רקע
בנימין גלאי
מסעי אל ארץ הגמלים
Part-I p.01.jpg
Part-I p.02-1.jpg
Part-I p.02.jpg

 

א – קוֹף הַמַּחט    🔗

עֶרֶב אֶחָד הַסִבּוֹתִי לִי עַל סַפְסָלִי, בְּגַן “יְפֵה־נוֹף” שֶׁבַּכַּרְמֶל וְקָרָאתִי סִפּוּר־מַעֲשֶׂה שֶׁשּׁוּב אֵינִי זוֹכֵר אֶת שְׁמוֹ. אַךְ זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה כִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה – הָיָה בְּכִילַי, אוֹ (מַה לָּנוּ לְסַלְסֵל בִּלְשונֵנוּ?) קַמְצָן פָּשׁוּט, שֶׁקּוֹרִין רוֹדְרִיגוֹ.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה עֲתִיר־נְכָסִים – וְאוּלַי דַּוְקָא מִשׁוּם כָּךְ - חָס עַל מָמוֹנוֹ וְהָיָה נֶהְרָג עַל שָׁוֶה־פְּרוּטָה. יוֹם אֶחָד סָר אֵלָיו יְדִידוֹ אַנְטוֹנְיוֹ וְאָמַר:

״רוֹדְרִיגוֹ יַקִּירִי! זָקוּק אֲנִי לְעֶשְׂרִים אֶלֶף דּוּקָטִים, וַאֲנִי זָקוּק לָהֶם מִיָּד!"

“דָּבָר זֶה”, הֱשִׁיבוֹ רוֹדְרִיגוֹ בְּקוֹל צוֹנֵן, יָכוֹל אֲנִי לְהַאֲמִין לְךָ אַף בְּלֹא שְׁבוּעָה!"

“כֵּיוָן שֶׁחָלַפְתִּי עַל פִּתְחֲךָ”, הוֹסִיף אַנְטונְיוֹ וְאָמַר, “צָף הִרְהוּר־שֶׁל־פֶתַע בְּמֹחִי…”

“הֶמְ..מְ…” רָטַן רוֹדְרִיגוֹ. עֶשְׂרִים אֶלֶף דּוּקָטִים אֵינָם קְלִפַּת שׁוּם, אַף לֹא עֶשְׂרִים אָלֶף קְלִפּוֹת־שׁוּם!"

נִפְגַע אַנְטוֹנְיוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבִקֵּשׁ לְהִסְתַּלֵּק, אֶלָּא שֶׁנִּמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וּמָחַל עַל כְּבוֹדוֹ.

צָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר לָכֶם עַל כַּמָּה מִכְּבוֹדוֹ יָכוֹל אָדָם לִמְחֹל, שָׁעָה שֶׁהוּא נִזְקָק לִדְבַר־טוֹבָה?

" ‘הִנֵּה כָּאן’, הִרְהַרְתִּי לִי בְּלִבִּי," חָזַר אַנְטוֹנְיוֹ וּמִלְמֵל, דָּר רֵעִי־כְּאָח־לִי, רוֹדְרִיגוֹ, שֶׁשְּׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו. שֶׁמָּא אֲנִי מַקִישׁ עַל דַלְתּוֹ?״

״מַקִּישׁ? שְׁמַעְתִּיךָ מֵטִיחַ עָלֶיהָ אֶגְרוֹפִים!" רָטַן רוֹדְרִיגוֹ.

בִּקֵּשׁ מִסְכֵּנֵנוּ אַנְטוֹנְיוֹ לַעְקֹר רַגְלָיו וְלָלֶכֶת, אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ אֶת כַּעְסוֹ בְּלִבּוֹ. צָרִיךְ אֲנִי לוֹמַר לָכֶם כַּמָּה כַעַס עָשׂוּי אָדָם לִכְבּשׁ בְקִרְבּוֹ, שָׁעָה שֶׁנִּצְרָךְ לְטוֹבַת־הֲנָאָה?

“סְלַח לִי”, חָזַר וְאָמַר בְּשֵׁפֶל־קוֹל. “סָבוּר הָיִיתִי כִּי יְדִיד אֲשֶׁר כָּמוֹךָ… יַלְוֵנִי… רְצוֹנִי לוֹמַר… יַשִׂיאֵנִי, אוּלַי, עֵצָה…”

“עֵצָה יָכוֹל אֲנִי לְהַשִׁיאֲךָ,” פָסַק רוֹדְרִיגוֹ, "וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשִּׁיאָהּ לְךְ חִנָּם־אֵין־כֶּסֶף:


Part-I p.03-1.jpg

דּוּקָטִים שֶׁאָמַרְתָּ - אַל תִּטְרַח לִלְווֹתָם מִיָּדַי, שֶׁלֹּא לְכָךְ אֲנִי עָמֵל!"

צָהֲבוּ פְנֵי מִסְכֵּנֵנוּ אַנְטוֹנְיו וְחָזַר לְבֵיתוֹ בְּבֹשֶׁת־פָּנִים. “וּבְכֵן?” שְׁאֵלַתּוּ רַעְיָתוֹ. מַהוּ שֶׁהֱעֶלֵיתָ בְּיָדְךָ?"

“חֶרֶס הוּא שֶׁהֶעֱלֵיתִי!” הֵשִׁיב בָּחֳרִי־אָף.

״שִׁדַּלְתּוֹ, לְפָחוֹת, בִּדְבָרִים?"

“אָמְנָם כֵּן, שַׁדֵּל הֵיטֵב!” קָרָא אַנְטוֹנְיוֹ.

“אֶלָּא שֶׁכִּילַי הוּא וְרוֹבֵץ עַל דִּינָרָיו כְּאוֹתוֹ עַכְבָּר!”

“קָשֶׁה כָּל־כָּךְ לְרָצוֹת?”

צָחַק אַנְטוֹנִיוֹ צְחוֹק מֵר וְהֵשִׁיב:

״אִם קַשֶׁה לְרָצוֹתוֹ? קַל מִזֶה לְהַשְׁחִיל גָּמָל בְּקוֹף־הַמַּחַט!"

כָּאן נִרְדַּמְתִּי וְסִפְרִי נִשְׁמַט מִתּוֹךְ יָדִי, סְבוּרִים אַתֶּם כִּי חָלַמְתִּי עַל רוֹדְרִיגוֹ, עַל אַנְטוֹנְיוֹ, אוֹ עַל עִירָם וְנֶצְיָה? עַל הַמִּדְבָּר חָלַמְתִּי וְעַל גְמַלָּיו הַמְּרֻבִּים!

בִּקְצֵה שׁוּלֵי חֲלוֹמִי רָאִיתִי מַחַט וּבְרֹאשָׁהּ קוֹף, אוֹ קוּף – כְּכֹל אֲשֶׁר קוֹרְאִים לַחוֹר, שֶׁבַּעֲדוֹ. מַשְׁחִילִין חוּט… אִם הָיְתָה גְדוֹלָה? כְּשִׁעוּר מַרְצֵעַ שֶׁל תּוֹפְרֵי־אָהָלִים… אֲרֻכָּה מִמַחֲטָם שֶׁל שַׂקָּאִים וְעָבָה מִמִּדַּת אֶצְבָּעִי!

בִּקְצֵה חֲלוֹמִי הָאַחֵר רָאִיתִי גְמַלִּים… רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵלֶּה גְמַלִּים! קְצָתָם כְּחֻלִּים, קְצָתָם יְרֻקִים. קְצָתָם עֲטוּרֵי־נוֹצָה, קְצָתָם מְכֻסֵּי קַשְׂקִשִּׂים. קְצָתָם מְנַפְנְפִים בְּכַנְפֵיהֶם וּפוֹרְחִים בָּאֲוִיר וּקְצָתָם מְרַקְדִים עַל חֶבֶל אוֹ עוֹמְדִים עַל שְׁתֵּי קְדוּמוֹתֵיהֶם וּמְגַלְגְּלִים כַּדּוּרֵי־גוּמִי בְּאַחֲרוֹנוֹתֵיהֶם… הַלָּלוּ נוֹשְׁפִים בְּחֵמַת־חֲלִילִים, הַלָּלוּ מוֹחֲאִים כָּף…

יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁדִבְרֵי חֲלוֹמוֹת – דִּבְרֵי־הֲבָלִים, אֶלָּא שֶׁזֵּכֶר אוֹרְחַת גְמַלַי הַמֻּפְלָאָה לֹא נִמְחָה מִלִּבִּי יָמִים רַבִּים. הִגִיעוּ דְבָרִים לִידֵי כָךְ שֶׁהֵחֵלָה נִרְאֵית לִי אַף בְּהָקִיץ! כָּל רָאשֵׁי־גְמַלִים שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ נִדְמֶה לי, צָפִים כְּנֶגְדִי וּמְתגַּלְגְּלִים בְּמִין ראשׁ אֶחָד, הַמְמַלֵּא אֶת כָּל חֲלַל הַמִּדְבָּר!

סוֹף דָּבָר – נִתְעוֹרֵר בִּי חֵשֶׁק עַז לִרְאוֹת גְמַלִים־שֶׁל־מַמָּשׁ. קַמְתִּי וְהִשְׁכַּמְתִּי לְפִתְחוֹ שֶׁל יְדִידִי כַּרְמוֹן.

Part-I p.04-1.jpg

 

ב – כַּרְמוֹן    🔗

זֶה - חַדְרוֹ שֶׁל יְדִידִי כַּרְמוֹן. נִרְאֶה נָא עַתָּה אִם עֵינַיִם לָכֶם בְּרֹאשֵׁיכֶם:

רוֹאִים אַתֶּם קֻפְסַת־פֵּרוֹת וּבְתוֹכָהּ קְצוֹת שְׁנֵי מִזְלָגוֹת? בַּקְבּוּק וּבְצִדּוֹ שְׁנֵי גְבִיעִים?

שִׁעַרְתִּי שֶׁכֵּן! אַךְ עִמְדוּ… דְּבָרִים אֵלֶּה יָכוֹל אַף עִוֵּר לִרְאוֹת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ הַצָצָה רִאשׁוֹנָה. רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת אִם מְסֻגָּלִים אַתֶּם לְהַשְׁגִיחַ גַם בַּדְּבָרִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים בְּאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן! הָבָה נִשְׁמַע…

רוֹאִים תִּיק־עוֹר? הֵיכָן הוּא?

רוֹאִים כּוּשִׁית גְלוּחַת־שְׂעָר וְעַל צַוָּארָהּ מַחֲרֹזֶת? מַהִי חֲפִיסַת הַקַּרְטוֹן שֶׁעָלֶיהָ?

פָּרָשׁ רוֹכֵב עַל סוּס - רוֹאִים? מִיהוּ, מַהוּ?

רוֹאִים שׁעוֹן־קוּקִיָּה? מַצְלֵמָה? כִּתְבֵי־עֵת מְצֻיָּרִים? מְסֻפָּקְנִי… הִנֵּה שָׁם, בִּפְאַת קֶרֶן־שְׂמֹאל שֶׁלַשֻׁלְחָן מִתַּחַת לַסְפָרִים…

עַכְשָׁו אִמְרוּ נָא לִי, בְּטוּבְכֶם כִּי־רַב: בַּמֶה עוֹסֵק, לְדַעְתְּכֶם, יְדִידִי כַּרְמוֹן? עַל מָה, סְבוּרִים אַתֶּם, פַּרְנָסָתוֹ?

הֲאֹמַר לָכֶם אֲנִי? הִנֵּה אֹמַר… לֹא, לֹא אֹמַר! אִם אֶשְׁמע קוֹל הִתְפוֹצְצוּת עוֹלֶה וּמַגִיעַ אֵלַי מֵרָחוק. אָדַע מָה אֵרַע: רֹאשְׁכֶם הוּא שֶׁנִּתְפַצְפֵּץ מֵרֹב הַשְׁעָרוֹת וְנִחוּשִׁים!

אַךְ הִנֵּה אָקוּם לִי וְאוֹמַר: צַלָּם!

“אִם הוּא לֹא יַרְאֵנִי גְמַלִּים בְּקוֹפֵי־מַחַט”, לָחַשְׁתִּי לִי לְנַפְשִׁי, “שוּב לא יִרְאֵנִי אוֹתָם אִישׁ לְעוֹלָם!”

Part-I p.04-2.jpg

Part-I p.05-1.jpg

 

ג – רוּת    🔗

זוֹ - אֲמִינָה, יְדִידָתוֹ הַקְטַנָּה שֶׁל גְדוֹל כָּל יְדִידַי, כַּרְמוֹן. וְאוּלָם רֶגַע אֶחָד! אֲמִינָה - יְדִידָתוֹ שֶׁל כַּרְמוֹן הִיא, כַּרְמוֹן הוּא יְדִידִי. אֲנִי - יְדִידְכֶם שֶׁלָּכֶם. חֲכָמִים אוֹמְרִים כִּי יְדִידִי יְדִידִים - יְדִידִים הֵם. הֲרֵי שֶׁאֲמִינָה הִיא גַם יְדִידַתְכֶם, לֹא כֵן?

כַּרְמוֹן הוּא שֶׁצִלְּמָהּ, בִּירִיד הַגְמַלִּים שֶׁל בְּאֵר־שֶׁבַע לִדְבָרָיו, הִיא נִרְאֵית כְּאִלּוּ יָצְאָה מְסֵּפֶר “שׁוֹפְטִים”. הַבִּיטוּ נָא בָּהּ: לְבוּשַׁת־קְרָעִים, מְלֻכְלֶכֶת בְּמִקְצָת (שִׂימוּ לֵב לְיָדֶיהָ), בַּת־עֲנִיִּים… אַף־עַל פִּי־כֵן אוֹמֵר עָלֶיהָ יְדִידִי, כִּי הִיא מַזְכִּירָה לוֹ אֶת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, בִּימֵי נְעוּרֶיהָ!

מַדּוּעַ לא, בִּעֶצֶם? אַף רוּת הָיְתָה בַּת־עֲנִיִּים! אִם אָמְנָם הָיוּ שִׁנֶּיהָ צְחוֹרוֹת כָּל כָּךְ, עֵינֶיהָ עֲלִּיזוֹת כָּל־כָּךְ וְחִיּוּכָהּ נָבוֹךְ־בַּיְשָׁנִי כָּל־כָּךְ, מַה תְּמִיהָה תְּמָהִים אָנוּ עַל בֹּעַז, שֶׁנִּתְאַהֵב בָּהּ עַד לְמַעְלָה מֵאָזְנָיו?

אֶת אֲמִינָה אֲנִי מֵצִיג בִּפְנֵיכֶם מִשְׁנֵי טְעָמִים.

רֵאשִׁית־כֹּל: אָבִיהָ הוּא שֶׁסִּפֵּר לִי אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּיָאזִיד. אִם לֹא אֶשְׁכַּח, אַרְצֵנּוּ בְּאָזְנֵיכֶם אַחַר־כָּךְ, שֵׁנִית: בִּקַשְׁתִּי לְהַרְאוֹת לָכֶם מַה מְכֻרְמָן הוּא כַּרְמוֹנֵנוּ! סְבוּרִים אַתֶּם כִּי אֵין לוֹ בְּאַרְכִיּוֹנוֹ אֶלָּא גְמַלִים וּבְנוֹת-בֶּדְוִים? אִם כָּךְ אַתֶּם סְבוּרִים, אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ כְּלָל! אֲפִלּוּ פִּילִים צִלֵּם בְּקַצַ’וַמְבָּא! אָמְנָם כֵּן, פִּילִים בְּקַצַ’וַמְבָּא, נַנָּסִים בְּיַעַר־אוּטוּרְבִּי שֶׁבְּקוֹנְגּוֹ, גּוֹרִילוֹת בְּהָרֵי־אוּרוּנְגָא… וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ שַׁקְנָאִים, פִינְגְוִינִים, דֻּבִּים לְבָנִים, גִּ’ירָפִים… אֵין לָכֶם בְּרִיָה שֶׁלֹּא צִלְמָהּ פָּנִים אוֹ אָחוֹר, מִלְמַטָה מִלְמַעְלָה, אוֹ מִן הַצַּד!

לִידִידִי כַּרְמוֹן חַיָּב אֲנִי תּוֹדָה עַל מַסָּעֵנוּ זֶה לְאֶרֶץ־הַגְמַלִּים. לָכֶם אֲנִי חַיָּב תּוֹדָה עַל שֶׁטְרַחְתֶּם לִפְתּחַ אֶת סְפָרִי וְאִלוּ לִי – אֵין אִישׁ חַיָּב דָּבָר!

Part-I p.05-2.jpg

Part-I p.06-1.jpg

 

ד - הגִ’ירָף    🔗

הַרְשׁוּנִי לְהָצִּיג בִּפְנֵיכֶם גָּמָל.

לא גָּמָל? כִּי אָז גָּמָל לְמֶחֱצָה!

אַף לֹא לְמֶחֱצָה? כִּי אָז… כִּי אָז רוֹצֶה הָיִיתִי פַעַם לָדַעַת עַל שׁוּם מָה קוֹרְאִים לוֹ אֶצְלֵנוּ “גָּמָל נְמֵרִי”? אִם תַּאֲמִינוּ וְאִם לָאו – אֵינֶנּוּ “נְמֵרִי” יוֹתֵר מִמֶּנִי וְלֹא “גָמָל” יוֹתֵר מִכֶּם! אֲנִי קוֹרֵא לוֹ, פָּשׁוּט, גִ’ירָף – וְלֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִים לוֹ אַחֶרֶת!

אֹמַר לָכֶם, תְּחִלָּה, מַדּוּעַ “גִּ’ירָף”. אַחַר־כָּךְ אֹמַר לָכֶם מַדּוּעַ לֹא “גָּמָל נְמֵרִי”, לְבַסּוֹף אַסְבִּיר לָכֶם עַל שׁוּם מָה אָנוּ עוֹסְקִים בּוֹ כָּאן בִּכְלָל!

“גִּ’ירָף” פֵּרוּשׁוֹ בְּעַרְבִית “קַל רַגְלַיִם”. וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ: יְצוּר שֶׁכֻּלּוֹ חֵן". הָעַרְבִים הִכִּירוּהוּ קדֶם לִשְׁאָר כָּל אֻמוֹת הָעוֹלָם וְהֵם שֶׁהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת כִּנּוּיוֹ.

עַכְשָׁו כָּךְ. רוֹמָא הָעַתִּיקָה הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּזִירוֹתֶיהָ, שְׁמַעְתֶּם בְּוַדַּאי עַל הַלּוּדָרִים, שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים בִּפְרִיצֵי־חַיּוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַקֵּיסָר, אֲצִילֵי־הָעִיר וּשְׁאָר כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ מְסֻבִּים עַל סַפְסְלֵּי־אֶבֶן וְצוֹפִים בַּמַּעֲרָכָה. פְּעָמִים שֶׁנִּצְחוּ הַלּוּדָרִים וּפְעָמִים… פְּעָמִים שֶׁהֻכְרְעוּ וְהָיוּ לְטֶרֶף!

יוֹם אֶחָד הֵבִיאוּ לְרוֹמָא בְּרִיָה מְשֻׁנָּה.

מַה טִיבָהּ?" שָׁאַל אַחַד הַצּוֹפִים. “מִיָּמַי לא רָאִיתִי יְצוּר גָּבוֹהַּ כָּל־כָּךְ!”

צַוָאר יֵשׁ לוֹ כְּשֶׁל גָּמָל!" הֵעִיר הַשֵּׁנִי.

“לֹא”, הֵשִׁיב הַשְּׁלִישִׁי, "גָּמָל אֵינֶנּוּ

נוֹרָא כָּל כָּךְ לְמַרְאֶה. רוֹאִים אַתֶּם חֲבַרְבּוּרוֹת אֵלּוּ? מוּכָן אֲנִי לְהַמֵּר עִמָּכֶם כִּי יֵשׁ לָנוּ כָּאן עִנְיָן עִם נָמֵר!"

כָּךְ הִתְנַצְּחוּ בֵּינֵיהֶם הָרוֹמָאִים וְלֹא יָכְלוּ לִגְמֹר בְּנַפְשָׁם מִיהוּ, מַהוּ אוֹתוֹ גִּ’ירָף. נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי אֵינוֹ אֶלָּא בֶּן־כִּלְאַיִם: אָבִיו נָמֵר וְאִלוּ אִמּוֹ - נָאקָה… (אֵינִי צָרִיךְ לוֹמַר לָכֶם כִּי נְקֵבָת הַגָּמָל קְרוּיָה בְּעִבְרִית נָאקָה"!)

מַה דַּעְתְּכֶם עַל סִכְלוּת זוֹ? הַמְצָאָה הִמְצִיאוּ לָנוּ! כְּאִלוּ בָּאתִי וְסִפַּרְתִּי לָכֶם כִּי אֲפַרְסְקִים - חֶצְיָם מְלוֹנֵי־דְּבַשׁ־שֶׁל־יָקְנְעָם וְחֶצְיָם אֱגוֹזֵי־קוֹקוֹס! לֹא, בַּחוּרִים! בְּרִיָה זוֹ אֵינָהּ מְקַדֶּמֶת אוֹתָנוּ כְּלָל, בְּדַרְכֵּנוּ לְאֶרֶץ־הַגְּמַלִּים.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁעוֹמֶדֶת כָּאן לְפָנֵינוּ, מוּטָב כִּי נָצִיץ בָּהּ. כַּרְמוֹן הוּא שֶׁצִּלְּמָהּ, בִּהְיוֹתוֹ בְּקֶנְיָּה. וְאוּלָם מָה, אִמְרוּ נָא לִי, לֹא צִלֵּם אוֹתוֹ כַּרְמוֹן, בִּמְרוּצַת כָּל מַסָּעָיו? פִּילִים בְּקַצַ’וַּמְבָּא, נַנָּסִים בְּיַעַר־אוּטוּרְבִּי, גוֹרִילוֹת בְּהָרֵי… סִפּוּר זֶה, כִּמְדֻמֶּנִי, סִפַּרְתִּי לָכֶם? כִּי אָז מוּטָב שֶׁלֹא אֶחֱזֹר עָלָיו. זֶה יִהְיֶה רָאשׁוֹן כָּל הַסְפָרִים, שֶׁשׁוּם דָּבָר לֹא נֶאֶמַר בּוֹ פַּעֲמַיִם!


Part-I p.06-2.jpg

 

ה – אָהֳלֵי קֵידָר    🔗

הִנֵּה הִנָּהּ, אֶרֶץ הַזְבוּבִים… אֶרֶץ הַגְּמַלּים, חָפַצְתִּי לוֹמַר! לא שֶׁקְטַנִּים הֵם כָּל־כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהִיא, הִיא גְדוֹלָה וְרַחֲבַת־יָדַיִם. לְעֻמָּתָהּ הֵם נִרְאִים כִּזְבוּבים! אֵיזוֹ בְּרָכָה שָׁלַח בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא!

הִנֵּה יַעֲרוֹת עֲצֵי־זַיִת, רוֹאִים? הִנֵּה אֵלוֹת וְאַלוֹנִים, כַּרְמֵי יַיִן וּבֻסְתָּנִי־פְּרִי לְמַכְבִּיר… רוֹאִים? הִנֵּה בּוֹהִינְיָה לְבָנָה, הִנֵּה בּוּגֵינְוִילֵיאָה… הִנֵּה פְּלָגִים שוֹקְקִים ובתוֹכָם דָּגָה… שָׁם־שָׁם, הִנֵּה שָׁם… מִתְנַצְנֶצֶת בְּקַשְׂקַשֵׁי כַּסְפָּהּ לְמֵרָחוֹק! מְצָאתָם? אֲגַמִּים כְּחֻלִּיִם, כְּפָרִים אֲדֻמֵּי־רְעָפִים, בָּתֵּי־יִרְאָה וּבָתֵּי־סֵפֶר… רוֹאִים?

אִם אָמְנָם רוֹאִים אַתֶּם – וְלוּ גַּם צֶל־צִלּוֹ שֶׁל חֲצִי שִׁיחַ - אִיעָצְכֶם נָא עֵצָה נֶאֱמָנָה: צְאוּ וּמִצְאוּ לָכֶם רוֹפַא־עֵינַיִם!

אֲנִי אֵינִי רוֹאֶה אֶלָּא עַרְבַת־מִלֵחָה. לֹא צֵל, לֹא מַיִם… עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי פַּרְסָה שֶׁל… לֹא-כְלוּם בְּתַכְלִית־כָּל־הַלּא־כְלוּמִים! לא־כְלוּם – וּבְתוֹכוֹ גְּמַלִּים וָאֳהָלִים!

סְלִיחָה: מֵרָחוֹק נִצָּב לו, כִּמִדֻמֶּנִי, בֶּדְוִי… זָעִיר כָּל־כָּךְ, שֶׁאִלוּ טִבַּעֵתִּיו בִּשְׁתֵּי טִפִּין־דְיוֹ, יָכוֹל הָיִיתִי לִמְשׁוֹתוֹ מִתּוֹכָן בִּקְצֵה צִפֹּרֶן־קֻלְמוֹסִי!

אך לא מַה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וְלֹא מַה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה! מַה שֶׁבֶּדְוִי זֶה רוֹאֶה הוּא הֶחָשׁוּב: וּמָה אֵינֶנּוּ רוֹאֶה בַּמִּדְבָּר? בְּפִיו הוּא קָרוּי “גַּן־אַלַּהּ”, שֶׁרֹאשׁ כָּל בִּרְכוֹתָיו הוּא הַגָּמָל! הַבֶּדְוִי וְהַגָּמָל, הַגָּמָל וְהַבֶּדְוִי! עַד מָה תְּלוּיִים הֵם זֶה בָּזֶה! עַד מָה מַתְאִימִים אִישׁ לְאָחִיו! כְּאִלוּ יָרְדוּ וּבָאוּ כְּרוּכִים יַחַד לָעוֹלָם!


Part-I p.07.jpg

Part-I p.08-1.jpg

 

ו – הַיָרִיד    🔗

הִנֵּה הֵם כָּאן, אֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה! צִלַּמְנוּם בִּירִיד הַגְּמַלִּים שֶׁל בְּאֵר־שֶׁבַע. בִּמְעַט דִּמְיוֹן יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁמֹעַ אוֹתָם מְשִׂיחִים בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה־שֶׁל־רְכִילוּת. גְּמַלִּים לְעַצְמָם - וּבֶדְוִים לְעַצְמָם.

מַה נּוֹתֵן לָנוּ הָאָדָם?" שׁוֹאֵל גָמָל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁגְּמַלִּים אֵינָם מִתְפַּלְסְפִים, אַךְ נֹאמַר נָא שֶׁכָּךְ אָמְנָם שָׁאַל. מַה תְּשׁוּבָה מֵשִׁיב לוֹ חֲבֵרוֹ?

“הָבָה נִרְאֶה”, הוּא קוֹרֵא וְאוֹמֵר. “רֵאשִׁית־כֹּל הוּא מוֹלִיכֵנוּ לַמִּרְעֶה וּמוֹצֵא לָנוּ מִחְיָה, אַף בַּשָּׁנִים שֶׁאֵינָן מְשֻׁפָּעוֹת עִשְׂבֵי-דֶּשֶׁא!”

“נָכוֹן מְאֹד!” נַעֲנָה הַלָּה.

“שֵׁנִית”, מוֹסִיף זֶה שֶׁחֶבֶל כָּרוּךְ לוֹ לְצַוָּארוֹ, “הוּא מַשְׁקֵנוּ מַיִם חַיִים מִבְּאֵרוֹת שֶׁחָצַב בַּמִּדְבָּר. אִלְמָלֵא עָמַד לָנוּ בִּשְׁעַת דָּחְקֵנוּ, הָיִינוּ גּוֹוְעִים בַּצָּמָא!”

״הוּא שֶׁאָמַרְתִּי אַף אֲנִי!" מַחֲרֶה־מַחֲזִיק אַחֲרָיו חֲבֵרוֹ.

“שְׁלִישִׁית - מַגֵן עָלֵינוּ וּמַחֲזִירֵנוּ, בִּימֵי מַחֲלָתֵנוּ, לְמוּטָב… אַף אַתָּה אַמַרְתָּ כָּךְ?” “הֵן…” מֵשִׁיב לוֹ חֲבֵרוֹ בְּקוֹל נִכְלָם.

חַיָּב אֲנִי לְצַיֵן כִּי הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי־טַעַם.

רְאָיָה לְכָךְ? מֵעוֹלָם לֹא מָצִינוּ גְּמַלֵּי־פֶּרֶא, חָפְשִׁיִּים לְנַפְשָׁם… אַךְ הַבֶּדְוִים מָה אוֹמְרִים? הִנֵּה כָּאן… מַחֲלִיפִים בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים, דֶּרֶךְ־שְׁפִיפָה, כִּבְנֵי־מִזְרָח לַאֲמִתָּם.

