רקע
מנחם מבש"ן
גוי וקהל גוים

התנועה הלאומית ותורת הגזע, אשר פשטו בזמן האחרון על ארץ רבה, פרצו פרץ רחב בבית ישראל פנימה, ולמראה כל הרעות והתהפוכות אשר יצאו ובאו לנו מן המקור המשחת הזה, יתחמץ לבבנו וימלא דאגה לבאות. אמנם כן, תהפוכות בקרבנו! כי התנועה הזאת אשר החלה בקרב העמים לקרב ולרחק, לפרוץ פרצות וגם לקבץ נדחים, הסבה לפרוע פרעות בישראל יושבי הארצות אשר להן הריב ולהבאיש אותם איש ביהודי אחיו, ובהחל הפולנים, האירים והיונים בכל ארצות פזוריהם לתת יד איש לאחיו מעל לגבולות ארץ וימים ולהכין להם לב אחד ורוח אחד, אז הוחל לקרוא בשם יהודים גרמנים, יהודים פולנים, רוסים או רומנים, כי רוח ארצות מולדתם נשבה בם ותשימם לפולנים, לגרמנים ולמדיארים וכו' בני דת משה. – הוא הדבר אשר הפריד בין אחים רחוקים בלי אשר יחבר שכנים קרובים; הוא אשר השחית כל חלקה טובה בישראל ושחת רחמיו וצדקת פזרונו אשר התגאה בהם בימי הבינים בהיותו עוד כלו גוי אחד בארץ וכל האגודות הרבות למעשה צדקה וחסד טרם תהיינה בקרבו; הוא אשר שָׂם עתה קיר ברזל בין אילי הכסף ובין עניי העם ורֶוח בין עדר ובין עדר.

