, כי יש בו שוברות לקבלת מעות א”י ת"ו למוסרם ליד הגבאים שבסביבה, ואם לא שלח ימחול להודיעני זאת.

ובגין לכתוב לרבני ירושלם ת“ו ולפקידי קושטא כל מה שנתן לי בכתב, לעת כזאת עדן מן הנמנע הוא לי לכתוב לרבני ירושלם ת”ו, כי עדיין אני צריך להשתדל ביאת הדמים מכל אתר. לפקידים סדרתי כתב ודברתי וב עליו כראוי, אבל להכניס עצמנו בפרי דברים שרבני ירושלם ת“ו הכבידו עליו בתנאים אשר לא יוכל לשאת, ימחול מעכ”ת נ“י כי לא נאות לנו זאת, ויהיה נראה כמצדד דוקא לצד אשכנזי, והלא בדין יאמרו מה לכם ולזאת, כיון ששד”ר שלנו סבו וקיבל בשעת קבלת השליחות.

אבל על פירות הדבר טוב מסך -.3400 f, וראיתי שאח“כ שלחנו עוד 67 f, וכתבנו אם איפשר יוסיפו גם זה על הקרן הנז', עכ”פ מסך הנז' שיש לנו ממנו שטרי מכר ושכירות⁴⁷⁶, כתבתי לפקידי קושטא די באר, ולדחות גם טענות חו“ר ירושלם הספרדים שאינם מקבלים כי אם סך ב' אלפים, כתבתי לפקידים כי עליהם לשלוח לת”ח שבירושלם ת“ו מדי שנה פירות כל הסך, ויותן לאשכנזים לפי מ”נ הת"ח שבתוכם.

והאגרת לפקיד חברון ת“ו היטיבה בעיני, חוץ ממה שתלה הדבר ממניעת ביאת השלוחים בנו. לא כן הוא באמת, ולא אתלבש בטלית שאינה שלי. תחלה יצא הדבר מהגאב”ד דלונדון⁴⁷⁷, האמנם לא קיים מאמרו להקים החברה⁴⁷⁸, אבל העצה יעוצה מאתו, והובאה לאזנינו ע“י שלוחי החסידים⁴⁷⁹, ואנחנו קיימנו ועשינו בעה”י הטובה אשר יעץ הוא, ולא הקים. גם מה שכתב דרך בקשה, הן לפקיד הנז' הן מה שהזכיר לי באופן זה, ואני כתבתי לפקידי קושטא כי ראוי לקהליות הספרדים להטיב ם האשכנזים יושבי א“י ו”ו, כאשר גם האשכנזים שבמדינותא לה מטיבים עם הספרדים יושבי א“י ת”ו, הלא באמת הקפו“מ דבאמשטרדאם לא רצו ליתן עוד לספרדים, לולא הפשרה שלנו זכתה להספרדים ליטול חלק, וכן כתבתי לפקידי קושטא. אבל עוד חזון למועד, ואינני מופנה עדיין לכתוב לפקיד שבחברון, וגם חלקם לא נשלח לקושטא עד נדע מה יעשה השד”ר החכם מזרחי⁴⁸⁰ נ“י, אי”ה אקח מועד ואכתוב רוב הדברים כמו שסידר רומעכ“ת נ”י.

ויקבל שלומים אלף מיושב בביתי על התורה ועל העבודה הרבני השלם ידינו מו“ה נחמיה מליסא נ”י, ומתלמידו בן אחותי הבח' צבי הירשל יצ“ו בן כ”ה נפתלי הירץ הלוי נ“ע, ויזכרהו לטובה שיגדל לתורה ולחופה ולמע”ט, ומאהובנו התורני הירא את דבר ד‘, הבדחן בווינקל⁴⁸¹ שלנו, כ"ה אברהם שי’ הנקרא פרנס, ושמו ר' אברהם פאן געלדרן יצ“ו, אשר גם הוא שמח על הגעת גי”ה לידי, וכהיום שב אברהם למקומו ק“ק אמשטרדאם יע”א, ומנות ביתי הצנועה והישרה תי' על ידי, וש“ר על ידו הרמה לנות ביתו הצדיקת תי' וכי”ח יצ“ו. ונא יזכירני בתפלתו לטובה, כי יויסף ד' לי בחסדו אורך ימים ושנות חיים ושלום לעבודתו ולתורתו ולעסוק בצרכי צדיקים ת”ח אביוני ועניי אה“ק ת”ו, כי זה ישעי וזה חפצי, ומי יתן ואמצא בכל אתר חברים רוצים בכך להגדיל הטובה והתועלת ליושבי אה“ק ת”ו.

ושלום וברכה מאד"ה ומני נאמן אהבתו, הנכסף לקלב ולהתענג בתשבתו, דורש שלום תורתו, המחכה לחסדי ד' ומצפה לישועתו.

יפרוש נא שלום לאהו' הרב החריף מו“ה בער אדלער נ”י, ולמר חמיו הצדיק נ“י, ולהגביר הרב המופלג מו”ה אהרן פולד נ“י, ולהגביר הנגיד כ”ה וואלף ווערטהיימם נ"י.

ב“ה. עש”ק יוד אדר תקפ"ז לק

ע“ש. כבר מוכן בידי ח”כ על לייפציג, ולשלחו לווילנא למעלת הרבנים הגבאים כוללים נ“י, דהיינו הסך שבאנו חשבון עם רומעכ”ת נ“י, ונשאר אחרי ניכוי מה שקיבל רומעכ”ת נ“י לשכר שליחותו, ½1850.53 f, ותמורתו אשלח שכ”ו אדומים. יוכל להיות לשא אצטרך לשלם כל כך בעד הח“כ על לייפציג, אזי אשלח סרח העודף עם השלוח דלהבא, וגם בעד סך ק”ל זהובים, נדבת המנוח ר' אלי' דעלימא, עת אשר התרצו היורשים לשלם לידי נגד שובר, בו הבטחתי להם כי במשך שנה מאותו יום יבוא שטר מהרבנים דעה“ק ירושלם ת”ו בכולל פרושים הי“ו, כי יקיימו דברי המת להזכיר נשמתו חמש פעמים בשנה כמפורש בצוואתו, ותנאי התנו עמי קובלתי, כי אם בתשלום השנה לא קבלתי שטר הנ”ל, אחזיר להם סך ק“ל זהובים, להיות שמור ביד היורשים עד כי יבוא השטר, ובעד סך זה אשלח כ”ג אדומים, עולה יחד שמ“ט אדומים, אשר אשלח כאמור בח”כ על לייפציג.

גם אשלח למעלת כבודם ח“כ על לייפציג מסך קכ”ה אדומים לחשבון כולל חב“ד, וגם אשלח להם הנשאר משליחותמו”ה בנימין זאב.

מתוך זה יודיע לי על נכון כמה עלי לשלם בעד כל אדום, ונוכל לעשות השלוח באופן זה גם להבא, ויהיה מכוון החשבון אדומים.

בצאת רומעכ“ת נ”י, כבר אמרתי לו שקבלתי מעות א“י מק”ק מנהיים, אבל משמה הק“ק פפ”דמיין לא בא עדיין, וגם לא מק“ק קארלסרוא, ואחרי שניתי ושלשתי לכתוב לפו”מ דק“ק קארלסרוא, קבלתי אתמול תשובתם, שאשלח להם שטר בגופן שלהם⁴⁸², להראות כי יש לי כו”ה לקבל הדמים, והשטר יהיה מקויים בסטאמבעל מאחד המיניסטערס אבגעזאנדטען⁴⁸³ מלכיות דאלה המדינות. והדבר תמוה לי למאוד, והסכן לא הסכנתי כי עשו לי כה, אדרבא, גם אם בא שליח לא האמינו ו ולא נתנו לו הדמים ושלחוהו לידי, ולא ידעתי לפרש כי אם אשר היה הפרנס דק“ר ביריד העבר בפפד”מ, ושמע מנסיעת וביאת רומעכ“ת נ”י, ומה שדבר עם סופר הקהל ועם מוהר“א פולד נ”י, וכיון ששמע דבמחלוקת שנויה, שואלים כזאת, דבר שאי אפשר ליתן להם. לכן דעתי נוה שימחול מעכ“ת נ”י לכתוב להרב הגאב“ד ק”ק קארלסרוא ה“ה הרב הגאון החריף המפורסם מוהר”ר אשר נ“י בן הגאון המפורסם בעה”מ שאגת אריה וט“א ועם הגאון יצרף פו”מ וגבאים דא“י ת”ו, ואל יזכיר מאומה ממכתב הנ“ל שכתבו לי, כי אם יכתוב להם שהיה צריך להראות פנים אתנו, לכן נסע ובא, ואנחנו המאספים לכל המחנות, כמו שיש לנו כו”ה קודמות מכל הכוללים, וגם רומעכ“ת נ”י בכח הרשאתו נתן לנו כו“ה, וכחנו יפה לגבות כל הדמים, ואחרי שמע מאתנו שהגבאים דק”ק קארלסרוא ודהמדינה נשארו אחור ולא שלחו דמיהם, לכן בא לבקש שהיו זריזים בדבר וימהרו לשלוח כל הכסף המתוכן עד תום שנת תקפ"ו והעברה לידינו.

בתשובתו הרמתה ימחול להוסיעני מתי יסע משם, ובבואו לחטול“ש לווין, יכתוב לי מיד, ויודיעני אם קיבל אגרת שם מעה”ק ירושלם ת“ו, ויודיעני שלום עה”ק ושלום ביתו, וגם יודיעני למתי דעת וליסע מווין, וליכן אשלח תשובתי.

מכתבו לאה“ק דרך עכו שלחתי ביום צאתו ה' ב' דנא, ושלמתי בעד פרנקא קאב'⁴⁸⁴ כ”ח ב"ש⁴⁸⁵, והשני דרך קושטא שלחתי להגביר סי' קאמונדו יום א' ה' דנא, והייתי צריך לשלם בעד פר' קאב' ב' זהובים וחצי לכובד משקלו.

(כרך 2, דף 53 - 54 ע"ב)

81. י"ב אדר אל: גבאים כולליים ב: ווילנא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום א' י"ב אדר תקפ"זין לפ”ק

בחדש אדר, בכל טוב יתהדר, ורב עז ושלום יתאדר, ה“ה מעלת כבוד הרב הנגיד המופלג בתורה, הגביר הצדיק התמים עם ד' ואנשים וענוה צדק תעטרהו עטרה, רודף צדקה וחסד, ובין גדולים יקר ונכבד, כש”ת מוהר“ר אריה ליב במוהר”ר דב אליאס נ“י עם חביריו הרב הגאון המאה"ג⁴⁸⁶ ראב"ד והגבירים הנגידים הנכבדים יחיו לאי”ט א'.

צופה אני על מכתבי מיום ג' א' דר“ח אדר הלז, והנני שולח בזה לרו”מ יצ“ו ג' ח”כ על לייפציג, דהיינו על Gestrini Belatti et Leipzig צאהלבאהר⁴⁸⁷ יריד לייפציג הזמוך,

ובקרב ימים נכתוב אי“ה לרומעכ”ת נ“י באורך ונודיע למי הדמים מגיעים. ומהרתי לשלוח הנז' ח”כ למען יעשם דמים ע“י הולכי היריד הנ”ל.

ושלום וברכה מאד“ה ומנאי נאמן אהבתו דש”ת ושלום מעלת כבוד חברוהי הה“ג וה”ה הנגידים יצ“ו, כן בשם חבירי היקרים והישרים יצ”ו, המחכה לחסדי ד' ומצפה לישועתו.

(כרך 2, דף 54 ע“ב – 55 ע”א)

82. שלהי אדר אל: פקידים ומשגיחים ב: קושטא    🔗

ב“ה. שלהי אדר תקפ"ז לפ”ק

אל מעלת כבוד הגבירים היקרים, הגזברים המפוארים, הנגידים הנכבדים, הנעימים והנחמדים, הנדיבים האהובים, המטיבים החשובים, החכמים השלמים, הישרים והתמימים, שרים וסגנים, אמרכלים וממונים, פקידי ומשגיחי ערי הקדש תובב“א, אור להם במתא קושטא יע”א, ה' עליהם יחיו.

בראשית מאמר, עינינו לשמים, יאריכו ימים בטוב ושנים בנעימים, דשנים ורעננים, יהל שמש ההצלחה עלי אהליהם, וחסד ד' על יריאו יהי חופף עליהם, וזרעם נכון לפניהם, עושר וכבוד וכל הון יקר ונעים יהי גורלם, בצל כנפיהם יחסו יושבי א“י ת”ו מקטנם ועד גדולם, ובאברותיהם יסוכו על כולם, עדי יושעו יאודה וישראל תשועת עולם, כי“ר בב”א.

מדי דברנו בם לא נוכל עצור מהעלות זכר צדיק לברכה, אשר שמענו ביני ביני את פרשת העיבור אשר עבר יב“ק⁴⁸⁸ נ”י, ותסמר שערת ראשנו ופלצות אחזתנו, ותרדמנה עינינו דמעה ועפעפינו נזלו מים, תנצב“ה ובעולם האמת יאכל פרי צדקותיו ומעשיו הטובים כלם, והי”ד המביא במשפט על כל נעלם, ושימור שארית עמו ואין פרץ ואין צוחה בגבולם.

ארכו לנו הימים כי אין חזון נפרץ בינינו, אמנם שגינו כי לא השבנו על גי“ק מן י”ב סיון תקפ“ד, אכן לא מעצלתים ומרפיון ידים מלהתעסק בעניני א”י ת“ו היתה זאת, ונהפוך הוא מרב העבודה אשר אנו עוסקים בה תמיד בעה”י להשתדל טובת יושבי א“י ת”ו לא יכלנו ליקח מועד להשיב על דבריהם בארוכה, וכיון שאיפלג איפלג, עמהם הס"ר.

עתה נשובה לקשור חבל האהבה לייחד לרו“מ הי”ו הדבור של חבה, ויהיה נא מעתה הסבור מצוי בינינו, ולא נקריב מן הישן להשיב על גי“ק הנז' עם יש להשיב הרבה, כי אם נביא אומר מן החדש, אבל נזכיר מן הישן מה שצריך לענינינו להיות הכל סדור וערוך לפני רו”מ הי“ו, ועיניהם ישיתו לטובה על כל יושבי ארץ הקדושה ת”ו.

בשנת תקפ“ב לפ”ק כבר הודענו ושלחנו לרו“מ הי”ו פשרה שעשינו אז, בהסכמת הרבנים הגאונים הגדולים אב“ד ור”מ דמדינתנו הי“ו, בין מעלת כו' הספרדים הי”ו לבין מעלת האשכנזים הי“ו שבעה”ק ירושלם ת“ו, הן על השליחות דלעת ההיא, הן על להבא למן תקפ”ג והלאה, והיינו שמן הזמן הנז' ואילך יהיה כל המגיע לחלק עיה“ק ירושלם ת”ו מק“ק אשכנזים הי”ו שבאלה המדינות, הוללאנדה, אשכנז, צרפת, ואנגלטירה, אחרי ניכוי שכר השליח, מחצה למעלת כו' הספרדים הי“ו ומחצה מעלת כו' האשכנזים הי”ו שבעה“ק הנז' ת”ו, על תנאי שיקיימו מע' כוללהספרדים הי"ו האמור בסימן ה' משטר פשרה ההיא, ומשם בארה.

ובשנת תקפ“ג לפ”ק עשינו, כמו כן בהסכמת מע' הה“ג אב”ד ור“מ הי”ו הנז‘, פשרה בין מע’ כו' הספרדים הי“ו לבין מע' כו' האשכנזים הי”ן שבעה“ק צפת ת”ו, על השליחות דלעת ההיא, שמן הסך הנשאר נקי אחרי ניכוי הוצאות ושכר השליח, יהיה שליש למע' כולל הספרדים הי“ו ושני שלישים למע' כו' האשכנזים הי”ו שבעה“ק הנז' תוב”ב, וגם זה כבר הודענו ושלחנו לרו“מ הי”ק, וכפי השטר לא יפחת חלק השליש הנז' מסך אלף זהובים, וכן הוציא רו“מ הי”ו פוליסה עלינו מסך הנז', ושלמנוהו במיטב.

ובשנת תקפ“ד לפ”ק, כאשר באו אז עוד שלוחי א“י מכולל חסידים אשכנזים שבעה”ק צפת חברון וטבריא תוב“, גמרנו ועשינו, בהסכמת מעלת הה”ג אב“ד ור”מ הנז' הי“ו, שפשרה הנז' תקום ותהיה גם למן אזוהלאה, ולא לבד על חלק המגיע לעה”ק צפת ת“ו, כי גם על המגיע לעה”ק חברון וטבריא ת“ו, מכל ק”ק אשכנזים שבכל מדינות הנ“ל, למן אז שגבו שם שלוחי מע' כו' הספרדים הי”ו חלקי ערי הקדש הנז' ת“ו עד היום, וכן מכאן ואילך, עשינו פשרה, שמן הסך הנשאר נקי אחרי ניכוי הוצאות הדרך ושכר השלוחים, יהיה שני השלישים למע' כולל האשכנזים שבשלשת ערי הקדש הנז' ת”ו, ויחולקו ביניהם לפי ערך המגיע לכל אחד מכוללות הנפרדים, ושליש אחד למע' כו' הספרדים הי“ו שבג' עה”ק הנז' ת"ו, לכל אחת מהנה חלקה המגיע לה מאותו שליש, והכל יבוא על מקומו בשלום.

וכל זה עשינו לטובת שני הצדדים, ואיבעית אימא, בפרט לטובת מע' כו' הספרדים הי“ו. כי מלבד ההוצאות בענין זה בפשרות תקפ”ב ותקפ“ג הנז”ל, יש עוד פס’ים מרבני וחכמי גאוני אשכנזים קדמאי נ“ע, שכל זמן אשר יש יישוב אשכנזים בא”י ת“ו, הם זוכים בכל הנידור ונידוב לא”י ת“ו מכל ק”ק אשכנזים דבכל אתר ואתר⁴⁸⁹, וראשי ק“ק אשכנזים הי”ו בכמה ק“ק עשו הלכה למעשה למסור מעות קופת א”י שלהם לשלוחי אשכנזים הי“ו הנז‘, ויש אשר יסכימו בהחלט לבלתי תת עוד לשלוחי מע’ כו' הספרדים הי”ו. לכן לטובת מע' כולל הספרדים הי“ו שבשלשת עה”ק צחו“ט ת”ו נכנסנו באמצע לפשר שיוכלו ליטול שליש כאמור, אכן בתנאי שגם הק“ק ספרדים שבמדינת טורקיאה ואיטליא ייטיבו כמו כן עם כו' האשכנזים שבא”י ת“ו הי”ו.

שוב חדשנו דבר, דבר גדול טוב ומועיל לכל הכולליות שבא“י ת”ו, האמנם לא מלבנו יצא הדבר תחלה, כי אם ממעלת כבוד הרב הגאון אב“ד ור”מ דק“ק לונדון והמדינהיע”א נרו⁴⁹⁰, ושלוחי כו' חסידים אשכנזים הנז“ל הביאו אלינו דברי הרב הגאון הנז', וראינו דבריו טובים ונכוחים, כי רבו כמו רבו הוצאות שלוחי א”י ת“ו באלה מסעי ממדינה למדינה ומעיר לעיר, וגם באש”ל כאשר יחנו, והוצאה גדולה מאוד היתה זאת מלפנים, ובעיר רבתי עם שוהים ויושבים השלוחים זמן רב, כי סוגרו פתחי נדיבים מבוא אליהם מיד, ויצא שכרם בהפסד ההוצאה, לכן אמר מר הרב הגאון הנז' לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א“י במדינת מלכות רבנותו, ותחת נדבות יחידים שקבצו שלוחי א”י מלפנים, לייסד השתדלות התחייבות מכל איש אשר ידבנו לבו סך מה מדי שנה בשנה לעניי א“י ת”ו, ולקבץ הנדבות מדי שנה, ולשלחם עם יתר דמי קופות א“י מדי שנה בשנה לא”י ת“ו. ולא לבד ראינו דבריו טובים ונכוחים, עוד יספנו על השמועה, מאשר ידענו כי נשתנו שבילי דמתא ושבילי דמדינתי נפישי, ומטעם מלכי ואפרכי סוגרו לפני שלוחי א”י ת“ו אפילו לקבל דמי קופות א”י, ומכש“כ לקבץ נדבות יחידים, דאסור אפילו במדינות שהותרו לכנוס שם. לכן גם אנחנו שמענו לעצת שלוחי א”י ת“ו הנז' לילך בעקבות הרב הגאון הנז', לייסד התחייבות מכל איש אשר ידבנו לבו, ובעה”י יגענו ומצאנו ויסדנו זאת כמעט בכל עיר ועיר ממדינת מלכות הוללאנד, דהיינו רק מק“ק אשכנזים הי”ו, וההכנסה עולה בעה“י כפלי כפלים ממה שעלה מלפנים, ותקנו כי כל כסף הכנסה החדשה הלזו עם כל הדף הכנסות הישנות יבא סוף כל שנה לידינו, ומאתנו יושלח לא”י ת“ו לכל כולל וכולל דבארבעת עה”ק ת“ו מה שמגיע לחלקה. גם במדינות אשכנז יע”א השתדלנו בדבר זה, ואף כי לא בכל אתר ואתר רצו לקבל עליהם התחייבות נדבות יחידים מדי שנה, על כל פנים רוצים להטיב הכנסות קופות א“י שלהם ולשלוח מדי שנה לידינו כל כסף הקדשים דא”י ת“ו. גם במדינות צרפת, בק”ק אשכנזים הי“ו, הוטבו הכנסות קופות א”י ת“ו, ע”י קופות החוזורות בבכ“נ, אשר תקנו שלוחי כו' חסידים אשכנזים הנז”ל, וקיימו וקבלו לשלוח כל הנידר והנידב לידינו. הנה כי כן אין צורך עוד ליציאת וביאת שלוחי א“י ת”ו לק“ק אשכנזים הי”ו שבכל מדינות הנז‘, וביאתם תהיה ביאה ריקנית, ותהי להפך, אם אעפ“כ יצאו ויבואו, יגרמו עוד נזק ח”ו לעניי א“י ת”ו ולהם, כי המתנדבים בעם לתת מדי שנה ימשכו ידיהם, בראותם כי לא נתקיימה עצתם, לחוס על ממונם ש“י, שלא להוציא לחנם בהוצאות אלה מסעי בני ארץ ישראל, ועוד יפסידו בהוצאות השלוחים. ויותר ממה שכתבו כאן, הלא כתובה בספר אגרת שלשת אבירי הרועים הרבנים הגאונים אב”ד ור“ה הגדולים דמדינתנו, נ”י, והיא לוטה בזה העתקה. והנה בהיות הכנסה החדשה הנז’ לבד מיחידי ק“ק אשכנזים הי”ו, וגם נתחדשה ההכנסה ההיא על פי עצת שלוחי א“י האשכנזים הנ”ל, ואנחנו בעה“י השתדלנו ויגענו ומצאנו, ולכן אמרנו והסכמנו, ששליש אחד מההכנסה החדשה יהיה לכו' הספרדים הי”ו שבארבעת ערי הקדש ת“ו, ושני שלישים יהיו לכולל האשכנזים הי”ו שבארבעת עה“ק ת”ו.

אולם אחרי בא אלינו מעלת הרב החכם הכולל כמהר“ר שלמה זלמן שפירא נ”י, שדר“מ מעה”ק ירושלם ת“ו ממע' כולל הספרדים הי”ו וממע' כולל האשכנזים הי“ו, שדר”מ מעה“ק ירושלם ת”ו ממע' כולל הספרדים הי“ו וממע' כולל האשכנזים הי”ו, ושטר שליחותו מאושר ומקויים וחת“י רו”ם הי“ו, והציע לפנינו טענותיו בעד מע' כולל הספרדים הי”ו שבעה“ק הנז', שיזכו גם מהכנסה החדשה כמו מהכנסה הישנה, כפי פשרתנו משנת תקפ”ב לפ“ק דעל להבא למן תקפ”ג והלאה, והאמנם היה לנו להשיב על דבריו וטענותיו, אבל אחרי ראינו כי הגם הוא מכולל אשכנזים הרב השד“ר הנז', וכולל אשכנזים מפסידים בההעדפה למעלת כולל הספרדים שבעה”ק ירושלם ת“ו, עם כל זה עומד וטוען להעדיף חלקם, אמרנו לזה שומעין, וכן יקום וכן יהיה בעה”י, שיטלו מןהחדשות כמן הישנות כפי פשרת תקפ“ב לפ”ק.

ועוד זאת הציע לפנינו מע' הרב השד“ר הנז‘, והוא להעדיף חלק מע’ כולל הספרדים שבעה”ק חברון ת“ו, אשר כנז”ל קבענו בפשרה שעשינו בשנת תקפ“ד ל' ליטלו שליש אחד, ושני שלישים יבואו לכיס האשכנזים דשלשת עה”ק ת“ו, וכן מהכנסה החדשה הנז' קבענו כנז”ל שיזכו בשליש אחד, ומר שד“ר הנז' הציע דבריו בטעמים נכונים לפנינו שיטלו החצה, וחצי הנשאר לכיס האשכנזים הי”ו, וגם בזה ראינו דבריו טובים והכוחים ובהשלכת טובת עצמו נמגד, כי ידיע להוי לו“מ הי”ו, שחלקי מע' כו' האשכנזים הי“ו באים לכיס אחד ומתחלק הכל בין כולם לפי ערך המגיע לכל אחד מכולליהם הנפרדים, הרי שגם כו' האשכנזים שבעה”ק ירושלם ת“ו מפסידים בהעדפה לכו' הספרדים שבעה”ק חברון ת“ו. לכן שמענו לדבריו גם בזה, והסכמנו שיזכו מעלת כו' הספרדים שבעה”ק חברון ת“ו ליטול בין מן הישן בין מן החדש מחצית המגיע לעה”ק הנז' ת“ו ומע' כבוד הרבנים הגה”ג אב“ד ור”מ דמדינתנו נ"י הסכימו עמנו.

אכן במה שקבענו בשנת תקפ“ד ל‘, אודות המגיע למע’ כולל הספרדים שבערי הקדש צפת וטבריא ת”ו, הסכמתנו ההיא קיימת ועומדת, ומינה לא נזוע, כי לא יטלו כי אם שליש מזה, בין מן הישן בין מן החדש. כי לפי כל מה ששמענו ומה שנתודע לנו ביני ביני, כך הוא הראוי והנכון, וממנו אין לגרוע. ומלתנו כבר אמורה, כי לא מבחירה חיצונית ומדעת עצמנו לטובת מעלת האשכנזים הי“ו קבענו זאת, כי אם מאשר יצאו בדימוס שלוחי מע' האשכנזים הי”ו לזכות בדמי קופת א“י שבכל ק”ק אשכנזים הי“ו, לזכות בדמי קופת א”י שבכל ק“ק אשכנזים הי”ו, וגם את הכל יקחו, לולא נכנסנו באמצע כמפורש יוצא למעלה. ובעצם הדבר, ברצות ד' מעשינו וחפץ ה' יצליח בידינו, ולא יצאו ויבואו עוד שלוחי א“י למדינות האלה, בטחנו בחסד ה' כי במשך איזה שנים יראו מע' כולל הספרדים הנז' הי”ו כי לא הפסידו בחלק שנוטלים מע' כולל האשכנזים הי"ו, ויכנס לידם יותר מאשר נכנס מלפנים בשעת יציאת השלוחים.

הדרן למה שנוגע בפרט לעה“ק ירושלם ת”ו. הן ראינו לנחת מאגרת שקבלנו ממע' חכמי ורבני ומניגי עה“ק ירושלםת”ו כי נתקלה משני הצדדים, מע' כו' הספרדים הי“ו ומע' כו' האשכנזים הי”ו שבעה“ק ירושלם, ת”ו, פשרתנו משנת תקפ“ב ל‘, הגם עוד התחייבו כו’ האשכנזים הי”ו לשלם ת“ר גרוש לשנה למע' כו' הספרדים הי”ו שבעה“ק הנז' ת”ו, אם בעיניהם הגון בעינינו לא כל שכן. אך אשר ראינו בשטר תנאים שביד מע' הרב החכם הכולל השד“ק כמהרש”ז שפירא נ“י הנז”ל, שהתנו עמו מע' כבוד חו“ר עה”ק ת“ו, שמכל הברכה שיעשה הרב השד”ר הנז' בקהלות ספרדים הי“ו שבכלל שליחותו, ואפילו נדבה חדשה שיעשה, אם הנותן הוא ספרדי, אין לכו' האשכנזים שבעה”ק ירושלם ת“ו בו כלום, זאת יפלא בעינינו למאד. ולא כך מדתנו, ולא כך עשינו, כי אם עמדנו לימין מע' כו' הספרדים הי”ו שבכל ערי הקדש ת“ו, כנאמר ונשנה בזה, ועוד מעשה הרב נוכל לפרש ולהוכיח אמתת האמור. ידיע להוי לרו”ם הי“ו, שמעלת הגבירים פרנסי ומנהיגי ק”ק אשכנזים באמשטרדם שהיו בשנים שעברו, לא רצו לקבל פשרתנ משנת תקפ“ב, שיהיה על להבא מחצה לספרדים ומחצה לאשכנזים, ושלחו בשנת תקפ”ה ל' כל כסף הקופה דא“י ת”ו דק“ק הנז' ליד מע' האלופים הרוזנים הרבנים המופלגים הגבאים כוללים דא”י בק“ק ווילנאי ע”א, הן המה הגבאים דכו' אשכנזים שבעה“ק ירושלם וצפת ת”ו, ואנחנו כתבנו למע' האלופים הרבנים הגבאים כוללים הנז' הי“ו שאין אנו מסכימים בזה, ושיחולק הכסף הנשלח לידם כפי הפשרות שעשינו בין מע' הספרדים לבין מע' האשכנזים הי”ו, וחלקי מע' כולל הספרדים שבארבעת עה“ק ת”ו יעלה ויבוא ליד כל אחת מד' עה“ק ת”ו חלקה המגיע לה, וכן קבלו ויקיימו מע' האלופים הרבנים הג“כ הנז' הי”ו. הרואה יראה בעליל השתדלותנו בעד מע' כו' הספרדים הי“ו, והיות הרואי והנכון שקהלות ספרדים הי”ו די בכל אתר ואתר ייטיבו עם מעלת כולליות האשכנזים הי“ו שבא”י ת“ו, כאשר גם קהלות אשכנזים ה”ו שבכל אלה המדינות הנז“ל מטיבים עם מע' כו' הספרדים הי”ו יושבי א“י ת”ו. וכן היה מהראוי שיטלו כו' האשכנזים לק מפרי שליחות הרב השד“ק הנז' מק”ק ספרדים הי“ו שבכלל שליחותו. הן לא פורש זה בשטר פשרתנו משנת תקפ”ב, אבל כך הוא שורת הדין, דעת תורה ודעת נוטה, ועל כל פנים מה שמפורש יוצא בשטר פשרתנו הנז‘, בטחנו כי יקיימו מע’ הרבנים המובהקים חכמי ומנהיגי עה“ק ירושלם ת”ו כל התנאים שהתנינו, ולא יפול דבר מכל אשר זכו בה מע' ת“ח וכו' האשכנזים הי”ו שבעה“ק הנז' ת”ו, ושלום על ישראל ועל רבנן.

ועוד נבא העירה, אודות ההקדש של הגביר הנדיב המנוח כה“ר שמואל בן נפתלי נ”ע ממדינתנו, שעלה לסך שלשת אלפים ארבע מאות ושבע הוששים פלורין, ושלמנו הסך הנז' בשלשה פוליסוס שהוציאו רו“מ הי”ו עלינו, חד מסך אלף פלורין, וחד מסך ב' אלפים פלורין, וחד מסך ד' מאות פלורין, ועוד ס“ז פלורין שלמנו בכלל פוליסה מסך ג' מאות פלורין. והן לא ידענו אם הסך ס”ז פלורין הועמד ג“כ לקרן קיימת, עכ”פ מסך ל“ד מאות פלורין יש בידינו שטרי מכר ושכירות ממע' כבוד חכמי ורבני ומנהיגי כו' הספרדים שבעה”ק ירושלם ת“ו⁴⁹¹, שיעשו פירות בהכשר עשרה למאה בשנה, הרי זה סך ש”א פלורין לכל שנה, והקרן הנז' הוקדש על מנת שיתחלקו הפירות מדי שנה, מחציתם ביום פטירת הגביר המקדיש נ“ע הנז' ומחציתם ביום פטירת זוגתו הגברת נ”ע, לכל הת“ח אשר בעה”ק ירושלם ת“ו, הן ספרדים והן אשכנזים. ונפלאנו משמוע, כי איזה שנים מזמן שהועמד הקרן הנז' לריוח היום, לא קבלו ת”ח האשכנזיםמזה כלום, וגם עתה אינם מקבלים כי אם מפירות של קרן מסך שני אלפים פלורין, וכנאמר אלינו אמרו מע' חכמי ורבני ומנהיגי כו' הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו, שגם הם אינם מקבלים מהקדש זה כי אם מקרן שני אלפים פלו‘, ואתמהא! בטחנו ברו“מ הי”ו, זה חסדם אשר יעשו, לקיים דברי הגביר המקדיש המנוח הנז’ נ“ע, כי יחולקו ויותנו בשלמות הפירות של הקרן כולו הנז', מדי שנה בשנה, לכל הת”ח שבעה“ק ירושלם ת”ו, ושיקבלו הת“ח אשכנזים דבעה”ק הנז' ת“ו חלקם בשלמות כפי המגיע להם לפי מספר הת”ח שיש בתוכם, בערך מספר הת“ח שיש בכו' הספרדים הי”ו דבעה“ק הנז' ת”ו, וחלוקת הפירות הנז' תהיה כנז“ל וכמפורש באגרתנו דלעת ההיא, מחצית ביום יארצייט של הגביר, ומחצית ביום י”צ של הגברת נ"ע.

וכל דבר שליחות מע' הרב הכולל כמהרר“ש זלמן שפירא נ”י השד“ר הנז”ל מעה“ק ירושלם ת”ו, הן אמרנו למעלה כי אין צורך ואין תועלת עתה בביאת שליח, אבל אחרי יצוא יצא מע' הרב השד“ר הנז' טרם נודע למע' חכמי ורבני ומנהיגי עה”ק ת“ו טיב מעשינו ופעולתנו הטובה לכל הכוללים שבא”י ת“ו וכי טוב להם שלא ישלחו שליח, ועוד זאת לא נודע למעלת כבודם כי תקנת גאוני ימינו ומדינתנו היא לבל יצאו ויבואו שלוחי א”י, לכן קבלנו למע' הרב השד“ר הנ”ל בספ“י, ועיניו ראו ואניו שמעו גודל השתדלותנו בעה”י, וגם ראה ובחן כי לא תהיה תפארתו ותועלת משלחיו בדרך אשר הוא הולך, ושם משטרו עלינו, ובעה“י כן נעשה וכן נוסיף השתדלותנו כפי אשר לאל ידינו לעשות. אך אם אחריו יושלח עוד שליח, הן מעיה”ק ירושלם ת“ו והן משאר ערי הקדש ת”ו, ידינו משוכות הימנו. וכן כתבו מע' הרבנים הגאונים הי"ו, ויתר ממה שכתוב כאן כתוב שם, ושומע לעצה חכם.

ועוד זאת חובה עלינו לאומרו, מה שנוגע לשבח הרב השד“ר הנז', הן ממוצא הדברים הנאמרים בזה כבר נשמע שבחו, כי השליך מנגד תועלת וטובת אחיו האשכנזים הי”ו, ודרוש דרש טובת משלחיו מע' הספרדים דבעיה“ק ירושלםת”ו וטובת מע' הספרדים דעה“ק חברון ת”ו, נוסך עוד כי הצטמק ור“ל⁴⁹² וצמצם הוצאותיו בצמבום האפשרי, וכציר נאמן לשולחיו עשה מעשהו באמונה, ולא מבעיא כי בדין הו אשיטול שכרו משלם, לא נצרכא אלא להעדפה, ושיחזיקו מע' כו' הספרדים הי”ו למע' הרב השד"ר הנז' טובה וחנות.

ועד דבר הכסף השייך לשליחותו, עדן אנו עסוקים להשתדל קבוץ הכסף ממקצת ק“ק שחוץ למדינתנו אשר לא שלחו עד כה, ועל מה שכבר נגבה ובא לידינו קודם יציאת הרב השד”ר הנז' הי“ו, עשינו עמו חשבון, ועולה מה שיבוא לכיס כוללות עה”ק ירושלם ת“ו סך אלף ארבע מאות וששה ועשרים וחצי פלורין במטבע מדינתנו, שהוא סך 1426.50 f, אשר כבר הודענו לרו”מ מי“ו שקצרה בתכריך אגרת למע' כבוד הרב המופלא ר”מ ור“מ דעה”ק ירושלם⁴⁹³ ת“ו ששלחנו לידו הרמה יום א' ה' דנא, ובקשתנו להודיענו הקבלה הנכונה מאג' ההיא, וששלחוה לעה”ק ת“ו. ועל סך הנז' יוכלו רו”מ וי“ו להוציא פוליסה עלינו, על שם החתום הראשון⁴⁹⁴, הדר כעת בעיר מלוכה האג יע”א, לשלם בעיר אמשטרדם, כי זה יותר עובר לסוחר. וליתר ביאור נסגיר בזה נוסח הפוליסה, וראשי תיבות.S.T הם ר“ת Terra Sancta ⁴⁹⁵ והת' J או Z או H או T הם ראשי תבות ירושלם צפת חברו או טבריא. וזאת מלפנים כבר כתבנו כי אינם צריכים לכתוב הפוליסה ל”א ימים מיסטא⁴⁹⁶, כי אם שמנה ימים, כדי להשביח מקח הפוליסה. ובקשנו מרו"מ להודיענו כמה מאגאריס⁴⁹⁷ עולה הסך הנז'.

ושבה והיתה לבאר, כי בעצם עלה הסך הגבוי ובא לידינו

והנה מוכן ומזומן בידינו גם המגיע למעלת כו' הספרדים היו“ו שבעה”ק צפת חברון וטבריא ת“ו, אבל רצנו לשמוע תחלה שמעלת חכמי רבני ומנהיגי ערי הקדש הנז' ת”ו סבירי וקבילי הפשרות והחלוקה שעשינו, וזולת זה לא רצינו לתת לכסף מוצא, וגם שיקבלו עליהם תקנת גאוני זמננו והסכמת הקהלות שלא לשלוח שלוחים לאלה המדינות. ומה מאד נצטערנו לאשר שמענו ממכתב הרב המובהק מע' הפקיד⁴⁹⁸ ויתר חכמי ורבני עה“ק חברון ת”ו, דשלחו מתם למע' הרב המובהק המקובל המופלא ח“ק ז”ק כמהר“ר רפאל אברהם שלום מזרחי הי”ו השליחות לערי אשכנז יע“א, וצר לנו על פזור ההוצאה לחנם, ועל טלטולא דגברא רבה ח”ק ובנן של קדושים, ועל הפסד הכנסה החדשה שיוכל להסתעף מזה ח“ו. ועיקר מבוקשם אי אפשר לנו למלאות, היינו מה שמבקשים חלק עה”ק חברון בשלמות, והם התפשרו עם האשכנזים שבעה“ק חברון ת”ו. זאת לא זאת, כי האשכנזים עצמם לא אדונים המה בדבר הזה, כי חלק כל האשכנזים בא לכיס אחד, ומתחלק ביניהם כפי הראוי וכפי המגיע לכאו“א מהכוללים, לכן לא יוכלו לקבל כי אם חלק המגיע לכולל הספרדים, והוא כאשר הסכמנו עתה, מחצית חלק הנהוג מקדמת דנא. ומינה לא נזוע, וחלילה לא יגעו במה שנשלח לאשכנזים דעה”ק הנז' ת“ו, לא יהיה צר להם בישיבתם בעה”ק ת“ו, וקצר המצע מהשתרע בזה האורך. נחזור למאי דאמרן, כי לא רצינו לשלוח הכסף המגיע לשלשת ערי הקדש הנז', אבל אחרי שובנו נחמנו והסכמנו להודיע עכ”פ לרו“מ הסכומים המגיעים לשלשת עה”ק הנז' ת“ו, שיוכלו להוציא פוליסוס עלינו על הסכים ההם, בתנאי קודם למעשה, שיהיו מרוצים ומסכימים בכל האמרו. ומע' הרב השד”ר הנז' שוב ישוב לעה“ק לשלום, ולא יהרס ח”ו הבנין הבנוי לטובת כל יושבי א"י.

ובכן הננו מודיעיםבזה לרו"מ מה שיש בידינו מוכן ומזומן.

ועוד ידינו נטויה בעה“י לאסף ולקבץ מכמה ק”ק יע“א. ואחרי קבלת תשובתם הרצויה על הנוכח, נוסיף ונעשה חשבון מהמקובץ בידינו עד לעת ההיא, ונודיע לרו”מ ך העולה לשוב להוציא פוליסא עליו, ואם יוציאו פוליסא על הסכים הנז', ימחלו רו“מ הי”ו להוציא כל סך לבדו, דהיינו חד מן 483, וחד מן 1224 וחד מן 1228 f, כי כך מאות לנו ספר חשונינו עם כל אחת מעה“E ת”ו להעלות כיוון, ובפוליסא הנ“ל מסך 1426.50 דעה”ק ירושלם יכתבו J, ודעה“ק חברון H, ודעה”ק צפת ת“ו Z, ודעה”ק טבריא ת"ו T.

ומה מאד נכספנו לייחד הדבור על חבה ולהודיע את כל הנוכחת למעלת כבוד חכמי ורבני ומנהיגי ערי הקדש ת“ו, בפרט למע”כ חכמי ורבני עה“ק ירושלם ת”ו וחברון ת“ו חבנו בתשלומי מענה להשיב מפני הכבוד על גי”ק, אבל עיני רו“מ הי”ו תחזינה העבודה אשר לפנינו במגלה הלזו,ומעשה כתב הלז מוציא זמן רב, מלבד מה שעלינו לכתוב לקב. הכסף מן הק“ק ולהשיב על הקבלות, ותמנע היתה להעריך הדבור למע”ד הרבנים המובהקים חו“מ ערה”ק ת“ו. נפשנו בשאלתנו שיצוו רו”מ הי“ו להעתיק פתשגן כתבא דנא ארבעתים, ולשלוח לכל אחת מדק עה”ק ת“ו העתק, דהיינו מה שאינו נוגע כי אם לעה”ק ירושלם ת“ו אינו צריך הסופר להעתיק כי אם בהעתק הנשלח למע”כ חו“ר ומנהיגי עה”ק ת“ו, וכן בשאר ההעתקות לא יעתיק האמורלזו בשל זו, ונוסףעל ההעתק ימחלו רו”מ הי“ו לפרוש שלומות אלף למעלת כבוד הרבנים המובהקים חו”מ ד' עה“ק ת”ו משמנו, ובעה“י לעת הפנאי נשלם חובתנו להשיב כהלכה במכתבים מיוחדים למע' כת”ר הי"ו.

עוד עלינו להודיע לר“מ, כי הגם נטעתי אהלי בעה”י אני החתום ראשון ⁴⁹⁹ בק“E האג יע”א , לא נפרדתי ח“ו מחבירי פקידי ומשגיחי עה”ק תוב“ב דבק”ק אמשטרדם יע“א. אגודתנו על ארץ הקדש יסדה, אחוזה וקיימת ולא נפרדה, ועצת ה' תנחנו בעצה ובהסכמה אחת, והננו כאיש אחד חברים בכל עניני א”י תוב“ב. וליתר שאת וית רעז, ולהיות עבודת הקדש מרובה, ומע' השד”ר אשכנזי דכולל חסידים אשכנזים דעה“E צחו”ט ת“ו⁵⁰⁰ שהיה פה בשנת תקפ”ה לפ“ק ראה כי אחי כחתום ראשון מסוגל מאוד למצוה זו: ה”ה הגביר החכם השלם רודף צדקה וחסד כמוה“ר יעקב מאיר לעהרן הי”ו, צירף אותו אלינו בשטר הרשאה, ונתמנה גם הוא על ידו לפוקומ“ש עה”ק ת“ו, ושוב נתמנינו כולנו מכולל חסידים אשכנזים הנז' באגרות ושטרות ששלחו לנו מא”י ת“ו, לגזברים ואמרכלים, וגם מעק הרב השד”ר דעה“ק ירושלם ת”ו כמהרש“ז שפירא הי”ו קיים במאמרו ובשטרו מעשה השד“R שקדמוהו, ואשר חיזק מינויינו, בטחנו גם שרי יאודה וישראל רום מעלת כבודם הי”ו יסכימו בדבר ויאמרו הכל שריר וקים.

והיה זה שלום וברכה מדום השלום ואתנו נאמני אהבתם ואנשי בריתם, דורשי שלומם ותפארתם, המצפיםלחסדי ה' על עמו ישלח ישועתם, יחיש ירחם ישיב שבותם יקרב גאולתם, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א החותמים במקומותם למושבותם בק”ק אמשטרדם יע“ק ובק”ק האג יע“א, ומביימים בברכה ברכת הרגל דבע”ל ובשים שלום, ה"ל.

אגרת הרבנים הגאונים דמדינתנו היא תחת מכבש בדפוס, ולא קבלתי כי אם אחת לדוגמה הצריכה הגהה, ושלא לאחר שלוח הנוכח לא נמתין עד בואם, ורצפנו בזה אחת הנז', ואי“ה בפוסטא אחרת נשלח איזה תופסים מוגהים בליאגרת. ולזאת יסלחו רו”מ הי"ו כי קשה עלינו מעשה הכתב, והננו מקדימים על התכריך הבא בלי אגרת לתת להם שלום וברכה למשמרת. תשובתם הרמתה יסלחו לשלוח לי לשמי: ה. לעהרן, האג, הוללאנד.

(כרך 2, דף 55 ע“א – 57 ע”א)

83. י"ט אדר אל: דוד דע פריז ב: בריעל והעלפוהט שליס נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום א' י"ט אדר תקפ"ז לפ”ק

חיים שלום וברכה למשמרת שלום ה“ה האלוף הקצין הישיש הנכבד היקר והנעלה כ”ה דוד דע פריז יצ“ו גבאי דארץ ישראל תוב”ב בק“ק בריעל ועלפוהט שליהס יע”א.

גי“ה מן ויו שבט נעבשט זעקחה געלט דורך דען שיפפער מסך 62.70 f ק”ל אונד דיהנט דיזעס צור קוויטונג מן ריכטיגן עמפפאנג מן חברה מעות מן שנת תקפ"ו.

זיינדע נאך אעשט מק“ק בריעל 3.90 f ומק”ק העלפוהט 1.50 f.

בטרעפנד דש אבוזיפעליך [?] און אונזרה אויפגאבע אין אונזרן בריף משנת תקפ“ו אויפגעצאגען טאטאלע סוממא 69.60 f האט מעלתו הקצין שיק רעכט בטראגט נור 59.60 f התורני המנוח כ”ה⁵⁰¹

ע“ה, וונשע איך ווידר נייאה חברהל ייט אויף טוהן מעגן אונד האפע דש מעלתו הקצין שי' דיא מצוה שמה סיך צור בעמיהען, נייאה אן צושעפפען, קןןחווענצען בלאנקע האבען למעלתו הקצין שי' ברייטס גשיקט. ושלום וברכה מאד”ה ומאתנו פקומ“ש גזוא”מ עה“ק בובב”א דבק“ק אמשטרדאם יע”א ובק“ק האג יע”א הכותב וחותם בשם כלנו.

(כרך 2, דף 56 ע"ב)

84. כ"ג אדר אל: אפרים זלמן מרגליות ב: בראד    🔗

לק“ק בראד יע”א

ב“ה. האג, אור ליום ה' כ”ג אדר תקפ"ז ל' ישמח צדיק ויתענג על ד' במועד זמן חרותנו, ויזכה לעשות הפסח בבית תפארתנו, בעיר קדשנו, נחלת אבותינו, ה“ה הוד כבוד רב האי גאון הגדול בישראל לתהלה לתפארה, סיני ועוקר הרים הוא המשביר בר ממנו תצא תורה, ידו פתוחה ביתו לרוחה לשיה פזורה, צדיק יסוד עולם וענוה צדק תעטרהו עטרה, ידיד ד' וחמדת ישראל סגולה יקרה, סייפא וספרא גברא רבה ויקירא, מרגניתא שפירא כחמה ברה, פאר הדור נזר הזמן כתר הגולה הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מוהר”ר אפרים זלמן מרגליות נרו יאיר ויופיע עד בוא לציון מושיע.

בוש ונכלם אני מלהרים עטי לבוא לרמוס בחצרות קדשו, על אשר עברתי הל' ד“א, מבלי השיב מפני היראה ומפני היראה ומפני הכבוד על גי”ק מן ו' כסלו אשתקד. אכן לא במרד ובמעל נעשתה זאת, כאשר הגיע אלי גי“ק לא הייתי בביתי פה, ובהגיעו לידי, עם עוצם שמחתי, כאשר אשמח כל עת בראותי חמדת אותיותיו מעולפת ספירים. בגופא דמילתא, אשר כמה דיות שפכתי עלי' בחדש תשרי ומרחשון תקפ”ו⁵⁰², לא מצאתי נוחם לנפשי, כי לא רצה רו“פ מעכ”ת נ“י לכנוס בעובי הקורה, להשוות המדה בענין החלוקה דמעות א”י דמדינות הללו, וראיתי כי לריק יגעתי בכל המגלות שכתבתי על רזא דנא, ולא ידעתי מה אכתוב עוד, פן אהיה למשא על הדרת קדשו. ובתחלת הקיץ העבר, מיד אחר פסח אשתקד, הוכרחתי לנסוע למדינת אשכנז, הגם אני יושב על הכלים, ומלאכתי נעשית ע“י אחי וחתני י”נ הרבניים השלמים⁵⁰³ נ“י, אבל כי הא מילתא רברבא, עלי היתה שומה לכתת רגלי למרחוק, וכיון דאיפלג איפלג, ונשארתי במדינה הנז' עד סוף מנחם. שבתי לביתי בק”ק אמשטרדם יע“א, והייתי טרוד במלאכתנו ושוב בט”ת נחלשתי, ולבי בל עמי היה להשתעשע במערכת אמרים לרופמעכ“ת נ”י, ברוך הנלי“כ שהחייני וקימני, ואליו עיני נשואות, יחלימני ויבריאני ויחייני לאורך ימים לעבודתו ולתורתו. ושכחתי אומר, כי בהיותי בק”ק פ“פ דמיין יע”א, הגיעוני שורותיו היקרות לי מפז ומפנינים מיום ז' תמוז העבר, עם כל הרצוף בגי“ק, ובאותן הימים הגיעוני כמו כן כתב הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י, ועם אשר הייתי טרוד במלאכת בעתנו בק“ק הנז', פניתי מכל עמלי והשבתי מגלות עפות להרב השד”ר הנז‘, להתוכח עמו בכתב, ולמנוע ביאתו, להציל ההוצאות, ולא נשאר לי זמן עד בלעי רוקי. ואולם אלו ישבתי עוד יותר בק"ק הנז’, הייתי משיב כהלכה כבר אז לרופמעכ“ת נ”י. אך באשר לא יכלתי לברך על המוגמר, מהרתי לשוב הביתה, ומשמים עכבוני כאמור. שוב באה עלינו הידיעה, כי בהסכמת הרב הגאון החסיד האב“ד ור”מ דק“ק פרעשבורג⁵⁰⁴ נרו, יסע ויבא אלינו הרב השד”ר הנז' נ“י, וכבר בא חכם בחהמ”ס העבר, ולמן אז ועד תחלת חדש הלז, שנסע מפה לדרכו לחטול“ש, הייתי טרוד עמו ועם כל עיני א”י ת“ו, ככה עכובא הוא עד השתא. אחלי אדוני הגאון נ”י, ישא נא לעון עבדו, כי בעצם אין בי עון בזה, כי לא ישוער טרחתי ומיעוט הזמן הנשאר לי, ועוד עלי לכתוב לכל עבר ופנה, ובפרט למע' הרבנים הממונים באה“ק ת”ו, ולא ידעתי מה אעשה תחלה. בטחתי בצדקתו, אחרי הגדתי באמת את כל ונוכחת, יענה ויאמר סלחתי, ולא יגמלני כמדתי, ומהר ישמחני בגי"ק העשויים לנחת.

עתה אבוא אל הענין מהרב השד“ר הנז‘. אמת יגעתי הרבה למנוע ביאתו להציל דמי ההוצאה, אולם אחרי בואו ראיתי, מד’ מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. בהיותי בק”ק מנהיים יע“א כתבתי להרב השד”ר הנז' כי הנני רוצה לבוא לעומתו לק“ק ווירצבורג יע”א להתראות פנים ולדבר פא“פ, אחרי כן הוגד לי מק”ק אמשטרדם כי באה אגרת הרבנים הממונים דכו' פרושים להרב הגאב“ד דק”ק אמסט‘⁵⁰⁵, ובאשר לא היה בביתו, כי הלך לק“ק האנובר להשיא בנו את בת אחי, אחרי הפרד קשר שדוכין מווארשויא בלייפציג, לא נתקבלה האגרת מבי דואר עד שובו הביתה. כשמעי זאת, חזרתי בי מליסע לווירצבורג, באמרי מה יועיל השתוותי עם הרב השד”ר הנז’ אם אחרי כן הרב הגאב“ד דק”ק אמשט' יעמוד על קיום הפשרה הנעשית בין שני השד“ר בק”ק ווילנא, כאשר בקשו הרבנים הממונים דכו' פרושים נ“י, כי כן כתבו גם אלי. ודעת הרב הג' הנז' ידעתי⁵⁰⁶ — — — מתוך כך נתגלגל הדבר כי בא הרב השד”ר הנז' לק“ק אמשט'. ואולם אחרי גמר כל המעשים, נתודע לי כי טעה המגיש אשר הגיד לי כזאת מק”ק אמשטרדם, ומע' הרבנים הממונים הנז' נ“י לא כתבו כלל להגאב”ד נ“י, וודאי מד' היתה זאת לטובה, כי אולי נסעתי לעומתו לק”ק וו“ב הנז' ולא באתי עמו לעמק השוה, והתגלע הריב במדינת אשכנז, שאינם נוחים לכולל חסידים, ויש אשר לבם רחק מכל הכוללים אשכנזים, מלבד אשר גם לאשכנזים גם לספרדים יושבי א”י ת“ו לא יביטו ולא ישגיחו ובכולם יבעטו, מי יודע כמה תקלה ח”ו היתה יוצאת מזה. ברוך פודה ומציל המכין מצעדי גבר.

הלום ראיתי אחרי רואי, דברות קדשו בשלשה מקומות באגרות דשדר לן מני“ר נ”י ז' תמוז הנז‘, מ“ש רופמעכ”ת נ"י כי אין לו ידיעה בתחלה ובסוף בגוף העסקים וכו’ כי לא בינת וכו' בענין החלוקה כלל וכו‘, ועוד כתב, ובנידון אשר כתבו שכ"ת כתב להם שהסכמתי על מה שקבעו בדפוס בענין החלוקה, איני זוכר שכתבתי בן בפירוש, כי מגודל טרחתי, וכו’, וכפי שיעורי מכללא אתמר וכו‘, כי עיקר הולך אחר כוונת הנותנים, ועוד אמר מר ניהו נ"י, אף שצריך להטות כלפי חסד, דעתי שיגמור בכי טוב. — אשיב על ראשון ראשון, דכבר סמך יד כו’ הפרושים במה שכתב אשרתא על הפשר הנעשה בווילנא, ולא די אשרתא, כי גם במליצתו המתחלת קשט דברי אמת, כתב מני“ר וז”ל הק‘, לבא באיסור כולל ואיסור מוסיף לבל יפול דבר ארצה מאופני הפשר הנ"ל וכו’ ותחת גערתם ורשפי שלהבתם על אשריגבי' פתחו ויאמר מי אדון וכו' וכו' (רחמנא ליצלן) וסופו וברחמיך תפדם, ואין מנוס לומר דמני“ר נ”י אין לו ידיעה בגוף ענין החלוקה, דיד בעל השטר על העליונה לומר כל מן דין סמיכו, דרב האי גאון נרו סמך ידיו על הפשר בתקף גדול. ועל השני, כה דבר בקדשו שאין חלוקת הצדקה תלוי בדעת המקבלים כ“א בדעת הנותנים, אבל עוד הוסיף דברי נועם, והכל מודים דבעינן לכם וכו' לכם יאתה ללבוש האדר ולעשות סדר נכון קים וישר וכו' ומבלעדי זאת לא נכון לעשות סדר החלוקה מי שהוא נוגע וכו' כמאמר רפב”י וכו‘⁵⁰⁷. והכתוב השלישי, ראיתי ונתון את לבי, דעם כל זה גם מני“ר הגאון נ”י קאזיל ומודי כי טוב הדבר לפתוח בשלום ולהרשות להרב השד“ר נ”י לבוא אלינו, ואף שצריך להטות כלפי חסד, דעתו הרמה והגדולה לגמור בכי טוב. והאמת אגיד כי עכ“ז לא הרשיתי אותו לבוא, כחס על מעות א”י ת“ו, ויעצתיו לשוב לווילנא, ולשם נדבר עמו במכתב לאמור. אבל הרב הגאון החסיד הגאב”ד ור“מ דק”ק פ“ב נרו אימץ וחיזק לבבו ליסע אני כי יפה עשה בבורו, כי נתאמתו ונתבררו משני צדדים כמה דברים מה שלא היה באיפשר לברר ולאמת במכתבים. והנה בבואו, ואחרי מסרו לי הכתב שכתב אלי אודותינו הה”ג אב“ד ור”מ דק“ק פ”ב הנז’, ראיתי תוכחה מגולה באהבה מוסתרת, לבל אדון בחזקת היד, ולהניח הדבר לדון עליו דיינים המרוצים לשני הצדדים. ויתר ממה שכתב הגאון החסיד הנז‘, ראיתי כבר מה ששלח ומה שהביא אתו הרב השד“ר הנז/ נ”י, דליכא למיקם בהך מילתא דאמרן, שיחולק כל השייך לאשכנזים יושבי א“י ת”ו לפי מ“נ, דאיתברירא לן בשטר החתום משני הצדדים, וחוץ מזה טען כמה טו”ת נכוחות, והשבתי לו בהסכמת חבירי פקומ“ש עה”ק ת“ו, כי כאשר יצא הדבר מפי הגאון דק”ק פ“ב נרו, כן יקום, וידינו משוכות הימנו, ויגש משפטו לפני שלשה הרבנים הגאונים אב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם יע“א. הן דאגתי על מה שיסתעף מזה להורע כח כולל החסידים הי”ו, יותר מן הראוי והנכון, אבל לקיים והייתם נקיים וכו’⁵⁰⁸, מצאנו א“ע מוכרחים לכך, כי באמת לא יש אצלנו שום נטיית צד, ואשר סתרנו פשרה הנעשית בווילנא, היה מאשר חשבנו למשפט על פי היושר כי היושר כי לא נכונה היא, והפלס נוטה הרבה לצד כו' פרושים הי”ו, ודמינו כי החלוקה לפי מ“ן היא מלתא דשויא לכולהון, ואינו צריך דרישה וחקירה ושאלת פי הצדדים. ועוד אמרנו ליתובי דעתין, הנה כולל חסידים, מדעת עצמם או מדעת אשר יעצם לכך, ונגד עצתי, שלחו כתב אמרכלאות להרב הגאב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם נ“י, וודאי יהפך בזכותם על פי היושר והצדק, ועצת ה' היא תקום, מה שיופסק בועד שלשת הגאונים הנז' נ”י. עם כל זה היה לבי מהסס, עד שבא הרב השד“ר נ”י מעצמו וחילה פנינו להתועד עמו ולישא וליתן בדבר, אולי נבא אל עמק השוה בינינו מבלי להצטרך התגלע הריב בועד הגאונים הנז‘. וכן עשינו, והתוועדנו עמו פה הק“ק יע”א במעמד הרב הגאון מרא דאתרן אב“ד ור”מ נרו, והוא נתן עצה ההוגנת, להתפשר לפי שעה על מאי דקמן ועל העתיד לבא משנה זו, ולא יותר, וכל דו“ד וטו”ת שביניהם, אשר נבאר ונפרש מה יהיה תוכן הטו“ת בקיצור, יובא לפני בד”צ שבק“ק ארם צובה הסמוכה לא”י ת“ו, ושמה יוכלו שני הצדדים לברר דבריהם וטענותיהם, וכאשר יצא הפס”ד או הפשר בבד"צ הנז’, ככן יקום וכן יהיה, שיתפשרו בינם לבינם מבלי עמוד בדין, וכן יקום וכן יהיה. וראינו כי עצת הגאון נרו טובה ונכוחה, והתפשרנו עמו על מאי דקמן ועל העתיד לבא משנה זו, וסדרנו הדברים עלי ספר כאלו מאתנו יצא כל זה, ושיוצע לפני שלשת הגאונים נרם שיסכימו בדבר, וכן הוה. וסדר החלוקה שנתפשרנו עמו בו, סדרנו בשטר מיוחד, לבל יצטרך לבא למראית עין הגאב“ד ור”מ דק“ק אמשטרדם נ”י. והן קיימנו דברי מני“ר הגאון נ”י, כי הטינו הרבה כלפי חסד, אבל עם כל זה הרויחו כו' חסידים לפי שעה הרבה נגד הפשרה הנעשה בווילנא, ועל להבא יעמדו לדין באר“צ או יתפשרו ביניהם. וסוף סוף ראינו, קשט דברי אמת, כי יש להם לכו' פרושים הי”ו טענות נכוחות וצודקות לעמוד על קיום הפשר הנז‘, ועל הפשרה הנעשית בשנת תקפ“ב לפ”ק בענין המגיע לעה“ק ירשלם ת”ו, ובמ“נ דכולל חסידים נתברר לן מראיות ברורות כי הפריזו על המדה שלוחי כולל חסידים הי”ו, ומבלעדי זאת יש להם לכו’ פרושים טענות גדולות על שאר מדינות שאין לנו עסק בם. וגם זה ראינו כי יפה עשינו לטובת כולל חסידים הי“ו כי התפשרנו ונשתווינו עם הרב השד”ר נ“י ולבל יבא למשפט לפני ועד הגאונים הנז' נ”י, למני“ר הגאון נ”י אני מגלה זאת ולאחרים חובה, ובל יודע ובל ישמע לא לכולל חסידים ולא לכולל פרושים, כי כאשר הציעו חברינו פקומ“ש עה”ק ת“ו הי”ו דבאמשטרדם יע“א השטר שעשינו כנ”ל עם הרב השד“ר נ”י, להשיג הסכמת הגאונים הנז' נ“י, אחד המיוחד שבעדר⁵⁰⁹ יצא לחלק ורצה דוקא להקים הפשר הנעשה בווילנא, וגם סוף דבר בהסכמתם רצה שיהיה כתוב בו נוסף על הנאמר, ועיני ראו הפשר אשר נעשה אח”כ בק“ק ווילנא בין וכו‘, והאמנם כי על דבריהם אין להוסיף ואין לגרוע אחרי כי אין אחרי הפשרה הנעשית כדת של תורה כלום בכל זה וכו’, ובגודל השתדלות חברייא דבק”ק אמשטרדם יע“א, כי אני לחולשת מזגי אז, בט”ת, ישבתי פה ולא הייתי בק“ק אמשטרדם יע”א, ביטלו זה לבל יאמר בו. וכל האמור בזה מנטיית צד הרב הגאון ההוא, הוא בבל יאמר, לבל אכשל ח“ו בעון הולך רכיל, ולא גליתי זאת למני”ר הגאון נ“י כי אם למען יבחן כי לא וויתרנו והפרזנו על המדה במה שעשינו פשרה וחלוקה חדשה הלזו, וראוי לכו' חסידים הי”ו להיות נוחים ומרוצים מאד במה שעשינו. והנה הרב השד“ר נ”י יסע לווילנא דרך שמה, ובוודאי יראה לרופמעכ“ת נ”י השטרות שעשינו עמו, ואם לא, ונפשו אותה לראותם, יצוה עלינו ונשלחם לידו הרמה והגדולה. — אחרי כותבי נחמתי ורצפתי עכ“פ השטר האחד הנז”ל.

עוד שוינן נפשיו הדרני משני דברים, אחת מרובה כשתים הנוגע לכו' ספרדים הי“ו, דהיינו מהכנסה חדשה שהשתדלנו בעה”י מהתחייבות יחידים, כתבנו אז בקונטרס המתחיל דברינו אלה, שיהיה מזה ב' שלישים לכל האשכנזים שבא“י ת”ו ושליש אחד לכל הספרדים שבא“י ת”ו, וילונו עלינו כו' הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו באמרם כי בפשרת תקפ“ב שעשינו זכו במחצית פרי השליחות למן תקפ”ג ואילך ולא נוכל לגרוע חלקם, וגם על ביטול יציאת שלוחי א“י התרעמו למאד, אבל לזה לא שמנו לבנו, וגם שלשת הגאונים הנז' נ”י שרטטו וכתבו להחזיק במעוז ההסכמה לבל יצאו ויבואו שלוחי א“י עוד, אך במה שתבעו מחצית חלק ההכנסה חדשה ממה שהגיע לעה”ק ירושלם ת“ו כפי סדר החלוקה הקדומה של כ”ח חלקים, ראינו כי הדין עמהם, ואם באנו לחדש לבל יבואו שלוחים, ותחת נדבות יחידים בביאת השליח, יסדנו התחיבות, לא נוכל לגרוע זכותם ולהורע כחם בהכנסה חדשה הלזו. ומבלעדי זאת שמענו מגודל צרת הבת ירושלם ת“ו, וכמה כבדה עליהם עול מדהבה יותר מעל אחינו האשכנזים הי”ו, כי בהיות האשכנזים חוסים בצל הקאנסולען לא יוכלו הישמעאלים לשלול אותם כל כך כמו לאחב“י הספרדים הי”ו, וכבר היה מעשה בפסח תקפ“ה ל' ממושל מקשיב⁵¹⁰ שבא עליהם, שבא עליהם ותצילנה אזנים משמוע, כמה הוכרחו הספרדים הי”ו לפרוע פרעות, ולעומת כן האשכנזים הי“ו נצולו בדבר מועט ע”י קאנסול דשפאניען⁵¹¹, ובהיות כי כל ההכנסה החדשה נעשית על דעתנו, ובעה“י בהשתדלותנו, לכן מלאנו רצון ושאלת כו' הספרדים דירושלם ת”ו, שיקחו מחצית ערך עה“ק ירושלם ת”ו מן החדשות כמו הישנות, כפי פשרת תקפ“ב לפ”ק.

הא חדא. ואידך, קבלנו מגלה עפה מרבני וחכמי ומנהיגי הספרדים דעה“ק חברון ת”ו בטענות ותלונות הרבה, וסוף דבר שאלו לקבל בשלמות חלק עה“ק הנז' כפי תקנת קדמאי נ”ע, שהוא ו' מן כ“ח, וכבר התפשרו הם עם האשכנזים שבתוך עה”ק הנז' ת“ו. ושמענו כי מהות והנהגות עה”ק חברון ת“ו אינה כהנהגת יתר עה”ק ת“ו בענין השרים המושלים שם, ויד הפקיד ספרדי תקיפה, ויוכל לגרש האשכנזים משם, אם לא יתפייס. אמרנו נקוט פלגא, ויהיה כח עה”ק חברון ת“ו ככח עה”ק ירושלים ת“ו בזה, שהספרדים הי”ו יקחו מחצית החלק בין מן הישן בין מן החדש, ולא כמו שקבענו בשנת תקפ“ד שיטלו רק שליש אחד מכל וכל גם מן הישן. והגם מפסידים כל האשכנזים שבא”י ת“ו בזה השתות שהוספנו לספרדים דעה”ק הנז' ת“ו, ההכרח לא יגונה. כי לא כמדינת פולין האלה, שישבו בו ספרדים מקדם ועדן עתה, וגם במקום שלא ישבו בה ק”ק אשכנזים מני קדם, היא ק“ק פפד”מ, נוטים יותר לצד הספרדים, וכבר השיבו לנו מנהיגי ופרנסי ק“ק פפד”מ יע“א בשנת תקפ”ה ל‘, כי הן הם מסכימים לשלוח צרור הכסף דא“י מדי שנה לידינו, אבל בת”כ כתנאי ב“ג וב”ר שיותן ממנו שני שלישים לספרדים שבא“י ושליש אחד לאשכנזים, והאריכו למעניתם לתמוך יותר ביד הספרדים. לכן ראינו מפה ומפה כי ההכרח להסכים שיטלו המחצה. ועדיין לא פלטינן מדאגה על טובת האשכנזים כולם שבא”י ת“ו, באשר חו”ר הספרדים דעה“ק חברון ת”ו שלחו מתם שליח ספרדי לערי אשכנז, גברא רבה ויקירא, הרב המקובל החסיד המופלא מוהר“ר רפאל שלום אברהם מזרחי נ”י, נכד הרב המקובל המופלא ח“ק מוהר”ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זצוקללה“ה, המוזכר בספרי רבינו הגדול מוהר”ר חיד“א זצוקללה”ה, וחיישינן כי ירעיש עלינו כל מדינת אשכנז עבור טובת הספרדים הי“ו, וכבר כתב הרב השד”ר מוהררש“ז שפירא נ”י לווין לעכבו, דרך עצה טובה, לבל יסע למדינת אשכנז, אך לא ידענו הדרך אשר ילך בה, אם יסע דרך ווין, ואם ישמע לדברי הרב השד"ר הנז’.

והדבר השני שאמרנו דשווינן נפשין הדרנא, הוא מה שנוגע לכו' אשכנזים שבעה“ק חברון ת”ו הנקראים חב“ד. דהנה השד”ר הרב המו' מו“ה משה אשכנזי נ”י מקרעמניץ תבע בשליחותו גם חלק חברון ת“ו, ואמר לן ההאשכ' שבתוכה כייפו לעה”ק צפו“ט, גם הביא לנו מה שהדפיס באיטליא שאלה או פסק נגד שליח חברון ת”ו ששלחו אשכנזים שבחברון ת“ו להם לבדם, וכמאמרו הסכימו הרבנים הגאונים שראו פסק הנ' במה שהעלה למסקנא דמילתא להלכה למעשה, ומע' הרבנים דכולל חסידים דעה”ק צפו“ט ת”ו, שלחו לנו כתב חתום מאיזה חותמים, לבטל שטר הקודם שחתמו למע' חו“ר הספרדים בשעת יציאת השד”ר מהר“י הכהן⁵¹² זלה”ה דשח“ל באיטליא, והאשכנזים ההם חתמו אז לתת לו כו”ה גם מצדם, ותוך הכתב דשלחו לנו כתבו כ“כ שכפופים וסרים למשמעת יושבי עה”ק צפו“ט ת”ו, ואמרנו לשלוח כל העולה משליחות הרב מוהרמ“ק נ”י הנז' לאשכנזים דשלשת עה“ק צחו”ט ת“ו, ליד מע' הרבנים הממונים דכולל חסידים בצפו”ט תוב“ב, אמנם לאו דברים ככתבם. ראשון כתבו לנו חו”ר הספרדים הי“ו אגרת, זמנה אדר אשתקד, דזה ששה שנים שבאו יחידים מכו' חסידים לדור שמה ונתקבלו ברצון, שוב מינו יחד שליח לערי אשכנז, ונתפשרו ביניהם וכתבו וחתמו שטר הרשאה וכתב הכוללת בחתימות כולם. ברם מתוך הדוחק לא עלתה ביד החסידים הנז' שבתם בעה”ק הנז' ונדדו הלכו ולא נשארו בעה“ק חברון כ”א מו“ה שמואל מיאמץ ומו”ה צבי מזסלאב ובחור אחד יחיאל ואיזה אלמנות. אדהכי והכי אתו תלמידי הגאון המפורסם הרב הגדול מו“ה זלמן זלה”ה, אשר היו פזורים בשלשת עה“ק ירצו”ט ת“ו, ועל פקודתו הה”ג המפו' מו“ה בער נ”י בן הגאון מוהר“ז⁵¹³ זלה”ה, נאספו כולם לקבוע דירתם בעה“ק חברון ת”ו. ויהי בבוא שליח החסידים מפולין לעה“ק צפת ת”ו עם כסף התרומה, שלח הרב הממונה מו“ה גרשון⁵¹⁴ מ”י במכתב לאמר למו“ה שמואל ומו”ה צבי הנז“ל, כי אינו נותן להם חלקם בחלוקה וקדימה, עד שיכתבו ויחתמו ככל אשר יצוה עליהם, ואגב דוחקייהו ואנסייהו כתבו וחתמו לו כאשר ציוה, שמה שמינו שליח לערי אשכנז לא היה דעתם בעד השליחות הנהוג, כי אם לעשות נדבה חדשה דוקא, ולא בלבד שהחתים למוהר”ש ומוהר“צ הנז' בעל כרחם, אף גם זאת עשה בערמה להחתים איזה יחידים מכו' החסידים אשר היו מקדמת דנא בעה”ק חברון ת“ו ועקרו דירתם וחזרו לעה”ק צפת ת“ו, וכו' וכו' וכו‘, כי על כל אלין כללו של דבר וכו’ למען יהיה ישוב במקום הקדוש הזה לחכמי ויחידי האשכנזים, מכאן ולהבא חלקם הנוגע להם ישלחו הצדיקים באיזה דרך אשר יורו להם מע' האשכנזים, ורו”מ יחלקו לכ“ח חלקים כגבול אשר גבלו ראשונים וכו', וזר לא יקרב בחלק הנוגע להם. ועצת הרב ר”ג הנ“ל אשר יעץ ממועצות לבו, למען יבא חלק עה”ק חברון לידו לראות כבלע את הקדש, לא תקום ולא תהיה עצתו, כי לעצמו הוא דורש, עכ“ד. שנית קבלנו לוטה באגרת הנ”ל מכתב חתום מהני תרי רבנן הנז“ל, מו”ה אריה שמואל נ“י ומו”ה צבי הירש במהר“ן ז”ל, דוכרן סהדותא מכל האמור, איך מקדמת דנא הסכימו וחתמו כל האשכנזים על שליחות הרב מהר“י הכהן הנ”ל זצ“ל, ושוב הוכרחו ע”י עכוב חלקם ממעות שבא ממדינת פולין לחתום כתב לאמשטרדם ביטול שליחות השד“ר הנז‘, ואגב אונסא דזוזי חתמו סוף דבריהם. ובכן בשבטי ישראל הודענו נאמנה, קשט דברי כאשר אלקים אמת, וביראת ד’ על פנינו עדות ה' נאמנה על נפשנו ועל יהודתנו, שכהיום הזה לא נשאר פעה”ק מיחידי כו' החסידים אשר היו דרים פה אנשים כי אם שנים, אנחנו הח“מ ועוד זקן אחד בן שמונים נוטה למות, וכל עיקר ישוב אשכנזים פעה”ק הלא המה תלמידי הגאון הנז“ל, כת החב”ד, כמו מאה נפשות, מלבד העתידים ומוכנים לבוא מק“ח פעה”ק, ואנחנו שנים הח“מ, יען בעינינו ראינו כי לא הסכימו מן השמים לעשות ישוב ק”ק חסידים פעה“ק וכו‘, כי כן גמרנו בדעתנו וכו’, ובעה”י וכו' לעקור דירתנו מפעה“ק ולהתישב במקום אשר יבחר ד', ובכן חו”ר הספרדים ותלמידי הגאון כת החב“ד אשר המה מחזיקים הישוב פעה”ק חברון ת“ו, נתפשרו ביניהם וכו' פעה”ק חברון תמוז תקפ"ה ל'.

שלישית, קבלנו אגרת מהממונים ויח“ס דכולל חב”ד שבהעה“ק חברון ת”ו בקובלנא רבא ובתלונות הרבה על הרב הממונה דכו' חסידים מוהר“ג⁵¹⁵ נ”י, וסוף דבר, תובעים חלקם המגיע להם ממעות מדינות האלה כפי תקנת קדמאי נ“ע, שמגיע ו' חלקים לעה”ק הנז‘, וגם המעות הנשלח לווילנא מקפו“מ דאמשטרדם יע”א, שיש בו חלק עה“ק חברון ת”ו, ונתעכב השלוח ע“פ מכתבנו, לתת לכסף מוצא לידם, וגם כל המגיע לחלקם לשלוח לידם דוקא, ע”י הרבנים הגבאים כוללים דא“י דבק”ק ווילנא יע“א. ובפתיחת דבריהם, הודיעונו איך כאשר נתיישבו בעה”ק הנז’ הוכרחו לקבל עליהם החובות של אנשי כולל חסידים שקדמו להם ונדדו הלכו⁵¹⁶ והחובות עולים לסך עשרת אלפים גרוש, ומגודל דוחקם וצערם למיעוט ההכנסה ממדינת מולדתם וארץ מגורתם.