“מַה נוֹתֵן לָנוּ הַגָּמָל?” שׁוֹאֵל, כִּבְיָכוֹל, הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם, אוֹמֵר אֲנִי “כִּבְיָכוֹל”, מִשּׁוּם שֶׁבְּעַצְמִי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי שָׁאַל שְׁאֵלָה אַחֶרֶת – אִם אָמְנָם שָׁאַל שְׁאֵלָה כָּלְשֶׁהִי, אַךְ נַנִּיחַ כִּי כָךְ אָמְנָם שָׁאַל. כַּמָּה מַעֲלוֹת, סְבוּרִים אַתֶּם, מָצְאוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה בִּגְמַלֵּיהֶם? חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁאִם נָבוֹא לִמְנוֹתָן אַחַת לְאַחַת, לֹא תַּסְפֵּקְנָה לָנוּ אֶצְבְּעוֹת שְׁתֵּי יָדֵינוּ. תַּסְפֵּקְנָה, אַתֶּם אוֹמְרִים? הָבָה נִרְאֶה:

גוּפוֹ - לַחֲסוֹת בּו מֵחֹם, צִנָּה, חול, רוּחַ. הֲרֵי אַחַת!

Part-I p.08-2.jpg

כֹּחוֹ – לָשֵׂאת מַשָּׂא, לִמְשֹׁךְ בְּעֹל, לִגְרֹר מַחֲרֵשָׁה בִּשְׁעַת־הַצֹּרֶךְ. שְׁתַּיִם…

חֲלָבוֹ – לִשְׁתִיָּה, שָׁלשׁ.

בְּשָׂרוֹ – לְמַאֲכָל. אַרְבַּע.

צַמְרוֹ – לִטְוִיָה וְלַאֲרִיגָה, חָמֵשׁ.

חֶלְבּוֹ – לְמָאוֹר, שֵׁשׁ.

עוֹרוֹ – לִירִיעוֹת־אֹהָלִים, שֶׁבַע.

שְׂעָרוֹ - לִקְלֹעַ מִינֵי חֲבָלִים. שְׁמוֹנֶה.

כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת נוֹתְרוּ לָנוּ? שְׁתַּיִם… נוֹסִיף

אֵפוֹא אֶת גְלָלָיו, הַמְשַׁמְשִׁים לְהַסָּקָה וְאֶת שׁוֹפְכָיו,

הַמְשַׁמְּשִׁים לִרְקִיחַת סַמֵּי־מַרְפֵּא… הֲרֵי עֶשֶׂר!

יְכוֹלִים אַתֶּם לְשַׁעֵר בְּנַפְשְׁכֶם כִּי הַבֶּדְוִים מוֹצְאִים בּוֹ סְגֻלּוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר.

כַּרְמוֹן נִגַּשׁ אֶל זְקַן הַחֲבוּרָה וּשְׁאָלוֹ אֵיזֶהוּ הַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּגְּמַלִּים.

כָּל שֶׁקּוֹמָתוֹ גְבוֹהָה יוֹתֵר, צַוָּארוֹ אָרֹךְ יוֹתֵר, רֹאשׁוֹ קָטָן יוֹתֵר וּשְׂעָרוֹ קָצָר יוֹתֵר“, הֵשִׁיב הַבֶּדְוִי, עֶרְכּוֹ רַב יוֹתֵר!”

“נוֹסָף לְכָךְ”, נִכְנַס זָקֵן אַחֵר לְתוֹךְ דְּבָרָיו, “יֵשׁ גְּמַלִּים פְּשׁוּטִים וְיֵשׁ רָמֵי־יַחַס. כֹּל שֶׁאָצִיל יוֹתֵר - יָקֶר יוֹתֵר!”

קַמְתִּי אֲנִי וְשָׁאַלְתִּי:

“אֶת שְׂעָרוֹ וְאֶת צָוָּארוֹ יָכוֹל אָדָם לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו; אֵיךְ עוֹמְדִים אֶצְלְכֶם עַל מִדַּת אֲצִילוּתוֹ?”


“עַל פִּי סִפְרֵי־הַיֻּחֲסִין שֶׁלֹּוֹ!” הֱשִׁיבַנִי הַלָּה.

“כָּל גָּמָל מִן הַגְּמַלִים – יֵשׁ לוֹ סֵפֶר־יֻחֲסִין?” תָּמַהְתִּי אֲנִי.

“אִם אָצִיל הוּא - הֵן!” הֵשִׁיבַנִי מִיָד.

“וְאִם אֵין לוֹ לָרוֹעֶה סְפָרִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה בִּכְתָב?”

“חַיָּב הוּא לְהָעִיד עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים!” חָזַר וֶהֱשִׁיבַנִי, הֶעֶבִיר יָדוֹ עַל זְקָנוֹ וְהוֹסִיף:

״אָם נִתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ לָקּוֹנֶה כִּי הֻטְעָה, רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִתְבֹּעַ אֶת כַּסְפּוֹ חֲזָרָה!"

כָּךְ שָׁמַעְנוּ בִּבְאֵר־שֶׁבַע, שֶׁבָּהּ מָצָאנוּ גְּמַלִּים מִגְּמַלִּים שׁוֹנִים. קָט קְטַנְטַן, שֶׁיַּשְׁחִילוּהוּ בְּקוֹפִי־מַחַט – לא רָאִינוּ בְּכָל אֵלֶּה!


Part-I p.09.jpg

 

ז – רוֹגְלִים וּרְגוּלִים    🔗

עֲזִיז אִל־דָּהִינִי הַצָעִיר קָנָה גָּמָל, הֱבִיאוֹ עִמּוֹ לְאָהֳלוֹ וְהֵחֵל מַרְגִּילוֹ אֵלָיו. שִׂימוּ נָא לֵב כִּי המִּלָּה “מַרְגִיל” גְּזוּרָה מִלְּשׁוֹן “רָגֹל”. לֹא מִשּׁוּם שֶׁאִם רְגִילִים אָנוּ לְמַשֶּׁהוּ, דּוֹמֶה עָלֵינוּ. כִּי נִקְשַׁרְנוּ אֵלָיו כִּבְיָכוֹל, בְּרַגְלֵינוּ? תְּנוּ דַעְתְּכֶם עַל כָּל מוֹשְׁכֵי בְּחָטְמָם, מְחַטְּטֵי בְּחָטְמָם, מְקַנְּחֵי בְּגַב־יָדָם! לֹא הֶרְגֵּל הוּא, שֶׁרִתְּקוּ עַצְמָם אֵלָיו כִּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת?

עֲזִיז הַצָּעִיר מַרְגִּיל אֵלָיו אֵפוֹא אֶת הַגָּמָל. דָּבָר זֶה הוּא עוֹשֶׂה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת: מַרְגִילוֹ לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ, לִפְסֹעַ כִּרְצוֹנוֹ, לְצַיֵּת לְכָל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹת יָדָיו. סוֹפוֹ שֶׁהוּא מְסַגֵּל אֶת בְּהֶמְתּוֹ לִצְרָכָיו.

אַךְ בְּרֶגַע זֶה מָה עוֹשֶׂה עֲזִיז לִגְמַלּוֹ?

הוּא - רוֹגֵל אוֹתוֹ! הוֹלֵךְ־עַל־אַרְבַּע, שֶׁכְּפָתוּהוּ בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הַקְּדוּמָנִיּוֹת, אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא רָגוּל. אִלּוּ קָשְׁרוּ אֶת קְדוּמָתוֹ לְרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית, הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא עָקוּד, יָשׁ אֵפוֹא הֶבְדֵּל בֵּין סוּס “רָגוּל” לְסוּס “עָקוּד”, גָּמָל “רָגוּל” לְגָמָל “עָקוּד”, כִּבְשָׂה “רְגוּלָה” לְכִבְשָׂה “עֲקוּדָה”.

בִּימֵי־קֶדֶם הֵטִילוּ הָרוֹעִים, שׁוֹכְנֵי־הַמִּדְבָּר, חִתִּיתָם עַל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים הַקְטַנּוֹת. בִּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת, שָׁעָה שֶׁנִּתְמַעֲטוּ הַמַּיִם וְנִדַּלְדֵּל הַמִּרְעֶה, נֶאֶלְצוּ לִנְדֹּד לְמֶרְחַקִּים. כָּךְ מוֹצְאִים אָנוּ אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹרְדִים מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר שֶׁבֶר. פְּרָקִים שֶׁלֹא נוֹתְרָה לָרוֹעִים (אוֹ לָ“רוֹגְלִים”, כְּכֹל אֲשֶׁר כִּנּוּם אָז עַל שׁוּם מִנְהָגָם לִכְפּוֹת אֶת רַגְלֵי בְּהֶמְתָּם) אֶלָּא דֶּרֶךְ אַחַת:

לִפְשֹׁט עַל עָרֵי גְבוּל־הַמִּדְבָּר וּלְחַיּוֹת נַפְשָׁם בִּמְלַאי הַבָּר שֶׁנֶּאֱגַר בְּבָתֵּי־אוֹצָרָן, יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים, שֶׁבִּקְשׁוּ לְהַקְדִים, רְפוּאָה לְמַכָּה זוֹ הִקִיפוּ עַצְמָם חוֹמָה בְּצוּרָה וּשְׁמָרוּהָ מִכָּל מִשְׁמָר.

“הִנֵּה הֵם בָּאִים”, הָיוּ מַזְהִירִים שׁוֹמְרֵי־הַשְּׁעָרִים אִישׁ אֶת אָחִיו, בִּרְאוֹתָם מֵרָחוֹק רוֹעִים עַל עֶדְרֵיהֶם. תְּנוּ דַעְתְכֶם שֶׁלֹא יַפְתִּיעוּנוּ וְלא יִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ פִּתְאֹם, רְכוּבִים עַל גְמַלֵּיהֶם הַמְּהִירִים!"

“רועים!” הָיְתָה נוֹפֶלֶת אָז הֲבָרָה בַּחוּצוֹת הַהוֹמִים. “הָרוֹגִלִים בָּאִים!”

כֵּיוָן שֶׁשָׁמְעוּ שַׁלִיטֵי הָעִיר כָּךְ, צִוּוּ לְהַגְבִּיר אֶת חֵיל־הַמִּשְׁמָר. “גַּם אם לֹא הִתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ הַפַּעַם כְּדֵי לִפְרֹץ אֶת אֲסָמֵינוּ”, הָיוּ אוֹמְרִים לְאַנְשֵׁיהֶם, “יֵשׁ לָהֶם כַּוָּנָה בַּדָּבָר! מַכִּירִים אָנוּ אֶת הָרוֹגְלִים הַלָּלוּ יָפֶה! לִרְעוֹת צֹאנָם הֵם מְבַקְשִׁים? לָתוּר אֶת מוֹצָאוֹת הָעִיר וּמְבוֹאוֹתֶיהָ הֵם מְבַקְשִׁים! לִמְצֹא פְּרָצוֹת בְּחוֹמָתֵנוּ וּלְהוֹדִיעַ עֲלֵיהֶן אַחַר־כַּךְ לִכְנֻפְיוֹת־הַפְּשִׁיטָה שֶׁלָּהֶם בַּמִּדְבָּר! רוֹגְלִים אֵלֶה – עַם־לֹא־אֵמוּן הֵם!”

Part-I p.10-1.jpg

כָּךְ טָבְעוּ אַנְשֵׁי הָעִיר מַטְבֵּעַ חָדָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת כְּנַעַן (שֶׁהָעִבְרִית הִיא, כַּיָּדוּעַ, אַחַת מֵהֶן): “רוֹגְלִים”, אוֹ “מְרַגְּלִים”, כְּלוֹמַר: זָרִים, הָאוֹסְפִים יְדִיעוֹת־סֵתֶר עַל מָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ מִן הַמְּקומוֹת, כְּדֵי לְמָסְרָן לְשוֹלְחֵיהֶם.

צְאוּ נָא וּרְאוּ עַתָּה עַד הֵיכָן שִׂנְאָתָם שֶׁל עוֹבְדֵי־אֲדָמָה לַגְמַלִּים וְלַגַמָּלִים מַגַּעַת! בְּשׁוּמֶרִית עַתִּיקָה אֵין לַגָּמָל אֲפִלוּ שֵׁם.

לֹא זוֹ בְּלְבָד שֶׁלֹא רָצוּ לְהַכִּירוֹ, אֶלָּא שֶׁאַף לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ לֹא רָצוּ. כָּל תְּמוּנוֹת הַגְּמַלִּים שֶׁל אֲרָם־ נַהֲרָיִם, אוֹמְרִים לָנוּ חוֹקְרֵי־הָעִתִּים, קְשוּרוֹת בְּמַחֲנוֹת־אֹהָלִים וּבְעַמִּים כּוֹשְׁלִים וְנִכְשָׁלִים.

הַרְהֲרוּ נָא. עַתָּה בְּחֵיל־מִדְיָן וּבְסִפּוּר־גִדְעוֹן. זוֹכְרִים? ״וַתָּעָז יָד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְצָדוֹת. וְהָיָה אִם זָרַע

יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וְעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו, וַיַחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וְשׁוֹר וַחֲמוֹר. כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יָבואוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם ולִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבוֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ. וַיִדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל ה'…"

אִם סְבוּרִים אַתֶּם כִּי “מְרַגֶּל” הִיא הַמִּלָּה הַיְחִידָה שֶׁנִּכְנְסָה, בְּעִקְבוֹת רַגְלֵי הַגָּמָל, לִלְשׁוֹן הַלְּחִימָה שְׁלָנוּ – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים! בִּמְרוּצַת הַהִסְטוֹרְיָה נִתְחַזְקוּ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְהִכְרִיעוּ תַּחְתָּם אֶת שׁוֹכְנֵי כָּל סְבִיבָתָם. שׁוּב לֹא נִתְיָרְאוּ מִפְּנֵי רוֹעִים, כִּי יָגִיחוּ עֲלֵיהֶם לְפֶתַע וְיִכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים. אַדְרַבָּה, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּלְחָמָה הָיוּ מַזְעִיקִים אוֹתָם מֵרָחוֹק וּמוֹלִיכִים אוֹתָם לַקְּרָב. יוֹשְׁבֵי הָעִיר, שֶׁלָּמְדוּ אֻמָּנוּת־מִלְחָמָה וַהֲפָכוּהָ קַרְדֹם לַחְפֹר בּוֹ, הָיוּ שָׂרֵי־עֲשָׂרָה, שָׂרֵי־מֵאָה, שָׂרֵי־אֶלֶף וְאַף מַצְבִּיאִים עֶלְיוֹנִים וְאִלוּ הָרוֹגְלִים נִשְׁאֲרוּ חַיָּלִים פְּשׁוּטִים. חָלְפוּ יָמִים וְהַהֶבְדֵּל בֵּינָם לְבֵין יוֹשְׁבֵי־הַכְּרָךְ נִטַּשְׁטֵשׁ כָּלִיל. אֵלֶּה, כֵּן אֵלֶה, הָפְכוּ לְעַם אֶחָד. אַךְ הַלָּשׁוֹן לֹא שָׁכְחָה דָּבָר.

בְּנֵי־אֲצִילִים, שֶׁיָּצְאוּ לַמִּלְחָמָה רְכוּבִים עַל סוּסִים, הָיוּ קְצִינִים, אוֹ שֶׁנִּמְנוּ עִם חֵיל־הַפָּרָשִׁים, וְאִלוּ בְנֵי דַלַּת־הָעָם הוֹסִיפוּ לְשַׁמֵּשׁ חַיָּלִים פְּשׁוּטִים וְנִקְרְאוּ ״רוֹגְלִים“, אוֹ ״רַגְלִים”, אֲפִלוּ לֹא רָאוּ צוּרַת עֵז מִימֵיהֶם!

בְּכָךְ אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר עַל חֵיל־הָרַגְלִים שֶׁהוּא נָחוּת. לְהֵפֶךְ, בְּיָמֵינוּ אֵין ״בְּנֵי־עֲשִׁירִים" וּ״בְנֵי־עֲנִיִים" בַּצְבָא. כֻּלָּם שָׁוִים בְּמַעֲלָה וְאֵינָם נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה אֶלָּא בִּסְגְלּוֹת נַפְשָׁם. אַךְ חֵיל הָרַגְלִים נִשְׁאַר מַה שֶׁהָיָה לְפָנִים: רִאשׁוֹן כָּל חֵילוֹת־הַצְבָא. לֹא לַשָּׁוְא קוֹרְאִים לְמַעֲרֶכֶת צִבְאוֹת־הָרַגְלִים ״מַלְכַּת שְׂדֵה־הַקְרָב".


Part-I p.11-1.jpg

 

ח – בַּמִּסְעָדָה וּבַמִתְפָּרָה    🔗

עַכְשָׁו, שֶׁהוּא רָגוּל, הֲנִיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

מַפִּית יֶשׁ־לְךָ, מַר גַּמְלָא חֲטוֹטְרַאי? מֶחְצְצוֹת־שִׁנַּיִם יֶשׁ־לְךָ? מַה יּוֹאִיל אֲדוֹנֵנוּ בּוּקוּס סְרוּקוּס לִטְעֹם עִם־הַשְׁכָּמָה? שְׁתֵּי בֵּיצִים רַכּוֹת? קָפֶה וְשֵׁשׁ לַחְמָנִיּוֹת בְּחֶמְאָה?

לֹא, הֲנִיחוּ לוֹ: מִכָּל מַעֲדַנֵּי פַת־שַׁחֲרִית אֵינוֹ נִכְסָף אֶלָּא לְחוֹחִים, קוֹצִים, עַקְצוּצִים וְקוֹצִיצִים… לא הָיִיתִי מַכְנִיסָם לְפִי, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֲפִילוּ מְתֻּבָּלִים רוּם וּמְקֻפִּים שׁוֹקוֹלָד! שִׂיחַ אֶחָד יֵשׁ בְּאַרְצֵנוּ שֶׁקּוֹרִין הָגָא מָצוּי, “הָגָא” - עַל שׁוּם שֶׁכָּךְ קוֹרְאִים לֹו. “מָצוּי” - עַל שׁוּם שֶׁמִּן־הַסְּתָם הוא מָצוּי בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ לְמַכְבִּיר…

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים קְרָאוּהוּ, פָּשׁוּט, נַעֲצוּץ. אם אוֹמַר לָכֶם, כִּי שָׁכֵן הוּא לַיַנְבּוּט, אֵינִי מְסֻפָּק כְּלָל שֶׁלֹא תַחְכִּימוּ. לַיַּנְבּוּט קָרְאוּ, אֲגַב אֻרְחָא, נַהֲלוֹל… אַךְ נַהֲלוֹל אוֹ רֹאשׁ־קִשּׁוּא – חֲכָמִים אַתֶּם יוֹתֵר? דַּיִּי אִם אוֹמַר כִּי נַעֲצוּצִים וְנַהֲלוֹלִים הֵם צְלִי־סְטרוֹגוֹנוֹף בְּגַמְבָּה לִידִידֶנוּ אֲרֹךְ־הָרַגְלַיִם!

שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן, כִּי אוֹתוֹ הָגָא, לֵאמוֹר נַעֲצוּץ, קָרוּי עַתָּה בְּפִי עַרְבִיִּים “שַׁאוּךְ אִל־גַ’מַל”, שֶׁאִם אֵינִי טוֹעֶה הֲרֵיהוּ ‘קוֹץ הַגָּמָל’. שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הוּא – זולְלוֹ עַל עֻקְצָיו! סְבוּרִים אַתֶּם כִּי נִנְעָצִים בִּלְשׁוֹנוֹ? נְמַסִּים תַּחְתֶּיהָ כִּקְצִיפוֹת לִמּוֹן! אַךְ נִנְעָצִים, לִפְרָקִים, בִּזְנָבוֹ…

“מַה טַּעַם”, שָׁאַל פַּעַם רַבִּי יְהוּדָה אֶת רַבִּי זֵירָא, “הַגָּמָל זְנָבוֹ קָצָר?”

“מִשּׁוּם שֶׁאוֹכֵל כִּיסִין!” הֱשִׁיבוֹ רַבִּי זֵירָא.

כִּיסִין – אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הֵם, אַךְ בְּיָאלִיק מְפָרֵשׁ לָנוּ, כִּי דוֹמִים לְמִינֵי עֲשָׂבִים, הַגְדֵלִים בְּתוֹךְ קוֹצִים, אִלּוּ הָיָה זְנָבוֹ אָרֹךְ – הָיוּ נִתְלִים בּוֹ כְּשַׁבְּלוּלִים… זְנָבוֹ קָצָר וְאִלוּ צַוָּארוֹ – אָרֹךְ!

חַיָּב אֲנִי לוֹמַר לָכֶם, כִּי צְדָקָה עָשָׂה עִמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבְּרָאוֹ אֶרֶךְ־צַוָּאר! אִלּוּ קִצֵּץ בּו (נאמַר־נָא, כְּדֵי חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת), אֵיךְ הָיָה רֹאשׁוֹ מַגִיעַ אַרְצָה מִמְּרוֹם עַמּוּדֵי־רַגְלַיִם אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה?

“יָכוֹל הָיָה”, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶתְכֶם מִתְחַכְּמִים וְאוֹמְרִים, “לְקַצֵּץ אַף בְּרַגְלָיו! רַגְלַיִם קְצָרוֹת - צַוְָּאר קָצָר…”

Part-I p.11-2.jpg
Part-I p.12-1.jpg

אִם לָצוֹן הוּא שֶׁחֲמַדְתֶּם, נִיחָא! אִם בְּכֹבֶד־רֹאשׁ – שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם שֻׁתָּפִים עִמּוֹ בְּמַעֲשֵׂה־יְצִירָה. בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ בְּעוֹלָמָהּ אֶלָּא מִדְבָּר (שֶׁהוּא אֵין־סוֹף־לְלֹא־קֵצֶה שֶׁל לֹא־כְלוּם־גָּמוּר־שֶׁבִּגְמוּרִים) רָאוּי לָהּ, לְדַעְתִּי, כִּי תְּצֻיַּד בְּ“מִגְדְּלֵי־צוֹפִים”. רַק מִמָּרוֹם רַגְלֶיהָ אֵלּוּ תּוּכַל לָשֵׂאת עֵינֶיהָ וּלְהַבְחִין בְּבוֹרוֹת־מַיִם, אוֹ בְּדֶשֶׁא, שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְסֵפֵּר לָכֶם, כִּי בְּרַחֲבֵי הָעֲרָכָה הוּא מָצוּי פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּכִּכָּר המּוֹלִיכָה מִן הַקוֹנְצֶרְטְגֶבַּאוּ לָרַיִקְסְמוּזֵיאוֹן שֶׁל אַמְשְׂטֶרְדָּם.

אַרְבַּע רַגְלַיִם יֵשׁ לְ־אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ? – לַגָּמָל… גְּבוֹהוֹת, רְחָבוֹת, מוּצָקוֹת. אַךְ שִׂימוּ־נָא לֵב לְמִבְנֵיהֶן:

כַּף רֶגֶל שְׁמֹאל, מֵאָחוֹר – רוֹאִים? שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת שְׁטוּחוֹת וּבִקְצוֹתֵיהֶן (דָבָר זֶה קָשֶׁה לָכֶם לִרְאוֹת מִכָּאן) פְּרָסוֹת קְטַנּוֹת בִּדְמוּת צִפָּרְנַיִם. מַמָּשׁ כַּר, הַנָּתוּן בְּצִפִּית עוֹר גִלְדִי קָשֶׁה; קַל לְנַחֵשׁ מַדּוּעַ:

הַמִּדְבָּר אֵינוֹ צוֹנֵן בְּיוֹתֵר וְאֵינוֹ נָעִים לַהֲלִיכָה. חוֹלוֹתָיו מִתְלַהֲטִים, לִפְרָקִים, כָּל כַּךְ, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְטְמֹן בְּתוֹכָם בֵּיצָה וּלְשָׁלְקָהּ בְּחָמֵשׁ דַקּוֹת. אִלְמָלֵא כָּרָיו אֵלֶּה הָיוּ כַּפּוֹתָיו נֶחְרָכוֹת כִּצְלִי־חֲזִיר!

אַךְ הַמְתִּינוּ־נָא! לֹא תָּמִיד הוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו… יֵשׁ שֶׁהוּא רוֹבֵץ תַּחְתָּיו, לֹא כֵן? מַה מֵּגֵן עָלָיו, אוֹתָהּ שָׁעָה, מִפְּנֵי לַהַט הַכִּבְשָׁן אֲשֶׁר לַחוֹלוֹת?

אִם תִּתְבּוֹנְנוּ יָפֶה, תִּמְצְאוּ עַל כָּל אַחַת מֵאַרְבַּע רַגְלָיו מִינֵי טְלָאִים. לְפָנִים עַל בִּרְכָּיו וּמֵאָחוֹר - עַל שְׁתֵּי יְרֵכָיו, טְלַאי נוֹסָף, בִּדְמוּת צַלַּחַת, יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת, מְבַּעַד לִשְׁתֵּי רַגְלָיו הַקְּדוֹמָנִיּוֹת, עַל חָזוֹ…

עַל שׁוּם מָה, סְבוּרִים אַתֶּם, טָרַח רַב־כָּל־הָאֳמָנִים אֲשֶׁר לַבְּרִיאָה לְהוֹצִיאוֹ כַּךְ, טְלַאי־עַל־גַּבֵּי־טְלַאי? לא הָיִיתִי עִמּוֹ בְּבֵית־מִתְפְּרוֹתָיו, אַךְ גַּזְרָנֵי הָאָפְנָה סָחוּ לִי…

בַּתְּמוּנָה אֲשֶּׁר מִנֶּגֶד אַתֶּם רוֹאִים גָּמָל בִּשְׁעַת הַבְרָכָה, הִנֵּה הוּא כּוֹרֵעַ יָשָׁר עַל טְלָאָיו. לִכְשֶׁיִּרְבַּץ, סוֹף סוֹף, מְלוֹא קוֹמָתוֹ, יִשָּׁעֵן עַל צַלַּחַת חָזֵהוּ (הַמְכֻסָּה כָּאן, לְצַעֲרִי, בִּשְׁטִיחַ הָאֻכָּף) וְכָל אַחַת מֵרַגְלָיו תִּכְרַע עַל הַטְּלַאי אֲשֶׁר עָלֶיהָ.

לא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְגַלּוֹת לָכֶם מַה שֶׁשִּׁעַרְתֶּם בְּוַדַּאי מֵעַצְמְכֶם: טְלָאִים אֵלֶּה עֲשׂוּיִים יַבְּלוֹת־עוֹר וְהֵם הַמְחַפִּים עַל בַּעֲלֵיהֶם וּמְגִנִּים עָלָיו מֵחֹם בִּשְׁעַת מִרְבָּץ.

“כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה”, הִרְהַרְתִּי לִי בְּנַפְשִׁי לְמַרְאָה רַגְלָיו הָאַרֻכּוֹת. אַךְ שְׁאֵלָה הִיא שֶׁנִּשְׁאֶלֶת: אֵי זוֹ דֶּרֶךְ יַשְׁחִילֵן אַחֲרָיו בְּקוּפָהּ שֶׁל מַחַט?"


Part-I p.13-1.jpg

 

ט – הָאַלוּף    🔗

מַה דַּעתְּכֶם עַל פַּרְצוּף־פָּנִים אֲשֶׁר כָּזֶה? אַף הוּא בָּאֲצִילִים! הָבוּ לוֹ עִתּוֹן תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיוֹ וּמוֹנוֹקוֹל בְּעֵינוֹ הָאַחַת - וְהוּא חָשׁ עַצְמוֹ מַרְצֶה לְפִילוֹסוֹפְיָה! לֹא, עֲצוֹר־נָא בִּלְשׁוֹנְךָ, לֵיצָן שֶׁלִּי! הִנֵּה אַראֲךָ מוֹנוֹקְלִים! רָחוֹק אַתָּה מִפִּילוֹסוֹפְיָה כִּרְחוֹק זְנָבְךָ מִשְּׁתֵּי אָזְנֶיךָ!

וְלא מִשּׁוּם שֶׁגָּמָל אַתָּה, רָחוק אַתָּה מְמֶּנָּה כָּל כָּךְ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחֲסַר־נִמּוּס אַתָּה! הַאַסַפֵּר לָהֵם, כַּרְמוֹן, אוֹ אָשִׁים מַחֲסוֹם לְפִי? כְּדֵי לְצַלְּמו כָּךְ, חַיָּב הָיָה כַּרְמוֹנֵנוּ לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִכְרַע עַל בִּרְכָּיו, אַחַר־כָּךְ נִגָּשׁ אֵלָיו בְּשֶׁקֶט וּבְצִנעָה. אֲנִי עַצְמִי שְמַעְתִּיו מַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם בְּכָל לְשׁוֹנוֹת דּוֹרֵנוּ.

“גּוּד מוֹרְנִינְג!” פָּתַח לו בְּאַנְגְּלִית.

“בּוֹנְג’וּר!” חָזַר וְאָמַר צָרְפָתִית.

“בּוֹאֶנַס דִיאַס!” אָמַר סְפָרְדִית.

“בּוֹנג’וֹרְנוֹ!” הוֹסִיף וְאָמַר אִיטַלְקִית.

״דְיֶן דּוֹבְּרִי!" אָמַר פּוֹלַנִּית.

וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ “דּוֹבְרִי דְיֶן”, “גוּדְן מוֹרְגְן”, “דוּדָה דִי”, “קַלִימָרָא, “גִ’ין אִידְרֶן”, יוּרֶגְלַנְט” ו״צִ’יקִי־צִ’יקִי־רוּרָא!" בְּרוּסִית, הוֹלַנדִּית, יְוָנִית, תֻּרְכִּית, וֶלְשִׁית, מַדְיָרִית וּלְשוֹן הָאֶסְקִימוֹסִים שֶׁל יַם־בְּרִינְג.

מַה תְּשׁוּבָה מֵשִיב לוֹ עַקְצוּצֵנוּ? - פּוֹעֵר פִּיו לִרְוָחָה וְרוֹקֵק עָלָיו, מֵרָחוֹק, מְלוֹא לֻגְמִָיו! לְשִבְחוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁכִּוֵּן וְלֹא הֵחֱטִיא.

חֲזִירוּת זוֹ לֹא הָיְתָה מְחֻזֶּרֶת, אוּלַי, כּשֶׁהִיא לְעַצְמָה, אַךְ רֵיחַ הָעֲשָׂבִים הַלְּעוּסִים לְמֶחֱצָה, חֵי נַפְשִׁי! נִפְסַח עַל כָּךְ. חַיָּבִים הָיִינוּ לָדַעַת מֵרֹאשׁ, כִּי הַגְּמַלִּים – רַקְקָנִים הֵם וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרַבֵּי־אַלּוּפִים בִּצְלִיפָה לְמֵרָחוק! אַךְ לֹא אִישׁ כִּכַּרְמוֹן יִסּוֹג אָחוֹר. כֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְצַלֵּם רֹאשׁ גָּמָל - צַלֵּם יְצַלְּמֶנּוּ וְלוּ גַּם בְּתוֹךְ כָּד! אָדָם זֶה, לֶהֱוֵי־נָא־יָדוּעַ, צִלֵּם כְּבָר פִילִים בְּקַצַ’וַּמְבָּה, נַנָּסִים בְּיַעַר אוּטוּר… סִפַּרְתִּי לָכֶם? אִם סִפַּרְתִּי – סִפַּרְתִּי!

הָצִיצוּ־נָא עַתָּה בְּגֻלְגּלֶת־לֵיצָנִים זוֹ! אֵינָהּ יָפָה לְמַרְאֶה, אַךְ מְחֻשֶּׁבֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, כְּאִלּוּ שִׂרְטְטוּהָ שָׁם, בְּמַחְלֶקֶת הַתִּכְנוּן אֲשֶׁר לְמִשְׂרְדֵי הַבְּרִיאָה, עַל־פִּי הַזְמָנָה מְיֻחֶדֶת, שֶהִגִּיעָה יָשָׁר מִן הַמִּדְבָּר:

אָזְנַיִם קְטַנּוֹת.

רִיסִים כְּפוּלִים, כְּבֵדִים כִּשְׁתֵּי מִשעָרוֹת שֵׂעָר, לְכָשֶׁתִּרְצוּ - תְּרִיסִים בִּפְנֵי אָבָק.

נְחִירַיִם שְׁסוּעִים, עֲשׂוּיִים לְהֵאָטֵם בִּפְנֵי גַּרְגְּרֵי־חוֹל.

בִּשְׁעַת סוּפָה, הַאֲמִינוּ לִי עַל דִּבְרָתִי, הוּא מַרְגִּיש עַצְמוֹ טִיב־טוב. נִפָּרֵד־נָא מֵעָלָיו לְשָׁלוֹם, עַל אַף הַכֹּל!

Part-I p.14-1.jpg

 

י – הַקְּרוֹבִים    🔗

אָזְנַיִם שְׂעִירוֹת, שְׂפָתַיִם שְׁסוּעוֹת וּמְעֻבּוֹת, חֹטֶם שָׂרוּעַ. כִּמְעַט שֶׁכָּתַבְתִּי גָּמָל, אֶלָּא שֶׁעֶפְרוֹנִי עָצַר בְּעַצְמוֹ, עָמַד פִתְאֹם מֵרוּץ וּכְמוֹ הִכִּישַׁנִי בְּאֶצְבָּעִי, בָּחוּר מִסְכֵּן! טָעוּת אַחַת כָּזוֹ וַאֲנִי כּוֹתֵב עִמּוֹ אֶת סִפְרִי הַבָּא בְּבֵית מַחֲסֶה לַעֲנִיִּים…

בְּאֶרֶץ הַגְּמַלִּים, אוֹדֶה־נָא וְאוֹמַר, לֹא רָאִיתִי יְצוּר זֶה. אִם רָאָהוּ מָאן דְּהוּ בְּאֶרֶץ הַכְּבָשִׂים - אֵינִי יוֹדֵעַ..

יֵשׁ מְכַנִּים אוֹתוֹ גָּמָל אֲמֶרִיקָנִי", אוֹ “גְּמַל הָאִינְקָא”. אֲחֵרִים גּוֹרְסִים – “גְּמַל הַכֶּבֶשׂ הַפֵּרוּאַנִי”. אֲנִי קוֹרֵא לוֹ “תִמְהוֹנִי”, אוֹ “גָּמָל שֶׁלֹּא עָלָה יָפֶה…”

וְאוּלָם שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי - לָמָה. לָמָּה דַּוְקָא לָמָה? קוֹרֵץ לִי בְּוַדַּאי עַיִן כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה עַצְמוֹ חָכָם. אַךְ נָזִיר טִיבֶּטִי - אַף הוּא קָרוּי לָמָה. לָמָּה?

אִלּוּ קְרָאנוּהוּ ״מַדּוּעַ" – כֵַּיוֹצֵא בְּמִין עַכְבָּר, שֶׁקוֹרִין “יָדוּעַ” - לא הֱיִיהֶם קוֹפְצִים כְּנֶגְדִּי וְשׁוֹאֲלִים מַדּוּעַ?

מַדּוּעַ לֹא? לְמָה לֹא לָמָה? מְצַלְצֵל צִלְצוּל מַצְחִיק? כַּתְּרוּ לִי עַד שֶׁאֶקְרָא בִּשְׁמוֹת שְׁאָר בְּנֵי־מִינוֹ:

גוּאֲנָקָה.

אַלְפָקָה.

וִיקוּנְיָה.

אֵינָם חַיִּים אֶלָּא בְּהָרֵי־הָאַנְדִּים אֲשֶׁר בְּפֶּרוּ. עִם זֹאת – שְׁאֵרֵי־בָּשָׂר הֵם לְגָּמָל וְאִלוּ לַכְּבָשִׂים – אֵינָם קְרוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי לִשֻׂלְטָנָהּ שֶׁל זַנְזִיבַּר!

שְׁאֵלָה אֲנִי קוֹרֵא עַתָּה בְּעֵינֵיכֵם: פֵּרוּ?

אָמְנָם כֵּן, פֶּרוּ! מַה לָּכֶם מְגַלְגְּלִים עָלֵי עֵינֵי חָרוּז? סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁכָּל הַנּוֹעֵץ בִּי עֵינָיו, נוֹעֲצַנִי לַכֹּתֶל? עוֹד בַּחוּרֵנוּ חַי, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם! מֵאָז וּמִתַּמִיד הָיוּ הַלָּמוֹת וְהָאַלְפַּקּוֹת בְּנוֹת בַּיִת בְּאַרְצוֹת־הַזָּהָב אֲשֶׁר לְפֶּרוּ. בִּימֵי הָאִינְקָא, בֶּן הַשֶׁמֶש, הָיוּ מְצָרְפִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, אֶלֶף רָאשֵׁי צֹאן יַחְדָּו וְרוֹעִים לְמוּדֵי־מִשְׁקָעִים, מְנוּסִים בִּמְלַאכְתָּם, נָדְדוּ עִמָּם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

״שוּם רוֹעִים", אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם לֹוֹחֲשִׁים לְתוֹךְ שַׁרְווּלֵיכֶם, “לֹא נָדְדוּ בִּימֵי הָאִינְקָא מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. פחוֹת מִכֹּל - רוֹעֵי לָמוֹת…”

Part-I p.14-2.jpg

חֵן־חֵן עַל לֹא דָּבָר, אַךְ רוֹעֵי הָאִינְקָא הִרְבּוּ לִנְדּוֹד וְתָמִיד - מִמָּקוֹם לְמָקום! שֶׁלֹא כַּלָּמוֹת חָיוּ הַהוּאֲנָקוֹת וְהַוִּיקוּנְיוֹת חַיֵּי חֵרוּת גְמוּרָה. בַּמֶּה, סְבוּרִים אַתֶּם, נִתְכַּסּוּ שָׁם, עַל פִּסְגוֹת שִׁלְגָּן נְשוּבוֹת־הַקָּרָה? לֹא בִּסְחָבות, יָכוֹל אֲנִי לְהַבְטִיחֲכֶם, וְלֹא בְּקִרְעֵי־שַׂק אֶלָּא בְּמֵיטַב פַּרְווֹת בָּתֵּי מִסְחָרָן שֶׁל לוֹנְדוֹן, רוֹמָא, פָרִיז, אַמְשְׂטֶרְדַּם! פָּחוֹת מִכֵּן אֵינו לְפִי כְּבוֹד־עֲנִיבָתָן!

אֵינִי אוֹמֵר שֶׁרְאִיתִין בִּמְקוֹם־חַיוּתָן, אַךְ יַכֵּנִי־נָא רַעַם, אִם לֹא הָיִיתִי מַבְחִין בָּהֶן, אִלוּ עָמְדוּ כָאן לְפָנַי:

הוּאֲנָקוֹת (אוֹ גּוּאֲנָקוֹת) - שָׁלשׁ רֶגֶל קוֹמָתָן וְשֵׂעַר גֵּוָן צְהַבְהָב. ויקוּנִיוֹת – פְּחוּתוֹת מִשָּׁלֹש רֶגֶל וּלְבוּבִיתָן מַלְבִּינָה כְּנֶגֶד בֵּית־חָזָן.

יוֹם אֶחָד יָצָאתִי לִשְׁאוֹף רוּחַ עַל מִרְפֶּסֶת קָפֶה “קַיְזֶר” שֶׁבִּקְצֵה אִיסְטֶקְלַל צָ’אדֶשִׁי, קוּשְׁטָא, וּכְשֵׁם שֶׁאַנִי יְהוּדִי – רָאִיתִי וִיקוּנְיָה.

Part-I p.15-1.jpg

“שְׂמֵחִים אָנוּ לִשְׁמֹעַ”, חוֹזְרִים בְוַדַּאי לֵיצָנֵי דוֹרְכֶם, “כִּי יָרְדָה מִמְּקוֹמָהּ עַל גַּג־הָעוֹלָם וּמָצְאָה כָּרֵי־מִרְעֶה עַל חוֹף הַבּוֹסְפוֹרוּס…”

הָא, לֹא, לֹא כָּךְ! הֲסִבּוֹתִי לִי פָּשׁוּט בַּקָּפֶה וְרָאִיתִי אִשָּׁה אַחַת, בִּמְעִיל צֵמֶר יָפֶה.

“מִי הִיא”, שָׁאַלְתִּי אֶת יְדִידִי בֶּן־הַטּוֹבִים, קְשִׁיטָא זוֹ?"

“מַדַּם פְּלוֹנִית”, הֱשִׁיבַנִי בּוֹבּ, אֵשֶׁת הַמַּרְקִיז דֶה לָה מוֹט־פִיקֶה, שַׁגְרִיר צָרְפַת בְּאַנְקָרָה!"

“אַדֶּרֶת נִפְלָאָה…” הַעִירוֹתִי אֲנִי.

“קַלָּה כְּמֶשִׁי וְחַמָּה כְּצֶמֶר עָב!”

״שְׁמָעֵנִי־נָא, בּוֹבּ, לֹא אֶתְמוֹל נוֹלַדְתִּי! מֶשִׁי, הֲרֵי מֶשִׁי, וְאִםּ צֶמֶר –"

״מֻבְחָר וּמְשֻׁבָּח, בַּחוּרִי, רַךְ מִכָּל רַךְ! עַל שֵׂעַר רֹאשׁ הָאָדָם אוֹמְרִים שֶׁהוּא תַיִל לְעֻמָּתוֹ. גֵּז וְיקוּנְיוֹת!"

הִפְרִיח אֵלַי חֲצִי חִיוּךְ (חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי אָבַד לִי. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁמַּדַּם מְצָאֲתוֹ עַל שֻׁלְחָנָהּ…) וְהוֹסִיף: ״קַדְמוֹנִים שֶׁבְּפֶרוּ קְרָאוּהוּ “קוֹמְטִי” וְלא הֻתַּר בְּשִׁמּוּשׁ אֶלָא לְאִינְקָא וּלְחֶבֶר אֲצִילָיו!"

״וּשְׁאָר כָּל פְּרוּאֶיהָ שֶׁל פֶּרוּ?"

״חִיְבוּ רֹאשָׁם לַמַּלְכוּת, אִם נָגְעוּ בּוֹ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה!"

אַחַת לְכָל אַרְבַּע שָׁנִים, הֶעֱלֵיתִי אַחַר־כָּךְ בַּחֲקִירָתִי, הָיוּ אַנְשֵׁי הָאִינְקָא עוֹרְכִים צַיִד בְּאַרְצָם.

חֲמִשִּׁים, שִׁשִּׁים אֶלֶף אִישׁ הִקִּיפוּ בְּמִצְוָתוֹ אֵזוֹר מְסֻיָּם וּכְשֶׁנִתַּן אוֹת – הַגִיחוּ אִישׁ נֹכַח פָּנָיו. חִישׁ־קַל, אַךְ לָבֶטַח, הֵצֵרוּ אֶת טַבַּעַת הַמָּצוֹד וְכָל שֶׁצִּמְצְמוּהָ קִצּוּ בַּחַי, צְבָאִים הָיוּ מַשְׁמִידִים וְאִלוּ הוּאֲנָקוֹת וּוִיקוּנְיוֹת (פְּעָמִים שֶׁהִגִיעוּ בְמִנְיָנָן לְעֶשְׂרִים, שְׁלשִׁים אֶלֶף רֹאשׁ) הָיוּ מְרַכְּזִים, גוֹזְזִים – וּמְשַׁלְּחִים לְנַפְשָׁן.

יְמֵי הַזָּהָב, אֶח, יְמֵי הַזָּהָב! אֲהוֹי, אֲנִי אוֹמֵר, יְמֵי הַזָּהָב! חָלְפוּ עָבְרוּ, לִבְלִי שׁוּב! יָמֵינוּ אֵלֶה אֵינְךָ מוֹצֵא וִיקוּנְיוֹת אֶלָּא בְחַוּוֹת גִדּוּל, אֲשֶׁר לְהוּאֲנָקוֹת – אֱלֹהִים עִמָּן! קְצָתָן מְשֻׁלָּחוֹת עֲדַיִן פֶּרֶא…

שֶׁשׁ, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אִמָּהוֹת, עַל טַפָּן, וּבְרֹאשָׁן עַתּוּד זָכָר, נִצָב עַל צוּק סֶלַע גָּבוֹהַּ וּבְשָׁעָה שֶׁמְּרַחְרֵחַ בִּדְבַר סַכָּנָה - עוֹרֵג לְמֵרָחוֹק…

וְאוּלָם אֵיךְ, רוֹצִים אַתֶּם לְשָׁאֲלֵנִי, הִגִּיעוּ גְמַלֵּי־הַכֵּבֵשׂ אֶל מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוּס, שָׁעָה שֶׁקְרוֹבֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ, כְּכָל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, בְּאַסְיָה?

עַכְשָׁו, הִנֵּה, תְּפַשְׂתִּיכֶם! אָמַרְתִּי?! הֵיכָן אָמַרְתִּי וּלְמִי אָמַרְתִּי? “הִגִיעוּ”, “נִשְׁאֲרוּ”, אֵינִי מְחַבֵּב דְּבָרִים שֶׁדּוֹחֲקִים לִי לְתוֹךְ פִּי!

לֹא הִגִּיעוּ, מִשּׁוּם שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה הָיוּ מִלְּכַּתְּחִלָּה, גַּם הֵם, גַּם שְׁאֵרֵי־בְשָׁרָם אֲשֶׁר בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ! ״הָיוּ", אֲנִי אוֹמֵר, “בַּאֲמֶרִיקָה…” בְּכָךְ אֵינִי טוֹעֵן, כִּי הָיוּ בָּהּ אֶתְמוֹל, קֹדֶם תְּפִלַּת־מוּסָף!

הָיֹה הָיוּ שָׁם לְפָנִים, בָּעִידָן הַמְכֻנֵּה אֵיאוֹקֵנִי, אֵירוֹפָּה – קִרְאוּ בְּסִפְרֵי אֲחֵרִים, אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי – לֹא הוֹצִיאָה אוֹתָהּ שָׁעָה חָטְמָהּ מִתַּחַת לַמַּיִם! עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיאָה חֹטֶם מוֹפִיעִים לִי בַּאֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית הַפְּרוֹטוֹלִיפִּים, שֶׁשְּׁמָם אָרוֹךְ מִשֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר, יָכוֹל הָיִיתָ לְשַׁעֵר בְּלִבְּךָ, כִּי אֵינָם נוֹפְלִים בְּקוֹמָתָם מֵעַכְבָּרָיו שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן!

וּבְכֵן – נְמַכְמָכִים לְמַדַּי… לֹא הָיִיתִי מְהַסֵּס לְהַסִּיעַ שְׁלֹשָׁה בִּמְרִיצָה אַחַת, אַף כִּי שְׁאָר כָּל הַסוֹפְרִים בְּנֵי־דוֹרי (אוֹתָם שֶׁסִּפְּרוּ לִי, מִתּוֹךְ אֲנָחָה, כִּי פּוֹתְחִים אֶת מְלֶאכֶת־יוֹמָם בְּחַסָּה וּבְקָפֶה שָׁחוֹר, לֹא בְּבֵיצִיָּה שֶׁל שֶׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּיצִים, כָּמוֹנִי), הָיוּ שְׂמֵחִים לְהָסִּיעָם שְׁנַיִם־שְׁנַיִם.

הַלָּלוּ – אֲבוֹת אֲבוֹת־אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹת כָּל הַגְּמַלְּיִים. כַּמָּה וְכַמָּה מִלְיוֹנֵי שָׁנָה לְאַחַר מַעֲשֵׂה מוֹשִׁיטִים לָנוּ צֶאֱצָאֵיהֶם וְקֶאֱקָאֵיהֶם כַּרְטִיסִי־בִּקּוּר בְּהַאי־לִישְׁנָא:

Part-I p.16-1.jpg

הַלָּלוּ – חַד־דִּבַּשְׁתִּיִים, גְמַלֵּינוּ שֶׁלָּנוּ. כַּיוֹצֵא־בְּכָךְ מוֹצְאִים אָנוּ כַּרְטִיס שֶׁעָלָיו כָּתוּב:

Part-I p.16-2.jpg

דוּ־דַבַּשְׁתִּיִּים, בְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, אוֹתָהּ בַּת־סִדְרָה, אוֹתָהּ סְדְרָה עַצְמָהּ.

כַּרְטִיסֵי בִּקוּר קְטַנִּים יוֹתֵר, אַךְ כְּתוּבִים בִּכְתַב־יָד מֻכָּר שֶׁל בֵּית־אַבָּא, אָנוּ מוֹצְאִים בְּאַרְצוֹת אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית:

Part-I p.16-3.jpg

מְפֻרְסָם בִּמִשְׁיוֹ הָרַךְ, הַמְשַׁמֵּשׁ לִטְוִי אֲרִיגִים חֲזָקִים. כִּיוֹצֵא בּוֹ:

Part-I p.16-4.jpg

עַל בְּרִיָה זוֹ סָחִים, כִּי פַּרְוָתָהּ דּוֹמָה לְפַרְוַת שׁוּעָל. אֵינִי שָמֵחַ לוֹמַר לָכֶם, כִּי עוֹר עוֹלָלֶיהָ מְשַׁמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת אִצִטְלָאוֹת־פְּאֵר, הַמְכֻנּוֹת קַאפָס“, וְצַמְרָם יָדוּעַ בְּשׁוּקֵי הָעוֹלָם כְּ”גוּאֲנַקִיטוֹ". כיּוֹצא בּוֹ:

Part-I p.16-5.jpg

אִם שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל יְצוּר שֶׁקוֹרִין צִ’ינְצִ’ילָה, אוּכַל לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתְּכֶם: מַעֲמַד הַוִּיקוּנְיוֹת בֵּין מַעֲלֵי הַגֵּרָה הוּא כְּשֶׁל הַצִּ’ינְצִ’ילוֹת בֵּין הַמְכַרְסְמִים.

אַךְ חָזִיז וָרַעַם! מִכָּל הַלָּמוֹת כֻּלָן שָׁכַחְתִּי לְהַצִּיגְכֶם בָּפְנֵי הָדֵּלְהָי, הֵרֵיהוּ לִפְנֵיכֶם.

Part-I p.17-1.jpg

הוּא־הוּא מֶלֶךְ הַלָּמוֹת. „דַּלהַי לָמָה". הוּא, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, תּאַר כְּבוֹדוֹ שֶׁל רֹאשׁ נְזִירֵי טִיבֶּט, הַמְכֻנִּים (אַף הֵם, כְּכָל אֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ וְאָמַרְנוּ) לָמוֹת.

אַךְ כֵּיוָן שָׁגְמְלוֹנֵנוּ זֶה הוּא בְּחִיר כָּל הַלָמוֹת הַמְהַלְּכוֹת עַל אַרְבַּע – עַל שׁוּם־מָה לֹא נְעַטֵּר לוֹ עֲטָרָה וּנְכַנְּנּוּ דַּלְהָי?

אִם יִזְדַּמֵּן לְךְ לְפִי דַרְכְּךָ – לְאַט־לְךְ עִמּוֹ! תִּדְפּוֹק בּוֹ – יִרְבַּץ תַּחְתָּיו, תַּחֲזוֹר וְתִדְפּוֹק ־ יִירַק לךְ יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינֶיךָ! שַׁיָּרָה אֲשֶׁר כָּזוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה יוֹתֵר מִשִּׁשָּׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר לְיוֹם וְאַף אָז – פוֹסַעַת וְלוֹחֶכֶת, לוֹחֶכֶת וּפוֹסֵעַת…

מַה שֶׁהַגָּמָל הוּא לַבֶּדְוִי וְהָאַיִל הַצְפוֹנִי לַלַּפְּלַנְדִי, הֲלָּמָה הָיָה תָּמִיד לָאִינְדְיָנִּי. מִסְכֵּן זֶה לֹא הִכִּיר לֹא אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת, לֹא אֶת הַסּוּסִים, לֹא אֶת הַבָּקָר, לֹא אֶת הַצֹּאן, לֹא אֶת הַחֲזִירִים וְלֹא אֶת הַחֲתוּלִים.

אַפִילוּ כְּלָבִים לֹא שִׁמְּשׁוּ לוֹ לְפָנִים אֶלָּא לְצָרְכֵי שַׁעֲשׁוּעִים וְאַךְ לְעַתִּים נְדִירוֹת לְצָרְכֵי צַיִד, מֶה הָיָה לוֹ?

לָמָה! כִּבְשַׂת הָרָשׁ!

אֶלֹהִים הוּא הַיוֹדֵעַ, כִּי אֵינִי מְקַנֵּא בָּהּ.

מִצַּד שֵׁנִי מְקַנֵּא אֲנִי בָּהּ עַד מְאֹד. יֵשׁ לְשַׁעֵר, כִּי טִפְּלוּ בָּהּ טַפֵּל הֵיטֵב. אִם לֹא בְּשֶׁל עֶרְכָּהּ כְּבֶהֱמַת מַשָּׂא (אַף כִּי לֹא הָיְתָה לָהֶם בֶּהֱמַת־מַשָּׂא אַחֲרֶת), הֲרֵי שֶׁבְּגִין צַמְרָהּ, עוֹרָהּ, בְּשָׂרָה, גִּידֶיהָ, חֶלְבָּה, גְלָלֶיהָ…

נַחֲזוֹר־נָא עַתָּה לִימוֹת־קְדוּמִים. הַלָּמוֹת נִמְלָכוֹת בְּדַעְתָּן וְנוֹדְדוֹת, בְּעוֹד־מוֹעֵד, דָּרוֹמָה עַד שְׁמַּגִּיעוֹת לְהָרֵי הָאַנְדִּים. גְמַלִּים, הַנּוֹדָעִים אַחַר־כָּךְ כִּגְמַלֵּי עֲרָב אוֹ בַּקְטְרִיָּה, עוֹקְרִים לְמִשְׁכְּנוֹת־מִדְבָּר אַסְיָתִיִּים. וּבַאֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית מִי נִשְׁאַר?

אִינִי יוֹדֵעַ. גְּמַלִּים - לּא נִשְׁאֲרוּ בָּהּ!

יָכוֹל אֲנִי אָמְנָם לִלְחוֹשׁ לָכֶם בְּאָזְנֵיכֶם, כִּי נַעֲשָׂה פַּעַם נִסָּיוֹן לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. בִּשְׁנַת אֶלֶף שְׁמֹנֶה־מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם הִקְצִיב קוֹנְגְרֶס אַרְצוֹת־הַבְּרִית שְׁלשִׁים אֶלֶף דּוֹלָר לִרְכִישַׁת גְמַלִים, שֶׁנּוֹעֲדוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֵילוֹת־הַמַּצָּב בִּמְדִינוֹת הַדָּרוֹם.

בְּפֶבְּרוּאָר אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וָשֵׁשׁ, מַפְלִיגָה סְפִינָה אַחַת לְאִיזְמִיר וּמְבִיאָה עִמָּהּ שְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה גְּמַלִּים. סְפִינוֹת אֲחֵרוֹת מְבִיאוֹת גְּמַלִּים אֲחֵרִים, ״שָׁנִים תַחֲלֹפְנָה“, מְהַרְהֲרִים בְּלִבָּם יוֹזְמֵי הַמִּבְצָע, וּבְרִיָה זוֹ תִּסְתַּגֵל לִמְקוֹמָהּ הֶחָדָשׁ וּתְסַיֵּעַ לָנוּ בְּיִשּׁוּבוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!”

סוֹפָה שֶׁל פָּרָשָׁה הָיָה מַר, קִצָּהּ נִמְהָר!

אַף אֶחָד מִן הָעֲקוּרִים לֹא עָמַד בַּנִסָּיוֹן. הִגִיעוּ דְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁנַּעֲשׂוּ טֹרַח עַל בַּעֲלֵיהֶם, נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִקְרוֹא לָהֶם דְּרוֹר, בִלְבַד שֶׁיִפָּטְרוּ מֵעָנְשָׁם.

גְּמַלִּים שֶׁקֹּרָא לָהֶם דְרוֹר מָה עוֹשִׂים? רוֹאִים שְׁדֵה־קָצִיר – מְכַלִּים אוֹתוֹ. סוּסִים בָּאָחוּ - רוֹמְסִים אוֹתָם.

כָּרֶם, מַטָע, גַן - טָחִים אוֹתוֹ לֶעָפָר. לֹא יָצְאוּ יָמִים מְרֻבִּים עַד שֶׁהָפְכוּ מַכַּת־מְדִינָה.

בְּכָךְ נֶחְתַּם גּוֹרָלָם. מְדִינַת נַוַדָה הוֹצִיאָה חוֹק הַמַּתִּיר לִפְגֹעַ בִּגְמַלִים מְשֻׁלָּחִים, אַחֲרוֹן כָּל הַחֲבוּרָה נִקְטָל בְּיוּמָה שֶׁבַּאֲרִיזוֹנָה וְעָלָה עַל שֻׁלְחַן אִינְדְיָנִים.

בֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָתוֹ יָכוֹל הָיָה אָדָם לִקְרוֹא בָּעִתּוֹן פִּסְקָה זו:

״הַיְצוּר הָאֲצִילִי שֶׁתַּם אֶתְמוֹל לִגְווֹעַ הוּא שְׂרִיד עֶדֶר מְפֹאָר, שֶׁהוּבָא בִּשְׁעָתוֹ מֵאַסְיָה הַקְּטַנָּה כְּדֵי לְסַיֵּעַ בִּכְרִיַּת זְהָבָהּ שֶׁל קוּמָאטֶק. עִמּוֹ נִסְתַּם חָזוֹן עַל אַחֲרוֹן נִסְיוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל אַרְצוֹת־הַבְּרִית לְבַיֵּת בַּעַל־חַי, שֶׁהוּבָא לָעוֹלָם הֶחָדָשׁ מִן הָאֲרָצוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם…"

מַה דַּעְתְּכֶם עַל כָּךְ? עֵבֶר לַיָּם! וַהֲרֵי אֲבִי אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו, צֶאֱצָא הַטִילוֹפֶּדִים, הָיָה אֶזְרָח הַיַבֶּשֶׁת מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁגִּלָּה אוֹתָהּ דָּרְיָוֶשׁ – קוֹלוּמְבּוּס, חָפַצְתִּי לוֹמַר!