אהבת אחים, מורשת קהלת יעקב מימי עולם, תמס הלכה ותבא תחתיה אהבת אדם – מולדת העת החדשה – ותבלע אותה ותאַבד כל זכר לה, והיא גם היא מצות אנשים מלֻמדה, נֹגה לה סביב ותוכה נחר, ככל השמות החדשים אשר בדו להם בני האדם בימינו, הנזכרים ואינם נעשים; וגם לא תתן פריה ליהודים כי אם לעתים רחוקות מאד: נדיבי עמים ימצאו להם תמיד מקומות רחבי ידים למלאות דבר “אהבת האדם” בלי אשר יעבור “זר” בתוכם, ונדיבינו הקוראים בשם החסד והצדקה “בלי הבדל דת”, הבדל יבדילו בני עמם לרעה, ומרוב עשות טוב וחסד ותת פזרונם לרבים ישכחו להשפיל עיני כבודם גם על אחיהם העניים, ככל “הקוסמופוליטים המחוננים את הטטרים למען העלים עיניהם מאחיהם הקרובים אליהם” (רוסו). אם בבוא על אחינו שד ושבר גדול ברוסיה רגשו גוים ויהודים, ברונים ורוזנים וישמיעו קול ברמה על השערורה הנעשתה ויוציאו את דגל “אהבת אדם בל הבדל דת”, ויקראו נדבות באירופה ובאמריקה, הנה עוד מעט שקטה הארץ והדיפלומטים שבו איש אל עבודתו וגם נדיבינו הלכו לסבלותם, אחרי אשר כִלו בהבל יותר מחמשה מיליונים פרנק בהובלה והבאה. המנוחה אמנם לא שבה והעם לא חדל לנוע לארצות המערב ולאמריקה ונדיבינו לא חדלו להזהיר את העם ולקרא אליהם מפריז ומלונדון: אל תעלו בקרבני, כי לא בחפזון תוָשעו – ואין שומע! – כי איך ישמעו הנסים מפני שֹד ורצח לקול דברים הנשמעים בנחת וברוח נכון? – ועוד היום ידודון ידודון מארצות רוסיה פולין ורומניה להתגולל לאלפים בפריז, בלונדון ובניו־יורק בראש כל חוצות ולאכול איש בשר זרועו ברעב. ועתה אם רע בעיני האדונים האלה לתת לעם בציון מנוחה שלמה שהוא רוצה בה (כי בימים ההם כבר נשמע בקהל קול ההמון כקול שדי: ארץ ישראל! ואין מאזין ומקשיב) למה לא ינסו דבר אל ממשלות אנגליה, צרפת, איטליה ואמריקה לאסוף אליהן מספר יהודים מפליטי הפרעות ולהפיצם בסדרים נכונים בארצותיהן, ששם מספר היהודים איננו מגיע לאחד למאה למספר עם הארץ והארצות רחבות־ידים לכלכל עוד תושבים כהמה וכהמה? הטובה ספרד1 מן הממלכות האלה? אך לא! חלילה לאצילינו העומדים במקום גדולים והמתהדרים לפני מלכים ושרים להרבות עמהם דברים על אודות אחיהם העניים הנודדים והאובדים, פן יוָדע ברבים כי האנשים האלה קרובים להם והיתה זאת להם לחרפה. – בימי הבינים מצאו עשוקי בני ישראל מחסה־עֹז באציליהם, אשר היתה להם יד בחצרות המלכים, כאשר מצאו נדחיהם עזרה בצרות אצל אחיהם יושבי הארצות אשר עברו בהן בגלותם. ועתה? מה יעשו אצילינו בעד עמם בכל המקומות אשר יש לאל ידם לעשות? מה יעשו הנבחרים היהודים בארצות ממשלת האנטישמיות מדי יתנפלו עלינו צרינו בבתי המחוקקים בדברי שטנה ונאצה? ואם אלה יחטאו לעמם בשב ואל תעשה, הנה ראינו בדברי ימינו האחרונים תועבות גדולות מאלה: בפרוסיה נפתחה הרעה הראשונה על הרבנים והשו“בים ושאר משרתי הקהלות ילידי רו”פ – מאחינו הגרמנים אשר כתבו עליהם שטנה לפני ממשלתם ויזכירוה חקים נשכחים; סוחרי עורות בהמות בליפציג הגישו לממשלה בקשה לגרש את הסוחרים היהודים הרוסים – על פי אחינו הגרמנים; בפרוע פרעות ביהודים יושבי רוסיה והמֻכים והשדודים נהרו אל גבולות אוסטריה וגליציה, אחזה רעדה את בית המחוקקים האונגרי, פן יעלו “היהודים המגֹאלים” על ארץ המדיארים הנאוה והמעֻנגה, וימהרו לגדור גדר בחֻקים מיוחדים לעצור בעד הרעה – ויד הנבחרים היהודים היתה במעל הזה! – ועל כל אלה הנה מקרה חדש, דבר נפל בישראל בימים האלה, והוא יראנו למדי איך יתהלכו אחינו היהודים בני ארצות שונות איש עם רעהו ואיך יקדמו איש את פני אחיו הגֵּר בעת צרתו.