רביעית, קבלנו אגרת מהרב המאה“ג מו”ה בער נ“י בן הגאון מו”ה זלמן זלה“ה, מק”ק לובאוויטש, וטוען כמו כן בעד כולל חב“ד שזכו בחלקם המגיע לעה”ק חברון ת“ו, בקול סופר מאריך, וסו”ד, אף הוא היה מבקש לשלוח להם חלקם כאמור למעלה. וכדברים שבכתב כן בא הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא נ“י וטען בעל פה בעד כולל חב”ד הנז‘, כי שמו משטרם עליו לטעון בעדם. מכל האמור ראינו, ובאזנינו שמענו מה ששמענו ג“כ מקדם, כי עיקר יישוב האשכנזים שבהעה”ק חברון ת“ו הם כולל חב”ד, הנפרד מכו’ חסידים, ונפלאנו על הצעת הדברים בשאלה ופסק של הרב השד“ר מוהרמ”ק⁵¹⁷ נ“י, דיושבי חברון ת”ו האשכנזים כייפי לכו' חסידים שבצפו“ט. ואין ראיה מהסכמת הגאונים, אם הסכימו עליו, כי לפי הצעת דבריו הסכימו. אכן על כ”ז, אין דעתנו נוטה שיזכו בכל החלק דעה“ק חברון ת”ו, כי עדיין בשיטתנו קיימינן, המפורש בקונטרס מכאן מודעא, שכל המגיע לחלק האשכנזים, דהיינו אחרי הפרשה מן הקופה חלקי הספרדים שבא“י ת”ו, יבוא לכיס אחד, וגם אם אי אפשר מפני המחלוקת ומקושי ברור חשבון מ“נ מצד לצד, כי כל אחד יטעון שחבירו מגדיל המספר שלו, וגם שמכניסים בכלל המספר גברי דאמידי שיש להם פרנסה ממקום אחר, או מפירות קרן עצמם, עכ”פ יותן ערך וקצבה כמה יקבל כולל זה וכמה כולל זה, וכאשר כבר כתבנו תחלת שנת תקפ“ו לרופמעכ”ת נ“י. לכן הסכמנו, כי לפי שעה, דהיינו ממאי דקמן ומהעתיד לבוא בשנת תקפ”ח מהכנסות שנה זו, יקבלו ששית מהסך המגיע לכולל חסידים, דהיינו חומש מלבר דהוא שתות מלגאו, וגם משפטם יגש לפני בד“צ שבאר”צ יע“א או יתפשרו ביניהם על להבא מתקפ”ח ואילך. וחלק שהפרשנו להם כאמור אחד מששה, לא נשלח ליד הרבנים הממונים דצפו“ט, כי אם כמבוקשם לידם ממש, ע”י הרבנים הגבאים כוללים דא“י ת”ו שבק“ק ווילנא יע”א.

עתה עוד אתנו מלין לצד עילאה מני“ר הגאון נ”י למלל, דבר הגורם לנו צער גדול, מכל מה ששמענו בגין הנהגת הרב הממונה מוהר“ג נ”י הנז“ל, בענין מינויו להיות ממונה. מלבד כל האמור למעלה כתבו לנו חו”ר הספרדים הי“ו הנז', וז”ל, למראית עינים דמי האי מורבא מרבנן כי הוא המוציא והמביא את ישראל, ומי יתן והיה להפקיע את עצמו מדיני שמים. כי הן בעון, באזנינו שמענו מפי אנשים חכמים, עמו וצאן מרעיתו, כו' החסידים, את כל אשר הוא עושה, ותעל שועתם, וגדלה צעקתם, וברב דברים לא יחדל פשע, על כן עמד קנה במקומו, עכ“ד. וכן כתבו לנו כו' חב”ד, נוסף על האמור למעלה, ואלו לא שמענו כלום מזה עד כה, היינו דנים אותו לכף זכות, ולומר שע“ד הכסף יצא מחלוקת, ולכן כתבו הספרדים והאשכנזים חב”ד דחברון ת“ו מה שכתבו. אבל בת”ע נוכל לומר, כי זה שנתים כבר שמעתי קול ענות עליו, וגדולי רבני החסידים אנשי שם שהיו בזמן ביאתו בא“י ת”ו, יושבים בא“י ת”ו, אמרו עליו כי יצא ובא מח“ל לארץ, מחריב הארץ, וכבר בא אח”כ קובלנת יח“ס דכו' חסידים לפני גדולי רבני החסידים שבפולין, ורצו להעבירו ממינויו, ולא עלתה בידם, ועדיין כמנהגו נוהג, ועושה מה שלבו חפץ, ומחלק המעות הבא לידו כאות נפשו, ואשר יבחר ויקרב יתן לו על אחת אפים, ואשר ירחק מתעטף ברעב ואינו מרחם עליו, מלבד מה שהוא נוטל חלוקה ויש לו קדימות רשומות וגם הכנסה מקרן שלו שהניח בפולין. ישמע ויבחן צדיק כיו”ב, כי כמו שער בנפשו היו לנו הדברים האלה. כמה יגיעות אנו מיגעים א“ע על כל זהוב לא”י ת“ו שאנו משתדלים ומקבצים, ואחרי העמל והטורח נשלחהו לממונה על הקופה אשר לא נכון, להיות השליט כשרירות לבו, ולמאן דיצביי' יתנינה. כמדומה אחז”ל⁵¹⁸ לא יתן לקופה אא“כ יודע שהממונה עליו הוא אדם הגון ומחלקה כראוי, עאכ”ו שלא למסור כל הקופה לאיש אשר לא כל אלה לו. ולכן ידינו אסורות בענין שלוח המעות המגיע לכו' חסידים, כי בדרך ששלחנו אשתקד ע“י ח”כ שנתנו עלינו ליד הקאנסול, בא הסך ליד הממונה מוהר“ג נ”י, וחוששנו מחטאת לעשות זאת אחרי שמענו כל זאת. הן אמת הרב השד“ר דכו' חסידים מוהרמ”ק נ“י כבר קבע לחוק, בפשר שעשה בק”ק ווילנאי ע“א, כאשר קבע שהכל יבא ליד הגבאים כוללים בק”ק הנז‘, שישלחו המגיע לכו’ חסידים ע“י שלוחי הגבאים הנז' לאה”ק ת“ו, והשליח ימסור הדמים ליד שלשה נאמנים אשר יובחרו מרוב יחידי סגולה דכו' חסידים הנז' לחלק אותן הדמים לעניים הנצרכים ביותר ע”פ התורה וההלכה, עכ“ד. ואנחנו לאשר לא ידענו אז מרוע הנהגת הממונה הנז' הקפדנו על הרב השד”ר מוהרמ“ק נ”י שקבע כזאת, ואמרנו לו שזה בזיון להממונים דכולל הנז‘, עתה נצדיק צדיק מעיקרא בפרט זה, כי ידע את מכאובי העניים והאביונים בבוא הדמים ליד הממונים ובראשם הממונה מוהר"ג הנז’. ומאוד אנו מצטערים על עיכוב מעות העניים והאביונים בידינו, אבל מוטב לעכבו, כדי שסוף דבר יבוא באמת ליד העניים, מלמהר לשלחו ולא יבא כלום לאין נכון לו. וחזרנו על כל הצדדים, ולא מצאנו אופן יותר טוב, כי אם לעשות כפי הפשר הנז' בענין זה, דהיינו לשלוח צרור הכסף המגיע לכו' חסידים ליד הגבאים כוללים כנז“ל, שישלחוהו ע”י השליח דכו' פרושים החוזר בסוף הקיץ הבע“ל לאה”ק ת“ו למוסרו ליד שלשה נאמנים כנז”ל. הן גם זה לא נוח לנו מצד אחר, כי חוששנו למראית עין, אם יראו הג“כ הנז' והשליח דכו' פרושים הי”ו כמה עולה סך הנשלח לכו' חסידים, וההעדפה שיש להם בזה נגד הפשר הנעשה בווילנא, ירע בעיניהם, ופן יתחרטו ויערערו על מה שעשינו כעת עם השד“ר דלהון נ”י. אך מה נעשה, כי לא ידענו תקנה אחרת, ועכ“פ לא מלבנו יצא זה, בשכבר תיקן ויסד כזאת הרב השד”ר מוהרמ“ק נ”י. לכן נפשנו בשאלתנו ממני“ר הגאון נ”י, תנחנו עצתו הטובה כדת מה לעשות, ובפרט אם נעשה השלוח כאמור על יד הגבאים כוללים הנז“ל. זאת כבר מוסכם אצלנו על כל פנים, שלא לשלוח המעות הנז”ל שיבוא ליד הממונים לבדם, כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו בזה. כמה ק“ק יע”א שבמדינות האלה סומכים עלינו, כי נשתדל שיגיעו הדמים לרצון לפני ד' ולפני הנותנים, ושלחיחותייהו קא עבדינן, ואחרי שמענו כל זאת, ונתברר לנו מכמה מגידים, וגם מיחידי כו' חסידים שיצאו מא“י ת”ו לצורך עצמם ועברו עלינו, ובפרוש אמרו, אלו לא היה הרב מוהר“ג הנז' הממונה לא היו צריכים לנדוד ללחם לחוצה לארץ. ולא נוכל לדונו לכ”ז ולומר שכל הנאמר ונשמע עליו הוא לה“ר בעלמא, וכבר אחז”ל לקבולי לא, אבל למיחש מבעי⁵¹⁹ ומכ“ש למחש בנידון שלפנינו, שיבוא מעות הצדקה דא”י ליד העניים והת“ח הנצרכים, אין אנו יוצאים ידי חובת שליחותנו בעד הנותנים, לשלוח המעות ליד הממונים, כי אם באופן בטוח ונכון, לבל יומסר לידם כי אם בהסכמת רוב בנין ורוב מנין מכולל חסידים הי”ו, או לאשר יובחרו למוסרו לידם, ולעשות החלוקה כדת וכהלכה בצדק וביושר.

ומדי דברנו בזה, לא נחדול להודיע לרופמעכ“ת נ”י, כי החדשות שהגיד לו הרב הממונה הנז' באגרתו לרופמעכ“ת נ”י מן אדר אשתקד, שמענו במסל“ת מהרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י, כי לא כן הדבר כאשר הציעהו הממונה הנז‘. ולא יחשוב מני“ר הגאון נ”י כי הרב השד"ר הנז’ אמר זה לסתור דברי הממונה הנז‘, כי לא ידע בספרו לי המאורע שכתב הרב הממונה הנז’ כלום מענין זה, וגופא דעובדא הוי ע“י תחבולות שנעשו להורע כח שטרי חוב שביד המלוים ספרדים ה”י, ויוצא מזה נעילת דלת בפני לווין, לכן המציאו שיועמד בית דין מג' כו‘, ג’ דיינים, א' מכו' חסידים, וא' מכו' פרושים, וא' מכו' ספרדים, ולא יוכל להיעשות תחבולה להורע כח שט“ח בפני ב”ד אחר, וימצאו העניים ואביונים מקום ללוות. ולפ“ז אין מקום למה שכתב הרב הממונה הנז' נגד תקנה זו, ויפה עשה הרב המובהק הגדול בתורה מו”ה ברוך מהוסיקייב זצ“ל שעמד על קיום תקנה זו. ומ”ש הרב הממונה הנז' על הרב מוהר“ב זצ”ל, ויהי בדרך במלון ויפגשהו איזה חולי והוכרח לשוב לביתו ובכמה ימים חל“ש, מבין ריסי עיניו ניכר כאלו רצה לומר דהרב הנז' שקל למטרפסיה, ואנא שמענא נוסחא אחרינא, כי לא בדרך בא לו זה, כי אם ע”י חרדה הנעשית לו בידי אדם, כי הממונה הנז‘, ליקח נקמתו ממנו על שעמד נגדו והלך אל הקאנסול, מיחה בידו שלא לעשות מנין בס“ת בביתו, כאשר נהג הרב המובהק מוהר”ב זצ"ל הנז’, ושלח אנשי חיל או שוטרים לביתו, בשעת התפלה, עם הוצאת ס“ת, למחות בידו, כדינא דמלכותא בא”י ת“ו, שלא יש רשות לכל אחד לעשות מנין בביתו עם הוס”ת⁵²⁰ והרב המובהק מוהר“ב זצ”ל הנז היה איש רך וענוג, ונבהל לביאת עבדי המושלים הנז‘, ומתוך החרדה חלה וחל“ש. והרב המובהק זצ”ל הנז’, כבר שמעתי שמעו הטוב מפי השד“ר ויח”ס דכו' חסידים שקדמו והיו אצלנו, וכמדומה עשה חיבור על הרמב“ם, והיה גדול בתורה, ובהתמדה ושקידה נפלאה, ואף הוא היה מהנרדפים והנדחקים מהממונה מוהר”ג הנז‘. יבחן צדיק מני“ר הגאון נ”י זאת ויאמר נא אם לאיש אשר אלה לו נאמר, כמו למוהר"ג הנז’, ראוי להיות ממונה ומנהיג צאן קדשים דכו' הנז' המסתפחים בנחלת ד' לש"ש.

וכיון דאתינא לכתבא דנא פרשים [?], ראיתי התפלאות מני“ר הגאון נ”י עלי הצעיר על שכתבתי לאה“ק ת”ו שקיבל המשרה על שכמו להיות גזבר ומרכל. כך הבנתי מד“ק מן ט”ז אלול תקפ“ה ל', ואם שגיתי, לזאת יסלח מני”ר הגאון נ“י. אולם לא אזלינן בתר שמא הגזבר ואמרכל, גם אם לא קיבל משרה על שכמו, גדול אדונינו ורב כחו בתורה ובחכמה, צדיק וחסיד רצוי לכל וגדול ליהודים, יסגא לחדא לדור דורים, ותגזר אומר ויקום, ובכחו לעשות ולתקן כל מה שצריך תיקון באה”ק ת“ו, ולפק”ד מצוה גדולה דרבים היא, ודי בהערה זו.

מעיר מאקווא לא ראינו ולא שמענו דבר, ופשיטא שלא קבלנו אפילו פ“ק. לוּ אדע האדרעס בגופן שלהם⁵²¹, הייתי כותב לשם לעוררם על השלוח, ומני”ר הגאון נ“י יוכל לכתוב ולהודיע להם, או יצוה עלינו ונכתוב כזאת, שאנחנו ניתן להם כתב קבלה, והמעות ישלחו לידו הרמה לחשבוננו, כי שמא קשה ורחוק מהם להמציאו לידינו, ובאופן זה לא יצא מת”י כתב קבלת מא"י, והדמים יבואו לידי גוביינא, ושהייה אסורה בכל מקום.

בימים האלה הגיעוני לשמחת לבבי שורותיו היקרות והמאירות לאהו' אחי ידי“נ הרבני השלם מו”ה יעקב מאיר לעהרען נ“י, הכתובות באגרת לה”ה ר' משה ב“ר אבלי מהארחוב הנקרא מ. אברהם זעליבע, ושמחתי בם כמוצא שלל רב. כי הגם אחרתי מלצאת י”ח להשיב כהלכה מפני היראה ומפני הכבוד, לא זזה חבתו דמני“ר הגאון נ”י ממני, ונפשי בשאלתי לא תמוט אהבתו ממני לעד, וכבר התנצלתי בראשית מאמר המגלה הלזו על מה התמהמהתי עד כה, ועמו הס"ר.

ותשואות חן חן למני“ר הגאון על הודעה שנתן לנו מאגרת שקיבל מקושטא שהשד”ר שהלכו באו לשלום, וכנראה לי פירוש הדברים שאותן שהלכו מחוצה לארץ באו לקושטא ליסע לא“י ת”ו. אך באשר חברנו פקומ“ש הי”ו נסתפק בדבר וחשב דקאי על הני דנפקי מא“י לבוא בשליחות להכא, באנו בבקשה שטוחה לפני מני”ר הגאון נ“י, כי יזכור נא כל מה שכבר כתבנו בפרט זה למנוע ביאת שלוחי א”י ת“ו לכל אלה המדינות, וכל הבא מידו הגדולה והרמה יעשה למנוע ביאתם, ולכן נרצוף ג”כ בזה אגרת הרבנים הגאונים דמדינתנו נרם על רזא דנא, ואין צורך לכפול הדברים הנאמרים ונשנים כבר בענין זה.

זולת זה אין אתי להשיב בעניני א“י ת”ו, ולא נשאר כי אם על יתר הפרטיים, והוא מה שתמה מני“ר הגאון נ”י כי לא הודעתי בהני מכתבי מתחלת שנת תקפ“ו קבלת חומש בראשית עם פנים יפות ושם אפרים⁵²², ותשלום ש”ע א“ח עם שערי תשובה ויד אפרים ⁵²³ ווהעתק מספר חזיונות למהרח”ו⁵²⁴ זצוקללה“ה, אין כאן תימה, כי לא הגיעו לידי עד אחר צאת מכתבי ממני והלאה. ומכאן מודעא מהקבלה הנכונה. תשלום הש”ע א“ח לא שלח המדפיס מנייר יפה ורחב כל כך כמו הקודם שזכיתי לקבל ממני”ר הגאון נ“י. עכ”ז שמחתי בו מאד, וגם עם החומש, ומצפה אני לקבל יתר החלקים. אבל תמה אני על שלילות ההגהה של החומש, דהיינו התורה עצמה, ולא לבד חסרון הגהה דוקניס, כי גם פשוטה, שיש בו שבושים באותיות ונקודות, וחרפה היא להמדפיס להוציא תקלה כזו מת“י. וצויתי בעת ההיא להנגיד מו' אברהם גאשטשטיין מליסא לשלם מחירם בעדי, וכמשמעות דברי קדשו שנתן על זה חמשה ר”ט, לא שילם מחירם מכוון מה שמגיע עוד בעדם, יצוה עלי ואשלם עם מחיר הספרים שכבר קנה לי לשמי, ועם יתר חלקי חומש הנז' שבקשתי מאד. ובענין הספרים ההם שכתבתי תחלת שנת תקפ“ו ל', דהיינו ספרי רבני החסידים נוחי נפש, נפשי בשאלתי כי הבלתי בדוקים למני”ר הגאון נ“י אל ישלח, פן אמצא בם דבר שיש לערער עליו, וחלילה תתרפה מצות הצדקה להני דיתבי בא”י ת“ו, ואם כבר קנה הבלתי בדוקים, מוטב לשוב ולמכור אותם שמה ולא יראו החוצה. אבל הבדוקים למני”ר הגאון נ“י, ויתר ספרי גדולי ישראל בעלי הוראה שמהם תצא תורה אשר בקשנו, ובפרט ספרי קדשו, ימחול נא עכת”ה למהר לשלחם, והנני שמח לקראת בואם. אפס חלק אחד משו“ת שלו, כמדומה חי”ד, שבקשתי אז בעד חד מחבריא יצ“ו, אל ישלח, כי כבר בא לידינו מווילנא תמורת החלק ששלחו כפול, ויהי בשלם. ובאופן שלוחם אינני בקי כל עיקר, וכנראה לי לשלוח דרך ים אם איפשר הוא יותר בזול, ובשלחו דרך לייפציג צריכים להשתלח ביבשה, והוא ביוקר, וגם נזוקים הספרים ח”ו ע“י כובד טלטול ונענוע העגלות. כן ניזקו אותן שו”ת דמני“ר הגאון נ”י ששלחו לי מווילנא דרך לייפציג, דהיינו שלחום עם נו“כ הכתובים בגלילה ועם עמודי גלילה, ונשברו ראשי העמודים של עץ וגם שחקו את הספרים, וכל זה ע”י כובד טלטול ונענוע העגלות. אך אם אין דרך לשלחם באניה, ימחול נא לשלחם ביבשה באופן אשר יכשר. ובעד המגיע למני“ר הגאון נ”י בעד הספרים יוכל להוציא א“ו עלי לשלם באמשטרדם. ובטובו יצוה לאחד מעושי רצונו לרשום לי דמי מחירם, מכל ספר לבדו, למען דעת לבוא חשבון עם אהו' אחי י”נ ושאר אוהבי יצ"ו, שצויתי לשלוח בעדם מקצת הספים שרשמתי וכתבתי מאז.

ועל אודות ספר החזיונות, לא ידעתי במה זכיתי למצוא חן בעיני קדשו כי טרח בעדי כל הטורח הגדול ההוא לשלוח לי העתק ממנו, ואין בפי מענה די באר ודי עולה קרבן תודתי על טובו וחיבתו, ואהבתו תרהיבני. אחרי כותבו אם נפשי חשקה במה שהשמיט ממנו יצוה להעתיקם ויהיה לי מגילת סתרים, אחוה מבוקשי כי עיקר תשוקי לס' הנז“ל בא באשר מרנא ורבנא חיד”א זצוקללה“ה בס' ועד לחכמים⁵²⁵ מזכירו, ושם כתוב חזזיונות למהרח”ו ז“ל כ”י מחלומות שחלם וחלמו לו אחרים והגדות נוראות, לכן גם אותם אותה נפשי לראותם.

ומדי דברי בו, זכור אזכור, ראיתי בשערי תשובה⁵²⁶ א“ח סי' תנ”ג ס“ק ד‘, שהעתיק דברי הגאון הנז’ בספרו חיים שאל, אודות סאגו Sago. גם אני מצווה ועושה מפי הרופאים לאכול המאכל ההוא מדי יום, ובעה”י בפסח אזדהר ממנו עכ“פ, אבל יש לי בו קצת ספק אודות הברכה, אם נקרא פרי העץ או שאינו נקרא פרי כלל, בהיותו מוח ולא פרי, ואותו מוח מונח בגזע האילן, כשנתעבה כל צרכו גודעין האילן ומבקעים אותו ומוצאים המוח, ויש בו פסולת הרבה כמו גידים המורכבים בתוך המוח, וכותשים המוח ההוא ושופכים עליו מים כמה פעמים, סוף יוצא המים והפסולת, ונשאר מה שנקרא קמח. ויש מי שאומר שאין בכח האילן לעשות פריו ולהביא המוח ההוא כי אם פעם אחד, ושוב כלה כחו ואינו מחליף, לפ”ז לא נקרא עץ עושה פרי. אך גם לפ“ד מי שאינו אומר כן, כי אם אשר להכנת המוח ההוא גודעים האילן ומשתמשים בעצו לעריבה או גיגית, מסופקני אם נקרא פרי, ואם יש לדמותו לקנים של צוקר או לאילני סרק העושים פרי או לשרף הנוטף ולברך עליו שהנ”ב. אם נא מצאתי חן בעיני קדשו, ילמדנו רבנו כדת מה לעשות ושכמ"ה.

ושלום תורתו יגדל כנפשו הקדושה המלאה חכמה וכנפש הנרצה לעבודתו בכל מקום שידו מגעת, המשתחוה למרחוק מול כבוד תורתו וקדושתו, המחכה לחסדי שמים יחיינו מיומים וישמחנו בישועתו הדש“ת בשם חבריא ריעי הטובים ממני פקומ”ש גזוא“מ עה”ק ת“ו דבק”ק אמשטרדם יע"א.

(כרך 2, דף 57 ע“ב — 60 ע”א)

85. י"א אדר אל: שלמה זלמן שפירא ב: ווין    🔗

[לווין]

ב“ה. יום א' י”א ניסן תקפ"זין ל'

את חג המצות יחוג בדיצות, בשובע שמחות וברכות והצלחות לה“ה מעלת כבוד אוה”נ הרב המובהק ונוגה לו כברק, החכם הכולל, בישראל להלל, בר אוריין ובר אבהן, ממשפחת רם וקרא ושנה וששמש ת“ח כקש”ת מו“ה שלמה זלמן שפירא נ”י שדר“מ מעה”ק ירושלם ת"ו.

גי“ה מן ר”ח ניסן מק“ק פראג ק”ל היום, ובהיותי משער כי יגיעהו הנוכח עוד בווין טרם צאתו, הנני בא בזה, ראשון, תמהני מדוע שלח אגרתו רעקומנדירט⁵²⁷, שגורם כפל הוצאה שמה וכאן, ושלמתי 1.13 f שהוא א' גולדין י“ג שטיבר, ומבלי רעקומאנדאציאהן היה החצי, ולאגרות אבי דואר הולכות ובאות לנכון זולת זה. הן גם אני שלחתי אגרת לווילנא רעקומאנדירט, זה היה באשר שלחתי בו הח”כ על לייפציג, אבל אגרת פשוטה, ואין בו דבר נחוץ, ולא דבר מסוים שיש לחוש אם לא יבוא בזמנו, אין לשלוח רעקומאנדירט. שנית, לא אשיב על כל פרט שאין צורך להשיב או מטעמא דא“ר כי לא אבוא עמו בפלפולים רבים, אי מטעמא כי לבי רע עלי על מה שעשו לי חו”ר הספרדים מע“ק ת”ו, כאשר אבאר להלן בזה, ולא אכתוב כ“א בקיצור גם על מה שצורך להשיב. מאוד הפריז מעכ”ת נ“י על המדה לחשוב שאני חושדו ח”ו בחסרון אמנה בדברים שבממון, והס מלהזכיר. ומה שלא שלחנו המעות דשליחותו ע“י ממש, הוא מטעם כי כן נהגו פקידי א”י דק“ק אמשטרדם מני אז, וכן נהגו פו”מ ק“ק אמשטרדם לפני זמן הפקידים, ומעולם לא מסרו מעותיהם ליד המשולחים בעצמם, כי אם שלחוהו ליד פקידי קושטא יע”א, ומכש“כ לעת עתה, שכמה קהלות רשומות אשר לא מסרו מזה כמה שנים מעותיהם ליד המשלוחים, כי אם כתבו בפנקס השליח, והמעות שלחו לידינו, ופקידי אמשטרדם יע”א הם שלוחים דכמה קהלות יע“א, חובה עליהם שלא לצאת מגדרם שנהגו למן אז, לשלוח השייך לכו' הספרדים הי”ו ליד פקידי קושטא יע“א. ומה שדייק על מה שכתבתי וסילק זו אשור, שותיא לא ידענא, כדרך הסופרים ובעלי חשבון הדייקנים, כתבתי איך ומה שלמנו הני ק' אדומים, ולבל יראה כענין אחר בעלותו יותר מסך הקרן המקדיש מר חמי הגביר⁵²⁸ שי', פרשתי דהני הך, לא מצד חסרון אמנה במעכ”ת נ“י, ועכ”פ, וסלק זו אשור, אינו שייך למעכ“ת, כ”א שאנחנו סלקנו הסך על נכון. ובדבר חשבונו, שכתב שרוצה להציע ולפרש כל עניני הוצאות, ואני במועצת ודעת מרן מלכא הרב הגאון אב“ד דק”ק⁵²⁹ נ“י אחתוך ההפשרות לומר ולפסוק מה יבוא בסוג זה ומה בסוג אחר, כבר יראה מעכ”ת נ“י ממה שאבאר, כי לא בי הוא להכניס א”ע בזה, כי הרימו ממני עטרת פקידות ומשגיחות דכו' הספרדים בעה“ק ירושלים ת”ו.

והמעות לפואה⁵³⁰, עדן לא נשלח דהיינו אפי' הכתב לא כתבו עדיין, כי כמו שכתבתי כבר למעכ“ת נ”י צויתי אז לסופרנו באמשטרדם לכתוב כתב איטליא לפואה, ושב כתוב שהמעות יהיה בשלישות בידו, ושוב כתבתי שיכתוב סתם בלי שלישות, ושבוע העברה שלחהו לי לכאן, וראיתי שנשאר נוסחה ראשונה משלישות, ואמרתי לאחי ורעי היקרים הפקידים דבאמשטרדם הי“ו, שבאו שלשתם הי”ו לכאן להתועד עמי עפ“י מבוקשי על ענין הנ”ל, כי הסופר טעה והניח הנוסחא ראשונה, ושיצוו לו לשנותו, ואני איני חותם על הכתב ההוא, בהיות בו ענינים נוגעים בפרטות לכו' הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו. הם יכתבו ויחתמו כאמור, וכן יעשו וצוו לפואה להוציא פוליסא על אמשטרדם ובתוכה ½ 158 f מעות דקופת ת“ח, וסך 320.60 f שהוא ש”ך גולדין י“ב [ס'?] שטיבר, לשלם למעכ”ת נ“י בבואו לקושטא או למעכ”ת או לאשר יצוה מעכ“ת נ”י, ולפקידי קושטא הי“ו כתבתי וכבר שלחתי הכתב כ”ד דנא, כי על חשבון הוצאותיו לחשבון ולחלק מע' כו' הספרדים הי“ו שלחנו לאשר צוה, סך הנז”ל, ובבוא הרב השד“ר לעה”ק ירושלם ת“ו יערוך חשבון צדק מהוצאותיו לפני מע' חו”ר ומנהיגי עה"ק ירושלם והוא איש אמונים וכל מעשהו באמונה.

ועל הצער שנטצער, עמ“ש כי למען כו' הספרדים לא היה צריך לעשות הוצאות הנסיעה, ואני בתומי דברתי לבל יגדיל ההוצאה על חלק כו' הספרדים הי”ו, ולא להקטין שכרו ח“ו, וכן כתבתי לפקידי קושטא הי”ו לדרוש טובתו ולספר בשבחו, וסו“ד אמרתי ולא מבעיא כי בדין הוא שיטול שכרו משלם, לא נצטרכא אלא להעדפה ושיחזיקו מע”כ הספרדים הי“ו למע' הרב השד”ר הנז' טובה וחנות. ואפשר אצוה להסופר להעתיק מכתבי לפקידי קושטא הי“ו ואשלחהו לווילנא, ויראה מעכ”ת נ“י כי כפי כן לבי היה שלם באהבה עמו בצאתו מפה, וכאשר הבטחתיהו לשחר ולדרוש טובתו באמת כן עשיתי. ומה שדייק בשטר שעשינו, שכתבתי בו מטעמים נכונים עמנו וכו‘, בזה כוון אל האמת, כי רציתי לכתוב הדברים כהווייתן וכמו שהיה באמת, כי אני מדעת עצמי חזרתי בי שיטלו כו’ עה”ק ירושלם ת“ו הספרדים מהכנסות החדשות כמו מן הישנות, לא לקפח שכר מעכ”ת נ“י, ולא להתפאר במעשי, כ”א לומר האמת כאשר הוא באמת, וכן אוכל לישבע ₪ כי כן היה, ומעכ“ת לא מצא מענה להשיב ולסתור דברינו, כי על החדשות לא נתפשרנו בשנת תקפ”ב שיטלו המחצה, והישנות לא עלתה על דעתנו לשנות חלק כו' הספרדים דירושלם ת“ו, ונשאר בינינו לבין מעכ”ת נ“י, שאכתוב למע' חו”ר ירושלם ת“ו, דשנא ושנא איכא בין הישנות לחדשות, אבל אח”כ בשמעי מפיו צרת הבת ירושלם ת“ו, שווינא נפשין הדרנא, ואמרנו גם מהחדשות יקחו ה' וחצי חלקים, וברוך החונן לאדם דעת כי עשיתי זאת, ודברים כהוייתן באו בדברים ככתבן. ואני לא אבין הרמז שכותב מעכ”ת כי היה לו טעם אחר אשר החריש לאלה הדברים, איפשר הוא באשר ידע המעשה אשר יעשו חו“ר הספרדים הי”ו, עכ“פ אני לא כונתי ח”ו להקטין שכרו, כ“א להגיד האמת, ולבל יחשבו חו”ר הספרדים הי“ו עלי רעה כי באתי לקפח חלקם המגיע להם, כאשר אמרו להם. ומ”ש מעכ“ת נ”י כי למען השלום ושלא לעשות נגד רצוננו לא נסע בעצמו אל הקהלות, ימחול לי כי זאת לאו דוקא, ויעיד עלי אחי ידי“נ הרבני השלם מו”ה יעקב מאיר לעהרן נ“י, כי בתחלת בואו אלינו, סחוה”מ ש“ס, אמרתי לו מיד במעמד אחי י”נ שי‘, כי במה שנוגע לנסיעת השלוחים אשר חו“ר ירושלם ת”ו כתבו על רזא דנא, אינני עומד על דעתי עוד. אחרי כבר נסע ובא, נשאול את פי הרבנים הגאונים דמדינתנו נרם יאר לנצח, אם יסכימו בדבר, גם אנחנו מסכימים, ונשלח דברי הרבנים הגאונים לראשי הקהלות, למען יהיו לנו דבריהם לכסות עינים נגד ראשי פו“מ ויחידי הקהלות אשר הבטחנו אותם לבל יצאו שלוחים עוד, ובל יאמרו כי התלתי או כחשתי בם. ומעכ”ת נ“י השיב כי אף הוא אינו עומד בהיפוך על נסיעותיו בעצמו, ורק ע”ד החלוקה בא לדבר, ורוצה למהר ללכת ולשוב לדרכו, אכן אחרי שמעתי דעת הרבנים הגאונים, ואחרי באנו אל עמק השוה בדברי החלוקה, אמרנו מעתה אל יסע בעצמו לעשות ערובי פרשיות. אבל בתחלת בואו, סהדי במרומים, ובארץ יגיד עלי רעי ואחי ידי"נ שי’, כי בפה ובלב שווים אמרתי למעכ“ת נ”י, אם הרבנים מסכימים בדבר, כן יעשה, ולא עלי תלונת חו“ר הספרדים דע”ק ירושלם שאינם יודעים ומכירים בטובתנו עמהם. סו“ד לא יש לו כלום למעכ”ת נ“י להקפיד עלי, כי כל מה שכתבתי, כתבתי לטובה, בלי שום בקשת תועלת על עצמי, ובאהבתי אותו כתבתי הכל, ואהבת המלך הספרדים שי' לא ידעתי, ואם ירצה העתקת מכתבי לפקידי קושטא יראה כל מה שכתבתי והארכתי לטובתם ולטובת כולל פרושים דבירושלם ת”ו.

ושלשת המכתבים שהרעיש עליהם במכתבו הראשון מפפד“מ, לא ידעתי פירושו, מה החרדה הזאת, כי בת”ע אוכל להגיד, כי לא יצא מפיו דבור קל שרוצה בחזרת השנים, הא' מחו“ר הספרדים דירושלם והב' מהרוזנים הרבנים הג”כ דווילנא הי“ו, ועפ”י דבריו במכתבו הנ“ל רציתי לשלחם לווילנא כפקודתו, עכשיו שכתב לשלחם לו לווין, יבואו לידו עם הנוכח. ומתשעה זהובים שעשה בהאנוי, יראה ויבחן גודל פרי השליחות בנסוע שד”ר בעצמו. ובענין השלוח לווילנא, מה שהיה מוכן בידינו לפי החשבון שעשינו עמו, וגם הני ק“ל זהובים, וגם מה דשייך לכולל חב”ד הי“ו, וגם מה דשייך להשליחות מוהרב”ז⁵³¹ נ“י, את הכל כבר שלחנו בח”כ על יריד לייפציג, אבל לא ביררנו עדיין להרוזנים הרבנים הגבאים כוללים נ“י למי הדמים מגיעים, כי באנו בקצרה, ואי”ה אבוא בארוכה ואודיעם באר היטב, כי הני ק“ע זהובים וק”ל זהו' שייכים לכולל פרושים דבירושלם ת"ו לבדם.

הנה השבתי על כל הצורך להשיב. עתה אודיע ואגלה צערי על הנעשה לי, כמו שהזכרתי בראש הנוכח, ויבוא בזה העתק מאגרות מחלת לב אשר קבלתי בר“ח הנ”ל מחו“ר ע”ק ירושלם ת“ו, יראה ויכיר מי עולל לי זה, מי גרם זה, ולמי עולל כה? — — הלא קושיא גדולה יקשה לכל רואה אגרת חו”ר הספרדים הי“ו, הן אותם ששלחו לי מחדש אדר אשתקד דברי שלום ומענה רך, והן אותה ששלחו למעכ”ת נ“י וכתבו שפתחו בשלום, ובסתם כתבו בו קשות לעת הצורך, מה ראו עתה, בחדש חשון העבר, שכתבו לי אגרת מחלת לב כזאת, בבזיונות וקלונות וחרופים וגידופים, ורחמנא ליצלן ממה שכתבו עוד, אלא וודאי שע”פ מה שכתבתי למעכ“ת ממנהיים⁵³², כי חו”ר הספרדים בירושלם ת“ו כתבו בנחת ושלום רב ולא כן עשו הרבנים הממונים דכולל פרושים הי”ו, עפ“י הדברים האלה באה אגרת הנ”ל. ולא אבין מ“ש לי מעכ”ת מפפד“מ ולא יאזין לקול מלחשים, וכל לשון תקום עמנו למשפט ירשיע, וכהנה וכהנה דברי פיוס ורצוי. ואני תמהתי ואמרתי, מה עבר על מעכ”ת בדרך, כי יחשוב שיבואו מלחשים. אך ויהי מה, לא קול מלחשים שמעתי, קול ענות ראיתי, כי הלא ברור הדבר כשמש, כי הוסתו חו“ר הספרדים הי”ו מזולתם לכתוב לי אגרת הזאת. ומה אאריך בדברים שאעורר צערי ויגוני, קלני מראשי קלני מזרועי, רק מה שצריך אודיעהו, כי אחרי קבלת האגרת, ואחרי התיישבתי בדבר, כתבתי לאחי ורעי היקרים הפקידים ומשגיחים דבאמשטרדם הי“ו כי יבואו אלי להתוועד על הדבר הזה, וכן עשו ובאו בשבוע שעבר, ושאלתי את פי אדומ”ו הה“ג ור”מ דקהלתינו⁵³³ נ“י, והשיב לפו”ד כי לא יוכלו חו“ר הספרדים הי”ו לגזור על מה שנוגע לא“י ת”ו כ“א על מה שנוגע לכולל שלהם בפרטות, היינו כו' הספרדים שבירושלים ת”ו, ובכן מכל מה שנוגע בייחוד לכו' הספרדים דבירושלם ת“ו הרימו ממני ההרשאה לעסוק בו, וסלקוני מהיות פקיד ומשגיח על זה. והנה כי כן ידי משוכות מזה, ולא אעסוק עוד בשום דבר וענין הנוגע לשליחות מעכ”ת נ“י בפרטות. והודעתי זה לחבירים היקרים הפקידים דבאמשטרדם יצ”ו, וצעקו מרה, וגם בכו והתחננו לי כי אינם עוסקים לבדם, ואני נשארתי בהסכמתי, כי מה לי ולצרה הזאת לכנס בחשש גזירה ח“ו במה שיוכלו לגזור, כי הלא בכל הנוגע לכולל הספרדים הי”ו יוכלו לגזור ולומר כמו שאמרו, לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן. לכן ידי משוכות מזה כאמור, וכבר סדרתי כתב ערוך לחו“ר ירושלם ת”ו, להודיעם באמת וצדק, כי כל השמועות ששמעו עלי, הכל שקר וכזב מעיקרא, או שאין בו כלום להתלונן עליו, או שהוא שקר לגמרי, כמו מ“ש שרציתי לשלוח הכל ליד הממונה מוהר”ג⁵³⁴ נ“י, שהוא דבר אינו אמת, כי מישנות לא רצינו לגרוע כלום, ומניעת הליכת השלוחים לא מלבי יצא הדבר. וסו”ד כתבתי להם, אחרי תשלומי הרעה תחת טובה, ואחרי מנעוני מהסתפח במצוה זו, ידי משוכות הימנה, ודעתי נוטה למשוך את ידי מכל וכל עסק הכוללים שבא“י ת”ו, אך לא אוכל לעשות זה עדיין. אבל מה שנוגע לכו' הספרדים בירושלם ת“ו, אשר גזרו עלי לבל אעסוק בו, כבר פטרו אותי ממצוה זו שרציתי לקיים והם מנעוני, וכשם שאקבל שכר טוב על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה, ואהיה מן הנעלבים ואינם עולבים ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו⁵³⁵, והשב”ה יאריך ימי בטוב ושנותי בנעימים לתורתו ולעבודתו. וכבר הודעתי למעכ“ת נ”י בשובי מק“ק אמשטרדם, כי הרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק הנ“ל אמר לי שיסדר אגרת אלינו, שיחתמו שלשת הרבנים הגאונים נרם, ולשלחה לחו”ר ירושלם ת“ו ושאר עה”ק ת“ו לבל יצאו ויבאו השלוחים, וכן עשה מעשה, והדפסנו האגרת, ולוטה פה טופס אחד. ומעתה כל מה שיש למעכ”ת נ“י לכתוב בענין שליחותו והשייך לזה, ימחול לכתוב לפקידי ומשגיחי א”י ת“ו דבק”ק טמשטרדם יע“א. וחיים ושלום לו ולביתו, ולפקידי א”י ולבתיהם ולכל ישראל, ימהר ירחם ה' את עמו ובא לציון גואל, דברי אוה“נ המצטער על הנעשה לו ומעביר על מדתו ומוחל על עלבונו, ועיניו לצורו וקונו יקרבהו לעבודתו וישמחהו בישועתו, ויאיר עיניו במאור תורתו, הק' צה”ל.

מאד רע על אדמ“ו הה”ג⁵³⁶ נ“י מעשה האכרת הנ”ל, ורצה לכתוב לחו“ר ירושלם ת”ו, ולא הנחתיהו, בשכבר אמרתי אהיה מן הנעלבים, יפה אמר מר רבה נ"י דהיינו דאמרי בירושלמי סוף מס' פאה⁵³⁷ כדון –[ איכא ] אגר טב.

עוד בזה אגרת מהגאב“ד דק”ק לונדון⁵³⁸ ואלי כתב בארוכה בקובלנא רבה על שני אגרות שכתב מעכ“ת נ”י, ועל א' חתום גם הרב מו“ה ישראל⁵³⁹ נ”י במקום הרב מוהרמ“ם⁵⁴⁰ נ”י, להכופרים המשומדים בלונדון, ואותן האגרות נתפרסמו מן הכופרים בדפוס, ושלח לי העתקתם, ואינן האגרת שקרא לפני על אודות הטעיות שיש בתנ“ך, כי אם לבקש עזר ומליצה ע”י הכופרים הנז“ל, והרב הגאון הנז”ל מתרעם מאד על ח“ה שיצא מזה. ואני גם אני, משתומם ומתפלא על שגגה זו שיצאה מלפני מעכ”ת נ“י להזדקק כלל לאותו כופר ימ”ש, ומכש“כ לשלוח כתבים להני מסיתים ומדיחים דבלונדן⁵⁴¹, וחו”ר הספרדים הי“ו בקושטא ת”ו גזרו בחרם שלא יקבל שום אדם תנ“ך מהם, ותמהני שלא חשש לכך מעכ”ת נ"י בדבר שגזרו למגדר מילתא ושלום.

(כרך 2, דף 60 ע“א — 61 ע”ב)

86. י"א אדר אל: חכמים ורבניים ומנהיגים ב: ירושלם נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. יום א' י”א לחדש ניסן תקפ“ז לפ”ק

פה ק“ק האג יע”א

אל מעלת תהלת הוד כבוד עטרת תפארת הרבנים המובהקים, המאירים כברקים, חכמי חרשים ונבוני לחשים, זקינים וישישים כולם קדושים, קדש הלולים רבנים כוללים, דיינים מצויינים בהלכות מזויינים, תופסי ישיבה ומרביצי תורה, לילה כיום להם מאירה, להוציא תעלומה לאורה, הנה הנם חכמי ורבני ומנהיגי עה“ק ירושלם תוב”ב ומלכם בראשם ר"מ ור"מ הרב המופלא וכבוד ה' מלא בנסתר ובנגלה, כמהר“ר שלמה משה סוזין הי”ו.

ראשון לציון גדול השלום שניתן במרומים, כחול ירבו ימים בנעימים ואהל צדיקים יפריח ברב עז ותעצומים, ויגברו מעינות חכמתם ידלו מים נאמנים, ויפוצו מעינותיהם חוצה מעין גנים, עדי יקבץ ה' נדחי עמו לנוה שאננים, בחצרות קדשו יפריחו דשנים ורעננים, תשוב העבודה לירושלים ולציון תסוב המלוכה, והיתה עטרת תפארת וצניף מלוכה.

בחדש אדר העבר, כתבנו מגלה עפה לשרי יהודה וישראל מעלת הגבירים הרמים פקידי ומשגיחי א“י ת”ו דבמתא קושטא הי“ו, ובקשנו ממע' הגבירים הפקידים הי”ו להעתיק מה דשייך לכו' ע“ק ת”ו, ולשלוח ההעתק ליד רו“ם כת”ר, בפרישת שלומות אלף. ויהי האחד לחדש הראשון הלז, והנה באה אגרת רו“ם כת”ר מחדש חשון העבר, רישא מספרת קורות ע“ק ת”ו⁵⁴² וצר לי בצרתם, ועל הנסים ונפלאות שעשה ה' עמהם, הודיתי לה' כי טוב. אתאן לסיפא, עמדתי משתומם על המראה, איך שלומי אמוני ישראל רו“ם כת”ר הי“ו הטו אזן לשמועות שקר ששמעו, ומה נתחדש אצלם כי יצאו למלחמה טרם שמוע תשובתי על אגרותיהם מחדש אדר אשתקד, אשר פתחו בם בשלום והשמיעו דברי חכמים בזאת. ולא אגדיל צערי להאריך להתוכח על פתשגן כתבם, כי אם אשיב על כל פרט מתלונותיהם ותרעומותיהם, יראו רו”ם כת"ר ויבחנו האמת לאמתו, כי המגידים דברו עלי לשון שקר וילחמוני חנם.

ראשון, מ“ש, שאני רוצה לבטל שלא ילך שליח מא”י ואינני רוצה לקבל שום שליח מא“י, לא מלבי ולא ממני יצא הדבר, כי אם על פי הרב הגאון הגדול אב”ד ור“מ דק”ק לונדון והמדינה⁵⁴³ נר“ו היתה שומה, כנראה בעליל מקונטרס שהדפיס בשנת תקפ”ד, וכן הסכימו ראשי אלופי פרנסי ומנהיגי כמה ק“ק רשומות יע”א, וכן הסכימו מע' כבוד שלשת אבירי הרועים הרבנים הגאונים הגדולים אב“ד ור”מ עליונים למעלה במדינתנו⁵⁴⁴ יע“א ני”ל, כנראה מאגרת הגאונים אלינו מתחלת חדש אדר העבר, והיא נדפסת, ולוטה בזה אחת מהדפוסות. ואני לא עשיתי כ“א מא”י דטבא להו' כי באמת ראינו דברי הגאון הנ“ל שיצא ראשונה בדבר הזה טובים ונכוחים ביותר, כאשר ידענו כי נשתנו שבילי דמתא, ושבילי דמדינתנו נפישי ומטעם מלכי ואפרכי סוגרו הדרכים לפני שלוחי א”י ת“ו, אפילו לקבל דמי קופות א”י, ומכש“כ לקבץ נדבות יחידים, דאסור מצד דינא דמלכותא, אפילו במדינות שהותר הביאה. ולכן הסכמנו בדבר האמור כבר, לבל יצאו ויבואו שלוחי א”י, ואזרנו חיל והתאמצנו והשתדלנו לייסד התחייבות מכל איש אשר ידבנו לבו, וגם קופות יחידים מאשר לא רצו להתחייב בסך קבוע לשנה. ונסעתי בעצמי בקיץ תקפ“ה ובתחלת חורף תקפ”ו ל' כמעט בכל הק“ק גדולות וקטנות שבמדינתינו, וכמה יגיעות יגעתי להשתדל ההתחייבות האמור ולהעמיד גבאים דא”י אחד בכל ק“ק קטנה, לגבות הכנסות א”י הישנות והחדשות המפורשות, ושני גבאים בכל ק“ק גדולה, הן לגבות בעירם ההכנסות הישנות והחדשות, הן לקבל מן הגבאים שבק”ק קטנות כסף קבלתם, ולהשגיח על טובת א“י בכל הגליל שלהם, ולשלוח מדי שנה בשנה כל המקובץ בידם לידינו. וטרחתי בזה כמשמעו בלב ונפש ומאד, ועוררתי הלבבות לטובת א”י ת“ו במקומות שלא זכרו מעולם, ובמקומות שזכרו וחזרו ושכחו חבת הארץ המקודשת, ותלב”ה נתקבלו דברי, וראשי הק“ק נשמעו לי ונתרצו לכך, בשומם על לב ריוח ההוצאה שלא יוציאו שלוחי א”י עוד באלה מסעי, ואדעתא דהכי הסכימו והניחוני לייסד ההתחייבות, מה שהיו יכולים למחות בכח מינוים לראשי ק“ק. ובקיץ העבר משנת תקפ”ו ל‘, נסעתי למסעי בערי אשכנז יע“א, וגם שם יסדתי בעה”י במקצת קהלות ההתחייבות הנ“ל, ואפילו בק”ק שכבר נשתקע ונתבטל שם נדבות יחידים לא"י לגמרי. — — ולכן מאז שמענו שמע ביאת מע’ הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא הי“ו, באנו לעומתו במכתב לאמר לבל יסע לאלה המדינות, כי אין תועלת בנסיעתו, ונהפוך הוא כי עוד יוכל לצאת נזק והפסד מזה, פן תתבטל ההכנסה החדשה או מקצתה הנעשית לבל יצטרכו שלוחי א”י לצאת ולבא, ובראות העם כי בא שליח א“י ימצאו עילה לחזור מהתחייבותם. אולם חזקה עליו יד מצות רו”מ כת“ר הי”ו, ונסע ובא אלינו, ואחרי כבר בא חכם וגם מסר לנו גי“ק אלי כתוב מח' אדר אשתקד, בסגנון א' עולה עם גי”ק השלוחה אלי אבי דואר, וראיתי אחרי רואי כי חשבו רומכת“ר הי”ו כי זה טובתם כאשר ילך השד“ר הלוך וסוב בכל הק”ק. אבל אחרי רואי כי אינם מכירים בטובתם זו, לא אומר קבלו דעתי, ונציע הדבר הזה לפני מע' כבוד הרבנים הגאונים⁵⁴⁵ הנ“ל, ואם יסכימו עם רו”מ כת“ר הי”ו כי ילך השד“ר דלהון לעשות שליחותו בכל הק”ק, יכתבו הסכמתם עלי ספר, ויהיה לי ד“ק לכסות עינים נגד ראשי הקהלות והמתנדבים בעם בק”ק שנסעתי והייתי ויסדתי שם ההתחייבות הנ“ל, לבל יאמרו כי התלתי או ח”ו כחשתי בם במה שאמרתי להם כי תקנה זו עשויה לבל יצטרכו שלוחי א“י לצאת ולבא עוד. אך מע' הרב השד”ר הנ“ל, אשר כנראה כבר בחן וראה בדרך שהלך בה למחננו כי לא תהיה תפארתו וטובת הכולל אם יסבב בעצמו, לא רצה כלל לעמוד על ד”ק רו“מ כת”ר הי“ו בפרט זה, ואחרי אשר בא עמנו אל עמק השוה, אזל ומודה לן, כי אין זה טובת הכולל שיסבבו השלוחים בעצמם, ודברינו ומעשינו עשו פירות יותר מכמה שלוחים, וגם הוא שם משטרו עלינו לגמור שליחותו. ואני השבתי במעמד הראשון למע' הרב השד”ר הנ“ל, גם אם אינך רוצה, נעשה אנחנו שאלת חכמים הרבנים הגאונים הנ”ל הי“ו להושיבינו כהלכה, ביותר אחרי ראו מה שלא ראיתי אז, כי רו”מ כת“ר דברו קשות ע”ז באגרת אחת שהיתה ביד מע' הרב השד“ר הנ”ל, שרטטו וכתבו בהסכמתם הקדומה, לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א“י, וצוו עלינו לשלוח ד”ק לרו“מ כת”ר הי"ו, וכאמור למעלה הנה היא לוטה בזה, ובכן הסירותי מעלי התלונה הראשונה.

שנית, מ“ש, שמכל ההכנסות ונדבות דשייכי לא”י ת“ו רציתי לחלק ולתת שני שלישים לכו' האשכנזים ושליש א' לכולל הספרדים שבא”י ת“ו, ובקשתי לבטל פשרה תקפ”ב ל‘, שעשיתי אני בעצמי והסכימו עליה גאוני ורבני אשכנז הי“ו, וגם לבטל תקנת גאוני קדמאי נ”ע לחלק בכ“ח חלקים, עכ”ד. האותיות יגידו כי לא כן הוא, דבפירוש אתמר בקונטרס דברינו אלה משנת תקפ“ד ותקפ”ה, אחרי הצענו בו ייסוד ההתחייבות וקופות יחידים, והכנסה זו תהיה לכל יושבי א"י שני שלישים לכו’ אשכנזים ושליש לכולל הספרדים, הכנסה זו דייקא, אבל בהכנסות הישנות במקומו עומד מה שהותנה בפשרת תקפ“ב ל', שיטלו כולל הספרדים מעה”ק ירושלם ת“ו מחצית החלק המגיע מהכנסות ההם לע”ק ירושלם ת“ו. ומ”ש שמן הכנסות החדשות לא יטלו כ“א שליש, אין סותר כלל לפשרת תקפ”ב ל‘, כי הפשרה לא נעשית כ“א על ההכנסות שהיו נהוגות בעת ההיא, ומה שחדשנו אח”כ בתנאי מפורש כ"ע מודו דהכללפי תנאו, ואותו שליש לכו’ הספרדים שבא“י, אמרנו לחלק בין כו' הספ' בסדר החלוקה מכ”ח חלקים, האמנם כי סדר החלוקה ההיא לא נתקבלה זאת מלפנים במדינתנו בק“ק אשכנזים הי”ו, כמבואר וכמפורסם ואין צריך ראייה, ובעוב“י ק”ק אשכנזים באמשטרדם לא נהגו בהחלוקה ההיא, עד שנת תקפ“ב ל' העבר התחילו לנהוג כן, ואין שייך כאן שלא לבטל תקנות גאוני קדמאי נ”ע, ברם אנן דבקיאין בהא, אמרנו שלא לשנות, ולחלק השליש בסדר החלוקה ההיא. וכאשר בא לפנינו מע' הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא הי“ו הנ”ל, וטען בעד כולל הספרדים דע“ק נגד השליש האמור, ואנחנו השבנו לו כל האמור בזה באר היטב, לא מצא מענה להשיב ולדחות תשובתנו. והגם כי כציר נאמן לשולחיו התעצם הרבה להעדיף חלקם בכו' הספרדים עכ”ז הודה כי תשובתנו נצחת. ברם אח“כ, בשמעי מפי מע' הרב השד”ר הנ“ל גודל צרת הבת ירושלם ת”ו בכו' הספרדים הי“ו, חלקי אמרה נפשי סברא למלתא דאמר מר שד”ר הי“ו שיזכו כו' הספרדים הי”ו דע“ק ירושלם ת”ו ליטול גם מהכנסות החדשות המחצה מן י“א חלקים, ונתקבלו דברי קדם חברי', וכן הוסכם וכן הופרש להם חלקם משלם. מן האמור יראה כי מעיקרא דמלתא לא הוגד האמת לרו”מ כת“ר ולא צדקה טענתם לפו”ד, ותושע להם ימיני להסיר סו“ד עכ”פ גם התלונה הזאת.

שלישית, מ“ש שרציתי לשלוח כל המקובץ ליד מוהר”ר גרשון⁵⁴⁶ הי“ו ממונה דכולל חסידים אשכנזים יושבי עה”ק צפת ת“ו, שיתחלק ע”י, תמהני איך מלא לב האומר לומר כן לרו“מ כת”ר הי“ו. דרך מוציאי דבה לערב אמת בדבריהם, ובזה אפילו מקצת אמת אין בו. העבודה, כי לא עלתה על לבי כלל, ואדרבה אמרנו בפירוש לשלוח חלקי כל כו' הספרדים לידם ממש, כמו שנהגנו מני אז, ע”י השרים המפוארים פקידי ומשגיחי א“י דבקושטא. וגם ע”ז יעידו דברים שבכתב שהתנינו עם שלוחי כו' החסידים, קודם התקנה וההסכמה, לבל יסבבו ולבל יגבו השלוחים בעצמם, שחלקי כו' הספרדים הי“ו יבואו דוקא לידינו, לשלחם ליד כו' הספרדים הי”ו, ולא יתערבו בחלקי האשכנזים הי“ו, וגם מעות קופות א”י דק“ק אמשטרדם ששלחו מע' הגבירים פרנסים דק”ק הנ“ל בתחלת תקפ”ה ליד הגבאים כוללים דא“י שבק”ק ווילנאי ע“א, כי לא רצו אז לתת חלק למע' כו' הספרדים, ואנחנו עמדנו לימין כל כו' הספרדים שבא”י ת“ו שיטלו חלקם, וכתבנו אז למע' הגבאים הכוללים הנ”ל כי לא יפסידו כו' הספרדים הי“ו חלקם ע”י שנשלח המעות לידם, ובקשנו שיחזירו חלקי כו' הספרדים לידינו, להיות לבנו נכון ובטוח שיקבלו כו' הספרדים חלקם המגיע להם, ורצינו לשולחו דוקא ע“י שרי יאודה וישראל פקומ”ש א“י ת”ו דבקושטא יע“א, וכן אמרנו וכן ענינו למע' הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא הי”ו, מבלי ידענו כי העלילו עלי עלילות שקר ההיא, אמרנו במסל“ת, כי חלקי הספרדים הי”ו המונחים ביד הג“כ דבווילנא הי”ו, ננכה מחלק כו' הפרושים אשר נשלח לווילנא, כדי לשלחם לקושטא אבל מע' הרב השד“ר הנ”ל חילה פנינו, אי משום יקרא דמע' הג“כ הרבנים הצדיקים דק”ק ווילנא הי“ו, אי משום יקרא דידיה, ומה גם בהיותו ציר אמונים נאמן גם לשלוחיו כו' הספרדים דירושלם ת”ו, שנניח זה שמונח כבר ביד מע' הג“כ דבווילנא הי”ו, לתת לכסף מוצא ליד כו' הספרדים הי“ו על ידו, והרכנו לו ראשינו לכך. אולם לשלוח חלקי כו' הספרדים הי”ו ליד הממונה מוהר“ג ה”י הנ"ל, מעולם לא עלתה על לבי ועל דעתי, ולא הייתי מסכים ומתרצה למי שישאל כזאת, והעליל עלילה, להטיל קטיגוריא בינינו, ואין מקום כלל לתלונה ההיא.

הגדתי היום את כל ונוכחת, במענה רך ובנחת, לגלול מעלי כל תלונות רו“מ כת”ר הי“ו אחת ואחת, ואגב הודעתי נאמנה כל טרחותי ויגיעותי לטובת כל יושבי א”י ת“ו בכלל, ויתר ממ”ש כאן כתוב במכתב להשרים המפוארים פקומ“ש א”י דבקושטא הי“ו השתדלותי בעד כו' הספרדים הי”ו בפרט, עתה יענו ויאמרו רו“מ כת”ר הי“ו, למי נאה ולמי יאה לומר, הגמול הזה קוינו לעשות ענבים ויעש באושים, הנשמע או הנראה כזאת, תחת כל הטובה שעשיתי עמהם בעזה”י לכתוב אלי אגרת ממרדת כזאת. ולא אזכיר כל קוץ וקוץ המכאיב ומדאיב את נפשי, רק אחר האחרון אני הא, בו גילו רו“מ כת”ר הי“ו דעתם ורצונם שלא אתערב עוד בשום עסק הנוגע לכו' ע”ק ירושלם ולא יהיה לי שום מגע יד בשום דבר הנוגע לכו' ע“ק ת”ו, ואף גם גזרו שלא אתעסק בשום עסק הנוגע לא“י ת”ו. ברם לשרי לי מארייהו, כי על הנוגע לא“י ת”ו בכלל ולא לכוללם בפרט אין בכחם לגזור עליו, וכן הורה לי מרן מלכא אדמ“ו הרב הגאון הגדול אב”ד דקהלתנו⁵⁴⁷, רק במה שנוגע לכוללם בפרט. ולא אכביר מלין על המעשה ועל הגורם המעשה, כי אמרתי אשמרה לפי מחסום ואהיה מן הנעלבים וכולי ויקויים בי דחז“ל, ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו⁵⁴⁸. ועיני לשמים, יאריך ימי בטוב ושנותי בנעימים לתורתו ולעבודתו, כעתירת המצטער על הנעשה לו ומוחל ומעביר על מדתו, המתאבק בעפר רגלי חכמים שומרי פקודי ה' והוגי תורתו, המחכה לחסידי ה' ומצפה לישועותו, ה”ל.

(כרך 2, דף 61 ע“ב — 62 ע”ב)

87. י"א אדר אל: פקידים ומשגיחים ב: קושטא    🔗

ב“ה. יום ג' י”ג ניסן תקפ“זין לפ”ק

למעלת כבוד שרי יאודה וישראל הגבירים היקרים והמפאורים החכמים השלמים והתמימים למטה נחמדים ולמעלה נעימים, פקומ"ש א"י ת“ו אור להם במתא קושטא יע”א הי"ו לאורך ימים בטוב ובנעימות ברב ברכות ואור השלמות.

צופה אני על מכתב פקומ“ש א”י שבמדינתו מחודש אדר העבר⁵⁴⁹, ששלחתי מפה אבי דואר כ“ד העבר. ביני ביני קבלתי אגרת מחלת לב ממע' רו”ח כו' עה“ק ירושלם ת”ו בדברי קנטורין וזלזולין, וסו“ד העבירוני מהיות פקיד ומשגיח עה”ק ירושלם ת“ו בגזירת עירין וכו' ר”ל ולשזבינן, לכן כתבתי לכבוד תורתם תשובה הרצופה, שיוכלו רו“מ הי”ו לקרותה, ואחר הקריאה ימחלו לחתמה ולמהר לשלחה במוקדם האפשרי, וכל המוקדם מוקדם לברכה. נפשי בשאלתי אל יתמהמהו בשלוח האגרת, גם אם לא נגמר עדיין העתק אגרתנו הנ“ל אשר בקשנו מרו”מ הי“ו לשלחה למע' רו”מ חו“ר עה”ק ת“ו (כאן שכח ב“א⁵⁵⁰ שי, המעתיק ממכתבי מה שהיה כתוב, וכנראה היה כתוב כזה: ביני ביני משכתי ידי מפקידות ומשליחות עה”ק ירושלם ת"ו) ומכל מה דשייך לכו' הנ”ל כרצון וכגזירת מע' חו“ר עה”ק הנ“ל. ואם רו”מ הי“ו לא הוציאו עדיין הפוליצא השייך לעה”ק הנ“ל, אזי לא יוציאנה על שמי כ”א ע“ש אחי הפקיד כמוהר”ר יעקב מאיר⁵⁵¹ הי“ו, אבל אם כבר הוציאוה על שמי, יהי כן, ולא אשיבה ריקם, דהתורה חסה על ממונן של ישראל, אף כי מהראוי היה עפ”י אגרת בת מחלת לב הנ“ל להחזירה ריקם, אשא ואסבול ולא אשלם גמול הראוי להם, חוץ למשוך ידי מעתה כי כן חפצו וכן גזרו, ואקבל שכר טוב על הפרישה, כי מחשבתי רצויה וטובה, ולא צדקו בשום דבר שהתרעמו עלי. ואחלה פ”ק להודיע להגבירים סי' אברהם וסי' נסים פואה⁵⁵² הי“ו, כי ישלחו רו”ם הי“ו אגרת לירושלם ת”ו, כי יש להגבירים הנ“ל לשלוח מעות לעה”ק ירושלם ת“ו, אולי ישלחוהו עם אותו רץ, כדי שימהר לבוא ליד הנצרכים, ויהי לב הגבירים סי' פואה הי”ו נכון ובטוח כי פוליסא שלהם ישולם מיד בבואה לא“ד. האגרת להגבירים סי' פואה הי”ו יכתב מהפקידים דבק“ק אמשטרדם, ומטעם הנ”ל לא חתמתי עמהם.

שלשת אגרות הנדפסות ימחלו רו“מ הי”ו לשלוח אחת אחת לכו' הספרדים דעה“ק צחו”ט ת“ו, עם העתק דברים השייכים לעה”ק הנ“ל מאגרות הנ”ל מחודש אדר העבר, ולמע' חו“ר ומנהיגי עה”ק טבריא ימחלו להודיע מה שנשכח מאתנו לבאר ולפרש באגרתנו הנ“ל, כי בתוך הסך מן אלף ומאה ושמונה ועשרים פלורין, יש בו הנידר והנידב לעלוי נשמת רמב”ה זי"ע, סך מאה ושבעה ורביע פלורין, ושלום.

(כרך 2, דף 70 ע"ב)

88. י"א אדר אל: שלמה יצחק מיוחס ב: ירושלם    🔗

ב“ה. י”ג ניסן (?) תקפ"זין

למעלת כבוד הרב המובהק ונגה לו כברק החכם הכולל הדיין המצויין עצום ורב זרע קדש כמו“ה שלמה יצחק בכ”ר בנימן מיוחס הי“ו בעה”ק ירושלם ת"ו.

בחפזון אני בא, וצופה אני על מכתבי לרומעכ“ת הי”ו מב' דר“ח אדר העבר⁵⁵³, ושם נאמר כי סך הכל מהעולה ליורשי הרב הצדיק מוה”ר רפאל משה מיוחס ז“ל, שלושים מאגאריס⁵⁵⁴ ועוד. ומכאן מודעה כי ביני ביני צרפנו כל הפכים קטנים אשר נשארו עוד מאותו צדיק מו”ר זלה“ה, ומכרנום עצהי”ט, ועתה עולה סך הכל כק“ח [?} זהו' האל', שהם לערך ארבעים מאגאריס, אשר יקבל ע”י הגבירים פואה, והמטבעות עוד מלבוש וקצת אמות וחצי משי, שלחנו ע“י השד”ר מוהז"ש⁵⁵⁵, ומה שנוגע לענין היורש אם הוא ואין זולתו, דברי הקודמים יציבים וקיימים, ועל כל האמור שם בענין זה קא סמכינן, ויומא⁵⁵⁶ קא גרים לקצר באמרים, ושלום תורתו יגדל ויאדיר שלותו כנפשו התמימה וכאות קדושתו וכנפש נענה הצעיר ונבזה המחכה לחסידי ה' ומצפה לישועתו.

(כרך 2, דף 70 ע"ב)

89. כ"ב אדר אל: זעליגמן ליב במברגר ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ו' עש”ק א“ח דפסח [כ”ב ניסן] תקפ"זין

הערן ז. ל. במברגר

אין פרנקפורט א/ מ

שלום וברכה!

איהר וועהרטעס מן יוד אדר איזט מיר זיינר צייט ריכטיג גווארדן, אבר מיט הערצליכן לייד וועזען דארויס ערזעהן מיך ווידרמאהלס געטיישט צו זעהן אונד דש מיין ווערטער ברודער ר“י מאיר⁵⁵⁷ לאי”ט אירטומליך מיר בענאכריכטעט דש זיא, וועהרטער פריינד, זיך בעוויליגט העטטען נסט דיא אנדרען אויף גגעבנע וועהרטע פערזאהנען אלס מיט גליד דעס קאמיטטעס ווירקזאהם צו וואלזיין, מיינען פערדרוס דאריבר דעס אונימירטע מיך איהנען וועהרטער פריינד גלייך דארויף צו אנטווארטען אונד נאכהערא וואורדע איך מיט זא פיהלע שרייברייען אונד פערדייברייען אום נעהמליכען דעפארטעמאנג, איברהייפט דס עס מיר פאסט אונמעגליך וואהר איהנען צו שרייבן, זא הערצליך וויא איך אויך ווונשטע איהנען נאך פאר פסח צו שרייבן קאנטע דענאך ניכט דאצו קאממען. אינמיטטעלסט פייארטע מיט פערגניגען דען ליבן יו“ט, אונד גאטט זייע דאנק! געזונדר אונד רוהיגער ווי אדען פאריגען סוכות, האפפע אויך זיא, מיין טיירער פריינד, נעבסט וועהרטע אנגעהעריגען דען ליבען פסח פרעהליך אונד וואהל סעלעברירט האבען. הייטע דיא פעדר פער פאססענד איילע איך איהנען אין העפליכע ערווידרונג אביגעס צוגען, אונד איהרע גיטטע ווירט ע סמיך ניכט איבל נעהמן דש איך עס מיר אונטערנעהמע איהנען צו זאגען דש איהרע, אין איהר וועהרטעס עבען ערוועהנטעס שרייבן, אנגעגעבנע אורזאכען ניכט הינלענגליך זינד דש זיא זיך פאם קאמיטעע אבזאנדרען וואלען, צו געגעבען דש זעלבע איהנען ענטשולדיגן אום ניכט נעבסט דיא אנדרע העררן רונד צו געהן צו אנשאפונג קאנטריבוענטען, אבר ז אוויר מיט דיא אנדרע העררען עס רעגולירען אונד צום בעדינג מאככען דש זיא, וועהרטער פריינד, דאפאן עקסקוזירט זאללען זיין, זא זעהע איך איבריגענס קיינען גרונד וועסטהאלבן זיא זיך פאם קאמיטעע ענטציהען וואלען, אונד אים געגענטהייל איך, דער מיט דיזע אנגעלעגענהייטען אם בעסטן בעקאנט איזט, אונד דער דיא עהרע אונד דש פערגניגען האט איהנען צו קעננען, אונד אהנע שמייכלייא, ווייסע וויאונפערבעסערליך גוט זיא צויזען פלאץ טויגען, יא נאך מיינר איינזיכט נאטווענדיג זינד, קעננע איך ניכט דאריין פינדען דש זיאד יזען פאסטען רעפוזירען זאללען. אויסער דיזעס פינדע נאך דש זיא דאדורך דש גאנצע געביידע אומווארפען אינדעמיט נאך מיינר אנזיכט, הערר פונגסט אהנע זיא, זיך דאצו פרעטירען ווירד, אונד ר' מיכל שטערן בעצוויפלע אב זיך דיזע זאכע גאהר וויל אנגעלעגען זיין לאסען, אקקופירען זיא אבר דעם פלאטצע זא איזט עס שאהן גוט אונד גענונג דש נעבסט זיא אונזרע געמיינשאפטליכע געעהרטע פריינדע מו”ה אהרן פולד נ“י ומו”ה בער אדלער נ“י זיך דאצו פרעטטירען, אונד פאן דיזע ביידען בין איך בעה”י שאהן אויסער צווייפעל דש עס אקצעפטירען ווירדען, אונד דעננאך וויל איך אויך גערנע אן דיא אנדרע ביידע, העררן פונגסט אונד ר"מ שטערן, דאצו אויפפארדרן, ווען איך נור ווייסע דש זיא מיינען וואונש אונד פרלאנגען ענטשפרעככען ווירדען. איך ערווארטע אלזא נאכמאהלס איהרע דעפיניטיווע אנטווארט, אונד האפפע דש זעלבע ענדליך ניכט אבשלעגליך ווירד זיין, אונד ביטטע ערגעבענסט מיר באלדע דאמיט צו בעעהרהן.

איברמאכטע 807.4 f צור אויסגלייכונג דעס איהנען איברמאכטע 810 f פער קאסטי, האבע ריכטיג ערהאחטען, אונד בין איהנען דאפיר זעהר פערבונדען אונד דאנקע נאמענס א“י תוב”ב.

שליסליך האבע איהנען מיינע גרעסטע פערוואונדערונג צו קעננען צן געבן אויף דען וואהלאבליכען פארשטאנד שמה, דיא איממער נאך צוריק בלייבן אונזר שרייבן מחדש כסלו העבר⁵⁵⁸ צו בעאנווארטען. וויר האטטען לענגסט נאך מאהלס אן דיא העררען דאריבער גשריבן, נור זיא וועהרטער פריינד, האבן מיר זא מונדליך לאחי ידידי⁵⁵⁹ שי‘, וויא שריפטליך בגי"ה מן ב’ שבט אונד ווידרהאלט בגי“ה מן ב' שבט אונד ווידרהאלט בגי”ה מן י' אדר, דיא פרזיכרונג גגעבן דש דער פארשטאנד אונש באלדיגסט שרייבן ווירד. זיא פיגטען אין איהרען יינגסטען הינצו, “דש דער פארשטאנד מיט פערשידנע אמטס אנגעלעגענהייטען בעשעפטיגט געוועזען, אונד דאדורך פערהינדערט וואורדן דערען פרשפרעכען נאך צו קאממען, וועלכעס בלדיגסט געשעהן ווירד”. יעטצט האלטען וויר ווידר 6 וואכען ווייטער, אונד האבן נאך קיינע אנטווארט דא זיא נון איהר עפטערס ערוועהנטעס שרייבן מן י' אדר שליעסען מיט איהרען פריינדשאפטליכען דינסט אנבאט, זא ביטטע מיר דען געפאללען צוא טוהן, זיך דיזעס אנגעלעגען זיין צו לאססען, אונד דש זיא זיך ניכט ווידר טיישען לאסען. פילליכט איזטס איינע פארדרונג דער עטיקעטטע דש וויר נאכמאהלס אום אנטווארט שרייבן אונד פראגן מיססען, זא וואלען וויר דיזען טרעבוט לייסטען. ווידריגענפאלס ברינגזיא עס דאהין דש וויר באלדיגסט אנטווארט בעקאממען, אינדעם וויא ברייטש גשריבן עס דיא אנגעלעגענהייטען אום גאנצען הינדרליך איזט, זא לאנגע וויר פאן קאסטי קיינע אנטווארט נאהך וואונש האבען.

פרצייאען זיא מיינע צוידרינגליכהייט אין דיזען, דש נוטצען אונד וואהל דער ליידענדע ארמען ערדרייסטען מיך דאצו, אונד אויסער אונזרע פריינדשאפט, דיא איך האפפע דש ניכט אויף הערען אונד איממער פעסטער זיין ווירד, זאל עס איהנען געוויס צור גראסע וואהלטאהט גערעכנט ווירדען, אונד גאטטעס לאהן ערפאלגרען.

מיינע יונגסטע בריפען פאן ירושלם קאנפארמירען טהיילס דער צייטונגס נייאס, דש דיא טירקשע שטאטבעוואהנער זיך געגען דען פאששא עמפפעהרטען אונד קיינע בעזאטצונג אייננעהמען וואלטען, זא ריקטע דער פאששא פאן עכו מיט מאכט אן, בעלאגערטע אונד בעשאס דיא שטאדט וועהרענד פערוויכנען סכות, עס פרשטעהרטע דיא יהודים נעביך דען ליבען י"ט. ערב שבת בראשית ערגאב זיך דיא שטאדט אונד נאכהערא הערשטעללטע זיך דיא רוהע. אונדעסן זא דורך דען פריהרען שטאדט אונ נאכהערא הערשטעללטע זיך דיא רוהע⁵⁶⁰. אונדעסן זא דורך דען פריהרען שטראף פאן הייאשרעקקען דיא דש גטריידע וועקפראסען אלס דורך דיזע אונרועה אונד צערריטטונג, איזט זא איינע טהייארע איינגעטרעטען, דש איינע מאאסע ווייצען פאן 1 ביס 6 טירקשע גראששען געשטיגען איזט, אונד יאמער אונד נאהט איזט דיא אלגעמיינע קלאגע. איך בלייבע בייא מיינען עפטרס ערווענטען זאץ דא דיא ליידענדע ארמען דארטן, אונעהמער אים אויזלאנדע העטטען, דיא בעקאנט מיט דערען אומשטענדע אונד לאגע, זיך איהרער איין ווענוג אנננאהמען, זא פריכטטע עס פיעל דערען עלענד צו רינדרען.

גריסען זיא איהרע געעהרטע עלטרין לאי“ט אונד וועהרטע גשוויסטרן, אונד ליבע קינדר לאי”ט העפליכסט אונד הערצליכעס פאן מיך אונד אללע דיא מיינען היזיגען אונד אכטונגספאלל נעננע מיך איהר ערגעבנר פריינד הק' צה"ל.

(כרך 2, דף 62 ע“ב — 63 ע”ב)

90. כ"ה אדר אל: גבאים כוללים ב: פריז    🔗

ב“ה. יום א' כ”ה ניסן תקפ"ז לפ"ק

חיים וברכה למשמרת שלום למעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא"י ת“ו במלכות צרפת יע”א ה“ה הרב המאור הגדול מעוז ומגדול החכם המובהק ונוגה לו כברק מו”ה מנחם דייץ נרו, ומשנהו הגביר הנכבד היקר והנעלה מו“ה ברוך וויל נ”י.

שמחנו כמוצא שלל רב בקבלת גי“ה מן י”ב ניסן העבר, בו הודיעונו כי הובטחו לקבל מעות א“י מגליל קאנסיסט' ווינצענהיים, ובטלו אגרות ראשונות מה שכתבו לנו בענין זה כ”א טבת העבר. כי הן ידיע להוי, הגם כבר התחלנו להעריך מערכת אמרים לווינצנהיים, כפי הקודמות, לא עלתה בידינו לברך על המוגמר, לרבות הטרדות בעניני א“י ת”ו שהיו נחוצות וקודמות להחל ולגמור, ונצטערנו בחשבנו כי לא קיימנו דברינו ולא גמרנו מעשינו לכתוב לגליל הנ“ל, ויהי כמשיב לבבנו בשמענו כי אין צורך לדברינו ההם. עתה נחלה פני קדשו וכבודו, למהר לשלוח אגרות לכל הגלילות, למען ישלחו דמי מחצית השקל ושאר דמי הקופות דא”י. כי לכאורה נראה לנו כי נתמעט השלוח ממה שהיה בשנת תרפ“ה ותקפ”ו, וידענו בנסיון, כי בכל המדינות ובכל עיר ועיר הכל תלוי בזירוז, וביותר צריך זירוז וכו‘⁵⁶¹. תלב“ה, במדינתנו, וגם בקהלות רשומות חוץ למדינתנו, מעשינו קיימים ויציבים, וכבר קבלנו באמצע חורף העבר מכל מדינתנו ומכמה ק”ק רשומות באשכנז יע“א כל כסף המתוכן, הן מקופות קודמות, הן מהתחייבות שיסדנו, ושאר הכנסות, עד סוף שנת תקפ”ו, ל’, ויש ששלחו כל הנמצא בקופה עד יום השלוח, ועם כל זה, לולא זרזנו אותם, היו מתמהמהים בשלוח צרור הכסף. וממנו יראו וכן יעשו רו“מ הי”ו בכל מדינת צרפת ועלזאס, לבל יסוג הדבר אחור, וח“ו יפסידו עניי א”י ת"ו היושבים בצער ובדוחק מכל הצדדים.

