רקע
תקוה שריג
מערת השועלים

למעשיות, כמו במעשיות, יש גירסות רבות ושונות וזו אחת מהן.

מי גילה אותה באמת?

לפני שנים רבות ולפני קום המדינה, כשהייתה כיתת “להבה” כיתה א',

ושַבּו היה מחנכה, הירבו מאוד לטייל בסביבה, בגבעות ובגאיות,

לקטוף פרחים, שעטפו כמרבדים צבעוניים, את כל הסביבה כולה במלא־עין;

לגלות מערות נסתרות, חורים, ואולי עתיקות.


יום אחד, תוך שיטוטים של ילדים “להבה” ומורם שַבּו,

מצאו ראובן, או אהוד, או אולי דווקא עפרה,

משפחת שועלים שלימה בין סלעי ה“אמפיתיאטרון”,

שבמורד הדרומי של גבעת “היער”, שהיה אז מסכֵּן, לא פחות מכפי שהוא היום,

חרובים עלובים שאינם מתים, אבל לעומת זאת גם לא חיים.

משפחת השועלים כללה שועל ושועלה ומספר שעלולים,

כולם אדמדמים, מעוּבּי זנב, יפים־יפים.

מייד כשהרגישו בילד הצופה לעברם,

נשאו רגליים, נעלמו ואינם.

שַבּו הצמיד במילה אחת את כל הילדים,

דבוקים בגחונם לאדמה, עיניהם לטושות ואוזניהם זקופות.

דבר לא קרה. אין שועלים. כאילו היו חלום־נמוג.

הילדים שוטטו בין הסלעים שבצלע הגבעה – לשווא.

אחרי שהסתובבו שעה ארוכה, מצאו נקיק עמוק,

מתחת לסלע אפור, מתפורר, שחלקו היה גלוי וחלקו חסוי.

עוד באותו יום לפנות ערב, חזרו למקום והביאו מכּוש וטורייה

וחפרו מחילה, בהמשך לאותו נקיק, עד שנעשה למעין מערה זעירה.

דבר הימצא השועלים ודבר חפירת המערה,

פשט בחצר והיגיע כמובן גם לאוזני רן ועובד.

הם החליטו לצייד את “מערת־השועלים” בכל־טוב.

למשל שקיק חיטה קלוּיה, דוֹמים בשלים,

פנס־רוח מלא נפט וגפרורים וגם מעדר.

הם בילו שם בהיחבא שעות אחרי־צהריים רבים של קיץ.

כשהייתה השמש יוקדת בחוץ, שררה במערה צינה נעימה.

הילדים שכבו שם על בטנם, רק כך יכלו לשהות בה,

זללו מן החיטה ומן הדוֹמים המתוקים

וגם חפרו בשכיבה הַעַמֵק בתוכה.

הֵם גם הציבו שלט בפתח המערה ועליו כתוב לאמור:

"ילד, שלום! אל תהרוס ואל תקלקל. אכול מהחיטה ומהדוֹמים כרצונך,

אבל העיקר: חפור במערה ואת האדמה הוצא החוצה, תודה. רן ועובד.".

ילדים אחדים אכן עשו כדבר הכתוב על גבי השלט.


לאחר שנה־שנתיים, מצאו רן ועובד פגר של שועל זקן,

שבא כנראה למות במערה, שבה חי כנראה עם בת־זוגו השועלה ושעלוליהם,

עד שהובהלו על־ידי ילדי כיתת “להבה”.


וכאמור, יש עוד כמה וכמה גירסאות למעשייה זו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50111 יצירות מאת 2768 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!