ששה וארבעים איש מאחינו ילידי רומניה, ובהם אשה וארבעה ילדים, אשר שמו פניהם לצאת ברגל אל המבורג לנסוע לאמריקה ואשר שֻלחו במסלת הברזל עד הגבול (כאשר הודיעו בהמגיד בעתו), עברו במדינת גליציה והנם עתה בקרקוי. בידם היו כתבי המלצה אשר נתנו להם הד“ר ליפא ואחרים מנכבדי יאסי לנחותם הדרך, וגם קול קורא (אשר נדפס במה"ע “נייצייט” בוינה) שלח לפניהם אל כל ראשי הקהלות והרבנים ונכבדי העם בכל המקומות אשר יעברו בהם הגולים. והנה במכתבים אשר שלחו הגולים איש לביתו ובמכתביהם האחרונים אשר שלחו אלי מקרקוי, הודיעו כי ברֹב ערי גליציה הראו להם אחב”י יושביהן פנים נזעמים, לא קדמו אותם בלחם, לא אספום הביתה ולא נתנו להם צידה לדרך, גם בתי כנסיות ובתי מדרשות סגרו בעדם ויחבקו אשפתות לחֹרב ביום וילינו תחת שמי ה' למטר השמים ולקֹר בלילה. גם בעיר לבוב, בירת המדינה הזאת, לא נתּן להם כל ימי עמדם שם אף אגורת כסף אחת, או ככר לחם, ולמלון נתנו להם, אחרי אשר הרבו תחנונים, חצר בית־מדרש אחד להם ולאשה ולילדים הרכים אשר עמה. שם נלאו נשוא עוד את כל התלאה ויפוצו הנה והנה ויתעו כצאן אובדות אלה לפנים ואלה לאחור עד עשר פרסאות, ואחדים שבו אל יאסי לבכות על שברם בצל קורתם, והנשארים, אחד עשר במספר, עשו דרכם ברגל הלאה הלוך ונסוע לקרקוי. גם כל הדרך הזה לא טוב היה מן הראשון. באחת הערים2, עיר שכולה יהודים בעלי אזור ופאות סרוחות עד החגורה, נשאלו אם הם נמולים, ויצוום להראותם את ציציותיהם לבקרן, ואחרי אשר ענו את דינם כשלש שעות ויסחבום בכל העיר, נתנו לכלם גולדן אחד וישלחום. בשניה קדמו את פניהם בטרם יבאו שעריה, לאמר: “לכו הלאה לדרככם, אל תבאו הנה פן נתן אתכם במשמר”. בשלישית בקש הרב, אשר הפילו תחנתם לפניו, לקרוע את כתבי ההמלצה אשר בידיהם ויגרשם מביתו. ברביעית בקשו ראשי העדה לתתם במשמר אם לא ילכו מעליהם כרגע, וכו' וכו'. בקרקוי קבלו אותם אחינו כביתר הערים. אחד הילדים חלה בלבוב מקֹר וממטר ומן הטלטלה בשכבם לארץ בלילה ויובא לקרקוי, שם השתפכה נפשו אל חיק אמו והרופאים נתחוהו… – ברוב המקומות אשר באו שמה אמרו להם אחב“י כי לא להם להחזיק בידי יהודים רומנים, יען כי גם המה לא יחזיקו ידי אחיהם הפולנים הבאים אל ארצם. כה דברו בני העם וכזאת עשו גם המשכילים והגדולים אשר שחרו פניהם; גם הרב השוקד על תקנת עדתו בעיר הצדק ענה את הד”ר ליפא, על הקול הקורא, אשר שלח אליו, כי יהודי רומניה אין ישועה להם באחיהם שבגולה, כי נבאשו בכל ישראל על דבר הבגד אשר בגדו אחדים מגדוליהם, בשנת 1879, בעמם ובחברת כי"ח אשר בפריז. במקומות אחדים אמרו לגולים: “כבר הרבינו להעניק מהוננו לגולי רוסיה ורומניה, אשר עברו עלינו לפני בואכם, ושלחנום אל מחוז חפצם (!)”.

תואנות שקר והבל כאלה שמו היהודים “הפולנים” מחסה להם למען התנכר ליהודים “הרומנים” בעת צרתם! ואמנם הכל יודעים, כי רבים מאחב“י ילידי פולין, גליציה, ושאר הארצות מסביב, אשר באו לרומניה בעֵירוֹם ובחֹסר כל, עשו הון רב ועשר מסחרם פרץ בארץ, וגם העניים והנודדים אשר באו אל יהודי רומניה בשנים הטובות לבקש לחם חסד, לא שֻלחו ריקם ולא לן איש מהם ברחוב או בחצרות בתי כנסיות וגם לא שאלוהו היליד רוסיה או פולין אתה? היש לך ציציות כשרות? האינך ערל לב וערל בשר? בעת המלחמה האחרונה אשר היתה בין רוסיה ובין טורקיה באו יהודים בהמון מרוסיה ליאסי וליתר ערי רומניה ואחב”י יושביהן אספו אותם בחסד וברחמים ויתנו להם ידים להתערות בארץ, גם רבים מבחורי גליציה ובטלניה, אשר היו באים ליאסי פעם בפעם, קבלו אותם היהודים בכבוד וברצון ולא חָשְּׂכו מהם פִתּם, יינם, שמנם ובנותיהם; תחת אשר מרומניה לא בא איש להיות להם למשא ולמסה, זולתי הגולים האלה לבדם, אשר באו זאת הפעם לעבור בארץ ולא לגור בה.