ונוסף על האמור, חובה עלינו ועל רומ“ב הי”ו לכתוב ולעורר על השלוח לידם, לבל התבטל התקנה ח“ו שלא יצטרכו שלוחי א”י ת“ו לצאת ולבוא, כי אם ישארו קהלות או ישובים אשר לא ישלחו דמיהם, יהיה פתחון פה ליושבי א”י ת“ו לומר דתקנה זו קלקלתם. והן ידיע להוי דרבני וחכמי ירושלם ת”ו עשו מעשה לשלוח שליח לאלה המדינות, ה“ה הרב הכולל כמהר”ר זלמן שפירא נ“י, אשר רצוף בזה אחת האגרות שבידו לקהל קדשם יע”א. ואנחנו באנו עמו אל עמק השוה, כי ילך וישוב לדרכו ולא יעסוק בעצמו בשליחותו, ושם משטרו עלינו, וגם נתן לנו כח והרשאה מספקת, ושב לדרכו לחטול“ש לווין, ומשם ישוב דרך פולין לעה”ק ת“ו (אפס חכמי ורבני ירושלם הספרדים הי“ו, טרם ידעו מה שגמרנו עם הרב השד”ר הנ“ל, כתבו לי קשות על אשר אני הכותב מבטל ביאת השלוחים, והאריכו למעניתם אשר לא כדת, כי אינם חפצים בי ובטובתי, וכן השבתי להם כי ידי משוכות מהיות פקיד ומשגיח ירושלם עה”ק ת“ו, אבל בקשתי והפצרתי בחבירי האלופים היקרים והחשובים פקומ”ש גזוא“מ עה”ק לבל ימשכו ידם גם הם, ובל יניחו מצוה זו שאין לה תובעים, עד תבוא תשובת חכמי ירושלים ת"ו, ונראה מה יענו). לכן נכפלה חובתנו, להשתדל בכל תוקף ועוז על שלוח הכסף מכל אתר ואתר, להשקיט תלונות יושבי א”י ת“ו. והננו שולחים לרומ”כ הי“ו גם אגרת שלשת אבירי הרועים הרבנים הגאב”ד ור“מ המפורסמים דמדינתנו נרם, אשר קיימו מה שקבלו כבר, התקנה הטובה ונאותה לעניי א”י ת“ו לבל יצאו ויבואו שלוחי א”י ת“ו, ובטחנו כי גם רומ”כ הי“ו מינה לא יזועו, וגם אם יבוא שליח אחר משאר ערי הקודש ת”ו, לא יזדקקו לו ליתן מעות א“י ת”ו או לתמוך ידיו לעשות שליחות בעצמו, כי אם יכתוב וישלח דבריו ליד פקידי ומשגיחי א“י ת”ו דבאמשטרדם יע“א, לאדרעס דבסוף הנוכח, ואם בזאת לא תנוח דעת השליח ילך ויבוא בעצמו לאמשטרדם. הן לא כך אנו אומרים לו קום ועשה ובוא אלינו, כי באמת אין צורך ואין תועלת בביאתו, אבל לשטתו אנו אומרים, אם לא תנוח דעתו לבוא בכתב אלינו ובדברי נחת ולא בקשות, אזי יעשה מה שירצה ויסע ויבא לאמשטרדם. בפירוש אנו אומרים לרומ”כ הי“ו, כי שמענו שנסע ובא שליח עה”ק חברון, ת“ו, והוא נוסע דרך איטליא, כך הודיע לנו הרב השד”ר מו“ה ש”ז שפירא הנ“ל בשובו לווין, ואת שמו לא הגיד לנו, וכבר מלתנו אמורה בזה איך יתנהגו עמו. ואם אמת הדבר מה ששמענו, כי הרב החכם הכולל מהר”א די קולוניא נ“י נבחר לחכם הכולל בטריעסט, וכבר נסע לרבנותו, מצוה רבה יעשו רומ”כ הי“ו לכתוב לו כי ידבר על לב הרב השד”ר נ“י מעה”ק חברון ת“ו לבל יעשה הוצאות חנם לכנוס מדינת צרפת בקהלות אשכנזים ומשם והלאה, כי אינם מקבלים שום שליח א”י ת“ו. ומה טוב שישלחו לו אגרת הרצופה הנדפסה, ואחרי קבלתי תשובתם הרמתה כי כן עשו, נשלח לרומ”כ הי“ו אחרת, להיות בידם למשמרת. ונא אל יתרשלו במצוה זו, כי מצוה רבה היא. וצר לנו לראות כי חכמי א”י ת“ו הספרדים הי”ו אינם מכירים בטובה זו, ומפסידים מעות עניים בהוצאותיהם, ואנן דבקיאינן בחשבונות הוצאות השלוחים, כמו שער בנפשינו הוא לשמוע נסיעת שליח א“י, כי כבדה ההוצאה למאוד, מלבד שכר השליח, ולא נשאר כלום לפרנסת עניי א”י ת“ו. וביני ביני יתאמצו רומ”כ הי“ו לגבות ולקבץ מכל הגלילות מה שמוכן בידם, וממילא לא יתנו כלום לשום שליח שיבוא. וגם לקונסיסטאר דמארסעליע ימחלו נא לכתוב, אשר כפי מה שהודיע לנו אז השד”ר מו“ה צבי דוב מינץ נ”י, קיימו וקבלו ליתן חלק מיוחד לאשכנזים דבא“י ת”ו, מלבד מה שנותנים לספרדים דבא“י ת”ו כנהוג מקדם. בכן יקדימו נא רומ“כ הי”ו את עצמם לתבוע מהם חלק האשכנזים הי“ו, טרם יבוא שליח א”י ספרדי ויבטל העשוי בגליל מארסעליע, כמו שעשו בכל איטאליא, אשר עם כל האגרות שכתבנו על הערות והפצרות השד“ר מו”ה צבי דוב מינץ הנ“ל, אשר השתדל בכל עוז ותעצומות, והבטיחו לו בכמה ק”ק, ובפרט הרב החכם דטורין נ“י הבטיח לו, אם אנחנו נכתוב לו, ישלח השליש המקובץ בידו כבר לשם אשכנזים לידינו⁵⁶², ועוד היום לא קבלנו אפילו פרוטה קטנה. ולא רצינו לכתוב שנית לאיטליא, עכ”פ לא יתבטל המתוקן ומקובל כבר בק“ק מארסעליע דשייכה למדינת מלכות צרפת יר”ה, ועליהם על רומ“כ הי”ו המצוה הזאת לכתוב לק“ק מארסעליע הנ”ל דשייכה למדינת מלכות צרפת יר"ה, ולעד תעמוד צדקתם, ישגא מאוד אחריתם.

יותר אין עמנו לחדש כעת, כי אם להשיב ולהודיע שקבלנו בגי“ה מן כ”ו טבת העבר ח“כ על איטרט מסך 798.95 fr, אשר גבינו והעלינוהו לחשבונם דא”י ת“ו ומצפים אנחנו לקבל הודעת קבלתם וגבייתם כבשנים הקודמים, וגם צרור כספם כל מה שיעלה קבלתם ימהרו נא לשלוח לידינו לשלחו לא”י ת"ו.

עוד זאת נדרוש, כי יפלא בעינינו אשר לא השיבו לנו כלום על אגרתנו מכ“ג טבת העבר⁵⁶³, רצוף בו אגרת להשד”ר אשכנזי מו“ה חיים מעזריטשער נ”י⁵⁶⁴.

ושלום וברכה מאד“ה ומאתנו או”ה הדש“ת פקומ”ש גזוא“מ עה”ק תובב“א דבק”ק אמשטרדם יע"א.

(כרך 2, דף 63 ע“ב — 64 ע”א)

91. כ"ז אדר אל: גבאים כוללים ב: ווילנא    🔗

ב“ה. יום ג' ז”ך ניסן תקפ"זין ל'

ישאו הרים שלום וברכה למעלת כבוד ידידי ה' וידידי נפשותינו הרבנים המופלגים בתורה ובחכמה, ביראה ובמעשים טובים, הנגידים היקרים והחשובים הגבירים הרוזנים הנכבדים כולם אהובים גבאים כוללים דאה"ק ת“ו בק”ק ווילנאי ע“א ובתוכם כבוד קדושת הרב הגאון המאה”ג ראב"ד⁵⁶⁵ נ“י הע”י.

צופים אנחנו על מכתבינו מן א' דר“ח אדר⁵⁶⁶ ועל מכתבינו מן י”ב אדר⁵⁶⁷, עם ג' כ“ח על לייפציג, יחד עולים תר”א, אשר נבאר בזה למי הדמים מגיעים, כאשר כתבנו במכתבנו הנ“ל, כי בקרב ימים נודיע למי הדמים מגיעים. ואשר לא הקדמנו להודיעם זאת, כהבטחתנו בקרב ימים, יבואר ג”כ להלן בזה טעם האיחור, כי היינו טרודים בדבר נחוץ ביותר. וטרם בואנו אל הבאר, נבוא בקצרה להשיב על דברי גי“ק מכ”ח תמוז אשתקד, אשר כתבו רופמעכ“ת נ”י להרב השד“ר שפירא נ”י. הן כתבנו א' דר“ח אדר, כי באנו אל עמק השוה עם מעלת הרב השד”ר הנ“ל, ואין דבר חוצץ ביננו, אבל אחרי ראינו מה עשו מעלת חכמי ורבני ירושלם הספרדים הי”ו לכותב אגרת הלז⁵⁶⁸, ולא מלבם, מצאנו חובה עלינו להשיב על דברי גי“ק הנ”ל, ואם נהיה מחשים, נכבוש האמת, ותהי האמת נעדרת. לזאת באנו ראשונה לומר, כי כל מה שכתבו רופמעכ“ת באגרת הנ”ל על חברינו הכותב הלז, מה שעשה ועשה כאלו מדעת עצמו עשה כלום, לא כן הוא, כי כל מה שעשה עשה במועצת והסכמת כולנו. הן אמת הוא השתדל יותר טובת א“י ת”ו בנסיעותיו ויגיעותיו שעשה הוא ולא אנחנו, אבל בשאר ענינים לא עשה כלום בלעדי שית עצות עמנו ובלתי הסכמתנו כאיש א' חברים. ומה שכתב להרב השד“ר נרו כפי גי”ק גש הלאה, לא בהאי לישנא אמר, כי אם הכבד ושב, וכן כתב בהסכמת כולנו, לחוס על ההוצאה המרובה מנסיעה זו. ומה שראה ובחן הרב השד“ר נ”י, אחרי היותו עמנו, כי חברנו הכותב יצ“ו השתדל ופעל ועשה יותר ממה שכמה שלוחים יוכלו לעשות, את זה ידענו ויודעים כל באי שערי עירנו, ולכן כתבנו לחברינו יצ”ו אז, בהיותו במדינת אשכנז, לכתוב בקול גדול ולא יסף להרב השד“ר הנז' נ”י, לעמוד במקום שהוא, ולכתוב לנו טו“ת בכתב, ולא יסע ויבא למדינות השד”ר הנז' נ“י, לעמוד במקום שהוא, ולכתוב לנו טו”ת בכתב, ולא יסע ויבא למדינות האלה. והעוות, שכתבו רופמעכ“ת נ”י, מה שנמצא בסדר החלוקה שקבענו בשנת תקפ“ד ותקפ”ה לחלק הכל לפי מ“נ, לבבינו לא כן ידמה, ואיננה כל עיקר, כמו שכתבו, סתירת פשרת תקפ”ב ל‘. כי חלק מעלת הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו מהכנסות הישנות שנתפשרנו עליהם בשנת תקפ"ב ל’, לא עלתה על דעתנו לפחות ולגרוע, כ“א מהכנסות החדשות שהשתדלנו כעה”י, אמרנו אז, שיקבלו מעלת הספרדים הי“ו רק שליש, ועליהם לא עשינו פשר ותנאי בשנת תקפ”ב ל‘, ובכל הבא מן החדש כ"ע מודו דהכל לפי תנאו. ומה שנוגע למע’ האשכנזים הי“ו, מעידנו עלינו, כי אמרנו בפירוש להשד”ר ראש“ז⁵⁶⁹ נ”י בשנת תקפ“ב ל', כי לא נוכל לעשות עמו פשרה במה שנוגע לעה”ק צפת ת“ו, בהיות שמה ג”כ כולל חסידים, ואיננו בעל כח שלהם, לאפוקי עה“ק ירושלם ת”ו, שלא יש שם חסידים, הוא בעל כח כל האשכנזים דתמן. והיינו בטעות, כי כבר אז היה שמה ה“ה ר' ישעי' יידל וסיעתו יצ”ו, ואנחנו לא ידענו, והשד“ר ראש”ז העלים מאתנו, והניח אותנו בטעותנו, לחשוב שלא יש שם חסידים בירושלם ת“ו, והרי זה הטעאה גמורה. ואחרי ראינו הפשרה הנעשית שמה בשנת תקפ”ג ל‘. והערעורים שערערו עליה, אשר כתבנו אז לרופמעכ“ת נ”י טרם עשינו מעשה לבטלה, ורופמעכ“ת נ”י לא השיבו לנו כהלכה לבטל ולדחות הערעורים, ואדרבה כתבו, גם אם בעינינו לא נראה דכך החשבון, אינהו דידעי טפי מינן ולזה יקרא פשרה ובצוע, ושלחנו דברינו למעלת כבוד הרב הגאון הגדול בישראל מוהראז“מ נ”י⁵⁷⁰, ובקשנו שיכניס א“ע בדבר, שיסתיים בדרך שלום, וגם קבלנו תשבותו כהלכה, אמרנו לנו המשפט החלוקה במה שאנו טורחים ומשתדלים ומייגעים א”ע לקבץ אל יד. ובכן אמרנו, כי אחרי ניכוי חלקי הספרדים הי“ו, כל הנשאר לאשכנזים יחולק לפי מ”נ, וכל העם ענו אמן, וגם גאוני זמננו נרם אמרו כי בחלוקה לפי מ“ן באמת וצדק אין לשום כולל אשכנזים להתלונן עליו. ואחרי כל המעשים, כתבנו עוד בתחלת שנת תקפ”ו לרופמעכ“ת נ”י כי לא נאמר קבלו דעתנו, אדרבה ישאו ויתנו בדבר זה עם מעלת כבוד הרב הגאון הגדול הנ“ל נ”י, אשר למן אז הודיעו לנו הפשרה הנעשית בשנת תקפ"ג ל’ נסתייעו מדבריו ועשו להם סמיכות מד“ק, בכן יבררו עמו כמה מגיע לכו' פרושים וכמה לכולל חסידים, ונשלח חלק כולל פרושים ליד רומעכ”ת וחלק כולל חסידים ליד הרב הגאון הנ“ל, הרי דלא בללנו וכללנו הכל כמאמרם, וגם לא סתרנו דברינו הראשונים, ולבל יצא ריב ומצה בין אשכנזים לספרדים הי”ו השגחנו על טובת הכולל הספרדים הי“ו ג”כ שיקחו חלקם, עה“ק ירושלם ת”ו מישנות כפי פשרת תקפ“ב ל' ומחדשות כפי התנאי, ויתר שלשת עה”ק ת“ו, שליש לספרדים בין מן החדש ובין מן הישן. ולא חזרנו בכלום מדברינו הראשונים כ”א בענין ביאת השלוחים, אשר מקדם בשנת תקפ“ב ל'. כאשר כתבו הקפו”מ דק“ק אמשטרדם דלעת ההיא לבל יבא עוד, אמרנו בעצמנו כי לא יחושו רופמעכ”ת נ“י לדבריהם, כי הגם לא רצו הקפו”מ הנ“ל לקבל להשד”ר הרבני מו“ה בנימין זאב⁵⁷¹ נ”י, אנחנו עמדנו בעה“י לימינו וחזרנו עמו אפתחי נדיבים והשתדלנו לו נדבה חשובה. אפס אחרי ראינו למן אז כי בשאר קהלות גדולות יע”א נשתקע לגמרי נדבות יחידים, ומה שהצליחו אז הני שד“ר הרבני מוהאש”ז⁵⁷² נ“י והרב המופלג מו”ה טובי' נ“י, היה עפ”י אגרותינו ומכתבינו לאוהבינו במדינות אשכנז יע“א, כאשר יעידו אגרותיהם דיציבי וקיימי בידינו. אבל בבוא השד”ר מוהרב“ז⁵⁷³, שהיה לו כתבי מליצה מהרב הגאון הגדול אב”ד ור“מ דק”ק לאנדן⁵⁷⁴ נ“י, שלוחים לפניו להנגיד רטשילד⁵⁷⁵ בפפד”מ ולעוד נגידים, וגם מאתנו היה לו אג“ש ומליצה, ועכ”ז לא הועיל לו הרבה, כי נתמעטו בעלי כיסים ואנשי לב, ובק“ק פיורדא נתגרש השד”ר הרבני מו“ה ב”ז⁵⁷⁶ נ“י בעש”ק ע“י אנשי חיל מפאליצייא, עפ”י הסתת והדחת בריונים ובני בליעל, ובק“ק האמבורג יע”א לא ניתן לו רשות לסבב ולקבץ נדבות יחידים, והמגיע לעה“ק צפת ת”ו מקופת א“י דשם שלחו לידינו. גם שלוחי כולל חסידים שבאו אחריו, היה להם פגעים מצד הפאליצייא. ה”ה השד“ר מוהר”א⁵⁷⁷ מייזלס נ“י נתפס בעיר ברוססעל במדינת בראבאנד, וישב מעל”ע בבית הסוהר, והשד“ר מוהר”ר הירש בער מינץ נתפס בעיר א' במדינת אשכנז, ונמלט באשר לא מצאו פנקס שליחות בידו, ואף גם זאת ע“י השתדלות ומליצה בעדו. הנה כי כן מצאנו העצה היעוצה מהרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק לונדן נרו טובה ונכוחה, לבל יצאו ויבואו שלוחי א“י ת”ו עוד, והסכמנו במה שאזן וחיקר ותיקן הרב הגאון הנ“ל, בתוספת טובה והשתדלות מאשר עשה הרב הגאון הנ”ל נ“י, אשר אמר לייסד חברת מתנדבים, וקרא שם החברה תרומת הקדש, ועדן לא שמענו ולא ראינו פרי מעשהו כי אם קרא שם, ואנחנו בעה”י יגענו ומצאנו בכן לא נשארה בדברי קדשם למעלת הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא נ“י מן כ”ח תמוז אשתקד שום תמיהה קיימת על חברנו הכותב הלז⁵⁷⁸. ומה טובו ומה נעמו סוף דברי קדשם באמרם כי קרוב אליהם הדבר שגם חברנו רצ“ה⁵⁷⁹ נ”י כל מעשיו אך לש“ש, וכאשר יראה שבשביל לכתו אליו לשאת ולתת עמו בדבר שא”א לדבר במכתב לא יהורס בנינו, הנה גם הוא ישמח לקראתו, ואת והב בסופה וכו'⁵⁸⁰, הכל הולך אחר החיתום שהכירו ובחנו האמת שחברנו יצ“ו לש”ש נתכון ולא לשום פניה או נטיית צד ח“ו ושיקבל את מעלת הרב השד”ר נ“י בסבר פנים יפות, וכן הוה, כאשר העיד וכאשר יעיד בו מעלת הרב השד”ר נ“י הנז”ל, וגם בא הכל אל עמק השוה, ויצא מאתנו, וישב עוד שני חדשים ויותר בבית חברנו יצ“ו, ונפרד ממנו באהבה רבה ובחבה יתירה ובשלום רב, שמח וטוב לב מאד, כאשר כתב ידו מעיד מה שכתב לחברנו הכותב יצ”ו מק“ק פפד”מ יע"א.

נתעכבנו לגמור כתיבת הנוכחת, ביני ביני נתכבדנו בגי“ק מן י”ב ניסן העבר, ושמחנו בהם כמוצא שלל רב, בראותינו הבטחתם כי לא זזה מכותלי לבביהם הטהורים אהבתם אלינו, וכן לא יזח חוסן האהבה עוד לנצח. וגם ראינו כי הטיבו בעיני קדשם כל אשר דברנו בשטר פשרה הנדפס, ולפעלא טבא אמרו יישר, גם כחם וחילם יסגא ויישר, עדי מסילה בערבה יתיישר.

עתה ישמעו נא רופמעכ“ת נ”י, אם לא כבר שמעוהו, כי מתוך השורות הרצופות בגי“ק המבשרות שלום עה”ק ירושלם ת“ו, וכן מאגרת הרב השד”ר נ“י הנז' מע”פ העבר מווין, ראינו כי הגיע לידם קדש, אגרות מעה“ק ירושלם ת”ו מחודש חשון העבר, ולפי הנראה כבר נודע להם הדבר. ויהי מה, על הספק עלינו להזכיר, וכל השומע ישתומם ויתפלא, כי באה ליד חברנו הכותב יצ“ו, אבי דואר מקושטא יע”א, אגרת רבני וחכמי עה“ק ירושלם ת”ו הספרדים הי“ו, אגרת בת מחלת לב, בדברי קנטורין וחרופים וגדופים, בתלונות דברים שאין בהם ממש, אשר לא היו ולא נבראו ולא עלו על לבו מעולם, באמרם כי רצה לשלוח כל מעות א”י ליד הממונה דכולל חסידים מוהר“ג⁵⁸¹ מרגליות נ”י בעה“ק צפת ת”ו, ושרצה לחלק כל המעות לשלישים, שני שלישים לאשכנזים ושליש לספרדים, ושרצה לבטל הפשרה תקפ“ב ל'. ואין מן הצורך להאריך בסתירת האמור, כי אם בדבור אחד נסתר הכל. האמור ראשונה להד”ם ושקר גמור ומוחלט, ושני ושלישית כבר נסתר ונדחה בהאמור בזה. ועוד התלוננו על ביטול יציאת השלוחים, וגם זה כבר ביארנו בזה כי לא מלב חברנו הכותב יצ“ו יצא הדבר בתחלה, כי אם מהרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק לונדון נרו, וכן הסכימו בדבר גאוני ורבני מדינתנו הגדולים המפורסמים נרם, וכן תקנו כמה ק“ק גדולות ורשומות, ואנחנו הלכנו בעקבותיו, באופן שלא לבד שאין להתלונן עליו, כ”א אדרבה ראוי לכל ישר לב להחזיק טובה רבה על זה. ותחת ענבים יצאו באושים, בדברי חדודים כמתלהלה היורה זיקים, וסוף דבריהם העבירו את חברנו הכותב יצ“ו מהיות עוד משגיח עה”ק ירושלם ת“ו, והפריזו על המדה, בגזירה שאין בה ממש, לגזור גם שלא יהיה עוד משגיח א”י ת“ו עד שיתנהג עמהם לפי רצונם וכו'. מה שאין בעכלתם כלל לגזור על כללות א”י. עכ“פ במה שנוגע לעה”ק ירושלם ת“ו גזרו שלא יהיה עוד משגיח ולא יהיה לו שום מגע יד בשום דבר הנוגע לכולל עה”ק הנ“ל ת”ו, עד אשר ישלחו לו שטר הרשאה מחדש בח“י, וכדי בזיון וקצף. ויתר ממה שכתוב כאן יראו רופמעכ”ת נ“י בהעתק אגרת מחלת לב הנז' ששלחנו ליד מעלת הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י לווין. עתה יבחנו וישפטו רופמעכ“ת נ”י ממי יצאו הדברים ההם. בחדש סיון אשתקד קיבל חברנו הכותב שי' אגרת המלאה לה אמיר ממעלת הרבנים המופלגים הממונים המשגיחים דכולל פרושים שבעה“ק ירו”צ ת“ו, בזלזולים רבים יותר מכזית מרור במצות ומרורים, ובאמרם כי נתנו פקודתם למע' הרב השד”ר נ“י הנז', אם לא אשמע לכל אשר אמרו, יחפש בחיפוש ירושלם פקידים וגבאים אחרים, ולעומתם חו”ר הספרדים דעה“ק ירושלם ת”ו כתבו בדרך כבוד ובנחת. הן התעצמו לקיים יציאת וביאת השלוחים, בטענות שאין בהם ממש, אך לא בחוזק יד ולא בשום דבור של גנאי וזלזול, ומכש“כ שלא הזכירו קול העברה⁵⁸², ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם שכתבו בחודש מרחשון, טרם ענה אותם דבר על מכתבם מחדש אדר, אגרת מחלת לב כזאת? הלא כל השומע כי חברנו הכותב יצ”ו כתב אז למע' הרב השד“ר הנז' לווין, שמעלת חו”ר הספרדים הנ“ל כתבו לו רכות ובכבוד והדר, ולעומת כן הרבנים המובהקים הממונים נרם הנ”ל, ויצא מה שיצא. הנה כי כן משך חברנו הכותב יצ“ו את ידו מהיות עוד פקיד ומשגיח עה”ק ירושלם ת“ו, כאשר גזרו אומר חו”ר עה“ק ת”ו הספרדים הי“ו, וכאמרם לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן. וכבר הודיע כזאת למעלת הרב השד”ר הנז' לווין, וכן כתב והשיב בסבלנות גדולה למע' חו“ר עה”ק ת“ו הספרדים הי”ו, כי ידיו משוכות מזה, ולא השיב להם, כמדה הראויה להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, ועוד חלה פנינו והפציר בנו לבל נעזוב ובל נטוש לשמור משמרת הקדש.

עתה אשלמה נדרי, להודיע לרופמעכ“ת נ”י למי קבלתם על נכון, וכי מכרו הח“כ בטוב בעה”י, והיה לנו לנחת. והנה הנם שייכים לאשר נבאר. ראשון לציון, הח“כ סך שמ”ט אדומים זהב יש בו 326 שכ“ו אדומים ששייכים לכולל פרושים דכה”ק ירו“צ ת”ו, וכבר באנו חשבון מפורש עם מעלת הרב השד“ר הנז”ל, שעלה בידינו מעות עה“ק ירושלים ת”ו משנים הקודמים ע“ס תקפ”ב לפ"ק (ובתוכו נכלל גהיית שט“ח על קהל אמשטרדם, מהני שטרות שנשארו בידינו, כמפורש באגרותינו משנת תקפ”ג ל‘, מסך מאתים גולדן האל’, והגיע זמן פרעון ממקצת, שהוא ½33.42 f ).

בעד זה שלחנו שכ“ו אדומים זהב 326, כי לא ידענו לכוין כמה נצטרך לשלם לבאנקיער בלייפציג בעד כל אדום זהב, לכשיתודע לנו נודיעם לרומ”כ, ואם יש בו מותר נשאר המותר לכו' הפרושים דבירושלים וצפת ת“ו. נשאר עוד בח”כ הנ“ל, מסך שמ”ט אדומים, כ“ג אדומים, הם שייכים לכולל פרושים דבעה”ק ירושלם ת“ו לחוד, ואין לכולל פרושים דבצפת ת”ו טו“ת עליו, כי זה מתנת שם⁵⁸³ נדיב א' שהלך לעולמו, בשמו הטוב כ”ה אלי' דעלימא זצ“ל זכור לטוב, שצוה לתת ק”ל גולדן האל' לכולל פרושים דבירושלים ת“ו, בעד הזכרת נשמתו חמש פעמים בשנה בבהכ”נ בירושלם ת“ו, כמפורש בצוואתו, וכאשר מסרנו הדברים למעלת הרב השד”ר הנז‘. הרי שכ“ו וכ”ג אדומים עולים יחד שמ“ט אדומים 349. ומדי דברנו בזה, זכור נזכור מה שכתוב בשטר חלוקה שעשינו עם הרב השד”ר הנז’, שיקבלו כולל פרושים הי“ו ממעות ק”ק אמשטרדם שביד רופמעכ“ת נ”י 170 f ק“ע גולדן האל', ומפורש יוצא שזה בעד מה שנתנו מפרי שליחות מו”ה אש“ז⁵⁸⁴ נ”י לחסידים אשכנזים שבירושלים ת“ו, אם באותו נתינה לחסידים הי”ו לא נשאו בעול כ“א כולל פרושים שבירושלם ת”ו, לעומת כן גם עתה מגיע להם לבדם הסך ק“ע גולדן, אך אם ניתן אז מן האמצע, וגם כולל פרושים שבצפת”ו נשאו עול ההוצאה, גם ההכנסה היא לכולם יחד, ועם רופמעכ"ת המדע.

הח“כ מסך קכ”ה אדומים שייך לכולל חב“ד שבעה”ק חברון ת“ו, ורופמעכת”ר נ“י ישלחו התמורה לידם כאשר בקשו, הרי זה 125 אדומים, ובוודאי יהיו זכורים לטוב לשלוח גם הסך ⅔79.56 f, הוא ע”ט גולדן נ“ו מטבעות נחשת, ששייך לכולל חב”ד הנז‘, ומעות אמשטרדם כפי שטר החלוקה. והח“כ מסך קכ”ו אדומים הוא מפרי שליחות מו“ה בנימן זאב נ”י מעה“ק צפת”ו, מקצתו מה שנשאר בידינו ממה שקבלנו משליחותו, וסך ר“ך גולדן ששלמנו אז מדמי שליחותו להשד”ר מוהר“א⁵⁸⁵ מיזלס דכולל חסידים הי”ו, עתה נטלנו זה ממה שעלה לחלק כו’ החסידים, כפי החלוקה שעשינו עתה, והדרנוהו למרא קמא לחשבון שליחות מוהרב“ז⁵⁸⁶ נ”י אשר ממנו לוקח אז, וסך ק“ס גולדן גביית שט”ח על קהל אמשטרדם שעלה אז לגורלו של השד“ר מוהרב”ז נ“י הנ”ל, עולה סך הכל ½714 f שהוא תשי“ד וחצי גולדן האל', ובעד זה שלחנו 126 אדומים, הרי ביארנו כל השלוח מסך תר”א שרייבע 600 אדומים. אבל אתנו מלין למלל בהניק כ“ו אדומים, כבר קבלנו כתבים שונים מהשד”ר התמים והישר מוהרב“ז נ”י, כי מגיע לו עוד מפרי שליחותו ומהוצאת מה שעשה משלו סך 525 f, שהוא תקכ“ה גולדן האל' (מלבד ר“ן גולדן האל' שמגיע לו לפי דבריו ממה שגבה השד”ר מוהראש“ז נ”י מעות צפת ת“ו, שהיה שייך לשליחותו של מוהרב”ז נ“י, ורופמעכת”ר הבטיחוהו לבל יפסידנו). עכ”פ משליחות עצמו כתב שהכולל חייב לו תקכ“ה גולדן, והרב המאה”ג הממונה מו“ה ישראל⁵⁸⁷ נ”י בעה“ק צפת”ו העיד ע“ז במכתבו כי הציע חשבונו לפניו, והכל שריר וקיים, ומגיע לו כאמור, ומוהר”ב צעק למאוד כי יושב בדוחק ובצער, והתחנן למהר לשלוח לו המגיע לו כאמור, ועתה נוסף עוד על תביעתו השליש מסך ק“ס גולדן האל', שרייבע 160 f, משט”ח שגבינו כנז“ל, שעלה לגורלו, ולא קיבל לידו כלום מזה, כי אמרנו לו אז להמתין עד זמן פרעון. בכך באנו לשאול ולהזכיר לרופמעכת”ר לסלק בהניק כ“ו אדומים מה שמגיע לעני ואביון השד”ר מוהרב“ז נ”י הנ“ל, וכבר כתבנו לו כי נשלח מה שבידינו מפרי שליחותו לידי רופמעכת”ר נ,י, ויהיה לבו נכון ובטוח כאשר גם אנחנו בטוחים בצדקת וישרת צדיקים כי“ב, כמעשיהם בקדש בשלהם, כך מעשיהם במעות הקדש דא”י ת“ו, כי לא למען טובת הכולל יעלימו עיניהם ח”ו מעני ואביון התובע מה שמגיע לו בצדק וביושר, ובטחנו ישלחוהו לידו ע“י מעלת הרב השד”ר נ“י⁵⁸⁸ הנוסע סוף קיץ הבע”ל לאה“ק ת”ו. ולזאת יסלחו הצדיקים כי הארנו בפרט זה, ובמלה חדא סגיא, אבל כן הבטחנוהו ואמרנו לשאול וגם להזכיר לרופמעכ“ת נ”י לשלוח לידו המגיע לו במוקדם, וכתבנו לו ג“כ תחלת חדש אדר העבר⁵⁸⁹ שיערוך חשבונו הדק היטב ויעשה חשבון כמה אדומים מגיעים לו וישלח דברו ליד רופמעכת”ר נ“י, למען ידעו על נכון כמה ישלחו לו, ולא ידענו אם הגיעהו מכתבינו. ויהי מב, אל יאחרו רופמעכת”ר נ“י לשלוח צרור הכסף לידו, עם מעלת השד”ר הנוסע ראשון, להחיות לב נדכא התמים והישר.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוהביהם ואנשי בריתם, המשתחוים מול הדרת כבוד קדושת הרב הגאון ראב”ד⁵⁹⁰ נזר תפארתם, המזכירים לטובה את יקר תפארת צדקתם, צדקת פזרונם לשואפי ארץ הקדושה והיא סגולתם וחמדתם, המתענגים באהבתם ונכספים לתשובתם, המצפים לחסדי ה' על עמו ישיב שבותם יחיש גאולתם, ושבו בנים לאחוזת אבותם, פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב“א דבק”ק אמשטרדם יע"א החותמים באהבה ובשים שלום רב.

הנני גם אני, פקיד ומשגיח ירושלים שהעבירוהו ממינויו, הדש“ת ובפרט שלום מעלת כבוד אהו' הרב הנגיד הישיש הנכבד שש ועושה צדק מוהר”ר ליב בער אליעס נ“י. ושאלה יש לי, הנה בחורף אשתקד שלחתי לרומעכת”ר נ“י ח”כ על לייפציג מסך ט“ל אדומים, ובתוכם היו ששה אדומים לשלוח לקאלעווריא, לאשת הרבני מו”ה זעליג במו“ה מענדל, המתגורר במדינתנו בשירות מלמד להוכיל, ועד עתה לא קיבל הרבני הנ”ל תשובת הקבלה מאשתו. אחפ“ק לחקור ולדרוש אם הגיעו הדמים ליד האשה על נכון, ולעוררה על התשובה, אשר עיני בעלה התם נ”י מיחלות אליה. והנני אוה“נ הדש”ת המצל“ה הק' צה”ל.

אחרי גמר סדור הנוכחי קבלתי מגלות עפות ממעלת הרב השד“ר הנז”ל⁵⁹¹ נ“י, הן מה שכתב אלי הן מה שכתב למע' הפקידים ומשגיחים דבאמשטרדם יצ”ו, וגם מה שכתב למעלת הרבנים הגאונים דק“ק אמשטרדם ודק”ק האג נ“י לנצח, לגלול מעליו התלונה כאלו ממנו יצאו הדברים, וחלילה לי להסתפק באמיתת דבריו, ומסלק אני המחשבה מדעתי דאיהו גרם האגרת בת מחלת לב, ומבקש אני מכבודו למחול לי על המחשבה זו, אך בזה לא הונחה דעתי שאוכל לשוב על צבא משמרתי, כי בשלו אדם רשאי לגזור גם לחובתו, וכן אכתוב אי”ה למעלת הרב השד“ר נ”י בהרחבת הדבור של חבה והנני חותם בשלום תנינא אוה“נ המל”ה הנ"ל.

(כרך 2, דף 64 ע“א — 65 ע”ב)

92. י"ג אייר אל: שלמה זלמן שפירא    🔗

ב“ה. האג יום ה' י”ג אייר תקפ"ז ל'

יאר ה' פניו וישם לו שלום, ה“ה מעלת כבוד אהו' ידידי הרב המופלג בתורה וביראה תמימה, החכם והשלם במעלות ומדות שמנו חכמים, קרא ושנה ושמש ת”ח ותורת ה' שעשועיו לילות כימים, סייפא וספרא רבא ויקירא מגזע אנשי היחס והמעלה ומיקירי עה“ק ירושלם ת”ו מוהר“ר ש"ז ש'⁵⁹² נ”י.

שלשת כתובים הבאים כאחד כולם באו אלי, ראשון גי“ה דבריו הנעימים והערבים אלי כתיב, שנית גי”ה למע' כבוד מרן אדמ“ו הרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק⁵⁹³ נרו, שלישית גי“ה לחבריא הפקידים ומשגיחים הותיקים השלמים דבאמשטרדם הי”ו, ועמה מכ“ה להרב הגאון אבדק”ק אמשטרדם יע“א נרו, וכולם בסגנון א' עולים כי גם בעיני מעכ”ת נרו רע המעשה אשר עשו לי מעלת חו“ר הספרדים דעה”ק ירושלם ת“ו⁵⁹⁴ , והרבה לדבר על לבי ולפייס דעתי. גם ברוך יהיה ממקור הברכות. אוסיפה אביטה כי רע בעיני מעכ”ת נ“י אשר חשדתי' כי ממנו יצאו הדברים, האמת יורה דרכו, ולא אני לבדי, כי גדולים וטובים ממני על חד אלפא, גם הם חשבו כזאת. אבל אחרי ראותו הצטדקאותו, חלילה לי להסתפק באמיתת דבריו כי לא ממנו יצאו הדברים, ולא אאריך להצטדק ולהציע פרטי דברים אשר גרמו והעלו מחשבה זו בלבי, כי אם אתחרט מעיקרא על מחשבה זו, ואמינא נעניתי לך מחול לי. אבל מ”ש מעכ“ת נ”י למרן הרב הגאון⁵⁹⁵ נ“י, להתפלא מדוע תליתי הדבר בו ולא במשלוחי החסידים⁵⁹⁶ שהלכו לקבץ ולקבל מעות א”י במדינת איטליא, ואני החזקתי בידם, וכן במ“ש במכ”ה לאמשטרדם להתנצל בעד מע' חו“ר הספרדים הי”ו, שהחסידים גרמו, שהכריזו בארץ ובח“ל כי להם ועליהם יהי' הגשם מכל גשמי נדבות מדינות הללו, הן הנה דברים שאינם נכנסים בלב כלל ועיקר. ומלבד שמעכ”ת נ“י סותר בזה דבריו אלי, אשר בגי”ה אלי לא מצא מקום לטעון ולהתנצל בעד האגרת בת מחלת לב⁵⁹⁷, גם בלעדי זאת אין ממש בכל האמור לגלול אבן התלונה על החסידים ומשולחיהם, כי לא הזכירו מעלת חו“ר הספרדים מאומה ממדינת איטליא. ובעצם גם זה לא מלבי יצא, להחזיק יד השלוחים באיטליא, כי כבר כתב הגאון הגדול בישראל רב חביבי גאון מוהר”ר אז“מ ⁵⁹⁸נ”י מליצה ארוכה ורחבה, על יד הרב השד“ר מוהרמ”ק⁵⁹⁹ נ“י, לכל מדינות איטליא ודסמיכין להון, וגם מעלת כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים דמדינתנו⁶⁰⁰ נרם אמרו כי כן נאה וכן יאה, שהקהלות הספרדים בכל אתר יסייעו ג”כ במתן דמים לכוללים אשכנזים שבא“י ת”ו, כשם שאנחנו אשכנזים נותנים לכוללים ספרדים שבא“י ת”ו, ומכש“כ הק”ק שבאיטליא שאינם ספרדים אמתיים, והרבה אשכנזים נתיישבו שם ונשתקעו ושכחו גזעם, וראיה גדולה לזה מהאגרת הגדולה הדפוסה שהראיתי למעכ“ת נ”י וגם העתיק אותה, כי זאת מלפנים ישבו גבאים כוללים לשם אשכנזים שבא“י ת”ו דוקא בעיר וויניציאה, ואין זה מקועלי. ומ“ש אודות מה שהכריזו החסידים וכו‘, עוד נגרע להיות בנותן טעם לפגם האגרת ההיא, וכי זו הדרך וכי זו העיר, גם אילו הי’ כזאת, להטות אזן לקול כרוזא קרי, ולעשות מעשה רע ומר כזה לכתוב אגרת סרה ומרה כזאת. וגם אם כתבו משולחי החסידים מה שכתב מעכ”ת נ“י בגי”ה לאמשטרדם, אינני מאמין כי שמי נקרא על הדבר הזה, כי מעולם לא עלתה על דעתי ולבי, ובמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי. וגם מ“ש מעכ”ת נ“י שכבר כתבו רוזני ווילנא נ”י אלי על הדבר הזה, טעות הוא בידו, כי לא כתבו לי כי אם על מה שסופר או נכתב למעלת כבודם הרמה [ע“י] אחד ממהדורי מילי אשר היה בפאריז, וכבר בחדש אדר תקפ”ו ל‘⁶⁰¹ השבתי על זה כי שקר הגיד המגיד, והודעתי להם בקושטא גופא דעובדא היכי הוי. ולא אאריך בדברים בזה הפרט, ודי בזה שאמרתי, כי בכל האמור להתנצל בעד מע’ חו“ר הספרדים הי”ו אין בו בנותן טעם. אבל גם מעכ“ת נ”י נקי מדבר הזה, ומי שגרם והסית למע' חו“ר הספרדים הי”ו לכתוב אגרת ממררת כזאת, יודע תעלומות יודע זאת, ושרי מארי לכמד"צ לי.

עתה נלכה לאופן השני אשר עליו סובב והולך תוכן גי“ה, והוא לבל ארפה ידי מעסוק במצוה המוחזקת בידי, וקא רמי מדידי אדידי, במה שאמרתי שאני נעלב ואיני עולב, ואין לך עליבה גדולה ממה שאמשוך ידי מזה. לפעד אין כאן מקום תפיסה עלי כלל ועיקר. אילו כתבו לי בזיונות ולא גזרו לבל אעסוק עוד בשום ענין הנוגע לע”ק ת“ו, היה מקום לדבריו, ובאמת אלו כן, הייתי מוחל ולא עוזב את עבודת הקדש, ומעשה רב, הרבנים וממוני כו' פרושים הי”ו כתבו לי מרורות כידוע למעכ“ת נ”י⁶⁰², ובעהית“ש לא נתפעלתי מזה, ולא מנעתי כלום מעבודתי לטובתם ולטובת כל א”י ת“ו כמלפנים. הן על דברתם באגרתם ההיא שצוו למעכ”ת נ“י, כי יחפש בחיפוש ירושלם פקידים וגבאים זולתי, אמרתי למעכ”ת נ“י כי לא לטול עטרה ושררה אני עוסק בזה, ואם ימצא כי תיעשה המצוה הזאת מבלעדי, יעשה כאשר צווה. וכאשר שמעתי אומרים (הגם לא אקבל הדברים ההם, ואהבתי אליו לא תזוז ממקומה, כאשר היתה בהפרדו מאתי באהבה וחבה ושלום רב) כן עשה מעכ”ת לחפוש בק“ק אמשטרדם יע”א, וגם פה ק“ק יע”א, למצוא פקידים וגבאים מבלעדי, וכנראה פשפש ולא מצא. שאני שלום וכי אדבר, וידוע למעכ“ת נ”י השתדלותי ופעולותי בעד א“י ת”ו,ובאמת חששתי מחטאת לעזוב משמרתי, כל זמן שלא ראיתי שתיעשה המצוה כזאת בשלימות ע“י זולתי. אלא השתא דאינהו גזרו שלא לעשות, מצא בע”ח מקום לגבות את חובו, ואין בי עון אר חטא, ובשלו אדם רשאי⁶⁰³ לגזור, הגם אחז“ל החובל בעצמו וכו' שאינו רשאי, עכ”פ יוכל לגזור בשלו. ותמה אני על מעכ“ת נ”י שמפציר בי לעשות ולעסוק, ומעלים עין מגזירתם, ובמה יפה שיוכל לבטל גזירתם שכתבו בפירוש, כ“ז שלא ישלחו הרשאה מח”י. וכי תימא דלא אמרתי שאם ישלחו הרשאה אקבלנו ואשוב על משמרתי, יפה דייק, דאנא אמינא כיון דאיפליג איפלג. אני לא רציתי לעזוב המצוה הזאת, והם נטלוהו ממני בכח, נפטרתי מלעשותה עוד. ומה שהקשה מעכ“ת נ”י עוד על דברי, שכתבתי שאני מצטער על הנעשה לי, וכפי פירש“י צריך לשמוח בעליבותו⁶⁰⁴, בקושטא אמינא, דעל בזיונות לא הייתי מצטער, כי בעוה”ר ידעתי מך ערכי, והרבה כבוד עושים לי אנשים של צורה שאינני ראוי לכך, ובלי ענוה ראוי לי לשמוח כי יחרפוני ויבזוני זולתי, שלא להיענש חלילה על קבלת הכבוד שאינני כדאי לכך. אך מקללות ר“ל, נזדעזעתי ונצטערתי, וגם מאשר גרשוני מהסתפח במצוה המוחזקת בידי. ואם את כל לבבי אגיד למעכ”ת נ“י, גם ע”ז נצטערתי, בבואי אל העיון כל אשר קריתי ושמעתי וראיתי זה לערך שנה תמימה שעברה, ה' הטוב יכפר בעדי, כל הנכתב והנאמר על כולל חסידים, אם לא על כולם עכ“פ על מקצתם, ובפרט על הממונה⁶⁰⁵ ואמבוהי דיליה, ותוכן האגרת שכתבו לי הרבנים הממונים דכולל פרושים, בהעלמת עין מכל אשר עשיתי בעה”י לטובתם, להשתדל הפשר דתקפ“ב ל', ולצאת בכל מדינת אשכנז להשד”ר מו“ה אש”ז⁶⁰⁶ נ“י והרב המופלג מו”ה טובי' נ“י, אשר כתביהם שבידי יעידון כי בסבתי בעה”י עשו והצליחו, ועד אחרון, אגרת הממררת ההיא⁶⁰⁷, ובכפיית טובה על כל מה שעשיתי להם בעזה“י מעודי, בסבבי עם השדר”מ עוד בהיותי בחור יושב פה בעיר מולדתי⁶⁰⁸, אף כי אחרי הייתי לאיש וישבתי בק“ק אמשטרדם יע”א, וכאשר ראה מעכ“ת נ”י, כי מתוך השתדלותנו, וברם זכור לטוב הצדיק מוהר“ר רפאל משה מיוחס זצללה”ה, עפ“י עצתו להני שדר”מ דהווי בק“ק אמשטרדם יע”א בשנת תק“ע לפ”ק⁶⁰⁹, ביודעו וראותו השתדלותנו לטובת א“י ת”ו, עלתה בהסכמה לפניהם למנות אותנו לפקידים ומשגיחים, והני רבנן חו“ר ומנהיגי כו' עה”ק ירושלם ת“ו דלע”ע כפו בכל אותן טובות, וכתבו כתב כזה אשר עד נפש יגיע. נצטערתי למפרע אשר הוצאתי רוב זמני זה איזה שנים בהתעסקות בעד א“י ת”ו, ולא ידעתי אם יפה עשיתי, ודי בהערה זו. אכן אל יטעה בדברי לחשוב כי מצד כבודי או מצד בזיוני אני מצטער, חלילה לי, כי אם, אם לא בסבת עון ביטול תורה ועבודה ע“י העסק בעניני א”י ת“ו, אשר חשבתיהו שקול נגד זה, ולהיות לי חלק בתורת ותפלת א”י ת“ו, בא אלי הצער הזה, להורות כי שגיתי. והלואי ומי יתן והיה כדברי מעכ”ת נ“י, כי לנסות אותי בא זה, אם כוונתי לשמים או לתפארת אדם, בשפולי גלימי קא נקיטנא להני רבנן ולכל הגורמים ומסבבים האגרת ההיא, ואמינא להו ייש”כ וחילכון, והנני עבד נרצה לעבודתכם. אבל מי עלה שמים וירד לראות ולידע בסבת מה זאת עשויה. ועוד דכחתי אומר, כי מה שצידד מעכ“ת נ”י עוד בזכותם לומר, כי לא שולחת האגרת אלי אבי דואר כ“א שלחוה לידו הרמה, אם יצטרך לקנה שריפה וחצים ואבני בליסטראות, זאת לא זאת, כי נשתלחה מקושטא אבי דואר באדרעס בגופן⁶¹⁰ שלהם, ומאחוריו בכתב ובגופן שלנו⁶¹¹, ומכיר אני כתב האדרעס, וכן יכירוהו כל רואהו, שנכתבה ע”י אותו כותב שכתב אשתקד בפרשת תרומה⁶¹² אדרעס של הכתב דהממונה ר“ג⁶¹³ מרגליות נ”י אלי, וברור הדבר שבכוונה נשלחה לידי.

עתה יש לי להשיב עוד עמ“ש אודות תלונות הרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק לונדון⁶¹⁴ נ“י. ראשון, לא ידעתי למה הלין מעכ”ת תלונתו עלי לומר שח“ו דנתי אותו כמי שנתפרסמו מעשיו ח”ו לרעה, וכי ממני יצאה התלונה, הלא מהרב הגאון הנ“ל, והוא כתב לי בזה”ל: “ועל מר קא סמיכנא, לכתוב להם מרורות על ככה, וגודל ח”ה שנעשה פה, מלבד העון פלילי לתת יד למסיתים ומדיחים כאלו“, עכ”ד, ולא אעתיק יותר. ואני לא עשיתי כדבריו, כי באמת על הה“ג הנ”ל אני כועס, דאיהו דקא גרים לי כל הצערות מרו“ח עה”ק ת“ו, האשכנזים והספרדים הי”ו, ע“י המצאתו שלא יבואו שלוחים ולייסד החברה מהתחייבות, ועתה אינני רואה כל מאומה בידו מה פעל ועשה עד כה. ומקדם תלה הסרחון בהשד”ר מו“ה אביגדור⁶¹⁵ נ”י, במ“ש להדוכס אחי המלך דענגלאנד יה”ה, כי יעורר לב בני עמנו להתנדב לא“י ובזכות זה יזכה לעוה”ב, ואיבעית אימא, יפה עשה השד“ר מוהר”א נ“י, במקום שאין הרב רוצה להשתדל בעד א”י, הגם יושב כמלך בגדוד, ודבריו נשמעים מאד אצל גבירים הרבה, צריך להשתדל אצל הדוכס, שיעורר לב בני עמנו לתת לא“י. ולא ידעתי מקום כלל לחמתו על זה, אחרי לא השתדל מוהר”א צדקה מן נכרי, כ“א שיעורר הדוכס יה”ה לב יהודים לתת, ולא אדע אי משום כך פגם כבוד הגאון נ“י, ועכשו תולה את עצמו באותן אגרות דכעכ”ת נ“י, ואני אומר כל זה אינו אלא למצוא טענה ומענה להתנצל על מה שלא עשה כלום בעד א”י ת“ו. אך מדי דברי באותו ענין, במכתבי הקודם כתבתי שגם אני משתוממם על השגגה שיצאה מת”י, אבל חלילה לא דנתיהו לכ“ח. הא חדא, ואידך בעצם הדבר מה שהאריך מעכ”ת נ“י לתרץ וליישב הדבר מצד מה שמצינו בדחז”ל שנזדקקו על צרכי צבור למטרוניתא ולכומרים ולמומרים — שנא ושנא איכא בין דברים שבע“פ לדברים שבכתב, וכבר אחז”ל הוי זהיר בדבריך וכו‘⁶¹⁶. הן גם הם אמרו אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו⁶¹⁷, אבל לא באתי לדון כ"א לומר מה שאמרתי ששגגה היא היוצאת, ואיזהו חכם וכו’⁶¹⁸ , וגם יש חילוק בין כומר או מומר לעצמו, שאינו בא להסית ולהדיח, אך אותו מומר ימ“ש שבא להסית ולהדיח, ראוי לרחקו בהרחקה יתירה, ומכש”כ שלא לכתוב לו כפי ההעתקה ששלח לי הה“ג דק”ק לונדון הנ“ל, כתב המתחיל “בלתי ספק שהשגחה האלהית שלחה אותך השר בינינו וכו' וד' ישלם משכורתך”, ותמהני איך פלטה קולמסו דבור כזה נגד משומד ימ”ש שבא על אדמת הקדש להדיח את ישראל, או נאמר שהכתב מזוייף, ועל הכתב הנ“ל חתום כזה, ישראל אשכנז⁶¹⁹ במקום רבי מענדל, שלמה מענדל⁶²⁰ שפירא. בהעתק ששלח לי מעכ”ת, יש דבורים נוספים בתחלתו, אודות התנ“ך, אשר איננו בהעתק ששלח לי הגאון הנ”ל, וידיע להוי שהגאון הנ“ל שלח לי העתק משני מכתבים, א' להענרי דרומאנט מואן באופורט וחד המשומד לוי”ש או לויאס הוא Rev. W. B. Lewis . אך מדי כותבי זאת אני רואה שטעות הוא בידי, לפי אגרת מעכ“ת אותו לויאס הוא גוי ואינו הכופר עצמו, עכ”פ חבר הוא לאיש משחית. ואני רואה שיש חילוק בין ההעתק ששלח לי מעכ“ת לההעתק ששלח לי הגאון נ”י ממכתבו ללויאס אינו מזכיר מעכ“ת נ”י כלום. אם נפשו אותה שאשלח לו ההעתק מהעתקות שקבלתי, למען יבחן אם הוסיפו או זייפו דברים שכתב להם, יצוה עלי ואשלחם לידו לווילנא. ואם ההעתק אינו מזוייף, יש עוד תימא, שהזכיר מעכ“ת נ”י את ראש הכת הארורה המסתת ומדחת Way הוא Rev. Lewis ימ“ש, וכתב עליו “אשר בדרשיו וספריו השתדל בכל מאודו חהעיר רוח שומעיו וקוראי ספריו להטיב ולעשות חסד עמנו”, והוא עוכר ישראל והדיח כמה נפשות, ולו יהיבנא לי' שהכתב מזוייף והוסיפו בו דברים, הוא הדבר אשר דברתי בזה, חכמים הזהרו בדבריכם, ועת לדבר ועת לחשות. ומה שחשבתי שאותו לויאש הוא הכופר, יצא לי ממכתב הג' הנ”ל, שכתב לי שמעכ“ת נ”י כתב בלשון עברי לעדת חברת מסיתים ומדיחים בלונדון, ובראשם המומר יוסף זאב⁶²¹ הוא Dr Wolf l ימ“ש, אשר היה מלפנים בירושלם ת”ו, והם העתיקו אותו בגופן שלהן⁶²² ללשון אנגלטריא⁶²³ והדפיסו אותו במכתבים אשר יצאו מדי חדש בחדשו. ס“ד אחרי כתב לי הג' הנ”ל שאותו כופר הודיע לו שדעתו לחזור לעה“ק ת”ו, יקדים נא מעכ“ת נ”י לכתוב לעה“ק ת”ו לבל יתנו לו דריסת רגל בבית ישראל, ומכש"כ לבל יזדקקו לו ובל יכתבו לו שום אגרת.

ובענין מעות א“י, כתב הגאון הנ”ל דברים שאין בהם ממש, וזת“ד, על עיקר שאלתו וכו' לשלוח צרור הכסף שמה או להודיע כמה עולה, הנני אומר לו זאת אי אפשר, כי המעות אשר הוא כעת כאן, מעט מזעיר הוא, וגם קצרה ידי לדבר על לב הנדיבים כאן מדבר הזה, כי לא יאבו להקשיב אזנם, יען השלוחים השחיתו התעיבו עלילה כמו ר”א⁶²⁴ שהיה כאן והלך אצל השר הדוכס⁶²⁵ וכו' ושאר אנשים השחיתו ג“כ יותר, כאשר מעלתו יראה ממכתבי זאת. גם בפירוש היה התנאי לשלוח לק”ק ווילנא, ולא אחזור מהתנאי, כאשר יאות ונכון לעשות. והדברים נכתבו ע“י סופרו, והוא כתב למטה במאריך טרחא על ענין אגרות הנ”ל, ולא כלום ממעות א“י, ותא חזי מה בין וכו'⁶²⁶, וכי מאז שלח את ר”א⁶²⁷ בי“ט ש”פ בספינה למגדור, לא יכול להשתדל אצל הנדיבים עד שיצאו אלו האגרות לאור, שמצא אמתלא חדשה — והיכן התנאים בפשרת תקפ“ב ל' שיושלח המעות לווילנא? — וכי לאורו אני צריך שישלח לי המעות, אדרבה ישלחנו לווילנא, עכ”פ יקיים מצות שלוח. ומדוע הנמצא הוא מעט מזעיר, הלא המחצית השקל לבד צריך לעלות סך מרובה? — ולו יהי שהוא כ“כ שומר התנאי (הגם שיש לי קושיא חזקה שלא שמר כל תנאי הפשר הנעשה בווילנא, אבל לו יהי כדבריו) הלא לא הותנה שלא יודיע לי כמה עלה, ובעוד הייתי פקיד ומשגיח שאלתי זאת כמה פעמים, להסתייע מזה לטובת א”י, לכתוב לקהלות באשכנז שכך וכך עולה בלונדון, ועתה אני בוש אילו ישאלני אדם על זה, ואי“ה, הגם העבירוני חו”ר הספרדים הי“ו, לכשאהיה מופנה בעה”י אשיב לו כהלכה. וביני ביני יעשה מעכ“ת נ”י את שלו, אולי יכתבו לו הרבנים הרוזנים הג“כ בק”ק ווילנא נ“י, וימחול מעכ”ת נ“י לכתוב לחברינו פקומ”ש דבאמשטרדם הי"ו אם שלח וכמה שלח לווילנא.

שוב קבלתי עוד בגי“ה מכתב מהסרסורים, ובתמיה גדולה ראיתי מדבריהם ששלחו החסידים לחתנו של ר”א זוואניצר, בשמו ר' מענדל, משולח לאשכנז, דבר שאין להאמינו. ואילו באה לי ידיעה זו קודם שכתבתי להרב הגה“ג בישראל מוהראז”מ⁶²⁸ נ“י, הייתי כותב לו ג”כ על פרט זה. עתה אבקש ממעכ“ת נ”י לדש“ת בשמי הצעיר ובשם חבריא יצ”ו, ולחלות פני קדשו, אם יסע המשולח הנ“ל דרך עיר קדשו ק”ק בראד יע“א, כי יעכבהו ולא יניחו ליסע לאשכנז, לבל יקעקע כל הבירה, ולא אני ולא חבירי יצ”ו יקבלוהו בשום אופן שבעולם, ולא יקבל מידינו אפילו פרוטה קטנה. וזה חסדו אשר יעשה לא“י ת”ו, לעכב ולהפסיק מהלך המשולח הנ"ל.

הנה השבתי כהלכה על כל פרט, ועוד אנופף ידי על פרטים קטנים. מ“ש שמכתביו מעה”ק ירושלם ת“ו נשתלחו מווילנא לאדרעס הרב הגאון אב”ד ק“ק אמשטרדם יע”א, שאלוהו חבריא הפקידים יצ“ו דבק”ק אמשטרדם יע“א, והשיב כי לא קבל שום אגרת מווילנא ולא שום אגרת לשם מעכ”ת נ“י, כשיבואו לידו ימסרם ליד חבריא יצ”ו לשלחם לידו הרמה. אודות השלוח רעקאמאנדירט⁶²⁹ לא הקפדתי, אבל אמרתי שהוא הוצאה בכדי, הלא יראה כי אגרתו בלתי רעקאמאנדירט לכבוד הרב הגאב“ד נ”י באה לכאן ובשוה עם אותה אלי רעקאמאנדירט, ובעד זו שלמתי ל“ג שטיבר ובעד אותה להגאב”ד ור“מ נ”י ט“ז שטיבר, ולא לחשבון מעכ”ת נ“י לבדו אעלה כל זה כ”א לחשבון עה“ק ירושלם ת”ו. ובאמת תמהני על האגרת מווילנא שלא באה ליד הרב הגאון אב“ד ק”ק אמשטרדם נ"י, הלא כל הכתבים באים על נכון, איפשר מנימוס המלכות ברוסיא לפתוח האגרות, ובאשר ראו בתוכה אגרות מטורקיאה עכבו אותם.

אל יתפלא מעכ“ת נ”י אשר לא אשיב לו אחי ידי“נ השלם ר' מאיר⁶³⁰ שי' לאי”ט, כי הן ידיע להוי, חסדי ה' אזכיר כעל כל אשר גמלנו, עברו עלינו כמה ימים של צער, בחהמ“פ העבר התחיל אחי י”נ שי' להיות חושש בחסרון מזג הבריאות, ואחר יו“ט, בט”ת, חלה חולי כבד, וברוך פודה ומציל כי לא הכביד חליו יותר, ובוודאי בחסדו הגדול שמע לתפילת צדיקים וישרי לב שהעתירו והתפללו בעדו ושלח דברו וירפאהו, אך עודנו חלש מאד, וכבר הייתי בא“ד לבקרו בעצם החולי, ושוב הלכתי לכאן לדבר מצוה למול בן א' ממכירי כאן, ובעה”י דעתי נוטה לשוב שנית לק“ק אמשטרדם, להשיב נפשו בעה”י בבואי אליו, ועלינו לשבח לאדון הכל על חסדו הגדול שעשה עמנו. יוסיף ה' חסדו עליו, וישוב במהרה לאיתנו בשלמות, וכן יוסיף ה' חסדו עלינו ויאריך ימי כולנו בטוב ובנעימים לתורתו ולעבודתו ית“ש, כיר”א.

הפתקא ששלח במכתבי, לשם אהובי אחי ידי“נ הנ”ל שי‘, שלחתי לא"ד, ולא ידעתי כל מה שיש להשיב עליו. מה שאני זוכר אשיב עליו, חפציו וספריו הכל בכל כבר נשלחו עם הספינה קודם פסח, ואהובי אחי שי’ יזכר בטוב כתב לי אז, שהיה לו טרחה רבה בזה, ושמח שגמר הכל בטוב. ואודות הרפואות, יפה כיוון מעכ“ת נ”י כי לא סדרתי נוסח הרעצעפט⁶³¹ כולו, וגם יוכל להיות שהסופר שלנו שינה קצת מהחלק שסדרתי, לתוספת ביאור, ונעשה יותר מוקשה, והנני כותבו שנית, ורצוף בזה, אולי יבורר לו יותר מתוך זה, וא"ל ישאלני.

עוד אודיעהו חדשות כי הקופ“מ דק”ק אמשטרדם יע“א הסכימו למסור מעתה מעות א”י דק“ק אמשטרדם יע”א, היינו מחצית השקל, מתנת יד, ודמים הנידרים בבתי כנסיאות, וקופות העומדות בבהכ“נ, ליד חבריא פקומ”ש דבא“ד, ובכן מסרו עכשיו לידינו הכסף המתוכן עם מה”ש מפורים העבר, סך הכל עולה ½ 1231.12 f, יעלה לחשבון שליחות מעכ“ת מכוללות עה”ק ירושלם ת“ו בקירוב תפ”ד דולדן 484 f .

יותר אין אתי לחדש, וגם לא להשיב, כ“א על מה שכתב לי במכ”ה הקודם, כי אחרי הביאו חבריא ה“ה אהו' אחי ידי”נ⁶³² שי' לאי“ט וי”נ הרבני מו“ה זלמן רובענס נ”י ואחיו הוה“ק כ”ה מאיר⁶³³ שי' מתנות גדולות וחשובות, ספרי קדש ששלחו לבהמ“ד מכולל שלו⁶³⁴, הלא מצער היא שלי. שתי תשובות בדבר, לולי חרשתם וכו'⁶³⁵, בעה”י עוררתי אני את לב ידידי כנפשי רע כאח לי הרבני הצדיק מוהר“ז רובענס נ”י שיתן הני כ“ח גמרות, ומתוך כך נתעורר גם אחיו הוה”ק הנ“ל שי‘, או אהו’ אחי ידי”נ מו“ה י”מ שי' השתדל זה אצלו, וכן יעשה אהו' אחי ידי“נ שי' לאי”ט בריא ושלם משלו, א“כ בעה”י סבבתי כל זה ויצאתי י“ח. שנית אין עמדי כרכי גמ' כפולות, כ”א איזה גמ' קטנות, אינם כפי ערך המקבל, וספרים שאין לי כפולים, אינני מוציא מת“י, כי יקרים לי מפז ומפנינים. ועוד תשובה נצחת, כי למפרע, וודאי די במה שנתתי, בהיותי פקומ”ש שהעבירוהו חו“ר ירושלם ת”ו.

ואחרי פ“ש רב בשם אדמ”ו הרב הגאון אב“ד⁶³⁶ נ”י ובנו החריף הצדיק נ“י וידי”נ יושב ביתי על התוע“ה מוהר”נ⁶³⁷ נ“י וב”א⁶³⁸ תלמידו שי', וחבריא הותיקים פקומ“ש א”י ת“ו דבאמשטרדם יע”א הי“ו, אצא ואומר שלום רב ואהבה רבה, וממקור הברכות יבורך וימצא ברכה רוחה והצלה כנפשו החכמה, וכנפש נענה ולא ידע אתם מאומה, המצל”ה ומחכה לחסדיו כי לא כלו רחמיו, ואוהבו הנאמן בלב ונפש תמה, ועיניו לשמים ישוב ירחמנו ולעמו ירים קרן הצה"ל.

נגמר כתיבת הלז יום ב' טו“ב אייר תקפ”ז ל'.

(כרך 2, 65 ע“ב — 67 ע”ב)

93. י' סיון אל: פרנסים ומנהיגים ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' יוד סיון תקפ”זין לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הקצינים הגבירים האדירים, הנגידים הנכבדים, הנדיבים החשובים, השרים המפוארים, פרנסים ומנהיגים וג"צ העוסקים בצרכי צבור בעיר ואם בישראל המפוארה ק“ק פראנקפורט דמיין יע”א יצ"ו.

נחלי התמיהות יסובבונו על אשר עדן לא זכינו לתשובתם הרמתה על מכתבנו מן כ“ד כסלו העבר⁶³⁹, וכבר עוררנו את מעלת כבודם הרמה על התשובה זה פעמים רבות ע”י אהו' הגביר היקר הוה“ק כ”ה זעליגמן באמבערגער יצ“ו⁶⁴⁰, וכפעם בפעם הבטיחנו כי בקרב ימים לא כביר יכבדונו מעלת כבודם בתשובתם הרמה, לולי זאת כבר כתבנו פעמים למעלת כבודם הרמה. אך אחרי ראותנו כי נכזבה תוחלתנו עד כה, ועם אשר הבטיחנו מעלת אהובינו הגביר הנ”ל יצ“ו במכ”ה מן חצי חודש אייר העבר, כי הובטח נאמנה כי הגיע תור התשובה על אגרתנו הנ“ל המונחת מוכנת בוועדם הנכבד להשיב עליה במוקדם, עם כל זה עוד היום אנו עומדים במצפה להתכבד בתשובתם הרמה, ואותיותם לא ראינו ועכבותם לא נודעו לנו. הנה כי כן ראינו א”ע מוכרחים להטריחם שנית, בשורותים אלה, פן כך עלתה בהסכמה לפני מעלת כבודם הרמה, לבל ישיבו לקול האות הראשון, עד יבואו דברינו שנית ויכבדונו בתשובתם כהלכה. בזאת בטחנו כי לא יחפצו מעלת כבודם כי נכפול שנית כל הדברים אשר ערכנו לפני מעלת כבודם הרמה באגרותינו הנ“ל, ולכן יספיקו דברינו אלה המעוטים כמרובים, ובטובם ישיבו לנו כהלכה על כל האמור בו. אך זאת נוסיף על האמור שם כי ימחלו מעלת כבודם יצ”ו לשלוח לנו כל כסף המתוכן בקופות א“י רשמה הק”ק יע“א, מה שנכנס עד סוף תקפ”ו, עתה אשר כבר עברו שלש רגלים דהאי שתא שנת תקפ“ז, ימחלו נא מעלת כבודם לשלוח לידינו כל הנכנס בקופות א”י דשמה עד יום השלוח, וימהרו נא לשלוח צרור הכסף לידינו, כי נוסף על מה שכבר שלחנו בחורף העבר, אנו עתידים בעה“י לשלוח בקיץ הלז, מה שבא לידינו עוד אחר שלוח הקודם, ליד הגבאים כוללים דא”י והממונים ומשגיחים בערי הקדש תובב“א, ולגודל הדוחק והיוקר שנתהווה בא”י ת"ו, מצוה וחובה היא להמציא לידינו כל כסף המתוכן המוכן, שלא לעבור על בל תאחר, היכי דקיימי עניים⁶⁴¹ השואפים מעפר אדמת הקדש להחיות את נפשותם במה שנשלח מחוצה לה לעזרתם.

ועוד זאת באנו להודיע למעלת כבודם הרמה יצ“ו, כי מצפים אנחנו לבוא לתכלית מבוקשנו אשר כבר הודענו זאת מלפנים למעכ”ה יצ“ו, למצוא שמה הק”ק יע“א אנשי חסד יקרים ונכבדים אשר יתרצו להיות גבאים דא”י שמה הק“ק יע”א, ולהשתדל תועלת וטובת העניים והאביונים היושבים על אדמת הקדש. וידענו כי גם בעיני מעלת כבודם הרמה טוב הדבר למאוד, ואחרי נקבל תשובת האנשים האלה שלמים כי הטו שכמם לסבול עול עבודת הקדש ההיא, נודיע שמותם לגולגלותם למעלת כבודם הרמה, ובטחנו כי יסמכו ויתמכו ידיהם ומעשיהם בזה ככל אשר יש לאל ידם לעשות, ויבוא שכרם מה' הטוב והמטיב לרודפי צדקה ועושי חסד.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו ומנאי הכותב וחותם גם בשם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב”א דבק“ק אמשטרדם יע”א המצפים לישועת ה' לעמו ירים קרן, הק' צה"ל.

(כרך 2, 67 ע“ב — 68 ע”א)

94. י"א אדר אל: אהרן פולד ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום שנכפל בו כי טוב יוד סיון תקפ"ז לפ”ק

מאלדא רבא, שלמא רבא, לגברא רבה, ה“ה מעלת כבוד אהו' הרב הגביר היקר והנעלה, המופלא ומופלג בתורה ובחכמה ומושלם במעלות מעולות ומדות חמודות, מדובר בו נכבדות, מרביץ תורה בתלמידים, ועוסק בצדקה וגמילות חסדים, וחכו ממתקים וכלו מחמדים, כש”ת מו“ה אהרן פולד נ”י [פרנקפורט ע"נ מיין]

זה ימים או עשור, כאשר הייתי אתו עמו בהיכלו נאוה, עוררתי לבבו הטוב להמצא לדבר מצוה גדולה ההיא שעסקנו בה בעה“י זה שנים רבות, להיות מעיר לעזור להיושבים על אדמת הקדש על התורה ועל העבודה, ובפרט כעת אשר בעה”י הדבר מתוקן ומקובל בכמה ק“ק גדולות ומפוארות יע”א, אשר כל איש אשר ידבנו לבו יתחייב בסך קבוע מדי שנה לעניי א“י ת”ו, ונגד זה לא יצטרכו שלוחי א“י ת”ו ליסע ולבוא עוד, חליתי פני כבוד תורתו להזדקק עמי למצוה זו, להשתדל ייסוד דבר טוב זה גם שמה הק“ק⁶⁴² יע”א, ולא זכיתי שיהיו דברי נשמעים אצל מעלת כבוד תורתו, והתחלתי בהכרה מבלעדו דמר לייסד דבר טוב זה שמה, וב“ה יגעתי ומצאתי, אך לא עלתה בידי לגמרו, לאשר הייתי נחוץ לשוב לביתי אז. וראיתי ונתון אל לבי, כי אם יהיו אנשי חסד שיתרצו לעסוק במצוה זו, יוכלו לעשות טובה גדולה שמה הק”ק מפוארה יע“א לעניי א”ית“ו, ולפי ההתחלה טובה שעשיתי בעה”י שמה, תעלה ההכנסה בשנה לסך מרובה, אם שאול ישאלו האנשים האלה שלמים רודפי צדקה וחסד לכל הגבירים והנדיבים שמה יצ“ו. ולא שקטתי ולא נחתי להשתדל בדבר למנות חבורה (הנק' קאמיטעע) שיתעסקו בצרכי עניי א”י שמה הק“ק יע”א. ויהיה דברי עם אהובנו הרב המופלא ומופלג בתורה ובחכמה מו“ה בער אדלער נ”י, וגם עם אוהבי הגביר היקר כ“ה זעליגמאן באמברגר יצ”ו, וב“ה אשר נתנני לחן ולחסד, ואוהבנו הרב המופלג מו”ה בער נ“י נשמע לי ע”מ שגם מעלת כבוד תורתו נ“י יתרצה לדבר זה, אזי גם הוא יטה שכמו לסבול עול עבודת הקדש הזה. לכן שמתי דברי בפי מעלת הרב השד”ר מו“ה זלמן שפירא נ”י מעה“ק ירושלם ת”ו, אשר חזר דרך שמה לעה“ק ת”ו לחלות פני מעכ“ת נ”י על אודות הדבר הזה. וכפי תשובתו אלי, הרכין לו מעלת כבוד תורתו ראשו לדבר מצוה זו, ושמחתי כמוצא שלל רב. הן כתב לי הרב השד“ר נ”י, כי עלי לכתוב ולבקש כזאת ממעכ“ת נ”י, וגם הייתי מוכן ומזומן לכתוב מיד למעכ“ת נ”י ולחלות פני כבוד תורתו, אך נתעכבתי ע“י שאר עניני א”י ת“ו, אשר לא תכלה היריעה להעלותם, וגם ענינים אחרים עכבוני, ואחר עד עתה. ואוהבי הגביר היקר ר”ז באמבערגר יצ“ו הנ”ל נשאר בסירובו אז, ויעצני למנות לכך, למעלת כבוד תורתו נ“י ולאהובנו הרב המופלג מו”ה בער אדלער נ“י ולהוה”ק הנכבד כ“ה מיכל שטערן יצ”ו ולהוה“ק הגביר הנגיד כ”ה יוסף פפונגסט, אבל ראיתי כי טוב ונכון הדבר אשר גם אוהבי הגביר ר“ז ב”ב⁶⁴³ יצ“ו הנז' ילוה אל מעלת כבודם בדבר מצוה זו, ולא נזרתי אחור להפציר בו על ככה, עד אשר הרכין לי ראשו לכך. אבל בדברי האחרונים הבטחתיהו, כי אבקש ממעלת כבוד יתר הנבחרים, לבל יצטרך לעסוק בענין השתדלות החתומים או המתחייבים, כי בדבר זה התנצל לפני כי לא יוכל עשוהו, ןהבטחתיהו להשתדל שישחררוהו מזה. ואקוה יבואו דברי על אוזן שומעת, עכ”פ ביתר ההתעסקות יקל העבודה מעליהם, ובעה“י יהיה לתועלת גדול לא”י ת“ו התמנות הקאמיטטע דא”י ת“ו הלז שמה הק”ק יע“א. והנה אהובי מעכ”ת נ“י, אם לא למעני יעש, יעשהו לכבוד אהובינו הרב המופלג הנ”ל⁶⁴⁴ נ“י, וגם כבר הרכין ראשו למעלת הרב השד”ר נ“י, לכן איני צריך להרבות בעתירת דברים ולהציע לפני כבוד תורתו גודל המצוה כי רבה היא. ובטחתי ירציני בתשובה הרצויה, אך לזאת אחלה פני כבודו כי ידבר גם על לב שני הגבירים הנ”ל יצ“ו כי יצטרפו אל כבודם הרמה במצוה זו, ובעה”י יהיה תיקון עולם לא“י ת”ו, וחפץ ה' בידם יצליח.

ושלום תורתו יגדל ויאדיר שלות עוזו ותפארתו כנפשו החכמה וכנפש אוה' בלב ונפש תמה, המצפה לישועת ה' את עמו, נעלה לעיר ה' שמה, הכו“ח גם בשם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש תובב”א דבק“ק אמשטרדם יע”א הצה"ל.

(כרך 2, דף 68 ע“א וע”ב)

95. י"ב אדר אל: יוסף פפונגסט ב: פרנקפורט > א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ה' י”ב סיון תקפ“זין לפ”ק

העררן יוסף פפונגסט

פרנקפורט א/מ.

שלום וברכה!