הֶאֱרַכְתִּי בִּדְבָרִים, חֵי זְנָבִי, וְאֵינִי בָּטוּחַ שֶׁלֹא טָעִיתִי. מִכָּל־מָקוֹם עוֹמֶדֶת עָלַי עוֹזַרְתֵּנוּ בֶּלָה וְדוֹחֶקֶת בִּי שֶׁאֲסַיִם מִשׁוּם שֶׁהִגִיעָה, לִדְבָרֶיהָ, עֵת לְכַבֵּד אֶת חַדְרִי. לוּ יְהִי כִרְצוֹנָהּ, אַךְ בַּחוּרִים! לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂים לִי סוֹחֲרֵי־גְמַלִים מִן הַמִּנְיָן:

מִי, סְבוּרִים אַתֶּם, עַקֵּשׁ מִמִּי, הַלָּמָה - אוֹ שְׁאֵר־בְּשָׂרוֹ? נֹאמַר־נָא, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, כִּי שְׁנֵיהֶם יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹתָם מִדַּת עִקְשׁוּת שָׁנָה. מִקְצוֹת רַגְלֵי הַגָּמָל עַד חוד־דָּבַּשְׁתּוֹ - כַּמָּה? חֲצִי פַרְסָה וּמַשֶׁהוּ? אָם נָנִיחַ, כִּי נִתְפַּזְּרָה בְּכָל גוּפוֹ - כַּמָּה נָטְלָה כָּל זֶרֶת? אַךְ הַלָּמָה נַנָּס הוּא וְעִקְשׁוּתוֹ צְפוּפָה יוֹתֵר, טְלוּ עִפָּרוֹן וְחַשְׁבוּ לִי כַּמָּה סַרְבָנוּת מְרֻכֶּזֶת דְּחוּסָה לוֹ בְּכָל טֶפַח מִטְפָחָיו!

 

י"א – הַמְקֻפָּח    🔗

אֵין לְךָ בְּהֵמָה גַּסָּה מִן הַגָּמָל בִּשְׁעַת רִתְחָה, שִׂימוּ לֵב לַבֶּדְוִי: פוֹשֵׁט יָדוֹ לְפָנָיו, כִּמְבַקְּשׁ לַעֲצוֹר בּוֹ, וּשְׂפָתָיו כְּמוֹ לוֹחֲשׁוֹת:

“רַב לְךָ, רַב! הִנֵּה, בָּחוּר יָפֶה… הִנֵּה כָּךְ… שׁוּבָה וָנַחַת, שׁוֹפִי, שׁוֹפִי!”

מִצַד שֵׁנִי - אֵין לְךָ יְצוּר נִלְעָג מִמֶּנּוּ, שָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא מִכֵּלָיו.

יוֹם אֶחָד זָכִיתִי לִרְאוֹתוֹ בְּכָךְ. יוֹצֵא, אֲנִי אוֹמֵר, מִכֵּלָיו - וְאֵינִי מִתְכַּוֵּן לִדְבַר־מְלִיצָה. כֵּלִים הָיָה טָעוּן וּבְתוֹכָם סִירִים, קְדֵרוֹת, מַרְחָשׁוֹת, קֻמְקוּמִים, מַחְתּוֹת וְאִלְפָּסִים. אוּלַי אַף דְוָדִים, אֵינִי זוֹכֵר… צְרִיכִים הֱיִיתֶם לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת־מַעֲשֶׂה! אִם אוֹמַר כִּי צָף, פָּשׁוּט, בָּאֲוִיר לֹא תַאֲמִינוּ, אַךְ פָּחוֹת מִכֵּן אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר: כָּל אַחַת מֵאַרְבַּע רַגְלָיו נִתְפַּזְרָה לִפְאַת־רוּחַ אַחֶרֶת: זוֹ כְּנֶגֶד עַכּוֹ, זוֹ כְּנֶגֶד יָפוֹ, זוֹ לְעֻמַּת בְּאֵר־שֶׁבַע וְזוֹ לְעֶבֶר יְרוּשָׁלַיִם. כָּךְ לֹא רָקַד סָבִי מִיכָאֵל אַף בְּמוֹעֲדוֹן אַלְפָא־בּוּאֶנָה, יָמִים שֶׁבִּילִי גַ’מְפֶּר תָּקַע בַּחֲצוֹצְרָה, גִ’ימִי טְרִמְבֵּן בַּטְרוֹמְבּוֹן, פִינְצֵ’ר פָּרָט עַל גִיטָרָה, דֵיזִי־בֶּל עַל פְּסַנְתֵּרִין, סְפַּיְק קוֹלְדְוֶל בּוֹסֵס עוֹד בַּבַּס וְלוֹלִיטָה מַנְגָ’אקַוַּלּוֹ שָׁרָה אֶת בֶּדְלֶם־מַאמִי עַד אוֹר הַבּקֶר! יוֹם תָּמִים…" יוֹם תָּמִים שִׁדְלוּהוּ וְטָרְחוּ עָלָיו לְפַיְסוֹ וְאִלּוּ בַּלַיְלָה שָׁמַעְנוּ אֶת נַחֲרוֹתָיו וְלֹא עָצַמְנוּ עַיִן, צֵא וּרְאֵה עַד הֵיכָן חֲמַת רוּחוֹ מַגַעַת!

Part-I p.18.jpg

מַהוּ שֶׁאוֹמְרִים בְּעִבְרִית “לְכַרְכֵּר"? אֵינְכֶם יוֹדְעִים! שֶׁמָּא לֹא פֵרַשְׁתִּי לָכֶם? עֶשְׂרִים פַּעַם וְאִם לֹא עֶשְׂרִים - חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה… פָּחוֹת מֵחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה? כִּי אָז פָּרֵשׁ אֲפָרֵשׁ עוֹד, חֵי נַפְשִׁי, וְאִלּוּ לִכְעֹס - אֵין צֹרֶךְ!

כַּרְכֵּר מַשְׁמָעוֹ פַזֵּז, נַתֵּר, פַּרְכֵּס, קַרְטֵעַ, פַּרְפֵר, קַפֵּץ… לֹא סְתָם קִפּוּצִים, אֶלָּא קִפּוּצֵי קִפּוּצִים. שָׁרְשָׁהּ שֶׁל מִלּוֹנֶת עַלִּיזָה זוֹ - כַּר.

וְאוּלָם כַּר פַרוּשׁוֹ בְּעִבְרִית גְּמַל מֵרוֹץ! הַגִיעוּ עַתָּה עַצְמְכֶם: יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין רִקּוּד הַדֶּרְוִישִׁים אֲשֶׁר לָגָּמָל וּבֵין כִּנּוּי־שְׁמוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר?

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, רוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהוֹדִיעֲכֶם כִּי בְּאַחַד הַפַּפִּירוּסִים הַקְדוּמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם מָצִינוּ מְחוֹל־כִּרְכּוּרִים בְּשֵׁם “קַמָּלִי־קַמָּלִי”.

מַה דַּעְתְכֶם?

״הוּלָה־הוּלָה" בְּהוֹנוֹלוּלוּ..

“קַן־קַן” בְּפָרִיס.

“קַמָּלִי־קַמָּלִי” – בְּמֹף וּבְנֹא־אָמוֹן!

גְּמַלֵּנוּ זֶה אֵינוֹ יוֹצֵא כְּמִדֻמַּנִי מִכֵּלָיו, אַף לֹא בְּמָחוֹל, אַךְ רוֹאִים בּוֹ שֶׁהוּא נִרְגָּז. נַנִּיחַ לַבֶּדְוִי לְפַיְּסוֹ וְנִתְבּוֹנֵן, שָׁעָה קַלָּה, בְּשִׁנָּיו. אֵימָה חֲשֵׁכָה! חוֹתְכוֹת אֵלּוּ, הַדּוֹמוֹת לְחָטִים, וּמֶלְתְּעוֹת לִסְתּוֹ הָעֶלְיוֹנָה! לֹא לַשָּׁוְא אוֹמְרִים עָלָיו הַבְּרִיוֹת, כִּי נְשִׁיכָתוֹ – נְשִׁיכַת גָּמָל!

אֵינִי נוֹטֵל לְעַצְמִי כֶּתֶר גִבּוֹרִים, אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ לוֹעוֹ, נַרְהִיב עֹז וּנְסַיֵּר בּוֹ מְעַט.

שֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ שְׁאָר מַעֲלֵי־גֵרָה, אֵינוֹ מַשְׁהֶה מְזוֹנוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּצַד זֶה אוֹ אַחֵר שֶׁל צִדֵּי פִּיו, אֶלָּא דּוֹחֵק בּוֹ וּמַסִּיעוֹ מִצַּד אֶל צַד, עִם כָּל נִיעַ מִנִיעֵי לִסְתּוֹ.

אִמְרוּ לִי עַתָּה: עַל שׁוּם מָה אָנוּ מוֹנִים אוֹתוֹ עִם כְּלַל הַבְּהֵמוֹת הַטְמֵאוֹת? אֵינוֹ מַעֲלֶה גֶרָה? מְצֻוִּים אָנוּ לְהוֹדוֹת כִּי כֵן! אֵינוֹ מַפְרִיס פַּרְסָה? פַּרְסוֹתָיו עִמּוֹ! הֲרֵי שֶׁבְּנִגּוּד לַסּוּס, לַחֲמוֹר וּלְאוֹתוֹ חֲזִיר, רָאוּי הָיָה כִּי נִמְנֶנּוּ עִם צִבּוּר הַבְּהֵמוֹת הַמֻּתָּרוֹת לָנוּ בַּאֲכִילָה?

רָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁצַּר לִי לוֹמַר כִּי אִתְּרַע מַזָּלוֹ: פַּרְסוֹתָיו מְחֻפּוֹת, כְּכָל אֲשֶׁר מָצָאנוּ, עוֹר גִלְדִּי וְאֵינָן נִרְאוֹת מִשּׁוּם כָּךְ לָעַיִן…

אַל בְּאַפְּךָ, גַּמְלִיאֵל! הַדִּין, אוּלַי עִמְּךָ, אַךְ חַיָּב הָיִיתָ לָדַעַת, כִּי חַכְמֵי הַמִּשְׁפָּט הָאַנְגְלִי יָשְׁבוּ עַל מְדוֹכָה זוֹ וּפָסְקוּ:

צֵדֶק – לא דַיּוֹ כִּי יֵעָשֶׂה! מִן־הַהֶכְרַח שֶׁיֵּרָאֶה כִּי נַעֲשָׂה!" לֹא דַי לָנוּ בְּסִמָּנֵי־זֶהוּתְךְ שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. חַיָּב הָיִיתָ לִטְרוֹחַ עֲלֵיהֶם, כִּי יֵרָאוּ לָעַיִן!

״רַב לָכֶם, רַב! הִנֵּה, בָּחוּר יָפֶה… כָּךְ… הִנֵּה כָּךְ… שׁוּבָה וָנַחַת! שׁוֹפִי, שׁוֹפִי…" דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַרְנוּ, לוֹחֵשׁ לוֹ הַבֶּדְוִי לַגָּמָל, כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמָתוֹ. אַךְ חָזִיז וָרַעַם! לֹא הָיוּ מַרְגִּיעִים אוֹתִי, אִלּוּ זְנָבִי תַּחַת זְנָבוֹ! שְׁמַעְתֶּם, לְשׁוֹן־צַחְצָחוֹת? “שׁוּבָה וָנַחַת”, “שׁוֹפִי, שׁוֹפִי…” מוּכָן אֲנִי לְהַמֵּר עִמָּכֶם, כִּי הֱיִיתֶם שׁוֹבְרִים עָלֶיהָ אֶת שִׁנֵּיכֶם!

הֲרֵי שֶׁבָּדִיתִי דְּבָרִים מִלִּבִּי? לֹא אוֹתָם לוֹחֵשׁ הַבֶּדְוִי לִגְמַלוֹ? הַרְבֵּה, אֲנִי רוֹאֶה… הַרְבֵּה יוֹצֵא לִי מִכָּל סִפּוּרַי!

אַךְ עוֹמֵד אֲנִי עַל דַּעְתִּי שֶׁכָּךְ אָמְנָם לָחַשׁ, אַף כִּי רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁלֹא תִּשְׁכְּחוּ כִּי בְּלָטִינִית שֶׁל גְּמַלִּים נִתָּנִים הַדְּבָרִים לְגָרְסָם בִּשְׁתֵּי הֲבָרוֹת:

״ווּ־הוֹ…"

לָשׁוֹן אַחֵר:

״אי…"

לַגְּמֵלִּים, יְדִידַי, יֵשׁ דִּקְדּוּק מִשֶּׁל עַצְמָם. הֲרֵי, לְמָשָׁל, פְּעָלִים וּנְטִיּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה: ״אִי, יָא, יוּהִי, יוֹהִי־הוֹ, דּוּ, שָׁא, הָאר, יָאהָא, הִיג‘, הָאגָ’ה, אַג’, הָאל, לָא, גִ’יס…"

בְּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֶסּוֹר בּוֹדֶנְהַיְמֶר מָצָאתִי כַּמָּה וְכַמָּה חִבּוּבִים וְלִבּוּבִים, חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים, זֵרוּזִים וַהֲחָשׁוֹת. קְצָתָם אֲנִי מֵבִיא בָּזֶה לִפְנֵיכֶם – עַל קְצֵה מַזְלְגִי.

רוֹצֶה הַבֶּדְוִי לוֹמַר: “עֲקוֹר רַגְלֶיךָ, מוּשׁ, זֶרַע פֻּרְעָנוּת!” – מַהוּ אוֹמֶר?

“טוּ”, אוֹ “דָה…”

רוֹצֶה לוֹמַר: עַל בִּרְכֶּיךָ, מַחַמַל־נַפְשִׁי…" או “כְּרַע, סוֹף־סוֹף, עַל בִּרְכֶּיךָ, עַקְצוּץ בֶּן־יִרְגָּזִי!” – מַהוּ אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁלֹא יַרְגִּיז וְלֹא יַעֲקוֹץ?

“אִיכְכְכְ…” או “אִיכִי”, “אִיהִי…”

רוֹצֶה לוֹמַר: “עֲמוֹד נָא”, אוֹ “חֲזוֹר”, אוֹ “הַמְתֵּן לִי…” – מַהוּ אוֹמֵר?

״הִירְטְבּוּ…"

לְיַד אַמַּת־הַמַּיִם הוּא אוֹמֵר:

“הָאט”, “וְיָאוּ”, “הוֹוֹוֹ…”.

רוֹצֶה כִּי יִדְחַף מַשֶׁהוּ?

״אָה, אֲהִי, אִי, יָא, הַאבּ, הוֹבּ, הֲאִיזִי, הָאל, סָה, הָאד, הָאִיד, הוּאִיבָּה, הָד, הָאק…"

כִּי יִגַּשׁ אֵלָיו?

“אוּלְלוֹ, דָּא…”

כִּי יִשָּׁאֵר עַל־יָדוֹ?

“אָהִי, אִיהִי…”

רוֹאִים אַתֶּם, אֵפוֹא, מֵעַצְמְכֶם, כִּי לְשׁוֹן הַגְּמַלִים קְצָרָה, אַךְ מְדֻיֶקֶת. הֲתִלְחֲשׁוּ לִי עַתָּה, צִפְעוֹנַי, לַחֲשֵׁי נָחָשׁ, אִם אָקוּם וְאוֹמַר כִּי יֶשׁ־לָהּ בְּאוֹצָרָהּ מִלִים אֲחָדוֹת לִבְכָרִים וַאֲחֵרוֹת לִבְכָרוֹת, מִלִּים לְנָאקוֹת וּמִלִּים לִגְמַלִּים שֶׁזָּקְנוּ וְסָבוּ… הִנֵּה לְחַשְׁתֶּם! שׁעַרְתִּי לִי, נִיחָא… שָׁמַעְתִּי…

Part-I p.20-1.jpg

 

י"ב – הַסְּפִינָה    🔗

הִנֵּה הוּא אָץ לוֹ לְדַרְכּו, חִישׁ־קַל. אִם מָהִיר לְמַדַּי? מָהִיר כַּסּוּס! גְּמַל־הַמֵּרוֹץ נִקְרָא בַּעֲרָבִית חַגִּ’ין… כָּאן רָאוּי לָנוּ לְהָעִיר, כִּי בְּעִבְרִית יֵשׁ לַגָּמָל כַּמָּה וְכַמָּה שֵׁמוֹת:

גָמָל.

נָאקָה, אוֹ גְּמַלָּה.

בֶּכֶר, אוֹ בֶּן־גְּמַלִּים וּבִכְרָה, בַּת־גְּמַלִּים.

כַּר.

כִּרְכָּרָה.

אָמְנָם כֵּן, אַף כִּרְכָּרָה הָיְתָה לְפָנִים גָּמָל… הַגָּמָל, הֱוֵי אוֹמֵר, הָיָה קָרוּי כִּרְכָּרָה… רַק בִּרְבוֹת הַיָּמִים שִׁנְתָה מִלָּה זוֹ טַעֲמָהּ וְנֶעֶשְׂתָה מֶרְכָּבָה קַלָּה… רוֹאִים אַתֶּם, כִּי אֵינִי מַעֲלִים מִכֵּם דָּבָר? אֶלָּא שֶׁסֵפֶר הוּא סֵפֶר, לֹא מֵרוֹץ־עַכְבָּרִים! אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר הַכֹּל בְּבַת־אַחַת!

עַד כָּאן - עִבְרִית, וַעֲרָבִית? בַּעֲרָבִית,

אֶתְכַּבֵּד נָא לְבַשֶׂרְכֶם, יֶשׁ לִבְרִיָּה זוֹ לְמַעְלָה מִמֵּאָה שֵׁמוֹת! אִם אֶמְנֶה אֶת כֻּלָּם, לֹא תַּסְפִּיק לִי שְׁעָתִי עַד לְמוֹעֵד שׁוֹב הַפָּרוֹת! מוּטָב שֶׁאֶסְתַּפֵּק בַּאֲחָדִים מֵהֶם.

“רַבָּא” וְ“רַבְּיָא” – גְּמַלִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָם.

“גֶּ’דָה” וְ״גֶ’דְהָא״ – גְמַלֵּי־עֲלוּמִים.

״לִבְּנֶה" וְ“לִבְּנִיָה” – יוֹנְקִים.

“מַפְרוּד” וּ“מַפְרוּדָה” – בְּכָרִים שֶׁנֶּעֵתְּקוּ וְהֻפְרְדוּ מִשְׁדֵי אִמָּם.

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ “חֲוָר” (בֶּכֶר) וַ“חֲוָרָה” (נָאקָה מִשֻׁפַּעַת חָלָב). “בַּכְּרָה” (אוֹ נָאקָה שֶׁהִבְכִּירָה) וּ“פֶטֶר” (כָּל שְׁזָקְנָה וּבָאָה בַּיָּמִים)… מֵאָה מִינִים שׁוֹנִים!

אַךְ נַחֲזוֹר לִגְמַל הַמֵּרוֹץ שֶׁלָּנוּ, הַ“חַגִ’ין”. הוּא דּוֹהֵר כָּאן לְפָנֵינוּ דְהָרָה מְהִירָה. שְׁתֵּי רַגְלָיו הַשְּׂמָאלִיּות מוּנָפוֹת בָּאֲוִיר וְאִלּוּ הַיְמָנִיּוֹת – נְטוּעוֹת הָכֵן בַּקַרְקַע, פְּסִיעָה אַחַת קָדִימָה - וְהוּא נוֹטֵעַ אֶת מוּנְפותָיו וּמֵנִיף אֶת נְטוּעוֹתָיו… תָּמִיד שְׁתַּיִם־שְׁתַּיִם וְתָמִיד – צַד אַחַר צַּד!

Part-I p.21-1.jpg

הַחֲמוֹר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד פּוֹסֵעַ, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בְּוַדַּאי בְּעַצְמְכֶם, אַחֶרֶת. אֵינו עוֹקֵר אֶלָּא רֶגֶל אַחַת רוֹאִים? כָּל בְּרִיָּה – לְפִי דַּרְכָּה… הַאֶטְעֶה, אֵפוֹא, בַּגָּמָל אִם אוֹמַר, כִּי טִלְטוּל זֶה שֶׁהוּא מִטַלְטֵל אֶת גּוּפו מִצַּד־אֶל־צַד, כִּסְפִינָה מִפָרֶשֶׁת בַּיָּם, הוּא שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אֶת הַכִּנוּי “סְפִינַת מִדְבָּר”?

Part-I p.21-2.jpg
Part-I p.22-1.jpg

 

י"ג – הַיְדִידוֹת    🔗

אִם לֹא רְאִיתֶם מִימֵיכֶם אֶת נְשֵׁי הַחֶבְרָה הַמְכֻנָּה “גְּבוֹהָה” - חַדְדּוּ נָא עֵינֵיכֶם וּרְאוּ: מַמְתִּינוֹת, כִּבְיָכוֹל, לְתוֹרָן בִּמְכוֹן הַיֹּפִי וֶנוּס".

כַּמָּה הֵן לְפָנֵינוּ? שָׁלשׁ, כִּמְדֻמִּים אָנוּ… מִנַּיִן הַגְּרַצְיוֹת! אֶת הָרְבִיעִית אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִרְאוֹת, אַךְ יְכוֹלִים אַתֶּם לִשְׁמוֹעַ עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִפִּי רֵעוֹתֶיהָ.

לְכָךְ הִיא קוֹרֵאת סִלְסוּל תְּמִידִי?” לוֹחֶשֶׁת זוֹ שֶׁפִּיהָ פָּעוּר. "מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי זִלְזוּל אֲשֶׁר כָּזֶה, תְּמִידִי כָּל־כָךְ, בְּכָל חֻקּוֹת הָאָפְנָה!״

לִי צְרִיכָה אַתְּ לְסַפֶּר, מִיצִי?" נֶאֱנַחַת חֲשׂוּפַת־הַשִּׁנַּיִם. “מֵעֲקִימַת שְׁפָתֶיהָ נִכָּר בָּהּ כִּי בַת־עֲנִיִים הִיא, שֶׁנִּתְעַשְׁרָה וְעָלְתָה לִגְדֻלָּה! מַה דַּעְתֵּךְ אַתְּ, קִיקִי יַקִּירָתִי?”

קִיקִי, שֶׁפִּיהָ אֵינוֹ פָּעוּר וְשָׁנֶּיהָ אֵינָן חֲשׂוּפוֹת, אַךְ עֵינֶיהָ צָרוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יְכוֹלוֹת עֵינִי בְּרִיָה כָּלְשֶׁהִי לִהְיוֹת צָרוֹת בִּבְנוֹת־מִינָהּ, מְגַחֶכֶת.

“אָמְנָם כֵּן,” הִיא פוֹתַחַת וְאוֹמֶרֶת, מִגְבְּעוֹתֶיהָ נַעֲשׂוֹת יְקָרוֹת יוֹתֵר, אַךְ טַעֲמָהּ נִשְׁאַר תָּפֵל כְּשֶׁהָיָה. הַאֲמִינִי לִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַחְלִיפָה אֶת רֹאשִׁי בְּרֹאשָׁהּ…"

"וְאוּלָם קִיקִי, חֲמוּדָתִי! בֹּשֶׂם שֶׁאַתְּ מְבַשֶׂמֶת בּוֹ אֶת שְׁעָרֵךְ – לֹא רֵיחַ־סְגָלִים הוּא?“

“מֵי וְרָדִים!” מְשִׁיבָה קִיקִי. “קְפְצִי וַעֲלִי אֵלֵינוּ פַּעַם. יֵש־לִי בְּבֵיתִי מְלַאי שָׁלֵם!”

“כָּךְ שִׁעַרְתִּי!” מְצוֹדֶדֶת פִּתְאֹם וִיוִי רֹאשָׁהּ לְעֻמַּת מִיצִי פְּעוּרַת הַפֶּה. "מִי הִיא בְעֵינֵי עַצְמָהּ?

מַלְכַּת הַשׁוֹשַׁנִּים?"

“מַהוּ שֶׁאָמַרְתְּ ‘שׁוֹשַׁנִּים’, יָקִּירָתִי?”

״לֹא כְלוּם… לְחָיַיִךְ, אָמַרְתִּי, רַעֲנָנוֹת כִּשְׁתֵּי שׁוֹשַׁנִּים… שׁוּשַׁנִּים אָמַרְתִּי, אוֹ חֲבַצְּלוֹת־מַיִם? שׁוּב אֵינִי זוֹכֶרֶת… כּוֹרֶכֶת אַתְּ מַגָּבוֹת סְפוּגוֹת אֵדִים עַל פַּנַיִךְ?"

Part-I p.22-2.jpg

“לִפְרָקִים”, מְשִׁיבָה וִיוִי. כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ שֶׁרָאִיתִי אֶצְלֵךְ, אֶלָּא שֶׁנְקִיוֹת יוֹתֵר…" מוֹרְטוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּלְשׁוֹנָן, לֹא־כֵן? כָּךְ הִיא דֶּרֶךְ הָעוֹלָם! אִלְמָלֵא מָרְטוּ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ - מַה יְדִידוֹת הָיוּ?

Part-II p.01-1.jpg

 

י"ד – הַמַלְכֹּדֶת    🔗

לִיצוּר זֶה קוֹרֵא כַּרְמוֹן רִיגוֹלֶטוֹ. אִם שְׁמַעְתֶּם אֶת הָאוֹפֵּרָה שֶׁל וֶרְדִּי, שְׁמַעְתֶּם בְּוַדַּאי גַּם עַל לֵיצָנוֹ שֶׁל הַדֻּכָּס מְמַּנְטוּאָה. לֹא שְׁמַעְתֶּם? אוֹ, לָה־לָה!

אֵינִי תָּמֵהַּ עַל יְדִידִי כַּרְמוֹן, שֶׁלֹּא מָצָא לְגָמָל זֶה שֵׁם נָאֶה יוֹתֵר. הִנֵּה, פָּעַר פִּיו לִרְוָחָה, כְּבָּרִיטוֹן אֲמִתִּי. אַף חֲטוֹטֶרֶת אֵינוֹ חָסֵר… כְּמוֹתוֹ כְאוֹתוֹ לֵיצָן שֶׁאָמַרְנוּ!

עַל חֲטוֹטֶרֶת זוֹ רוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ. אִם אֵין לָכֶם עִנְיָן אַחֵר לַעֲנוֹת בּוֹ – כְּרוּ אֹזֶן וְשִׁמְעוּ. שְׁמַעְתֶּם כְּבָר, הַאֲמִינוּ לִי, דְּבָרִים מְחֻכָּמִים פָּחוֹת בִּימֵי חַיִּיכֶם!

רִיגוֹלֶטוֹ הָיָה רָבוּץ, עַל אַרְבַּעְתָּיו וְהִמְתִּין לִבְעָלָיו. נִגַּשְׁנוּ אֵלָיו וְדָרַשְׁנוּ בִּשְׁלוֹמוֹ.

“רַחֲמֵי אַלְלָה וּבִרְכוֹתָיו!” פָּתַח כַּרְמוֹן וְאָמַר, “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִמְעַט צִלְּךָ וְלא יֶחְסְרוּ מֵימֶיךָ, מַעַתָּה וְעַד עוֹלָם! הֲחַרְשֵׁנוּ לְצַלֶם אוֹתְךָ מִגַבְּךָ?”

אֵיךְ קָרָאתָ לְגַבִּי?" נִצְטַעֵק רִיגוֹלֶטוֹ כְמִי שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ. “חֲטוֹטֶרֶת?”

“יִשְׁמְרֵנוּ אֶל, לא…” נִתְחַלְחֵל כַּרְמוֹן. “לא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל…”

גַּבְנוּן הוּא שֶׁאָמַרְתָּ. לא כֵן?”

“חָלִילָה!” חָזַר כַּרְמוֹן לְמַלְמֵל בְּמְבוּכָה.

" ‘לֹא גַב’, אַתֶּם אוֹמְרִים, ‘אֶלָּא מִגְבַּעַת שֶׁנִתְהַפְּכָה?’ מָה?"

“אֱלֹהִים עִמְּךָ!” חַשְׁתִּי לְעֶזְרַת רֵעִי וִידִידִי,

“אֵינְךָ רוֹאֶה אֶלָּא מֵהִרְהוּרִי לִבְּךָ! גַּב הוּא, כְּכָל גָב שֶׁבָּעוֹלָם!”

"אִם כְּכָל גַּב הוּא, נִתְרַתֵּחַ רִיגוֹלֶטוֹ וּפָנָיו מָלְאוּ דָם, "מַה לְךָ מוֹשֵׁךְ כָּל־כָךְ בְּאוֹתוֹ ‘כְּכָל’ שֶׁאָמַרְתָּ? ‘כְּכָל, כְּכָל’ הוּא אוֹמֵר וּמַטְעִים דְּבָרָיו דֶּרֶךְ זֶמֶר! לְעִצּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מְהַרְהֵר לוֹ

בְּלִבּוֹ: ‘מִין גַב גִבְּנוּ לָנוּ גַּבָּנִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן!’ אֵינִי אוֹמֵר, כִּי יָשָׁר הוּא כַּסַּרְגֶל, אוֹ מָתוּחַ – נאמַר־נָא – כְּמֵיתָר! אַךְ רָאִיתִי כְּבָר, בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלִי, גַּבּוֹת מְעֻקָּמִים יוֹתֵר!"