והנה דבר הבגד אשר בגדו יהודי רומניה בחברת כי“ח אשר בפריז: אחרי אשר נאלצה ממשלת רומניה ע”י ברית ברלין (1878) לתת משפטי אזרח ליהודים, ויקם שאון בתוך הרומנים, עם דל גֵאה, מהרו אחדים מעשירי ישראל ביאסי – אשר פִּתּו אותם אנשי הממשלה – להתרצות אל אויבינו בראשי בני עמם ויודיעו גלוי בכה“ע כי כבר מלאה הממשלה את חובתה לברית ברלין ולנתיניה היהודים, וגם משכו את ידיהם בעת ההיא מחברת כי”ח, אשר נבאשה ברומניה יען דרשה טוב לבני עמה יושבי הארץ הזאת. ואחרי כן בשנת 1884 בהביא הברון ווֹרמס את שאלתו לפני הפרלמנט האנגלי על דבר חק הרוכלים, אשר יצא אז ברומניה לשבור מטה לחם לאלפי יהודים פעם אחת, ובשנת 1885 בבוא חברת “אגודת אחים” בלונדון לפני סליסבורי לבקש רחמים על יהודי רומניה הנרדפים, עשתה ממשלת רומניה בתחבולותיה ותשלח ביד שרי המחוזות לאסוף חתימות מאת היהודים להגיד יָשרה לפני ממלכות אירופה ולגער ביהודים האנגלים המתערבים בריב לא להם – וגם נמצאו לה אחדים מאחינו ההם להיות כלי למעשיה ולהקים עדות בידה נגד היהודים העשוקים. – אך היתכן הדרך הזה לפקוד על כל היהודים יושבי רומניה חטאת אחדים מקרבם אשר התמכרו אל הרומנים למען יותירו אותם לטובה? אם עשו “הרומנים היהודים” דבר נבלה כזאת, העל כן לא יהיה מושך חסד לכל “היהודים הרומנים”?

ועד אן נמלל על רומנים, פולנים, גרמנים ועוד, והן אנשים אחים אנחנו, אחים לכל צרה ותוכֵחה, יהודים אנחנו, אשר הביאו תמיד לשוא את קרבנותיהם בכל ארצות פזוריהם להכתב גם הם בכתב עם הארץ; אנשים מֻכים ונרדפים, נודדים מגוי אל גוי וממדינה למדינה, וכי יִנָפשו בארץ אחת שנות מספר ודפקום יום אחד לעשות דרכם הלאה; עם, אשר התעללו בו כל שכניו חליפות מדור דורים וישכרוהו מכוס חמתם ויפילו חבלי שֵׁנה על עיניו וילבישוהו תכריכים ירוקים ושרוקים – אות הקלון – וישכיבוהו בבית הקברות – מאסרי הגיטו – ועתה הקיץ משנתו… והנה הוא עומד ומתבונן בנפשו לדעת אם עודנו חי או מת, עם “עם” הוא או לא, עד אשר רעבה נפשו ויזכור כי חי חי הנהו…

המעשה הזה אשר עשו אחינו בני גליציה, ענק אחד הוא מן השרשרת הגדולה המבריחה עתה בתפוצות ישראל מן הקצה אל הקצה, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. אין לראות בזה רוע לב אחינו ההם ואכזריותם ואהבת נפשם ובצעם, אשר ישיחו בם רבים היודעים אותם מקרוב – שהם רשאים ולא אנו – כי אם דעתם ומחשבותיהם על אחיהם ילידי ארץ ו“בני עם אחר”. –

אהה לשבר עמי והריסותיו! איה אחדותך, ישראל, אשר היתה לך לעיני כל הגוים זֵר זהב סביב? איה המון מעיך ורחמיך על נדחיך מארבע כנפות הארץ? ואיה כל נפלאותיך וסגולותיך אשר נִפְלֵיתָ בהן מכל העמים ואשר באו כמלח בקרבך לשמרך מרקב ומכליון? איכה שבת עשר מעלות אחורנית בלמדך אל דרך הגוים! עם עומד לנס עמים איך נֻפצת אל סלע המחלקות? ישראל גוי אחד בארץ איך נהפכת קהל גוים רבים?!…


  1. בעת ההיא הכתה גלים בקהל ההצעה על העברת המוני יהודים לספרד, ואצילי בני ישראל ברוב הארצות נטו אחריה.  ↩

  2. מפני הכבוד לא קראתי בשם הערים האלה, גם כסיתי על הרבה יותר מאשר הודעתי, ואם ידָּרש ממני, הנני מוכן לגלות את הטפחים הרבים אשר כסיתי ולקיים דברי על פי המכתבים אשר תחת ידי. (הערה מזמן פרסום המאמר בראשונה.)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!