פאריגעס יאהר האטטע איך דיא עהרע בייא איהנען צו זיין, אונד איהנען פארצוטראגען דיא וואהלטאהטיגע איינריכטונג די אוויר בעה“י צור אונטרשטיטצונג אונזרער ארמען גלויבענס גענאססען אים הייליגען לאנדע געמאכט האבען, בעשטעהנדע אין איינען יאהרליכען בייאטראג פאן אללע אינדיווידוען מבני עמנו, זא אויך דיא איינזאמלונג פאן דש פאן יעהער געוועהנליכע א”י געלד, אלס מחצית השקל, מתנת יד אונד ביקסען געלד _etc. וועלכעס וויר פער קאררעספאנדענץ פאן פיללער געגענדען איינציהען אונד יעהרליך נאך א“י איברמאכען, איינע איינטרשטיצונג וועלכע זעלבי דורך דיא בייאטראגען בעקאממען זאנדרען אויך דורך דש פערמיטטעלסט דיזעס ערשפאהרט ווירד דאס פריהרע רונדרייזען דער משולחים מא”י ת“ו וועלכעס ענארמע געלט קאסטעטן אונד נאך געלעגענהייט גאב אן שלעכטע סוביעקטען דיא קליינע קהלות צו בעטריעגען אונד אלס משולחים אויף צו טרעטין אום די א”י געלדער צו זיך צו ציהען.

אין גאנץ האללאנד האבען וויר ביידען פערמעלדעטען פונקטען לאנגסט צו שטאנד געבראכט, וויר ווינשטען אבר זולכעס אין דייטשלאנד אויך איינצופיהרען, אינדעם עס נור איינע האלבע מאאסרעגעל וועהרע, דא דיא משולחים דייטשלאנד דאך דורך רייזען מוסטען. וויר ווענדעטען אונס דאהער אין תקפ“ה ל' אן דיא העררן דעס פארשטאנדס א קאסטע, וועלכה אין איינען פונקט איינשטימען דיא א”י געלדער יעהרליך אין אונזרע אדמיניסטראציאהן איינצוזענדען, אבר אים צוויטען פאן דער יעהרליכע בייאטראגע, קענטען זיא זיך ניכט איינלאסען, דעננאך בייא מיין דארט זיין פאריאהריגען זאממער האטטי איך דיא עהרע מיט פערשיעדנע מיטגלידער דעס פארשטאנדס מיך דעסט וועגען צו אונטערהאלטען, אונד ערהילט דיא גוטיגע ערווידרונג, דאס זיא דיזע זאכע זעהר גוט היעסען, וואהלטאהטיג אונד צוועקמעססיג געפונדן, בלאס זיא זעלבסט קענטין זיך ניכט דאמיט בעפאסען, זא עס אבר אויסר זיא א קאסטי צו שטאנדע געבראכט וואורדע, וואלטען זיא אים פריווע אויך בייאטראגען, איך בעמיהטע מיך אלזא זעלבסט דאמיט אונד רעאוססירטע מיט איינען גוטען אנפאנג, אייניגע העררן דעס פארשטאנדעס אונטער שריעבען זיך אויך ווירקליך, אונד אויך זיא, וועהרטער הערר פפונגסט, נאמען טהייל אן דיזע וואהרטאהט אונד אונטערשריעבען זיך סוב איהרע פירמא אונד צאהלען אויך פיר אונא תקפ“ו.וויר פאנדען שאהען פריער עז זעהר צוועקמעססיג דש א קאסטע איין קאמיטטע פאן ווירדיגע אונד וואהטאהטיגהייטש ליבענדע מעננער ווערדע, וועלכע זיך מיט דיא דארטיגע א”י איינגעלעגענהייטען בעפאססען וואלטע, צו מעהר ווונשטען וויר זעלכעס, נאך מיינער איברצייגונג דש דיא יעהרליכע בייאטראגע וואהל בעדויטענד א קאסטע זיין זאלטע זא דאפיר פערווענדעט ווירדע (מיינע פריוואט אנגעלעגענהייטען פעראנלאסען זיך דאמאלס פריעהר אלס איך גגלויבט נאך הויז צו רייזען, אונד זא קענטי איך מיינע בעווערבונג אום קאנטרעבואנטען ניכט פערנר טרייבן א קאסטי). אויך זאלטע דאס קאמיטטע דאס א“י דעלד איינציהען פאן קליינע ארטער אין דייטשלאנד, דיא ניכט מיט אונס דירעקטע אין בעציהונג אין דיזען שטעהן. אויך דיזעס פארהאבען אפארבירטע דער פארשטאנד א קאסטי זעהר, אונד דורך מייגע פריינדשאפטליכע בעציהונג מיט העררן זעליגמאן באמבערגר א קאסטי, האבע דיזען פריינד לענגסט דאצו אויפגעפארדערט, וועלכער אבוואהל ער מיר איינגעשטאנד דש איינע גראסע וואהלטאהט ווערע, זא ווונשטע ער דאך דס דאש קאמיעעע אויסער איהם צור שטאנדע קעהמע, אבר ענדליך קאמען וויר מיט אזאמען אין איינפערשטאנד דאצו צו וועלען איהרע וועהרטע פערזאהן, מו”ה אהרן פולד מו“ה בער אדלער אונד כ”ה מיכל שטערן, זא דאן וואלטע זיך מיין פארמעלדעטען פריינד העררן זעליגמאן באמבערגר אויך אלס מיטגליד דעס קאמיטטע דאצו פרעטיהרען. עס איזט אלזא אונזרע ערגעבענשטע ביטטע דאס זיא, וועהרטער הערר פפונגסט, אונס דיזעס ניכט אבשלאגען וואלען, אונד דיזען וואהלטאהטיגען אנטראג אננעהמען זאללען, אלס מיטגליד דעס קאמיטטע ווירקזאם צו זיין, וויר קעננען עס גענוגזאם בעשרייבען וועלכע גראהסע וואהלטאט עס איזט, דש עלענד אונד דש ליידען יעננער ארמען צו מילדרן, וועלכעס זא פיהלעס צו ערדולדען האבען אום אויף דען הייליגען לאנד אנדעססיג צו בלייבען. עס איברשרייטעט אללע פארשטעללונג אין דיזע סיויליזירטע לענדר, וואאיברהויפט דיא דארטיגע איינווהנר ערליידען, נור מיט געלד אונד גאבן לאזט זיך אללעס מילדרן, דיא געמיינען אונד ארמען אבר דריקקט דער ווילקיהרליכער רעגיראונד דעססען בעאמטען צור ערדע נידער, ביז זיא זיך ענדליך מיט געלד, וואס זיא ניכט בעזיטצען, לאס קויפען, אונד שפריכט אלזא פאן זעלבסט וויא ווייט דיא ארמוהט אונד נאהט שטייגט, ווען מאן פאן דאס יעניגע וואס מאן צור לעבענס אונטערהאלט בעקעממט, ערשט יעננע שולדן אבטראגען מוס. וויר האבען גראדע הייטע ווידר בריף אויס דער הייליגע שטאדט צפת ערהאלטען, מיט נייע שילדרינגען פאן הונגער אונד נאהט דורך דיא גארסע טהיירונג דער געטריידען אונד פעלד געוועכסע, קורץ אום עס איזט איינע אייסערסט גראסע וואלטאהט דא זיא אונזרען וואונש געמעס דיזען אויפטראג אננעהמען, אונד איהרע אקצעפציאהן בירגט אונס דאפיר דאס דש קאמיטטע אים גאמצען צו שטאנדע קאמט אונד דען ערוונשטען ערפאלג בעה“י האבען ווירד. אין ערווארטונג איהר געפעלליגס אנטווארט, גריסע איהנען מיט אכטונג אונד פריינדשאפט אונד צייכנע אויך נאמע פקומ”ש גזו“א ערי הקדש ת”ו בק“ק אמשטרדם יע”א המצל“ה הצה”ל.

(כרך 2, דף 68 ע“ב — 69 ע”א)

96. י"ב אדר אל: בער אדלר כ"ץ ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ה' י"ב סיון תקפ"זין לפ”ק

ישאו הרים שלום וברכה למעלת כבוד אהו' ואוהבי ידידי וחביבי הרב החריף המופלג בתורה ובחכמה, המעוטר ומהודר במעלות ובמדות נכבדות, איש חמודות, כש“ת מו”ה בער אדלער כץ נ"י [פרנקפורט ע"נ מיין].

ענינים מענינים שונים עכבוני עד היום למלאות דברו הטוב, אשר דיבר אלי בשולי יריעת מכ“ה מסוף חדש אדר או תחלת ניסן, אשר שלח לאחי היקרים יצ”ו דבק“ק אמשטרדם יע”א, לכתוב לאנשי חסד אשר בחרנו, להיות אתו עמו גבאים דא“י ת”ו שמה הק“ק⁶⁴⁵ יע”א. היום בעה“י גמרתי דבר זה, וכבר שלחתי דברי ראשונה לאהו' הרב הגביר מוהר”א פולד נ“י, ועם הנוכח יבואו דברי להגבירים כ”ה מיכל שטערן יצ“ו וכ”ה יוסף פפונגסט יצ“ו,⁶⁴⁶ ואהו' הגביר מוהר”ז באמבערגר יצ“ו כבר הרכין לי ראשו, אם יתר הנבחרים יקבלו עבודת הקדש עליהם, גם הוא יטה שכמו לסבול. כן כתבתי לו, כי אשתדל אצל החברים היקרים יצ”ו, לשחררהו מלהיות מן החוזרים על פתחי נדיבים להשתדל ולקבל חתומים, אבל ביתר העבודות יעבוד וישרת כאחיו, וכן כתבתי לאהו' הרב הגביר מוהר“א פולד נ”י, אבל לשני הגבירים הנז' לא הזכרתי זאת, לבל יסרבו גם הם, ואפשר יתרצו כעת לעשות גם זה, אבל על הספק חובה עלי למלאות ולקיים דברי, להשתדל שישחררוהו מזה, כי קשה עליו למאוד. ומעתה בטחתי כי יהיו דבריהם עם שני הגבירים הנ“ל יצ”ו, למען יתרצו וירכינו ראשם לשאלתנו ויקבלו עליהם לעשות המצוה כי רבה היא, ורב טוב יצא מזה לטובת ותועלת עניי ואביוני עה“ק תוב”ב ואקוה להתכבד במהרה עם ת“ה, למען דעת אם נתקיימו ונתקבלו דברינו. ולאפס הפנאי קצרתי בתוארים, ואקצר באמרים. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, וקרנו בעושר וכבוד ירים, ויתעסק גם במצוה זו עד יעמוד הכהן לאורים, והר ה' יהיה נכון בראש כל ההרים, כע' אוה”נ הדש“ת אסקופה נדרסת לרגלי ת”ח המצפה לישועת ה' הכו“ח גם בשם פקומ”ש גזו“א עה”ק תובב“א דבק”ק אמשטרדם יע“א הפורשים שלום וברכה למעלת כ”ת, הק' צה"ל.

⁶⁴⁷זייען זי אמיר הערצליך גגריסט ליבר ר' בער. וויא זיא זעהן בעפינדע איך מיך היר, אונד דש צור ערהאללונג נאך אייניגער קראנקהייט בט“ת די אמיר גאנץ אונערווארטעט אונד אונגעפראגט חוה”מ ש“פ איבר פיהל, אונד ביס געגען שבועות פערהינדערט אן געשעפטי טהייל צו נעהמען, דא דורך קאם מיר איהר וועהרטעס שרייבען ווארין זיא איהר אונוויללען איבר דען מחצית השקל⁶⁴⁸ זא אונפריינדליך מיטטהיילען שפעטער אין האנדען. איך העטטי פאסט לוסט אין עבען דיזען טאן צו אנטווארטען, אלליין איך שטעללע צו פיהל וועהרט אויף אונזרע ביידע זייטיגע פריינדשאפט אום איבר זא איין אונבעדייטענדען געגענשטאנד אין אונאיינגקייט צו געראהטען — זיא ווערדן אינדעססן, וועהרטער פריינד! אין דיא מיינונג אלס אב איך חרטה טענן וואלטע. עהען זא אין דיא בעהויפטונג דש דער מחצית השקל ניא אין ווין גדרוקט ווערע, דש ערשטע איזט זא געוויס אונד וואהר אלס וויא דש צווייטע וואהר איזט. איך זעלבסט בעזיטצע אויסער דש עקסעמפלאהר וואס איך פאן איהנען ערווארטע איין מחצית השקל ד' ווין, מיין טהיירער ברודער נ”י האט עבן זא איינען, אונד צוואנציג אנדרע אין א“ד רענען איהנען איין עהנליכען צייגען. מיינע מיינונג וואהר אויך אויף דיזע אויפלאגע, דא איך צו דיזער צייט פאן קיינע אנדרע וואסטע. שפעהטער מאכטע מיר ידידינו ר”י לעמאנס אויך מערקזאם דש זיא פאן איהם איין ד' פולין געקויפט העטטען אונד דש מירד יזער צו טהייל ווערדן קעננע, אונד דעסטוועגן האבע אן רו“ו שטערין ערזוכט איהנען דיזעס צו בעמערקין, דא איך דיא אנדרע אויפלאגען דיא שפעטער ג”ה האטטע צו זעהן פיר דיא העלפטי ניכט קויפען מעכטי. דיא ערשטע אויפלאגע וואהר בייא אנטאן שמיד, דיזע אליין וואהר מיר בעקאנט אונד אין דיזע סופערזיטציאהן האבע איך מיט איהנען געהאנדלט אונד וערדי זא איינען נאך איממער גערנע פראנקא פאן איהנען ערהאלטען, ווארום זיא אבר נון דיא ביידע אנדררען ספרים צוריק געהאלטען, ליבר ר' בער, דש איזט מיר גאהר הארב. שטעהט יא נור האוחז⁶⁴⁹ אין מוסף ר“ה אבר זיא געגען מיר גולטין זיך אהנע הין אססוריהרט וויסען. איך ערביטטע מיר דיזע אלזא בייא נעגסטע ג”ה פראנקא אויס. רעכט גליקליך צו לעבן ווונשט איהנען איהר ערגעבנסטר פריינד, ימ"ל.⁶⁵⁰

(כרך 2, דף 69 ע"ב)

97. י"ב אדר אל: מיכל שטערן ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. יום ה' הנ”ל [י“ב סיון תקפ”ז]

החיים הברכה והשלום למעלת כבוד אהו' האלוף והקצין היקר והנעלה, לשם טוב ולתהלה, הגביר הנכבד, למעלה נעים ולמטה נחמד, התו' המושלם במדה טובה ומעלה, איש סגולה ויראת ה' תעטרהו עטרה כלולה, כ“ש כ”ה מיכל שטערן יצ“ו [פרנקפורט ע”נ מיין].

אחדש“ה ושלום ביתו הרמה, באנו בדברים אלה להזמין לידו הרמה מצוה גדולה ויקרה, מצוה שאין לה תובעין הרבה, ובעצם היא מצוה רבה וגדולה במעלה, כמבואר מפי סופרים וספרים, וגם מצד הרחמנות לה משפט הבכורה, היא מצות גבאות דא”י תוב“ב. הנה לא נעלם ממעלת כבודו יצ”ו, אשר מימים ימימה, מדור דורים שלפנינו, חק בישראל לסייע ליושבי ארץ הקדושה תוב“ב, כמבואר בספרי קדש גודל מצות ישיבתה, ואיתא בספרי⁶⁵¹ שקולה מצות ישיבת א”י גם בחורבנה נגד כל המצות, ומפורסמות מימות עולם, ליתן מחצית השקל הניתן בתענית אסתר⁶⁵² לא“י תוב”ב, וכן כתוב במנהגי מהרי“ל⁶⁵³ בהל' פורים, אך לאשר לא הספיק מעות מה”ש ושאר מעות קופות א“י הקבועות להספקת צרכי יושבי א”י המרובים מחמת המציק האומר מדוד והבא, מלבד המצטרך על המחיה ועל הכלכלה, לכן נהגו מימי קדם לשלוח שלוחים בכל ארצות הגולה לקבץ מתנות יחידים, ושלחו שליחים נכבדים, למען יקבלו מתנות הראויות להתכבד, לפי כבוד הנותן והמקבל, וכן עשו אבותינו מעולם. אך באלה שנים שעברו, יצאו ובאו שלוחים הרבה, מק“ק ספרדים, ומשני ק”ק אשכנזים⁶⁵⁴ שבארבעת ערי הקדש תבו“ב, וגם נהגו ק”ק ספרדים מעולם, שכל אחת מארבעת ערי הקדש, ירושלם צפת חברון וטבריא ת“ו, שלחה שליח בפני עצמה והיתה הוצאה מרובה ויתירה על השבח. לכן קם ונתעודד הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק ללונדון יע“א⁶⁵⁵ בהמצאה חדשה וטובה, והוא ליסד חברת מתחייבים אשר כל א' יתחייב בסך קבוע לשנה לעניי א”י ת“א, והתחייבות ההוא יוגבה למרבה מדי שנה, או כל חצי שנה החצי, או כל רבעית שנה הרבע, והמקובץ ישתלח מדי שני ליד הממונים ומנהיגים בעה”ק תוב“ב, וע”י כך לא יצטרכו שלוחי א“י ליסע ולבוא עוד. כן שמענו וכן עשינו, ויסדנו בעה”י חברה זו והתחייבות הנז“ל ברוב מדינתנו, והממעיט לא החסיר מסך א' בראבאנדר לשנה, והעשיר לו ירבה כברכת ה' עליו עשרת מונים ככה, ובק”ק אמשטרדם יע“א יש גביר א' שנותן חמשים זהובים האל' לשנה, ובינונים נותנים שני בראבאנדר לשנה, ופחות הערך לא המעיט מסך א' בראבנאנדר לשנה, ובכל עיר ועיר העמדנו, בכח המסור בידינו מרבני וחכמי וממוני ומשגיחי עהק”ק ת“ו, גבאי דא”י, הגובה הכנסה הנ“ל, ובכל ק”ק ראשיית העמדנו שני גבאים, והגבאי שולח ליד הגבאים הנ“ל, והגבאים שולחים לתקופת השנה, בחדש מרחשון דכל שנה, כל המקובץ לידינו. גם מעות מחצית השקל ומתנת יד ושאר מעות קופות א”י מקבלים הגבאים ומצרפים אותם עם מעות ההתחייבות בשלוחם לידינו, ואנחנו שולחים לא“י ת”ו לכל ק“ק וק”ק מה שמגיע לה. וכן מיוסד במדינת צרפת, שולחים מכל ק“ק ליד הגבאים דא”י בפאריז, והם שולחים המקובץ לידם אלינו, ומאתנו הכל מעלין לא“י. והנה כאשר הייתי שמה בקיץ אשתקד, הצעתי הדבר של ההתחייבות לפני שרי הועד הנקרא פארשטאנד⁶⁵⁶, נוסף על מה שכבר כתבנו למעלתם בענין זה, והוטב הדבר בעיניהם למאוד, וגם הסכימו על ידינו לשלוח מדי שנה מעות מה”ש ושאר מעות קופות א“י לידינו לשלחו לא”י ת“ו. ושבתי וראיתי כי טוב ונכון הדבר למאוד להעמיד גם שמה מתעסקים במצוה רבה הלזו, שיהיה יחד גבאים דא”י ת“ו, הנקרא בלש' קאמיטטע⁶⁵⁷ דא”י ת“ו, אשר ישתדלו התחייבות היחידים אשר ינדב לבם אותם לסייע למצוה רבה הלזו, וגם יגבו ההתחייבות וישלחוהו מדי שנה לידינו, וגם יקבלו מעות הק”ק מן הק“ק הקטנות שבמדינת אשכנז יע”א, שאין לנו שייכות עמהם או אינם יכולים לשלוח המעות דא“י לידינו בלי אמצעי. אך לא מצאתי אז מקום לדברי להוציא מחשבתי מן הכח אל הפועל, והתחלתי אני בעצמי לייסד הדבר טוב זה שמה הק”ק⁶⁵⁸ יע“א. וברם זכור לטוב מר גיסו הגביר הנדיב כ”ה יעקב הירש קן יצ“ו, אשר מלא ידו ראשונה להתחייב בסך ט”ו זהובים לשנה, ואחריו מלאו ידיהם שאר גבירים ונדיבים. אך לאשר הייתי נחוץ אז לשוב לביתי, לא עלתה בידי לגמור הדבר בכי טוב מכל צד, וידעתי כי עוד רבים הי“ו היו ממלאים ידיהם לחתום אלו באתי אצלם, ובלי ספק כי בעה”י היתה עולה ההכנסה לשנה לסך מרובה, אפס כי לא יכלתי להתמהמה. והדבר ברור כי יש לתקן זה עוד, אם יתחזקו ויתאמצו אנשי חסד במצוה זו, יותר ממה שאני הייתי יכול להשתדל ולהשיג, ישיגו האנשים האלה שלמים רודפי צדקה וחסד, ותיעשה ותגמר המצוה על ידם ותקרא על שמם הטוב. ואחרי שתינו עצה בדבר הזה עם אהובינו ומיודעינו, מצאנו וראינו כי טוב ונכון לטובת ותועלת עניי ויושבי א“י ת”ו, לבחור ולמנות למצוה זו לרום מעכ“ת יצ”ו, בצירוף הרב הגביר מו“ה אהרן פולד נ”י והרב המופלג מו“ה בער אדלער נ”י והגביר הנכבד כ“ה יוסף פפונגסט, והגביר היקר כ”ה זעליגמאן באמבערגר יצ“ו. בכן באנו בבקשה ממעלת כ”ת יצ“ו, כי יקבל עליו מצוה זו כי רבה היא, ואל יאמר נואש לדברינו. אם לא למעני יעש, יעשה לכבוד המקום ב”ה, ולכבוד א“י ת”ו, ארץ אשר ה' דורש אותה תמיד, להטיב לכל מטיביה ומסעדיה, ולכבוד ת“ח וצדיקי עולם השוכנים עליה, וסובלים עול הגלות והצרות הקשות שמה, ויושבים בדוחק ובצער למען להסתפח בנחלת ה' ולישב על אדמת הקדש, ומובטחני כי אם מעכ”ת נ“י יקבל עליו מצוה זו, גם שאר הגבירים והמופלגים יצ”ו הנזכרים יקבלו עליהם מצוה זו, וחפץ ה' בידם יצליח. וה' ישלם פעלו ומשכורתו יהיה שלמה, כנפשו היקרה והתמימה וכנפש אוה“נ הדש”ת המחכה לחסדי ה" ומצפה לישועתו, יחיש ירחם שארית עמו, יגאלם גאולת עולם, ונעלה ברנה לעיר ה' שמה, כו“ח גם בשם פקומ”ש גזו“א עה”ק ת“ו דק”ק א“ד הצה”ל.

(כרך 2, דף 70 ע“א וע”ב)

98. י"ב אדר אל: אנשל לעווי ב: דיסלדורף נכתב ב: האג    🔗

ב”ה. האג עש“ק י”ג סיון תקפ“זיין חיים וברכה למשמרת שלום למעלת כבוד אהו' האלוף והקצין היקר והנעלה, לשם טוב ולתהלה, התורני המופלא, ויראת ה' אוצרו כש”ת כ“ה אנשיל לעווי יצ”ו, גבאי דא"י ת“ו בק”ק דיסלדארף יע"א.

אקוה יגיעהו דברינו אלה על נכון, וימצאהו לרום מעלתו יצ“ו עם כל נפש ביתו והנלוים אליו יצ”ו במעמד הטוב והנכון, וכה לחי לאורך ימים בטוב ושנים בנעימים, עדי נושא תשועת עולמים.

מאז שבתי הנה לשלום, נכספתי לייחד אליו הדבור של חבה ולעוררו שנית ע“ד הגבאות דא”י ת“ו, לעמוד על המשמר משמרת הקדש, לגבות מעות התחייבות שיסדנו שמה בעה”י, כפי הקונטרס והרשימה שמסרנו לידו הרמה, אשר נכנסה השנה ראש השנה העבר, ורצינו לשלוח לידו הרמה שוברות דפוסים לגבות ר“ח טבת העבר רביעית שנה ראשונה, אך רבות סבבוני וטרדוני, ולא יכלתי להוציא מחשבתי אל הפועל. האידנה דאיתרחש נוסע מהכא להתם, אמרתי ויהי מה אשלחם לידו הרמה, ואקוה כי לא שכח לגבות כבר בזמן התשלומין ככתוב באגרות הגבאות שמסרנו לידו הרמה, שהוא ר”ח טבת וניסן, ומעתה יוכל להשתמש באלה ולעת יכלו ימחול להודיע לי ואמציא לידו הרמה מחדש.

והנה יראה רו“מ יצ”ו ויבחן, כי נתקיימו דברינו בעה“י, כי לא בא לשם שליח א”י, ויתר מכן ידיע להוי, כי מעה“ק ירושלם ת”ו שלחו שליח⁶⁵⁹ טרם ידעו התקנה טובה החדשה הנעשית, והשליח הכולל הוא בא למחננו להתראות פנים אתנו וגם לדבר עמנו פא“פ אודות סדר החלוקה של כל מעות המקובץ לידינו, אך לא עסק בעצמו בשליחות, כ”א חזר בדרך שבא, והלך לדרכו לחטו“ש לשוב לעה”ק ירושלם ת“ו, ושם משטרו עלינו. לכן בטחנו כי גם רו”מ יצ“ו יקיים דברינו במה שנוגע לו להשתדל גבית דמי ההתחיבות שמה, ולשלוח לידינו כסף גבייתו בחדש מרחשון הבע”ל, בצירוף שאר דמי קופות א“י ת”ו שמה, מה שנכנס מאייר אשתקד עד סוף שנה זו תקפ"ז ל'.

הזמן לא יסכים על ידי להאריך, אך בקצרה אעיר נפשו, נפש היפה, על גודל מצוה זו מכל צד ופנה, ומהראוי להתאמץ מאוד במצוה זו, ואם יש את נפשו הרמה להרחיב גבול מצוה זו ולקיימה גם בסביבתו, יודיעני נא, ואנופף ידי שנית להרחיב הדבור בענין זה כדת מה לעשות. ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ הד“ש ומוכן לטובתו, המחכה לחסדי ה' ומצפה לישועתו, הכו”ח גם בשם פקידי ומשגיחי גזו“א עה”ק ת“ו דבק”ק אמשטרדם יע“ע, הצה”ל. ופ“ש לאהו' ידיד הוה”ק התורני המופלג כ“ה מרדכי כץ נ”י.

החלק זהר⁶⁶⁰ ששאלתי ממרת חמותו הרבנית החשובה תי' בהיותי שמה, שלחתי לחזרה, ואינני זוכר כעת ע“י מי בברור, אבל כמדומה לי מסרתיהו לבן גיסו הבח' התו' המופל' ר”א שייער יצ"ו. אקוה כי הגיע לידה לחזרה על נכון.

(כרך 2, דף 71 ע"א)

99. י"ז אדר אל: ממוני כולל חסידים ב: צפת וטבריה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' טו” ב (י"ז) לחדש סיון תקפ“ז לפ”ק

כנהר שלום וכנחל ברכה ינחלו, ה“ה מעלת כבוד הרבנים המופלגים החכמים הכוללים הדיינים המצויינים, מוסדי עולם וצוקי ארץ האיתנים, בהלכות גדולות ואגדות חמודות מזויינים, לנים בעמק הלכה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא נושאים ונותנים, חסידי קדישי עליון וחביבים שנקראו בנים, עובדים מאהבה ועושים מיראה ולשמים מתכוונים, ממונים ומשגיחים מנהיגים ומנהלים דעדת ישורות כולל חסידים אשכנזים שבעה”ק צפת וטברי' תוב"ב יהי שמם לעולם.

אחד“ש כמשפט לאוהבי שם תהלתם, באנו להשיב על גי”ק מן יום א' פ' תרומה⁶⁶¹ דאשתקד⁶⁶², ומן ר“ח סיון דאשתקד, ומן ג' שבט דהאי שתא⁶⁶³. ובדין יתפלאו מעכ”ק עלינו כי נשארו דברינו מעל, אך מהצעת דברינו בזה, ממנו תוצאות התנצלותנו, כי לא מהתרשלות נשארנו אחור. והנה ארכו הימים מאז כתבו לנו מעכ“ק גי”ק הראשון הנז‘, ולא ידענו אם נשאר בידם העתק מאגרות ששולחים לקרית חוצות, לכן לא נשיב על פרטי דבריהם הנאמרים בו, הגם אשר יש לנו להשיב עליו. רק נאמר כי הגיענו גי“ק בהיותי אני הצעיר הכותב⁶⁶⁴ במדינת אשכנז, בקיץ אשתקד, לצרכי עצמי, ואגב גררא נקטינא עסק מצוה להתעסק בצרכי א”י ת“ו בדרך הלוכי, ובעודי בדרך לא יכלתי להשיב עליו, ובבואי הביתה נחלשתי בט”ת, ולא הייתי במזג הבריאות כמקדם. ושוב בא עלינו השד“ר דכולל פרושים הרב מוהר”ר ש“ז שפירא נ”י, גם בא אלינו חבילי אגרות מאה“ק תוב”ב ומדינת פולין וליטא, כלל בעניני א“י ת”ו, והיינו טרודים בכל אלה הענינים למאוד. לזאת אחרנו עד כה להשיב כהלכה. עתה ביום ה’ י“ב דנא הגיענו גי”ק הנ"ל מן ג' שבט העבר, פנינו מכל עמלנו מסביב להעריך מערכת תשובותינו.

הנה עשינו כל טצדקי דהוה לן למיעבד להקים דברינו אשר פרסמנו בשער בת רבים לבל יסעו ויבואו עוד שלוחי א“י ת”ו, ולכן כתבנו שלישים במועצות ודעת לכל צד ופנה, למנוע רגל הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא הנז' ממדינות האלה, אבל לא לעשות שליחות ולקבץ כסף נתכוין הרב השד“ר הנ”ל כ“כ כי אם על דבר החלוקה. ראשון, בא בשליחות הו”ר הספרדים דבעה“ק ירושלם ת”ו, אשר זעקו חמס על מה שעשינו כי מהכנסות החדשות יקבלו רק שליש, וכפי הפשרה שעשינו בק“ק אמשטרדם בשנת תקפ”ב ל' בין הני תרי שלוחי⁶⁶⁵ עה“ק ירושלם, יקבלו כולל ספרדים שבעה”ק ירושלם ת”ו מחצית פרי השליחות. עתה שתקננו לבל יבואו שלוחים עוד, ואנחנו נעמוד בחריקאם לאסוף כל כסף הקדשים ולתקן חדשות במקום נדבות יחידים שהיו השלוחים נוהגים להשתדל, לא בזאת נוכל לגרוע זכותם מה שכבר זכו בו כפי הפשרה שעשינו בעצמנו, ולא זו בלבד, כי אףג ם על עיקר ביטול יציאת וביאת השלוחים התרעמו חו“ר הספרדים דעה”ק הנ“ל הי”ו, וקבלנו מגלה עפה מהם על רזא דנא ועל כל האמור, אשתקד באותו זמן שקבלנו גם גי"ק.

שנית, בא בטוען אחר בשליחות כולל הפרושים שבאה“ק ת”ו, וכן כתבו לנו אגרת אוגרת ומסכסכת בדברים קשים אלי כתיב, על בטול הפשרה הנעשית בין הני תרי שד“ר בק”ק ווילנאי יע“א ברצונם הטוב, כאשר גם מוהרמ”ק⁶⁶⁶ נ“י בירושלם אִתָּם מודה וקיים במאמרו, וגם הרבנים הממונים דכולל חסידים מעה”ק צפת ת“ו הסכימו, וכתבו למוהרמ”ק נ“י שללוחם תשואה מלאה על עשותו הפשר, כאשר עיניהם רואות גוף הכתב בח”י ממש, כך דבריהם דברים ככתבם במכתבם אלי. וכן התרעמו על אשר כפי דבריהם בטלנו, בשטר המתחיל מכאן מודעה וכו‘, גם פשרתנו דתקפ“ב לפ”ק הנ“ל. וסוף דבר כתבו כי צוו על שלוחם הרב מוהרש”ז שפירא נ"י כי ילך דוקא בעצמו למדינות האלה, ולפני מלכים יתיצב, מאן מלכי רבנן קדישי, ויותר ממה שכתבו יספר ויחפש בחיפוש ירושלם להם עוזרים וכו’ וכו'. להחזיק הפשרה הנעשה באמשטרדם בשנת תקפ“ב הנ”ל וגם הנעשה בק“ק ווילנה יע”א.

שלישית בא בשליחות כולל חב“ד שבעה”ק חברון ת“ו, וגם ראשי הכולל ההוא כתבו לנו אבי דואר מגלה עפה להודיע לנו כל מה דהוה, ויותר מה שכתבו אנשי כולל הנ”ל כתבו לנו חו“ר הספרדים דעה”ק חברון ת“ו, וגם ראשי הכולל ההוא כתבו לנו אבי דואר מגלה עפה להודיע לנו כל מה דהוה, ויותר מה שכתבו אנשי כולל הנ”ל כתבו לנו חו“ר הספרדים דעה”ק חברון ת“ו תלונות ותרעומת הרבה. וראשונה יצאו בטענה לשלוח חלק עה”ק חברון ת“ו, שהוא ו' חלקים מן כ”ח חלקים שקופת א“י נחלקת בה באלה המדינות, לידם דוקא, כי הם כבר התפשרו עם האשכנזים יושבי עה”ק הנ“ל, ולא נזוז זיז כל שהוא מתקנת גאוני קדמאי נ”ע, והוסיפו לומר לבל נשלח המגיע לעה“ק הנ”ל ת“ו ליד מעכ”ק. כי כאשר שלחו כולל עה“ק חברון שליח הכולל לקרית חוצות לערי אשכ' כבר נתפשרו עמהם וכתבו וחתמו גם האשכנזים על שטר ההרשאה, ברם אגב דוחקייהו דאשכנזים לא עלתה להם ישיבת עה”ק הנ“ל, כי מכל החלוקה לא עלה מה ששלחו להם מעכ”ק אדום א' בעד כל נפש בשנה, ולא נשארו שם מכו' חסידים כ“א הרב' מו”ה שמואל מיאמץ נ“י והרב מו”ה צבי מזאסלב נ“י ובחור יחיאל שמו ואיזה אלמנות. אדהכי והכי קרבו ויאתיו כל תלמידי הגאון המפורסם הרב החסיד מו”ה זלמן⁶⁶⁷ זצלל“ה, הם כולל חב”ד הי“ו, וקבעו דירתם בעה”ק חברון ת“ו, וקבלו בספ”י. וכולל הנ“ל קבלו עליהם כל החובות אשר עשו כו' חסידים בשבתם בעה”ק הנ“ל, ואח”כ בבוא החלוקה מפולין, הוכרחו בע“כ משנים הנשארים לחתום הכתב שקבלנו אז לוטה באגרות מעכ”ק, לבטל מ“ש וחתמו אשרתא מקדם על שליחת השליח הכולל הנז', וגם כתבו שחתמו על אותו כתב עוד יחידים, שכבר עקרו דירתם מעה”ק חברון. סו“ד חו”ר הספרדים דעה“ק הנז”ל כתבו לשלוח לידיהם כל וכל המגיע לעה“ק הנ”ל, וכולל האשכנזים כתבו לשלוח חלקם ליד הגזברים הגבאים כוללים שבק“ק ווילנאי ע”א. וכן כתב לנו רבם המאה“ג מו”ה דוב בער⁶⁶⁸ נ“י, אשר כבר שמע כי עכבנו מעות אמשטרדם הנשלח ליד הג”כ בווילנא, ותבע חלקם, לשלוח ליד הגבאים כוללים הנ“ל חלק חברון ת”ו ליד הכולל הנז' הי“ו, ולתת לכסף מוצא מה שכבר בא לק”ק ווילנא יע“א, לשלחו במוקדם על יד השליח הכולל הנ”ל לידם דוקא ולא ליד זולתם.

ככל הדברים וככל החזיון האמור, כבר הוגד לנו קשות טרם בא הרב השד“ר מוהר”ר ש“ז שפירא נ”י. ואף גם זאת לא נחדל ממעכ“ק, כי זאת מלפנים כבר הוגד לנו קשות בענין החלוקה, ממעכ”ק הנעשית ממעות הבא לידם הרמה ע“י השד”ר דלהון, כי לא נעשית עפ“י עצת והסכמת כולם, והדמים ניתנין לא לדעת הממונים אשר להם משפט החלוקה ולא לדעת המקבלים, ואינה מתקבלת לרוב העניים והאביונים, והם צועקים ואינם נענים. ולא הטינו אזן לקול ענות ההוא, אפס באגרות הנ”ל ראינו כמה דברים המסכימים עם זה, וכבר הודענו למעכ“ק כל אשר עשינו וכתבנו לכל עבר ופנה למנוע ביאת הרב השד”ר דכולל פרושים מוהרש“ז שפירא נ”י, ובפרט מ“ש למעל' כבוד הרב הגאון הגדול בישראל הצדיק תמים מוהררא”ז⁶⁶⁹ מרגליות נ“י, שיכניס עצמו בדבר, להביא החלוקה על צד ואופן השוה לכל הצדדים במקום כבודו והיכל קדשו, כי יראנו פן תצא אש המחלוקת באלה המדינות, ויהיה ח”ו להפסד כל יושבי א“י ת”ו בכלל, ולהפסד כולל חסידים בפרט, כאשר כבר רמזנו למעכ“ק במכתבנו הראשון מחודש ניסן תקפ”ה. ומדי דברי זכור אזכור, דאתבריר לן, שבא ליד הרבנים הממונים דכולל פרושים הי“ו העתק שלם מאגרת ההיא שכתבתי למעכ”ק בחודש ניסן תקפ“ה ל', והגם דלא איכפת לי בהכי, כי אני שלום וכי אדבר, ולא יש אצלי שום נטיית צד, רק היושר והצדק אהבתי, וכל יושבי אה”ק ת“ו כולם אהובים לי אהבת נפש, ולכן לא ערבה לי פשרת ווילנא דבין הני תרי שד”ר⁶⁷⁰ שאינה עשויה ביושר או בלי שקול הדעת הראוי לשד“ר דמעכ”ק⁶⁷¹ ובאגרת הנז' הארכתי בענין זה, וסו“ד כתבתי למען השלום ולמען טובת כל יושבי א”י ת“ו, לבל יצאו מעכ”ק לריב ומצה על אודות הפשרה, דברים באזניכם בחשאי בל יודעו לזולתכם, שלא לגרום ההפוך שצד שכנגדם לא ירצו להתפשר, ע“ד מחז”ל אוהב שלום ורודף שלום מדתו של אהרן הכהן ע“ה, שהלך אצל כל א' מבעלי הריב לומר חבירך רוצה בשלום⁶⁷². ולכן רע המעשה אשר עשה מי שהעתיק מכתבינו ומסרוהו ליד הרבנים הממונים דכולל פרושים היו”ו. הדרן למאי דאתאן עלה, לכן הקדמנו לכתוב לרב האי גאון⁶⁷³ נרו שיראה להשוות הדבר, כי זאת הקדמנו לראות שא“א לעמוד על דברנו דוקא, לחלוק עפ”י מ“נ בדיוק במספר ממש, כ”א בקירוב. אך כנראה הגאון הצדיק הנ“ל לא חש כ”כ למה שיוכל לצאת מהתגלע הריב באלה המדינות, או מטעמים זולת זה, עכ“פ נשאר בשב ואל תעשה, ובבוא הרב השד”ר הנ“ל⁶⁷⁴ לק”ק בראד להיכל כבוד הרב הגאון הה“ג הנ”ל, עמד על דעתו כי רוצה להתראות פנים אתנו, וגם שיחר פני קדשו לכתוב לנו בעדו ליתן לו רשות לבוא לפנינו, וכן ביקשו הגבאים הרוזנים בק“ק ווילנאי ע”א מכבוד הרב הה“ג הנ”ל, וכן כתב לנו ה“ג נ”י, והוסיף לומר שכפי דעתו טוב הדבר לפתוח בשלום, אולי בנקל נשלים ביניהם, וכן כתב לנו עוד כי לא בינת לו בענין החלוקה כלל, אך למען האמת והשלום אמר, אם כפי דעתנו הפשר שכתב והציע הרב השד“ר מוהרשז”ש נ“י לפני כבוד הה”ג הנ“ל נ”י קרוב אל הדרך הישר, אף שצריך להטות כלפי חסד, דעתו שנגמור בכי טוב, מטעמים שגילה טפח וכיסה טפחיים. ובנסעו מבראד דרך אונגרין, ועבר בק“ק פ”ב⁶⁷⁵, הציע דבריו לפני הרב הגאב“ד ור”מ שם, הה“ג מוהר”ר משה סופר נ“י מפ”פ, ואף גם הוא היה מסכים בנסיעת הרב השד“ר למחננו, וגם נתן בידו אגרת אלי הצעיר הכותב, והננו שולחים למעכ”ק העתק מאגרתו. – לא כוונתי יפה בדבור האחרון דברים כהווייתן, כי בתחלה נסע לווין, ומשם כתב לנו באריכות טו“ת הרבה שיש להם לכולל פרושים נגד כולל חסידים, מלא כמה יריעות, וכתב לנו שרצונו לבוא למחננו ולא יעסוק בשליחותו דרך הילוכו כ”א להציע טו“ת לפנינו. וכן כתבו הגזברים הגבאים כוללים בק”ק ווילנא נ“י, להסיר חששתנו שיגרום נזק בהכנסה החדשה, אם יראו אנשי המדינות כי עם כ”ז בא שליח. יסע בהעברה בעלמה, מבלי שיעסוק בשליחות דרך הלוכו. אך באשר עמדנו על דברינו לבל יבוא בעצמו, כתב לנו אופן פשר שרוצה להתפשר בו, וע“ז השבתי לו בארוכה בהיותי בדרך בק”ק פפד“מ לישא וליתן בדבר, ואח”כ נסע לק“ק פ”ב, וכאשר הרב הגאון הגדול אב“ד ור”מ דק“ק ההיא⁶⁷⁶ חיזק לבבו, ובידו מסר אגרת הנ”ל, הסכים ליסע ולבוא גם זולת הרשאתנו לבוא, וכן עשה.

והאמת יורה דרכו, ולילה לנו מלחדול להגיד האמת, אשר ראינו מקצת טו“ת שלו, שלא יכלנו להשיב עליו כלום. ובפרט מה שכבר היה במדינת פולין תקנת החלוקה לפי מ”נ ולא נתקיימה החלוקה באופן זה, כאשר ראינו שטר כתוב וחתום בעה“ק צפת ת”ו, י“ב למב”י תקע“ו ל', מהרבנים הממונים ומשגיחים דכל הכוללים היו”ו, מכו' פרושים דעה“ק ירושלם ת”ו וצפת“ו, ומכו' חסידים הרבנים הממונים כו' פרושים דעה”ק ירושלם ת“ו וצפת”ו, ומכו' חסידים אשרי⁶⁷⁷ סי' ושל חו' פרושים במקום⁶⁷⁸ סי' ונתנו הצדדים כו“ה לשלוחהון דאזלי למדינת פולין להשוות ביניהם, וראינו כתב אחר שנתפשרו לחלק המדינות והמחוזות, זה יפשוט ידו כאן וזה יפשוט ידו כאן. לכן לא היה לנו סעד וסמך לעמוד על דברינו שתהיה החלוקה במ”ן ממש במספר מדוייק ומצומצם, וראינו בעצמנו כי יותר טוב ונכון לתת קצבה ולומר אלה יטלו כך וכך חלקים מכל המקובץ, ואלה כך וכך, מה שיהיה קרוב למה שמגיע להם כפי מ“נ. וחוץ מזה טו”ת הרבה שנוגעים לשאר מדינות שלא יכלנו לסלק כלל ועיקר, ואין אנו מוצאים תועלת וצורך להעתיק ולכתוב הכל כי טו“ת הראשונים ששלח לנו הרב השד”ר הנ“ל ממלאים כמה יריעות. אבל פרט זה נזכיר, באשר מעכ”ק כתבו לנו, בגי“ק מן ג' שבט דהאי שתא, שהרב הגאון אב”ד ק“ק נ”ש⁶⁷⁹, רב מרדכי⁶⁸⁰ הגדול בישראל נ“י, שולח מדי שנה מעות ע”ש הרב מוהר“מ מענדל⁶⁸¹ בירושלם ת”ו, ע“מ ליתן שליש לעה”ק צפת“ו, לחלק בין כל האשכנזים דתמן, ולא כן עשו כולל פרושים. וקובלנא כדומה לזו כתב לנו הרב השד”ר מוהרז“ש⁶⁸² נ”י, כי הרב הגאון אב“ד ק”ק אלטאובן⁶⁸³ נ“י אמר לו ששולח בכל שנה ע”מ לחלק לכל הכוללים, וכולל פרושים לא קבלו פרוטה א‘. וכן האריך למעניתו לחלוק על הכלל כולו ולומר שאין מגיע לכולל חסידים כלום ממעות א"י דאלה המדינות, באשר מימים ימימה מנעו כו’ פרושים רגלי שלוחיהם ממדינות שכבר דרכה רגל שלוח החסידים, אפי' במקומות שיש שם מתנגדים שרוצים ליתן דוקא לפרושים, או במקומות שיש בלתי נטיית צד, ודעתם נוחה לשניהם ורוצים ליתן לשניהם, עכ“ז מנעו רגל שלוחיהם משם, באשר חבר החזיקו החסידים במדינות האלה, כן תכלה רגל מן השוק רגלי שלוחים כולל חסידים בכל אלה המדינות אשר כבר החזיקו בם שלוחי כו' פרושים הראשונים, ה”ה מו“ה ליב מביאליסטאק⁶⁸⁴ זצ”ל ור' חנוך מענדל⁶⁸⁵, ומוהראש”ז⁶⁸⁶ מירושלם ת“ו והרב מו”ה טובי‘⁶⁸⁷ נ“י ומו”ה בנימין זאב⁶⁸⁸ נ"י. ואנחנו לא אבינו שמוע לסברה זו כלל, ואמרנו כשם שאשכנזים היו רשאים לשלוח שלוחיהם, הן הפרושים והן החסידים, למדינות שהחזיקו בם כו’ הספרדים הי“ו, כן היו רשאים כו' החסידים לשלוח שד”ר דלהון לאלה המדינות, וכעשו שנתבטל ביאת השלוחים מגיע להם חלקם כפי הראוי להם. אך לעומת זה מרנו ג“כ, כי אין אנו רואים שום טעם וסברה מדוע ימנעו כו' הפרושים לשלוח שלוחיהם במדינות ההם שאמר לנו הרב השד”ר נ’י, שהנותנים רוצים ליתן חלק בהוצאה, ותובעים עוד זכות בנחלה שזכו בו כולל הפרושים, ולא יכלנו להולמו על מה ולמה. גם זולת תביעת זכות מה, אחר שנתייבו גם איזה מכולל חסידים בירושלם ת“ו, ה”ה הרבני מוה“ה ישעי' יידל וסייעתו⁶⁸⁹ נפלאנו גם אנחנו מדוע אינם רוצים לתת חלק בהוצאה. והלום ראינו, אחרי רואנו בגי”ק מן ג' שבט, כתבו מעכ“ק וישיבתם בירושלם לא ערבה לנו מכמה טעמים כמוסים. הלא הוא כמוס גם לפנינו, ולא ידענו על מה ולמה. הן לא נעלם מאתנו מ”ש בס" ח“ל⁶⁹⁰ דאוירא דעה”ק דפת“ו יותר זך ונקי וכו', עכ”ז בעה“ק ירושלם ת”ו ישבו אבותינו מעולם, ומעולם היו בה אנשי שם גדולי ישראל וקדושי עליון ושופכים שיח רנה ותפלה סמוך למקום המקדש, נגד כותל המערבי שלא זזה שכינה משם⁶⁹¹ ומהיכי תיתי לבטל או לתת טעם לפגם ישיבת אחב“י האשכנזים שמה. ומ”ש עוד מעכ“ק שמנעו רגלי הבאים שמה כידוע, מעשה לסתור הוא ישיבת הרבני מ' ישעי' יידל נ”י וסיעתו שמה, ושמענו שמעו הטוב שת“ח ומתמיד ושקדן בתורה ובעבודה הוא. אולי עשו תקנה לבל יתרבו יושבי עה”ק ת“ו בלתי ראוים לכך, כי למנוע לגמרי א”א שעשו, כי גם הרב השד“ר דלהון מוה”ר משה וקרעמניץ נ“י כתב לי שהתיישב בעה”ק ירושלם ת“ו, אלא וודאי לא מנעו כ”א הבלתי ראוים כאמור. ומי יתן והיה כזאת בכל א“י ת”ו, כי הרבה לעזה על כך מדינת אשכנז, שהייתי שם אשתקד, שיוצאים הרבה ממדינת פולין ורוסיא לדור בא“י, מבלתי יכולת להתפרנס א”ע בארץ מולדתם ומגורתם, הולכים לא“י, ומטילים א”ע על הצבור וממעטים פרנסות העניים ואביונים שהתיישבו שם כבר, ומהראוי לנעול דלת בפניהם, לבל יבוא כל מי שרוצה ליטול את השם שהוא דר בא“י, כ”א בעלי תורה שרוצים באוירא דא“י דמחכים טפי⁶⁹² או בעלי מעשים שמעשיהם מוכיחים עליהם שבאים לשמה לקדושת הארץ, ולא לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ולאלו וודאי ראוי לזון ולפרנס, אך לא לאותן שבאים כדי למצוא פרנסה שמה, או שהוכרחו לברוח מארצותם לאיזה סבה. לאלה האחרונים די לתת להם מנוח ומקום לשבת, אבל לא לקפח פרנסת עניי ת”ח ואביוני ארץ שבאו לשם מרעות נפשם, נפש היפה, להסתפח בנחלת ה' ולשבת על אדמת הקדש. גם במה שטען הרב השד“ר נ”י הנ“ל בעד כו' הע”ק ירושלם ת“ו דספרדים, שמגיע להם החצי ממה שמגיע לחלק עה”ק הנ“ל, בין מן הכנסות החדשות בין מן הישנות, מצאנו הדין עם כו' הספרדים היו”ו, כי לפי מ“נ וויתור גדול וויתרו שיזכו האשכנזים במחצית העולה, והחדשות באו תחת הישנות מה שהיה השליח רגיל לקבץ אל יד נדבות יחידים, עכשו שלטובת כל יושבי א”י ת“ו, ובפרט לטובת האשכנזים הי”ו, באנו למנוע יציאת השלוחים, מדוע יגרע זכותם ע“י כך שיקבלו עוד פחות מן המחצה, וחו”ר הספרדים בירושלם ת“ו לא הבינו דברינו היטב וחשבו שעל הכל באנו לתת מגרעת, והתרעמו עלינו מאד, אבל להד”ם, ורק על החדשות אמרנו שיטלו שליש. אולם אחרי רואנו כי שגינו, לא נבוש להודות על האמת ולומר כי הדין עמהם בזה. גם בענין כולל חב“ד נצטערנו לקול השמועה, ובושנו לקרות המגלה עפה שכתבו לנו חו”ר הספרדים דעה“ק חברון ת”ו, רצוף בו כתב עדות מהני תרי אשכנזים שחתמו אז ג“כ על הכתבים ששלחו לנו מעכ”ק⁶⁹³, ומבלעדי זאת נצטערנו על הפירוד שבין חסידים עצמם ⁶⁹⁴, וכאשר שמענו שמעם הם מופלגים בתורה ועוסקים בתורה תמיד, ותמהנו על הפירוד שבין מעכ“ק לבינם, וכיון דאפלגו, יפה כחם לתבוע חלקם שיבואו לידם. אולם עכ”ז, כאשר בא למחננו הרב השד“ר נ”י הנ“ל, לא רצינו להכניס א”ע בדבר זה כלל, ואמרנו לו שיגיש משפטו לפני שלשת הרבנים הג' הג' דמדינתנו, ה“ה הגאון אב”ד ק“ק אמשטרדם יע”א, ומבלעדם לא נרים ידינו לשנות סדר החלוקה הקודמת, ואחרי דבריהם לא נשנה, ככל היוצא מפיהם נעשה. שוב בא אלינו גי“ק מן ר”ח סיון אשתקד, ובו כתב אמרכלאות להרב הגאון אב“ד ק”ק אמשטרדם נרו, ומיד שלחנוהו לידו, הגם לא נכון הוא בעינינו⁶⁹⁵, אמרנו אחרי ידעו מעכ“ק מה שכתבתי למעכ”ק אני הצעיר הכותב בח' ניסן תקפ“ה, ועכ”ז שלחו הכתב הנ“ל, אם בעיניהם הגון, בע”כ גם בעינינו. ובאמת חשבנו, אולי מתוך כך יראה להם זכות מה שראוי לראות ע“פ הצדק והיושר, לא הייתי בקו הבריאה, ואמרתי יגמרו חבריא השלמים והתמימים עם ה’ואנשים, אחי ורעי הטובים ממני הי”ו לאי“ט, ענין זה בועד שלשת הרבנים האלה. אבל האנשים האלה שלמים אשר עמי, ראו את המראה כי ח”ו יצא משפט מעוקל, כי הרבנים הגאונים אינם בקיאים בעניני א“י ת”ו ולא ישיתו לב לכל מה שראוי לשית בחלוקה זו, ומד' היתה נסבה, כי גם הרב השדר הנ“ל נ”י הפציר בי וכתב שנגמור הדבר בינינו, בלתי הרבנים הגאונים י“י. אז צויתיהו לבוא לכאן עם חד מחבריא יצ”ו, ושאלנו את פי מרן מרא דאתרן הרב הגאב“ד ור”מ ק“ק האג יע”א, אם כחינו יפה לשנות, וגם התיעצנו אתו כדת מה לעשות, ויפה הורה כי כחנו יפה. עם כל זה לא נעשה מעשה, כ“א על מה שגבינו עד כה ועל העתיד להגבות עד סוף שנה זו, ומן אז והלאה יובא הדבר לפני בד”צ שבארם צובה יע“א, הסמוכה לא”י ת“ו, ואינם נוטים לשום צד, לא לחסידים ולא לפרושים, שמה יביאו האשכנזים כולם כל טו”ת שביניהם. אבל בענין הספרדים נעשה כאשר נראה לנו הטוב והנכון, וע“פ ד”ת כחנו יפה לכך. ונוסף על דבריו בענין הספרדים, נאמר למעכ“ק, כי מלבד אשר כבר כתבנו שמצאנו הדין עם חו”ר הספרדים, נאמר למעכ“ק, כי מלבד אשר כבר כתבנו שמצאנו הדין עם חו”ר הספרדים דירושלם ת“ו בענין החצי, גם כן מצאנו א”ע מחוייבים לכך. כי לא במדינות פולין ורוסיא ואגפיהון המדינות האלה⁶⁹⁶, במדינות האלה חו“ר הספרדים חשובים מאד, וחששנו אם לא נסכים מעצמנו ליתן לכו' הספרדים שבחברון המחצה כמו לכו' הספרדים שבעה”ק ירושלם ת“ו, אם יבוא שליח ספרדי דעה”ק חברון ת“ו⁶⁹⁷ אשר הודיעו לנו חו”ר הספרדים הי“ו דשלחו מתמן שד”ר לאלה המדינות, יוכל ח“ו להרוס כל הבנין שבנינו, ויקפח כל טובת האשכנזים הי”ו שבשלשת ערי הקדש צפחו“ט ת”ו, לכן לטובתם מצאנו א“ע מחוייבים להוסיף על השליש שכתבנו בדברות הראשונות, ולתת להם המחצה ובענין האשכנזים עשינו ג”כ פשרה טובה, ויראו ויבינו מעכ“ק כי טוב להם בפשרה זו הרבה מן הפשרה הנעשית בק”ק ווילנא יע“א. כי לפי פשרה ההיא, יקבלו כו' הפרושים ד' חלקים מן העולה משלשת עה”ק צחו“ט ת”ו, ובפשרתנו לא יקבלו כלום ממעות הקהלות השייך לערי הקדש הנ“ל, כ”א מה ששייך לעה“ק ירושלם ת”ו לבד, ובזה זכו לפי פשרת ווילנא ג“כ, אבל הפרזנו לכולל פרושים שני פעמים למד אדומים, דהיינו ק”ע פלורין האללענדיש, כמו שיראו מעכ“ק נ”י מפורש בשטר החלוקה הבא עם הנוכח. ומדמי ההתחייבות חלקנו להם הרביעית, שהוא בקירוב כפי מ“נ שלהם נגד מ”ן כל כו' חסידים והחב”ד שבאה“ק ת”ו. וכאמור כל זה רק על הגבוי ועל העתיד להגבות מהכנסות שנה זו, ועל כל הבא למן תקפ“ח והלאה, דהיינו מהכנסות שנת תקפ”ח ואילך, יעמדו לדין לפני בד“צ שבארם צובה יע”א או יתפשרו ביניהם יחד מבלי עמוד בדין. ואחלי יכונו דברינו באזני מעכ“ק, ויראו להתפשר עמהם בינם לבינם, וכן עם כולל חב”ד הי“ו, ויסירו מלבם כל שנאה ותחרות, ויראו להסתיים בשלום ובמישור. ובטוחים אנחנו, כפי הבטחת הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י, כ“א ירצו מעכ”ק יוכלו להתפשר בינם לבינם, ולא יצטרכו לזילותא דבי דינא. ועכ“פ בין יבינו את אשר לפניהם, כי אנחנו פה לא נוכל להכניס א”ע עוד בדבר הזה הן לדין והן לפשרה, או יתפשרו ביניהם או לפני הבד“צ שבאר”צ, אם לדין ואם לפשרה, ככל אשר יצא מפיהם עלינו לקיים. ואל יחשבו מחשבות לשלוח שלוחים נכבדים לפעול ע“י כך, כי ללא הועיל יהיה – ולא נוכל לפרש שיחנו יותר, ודי והותר בהערה זו שהערנו לחכמים ונבונים כמי”ב. ולמען השם יחוסו נא על כ“ק ועל קדושת הארץ, ויראו להסתיים על כל הצדדים בשלום, ולא תהיה זאת לפוקה ח”ו אם יסרבו לקיים האמור בשטר פשרה הבא עם הנוכח ג“כ. ואחרי ראינו כל מה שרצה לטעון הרב השד”ר הנ“ל או בע”כ שללו לפני בד“צ הנ”ל, המתקנו את הדין ועשינו גם מפרטי הטו“ת שטשר, והיא נדפסה ובאה כמו כן עם הנוכח, ובטחנו כי יבחנו כל טרחותינו ועמלנו לטובתם בכל מה דאיפשר ולטובת כל יושבי א”י ת"ו, וישמעו לדברינו להתפשר יחד בשלום רב, וישלחו לנו שטרי השתוות חתומים מכל הצדדים ומקויימים כדת וכדין.

ומדי כותבנו נזכרנו מה ששמענו שכבר רצו להתפשר טרם יצא הרב השד“ר הנוכח נ”י, בהפרש קטן מיופה לטובתם מפשרת ווילנא, ואלו הראו מעכ“ק מקצת הדברים שכתבנו למעכ”ק להרב השד“ר הנ”ל לא היה יוצא עד גמר הפשרה ביניהם, והעבר אין, אבל על העתיד עדיין למען קדוש ישראל, לא יעמדו על דבריהם ועל דעתם יתפשרו ויסתיימו בשלום.

ועוד נכפול ההערה שכבר הערנו, כי בשום אופן לא ישלחו עוד שליח לאלה המדינות, כי לא יתקבל, ויוצג על גחלים ריקם. ולא נוכל להאמין לקול השמועה ששמענו מקושטא, שעשו שליח הכולל למו' מענדל, חתנו של מ' אייזק זוואניצר, ללכת בשליחות לערי אשכנז בעד כולל דלהון, אחרי כל מה שכבר הארכנו בענין זה למעכ“ק באגרות הקודמות, כי אין זה טובת א”י בכלל ולא טובת הכולל דלהון בפרט, וביאתו באשכנז תהיה ריקנית ועוד יגרום ח“ה והפסד ח”ו. וגם מה שמשתהה ויושב במדינת צרפת השד“ר מו”ה חיים מעזריטשר, לא טוב בעינינו, וכבר הזהרנוהו לבל יבוא למדינתנו, אבל גם ישיבתו בצרפת לא תכון בעינינו. ומה שכתב לנו כי קיבל שום פרוטה מקופת א“י, גם זה לא כן בעינינו. כי ידענו הנהגות הקהלות בבוא מא”י שליח לעצמו, אף שאינו שליח הכולל, נותנים לו נדבה לצידה לדרך מקופת א“י ולא מן קופת הצדקה, לכן גם אם השד”ר הנ“ל באמת דובר כי לא נתכוין ליגע במעות א”י, אבל שלא מדעתו נותנים ראשי הקהלת לאורך מא“י מן הקופה דא”י, וזה זמן זמנים טובא, דשדר לן אגרת החתומה הבאה אלינו עם הנוכח נשלחה ליד מעכ“ק, וכאשר לא כתבנו עד כה אשתהויי אשתהי. אבל בעינינו מעיקרא דמלתא פריכא, מה ששלח כתב להמתין כ”כ זמן לרב עד בו התשובה, ובעינינו ראוי שישיבו מעכ“ק לו למהר לצאת מצרפת ולשוב לא”י. ועוד שכחנו להעיר, אודות כולל חב“ד הי”ו, חלקנו להם ששית מכל הסך העולה לכו' חסידים, אחרי ניכוי חלקם המגיעים לספרדים ולפרושים, ואם הפרזנו על המדה לחלק להם יותר מהראוי להם לפי מ“נ, הלא איננו כ”א על מאי דקמן ועל הנכנס משנה זו, ועל להבא יוכלו מעכ“ק להתפשר עמהם או לפני בד”צ שבאר“צ או בינם לבינם, שלא יטלו יותר מחלק הראוי ומגיע להם. ולא נחדל לגלות אוזן מעכ”ק כי לא רחוקה היא בעינינו סברה זו שנשענים האשכנזים הפרושים והחב“ד על החלוקה הישנה שעשו גאוני קדמאי דכוללות ספרים, שמגיע לירושלם ת”ו י“א חלקים, ולחברות ת”ו ו' חלקים, כי הסכמה קדומה היא הנעשית בכל תוקף ועז שיחולקו קופות א“י באופן זה, ולכן מצאנו לטובתם להשקיט הריב כעת לעשות החלוקה באופן האמור, ואם ואולי יש למעכ”ק פר בכתב בינם לבין כולל חב“ד שהתפייסו והתרצו ליטול רק לפי מ”נ, הגם לא יגרע זה סדר החלוקה דלעת עתה אשר כבר עשינו בהחלט, ואין אחר מעשה כלום, אבל על להבא יועיל לכם להוכיח במישור כמה הוא ערך המגיע להם. ובענין תפיסת מעות ד“ט⁶⁹⁸ מהרב הגאון הגביר והנגיד נשיא א”י מוהר“ר שמשון ווין זצללה”ה⁶⁹⁹, אם ח“ו אשר לא נקוה יוכרחו לבוא לפניבד”צ, יציעו גם זה לפני בד“צ, אך לא למען הדבר המועט כמה [כזה?] יהיה מי שיהיה, יזדלזלו לבוא לפני ב”ד, ונראה בעה“י לעשות את שלנו לכתוב להגזברים הגבאים שבווילנאי ע”א ולהרב השד“ר מוהרש”ז שפירא נ“י, אשר לפי דעתנו עודנו שמה, כי לא נכונה היא בעינינו תפיסה זו, והחלוקה של מעות ד”ט תהיה ותשאר כמו שהיתה עד כה או בסדר החלוקה שעשינו אנחנו כעת, וימחלו מעכ“ק להודיע לנו באר היטב כמה עלה המעות הד”ט השלוח לשם בשנה זו, וכמה קבלו הפרושים והחב"ד עד כה, וכמה תפסו כעת, אולי ישמעו לדברינו להשיב מה שאינו מגיע להם.

וגם זאת נחלה פ“ק, להודיע לנו האמת לאמתו, אם אותן מעות ששלחנו כבר ליד מעכ”ק, שהם סך שלשת אלפים גולדן האל‘, שעולים לפי שער האדומים כאן של“א זהב, נחלקו הכל לכל החסידים היושבים בארבעת עה”ק תוב“ב, הן חב”ד היושבים בחברון והן זולתם היושבים בירושלם ת“ו. כי גדול הלעז הנשמע ובא לעזנינו על דבר החלוקה. ולא נסתפק לילה באמונתם וצדקתם וישרתם, כי באמונה הם עושים, ושמא יש טעם בדבר כי מגרעות נתנו שלא לחלק כל הכסף המובא לידם. ברם ידיע להוי למעכ”ק, כי דבר זה יוכל לגרום שערוריה גדולה ולזות שפתים הרבה במדינות אלה הרחוקות מא“י ת”ו, וידברו עלינו סר, לא שיחשדו אותנו ח“ו וחלילה, כי תלב”ה פקיעי שמותינו ונודענו בשער בת רבים לאנשי אמונה, אבל יאמרו כי אין אנו בקיאין בטיב ההנהגה, והוצאנו הדמים מרובים הנשלחים לידינו מכמה מדינות לידים בלתי מוכיחות שמחלקים הדמים כראוי וכנכון. וע“כ מצאנו חובתנו לסתום פי הבא לרדות בנו, להקדים לבקש ממעכ”ק שני דברים: ראשון, על הח“כ אשר יוציאו מעכ”ק עלינו, אשר אותו כ“ח נסגיר בזה כאשר נבאר להלן, יהיה חתומים עליו כל הממונים דכולל חסידים שבכל עה”ק ת“ו {חוץ מכולל חב”ד, כי להם כבר שלחנו חלקם כנ“ל ע”יהגזברים דבווילנא יע“א, אבל כל שאר אנשי כולל חסידים הי”ו יקבלו חלקם על ידי מעכ“ק ממחיר הח”כ המוסגר בזה) ועל שני ח"כ הקודמים ששלמנו בזמנם, הא’ מסך אלף והשני מסך אלפים זהו' האל‘, לא היה כ“א ארבעה חתומים. אבל כעת אנו מבקשים דוקא שכל הממונים הי”ו יהיו חתומים על הח“כ, ובפרט רופמעכ”ת הרב מו"ה גרשון מרגליות והרב מו’ עמרם⁷⁰⁰ ממאדי נ“י והרב מו”ה יוסף מדובנא והרב מו“ה יקותיאל זלמן ליב⁷⁰¹ נ”י, ויתר הממונים. הא חדא. שנית נבקש ממע“ק לשלוח לנו רשימה מן החלוקה אשר יעשו, בפירוש אתמר בו שמות המקבלים ומ”נ ביתם וכמה חלקו לכל א' וא‘, ואות רשימה תהיה כמו כן חתומה מכל הממונים הי"ו ומה טוב אם יחתום בו ר’ ישע' יידל⁷⁰² נ“י לסתום פי כל מערער וטוען. ולזאת יסלחו מעכ”ק כי נאמר בפירוש, מבלעדי חת“י כל הנז”ל על הח“כ לא נשלמנו. וגם הרשימה הנ”ל אנו מצפים לקבל במוקדם, הגם לא יוכלו לקבל מיד תמורת הח“כ, עכ”פ יוכלו לערוך החלוקה כאשר יגיעו הדמים לידם הרמה, יקבל פלוני כך ופלוני כך, ויפרטו כל א' בשמו ומקום מושבו, באיזה מקום מערי הקדש מקום תחנותו, ובטחנו בצדקתם וישרתם שלא יהיה משא פנים בסדר החלוקה, וגם לא יהיה בה שום איבה נגד אשר התריס או עשה דבר כנגד מעכ“ק, כ”א ישקלו בשקל הקדש ופלס היושר והצדק, לתת לאיש כפי צרכיו וכפי ערך נפשות ביתו, ותשרה הברכה במעשיהם, ובאגורת כסף אשר יחלקו, כל פרוטה ופרוטה תעלה לחשבון גדול, ויהי נועם ה' עליהם ויכונן מעשי ידיהם. ומלתנו כבר אמורה, כי כבר שלחנו, עפ“י סדר החלוקה שעשינו כפי שטר הרצוף, לשאר כוללים המגיע להם, דהיינו המגיע לכוללים ספרדים הי”ו כתבנו לפקידי א“י דבקושטא יע”א שיוציאו כ“ח או פוליסא עלינו על המגיע להם, והמגיע לכולל פרושים שבירושלים וצפת”ו וגם המגיע לכולל חב“ד שבעה”ק חברון ת“ו, שלחנו ליד גזברים הגבאים כוללים דבווילנא יע”א, וגם מעכ“ק, לחשבון כולל שלהם כולל חסידים שבעה”ק ת“ו (חוץ מחב"ד), יקבלו מיד הגזברים הג”כ הנ“ל חלק המגיע לכולל חסידים ממעות הנשלח ליד הגזברים הנ”ל מהקצינים פו“מ דק”ק אמשטרדם יע“א בשנת תקפ”ה ל‘, ממעות קופת א“י דק”ק הנ"ל סך שלוש מאות ושבעה ותשעים זהו’ פ"ג ס'.

ועתה נקיים מצות שלוח ממה שבידינו המגיע לכולל חסידים הי“ו. וטרם בוא חשבון נבוא העירה, כי לא ראינו את אשר דמינו במה שהנהגנו את מעכ”ק להוציא הח’כ עלינו ע“י הקאנסול, אנחנו חשבנו כי כאשר יראה הקאנסול ח”כ שלוח מאתנו למען יחתמו עליו מעכ“ק, בל יסתפק בתשלומי מעלייתא שישתלם הח”כ מיד בבואו לפנינו, וישלם ליד מעכ“ק המחיר מיד בשעת מסירת הח”כ לידו, והלום ראינו כי לא די שאינו משלם מיד, כ“א ממתין עד תבוא לו תשובה מא”ד שנשתלם, ולא זו הדרך ולא זו העיר. אבל עכ“ז אופן השלוח בדרך זה, שמעכ”ק יוציאו ח“כ עלינו, הוא היותר טוב ויותר נאות. אבל נשיאם עצה הוגנת לפי דעתנו, לבל ימסרהו עוד ליד הקאנסול, כי מלבד עכובו בתשלומין, עוד ראינו כי מרויח בשער הדמים, ולא פרע האדומים באותו שער שעמדו אז בקושטא. לכן עצתנו שיפנו אל הגבירים פיג’וטא⁷⁰³, הדרים באר”צ, או אל הגביר הזקן הדר בטברי‘⁷⁰⁴ ומובטחים אנחנו כי אותן גבירים יראי ה’ ונדיבים לא יחפצו להרויח בדמי עניים, וגם ישלמו המחיר מיד בראותם הח“כ שלוח מאתנו לידם הרמה. ולכן סגרנו ח”כ בזה ולא מלאנו בו שם מקבל הח“כ מידם, למען יוכלו מעכ”ק למוסרו לאשר יחפצו או לאשר ייטב בעיניהם ביותר, ולא יאמרו נואש לעצתנו, כי לפי דעתנו עצה טובה קמ“לן לפנות אל הגבירים הנ”ל, לבל יהיו מעוכבים כ“כ זמן רב עד בוא תשובת התשלומין, ואם יסכים הזמן על ידינו נסגיר בזה איזה שורות להגבירים הנ”ל בכתב רש“י, לראיה מהימנא שישתלם הח”כ מיד בבואו לפנינו. ובכן יקבלו בזה ח“כ, לחתום וגם למלאות בו שם המקבלו מידם הרמה, מסך שלשת אלפים וששה מאות פלורין האל', שהוא 3600F, והם במדינתנו תר”מ אדומים זהב ועוד פרוטרוט, וכפי השער של לייפציג הם תרל“ט אדומים ורביע. כ”ז אנו מודיעים למעכ“ק, לבל יתאנו מן הלוקח אם לא ימכרוהו להגבירים פיג’וטא הי”ו.

וכך החשבון מסך הנ“ל. כבר שלחנו למעכ”ק בתוך ח“כ הקדום מסך אלפים פלורין האל', משליחות השד”ר הרב מוהרמ“ק⁷⁰⁵ נ”י, סך תשנ“ה פלורין, ועתה בא עוד סך שלשת אלפים ושבעה ושלושים פלורין האל', שרייבע 3037 F, דהיינו אלף למד דיל”ת וחצי פלורין משליחות הרב השד“ר מוהרמ”ק נ“י – ומהבלתי עולה לחשבון שליחותו סך אלפים ושניים זהו' וחצי, ה”ז יחד ג' אלפים למד זיין זהובים פלורין האל‘, והשאר שהוא תקס“ג פלורין יש בו סך קל”א פלורין האל’, מה שקבלנו ע“י הה”ג ראב“ד ק”ק אלטונא⁷⁰⁶ נ“י מק”ק קאפענהאגען יע“א. ועל זה מדיינים הני תרי שד”ר למי מגיע השליש מזה, השד“ר מו”ה צבי דוב מינץ נ“י תובע שמגיע לו, והשד”ר הרב מוהרמ“ק נ”י זועק חמס שמגיע לו. ולא רצינו להכריע בדבר זה, כי כבר כתב לנו השד“ר הנ”ל קשות אשר לא כדת, שכר חלף כל הטובה שעשינו עמו לפוטרו מהנסיעה והטלטול ממקום למקום, ואנחנו טרחנו בחריקאו. וזה על חנם ולא דבר, כי אם לפי מה שחשב שנגרע שכרו ונוסיף אותו על חלק הכולל, וכן אמרו לו מעכ“ק על אודות השאלה ששאלנו למעכ”ק אז שיתפייס בפחות מיכן. ובאמת לא כן עמנו, ועלינו לקיים הבטחתנו מה שהבטחנו לו, לשלוח חלקו לידו ממש, וכן נעשה. ולא נאריך יותר בפרט זה, כ“א העולה מן האמור, שלא רצינו להכריע ביניהם, ומע”ק יכריעו ביניהם. שוב יש בו סך ת“ד פלורין האל', שהוא הנשאר מפרי שליחות השד”ר מו“ה צבי דוב מינץ נ”י מצרפת ומק“ק ענדיגען, שנשלח לפפד”מ כידוע להשד“ר הנ”ל וסוף סוף בא לידינו, ועוד כ“ח פלורין שאין להם הכרע, אבל עכ”פ אינם שייכים להרב השד“ר מוהרמ”ק נ“י, וגם לשליחות מו”ה צבי דוב מינץ נ“י לא נוכל לומר ששייכים אליו עכ”פ אמרנו לצרפם לשלוח זה, למלאות סך ל“ו מאות פלורין, ח”י ח"י ⁷⁰⁷ יודוך סלה.

ושב והיתה לבאר בקיצור, שיש בשלוח זה

והנה מה שמגיע שכר שליחות למוהרמ“ק נ”י מכל השלוח הקודם והנ“ל (חוץ מסך קל“א פ' הנ”ל שהם ספק אצלנו), אינם צריכים מעכ”ק לשלם, כי כבר מסרנו לידו טרם צאתו מאה אדומים על חשבון שכרו, ועוד שלחנו לו סך קטן דרך קושטא, ועל עוד המגיע לו שלחנו לו ח“כ שיחתום ויוציא עלינו, וסלוק זה אשור. אך אם יכריעו מעכ”ק שמעות קאפענהאגען הנ“ל, שהוא סך קל”א זהו' או פלורין שייכים לשליחותו, ימחלו לשלם לו השליש מסך האמור. אכן שכר שליש המגיע להשד“ר מו”ה צבי דוב מינץ נ“י, על מעכ”ק לשלם מן השלוח הנ“ל, ומסתמא כבר סלקו המגיע לו משלוח הקודם, שהיה יחד סך אלף רפ”ז וחצי זהו‘, ועתה נתוסף סך ת"ד זהו’ וקל"א זהובים ספק.

כבר עלתה ארוכה למכתבנו, ולא נאריך כהיום יותר. אם אמרתי אספרה מה שעשו לי רו“ח ירושלם ת”ו מכולל ספרדים הי“ו⁷⁰⁸, כל השומע יעמוד משתומם. ואם יראו מעכ”ק האגרת בת מחלת לב שכתבו לי הצעיר הכותב, לא יתפלאו אם אומר כי ראוי ונכון הוא למשוך ידי לגמרי מההתעסקות בצרכי א“י ת”ו. אבל חבת הקדש מכרעת אותי לעבוד עבודתי ולשמור משמרתי, אבל אינני קורא עלי שם פקיד ומשגיח עה“ק ירושלם ת”ו, כ“א חבריא רעי הטובים ממני הותיקים הצדיקים הרבניים התמימים והשלמים שי' לאיט”א, ואני חותם עמהם בעד יתר שלשת עה“ק ת”ו.

ושלום תורתם ושלות עוזם ותפארתם ושלום כל דיירי ארעא קדישא ת“ו יגדל, כנפשותם הקדושות והתמימות, וכנפש החותמים במקומותם למושבותם, נאמני אהבתם, אהבת עולם, המצפים לחסדי ה' ולישועתו יחיש יגיע עת קץ הנעלם, הק' צה”ל.