Part-II p.01-2.jpg

“אֵין סָפֵק!" נַעֲנֵינוּ לוֹ שְׁנֵינוּ כָּאֶחָד. “מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְנוּ…”

“מִכָּל מָקוֹם”, נִכְנַס רִיגוֹלֶטוֹ הַחַשְׁדָן לתוֹךְ דְּבָרָיו, “רָחוֹק הוּא מִכַּנּוֹתוֹ בְּשֵׁם ‘חֲטוֹטֶרֶת’!”

“כְּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, חַי רֹאשִׁי!” קָרָא כַּרְמוֹן בְּלֵבָב תָּמִים.

“לא”, נִתְקַצֵּף רִיגוֹלֶטוֹ, אַל תַּפְרִיז!"

“אֵינִי מַפְרִיז כְּלָל: אִלוּ הִנַּחְתַּנִי לְצַלֵּם…”

“בְּשׁוּם פָּנִים לֹא!” פָּסַק רִיגוֹלֶטוֹ. "אִם מוּמִים אַתֶּם מְבַקְשִׁים – לֹא תִּמְצְאוּם אֶצְלִי!״

כַּרְמוֹן הֵצִיץ בִּי מִתּוֹךְ מְבוּכָה. ‘מְיָּמַי לֹא רָאִיתִי יְצוּר, רָגִישׁ יוֹתֵר!’ סָחוּ לִי עֵינָיו.

“מוּמִים?” קָרָא בְקוֹל רָם וְסָפַק כַּפָּיו. “אֵינִי מוֹצֵא בְּךְ אַף אֶת הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים! אֲשֶׁר לַחֲטוֹטֶרֶת… רְצוֹנִי לוֹמַר גַּבְנוּן… סְלַח לִי, לַ… אֵיךְ־קוֹרְאִים־לוֹ…. הֲרֵיהוּ מֵיטַב הוֹדְךָ וַהֲדָרְךְ!”

״אִם מוּם הוּא", פָּסַק רִיגוֹלֶטוֹ, “לֹא אַנִּיחֲכֶם לְצָלְּמוֹ! אִם הוֹד וְהָדָר – כַּלְּכוּ לָכֶם לִתֻרְכֶּסְתָּן, שֶׁגְּמַלֶּיהָ קְרוּיִים בַּקְטְרִיִּים וְדַבַּשְׁתָּם כְּפוּלָה!”

שָׁעָה קַלָּה עָמַדְנוּ לְפָנָיו אוֹבְדֵי עֵצוֹת. לְבַסוֹף נִמְלַךְ יְדִידִי וְאָמַר:

“מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: ‘כָּל הַמּוֹסִיף – גּוֹרֵעַ!’ דַיֵּנוּ בְּדַבֶּשֶׁת אַחַת! וּבְכֵן?”

״ ‘לֹא’, אָמַרְתִּי וְ’לֹא' אֲנִי מוֹסִיף לוֹמַר!"

“כִּרְצוֹנְךָ…” נֶאֱנַח כַּרְמוֹן. “אֵינִי מֵיצַר אֶלָּא בְּצַעַר אֵלֶּה שֶׁלֹּא יִזְכּוּ לִרְאוֹת גַּב בְּתַפְאַרְתּוֹ!”

“אַתָּה מִתְלוֹצֵץ, יְּדִידִי! אֵין לִי עִנְיָן בְּדִבְרֵי־חִדּוּדִין!”

"מְיָּמַי לֹא דִּבַּרְתִּי בְּכֹבֶד־רֹאשׁ חָמוּר יוֹתֵר!״

״הַמְ…מְ…" חִרְחֵר רִיגוֹלֶטוֹ חִרְחוּר־שֶׁל־הִסוּס, "חַיָּב אֲנִי לְהוֹדוֹת, כִּי אֵינְךְ נִרְאֶה לִי שַׁקְרָן!

מַרְהִיב, אַתָּה אוֹמֵר, עַיִן?"

“גַּבְּךָ?” צָחַק כַּרְמוֹן. אִלּוּ נִתַּן לַשֶּכְוִי, הָיָה מְנִיפוֹ עַל מִפְרַקְתּוֹ, תַּחַת כַּרְבֹּלֶת!"

“אֵינְךָ מַגְזִים בְּמִקְצָת?”

“אַף לֹא מִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת!”

“נִכָּרִים דִּבְרֵי־אֱמֶת!” מִלְמֵל רִיגוֹלֶטוֹ.

מַחֲלִּיקֵי לָשׁוֹן אֵינָם חֲבִיבִים עָלַי וְאִלּוּ אַתָּה – רוֹאִים, כִּי אֵינְךָ מִן הַחֲנֵפִים! סָבוּר אַתָּה, כִּי צֶלֶם־דְּמוּתִי יַעֲלֶה יָפֶה?"

מֻבְטָחְנִי בְכָךְ!"

"וְצַמְרִי? יַשְׁגִיחוּ בּוֹ שֶׁהוּא רַךְ וּצְהַבְהָב?״

״סוּמָא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַדָּבָר בָּאֲרֻבָּה!"

“הַמְ… לוּ – לוּ יְהִי כֵן! תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא יִטְעוּ וְיֹאמְרוּ, כִּי אֵינוֹ רַךְ לְמַדַּי!”

כַּרְמוֹן פָּתַח בְּכִרְמוּנָיו וַאֲנִי כָּבַשְׁתִּי אֶת צְחוֹקִי בֵּין שִׁנַּי.

״אֵיךְ עָלָה בְּיָדְךָ לְשַׁדְּלוֹ בִּדְבָרִים?" שְׁאַלְתִּיו לְאַחַר־מַעֲשֶׂה.

הוֹצִיא כַּרְמוֹן אֶת סֶרֶט־הַצִּלּוּם מִתּוֹךְ מַכְרֵמְנָתוֹ – מַצְלֵמָתוֹ, רָצִיתִי לוֹמַר – וְחֵיִךְ.

״סְגֻלָּה אַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ“, לָחַשׁ לִי עַל אָזְנִי, ״שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּפָנֶיהָ!”

“מַהִי?” שָׁאַלְתִּי אָנִי.

״זוֹ שֶׁקוֹרִין ‘דִבְרֵי־חֹנֶף’!"

רָאָה בִּי שֶׁאֵינִי יוֹרֵד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ וְנִתְרַצָּה לְהַסְבִּיר. “נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי”, קָרָא וְאָמַר, “וְלֹא רָאִיתִי יְצוּר שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִפּוֹל לְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת הַחֲנֻפָּה, כִּזְבוּב לְתוֹךְ מִרְקַחַת־שְׁזִיפִים. אֲפִילוּ מְכֹעָר כְּקוֹף, קָמוּט כְּחֹלֶד, גַּס כְּעַכְבָּר וְחָלוּשׁ כְּעַשׁ־לַיִל – סוֹפוֹ שֶׁמַּסְכִּים עִמָּךְ בְּלִּבּוֹ, כִּי יָפֶה הוּא, חָסוֹן הוּא, עַז הוּא כַּנְּמֵרִים! אִי אַתָּה צָרִיךְ אֶלָּא לוֹמַר לוֹ זֹאת!”

“וְאִם… אִם אֵינוֹ מַאֲמִין לְךְ?”

שְׁנֶה וֶאֱמוֹר לוֹ!”

״שָׁנִיתָ – וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין?"

״אֶמוֹר וְשַׁלֵּשׁ! אֵין לִךְ חָכָם שֶׁלֹּא יִבְלַע אֶת הַמְּגֻחֶכֶת בַּמַּחֲמָאוֹת, אִם תִמְרָחֶנָּה לוֹ עַל פִּתּוֹ שִׁכְבָה עָבָה כְּחֶמְאָה: כָּל כַּמָּה שֶׁלֹא תַּפְרִיז עַל הַמִּדָּה – אִי אַתָּה אוֹמֵר יוֹתֵר מִדַּי!״


Part-II p.03-1.jpg

 

ט"ו – חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל רְצִינוּת    🔗

מְשַׁל בְּנֵי־אָדָם אוֹמֵר: עָלַי וְעַל צַוָּארִי…" עָלַי וְעַל דַּבַּשְׁתִּי!" אוֹמֵר בְּוַדַּאי מְשַׁל עַם־הַגְמַלִים. אִם אֵינוֹ אוֹמֵר, כֵּן – דִּין הוּא שֶׁיֹּאמַר!

וּמַה שִׁיר צָרִיךְ הָיָה לָשִׁיר מְיֻדָּעֵנוּ גַּמְלָא, אִלּוּ יָדַע לַחֲרֹז, כִּידִידִי הַמְשׁוֹרֵר רוֹנֵן אֲחִישַׁמְגַּר, מְחַבֵּר “עִנּוּיֵי־לֵבָב”? מַשֶׁהוּ כַיוֹצֵא, אוּלַי, בְּכָךְ:

אִי, דַּבֶּשֶׁת, דַּבַּשְׁתִּי,

צִיץ כִּתְרִי, טוּר מוֹרַשְׁתִּי,

כֵּף צַמְרִי, כִּפַּת פִשְׁתִּי,

סַל לַחְמִי, שֻׁלְחַן מִשְׁתִּי!

הִנָּשְׂאִי עָלַי, קַשְּׁטִי,

בְּחֻדֵּךְ אֶת גַב־קַשְׁתִּי,

לִכְבוֹדִי, לא לְבָשְׁתִּי…

מִי שֶׁמֵבִין בִּדְבָרִים אֵלֶּה יוֹדֵעַ כִּי שִׁיר הַנִרְאֶה לָנוּ סָתוּם – לֹא תָּמִיד הוּא סָתוּם בֶּאֱמֶת. מַה בְּעֶצֶם, בִּקֵשׁ לֵאמֹר לָנוּ כָאן אוֹתוֹ גָּמָל עַל דַּבַּשְׁתּוֹ? כִּי אֵינָהּ מְמִיטָה עָלָיו, חָלִילָה, קָלוֹן אֶלָּא – אַדְרַבָּא – מוֹסִיפָה לוֹ כָּבוֹד! הוּא קוֹרֵא לָהּ “כֶּתֶר” (אִם מִשׁוּם שֶׁנְרְאֵית לוֹ כְּנֵזֶר הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וְאִם מִשׁוּם שֶׁדּוֹמָה עָלָיו כְּכֶתֶר מַמָּשׁ!) וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ “כֵּף צֶמֶר”, “טוּר” (אוֹ הַר) ״מוֹרֶשֶׁת“, ״סַל לֶחֶם” וְאַף “שֻׁלְחַן מִשְׁתֶּה”… אֵינִי יָכוֹל שֶׁלֹא לוֹמַר כִּי רָאִיתִי כְּבָר סַלִּים לְמַכְבִּיר בִּימֵי־חַיּי, אֶטּוֹל־נָא הֶתֵּר לְעַצְמִי וְאוֹסִיף, כִּי אַף בְּבָתֵּי־מִשְׁתָּאוֹת הָיִיתִי…

דּוֹמִים לַחֲטוֹטֶרֶת זוֹ כָּמוֹנִי לְתוֹמַס אִישׁ אַקְוִינוֹ! נִמְלָצִים כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאִים לָנוּ הַדְּבָרִים,

יֵשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה מִן הָאֱמֶת… גֻזְמָה הִיא לִקְרוֹא לְמִין גַּבְנוּן אֲשֶׁר כָּזֶה סַל־לֶחֶם", אַךְ צֵידָה – הוּא נוֹשֵׂא בְּחֻבּוֹ!

רְאִיתֶם פַּעַם גִ’יפּ יוֹצֵא לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה? לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא מְמַלֵּא מֵיכָלוֹ דֶּלֶק, אֶלָּא שֶׁעוֹמֵס עַל גַּבּוֹ מֵיכַל־מִלּוּאִין. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מֵעָיו הוּא עוֹצֵר לְיַד מוּסָךְ שִׁמּוּן־וְסִיכָה וּמִצְטַיֵּד מֵחָדָשׁ. אַךְ בַּמִּדְבָּר, בַּעֲרָבָה? מַהוּ עוֹשֶׂה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם תַּחֲנוֹת־דֶּלֶק? מֵיכַל־הַמִּלּוּאִין הוּא שֶׁעוֹמֵד לוֹ אָז בִּמְצוּקָתוֹ! הוּא הַדִּין בִּגְמַלֵּנוּ. רִקְמוֹת שׁוּמָן יֶשׁ־לוֹ בְּתוֹךְ דַּבַּשְׁתּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהוּא פּוֹסֵעַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא מָזוֹן לְפִיו, הוא חוֹבֵץ לְעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, חֲבִיצָה בְּגַבּוֹ. פּוֹסֵעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר, וּמִסְעַדְתּוֹ עִמּוֹ…

לֹא סְתָם מִסְעָדָה, אֶלָּא “בַּר וּמִסְעָדָה” – אִם אָמְנָם יוֹדְעִים אַתֶּם בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים! צַר לי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָכֶם, בְּצִלּוּם זֶה, אֶת אִצְטוֹמְכָתוֹ: שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים יֶשׁ בָּהּ: “קֵיבָה”, “בֵּית־הַכּוֹסוֹת” וּ“בֵית־הֶמְסֵס”. זֶה שֶׁקּוֹרִין “בֵּית־הֶמְסֵס” אוֹצֵר בְּחֻבּוֹ תָּאֵי מַיִם. כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא בְּאֵר לְרַוּוֹת בָּהּ צְמָאוֹ, הוּא מוֹשֵׁךְ מֵימָיו מִתּוֹךְ בַּר־הַמַּשְׁקָאוֹת אֲשֶׁר בְּבֵית־הֶמְסֵסוֹ. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא מְסֻגָּל לִפְסוֹעַ שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים מִבְּלִי לִלְגוֹם, לִכְאוֹרָה, טִפָּה אַחַת!

Part-II p.03-2.jpg

שְׁלֹשָׁה יָמִים – שְׁלשָׁה יָמִים הֵם. קְצָרִים כְּכָל אֲשֶׁר הִנָּם, אֲרֻכִּים מִמֶּשֶׁךְ עֲטִישַׁת עֵז! אַךְ מָצִינוּ כְּבָר גְּמַלִּים, שֶׁלֹּא רָווּ טִפָּה שְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה יוֹם! אֵינִי סָבוּר, שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת יְדִידִי פּוֹל, לֹא סֶיזָן, כִּי טוּלַאקִי, בָחוּר פִינִי. דָּר בִּרְחוֹב־הָאַסְכּוֹלוֹת שֶׁבְּצֵל הַפַּנְתֵּיאוֹן וּמַצִּיג בַּדָּיו לְרַאֲוָה בְּאַחַת מִגַּלֶּרְיוֹת רְחוֹב דֶּה־בַּק.

קָם, נֹאמַר, בְּעֶשֶׂר וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. הָבוּ לִי עִפָּרוֹן… לְכָךְ אֵינִי קוֹרֵא עִפָּרוֹן! הִנֵּה זֶה עִפָּרוֹן… סַמְּנוּ לִי עַתָּה וּנְסַמֵּן כַּמָּה־וְכַמָּה תַּמְרוּרִים מִתַּמְרוּרֵי דַּרְכּוֹ:

עֶשֶׂר – קָפֶה לָטֵן, פְּלַס־סוֹרְבּוֹן, כּוֹסִית אַחַת, עֶשֶׂר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ – “מוֹגַמְבּוֹ”, בּוּלְוַר סָן־מִישֶׁל, שְׁתֵּי כּוֹסְיוֹת. אַחַת־עֶשְׂרֶה פָּחוֹת עֶשֶׂר – “שֶׁחֱרֶזָּדָה”, סַן־גֶ’רְמֶן־דֶּה־פְּרֶה, כּוֹסִית אַחַת, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה וָחֵצִי – (אֶרְלְ־אוֹף־קַוֶּנְדִישׁ“, רְחוֹב בַּק, שְׁתֵּי כּוֹסְיוֹת. שָׁכַחְנוּ מַשֶׁהוּ? קָפֶה־בַּר דּוֹמִינִיק”, רִי־דֵי־סֶנְט־פֵּר, כּוֹסְיּוֹת שְׁתַּיִם…

בְּאַחַת פָּחוֹת רֶבַע הוּא מַגִיעַ לַגַלֶרְיָה וְשׁוֹאֵל אֶת מַדָאם קְרַסְנוֹפּוֹלְסְקִי, אִם רָכָשׁוּ אֶת הָ“רַפְסוֹדְיָה” שֶׁלוֹ בְּאוֹרַנְג'.

צְאוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ עַתָּה בְּרַבָּנֵנוּ גַמְלִיאֵל, לְבֵית קָמֶּלּוּס. יוֹצֵא מֵאַגֶּ’דַּבְּיֶה שֶׁבְּפֶזַאן, וְשָׂם, נֹאמַר, פְעָמָיו לְבֶנִי־עַבָּאס, אַלְגִ’יר.

שֶׁמָּא לוֹקֵק טִפָּה? אַף לֹא אַחַת!

מַעֲשֶׂה בְּגָמָל שֶׁלֹא הִשְׁקוּהוּ מַיִם שְׁמוֹנָה יָמִים. הָעֱלוּהוּ עַל מֹאזְנֵי־צֶדֶק וּמָצְאוּ שֶׁקִפַּח מֵאָה קִילוֹגְרַם מִמִּשְׁקָלוֹ וּלְבַד מִכֵּן – לֹא דָּבָר. כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ וְהִנִּיחוּהוּ לִשְׁתּוֹת, לָחַךְ, בְּקוֹל שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹאמַר עָלָיו כִּי הִזְכִּיר לִי אֶת קוֹנְצֶרְט הָעֶרֶב הַגָּדוֹל שֶׁל פַעֲמוֹנִי בְּרוּג', מֵאָה וּשְׁלֹשָׁה לִיטְרִים בְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת וּבְתוֹךְ כָּךְ – חָזַר לְקַדְמוּתוֹ.

שְׁמַע מִנֵּה: אֵינוֹ צָרִיךְ לְנוֹזְלִים אֶלָּא כְּדֵי אָבְדַּן מִשְׁקַל גוּפוֹ. נִמְצְאוּ לוֹ, שַׁפִּיר; לֹא נִמְצְאוּ – מְחַסֵר מִמִּשְׁקָלוֹ וְאֵינוֹ חָשׁ צָמָא.

הֶהָיָה מַמְתִּין יָמִים רַבִּים כָּל־כָּךְ, אִלּוּ טָעַם פַּעַם טַעַם צָמָא לַאֲמָתּוֹ? עִצְרוּ בְּלְשׁוֹנוֹתֵיכֶם, לַעֲזָאזֵל! אוֹמֵר אֲנִי “לַעֲזָאזֵל” – מִשְּׁוּם שֶׁשְּׁנַיִם מִטָּפְסֵי כִּרְכֵּנוּ זֶה חַיָּבִים לְהִשָׁלַח, עַל־פִּי חֻקּוֹת אַרְצֵנוּ, לְבֵית־הַסְפָרִים הָאוּנִיבֶרְסִיטָאִי, בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא מִשׁוּם שֶׁאֵין לִי מִלִּים יָפוֹת יוֹתֵר לְהָטִיחָם בִּפְנֵי גַלְגָנִים…

אַךְ הַדִּין, כַּמּוּבָן, עִמָּכֶם: אִלּוּ הָיָה, נֹאמַר־נָא, יֵין־פּוֹרְטֶר 233 חָבִיב עָלָיו אַף בְּמִקְצָת, הָיָה שׁוֹתֶה כּוֹסִית בַּאֲגֶ’דַבִּיָּה, כּוֹסִית בְּבִירמַחְצֻבָּה, כּוֹסִית בְּנֶבִּי־עַמָּאר, כּוֹסִית בְּדִיר־אֶל־חָאדִיד…

Part-II p.04-1.jpg

כּוֹסִית בַּאֲגֶ’דַבְּיָּה, כּוֹסִית בְּבִיר־מַחְצֻבָּה, כּוֹסִית בְּנְבִּי־עַמָּאר, כּוֹסִית בְּדִיר־אֶל־חָאדִיד…

אֵינִי מוֹסֶר לָכֶם כְּתַב עֲרֻבָה שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאַלְגִ’יר, אַךְ גַּם מַאלִי, גַּם סֶנֶגַל, גַם מָאוּרִיטַנְיָה מצוּיוֹת עַל־פְּנֵי הַמֶּפָּה. “מָקוֹם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לָלֶכֶת”, הָיָה אוֹמֵר הִלֵּל בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאָב, “רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי…” רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָקֵן הָיָה אוֹמֵר, אוּלַי, בְּמִקְרֶה זֶה: “מָקוֹם שֶׁרַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי, אֲנִי אוֹהֵב לָלֶכֶת!”

בִּתְמוּנַת הַשֹׁקֶת שֶׁלְפָנֵינוּ יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת סוּסִים צִחֵי־צָמָא. שׁוֹתִים, כַּדָּגִים הַלָּלוּ! וְאִלוּ הַגְמָל? מְצַפְצֵף לו…

Part-II p.04-2.jpg

אִם קָרָאנוּ לוֹ “מִסְעָדָה מְהַלֶּכֶת” וְאַף “בַּר־וּמִסְעָדָה”, אֵינִי יוֹדֵעַ עַל שׁוּם מָה לֹא נְכַנֶּנּוּ, פָּשׁוּט, “קִיוֹסְק”. מַעֲשֶׂה בְּבֶדְוִי אֶחָד שֶׁהִכַּרְתִּי יָעִיד עָלָיו, כִּי רָאוּי לְכָךְ.

אוֹתוֹ בֶּדְוִי, אַבּוּ סוּלֵימָן, הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. אָזְלוּ מֵימָיו וְהֵחֵל מִתְיַסֵּר בַּצָּמָא, כֵּיוָן שֶׁכָּלוּ עָלָיו כָּל הַקִּצִּין תָחַב קְנֵה־חִזְרָן לְתוֹךְ לוֹעַ בְּהֶמְתּוֹ וְשָׁאַף מַיִם יָשָׁר מִתּוֹךְ אִצְטוֹמְכָתָהּ…

אַךְ נָנִּיחַ לָהּ וְנַחֲזוֹר לַחֲטוֹטֶרֶת. אִם אָמְנָם אֵינָהּ יָפָה לְמַרְאֶה, יָפָה הִיא לְמֶרְכָּב. כָּל־שֶׁכֵּן – לְמַשָּׂא. אַרְבַּע־מֵאוֹת, עַד שֵׁשׁ־מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת אֵינָן מִטְעָן כָּבֵד מִדַּי לְגִבְעַת־שֻמָּן אֲשֶׁר כָזוֹ, אַף כִּי… בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמנוּ: מִיהוּ שֶׁנּוֹשֵׂא כָּאן בָּעוֹל – הַחֲטוֹטֶרֶת, אוֹ הָרַגְלַיִם?

עִנְיָן זֶה רָאוּי לָנוּ כִּי נְהַרְהֵר בּוֹ הַרְהֵר הֵיטֵב. שְׁתֵּי נְעָרוֹת אֵלּוּ, דֶּרֶךְ־מָשָׁל! אִם תּאמַר: “הַחֲטוֹטֶרֶת הִיא שֶׁעוֹמַסְתָּן עָלֶיהָ” – מִי נוֹשֵׂא בְּעֻלָהּ שֶׁל זוֹ? וְאִם תִּמְצִי לֹאמַר: “הָרַגְלַיִם” – כְּלוּם אֵין הַחֲטוֹטֶרֶת חָשָׁה בְּכֹבֶד מִשְׁקָלָן?

לֹא נִכָּנֵס כָּאן בְּעָבְיָהּ שֶׁל מַחֲלוֹקֶת וְנַנִיחֶנָּה לְבַעֲלֵי־תְרִיסִין. רַב לָנוּ, אִם נֹאמַר, כִּי הַגָּמָל נוֹשֵׂא אֶת הַמַּשָּׂא כֻּלּוֹ: שֵׁשׁ־מֵאוֹת לִיטְרָאוֹת, שְׁלוֹשִׁים מִיל לְיוֹם, עֲשָׂרָה יָמִים לְלֹא הֲפוּגָה, לְלֹא מַשְׁקֶה וּלְלֹא מָזוֹן! גַב מֵאֶרֶץ הַגַּבּוֹת, לֹא כֵן?

שַׁוּוּ עַתָּה בְנַפְשְׁכֶם כִּי נִמְצָא קְנֶה־קַשׁ, שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ (בִּפְנֵי מוֹץ וּגְבָבָה, אֲנִי מְשָׁעֵר לְעַצְמִי) כִּי הוּא הוּא שֶׁשִׁבֵּר אוֹתוֹ! אֲפִילוּ נָנִיחַ כִּי טָמַן עַצְמוֹ בְתוֹךְ מִזְרָן, עָלָיו מִזְרָן, עָלָיו מִזְרָן וְעָלָיו עוֹד עֶשְׂרִים וּמֵאָה מִזְרָנִים, הִפְרִיז בְּמִקְצָת… כָּל מִלָּה שֶׁלּוֹ, אוּלַי, אֱמֶת וְאִלוּ דְבָרָיו – כֻּלָּם שֶׁקֶר!

Part-II p.05.jpg

 

ט"ז – טִפַּת חָלָב    🔗

“מִי בַּתּוֹר?”

“אֲנִי!” קוֹרֵאת הַבִּכְרָה הָעוֹמֶדֶת מִן הַצַּד. עַד שֶׁהִיא מַכְרִיזָה עַל זְכוּתָהּ, מִזְדָּרֵז אָחִיהָ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה: תּוֹחֵב חָטְמוֹ אֶל מִתַּחַת לָעֲטִינִים וְיוֹנֵק!

Part-II p.06-1.jpg

הֲגִינוּת יְתֵרָה אֵינִי מוֹצֵא בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁגַּם עֻבְדּוֹת־הַחַיִּים הֵן מַשֶּׁהוּ! כָּל הַצּוֹעֵק וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה –

סוֹפוֹ שֶׁעוֹמֵד מִן הַצַּד וּמְמָרֵר בְּבֶכִי! אִם אֵינְכֶם רוֹאִים דְמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ שֶׁל פְּתַיָּה זוֹ, מְסֻפָּקְנִי, אִם מְסֻגָּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יְדֵיכֶם!

אַךְ תָּנוּחַ דַּעְתְּכֶם, יְדִידַי, תָּנוּחַ דַּעְתְּכֶם! אִמָּא לּא תִּשְׁכַּח! שְׁנָתַיִם יָמִים “תַּחְלוֹץ” לָהּ – אִם מֻתָּר לֹאמַר כָּךְ – עָטִין וְאִלּוּ בַּשְּׁלִישִׁית תִּגְמְלֶנָּה. אוֹתָהּ שָׁנָה יַגִּיעוּ – אִם רַק מֻתָּר לֹאמַר כָּךְ –

לִשְׁנוֹת־מִצְוָה וְיִּתְחִילוּ בְּאִמוּנֵיהֶם, שָׁנָה אַחַת לְאַחַר־מִכֵּן תַּגִּיעַ לָהֶם – אִם אָמְנָם מֻתָּר לִי לֹאמַר כָּךְ – עֵת־דּוֹדִים.

הַבֶּכֶר יִתְבַּגָּר וִיבַקֵשׁ אַהֲבָה, עַד שֶׁיִּמְצָאֶנָּה. גָּמָל שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנָתוֹ הַחֲמִישִׁית וְלֹא מָצָא, מֶה שֶּׁקּוֹרִין, עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ סַכָּנָתוֹ מְרֻבָּה! לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא מְסָרֵב לִטְעוֹם טַעַם מָזוֹן, אֶלָּא שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִתְקוֹף אֶת כָּל הָעוֹמֵד לוֹ עַל דַּרְכּוֹ, לְרַבּוֹת בְּנֵי־אָדָם.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – חוֹסְמִים אֶת פִּיו בִּזְמָם, שֶׁאִם לֹא כֵן הוּא מְגָרֵם עֶצֶם כָּל בְּרִיָה שֶׁבְּעוֹלָם! הַבִּכְרָה כְּבוּשָׁה מִמֶּנּוּ בְּמִזְגָּהּ, אַף הֲלִיכוֹתֶיהָ נוֹחוֹת יוֹתֵר, בַּת־אֲצִילִים שֶׁאֻלְּפָה יָפֶה –

לְעוֹלָם לֹא תִתֵּן “יָדָהּ” (אם מֻתָּר לֹאמַר, סוֹף־סוֹף, מַשֶׁהוּ!) לַפְּחוּתִים שֶׁבַּגְּמַלִּים, יוֹצְאֵי עֵדֶר “נָחוּת” מִשֶּׁלָּהּ.

