רקע
חנה זמר
פרידה מתשכ"ז או צבא המרום עומד דום

מרחוק בוקעים קולות השופר של בעל־תקיעה מתאמן. ברחובות העיר צצים דוכנים של “שנות טובות”. תיקי הדוורים עמוסים ברכות. תשכ"ז פונים ללכת.

בבואי להיפרד ממנה, אני מנסה להיזכר, מה בעצם קרה בה; מה היא הביאה לנו? כמובן, היתה מלחמת ששת הימים, היה הנצחון, המהפכה בחיינו הלאומיים. אבל זה היה רק לפני ארבעה חדשים, אפילו פחות מזה – ולתשכ"ז היו לא רק 12 חדשים, היו לה אפילו 13 חדשים (היא היתה מעוברת, ואיזה ולד הביאה לעולם!).

מה קרה ב־36 השבועות הראשונים של השנה, לפני המלחמה? במה עסקנו, מה הטריד אותנו, מה תפס את הכותרות? קשה להיזכר. אפשר לבדוק, כמובן. יש ארכיונים. אבל אם צריך לבדוק, סימן שהדברים לא הטביעו בנו את רישומם; יותר נכון, רישומם טושטש או נמחק ברושם האדיר של המאורע האחד. אי־שם במגירת האלטה־זאכן של הזכרון מבצבץ משהו על צרות מיתון, על ויכוח בדבר הנהגת טלוויזיה, על מאבק סטודנטים בעניין שכר־לימוד, על סערה רועשת וגועשת סביב פרשת “בול”. אבל כל זה רחוק כל־כך! כאילו לא בתשכ"ז היו הדברים, אלא לפני שנים, בתקופה טרום־היסטורית.

אכן, בלתי־נמנע הוא שתשכ"ז לעולם תיחרת בזכרוננו – ובגורלנו – כשנה של מלחמת־ששת־הימים. ומשום כך אני נפרדת ממנה כמו מידיד טוב. כולנו, קולקטיבית, כך ניפרד ממנה. איש לא יוכל לומר, כי השנה הזאת בלוח העברי והעם הזה במדינת ישראל לא שירתוּ נאמנה זו את זה.

מגיע לתשכ“ז יישר־כוח, על שזימנה לנו שעת סכנה גדולה שיכולנו להתמודד עמה, להתעלות עליה, להיחלץ ממנה. ומכיוון שהתמודדנו והתעלינו ונחלצנו, הרי מגיע לנו יישר־כוח ממנה, משנת תשכ”ז, כי בזכות הזאת שלנו יהיה לה מקום כבוד בהיסטוריה של העם היהודי.

בעוד כמה ימים היא תיכנס לעולם־העבר; וכאשר תבוא לשם, יקיפוה קודמותיה בהערצה ויחלקו לה כבוד כיאה וכנאה למי שעטור תהילה. וכל אחת משמונה־עשרה השנים האחרונות תזוז קצת הצידה כדי לפַנות מקום ליד תש“ח ולהושיב בו את תשכ”ז.

וכמו שישבו שם שלובי־זרוע המלך תש“ח והמלכה תשכ”ז יעברו על פניהם שנות השוֹאה ויברכו אותם בברכת נחמו עמי. ואז יקומו על רגליהם תש“ח ותשכ”ז וישתחוו אפיים ארצה, ויאמרו לשנות השוֹאה: ילדיכם אנחנו – וצבא המרום יעמוד דום.

ואלוהים יישב על כסאו הרם והנישא ויפתח את ספר תשכ“ח לרשום בו את דרכה של השנה החדשה וכל השנים יישבו מסביב, בזכות דעה מייעצת, נרעשות ונפחדות. ואילו תשכ”ז תסתכל בפנקס הפתוח וביד הנטויה לרשום, ותקום ותאמר: רגע אחד!;בעניין זה, יש לי זכות הצבעה. אני, תשכ"ז, שותפה לאלוהי־ישראל בקביעת גורלה של השנה הבאה והשנים שאחריה.

ואלוהים יגביה את משקפיו, יבחן את תשכ"ז במבט ארוך, ויאמר: צדקת.

(ערב רה“ש תשכ”ח).


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!