ע“ש. האגרת ששלחו מעכ”ק לוטה מאגרתם אלינו מן ג' שבט העבר, מיוחדת להגאב“ד ור”מ דק“ק לודנון⁷⁰⁹ נרו, כבר שלחתי לו. אך רע עלינו המעשה מאותו גאון נ”י, שהבטיח ולא קיים, אמר ולא עשה כלום בעד א“י ת”ו. ובהיות במחננו הרב השד“ר דעה”ק ירושלם ת“ו מוהר”ז שפירא נ“י, כתב לו כמה מכתבים, ולא השיב לו, עד שכתבתי לו שגם אני מסכים בנסיעת הרב השד”ר ללונדון, השיב לי כי אם יבוא לא יעלה בידו אפילו דמי הוצאה. ושוב כתב לי באריכות בהתנצלות בלתי צודקות בעיני. ראשון תלה הקלקלה בהרב השד“ר ר' אביגדור⁷¹⁰ במ”ש לדוכס אחי המלך⁷¹¹ יר“ה, שידרוש לבני עמנו שיתנו לא”י ת“ו, אזי הוא ערב להדוכס שיהיה לו חלק לעוה”ב. שנית שפך חמתו על הרב מו“ה ישראל⁷¹² נ”י ועל הרב השד“ר מוהרז”ש⁷¹³ הנ“ל, על שכתבו אגרת לכת הארורה שבלונדון⁷¹⁴, שימליצו בעדם, ע”י שר המלך דאנגליטירא⁷¹⁵ היושב בסטאמבול, שיהיה להם יותר שלוה וחרות מחמת המציק. ואני אומר, כ“ז אינו אלא עילות בעלמא, שהוא מבקש לחפות על שאינו עושה כלום בעד א”י ת“ו. עכ”ז הס מלהזכיר לחזור ולשלוח שליח ללונדון, אשר אינו יוצא מזה כי אם כליון מעות דא“י ת”ו. אבל אם לא יתעורר ע"י אגרתכם ששלחתי לו, יוסיפו לכתוב לו דברים הנכנסים ללב.

ועוד רע עלי על מה שכתב לי כי לעת עתה לא יש בידו כלל שום מעות א“י ת”ו, ולכשהיה לו, אינו נוטה מן התנאי הנעשה שהכל יושלח לווילנא. וגם זה אינו כ“א דחייה בעלמא, ואין בו אהבה ליושבי א”י ת“ו. וכבר שלחתי לו תשובה פא”פ על פי אהו' גיסי היקר שי'⁷¹⁶ כי היטב חרה לי עליו, וגם אם רוצה לשלוח דוקא על יד ווילנא, הלא עכ“פ יוכל להודיע לנו כמה שלח, אלא ודאי שאינו שולח כלום, ולבל אפציר בו כאשר כבר עשיתי, דוחה אותי באמרו שהוא שלח לווילנא. לכן זאת עצתנו, שיכתבו לו דברי בקשה ותחנונים, בקול סופר מאריך בפרשת העבור מן הדוחק והצער ושאר צרות, השם יצילם ויצילנו, אולי יכמרו רחמיו, אתון מהתם ואנן מהכא בע”ה, נעשה ג“כ מה שיראה לנו לעשות לטובתם ולטובת כל יושבי א”י ת“ו בק”ק לונדון והמדינה יע“א. יראו נא ויבחנו מעכ”ק כי גם לעומת הרב הגאון הנ“ל נ”י טרחי בכדי ועשו הוצאה חנם בדמי הדואר, במה ששלחו כתב אמרכלאות על ידינו סיון אשתקד וחפצנו לידע מי חכם נתן למעכ“ק עצה זו אשתקד באותן כתבי אמרכלאות – אחת מהנה עדיין לא עשתה שום פרי תנובה לא לא”י בכלל ולא לכוללם בפרט כ“א להוציא מ”ה זהובים דמי דואר. –

בענין תביעות כולל פרושים הי“ו אודות המורם והנשלח לא”י ת”ו ממדינת אונגרן, אגלה אזן מעכ“ק עוד, כי הרב השד”ר מוה“ז שפירא נ”י בשובו מפה לווילנא, עבר דרך מדינת הגר⁷¹⁷, וקיבל כתב מהרב הגאון אב“ד דק”ק פרעשבורג⁷¹⁸ נ“י ומהרב הגאון אב”ד דק“ק אלטאובן⁷¹⁹ נ”י, והגם עדין לא נודע לנו פתשגן הכתב, אבל כנראה לנו הוא כתב עדות וראיה שהמעות ששלחו היו לשם כל האשכנזים שבא“י ת”ו, א“כ איפוא צדקו תלונותיהם על מה שמעכ”ק לא נתנו להם חלק מאותן מעות זה שנים רבות. וכי יאמרו מעכ“ק כי ככה או כדומה עשו כו' פרושים במה שנשלח להם מהרב הגאון הגדול אב”ד ור“מ דק”ק ניקלשבורג⁷²⁰ נ“י, על מעכ”ק להביא גם כן כתב עדות וראיה מהרב הגאון הנזכר נ"י, לכן בין יבינו את אשר לפניהם ויראו להתפשר עם שכנגדם, ושלום על ישראל ועל רבנן.

ושבה והיתה לבאר בענין הפוליסה⁷²¹ הבאה בזה, בתוכה סמוך למלת de שם ימלא הלוקח אותה ממעכ“ק שמו בגופן שלהם⁷²², והלוקח, הן שיהי' הגבירים פיג’וטה⁷²³ הי”ו או להבק“ל⁷²⁴ הקאנסול, יודע הכתוב בגופן שלהם, והוא ימלא שמו במקום הפנוי, ומעכ”ק, כמבואר ומפורש במכתבנו זה מי ומי החתומים, יחתמו בגופן שלנו, בחתימתם הנהוגה. ואין צורך כלל לכתוב שמותם בגופן שלהם, כי גם פקידי א"י דבקושטא חותמים חתימה ספרדית לבד, בצד ימין של הפוליסה, במקום הפנוי תחת השיטה המסיימת במלת Addio ⁷²⁵. והננו שולחים הנוכח דרך סטאמבול, לאדרעס שמעון ברעסלער. ולצאת ידי החשש שמא לא יבוא הנוכח לידם, נשלח העתק ממכתבנו זה, וגם פוליסה תנינא, אחר זמן זה, וממילא יבינו כי גם בא לידם הפוליסה הראשונה אין צורך לשניה, והיינו הך, וכן כתוב בתוך השטר, שהשנים אינם עולים כי אם לאחד.

לוטה בזה אגרתנו להרב השד“ר מו”ה משה אשכנזי⁷²⁶ נ“י, בקשתנו שטוחה למהר להמציאה לידו הרמה, כי עיניו צופות למקרא מגילה. גם בזה אגרת לאהובנו התורני מ' עוזר עמריך יצ”ו מפה ק“ק אמשטרדם יע”א, למוסרה לידו. ומאוד נחלה פני קדשם למלאות דברינו שכבר כתבנו אודות התורני הנ“ל וחברו⁷²⁷ יצ”ו, ובפרט אם ישלחו אגרת אלינו, ליקח מידו אגרה להסגירה בשלהם, להשיב את נפש אבותיו הזקנים יצ“ו ואחיו ומשפחתו יצ”ו, וגם למען נתבשר אנחנו משלומו ומעמדו הטוב.

גמרתי כתיבת הנוכח פה אמשטרדם יע“א, כי נקראתי לבוא הנה לדבר מצוה למול הבן, והנני מקוה לקבל במהרה תשובתם הרמתה, ואחתום בשים שלום ואהבת עולם, המצפה לחסדי ד' ומחכה לישועתו, יקרבני לתורתו ולעבודתו, ויבטלו כל המונעים אותי מעבודת הקודש, יטהר לבבי ליראות ואהבתו, הק' צ”ה בלאאמ“ו הרב מו”ה אברהם משה לעהרן זס"ט⁷²⁸.

(כרך 2, דף 71 ע“א – 76 ע”א)

תקפ"ז, סיון

100. כ"ב אדר אל: פיג’וטו, רפאל ובניו ב: טבריה    🔗

[לעה“ק טבריא ת”ו] ב“ה. יום א' בך ישראל יברך [כ”ב] לחדש סיון תקפ"ז ל'

שלומים מרובים וחיים טובים וברכות מרובבות מלאות וטובות למעלת כבוד הגבירים הרמים והנשאים היקרים והנכבדים אלופים מסובלים בתורה ובמע“ט, רודפי צדקה וחסד, ה”ה החכם השלם זקן ונשוא פנים כמו“ה רפאל פיג’וטא הי”ו לאי“ט ובניו הגבירים השרים המפוארים סי' אלי' הי”ו וסי' משה הי“ו ובני אחיו הטפסרים המפוארים הגבירים סי' רפאל הי”ו וסי' הלל הי“ו לאיט”א⁷²⁹.

אחרי דרך מבוא השלום, באנו לרמוס היכלי כבודם בשורותים אלה, כי שמענו שמעם הטוב, ומכנף הארץ זמירות שמענו הצבי והצדק לצדיקים כי“ב, מעוטרים בגדולה ומלובשים בבגדי מלכות, וצדקה אזור מתניהם, וחסד אזור חלציהם, רחמי רבנן ומוקרי רבנן ומטיבים גומלי חסדים עם דיירי ארעא קדישא הי”ו, וידיהם רב להם בשייכות עסקי הסוחרים מכמה מלכיות, ולא יבצר מרו“מ לקנות פוליסא⁷³⁰ על עיר רבתי שרתי רוכלת העמים אמשטרדם יע”א. ע“כ באנו עד מצוה כי רבה היא, הנה שלחנו כהיום לכולל חסידים אשכנזים שבעה”ק צפת וטבריא פוליסא די קמביא⁷³¹, אשר יחתמו הרבנים הממונים ומשגיחים דשתי עה“ק הנז' ת”ו ויוציאוה עלינו, והיא מסך ל“ו מאות פיוריני די אולנדה⁷³² 3600 F, ועד הנה נהגו למוסרה ליד הקאנסול רוסיא אנטון קאטיפאגי⁷³³ אבל זה הגוי, הגם שהוא מוכר הפוליסא בקושטא מתא לאחד הסוחרים, ובוודאי מקבל המחיר מיד, אינו משלם המחיר ליד הרבנים הממונים הנ”ל עד יקבל הודעת התשלומין מאמשטרדם, והח“כ או פוליסא עלינו הוא בטוח בעה”י כדהבא פריכא. ואם נאמר שאינו מאמין למעלת הרבנים מוציאי הפוליסא, הלא עדות בצדה, וחזותא מוכיח, כי שלוחה היא לידם מאתנו, ופקידי א“י ת”ו לא ישקרו ח“ו. ועוד רעה חולה, שמרויח במחירה וגורע ופוחת בשער האדומים שמשלם להם. ע”כ חנותינו, כי רו“מ הי”ו יעשו מצוה זו, לקנות פוליסא הנ“ל אשר תהיה חתומה בח”י כל הרבנים הממונים ומשגיחים אשכנזים דכולל חסידים אשכנזים שבשתי עה“ק הנ”ל, ובפרטות בח“י הרב מו”ה גרשום מרגליות נ“י, מו”ה עמרם במו“ה משה⁷³⁴ נ”י, מו“ה יוסף מדובנא נ”י, מו“ה יקותיאל זלמן יהודא ליב נ”י ושאר הרבנים הממונים ומשגיחים אשכנזים דכולל חסידים הנ“ל הי”ו, כמבואר ומפורש במכתבינו מהיום להרבנים הנ“ל הי”ו, ואזי הפוליסא טובה ובטוחה להשתלם מיד, כמעות המונח בקופסא וכדהבא פריכא, ויוכלו רו“מ הי”ו לשלם התמורה מיד בלי שום חשש. והרי זה ג“ח גדול בלי שום נזק והפסד בעה”י.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו נאה דורשים שלומם המחכים לחסדי ה' וישועתו, יחיש ירחם שארית עמו ונחלתו ולציון תסוב שכינתו, פקומ”ש גזו“א ערי הקדש תוב”ב דבק“ק אמשטרדם יע”א ואני הצעיר הכו“ח פה ק”ק האג יע“א כפלינא ואמינא הש”ו הצ“ה בלאאמ”ו אברהם משה לעהרן זס"ט.

101. כ"ד אדר אל: משה אשכנזי קרעמניץ ב: ירושלם נכתב ב: אמשטרדם    🔗

לעה“ק ירושלים ת”ו

ב“ה. אמשטרדם יום ג' כ”ד סיכון תקפ“ז לפ”ק

חיים וברכה למשמרת שלום כבוד אהו' הרב המופלג בתורה ובחכמה המובהק ונוגה לו כברק, הדיין המצויין בהלכות מזויין, לילה כיום יאיר לו, ותורת ה' שעשועו וחבלו, צדיק חסיד ופריש, עובד מאהבה עובד מיראה, כקש“ת מו”ה משה אשכנזי⁷³⁵ נ“י שד”ר דכולל חסידים אשכנזים שבערי הקודש ת"ו.

גי“ה תחת מכתב הרבנים הממונים דכולל הנז' מן ר”ח סיון ק“ל, ואחרי כן ק”ל גי“ה מן יוד למב”י⁷³⁶ דאשתקד, ולנחת ראינו ביאתו לשלום לאה“ק ת”ו והתיישבו בעה“ק ירושלם ת”ו, וכי בנה לו שם בית חדש יכון לאי“ט ויזמי”א ובית צדיקים יעמוד לעד ולדור דורים.

שוב ראינו דאגותיו כפול ארבע, על שכרו המגיע לו, לבל יכשלו הרבנים הממונים באיסור גזילה ח“ו, וחזר על הראשונות, להראות שיפה התעקש אז במה שרצה לילך בעצמו לעשות שליחותו, וסוף דבר כתב שאשגיח עליו לבל יהיה נפסד בגרמתו, ולא יש שום הוראת צד היתר בזה, כי לא ימחול לא בע”ד ולא בע“ד⁷³⁷ –לא פללנו לקבל כתב ואגרת אוגרת כזו ממעכ”ת נ“י, תחת כל הטובה אשר שינו עמו לשחררו מטלטול הנסיעה ממקום למקום ולמהר לשלחו לאה”ק ת“ו, שיכפה בטובה זו ויכתוב לנו בזה הסגנון. אמת הדבר שהתעקש מעכ”ת נ“י אז ליסע דוקא בעצמו, ואני מנעתיהו מזה, כי ראיתי טובתו וטובת הכולל לבל יסע בעצמו, כי הוצאותיו היו עולים ומרובים ואיפשר יתר מן השבח, עכ”פ לא היה נשאר הרבה לא לו ולא לכולל, והתחייבות לא היה עולה בידו בשום מקום. ולא מאומד ומפי השמועה אני אומר כן, כ“א בברור גמור, מאשר נסיתי באלה מסעי שנסעתי אני לטובת א”י ת“ו על הוצאותי, וראיתי כמה היה קשה עלי בכמה מקומות לייסד התחייבות, ובפירוש אמרו כמה וכמה כי לשום שליח א”י לא היו מתרצים לכך, ולכן אחרי נתן מעכ“ת נ”י דבורו להרב המופלג בתורה ובקדושה מו“ה נטע כ”ץ נ“י, שיחזור לאה”ק ת“ו וישים משטרו עלינו, עמדתי על זה לבל ישוה נפשיה הדרנא, ובאמת, בדבורו עם מעלת הרב הנז' נ”י, התרצה מעכ“ת נ”י לקבל מזומן מאה אדומים ותו לא מידי. שוב טען ליתן לו לצורך הוצאה, ונתתי לו מכיס א“י ע”ה זהו' האלל‘, נוסף על מאה זהובים שפרעתי מן הכיס בעד הוצאותיו בהאג. שוב בא לחתום ולשמור בידי הפתקא שיכתוב עליה מה שמגיע לו, ולבל יחזור בו, חתמתי, אפס לא נתתי לו על זה לא דבור ברור ומכש“כ לא ק”ס⁷³⁸ ולא שבועה ולא ת“כ⁷³⁹, וגם לא הייתי עושה כל זה אלו שאל כזאת, וממילא אין כאן שום מקום לומר שאיננו מוחל, ונהפוך הוא, מי שנוטל מדמי שליחות הכולל מה שאינו מגיע לו, הוא צריך לבקש מחילה מן הכולל, ואיפשר לא ניתן למחול, כי נפשות כמה עניים תלויים בזה. וכן נפלאנו על מה שכתב לנו שהרבנים הממונים מגלגלים עליו החובות שעשו אשתו ובני ביתו, לא ידענו מאי קסלקא אדעתיה, שלא יצטרך לשלם זה? והנה אם באנו לשלם לו כמדתו לכפותו בטובתנו ולהתרעם על הספק, היה ראוי לנו למשוך ידינו ולהעלים עין מטובתו לגמרי, אך לא זאת מדתנו תלב”ה, וכבר סבלנו כמה כפית טובה, ובאהבת א“י ת”ו נשגה תמיד. לכן השגחנו הרבה על טובתו במה דאיפשר, וגם השתדלנו שיבוא שכרו לידו ממש. אולם פנים חדשות באו לכאן, ה“ה הרב השד”ר דעה“ק ירושלם ת”ו ודכולל פרושים שבא“י ת”ו מו“ה ש”ז שפירא נ“י, והוכרחנו לשנות סדר החלוקה, ככל המבואר בשטרות שאנו שולחים עם הנוכח להרבנים הממונים הי”ו, וממה שהגיע לכולל פרושים הי“ו עפ”י הפשרה והחלוקה החדשה לא רצה הרב השד“ר הנ”ל לוותר חלקו בווילנא נעשית ברצונו הטוב, וגם הראה להם שהרבנים הממונים כתבו לי תשואות חן על עשיתי הפשרה, ועשינו חשבון שלפי הפשרה דווילנא אינו מגיע למעכ“ת נ”י כל כך מה שהעלינו כעת שמגיע לו, דוק ותשכח בשטר חלוקה כי כן הוא כאמור. גם מהסך המגיע לכולל חסידים מדמי התחייבות משנה ראשונה העלינו לזכותו שליש מסך העולה, וגם ממעות הנשלח בשנת תקפ“ה לפ”ק מפה ק“ק אמשטרדם יע”א להרבנים הגבאים הכוללים דבווילנא יע“א, התנינו שיקבל שליש מגל המגיע לשלשת עה”ק צחו“ט ת”ו, וזה עולה לסך תמ"ה זהובים האלל’ ואיזה ב“ש⁷⁴⁰, על זה שלחנו למעכ”ת נ“י על יד הגבירים סי' פואה הי”ו בקושטא יע“א לערך סך רצ”ג זהו' נשאר עוד מה שמגיע לו סך תתפ“ז זהו' ואיזה ב”ש⁷⁴¹, אך נזכרנו כי המעות שקיבל אז מאתנו פה ק“ק אמשטרדם יע”א היה מקצתו לשכר אושפיזא, ומקצתו לשאר הוצאות, ומקצתו לשם הלואה, כמפורש יוצא בפנקס שביד חברנו הרבני הגביר מו“ה זלמן רובענס נ”י. לכן ימחול מעכ“ת נ”י להודיע לנו כמה קיבל בכלל המעות שקיבל אז פה ק“ק אמשטרדם יע”א, מה שיעלה לחשבון שכרו. ביני ביני שלא לעכב שכרו, הננו שולחים בזה יתר ממה שמגיע לו, ונבוא חשבון אי“ה אחרי קבלתי חשובתו הרמה, אשר בו יודיע לנו כמה היה הסך שקיבל אז על חשבון שכרו, וננכה זה ממה שיעלה עוד לזכותו ממה שנגבה עוד מן השייך לשליחותו. והסך הבא בזה הוא סך תת”ק זהו' האל', שהוא בקירוב קנ“ט אדומים, והיינו בשטר חילוף עלינו אשר ימכור שמה, וימלא שם המוכר, ויחתום חתימת ידו בחתימתו הידועה וניכרת לנו. וכבר הארכנו למעלת הרבנים הממונים למי ימכרוהו, ומשם ידרשנו. ולמעכ”ת נ“י יש לנו עצה אחרת. שמענו מהשד”ר מו“ה ש”ז שפירא נ“י, שדר כעת בעה”ק ירושלם ת“ו סוחר אחד ספרדי שהיה דר בדמשק ומלפנים באנגלטירה⁷⁴², ועושה חסד הרבה עם האשכנזים הי”ו וגם הלוה להם, אולי ירצה זה לקנותו ממעכ“ת נ”י וישלם לו המעות מיד, ואם לא, יעשה כאשר יעשו הממונים בשלהם.

עוד זאת נדרש, כי מעכ“ת נ”י טען אז שמה שיבוא מקאפחנהאגען מגיע לשליחותו, ובאמת השד“ר מו”ה צבי דוב מינץ נ“י טרח ויגע בזה וע”י פעולתו נגבה מק“ק הנז”ל, ובא לידינו לשם עה“ק טברי' ת”ו סך קל“א זהו' האלל' ולא רצינו להכריע בזה, ושלחנוהו ליד הרבנים הממונים הי”ו, שהם יכריעו בדבר זה, ושארית ישראל לא יעשו עולה.

הנני פה לפי שעה, כי נקראתי לדבר מצוה למול בני אוהבי פה ק“ק אמשטרדם יע”א אבל דירתי בק“ק האג יע”א, ובכל מקום שאני, עסקי א“י ת”ו עמי לעסוק בם לעתים פנויות, והנני שולח הנוכח מפה, ויוכל להיות שאחר איזה זמן אני שולח העתק מהנוכח, מדאגה מדבר פן לא בא הנוכח לידו, ואני מסגיר אז בתוך השני שטרי ח“כ תנינא, ויבין וידע מעכ”ת כ"י כי אם הגיעהו הראשון אזי השני אינו כלום, זכרון אחד עולה לשניהם והיינו הך.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפש אוה”נ הדש“ת החותמים באספתנו פה ק”ק אמשטרדם יע“א המצפים לישועת ד' וחסדו, הק' צ”ה לעהרן.

ע“ש. הנה עשינו רצונו לשלוח מעות שכרו לידו ממש, אבל בטחנו בצדקתו וישרתו שישלם מעכ”ת נ"י מה שחייב לכולל מחובות אשתו ובני ביתו כראוי וכנכון.

102. כ"ד אדר אל: משה סופר ב: פרשבורג נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה אמשטרדם, יום ג' כ”ד סיון תקפ"ז ל'

רב ברכות לראש צדיק צדקות אהב, שר התורה, אבי התעודה, לגמול חסד תאב, על כן יאמר בספר את והב, ה“נ הוד כבוד אדמ”ו הרב הגה“ג המפו' החריף והבקי בכל חדרי התורה, גלי' לדרעא ואתי נהורא, יושב בשבת תחכמוני ומרביץ תורה, מפיץ מעינותיו חוצה וממלא פני תבל אורה, צדיק יסוד עולם, חסיד קדוש וענוה צדק תעטרהו עטרה, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מוהר”ר משה נרו, אב“ד ור”מ בק“ק פ”ב⁷⁴³ יע"א.

הא חדא ואידך בענין א“י ת”ו. ראיתי תשו' הרמה כי לא כן הוא מ“ש השד”ר מוהר“ז שפירא נ”י ששלח מני“ר הגאון נ”י מעות ליד הרב הגאון מוהרז“מ⁷⁴⁴ נ”י לשם כולל פרושים, והה“ג נ”י מעל בשליחותו ושלחם לכולל חסידים. חלילה לדבר על צדיק עתק, ושמחתי בתשובתו, כי גם אני לא יכלתי להאמין כזאת על הגאון הצדיק הנז' נ“י. אך עכ”ז העלים ממני מני“ר הגאון נ”י איזה שלוח הוא, אשר אמר עליו מני“ר הגאון נ”י במכ“ק על יד השד”ר הנז' אלי כתיב, שנשלח לפרושים, ולפחות לחלק לזה ולזה, ולא נתחלק כ“א לחסידים. וכן כתב הרב השד”ר הנז' בקצרה מבראד לאהו' אחי הרבני השלם מוהר“י מאיר לעהרן נ”י, שקיבל כ' ממני“ר הגאון נ”י ומהרב הגאב“ד ור”מ דק“ק אלטאובן⁷⁴⁵ נ”י והוא יודיע לנו התוכן מקושטא. מכותלי כתבו ניכר לי שהוא כתב עדות בענין המעון שניתן לשם כולם ונשלח לאחד מהם. ויסלח נא מני“ר הגאון נ”י שאני אומר, מדוע לא פירש לי מנ“Hר הגאון נ”י עם מ“ש להצדיק צדיק הגאון מוהרז”מ נ“י הנ”ל, כי מ“מ יש דו”ד על המעות הנשלח משם. בוחן לבבות יודע, כי באמת וצדק אמרתי כבר מ“ש, שאינני נוטה לצד חסידים כי אם שאינני מתנגד להם, ושניהם שוים לטובה אצלי, הן חסידים והן פרושים, ומצטער אני על הפרוד וקטרוג שביניהם, עכ”פ אצלי כל יושבי א“י ת”ו שוים לטובה, ואינני מתנגד וגם אינני נוטה צד לאחד מהם לבד. ובכן גם אני בעניי תמה אני על גדולי ישראל אלופינו בתורה ומסובלים במע“ט בחסידות וקדושה, מדוע ינטו צד פרושים לבד. – והן ידיע להוי למני”ר הרב הגאון נ“י, כי בשבוע שעברה ק”ל כתב מכו' חסידים מצפו“ט ת”ו בקובלנא להפך, כי הה“ג אב”ד ור“מ דק”ק נ“ש⁷⁴⁶ נרו שלח מדי שנה ליד הרב המאה”ג המקובל אלדי ח“ק מוהרמ”מ⁷⁴⁷ בירושלם ת"ו סך מה ליתן השליש לחסידים, ולא נתנו להם כלום. יעמוד קנה במקומו.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפש נענה אסקופה נדרסת לרגלי ת”ח כי“ב, עבד נרצה לעבודתו, המחכה לחסיד ד' וישועתו, יקרבני לתורתו ויראתו, הק' צה”ל זס"ט.

103. כ"ד אדר אל: פרנסים ומנהיגים ב: עמדן נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה. א”ד יום ג' כ“ד סיון תקפ”ז לפ"ק

למעלת כבוד האלופים הקצינים הגבירים היקרים והמפוארים אנשי חיל ויראי ד' רודפי צדקה וחסד פרנסים ומנהיגים דק“ק עמדען יע”א.

הנני פה הק“ק⁷⁴⁸ יע”א על איזה ימים, כי נקראתי לכאן לדבר מצוה, ואתרחש לי נוסע מהכא להתם, אחד מיושבי קהלתם המפוארה יע“א, ולא אוכל לעצור לבוא באיזה שורות לפני רום מעלתם יצ”ו. ובאשר אינני בביתי, לא אוכל להשיב בדיוק כל כך, אבל כמדומני כי בחדש אדר העבר קבלנו גי“ה לתשובה על מכתבנו מחדש טבת העבר, בו שאלנו לשלוח לידינו מעות א”י דקופתם ושאר דברים הנאמרים בו, וראינו מתשובתם הרמתה ישלחו לידינו סך ארבעים זהובים שרייבע 40 F, ונפלאנו על המראה, כי בכל הזמן הרב ההוא, למן אז קבלנו מרום מעלתם יצ“ו מקופתם סך כזה לעה”ק ירושלים ת“ו לבד, אשר היה בתחלת שנת תקפ”ב העבר, עד עתה, שהוא יותר מחמש שנים, לא יעלה כל הנמצא בקופה כי אם סך 40F. הלא בשנת תקפ“ב ל', כאשר שללחו לשם עה”ק ירושלים ת“ו, לא הורקה הקופה לגמרי, כי אם נשאר בה עוד מה שהיה מגיע ליתר שלשת עה”ק ת“ו, ובתוך חמש שנים ויותר, נכנס בה עוד מדי שנה בשנה, מחצית השקל, ומתנת יד, והנידר והנידב לא”י ת“ו זולת זה, ואיך לא יעל הסך הכל עתה כי אם ארבעים זהו', ידענו צדקתם וישרתם, ולילה לנו להסתפק בתם לבבם ונקיון כפיהם כי באמונה הם עושים, אך ראינו את עני הצדיקים והישרים יושבי א”י הנאנחים ונאנקים, לא לבד כי אם מצער הוא המורם לשמה בכמה קהלות, עוד גורםרוע מזלם, כי הממונים על הקופה אם הם ממונים גם על צרכי הצבור, משתמשים במעות עניי א“י ת”ו לשאר צרכי צבור או לשאר צדקות. ולא נעלם מרו“מ יצ”U כי אסור לשנות מה שנגבה לשם עני זה לעני אחר,ומכש“כ מה שנגבה לשם עניים א”י ת“ו. ישאלו נא את פףי אלופנו בתורה כבוד הרב הגאון המאה”ג⁷⁴⁹ אב“ד ור”מ דקהלתם והמדינה נרו, אם מותר לעשות כזאת, ואין ספק כי כאשר אמרנו כן ישיב כהלכה הוד כבוד תורת הגאון נרו. ובהיות עבודת הקדש עלינו לטובת עניי א“י ת”ו, זאת חובתנו לתבוע דין על זה. ישערו נא רו“מ יצ”ו, אלו השליח א“י יעמוד לפניהם, אשר נודע לו כזאת כי יצאו מעות א”י לצרכי צדקה אחרת, הלא ירעיש את העולם כולו, כי דורש דמים יהיה, ובאמת חיי נפשות תלוי בזה. ואנחנו בכל הכבוד הראוי לרום מעלתם יצ“ו באנו לבקש ולחלות פני כבודם הרמה, ישימו נא עיניהם ולבם על הדבר הזה, ויבואו חשבון הדק היטב כמה מגיע לא”י ת“ו מקופת א”י דשמה, וימחלו נא לשלחו לנו במוקדם האפשרי.

באמת נפלאנו גם על זה שלא שלחו לנו הסך ארבבעים זהו' עד כה, ואנחנו אחרנו והמתננו לחוות לרו“ם יצ”ו גודל תמיהתנו על הסך כי מצער הוא, כי אמרנו עם תשובת הקבלה נודיע כזאת, וכיון דאיפלג איפלג. עתה כי אחרו פעמי מרכבות זוזיהם לבוא, אמרנו לא נאחר עוד להודיע תמיהתנו ותרעומתנו, ונחלה פני כבודם לטהר החשבון צדק כראוי ולשלוח לידינו כל הסך המגיע לא“י ת”ו.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ הדורש שלום תפארתם, הכו“ח גם בשם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי ערי הקדש ת”ו דפה ק“ק אמשטרדם יע”א יצ"ו, המחכה לחסדי ד' ומצפה לישועתו.

הצ“ה לעהרן ס”ט

104. תמוז אל: שלמה הירשל ב: לונדון    🔗

ב“ה [תמוז תקפ”ז]

למרבה המשרה ולשלום אין קץ להכין כסאו לסעדה ולרוממה עד עת קץ, ה“נ הוד כבוד הרב הגאון הגדול החכם המובהק ונוגה לו כברק, דנהירין לו שבילי דשמעתתא, ושבילי דנהר דיע”ה, הרודה בכל עבר הנהר בחכמתו, צדיק יחיה באמונתו, נזר עדתו פאר ועטרת אומתו, רוזנים ושרים משכימים לפתחו וייחלו לעצתו, נ“י ע”ה פ“ה כקש”ת מוהר“ר שלמה נר”ו אב“ד ור”מ בק“ק לאנדאן והמדינה יע”א.

אחדש“ת כמשפט לאוהבי שם תהלתו, באתי למלאות דברי אשר דברתי להעריך מערכת אמרי לרופמעכ”ת נרו, הן כבר שלחתי דברי בעל פה ובמכתב לאהובי גיסי ידידי הוה“ק היקר ירא ה' כ”ה מארריס סאלאמאנס יצ“ו, עכ”ז אבוא בעצמי באמרי פי עטי לפני כסא כבודו. האמנם אם לדין יש תשובה להשיב אחור ימיני, כי כדי בזיון וקלס עשה לי רופמעכ“ת נר”ו, במכתבו הרמה הנכתב ע“י זולתו מעושי רצונו, מן כ”ד אדר העבר, שם כתוב וז“ל, על עיקר שאלתו אשר כתב לי בעסק מעות אה”ק לשלוח צרור הכסף שמה או להודיע כמה עולה, הנני אומר לו, זאת אי אפשר בשום אופן, כי מלבד המעות אשר הוא כעת כאן מעט מזעיר הוא, וגם קצרה ידי לדבר על לב הנדיבים וכו' וכו‘, גם בפירוש היה התנאי לשלוח הכסף לק“ק ווילנא ולא אחזור מהתנאי בשום אופן כאשר יאות ונכון לעשות, עכד”ק. – יאמר נא קדוש, מדוע ועל מה נקלותי בעיני קדשו כי לא יוכל או אי אפשר בשום אופן לשלוח לידי צרור הכסף או להודיע לי כמה עולה? – מטעם כי מעט מזעיר הוא, אך למותר הוא לסתור זה, כי לא יבצר להשיג במקום כבודו אנווייזונג⁷⁵⁰ על כאן אם רב אם מעט. ומטעם השני כי כך היה התנאי וכן יאות שלא לחזור מהתנאי, שתי תשובות בדבר, וכי עם רופמעכ“ת נרו עשו תנאי לשלוח דוקא לק”ק ווילנא, ומי מושל בצדיק כי“ב לצוות עליו ולומר לקבל עליו התנאי שעשו שני השליחים⁷⁵¹ ועוד בפשרה שביניהם, ואם כל כך חמורה בעיני קדשו הפשרה ההיא ומינה בל יזוע, קושיתי הקדומה במקומה עומדת, כי תנאי הראשון בפשרה ההיא הוא שהשד”ר הרב מוהרמ“ק נ”י אין לו לבקש בשום אופן והוראת היתר בעולם טובת שום פרט ויחיד מהכוללות, ואיך הניחו רופמעכ“ת נרו לעשות לו סיפוק שמה מאיזה יחידים לו לשמו. ואם מעצם, בלי שום התעוררות מהשד”ר או מרופמעכ“ת נרו קדמו פני הרב השד”ר שיקבל מהם הבטחת סיפוק מדי שנה, הלא הקושיא גדולה כהר תבור, אם ימצאון שמה אנשים חשובים ונדיבים כאלה, אשר בראותם פני ת“ח וצדיק מא”י ת“ו יקדמו פניו לקבל מהם דורון או סיפוק לשנה, הלא נקלה תהיה לרופמעכ”ת נר“ו לבקש ולשחר פני נדיבים החשובים האלה להתחייב בסך קבוע מדי שנה לכל א”י תוב“ב, אשר יש בתוכה בן פורת יוסף כמה וכמה בעלי תריסין רבנים גדולים ומופלגים וצדיקים גמורים, העוסקים יומם ולילה בתורה ובעבודה בקדושה ובטהרה, מלבד כמה אלמנות ויתומים ואביונים הגונים שלמים בשלמות הנפש, וחסרים כל צרכי הגוף, ואיך אמר צדיק כי קצרה ידו מלדבר על לב הנדיבים שמה! – הא חדא, ואידך, הך מילתא מעיקרא ליתא, כי התנאי ההוא לא נעשה כי אם על מה שיעלה במצודת השד”ר שיצא אז, אבל על הנדון שנתחדש אחרי כן, שלא יצאו שלוחים, וגם השד“ר ההוא שב לביתו ושם משטרו עלינו, ואנחנו בע”ה המאספי מכל המחנות, ושולחים לא“י ת”ו לכל כולל מה שמגיע לו, על זה לא נעשה התנאי מעולם לשלוח הכל דוקא לק“ק ווילנא יע”א. ויתר מכן, פשרת עה“ק ירושלם תו”ב, שעשינו בשנת תקפ“ב על התעוררות רופמעכ”ת נ“י, במה שצוה אלינו להשד”ר מוהר"ר זלמן שי’ אשכנזי⁷⁵² שליח עה“ק ירושלם ת”ו בעת ההיא, והפשרה נעשית בהסכמת רופמעכ“ת נ”י, כי שלחנוה לידו הגדולה טרם פרסמנוה ובקשנו חת“י עליה, והן לא רצה לעטרה בחתימתו הרמה, עכ”פ אמר מר דהכל שריר וקים, ושם לא נזכר ולא נרמז משלוח המעות לק“ק ווילנא נ”י, והלא גם עתה בא שליח עה“ק ירושלם ת”ו⁷⁵³, ולא לבד מאשכנזים כאשר היה הנז' לעת ההיא, כי אם גם מכולל הספרדים דעה“ק הנז' ת”ו, ומדוע מגרעות נתן בכבודי לפנות עלי עורף ולא פנים, ואחרי רבות הימים שלא השיבני כל עיקר, שום כתב שלא יוכל לשלוח צרור הכסף לידי וגם לא לתת לי תודע עד כמה יעלה הסך לשלוח לק“ק ווילנא יע”א. ואינני תובע עלבוני וכבוד עצמי, חלילה, כי כשאני לעצמי מה אני, ולהפך צר לי כי הרבה כבוד עושים לי אנשים של צורה, שאינני כדאי לכך, ה' לא יחשוב לי עוון ולא יביאני חשבון ע“ז, אבל בהיותי ממונה לפקומ”ש גזוא“מ הכולל מראשי הכוללים שבא”י ת“ו, לכן בתורת מינויי אני אומר, כי כדי בזיון עשה לי רופמעכ”ת נר“ו, ולא כך עשו לי אלופי וראשי קהלות גדולות אחרות שחוץ למדינתנו. לא מבעיא שכל הק”ק יע“א שבמדינותינו שולחים כסף תרומתם לידינו, כי אם גם כמה וכמה ק”ק גדולות ומפורסמות בקרית חוצות, ק“ק המבורג, אלטונא, ברלין, פ”פ דמיין, מנהיים מענץ, קארלסרואה, פולדא, האנוי, הנובר, ברוינשווייג, ורוב הגלילות שבמדינות צרפת ועלזאס יע“א. הנה כי כן מן הדין היה לי לטמון ידי בחיקי מבלי לכתוב עוד בענין זה לרופמעכ”ת נר“ו, אבל אהבתי ליושבי עה”ק ת“ו תאלצני להעביר על מדותי ולהעלים עיני מעלבוני ולכתוב עוד הפעם לרופמעכ”ת נרו.

ומדי דברי עצור לא אוכל את אשר בלבבי, כי מאוד אני תמה על צדיק כי“ב כי כבתה שלהבת אהבתו ליושבי אה”ק, אשר מעולם אנשי שם גדולי ישראל רצו אבניה ויחוננו עפרה, ויהיה מעיר לעזור להיושבים עליה לתמוך ידיהם ולתת להם ישיבה בעזרה מאחיהם שבגולה, וכבר מצינו במנהגי מהרי“ל⁷⁵⁴ זצללה”ה, שמעות מחצית השקל הנהיגו לתת להעולים לארץ הצבי לשם שמים, וכן נהגו לתת בכל רגל מתנת יד לא“י תוב”ב, ומזה כמה מעות שנים שנהגו השלוחים דא“י תוב”ב לסבב בכל הגולה, וכ“א כמתנת ידו וכברכת ה' עליו נתן להם נדבות, גם נהגו להעמיד קופות לשם עניי א”י ת"ו בכל בתי כנסיות.

טרם אאריך באלה הפרטיים שאני שומע שלא נהגו שמה כמנהג ישראל שבכל הק“ק המפורסמות, אוכיח מלין בגדולה מזו, מהיכן יצא הדבר שכבר גרם לנו כמה טרחות מרובות וכמה צערות, הוא הדבר שפרסמנו בשערי בת רבים לבל יצאו ויסעו עוד שלוחי א”י תו“ב, הלא מרופמעכ”ת נר“ו יצא הדבר בראשונה, אכן גם זאת אמר מר הגאון נ”י כי תמורת נדבות יחידים בבוא השליח ייסד חברת תרומת הקדש, ואנחנו בע“ה הלכנו בעקבותיו למנוע רגל השלוחים מלבוא, אולם קיימנו גם אחרית דבר לייסד חברת מתחייבים בסך קבוע לשנה, ושבח לאל ית”ש כבר הרחבנו גבול החברה בכל מקום שדברינו נשמעים, וכן נוסיף עוד בעהית“ש, ורופמעכ”ת נרו הבטיח לעשות, ועדן אינני רואה כל מאומה בידו, ונותן טעם לפגם השד“ר מוהר”א⁷⁵⁵ נ“י על כותבו להדוכס הידוע⁷⁵⁶ שיעורר לב בני עמנו לתת צדקה לעניי א”י ת“ו ובעד זה ערב לו על חלק לעה”ב. ואנכי לא אבין מה החרי האף הגדול הזה? בהורמנותא דמר הגאון נ“י אמינא, כבר שנו חכמים אל תדון וכו'⁷⁵⁷, אם השד”ר היושב במצוק ויודע עני עמו הכולל ששלחוהו, ורואה רבה דעמא מדברנא דאומת, אשר דבריו נשמעים ביתר שאת וביתר עז, וכל ראשי עם והגבירים ונדיבים משכימים לפתחו, וכל אשר יאמר להם יעשו, אם לא להיות בעלי תשובה ולישב כל היום בטלית ותפלין, עכ“פ לתת צדקותם לאשר ראוי והגון בעיני קדשו, ומכש”כ לעניי א“י ת”ו, אשר להבק“ל גם הנוצרים שולחים אלפים ורבביות תמיד לבעלי אמונתם הכוזבות אשר בעה”ק ירושלם ת“ו, וכמה אלפים ורבבות שולחים הנוצרים באלה השנים להיונים הנדכאים מן הישמעאלים, וידעתי כמה וכמה מן החדשים⁷⁵⁸ דבכל אתר בעוה”ר, אשר ע“י הצעה זו עוררתי אותם שנתנו והתחייבו לתת מדי שנה לא”י ת“ו, ועם כל זה רואה השד”ר שרב האי גאון נרו נשאר בשב ואל תעשה, אינו מן התימה כלל בעיני כי פנה להבק“ל אל הדוכס שיעורר לב ב”ע לצדקה זו. ואם על הערבות חרה לרופמעכ“ת נרו, גם זה לא אבין, וכי אחריתו על רופמעכ”ת נרו – גדולה מזו מצאתי בשו“ת הלכות קטנות⁷⁵⁹ אם מותר לקבל צדקה מן העכו”ם לפרנס עניי א“י ת”ו, וכמדומני שאסר, עכ“פ ראיתי שיש לצדד להיתר ג”כ, ומכש“כ בנ”ד, שלא ביקש מהדוכס כי אם שיעורר לב ב"י ליתן, ולא ידעתי אסורו.

ומה שהתרעם כהנה וכהנה תרעומות גדולות על השד“ר מוהרש”ז שפירא הנ“ל על אגרות הידועות ⁷⁶⁰, לשרי לן מר הגאון נרו, הלא האגרות ההם לא באו למראית עיני קדשו עד החורף שעבר, ואפשר עד חדש שבט או אדר, ומאז נסע השד”ר מוהר“א⁷⁶¹ נ”י ומוהר“ק⁷⁶² נ”י עד פרסום האגרות, היה יותר משנה ומחצה, ומדוע במשך כל אותו זמן לא עורר לב הנדיבים שמה לתת מדי שנה בשנה סך קבוע לעניי א“י תוב”ב. ובעצם הדבר של האגרות, התנצל הרבה לפני הרב השד“ר מוהרש”ז שפירא נ“י, והדברים נכרים כי כנים המה, ולא אאריך להעתיק כל דברי התנצלותו, וכל מאי דהוי, שנתגלגלו הענינים שבאו לידי הכירות עם אותו שר לויאש⁷⁶³, והטובה אשר עשה להם כאשר נתפס הרב הגאון המקובל המופלא ח”ק מוהר“מ מענדל⁷⁶⁴ זצללה”ה בירושלם ת“ו ובנו הרב המופלג⁷⁶⁵ נרו הבדלו החיים, עד שמתוך כך הרהיבו נפשם לשאול ולבקש עזרתם על להבא ע”י האמבאסעדעהר מיניסטער דענגלאנד⁷⁶⁶ דבקושטא יע“א, כי מלבד ומבלעדי כל התנצליותיו אומר, ביודעי ומכירי קאמינא, האנשים האלה שלמים ותמימים צדיקים וישרים ומופלגי תורה, וגם אם שגו באגרת שכתבו, הרי זה כשגג היוצאת וכו'⁷⁶⁷ ואין להאשימם על זה, ומכש”כ שאינו בנותן טעם למנוע ההטבה עמהם לסבה זו. ובאמת שגיתי כי כתבתי קשות להרב השד“ר הנ”ל⁷⁶⁸ על הדבר הזה, ולכן אחרי הצעת התנצליותיו התרעם עלי כי דנתיהו לכף חובה, חארי ידעתיהו והכרתיהו, וכבר אז“ל הוי דן את כ”א לכ“ז⁷⁶⁹, אפילו באדם בלתי ידוע לנו מעשיו וכו', כמו שפירש הרמב”ם ז“ל בפירושו⁷⁷⁰, והדין עמו, אף לעוצם השתתפותי בצער יושבי אה”ק ת“ו על צרותיהם ודוחקם, ולגודל השתדלותי להמציא להם סעד וסמך, נתפעלתי שגרם הרב השד”ל הנ“ל באגרות הנ”ל לתת עילה וסבה לרופמעכ“ת נ”י למשוך ידו הרמה והגדולה מהיות להם מעיר לעזור, אבל אחרי הטבת העיון באמת אין כאן עילה אין כאן סיבה לכך. אחרי הדברים האלה קבלתי בח' סיון העבר אגרת הרבנים הממונים דכולל חסידים שבעה“ק צפו”ט ת“ו, מחודש שבט העבר, קינים והגה והי על היוקר שנסתעף ממכת הארבה רח”ל שהיה בקיץ שעבר, ומתחננים ומבקשים עזר וסעד וסמך, ובתוכה לוטה אגרת לרופמעכת“ר הגאון נ”י אשר שלחתי לידו הגדולה ע“י גיסי אהו' ר”מ סאלאמנס שי‘, ושחרתי פני קדשו על פיו להשיב על האגרת ההיא, ולשלוח לנו ת“ה, כי בעוד שמנה ימים נכתוב להרבנים הממונים הנז”ל, ועכ“ז ת”ה נשארה מעל. אך אהו’ גיסי ידידי שי' אמר לי דאמר מר הגאון נ“י כי לעומת האגרת ששלחתי לו קיבל אגרת אחרת מרבני וממוני חכמי כולל פרושים הי”ו, וזו סותרת את זו. על כן מצאתי חובתי להודיע לרופמעכ“ת נ”י כי גם זה אינו דבר החוצץ ולא ימנעהו גם זה לבוא לעזרתם, כי בעהית“ש כבר השתקנו מריבה זו בחורף העבר ע”י הפשר שעשינו בהסכמת שלשת הרבנים הגאונים הגדולים דמדינתנו, כמבואר בשטרות הנדפסות. ולכן שלחתים היום ד“י⁷⁷¹ ימים ע”י נוסע שנסע מאמשטרדם למקום כבודו לידו הגדולה, יראה ויבחן צדיק כי הבאנו פרט זה אל עמק השוה. עתה אמרתי, לכה נא אנסכה עוד הפעם לעורר רוח קדשו ולבבו הטוב לחבת הקדש ולאהבת יושבי א“י ת”ו, להקים דברו הטוב אשר דיבר לייסד חברת תרומת הקדש, וידעתי כי ידיו רב לו לכל אשר יחפוץ להיות לסעד ולסמך לעזר ולהועיל, ואם תשוב עטרת אהבתו ליושבי א“י ליושנה, ותתלהב שלהבת אהבתו אליהם, מובטחני כי יעשה ברכה על אחת אלפים, ויבואו נא דברי קדשו אל הפועל, שיעמיד גבאים לגבות הכנסות החברה כל רביעית שנה, ולשלוח מדי שנה הכנסה שנה שעברה. וכל המתרצה להיות מאנשי החברה, יתרצה לשלם מיד המגיע לשנה הזו, דהיינו שנת תקפ”זין לפ“ק, וכך נהגנו אנחנו מתחלת ייסוד החברה, או שהשתדלנו נדבה במזומן יתר מדמי ההתחייבות לשנה אחת, או עכ”פ שישלמו מזומן המגיע לשנה ההוה מהר“ה שעבר כבר עד ר”ה הבא, ומי שנכנס כעת ג“כ משלם ככה, כאלו נכנס מר”ה העבר.

זאת ועוד אחרת נחלה פני קדשו, ע“ד מחצית השקל אשר נהגו בכל תפוצות ישראל באלה המדינות לתת לעניי א”י ת“ו, ונשתוממנו לקול השמועה כי לא יעשה כן במקום קדשו ואילו לא שמענוהו מפי איש נאמן לא האמננוהו, איך היתה כזאת בעיר עליזה קריה עדינה, כי ישלחו יד במעות עניים לשנות מה שנגבה לשם עניים דא”י ולתת לצדקה אחרת, ובוודאי לא היתה כזאת בימי קדם. ואם רופמעכת“ר נ”י יתן פקודתו על הקצינים פו“מ הק”ק יצ“ו, אחרי דבריו לא ישנו, והוא הדין במעות מתנת יד, ושידרו וינדבו בבהכ”נ בשעת עליית התורה, כנהוג בשאר הקהלות המפורסמות לעניי א“י ת”ו.

ועוד בו שלישיה ע“ד הקופות הקבועות בבתי כנסיאות לא”י ת“ו, ולקובעם בבה”כ שעדן לא הוקבעו, ושיתמנה גבאי דא“י בכל אחת מבתי כנסיאות דשמה, שיתעסק בכל הנידר ונידב לא”י ת“ו, ולהוריק מזמן לזמן הקופות הקבועות הנזכרות. ואם כה יעשה וכה יוסיף רופמעכ”ת נ“י, תצמח קרן ישועה ליושבי א”H ת“ו, ומעמד ומצב נכון יעמוד להם משמה המדינות יע”א.

הן הנה שאלותי ובקשותי, אחלה פני קדשו להשיבני במשך שבועיים, והימים נעשים ונזכרים, להקרא בין המצרים⁷⁷², יומי קא גרמו להתעסק בשכלול ותקון ערי הקדש החרבות, ואם שאי אפשר לבנותם, עכ"פ להשתדל תקון היושבים בם בחורבנם.

ולזאת יסלח הגאון רופמעכ“ת נ”י, אם פלטה קולמסי איזה דבור שאינו הגון ושלא כדת, כי צרות יושבי א“י ת”ו עוררוני ואלצוני לדבר ויהי מה, ובמקום גדולתו שם ענותנותו, ולא יהיה בלבו עלי כלום, אם הפרזנו על המדה לדבר דבר שלא כראוי.

ואל יאחר מלהשיבני בתוך זמן שני שבועות כנ“ל תשובה רצויה ומקובלת, ונא אל יתמהמה יותר, כי זאת חובתי ואעשנה בהיות עבודת הקדש עלינו להשתדל טובת תועלת עניי א”י ת“ו, ולבל יבואו שלוחי א”י ת“ו, עלינו להשתדל להשיג צרור הכסף משמה הק”ק והמדינה יע“א באיזה אופן מן האופנים, כל מה שנוכל לעשות ולנסות אולי יועיל. כך חובתנו וכך יפה לנו לעשות, כי כך הבטחנו לכוללים שבא”י ת"ו, להיות להם מעיר לעזור בכל מקום אשר דברינו נשמעים. ולשמים אשא עיני, חפץ ד' בידינו יצליח.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפש אוה”נ אסקופא נדרסת לרגלי ת“ח, הנרצה לעבודתו, המחכה לחסדי ה' ומצפה לישועתו, הכו”ח גם בשם ריעי הטובים ממני הדש“ת פקומ”ש גזו“א עה”ק ת“ו דבק”ק אמשטרדם יע“א. אחי אהו' היקרים המושלמים שיח' לאי”ט דש“ה וכן אהו' גיסי ר”מ סאלאמנס יצ"ו.

חדשות אשמיעהו כי נתקשר למזל טוב בן הרב הגאון אב“ד ור”מ דפה ק“ק האג⁷⁷³ נ”י ה“ה הבח' המופלג בתורה וביראה ומע”ט מו“ה יעקב נ”י עם בת מחו' דמר הגאון נ“י פ”ה הה“ג אב”ד ק“ק א”ד⁷⁷⁴ בשמה הטוב מ' רחל תי‘, והשדכנים היו אהו’ אחי וחתני הרבני המופל' פו“מ כ”ה עקיבא⁷⁷⁵והתו' הצדיק כמו“ה אברהם פרינץ, ונלוה אליהם אני הצעיר⁷⁷⁶ והנני אומר ס”ט ומז“ט לרופמעכת”ר, ירבו שמחות בישראל ושמחות כפולות ומכופלות בכל משפחתו הנשאה.

105. ט"ו תמוז אל: זעליגמן ליב במברגר ב: פרנקפורט א/מ    🔗

ב“ה. יום ג' ט”ו תמוז תקפ“ז לפ”ק

העררן ז. ל. באמבערגער

פרנקפורט א/מ

⁷⁷⁷ צוואהר האבע פון מיינען יינגסטן אן איהנן קיין קאפיא בעהאלטן, עש שטעה טמיר אבר דאך גאנש קלאהר פאהר דש איך איהנן יום ג' סיון העבר גשריבן אונד בייא גשלאססן מיינה בריפן אד העררן יאזעף פפונגסט, ר' מיכל שטערן אונד מהו' בער אדלער יצ“ו וועגן דש מיטגלידשאפט דעס קאממיטע דארץ ישראל ת”ו⁷⁷⁸. אויך בנאהכריטיגטע איך איהנן אין אוביגעס שרייבן דש איך טאג [?] פאהר אן דיא העררן דעס פאהרשטאנד עס נאכמאהלס גשריבן פער אדרעססע מהו' אהרן פולד נרו, אן וועהן איך אויך דש מידגלידשאפט דעס קאממיטע אויף גטראגן. דש אללעס איזט נון ברייטס איבר איינן באהנאהט פאסיהרט, אונד ביזה ייטע נאך קיינע זילבע אנטווארט וועדר פום פאהרשטאנד נאך פון איינן דער ערוועהנטע העררן, אונד אויך ניכט פול זיא, מיין וועהרטן פריינד לאי“ט. איך נעהמע דא הערא דיא פרייאהייט ווידרמאהלס איהרע פריינדשאפט אין אנשפרוך צו נעהמן, אונד איהנן צו ביטטן מיר אומגעהנד אויף שלוס צו ערטהיילן וואו דער קנאטען זיצט דש דער פאהרשטאנד מיט אנטווארט צוריך בלייבעט. איך וייס עש מיר דורך אויש ניכט צו ערקלעהרן, זיא זעלבשט האבן מיר ברייטס זא ווידר האלטע מאהלן פרזיכערט דש דיא אנטווארט בלדע איינטרעפפן ווירט דען א קאסטי פאסיהרטן משולח, האט דער סעקרעטעהר עהנליכעס פרזיכעהרט מיט צופיגונג דש עש פאהררעהטיגע געלד C/5 דא בייא איברמאככן ווערדן. ענדליך ראהטן זי אמיר איין צווייאטן בריף צו סופפעדיטיהרן, אונד בייא אלדעם בלייבט דיא אנווארט אונד דש געלד צוריק, זא ווייסע דיזעס ניכט צו ענטרעהטולן אונד ערביטטע אלזא אויף שלוס פון איהנן. איך פרזיכרע איהנן דש רעכט פרדרוס דא פון האבע אינדעם וויא ברייטס פריהער איהנן עקספליציהרט עש אונש אין אונזרע ווירקזאהמהייט העממעט אונד הינדורט דש וויר ניכט ויססן וועסטהאלבן דער דארטיגע פאהרשטאנד צוריק בלייבט אויך האלט עש אונש צוריק איין סלדא זעהן וויר נאך לארץ ישראל צו רעמיטטירן האבן צו עקספעדיהרן, אינדעם וויר טאג טעגליך דש דארטיגע געלד ערווארטטן. צוואהר דא דעהר משולח ניכט אנדערסט דענקן קן, אלש דש פון קאסטי אונש לענגסט רעמעיטירט איזט, וואלון וויר דען סאלדא ניכט אהנע דש איברמאככן אבער דער פ”ש מעכטע פאן מיינונג פרענדערט זיין, זא האבן וויר דש אונזריגע גטאהן, אונד איברמאככן וואש וויר נאך פאר סלדא האבן. דא הערא ערביטטע איהרגפעלליגעס אנווארט היראיבר, זאלטע עש בלאהס גלייכגילטיגהייט זיין דש דיא אנטווארט זא לאנגע פרצעגרט ווירט, זא פרזיכרע איך אינן גד זיא איינה גראהסע וואהלטאהט אויש א“י ת”ו זאלטן דיא אנווארט זו בשלייניגן אינדעם ךנייאליך איבר ניאממר אונד

נאהט קלאגע בריף מארץ ישראל ערהאלן, אונד יעסר טאג וואש מן דיא ליידענדן ארמן פריהער מיט דש זעלבה געבירנע ענטגעגן קוממן קן איזט איינה פיהל פאככע וואהלטהאט. איבריגענס נעהמע בצוג אן מיינן ערגעבנסטן פאריגען אונד ערביטטע אויך מנטווארט דש איך מיר ניכט איררע איהנן י"ג סיון מיט אבען ערוועהנטן איינשלוס בריף גשריבן צן האבן אונד אב זיא מיינן בריף פראנקו פער פאסט בקוממן האבן.

106. ט"ו תמוז אל: גבאי א"י ב: בוקהאלט נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' ט”ו תמוז תקפ"זין

שלומים רבים, כטל וכרביבים, למעלת כבוד אהו' ידידינו האלופים הקצינים היקרים והישרים גבאים כוללים דא“י ת”ו בק“ק בוקהאלד והמדינה יע”א ה“ה הוה”ק כ“ה דוד כץ ומשנהו האלוף הרבני המפו' כ”ה שמשון באמבערגר יצ"ו.

גי“ה מן עש”ק פ' בהעלתך⁷⁷⁹ ק“ל, ותשואות חן חן למעלת הרבני ר”ש⁷⁸⁰ יצ“ו על טרחתו בעסק המצוה, למנות בק”ק שטיינפורט יע“א לגבאי דא”י ת“ו לה”ה כ“ה איצק בר ליפמן יצ”ו, אשר ישלם דמי גבייתו לידו הרמה. לעת מצוא שיתראו פנים אתו, ימחלו לפרוש לו שלום רב משמנו, ולזרזו ביותר זירוז להשתדל בענין התחייבות⁷⁸¹ בפרט, ובכל מה שיזדמן לו לעשות לטובת עניי א“י ת”ו בכלל. גם מלאנו דברי עצתם הנכונה למנות בק“ק ווארנסדורף והמדינה יע”א לגבאים כוללים דא“י ת”ו לה“ה הוה”ק כ“ה יוסף מעטץ יצ”ו, וכ“ה אייזק פורכהיימער יצ”ו, והננו שולחים האגרות והשייך לכך עם הנוכח לידם הרמה, ומעלתם הרמה יצ“ו ימחלו לשלוח הכל ליד הוה”ק כ“ה יוסף מעטץ יצ”ו, וימחלו נא לבוא אחרינו ולמלאות דברינו לעורר להקצינים הנז' יצ“ו להשתדל לטובת א”י ת“ו בכל מילי דמיטב, כאשר עושים רום מעלתם יצ”ו.

עוד יקבלו רו“מ יצ”ו עם הנוכח שלשׁה מיני שוברות, א' שנדפס למטה גבאי דא“י “ו בק”ק……, אותן ימסרו לגבאי פשוט שבסביבותם, לגבות דמי התחייבות שתחת מצודתו, ב' לגבאים כוללים, הם למעלתם הרמה יצ”ו (ויוכלו לחלק מאלה גם לגבאים כוללים שבווארנסדורף) לגבות דמי התחייבות מיחידים שמה ומכל הק“ק שבמדינתם שאין שם גבאי דא”י בפ“ע, ג' עוד לגבאים כוללים, רום מעלתם יצ”ו, לגבות מגבאים דא“י שבסביבותם כל מה שתעלה מצודתם. ודעת לנבון נקל למלאות בתוך השובר שם הגבאי יצ”ו, פרט השנה, מאיזה פורים הוא מחה“ש, ומאיזה רגלים הוא המתנת יד, ומאיזה חצי שנה ר”ח ניסן או ר“ח תשרי שהוא דמי ההתחייבות. ובק”ק שלא יש שום גבאי דא“י ורו”מ יצ“ו מקבלים מה”ש ומ“י מיד הפרנס או הגבאי דבהכ”נ, אזי ימחקו מה שכתב בראש השובר גבאי דא“י ת”ו ויכתבו פרנס או גבאי דק"ק וכו'. בטחנו יהיו לרצונם ככל אשר שאלו, ואם יצטרכו לשוברות עוד, יקדימו בטובם לתת לנו ידיעה מזה להכינם מקודם הזמן שיצטרכו להשתמש בם.

עוד שכחנו להעיר כי ימחלו נא לשחר פני הגבאי דא“י בשטיינפורט יצ”ו, וכן הגבאים כוללים בווארנסדארף יצ“ו, שישתדלו לעשות כמעשיהם שמה וכמעשנו בכל המדינה יע”א, שכל הנכנס בחברת המתחייבים כעת ישלם מן תחלת שנה זו תקפ“ז ל' כאלו נכנס כבר בראש השנה העבר, ובאלו אמרו מקדימין. וזכות המצוה יעמוד להם לשעבר ולהבא, תרב גדולתם ותשגה שלותם עד זקנה ועד שיבה ברבות הטובה, ושלום וברכה מאד”ה ומאתי הצעיר הד“ש הכו”ח גם בשם חברי ידידי פקומ“ש גזו”א עה“ק תוב”ב בק“ק אמשטרדם יע”א המצפה לישועה, הצה"ל.

אחרי שובי נחמתי והסכמתי לשלוח הנוכח מכאן אבי דוהר, והשוברות והאגרות הנ“ל ישלחו מק”ק א"ד.

107. ט"ז תמוז אל:פקידים ומשגיחים ב: קושטא נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ד' ט”ז לחדש תמוז תקפ“ז לפ”ק

למעלת תהלת שרי יאודה וישראל, עמודי ויסודי גולת אריאל, בארץ הצבי ועיר המפוארים החכמים השלמים הישרים והתמימים, הנעימים והנחמדים, היקרים והנכבדים, פקידי ומשגיחי ערי הקדש תוב“בא אור להם במתא קושטא יע”א הי"ו יאריכו ימים בטוב ושנים בנעימים עד ביאת הגואל.

כמבוקש רו“מ הי”ו בגי“ה מן מאי 10 העבר, באנו להודיעם קבלת גי”ה הנ“ל, אשר בא לידינו עם שני פוליסוס⁷⁸², הא' מסך 1426.50F לחשבון כו' הספרדים הי”ו דעה“ק ירושלם ת”ו, והב' מסך 1128F לחשבון כולל הספרדים הי“ו דעה”ק טברי' ת“ו, ומלפנים כבר באו לפנינו השני פוליסוס אחרות, הא' מס' 1224F לחשבון כולל הספרדים הי”ו דעה“ק חברון ת”ו, וב' מסך 843F לחשבון כולל הספרים הי“ו דעה”ק צפת“ו. ובאמת כנימוס הסוחרים לא היה לו לקבלם, מצד חסרון אוויזא⁷⁸³, אבל כחס על כבודם הרמה ועל הפסד מעות א”י, קבלנום, וכבר שלמנום יום ג' א' דנא, ליד הגביר יצחק טיישירה די מאטוס באמשטרדם. והשנים האחרים הנ' ראשונים נשתלשלו ובאו תחלה ללונדרוס⁷⁸⁴, ומשם באו לאמשטרדם, ושלמנום אתמול, ט“ו דנא, ליד הגבירים בנימן יצחק די יונג ובניו, וסלוק זה אשור. בטחנו כי ימהרו להמציא הכספים ליד הכוללים הנז' הי”ו, וישתדלו כי יקומו דברינו משלהי אדר העבר. ועל העתיד נחלה פני רו“מ גם על זה, לבל ישלחו הוויזא עם הפוליסוס כ”א על הפוסטו⁷⁸⁵, ולא יכתבו בלשון איטליאני שאיננו מבינים, וזקוקים אנחנו למתרגם, יותר טוב שיצוו רו“מ הי”ו לסופר לכתוב האוויזא בלה“ק. ועתה אנו מצפים על תשובתם הרמה באורך ערוך על כל פרט ממכתבינו משלהי אדר⁷⁸⁶. ואני הצעיר הכותב⁷⁸⁷ כתבתי גם י”ג ניסן נעבר לרו“מ הי”ו⁷⁸⁸ ושלחתי בתוך מכתבי אגרת למע' רו“ח עה”ק ירושלם⁷⁸⁹, במטו מנהון ישלחוהו במוקדם, ויפלא בעיני כי לא הודיעו בגי“ה הנ”ל קבלת אגרתי ההיא, אולי באה אחרי כתיבת הנ“ל לידם הרמה. עכ”פ בקשתי להשיבני במוקדם, ולהודיעני אם קבלו לנכון אגרתי הנ“ל, ואם שלחו הכתב המוסגר בו ליד מעל' חו”ר ומנהיגי עה“ק ירושלם ת”ו הי“ו, ונצפה על תשובתם הרמה עם תקופת הדוהר⁷⁹⁰. עוד זאת נחלה פני כבודם, כבר הודעתים כי על פקודת מעלת חו”ר עה“ק הנ”ל היתה שומה לשלוח להגבירים סי' אברהם וסי' נסים פואה הי“ו⁷⁹¹ מה שמגיע לקופת ת”ח בעה“ק הנ”ל, ובהיותו סך קטן וזעיר אמרנו לצרף עם הסך ההוא גם מה שצווה לנו הרב השד“ר מוהרש”ז ש' הי“ו, לשלוח לידו שמה גם מה שהיינו צריכים לשלוח לת”ח אשכנזי אחד בעה“ק ירושלם ת”ו ולהרב המובהק מו“ה שלמה יצחק מיוחס הי”ו. ובכן כתבנו להגבירים סי' פואה הי“ו קודם פסח העבר מק”ק אמשטרדם, שיוציאו פוליסה עלינו מסך אלף פלורין, ועד היום לא באה הפוליסה זו לפנינו. גם לא קבלנו תשובת הגבירים הנ“ל הי”ו. הנה כי כן נחלה פני כבודם, לשחר פני הגבירים הנ“ל, לבל יסרבו להתעסק במצות שלוח הנ”ל, ולא יאחרו עוד מלהוציא הפוליסא הנ“ל. ואם, אשר לא נחשוב על ישרי כמותם, אין רצון הגבירים פואה הי”ו להזדקק לכך, עכ“פ ימחלו להשיבנו דבר, ונכבד המצוה ההיא לזולתם, והיינו לרום מעלתם הי”ו.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומנאי נאה דורש שלומם הכו”ח בשם פקומ“ש גזו”א עה“ק ת”ו דבק“ק אמשטרדם יע”א ברב עז ושלום המצפה לישועת ה' ומחכה לחסדיו כי לא כלו רחמיו לעמו ירים קרן, הצה"ל.

108. כ"ד תמוז אל: אהרן פולד ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

לק“ק פפד”מ

ב“ה. האג יום ה' כ”ד תמוז תקפ"ז

יהי ד' עמו על במתי ההצלחות, ה“ה מעלת כבוד אהו' ידידי הרב' המופלא ומופלג בתורה ובחכמה, הגביר היקר והנעלה בתור אדם המעלה והוא יושב בניות ברמה, תורה דרבים עם ג”ח בו מתאימה, כש“ת מוהר”ר אהרן פולד וכאלשוי"ר.

בעשירי לחודש סיון העבר⁷⁹², יחדנו הדבור של חבה למעלת כבוד תורתו נ“י, למנותו לגבאי דא”י ת“ו שמה הק”ק יע“א, עם אחוזת מרעהו ה”ה אוהבנו הרב המופלג מו“ה בער אדלער כץ נ”י, והגבירים הנכבדים כ“ה מיכל שטערן יצ”ו כ“ה יוסף פפונגסט יצ”ו וכ“ה זעליגמאן באמבערגער יצ”ו. וזה יותר מחדש ימים אשר צפינו להתכבד

בתשובתם הרמה לידע להודיע ולהודע כי קבלו המשרה על שכמם, וכי החלו לעשות מלאכתם בקדש להשתדל חתומים אשר יתחייבו בסך קבוע לכל שנה לסייע לעניי א“י “ו, כאשר החילותי לעשות אשתקד, ועד היום נכזבה תוחלתנו, ולא ידענו בשל מה ובשל מי הדבר הזה כי נשארה תשובתם מעל. גלל כן באנו שנת בדברינו אלה להעיר ולעורר האהבה בלב רופמעכ”ת נ”י, עד שיחפוץ לקבץ החבורה⁷⁹³ יחד, ולהודיע לנו בטובם כי אגודתם על ארץ הקדש יסודה, קמה וגם נצבה לעשות פרי אחודה, ואחרי יודיע לנו זאת, נוסיף לבוא בארוכה על שאר פרטי דברים הנוגעים לענין זה. ביני ביני על הדבר הזה נתפלל, יעשו נא אות לטובה עם עניי א“י ת”ו להתאסף ולהתוועד יחד, ויקרא עליהם שם האחוזה⁷⁹⁴ דעניני א“י תוב”ב, ויפשטו ידיהם במלאכת הקדש להרים דגל החבורה של מתחייבים בסף קבןע לכ“ש. ובעתו ובזמנו באנו בימים האלה שבין המצרים⁷⁹⁵ הנזכרים לשום על לב חורבן ערינו ושממון בית תפארתנו, כן ישימו נא נדיבי עם על לבם צרת ודוחק אחב”י המסתפחים בנחלת ה' על אדמת הקדש לתורה ולעבודה. וידענו נאמנה כי יש בתוכם כמה וכמה ת“ח גדולים ומופלגים מורי הוראות ומגידים ודרשנים, אשר לא לאכול מפריה ולשבוע מטובה נכנסו ובאו לאה”ק ת“ו, כי היה להם פרנסה בריוח במדינת פולין, עסטרייך ורוסלאנד במקומות מושבותם, רק לחבת הקדש לשבת על התורה ועל העבודה בארץ הקדושה ת”ו, השליכו הכל מגד ועלו ובאו לארץ הקדושה ת“ו, וכן יש בתוכם עשירי ונגידים שנכנסו ובאו בכיס מלא, מלבד קרנם שהניחו בפולין לעשות פירות, ולא רצו להנות מן הקופה כלום, כ”א לשבת בבית ה' לאורך ימים ולחיות את נפשם משלהם, מהונם ואונם אשר חננם ה', ולסבות מתהפכות שבמדינת פולין ופרוודאה, וכלה קרנם שהניחו, ועד אשר נודע להם זאת, אכלו לאחדים גם מה שנטלו והביאו עמם בידם, ונשאר ריקם מכל צד ופנה, מקבלים ונזונים, וכל אשר לו לב יתמלא רחמים עליהם. זאת ועוד אחרת, נסתעף מסבות המתהפכות הנ“ל, כי בעוד זרחה שמש ההצלחה על מדינת פולין ורוסיא, ודי שרן סמיכין עליהון, השפיעו במדה גדושה על אחב”י האשכנזים שבאה“ק תוב”ב, ולא היו צריכים לשאול עזר וסעד וסמך מכל המדינות האלה, ולא כן עתה כי ירדה מדינת פולין ורוסיא עשר מעלות אחורנית, ולא יוכלו להטיב ולהשפיע כמלפנים, ומתוךכך גדל העוני והדוחק באה“ק ת”ו. כל זה אפילו בשנים כהלכתן, ורחמנא ליצלן מגזרות יוצאות מן הכלל ומוספין שלא כהלכתן, ואם באנו להאריך ולספר כל התלאות המוצאות אותם תקצר היריעה מהכיל. בטחנו יספיקו דברינו אלה המעוטים כמרובים ויאזרו חיל במצוה רבה הלזו, הנה שכרם אתם ופעולתם לפניהם.

ואחרי פרישות שלומות אלף לכל האחוזה היקרה ונכבדה. כן משמי כן משם חבירי יקירי רעי הטובים ממני הי“ו לאי”ט פקומ“ש גזו”א עה“ק ת”ו דבק“ק אמשטרדם יע”א, אחתום בשים שלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ הדש“ת נרצה לעבודתו המחכה לחסדי ה' ומצפה לישועתו, הצה”ל.

מ“ד⁷⁹⁶ הרב המופלג הח' השלם מו”ה שלמה דושנית מאונגרין מק“ק מיקלאש אשר עבר דרך שמה⁷⁹⁷ אלינו ותלב”ה בא לכן לשלום והתראה פנים עם רופמעכ“ת נ”י שמה דש"ת.

109. כ"ה תמוז אל: בער אדלר כ"ץ ב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

לק“ק פפד”מ

ב“ה. האג עש”ק כ“ה תמוז תקפ”זין לפ"ק

יתענג על רב שלום וברכה למעלת כבוד אהובי וחביבי הרב החריף המופלג בתורה ובחכמה, ומושלם בכל מעלה ומדה נשגבה ורמה, ויראת ה' אוצרו כש“ת מוהר”ר בער אדלער כ"ץ נרו.

אמרתי במכתבי מן י“ב סיון⁷⁹⁸ לרופמעכ”ת נ“י, כי יספיקו אמרי המעוטים כמרובים, ויזדרז במצות הגבאות דא”י ת“ו, וימשוך עצמו וחביריו עמו להביא הדבר לידי גמרו, ושתתאסף האחוזה⁷⁹⁹, ויקרא שמה עליה אחוזה דארץ ישראל ת”ו, וכנימוס יתנו לנו ידיעה מזה, וגם יתחילו מעשיהם בקדש, לקבץ ולאסוף חתומים להתחייבות, כאשר החילותי לעשות, במגילת ספר שהנחתי בצאתי משם אשתקד, ביד אהו' הוה“ק היקר כ”ה זעליגמאן באמבערגער יצ“ו. והנה נכזבה תוחלתי עד כה, ולא ידעתי בשלמי הדבר הזה. לזאת באתי שנית בשורותיים אלה לעורר את רופמעכ”ת נ“י שנית. ואחלה אהובי וחביבי! אל ישת עלי חטאת כי קצרתי במכתבי הקודם לחלות פניו על ככה, כי אמרתי כבר תקועה היתד במקום האמן, ואינני צריך להכביד מלין לעוררו על כך. וגם היום דברי מעוטים, לאפס הפנאי להאריך כחפץ לבבי להשתעשע באמרים עמו, ונקיטנא נפשאי בקצרה. בא ידיד נאמן! למען ציון לא יחשה, ולמען כל אה”ק ת“ו לא ישקוט, כי גדל כים שברם, וביותר לעת כזאת, כי היוקר יאמיר. מדה חטים, אשר בשנה בינונית מקחה א' גרוש⁸⁰⁰ וחצי, עומדת כעת י”ב גראש. ואפס עצור ועזוב, ובנקל נוכל להושיע להם, בתיקון ההתחייבות, כאשר עשינו בעה“י בכל מדינתנו, אפילו בכפרים ועיירות קטנות, ומכש”כ בעיר ואם בישראל ק“ק פפד”מ יע“א. אילו זכיתי להתמהמה שמה אשתקד, לגמור הענין בכל הק”ק שמה, כאשר החילותי לעת כזאת אשתקד מקצת נדיבים, היה עולה בלי ספק לסך אלף זהובים לשנה. ולא דבר ריק הוא לחיות כמה מאות נפשות, אשר בתוכם כמה וכמה גדולי ישראל, ת“ח מופלגים וצדיקים יסודי עולם, ואלמנות הגונות ויתומים עזובים ורטושים, בני טובים וחשובים. לואי כלתי להעתיק לרופמעכ”ת נ“י מה שכתבו לי ה”ה האלופים הרוזנים הגבאים כוללים דא“י בק”ק ווילנא יע“א, ומה שכתב לי הרב הגאון הגדול בישראל מוהר”ר זלמן מרגליות בק"ק בראד, לבי בטוח כי בכל כחו היה מתאמץ ומשתדל בדבר. עתה תספףיק נא הערתי בקצרה. וישתדל נא התועדות האחוזה, ויתחילו נא מעשיהם בקדש. ובעל הגמול ישלם שכרם בזה ובבא, הון ועושר בביתם, ולעד תעמוד פעולתם, ומאד ישגו אחריתם.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפש אוה”נ בלו“נ המצפה לישועת ה' את עמו, הדש”ת הצה"ל.

110. כ"ה תמוז אל: זעליגמן ליב במברגרב: פרנקפורט א/מ נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. עש”ק כ“ה תמוז תקפ”זין לפ"ק

העררן ז.ל. באמבערגער

פרנקפורט א/מ

וועהרטע פריינד לאי"ט – שלום וברכה!

איהר וועהרטעס שרייבן מהיום ח' יום האבע צו מיינעם הערצליכען פערגניגען ריכטיג ערהאלטען, אונד פרא פרימא גראטולירע הערצליך צו עהליכע פערבינדונג איהרעס העררן ברודערס שי' אונד ווינשע איהנען עהנליכעס, געמעס אייגנר וואונש אונד פרלאנגען בייא איהרע ליבע קינדער דיא איך הערצליך גריסע צו ערלעבן, אונד פיהלע פריידען אונד פער גניגען פאן זיא צו האבן.