נוֹסִיף־נָא וְנָעִיר, כִּי גְּמַלִּים אוֹהֲבִים אֶת הַצִּנְעָה, שְׁנַיִם שֶׁפָּרְשׁוּ מִן הַצִּבּוּר וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְקַיִּם מִצְוַת חַיֵּי־מִשְׁפָּחָה, מַנִּיחִים אוֹתָם לְנַפְשָׁם וְאֵין שְׁאָר כָּל גְּמַלֵּי הָעֵדֶר מוֹנְעִים מֵאִתָּם זְכוּת טַנְדּוּ בְּטַן־דּוֹ…

אַךְ רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהִפְלַגְנוּ בַּדְּבָרִים. בְּכָרִים אַלֶּה לֹא הִגִּיעוּ, לְפִי־שָׁעָה, אֶלָּא לְסוֹף שְׁנָתָם הָרִאשׁוֹנָה. שְׁנֵיהֶם חֲמוּדִים, שְׁנֵיהֶם כְּרוּכִים אַחַר אִמָּם, נֶהֱנִים מֵחֹם גֵּוָהּ וְטוּב חֲלָבָהּ הֶחָמוּץ… הוֹפּ, עִמְדוּ־נָא! מִנַּיִן לי כִּי חָמוּץ כָּל־כָּךְ? טָעַמְתִּי?

לֹא, אַךְ מַכִּיר אֲנִי בֶּדְוִים שֶׁטָּעֲמוּ! רְאִיתִים שָׁם בְּמִשְׁכְּנוֹתָם כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים עַל רַגְלָם הָאַחַת וְחוֹלְבִים אֶת נָאקָתָם. מַדּוּעַ עוֹמְדִים? מִשׁוּם שֶׁהַנָּאקָה גְבוֹהָה מִן הַפָּרָה, לַעֲזָאזֵל! מַה שְׁאֵלָה הִיא זו! מַדּוּעַ עַל רֶגֶל אַחַת? מִשׁוּם שֶׁרַגְלָם הַשְּׁנִיָּה מוֹרֶמֶת לָהֶם כָּךְ, שֶׁכַּפָּהּ נִשְׁעֶנֶת עַל בֶּרֶךְ רַגְלָם הָעוֹמֶדֶת. מוּרֶמֶת – וְעָלֶיהָ קְעָרָה, שֶׁלְתוֹכָהּ הֵם חוֹלְבִים אֶת חֲלָבָם הָרָזֶה…

אֵינִי חָסֵר עַתָּה אֶלָּא זאת בְּלְבַד: כִּי תִשְׁאָלוּנִי, מַדּוּעַ “רָזֶה?” הִנֵּה נִטְפַּלְתֶּם! לֹא אֲנִי בָּרָאתִי אֶת הַגָּמָל וְלֹא אֲנִי חַיָּב לִתֵּן לָכֶם, לֶהֱוֵי־נָא־יָדוּעַ, דִין־וְחֶשְׁבּוֹן… רָזֶה הוּא וַחֲסַל! חֶמְאָה לֹא תְחַבְּצוּ מִמֶּנּוּ!

אַךְ מִי שֶׁרָאָה פַּעַם בֶּדְוִי וְיוֹדֵעַ עַד מֶה חָסוֹן הוּא, עַד מַה מוּצָק וִישַׁר־גֵּו, עַד מֶה עָשׂוּי לַעֲמוֹד בְּפְנֵי כָּל פִּגְעִי מִדְבָּר, חַיָּב לְהוֹדוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי רָזֶה אוֹ לֹא רָזֶה – מֵזִין הוּא מֵאֵין כְּמוֹתוֹ!

Part-II p.07-1.jpg

 

י"ז – הָאֵם    🔗

שְׁלוֹשָׁה־עָשָׂר יַרְחֵי־לֵידָה קָצָב לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנָּאֲקָה. מִכָּאן שֶׁאֵינָהּ מַמְלִיטָה אֶלָּא אַחת לִשְׁנָתַיִם. אַךְ תּוֹר חַיָּיו שֶׁל בֶּן־גְמַלִּים כַּמָּה הוּא? אִם בִּגְבוּרוֹת חָמֵשׁ וּשְׁלוֹשִׁים! וְאוּלָם שָׁנִים רַבּוֹת קדֶם לָכֵן, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלוֹשׁ־עֶשֶׂרֶה, הוּא נַעֲשֶׂה טֹרַח לְעַצְמוֹ וְטֹרַח לִבְעָלָיו…

הַבְּקִיאִים אַתֶּם בִּלְשׁוֹן־הָרְמָזִים, אֲשֶׁר לְחָכְמַת־הַפַּרְצוּף? אִמְרוּ־נָא־לִי: מַה דְּבָרִים טְבוּעִים לָהּ לְמָרַת קָמֶּלֶּוּס עַל מִצְחָהּ? מַה כָּתוּב לָהּ, בִּכְתַב־הַחִיוּכִים, עַל שְׂפָתֶיהָ? מֶה חָקוּק לָהּ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל תָּג מִתָּגֵי פָנֶיהָ?

אִם מִלָּה אַחַת, קְצָּרָה הִיא לְמַדַּי: "בְּנִי!״

אִם פָּסוּק – כֻּלּוֹ גַּאֲוָה: “אֵין כְּעוֹלָלִי! אֵין כְּגוֹזָלִי! בְּנִי שֶׁלִּי הוּא וְאָנֹכִי – אִמּוֹ!”

אִם פִּסְקָה, הֲרֵיהִי… הָנִיחוּ לִי לִקְרוֹא… הֲרֵיהִי… אַךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים! דְּבָרִים אֵלֶּה הֲרֵי כְּתוּבִים וַחֲתוּמִים בִּפְנֵי כָּל אֵם שֶׁבָּעוֹלָם! תְּנוּ דַעְתְכֶּם עַל הַבֶּכֶר! יָכוֹל הָיִיתִי לִכְתּוֹב עָלָיו סֵפֶר שָׁלֵם. אֶחָד? שְׁלוֹשָׁה, הָיִיתִי אוֹמֵר, וּבְפֶתַח כָּל אֶחָד מָבוֹא! אַךְ נִרְאֶה־נָא, אִם רְאוּיִים אַתֶּם לִזְכּוֹת בִּתְעוּדַת־גֶּמֶר שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר־הַגָּבוֹהַ לְחָכְמַת־הַפַּרְצוּף: מַה יְכוֹלִים אַתֶּם לִקְרוֹא בִּפְנֵי עוֹלָל זֶה?

דְּבָרִים רַבִּים שָׁמַעְתִּי טוֹעֲנִים כְּנֶגֶד עַם־הַגְּמַלִּים. הַלָּלוּ אוֹמְרִים כִּי אֵינוֹ אֶלָּא עַמָּא כְּסִילָא. הַלָּלוּ – כִּי עַם־עֲצֵלִים הוּא וְכִי מִשְׁנָתוֹ – עֲרוּכָה בִּדְבַר הַמָּשָׁל הַסְּפָרַדִּי הָאוֹמֵר, שֶׁטּוֹב מִכֹּל הוּא לֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר, אַחַר־כָּךְ לָנוּחַ… הַלָּלוּ סְבוּרִים, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֱמוּנִים אֶלָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ וְהַלָּלוּ – כִּי כָלוּ עָלָיו כָּל הַקִּצִּין וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא בָּטֵל מִן הָעוֹלָם! אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי מִדָּה אַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִטּוֹל מִמֶּנּוּ: מְעַטּוֹת הֵן הָאִמָּהוֹת בְּעוֹלַם הַחַי, הַמְסוּרוֹת לְיוֹצְאֵי רַחְמָן יוֹתֵר מֵאִמּוֹת עַם־הַגְּמַלִּים! נָאקָה שֶׁמֵּת עָלֶיהָ וְלָדָהּ שׁוֹקַעַת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה, כּוֹרְתָה לֶחֶם מִפִּיהָ וְיֵשׁ שֶׁאַף נוֹפַחַת נַפְשָׁה מֵעֹצֶר יָגוֹן, בְּמִקְרִים אֲשֶׁר כָּאֵלֶה נֶאֱלָץ הָרוֹעֶה לְמַלְּטָהּ מִגְּזַר דִּין־מָוֶת שֶׁחָרְצָה עַל עַצְמָהּ. כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ מִסְתַּגֶּפֶת, הוּא פּוֹשֶׁט עוֹר וְלָדָהּ הַמֶּת וּפוֹרְשׂוֹ לְפָנֶיהָ, עַל כַּר הַמִּרְעֶה. הָאֵם אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מֶרַחְרֵחַ בּוֹ.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִיא שׁוֹאֶפֶת אֶל קִרְבָּהּ רֵיחַ רַעֲנָן. מֵעַתָּה מִתְרוֹצְצִים בָּהּ שְׁנֵי רְצוֹנוֹת: יֵצֶּר הַכְּלָיָה הָעַצְמִית דּוֹחֲפָהּ לָמוּת וְאִלוּ יֵצֶר הַקִּיוּם, הַמְפַעַם בְּלֶב כָּל בְּרוּאֵי־אֱלוֹהַ, דּוֹחֵק בָּה וְגוֹזֵר: ״חַיּי…"

כָּל שֶׁרֵיחַ הָעוֹר הַמִּצְטַמֵּק פָּג וְהוֹלֵךְ, מִתְכַּהֶה בְּלִבָּהּ זֵכֶר וְלָדָה הָאָבוּד וְעִם הַשִּׁכְחָה – חוֹלֵף גַּם צַעֲרָהּ. יוֹם אֶחָד הִיא טוֹעֶמֶת מַשֶּׁהוּ – וְחוֹזֶרֶת לְאַרְצוֹת־הַחַיִּים…

Part-II p.07-2.jpg

 

י"ח – הַצַּיְלָן    🔗

Part-II p.08-1.jpg

“הֵי, אַתֶּם!”

הָפַכְתִּי פָּנַי וְלֹא רָאִיתִי אִישׁ.

“פְּסְסְט… עִמְדוּ־נָא:”

הִטֵּיתִי רֹאשִׁי שְׂמֹאלָה, הִטֵּתִיו יָמִינָה… לֹא אִישׁ וְלֹא צִלּוֹ!

״אוֹמְרִים לִי", חָזַרְתִּי וְשָׁמַעְתִּי קוֹל צִפְצוּף דָּק עוֹלֶה אֵלַי מִלְמַטָּה, "כִּי מְצַלְּמִים אַתֶּם גְּמַלִּים?״

עַכְשָׁיו רְאִיתִיו, סוֹף־סוֹף, עַיִן בְּעַיִן… מִין חָגָב, אוֹ מַשֶּׁהוּ… אֵינִי אוֹמֵר “עַיִן בְּעַיִן” אֶלָּא לְשֵׁם תִפְאֶרֶת הַמִּלִיצָה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה כָּל אַחַת מִשְׁתֵּי עֵינָיו מְלֵאָה עֵינֵי־מִשְׁנֶה… חוֹשְׁדַנִי בּוֹ, כִּי יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת אַף דְּבָרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לְגַבּוֹ!

מִי אַתָּה?" שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה.

“גָּמָל!” נַעֲנָה וְהֵשִׁיב לִי. “אַךְ הַנַּח לִי לִשְׁאוֹף, תְּחִלָּה, רוּחַ! אֲנַחְנוּ הַגְּמַלִּים, עַם לֹא־עַז אֲנַחְנוּ…” אֲנַחְנוּ הַגְּמַלִּים! ‘חָרָק זֶה’ צָץ הִרְהוּר בְּלְבִּי, מְבַקֵּשׁ לְשַׁטּוֹת בִּי!

“מַהוּ שֶׁאָמַרְתָּ?” חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי בְּקוֹל רָם.

“גְּמַלִּים אַתֶּם מְצַלְּמִים כָּאן, לֹא כן? הֲרֵינִי לְפָנֶיךְ!”

“אַתָּה? הֲרֵי שֶׁ… הֱוֵה אוֹמֵר… מִתְכַּוֵּן אַתָּה לַעֲמוֹד כָּאן לְפָנֵי וְלֹאמַר לִי, שֶׁאַתָּה…”

״אֲנִי – אֲנִי הוּא: אֲנִי וְלֹא אַחֵר!"

“נִכָּר בְּךָ!” חִיַכְתִּי בִּמְבוּכָה. “מִין גָּמָל, בִּזְעֵיר־אַנְפִין…”

"זְעֵיר־אַנְפִּין? מְלוֹא כָּל שִׁעוּר קוֹמָתִי! לֹא שָׁמַעְתָּ עַל גְמַלֵּי־שְׁלֹמֹה?“

לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרִי וּפָרַצְתִּי בִּצְחוֹק.

“כָּךְ קוֹרְאִים לְךְ?” שָׁאַלְתִּי. “עַל שׁוּם מָה?”

"עַל שׁוּם שֶׁאֲבוֹתַי הָיוּ גְּמַלִּים בְּאֻרְווֹת־שְׁלֹמֹה, הִנֵּה עַל שׁוּם מָה!״

“אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ בְּלְשׁוֹנוֹת־נֵכָר?

״הַלָּלוּ קוֹרְאִים לִי ‘צַלְיָן’, הַלָּלוּ – ‘נָזִיר מִתְפַּלֵּל’… וְאוּלָם שְׁמִי הָעִבְרִי – גְּמַל־שְׁלֹמֹה, וּמוּטָב שֶׁתִּרְשְׁמֶנּוֹ לְפָנֶיךְ!"

עִיַּנְתִּי בּוֹ עַיֵּן הֵיטֵב: יָרוֹק, מָאוּס, טוֹרְפָנִי… עִיַּנְתִּי וְנִזְכַּרְתִּי בְּאַגָּדָה אַחַת מִבֵּית־צָפָפָא. חֹלֶד אֶחָד, אוֹמְרִים זִקְנֵי בֵּית־צָפָפָא, הִמֶּר פַּעַם עִם שְׁלֹמֹה, כִּי יַגִּיעַ לְמִקְדַשׁ עֵיטָם לְפָנָיו. יָצָא הַמֶּלֶךְ רָכוּב עַל גְּמָלּוֹ וְאִלוּ הַחֹלֶד – חָחַר תַּחְתָּיו בֶּעָפָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מַלְכֵּנוּ לְשַׁעֲרֵי הַמִּקְדָשׁ, מְצָאוֹ לְבַעַל־דְּבָבוֹ כְּשֶׁהוּא מוּטָל עַל צִדּוֹ בַּפֶּתַח וּמְנַמְנֵם.

אַתָּה כָּאן?" נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ חָצוּף וְקָרַץ לוֹ בְּעֵינָיו. וַאֲנִי, הִנֵּה, רָחַצְתִּי בֵּינְתַיִם אַחַת מֵאָזְנַי, אַף הִסְפַּקְתִּי לַחֲטוֹף שֵׁינָה קָלָּה…"

נִתְכַּעֵס מַלְכֵּנוּ שְׁלֹמֹה וְסִמֵּא אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו. זו שֶׁקָּרְצָה – עַל שׁוּם שֶׁקָּרְצָה וְאֶת הַשְׁנִיָּה אֵינִי יוֹדֵעַ עַל שׁוּם מָה!

יָפֶה עָשִׂיתָ!" הִלְלוֹ גְּמַל־רְכוּבוֹ.

״אוֹתְךָ, חֲדַל־אִישִׁים, שׁוּב אֵינִי רוֹצֶה לִרְאוֹת!"

הֱשִׁיבוֹ שְׁלֹמֹה. “כַּלֵּךְ־לְךָ לְמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ וְאַל תַּחֲזוֹר לְאֻרְווֹתַי”

סְלַח לִי…" חִנֵּן הַגָּמָל קוֹלוֹ. “עָיֵף הָיִּיתִי, צָמֵא הָיִּיתִי, עַל אִמִּי, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן, הִתְפַּלַּלְתִּי בַּדֶּרֶךְ…” ״כַּלֵךְ־לָךָ, כְּסִיל! אֵינִי רוֹצֶה עוֹד לִרְאוֹתָךָ!"

“הַטֵּה־נָא חַסְדְּךָ, מַלְכִּי…”

עָמַד שְׁלֹמֹה וַהְפָכוֹ לְחַרְגּוֹל. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִשְׁפִּילוֹ בְּכָךְ עַד עָפָר, אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת עֲשָׂאוֹ זָעִיר, עַד כִּי שׁוּב לֹא נִרְאָה כִּמְעַט לָעַיִן!

נִתְפַּכַּחְתִּי מֵהִרְהוּרַי וְאָמַרְתִּי:

״גְּמַל שְׁלֹמֹה? תְּמֵהַנִי, אִם רָאוּי אַתָּה לְשֵׁם זֶה!".

“אִם רָאוּי וְאִם לָאו – שְׁמִי הוּא, לֹא שִׁמְךָ!”

נִכְנַס לְתוֹךְ דְּבָרַי, "טְלוּ מַצְלֵמַתְכֶם וְצַלְּ… הוֹפּ,

עִמְדוּ־נָא!"

שִׁרְבֵּב שְׁתֵּי כְרָעַיִם קִדְמִיּוֹת וְצַד חֶרֶק זְעַרְעַר. זְלָלוֹ לְעֵינֵינוּ וּמָחָה פִּיו. מִיָּד חָזַר וְכִנֵּס כְּרָעָיו. עַכְשָׁיו, שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְגוּפוֹ, נִרְאָה לָנוּ בֶּאֱמֶת כְּצַלְיָן שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּה.

“הֵיכָן עָמַדְנוּ?” שָׁאַל בְּמֶתֶק־שְׂפָתַיִם. “מַה־לָּךָ מַבִּיט בִּי כָּל־כָּךְ?”.

“בָּלַעְתָּ יְצוּר חַי!” אָמַרְתִּי בְּשָׁאט־נֶפֶשׁ.

“אָמְנָם כֵּן!” הוֹדָה וְאָמַר, “אָסוּר?”

“לְךָ, אוּלַי, מֻתָּר…” מִלְמַלְתִּי אֲנִי, “לְפִי שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא רֶמֶשׂ! גְמַלִים אֲמִתִּיִּים – צִמְחוֹנְיִים הם!”

“יְבֻשַּׂם נָא לְכֻלָּם!” פָסַק וְאָמַר בְּקוֹל עוֹקְצָנִי.

״סְלַח לִי מְאֹד," שִׁסַּעְתִּיו בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, “אֵינְךָ חָבִיב עָלַי כְּלָל!”

״דַיִּי שֶׁנִּתְחבַּבְתִּי עַל מַלְכֵי־יִשְׂרָאֵל!"

"לֹא צַר לְךָ עַל בְּרִיָה זו שֶׁזָּלַלְתָּ?״

“זוֹ?” תָּמַהּ בַּעַל־דְּבָבִי. "וְכִי מַה־יֵשׁ לְךָ נֶגְדָּהּ?”

״לֹא חַסְתָּ עָלֶיהָ כְּלָל! וַהֲרֵי אַף הִיא – בַּת לְאִמָּה? צֶאֱצָאִים יֶשׁ־לְךָ?"

״הוֹ, לֹא!" מִלְמֵל וְהֶחְוִיר כַּסִיד. “שָׁמְרֵנִי אֵל!”

״אֵינְךְ נָשׂוּי?"

״שָׁמְרֵנִי אֵל מִיּוֹם כְּלוּלוֹתַי!" נָאֱנַח וְאָמַר.

רָאִיתּי שֶׁהוּא הוֹפֵךְ רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חַלְחָלָה, כִּמְבַקֵּשׁ לָתוּר אֶת סְבִיבוֹתָיו.

“חַיָּב אֲנִי לְצַיֵּן”, הוֹסַפְתִּי אֲנִי, כִּי מִיָּמַי לֹא נִתְקַלְתִּי בִּיצוּר אֲשֶׁר כָּמוֹךָ! מִתְיָרֵא אַתָּה מִיוֹם שִׂמְחַת־לִבְּךָ?"

״רוֹצֶה הָיִיתִי לִרְאוֹת אוֹתְךָ“, רָטַן הַגְּמַלּוֹן, שָׂמֵחַ בְּיוֹם מִיתָתְךָ!”

״אַל תִּשְׁתַּטֶה!" גָּעַרְתִּי בּוֹ. “עוֹסְקִים אָנוּ בְּטֶכֶס־נְשׂוּאֵיךָ, לא קְבוּרוֹתֶיךָ!”

“אָח!” חָזַר הַגְּמָלּוֹן וְנֶאֱנַח, "רוֹאִים בְּךָ, כִּי אוֹרַח חַיַּי אֵינוֹ נָהִיר לְךָ בְּיוֹתֵר…

יוֹם־כְּנִיסָתֵנוּ־לְחֻפָּה וְיוֹם־צֵאתֵנוּ־מִן־הָעוֹלָם חַד הוּא! אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי בְעֶצֶם שִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֵינוּ קָמָה עָלֵינוּ בַּת־זוּגֵנוּ וְטוֹרַפְתֵּנוּ חַיִּים, כְּאִלּוּ הָיִינוּ גַבְלוּלֵי־גְבִינָה? אַךְ רֶגַע אֶחָד! הַמְתֵּן לִי…"

פָּשַׁט שְׁתֵּי כְּרָעָיו, הַמְּשַׁוּוֹת לוֹ מַרְאֵה פְּנֵי צַלְיָן יְרֵא־שָׁמַיִם וְצָד חֲרַקְרָק, שֶׁחָלַף עַל פָּנָיו בִּיעָף. ״אָסוּר?״ שָׁאַל בְּקוֹל תָּמִים.

Part-II p.10-1.jpg

 

י"ט – הַשָּׁעוֹן    🔗

יוֹם אֶחָד הֲסִבּוֹנוּ בְּאָהֳלֵי יְדִידֵנוּ, אִבְּן זַיְדָאן, הַנִּכְבָּד וּנְשׂוּא־הַפָּנִים. שׂוֹחַחְנוּ עַל דָּא וְעַל הָא וְגָמַעְנוּ קַהֲוָה כְּהִלְכָתָהּ.

עַל דָּא וְעַל הָא שׂוֹחַחְתֶּם בְּוַדַּאי בְּעַצְמְכֶם, אַךְ קַהֲוָה כְּהִלְכָתָה – טְעַמְתֶּם? אִם אָמְנָם טְעַמְתֶּם רוֹצֶה הָיִיתִי לָדַעַת:

מָרָה אוֹ מְתוּקָה? שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה? צוֹנְנֶת אוֹ חַמָּה?

אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם נִחוּשׁ הוּא שֶׁנִּחַשְׁתֶּם, אוֹ כָּךְ שְׁמַעְתֶּם אוֹמְרִים, אַךְ הַדִּין עִמָּכֶם: קַהֲוָה לְבָנָה, צוֹנֶנֶת, מָרָה – אֵינָהּ קַהֲוָה כְּלָל. מֵי־קַשׁ אוֹ מִי־חֲזֶרֶת אֵינִי יוֹדֵעַ. קַהֲוָה – וַדַּאי שֶׁאֵינֶנָּה.

אִמְרוּ מֵעַתָּה: קַהֲוָה כְּהִלְכָתָה מַהִי?

כָּל שֶׁמְתוּקָה כַּחֵטְא", סָח לָנוּ אִבְּן־זַיְדָאן, “שְׁחוֹרָה כַּשֵׁד וְלוֹהֶטֶת כְּאִשָׁהּ־שֶׁל־גֵיהִנּוֹם!”

טָעַמְנוּ אֵפוֹא מִן הַקַּהֲוָה וְשׂוֹחַחְנוּ עַל הָא וְעַל דָּא. הָיָה עִמָּנוּ שָׁם בֶּדְוִי אֶחָד, לוּטְפִי, שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ, כִּי יָדַע שְׁלוֹשׁ־מֵאוֹת מִינֵי־זֶמֶר.

״כַּבְּדֵנוּ־נָא", הִפְצַרְנוּ בּוֹ, “בְּאֶחָד מִכְּלָּם!” נָטַל לוּטְפִי כְּלִי שֶׁקּוֹרִין “רַבָּאב”. הִנֵּה כָּאן, לִפְנֵיכֶם: מֵיתָר אֶחָד שֶׁל מְעִי־חָתוּל וְעָלָיו קֶשֶׁת־נוֹגְנִים, עֲשׂוּיָה בּד עֲצֵי שִׁקְמִים. תְּנוּ דַעְתְּכֶם עַל אֶצְבְּעוֹת יַד שְׂמֹאלוֹ! הִתְבּוֹנַנְתֶּם בָּהּ? נִחְיֶה וְנַעְמִידְכֶם לְמִבְחָן!

אִם זוֹכֵר אֲנִי אֶת נְעִימָתוֹ? לֹא… אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בָּהּ, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹכֵב עַל גָּמָל, הָעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם בֵּין גְבָעוֹת חוֹל שֶׁאֵין לָהֶן סוף… הִנֵּה עוֹלֶה, הִנֵּה יוֹרֵד… רוּחַ קָדִים חַמָּה חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי וּכְמוֹ רוֹשֶׁמֶת בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ אֶת שְׁמָהּ עַל פְּנֵי הַמִּצְהָבִים. מְיָד בָּאָה רוּחַ אַחֶרֶת וּמוֹחֶקֶת אֶת חֲתִימַת יָד רְעוּתָהּ. חוֹל – וָרוּחַ – וְחַמָּה – וְטִלְטוּלֵי גָמָל… לא, אֶת נְעִימָתוֹ הָרַכָּה וְהַפְּשׁוּטָה שֶׁל לוּטְפִי אֵינִי זוֹכֵר. אַךְ זוֹכֶר אֲנִי יָפֶה אֶת הַמִּלִים, שִׁיר בֶּדְוִים הוּא שֵׁשָּׁר לָנוּ, צָקוּן־לַחַשׁ, שֶׁבּוֹ הֶעְתִּיר עַל אֱלוֹהָיו לְכְתּוֹב אוֹתוֹ בְּסִפְרֵי הַגּוֹרָל לַעֲשָׂרָה דְבָרִים, שֶׁהֵם רֹאשׁ כָּל מַאֲוַיֵּי־אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.

Part-II p.10-2.jpg

לְאַחַר שֶׁבְִקֵּשׁ לוֹ אֹהֶל רְחַבַ־יָדַיִם, אִשָּׁה נָאָה, שֶׁם טוֹב, סוּסָה כְּתֻמָּה וּקְנֵה־רוֹבִים, הוּא מְחַנֵּן אֵלָיו קוֹלוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ נָאקוֹת מִשֻׁפָּעוֹת חָלָב, לְהַשְׁקוֹת בָּהֶן עוֹבֵר וְּשָׁב. לְאַחַר מִכֵּן הוּא מוֹסִיף וְשׁוֹאל לוֹ חֶבֶר שׁוֹמְרֵי אֱמוּנִים שֶׁיְהוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו בְּכָל מְאוֹדָם, מַפְצִיר בּוֹ, כִּי יְחַיֶּנוּ וְיַגִּיעֶנּוּ לְמֶכָּה וּמִתְחַנֵּן, כִּי יַאֲצִיל לוֹ מֵחָכְמָתוֹ, כְּדֵי לְהָשִׁיב לַמַּלְאָכִים נָאקָר וְנָאקִיר תְּשׁוּבוֹת נָאוֹת עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם, בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. לְבַסּוֹף הוּא שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ חֵלֶק בְּגַן־עֵדֶן!

כָּךְ שָׁר לָנוּ לוּטְפִי, בְּקוֹל עָרֵב וּמִסְתַּלְסֵל וּבְרִגְשַׁת־נֶפֶשׁ רַבָּה, הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ וּבְמִשְׂחַק אֶצְבְּעוֹתָיו וְהִרְהַרְתִּי לִי בְאוֹרַח חַיָיו הַפָּשׁוּט שֶׁל שׂוֹכֵן הַמִּדְבָּר.

אַךְ רֶגַע, רֶגַע! מִשְׂחַק אֶצְבְּעוֹתָיו? וּלְמַעְלָה מֵהֶן, עַל פֶּרֶק יָדוֹ? לא שְׁעוֹן־יָד? בֶּדְוִי וּשְׁעוֹן־יָד? מַה יוֹדְעִים הַלָּלוּ עַל מְחוֹל הַשָּׁעוֹת אֲשֶׁר לַזְמָן?

קוֹל הַטִּיק־טִיק־טָק אֲשֶׁר לִמְחוֹג הַשְּׁנִיּוֹת עָלָה פִּתְאֹם בְּאָזְנַי כְּמַטַּח אֶלֶף רַעֲמֵי תּוֹתָח! עָצַמְתִּי עֵינַי וְרָאִיתִי אוֹרְלוֹגִין עֲנָק תָּלוּי בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר, מְצַלְצֵל וּכְמוֹ פּוֹסֶק:

“הַכֹּל חוֹלֵף – חוֹלֵף – חוֹלֵף…”

חָזַרְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּלוּטְפִי, אָבִיו חַי יָמִים רַבִּים וְלֹא זָכָה לִרְאוֹת צוּרַת שָׁעוֹן. תְּמֵהַנִי, אִם יָדַע מִנְיַּן שְׁנוֹתָיו מַהוּ!

מַה שָּׁעָה הִיא מִשְּׁעוֹת הַיוֹם?" יָכול הָיִיתָ לְשָׁאֲלוֹ.

שָׁעָה־שֶׁל־חֶסֶד…" הָיָה מֵשִׁיב לְךָ בְּוַדַּאי וּמֵעִיף עֵינוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה שֶׁבַּמָּרוֹם, נִתְאָרְכוּ הַצְלָלִים וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לַעֲרוֹב… מַשְׁמָע שֶׁהִגִיעָה עֵת לִדְבַר תְּפִלָּה!"