סעקונדא, דאנגע איך איהנען רעכט זעהר פיר געגעבנע נאכריכט דש דאס צוריק בלייבן אללער שולדינגע אנווארטען אהנע אורזאכע איזט. איהרען געפעלליגען ראהט געמעס ערפאלגט היר נעכסט שרייבן אונד אויפפארדרונג לה“ה מוהר”ר אהרן פולד נ“י דש קאמיטטע צו פרזאמלען אונד זיך צו קאנסטיטואירען, עס איזט אבר דאך שלימם גענוג, דש זא איינע גוטע זאכע וואצו אונזר פריינד ה”ה מוהר“ר אהרן נ”י זיך בערייטש להרב המשולח⁸⁰¹ נ“י בעוויליגט אונד פרפפליכטעט, זא פיהלע אנשפארונג ערפארדערט ווירד, איך האפפי דש עס נון דאך באלדע צו שטאנד קאמען ווירט. נאך זאנדערבארער איזט מיר יעטצט דש בענעהמן דעס וואהלבליבען פארשטאנדס. איך גלויבטע עס העטטי איינגע אורזאך, אבר אהנע אורזאך איזט עס דאך גאנץ געגן דען וואהלשטאנד, איך טוהע גערנע אויף מיינע אייגענע עהרע פערציכט, דס ע סמיך דעסט האלבן ניכט פערדריסט אבר מיך שמערצט יעדן טאג, וואס דיא ארמעןהאפפען געלד צו ערהאלטען אונד דערען ערווארטונג אונד האפפנונג זיך ניכט רעזאלירט, איך בין אויף עהרע, דיזען טאג נייארדינגס אויף געפארדערט אונד געביטטען מהאלופים הרוזנים הגבאים כוללים דא”י בק“ק ווילנאי ע”א, מיינע אקטיוויטעהט צו קאנטונואירען אנגעזעהן דען גראסען נאהט בא“י ת”ו וועגע, דיא גראסע טהיירונג, אונד בין גלייכר צייט אנגעפראגט אויף דיא רעמיזע פאן קאסטי אונד פאן קארלסרוהע, אונד וועזענטליך האבע דעסטוועגן לקארלסרוע ניכט ווידרמאלס דארום אנגעפראגט אינדעם מיך אויף דיא הויבט פערנאנטע גראסע קהלה לק“ק פפד”מ יע“א וואלטע בערופען. איך וייס נון ווירקליך ניכט מה אשיב שואלי דבר, וואס איך דרויף אנטווארטען זאל – איך דענקי דש פיללייכט דער פונקט פאן דען אלטען ריקשטאנד דעהן מיר במכתבינו אם פארשטאנד מחדש כסלו העבר⁸⁰² בעריהרט, שולד אן דיא פרצעגרונג דעס בעאנטווארטען האט. זא ביטטע איך איהנען, וועהרטער פריינד לאי”ט, זיא אלס מיין פריינד לאי“ט. זא אלס מיטגליד דער דארטיגע קאמיטטע, דעם וואהלבליבען נאך מאהלס דאריבר צו אונטערהאלטען מיט דען פערשלאג, אהנע פערנען אויפענטהאלט דאס פארהעריגע קאסטע צו רעמיטירען לאונד זא דאן וואלען וויר דיא גענצליכע בעאנווארטונג אונזקרעס שרייבען נאך איינען מאהנאט אויפשוב געבען. איך ביטטע איהנען אויך ווידרהאלט דש זיא הגביר הרבני מו”מ אהרן פולד נ"י דיא פארזאמלונג דער אקמיטטע ניכט בעשליינגען מעכט. דש זיא עס געפעלליגסט אהנע פערווייל צו פעראנשטאלטען בעליעבן.

דאנקע איהנען פיר דיא געפעלליגע בעזארגונג מיינר תפילין אונד פיר דיא למר דודי הרב⁸⁰³ נ“י געגעבנד 70F האבע איהנען בייא מיינם הויזע אין אמשטרדם דיא סוממע גוט שרייבן לאסען, אונד דאנקע דא בייא פיר איהרע פ”ש דענזעלבן בעצייגט, אונד דש שטעטען רעסיפראקע צו דינען בערייט בין ברויך קיינע ערוועהנונג. גריסע זיא פ“ש עבענפאלס פאן אללע דיא מייניגן היזיגען גב”ז אונד צייכנע מיט אכטונג אונד פ"ש.

איינשלוס אן [?] סופר רו"ו [?] מארקוס ביטטע איינהענדיגן צו לאזזען, וימחול הטרחה.

ביטטע געפעלליגסט אין איהרען נעכסטען געעהרטען מיר צו זאגען אב מיין פארלעטצטעס מן י"ג סיון פראנגו וואהר, אונד וויאפיעל דש אויף דער אנדרע זייטע פארטע בעמערקט וואהר. אינדעם פערגעססען עס גלייך צו נאטירען, גלויבע 17 שטיבר [?].

111. כ"ט תמוז אל: זלמן קוילא ב: שטוטגארט נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' ער”ח אב לרחם תקפ"זין ל'

חיים וברכה למשמרת שלום לה”ה האלוף הראש והקצין היקר והנעלה, הגביר הנכבד מאנשי המעלה, רודף צדקה וחסד בכתם אופיר לא יסולה, טוב שמו משמן טוב כ“ה זלמן קוילא יצו”. [שטוטגארט].

וויר האבן דיא עהרע ניכט איהנן פערסעהנליך צו קעננען אונד אויך ניכט בייא איהנן בקאנד צו זיין, נור רייזענדע האבען אונש איהרן ווערהרטן נאהמען אויף גגעהבן אונד יהרן עדלען קאראקטער אונש מיט גטהיילט, וועלכס אונס פעראנלאסטע איבר דען פאלגענדן געגענשטאנד אן זיא צו שרייבין. נור דא וויר וויא גזאהגט דיא עהרע ניכט האבן בייא איהנן בקאנד צו זיין, זא וואלן וויר צום פארויס בעמערקן דאס אונזרה אדמיניסטראטציאהן אין דיא מעהררעסטע אונד גרעסטע קהלות פאן דייטשלאנד אנערקאננט איזט, זא אויך בעיר הגדולה לאלדים עיר ואם בישראל ק“ק פ”פ דמיין יע"א וואו עס איהנן גוויס ניכט פעהלט אן רעלאציאנן זיך דארויף צו ערקונדיגן אונד דיא ריכטיגקייט אונזרס פארטראגס צו פערנעהמן.

צור זכע, וויר זינד זייט מעהררע יאהרן בעפאלמעכטיגט אונד שארשיהרט מיט אללע ארץ ישראל אנגלעהגנהייטן דיא ארץ ישראל געלדר צו אינגאססיהרן אונד דארטהין צו רעמיטטיהרן, ניכט אליין פאן אללע קהלות אין האללאנד אונד גאנצן רייך דער נידרלאנדן, זאנדרן אויך פאן אללע ק“ק אין פראנקרייך אונד גאנצן דייטשן רייך. אבצוואהר בין הערא, פאן צייט צו צייט, משולחים מארץ ישראל זעלבסט קאמן דיא געלדר אין עמפפאנג צו נעהמן אויך מילדע גאהבן צו זאממלן. זא וואהר דען נך דיא סייאנאגורע אין מעהררע קהלות, דיא קאססע געלדר בלאהס אים בוכע דעס משולח’ס איין צו שרייבן אבר ניכט דעם משולח איין צו הענדיגען זאנדרן אונז צו איברמאככען. נייארדינגש זינד וויר אין איינפרשטאנד מרבני וגאוני הזמן נרם אונד מיט איינפרשטאנד אונטרשידליכר רבני וחכמי ארץ ישראל צור פרגרעססרונג דעס קריסעס אונזרער ווירקזאמהייטן געקאממען, נעמליך אום דש פארמאל יגע רייזען אונד קאללעקטירען דער משולכים מארץ ישראל ת”ו צו טוהן אויף הערן אונד בלאהס פער קאררעספאנדענץ דיא א“י קאססא געלדר פאן אללע קהלות אודר קרייסען צו בציהען, אונד אנשטאט דיא מילדע זאמען וועלכה דענען משולחים פפלעגטן צו זאממלן איינה אלגעמיינה פרשריינבונג צור ערעפענען דה יעדר מילדטעהטיגר מבי”ע⁸⁰⁴ זיך פרבינטליך מאככן זאלטע יעהרליך צור שטיצצע אונד אונטרהאלט אונזרער אונגליקליכה נאהטדירפטיגע אונד זעהר בדרענגטע גלויבנסגנאססן אים הייליגן לאנדע איין געוויססעס בייאצוטראהגן, יעדר וואהס דעססן גליקליכה אומשטענדה אונד פערמעגען וועלכעס פראיעקט וויר שאפן זיין דרייא יאהרן אין ווירקונג גבראכט, וכמעט אין אללע קהלות ויישובים במדינתנו דיא בשטימטע יעהרליכע בייאטרעגן ערריכטעט אונד סוקסעססיווע אין פרשידענע קהלו תאים אויזלאנדע ברייטוס ערריכטעט, אונד וויר ארבייטן פערנר אללרוועהגן, צופאלגע דער פאולמאכט אונד אויטהאריטעהט אונש מרבני וחכמי ארץ ישראל תוב"ב ערטהיילט, ארץ ישראל גבאים צו ערנעננען אונד צו קאמיטטהירן זאלדען אונד אויף טראג דיזע גוטע זאככע אויך אין דערען וואהנארטן אונד געגענדן איין צו פיהרן אונד צוערריכטן. וויר ערלויבן אונס אלזא דיא פרייאהייט איהנן דיזען אנטראג פיר קאסטי אוד דיא געגענד צו מאככן, אונד זא עס איהנן אליין צו בעשוועהרליך איזט, זא ביטטען וויר איהנן אונס גפעלליגסט זאהגן צו וואללען, וועהן זיה גוהט פינדן צו זיך צו אדסומירן בייא דיזע גראהסע וואהלטהאט. דיזעס אללעס פרא פרימא.

סעקונדא, האבן וויר איהנן צו אונטר האלטן וועגן דאס פאררעהטיגע אונד זייט מעהררע יאהרן געזאממעלטס ארץ ישראל’ס געל טבק“ק פריידענטהאל יע”א. צוואהר וויא גזאהגט איזט אונזרע שארשע פאן אללרוועהגן אללע זא יעטצט ליגענדע וויא אין דער פעלגע קאממענדע א“י געלדר צו בעציהן. וויר רעדן אבר בזאנדרס פאן דאס אין ק”ק פריידענטהאל ליגענדע, נאכדעם וויר פערנאממן דאס איינע בדייטענדע זוממע זאת זיין, אונד מעהר וויא – 1000F זייע וועלכס פיר א“י ת”ו גוויס איינע רעבייטענדע זוממע מעהג עננאט ווירדן, אונד עס זאללן אינדעססן שאהן משולחים מארץ ישראל ת“ו דארט גוועזן זיין אונד דארום אנגהאלטן האבן, נור, זיא וועהרטר הערר, זאלטן אויס מיסטרויען אודר צוויפלל אין דערען אריגינאליטעהט זיך דאגעגין ערקלעהרט האבן דאס געלט אן דעננזעלבן אויס צורייכן, דא זיא נון בייא אונזרע אדמיניסטראציאהן איבר דען פונקט קיינע בעדענקנונג צו מאככן האבן, זא ערזוהכן וויר איהנן העפליכסט דיא נעטיגע ארדרס צו ערטהיילן דאס פאררעהטיגע געלט דק”ק פריידענטהאל יע“א אונס באלדמעגליכסט צו צוזענדן, אונד עבן דאס זעלבה ערזוהכן וויר, וויא אבן ערוועהנט, איבר אנדרע א”י געלדר אין אנדרע קהלוןת אין איהרן קרייז. עסו וירד איהנן ניכט אן גלעגנהייט פעהלן דש געלט פער וועכסל אויף אמשטרדם צו איבר מאככן, אונד וויר קעננען איהנן ניכט גנו גדיא באלדיגע איינזענדונג נעמליך דאס גיטע וועלכה זיאד יא ארמע א“י בוואהנר דאמיט טוהן, בשרייבן אונד אלזא עמפפעהלן, בלאהס אין קורצן וואלן וויר עס איהנן זאהגן, דש וויר איממר פארט אין בריף וועכסל שטעהן, אונד דיא ארמע א”י בוואהנר דאמית טוהן, בשרייבן אונד אלזא עמפפעהלן, בלאהס אין קורצן וואלן וויר עס איהנן זאהגן, דש וויר ריממר פארט אין בריף וועכסל שטעהן, אונד דיא יינגסטע בריהפע דיא טרויריגסטע שילדרונגען איינהאלטן פאם נאהט אונד גברעך פעראורזאכט דורך הייאשרעקקן דיא דאס פאהריאהריגע פעלדגוואכס אויפפראסטן אונד פרצעהרטן, אונד איבריגן פארראהט וואורדע דורך מיליטערע מארשן, פעראנלאסט דורך רעבעליאהן דער איינוואהנר פאן ירושלם, גאנץ אויף גריבבן, זא דאס דיא מאאסע ווייצן וועלכע אין ארדינערע יאהרן א־11/2 גרוש שטעהט ביז 12 גרוש גשטיגן איזט.

וויר האפן אלזא באלדיגסט מיט איהר געעהרטס אנטווארט נעבסט רימיעססן בעעהרט צו ווירדן, אונד דא זיא מעהררע ערקלעהרונג איבר איינעס אונד אנדרעס פרלאנגן זא בעליבן זיא אונש נור גראדע וועגס דאריבער צו בעפראהגן אונד וויר שטעהן גערנע צו דיהנסט איבר אללעס דיא גפראהגטע עלוסידאצאהן צו געבן.

והיה זהשלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה' דורשי שלומו וטובתו המחכים לחסדי השם ומצפים לישועתו, פקומ”ש גזוא“צ עה”ק תובב“א דבק”ק א“ד יע”א ואמרכל הכולל הכו“ח פה ק”ק האג יע“א בש”ש וברכה, הצה"ל.

מיינע אדרעססע איזט ה. לעהרן, אם האג, אין הוללאנד.

112. ב' אב אל: שמעון עמריך ב: מנהיים נכתב ב: האג    🔗

אל: שמואל פרישלאנד ב: גרקום נכתב ב: האג [ראשי פרקים]

לק“ק מנהיים יע”א

ב“ה האג יום ה' ב' אב לרחם תקפ”זין לפ"ק

יברכהו ד' מציון ויראה בנחמות ובבנין ירושלם, ה“ה מעלת אהו' ידידי התורני וביראת ד' ומעשים טובים מדובר נכבדות כש”ת כהר“ר שמעון עמריך יצ”ו.

אקוה כי החיים והשלום אתו ואת כל אשר לו, וכה יתמיד הטוב והברכה באהלו, ויראה כל טוב בעמלו, וימיו ובימינו יבא לציון גואלו.

מאוד אני תמה כי לא זכיתי לתשובתו הרמה על מה שכתבתילמעלתו שי' במכתבי להוה“ק הגבאי דא”י כ“ה הירץ אוטרבורג יצ”ו⁸⁰⁵, וגם הוה“ק הנז' יצ”ו לא השיב לי כלום. אך הסכן הסכנתי שיעשה לי כה, כי גם על מכתבי הקודמים לא השיב לי עד שהשתדלתי התשובה – אבל על רום מעלתו יצ“ו מתפלא אני כי לא השיבני כהלכה. ואחלה פניו, יעורר נא את מעלת הוה”ק הנז' יצ“ו להלשיבני כהלכת דרך ארץ, ואם אינו רוצה להשיב בכבודו ובעצמו, ישים בא דבריו בפי רו”מ יצ"ו, וימחול להשיבני דבר ולא חצי דבר.

עוד דבר יש לי לשאול ולבקש מרפ“מ יצ”ו,והוא עיקר סבת כתבי דנא. רצוף בזה אגרת להגביר כ“ה זלמן קוילא יצ”ו⁸⁰⁶, על עניני א“י תוב”ב. להגיד האמת, אינני מכירה, וגם אינני יודע על נכון מקום תחנותו, אבל מפי השמועה שמעתי שמעו, ודירתו כמדומה לי בשטוטגארד, אך אינני יודע האדרעססע שלו. אבל משער אינ, כי בהיותו שמה בקירוב מקום, יודע לרום מעלת ידידי שי' בנקל האדרעססע מהגביר הנז' יצ“ו, ובכן בקשתי לכתוב על הרצוף האדרעס מהגביר כ”ה זלמן קוילא יצ“ו ולשלחו אבי דואר, ולא ישלחנו לא בהסגר אצל אחד ולא ע”י עובר אורח, כי אם על הפאסט, ועל דא קא סמכינא, ולמצוה יחשב לרפ“מ יצ”ו, ותהי משכורתו שלימה.

אחלי אהובי מעלתו ידידי שי‘, יפרוש שלום רב משמנו לאהו’ מחו' הוה“ק היקר והנכבד י”א כ“ה שלמה זאנטהיים יצ”ו עם כל מרבית ביתו יצ“ו. ובאשר ראיתי ממכתבו הקודם כי טרוד הואבעסקיו ואיננו מופנה בכל עת להזדקק למה שאני כותב לו ולהשיבני, לכן לא רציתי להטריחו בפתשגן כתבא דנא. אך ליבי מהסס מה יהיה בענין התחייבות לא”י ת“ו שמה, אם מתעסקים בזה שמה כראוי אם לא. ואני בצאתי מן העיר המפוארה יע”א שמה, בקשתי מאהובי מחו' הוה“ק הנז' יצ”ו להצטרף אל הוה“ק הגביר פפו”מ וגבאי דא“י ת”וכהר“ר הירץ אוטרבורג יצ”ו בתחלת החרף העבר ולא השיבני כלום ע“ז, לכן ימחול רפ”מ יצ"ו להודיעני מאי דהוה בענין ההוא, וישלם ד' פעלו. ושלום וברכה.

ע“ש. יוכל להיות שהגביר הנ”ל דירתו בק"ק פריידענטהאל הסמוכה לשטוטגארד, ויוכל לחקור ולדרוש זאת שמה, ונא להשיבני במוקדם, ודמי הדואר שיוציא יודיעני, ויקבלם לחשובני מהגבירים נ' סמואל ואשלם.

אחרי שובי נחמתי ועשיתי האדרעס, ואם לא נכונה היא ישנה.

112א. ג־ה' אב אל: פרנסים ומנהיגים ב: אוטרכט    🔗

אל: ליב דעבעהר ב: אוטרכט

עש“ק ג' אב תקפ”ז ל'

כתבתי לר' שמואל פרישלאנד גבאי דא“י בק”ק גארקום, תשובה על מכתבו מן 14 יולי, בהודעת קבלת המעות ששלח 14.57¹/₂f, אבל בתלונה רבה על אותן אשר נסוגו אחור מן החברה, הן על אותן ששלמו רק ר“ש⁸⁰⁷, הן על אותן שלא שלמו כלום, וכתבתי להם תוכחת מגולה, ובקשתי להודיע לאותן אנשים תוכן מכתבי, אולי ישובו וישלמו. וגם העירותי על המשלמים ⁴/₅ יאהר⁸⁰⁸, שחייבים כבר עוד ²/₄ יאהרן, ובר”ה הבע“ל יהיה ³/₄ יאהר, ובקשתי שישלמו חובם מיד אחר ר”ה, ומי שישלם רק ⁴/₄ יאהר, יהיה חייב ר“ה הבע”ל ⁴/₄ יאהר. גם פחתו מכסף חוקם לשנה ב' ב“ש ולא שלמו בעד ⁵/₄ יאהר כ”א 3.2 f וצ"ל – 3.5 f. גם יכתוב ללעהרדאם, ואם לא יועיל יודיעני ואכתוב אני. ושלחתי הכתב חפשי⁸⁰⁹.

יום א' ה' אב תקפ“ז ל', כתבתי להמנהיגים דאיטרט אודות מחצית השקל דשם, מדוע לא מסרו מה שכבר היה בידיהם, כמו שאמרו לי זה שנתים, להגבאי דא”י כ“ה ליב דע בעהר יצ”ו בק“ק הנז', ונפלאתי לקול השמועה שאמרו להוציא מעות מה”ש בכלל שאר מעות צדקה, והמנהג בכל הק“ק במדינות האלה לתת מה”ש לא“י ת”ו. על כן שחרתי פניהם לתת הכסף המתוכן ליד הגבאי הנ“ל, וכן יעשו להבא למסור מעות מה”ש ליד הגבאי דא“י הנ”ל.

יום הנ“ל כתבתי להגבאי דא”י בק“ק איטרט ה”ה כ“ה ליב דע בעהר יצ”ו ורצפתי בו כתב הנז' ושלחתי לידו לגבות (מה שקבלתי מפאריז) על M Reizer a Uteechtfr 1135 ₵ 2 Ult July וכתבתי לו לשלוח לי תמורתו על אמשטרדם בניכוי פארטא.

(כרך 2, דף 82 ע"ב)

113. י"ב אב אל: שלמה זלמן שפירא ב: ווילנא נכתב ב: האג לק"ק וילנא    🔗

בע“ה האג יום א' י”ב מנחם [אב] תקפ"ז ל'

יתענג על רוב ברכה ושלום מעלת כבוד אהו' וחביבי הרב המופלג בתורה בגמ' ובסברא, ומופלג ביראת ה' טהורה, יפה כלבנה כחמה ברה, שייף ועייל שייף ונפיק ואינו נוטל עטרה, עובד מאהבה עובד מיראה, עבודה תמה וישרה, קרא ושנה ושמש ת“ח צדיקי יסוד עולם פארי הדורי והדרה, חכם וסופר מהיר מליץ נחמד באמירה נעימה ומאושרה, ציר אמונים נאמן לשולחיו ברב עוז ואדרה, כקש”ת מהו' זלמן שפירא נ“י שדר”מ דעה“ק ירושלם תוב”ב ודכולל פרושים הי“ו בירושלם וצפת ת”ו.

גי“ה מיום ד' פ' חקת ובלק⁸¹⁰ ק”ל, ולאשר צפיתי מיום ליום לקבל תשובה מק“ק פפד”מ, נתאחרה תשובתי על כך. עתה אשיבהו כסדר הכתוב. ראיתי כל הפצרותיו שהפציר בי רומעכ“ת נ”י לחזור לעבודתי בקודש. באמת כבר בטלתי דעתי מפני ד“א⁸¹¹, ועסקתי בעניני א”י כמלפנים. אבל יאמן לי רומעכ“ת נ”י, כי מהסס אני בדבר, כל זמן שלא קבלתי תשובת מע' חו“ר הספרדים הי”ו שבעה“ק ירושלם תו”ב, מטעם שכבר כתבתי באגרת הקודמת. ולא מצד נקימה ונטירה או קפידא, חלילה לי, כי כשאני לעצמי מה אני, אבל מטעם חשש לגזרתם⁸¹², הגם שהיתה על תנאי, אבל סוף אגרתם משתמעת כאומר מעכשיו בלי תנאי. ולכן מנעתי את עצמי למן אז לחתום את עצמי פקיד ומשגיח וכו‘, כי אם שכלתי את ידי, להשתמש בלשון שאינו מורגש לכל קורא, כי לא עלי קראתי שם פקומ“ש, ובאמת קראתי שם פקומ”ש רק על חבריא היקרים השלמים דבק“ק אמשטרדם הי”ו, ואשמרה עד תבוא תשובת מע’ חו“ר הספרדים הי”ו הנז‘, ואראה מה יאמרו ומה יענו, ואדעה מה אעשה אי“ה. כן ראיתי סתירת ודחיית רומעכ”ת נ“י למה שנאמר לי כי רצה לבקש פקיד או גבאי במקומי, ואינני מסתפק באמיתת דבריו, אך חלילה לו לחשוב כי ידידנו הרבני המופלג מו”ה נחמיה⁸¹³ נ“י אמר לי כזאת, כי רואה אני דברי רומעכ”ת נ"י שאמר רגע באפו דיבר עם ידידנו הרב הנז’ נ“י, הס מלהזכיר, ויהי מה כבר נשכח מלבי כל זה. אבל מ”ש לי רופמעכ“ת נ”י כי בהאנויא אמר לו הגאון אב“ד ור”מ⁸¹⁴ נרו כי פלפל עמי בכתב ובע“פ בכמה דברים וגם בבטול השלוחים, נפלאתי על רב האי גאון מחותני הצדיק יסוד עולם נ”י, איך הטעהו זכרונו כל כך, כי לא פלפל עמי בענין זה כל עיקר, רק בחדש טבת העבר כתב לי, שהעיקר שישלחו לי מא“י ת”ו כתוב וחתום שהושוו כולם שלא לשלוח שלוחים עוד. בק“ק פפד”מ, כאשר נלאיתי אשתקד לשמוע סברת החולק על מניעת ביאת השלוחים, אמרתי להגאון ראב“ד ור”מ מוהר“ז טריר נ”י, כי יחוה לי דעתו, אם בעיני קדשו יותר טוב שיבואו שלוחים, ידי משוכות מהתעסק בדבר זה בק“ק פפד”מ, ובפה מלא השיבני, לא כן עמדי, גם בעיני דבר טוב ומועיל הוא, ומוטב שלא יבואו שלוחים, וכן שרטט וכתב כתב מליצה בפנקס אשר היה בידי. ומה שהשיב רומעכ“ת נ”י על מה שכתבתי כי מצטער אני על כל מה ששמעתי וקריתי וכו' וכו‘, מתשובתו ראיתי שלא הבין דברי, אפשר החסרון תלוי בי, שלא פירשתי שיחי היטב. ויהי מה, לא נתכוונתי כלל לומר היותי מצטער על ההטחת דברים למען כבוד’, אשר על זה השיבני רומעכ“ת חדודים, כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו. באמת! לא נתכוונתי אז כי אם לתת טעם למה שעלה על רוחי למשוך ידי מההתעסקות בעד א”י ת“ו, ואמרתי אם אמת כל מה ששמעתי וקריתי, אינם ראוים לגודל ורבת טרחתי ומה שאני מתבטל מת”ת רק כדי לעסוק בעניני א“י ת”ו, ובהצטרף לכך הטעמים שיש לי למשוך ידי גם מהעסק בעד כולל פרושים הי“ו ובעד כוללות ספרדים הי”ו, יותר נכון להיות בשב ואל תעשה לגמרי. אולם מתוך כעסי ומרירות לבי דברתי כל זאת, וכבר חזרתי לעבודתי בקדש, ואקוה להשב“ה תהיה עבודתי בעד א”י ת“ו רצוי ומקובל לפניו, וחפצי בידי יצליח, ואזכה גם להרבות תורה ועבודה לשם שמים. יותר מיכן הגיד לי רומכ”ת נ“י קשות, כאלו הייתי מהולכי רכיל ח”ו, באמרו כי דבריו אני מוציא לחסידים וגם להגאון מוהרראז“מ⁸¹⁵, ומאד אני תמה עליו כי יחשוב עלי כזאת. הן וודאי מה שאני צריך לומר ממה שנוגע לסדר החלוקה ומה שנוגע לחלוקת הכסף לעניים, את זה לא יכלתי להחריש ולהסתיר, אבל מכל מה שכתב לי ומה שאמר לי שלא יש ממנו נפקותא בדררא דממונא, חלילה לי לומר להם כלום. מה שטען רומכ”ת נ“י בענין החלוקה, אשר על כן חזרנו בנו ממה שקבענו בשנת תקפ”ה ל‘, לא מבעיא למימר שהייתי מוכרח להציע לפני כולל החסידים כל זה, ואדרבא כדרך המבקש שלום, הרביתי להראות צד יושר לצד רומכ“ת נ”י, לפייס דעתם שחזרנו בנו והעדפנו כעת חלק כולל פרושים הי“ו, ובענין זה לא הוצרכתי להעלים שמו הטוב, כי ידוע להם שעל זה יצא ובא רומכ”ת – אבל במה שנוגע לחלוקת הכסף, ובענין הנהגת הרב הממונה מו’ גרשון⁸¹⁶ נ“י, יאמן לי רומכ”ת נ“י כי לא משמיה דמר אמרתי להני מילי, לא לחסידים ולא להגאון הנז' ולחסידים קצרתי, אבל להגאון הנז' כתבנו באורך וברוחב, אשר זאת מלפנים, מיחידי חסידים שהיו במחננו ובביתנו, שמענו התלונות, והגאון הנ' נ”י מדעתו ישער כי דברי רומכ“ת נ”י היו עמי בענין זה, אבל באמת אני לא הזכרתי שמו, ואף גם הרחבתי הדבור כל כך בענין זה, לבל יחשוב כלל כי מרומכ“ת יצאו הדברים, וכך היתה חובתנו, כי צריכים אנחנו לצאת י”ש וידי הבריות הסומכים עלינו. ואחרי שמנו עצה בענין זה עם חבירא דבאמשטרדם הי“ו מצאנו כי לא נוכל להעביר הממונים ולמנות אחרים שיקבלו ויחלקו המעות, כי אם לשאול פי הגאון הנ”ל, שהוא ישיב לנו באמונתו כדת מה לעשות, ועל פי עצתו ותשובתו שלחנו המעות, וגם כתבנו להם מי ומי יהיו החתומים על הח“כ ועל רשימת החלוקה אשר ישלחו לנו ויש בתוכם איזה אנשים או ת”ח אשר גם רומכ“ת נ”י סמך ידו עליהם, ויעץ אותנו לסמוך עליהם ולכתוב שהם יהיו חתומים על הח“כ שיוציאו עלינו, וכדאי הוא הגאון הנז' נ”י לסמוך עליו, דאמתחי גברא ואתמחי הוראתו לכל ישראל, ובזה יצאנו י“ש וידי הבריות. והרבה כתבנו להם למען השלום כי רב הוא, ושיתפשרו ביניהם בלי זילותא דבי דינא ואי”ה לכשאשוב לכתוב להם, אכתוב ג“כ למען השלום, ושינהגו סלסול זה לזה, וחלילה לבזות איש את אחיו. ואקוה כי בענין זה אל יסתפק בו עוד, כי חפץ אני באהבת ושלום כל הצדדים ושלא יונו שום אחד מהצדדים את שום אחד שכנגדו, וכמאמר רומכ”ת נ“י באמת יש תמיד שלום ביניהם חוץ על דבר הכסף. ברם דא עקא, כי נתחדשה תלונה בדבר שבממון, והוא, ע”ד הכסף הנשלח ממעות ד“ט של הרב הנגיד מו”ה שמשון ווין⁸¹⁷ זצ“ל, אשר מקדם באו כל הפירות ליד הספרדים, והחסידים ערערו על כך, ולפצות ולפייס אותם הוכרחו הספרדים להתפשר למחצה, והמחצה שעלה לחלק האשכנזים נתחלק לפי מ”ן כולם באה“ק ת”ו, ככה יאכלו אותו מזה כמה שנים עד השתא, ובשנה זו יצאו שלוחי כו' פרושים הי“ו מא”י לקושטא, ובבואם לקושטא, מצאו מה שנשלח מד“ט הנז', ותפסו בחכמה כתרגומו⁸¹⁸, לחלק ירושלים ת”ו י“א חלקים, ולחברון ת”ו וא“ו חלקים, והרבו תרעומותיהם על זה. וגם בעינינו יפלא אחרי השתוו וכן נהגו מזה כמה שנים שמעות ד”ט הנז' המגיע לחלק אשכנזים יחולק לפי מ“נ, מה הגיע אליהם ומה ראו על ככה לשויא נפשהון הדרני, וביותר אחרי כולל חסידים היו המשתדלים דבר זה מה חמש עשרה שנים, שכתבו לווינא על ככה ליורשי הרב הגאון הנגיד מוהרש”ו זצללה“ה הנז', ועכ”פ כבר הושוו ביניהם הפרושים הי“ו עם החסידים הי”ו, שחלק האשכנזים יחולק לפי מ“נ, מאיזה טעם ואיזה סברה יכלו לחזור וליקח בחזקה כפי חלוקת י”א ז' ו' ד‘, המתוקנת רק לכולליות הספרדים הי“ו. ולא נאריך יותר בפרט זה, רק נאמר לרומכ”ת נ“י, שנראה לנו מהיושר, אחרי הפשר שעשינו עם רומעכ”ת נ“י לבל ידונו דין לעצמם בזה בחזקת היד, באשר כבר תפסו מעות ד”ט הנז’, וכל תפיסה שלא כדין כמדומה לנו לא הוי תפיסה, וכיון שהתרצו עד כה בחלוקת פירות ד“ט הנז' לפי מ”נ, ואפילו אם יש להם טענות וסבות לחזור, לא באו לפני ב“ד ולא התוכחו עם צד השני על מה רוצים לחזור מהנהוג, אינו כדין לבוא בעקיפין ולתפוס בחזק יד, לכן גם פרט זה יבוא לפני בד”צ שבאר“צ⁸¹⁹ יע”א, ואם כאשר נקוה ישתוו בינם לבינם מבלי עמוד בדין, גם על ענין זה ישאו ויתנו וישתוו יחד. זאת ועוד אחרת, קבלו לפנינו כולל חסידים הי“ו, כי מהמעות הנשלח בכל שנה ושנה מהרב הגאון הגדול המפורסם מוהר”ר מרדכי בנעט נ“י אב”ד ור“מ דק”ק נ“ש והמדינה, מפורש יצא שהשליש ממנו יהיה ליושבי עה”ק צפת ת“ו, לחלק לכל האשכנזים היושבים שמה, פרושים וחסידים, לפי מ”נ, וכו' הפרושים הי“ו העלימו מהם דבר זה כמה שנים ולא נתנו חלקם. אך על הדבר הזה אין אנו צריכים לדבר, בשכבר כתוב בשטר הפשר שעשינו בחורף העבר, שאודות מדינת אונגרן יבואו הטו”ת לפני בד“צ הנ”ל, וכשם שכו' פרושים הי“ו יציעו טענותיהם, כפי מה שאמר לנו רומכ”ת נ“י, על מעות מדינה ההיא, שנטלו כ”א כו' חסידים ולא נתנו לכו' פרושים כלום, כן לעומת זה יציעו כו' חסידים טענה הנז‘, או ישתוו גם על זה. מדי דברי בזה, נזכרתי עוד מה שחשדני רומכ“ת נ”י בגי"ה לאהו’ אחי י“ג הרבני השלם מוה”ר מאיר שי‘, שכתבתי להגאון מוהר“ר אז”מ⁸²⁰ נ“י על אודות המעות אשר סיפר לנו רומכ”ת נ"י ששלח לכו’ חסידים לבדם, ונשלח לידו על דעת לשלחם לכולם, דהיינו גם לכו' פרושים הי“ו, וכמדומה לי כתב שכך הבין מדברי הרב הגאון החסיד אב”ד ור“מ דק”ק פ“ב⁸²¹ נ”י. תמהני על רומכ“ת נ”י במה שאמר לו הרב הגאון החסיד הנז' נ“י. אני לא כתבתי כלום מזה להרב הגאון מוהר”ר אז“מ נ”י, רק להגאון החסיד אב“ד ור”מ דק“ק פ”ב נרו כתבתי תמיהתי על קול השמועה, ועל זה השיב לי בזה“ל, “מה שאמר השד”ר שאני שלחתי מעות סתם, והגאון מעל בשליחות, חלילה לא תהיה כזאת בישראל לדבר על צדיק עתק”.

אשוב לתשובת גי“ה, והנני עומד במה שחשדני עוד חשד בכשרים, שבכוונה ביעטתי ח”ו בכבוד אותו זקן שקנה חכמה ומנדעא יתירה, צדיק יסוד עולם ושמעו הטוב הולך למרחוק וכולו מחמדים, בתורה ובעבודה וגמילות חסדים, כבוד הרב הנגיד הנכבד מוהר“א ליב במו”ה בער עליאס⁸²² נ“י. קופץ ונשבע אני, כי לחנם ובכשרים חשד, הן אותי והן שלוחי חסידים אשר חשב כי מהם יצא הדבר, שמיעטתי בכבוד אותו צדיק נרו. ובעצם כל העזתי ההיא ליתא, ותמה אני על רומכ”ת נ“י שהוא באמת ובלי חנופה בעל לשון הקדש ומליץ יפה ונעים ובקי במקרא מאד, שעשה דקדוק ההוא שאין בו ממש, במ”ש “הרב הנגיד אינם שמות מצטרפים”. ואני חולק על זה, ועודני מתאר בתואר זה כל ת“ח מופלג בתורה שהוא עשיר בנכסים ג”כ, כי תואר הרב מיוחס לתורה, ותואר הנגיד לשררות הבא מצד עשרו וגדלו. ותואר הישיש למדתי מספרדים, שחולקים כבוד בזה למי שהגיע לבן ששים, מלבד אשר מצינו בישישים חכמה⁸²³, ואסמכו רבנן להאי קרא על מה שדרשו כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת⁸²⁴, וכבר הרגיש רומכ“ת נ”י מדי כותבו שמקרא מלא הוא ועוד כמה פסוקים, וכן נוהגין הספרדים במדינות אלה אפילו לרב וחכם, ואב“ד ור”מ שלהם, אם הגיע לזקנה, וגם למופלג במקנה מתארים הישיש הנעלה. ואני בתומי כתבתי, ואגב רהיטא לא הרביתי בתארים הראוים לאותו צדיק נ“י לאי”ט. וע“ד הגאב”ד דק“ק לונדון⁸²⁵ נרו, כבר כתבתי לרומכ”ת כי לא צדקו דבריו בעיני, ולא רומכ“ת נ”י כתב לי תחלה כי תואנה הוא מבקש, כי אני אמרתי זה בראשית מאמר, מאז אשר באו דבריו מחדש אדר לידי. ומ“ש רומכ”ת נ“י כי אם מצאתי מקום להפך בזכות השד”ר מהר“א⁸²⁶ מייזלש נ”י מכש“ב למצוא מקום להפך בזכותו, יאמין נאמנה כי כהנה וכהנה הפכתי בזכותו וכתבתי מלא דבר להגאון הנז' נ”י, ולמען יראה ויבחן רומכ“ת נ”י איך גם בזה חשדני להגאון הנז' נ“י בפרט זה, וז”ל: “ובעצם הדבר של האגרת, התנצל הרבה לפני הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י, והדברים נכרים כי כנים המה, ולא אאריך להעתיק כל דברי התנצלותו וכל מאי דהוה, שנתגלגלו הענינים שבאו לידי היכרות עם אותו שר לויאש, והטובה אשר עשה להם, כאשר נתפס הרב הגאון המקובל המופלא ח“ק מוהר”מ“ם⁸²⁷ זצלה”ה בירושלם ת“ו, ובנו הרב המופלג⁸²⁸ נ”י הבדלו לחיים⁸²⁹, עד שמתוך כך הרהיבו נפשם לשאול ולבקש עזרתם על להבא ע“י האמבאססאדאר דאנגלטירא⁸³⁰ בקושטא, כי מלבד ומבלעדי כל התנצלויותיו, אומר, ביודעי ומכירי קאמינא, האנשים האלה שלמים ותמימים צדיקים וישרים ומופלגי תורה, וגם אם שגו באג' שכתבו, היה כשגגה היוצאת וכו,⁸³¹ ואין להאשימם על זה, ומכש”כ שאין בנותן טעם למנוע ההטבה עמהם לסבה זו, ובאמת שגיתי כי כתבתי קשות להרב השד“ר הנ”ל על הדבר הזה וכו' וכו', אך לעוצם השתתפותי בצער יושבי אה“ק ת”ו על צרותיהם ודוחקם ולגודל השתדלותי להמציא להם סעד וסמך, נתפעלתי שגרם הרב השד“ר הנ”ל באגרת הנ“ל לתת עילה וסיבה לרומפכ”ת נ“י למשוך ידו הרמה והגדולה מהיות להם מעיר לעזור, אבל באמת אחרי הטבת העיון אין כאן עילה אין כאן סיבה לכך” – ע“כ העתק. ויתר ממה שכתוב כאן כתבתי עוד, ודחקתי עליו למאוד במה פרטי דברים מה שיעשה לטובת אי תוב”ב, והשיב לי שקיבל תוכחתי המגלה, וכבר היה מוסכם לעשות כל ההשתדלות מה שביכולתו לעשות בשבוע ההיא והבאה, ומשמים עכבוהו מחמת בריאות גופו והוכרח לשמור מצות הרופא לצאת למדינה חוץ לעיר על איזה שבועות.

ומ“ש רומכ”ת נ“י שכתבתי, לכשאפנה אשיב לו כהלכה, וחשב שכוונתי על אודות חשבונו עם כו' הספרדים הי”ו, טעות בידו בכפלים, כי מענינו מוכח שכוונתי על הגאון אב“ד דלונדון נ”י, שאשיב לו כשאפנה, וכן עשיתי כבר כאמור. ואודות חשבונו, כבר כתבתי, אחרי התריסו מע' חו“ר הספרדים הי”ו נגדי וכתבו מה שכתבו, מה יתן ומה יוסיף אם אחוה דיעי, וחוץ מזה, הדא מלתא צריכא רבה, והם ספיקי דדיני ממונות, ולא בנקל לחוות דעת בזה, גם אין דעתי מכרעת בזה, ופסקי בעלי בתים לא מעלין וכו‘⁸³² ובאתרא דמרא זייני’ וכו‘⁸³³ ובאתרא דזקוקין דנורא ליעול בר נפחא וכו’⁸³⁴, לכן נראה לי היותר טוב ונכון שיערוך חשבונו וטענותיו ותביעותיו לפני מע' חו“ר הספרדים הי”ו בעצמם, ויראה להתפשר עמהם כמו שיוכל.

אודות הרב הגאון הנגיד מוהר“ר אז”מ⁸³⁵ נ“י, לפי דעתי לא היתה דחויה, כי אם אמת, שלסבת חולי אחיו הגביר⁸³⁶, אשר חל”ש⁸³⁷ אחרי כן, לא יכול לקבלו. ובראותי הזכרתי בגי“ה מה שכבר מוזכר למעלה מ”ש רומכ“ת לאחי י”נ⁸³⁸ השלם שי‘, אודות מה שהוגד להגאון הנז’ נ“י, דאמר מר דכל המעות המגיע ליד הגאון הנז' ממדינת אונגארן ע”מ לחלק לכל הכוללים אינו מגיע מזה כלום לכולל פרושים, אפשר רמז רמז עלי כתיב, לכן כופלני דברי, כי לא ממני יצאו הדברים לעיני הגאון הנז' נ“י, והעתק מכתבי בידי, ועברתי עליו שנית בשעה זו, ולא מצאתי בו לא מיניה ולא מקצתו. ומה שכתב רומכ”ת נ“י כי שולח לי העתק ממכתבי הגאונים דמדינת אונגארן, ומבקש לבל יבולע לחסידים עד גמרו בכי טוב שלום, ההעתק ההוא לא היה רצוף בגי”ה, אם בשגגה אם בכוונה לא הוסגר בתוכו, לא ידעתי, אבל אינני חפץ לראותו כעת, למען יהיה לבו בטוח כי לא יבולע לחסידים. ולבל יחשדוני גם בזה, אני אומר לרומכ“ת נ”י בפירוש, כי סוף חודש סיון כבר כתבתי לחסידים על כל הענינים, כי לא כתבנו להם במשך כל הזמן שעבר מן חשון אשתקד עד עתה, ובתוך הדברים השבנו להם על קובלנתם אודות המעות ששלח הגאון הגדול מה“ו מרדכי בנעט נרו, כי ישתדלו להם ראייה מזה, כשם שמעלת כולל פרושים הי”ו השתדלו להם ראיות מטענות ותביעות שלהם על מעות אחרות דמדינות אונגארן. וכך היתה חובתנו לכתוב, כיון שאנחנו גזרנו אומר שיגישו הצדדים טו“ת שלהם לפני הבד”ץ באר“ץ⁸³⁹ יע”א, לא יאות שיהיה לצד אחד באפונדתו, וצד שני יוצג על גחלים ריקם מבלי שיוכל לברר טענותיו. – ואולם שנינו ושלשנו בקשתנו, שיראו להתפשר בינם לבינם, ולא יצטרכו לזילותא דבי דינא, וגם כתבנו שיסירו מלבם כל שנאה ותחרות, ויראו להסתיים בשלום ובמישור, וכן נוסיף לכתוב להם אי"ה, כשנשוב לכתוב להם.

ובענין המעות מק“ק אמסטרדם יע”א, כן הוא כאשר כתבתי שחלק כו' עה“ק ירושלים ת”ו עולה סך -.484 F והיינו סך.242 f לחלק כו' הספרדים שבעה“ק ירושלם ת”ו, ולחלק כו' הפרושים שבעה“ק ירושלם וצפת ת”ו, סך.242 f. ומאליו יתוודע כמה עולה לשכרו, החומש מסך הנז' הוא בקירוב סך 97 f. אך לא נבוא ממעות הנז' חשבון בפני עצמו, כי אם העלינוהו בחשבוננו עם מה שקבלנו עוד עד כה. משאר קהלות עולה סך הכל מה שמגיע

והנה מה שמגיע לכו' ספרדים שבירושלם ת“ו, יהיה שמור בידינו עוד, עד אשר נקבל תשובתם כהלכה, ואולי יתוסף עד אז עוד, נצרפנו עם זה. ומה שמגיע לכו' פרושים הי”ו, נשלח ליד מע' הרבנים המופלגים הרוזנים הצדיקים גבאים כוללים בק“ק ווילנא יע”א, והיינו לערך שבעים אדומים, בח“כ על לייפציג. ועל מה שמגיע לרומכ”ת נ“י כנ”ל, שעולה יחד מזה ומזה סך 206.10 f כבר שלמנו בעד הרפואות וטעע⁸⁴⁰ ואסקוראנץ⁸⁴¹ של התיבה ששלחנו לקושטא סך 171.22¹/₂ f נשארו סך 34.87¹/_2 f. בכן נצרף סך זה עם סך הנז‘, ונשלם להרבנים הרוזנים הנז’ נ“י ח”כ מסך [90?]⁸⁴² אדומים, וכבוד תורתם הרמה ימחלו לשלם לרומכ“ת נ”י סך הנז' מן ל“ד זהובם פ”ז וחצי סענטס, והשאר לחשבון כולל פרושים הי"ו.

אחרי כתבי זאת נתן אהו' אחי י“ג רי”מ⁸⁴³ שי', על חשבון הספרים שקנה ושיקנה בעדו, 21.50 f, יצורף עם 34.87¹/_2 f. עולה יחד עשרה אדומים זהב, שיקבל מיד הרבנים הרוזנים הי"ו, וביארנו החשבון במכתבנו אליהם.

ע“ש. לכולל חב”ד הי“ו לא יכלנו לשלוח חלק מאשר נכינו ביני ביני, כי בטהרת החשבון מצאנו ששלחנו בשלוח הקודם יותר ממה שהגיע להם לערך סך כ”ב אדומים.

לק“ק פפד”מ כבר כתבתי כמה וכמה כתבים, והעמדנו חמשה גבאים שמה שיהיו כלולים מישנים ומחדשים, והיינו הרב הגביר מהו' אהרן פולד נ“י, והרב המופלג מהו' בער עדלער נ”י, והגביר ר' מיכל שטערן, והגביר ר' זעליגמאן באמבערגר, והגביר ר' יוסף פפונגסט, וכתבתי לכל אחד כתב מיוחד, אך עדיין לא השיבו לי, וכבר כתבתי בינתיים עוד שני כתבים לר“ז באמבערגר, וגם לפו”מ הנקרא פארשטאנד, וכל יום אני מצפה על תשובתם, ולכן אחרתי עד כה להשיב לרומכ“ת נ”י, כי צפיתי מיום ליום לקבל תשובתם עם צרור הכסף שהבטיחו לשלוח. ואחרי ראותי תוחלתי נכזבה, אמרתי לא אאחר עוד, כדי שיגיע השלוח הלז לשמה טרם צאתו. ואולם לא יוגרע זכותו עי“כ, הגם כי יבוא המעות הנז' אחרי צאתו לחטול”ש, יקבל חלקו ושכר שליחותו מזה.

כמוהו כמונו נצטערנו מאוד לקול השמועה כי באה מפטירתה הני תרי אשלי רברבי מעה“ק ירושלם, ת”ו, הרב הגאון החסיד המקובל המופלא מוהרר“מ מענדל⁸⁴⁴ זצוקלה”ה והרב המופלא המקובל החסיד מוהרר“א מזרחי⁸⁴⁵ זצקללה”ה זי“ע. וי לן וי להו דחסרא ארעא דישראל תרי גברי רברבי, וזרזנו להרבנים הגאונים אב”ד ור“מ דק”ק אמסטרדם ודק“ק האג נ”י להספיד להנהו גדולי ישראל הצדיקים זי“ע, וכן עשו הן פה הק”ק יע“א הן בק”ק אמסטרדאם יע“א, ביום א' ה' דנא, בהתעוררות גדולה. תנצב”ה וזיע“א, וד' יגדור פרצה זו ופרצות כע”י ברחמים, ולא ישמע פרץ וצוחה עוד, ואבינו שבשמים ברחמיו יקים לנו כל חכמי ישראל בכל מקומות מושבותיהם עד ביאת גואל בביא"ס.

עד כאן לא נודע לנו כלום מה“ה ר' אהרן ב”ר ליב קאמינער ממינסק, גם לא מה“ה ר' גבריאל בר”מ מק“ק מיר, אבל ה”ה מ' שמואל מיר נ“י כבר סיפרתי לרומכ”ת נ“י שהיה פה עמנו בסוף קיץ קפ”ד וגם בחורף קפ“ה ל', שוב נסע לאשכנז, ועוד לא ידענו מה היה לו. ובהיותו פה, שלח כתב לבנו הרבי נ”י, לאדרעס דשמה וווילנא, כמדומה לשם הרב הצדיק מו“ה ליב במהו' בער נ”י, ולא זכה לקבל תשובה, והלך בפחי נפש, ומאוד נצטערנו בצערו כי נראה לנו היותו איש חשוב ונכבד, תם דרך וישר הולך, ומסוה הבושה על פניו לתבוע חלקו בפיו, והתפעל מאוד לרוע מזלו ולסבת המתהפך עליו, ודמעתו על לחיו תמיד. ה' ירחם עליו בכ"מ שהוא וירומם קרנו.

תקפ"ז, אב

מה שיש לו לשלוח לחבירי היקרים ידידי נפשי אחי אהו' הרבני השלם⁸⁴⁶ נ“י ורעי כאח לי הגביר הרבני מהור”ז⁸⁴⁷ נ“י, ישלח, כמו שכתב רומכ”ת נ“י, ע”י הקאנסול במעמל. אני קבלתי כעת ב“ז⁸⁴⁸ תפלין מק”ק פרעסבורג, כידוע לרותמ“כ נ”י. זולת זה הייתי מבקש לעשות גם בעדי ב“ז⁸⁴⁹, כאשר צוה רומכ”ת נ“י לעשות בעד חבירי הלז. אבל ציור הגאון החסיד⁸⁵⁰ זצוקלה”ה, בקשתי לשלוח ג"כ אחד לי לשמי, ויודיעני נא כמה הוציא בעדו.

נהניתי שזכה אהו' אחי י“נ⁸⁵¹ הרבני שי' באותן ספרים שקנה בעדו, עם כל זה תמהתי מדוע לא זכר רותמ”כ נ“י גם אותי, ואני חשבתי, אחרי ראה כל אוצר ספרי, שיקנה בעדי מה שאין לי, ויתן לי מה שיקנה ראשון ראשון מאותן שאינם בידי. ומעל”ז ארשום מקצת שאני מבקש מאוד להשיגם ובקשתי מאוד לקנותם לי לשמי.

חדשות אשמיעהו, כי אהו' אחי וחתני י“נ הקפו”מ הרבני החרוץ⁸⁵² נ“י בצירוף חברינו הצדיק מוהר”א⁸⁵³ פרינץ נ“י ואני הצעיר⁸⁵⁴, היינו שדכנים לשדך בת הרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם נרו⁸⁵⁵ לבן הרב הגאון אב“ד ור”מ דפה ק“ק האג⁸⁵⁶ נ”י, ה“ה י”ג הרבני המופ' מהו' יעקב נ“י, ובעזה”י נגמר השידוך למז“ט, וכתיבת התנאים למז”ט היה בשבוע שעבר. יה"ר שיעלה זיווגם יפה.

יותר אין עמדי להשיב, והנני חותם הנוכח פ“ק אמסטרדם יום ב' ך' מנחם קפ”ז ל'.

ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ המברכו בכל לבו, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכים, ויעלה ויבוא למחוזי חפצו לחטול“ש, ויאריך ימים בטוב ובנעימים על התורה ועל העבודה על אדמת הקודש, וזרעו נכון לפניו, ויראו מהם בנים וב”ב ת“ח וצדיקים בכל מכל כל, כנפשו התמימה וכנפש אוה”נ המחלה פניו להזכירו לטובה בתוככי עה“ק תו”ב המצפה לישועה.

(כרך 2, דף 82 ע“ב – 84 ע”ב)

114. כ"ב אב אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה אמסטרדם יום ד' ך”ב מנחם תקפ"ז ל'

יתענגו על רוב שלום וברכה מעלת כבוד אוהבינו ואהובינו, ידידינו חמודינו, הגבירים הרוזנים האיתנים מוסדי ארץ ושחקים, הרבנים המופלגים המאירים כברקים, צדיקים יסודי עולם וכל מעשיהם בקדש שבעתים מזוקקים, המה הגבורים אנשי השם בתורה ובקדושה בחכמה ובמעשים, וענוה צדק לגרגרותם ענקים, סוככים בכנפיהם על יושבי ארץ הקדושה עמודי תבל וארקים, הנה הנם אלופים הגבאים הכוללים דאה“ק תו”ב דמדינת ליטא ורייסן יע“א בק”ק המפוארה עוב“י ווילנא יע”א.

הגיענו במועדו גי“ק מן ט' תמוז העבר, ובמקום גדולתם שם ענותנותם להפציר בי הצעיר הכותב⁸⁵⁷ שלא לעזוב עבודתי בעבודת הקודש בעסקי א”י ת“ו, ואינני ראוי לכל הדברים אשר דברו אודותי בגי”ק, וכבר בטלתי דעתי מפני ד“א, ועכ”פש תכסה אהבתי לאה“ק ת”ו ויושביה הי“ו, ולא עזבתי לעבוד עבודתי כמקודם, הגם עדיין הדבר שקול, ומהסס אני לעשות מעשה בעסקי עה”ק ירושלם ת“ו, כל עוד לא קבלתי תשובה רצויה ממעלת חכמי ורבני עה”ק ירושלם הספרדים הי“ו. לא שאני חפץ ח”ו הכנעה מהם או בקשת המחילה וכדומה, כי אם שיבטלו מה שגזרו, ואני מוחל להם עלבוני, ובעהית"ש אשמור משמרתי בכל מה דאיפשר לטובה.

ואשר אחרנו עד כה בתשובתנו, נסתעף מאשר צפינו מיום ליום לקבל צרור הכסף דא“י ת”ו מק“ק פפד”מ יע“א, ולא בא, אמרנו לא נאחר עוד, למען יבוא הנוכח טרם צאת הרב השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י מהתם, ונקוה כי יגיע הנוכח לידם טרם צאתו, אשר נחלה פני כבודם להודיענו במוקדם, ואולי יוכלו רועכ“ת נ”י לשלוח המוסגר עם צרור הכסף הבא בזה, בח“כ לידו, במקום תחנותו, טרם יצא מהמדינה שמה, למען יביאנו אתו עמו לעה”ק ת“ו להשיב נפש העניים והאביונים המצפים לביאת הרב השד”ר נ"י.

והנה ראינו מגי“ק כי היה לרופמעכ”ת נ“י הוצאות דמי דואר סך 40 f האלל על הסך 2016 f שקבלו מפה הק”ק בשנת תקפ“ה ל‘, ההוצאה ההיא תנוכה בוודאי מן האמצע, ובכן ינוכה מכל גולדן⁸⁵⁸ האללענדיש לערך שני צענטין⁸⁵⁹ של נחושת, כי מ’ גולדן הם ד' אלפים צענטין, והסך הנז' הוא 201600, אלפים וט”ז צענטין, אם ינוכה מכל גולדן שני צענטין יעלה ד' אלפים ול"ב צענטין, הוא הדבר אשר זכרנו כי ינוכה מכל גולדן בקרוב שני צענטין.

עוד ראינו, מה שלא ידענו עד כה, שהלוו רופמעכ“ת נ”י להרב השד“ר מוהרמ”ק⁸⁶⁰ נ“י מאתים זהובים, היינו 200 f האלל', לחשבון כולל חסידים. הסך ההוא שהוציא הרב השד”ר הנזכר בהוצאת הדרך, לא ינוכה מחלק חסידים לבד, כי אם מהסך הנשאר אחרי ניכוי חלק עה“ק ירושלם, ת”ו, ואחרי ניכוי הני ק“ע זהובים שיקבלו כולל פרושים שבעה”ק ירושלם ת“ו, מאותו סך הנשאר, ראוי ונכון לנכות מנו תחילה הני מאתים זהובים, כדי שישאו בעול הוצאה זו כל אותן כוללים שנהנין משליחות השד”ר הנז‘, היינו כוללים הספרדים שבעה“ק צחו”ט תוב“ב, וכולל חב”ד, וכולל חסידים הי“ו, כל אחד לפי ערך מה שמקבל מאותו סך. ובהיות כי שטר החלוקה מונח באמתחת מכתבי בק”ק האג יע“א, לא אוכל להעריך החשבון מכוון בזה, כמה ישא כל אחד בהוצאה זו וכמה ישאר לחלקו. ודעת לנבון נקל ה”ה הרבני הסופר המושלם חו“נ מוהר”א⁸⁶¹ נ"י לעשות החשבון מכוון, וימחלו להודיעני בתשובתם הרמה החשבון שעשו, כדי שיעלה כיוון, כשנשוב לכתוב לכוללים הנז’, להודיעם כי לסבת ההוצאה ההיא קיבלו פחות ממה שהודעתי להם במכתבנו הקודם.

שוב ראינו כי חל“ש ונפטר לב”ע השד“ר הקודם הרבני הישר ותם דרך מו”ה בנימין זאב⁸⁶² זצ“ל, ונצטערנו שלא זכה להאריך ימים על אדמת הקודש, אשר שם נפשו בכפיו לבוא בתוכה, ולא זכה לגדל ז”ק⁸⁶³ שהניח. אבי יתומין יגן בעד זרעו, יגדל לשם ולתפארת אבותיו. ובוודאי ישגיחו רופמעכ“ת נ”י על מה ששלחנו מה שמגיע לו, שיבוא ליד זרעו נחלת אבות. ביני ביני גבינו עוד משט“ח הישנים על פה הק”ק יע“א סך מ”ו זהובים ס“ה צענטי – 46.65 f, מזה מגיע למנוח השד”ר הנז' זצל ט“ו זהובים נ”ה צענטין – 15.55 f, גם זה ישגיחו שיבוא לידי זרעו הנז' הי"ו.

מצטערים אנחנו שלא קבלנו ידיעה זה זמן רב מבן עירנו⁸⁶⁴ זאת שהלך לא“י ת”ו עם הרבני השד“ר המנוח הנז' זצ”ל, הבדלו החיים, ולכן נחלה פניהם להודיע לנו השלום לו ולביתו, הלא מרשימת מ“ן יוכלו רופמעכ”ת נ“י לדעת זאת. ומאוד יערב לנו אם ישלחו לידינו העתק מרשימה ההיא, הגם שהשד”ר הרב המופלג מוהרש“ז שפירא נ”י כתב לנו רשימה מכל אנשי כולל פרושים הי“ו ומספר נפשות ביתם הי”ו, אבל כדי לדעת אם נשתנה המעמד והמספר ביני ביני, בקשנו לשלוח לנו העתק מזה שקבלו באחרונה עב"ד, וכן ימחלו נא לעשות מדי שנה בשנה.

עתה נבוא חשבון. מח"כ הקודמים ששלחנו מגיע עוד

תמורת זה אנו שולחים בח“כ על לייפציג שמונים אדומים זהב, ונוסף עוד עשרה אדומים זהב השייכים להשד”ר הרב מוהרש“ז שפירא נ”י, כמו שביארנו במכתבנו אליו. ובכן יקבלו בזה ח"כ מסך תשעים אדומים על לייפציג על הבאנקיער 90 – C Garbarini Billatti Ԑ Comp, a Lelpzig לשלם ביריד מיכעלי הסמוך 1827 ₵ Michaly A. C.

ושלום וברכה מאד“ה ומני אוה”נ בלו“נ דורשי שלום תורתם ותפארתם השמחים לשמוע שלומם ושלותם, משתוקקים להתכבד מהרה בהדרת תשובתכם, המחכים לחסדי ה' ומצפים לישועתו, מהר יחיש ירחם שארית עמו יקרב גאולתו בבי”א הק' צבי הירשל לעהרן ואנן בדידן פקידי ומשגיחי גזברים ואמרכלים ערי הקדש תובב“א בק”ק אמסטרדם יע"א החותמים ברוב עוז ושלום.

(כרך 2, דף 84 ע“ב – 85 ע”א)

115. כ" ב אב אל: שלמה זלמן שפירא ב: ווילנא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה. אמסטרדם ד' ך”ב מנחם תקפז"ז ל'

ישאו הרים שלום וברכה למעלת כבוד אהו' ידי ה' וידיד נפשנו הרב המופלג בתורה, ומופלג ביראת ה' טהורה, החכם השלם הדיין המצויין, בהלכות מזויין, כליל הוא בהדרה, וענוה צדק תעטרהו עטרה, כקש“ת מו”ה זלמן שפירא נ"י ויופיע [ווילנא].

צופה אני על מכתבי, שהתחלתי בהאג י“ב דנא, וסיימתיהו שלשום פה הק”ק יע“א, ושלחתיהו אתמול עב”ד בהסגר האלופים הרוזנים הרבנים המופלגים הגבאים כוללים⁸⁶⁶ נ“י. אמש חזרתי לעיין בכתבי חושבנא ומצאתי ששכחתי עוד איזה פרטים שגבינו אחרי עריכת החשבון שעשינו טרם צאתו מאתנו, ובכן עולה חשבון גבייתנו יותר ממה שכתבתי. והיינו מה שמגיע לחלק כו' הספרדים שבעה”ק ירושלם ת"ו, שכתבתי

בכן עולה יותר מה ששייך לכו' פרושים הי“ו שבעה”ק ירושלם וצפת ת“ו סך 144.72 f, ושכר שליחות מכולל ספרדים ומכו' פרושים יחד עולה יותר ממה שכתבתי סך 73.18. כי מחלק ספרדים עולה כנ”ל יותר – 97 f, ומכולל פרושים עולה יותר 36.18 f, והוא 73.18 – כנז‘, הרי זה 217.90 f, שהוא סך ל“ח אדומים ועוד איזה זהובים, זאגע⁸⁶⁷ 38 אדו”ז ופרוטרוט, אשר נשלח עם הנוכח עוד ליד מעלת כבוד האלופים הרוזנים הרבנים הגבאים הכוללים נ"י, ובאשר נשאר פרוטרוט מסך החשבון שערכנו במכתבנו משלשום למעלת כבודם הרמה, נצרפנו לפרוטרוט הנז’ ונשלח לידם הרמה עם הנוכח סך ט“ל שרייבע⁸⁶⁸ 39 אדומים, בח”כ על לייפציג. ועינינו צופות כי יגיעו הדמים ליד רומכ“ת נ”י טרם צאתו לאה“ק ת”ו, ומחכים אנחנו להתבשר מזה במוקדם להשיב נפשנו. בבואו לשלום לקושטא יע“א אצל הפקידים השרים הי”ו, יחקור נא כמה תמורה קבלו בעד הח“כ שהוציאו עלינו, למען דעת ההפרש, ואם יש הפסד עי”כ במעות הקודש דא“י ת”ו, וכמה הוא ההפרש לטובה בשלוח ששלחנו ע“י ח”כ לשמה ק“ק ווילנא יע”א. בלייפציג שלמנו בעד כל אדום ה' גולדן י“ב [ס”ג?] וג' רביעי שטיבר 5.63³/₄ f.

עוד זאת אדרוש, כי לא נחה דעתי בתשובת הגבירים סי' פואה⁸⁶⁹ הי“ו, וחוששני שלא הבינו היטב מה שכתבנו להם, כי לסבת האגרת מחכמי ורבני עה”ק ירושלים ת“ו, לא רציתי באותם הימים לכתוב לסי' פואה הי”ו, וחוץ מזה לא היה לי פנאי, כי טרחתי בכתיבת אגרת למעלת הרבנים המובהקים הנז' הי“ו, וצוו חבירי השלמים⁸⁷⁰ לסופר דקאנטאר⁸⁷¹ שלנו לכתוב בלשון איטאליאני, וכן השיבו לנו, ומתוכו נשמע לי שמסרו הני עשרה למאה העולים משלוח הקודם ששלחנו לקושטא, ליד השרים הפקידים הי”ו דבקושטא, ולא כן היתה דעתנו, כי אם שישלחום ליד מעלת חכמי ורבני עה“ק ת”ו, או ליד הפקידים הממונים על קופת ת“ח דבעה”ק ת“ו. לכן ימחול לחקור גם על הדבר הזה, וישתדל שיבואו הדמים, אם עדן לא באו כבר, ליד מעלת חו”ר עה“ק ת”ו הספרדים הי“ו הנז', וכן יזרזם על להבא. וגם ימחול להודיענו אם כן נעשה גם להבא, לשלוח מה שמגיע לקופת ת”ח שבירושלם ת“ו דוקא ליד סי' פואה הנז' או ליד הפקידים⁸⁷² הי”ו, ועכ“פ נראה לי שנוכל לשלוח כל הסך ליד הפקידים, דהיינו ע”י פוליסה שיוציאו עלינו, ונוכל לצוות להם למסור המעשר ליד הגבירים סי' פואה הי“ו, ואחרי דברינו לא ישנו, כי הדבר קשה להוציא פוליסה קטנה מסך המעשר, ויותר עובר לסוחר פוליסה גדולה, לכן נראה לי יותר טוב על זה הדרך, שהפקידים הי”ו ימסרו המעשר ליד סי' פואה הי"ו.

תשובתו הרמה ישלח לי לאדרעס שלי בהאג, כי כמו שכתבתי כבר, לא באתי לכאן⁸⁷³ כי אם לאיזה ימים, ודעתי לחזור בעה“ית תא”ס.⁸⁷⁴

בצפייתנו כי יגיעהו הנוכח עוד שמה הק“ק⁸⁷⁵ יע”א, אחלה פני כבודו, גם בשם אהו' אחי י“נ השלם רי”מ⁸⁷⁶ ני‘, כי ישגיח שהספרים שישתלחו דרך מעממעל לבל יעוכבו הרבה בדרך, והנני דש"ת וכו’ והשם יצליח דרכו וכו‘. ימחול להודיענו מי ימלא מקום הרבנים וכו’ נוחי נפש⁸⁷⁷ זצוקללה“ה ומי ימלא מקומו בהקדש מ”ח⁸⁷⁸ שי'.

(כרך 2, דף 85 ע“א וע”ב)

116. כ"ב אב אל: גבאים כוללים ב: ווילנא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

ב“ה. אמסטרדם ך”ב מנחם תקפ"ז ל'

בתי צדיקים יעמדו לעד ואהלי ישרים יפריחו כגפן, זכרם כיין לבנון עד ביאת ינון, ה“ה מעלת תהלת כבוד הרבנים המופלגים בתורה ובחכמה בקדושה ובענוה, צדיקים יסודי עולם ומצוקי ארץ, בעלי תריסין, גבירים יקרים, נגידים נכבדים, נדיבים חשובים, זקנים וישישים, הגבאים הכוללים דעה”ק ת“ו בק”ק ווילנא יע"א.

צופים אנחנו על מכתבינו משלשום⁸⁷⁹, ששלחנו אתמול עב“ד רצוף בו ח”כ מסך תשעים שרייבע 90 אדומים, על לייפיג, ביריד הסמוך להשתלם, והיינו על הבאנקיער גארבאריני בעלאטטי עט קומפ‘, ועוד לוטה במכתבנו אגרתנו להרב השד“ר מוהר”ש זלמן שפירא נ“י⁸⁸⁰. אמש ראינו, בבואנו חשבון א”י ת"ו, כי שכחנו להעלות, בחשבן שערכנו, מה שקבלנו עוד אחרי עריכת החשבון הקודם, מה שעולה לחלק כו’ פרושים הי“ו שבעה”ק ירושלם וצפת ת“ו, סך קל”ו גולדן האלל‘, ועוד סך קטון משליחות תקפ"ב ל’, היינו ח' זהובים ע“ב צענטס, הרי זה עולה יחד קמ”ד גול' ע"ב צענטס שרייבע 144.72 f

ובכן גם להרב השד“ר הנז' נ”י מגיע עוד שכר שליחותו מסך הנז' ומחלק כו' ספרדים הי"ו 73.18

סה"כ 217.90 f

לכן מהרנו לבוא היום, לשלוח לידם הרמה גם סך הנז', העולה בחשבון

ל"ח ופרוטרט, אבל במכתבנו משלשום, ערכנו חשבון קבלתנו, ומה שיש לנו לשלוח, שעולה סך הכל 454.15¹/₂

ומבלעדי זאת מה ששייך עוד להרב שד"ר הנז' שעלה לסך מחיר עשרה אדומים בקירוב כפי שער יריד הקודם 56.37¹/₂

סה"כ 728.43 f

ועל זה שלחנו אתמול ח“כ מסך תשעים אדומים. ובזה יקבלו רופמכ”ת נ“י עוד ח”כ על הנ“ל בלייפציג, מסך ט”ל שרייבע 39 אדומים, וכפי שער יריד הקודם יעלה כיוון בקירוב, והן פחות הן יתר נעלנו לחשבון א“י ת”ו. נקווה כי יגיע הנוכח לידם הרמה טרם צאת הרב השד“ר נ”י לדרכו, למען יביא ויעלה צרור הכסף הנז' אתו עמו. ואם אשר לא נקוה כבר הלך לדרכו, ולא יוכלו להמציא המעות לידו, נראה לנו היותר נכון, שימחלו רומעכ“ת נ”י להרב השד“ר הנז' נ”י, שיצוה להגבירים סי' פואה הי“ו בקושטא, שיוציאו ח”כ עלינו מסך העולה, כדי שיבוא המעות לאה“ק ת”ו במוקדם, ולא יצטרכו להניחו שמה עד בוא המשולח לשנה הבאה אי“ה. וכן ימהרו נא לתת לנו ידיעה מהמעשה אשר יעשו, ואז כך נעשה גם אנחנו לכתוב להגבירים סי' פואה הנז' הי”ו שיוציאו פוליסה עלינו כאמור וכמפורש במכתב הנוכח.

בצפייתנו כי יגיע הנוכח לידם הרמה והרב השד“ר עודנו שמה, אודיע לרופמעכ”ת נ“י כי הסך 78.18 f הנז' שמגיע להרב השד”ר נ“י הוא כפי שער היריד לייפציג העבר בקירוב י”ג אדומים זהב, כי כל אדום היה בקירוב 5.63³/₄ f דו"ת [?].

ושלום תורתם יגדל וכו'.

(כרך ', דף 86 ע:א)

117. כ"ג אב אל: פרנסים ומנהיגים ב: פרנקפורט א/מ    🔗

בע“ה ה' ך”ד מנחם תקפ"ז ל'

אל אצילי בני ישראל, האלופים הקצינים הרוזנים, הגבירים האדירים, הנגידים הנכבדים, הישרים והיקרים, הנדיבים המטיבים, רודפי צדקה וחסד, פרנסים ומנהיגים וג“ץ העוסקים בצרכי צבור בעיר ואם בישראל ק”ק פ“פ דמיין יע”א, יהי השלום בחילם, שלוה בגבולם, עדי יבנה ההיכל והאולם

צופים אנחנו על מכתבינו מן ך“ד כסלו⁸⁸¹ ומן יוד סיון⁸⁸² דהאי שתא, ולא נוכל די באר ודי העלו עלי ספר גודל תמיהתנו, כי לא זכינו להתכבד בתשובתם הרמה. ואם לבד למען כבודנו היינו מחשים, אך לאשר תלוי בזה חיות נפשות עניים ואביונים, אשר שמים משטרם עלינו לעמוד במקום שלוחיהם, לקבץ כל כסף הקדשים ממדינת אשכנז וצרפת ואנגליטירה יע”א, חששנו אם נהיה מחשים ומצאנו עון ח“ו. הן אמת לא ידענו מה עשינו עוד לכרמנו ולא עשינו לו. במכתבנו הראשון הנז', כתבנו באורך וברוחב על כמה פרטי דברים, ויהי כי ארכו לנו הימים ותשובתם הרמה נשארה מעל, ולא רצינו לבוא באגרת מזכרת עון אשר חטא נגד הנימוס לבלתי השיב לנו ולבלתי שלוח צרור הכסף אשר הבטיחו לשלוח, דפקנו דלתיהם בדברים הנאמרים בעל פה, ע”י אהובינו הגביר היקר והנעלה כ“ה זעליגמאן באמבערגר יצ”ו, וכן עשינו כבר אחת ושתים ושלש⁸⁸³, וכפעם בפעם השיב לנו מעלת אהובנו הגביר הנז' יצ“ו כי בעוד ימים לא כביר ישיב לנו כהלכה, ואחרי ראינו כי לא נתקיימה הבטחתו, מצאנו את עצמנו מוכרחים לכתוב שנית יו”ד סיון הנז‘. וכן עשינו, וחלינו פני כבודם למהר להשיבנו דבר, ולשלוח לידינו כל כסף המתוכן וכל הנמצא בקופת א“י דקהלתם הקדושה יע”א, כי עיניהם של עניים ואביונים יושבי אה“ק תו”ב צופות ומביטות לעזרת וצדקת אחיהם שבגולה, וביותר לעת כזאת אשר היוקר יאמיר באה“ק תו”ב וזעקת רעב שמענו ר“ל, ועם כל זה לא זכינו שישיבו לנו רומ”כ יצ“ו, א”כ איפוא מה נעשה עוד? ומי יודע, אם לעת הזאת נשוב לכתוב לרומכ“ת יצ”ו, היעשו דברינו פרי יותר מאשר עשו דברים הקודמים? – אולם כך עלתה בהסכמה לפנינו באסיפתנו, כי כל עוד לא ידענו ולא שמענו במה נסבה זאת, כך חובתנו וכך יפה לנו לשוב ולכתוב לרום מעלת כבודם יצ“ו, להעיר ולעורר אהבה עד שיחפצו להשיבנו כהלכה. ולכן באנו היום שלישית, להזכיר בזכירה אחת כל הכתוב במכתבנו מן ך”ד כסלו העבר, ולחלות פני כבודם הרמה, לשלוח לנו במוקדם כל כסף הקדשים לא“י ת”ו הנמצא כעת בקופת א“י בקהל קדשם יע”א. ולא נטריח לרומ“כ רצ”ו בתיבות הרבה, ולא נכביר מלין, כי אם יבואו דברינו על אזן שומעת, יספיקו דברם המעוטים כמרובים. אולם לא נוכל עצור, להודיע צערנו אשר אנו מצטערים על איחור תשובתם הרמה, ועל מניעת שלוח צרור הכסף לידינו. הלא לא נעלם מרומ“כ יצ”ו כמה טרחות טרחנו וכמה יגיעות יגענו להפיס דעת חכמי ורבני ומנהיגי הק“ק בא”י תו“ב לבל ישלחו שלוחים לקריות חוצות, והבטחנום כי אנחנו נעשה שליחותם בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, לקבץ מעות קופות א”י ת“ו על ידי חליפות אגרות. עתה הלא נבוש ונכלם ח”ו אם נאמר להם כי ראשי העדה בעיר ואם בישראל ק“ק פפד”מ יע“א נסוגו אחור משלוח לידינו צרור הכסף דא”י ת“ו! – ויתר מכאן, מה נענה לעה”ק ירושלם ת“ו, אשר כבר שלחו שלוחם⁸⁸⁴ וגם בא למחננו, וגזרנו אומר לבל יהרס ובל יסתור הבנין אשר בנינו לטובת יושבי א”י ת“ו, שלא יוציאו הוצאות מרובות בנסיעת השלוחים, כי אם אשר נקבץ המעות דקופ[ו]ת ובעה”י נשתדל התחייבות יחידים תחת הנדבות שקבצו השלוחים, והרב השליח הנז’ שמע לדברינו וישב לביתו וילך לדרכו בלי עשות מעשה השליחות בעצמו, ומה נעשה ביום שידובר בנו מדוע לא הנחתם את שלוחנו לעשות מלאכתו, ולעת כזאת כבר היה בא וצרור הכסף בידו. הן נקיים אנחנו מעון, כי תמכנו יתדותינו על כבוד ראשי העדה בקהלות ראשיות, ובתוכן ק“ק המפוארה יע”א, אשר הרכינו ראשם להצעתנו ושאלתנו, וגם השיבו לנו זה שנתיים, כי יקיימו לעשות כאשר שאלנו לשלוח מדי שנה בשנה לידינו המורם בקופתם לא“י ת”ו, ואיך תעלה על דעתנו כי רומ“כ יצ”ו לא ימלאו דבריהם. אולם בן כה וכה מצטערים אנחנו על זה כי לא נתקיימה עצתנו הטובה אשר יעצנו לטובת העניים והאביונים יושבי אה“ק תוב”ב, ובצפייתנו נצפה כי הפעם לא ישובו דברינו ריקם, ותשובתם הרצויה תהיה לנו למשיב נפש.

והיה זה שלום וברכה מאד“ה ומאתנו אוה”ה דורשי שלום תפארתם פקידי ומשגיחי גזברי ואמרכלי עה“ק תובב”א.

(כרך 2, דף 86 ע“א וע”ב)

118. כ"ד אב אל: הרב באן נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג עש”ק כ“ד מנחם תקפ”ז ל'

למעלת כבוד הקפו“מ הרב דק”ק באן הוא הרב אברהם אוערבאך יע“א ועל צבא וכו' הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק והמדינה יע"א.

נחלי התמיהות יסובונו על שלא קבלנו תשובתם ע“מ מן י”ב טבת העבר⁸⁸⁵, בו התהלכנו ברחבה והודענו להם את כל פרשת העבור וכו' והתקנה שתקננו שלא יבואו שלוחי א“י עוד, לחוס על מש”י⁸⁸⁶ הנפסד באלה מסעי, כ“א אנחנו נקבץ הכל, ותמורת נ”י⁸⁸⁷ יסדנו התחייבות יחידים. ובכן בקשנו מרו“מ לייסד ההתחייבות גם שמה הק”ק יע“א ולשלוח לנו מדי שנה כל כסף דא”י ת“ו דשמה, ולקבץ מעות א”י גם מק“ק ויישובים השייכים לשמה, ואולי יש בתוכם נדיבים שיתחייבו גם הם בסך קבוע לשנה, ושיודיעו לנו מי ומי ששלחו. ובקשנו למהר לשלוח לנו כל מעות א”י המזומן שבידיהם, ולהודיע לנו כמה מגיע מזה לכל א' מעה“ק ת”ו. ומה מאוד תגדל תמיהתנו כי לא זכינו לתשובתם וכו' וכו‘. הנה כי כן באנו שנית לשאול ולהזכיר, להזכיר כל הכתוב במכתבנו הקודם, ולשאול כל כסף המתוכן, ונא אל יעברו בבל תאחר וכו וכו’.

פקומ“ש גוא”ם דק“ק א”ד ואמרכל הכולל דק“ק האג יע”א⁸⁸⁸.

(כרך 2, דף 86ע"ב)

119. כ"ח אב אל: עקיבא ורטהיימר ב: אלטונא נכתב ב: אמשטרדם    🔗

בע“ה אמסטרדם ך”ח מנחם תקפ"ז ל'

למרבה המשרה ולשלום אין קץ, להכין כסאו לסעדה ולרוממה עד עת קץ, ה“ה מעלות כבוד הרב הגאון המאה”ג החכם המובהק בהוראה, ועושה צדקה ומשפט בחכמתו הנפלאה, פתיחין ליה שבילי דשמעתתא אליבא דהלכתא, סייפא וספרא, גברא רבה ויקירא נ“י ע”ה פ“ה בקש”ת מהו' עקיבה⁸⁸⁹ נ“י ראב”ד ק“ק אלטונא והמדינה יע”א.

נכבדתי עם גי“ה מעש”ק העבור רצוף עם ח“כ מסך 442:28 f מעות א”י ת“ו מק”ק קאפנהאגען יע“א ומק”ק וואנזיבעק יע“א, ובפקודתו הרמה רצופים בזה שני שטרי קבלה מסך הנז', אחת לשלוח לק”ק קפנהאגען יע“א, ואחת תשאר בידו הרמה למשמרת, וכמצוה עלינו כתבתי, והדמים יעלו לרצון וכו' [?] כפי החלוקה וי”כ⁸⁹⁰. ברם לישרי לן מר הגאון נ“י כי לא פורש, והדבר צריך ביאור, למי הדמים מגיעים. לא נעלם מיניה דמר נ”י, כי מימים ימימה יצאו ובאו שלוחי א“י, שליח מיוחד לכל אחת מארבעת ערי הקודש ת”ו, והקהלות הגדולות יע“א באו חשבון עם כל אחת מארבעתן חשבון בפני עצמו, הן לזכותה ממה שהגיע לחלקה, הן לחובתה מה שמסרו לשלוחי עה”ק ההיא, וכן עשו ועושים ק“ק אלטונא והמבורג יע”א, וכאשר שלחו עתה לידינו כל הנמצא בקופתם, פירשו לנו כמה לזו וכמה לזו, כי לא היה חשבון כולם שוה, יש שקבלו בשנת קפ“ב ולא עוד, ויש בשנת קפ”ג וגם בשנת קפ“ה ל', וכן ידענו מק”ק קאפנהאגען יע“א אשר שלחו בשנת תקפ”ב ל' לשם שליחות השד“ר אשכנזי הראשון מהו' אברהם שלמה זלמן נ”י מעה“ק ירושלם תוב”ב ליד הרב הגאון אב“ד ק”ק אמסטרדם נ“י, כמדומה לי ת”ר זהובים האלל‘, ומני“ר נ”י, אפשר ידע הסך בבירור, כי כאשר העירותי במכתבי שימחול להשתדל ביאת הדמים מק“ק ק”ה⁸⁹¹, שלחתי לידו הרמה הני שיטין מהרבני השד"ר הנז’ נ“י, לאות ולראיה על הקבלה הנכונה. הרי קיבלה עה”ק ירושלם ת“ו אז סך ת”ר זהובים או גולדן האלל‘. שוב קיבלה עה"ק טברי’ ת“ו על ידו הרמה, בשליחות הרבני מהו' צבי דוב מינץ נ”י, אשר מסר הפנקס ומינוי הגבאות דא“י לרו”פ מעכ“ת נ”י, סך מאה וחמישים שיק באנקא, שרייבע מ. ב. 150. לפי זה מגיע תחלה לערי הקדש צפת וחברון ת“ו חלקם. הן יוכל להיות כי בסך 600 f הנז' נכלל גם חלק עה”ק צפת ת“ו, כי במקום שיכול הרבני השד”ר הנז' ליטול גם חלק עה“ק צפת ת”ו כן עשה, אבל עכ“פ לעה”ק חברון ת“ו מגיע חלקה תחלה, עד שישתווה חשבון ארבעתם כאחד, והנשאר יתחלק בסדר החלוקה הנהוגה ברוב הקהלות מן ך”ח חלקים⁸⁹². ובכן ימחול רו“פ מעכ”ת נ“י לחקור ולדרוש בק”ק ק“ה יע”א על דבר החשבון מארבעת עה“ק ת”ו, ובטיבותא דמני“ר יודיע לנו כמה מגיע תחלה לערי הקודש תו”ב אשר לא קבלו בכל אלה השנים שעברו, וכמה הוא הסך הנשאר, או האם יחולק כל הסך הנשלח בחלוקה הנהוגה בלי הפרשה תחלה לעה“ק הנז', וכן השאלה על השלוח מק”ק וואנזעבעק יע"א, ותשובתו הרמה שמרה נפשנו.

והנה עיני מני“ר הרואות, כי נמצאתי כעת פה הק'⁸⁹³ יע”א, לכן מהרתי בוא בתשובתי כהלכה. ועל שאלתו להודיע כל כסף דא“י אשר קבלנו על ידו הרמה, אין זה כי אם פעמים. חוץ משלוח הנז' בחדש אייר תקפ”ה, קבלנו ע“י הרמה ק”ן שיק⁸⁹⁴ מק“ק שטרעליטץ, העולה יחד 160:8 מ. ב.⁸⁹⁵ ועל זה המחנו על רופמעכ”ת נ“י בפקודתו סך הנז' לארדער⁸⁹⁶ ר”ש קראנאך יצ“ו, שעלה במטבע מדינתנו 20: 141 f. הא חדא, ואידך, קבלנו זה ימים לא כביר מיד חתנו ידידי הוה”ק התו' ב“ה משה ביט שי' דק אדומים זהב, ותו לא קבלנו על יד רו”פ מעכ“ת נ”י. ומדי דברי בו אחפ“ק להודיעני גם כן בתש”ה ע“ד ד' אדומים הנז', כמה היו מק”ק ווארען וכמה זולת זה, כי מ“ש רו”פ מעכ“ת נ”י בענין זה כמה לזה ולזה לא היה במכתב אלי הצעיר, לכן ימחול עכת“ה להזכירו בתש”ה.

ענותנותו דמני“ר נ”י להתנצל נגד תרעומתי למען עניי ואביוני אה“ק ת”ו הרבני ותרשני לומר לפני הדרת קדשו, ידעתי אדוני ידעתי כי העתים קשות בעוה“ר בכל עיר ועיר, מדינה ומדינה, ואוהבי אה”ק תו“ב גם המה מעטים בכל מקום, ומבלעדי השתדלותנו כי רב הוא, ובחסד ה' על יראיו, לא היינו משיגים בשום מקום מה שהשגנו בעה”י, רק יגעתי ומצאתי בעהית“ש תאמן, ולכן בזאת לבי בטוח, כי אם ישים מני”ר נ“י עיניו ולבו על דבר הגדול הזה, חפצו בידו יצליח, ויהיה צנור גדול לקבל ולהוריק שפע ברכה על היושבים בקודש. ישים נא נגד עיני קדשו התועלת הגדול הנצמח ליושבי עה”ק ת“ו ע”י מניעת ביאת השלוחים, מה שירויחו בזה ע“י מניעת ההוצאה והשכר הניתן מקדם לשלוחים. ואלם במה דברים אמורים, אם נהיה מעיר לעזור להם להשתדל להם סעד וסמך מבלתי אשר יבואו, אבל אם ח”ו נשכחם ונעלים עין מהם, הלא טוב אמנה כי יוציאו ההוצאות וירוויחו היתרון מה שהותירו בכל עת צאתם. זאת ועוד אחרת, אחרי קימו וקבלו יושבי א“י ת”ו לבל ישלחו שלוחים, הלא חובה עלינו להשתדל בעדם לבל יגעתי חלילה על משענת… וע“כ דבר גדול תקנו במדינתנו ענין ההתחייבות, שיתחייב כל יחיד בסך קבוע לשנה כפי נדבת לבו, אפס לא יפחת מסך ידוע, ובמדינתנו הפוחת לא יפחות מסך נ”ב שטיבר האלל', זאגע 60: 2 f. והאמנם בעו“ה גם במדינתנו העתים קשות, ועניי עיר מרובים, עכ”ז לא אלמן ישראל לזכור לטובה גם עניי א“י ת”ו בסך קבוע כל שנה, מלבד מחצית השקל ומתנת יד והנידר ונידב בבתי כנסיות כן ירבה וכן יפרוץ.

ושלום תורתו יגדל כנה“ר וכנפש אוהבו המתאבק בעפר רגלי ת”ח הדש“ת גם בשם חברי' פקומ”ש גזברי ואמרכלי עה“ק תו”ב.

(כרך 2, דף 86 ע“ב – 87 ע”א)

120. ג' אלול אל: פקידיים ומשגיחיים ב: קושטא נכתב ב: האג    🔗

בע“ה. האג ג' אלול תקפ”ז ל'

החיים והשלום העושר והכבוד הברכה והצלחה, השלוה והרווחה, יחדיו יהיו תמים, לאורך ימים בנעימים, באהלי ישרים צדיקים ותמימים, וזרעם יכון לעולמים, הנה הנם הגבירים הפרתמים, השרים המפוארים, הנגידים והנכבדים, פקידים ומשגיחי עה“ק תו”ב קושטא הי“ו ומתוכם כעין החשמל, מעלת תהלת כבוד הגביר היקר והנעלה, אדם המעלה, איש סגולה, החכם השלם המוכתר בשלשה כתרים וכתר שם טוב הוא העולה כמ”ה יצחק חאטים נרו יאיר ויגיה.

אחרי דרך מבוא השלם, כמשפט לאוהבי שם תהלתם, נפשי בשאלתי לזאת יסלחו רו“מ הי”ו כי באתי להטריחם בפתשגן כתבי דנא, כי דבר מצוה היא על כל פנים, כאשר אפשר בסוף כתבי הלז, וע“כ אקדם בבקשתי למהר השיבני דבר ולא חצי דבר, תשובה שלמה האמת לאמתו. ואבוא אל הענין, ידיע ליהוי לרו”מ הי“ו, כי זה שמונה שנים, בעוד שבתי בעוב”י ק“ק אמסטרדם יע”א, בא למחננו ה“ר אברהם בלעיש מעיר תוניס, במגלת קינות על הצרות אשר הגיעוהו והרדיפוהו, ואשתו ובניו נשארו בשבי ביד שר המושל בתוניס, ואמר עם הספר קינות דלפדיון שבויים קאתי, ודרך הלוכו קרוב ובא עם אשה חדשה שנשא באיטליא, ויבוא דרך ערי גירמנייא, אך טרם בואו כתבו עליו אלי הצעיר לרחק ולא לקרב, כי הבאיש ריחו בק”ק שעבר דרך שם בק“ק פ”פ א“מ ובק”ק מגנצא יע“א. אמנם חטאתי כי נתפתיתי לקול בכיותיו, ובחלקת לשונו גלל אבן התלונה מעליו, ויגנוב את לבבי ולא האמנתי לכל מה שדרשו עליו לגנאי, ותחת לרחקו קרבתיהו ועזרתיהו לקבץ נדבות הגבירים במדינתנו, וגם דברתי עליו טוב בכתב על מליצת הצדיק החה”ש כמהר“ר רפאל משה מיוחס זצלה”ה שהיה אז במחננו, ובמדתו הטוה לכל אשר יכל להטיב [?], ובתומתו וצדקתו, המליץ טוב עליו, אף כי לא ידע מה טיבו של עובר אורח ההוא, ע“כ דרשתי טוב עליו. – אפס אחרי כן באו לכאן שלוחי א”י ת“ו ממעלת חו”ר הספרדים הי“ו, אשר היו במתא קושטא יע”א, והגם שאינני זוכר בבירור מי מהם הוא המגיד, אבל כפי מה שרשום בזכרוני, ה“ה הרב הכולל החכם השלם צדיק וחסיד כמ”ה מרדכי אשיאו הי“ו, ההוא אמר לי דהר”א בלעיש הנז' סאני שומעניה במתא קושטא יע“א, כי נתגלה קלונו תמן בעבירה רעה מתועבת ומשוקצת, משכב זכר ר”ל מהאי דעתא, ובמאמר מרדכי הסתר עושה, כי לסבת עבירה ההיא הסתיר פנים ממנו הגביר השר הצדיק סי' יב“ק⁸⁹⁷ הי”ד זצלה“ה וגם בארוכה איך נתפס הרא”ב הנז' בעבירה רעה ההיא במתא תמן, ולא רציתי להרבות אז בדרישות וחקירות בענין זה, כי כבר יצא ממדינתנו בשעת השמועה, ואמרתי מה לי ולזאת, ואין אחריות דרבם עלינו. אפס כי עז הרא“ב הנז', כאשר שמע כי נפקד מקום הרב החכם הכולל ר”מ ור“מ דק”ק ספרדים בעוב“י אמסטרדם יע”א, והוא ישב ביני ביני בעיר ניצא די פרווינצא באיטליא, ששם התודע לרשות, וכנשמע נתמנה מפי המלך המושל במדינה ההיא לרב ומורה בע“כ ושלא בטובת אנשי ק”ק ניצא ההיא, שרטט וכתב כמה כתבים לגבירי ויקירי ק“ק ספרדים באמסטרדם לעלות במעלות הכסא הנז‘, וגם אלי כתב בשפל קול התחנה להמליץ טוב בעדו. וזאת מלפנים כבר שלח לי ספר שהדפיס זה שמו תבואת יקב⁸⁹⁸, ואמר לי חד מרבנן דמה שהוא טוב בספר הנז’ אינו ממנו כי אם מדודו ת”ח דחל“ש, ומה שהוא ממנו אינו טוב, ובמפורסמות בדפוס אין צריך לדבר ולהאריך בו. ויהי מה, לא הטיתי אוזן לקול תחנוניו להשתדל בעדו שישיג כסא הרבנות הנז', בזכרי את השמועה הרעה ששמעתי עליו מהתם, ולא לבד שלא השתדלתי בעדו, כי אף גליתי טפח לאיזה ישרי לב מגבירי ומיקירי ק”ק ספרדים הנז' להודיעם מה טיבו של עובר זה. כפי השמועה ששמעתי. הן אמרתי להם שאינני זוכר בבירור שם המגיד הראשון, ולא בת“ע אגיד שיסמכו על כך, אבל יחקרו וידרשו שמה העיר המפוארה. ויהי כאשר בא עתה למחננו הרא” הנז‘, וירא כי אינני רוצה לעזרו להשיג הרבנות הנז’ ושאני מסתיר פנים ממנו, העביר קול במחנה כאלו מצד שעשה דבר נגד כבודי אני מסתיר פנים ממנו. והאמנם כי תלית“ש נודעתי בשער בת רבים, דחס לזרעיה דאבא לעשות מעשה רע כזה, להכות זולתו בסתר למען כבוד עצמו או מאהבת אדם ומשנאת אדם זולתו, ולכמה שעשיתי לא עשיתי כי אם לבל תכשל ק”ק הנז‘, לבל יבואו תחת יד רואה ההולך שובב בדרכי לבו הזונה, והישרה יעקש, והתמימה יבקש. ברם לסתום פי דובר שקרים ההוא, אמרתי זאת חובתי ואעשינה, לעמוד על המחקר אודות שמועה רעה הנז’, ואם אשמע כי שקר הוא קול השמועה, והמגיד אלי לא נכונה דבר, לא אבוש מלהודיע להני ישרי לב וגבירי יקיריק“ר ספרדים הנז' כי שקר הגיד לי המגיד ההוא. הן חלילה לי לתלות בוקי סריקי בת”ח וצדיק הרב המובהק ומאיר כברק כמ“ה מרדכי אשיאו הנז' הי”ו, אכן אם יתברר [?] לי כי שקר ההוא, אבטל דעתי, והרשום בזכרוני כי זה הוא מאמר מרדכי. – ואם בהפך אשמע כי אמת נכון הדבר כי נשמע עליו קול התועבה ההיא, יהיו דברי שנית עם הגבירים היקרים דק“ק הנז' דהרחק ירחיקו מן הכיעור, וענתה כי צדקתי, כי לא כדברי איש און הנז' לכבוד עצמי הסתרתי פנים ממנו כי אם מעשיו הרחיקוהו. אי לזאת במטו מנהון דרו”מ הי“ו ימחלו נא עכ”ה להודיעני נאמנה מאי דהוה תמן בעת ההיא כאשר היה הנז' שמה. ואם נעלם מרו“מ הי”ו ולא ידעו אמיתתן של דברים, ימחלו נא לחקור ולדרוש האמת ולהשיבני כהלכה האמת לאמתו. והוא הדבר אשר דברתי מראש כי דבר מצוה הוא עכ“פ. אם נקי הרב הנז' מאותו עון, יצילוני מלהטיח עליו דברים אשר לא כן, הגם גם בלתי זאת איננו טהור גברא בעיני, ויש רגלים לדבר לחשדו, היותו מכת הפירמאסונס⁸⁹⁹, עכ”פ אם נקי מקול השמועה לא אחשדהו במה שאין בו, ואם אינו מנוקה מאותו עון הנשמע עליו מתמן, מצוה לפרסמו, ואחלה פני כבודם ימהרו נא חקירתם ודרישתם, ותשובתם הרמה מהרה תצמח לאדריסו הכתובה מע"ל זה שמי וזה זכרי בגופן שלהם.

נמצאתי כהיום בק“ק אמסטרדם, והנה בא היום אגרתם היקרה לי לשמי מר”ח תמוז ולחברי יד“ע השלימים פקידי א”י הי“ו מח' אייר העבור. ותמהני על האיחור, ובשבוע שעברה כבר קבלתי אגרת מתמן מן ר”ח אב. אבל כנראה לא נשלחה אגרת רו“מ הי”ו על הפוסטא⁹⁰⁰ מתמן להכא, לכן אחפ"ק תשובתם הרמה על הנדון הלז, ישלחו הצדיקים על הפוסטו מהתם להכא.

* * *

גם נפלאנו כי נפקדה חתימת הגביר הנכבד הפקיד המפואר סי' פוליברון ירושלמי הי"ו. נקוה כי טוב לו, והחיים והשלום באהלו.

ובעצם הדברים האמורים, מה שנוגע לי, על כל פשעים תכסה אהבתי לארץ הקדושה ת“ו, ולא זזתי מחבבה ולהיות מתעסק בקדשים, הגם לא בשם פקיד, כי לא השתמש בשם זה עד אראה תשובת מעלות חו”ר עה“ק ירושלם ת”ו. אך במה שנוגע ליתר הדברים האמורים במכתבינו מן חדש אדר העבור⁹⁰¹, ובפרט בענין מניעת יציאות השלוחים, בזה קצרו רו“מ הי”ו הרבה במקום שיש להאריך ולחוות דעתם הרמה, כי הסכמה ההיא לטובת עניי א“י ת”ו. האמנם תלו הדבר באשלי רברבי, מה יענו מע' חו“ר עה”ק ת“ו, הל אגם לרו”מ הי“ו לב מבין מלאים חכמה ודעת, ואחרי כל ההצעות שהצענו במכתבנו מחדש אדר העבור, הלא יראו הלא יבחנו, כי מאן דתני על אלו השלוחין יוצאין משתבש, ואין זה דרישת טובות א”י, ולא אמרה תורה שלח לתקלה⁹⁰² ח“ו, ויהי מה את נפשותינו הצלנו ואנחנו נקיים. ואם מע' חו”ר עה“ק ת”ו יעמדו על דעתם לשלוח דווקא, אינהו דאפסידי אנפשייהו, ומקפחים ח“ו טובת עניי א”י, ככל האמור כבר בדברינו בחודש אדר, ושומע לעצם חכם. ולא אוכל להאריך כהיום יותר, אקוה יספיק המועט כמרובה.

בחודש תמוז העבור⁹⁰³, כתבתי לרו“מ הי”ו,להודיע תשלומי ד' פוליסוס שהוציאו עלינו, וביני ביני שלמנו גם פוליסו שהוציאו עלינו סי' פואה היו, ונקוה כי יגיע הני עשרה למאה לידי הת“ח שבעה”ק ירושלם, ת“ו, ככל המבואר במכתבינו לרו”מ הי"ו, אשר בו באנו חשבון.

ושלום תורתו יגדל ויאדיר שלות עוזם ותפארתם, עד עולם יהי נכון כבוד ביתם, בשלמות נפש תאוותם, המתאוה לעבודת ה' ותורתו ולרדוף צדקה וחסד פעולתם, וכנפש נאמן אהבתם ואיש בריתם, דורש שלום הדרתם הנרצה לעבודתם, המחכה לחסדי ה' ומצפה לישועתו, ימהר ישיב שבות עמו, יחיש גאולתו ולדוד עבדו יצמיח קרן, הק' צה"ל.

(כרך 2, דף 87 ע“ב – 88 ע”א)

121. ו' אלול אל: משה סופר ב: פרשברג נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג. יום ד' ו' אלול תקפ”זין לפ"ק

בהעלות זכרון שופר, לחיים טובים יוחק בספר, עם שאר צדיקי עולם נותני אמרי שפר, ונחלתו עליו יושפר, ה“נ הוד כבוד מרנא ורבנא הרב הגאון הגדול המפורסם וריחו נודף כשמן אפרסם, החריף והבקי בכל חדרי התורה, גלי' לדרעי' ואתי נהורא, נהירין לי' שבילא דכולא תלמודא, ספרא וספרי ותוספתא הלכה ואגדה, וכל רז ממנו לא נעלם, צדיק יסוד עולם, מרביץ תורה בישראל, עמוד גולת אריאל, חסיד קדוש יאמרו לו, וענוה צדק כלילו, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מו”ה משה⁹⁰⁴ נ“י אב”ד ור“מ דק”ק פ“ב יע”א, שמש אורו יופיע, עד בוא לציון מושיע.

ע“י מר דודי הרב המופלג בתורה מוה”ש דושנית נרו נכבדתי ממני“ר הגאון נ”י, כי שלח אלי העתק מתשובותיו⁹⁰⁵ סי' תתס“ז וסי' תתע”ג, וזאת מלפנים כבר שלח לי הרב הגאון מוהרא“ז מרגליות נ”י מבראד העתק מתשובתיו באותו ענין למני“ר הגאון נ”י, ומתוך כך הובנו לי יותר דברי תשובתו ס' תתע"ג, והשתעשעתי באמרי קדשם, ואמרתי ברוך שככה לו בעולמו.

וענותו ענוה צדק תרבני לבוא בשיחה קלה, על מ“ש מני”ר נ“י כי לפי המובן לו מדברי הגאון מוהרא”ז נתקנה התקנה מסדר חלוקת א“י מחכמי ומנהיגי עה”ק ירשלם ת“ו, וכל דבריו מעיקרא היו לפי מה שחשב שנתקנה מחכמי אשכנז וגזברם וגבאים. ע”ז אשלח לו עם הנוכח העתק שני שטרות מקוימים שבידינו, כי לא כן הוא כמו שחשב, כ“א כדברי הגאון הנ”ל שנתקנה ונעשית מרו“ח ומנהיגי עיה”ק ירושלם ת“ו. וראשונה נעשית בזמן הרב הג' ר”מ ור“מ מוהר”ר משה גלאנטי זצ“ל ובית דינו, ושוב נשתנית קצת בזמן שאח”כ, דתחלה נתחלקה הקופה הכללית בכ“ד חלקים: י”ב לירושלם, ח' לצפת, ד' לחברון תובב“א, ובשנת ת”ס לפ“ק הסכימו לוותר שני חלקים לחברון ת”ו, ונשאר י“א לירושלם, זין לצפת, ו' לחברון. ובאותן הימים לא נתנו חלק לטברי' ת”ו, כי נבנתה אחרונה בזמן. וידענו כי במקצת ק“ק עשו קופה מיוחדת לטברי' ת”ו, שוב התאחדו כל ערי הקדש ת“ו לתת ד' חלקים לטברי' ת”ו, דהיינו שתתחלק הקופה כללית בכ“ח חלקים, י”א לירושלם ת“ו, זין לצפת, ו' לחברון, ד' לטברי'. וחלוקה זו של כ”ח חלקים לא הוזכרה בשטרות הנ“ל, אבל די באר ודי עולה משטרות הנ”ל כי נתקנה התקנה מרו“ח עה”ק ירושלם, ת“ו, ורו”ח ומנהיגי ערה“ק צפת וחברון ת”ו הסכימו ונתרצו בתקנה זו בשנת תק“ד לפ”ק בתופס השטרות.

תקפ"ז, אלול

ברם גם לפי דעת קדשו, שסדר החלוקה נעשית מחו“ר אשכנז וגבאים וגזברים דלעת ההיא, משתומם אני על המראה, על מה חרה אפו עלינו, פקידי ומשגיחי גזברי האמרכלי ערי הקדש תוב”ב. כי לא אני לבדי עשיתי סדר החלוקה בשנת תקפ“ה לפ”ק שיצאו עוררין עליה, כי אם בהסכמת חבריא האנשים האלה שלמים פקומ“ש גו”א עה“ק ת”ו דבק“ק אמשטרדם יע”א, שכתב מני“ר הגאון נ”י שאין תורת כ“א בידו כחוקה בלי טעם וכו' וכו' לעקור תקנת ראשונים על מגן, ויתר מיכן כתב בתשובה ס' תתס”ב כאלו אני לבדי עשיתי דבר זה, וגם אמר דכל שאין אנו יודעים טעמם ונימוקם דמתקנים הראשונים לא נוכל לשנות תקנתם.

הלא מודעת זאת כי בדור דורים שלפנינו כל מעות א“י ת”ו מאלה המדינות, בא לידי הספרדים שבא“י ת”ו, והם היו חכמי וראשי ומנהיגי עה“ק תוב”ב, וגם רוב השלוחים שיצאו ובאו היו חכמי ספרדים, והם היו מוחזקים מזה כמה וכמה שנים לגבות ולטול כל מעות א“י ת”ו, א“כ אם נתפוס תקנת הראשונים לחוק ומשפט מבלי נוכל לשנותה, מאין זכו כעת כולל הפרושים שבעה”ק ירושלם ת“ו וכל האשכנזים שבא”י ת“ו לטול חלק משלם במעות א”י שבאלה המדינות. והן ידיע להוי, כי זה למעלה מחמשים שנים יצא שליח א“י ת”ו חכם אשכנזי⁹⁰⁶ שבא אז בשליחות חכמי ומנהיגי ספרדים, ודרך הלוכו היה קובל כי לא ניתן להאשכנזים שבא“י חלק ממעות א”י הנשלח לכוללות הספרדים שבא“י ת”ו, וישמעו לו ראשי הק“ק שבאשכנז ויתקנו, כי למן אז והלאה לא יתנו כ”א לשלוחים ולכוללות אשכנזים שבא“י ת”ו. שוב יצאו גדולי חכמי ספרדים לסתור את דבריו, וישמע להם ראשונה הגאון הגדול הנודע ביהודא⁹⁰⁷ זצללה“ה וכתב שלישים לשלוחי ירושלם צפת וחברון ת”ו לבטל דברי השליח אשכנזי ההוא, והחזיר הדבר ליושנו למסור המעות לשלוחי ולכוללות הספרדים⁹⁰⁸, א“כ מהיכן זכו עתה להרים ראש כל האשכנזים, הן פרושים הן חסידים, שבא”י ת“ו, לתבוע ולטול חלקם ממעות א”י שבאלה המדינות. תריץ יתיב, כי אנחנו, אשר משנת תק“ע לפ”ק נתמנינו מחו“ר ירושלם ת”ו ומפקידי קושטא יע“א לפקידים ומשגיחים ומורשים דעה”ק ירושלם, ושוב נתמנינו גם על יתר עה“ק ת”ו, ותמיד השתדלנו וטרחנו לטובת א“י ת”ו ונודע טבענו בכל ק“ק שבאשכנז יע”א, נכנסנו באמצע הדבר הזה, אשר מדור דורים במחלוקת היתה שנויה, כאשר מצאנו אח“כ בשו”ת גנת ורדים⁹⁰⁹ י“ד כלל ג' ס' ט, וכן יש בידינו פסקי דברי דיני רבה מכמה זמנים, ופעמים שונים שבאו אותן דו”ד שבין קהלות אשכנזים לספרדים שבא“י לפניהם, ולא סיימוה כ”א לפי שעה, ובעה“י מקום הניחו לי להתגדר בו, ובשנת תקפ”ב הזדמנו לפונדק א' שני שלוחי עה“ק ירושלם⁹¹⁰ ת”ו לבוא אלינו לק“ק אמשטרדם, ובעה”י גמרנו פשרה ביניהם לשעה ולדורות מה שנוגע לעה“ק ירושלם ת”ו, ומתוך כך מצאנו מקום לעשות פשר דבר גם במה שנוגע ליתר שלשת עה“ק ת”ו, ותלב“ה נתקבלו דברינו גם בין הצדדים עצמם ספרדים ואשכנזים שבעה”ק ירושלם ת“ו, עד ששלחו כעת ת”ח אשכנזי ה“ה השד”ר מוהר“ז שפירא נ”י להיות שליח הכולל דעה“ק ירושלם ת”ו הן בעד כוללות הספרדים הן בעד כוללות האשכנזים הי“ו. אם כן איפוא, אם דברינו טובים ונכוחים במה שיכלנו ליקח מחצית חלק עה”ק ירושלם ת“ו מן כו' הספרדים הי”ו ולתתו לזולתם, וכן ליקח מחצית או שני שלישי חלקי שאר ערי הקדש ת“ו מכוללות הספרדים ולתתו לזולתם, מדוע לא יכונו דברינו לעשות סדר חלוקה בין האשכנזים כולם אשר עליהם מעולם לא נעשית ולא נתקנה סדר החלוקה מכ”ח חלקים להיחלק כנ"ל.

והנה לא אתגדר במה שאין בי, לישא וליתן בהלכות ולתפש גמרא ופוסקים להסתייע מהם כאלו בר הכי אנא. חלילה לי! רק כתלמיד לפני רבו אדון לפניו בקרקע. וכאן הבן שואל, לימא מסייע לי תשובת הרב גו“ר⁹¹¹ הנז”ל, אשר הזמין ה' לידי לראות אותה תשובה בעסקי בשנת תקפ“ג ל' לעשות פשרה בשליחות עה”ק צפת ת“ו, וראיתי כל מה שצידד הגאון הנ”ל זלה“ה שמותר לשנות מעניים לעניים, ושיפה כח הגבאים וזקני הדור לשנות כל מה שירצו, ולכן יפה תקנו וגזרו חכמי פולין בעת ההיא שכל המורם לא”י מקהלות אשכנזים יהיה רק לאשכנזים שהיו אז רק בירושלם ת“ו. א”כ אם כך הדין וכח ב“ד יפה במה שלא עמלו בו ולא טרחו ולא יגעו לקבצו אל יד, שאול אשאל, וכי אין הדבר ק”ו בנדון שלפנינו, אשר כידוע כמה טרחות טרחנו וכמה יגיעות יגענו לקבץ על יד מעות א“י שבקהלות יע”א, ונוסף עוד עשינו הכנסה חדשה לא“י ת”ו מהתחייבות יחידים, בסך קבוע לשנה, ואני הצעיר נסעתי בעצמי זה שנתיים ברוב מדינתנו לחזק וליסד זה, ובפירוש אמרו הנותנים והמתחייבים כי לשום שליח א“י ת”ו לא התרצו לכך כי אם למעני עשו – הכי לא נוכל לומר כהא דא“ר אשי בב”ב⁹¹² דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי ולמאן דבעינא יהיבנא ליה. הן שנא ושנא איכא, דר' אשי גדול הדור היה ואיפשר דמ“ה כ' הרמב”ם בהל' מת“ע פ”ט הל' ז‘, ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובין על דעתו וכו’ ה“ז רשאי לשנותן לכל מה שיראה לו מצרכי הצבור, עכ”ד. ואנא דלא חכימנא ולא הגעתי אפילו לרועי בקר, וודאי לא שרי לי לשנות המעות לשאר צדקה, אבל לעומת כן יש לצדד, דבחכם אפילו מה שגבאים גובין הכל הוא ע“ד ולמאן דיצביי' יתנינה, ועכ”פ בנידן דידן מה שגביתי ומה שעמלתי וטרחתי בו וניתן על דעתי ואינני משנהו לצדקה אחרת כ“א לא”י ת"ו, רק לעשות סדר החלוקה כנראה לי וסיעתי השלמים וטובים ממני, לא אבין ולא אדע מדוע לא נכון היה מה שעשינו בזה.

ומה שחשב מני“ר הגאון נ”י כי שנינו בלי טעם, עמו הסליחה כי לא כן עמנו. ידיע להוי למני“ר הגאון נ”י כי בשנת תקפ“ב ל', כאשר עשינו הפשרה בשליחות עה”ק ירושלם ת“ו, לא הזכרנו בזה כלל כולל חסידים, באשר חשבנו אז שלא יש מכולל ההוא בעה”ק ירושלם ת“ו, והשליח דלעת ההיא⁹¹³ העלים ממנו ולא הגיד לנו אשר ישנם שם, ולכן באמת לפי דעתנו אשר זכינו בפשרה ההיא לכל האשכנזים יושבי ירושלם ת”ו, גם אנשי קהל חסידים היושבים בעה“ק ההיא זכו בפרי הפשרה ההיא, ושוב שמנו על לב, אם נשים לחוק סדר חלוקה לאשכנזים כאשר עשו חו”ר הספרדים דירושלם ת“ו בדור דורים שלפנינו, לקצוב חלק קבוע לכ”א מעה“ק ת”ו, אזי אם יראו ד“מ⁹¹⁴ יושבי צפת שיש יתרון להיושב בירושלם באשר קצבת חלקה מרובה, יעזבו דירתם בצפת וילכו לירושלם ת”ו, ואם ד“מ יראו שבחברון לפי מיעוט יושביה יש לה יתרון, יעקרו מטברי' ויבואו לחברון, ובאופן זה לא ישבות הריב לעולם, ויהיה תמיד ערובי הפרשיות. לכן שמנו אז לחוק, שכל הנשאר אחרי ניכוי חלקי הספרדים, יבואו לכיס א', ויחולק בין כל האשכנזים שבא”י ת“ו לפי מספר נפשות, ולא יהיה לשום א' יתרון על אחיו, תהיה ישיבתו במקום שיהוא מאחת מעה”ק ת“ו, ובאופן זה כל איש על מקומו ישב בשלום, ולא ינוד אנה ואנה, ולא יאמר אדם צר לי המקום לישב בירושלם ת”ו. לזאת יסלח נא אדוני הגאון נ“י כי הטרחתי לצדיק כי”ב בתיבות הרבה, ביותר אחרי דלא לדינא קאתינא, בשכבר התפשרנו עם השד“ר דכולל פרושים הי”ו⁹¹⁵ על מאי דקמן ועל העתיד לבוא משנה זו, ולמן אז והלאה סלקנו עצמנו מזה ומסרנוהו לדין או לפשרה לפני הבד“צ שבאר”צ⁹¹⁶ יע“א או שיתפשרו הצדדים ביניהם, אבל עכ”ז לא יכלתי עצור במלין לגלול מעלי אבן התלונה, הכתובה בדברי קדשו, ולימים בעה“י יחוקו הדברים עלי ספר, וכל הבא עליו ועמד וראה כי עשיתי דברים אשר לא כדת, ולפק”ד מנוקה אני מעון בענין זה, ולא ע“ד עצמי עשיתי, כ”א במועצות ודעת חברי ומלתא בטעמא כפי הנלע“ד. וגם מ”ש בדברות קדשו בסי' תתס“ז לחכמי ורבני כולל חסידים שבצפת ת”ו, וז“ל “בדברים שבין הנגיד מהרה”ל⁹¹⁷ ובין גאון דק”ק אמשטרדם⁹¹⁸ נ“י”, נפלאת היא בעיני שהרבנים הממונים דכולל הנ“ל הציעו הדבר לפני הדרת קדשו בסגנון זה. כי באמת לא היה לי אז דברים כלל בענין זה עם הרב הגאון הנ”ל נ“י, ולא הצענו הקונטרס ההוא מן סדר החלוקה ומה שכתבנו עוד בו לבטל הפשרה העשויה בק”ק ווילנא יע“א כלל ועיקר לפני הרב הגאון הנ”ל נ“י בעת ההיא, כ”א כתבנו תחלה על רזא דנא למעלת הרבנים הגבאים הכוללים דא“י שבק”ק ווילנא יע“א נ”י ושוב להרב הגאון מוהראז“מ⁹¹⁹ נ”י ומע' הרבנים הג“כ נ”י הנז“ל לא השיבו לנו תשובה רצויה, והרב הגאון הנ”ל שלח לנו מדברותו נאוה והראה פנים שהדין עמנו, ע“ז סמכנו וקבענו הדבר בדפוס, וגם אחרי שלחנו קונטרס הנדפס ליד הרב הגאון הנ”ל שר המסכים. ויהי' מה, עכ“פ עם הרב הגאון דק”ק אמשטרדם נ"י לא הי' לנו אז דברים כלל בענין זה, והאמת עד לעצמו.

עתה ירשתי נא מני“ר הגאון נ”י למלל עוד מלין תרין באתרא דרי זיינא תלי' וכו‘⁹²⁰, במה שנסמך להקדים מנה יפה לעה“ק ירושלם ת”ו מהא דתנן הכל מעלין לירושלם⁹²¹. כנלפק“ד מתופס השטרות הבאות עם הנוכח, לא נראה דסמכו אהא רבני וחכמי ומנהיגי עה”ק ירושלם שעשו אותה תקנה וסדר החלוקה בזמן קדמון. דאי הכי, מ“ט לא נחה דעתם של רבני עה”ק חברון ת“ו, הלא לפד”ק בכח העילוי המגיע לעה“ק ירושלם, כפי דברי המשנה, זכתה עה”ק ירושלם בכך. וא“ת דלא על ירושלם כ”א על צפת ת"ו ערערו שזכתה אז ח’ מן כ“ד חלקים, הלא כבר ויתרה להם חלק א', ובכ”ז ערערו עוד עד שגם ירושלם ת“ו ויתרה חלק א', אלא וודאי שלא עשו החלוקה כ”א לפי אומד מספר חכמיה ולומדיה ולפי הצטרכותיה. ולכן ערערה עה“ק חברון ת”ו, באמרם כי לא כך החשבון לפי מספר החכמים ולומדים והצטרכות של עה“ק חברון ת”ו שלא תזכה כ“א ד' חלקים, שהי' אז ששית מכללות הקופה, עד שפייסוה והוסיפו לה שתיים. וכן יבחן צדיק מני”ר הגאון נ“י מהשתנות החלוקה אחרי כן, לחלוק הקופה הכללית בכ”ח חלקים וליתן לטברי' ד' חלקים אשר בה וויתרה או נגרע מחלק עה“ק ירושלם ת”ו יותר מעה“ק צפת”ו וחברון ת“ו. ואי נימא דמצד עילוי וקדושתה זכתה בחלק גדול, מדוע הורע כח ונגרע עילויה אחרי הוסדה עה”ק טברי‘, אלא וודאי דכל החלוקה הי’ מתחילה לפי ערך מספר הת“ח שהי' בעה”ק ירושלם ת“ו יותר מבשאר שתי ערי הקדש, ואחרי נתוספו ספסלי ובאו ת”ח גם לעה“ק טברי', בדין היה לפחות מערכה, ובמקום שקבלה מקודם ¹¹/₂₄, לא קיבלה אח”כ כ"א ¹¹/₂₈ מכללות הקופה.

ובאותה הגמ‘⁹²² דקלסי’ מני“ר הגאון נ”י להגהת דרישה⁹²³ דצ“ל ובא”י, והגאון מוהראז“מ⁹²⁴ נ”י מקיים הגירס' ובא“י, ומפרש דבזה רצה להוכיח דמתניתין איירי בזמן הבית, דאלת”ה מ“ט תוכל האשה לכוף את האיש לעלות מא”י לירושלם, כיון דבזמן המקדש אין שם בירושלים מצות יתירות מבשאר א“י. גם ראיתי מה שפירש מני”ר הגאון נ“י בסוף תשובתו, לקיים הגירסא מבא”י,אבל דחיקא לי' מלת לדור, וסיים דהנוסחאות משתנות במהר“מ⁹²⁵, והתשובה סי' קצ”ט דמייתי מהרי“ט⁹²⁶ לא מצא בדפוס פראג שלפניו – תשובה זו היא בשו”ת מהר“מ ב”ר ברוך⁹²⁷ ד' קרימונה שי“ז לפ”ק, וגם היא בידי בעה“י, וראיתי כתוב בה כלשון שהביא מהרי”ט, וגם הגאון מוהראז“מ נ”י מזכירה תשובה מהרמב“ב⁹²⁸ קווארטא, כי דפוס פראג הוא פאליע⁹²⁹. ומצאתי בס' שו”ת יוסף אומץ להגאון מו“ה חיים יוסף אזולאי זצללה”ה⁹³⁰ סי' ב“ן, שכתב על דברי המרדכי⁹³¹ שכתב בשם מהר”מ⁹³², אי הכי דהירושלמי איירי בזמן הבית וכו‘, וז“ל והדבר ברור שהוא ט”ס, וצ"ל דהירושלמי איירי בזמן הזה וכו’⁹³³, ומאי דכתיבנא להגי' במרדכי ולא בהרא“ש⁹³⁴, ה”ט דהרא“ש והטור⁹³⁵ הביאו סברת מהר”מ דברייתא דגמרין בזה“ב והמרדכי יחיד וכו', ותו דהא מילתא היא בשם מהר”מ, ובתשובות ד' קרימונה מפרש דהירושלמי איירי בזמן הבית, והלא הירושלמי קאמר דאם היא רוצה אין כופין אותו, ובזמן הבית ודאי הו“ל לכופו, ואם הברייתא דגמרין איירי בזה”ז, איך קאמר דכופין אותו, והלא אפילו בזמן הבית אין כוין אותו. אמנם לפמ“ש הרא”ש והטור וכן הוא בדפוס קרימ' ניחא, דהש“ס איירי בזה”ב, דאיכא מצוה טפי, לכן כופין אותו, והירושלמי איירי בזה“ז, דליכא כ”כ מצוה, ולכך אין כופין אותו. ועדיין צריכין למודעי דנגיה כך במרדכי, ופי' הר“מ⁹³⁶ דמתניתן איירי בזמן שבה”מ קיים, דאז המצוה טפי לדור בירושלם מבא“י, והירושלמי איירי בה”ז וכו‘, וכוונתו לומר דמתניתן בזמן שבהמ“ק קיים. וכן מצא הרב הגאון הנ”ל⁹³⁷ בס’ דינא דחיי להרב כנה“ג⁹³⁸, לאוין פ”א דף פ“ו, שהגיה דברי המרדכי, ומצא כהגהתו בתשובת מיימוני⁹³⁹, ופי' הלשון כמ”ש הרב הגאון הנ“ל זצללה”ה. וכן ראיתי גם אני הדל בס' דינא דחיי, וכ' עוד על דברי תשובת מיימוני שמסיים וההיא דתוספתא מיירי בזה“ז, וברור הוא שמה שכתב וההיא דתוספתא כו' הוא ט”ס, וצ“ל דירושלמי. וא”כ נקוט מהכא דמתניתן איירי בזמן הבית, והירושלמי איירי בזמן הזה וכו', ולפי כך אין כופין אותו לעלות לא מח“ל לארץ ולא מא”י לירושלם.

ע“י מר דודי הרב המופלג⁹⁴⁰ נ”י קבלתי הני תרי זוגי תפלין שצוה מני“ר הגאון נ”י לעשות לי כמבוקשי, ופי ימלא תהלה ותשואות חן חן על שלימות הפעולה. ותודתי אין די באר ודי עולה, נגד מה שהטרחתי אותו צדיק מני“ר הגאון נ”י, אבל נפש צדיק אותה טוב, ולגלגל זכות על ידו הגדולה.

התחלתי לכתוב הנוכח, מחשבתי לשלחו ע“י מר דודי הרב המופלג מו”ה שלמה דושנית נ“י, ושוב נתרצה לנו מר דודנו לשבת עמנו פה בחורף הבע”ל, ואשלח הנוכח ע“י חתנו בעל קרובתי התו' המשכיל שי'. והנה כאשר הוריק אמתחתו היום, מצא בה גי”ק אלי הצעיר מן ז"ך סיון העבר, אשר שכח למוסרה לידי, ולא זכיתי לדברי קדשו עד היום, ובקראי צהלו פני בראותי האהבה וחבה יתירה מהדרת קדשו אל דל הערך כמוני, ובמה יזכה הנער לגדולות כאלה.

אוסיפה אביטה מה דאמר מר ניהו רבא הגאון נ“י דאין דעת חסידים נוחה מן הפשר שעשינו בחורף העבר, ויפלא בעיני, כי לכאורה מן הנמנע הוא שכבר באו דבריהם למני”ר הגאון נ“י אחרי נתודע להם הפשר שעשינו, כי לא כתבתי ולא הודעתי לכו' חסידים שבא”י ת“ו מה שעשינו, עד סוף חודש סיון העבר⁹⁴¹. והרמז דרמז לן מני”ר הגאון נ“י עמ”ש מאותן חסידים אין דעת חכמים נוחה מהם (שבת ר"פ שמנה שרצים) לא אבין דברי חכמים וחידותם, אם טוב בעיני קדשו יפרש נא ד“ק. ומה שחשב מני”ר הגאון נ“י על הרב הגאון מוהרא”ז מרגליות נ“י באמרו והזהירו אותי לבל אובה ובל אשמע לחזור מהפשר שעשינו, חלילה לו לחשוב כן על הגאון הל”ז נ“י כי כתב אלי כדברים האלה. הן התרעם הרבה על הדברים הנאמרים שאינם אמת, וגם אני חושב כן, ובפרט במה שהיה הרב השד”ר מוהר“ז שפירא נ”י שליח ובעל דברים מכולל חסידים הנקראים חב“ד שבא”י ת“ו אשר גם המה אנשי ליטא, ועל דבריו שהחזיק הכתבים שכתבו לנו אנשי כולל חב”ד הנ“ל מעה”ק חברון ת“ו, ואשר כתב לנו רבם דלע”ע הוא הרב החסיד מו“ה בער בן הרב הגאון מו”ה זלמן שניאור זצ“ל, הסכמנו להפריש להם חלק לבדם, ששית מסך הכולל המגיע לחסידים כולם, ולפי מ”נ מגיע להם אפשר אחד מעשרה מלבד שאר דברים בגו. אבל עכ“ז הס מלהזכיר לשווין נפשין הדרנא, לחזור חלילה מהפשר שעשינו. והלא עכ”פ אם נתעוותו צד אחד איננו כ“א על הגבוי כעת ועל העתיד לבוא משנה זו, ולמן תקפ”ח והלאה יבואו כל הדו“ד והו”ת לפני הב“צ שבארץ צובה או יתפשרו ביניהם עצמם. וחלילה לנו לחזור מזה, כי גם אנחנו אין אנו חפצים כי אם הצדק והיושר. ומובטחני בבד”צ הנ"ל שלא יש אצלם שום נטיית צד ולא שום נשיאת פנים, וידונו דין אמת לאמיתו, או בפשר הקרוב לדין, וניחא לנו יותר ויותר מאשר נכניס אנחנו את עצמנו בדבר ומידי תרעומת מאחד מן הצדדים לא פלטינן.

ושלום תורתו יגדל ויאדיר שלות עוזו ותפארתו, עוד יפוצו מעיינותיו חוצה ויאיר פני תבל באור תורתו, ויגן על בני דורו בזכות צדקתו וקדושתו, וישא רנה ותפלה בעד שארית עמו, ירחם ד' יחיש גאולתו, ויעלה נא לפניו לטובה את עבדו הצעיר המשתחווה מול תפארת הדרתו, המתאבק בעפר רגלי ת"ח ואליו תשוקתו, המחכה לחסדי ד' ומצפה לישועתו.

(כרך 2, דף 88 ע“ב – 90 ע”ב)

122. ח' אלול אל: פרנסים ומנהיגים ב: האנוי    🔗

ב“ה, עש”ק ח' אלול תקפ"ז ל'

התולה ארץ על בלימה, ויטיב הכתיבה והחתימה, לחיים טובים בנעימה, וקרנם בעושר וכבוד להרימה, ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים פרנסים ומנהיגים וגבאי א”י דק“ק יע”א ועל צבא תהלתם הרב הגאון המפורסם אב“ד ור”מ דק“ק הנ”ל והמדינה⁹⁴² יע"א נרו יאיר ויופיע עד בוא לציון מושיע.

אחדש“ה כמשפט, באנו בדברינו אלה אל כבוד רום מעלתם יצ”ו, בהיות כי הן זה שנים רבות עבודת הקדש עלינו בענין ארץ ישראל תוב“ב, לקבל המעות הנכתב בפנקס השלוחים, כאשר באו לק”ק יע“א לעשות שליחותם, ראשי העדה דבכל אתר ואתר כתבו בפנקסם כמה הגיע לשליחות ההוא, וצרור הכסף שלחו לידינו. ועתה נתוסף עוד עבודתנו בקדש, זה כמשלש שנים תקננו בעה”י לבל יסעו ויבואו עוד שלוחי א“י ת”ו לכל אלה המדינות, כי אם אנחנו נקבץ באגרותינו כל כסף הקדשים דבכל אתר מדינתנו ובמקצת ק“ק שבאשכנז יע”א התחייבות יחידים בסך קבוע לשנה לא“י ת”ו, בקדשו הרב הגאון הגדול מר ניהו רבה נרו. ולא נטריח בענין זה את רום פאר מעלתם הקפו“מ יצ”ו, כי אם באנו לבקש מרפ“מ יצ”ו לשלוח לידינו כל כסף המתוכן והמזומן בקופת א“י דקהלתם הקדושה יע”א, בכתב מפורש, כמה מגיע מצרור הכסף אשר ישלחו לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב“ב, ואחרי הקבלה נשלח לידם הרמה שובר חתום מכולם לראיה מהימנא, ואנחנו על משמרתנו נעמודה לשלוח צרור כספם עם כל הכסף המובא לידינו משאר הק”ק יע“א דבמדינת האללאנד צרפת ואשכנז יע”א ליושבי ארץ הקדושה תוב"ב, והדמים יעלו לרצון לפני ד' להעלות זכרונם לטובה.

תתחדש עליהם שנה טובה, ובספר חיים טובים יכתבו ויחתמו, ותהי' השנה הזאת שנת גאולה וישועה, ונעלה לציון ברנה כיר“א. הכ”ד אהו' הדש“ת רפ”מ יצ“ו ושלום תורת מר ניהו. רבא הרב הגאון הגדול אב”ד ור“מ נרו, המחלים פני כבודם ימהרו יחישו תשובתם הרמה, פקומ”ש גזו“א ערי הקדש תובב”א דבק“ק אמשטרדם יע”א ואמרכל הכולל דא“י תוב”ב בק“ק האג יע”א המצפה לישועת ה', הצה"ל.

(כרך 2, דף 90 ע"ב)

123. ח אלול אל: משה טוביה ב: האנוי    🔗

ב“ה. עש”ק ח' אלול תקפ"ז ל'

בהעלות זכרון שופר, לחיים טובים יוחק בספר, עם יתר צדיקי עולם נותני אמרי שפר, ונחלתו עליו יושפר, ה“ה הוד כבוד אדמו' מחו' הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה ובחכמה בקדושה ובענוה, בינה ודעת לו נתונה, צדיק יסוד עולם, כל רז ממנו לא נעלם, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מוהר”ר משה טובי, נרו אב“ד ור”מ דק' האנוי ו“ה⁹⁴³ יע”א.

גי“ק מן י”א טבת העבר הגיענו במועדו, ושמחתי לקול מבשר טוב כי ילדה כלתו מחו' הצנועה והישרה תי' בן ובת שי' ותי' לאי“ט, לשמחות אבות וזקנים, ישבעו מהם גילות ורננים, יחיו יגדלו ויהו דשנים ורעננים, ובימיהם וימינו יבוא המשיב לב אבות על בנים, כיר”א. ובכל לבי ברכתי לאדמ“ה הגאון נ”י עם כל אמבוהי דיליה בברכת מז“ט. ואשר לא השבתי אז כהלכת ד”א וכחובה מפני הכבוד והאהבה, מכמה טעמים היתה המניעה, ולא אאריך בהתנצלות. הלא לבבו יגיד לו גודל אהבתי אל מר ניהו רבא נ"י וכל ביתו הרמה, ולא טמנתי ידי בחיקי. עם כל זה, אחלה פני קדשו, לזאת יסלח נא, ואל יגמלני כמדתי להשיב ימינו אחור לבלתי השיב לי מהר על הנוכח, כאשר נפשי שואלת ומבקשת.

אחת סבות המניעות היתה, כי מאוד נפלאתי אשר שבו דברי ריקם אודות מעות א“י ת”ו. תלב“ה כבר נודע טבענו בעולם בעבודת הקודש הזה, ומקרוב ומרחוק שולחים צרור כספם דא”י לידינו, כאשר כבר ספרתי למני“ר הגאון נ”י פא“פ. לא מבעיא מכל מדינתנו, כי גם ממדינת צרפת ועלזאס הם שולחים הכל לידי הגבאים כוללים בפאריז, והם שולחים הכל לידינו, וכן הנהגנו איזה שנים במדינת אשכנז, ובחורף העבר עוד הרחבנו גבול גבייתנו, וקבלנו צרור הכסף דא”י מאלטונא, האמבורג, קאפענהאגען, הנובר, ברוינשווייג, פולדה, מנהיים, מלבד אשר אינני זוכר בשעה זו. ולמני“ר הגאון נ”י כתבתי אחת ושתים ושלש, והוצגתי על גחלים ריקם, ועוד הכביד וכתב לי, להביא כתב מכ[ו]ללות ערי הקדש תובב“א, שהושוו יחד שלא לשלוח עוד שלוחים לקבלה, כאלו לא נאמנו דברי אשר הודעתיו פא”פ ובמכתב, כי הלכנו בזה בעקבות הרב הגאון אב“ד ור”מ דק“ק לונדון⁹⁴⁴ נר”ו, אשר שם לחוק ומשפט לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א“י תוב”ב, ומה לנו לחוש בענין זה להביא כתב מא“י ת”ו שנתרצו בזה. הלא אנן דבקיאין במהות ובמעמד ובנהוג המדינות האלה, ידענו כי ביציאת השלוחים ההוצאה יתירה על השבח, ובאופן זה בצרופת התייסדות התחייבות יהיה השבח מרובה במדה טובה מרובה. הלא לבוז ולחרפה היה לי, כי באתרי דלא ידעי יתי שלחו צרור כספם מיד כשכתבתי להם, ולמני“ר הגאון מחו' נ”י, היודע ומכיר אותי, לא הספיקו דברי לסמוך עליהם. והוספתי להפליא, כי גם אחרי היה בהיכל קדשו הרב השד“ר דעה”ק ירושלם ת“ו מוהר”ר זלמן שפירא נ“י, ועיני קדשו ראו כי השד”ר הנ“ל חזר לעה”ק ת“ו ולא עסק בשליחותו ושם משטרו עלינו, עכ”ז לא שלח לנו הכסף המתוכן בקופת א“י תמן. הן כתב לנו בגי”ק הנ“ל שלא יוכל לשלוח בלתי רצון מנהיגים, ולא ידעתי פירושו, מאי טעמא יסרבו המנהיגים לכך, אם ואולי לאשר לא שאלנו זאת מאתם ולא כתבנו לכבודם כתב מיוחד, הנה באה עם הנוכח כתב למנהיגים דק”ק תמן יצ“ו, ונקוה כי יקיימו במוקדם מצות שילוח, ולא נבוש ולא נכלם כאשר נשיב לשואלנו דב”ר ה“ה הרב השד”ר הנ“ל נ”י אודות כסף א“י המגיע לשליחות עה”ק ירושלם ת“ו. ולא אחדול מלהגיד כי נפלאתי מאוד עמ”ש השד“ר הנ”ל מווילנא, וז“ל: “כי לבי רואה כי אין כמוהו בכל הארץ, וכן החזקתי על ידו ושבחתי את מעשיו והסכמתי לעצתו הנאמנה בכל הקהלות אשר עברתי בחזירתי, גם בפפד”מ גם בהאנוי גם בווירצבורג, והגם כי בהאנוי אמר לי הגאון מוהרמ”ט⁹⁴⁵ נ“י כי פלפל עם כת”ר בכתב ובע“פ בכמה דברים בזה וגם בביטול השלוחים, עכ”ז אנכי לא פניתי לכל הדברם הללו ודברתי על לבו כאשר הודעתי לכת“ר” – עכ“ד. ואני משתומם על המראה. מאשר פלפל מני”ר הגאון נ“י עמי אודות ביטול השלוחים לא ידעתי דבר, וגם בכל הק”ק שנסעתי והצעתי הדבר לפני הרבנים הגאונים ולפני ראשי העדה ולפני יחידי סגולה, כולם קלסו ושבחו ענין זה וגם התרצו לעשות החברה, אך בפפד“מ היה הדבר קשה להוציאו מכחו אל הפועל, וכאשר שמעתי חלוקי דיעות שאלתי את פי הרב ראב”ד הג“מ זלמן טריר נ”י, אם לא טוב הדבר בעיניו אמשוך את ידי מהשתדל בדבר בק“ק הנ”ל, ובפה מלא השיב, לא כן, כי גם בעיניו יכון הדבר למאוד, וכן כתב בפנקס שבידי מלא היריעה לשבח ולקלס הדבר. ולא אבין על מה הצטרך הרב השד“ר הנ”ל לדבר על לבו דמני“ר הגאון נ”י כאלו אן דעתו נוחה בנו. ויהי מה, אמרתי זאת חובתי ואעשנה לשאול עוד הפעם ולתבוע חלק המגיע לכל ארבעת ערה“ק ת”ו מקופת א“י דתמן. ובענין החברה, מאוד אניע תמה, דתלה מני”ר הגאון נ“י מעשה הטוב דיחידי סגולה תמן במה שיעשו אנשי ק”ק פפמ“ד, ואלו הייתי בעצמי שמה להשתדל זה, אין אחד שהיה מסרב לי, ומדוע ירפו ידיו ממצוה רבה הלזו, הכפולה בטובתה, הן מצד העזר והסיוע לעניי א”י ת“ו, והן מצד שעל ידי כך בוודאי יתרצו חכמי ומנהיגי ערה”ק ת“ו שלא ישלחו שלוחים, ויוצל ממון של ישראל הניתן לצדקת עניי א”י שלא יבוא ליד בעלי עגלה ובעלי אושפיזות. ובעיני, הצעיר ודל, מקום הניחו לי להתגדר בזה לתקן תיקון גדול הל“ז, ואם שומע אין לי להיות לנו מעיר לעזור בזה, כאשר יש ספוק ביד מני”ר הגאון נ“י לעשות, מה אעשה? והנני מסגיר בזה מכתב שלשת הגאונים שבמדינתנו נרו, שהסכימו בכל תקף ועז לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א”י ת"ו.

ובענין הידוע אשר כתב לנו אז, אודה לה' שנתפטרנו מההוא גברא תקיפא, הן לא באפס סמים כ“א בסך גדול ומרובה, ולא בדין וביושר המגיע לו, כ”א למען הסתלק ממנו, ושלא לירד לעש"ג⁹⁴⁶, בחרנו לוותר ולהפריז סך מרובה ההוא, ולא אעורר הישנות, לכן יעמוד קנה במקומו בענין זה.

ועתה השורה הזאת תהי' לעד ולראיה מהימנא, כי שלמתי אשתקד בחדש אלול לה“ה כ' פייבל עלזאס באמשטרדם סך ח”י זהובים האללענדש, ולאחותו הדרה בראטרדם כמו כן סך ח“י זהובים ע”י הו“ה הבח' כ”ה מרדכי בייט שי‘, והיא אנה יכולה לכתוב, וחתמה בשרטוט בעלמא, ולא ידעתי לעת כזאת איפה הנחתים הני שוברות רעועות הראויות לאשפה. לכן התויתי תו אלה הדברים, להעיד כי שלמתי להנז“ל יחד הני 36f שקבלתי בחדש מנחם אשתקד ממני”ר הגאון נ"י להרבני מו’ הירש כהן נ“י, כק”ר ימחול נא לשלח לחשבוני, כאשר התרצה מני“ר הגאון נ”י לעשות, סך חמשה זהובים, ויעלה לחשבון א"י.

ואסיים בחתימה מעין הפתיחה, יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, וכנשר יחדש נעורים, ויזכה עוד שמחות רבות בכי“ח הצאצאים והצפיעות הגדולים והקטנים, כולם ברוכי ה' יהי‘, ויראה מהם זרע בירך ד’, עוסקים בתורה ובמצוות ובמע”ט עטרת תפארת זקינים, וכל תפלותיו יקובלו עם כל תפלות הצדיקים ברחמים וברצון, ויעורר הרחמים על שארית הנמצאה, ואל ישכח נא את אחד עבדי אדוני הקטנים, מחו' ואוה“נ המתכבד באהבתו, המשתחווה אל מול כבוד תורתו, החוסה בצל כנפי קדושתו, המחכה לחסדי ה' וישועתו, הצה”ל.

(כרך 2, דף 91 ע“א וע”ב)

124. י"ב אלול אל: גבאים כוללים ב: צרפת נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ג' י”ב אלול תקפ“זין לפ”ק

התולה ארץ על בלימה, ייטיב הכתיבה והחתימה, למעלת כבוד האלופים הגבאים כוללים דא“י ת”ו ומדינת צרפת ועלזאס יע“א ה”ה הרב המאור הגדול, מעוז ומגדול, החכם המובהק, ונוגה לו כברק, הרב הכולל, בישראל להלל, ראש וראשון דקאנסיסטאהר צענטראל⁹⁴⁷ בפאריז יע“א כקש”ת מוהר“ר מנחם עמנואל דייץ נרו, ומשנהו הגביר היקר הנגיד הנכבד הנדיב והנעלה מו”ה ברוך ווייל נ"י ד' עליהם יחיו.

הגיעני כפול גי“ה, הראשון מן י”ב ניסן והשני מן ר“ח אב דהאי שתא, ובהשני ק”ל ח“כ על איטרט מסך 1135 פר' אשר גבינו והעלינו לזכותם בחשבון א”י ת“ו. והנה ראינו לנחת מן הראשון שקבלו תשובה כהלכה מגבאי דא”י דק“ק ווינצהיים והדעפארטאמאנט⁹⁴⁸, שיקבץ אל יד אחר פסח העבר כל מעות א”י דגליל שלהם וישלחום לידם הרמה, אך בהשני לא ראינו כי נתאמתה הבטחת הגבאי דא“י הנ”ל, וממשמעות הדברים כי לא הזכירו רק מה שקבלו מק“ק שטראסבורג וזעיר שם משאר עיירות, נראה שלא קבלו עדיין גביית הגבאי דווינצהיים והגליל. לכן באנו בבקשה מרומפ”ג יצ“ו, שישלחו לנו במוקדם האדדעסי של הגבאי דגליל ווינצהיים, למען נכתוב לו לזרזו על השלוח לידם הרמה. וגם את רופמ”כ יצ“ו נחלה בעשר חלות, שיכתבו נא לכל הגבאים כוללים במדינת צרפת ועלזאס, לזרזם על הגבייה ועל השלוח. כי מאד אנו מצטערים לראות מיעוט ההכנסה, ובפרט מהבאים דאויברעלזאס, אשר זה שנתיים ויותר כתבו לנו רופמ”כ יצ“ו שקבלו ממנו 1250 פר‘, ועוד היתה גבייתו 100 פר’ יותר, אבל נתן 50 פר' להשד”ר מוה' צבי דוב מינץ, ועוד 50 פר' להוצאות הגבייות, עכ“פ קבלו רומ”כ יצ“ו 1250 פר', ולמן אז ועד עתה איננו רואים שקבלו כלום מידו. וכבר חלינו פני רופמכ”ת יצ“ו, לכתוב לנו האדרעססין שלכל הגבאים דמדינתם יע”א, למען נעוררם גם אנחנו על מעשה הצדקה ועל הזריזות. והנה נכפול בקשתנו שנית, ואל ישליכו נא דברינו אחר גיוום, ואל יחוסו על פריטי דבי דואר כי כל פרוטה ופרוטה דבר דואר מביא כמה וכמה זהובים לא“י ת”ו. כי ידענו כך היא המדה בכל מקום, אין הדבר תלוי אלא בהשתדלות, ואם אין דורש אין מבקש לתת מאליו. וכבר שוינו כי הדבר חובה עלינו כעת ביותר, אחרי הסכמנו לבל יבואו עוד שלוחי א“י ת”ו, אם נתרשל ח“ו לעשות בעדם ולהשתדל שיתנו הנותנים, הלא יהיו ח”ו קרח מכאן ומכאן, וח“ו תהיה תקנה זו קפוח טובת עניי א”י ת"ו. לכן יתחזקו ויתאמצו נא במצוה רבה הלזו, ואל ישכחו לשלוח לנו במוקדם האדרעססין דהגבאים דמדינה שמה. וגם ימחלו נא לכתוב לנו ההעתקה מחשבונם, למען נראה מי נסוג אחור לגמרי, ומי לא שלח כל כך פעמים הקודמים, למען נעוררם על תוספת טובה.

אם נמצא שמה או בקירוב מקום לשם, ה“ה הרב השד”ר מו“ה חיים מעזריטשר נ”י, ימחלו נא לומר לו כי באו אלינו קובלנות עליו מהממונים דכולל שלו⁹⁴⁹, על אשר לא שלח עדיין כלום מגבייתו דמעות א“י ת”ו, והגם כתב לנו השד“ר הנ”ל באחד ממכתביו כי לא נגע בקופות א“י, אבל הרבני השד”ר מו“ה צבי דוב מינץ נ”י כתב לנו בתחלת חדש אב העבר מטריעסט, כי נתברר לו שהשד“ר הנ”ל קיבל בכמה מקומות ומחוזות מעות א“י, וגם מקופות שהעמיד השד”ר הנ“ל קיבל מעות נגד שוברות מקופות ההם, מבלעדי מה שקבל זולת זה. ובאמת כבר זמן רב רע גם עלינו התהלכו ועכובו במדינה שמה, שהוא בלי תועלת והן נזק לא”י ת“ו, ומה יפה ומה נעים התיקון שעשינו, לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א”י ת“ו. אך הוא הדבר שדברנו שצריך להזדרז ולכפול ההשתדלות, שלא ליתן מקום לבטל התיקון גדול הלזה. בטחנו כן יעשו וכן יוסיפו רופמעכ”ת נ“י, ושכרם אתם ופעולתם לפניהם. ולעת יפקדו כל יצורי קדם יפקדו ברחמי, יכתבו ויחתמו לאלתר לחיים טובים ואורך ימים ושנות חיים ושלום ברב ברכות ושובע שמחות והצלחות אמתיות, יתן להם ה' וימלא כל משאלותיהם לטוב להם כל הימים, וזרעם נכון לפניהם, ברוכי ה' יהיו המה וצאצאיהם, כאות נפשותיהם, וכברכת אוה”נ הדש“ת, הכו,ח גם בשם חבריא הטובים ממנו שלמים ותמימים ישרים ויקרים פקומ”ש גזו“א עה”ק תובב“א דבק”ק אמשטרדם יע“א, הצה”ל.

(כרך 2, דף 91 ע“ב – 92 ע”א)

125. י"ד אלול אל: הירץ אוטרבורג ב: מנהיים נכתב ב: האג    🔗

ב“ה האג יום ה' ד”י אלול תקפ"זין ל'

הפוקד כל יצורי קדם, יפקוד ברחמים ויכתוב ויחתום לאלתר לחיים טובים למעלת כבוד אהו' ידידנו האלוף הראש והקצין היקר והנעלה הישיש הנכבד כ“ה הירץ איטרבורג שי' פו”מ וגבאי דא“י בק”ק מנהיים יע"א.

נכבדנו בגי“ה מן כ”ג מנחם העבר, ובתוכו כ“ח על פפד”מ, מעות א“י ת”ו מסך 161 f, שהוא מהכנסות שנת תקפ“ו לפ”ק, כמפורש בגי“ה החשבון. ולמטה בזה שני שוברות, הא' ממה שקבלנו מרפ”מ יצ“ו תחלת אדר העבר, והב' מסך הנ”ל, והדמים יעלו לרצון לפני ה' ליושבי א“י תוב”ב, ויגן בעד הנותנים והמתנדבים ובעד רפ“מ יצ”ו העוסק בצרכי א“י ת”ו, וכה לחי לאיט“א. ואנכי הרואה מגי”ה, כי לא כיון היטב מ“ש ב' אדר העבר⁹⁵⁰ לרפ”מ יצ“ו, באשר השיב לי שבפנקס א”י שבידו נמצא חשבון אמת וכשר ע“כ פרוטה ופרוטה. מי הסתפק בזה ח”ו, ומי לא ידע זאת כי באמונה הוא עושה, ובוודאי לא נחשד ח“ו לעכב אפילו חד יומא, כל זה אך למותר הוא אפילו לאמרו, כי מי יהרהר אחריו ח”ו. ומה שכתבנו אז להפקומ“ש יצ”ו שמה, מוכרח[ים] במעשינו היינו, אחרי ראינו שאיננו משיב לנו ואיננו שולח לנו הדמים המגיעים לא“י ת”ו, ואנחנו כשלוחי א“י ממש, וחובה עלינו להשתדל קבלת הדמים, ואמרנו אולי איננו רוצה רופ”מ יצ“ו לשלוח המעות לידינו בלתי פקודת הפו”מ יצ“ו, לכן כתבנו להשתדל פקודה זו. ומ”ש לרופ“מ יצ”ו ב' אדר העבר, זה היה באשר ראיתי כי החשבון מה שהעתיק כמה הוא שולח אז לכל אחת מארבעת עה“ק ת”ו איננו מכוון, כי אחרי קבלנו בשנת תקפ“ג ל' ותקפ”ד לפ“ק מה שהגיע אז לעה”ק צפת וטברי' ת“ו, מתוך כך ראיתי שהחשבון אינו מכוון, ומתוך גי”ה הנ“ל מכ”ג מנחם העבר אשר בו בירור החשבון ראיתי כי יפה דייקתי ויפה חשבתי. ועתה הביא הכל אל עמק השוה, ובטובו כן יעשה רפ“מ יצ”ו להבא, ככלות השנה לטובה, ימחול לשלוח לנו הכנסות השנה שנשלמה, ואין אנו צריכים לשאול או להזכיר, כי מאליו ימחול רפ“מ יצ”ו לעשות זאת.

עתה נבוא לחלות פני כבודו להתאמץ ג“כ במצוה הגדולה לגבות דמי התחייבות היחידים שמה משנת תקפ”ו לפ“ק, אשר הרשימה עם החתומים מסרתי אשתקד בצאתי משם ביד אהו' מו' הוה”ק היקר כ“ה שלמה זונטהיים יצ”ו, והבטיחני לעזור בזה לרופ“מ יצ”ו, אך ביני ביני לא שמעתי כלום מאהו' מחו' הוה“ק הנ”ל יצ“ו, אם רוצה לעסוק בזה. ימחול נא אהו' רפ”מ יצ“ו לעסוק במצוה גדולה הלזו, לבל תהיה יגיעתי שיגעתי שמה לריק ח”ו, ובתשלום חדש הלז נשלמה שנה אחת מההתחיבות, ובכן ימחול מיד אחר ר“ה, הבע”חל לגבות הדמים. והנני מסגיר בזה שובר אי בלאנקא⁹⁵¹, אשר הגבאים דא“י במדינתנו משתמשים מהם אם רוצה רפ”מ יצ“ו להקל מסופרו טרחת כתיבת השוברות, יוכל לצוות להדפיסם בקארלסרוה או ברעדלהיים, לחשבון קופת א”י ת“ו, ואחרי גביית דמי ההתחיבות הנ”ל משנת תקפ“ז ל' ימחול לשלוח לנו סך העולה ומד' תהי' משוכרתו שלמה על העמל ועל הפעולה. והנני מסגיר בזה ג”כ רשימה מהחותמים שהעתקתי מפנקסי, והחתימות העקריים הם ביד מחו' הוה“ק כ”ה שלמה זונטהיים יצ"ו.

ואסיים מעין הפתיחה, יכתב ויחתם לאלתר בספר חיים טובים, ויוסיף ה' לו ולביתו אורך ימים ושנות חיים ושלום וברכה והון ועושר וכבוד, כאוות נפשו הרמה וכברכת אוה“נ הד”ש וטובתו הפ“ש ברכה לכל אנשי החברה דא”י ת“ו המצל”ה הכו“ח בשם חבריא יצ”ו פקו“מ קזו”א עה“ק ת”ו.

(כרך 2, דף 92 ע“א וע”ב)

125א. ח' אלול אל: וואלף המבורג ב: פיורדא    🔗

יום ו' ח' אלול תקפ"ז ל'

כתבתי להרב הה“ג מוהר”ר וואלף המבורג נרו, לתשובת גי“ה מן עש”ק פ' שלח לך דהאי שתא, ע“י מר דודי הרב⁹⁵² נרו, ולהודיע קבלת 16.1 f שהעליתי לחשבון א”י ת“ו. ומ”ש לי ששלח 33.40 f לר“ז באמבערגר, לא ידעתי פירושו, כי לא קבלתי מהנז' כי אם 57.60 f בחדש אייר העבר, ותחלת תשרי אשתקד ק”ל 34.50 f ותל"מ⁹⁵³, ולא ידעתי בשלמי הטעות.

עוד עוררתיהו להשתדל יותר בעד א“י ת”ו ולייסד התחייבות שמה, ולגבות מק“ק שבסביבתו, כמו שעשה בשעה שהי' השד”ר מו“ה בנימן זאב⁹⁵⁴ זצ”ל שמה. גם הודעתיו שהבטיחני הוה“ק ר' מענדל טראסט במינכען, כשהיה אצלי אשתקד בפפד”מ, לעשות בעד א“י, ושוב לא שמעתי ממנו כלום, אולי יעוררהו על כך, ואולי טוב למנותו לגבאי דא”י, ותשובתו ש"נ⁹⁵⁵.

(שם, דף 92 ע"ב)

126. י"ד אלול אל: חיים פרידברג ב: בינגען    🔗

ב“ה יום ה', י”ד אלול תקפ"ז ל'

הפוקד כל יצורי קדם, יפקדהו בפקודת ישועה ורחמים, ויכתבהו ויחתמהו בספר חיים טובים, ה“ה מעלת אהו' ידידנו האלוף הראש והקצין היקר והנעלה כ”ה חיים פרידבורג יצ“ו בק”ק בינגען יע"א.

אחרי ראינו כי חפץ חסד הוא ורוצה להטיב עם יושבי ארץ ישראל תוב“ב, ארץ אשר ד' דורש אותה תמיד, עיני ה' בה לטובה על כל המטיבים עם יושביה והמסעדים אותם לקיים ישיבתם בארץ המקודשת, ע”כ באנו להמציא מצוה זו לידו הרמה, ברב עוז ותעצומה, ובכח המסור בידינו ממעלת כבוד רבני וחכמי פקידי ומשגיחי ממוני ומנהיגי א“י ת”ו, הננו ממנים למעלתו הרמה יצ“ו להיות גבאי דא”י שמה הק“ק יע”א ובסביבה דסמיכי לשמה, וזה מעשהו בקדש.

א. לקבל מיד האלופים פרנסים ומנהיגי הק“ק יע”א שמה כל מעות א“י ת”ו שבקופת א“י דשמה הנמצא בה כעת עתה, וכל מה שחייבים לא”י ת“ו מכל אותן השנים שעברו אשר לא היה שם שליח א”י ת“ו ולא שלמו כסף חוקם מה שהתחייבו לשלם מדי שנה לא”י ת“ו, כנהוג שמה הק”ק מזה כמה שנים.

ב. לקבל מן היום והלאה (אחרי שיקבל כנ“ל כל מה שחייבים עד כה וכל הנמצא בקופת א”י כעת) מדי שנה בשנה, בסוף חדש תשרי, כל מה שיקובץ בקופת א“י דשמה, ממחצית השקל ומתנת יד ושאר נדרים ונדבות לא”י ת“ו, וגם מה שחייבים לשלם מאותה שנה מן החוב הישן, כנהוג שמה הק”ק יע"א.

ג. להשתדל לקבל מן היישובים הסמוכים ושייכים לשמה הק“ק יע”א, או שאינם שייכים לק“ק אחרת שיש שם גבאי דא”י זולתו, כל מעות א“י הנמצא כעת בידם, וכן ישתדל מדי שנה בשנה, וקבל, בסוף חדש תשרי, כל מעות א”י שיקובץ ביישובים ההם, וישתדל בפרטות שכל המעות הניתן לשם מחצית השקל יותן בשלימות לקופת א“י ת”ו, כנהוג בכח הק“ק גדולות וברוב תפוצות ישראל, וכמפורש במנהגי הגאון מהרי”ל זצללה"ה⁹⁵⁶.

ד. לגבות דמי התחייבות יחידי סגולה, מה שהתחייבו אשתקד, לתת מדי שנה לא“י ת”ו, כפי הכתב שבידו הרמה, וכמועתק מעל“ד, זה שמותם וכמות התחייבותם. ובסוף חדש הלז נשלמה השנה שחייבים לשלם, ימחול נא לגבות מיד אחר ר”ה הבע"ל התחייבות שנה שלמה, ולהבא מה טוב לגבות כל רביעית שנה רביעית ההתחייבות.

ה. ככלות זמן ההתחייבות, ישתדל שיתחייבו מחדש לפחות על משך שלש שנים, וישגיח לבל יסוג אחור ח“ו אחד מאנשי החברה יצ”ו מלשלם כסף התחיבותו, ויתאמץ להוסיף אנשי החברה יצ“ו שיתחייבו ליתן סך קבוע לכל שנה לא”י ת"ו, והפוחת לא יפחות מסך חצי בראבאנדער לשנה, והעשיר לו ירבה כברכת ה' אשר נתן לו.

ו. בתחלת חדש מרחשון הבע“ל, ימחול לשלוח לידינו כל מה שקיבל מקופת א”י וממה שחייבים קופת ק“ק יע”א דשמה ודסביבות וגם דמי התחייבות שנה זו שנת תקפ“ז לפ”ק, וכן יעשה מדי שנה בחדש מרחשון, לשלוח לידינו כל הבא לידינו מאותה שנה, הן מקופות א“י והן מהתחייבות היחידים יצ”ו.

וזכות מצוה זו יגן בעדו ובעד ביתו, יתן ה' לו רב ברכות חלף עבודתו, ולעד תעמוד צדקתו, ויראה בישועת ישראל וגאולתו, הכ“ד או”ה פומ“ש ערי הקדש תובב”א דבק“ק אמשטרדם ואמרכל הכולל בק”ק האג המצל“ה, הק' צה”ל.

(כרך 2, דף 92 ע“ב – 93 ע”א)

נאכטראג⁹⁵⁷ לאגרתנו להוה“ק הגבאי דא”י כ“ה חיים פרידבערג יצ”ו בבינגען.

האג, ב' ח“י אלול תקפ”ז אהו' הוה“ק היקר והנעלה גבאי דא”י בק“ק בינגען והסביבה כ”ה חיים פ“ב יצ”ו.

נאהך פרפערטיגונג אנהענגענדעס שרייבן טראף היר איין, בעש“ק העבר, בן דודי, הבח' כ' בענדיט דושנית שי', וועלכר מיר ענטריכטעטע דיא איינגענאממענע 21.25 f דמי התחייבות דשמה לא”י ת“ו משנה זו שנת תקפ”ז ל‘, וואריבר דיזע ציילען איינסטוויילען צור קוויטונג דיענען. אונד פיעגע מינע ביטטע היר, דש זיא גמעס אונזרע רוק שפראכע דיא מצוה גדולה דעס ארץ ישראל גבאות גפעלליגסט אן צונעהמען אונד רעכט צו בהערציגן בעליעבען. וד’ ישלם שכרו ויגדל שלומו ושלום ביתו הרמה, וזרעו נכון לפניו ברוכי ה' יהיו, המה וצאצאיהם מוצאים חן ושכל טוב בעיני ד' ואדם. ויוסיף ד' לו א“י וש”ח ושלום ועושר וכבוד, כברכת אוה' הד“ש המצפה לישועת ד' על עמו, ה”ל.

(כרך 2, דף 93 ע"ב)

127. י"ד אלול אל: פרנסים ומנהיגיים ב: בינגען    🔗

ב“ה יום ה' י”ד אלול תקפ"ז ל'

הפוקד כל יצורי קדם, יפקדם ברחמים בפקודת ישועה ורחמים ויכתבם לחיים טובים ולשלום ה“ה מעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים פו”מ וראשי העדה בק“ק בינגען יע”א ועל צבא תהלתם הוד כבוד הרב הגאון המאה“ג לתורה ולתעודה אב”ד ור“מ דק”ק הנ"ל⁹⁵⁸ נרו יאיר לנצח.

אחד“ש במשפט, הננו מן המודיעים לרפ”מ יצ“ו, הסכמה הנעשית בכל מדינתנו יע”א, ונתקבלה ג“כ בכמה ק”ק גדולות רשומות ומפורסמות שבמדינת אשכנז יע“א, לבל יצאו ויבואו עוד שלוחי א”י ת“ו, ואנחנו, בכח המסור בידינו מא”י תוב“ב, נקבץ, מכל מקום אשר ידינו מגעת ודברינו נשמעים, כל מעות א”י דקופות והיחידים, הן מהתחייבות והן משאר נדרים ונדבות, ונשלח המעות לא“י ת”ו, כמעשנו בקדש זה כמה שנים. ולהיות לנו מעיר לעזור, מנינו בכל מדינתנו בכל ק“ק גבאים דא”י ת“ו, וכן עשינו כבר חוץ למדינתנו בכמה ק”ק יע“א, בכח המסור בידינו מא”י ת“ו. ומכאן מודעה לרפ”מ יצ“ו, כי במחנה תהלתם וקהל קדשם יע”א, מנינו לה“ה האלוף והקצין היקר והנעלה כ”ה חיים ב“ה זלמן פרידעבורג יצ”ו, להיות גבאי דא“י ת”ו שמה ובסביבה יע“א. הנה כי כן בקשתנו שטוחה לפני רפ”מ יצ“ו, אחרי בטחנו כי בחירתנו רצויה ומקובלת לפני רפ”מ יצ“ו, למסור ליד הוה”ק גבאי דא“י כ”ה חיים פ“ב יצ”ו הנ“ל כל מעות א”י שבקופת א“י דשמה הק”ק מה שנמצא בה כעת מזומן, וגם מה שחייבים לא“י ת”ו, כפי הנהוג שמה בק“ק יע”א, מזה כמה שנים שלא היה שם שליח א“י תוב”ב, וימחלו למסור לידו הרמה בכתב מפורש, כמה שייך מהמעות שימסרו לידו כעת עתה לכל אחת מארבעת ערי הקדש תוב“ב, דהיינו אם יש להם סדר החלוקה והחשבון ערוך עם כל אחת מארבעת ערי הקדש ת”ו לבדה. אבל אם לא נהגו זה שמה, רק נתנו לכל שליח הבא מא“י ת”ו מה שעלתה במצודתו בזמן שבא שמה, אזי אינם צריכים לפרש, ונחלק מה שנקבל לארבעת עה“ק ת”ו כפי סדר החלוקה הנהוגה מימי קדם באשכנז יע“א, עם ההתחדשות ע”י הפשרות הנעשות על ידינו בין הכוללים שונים שבארץ ישראל ת“ו. וכך יעשו מן היום והלאה (אחרי תשלומין הנמצא בקופת א"י כעת ומה שחייבים לשלם עוד עד עתה כאמור וכמפורש), מדי שנה בשנה, בסוף חדש תשרי, ימחלו למסור ליד הוה”ק הגבאי דא“י ת”ו הנז' כל מעות קופת א“י וכל השייך לא”י ת“ו משנה ההיא שנשלמה בר”ח תשרי הנז“ל, ומיד הוה”ק הגבאי דא“י הנ”ל יבוא לידינו, ומאתנו יעלו לרצון לא“י ת”ו. ויחזיקו נא ביד הוה“ק הגבאי דא”י הנ“ל יצ”ו בכל מה דאפשר, להשתדל טובת ותועלת עניי יושבי א“י ת”ו. ובעל הגמול ישלם שכרם, ולפניהם תבוא פעולתם, ויזכרו לטובה ביום הזכרון הבע“ל, ויכתבו ויחתמו בספר חיים טובים, ויוסיף להם ה' אורך ימים ושנות חיים ושלום ועושר וכבוד, ויראה בשוב ה' שבות עמו וכבודו עליהם יראה ונעלה לציון ברנה, הכ”ד אוה“נ הדש”ת פומ“ש גזו”א ערי הקדש תובב“א בק”ק א“ד ואמרכל הכולל בק”ק האג.

(כרך 2, דף 93 ע“א וע”ב)

128. ח"י אלול אל: אשר גינצבורג ב: קרלסרוה    🔗

ב“ה. יום ב' ח”י אלול תקפ"ז

בהעלות זכרון שופר, לחיים טובים יוחק בספר, עם שאר צדיקי עולם הנותנים אמרי שפר, ה“ה כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם מחריפי דפומבדיתא, דבריך ותנא ספרא וספרי וכולל תוספתא, ומסיק שמעתתה אליבא דהלכתא, וכולהו ספרי רבי רב קדמיהו פתיחין ומנחי בקופסתא, ונהירין ליה שבילי דשמעתתא ושבילי דנהר דעה בהלכתא רבבתא, גברא רבא דכולי בי החכימי דיהודאי מרגניתא שפירא דלית ביה סימתא, מזה בר מזה בנן של קדושים נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מו”ה אשר נ“י אב”ד ור“מ בק”ק קארלסרוא והגלילות יע"א.

אחדש“כ לאוהבי שם תהלתו, פתח דברי יעיר, חכם עדיף מנביא, במה שאמר לי פא”פ,כאשר זכיתי להנות מפי קדשו, כי היה לא תהי שאעקור דירתי מבית מגורי בתי יחידתי תי' לאי“ט, חתני הרבני המופלג שי‘, ואחי היקרים והישרים שי’, ואחיותי היקרות תי' לאי”ט⁹⁵⁹, לנטות אהלי ברחוק מקום. ואמנם באותה שעה כך היה דעתי לעשות וליטע אהלי בק“ק מנהיים יע”א, אך כאשר באתי לעשות הלכה למעשה, ויפג לבי ונכמר מעי המו לידידי ומחמד עיני הקשורים בנפשי, ולא יכלתי עצור ומלט משא צער הריחוק, ולזאת שוויא נפשי הדרנא, ונתקיימו דברי צדיק.

ועתה באתי על אודות א“י ת”ו. ולא נעלם מרופמעכת“ר נ”י, כי מזה איזה שנים, כאשר בא שמה הק“ק יע”א שליח א“י ת”ו, לא מסרו המעות לידו כי אם שלחוהו לשלוחים, וקיימו פקודתינו דרך עצה טובה לעשות כמעשה כמה ק“ק, שלא למסרו לשלוחים, כ”א לשלוח צרור הכסף לידינו, וכן עשו מעשה בפועל, כשבא שמה שליח א“י, לא קבלוהו כלל, עד נתקיימה שליחותו מאתנו, ושוב שלחו המעות לידינו. עתה מזה שלש שנים התקין הרב הגאב”ד ור“מ דק”ק לונדון⁹⁶⁰ נ“י למנוע נסיעת השלוחים לא”י ת“ו ובעקבותיו הלכנו, כאשר הצעתי הדבר באורך וברוחב בפנקס א”י שמסרתי לרופמעכת“ר נ”י, ואף גם הוא עיטר הפנקס ההוא במכתב יד קדשו, בפרט בענין השתדלות ההתחייבות היחידים שיהיה תמורת נדבת היחידים שהיו השלוחים רגילים לקבץ, והודענו הענין והתיקון הזה לכמה וכמה ק“ק יע”א, ותלב“ה נתקבלו דברינו בכל אתר ואתר, וקיימו וקבלו לשלוח כל כסף הקדשים דא”י לידינו. וכאשר הייתי שמה, הצעתי הדבר כידוע גם לפני האלופים הקפו“מ י”ו והגבאי דא“י כ”ה זעקל לוי יצ“ו, ואין פוצה פה לסרב לכך, ונהפוך הוא כי הקפו”מ כ“ה קאפמאן טורלאך יצ”ו הבטיחני לכתוב ע“י סופר הקהל יע”א ולקבץ כל מעות א“י במדינת באדען ולשלוח כל כסף המתוכן ידי קודם ר”ה אשתקד. ויהי כראותי כי נשאר אחור, כתבנו לו בתחלת חורף העבר אחת ושתים ושלש, ס“ד השיבו לנו הקפו”מ יצ“ו שמה י”ד שבט העבר, בהסכמות או בעצת הגבאי דא“י ת”ו, כי מטעם האברראהט⁹⁶¹ במדינת הדוכס דבאדען, לא יוכלו לשלוח לנו מעות דא“י, עד נשלח לידם כח והרשאה מראשי ארבעת ערי הקדש ת”ו, מקויים מאחד המיניסטרס⁹⁶² או געזאנדטען⁹⁶³ של המלכים, היושבים בעיר המלוכה קושטנדינא יע“א. ולא ידעתי על מה ולמה שנו טעמם, לבלתי האמן בנו כמקדם, ולשאול מאתנו דבר שלא נשאל מעולם לשום אחד משלוחי א”י ת“ו, ודבר שאי אפשר להוציאו מכח אל הפועל, ושיש בו חשש סכנה לעניי א”י תוב“ב, בהתודע לרשות שגובין מעות בקרית חוצות לפרנס עניי ישראל שי' בא”י ת“ו, ובכמה מדינות נאסר ענין זה, יש לחוש ח”ו שיאסר גם במקום המותר מלבד החשש דלמה תתראו, בהתוודע למושלים ישמעאלים שיש להם לעניי ישראל מורשים ועוסקים כמונו בח“ל, ח”ו יכפלו וישלשו חמסם וגזלנותם, ובוודאי מוטב שישתקע מעות דא“י דשמה מלעורר על הדבר הזה, ומידינו לא תצא רעה כזאת ח”ו לבקש כו“ה כזו. אבל ברור הדבר בעינינו, כי גם הקפו”מ דשמה יודעים כי העמיקו שאלה והגבה למעלה על דרך ע"מ שתעלה לרקיע⁹⁶⁴. אך יפלא בעינינו מה הגיע אליהם ומה ראו על ככה כי שנו טעמם ומדתם. ומה שתלו באבערראהט, גם זה נתברר לנו בראיה ברורה כי אינו כן, ואמתלא בעלמא הוא, ותגדל תמיהתנו עליהם.

והנה בחורף העבר היה פה עמנו שד“ר דעה”ק ירושלים ת“ו ה”ה הרב המופלג החכם השלם מוהר“ר זלמן שפירא נ”י, אשר כתת רגליו לבוא אלינו, כי לא נחה דעת האשכנזים מכולל פרושים הי“ו בסדר החלוקה שעשינו, וס”ד באנו עמו אל עמק השוה בהסכמת שלשת הגאונים הגדולים דמדינתנו נרם, ובשבת פה עמדי ספרתי לו תוכן אגרת מהקפו“מ יצ”ו דשמה, אשר על כן שלח לי מווינא האגרת השייכה לק“ק תמן יע”א, גם הוא הוסיף מדיליה לרופמעכת“ר נ”י, וגם שלח האגרת שמסר לידו השד“ר הקודם דעה”ק ירושלם ת“ו ה”ה הרב מו“ה טוביה במוהר”ש⁹⁶⁵ נ“י, אפס לא רציתי עד כה לשוב ולכתוב לשמה פן נהיה לבוז, אחרי רואי במוחש כי יש דברים בגו שאמרו נואש לדברינו, וכבר יצאנו י”ח כי כתבנו להם שלישים בחורף העבר⁹⁶⁶. אך אחרי העירני שנית השד“ר הנ”ל בק“ק ווילנא יע”א, טרם צאתו לחזור לאה“ק ת”ו, להתאמץ במעשי לטובת א“י ת”ו, ודיבר בפרטות על אודות מעות א“י דתמן, אמרתי לכה אנסכה עוד הפעם. וראשית דברי יהיו למר ניהו רבא הגאון נ”י, ואחלה פני קדשו לדבר אודות זה עם הקפו“מ יצ”ו דתמן, ואולי גם להם אשים דברתי, ועדיין הדבר שקול אצלי. כי בדין היטב חרה לי עליהם, ולא כך עושים לבני לויה, למי שמשתדל ומתאמץ בכל כך עמל וטורח בגופו ובממונו לטובת א“י ת”ו, להסתפק באמונתו ולשאול עדות וראיה, כאשר ישאלו ממי שלא נודע טיבו ומעשיו אם באמונה הוא עושה. ולולי אהבתי לא“י ת”ו וכי נכמרו רחמי אל הענים ואביונים המצפים לקבלת הדמים, לא הייתי כותב על זה עוד, ולא אירע לנו כזאת משום קהלה קטנה או גדולה, ואלו אמרו לי שמץ מנהו בהיותי אתם עמם שמה בק“ק יע”א, הייתי מציע לפניהם אותו הפנקס שכתב בו מני“ר הגאון נ”י, בו העתקנו בתחלת הפנקס כל שטרי כח והרשאה שקבלנו מתחלת מינוינו לפומ“ש א”י ת“ו בשנת תק”ע לפ“ק, ומינוי הגזברות ואמרכלאות שקבלנו בשנת תקפ”ה לפ“ק היו העקריים בידי, אך לא הזכירו לי כלום שיש צד פקפוק. ברם אירע בינן[?] להו כולא שטותא דלהון שחפצם בשטרי ראיה. הלא על מה דקמן, על המוכן בידם בקופת א”י ת“ו, יש לנו שטרי וכוה”ר מספקת לפום דינא. דידיע להוי למני“ר הגאון נ”י, בשנת תקפ“ה היה במחננו באמשטרדם ובהאג יע”א הרב המופלג בתורה ובקדושה מוהר“ר משה אשכנזי⁹⁶⁷ נ”י, השד“ר מעה”ק צפת חברון וטברי' ת“ו, והיה מוכן לצאת למדינת אשכנז יע”א, אבל על הצעתנו כי טוב ליושבי עה“ק ת”ו הנ“ל ולכל א”י ת“ו לבל ירבה בהוצאות וישים משטרו עלינו, שמע לדברינו וישב לאה”ק ת“ו, וכבר בא לשלום לאה”ק ת“ו בחדש שבט אשתקד, וליתר שאת נתן לנו שטר כו”ה מספקת. ובחורף העבר היה פה שד“ר מעה”ק ירושלם ת“ו, ה”ה הרב מוהר“ש זלמן שפירא נ”י, וגם הוא הסכים על ידינו, וישב לעה“ק ת”ו מבלי הלוך לעסוק בשליחותו בעצמו, וגם הוא נתן לנו שטר כו“ה מספקת, ומשני אלה השטרות כו”ה באים העתקות בזה, ומתוכם יבואר גם השטרי כו“ה שהיו לנו מקדמת דנא, ומלבד מ”ש הרב השד“ר נרו בכתב הבא עם הנוכח, א”כ איפוא הרי די והותר שטרי עדות ראיה ובירורין כי כחנו יפה לתבוע מה שמגיע כעת לכל ארבעת ערי הקדש ת“ו. וישערו נא הקפו”מ יצ“ו, אלו באו השלוחים הנ”ל בעצמם לתמן, הלא תנוח דעתם בשטרותם עם קייומנו כאשר נחו בזה עד כה, עאכ“ו בשטרי כו”ה משלוחים הנ“ל לשלוח המעות לידינו. אך למותר הוא להכביר מילין בזה, ובהא סלקינן, כי הנני שולח בזה כל השטרות והראיות למני”ר הגאון נ“י, וימחול נא לשום עיני קדשו עליהם, ואחרי הקריאה ימחול לשלוח הני העתקות שני שטרי כו”ה, ומכתב רבני עה“ק ירושלם ת”ו הספרדים עם דברי הרב השד“ר הגאון הנ”ל נ“י תהותייהו, ליד הקפו”מ יצ“ו, כי כן נכתוב להם שיקבלו השטרות ממני”ר הגאון נ“י. ואחלי אדוני מורי הגאון נ”י לכבדנו נא בתשובתו הנכבדה, ויודיענו בפירוש בסבת מה עשויה זה העיכוב והספק, וגם ימחול נא עכת“ר נ”י להודיענו אם נחה דעת הקפו“מ יצ”ו בדברינו אם לא, וטעמא מאי. ואם נעלם מהם מהקפו“מ יצ”ו ולא ידעו לבחון הני שטרות, ימחול נא עכת“ר להבין להם הדברים ולהודיעם פתשגן כתביא האלין, וכמדומה לנו אין כאן מקום לספק. אפס אם גם למני”ר הגאון נ“י נשאר שום ספק בדבר, בזאת אדע כי מצאתי [בעיני] קדשו, אם ישיב לי האמת לאמתו מה מקום לספק זה, ואל יעלם ממני דבר. ואל ירע נא בעיני קדשו כי ערבתי לבי להטריחו בזה, כי הלא יבחן צדיק, כי לא לכבודי באתי עד הלם, כי מה יתן ומה יוסיף לי אם ק”ק קארלסרוה יע“א מאמינים בי אם לא, ולא באתי כ”א לטובת עניי א“י ת”ו, לזאת יסלח לי כי הטרחתיהו בתיבות הרבה, וגם ימחול מע' כת“ר נ”י ויכבדני בתשובה שלמה ועל כל ונוכחת לי.

וביום הזכרון הבע“ל יחתם לאלתר לחיים עם שאר צדיקים גמורים, וכנשר יחדש נעורים, ועוד שנים רבות יפיץ אור חכמתו על פני תבל, ויפוצו מעיינותיו חוצה, ויתרבו תלמידים בגבולו, ויאצל עליהם מחכמתו וזיו תבונתו, ושלום באהלו ושלוה בהיכלו, ותתענג בדשן נפש קדושתו, ולא יגרע מצדיק עין תאותו, כאות נפשו הקדושה וכנפש אוה”נ הנרצה לעבודתו והמשתחוה מרחוק אל הדרת כבוד קדושתו ותורתו, אסקופה נדרסת לרגלי ת“ח המחכה לחסדי ה' ומצפה לישועתו, הצה”ל.

(כרך ', דף 94 ע“א – 95 ע”א)

129. י"ט אלול אל: פרנסים ומנהיגים ב: קרלסרוה נכתב ב: האג    🔗

ב“ה. האג יום ג' י”ט אלול תקפ"ז

למעלת כבוד האלופים הקצינים הרוזנים היקרים והמפוארים התמימים והישרים, פרנסים ומנהיגים וגבאים דא“י תוב”ב בק“ק קארלסרוהע והגלילות יע”א ד' עליהם יחיו לאיט"א.

אייסערסט ערשוטינטע אונש גי“ה מן י”ד שבט העבר, ווא בייא זיא אונש נאהך ווידרהאלטע אנפראהגן אום המעות א“י דקהלתם והמדינה יע”א ענדליך ערווידרטן, דש אום מן גראס הערצאגליכן אברראהט א קאסטי דיא ערלויבנס צו ערלאנגען אונש המעות הנז' איין צו זענדן, וויר אבר פארהער אויסווייזען מיססן מיט איינר שריפטליכן אין קאנסטאנטינאפאל איינה צומוהטונג דיא ניא אינען משולח מא“י דער איבריגנס גאנטץ אונבקאנט בקהלות קדושות יע”א שבאלה המדינות. וואהר גמאכט, איזט איינה פאדרונג דיא ניכט צו לייסמן איזט, אנד דיא אויך פיר איין פיהל פאככן בעטראג אלש דש דארטיקע א“י געלט ניכט דש גפאהר פאראלעל שטעהט צו אונטרנעהמן איינה זולכה לעגאליזאציאהן צו פראגען, אונד דיא איבריגנש אונש זעהר בפרעמדן מוס, אינדעס דיא פריהער הין ניא דרגלייכעס גפראהגט אונד מינדליך ניכטס דאפון בריהרט אונד וואש דיא פרפיגונגען דעס אבעראהטס בטריפס, האבען וויר גנוגזאמע איברצייגונג דש דיא דיפוקולטעהט ניכט דאהער ריהרט. דיזע במערקונג איזט אונש אלזא זעהר פרעמד אונד דא וויר גטרענטע אורזאככע האבען זעהר ליידיגט צו זיין, וואלן וויר אונש דאהערא איינהאלטן פאהל דאריבר צו זאהגען, אונד זא אונש דש וואהל דער ארמען פראמען א”י בוואהנער ניכט זא זעהר אם הערצן לאז, העטטן וויר ניכט נאכמאהלס דאריבר גשריהבען, דא דיזש אבר יא דער פאלל איזט, אונד דיער רעטוהרניהרטע משולח מעה“ק ירושלם ת”ו⁹⁶⁸ אונש אויף דעסן רייזע ווידרהאלט, אנדראנג אונש דא מיט צו בשעפטיגען, דש געלט פון קאסטי צו בעציהען, וואללן וויר נאכמאהלס אינזריגעס טוהן אונד איהנען בלאהס דיזעס במערקען דש א איהרע פאדרונג אונש מיט יינה פאללמאכט איין צו וייזען אויך זה בילליג אונד רעכט זייא דא קעהמע דיזעש ערסט אויף דער פאלגע צו שטאדט, דא וויר איהנען גפראהגט אום אין דער פאלגע אונש יעהרליך דש א“י געלט איין צו זענדן, אינדעס קיין משולח מא”י מעהר זעלבשט רונד רייזען זאללע. אבר אויף דש יעצט פאהרעהטיגע א“י געלט קאממן וויר אלש רעפרעזענטאנטען דער ווירקליך היר גוועזענע אונד אויך דא קאסטי אדרעסטיהרט גוועזנע משולחים. וועלכה משולחים אבר אויף אונזרען פארטראג רעטוהר גרייזט זינד אונד אונש הינלענגליכרה פוללמאכטן אויסגפערטיגט דארויף פרפאללן, אלזא אללע אנמערקונגען, בלאהס אום פאללע דש זיא אויף דיא ניא געהרטע אידעע בהארכען פון איינע גזאנדטישע לעגאליזאציאהן, זא דאן העהרט אללעס אויף, אונד הייסט עז, אין אנדרע ווארטן גזאהגט, וויר וואללן קיין א”י געלט מעהר אויסהענדיגען. זונדער דש האבען וויר אלס אויס צוג [?], וועלכה וויר אין בייא קאממנדען בריף להרב הגאון הגדול אב“ד ור”מ דקהלתם⁹⁶⁹ נרו איינגשיקט, אונד מעלת כבוד תורת הגאון נרו ווירד דיא גוהטע האבען איהנען זולכה נאהך לעזונג צו זענדען. אונד וואש דיא פאלגס בטריפס פון פערנר א"י געלט, פרטרויען וויר דש עז זיך אונש עכטרעהט צוועק ווירד אונש דיא פראנלאססונג איהרער צומוהטונג וואהר אונד דש זויה פון זעלבשט דא פון צוריך קאממן ווערדן.

נון האבען וויר איהנען אבר נאך איינה הויבט א“י אנגלעהגנהייטן פאר צו טראהגען בהיותי אני החתום ראשון⁹⁷⁰ שמה, האבע בעה”י דש התחייבות יחידים לא“י ת”ו שמה ערריכטט, אונד דא איך להגבאי הישיש הנכבד כ“ה זעקלי לוי יצ”ו ניכט גנייגט פאנדע צו דיא איינריכטונג, אודר [?] אום דיא גאנצע א“י קאססא אויס צו הענדיגען, וויא זא פיהלע הויבט קהלות יע”א גטוהן נאך אום איינה יעהרליכע בייאטראגע מיחידים צו שטיפטען, דא איברגאב איך דש פאפיהר מיט דיא אונטרשריפטן מיחידי סגולה שמה יצ“ו להוה”ק כ“ה יוסף ב”ה אברהם עטלינגען יצ“ו מיט ערזוך אונד אויפטראג אום נעבשט הגבאי הזקן כ”ה זעקלי לוי יצ“ו אויך גבאי דא”י צו זיין, אונד דש התחייבות, קווארטאהל וייזע אודר בכלות השנה, איין צו נעהמן אונד אונש איין צו זענדען. דא מן רום מעלתם יצ“ו אונש זעלבשט ניכט אנערקענען אונד אויזווייס פראגען זא וואלטען וויר אונש ניכטא אן מעהררעס עקספאניהרן איינען א”י גבאי צו ענערין דעס דיא ניכט אנערקענען מעכטען. אבואהל וויר דיזען איינקונפט זעלבשט ערריכטעט בעה“י זא דאכטען וויר דאך שב ואל תעשה עדיף, בלאהס ערזוהכן וויר הירמיט לרום מעלתם יצ”ו, לבל יהרסו את אשר בנינו ובל יבטלו את אשר תקננו בעה“י, אונד דש זיא דאפיר זארג צו טרעגען בעליהבען, דש אונזרען אויפטראג גמעס, מיר אחר ראש השנה הבע”ל, דש אלז דאן פעליגע 2 יאהר דעס התחיבות יחידים איינגנאממן ווירדע, ויהיה שמור ביד האלופים הגבאם דא“י יצו, ביז זי אמיט אונש וועגן דיא איינזענדונג ווירדן איינפרשטאנדן זיין. אינדעססן זאל אבר אויף קיינען פאלל דיא איינאמע דעס התחייבות געלט פרנאהכלעסיגט ווירדן, אם אנהאנג דיזעש ערגהט איין אויסצוג אונזרעס בוכעס שמות המתחייבים וכמות ההתחייבות שמה הק' יע”א.

שליסליך ארזוכן וויר לרום מעלתם יצ“ו אונש בלדיגסט איהר געפעלליגעס אנטוארט צו קאממן צו לאססען, והי' זה שלום וברכה מאד”ה ומאתנו אוה' הד“ש פקומ”ש וכו' ואמרכל הכולל.

(כרך 2, דף 93 ע“ב – 94 ע”א)

130. כ' אלול אל: בער אדלר ב: פרנקפורט א/מ    🔗

[לפראנקפורט דמיין]

ב“ה יום ד' ך' אלול תקפ”זין

בהעלות זכרון שופר, לחיים טובים יוחק בספר, ה“נ מעלת כבוד אהו' ידיד נפשי הרב המופלג בתורה וחכמה החרוץ ושנון, וריח לו כלבנון, החכם המושלם במדעיות סגולות, ומעוטר במדות מעולות, כש”ת מ"ה בער אדלער נרו.

נחלי התמיהות יסובבוני כי לא זכיתי לתשובת רומכ“ת נ”י גם על מכתבי מכ“ה תמוז העבר⁹⁷¹, גם מאהובינו הרב המופלג הגביר מו”ה אהרן פולד נ“י גם מאהובנו הגביר ר”ו באמבערגר יצ“ו לא קבלתי תשובה על אותן שניות מדברי סופר מזמן הנ”ל⁹⁷², ועל הכל תגדל תמיהתי, עם חברי היקרים פקידי א“י ת”ו דבאמשטרדם יע“א, כי לא קבלנו תשובה מן הפאהרשטאנד⁹⁷³ שמה, וכבר כתבנו להם שלישים מן חדש כסלו העבר עד כה⁹⁷⁴, ועל כולם לא ענו אותנו דבר, וביני ביני כתבתי על אודות זה כמה פעמים לאהו' הגביר ר”ו ב“ב⁹⁷⁵ יצ”ו הנ“ל, וכפעם בפעם השיבני כי הבטיחוהו גבירי הפארשטאנד להשיב במוקדם, ובאחרונה כתב לי אמתלאות על עצירת תשובתם, כי הגביר היללער היה חוץ לעיר על ירידים שונים, אבל עתה ישיבו בקרוב. זה היה בחדש אייר העבר, ובכתב ההוא יעצני כי אם לא ישיבו בקרוב, אכתוב להם שנית, וכן עשיתי פעם אחד מפה ופעם אחד מאמשטרדם בצירוף חבירי היקרים יצ”ו⁹⁷⁶, ועל כולם אין קול ואין קשב, ויפלא בעיני למאוד כי על לא דבר יעברו אותן הגבירים על הנימוס ודרך ארץ מבלי השיב על שלשת מכתבים. על כן רעיוני עלי סליקו, אולי נסתעף הדבר הזה מהשליח א“י שליח עה”ק ירושלם ת“ו⁹⁷⁷, שעבר אלינו דרך שמה בחדש תשרי אשתקד, והתראה פנים אז עם אהובינו הרב הגביר מוהר”א פולד נ“י, והוא שלחהו אל הסעקרעטעהר⁹⁷⁸ שפייאר, ובחמתו אז על מעשינו, איפשר אמר לבל ישלחו מעות א”י דתמן לידינו, והגם הפה שאסר הפה שהתיר, איכא דשמעי להא ולא שמעי להך, ואיפשר מפני הכבוד לא רצה אהובינו הגביר ר“ו ב”ב יצ“ו לגלות לנו זה, אבל מה יהיה בסופו? הלא עכ”פ צריכים אנחנו לידע מה דעתם. כידוע לרומכ“ת נ”י, באנו אל עמק השוה עם השד“ר הנ”ל דעה“ק ירושלם ת”ו, ונפרד מאתנו באהבה וחבה יתירה, ועל כל המדובר בינינו עשינו שטרות קבועות ג“כ בדפוס, וגם נתן לנו כו”ה מספקת כדת וכהלכה, והסכים עמנו לבל ילך בעצמו לעסוק בשליחותו כ“א שם משטרו עלינו, אם עתה יש ראשי הקהלות המהסים בדבר, הלא ח”ו יהיו עניי א“י ת”ו קרח מכאן ומכאן. לא רציתי לכתוב עתה תוכן דברי אלה לאהו' הגביר ר“ו ב”ב יצ“ו, משני טעמים: א' כבוד אלהים הסתר דבר. לבל יזדלזל בעיני הגביר ההוא, הרבני השד”ר הנ“ל ה”י על הטיחו דברים עלינו אשר לא כדת. כי כל עיקר ביאתו לא היה כ“א על החלוקה אשר עשינו, ולפ”ד הגיע לכולל או קהל שלו יותר מהחלק אשר חלקנו להם וכבר כתב לי זה מווין, ונשאתי ונתתי עמו לברר הטענות ותביעות ולשנות סדר החלוקה שעשינו כפי הראוי, ס“ד לא נחה דעתו לישא וליתן במכתב, ויבוא בעצמו אלינו, ומדוע לא שתק עד בואו אלינו, ואם אז לא היינו רוצים לנטות אוזן לדברי יושר לחי! [?] ללכת הלוך וזעוק בקהלות כי הטינו ח”ו משפט יושר, אבל בעודו עסוק עמנו ובעודו כותב לנו כי לא ינטה ימין ושמאל רק רוצה להתראות פנים אתנו, דרך הלוכו להטיח דברים עלינו ולהכניס ספק בלב ראשי הקהלות לא כדת היה, ולכן אינני רוצה לגלות זה כלל לאהובנו הגביר הנ“ל, שמא אני טועה בדבר הזה, וזאת לא זאת הסבה שנשארו דברי הפארשטאנד אחור. ב' חושב אני שמא הוא טרוד כעת ביריד שמה, ולא יהיה לו פנאי להשיב לי, גם אם נודע לו טעם עצירת תשובת הנ”ל. לכן פניתי לרומעכת“ר נ”י, ובמטו מיניה דמר ידידי נ“י, יעביד לי נייחא דא, לחקור ולדרוש אצל אהו' הגביר ר”ו ב“ב יצ”ו, ואם לא נודע לו, ישחר פניו משמי, לחקור אצל הגבירי פארשטעאנד טעמם ונימוקם, ואל יעלם מאתנו דבר, כי באמת לא יגרע ולא יפחות זה מכבודינו כלום, וצריכים אנחנו לדעת המוסכם אצלם והמעשה אשר יעשו. ועל הספק דלמא לא ידעו בהא שבאנו אל עמק השוה עם השד“ר וגם נתן לנו כו”ה מספקת, אמרתי היות טוב להסגיר בזה העתק משטר כו“ה הנ”ל, ובתוכו מוזכר גם כו“ה שהיו לנו מן אז נכנסנו בשירת הקדש הלז, ורומכ”ת נ“י בחכמתו יעשה, אם יראה שיש מי שיסתפק בזה, יוכל לומר כי ראה אז השטר כו”ה בידי בק“ק אמשטרדם, וגם יש לו העתק ממנו, וגם יוכל למסרו בידם, כאלו מדעת עצמם עושה זה, אך לא באופן כאלו שלחתיו כעת לידו הרמה לעדות ולראיה, פן נהיה לבוז אם גם בזאת לא ישמעו לנו. והגם כבודי מחול בדבר שיוצא ממנו טובה ותועלת לא”י תוב“ב, אפס איני רוצה להתבזות על חנם, ודי והותר במה שאני עושה זה. בהא נחתא ובהא סלקא, עלי' דרומכ”ת קא סמיכנא, כי יעשה לי חטיבה זו לדרוש הדבר ולהשיב לי במוקדם האמת לאמתו, ומסקנא דמלתא היכי הוי, ואם לזאת ישמעני, בטחתי כי ישיבני כהלכה גם על דברי הקודמים. וימחול לפרוס שלום משמי הצעיר לאהובינו הרב המופלג הגביר מוהר“א פולד נ”י ולאהובנו הגביר ר“ו ב”ב יצ“ו ולאידך שני הגבירים⁹⁷⁹ יצ”ו.

וביום הזכרון הבע“ל יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים, ותפלותיו יקובלו ברצון ויעתר לו ה' לכל עתירותיו, יתן לו ה' כל טוב כלבבו וכל עצתו ימלא לטוב לו כל הימים. ושלום תורתו יגדל כנה”ר וכנפש אוה“נ הדש”ת עבד הנרצה ליראי ה' חושבי שמו והוגי תורתו, המחכה לחסדי ה' וישועתו, הצה"ל.

(כרך 2, דף 95 ע"ב – 96 ע,א)

131. . כ"ד אלול אל: אפרים זלמן מרגליות ב: בראד נכתב ב: האג    🔗

[לק"ק בראד]

ב“ה. האג יום א' כ”ד אלול תקפ“זין לפ”ק

בהעלות זכרון שופר, לחיים טובים יוחק בספר, ביום צום העשור, כל טוב אליו יתבשר, ובחג האסיף שמחות וגילות באהלו יאסף, ישמח צדיק בה' בשמחת התורה, ימים על ימיו יוסיף ה' לעוז ואורה, ה“נ הוד כבוד רב האי גאון הגדול בישראל נודע ביהודא, לתורה ולתעודה, החריף והבקי בכל חדרי התורה וכולהו הלכתא רברבתא לפניו בשמלה מחוורה, סיני ועוקר הרים, הוא המשכיר בר לגדולי המורים, נדרש ונשאל לפסוק הדין לאמיתו, וד' עמו שהלכה כמותו, צדיק יסוד עולם, וכל אז ממנו לא נעלם, בנן של קדושים, מגזע ישישים וחכמי חרשים, אשרי יולדתו והורתו, אשרי כל חוסי בצל קדושתו, פאר הדור והדרו, נזר הזמן ועטרו, עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, נ”י ע“ה פ”ה כקש“ת מוהר”ר אפרים זלמן מרגליות נ"י ויופיע, עד בוא לציון מושיע.

אחדש“ת כמשפט לאשר נכספה וגם כלתה נפשי להדרת קדושתו ואליו תערוג, ועיני לשמים ימים על ימי מלך יוסיף, מאן מלכא מרנא ורבנא חסידא קדישא כי”ב, עוד יפוצו מעיינותיו חוצה ויאר פני תבל באור תורתו, ויגן על הדור כולו בצדקתו, עד תשוב המלוכה לציון ולירושלם שכינתו, כן יאמר ד' בבי"א.

הנני מן המדיעים, כי נכבדתי במועדו ובזמנו בשלשת גי“ק, א' מן ז' אייר וא' משבוע שלאחריו בלי יום הכתיבה, וא' מן י”א תמוז דהאי שתא, וכפעם בפעם שמחתי בם למאוד ויהיו לששון ולשמחת לבבי. ולאשר כבדה העבודה עלי במכתבים נחוצים בעניני א“י ת”ו, מלבד העבודה התמידים באותן ענינים, לא הייתי מופנה להשיב כהלכה, ואחר עד עתה, ועם מני“ר הגאון נ”י הסליחה רבה.

עתה אשיב כסדר הכתובים. לנחת היה לנו תשובתו הרצויה על אודות הרב הממונה מו“ה גרשון מרגליות נ”י, ובוודיא כלדברי קדשו אמת ויציב. אך כבר כתבנו למני“ר הגאון נ”י כי לא לבד מצד המנגדים⁹⁸⁰ הוגד לנו קשות על הרב הממונה הנ“ל, כ”א מיחידי סגולה דכולל חסידים עצמו, ולכן גמרנו אומר במכתבנו הקודם שלא לשלוח צרור הכסף לאדרעס שלו. אבל אחרי רואינו דברי קדשו, לא עברנו על מצותיו ולא סרנו מפקודתו, וקיימנו מצות שלוח באופן הקודמים, והוספנו לצוות ככל אשר יעצנו מני“ר הגאון נ”י, ושלחנו ח“כ שיחתמהו ויוציאוהו עלינו מסך 3600 f האללענדש קוראנט⁹⁸¹, וגם להרב השד”ר מוהרמ“ק⁹⁸² שליח כולל הנ”ל סך 900 f האללענדיש, ועצה טובה יעצנום להוציא הח“כ לא ע”י הקאנסול, המרוויח בדמי עניים, כ“א ע”י הגבירים פיקוטא יצ“ו שבארם צובה, שהם עשירים ויראים ומטיבים עם יושבי א”י ת“ו, ולא יחפצו להרויח בזה, וגם יקדימו להם המעות מיד. ושלחנו להם כתב בכתב רש”י להגבירים הנ“ל, לעדות ולראיה כי הח”כ שריר וקיים. ושלחנו המכתב כפול בשני דרכים, א' דרך קושטא וא' דרך עכו, ושלחנו פרימא עט סעקונדא⁹⁸³ ח“כ, וכל המוקדם מוקדם לברכה, ובטחנו כי בא או יבוא לידם במהרה, וישמרו לעשות כל הכתוב במכתבינו, ככל אשר יעצנו מני”ר הגאון נ"י, ולסתום פי העוררים והנוקפים, ויעשו החלוקה בצדק וביושר.

ועל תלונות מני“ר הגאון נ”י שקבלנו דברי השד“ר מוהרז”ש⁹⁸⁴ נ“י בטענות בלות ומטולאות, צר לנו לשמוע כזאת, וכבר הוכחנו בצדק כי לא עלינו תלונות כולל חסידים הי”ו, ולא ידענו מה היה לנו לעשות ולא עשינו. ואני בכל כחי עבדתי, בחדש תשרי ובחדש מרחשון תקפ“ו, לכתוב למני”ר הגאון נ“י הכול באורך וברוחב⁹⁸⁵, וגם אשר שמעתי קול פעמי השד”ר דפרושים⁹⁸⁶ יוצא ובא, וחליתי פני קדשו להכניס א“ע בדבר ולהשוות הדבר שמה, כי ידעתי גם ידעתי את הרב הגאון אב”ד ור“מ דק”ק אמשטרדם יע“א⁹⁸⁷ כי יאמר אין אחר פשרת ווילנא כלום, ומני”ר הגאון נ“י לא רצה לכנוס בעובי הקורה, פן יחשדהו שומע כי נוטה צד לכולל חסידים יע”א. וכמה דיות שפכתי למנוע ביאת השד“ר הנ”ל, ולריק יגעתי, לחנם כחי כליתי, ובבואו לבראד לא רצה מני“ר הגאון נ”י לעכב נסיעתו, ונהפוך הוא כי עוד הבטיחהו להמליץ בעדו שנקבלנו, וגם עורר אותנו להתפשר עמו ולוותר קצת, לבל יהרס איזה מעמד ומצב בחמתו, ואנחנו עמדנו לימין ולטובת כולל חסידים הי"ו ככל מה שהיה ביכלתנו לעשות, ולא עלינו תלונתם.

ואולם בגוף הדבר, לפענ“ד אין לכולל חסידים להתלונן, כי ידענו גם אנחנו שכתבו תשואות חן להשד”ר מוהרמ“ק⁹⁸⁸ נ”י, הרי דכבר סברי וקבלו פשרה ההיא, וגם אחרי כן רצו להתפשר בעה“ק צפת ת”ו במעט עודף על פשרת ווילנא, ובפשרתנו יש להם עודף הרבה. יפה אמר מר הגאון נ“י כי המאמר סתום מאופן החלוקה, אבל מזה עשינו שטר בפ”ע, והמה בכתובים ולא בדפוס, ולא יכלנו לשלחה למני“ר הגאון נ”י, ושלחנוהו להרבנים הממונים דכולל חסידים יע“א, ואחת מסרנו ביד השדר הנ”ל, ואחת בידינו למשמרת, ועם הנוכח יקבל העתק ממנה, ויראה צדיק ויבחן, כי טובה היא הרבה מפשרת ווילנא, אשר לפי פשרה ההיא זכו כולל פרושים להם לבדם בחלק המגיע מן י“ז חלקים הנשארים, דהיינו מן אלה י”ז יוסרו חלקי הספרדים תחילה, עכ“פ ד' מן י”ז הוא לערך רביע, מלבד ה' וחצי חלקים הנ“ל. ולכן הגם גם אנחנו שמענו כבר, מה דכתב לן מני”ר הגאון נ“י, היות כולל פרושים יע”א במ“נ החמישית מכל האשכנזים שבא”י ת“ו, עכ”ז הסכמנו שיטלו מן המוכן ומן הכנסות שנה זו הרביע, א' בשביל העודף שיגיע לכולל חסידים הי“ו ממה שלא יטלו כולל פרושים מן המוכן ומן מה שבא עד כה לחלקי עה”ק צחו“ט, ב' היו לו כמה טענות נגד המ”נ ונגד אותן יחידי סגולה ות“ח שבכלל המספר מכולל חסידים שלפי טענותיו לא יבואו בכלל. ג' כדי לבטל פשרה הנעשית בווילנא, שיותר גרועה לכולל חסידים יע”א. אך בזאת לפי דברי מני”ר הגאון נ“י הפרזנו יתר מכד”מ⁹⁸⁹ לכולל חב“ד הי”ו, בזה הויא לנו סברא אחרת, באשר גם הספרדים מחברון ת“ו ערערו הרבה ותבעו לשלוח להם את הכל, והם התפשרו כבר עם האשכנזים, אם לא ניתן לכולל הנ”ל חלק שיש בו כדי נתינה, יתקשרו יותר עם הספרדים, ויבוא ערעור חדש במדינת אשכנז לבטל תקנותינו לטובת אשכנזים כולם. וגם אמר לנו השד“ר מוהרז”ש שכולם לומדים ומתמידים בתורה איש לפי ערכו, אך אין בהם ע“ה⁹⁹⁰ כלל, ובהיותו מתנגד לכולל חסידים קבלנו עדותו בזה. יענו שיש לחוש דלמא דעתו קרובה לבני מדינתו, שכולל חב”ד הם ג“כ אנשי ליטא, אבל דרך אגב סיפר זה, וכנראה לנו בכל לבבו אמר זה. אולם עכ”פ כל מה שחלקנו לא היה כ“א המוכן והעתיד לגבות משנה זו, ולמן אז והלאה יופסק הדין או הפשרה בבד”צ שבאר“צ⁹⁹¹, ובכן אם מגיע לכולל חסידים יע”א יותר מאשר חלקנו להם כעת, ע“פ בד”צ הנ“ל יקום דבר על להבא לטובה. אך מה שהאריך מני”ר הגאון נ“י בענין הזה, בזה לא נוכל להפיק רצון צדיק, כי ידינו משוכות מסדרת החלוקה להבא, ככתוב וכמפורש בשטר פשרה, כי יצא הדין והפס”ד לאור בב“ד הנ”ל, ומינה לא נזוע, ואמת מארץ תצמח, ולא אלמן ישראל שיהיה בעוב“י אר”צ הנ“ל דיינא דקשוט ודיינים מצויינים בהלכות, והיא קרובה לא”י ת"ו שיוכלו הצדדים לברר טענותיהם ותביעותיהם ואינם נוטים צד לאחד מהצדדים, לא חסידים ולא מתנגדים, וידונו דין אמת לאמתו או יפשרו ביניהם או הצדדים בעצמם יתפשרו יחד, והיה שלום בארץ.

הדרן לקיימתא, לחלוקה שעשינו מהמוכן ומשנה זו. מלבד כל האמור, כי קרבנו והשתדלנו הטוב לכולל חסידים יע“א ככל האיפשר, ראינו ההכרח לפצות ולפייס את השד”ר דכולל פרושים מוהרז“ש לבל יהפוך כל הקערה על פיה, כי כל רבני וגאוני וראשי הקהלות דמדינות אשכנז וכל פרוודהון אינם נוחים לחסידים ונוטים לצד פרושים. והגם תלב”ה נודעתי בשערים בכל המדינות הנ“ל, אך באשר מחזיקים אותי למה שאין בי, ובעו”ה לא צדיק ולא חסיד אני, חששתי כי יאמינו לדבריו שאני נוטה צד חסידים לעוות משפט החלוקה הישרה. ולאו חששא בעלמא היתה, כי ראיתי במוחש שנזורו אחור איזה קהלות במדינת אשכנז אשר דרך הילוכו לכאן עבר שם, ולא שלחו המעות דא“י שלהם לידינו כמקדם, ויש אשר בפירוש כתבוהו לנו, כי אמר לעכב, ואחרי נפרשנו עמו כתב לבטל דבריו הראשונים, וגם שלחו צרור כספם לידינו, ויש אשר עוד היום נשארו אחור, וכבר כתבנו להם כמה אגרות, ועדיין תשובה תולה, ולא ידענו בשלמי הדבר הזה. ברם דא עקא כי גם אם לא יחושו לדבריו הראשונים, בכמה קהלות נאמנו דברי ר”ש ביותר צריך זירוז וכו'⁹⁹² ואפילו צ“ט אומרים לחלק ואחד אומר לעכב לזה שומעין, וקשה להוציא, לכן מצאנו צורך ותועלת לכולל חסידים יע”א לבוא עמו לעמק השוה.

ואם בכל זאת עדן לא נחה דעת מני“ר הגאון נ”י, אשמיעהו עוד יותר מכן, כי היה ביד השד“ר הנ”ל אבני חצים ובליסטראות מרבני וחכמי ירושלם ת“ו הספרדים, איגרת אוגרת דברים קשים כגידין על מי שרוצה לבטל החלוקה הישנה הקדומה ועל מי שרוצה לבטל יציאת וביאת השלוחים, אך לא בפי' אתמר למי הדברים מגיעים, כ”א בסתמא, ששמעו על א' הגבירים במדינת אשכנז שרוצה לעשות כן, וסיימו דבריהם באיומי דאלות וקללות ר“ל, והדברים היו מיוחדים אל השד”ר הנ“ל לפרסום ברבים, אך אלי לא הראה אותם כ”א אחר אשר באנו אל עמק השוה. אולם יבחן צדיק מני“ר הגאון נ”י, כי אלו לא נתפשרנו עמו והיה מפרסם הדברים, הלא היה הירוס לכל הבנין אשר בנינו בעה“י. והנה על האיגרת הנ”ל אשר הראה בהעלם ממנו לשלשת הרבנים הגאונים דמדינתנו נרם, כתבו הרבנים הגאונים נרם אותה האגרת שהדפסנו ושלחנו תופס א' במכתבנו הקודם למני“ר נ”י, הגם לא הטיבו לכתוב ככל הצורך, כי הי“ל שמה שאיימו להחרים ולקלל הם דברי הבאי, וכל המחרים שלא כדין וכו'⁹⁹³ וקללת חנם לא תבוא⁹⁹⁴. אבל הרב הגאון דק”ק אמשטרדם נ“י, המסדר האגרת, גם לבו נמוג לקולם ולאיומי דבריהם, ולכן כתב ברפיון. עכ”פ שלחנו תופסים ארבעה לפקידי קושטא, מאגרת הגאונים נרם, למען ישלחו לערה"ק לבל ישלחו שלוחים עוד.

עתה לא אחדל מלהודיע למני“ר ההגאון נ”י קשה מזו, מה שעשו חכמי ורבני ירושלם הספרדים יע“א. אחרי יצא השד”ר הנ“ל, קבלתי אבי דואר אגרת בת מחלת לב, המתחלת אלה בני שם וכו', והעתקה לוטה פה. ולא אוכל די באר הצער והמורת רוח שהיה לי מאגרת ההיא, נמס לבי והיה למים בקראי הנאצות והקללות ר”ל, ויהפוך ד' את הקללות לברכות. ולא יכלתי לגלות הדבר להרבנים הגאונים נרם, כי בושתי מפני הרב הגאון דאמשטרדם נרו, אשר יאמר כי בסבת עמדי לימין כולל חסידים יע“א באה לי האגרת ההיא, וגם יתבזה ח”ו הרב הממונה מו“ה גרשון⁹⁹⁵ נ”י בעיניו. אך לכבוד הרב הגאון מרא דאתראי הגאב“ד ור”מ דפה הק“ק⁹⁹⁶ נרו, הראיתיו, ורצה לכתוב קשות לחו”ר עה“ק ירושלם ת”ו. אך זה לא רציתי, כ“א הייתי חפץ ביטול הקללות בבד”צ, ולשלוח הבטול לחו“ר ירושלם ת”ו, למען יראו כי אינם שליטים על העולם. הגם נאמרו על תנאי, עכ“ז חפצתי התרה ובטול. אך מטעם האמור כסיתי והעלמתי הדברים. ובאמת כמעט רציתי למשוך ידי מעסקי א”י ת“ו מכל וכל, אך למען כולל חסידים יע”א, אשר אינם חייבים בזה, הגם מה שבירכו אותי בקול גדול בארץ, לומר שאני השליט ועומד לימינם, העלה רתיחות חו“ר ירושלם ת”ו, עכ“פ אין ידיהם במעל הזה, לכן חזרתי בי. וגם חבירי וריעי הטובים ממני, אשר כשמעם הדבר הרע הזה, באו אלי הנה לדבר על לבי ולפוס דעתי, ולבקש ממני לבל ירפו ידי מהתעסק בעסקי אח”י ת“ו. ואמרתי להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, וכתבתי תשובה להם בנחת לחו”ר ירושלם ת“ו הספרדים, לסתור דבריהם הבלתי כנים ובלתי צודקים. ומעולם לא עלתה על דעתי לשלוח הכל ליד הרב הממונה הנ”ל⁹⁹⁷. כ“א חלק חסידים לבד, וגם זה ע”י כ“ח שיחתמו כל הממונים. והצעתי בנחת העול אשר עשו לי אשר לא כדת, וסו”ד כתבתי שאני מקבל דבריהם שלא להיות עוד פקיד ומשגיח על עה“ק ירושלים ת”ו. ביני ביני קבלתי תשובה מהפקידים שבקושטא ומהגבאם כוללים שבווילנא, לבל אמשוך ידי מעה“ק ירושלם ת”ו וכו' וכו‘, אבל כבר נתרציתי להם קודם לכן. בכל זאת יראה מני“ר הגאון נ”י מה שאני סובל לחבת הארץ. וגם זאת לא אחדל ולא אעלים האמת ח“ו, כי נתקררה דעתי במה שבאה האגרת אחרי באנו כבר לעמק השוה עם השד”ר הנ“ל, ואחרי פטרנוהו לשלום והטבנו עמו בעה”י משך היותו פה עמנו. ואלו נפרד מאתנו בקטיגוריא, הייתי חושש מחטאת ח“ו, ולא יכלתי להרים יד בענינים הנוגעים לא”י ת“ו. כעת בטחתי שכבר בטלו דבריהם ושוו נפשיהון הדרני. עכ”ז מנעתי את עצמי לקרות שם פקיד עה“ק ירושלם ת”ו, כי בשלו אדם רשאי לגזור אפילו לחובתו, וד’ יתן הטוב.

אחרון חביב, אשר כבדתי מני“ר הגאון נ”י לשלוח לי תשובתו בענין החלוקה להגאון החסיד אב“ד ור”מ דק“ק פ”ב⁹⁹⁸ נרו, מלתאי כבר אמורה, מי יתן והיה שעשה זה מני“ר הגאון נ”י זה שנתיים והציל אותי מכמה צערים ומורת רוח, ולא היה מקום לכל זה, לא לנסיעת השד“ר הנ”ל ולא לאגרת הנ“ל. עתה באו דברי קדשו לאחר מעשה, ולא היה לי כ”א לשעשוע בדברי תורתו וחכמתו. וידיע להוי למני“ר הגאון נ”י (וגם מ"ש להרבנים) דאקלע מלתא שמר דודי, הרב המאה“ג הדיין המצויין מוהר”ר שלמה דושנית סגל נ“י, הדר במדינת אונגרין בק”ק מיקלאש, נסע בדבר מצוה לכאן, ועבר דרך ק“ק פ”ב, והוא מקורב עם הגאון אב“ד ק”ק פ“ב בד”ת שמריץ אליו, ועל ידו שלח לי הגאון הנ“ל נרו גם תשובתו למני”ר נ“י וגם מה שכתב להרבנים הממונים ולהה”ג מו“ה עמרם נ”י⁹⁹⁹, וראיתי שהגאון הנ“ל סבור תחלה שהחלוקה הישנה הנהוגה באשכנז נעשית מרו”ח אשכנז או מגבאים דא“י שבמדינתנו אלו. ולא כן הוא, כאשר יראה מני”ר הגאון נ“י מההעתק שטר נדפס שבידי, שההסכמה הראשונה נעשית מהרב הגאון מוהר”מ גלאנטי זצ“ל ובד”צ שבירושלם, ושוב נשתנית החלוקה, כמבואר בשטר הנ“ל, ואחרי נתייסדה עה”ק טברי‘, זמן זמנים אחרי כן, הסכימו ליתן לה ג“כ חלק מקופה הכללית (ואולי עשו זה מטעם שהיה לעה“ק הנ”ל מק"ק קופה בפני עצמה, ולבל יפסיד זה לקופה הכללית השתתפו אותה עמהן), ובמקום שהחלוקה הראשונה היתה בכ”ד חלקים, ככתוב בשטר הנ“ל, נעשית החלוקה אח”כ בכ"ח חלקים – ירושלם 11, צפת 7, חברון 6, טברי’ 4. וכן חשבתי להגאון הנ“ל, דמאי דמספקא ליה מי עשה ותיקן החלוקה מתחלה, פשיטא לן, וגם פירשתי שיחתי בתמיהה רבה על מה שכתב אלינו, גם לפי העולה על דעתנו, שאין תורת כל א' בידו כחוקה בלי טעם וכו' וכו' לעקור תקנות הראשונים על מגן, ועשיתי לי סמוכות כי לפענ”ד היה כחנו יפה לשנות סדר החלוקה, ומכש“כ שלא שנינו כ”א הנוגע לכוללים אשכנזים יע“א וכל מה שמקבלים ממדינות אלה, בעה”י מידינו היתה להם. כי אנחנו נכנסנו בעובי הקורה בשנת [ת]קפ“ב הנ”ל לעשות פשרה בין שני שלוחי עה“ק ת”ו¹⁰⁰⁰ שהזמננו לפונדק א' במחננו בק“ק אמשטרדם יע”א, ומשם נפוצו שלוחי אשכנזים יצ“ו, כידוע הכל למני”ר הגאון נ“י. ואם כחנו יפה לגרוע מחלקי הספרדים לתת לאשכנזים, גם כחנו יפה לעשות סדר חלוקה היאותה לפענ”ד בין האשכנזים יצ“ו, אשר עליהם לא נעשית כלל החלוקה הקדומה. גם הסתייעתי מדברי הרב גו”ר¹⁰⁰¹ י“ד כלל ג' סי' ט‘, אשר התשובה ההיא הזמין ד’ לפני בעסקי בפשרת צפת”ו בשנת תקפ“ג ל', והשד”ר הספרדי חזר בו אחרי גמרנו עמו ע“י אמצעי, ועשינו הפשרה בע”כ ושלא בטובתו, ונסתייעתי מדברי התשובה הנ“ל המדברת מענין כזה. ועתה כתבתי להגאון הנ”ל, אחרי כל מה שהעלה הרב גו“ר דמותר לשנות מעניים לעניים, ושיש כח ביד הגבאים לשנות כל מה שירצו, לא ידעתי למה השיג עלי, ועוד כי כל ההכנסות התחייבות יהודים בעה”י בא ע“י פעולתי והשתדלותי, ובפירוש אמרו כמה וכמה כי למעני יעשו, והרי אמר רב אשי, כל דאתי אדעתא דידי קאתי ולמאן דבעינא יהיבנא ליה, ועדו הארכתי אליו להצדיק אותנו מעיקרא, הגם דלא יש נ”מ לעת עתה.

עוד כתבתי להגאון הנ“ל נ”י, כי מתופס השטר הנדפס ששלחתי לו, ועוד שלחתי לו העתק אחר וגם הוא תופס שטר זה, שנשלח מעה“ק ירושלם ת”ו ע“י שליח אחר, ויש עליו קיום אחר מעה”ק ירושלם ת“ו וקיום מהגאון מו”ה יחזקאל¹⁰⁰² זצ“ל בעל שו”ת כנסת יחזקאל ומהג“מ הירש קצנאלנבוגען זצ”ל, מכל אלה יראה דלא סמכי המתקנים הראשונים אהא דאין [דתנן?] הכל מעלין לירושלם. אשר עליו בנה הגאון דייק, דמגיע עודף לעה“ק ירושלם ת”ו. דאי מהא מאי טעם לא נחה דעת רבני עה“ק חברון ת”ו, הלא בכח דברי המשנה זכו ליטול י“א חלקים, אלא וודאי דלא מה”ט הוי, אלא לפי מ“נ חכמים ות”ח ולפי הצטרכות עשו החלוקה, וע“ז יעיד השתנות החלוקה, שגרעו מירושלם וצ' א' והוסיפו אחת וא' לחברון¹⁰⁰³, וגם מה שחלקו אח”כ לטברי' ד‘, ובאלה ארבעה נתנו עה“ק ירושלם ת”ו יותר משאר שתי עה“ק, אך כיון שכל החלוקה היתה לפ”ע¹⁰⁰⁴ הצטרכות ולפי מ“נ החכמים והלומדים, בהשתנות המספר נשתנית החלוקה. וכנראה לא דייקו יפה מתחלה במעמד עה”ק חברון ת“ו, לכן ערערה עד הוסיפו לה שנים, ואחרי נתוספה עה”ק טברי’ ת“ו להתישב, ולא רצו שיהיה לה קופה בפ”ע, חלקו גם לה לפי ערכה. ולפענ“ד אין להסתייע מה”ד דהכל מעלין, דאינו ענין לכאן.

עוד כתבתי להגאון נ“י, ובוודאי תתענג נפש מני”ר הגאון נ“י בזה, דפירושו בדברי מהר”מ במ“ש דאז הוי מצוה טפי לדור בירושלם מבא”י, דר“ל דע”כ מסתבר לפרש כן דמיירי בזמן הבית, דאל“כ אין טעם לדבר שבזה”ז תוכל האשה לכוף את האיש לעלות מא“י לירושלם כיון דאין כאן מצות יתירות, כך פירש מרנא ורבנא חיים יוסף דוד אזולאי זצללה”ה בשו“ת יוסיף אומץ סי' נ”ב, וז“ל בקיצור, והדבר ברור שהוא ט”ס במרדכי, וצ“ל דהירושלמי איירי בזמן הזה וכו' ומאי דכתיבנא להגי' במרדכי ולא בהרא”ש, דתרוויהו בשם מהר“ם הוו, ה”ט דהרא“ש והטור הביאו סברת מהר”מ דברייתא דגמרין בזמן הבית, והמרדכי יחיד, והג“א¹⁰⁰⁵ הוא העתק מהמרדכי, ותו דהא מלתא היא בשם מהר”מ, ובתשובת ד' קרומונה ס' קצ“ט, כ' כמ”ש הרא“ש והטור בשמו, ובר מן דין הדברים ככתבן אינם מובנים, דאיך מפרש דהירשלמי איירי בזמן שבהמ”ק קיים, והלא הירושלמי קאמר דאם האשה רוצה אין כופין לאיש, ואי איירי בזמן הבית, וודאי ה“ל לכוף את האיש, ואם הבריתא דגמרין איירי בזמן הזה, איך קאמר דכופין לאיש, והלא אפי' בזמן הבית דאיכא מצוה אין כופין לאיש. אמנם לפמ”ש ניתא דהש“ס מיירי בזה”ב, דאיכא מצוה טפי, לכן כופין לאיש, והירושלמי איירי בזמן הזה, דליכא כ“כ מצוה, לכך אין כופין את האיש. ועדיין צריכין למודעי דצריך להגיה כך במרדכי, ופי' הר”מ דמתניתן איירי בזמן שבהמ“ק קיים, דאז הנמצוה טפי לדור בירושלם מבא”י, והירושלמי מיירי בזמן הזה, וצריך להבין מאי קאמר דמתניתן איירי בזמן שבהמ“ק וכו' וכו' דהול”ל דמתנתן איירי בזמן הבית ותו לא ומאי בעי דבירושלם איכא מצוה והא קיימינן עלמח“ל לא”י, ואיפשר שכוונתו לומר דמתניתן בזמן שבהמ“ק קיים דהרי מניתן קתני הכל מעלין לירושלם, ומזה מוכח דמיירי בזמן שבהמ”ק קיים דאיכא מצוה טפי בירושלם, וא“כ מכאן ראיה דמיירי בזמן שבהמ”ק. ואל זה אביט להרב דינא דהיי, לאווין פ“א דף פ”ו ע“ב, שעמד בזה, והגיה דברי המרדכי ומצא כהגהתו בתשובות מיימוניות¹⁰⁰⁶, דשייכי לסדר נשים, סי' כ”ח, ופירש הלשון כמ“ש, עכד”ק. ומה שתמה מני“ר הגאון נ”י על דברי הרב פני משה¹⁰⁰⁷, הקשה גם מרנא ורבנא¹⁰⁰⁸ זצללה“ה בתשובה הנז”ל כמה קושי' עליו, גם על הדרישה קא מתמה, וגם על ההגהות חדשות בדפוס דיהרנפורט¹⁰⁰⁹ בשם גדולת מרדכי¹⁰¹⁰, ובפרט מה שסיים שם וכ"ל התוספתא, דאין לו שחר, דברייתא בגמרין היא.

ומה שהשיג מני“ר הגאון נ”י על דברי הגאון דפ“ב נ”י ע“מ שרוצה לדייק בדברי מוהרי”ק¹⁰¹¹ דקאי דוקא על ירושלם, כי שם צוה ה' את הברכה, יש לו למני“ר הגאון נ”י תנא דמסייע בס' יוסף אומץ¹⁰¹² הנ“ל, ודהרב הגאון זצללה”ה מסתייע מדברי מהרי“ק לכל א”י ת“ו, וכן הדבר ברור דלאו דוקא הוא. כן נפלאתי על מה שדחה הגאון דפ”ב נ“י דברי הרב ח”ל¹⁰¹³ במ“ש במעלת עה”ק צפת ת“ו, וכתב דהיינו לבד מירושלם, ובס' חס”ל¹⁰¹⁴ מבואר בפירוש דר“ל על כל ערה”ק ת“ו, ומ”ש דא“כ הפוגע בצפת וקרע לא יקרע עוד בבואו לירושלם, ומבואר בגמ' ופוסקים ההפך¹⁰¹⁵, לא אבין מה ענין זה לכאן, וכי על מעמדם של ערי הקדש קורע הרואה אותם, הלא על חורבנם ועל שממותם, בערכך ערכם מה שהיה בעוד כבוד ה' חופף על עמו ועל ארצו, ובעת ההיא וודאי גדלה קדושת ירושלם מצד קדושת החומה, ולעולם נימא דלעת כזאת לענין השגת החכמה ויתר הענינים שכתב בעל חס”ל צפת עדיפא, וראוי ליתן עודף ליושבי צפת החפיצים לשבת בצל החכמה אשר יש להשיגה שמה יותר אויר זך ומסוגל לכך, בער אנכי ולא אבין, איך שייך לחלוק על ענינים כאלה שאינם נאמרים בדרך סברא ושיקול הדעת. בשלמא אם דרך הנחה או חייוב אמר הרב שיש שם אויר זך וכו‘, הייתי אומר כי בנסיון כתב כן, אבל באמרו דרך שלילה כי לא יש בכל א"י וכו’ וודאי כך נתגלה לו מסוד ה' ליראיו, הן יש לומר לאידך גיסא דהיושב שמה צריך לישב לשמה לשם החכמה ולא בצל הכסף שיהיה לו איזה עודף, אך א“כ הדבר נוכל לומר כמו כן על ישיבת ירושלם, דלו יהי כדברי הגאון נ”י דישיבת ירושלים עדיפא, לא ניתן להם עודף, למען ישבו בה לשם חבת הקדש. לזאת יסלח האדון מני“ר הגאון נ”י כי הרביתי מלין שותא דינוקא, שיחה קלה כמות שהיא, ענוותנותו תרביני, ועמו הסליחה רבה.

מגי“ק מן י”א תמוז, ראיתי קנין הספרים לי לשמי, וגם חבורי קדשו ששלח לשם חבריא היקרים והשלימיים יצ“ו, והמחאתו שהמחה על קאנטאר¹⁰¹⁶ שלנו באמשטרדם יע”א. הנה ההמחאה שלמנו במיטב, אך הספרים עדן לא באו, ולא ידעתי בסבת מה ומי הוא העיכוב והאיחור, וגם לא ידעתי למי אכתוב אודות זה. בטחתי בטיבותא דמני“ר הגאון נ”י, כשיתודע לו שלא באו לידי, יצוה לעושי רצונו לכתוב אודות זה ליד אשר שלחם לו, לשלחם לידינו על נכון.

עוד ראיתי מגי“ק הנ”ל, תלונות הרבנים הממונים דכולל חסידים נ“י על השד”ר מוהרש“ז שפירא נ”י, אשר שלח ידו במעות ד“ט מהרב הנגיד מו”ה שמשון ווין¹⁰¹⁷ ז“ל, גם אלי הצעיר כתבו זאת, וכתבתי על אודות זה להשד”ר הנ“ל לווילנא, אקוה כי הגיעהו מכתבי טרם צאתו לאה”ק ת“ו. ויהי מה, הלא צריכים לבוא בלא”ה לדין או לפשרה יחד על שאר טו“ת שביניהם, ישתוו גם על פרט זה. עכ”פ אני עשיתי את שלי לכתוב להשד“ר הנ”ל על אודות זה כראוי וכנכון, וכבר כתבתי להרבנים הממונים נרם חמתי על הגאב“ד נ”י דק“ק לונדון נרו¹⁰¹⁸, שאינו עושה כלום לטובת א”י, והוא היה המתחיל באותו ענין לבטל ביאת השלוחים ולייסד התחייבות יחידים, וכל זמן שישב השד“ר מו”ה אביגדר¹⁰¹⁹ נ“י בלונדון, אמר כי כל זמן שישבו השלוחים שם לא יעשה כלום ובצאתם יצא לעזרת עניי א”י ת“ו, ואין כל מאומה בידו. בחורף העבר כתב לו השד”ר מורז“ש¹⁰²⁰ נ”י שישלח המעות שבידו לידינו ואם לאו יבוא השד“ר בעצמו לשם, ולא השיב לו על כמה אגרות שכתב מקודם לכן, אך על האגרת הנ”ל אשר אני באתי למלאות דברי השד“ר וכתבתי כי יעצתיהו ליסע בעצמו ללונדון, עליה השיב לבל יבא השד”ר בעצמו, ושוב כתב לי שאן בידו כעת מעות א“י, וגם אם יהיו בידו אינו משנה מן התנאי הנעשה כי יושלח הכל לווילנא. וכבר השבתי לו בתוקף מלא דבר הן על מה שלא עשה בינתיים כלום לטובת א”י, הן על מה שכתב שצריך לשלחו הכל [?] לווילנא, והשיב לי שכבר היה במוסכם לעשות כל מה שביכלתו, אך משמים עכבוהו, מחמת בריאת גופו הוכרח לצאת על איזה שבועות חוץ לעיר. אך זה כתב כבר חצי חדש תמוז העבר, ועדיין לא ראיתי ולא שמעתי מה עשה אחרי שובו לעיר. וכתבתי להרבנים הממונים נ“י, שיכתבו לו לעוררו על ככה. אם יש למני”ר הגאון נ“י חליפות דברים עמו מה טוב כי יעוררהו על זה, אולי למען רופמעכת”ר נ"י יעש. והן ידיע להוי כי כל התנצלויותיו הבל ואן בם ממש, ואלו ישתדל בדבר, יפעול טובה הרבה בכל המדינה.

חדשות אשמיעהו, כי הני תרי גאונים דמדינתנו, שהיו תמיד זה נגד זה, נתקרבו יחד ע“י שידוך למז”ט מבן הגאון אב“ד פה ק”ק האג¹⁰²¹ נרו עם בת הגאון אב“ד ק”ק אמשטרדם¹⁰²² נ“י, ואנחנו בעה”י היינו שדכנים בדבר נאה ומתקבל הלזה. כי הבח' החתן הוא בחור מופלג בתורה, שקדן וחרוץ ובקי בלמודו ומופלא ביראת ה' תמימה, בשמו הטוב מו“ה יעקב נ”י. ובעה”י עשינו בזה טובה גדולה להגאב“ד ק”ק אמשטרדם נ“י, וטובת הכלל, לסלק קטיגוריא בין שני גדולי גאוני מדינתנו נרם. ואודה לה' על חסדו שהביאני לידי כך, לעשות טובה לאשר לא מן גמל עלי על כל הטובות שהקדמתי לעשות לו מאז בואו לק”ק א“ד יע”א. ולא לשום פנייה עשיתי זה ח“ו כי ידעתי שלא יוכל לתקן כעת מה שקלקל לי בענין המנין וסדר התפלה שלי¹⁰²³. ומדי דברי בזה, לא אחדל צערי ויגוני ממני”ר הגאון נ“י, כי השיגוני עוונותי ולא יכלתי לקיים בית תפלתי גם פה הק”ק יע“א. הגם הגאון אב”ד נ“י¹⁰²⁴ עמד לימיני בכל מאמצי כחו, גברו אנשי זרוע ואנשי רשע ומסרו הדבר למלכות, ומטעם המלך ושריו נאסרו כל המנינים על יחידים, והוסיפו גזירה כי גם לחלושי כח וזקנים, אשר יותן להם רשיון, אם יסכימו ראשי הקהל והממונים שנתמנו מהמלכות שהם מי שהם, עכ”ז לא יורשה להם סדר התפלה כ“א מנהג אשכנז או מנהג ספרדים בהחלט ולא בתערובת ולא באופן הנהוג אצלי, ועי”כ כבר נתבטלה בית תפילתי מאחר הפסח העבר. וכמה יגיעות יגעתי, וצפיתי לקבל רשיון כעת קודם ר“ה, ולריק צפיתי, ובושתי וגם נכלמתי לדבר בזה, כי וודאי הריעותי מעשי וקפחתי זכותי. אך אם נא מצאתי חן בעיני קדשו, מה שאינני כדאי, אולי תפלת צדיק כי”ב יגלגל לי זכות, ישוב ירחמני ד' וישיבני לעבודתי בקדש, פלגי מים לב מלך ביד ה‘, יטה ה’ לבבו לטוב לי וליתן לי רשיון, ותחזור עטרת בית תפלתי ליושנה.

ואסיים מעין הפתיחה בברכת החתימה לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, וכנשר יחדש נעורים, ועיני קדשו תחזינה בעמוד הכהן לאורים, ויתענג על ה' במועדי קודש זמן שמחתנו וישמח צדיק בשמחת התורה, תורה דיליה היא ולו נאה לשמוח ולברך ברוך שחלק לו מחכמתו, עוד יפיץ על פני תבל ומלואה אור תורתו, ויאצל עליהם מזיו תבונתו, ותתענג בדשן נפש קדושתו, ולא יגרע מצדיק עין תאותו, המקודשת בעשר קדושות וזאת תשוקתו, ושלום באהלו ושלוה בגבולו וכל טוב בארמנותו – כברכת הדיוט הנרצה לעבודתו, המשתחוה מרחוק מול הדרת קדשו, ונכסף להתאבק בעפר רגליו ומתעלס באהבתו, המחכה לחסדי שמים ומצפה לישועתו, ישוב ירחם יקרבנו לעבודתו, ושבות עמו ישיב והיתה גאולתו, הצה"ל.

כמצווה ועושה הנני דש“ת מני”ר הגאון נ“י בשם חבריא אחי ורעי הרבנים השלמים והתמימים הטובים ממני, פקומ”ש גזו“א עה”ק תובב“א דק”ק אמשטרדם יע“ק יצ”ו יעלה זכרונם לפניו לטובה, וכמוני כמוהם ששים ושמחים לביאת ד"ק, ומתכבדים באהבתו, ומצפים להתכבד בתשובתו.

(כרך 2, דף 96 ע“א – 98 ע”ב)