וְאִלּוּ לוּטְפִי? שְׁעוֹן יָד יֶשׁ־לוֹ עַל פֶרֶק יָדוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ! יוֹדֵעַ, כִּי דַּקָּה דּוֹחֶפֶת דַּקָּה, שָׁעָה מְאִיצָה בְּשָׁעָה, יום רוֹדֵף יוֹם – וְכִי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נָמוֹג, נִמּוֹחַ, נִמְלָח כֶּעָשָׁן!

כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ – הוּא אָץ לְדַרְכּוֹ: מַשְׁכִּים, וְעוֹשֶׂה, מַקְדִּים וְעוֹשֶׂה, מִזְדָּרֵז וְעוֹשֶׂה, מְחִישׁ פְּסִיעוֹתָיו וְעוֹשֶׂה…

בֶּדְוִי שֶׁהֵחִישׁ פְּסִיעוֹתָיו – שׁוּב אֵינוֹ מַה שֶׁהָיָה. וְאִם בֶּדְוִי אֵינוֹ בֶּדְוִי – מַה גָּמָל הוּא הַגָּמָל?

Part-II p.11-2.jpg
Part-II p.12.jpg

 

כ' – צִלוֹ שֶׁל יָאזִיד    🔗

שְׁנֵי גְּמַלִּים עֲדַיִן אֵינָם שְׁיָרָה. שְׁלוֹשָׁה גְמַלִּים – מֵילָא…

אֶת זוֹ צִלַּמְנוּ בְּפַאֲתֵי־נֶגֶב וְאֵין אָנוּ גֵּאִים עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר, אַדְרַבָּא, סָבוּרְנִי, שֶׁאֵין בָּהּ אַף מִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת־כָּל־הֶהָדָר אֲשֶׁר לְאוֹרְחָה מַמָּשׁ.

הָא, אוֹרְחוֹת יָמִים־עָבָרוּ! אֵין לָכֶם מַרְאֶה רוֹמַנְטִי מֵהֶן בְּכָל מַרְאוֹת עוֹלָם! זוֹכְרִים אֶת זוֹ שֶׁבָּאָה מִן הַגִּלְעָד וְהִיא נוֹשֵׂאת “נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט”? אִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים, חִזְרוּ וְשְַנְּנוּ לְעַצְמְכֶם אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא בִּמְכִירַת־יוֹסֵף!

שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם אוֹרְחַת־יִשְׁמְעֵאלִים! לא שְׁלוֹשָׁה – שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים רָאשֵׁי־גָמָל! שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים? קָרֹא קָרָאתִי עַל אוֹרְחוֹת, שֶׁמָּנוּ עֶשְׂרִים־וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף!

הִנֵּה נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ מְקַּצְוֵי כָּל מַמְלְכוֹת קֶדֶם, הִנֵּה פּוֹסְעִים יַחְדָּיו, מִפַּחַד לִיסְטִים מְזֻיָּנִים…

הִנֵּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, הִנֵּה בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, הִנֵּה לְעֵת לַיִל… אַלְפֵי לַפִּידִים דּוֹלְקִים לְמֵרָחוֹק וְאוֹרָם כְּמוֹ מְרַצֵּד מִסּוֹף הַמִּדְבָּר וְעַד סוֹפוֹ!

תְּמֵהִים אַתֶּם? תְּמֵהַנִי אִם לֹא הָיִיתִי תָּמֵהַּ, אִלְמָלֵא תְּמַהְתֶּם! אֶלֶף גְּמַלִּים נוֹשְׁאֵי בְּשָׂמִים, צְרִי־ מַרְפֵא, מֶשִׁי סִין, שְׁטִיחֵי סַמַרְקַנְדְּ, מַעֲשֵׂי־צוֹרֵף דַּמֶּשְׂקָאִיִּים, מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת הוֹדִית וְחִטָּה מְקוּרְדִיסְטָן, אֵינָם מַרְאֶה שֶׁבְּכָל יוֹם!

הֲיֵשׁ אוֹרְחוֹת אֲשֶׁר כָּאֵלֶּה אַף בְּיָמֵינוּ? אֵינִי יוֹדֵעַ… עוֹלָם שֶׁלַּוְיָנִים מַקִּיפִים אוֹתוֹ בְּפָחוֹת מֵחֲצִי שָׁעָה נוֹשֵׁא רְכֻלָּתוֹ בִּמְטוֹסִים, לֹא כֵן? חוֹשֶׁשְׁנִי, כִּי פָּנָה זִיוָן שֶׁל אוֹרְחוֹת יְמֵי קֶדֶם, פָּנָה הוֹדָן, פָּנָה הֲדָרָן.

וְאוּלָם גַם בְּיָמֵינוּ אַתָּה מוֹצֵא שְׁיָרוֹת

הַהוֹלְכוֹת לְמֶכָּה. דֶּרֶךְ כְּלָל, בִּימוֹת הַסְתָיו, אוֹ הָאָבִיב.

שִׁשִׁי־בְּשַׁבָּת הוּא תָּמִיד יוֹם־טוֹב־שֶׁל־רֵאשִׁית־הַדֶּרֶךְ, וּשְׁעַת תְּפִלַּת־מִנְחָה – יָפָה שֶׁבַּשָׁעוֹת!

אַל נָאֲרִיךְ בְּכָךְ… יֵּשׁ מַשֶׁהוּ עָצוּב בִּדְבָרִים שֶׁהָיוּ וְחָלְפוּ מִן הָעוֹלָם! מוּטָב שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ עַל… עִמְדוּ־נָא! אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל אַבּוּ־עָלִי, אָבִיהָ שֶׁל אֱמִינָה, לֹא סִפַּרְתִּי לָכֶם? הִנֵּה עַכְשָׁיו אֲסֵפֶר!

בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, כָּךְ סָח לִי אַבּוּ־עָלִי, יָכוֹל אָדָם לִרְאוֹת לִפְרָקִים צֵל תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר. אֶת מִי הוּא מְבַקֵשׁ? מַה לוֹ רָץ כָּאן, רָצוֹא־וָשׁוֹב, כְּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ וּמִנַּיִן הוּא בָּא? שֶׁמָּא טָעוּת בְּיָדֵנוּ? מִקְסַם־שָׁוְא?

הָא, לֹא, לֹא… יָאזִיד הוּא, שֶׁעֲנָשׁוֹ אַלְלָה!

בְּשֶׁכְּבָר־הַיָּמִים הָיָה סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי בַּגְדָּד, עָשִׁיר מֻפְלָג הָיָה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּבָּאֵי חֲצַר־הַכָּלִיף. יוֹם אֶחָד יָצָא בְּרֹאשׁ כָּל אוֹרְחוֹתָיו לְמֶכָּה וְחָזַר עָמוּס כָּל־טוּב. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמִדְבָּרָה שֶׁל עֶצְיוֹן־גָּבֵר, נִקְרָה לוֹ בֶּדְוִי לְבוּשׁ קְרָעִים עַל דַּרְכּוֹ.

“אָדָם זֶה”, שָׁאַל יָאזִיד אֶת הָעוֹמְדִים עָלָיו, "מִי הוּא?“

“חָרֵשׁ־אִלֵּם”, הֵשִׁיבוּ לוֹ, “מְבַקֵשׁ לִנְסוֹעַ עִמָּנוּ לְבַגְדָּד!”

מָשַׁךְ יָאזִיד בִּכְתֵפָיו וְאָמַר:

“אִם יְסַלֵּק דְמֵי מַסָּע – אֶקָּחֶנּוּ!”

הִסְבִּיר לוֹ הַבֶּדְוִי, בִּתְנוּעוֹת יָדָיו, כִּי אֵין לוֹ בְּכִיסוֹ דִינָר מָחוּק אֶחָד. “אִם כָּךְ,” צָחַק יָאזִיד, “חַיָב אַתָּה לְהִשְׁתַּכֵּר כְּדֵי נְסִיעָתְךְ. שִׁיר לָנוּ מְשִׁירֵי הַמְשׁוֹרְרִים וַאֲנִי שׁוֹקֵל עַל יָדְךָ שְׁנֵי דִינָרִים, שֶׁאַתָּה חוֹזֵר וּמְסַלְּקָם לִי בִּשְׂכַר לֶכְתְּךָ עִמָּנוּ!”

נִמְלָא אוֹתוֹ בֶּדְוִי עֶצֶב וּפָתַח בְּשִׁיר שֶׁלִּמְדַתּוּ אִמּוֹ בְּתְנוּעוֹת שְׂפָתֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ־אִלֵּם, לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מְפֹרָשׁ מְפִיו.

צָחַק יָאזִיד וְאָמַר לְחֶבֶר מְרֵעָיו:

“עֲלוּ עַל גְּמַלֵּיכֶם, מְכֻבָּדַי, וְאִלּוּ שׁוֹטֶה זֶה – יִרְכַּב עַל מַקֵּל!”

״אַךְ אִישִׁי רָם־הַמַּעֲלָה", טָעַן כְּנֶגְדוֹ אֶחָד מִמְּלַוָיו. “בְּמוֹ עֵינֵינוּ רָאִינוּ, כִּי שָׁר לְךְ, כִּדְבָרֶיךָ…”

״רָאֹה רָאִינוּ וְאִלוּ שָׁמֹעַ – לא שָׁמַעְנוּ! כֵּיוָן שֶׁלֹא הִשְׁמִיעָנוּ אֶלָא צִלוֹ שֶׁל שִׁיר, יִרְכַּב עִמָּנוּ עַל צֵל דַּבְּשֶׁת! "

אָמְרוּ הָרוֹכְבִים תְּפִלָּה קְצָרָה וְעָלוּ עַל גְמַלֵּיהֶם. רָץ אַחֲרֵיהֶם הַבֶּדְוִי, כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ, טוֹבֵעַ עַד קַרְסֻלָיו בַּחוֹל הַחַם.

״הִנֵּה שָׁם", הָיָה יָאזִיד מְהַתֵּל בּוֹ. “צֵל דַּבֶּשֶׁת זוֹ שֶׁמִּתַּחְתַּי… עֲלֵה וּצְלַח, בִּישׁ־גַדָּא! עֲלֵה וּרְכָב…”

עָמַד אוֹתוֹ מִסְכֵּן עַל רַגְלוֹ הָאַחַת, נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ וְקִלְּלוֹ קְלָלָה נִמְרֶצֶת. בָּאָה רוּחַ וְהֵעִיפָה אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה – מָאתַיִם גְּמַלִּים, עֲמוּסִי מַשְׂאֵת – חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה בַּמִּדְבָּר!

מֵאָז יָכוֹל אָדָם לִרְאוֹת, לִפְרָקִים, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, אוֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי הַחוֹל הַנּוֹדֵד, השּׁוֹרֶק בִּמְעוֹפוֹ… הִנֵּה בָּאָה, הִנֵּה עוֹבֶרֶת.

כֵּיוָן שֶׁהִיא מַגַעַת לְעֶצְיוֹן־גָּבֶר – יוֹצֵאת רוּחַ וּמַחֲזִירָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ!

וּמִי תּועֶה שָׁם אַחֲרֶיהָ? מִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ יוֹמָם וָלַיִל בַּכְּפוֹר וּבַשָּׁרָב? יָאזִיד, שֶׁנִּצְטַמֵּק בִּדְבַר־אַלְלָה וְהָפַךְ צֵל!

Part-II p.13-2.jpg
Part-II p.14-1.jpg

 

כ"א – חֲכַם הַלָּשׁוֹן    🔗

מָה, סְבוּרִים אַתֶּם, לוֹחֵשׁ מַר עַקְמִיחֹטֶם לְבֶן־דּוֹדוֹ?

״אַל תַּבִּיט עַכְשָׁיו", הוּא מְצוֹדֵד אֵלָיו רֹאשׁוֹ וּכְמוֹ מְסַנֵּן בְּאֵין שׁוֹמְעִים מִבַּעַד לְשִׁנָּיו, “אַךְ רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם קְרֵבִים וְהוֹלְכִים…”.

“הֵיכָן?” שוֹאֵל בֶּן־דּוֹדוֹ וּמְכַוֵּן עֵינָיו יָשָׁר אֵלֵינוּ.

אוּף, שׁוֹטֶה!" נֶאֱנַח עַקְמִיחֹטֶם, "הַעֲמֵד, לְפָחוֹת, פָּנִים שֶׁאֵין אָנוּ מְשִׂיחִין בְּכָךְ… הִנָּה…

הִשְׁגִּיחוּ בָּנוּ, שֶׁהִשְׁגַּחְנוּ בָהֶם: אִם יִגְּשוּ – גָמְלֵנִי חֵסֶד וּבְלוֹם פִּיךָ, שֶׁשִׂכְלְךָ מוּעָט!"

נִגַּשְׁנוּ – וְכַרְמוֹן בֵּרְכָם לְשָׁלוֹם.

“שְׁנֵי יְדִידִים, אֲנִי רוֹאֶה…” פָתַח וְאָמַר.

אַף אַתֶּם שְׁנַיִם, לֹא־כֵן?" קָרַץ לָנוּ עַקְמִיחֹטֶם בְּעֵינָיו, “הָרֵי שֶׁשָּׁוִים אָנוּ בְּמִנְיָן, אַף כִּי לֹא שְׁקוּלִים אִישׁ כְּנֶגֶד אָחִיו בְּבִינָה שֶׁחָלַק לָנוּ אֵל כָּל־הַחָכְמוֹת!”

״חֵי זָנָבִי!" צָחֲק כַּרְמוֹן. "מִתְפַּרְצֵף לוֹ!

מַה־לְךָ מִתְפַּרְצֵף כָּל־כָּךְ, גַּמְלוּ־גָמָל? אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיך כִּי הָאוֹת ג' דּוֹמָה לְךָ?"

״אָעֵז־נָא וְאוֹמַר, כִּי יֶשׁ־לָהּ הַכָּבוֹד!"

“דּוֹמֶה אַתָּה יוֹתֵר לַחֲטָף־פַּתָּח!”

״אִם דּוֹמֶה וְאִם לָאו – בְּנֵי־מִינִי הֵם שֶׁהֶעֱנִיקוּ לַשְּׁלִישִׁית בְּאוֹתִיּוֹת הָאָלֶף־בֵּית אֶת שְׁמָהּ הַמְהֻלָּל!"

“כָּך אַתָּה סָבוּר?”

״אָעֶזּ־נָא וְאוֹמַר, שֶׁהַכֹּל סְבוּרִים כָּך!

הַמִּלָּה הַמְצַיֶּנֶת אֶת שְׁמִי הִיא אַחַת הָעַתִּיקוֹת בָּעוֹלָם.

מִשֻׁתֶּפֶת לְכָל לְשׁוֹנוֹת שֵׁם, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה מַה טִּיבָן!

עִבְרִית – גָּמָל, עֲרָבִית – גָ’מָל. אֲרָמִית – גַּמְלָא…"

אַף אֲרָמִית אַתָּה יוֹדֵעַ? הִנֵּה כִּי כֵן! גָּמַל, בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֵׁם?"

"הֵן בִּלְבָד? אָעֵזּ־נָא וְאוֹמַר, כִּי לְשׁוֹנוֹת שֵׁם הוֹרִישׁוּהָ לִלְשׁוֹנוֹת אֵירוֹפָּה, יְוָנִית – Kamelos, רומית – Camelus, קוֹפְּטִית, Gamoul, אַנְגְּלִית – Camel, צָרְפָתִית – "

Part-II p.14-2.jpg

“רַב לִי, רַב!” קָרָא כַּרְמוֹן. “נִכָּר בְּךָ, שֶׁאֵין דָבָר חָבִיב עָלֶיךָ בָּעוֹלָם מִשִּׁמְךָ! עַל שׁוּם מָה, אֱמוֹר־נָא לִי, קְרָאוּךָ כָּךְ בַּעֲרָבִית?”

גָ’מִיל פֵּרוּשׁוֹ ‘יָפֶה’. שֶׁמָּא אֵינִי יָפֶה בְּעֵינֶיךָ?”

“מְאד!” צָחֵק כַּרְמוֹן. “יוֹתֵר מִשֶּׁיָּפֶה – צָנוּעַ!”

״אַל תִּתְחָכֵּם!" רָטַן עַקְמִיחֹטֶם.

“עַל שׁוּם מַה קְרָאוּךָ כָּךְ עַבְרִית?”

״גָּמֹל פֵרוּשׁוֹ בִלְשׁוֹן הַמִּקְרָא שָׁלֵּם לְאָדָם כְּפָעֲלוֹ!"

“לְשׁוֹן ‘שָׂכָר’?”

״לְשׁוֹן ‘נָקָם וְשִׁלֵּם’! בְּשֶׁכְּבָר־הַיָּמִים הָיוּ אֲבוֹתֶיךָ רוֹעִים אֶת עֶדְרֵי אֲבוֹתַי בַּמִדְבָּר…"

“מְסֻפָּקְנִי. אַךְ נַנִיחַ־נָא, לְפִי־שָׁעָה, כִּי רָעֹה רָעוּ..”

״יֵשׁ שֶׁהָיָה פּוֹרֵץ בֵּינֵיהֶם רִיב־דָּמִים…"

״רִיב – בֵּין אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ?"

״בֵין אֲבוֹתֶיךָ שֶׁלְּךָ לְבֵין עַצְמָם! כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג מִישֶׁהוּ הָיוּ שְׁאֵרִי־בְּשָׂרוֹ קָמִים עַל הוֹרְגוֹ – וְהוֹרְגִים אוֹתוֹ נָפֶשׁ!"

״וּשְׁאֵרֵי בְשָׂר הַהוֹרֵג, שֶׁנֶּהֱרַג?"

״קָמִים וְהוֹרְגִים אֶת הוֹרְגוֹ!"

“וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל זֶה?”

“קָמִים וְהוֹרְגִים אֶת זֶה, שֶׁהָרַג אֶת זֶה, שֶׁהָרַג אֶת זֶה, שֶׁהָרַג…”

״הִָרֵי שֶׁאֵין לַדָּבָר סוֹף?" קָרָא כַּרְמוֹן.

״בִּמְרוּצַת־הָעִתִּים הִגִיעוּ אַף הֵם לִכְלַל הַכָּרָה זוֹ!"

״מֶה עָשׂוּ?"

“עָרְכוּ, מַה שֶׁקּוֹרִין, ‘סוּלְחָה’. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, כִּי בְּנֵי מִשְׁפַּחַת רִאשׁוֹן כָּל הָרוֹצְחִים יְסַלְקוּ לִבְנֵי מִשְׁפַּחַת רִאשׁוֹן הַנִרְצָחִים ‘כֹּפֶר־נֶפֶשׁ’, אוֹ ‘דְּמֵי נָקָם’. בַּמֶּה, סָבוּר אַתָּה, שִׁלְמוּ?”

"בְּכֶסֶף, אֲנִי מְשַׁעֵר לְעַצְמִי!״

״כֶּסֶף לֹא הָיָה אָז בָּעוֹלָם. שִׁלְמוּ בִּשְׁוֵה־כֶסֶף: בָּנוּ, בִּבְנֵי־מִינְנוּ! אַנַחְנוּ, מָרִי, שִׁמַּשְׁנוּ לַאֲבוֹתֵיךָ הַקְּדוּמִים גְּמוּל דָּמִים!"

״מִכָּאן שִׁמְכֶם – גְמַלִּים? צֵא וְהַרְהֵר בְּכָךְ!"

“אָעֵז־נָא ואוֹמַר,” הוֹסִיף עַקְמִיחֹטֶם, ״כִּי מִנְהָג זֶה נִשְׁתַּמֵּר בִּידֵי בֶּדְוִים עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה!"

״הַאָמְנָם?"

“כְּשֵם שֶׁאַנִי עוֹמֵד כָּאן לְפָנֶיךָ וּכְשֵׁם שֶׁהַשְׁלִישִׁית בָּאוֹתִיוֹת…”

״עוֹמֵד אַתָּה אֵפוֹא עַל דַּעְתְּךָ, כִּי עַל שִׁמְכֶם הִיא קְרוּיָה?"

״אָעֵז־נָא וְאוֹמַר שֶׁכֵּן!"

“כָּךְ סָחִים אֶצְלֵנוּ חֲכָמִים… מִצַּד שֵׁנִי סָחִים אֶצְלֵנוּ חֲכָמִים – שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה עַל שִׁמְכֶם כָּל־עִקָּר!” ״לֹא עַל שְׁמֵנוּ?" נִתְרַתַּח עַקְמִיחֹטֶם. “עַל שֵׁם מִי, אוֹ מָה, אֵפוֹא?”

״חֶבֶל־סַפָּנִים הָיָה בָּעוֹלָם הָעַתִּיק, שֶׁקוֹרִין בַּעֲרָבִית ‘ג’וּמְל’. כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁלִישִׁית בְּאוֹתִיּוֹת הָאָלֶף-בֵּית כְּפוּפָה בְּמִקְצָת, וְדוֹמֶה לוֹ, קְרָאוּהָ בִּלְשׁוֹנוֹת שֵׁם ‘גִימֶל’! הוּא שֶׁאוֹמְרִים ‘גָּמָל’, כְּלוֹמַר ‘חֶבֶל־סַפָּנִים’, בְּקוֹף־מַחַט… “כָּךְ סָחִים אֶצְלְכֶם חֲכָמִים?” ״כּיוֹצֵא בְּכָךְ."

״בּוֹא וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַקָדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא", מְלְמֵל עַקְמִיחֹטֶם כְּמִי שֶׁנִפְגַע בִכְבוֹדוֹ, “שֶׁחִלֵּק חָכְמָה לַחֲכָמִים. מֶה הָיִינוּ עוֹשִׂים אִלּוּ חִלְקָה לְשׁוֹטִים?”

“שְׁאֵלָה אַחַת…” נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ דְּבָרָיו.

״שַׁאֲלֶנָּהּ כָּעִנְיָן", רָטַן עַקְמִיחֹטֶם,

“וַאֲשִׁיבְךָ כַּהֲלָכָה! כַּמָּה צַבִּים יֵשׁ בְּיָם הַצַּבִּים?”

״עִיְּלוּךָ פַּעַם… רְצוֹנִי לֹאמַר… כְּלוּם הִשְׁחִילוּך מִיָּמֶיךָ… בְּפִי חוֹרָהּ שֶׁל מַחַט?"

פָּתַח עַקְמִיחֹטָם פִּיו וְנָתַן עָלֵינוּ בְּקוֹלוֹ…

גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! שֶׁה פּוֹעֶה, כְּבֶשׂ חוֹנֶב. עֵגֶל גּוֹעֶה, כֶּלֶב נוֹבֵחַ, חָתוּל מֵיַלֵּל. עַכְבָּר מְגַיֵץ. נָחָשׁ לוֹחֵשׁ. אַיָּל עוֹרֵג. סוּס צוֹנֵף. חֲמוֹר נוֹעֵר. פֶּרֶד צוֹהֵל. יוֹנָה הוֹגָה. אֲרִי שׁוֹאֵג. צְפּוֹר מְצַיֶּצֶת. אַךְ גָמָל? טְלוּ אֶת כָּל בָּאֵי תֵיבַת־נֹחַ וְטִרְפוּ קוֹלוֹתֵיהֶם בְּקַלְפֵּי אַחַת, אוֹ אָז – אַתֶּם עוֹמְדִים עַל חֵן נַעֲרוּתָא שֶׁלוֹ, לְעֵת־רֻגְזָה! רוֹצֶה הָיִיתִי לִשְׁמוֹעַ סְקֶרְצוֹ עַלִיז יוֹתֵר, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם! דַּי הָיָה בְּעַקְמִחֹטֶם כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁמַּקְהֵלַת גְּמַלִּים אֵינָהּ אוֹרָטוֹרְיָה מֵאֵת הֶנְדֶּל!

Part-II p.16-1.jpg

 

כ"ב – דוּ־שִׂיחַ    🔗

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לְשׁוֹן־הַסְּמָלִים אוֹמֶרֶת לָכֶם מַשֶׁהוּ. תְּמוּנָה זוֹ – כֻּלָּה סֵמֶל!

הַגִּ’יפּ שֶׁלָּנוּ עוֹמֵד כָּאן בְּמִקְרֶה, אַף הַגָמָל עוֹמֵד לוֹ בְּמִקְרֶה. צְאוּ־נָא וְהַגִּיעוּ עָתָּה בְּעַצְמְכֶם:

מַשְׁמָעוֹת שֶׁיֵּשׁ, לִפְרָקִים, לִדְבָרִים שֶׁבְּמִקְרֶה!

״רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה חָבוּשׁ אֻכָּף, נָכוֹן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ…" אוֹמֵר לוֹ הַגִּ’יפּ לַגָּמָל.

״אָמְנָם כֵּן!" מֵשִׁיב, כִּבְיָכוֹל, הַגָּמָל. ״אַתָּה נִכְנָס – אֲנִי יוֹצֵא!"

״לא שֶׁאֲנִי מְמַחֶה בְּיָדְךָ,״ מְלַגְלֵג הַגִ’יפּ. אַךְ רוֹצֶה הָיִיתִי לָדַעַת: לְאָן?

״הַרְחֵק, הַרְחֵק! מָקוֹם שֶׁלא אַתָּה וְלֹא שְׁאָר בְּנֵי מִינְךָ מְצוּיִם בּוֹ!"

״תְמֵהַנִי אִם יֵשׁ מָקוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה בְּיָמֵינוּ!"

״חַיָּב לִהְיוֹת!" מַפְטִיר הַגָּמָל בְּקוֹל רְווּי־עַצְבֶת. אֵי־שָׁם, בְּלֶב־לִבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן כָּל הַמִּדְבָּרִיוֹת…"

״אִם לֹא הֵגַּעְנוּ אֵלָיו הַיוֹם", פּוֹסֶק הַגִ’יפּ, “נָגִיעַ מָחָר!”

״צר לָכֶם מְקוֹמְכֶם בִכְרַכֵּי־הַיָּם, שֶׁאַתֶּם בָּאִים לִדְחוֹק אֶת רַגְלֵינוּ?"

״עוֹלָם זֶה נַעֲשֶׂה קָטָן מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים!"

״אַךְ מָה עִנְיָן מָצְאוּ לָהֶם הוֹלְכֵי־עַל־שְׁתַּיִם בְּמִדְבָּרִי שֶׁלִי?" תָּמַהּ הַגָּמָל. גֵּנֵּי תַּפּוּחִים צָצוּ כָּאן? פּוּאַנְצִינוֹת, מַגְנוֹלְיוֹת, גִ’יקוּרַנְדוֹת? שֶׁמָּא אַדְמוֹת־מִזְרָע? תַּרְפַּ“ט אַלְפִי מִילִין רָמַסְתִּי בִימֵי חַיֵי־הֶבְלִי וְלֹא מָצָאתִי קֵלַח חַרְדָּל שֶׁעָלָה יָפֵה!”

״סְלַח לִי, אִי אַתָּה מַכִּירוֹ כְּלָל!"

"הַס, בְּרִיָּה גַּסָּה! לֹא דַי לוֹ שֶׁהוּא דּוֹחֵק רַגְלַי, אֶלָּא שֶׁמַּחֲצִיף־פָּנִים! גִּ’יפּ, מַעֲשֵׂה יְדֵי־אָדָם, מֵטִיחַ דְּבָרִים כְּנֶגֶד יְצוּר שֶׁבְּרָאוֹ אֵל! יָמִים נָאִים הִגִיעוּ, אוֹמֵר אֲנִי לְךְ: אִם דּוֹחֲקִים אַתֶּם אֶת רַגְלֵינוּ, מִי יִשְׁכֹּן כָּאן אֳהָלִים?

“אֳהָלִים לֹא יִהְיוּ עוֹד…”

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי!”

״יִהְיוּ – גּוֹרְדֵי־שְׁחָקִים!"

״לא, חֵי־אַלְלָה!"

״גוֹרְדֵי שְׁחָקִים וּבְתוֹכָם – פּוֹעֲלִים, מְהַנְדְּסִים, רוֹפְאִים וּפְרַקְלִיטִים! בָּתֵּי כְּפָר יִהְיוּ כָּאן וּבְתוֹכָם – בֶּדְוִים שֶׁנַּעֲשׂוּ חַקְלָאִים!״

״בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת זוֹ?"

“עֲשִׁירָה מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ אֲבוֹתֶיךְ בַּחֲלוֹמָם!”

״אֵינָהּ עֲשִׁירָה אֶלָּא בִּגְמַלִים!"

״אוֹצָרוֹת גְנוּזִים בָּהּ! הַרְבֵּה מִינִי זָהָב!"

״אֵינִי מַכִּיר אֶלָּא שְׁנַיִם: זְהָב צַמְרִי וּזְהַב גַּרְגְּרֵי־הַחוֹל, לְעֵת צִחְצוּחֵי־חַמָּה!"

״חוֹל וְתַחְתָּיו זָהָב שָׁחוֹר, שֶׁקּוֹרִין נֵפְט.

לָבָן, שֶׁקוֹרִין עַפְרוֹת־כֶּסֶף… וְכַיּוֹצֵא בְּכָךְ רַדְיוּם,

קוֹבַּלְט, אוּרַנְיוּם… אוֹצָרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ כְּלָל!"

״אַלְלָהוּ אַכְבָּר!״ אוֹמֵר הַגָּמָל. ״הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה!"

Part-II p.17-2.jpg

 

כ"ג – הַשַּׁעַר    🔗

“…הַצַּלָּם אֵינוֹ נוֹרָא כָּל־כָּךְ, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אַךְ יְדִידוֹ… שְׁמָעֵנִי־נָא! אִם יִגַּשׁ אֵלַי – לא אָשִׁיב לוֹ חֲצִי־דָבָר!”

דְּבָרִים אֵלֶּה שָׁמַעְתִּי יוֹצְאִים בְּקוֹל־לְחִישָׁה מִפִּי זֶה, שֶׁמּוּסָה הַקָּטָן רָכוּב עָלָיו מֵאָחוֹר, שְׁמִי הָלַךְ, כְּכָל־הַנִּרְאֶה, לְפָנַי, בְּרַחֲבֵי אֶרֶץ־הַנֶּגֶב. אֵין תַּמַהּ: הִרְבֵּיתִי לַחֲקוֹר, הִרְבֵּיתִי לִדְרוֹש…

״סְלַח לִי בְּטוּבְךָ", נִפְנֵיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ.

״שֶׁלֹא מֵרָצוֹן – הִטֵּיתִי אֹזֶן… לֹא אַטְרִיחֲךָ כָּל־עִקָּר!"

רָאִיתִי שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו וְהוּא מַשְׁפִּיל עֵינָיו כְּנִכְלָם.

״לֹא לְכָךְ נִתְכַּוִַּנְתִּי… אַדְרַבָּא…" מִלְמֵל בִּמְבוּכָה. אֲנִי סְתָם־כָךְ… לְפִי תֻמִּי…"

״הֱיֵה שָׁלוֹם אֵפוֹא, מְלֻמַּד־נִמּוּס שֶׁלִּי!" אָמַרְתִּי בְּלִגְלוּג.

״לֹא, שְׁמָעֵנִי־נָא!" קָרָא אַחֲרֵי בְּקוֹל רָפֶה.

“מוּכָן אֲנִי לְהָשִׁיב לָךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֶיךָ… בִּתְנָאי…”

נִמְלָךְ, שָׁעָה קַלָּה, בְּדַעְתּוֹ וְהוֹסִיף:

״שֶׁלֹּא תַּעֲלֶינָה בְּמִנְיָנָן עַל חָמֵשׁ חָסֵר שְׁתַּיִם!"

חַשְׁתִּי, כִּי לִבּוֹ מְפֻלָּג עָלָיו בֵּין רֶגֶשׁ הַבּוּשָׁה לְיֵצֶר הַגַּאֲוָה. בּוֹשׁ הָיָה עַל שֶׁנִּתְפַּס בִּדְבָרִים שֶׁל חֹסֶר נִמוּס וּבוֹשׁ יוֹתֵר – שֶׁלֹּא עָמַד בּוֹ עֹז לְסָרֶב לִי סֵרוּב גָמוּר.

״יָפֶה", אָמַרְתִּי לְבַסּוֹף. “שְׁאֵלָה אַחַת…”

“יוֹדֵעַ אֲנִי מַהִי!” רָטָן הַגָּמָל. “רוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת, אִם הִשְׁחִלוּנִי בְקוּפָהּ שֶׁל מַחַט! לֹא אֲכַחֵד מִמְךָ: לֹא! אַךְ אֲבוֹתַי הֻשְׁחֲלוּ בְּקוּפֵי מְחָטִים רַבּוֹת!”

“אֵינְךָ מְהַתֵּל בִּי?”

שָׁאַפְתִּי רוּחַ לִרְוָחָה… סוֹף־סוֹף! מִיָּד חָזְרָה רוּחִי וְנִטְּלָה מִמֶּנִי, מֵחֲמַת סַקְרָנוּת…

“סַפֵּר־נָא, יְדִידִי, כֻּלִּי אֹזֶן! סַפֵּר־נָא וְנִשְׁמַע, סוֹף־סוֹף! סַפֵּר וָאֵדַע אִם יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ וְאִם אַיִן!”

“מֵאָז וּמֵעוֹלָם”, פָּתַח הַגָּמָל וְאָמַר לִי, הָיוּ אוֹרְחוֹת אֲבוֹתַי מְשַׁמְּשׁוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְחוֹצוֹת לְמַעֲנָם אֶת כָּל יַמֵּי הַחוֹל. לְמוֹתָר הוּא לוֹמַר, כִּי דַּרְכֵי הַמִּדְבָּר מְשֻׁבָּשׁוֹת גֻּנְדוֹת שְׁל לִיסְטִים מְזֻיָּנִים. כָּל שְׁהִשְׁכִּים וְהִגִּיעַ לִמְלוֹן־אוֹרְחִים מֻקַף־חוֹמָה – הִקְדִים לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ וּלְהַצִיל אֶת עוֹר גְּמַלָּיו וְאֶת סְחוֹרָתוֹ!"

״שָׁמַעְתִּי עַל כָּך…" מִלְמַלְתִּי אֲנִי.

הֵיכָן מָצִינוּ, אֲגַב־אוֹרְחָא, ‘מְלוֹן־אוֹרְחִים’ בַּמִּקְרָא?"

״יִרְמְיָהוּ״, הֲשִׁיבוֹתִי אֲנִי.

״יָפֶה!,מִי יִתְּנֵנִי מְלוֹן־אוֹרְחִים

בַּמִּדְבָּר'… הֲרֵי שֶׁשִּׁנַּנְתָּ אֶת פִּרְקְךָ! אַךְ נַמְשִׁיךְ־נָא… כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ אוֹרחוֹתֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת וּפָנוּ לָפוּשׁ בַּפֻּנְדָּקִים…"

“פֻּנְדָּק אֵינוֹ מְלוֹן־אוֹרְחִים?”.

״לֹא! פֻּנְדָּק הַנִּמְצָא לִפְנִים מִן הַחוֹמוֹת נִקְרָא בְּפִי עַרְבִיִים ‘חַאן’!"

״שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי!" קָרָאתִי בְּשִׂמְחָה. “אַף רָאִיתִי בְּמוֹ־עֵינַי, בְּעַכּוֹ!”

״נָכוֹן מְאד!" הֵשִׁיב הַגָּמָל. “עַד לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים הָיוּ מַגִּיעוֹת לְשָׁם אוֹרְחוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּר מִן הַחוֹרָן. חַאנִים אֵלֶּה שֶׁקּוֹרִין…”

״הַמְתֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ! ‘חאן־אִל־שַׁוַּארְדָא’, הֲרֵי אֶחָד. ‘חַאן־אִל־פָרַאנְגְּ’, שְׁנַיִם. ‘חַאן־אִל־עוּמְדָאן’ – שְׁלוֹשָׁה…"

״רוֹאֶה אֲנִי, כִּי הָיִיתָ בְּעַכּוֹ! עוֹמְדִים עֲדַיִן עַל תִּלָם?"

״אָמְנָם כֵּן! אֶלָּא שֶׁשׁוּב אֵינָם מְשָׁמְשִׁים לֹא גְמַלִים וְלֹא גַמָּלִים!"

הַגָּמָל הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בְּעֶצֶב.

״סִיק טְרַנְזִיט גְלוֹרְיָה מוּנְדִי…" צִטֵט פָּסוּק לָטִינִי. "כָּךְ חוֹלֵף לוֹ, יְדִידִי, הוֹד־הָעוֹלָם… אֵינִי שָׂשׂ לִשְׁמוֹעַ זֹאת! אַךְ סָבוּרְנִי, כִּי אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב.

חַאנִים אֵלֶּה, אַתָּה יוֹדֵעַ, שִׁמְּשׁוּ פַּעַם אַלְפֵי אוֹרְחוֹת.

בָּהֶם נָפְשׁוּ, בָּהֶם סָעֲדוּ בְּנֵי־אָדָם לִבָּם, בָּהֶם לָנוּ, הִתְפַּלְּלוּ, עָסְקוּ בְּמִקָּח־וּמִמְכָּר… אֱמוֹר־נָא לִי: אֶת חוֹמָתָהּ שֶׁל עַכּוֹ רָאִית?"

״פְּעָמִים רַבּוֹת!".

״הֲרֵי שֶׁרָאִיתָ אַף אֶת שַׁעַר הַכְּנִיסָה?"

Part-II p.18-2.jpg

“אָמְנָם כֵּן!”

״דּוֹמֶה לִשְׁאָר כָּל שַׁעֲרֵי חוֹמוֹתֵיהֶן שֶׁל הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת. גָּבוֹהַּ לְמַדַּי, לֹא כֵן?״ “מְאֹד!”

״מַה דַעְתְּךָ, אֵפוֹא: גָּמָל הָיָה נִכְנָס בּוֹ?"

״הֵן! בִּרְוָחָה רַבָּה…"

״וּבְתוֹךְ הַשַּׁעַר מָה רָאִיתָ?"

״בְּתוֹכוֹ? הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶזְּכֵר… מִין פִּשְׁפָּשׁ, כִּמְדֻמַּנִי!״

״שֶׁעַר־בְתוֹךְ־שַׁעַר, לא כֵן?״

״אָמְנָם כֵּן! אַף הַפִּשְׁפָּשׁ אֵינוֹ צַר כָּל־כָּךְ. בְּנֵי־אָדָם יְכוֹלִים לִכָּנֵס בּוֹ עַל־נְקַלָּה!"

"בְּנֵי־אָדָם! וְאִלוּ גְּמַלִּים?״

״גְּמַלִים? אֵינִי יוֹדֵעַ…"

״עַל שׁוּם מָה טָרְחוּ לִקְרוֹעַ מִין פִּשְפָּשׁ בְּתוֹךְ הַשַׁעַר? רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה חוֹכֵךְ בְּדַעְתְּךָ… הוֹדֵה נָא וֶאֱמוֹר, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ!"

״לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ!"

״וַהֲרֵי אֵין לְךְ. דָּבָר פָּשוּט מִזֶּה! אַף יוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי לִיסְטִים. מֶה עָשׂוּ? כֵּיוָן שֶׁיָּרְדָה חֲשֵׁכָה לָעוֹלָם, הָיוּ מְגִיפִים אֶת הָשַּׁעַר וּפוֹתְחִים אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ שֶׁבְּתוֹכוֹ. כָּךְ יָכְלוּ שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת לַעֲצוֹר אֶת כָּל הַמְאַחֲרִים בַּנֶשֶׁף, לְפַשְׁפֶּשׁ בִּכְלֵיהֶם וְלִתְהוֹת עַל קַנְקַנָּם.."

״הָדִין עִמָּם! אַךְ אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁתַּהוּ בַּדֶּרֶךְ? אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ בְּרֹאשׁ אוֹרְחַת גְּמַלִּים?"

“לָנוּ מְחוּץ לַשַּׁעַר, חוּץ לַחוֹמוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן…”

נִדְמֶה לִי שֶׁרָאִיתִי נִצְנוּץ־מְשׁוּבָה בְּעֵינָיו.

“סַקְרָן אֲנִי לָדַעַת מֶה עָלְתָה לְמְאַחֲרֵי־בָנֶּשֶׁף אֵלֶּה בְסוֹפָם!”, אָמַרְתִּי.

״אִם אָצָה לָהֶם דַרְכָּם וּבִקְשׁוּ לִכָּנֵס הָעִירָה מִבְּעוֹד־לַיִל, חַיָּבִים הָיוּ לְהַבְרִיךְ אֶת גְּמַלֵּיהֶם, לְפָרֵק אֶת כְּבֻדָּתָם…"

“כָּל הַכְּבֻדָּה כֻּלָהּ?”

״אֲהָהּ! שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלוֹשׁ… כָּל שֶׁטָּעֲנוּ לִפְנֵי יָמִים רַבִּים בְּשִׂמְחָה – פֵּרְקוּ עַתָּה בְּבֶכִי… שְׁטִיחִים,

Part-II p.19-2.jpg

בְּשָמִים, תְּרָפִים, אֲרִיגֵי־צוֹר, אִצְטְלָאוֹת־מֶשִׁי, אַמְתְּחוֹת־קֶמַח… כָּל שֶׁפֵּרְקוּ – עָמְסוּ עַל כְּתֵפֵיהֶם וְנָשְׂאוּ, מִבַּעַד לְאוֹתוֹ פִשְׁפָּשׁ צַר שֶׁבַּשַּׁעַר, לִפְנִים מִן הַחוֹמוֹת. לְבַסּוֹף הִגִיעָה שְׁעָתֵנוּ שֶׁלָּנוּ…"

״אֵיךְ נִכְנַסְתֶּם אַתֶּם?"

״הָבְּרַכְנוּ עַל בִּרְכֵּינוּ! אַחַר־כָּךְ עָמְדוּ עָלֵינוּ וּדְחָפוּנוּ מִלְּפָנִים, דְחָקוּנוּ מֵאָחוֹר, גְרָרוּנוּ בְאַפְסָר, חֲבָטוּנוּ בְּשְׁבָטִים, עַד שֶׁסִּנְּנוּנוּ פְנִימָה מִבַּעַד לַפִּשְׁפָּשׁ… יוֹדֵע אַתָּה מַה שֵּׁם נָתְנוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךְ?״

“תְּמֵהַנִי!”

“קוּף הַמַחַט!”

“כָּךְ קָרְאוּ לוֹ?”

״אָמְנָם כֵּן! הוּא שֶׁאוֹמְרִים אֶצְלְכֶם: ‘נָקֵל לֶעָשִׁיר לָבוֹא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, מִלְּגָמָל בְּקוּף הַמַּחַט!’ לֹא שָׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לָנוּ…"

הוֹדֵיתִי לוֹ בְּכָל־לְבִּי, עַכְשָׁיו נִתְחַוְרוּ לִי תְּמִיִהוֹתַי. חַשְׁתִּי, כִּי נָחָה עָלַי דַּעְתִּי וַאֲנִי יָכוֹל לַחֲזוֹר לְבֵיתִי.

״הֱיֵה שָׁלוֹם“, נִפְנַפְתִּי לוֹ בְּיָדִי. עֲלֶה וְהַצְלַח!”

Part-II p.20-1.jpg

 

כ"ד – אֶרֶץ הַגְּמַלִּים    🔗

הֱיֵה שָׁלוֹם, יְצוּר מֻפְלָא! צַר לִי עָלֶיךְ… מִצַּד שֵׁנִי – גְזֵרָה הִיא וְאֵין לְהָשִׁיב! כַּמָּה שָׁנִים שִׁמַּשְׁתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ? אַרְבַּעַת אֲלָפִים, לֹא כֵן? עַל חֲרָסִים עַתִּיקִים שֶׁבַּמִּזְרָח מָצִינוּ אֶת צֶלֶם־דְמוּתִךָ! הֲרֵי שֶׁלֹא פָּחוֹת מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים!

אַךְ עוֹלָם שֶׁלַּוְיָנִים מַקִּיפִים אוֹתוֹ בְּפָחוֹת מֵחֲצִי־שָׁעָה – אֵין שְׁעָתוֹ פְּנוּיָה לִמְשָׁרְכֵי דַרְכָּם בַּעֲצַלְתַּיִם! כָּל־שְׁכֵּן – לְעַרְבוֹת מְלֵחָה וּלְיַמֵּי־חוֹל!

מָקוֹם שֶׁבְּיָמֵינוּ הוּא מִמְשַׁק־חָרוּל אוֹ מִכְרֵה־מֶלַח, עָתִיד לֵיהָפֵךְ בִּמְהֵרָה לְאֶרֶץ מוֹצָאֵי־מַיִם. כְּרַכִּים יַעֲלוּ בּוֹ, כְּרַכִּים מְרֻבֵּי־אוּכְלוּסִין, כְּרַכֵּי־מִלְיוֹנִים! מַה שֶּׁלא עָשׂוּ דַּבְּשׁוֹת כָּל הַגְּמַלִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, יַעֲשֶׂה עַתָּה כּוֹר אֲטוֹמִי אֶחָד!

כַּמָּה שָׁנִים נוֹתְרוּ לְךְ עַתָּה? מֵאָה? מָאתַיִם?

מִי אֲנִי שֶׁאוֹמַר: אַךְ בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ: צַר לִךָ עַל כָּך? צַר לְךָ, כִּי דְּרָכֵינוּ נִפְרָדוֹת? צָר לְךָ שֶׁאָנוּ מַנִיחִים אוֹתְךָ לְנַפְשְׁךָ? עַל אַפְסָרְךָ צַר לִךָ? עַל הַסֻכָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ אַתָּה מַסִּיעַ כַּלּוֹת לְאָהֳלֵי חַתְגֵיהֶן? עַל מְטֻטֶּלֶת זוֹ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת לְךְ אֻכָּף? מְסֻפָּקְנִי…

מֵעוֹלָם לֹא נִתְקַשַּׁרְתָּ אֵלֵינוּ קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא. שֶׁלֹא כַּכֶּלֶב, אֵין לִתֵּן בְִּךָ אֵמוּן כְּלָל! רַק מִתּוֹךְ עַצְלוּת הִנַּחְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ כִּי יְבַיְתוּךָ. רַק מִתּוֹךְ כֵּהוּת־רוּחַ וְכֵהוּת־חוּשִׁים לֹא נִמְלַטְתָּ מֵעִמָּנוּ, כָּל פַּעַם שֶׁשַָׂמְנוּ עָלֶיךְ יָד. אַךְ גַם אִם לֹא עָמַד לְךָ שִׂכְלְךָ, אוֹ רְצוֹנְךָ, לִחְיוֹת חַיֵּי־פֶרֶא, לֹא הִשְׁלַמְתָּ עִמָּנוּ כְּלָל. עַד הַיּוֹם חַיָבִים אָנוּ לִכְפּוֹת רַגְלֶיךָ, כְּדִי לִמְנוֹעַ אוֹתְךָ מִמְּנוּסָה… אֶת הַכְּלָבִים – בִּיַּתְנוּ וְאִלַּפְנוּ. אוֹתְךָ – כָּבַשְׁנוּ, פָּשׁוּט, לְעֶבֶד!

לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֲהַבְתִּיךָ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבְּדֹוֹמֶה לְכָל אָדָם, מְאֹהָב אֲנִי בְּנוֹשֵׂא מֶחְקָרִי, כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ כִּי שִׁמְךָ גָּזוּר מִלְּשׁוֹן “רִצּוּי”, “נְכוֹנוּת לְשַׁמֵּשׁ”, “גְמוּל־יְשָׁרִים…” לְעִצּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר מוֹצֵא אֲנִי בְּ“מִשְׁפַּט הָאוּרִים” כִּי בְמַסֶּכֶת קִדוּשִׁין

גָרְסוּ חֲזַ״ל: גַּמְלָא – גָּמָל, לְשׁון "גֶּשֶׁר'', “מעֲבָר”. הֲרֵי שֶׁהֵיטִיבוּ לְהַכִּירךָ…

אַךְ הִנֵּה, הִגִיעָה עִתְּךָ: מִי יוֹדֵע? שֶׁמָּא עַכְשָׁיו, דַוְקָא עַכְשָׁיו, זָכִיתָ לִשְׁעָתְךָ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר?

מֵיטִיב אַתָּה לָדַעַת, כִּי לֹא נַשְׁמִידְךָ בְּמוֹ־יָדֵינוּ, עַל שׁוּם שֶׁסּוֹפְךָ לֵיהָפֵךָ לְאוֹכֵל־וְאֵינוֹ־עוֹשֶׂה, עַל שׁוּם שֶׁשׁוּב לא יִהְיֶה לָנוּ צֹרֶךְ בְּךָ! אֶת הָאַחֲרוֹן, אֶת הַנִדָּח וְהֶעָמֹק בְּמִדְבָּרִיוֹתֵינוּ נִשְׁמוֹר לְמַעַנְךָ! שָׁם תְּהַלֵך חָפְשִׁי לְנַפְשְׁךָ, חָפְשִׁי מֵעֹל אָדָם… וְאִלוּ עַל כָּל מַה שֶׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנֵנוּ עַד עַתָּה, מֵרְצוֹנְךָ אוֹ עַל־ כָּרְחֲךָ, חֵן־חֵן!

Part-II p.21.jpg

 

כ"ה – הקּוֹלוֹסוּס    🔗

כַּרְמוֹן נָהֵג בַּגִּ’יפּ וַאֲנִי עָטַפְתִּי רַגְלַי בִּשְׂמִיכָה, הֵצַצְתִי בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב וְהָגִיתִי בִּדְבָרִים הַרְבֵּה.

דֶּרֶךְ־מָשָׁל: פֶּסֶל־אַפּוֹלוֹן בְּרוֹדוֹס, מַעֲשֶׁה יְדֵי חָרֶס. קַדְמוֹנִים קְרָאוּהוּ קוֹלוֹסוּס וּבְצַד הַפִירָמִידוֹת הַמִּצְרִיּות, גָּנֶיהָ הַתְּלוּיִים שֶׁל שְׁמִירָמִית, אַנְדַּרְטַת צֵיאוּס בְּאוֹלִימְפִּיָה וּשְׁאָר שְׂכִיּוֹת־חֶמְדָה שֶׁבְּיָדָם, רָאוּ בוֹ פֶלֶא מִפִּלְאֵי־עוֹלָם.

מֶה עָלְתָה לוֹ בְסוֹפוֹ?

כָּל שֶׁשָּׂרַד מִנְחֻשְׁתּוֹ הַנּוֹצֶנֶת נִמְכַּר, בִּימֵי הַכִּבּוּשׁ הַמֻּסְלְמִי, לִגְרוּטָאוֹת וַעֲרָבִי אֶחָד, שֶׁהֵעֱבִירוֹ מִמְּקוֹמוֹ לְאַסְיָה הַקְּטַנָּה, הֶעֱמִיסוֹ עַל שְׁלשׁ־מֵאוֹת גְּמַלִּים וְיָצָא עִמָּם, דֶּרֶךְ הָרִים וּבְקָעוֹת, לְדַמֶּשֶׂק…

הַאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עַתָּה, הִרְהַרְתִי לִי בְלִבִּי, בְּפַאֲתֵי־מַעֲרָב? הִנֵּה צָפִים כְּנֶגְדִּי בְּעַנְנֵי־עָב שָׁעָה שֶׁהַקוֹלוּסוּס, אֵל הַחַמָּה, כָּתוּת עַל גַבָּם לְשִׁבְרֵי־שְׁבָרִים שֶׁל בְּרוֹנְזָה…

“צָפוֹן!” רָמַז לִי כַרְמוֹן עִם־חֲשֵׁכָה. “כּוֹכָב הַצִּיר, הִנֵּה שָׁם, וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ…”

“קַסְיוֹפֵיאָה,” נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ דְּבָרָיו.

לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גָּמָל, הַגָּמָל

סָבוּר הָיִיתִי – מְשַׁטֶּה… בָּמֶה אֵין אָדָם מוֹצֵא עַתָּה דִמְיוֹן לְפַרְצוּף פְּנֵי־גָמָל? “סֶלַע הַגָּמָל” בְּמִצְפֵּה־ רִמוֹן… “הַר הַגָּמָל” בְּמַגְ’דְ־אֶל־כָּרִים… עַכְשָׁיו – מַזָּל מִמַּזּלוֹת רָקִיעַ…

“זוֹ”, חָזַרְתִּי וְשִׁבַּרְתִּי אֶת אָזְנוֹ, “קְרוּיָה קַסְיוֹפֵיאָה!”

“לא בְפִי עַרְבִיִּים. עַרְבִית – ‘הַגָּמָל הַמֻּבְרָךְ’!”

שְׁמֵי־הַלַּיְלָה הֵם, כַּנִרְאֶה, סֵפֶר־פְּלָאוֹת, שֶׁכָּל אוּמָה מְצַיֶצֶת בּוֹ צִיוּצִים מִשֶּׁל עַצְמָהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹטַרְתּוֹ כְּיַד דִּמְיוֹנָהּ הַטּוֹבָה עָלֶיהָ. מַזָּל שֶׁיְּוָנִים מוֹצְאִים בּוֹ דִמְיוֹן לְמַלְכַּת הָאֶטְיוֹפִים, מִצְרִים קְדוּמִים לְמִין רֶגֶל, רוֹמָאִים לְאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא וְאֶסְקִימוֹסִים לִמְנוֹרַת־אֶבֶן – עַרְבִים רוֹאִים בִּדְמוּת גָּמָל שֶׁהֻבְרָךְ!

כָּךְ הָגִיתִי לִי, הָגִיתִי, הָגֹה הָגִיתִי…

כּוֹכָבִים נוֹפְלִים רִצְדוּ מֵעָלַי כְּאוֹרוֹת־בֶּנְגָל. כָּל שֶׁנִתְרַחַקְתִּי מֵאֶרֶץ הַגְּמַלִּים נָעֲשׂוּ הִרְהוּרַי קָשִׁים עָלַי יוֹתֵר. מַה לְךְ אָץ כָּל־כָּךְ", הֵצִיקוּ לִי, אֶחָד־אֶחָד אוֹ עֲשָׂרָה־ עֲשָׂרָה, “לְסִבְלוֹתֶיךָ? תַחְמִיצֵן, חֲלִילָה, בְּג’וּנְגְל הָאֶבֶן שֶׁבַּכְּרָךְ? דַיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָה…”

כֵּיוָן שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי “צָרָה”, נִזְכַּרְתִּי בַּחֲבֶרְתָּהּ, חֲבֶרְתָּה הִזְכִּירַתְנִי אֶת חֲבֶרְתָּהּ, חֲבֶרְתָּהּ אֶת־חֲבַרְתָּה וַחֲבֶרְתָּהּ אֶת־חֲבֶרְתָּה…

סוֹף כָל־הַדְּבָרִים – אַךְ צָרוֹתַי אֵין לָהֵן סוף!

נִרְדַּמְתִּי בִמְבוֹאוֹת אַשְׁקְלוֹן. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר – חָלַמְתִּי חֲלוֹם… הוֹ, חֲלוֹם… הָא, חֲלוֹם: עַל… דִּקָלִים וְעֵינוֹת־מַיִם, עֵל… שְׁיָרוֹת אֶרֶץ־טוֹב…

Part-II p.22-2.jpg

שְׁיָרוֹת אֶרֶץ־טוֹב

יִשְׁתַּבַּח בּוֹרֵא הָעוֹלָם

אֲשֶׁר לוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּיטָב.

הַנִגְלֶה.

וְהַנִּרְמָז.

וְהַנֶּעֱלָם.

הַמְשַׁסֶּה בָּנוּ אֶת רָאשֵׁי שְׁבָטָיו:


בְּנֵי אַכְזָב

וּמְרָרִי

וְיוֹבָב.

וְכָלֵב. וְיָרִיב, וְעֶלְבּוֹן.

וְיוֹאָשׁ

וּמָכִיר

וּקְרוֹבָיו,

אַלְמוֹדָד וְחֶשְׁבּוֹן.


רְכוּבִים עַל גְמַלֵּי עֲרָבָה

רְכוּבִים עַל גְמַלֵי עֲרָבָה

הֵם פּוֹשְׁטִים, בֵּין שִׂיחֵי הֶחָצָב,

עַל לִבִּי וְאַלְפֵי־רְבָבָה –

נוֹחֲתִים בִּמְבוֹאוֹת עֲרוּצָיו.


כְּדֵי לָצוּר עַל פְּתָחָיו. כְּדֵי לָבוֹא

מַחֲנֶה אָהֳלָיו הַפָּרוּץ.

כְּדֵי לִשְׁדֹד אֶת כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ.

וּלְשַׁכֵּל נְשָׁמוֹת וְלָרוּץ,


לְקַטֵּעַ, בְּתַעַר טִבְחָה.

חֲטָמִים

וּזְרָתות

וִירֵכִים.

וְלִמְכּוֹר בּוֹ, מִמְכֶּרֶת שִׁפְחָה,

אֶת נָשָׁיו הַמְאִירוֹת כִּירֵחִים.

<br /

וּלְקַצּוֹת בַּזְּקֵנִים וּבַטָּף.

לְכָלּוֹת בּוֹ צַפַּחַת חוֹבֵשׁ.

וְלִרְדֹף אֶת שְׂרִידָיו וּפְלִיטָיו

עַד בּוֹכִים וְעַד בֵּית־הַיְשִֵמּוֹת

אֲשֶׁר אֵצֶל יָבֵשׁ.


אַךְ הָאֵל, הַכּוֹתֵב בַּשָּׁמַיִם,

אֶת סִפְרֵי מִלְחֲמוֹת בְּנֵי־עֲרָב,

לֹא הִרְשָׁם לַחֲסֹם

אֶת הַמָּיִם.

וּלְעוֹלָם לֹא לִכְרוֹת

אֶת תְּמָרָיו.


מִשׁוּם כָּךְ, שׁוּב רוֹמְסוֹת חֲצֵרִי

כָּל אָרְחוֹת אֶרֶץ־טוֹב

וִיקָרָן:

צִפִּיּוֹת, אֲנָחוֹת, יְצָרִים,

שֶׁחָזְרוּ מִקַצְוֵי מִדְבַּר צִין.

וְעֵיטָם.

וּמָעוֹן.

וּפָארָן.

Part-II p.23.jpg
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות